"דחקיקת מס

מחליטים

במטרה להילחם בתופעת הלבנת ההון וההון השחור ולשפר את איסוף המידע והדיווח לרשות המסים מוצע לבצע את תיקוני החקיקה הבאים:

לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א–1961 (להלן – 1.הפקודה), חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975 (להלן – חוק מע"מ), חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958, פקודת המכס, חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן - חוקי המס), ולהתקין תקנות וכל חקיקה נוספת ככל שיידרש, כך שתיווסף הוראה המחייבת דיווח בעת שימוש או הסתמכות על חוות דעת בכתב המייצרת יתרון מס, שניתנה על ידי גורם מקצועי, הנוגעת בעקיפין או במישרין, בחוקי

המס האמורים.

לעניין זה – חוות דעת, לרבות ייעוץ שניתן אגב עסקה או עסקה עתידית.

הדיווח יכלול, בין היתר, את הנתונים הבאים:

עצם מתן חוות הדעת.א.

הפעילות הכלכלית שלגביה ניתנה חוות הדעת.ב.

סיווג ההשלכות של חוות הדעת על אופן המיסוי בדוחות המוגשים, ג.כגון: ניכוי, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה וכד'.

הוראה זו לא תחול בנוגע לחוות דעת בכתב, שהתקבלו לצורך ביצוע עסקת רכישה או מכירה של דירת מגורים, שאינה במהלך העסקים הרגיל של מבצע

העסקה, ושסך העסקה אינו עולה על 3 מיליוני ש"ח.

להפרת חובת הדיווח, תקבע סנקציה מתאימה, באישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).

במטרה להילחם בתופעת ההון השחור ולצמצם את תופעת העלמות המס, 2.לתקן את חוקי המס, ולהתקין תקנות וכל חקיקה נוספת ככל שיידרש, כך שתיווסף הוראה המחייבת העברת מידע, באופן מקוון, של גופים פיננסיים לרבות בנקים, נותני אשראי(כמשמעותם בחוק כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, חברות סליקה וחברות המרת מט"ח (להלן-הגופים הפיננסיים) לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בכלל החשבונות המנוהלים על ידם (עו"ש,

תכניות חיסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות, חשבונות מט"ח וכד'), באופן הבא:

ככל שמדובר בחשבונות עסקיים, ולמעט בנוגע לעוסק פטור, א.כהגדרתו בחוק מע"מ. (להלן – לקוח חייב), יועבר המידע הבא:

סך הסכומים שהתקבלו על ידי הלקוח החייב בכל חודש.1)

שם הלקוח החייב וכתובתו.2)

מספר ח.פ, תיק המע"מ או מספר מזהה אחר של הלקוח 3)החייב.

מספר חשבון הבנק של הלקוח החייב.4)

ככל שמדובר בחשבון שאינו עסקי, אך על פי המידע המצוי ברשות הגוף הפיננסי, התעורר אצלו חשש שהמדובר בפעילות של חשבון עסקי במהותה, יועבר המידע האמור גם בנוגע לחשבון זה. להסמיך את המנהל להעביר לגופים פיננסיים דרישות כוללות להעברת מידע בנוגע ללקוחותיהם, בין אם המדובר בלקוח חייב ובין אם מדובר בלקוח פרטי, בהתאם לקריטריונים

שייקבעו מעת לעת (להלן – דרישת המידע). בהתאם לפירוט הבא -

דרישת המידע תוכל להיות בנוגע ללקוחות חייבים או 5)פרטיים באופן ספציפי, לפי סוגי לקוחות, לפי סוגי עסקאות

ועוד.

דרישת המידע תתבסס על מאפיינים, או קריטריונים אשר 6)יהווה יסוד סביר כי לקוחות מתוך הקבוצה אליה נוגעת דרישת המידע, מקצתם או כולם, עברו על חוקי המס, באופן שיש בו כדי לפגוע בהיקף משמעותי בגביית המס, אשר

יאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

דרישת המידע תתבצע, ככל הניתן, בתדירות אשר אינה 7)פוגעת בעבודת הגופים הפיננסים ואינה מכוונת לאותה

קבוצת לקוחות בפרק זמן קצר.

המידע שיועבר על ידי הגופים הפיננסיים יכלול בין היתר את 8)הפרטים הבאים:

פרטי בעל החשבון לרבות מיופה הכוח בחשבון א)ובעל הזכות ביושר.

יתרות הפתיחה ויתרות הסגירה של חשבונות ב)אותם מחזיק או מנהל הגוף הפיננסי עבור הלקוח

בשנת המס.

סך ההפקדות או התקבולים שבוצעו בחשבון ג)הלקוח בשנת המס.

סך המשיכות או התשלומים שבוצעו מחשבון ד)הלקוח בתקופה.

תשלומי ריבית ותקבולי ריבית לחשבון הלקוח ה)וממנו במהלך התקופה.

במידה וגוף פיננסי יבקש שלא למלא את דרישת המידע, 9)הוא יהיה רשאי לפנות לבית המשפט אשר יבחן את סבירות

דרישת המידע.

הגופים הפיננסים ימחקו את תוצאות דרישת המידע ואת 10)עצם בקשת המידע מיד עם תום הטיפול בבקשה.

המידע ייאסף לצורך מטרה של מציאת דיווחי מס בחסר, בין 11)אם אזרחי ובין אם פלילי. לאחר השימוש במידע, במידה ולא נמצא חשד לדיווח מס בחסר כאמור, תמחק רשות המסים את המידע שהתקבל, וזאת לא יאוחר מ – 45 ימים מיום

קבלתו.

לקבוע כי המידע יועבר ליחידה נפרדת בתוך רשות המסים, אשר לה ב.ורק לה הסמכויות לגשת באופן מלא ומידי למידע המועבר (להלן –מורשה גישה) ולכלל המידע הקיים ברשות המסים, לצורך בחינת הנתונים שהתקבלו במסגרת בקשת המידע אל מול המידע הקיים ברשות המסים. מאגר המידע ומערך האיסוף וקליטת הדיווחים המקוונים אליו יעוצבו בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיותם של נושאי המידע, בשים לב, ככל האפשר לחלופות הטכנולוגיות

המקובלות.

מורשה גישה רשאי להעביר מידע ממאגר המידע לגורמים ולמטרות ג.המפורטים להלן בלבד:

לעובד רשות המסים בעל סמכויות חקירה (בסעיף זה – 1)חוקר מס), לשם קיומו של הליך פלילי.

לפקיד שומה – לצורך שומה כאמור בסעיף 145 לפקודה, 2)אם יש לפקיד השומה יסוד סביר להניח כי לא דווחו הכנסות

בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים.

למנהל – לצורך קביעת מס ולצורך שומה כאמור בסעיפים 3)76 ו-77 לחוק מע"מ (בסעיף זה – מנהל מע"מ), לפי העניין, אם יש למנהל מע"מ יסוד סביר להניח כי לא דווחו עסקאות בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים, או כי נוכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, אשר

הסכום המופיע בה עולה על הסכום האמור.

למנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין – לצורך שומה 4)כאמור בסעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין (בסעיף זה – מנהל מיסוי מקרקעין), אם יש למנהל מיסוי מקרקעין יסוד סביר להניח כי ההצהרה לפי אותו סעיף אינה נכונה, והסטייה

מאחד הפרטים שלגביהם ניתנה היא בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים.

לגורם המנוי בפסקאות (1) עד (4) – בהתקיים כל אלה:5)מורשה הגישה ראה כי בוצעו פעולות המצדיקות א)

בדיקה נוספת, בהתאם לאמות מידה שקבע המנהל בנהלים, בהסכמת היועץ המשפטי

לממשלה, או מי שהוסמך על ידו.מורשה הגישה הצליב את המידע שהתקבל, עם ב)

מידע אחר על בעל המידע הקיים ברשות המסים.מורשה הגישה השתכנע כי יש חשד לביצוע ג)

עבירה, לאי-דיווח על הכנסות, לאי-דיווח על עסקאות, לניכוי מס תשומות על למסירת הצהרה

לא נכונה כאמור בפסקאות (1) עד (4) לעיל.המנהל ידווח, מדי שנה, ליועץ המשפטי לממשלה על כל אלה:ד.

מספר הדיווחים שהתקבלו במאגר המידע, לפי א)סוגי המידע המפורטים לעיל.

מספר העברות המידע ממאגר המידע לגורמים ב)הרשאים לקבל ממנו מידע, לפי סיווג זה: חוקר מס, פקיד שומה, מנהל מע"מ ומנהל מיסוי

מקרקעין.השימוש שנעשה במידע שהועבר לחוקר מס לפי ג)

הסיווג שלהלן, תוך הבחנה בין מידע שהועבר ממורשה גישה על פי בקשתו של חוקר המס, ממורשה גישה על פי חשד של מורשה הגישה, ומפקיד שומה, ממנהל מע"מ או מנהל מיסוי

מקרקעין.שיעור העברות המידע שנעשה בו שימוש בפועל ד)

בחקירה בלבד, ושיעור העברות המידע שהוביל להגשת כתבי אישום, והעונשים שהוטלו בהליכים

כאמור שהסתיימו בהרשעה.מידת התרומה של השימוש במידע לקידום ההליך ה)

הפלילי ולחומרת הענישה, ככל שהייתה.השימוש שנעשה במידע שהועבר לפקיד שומה, למנהל 2)

מע"מ ולמנהל מיסוי מקרקעין לפי הסיווג שלהלן, תוך הבחנה בין מידע שהועבר להם ממורשה גישה על פי בקשתם, ממורשה גישה על פי חשד של מורשה הגישה

ומחוקר מס:שיעור העברות המידע שנעשה בו שימוש בפועל א)

בשומות לפי סעיף 145, לפי סעיף 77 לחוק מס

ערך מוסף ולפי סעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין, לפי העניין, מספר השומות, סכום השומות, וסכומי

המס שנגבו ממי שהוצאו לגביהם שומות כאמור.מידת התרומה של השימוש במידע לגובה השומה, ב)

ככל שהיתה;.3

לתקן את חוקי המס, כך שתיווסף הוראה המסמיכה את שר האוצר א.(להלן – השר) לקבוע כי דו"חות ומסמכים, כולם או חלקם, יוגשו לרשות המסים באמצעים אלקטרוניים בלבד, וכן הוראה המסמיכה את השר לקבוע פטור מחובת הגשת הדו"חות והמסמכים באמצעים אלקטרוניים בלבד לגבי סוגי נישומים או חייבים במס. שימוש בסמכות השר לצורך קביעת אופן הגשת הדו"חות והמסמכים כאמור, תתבצע בכפוף לקביעת הפטור מחובת ההגשה האלקטרונית לגבי נישומים וחייבים במס מסוימים, ככל ויימצא שיש הצדקה לקבוע פטור

כאמור בהתאם לקריטריונים שייקבעו.

לתקן את חוקי המס, כך שתיווסף הוראה המסמיכה את המנהל ב.לקבוע כללים לגבי אופן הגשת דו"חות ומסמכים אלקטרוניים לרשות

המסים, (להלן - הכללים).

לקבוע כי המנהל רשאי לקבוע, במסגרת הכללים, דרכי הגשה שלא ג.יכללו חתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן –חוק חתימה אלקטרונית), זאת בין השאר גם לעניין דו"חות או מסמכים שקיימת לגביהם דרישת חתימה בחיקוק, על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית. יובהר, כי על דו"חות או מסמכים שנקבעו לגביהם, במסגרת הכללים, דרכי הגשה שלא כוללים חתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת לפי חוק חתימה אלקטרונית, לא יחולו

הוראותיו של חוק חתימה אלקטרונית.

לקבוע כי דו"ח או מסמך שיוגש שלא על-פי הכללים, יראו בו כאילו לא ד.הוגש. זאת בדומה לאמור בסעיף 131(ב2)(2) לפקודה לעניין דו"ח

של יחיד.

לתקן את הסעיפים הקיימים היום בחוקי המס או בתקנות שהותקנו ה.מכוחם, הכוללים הוראות לעניין דרכי הגשה או חתימה על דו"חות או

מסמכים, וזאת בהתאמה לאמור בסעיפים א'-ד' לעיל.

לתקן את סעיפים 145, 152 ו-167 לפקודה כך שבמקום שפקיד השומה יהיה 4.רשאי לבדוק את השומה ולקבוע שומה לפי מיטב השפיטה בתוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח על ידי הנישום, פקיד השומה יוכל

לפעול כאמור בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח.

לתקן את הפקודה כך שתינתן לפקיד שומה סמכות לקבוע לפי מיטב שפיטתו 5.בשומה חלקית את סכום הכנסתו של נישום הנוגעת לאותו נושא. ולקבוע שלא יהיה בשומה חלקית כדי לפגוע בסמכויות פקיד השומה או בזכויות הנישום

לעניין שומת יתרת הכנסתו של הנישום.

שומה חלקית תיעשה לאחר הודעה בכתב לנישום על ביצוע השומה החלקית באותו עניין.

לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976 על מנת להסמיך את המנהל, 6.כהגדרתו בחוק, או מי שהוסמך על ידו, להטיל עיצום כספי כדלקמן:

על מי שהגיש דו"ח הכולל פרט לא נכון, ללא הצדק סביר, בניגוד א.לסעיף 117 (א)(3), יהיה המנהל רשאי להטיל עיצום כספי בשיעור

25% מסכום המס אשר לגביו בוצעה ההפרה.

על מי שהוציא חשבונית מס מבלי שהיה זכאי לעשות כן, או לאחר ב.שנאסר עליו לעשות כן, בניגוד לסעיף 117(א)(5), יהיה המנהל רשאי להטיל עיצום כספי בשיעור 25% מסכום המס הנובע מהחשבונית

כאמור.

במקרה של הפרה חוזרת יהיו רשאים המנהל או מי שהוסמך על ידו, להטיל כפל סכום העיצום כאמור.

במטרה להגביר את המאבק בהון השחור, לתקן את חוק איסור הלבנת הון, 7.תש"ס – 2000 (להלן – החוק או חוק איסור הלבנת הון) באופן הבא:

להסמיך את שר האוצר להקים, לגבי הגופים שבאחריותו, ועדה א.שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק ה' לחוק איסור הלבנת

הון.

בהתאם, לתקן את סעיף 13(א) לחוק; במקום "והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או" יבוא "שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא";

להסמיך פקיד מכס שהוסמך לחקור סמכויות חקירה, כניסה, חיפוש ב.ותפיסה גם בנוגע לעבירות הלבנת הון שנעברו ברכוש שמקורו

בעבירות המס הנוספות שמוצע להוסיפן כעבירות מקור.

בהתאם, לתקן את סעיף 27 לחוק באופן הבא –

במקום כותרת השוליים יבוא "סמכויות פקיד מכס";1)

בסעיף קטן (ד); בהגדרה "עבירה"; בפסקה (1); במקום 2)הסיפא החל במילים

"וכן עבירות" יבוא "וכן עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה; לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה); התשכ"ג -1963 ; ולפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף;

התשל"ו-1975 ;

להסדיר את נושא העברת המידע ממאגר המידע, כאמור בסעיף 28 ג.לחוק איסור הלבנת הון, גם לפקיד חוקר מרשות המסים.

בהתאם, לתקן את סעיף 30 לחוק באופן הבא -

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:1)

"(ב1) (1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר א)לפי חוק זה; רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו

מידע מתוך מאגר המידע.

העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת; ב)בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר; דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר; אבטחתו

ושמירת סודיות.

הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי ג)סעיף קטן זה; בשינויים המחויבים.

הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה ד)בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע בכללים את נוסח ההודעה ופרטיה.";

(ב) בסעיף קטן (ה) -2)

האמור בו יסומן כפסקה"(1)"; ובה; במקום "מניעת א)עבירות" יבוא "מניעה וחקירה של עבירות" ואחרי

"מיוזמתה" יבוא "בנסיבות ומנימוקים שתפרט";

אחרי פסקה (1) יבוא: ב)

"(2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; רשאית הרשות המוסמכת; מיוזמתה; להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים יקבע

בכללים את נוסח ההודעה ופרטיה." ;

אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:3)

"(ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר; במסגרת תפקידיו; לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירה נוספת שלא לפי חוק זה ומניעתה או לשם גילוי עבריינים בעבירה נוספת והעמדתם לדין; הכול

בהתאם לכללים שייקבעו; ובלבד שהעבירה הנוספת קשורה לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.";

בסעיף קטן (ח); במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיפים 4)קטנים (ז) ו- (ז1); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה לשם

ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז) ";

בסעיף קטן (ט); במקום "בסעיף קטן (ז)" יבוא "בסעיפים 5)קטנים (ז) ו- (ז1)";

במטרה להגביר את האכיפה והמאבק בהון השחור, להוסיף לרשימת ד.עבירות המקור בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, עבירות

מס חמורות נוספות.

בהתאם, לבצע את התיקונים הבאים בחוק איסור הלבנת הון:

בתוספת הראשונה; במקום פרט (17) יבוא:

" (17) עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף; התשל"ו-1975;

(17א) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(17ב) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין; התשכ"ג-1963;".

לתקן את פקודת מס הכנסה כך שיבוטל סעיף 51 לפקודה שעניינו הסדרת 8.מיסוי הוצאות שהוציאה חברת ביטוח חיים ברכישת חוזים לביטוח חיים.

לתקן את סעיף 129ג לפקודה, כך שייקבע בו כי בגין הכנסה חייבת מעסק של 9.קרן נאמנות פטורה משותפות נסחרת תחויב הקרן בשיעור מס חברות הקבוע

בסעיף 126(א) לפקודה.

לתקן את סעיף 103א(א) לפקודה כך שהוראות חלק ה-2 לפקודה יחולו גם 10.לגבי שינויי מבנה של שותפויות רשומות או לגבי שינויי מבנה שאחד הצדדים לו הוא שותפות כאמור, הכל בשינויים המחויבים ובשינויים נוספים שיורה

עליהם המנהל ובלבד שיינתן אישור מראש של המנהל.

בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1340 מיום 16 בפברואר 2014, שעניינה 11.שינוי בהטבות במס הכנסה לתושבי יישובים - קביעת קריטריונים לזכאות (להלן - החלטה מס' 1340), לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה או פקודת מס הכנסה), כך שהטבת מס תינתן לתושבים ביישובי פריפריה, כהגדרתם בסעיף 4 להחלטה מס' 1340, בהתאם למסלולי הזכאות המפורטים בסעיף 1 להחלטה זו ועל פי ניקוד

הישוב בהתאם לפרמטרים הקבועים בהחלטה מס' 1340.

ייקבעו שלושה מסלולי הטבות בהתאם לניקוד המזכה של הישוב, א.בהתאם לפרמטרים שנקבעו בסעיף 3 להחלטה מס' 1340.

המסלולים השונים יקבלו זיכוי כדלהלן:

המסלול הראשון - ליישובים שניקודם בין 25 ל- 49 נקודות 1)-5% זיכוי מהכנסה עד סכום של 108,000 ש"ח לשנה;

המסלול השני - ליישובים שניקודם בין 50 ל- 64 נקודות 2)-7% זיכוי מהכנסה עד סכום של 120,000 ש"ח לשנה;

המסלול השלישי – ליישובים שניקודם בין 65 ל- 100 3)נקודות -9% זיכוי מהכנסה עד סכום של 132,000 ש"ח

לשנה;

בנוסף לשיעורי הזיכוי המפורטים בסעיף 1, יינתן זיכוי נוסף ליישובים ב.כמפורט בסעיף זה ועד לתקרת הסכום ליישוב, ובתנאי שהם עומדים בכל התבחינים הקבועים בהחלטה מס' 1340. זיכוי נוסף זה, יינתן כהוראת שעה, אשר תוארך במידה ויימצא כי ההוראה משיגה את יעדיה. ישוב שעומד בתנאי שני הסעיפים המפורטים להלן, יהיה זכאי

רק לאחד משיעורי הזיכוי המפורטים, הגבוה מבינם.

יישובים בטווח של עד 2 ק"מ מגבולות המדינה עם מדינות 1)שאין להן הסכם שלום עם מדינת ישראל ומגבול רצועת עזה

;7% -יישובים עירוניים (עיריות ומועצות מקומיות) במחוז הדרום, 2)

כהגדרתו על פי הגדרות משרד הפנים - 4%.

זכאות הישוב להטבות מס תתקיים בכפוף להיותו "ישוב פריפריה" ג.כפי שנקבע בסעיף 4 להחלטת הממשלה 1340.

לתקן את הגדרת "תושב", שבסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, כך ד.שיתווסף בה תנאי לפיו על הנישום להציג בפני פקיד השומה או המעביד אישור תושבות לצרכי הטבת מס, כמשמעותו בפקודת העיריות [נוסח חדש] ופקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות) מטעם היישוב

המזכה.

לתקן את פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות כך שייקבע ה.בהן כי אישור תושבות לצורך קבלת הטבת מס יינתן לתושב רשות מקומית (לבקשתו) בתנאי שזה שילם את תשלומי הארנונה שחלו

עליו עד לסוף שנת הכספים הקודמת.

רשות מקומית לא תימנע ממתן אישור תושבות כאמור בהתקיים אחת ו.מהנסיבות המפורטות להלן -

טרם חלף המועד להגיש השגה לגבי החוב, ואם הוגשה 1)השגה - עד שתינתן בה החלטה שאינה ניתנת לערעור.

ניתן בעניינו של התושב צו כינוס או צו עיכוב הליכים לפי 2)פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש].

נסיבות מיוחדות שקבע שר הפנים בצו בהסכמת שר האוצר 3)ושרת המשפטים.

לקבוע בחקיקה כי יישום המתווה החדש יחל בשנת 2016 באופן ז.מדורג ולאורך שלוש שנים (תחילת היישום בשנת המס 2016, יישום מלא בשנת המס 2018). בשנת 2015 המתווה הקיים היום בחקיקה ימשיך לחול על היישובים אשר זכאים להטבות מכוח החוק הקיים, ותושבי היישובים אשר ייכנסו להסדר על פי המתווה החדש יקבלו זיכוי של 1% מגובה ההכנסה עד לגובה התקרה של המסלול שבו

היישוב נמצא.

יישום המתווה על היישובים אשר צורפו להטבות המס, או שבוטלו ח.לגביהן הטבות המס, והכל בהתאם להחלטת בית המשפט בבג"צ 8300/02 גדבאן נסר ואח' נגד מדינת ישראל ואח', יהיה באופן שווה למתווה שייושם על היישובים אשר זכאים להטבות מכוח החוק

הקיים.

להנחות את רשות המסים ואת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ט.לקדם, בכפוף לכל דין ובכפוף למגבלות הסטטיסטיות, מעבר ממדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המודד פריפריאליות ורמה חברתית-כלכלית ברמת המועצה האזורית, למדדים כאמור ברמת

היישוב הבודד.

לתקן את סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות י.ממסים), תשמ"ה-1985, כך שייקבע כי הכנסה שיינתן עליה זיכוי

תהיה הכנסה מיגיעה אישית.

לצורך קיום הסכמים בינלאומיים הכוללים סעיפים לחילופי מידע בין רשויות 13.המס, ובמטרה להילחם בתופעת ההון השחור והלבנת הון, מוצע לבצע את

תיקוני החקיקה הבאים:

להעניק סמכות למנהל רשות המסים לדרוש מעולה חדש ומתושב א.חוזר ותיק (להלן – עולה), דו"ח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני המס שלה, בתקופה שמהמועד שבו היה העולה לתושב ישראל ועד לתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה היה לתושב

ישראל (להלן – התקופה הראשונה).

לאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור מיוחד לעולה מהגשת דו"ח לפי סעיף 131 לפקודה.

לתקן את סעיף 135(1)(ב) לפקודה, כך שניתן יהיה לדרוש מעולה ב.דו"חות וידיעות, ובלבד שבתקופה הראשונה דרישת דו"חות וידיעות כאמור תיעשה על ידי מנהל רשות המסים ורק בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם

אכיפת דיני המס שלה.

לאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור מיוחד לעולה מהגשת דו"חות וידיעות לפי סעיף 135 לפקודה.

לחייב חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל בידי ג.עולה, כאמור בסעיף (ב)(2) בהגדרת "תושב ישראל" בפקודה, לשמור את התיעוד החשבונאי הנדרש לעריכת דו"חות כספיים לפי עקרונות

חשבונאיים מקובלים.

לאפשר למנהל רשות המסים בתקופה הראשונה לדרוש מחברה כאמור להגיש דו"חות כשם שנדרש מחברה תושבת ישראל, או לדרוש זאת מהעולה שהשליטה והניהול על החברה מופעלים בישראל על ידיו, רק בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני

המס שלה.

לאחר התקופה הראשונה, חברה כאמור תהיה חייבת בהגשת דוחות כשם שנדרש מחברה תושבת ישראל. דוחות של החברה כאמור ניתן יהיה לדרוש

גם מעולה שהשליטה והניהול על החברה מופעלים בישראל על ידיו.

לתקן את סעיף 75טז1 לפקודה, כך שתהיה סמכות למנהל רשות ד.המסים לדרוש מיוצר בנאמנות שהוא עולה הודעה על יצירת הנאמנות בתקופה הראשונה בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי

הסכם בינלאומי הדרוש לה לשם אכיפת דיני המס שלה.

לאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור לעולה מהגשת הודעה כאמור.

לתקן את סעיף 75טז2(א)(2) לפקודה, כך שתהיה סמכות למנהל ה.רשות המסים לדרוש מנאמן להגיש הודעה על שינוי סוג נאמנות לנאמנות תושבי ישראל, משום שיוצר אחד בנאמנות או נהנה אחד בה הוא עולה וכן הודעה על מינויו כנאמן, בתקופה הראשונה, בעקבות בקשה ממדינה אחרת לקבלת מידע לפי הסכם בינלאומי הדרוש לה

לשם אכיפת דיני המס שלה.

לאחר התקופה הראשונה לא יחול פטור לעולה מהגשת הודעה כאמור.

נאמן כאמור יהיה חייב לשמור את כל התיעוד הנוגע לזהות היוצרים, הנהנים, פרטי הנאמן ומגן הנאמנות ותושבותו של כל אחד מהם, וכן את התיעוד

החשבונאי הנוגע לנכסי הנאמנות, התחייבויותיה, הכנסותיה והוצאותיה, על נכסים שהוקנו לה ועל חלוקות שנעשו על ידי הנאמן.

לקבוע כי נאמן תושב ישראל יהיה חייב לשמור את כל התיעוד הנוגע ו.לזהות היוצרים, הנהנים, פרטי הנאמן ומגן הנאמנות ותושבותו של כל אחד מהם, וכן את התיעוד החשבונאי הנוגע לנכסי הנאמנות, התחייבויותיה, הכנסותיה והוצאותיה ועל נכסים שהוקנו לה וחלוקות

שנעשו על ידי הנאמן.

כמו כן, לקבוע כי תהיה הסמכות לדרוש מנאמן כאמור כל דו"ח.

לקבוע חובת הודעה על נאמן תושב ישראל על הקמת נאמנות. ז.

לבטל את סעיף 14(ד) לפקודה. ח.

סעיפים 1 עד 5 יחולו על עולה שהיה לתושב ישראל ביום 1 בינואר ט.2016 ואילך.

במטרה לאפשר התקשרות בהסכמים בינלאומיים לחילופי מידע י.ויישומם בישראל, לתקן את הפקודה, כך שתתאפשר העברת מידע על ידי המנהל, או מי שהוא הסמיך למטרה זו, לרשויות מס במדינה אחרת בהתאם להסכם בינלאומי, בין על פי בקשת אותה רשות מס

ובין ביוזמת המנהל, בכפוף לסייגים שבהסכם.

על העברת המידע יחולו מגבלות כדלקמן:

המידע דרוש למדינה האחרת לצורך אכיפת דיני המס שלה. 1)

המידע אינו מידע שנקבע לגביו בחוק שרשות המסים אינה 2)רשאית לעשות בו שימוש לצרכיה.

נקבע בהסכם הבינלאומי כי המדינה האחרת מחויבת 3)בשמירת סודיותו של המידע ובאבטחתו, וכי השימוש בו על ידה יהיה רק לצורך אכיפת דיני המס שלה והיא לא תעבירו לגורם אחר באותה המדינה או למדינה אחרת או שלא

תעבירו כאמור ללא אישור המנהל.

לא יועבר מידע שהעברתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, 4)בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת או

בעניין חיוני אחר של מדינת ישראל.

המנהל יהא רשאי לסרב לבקשה להעביר מידע למדינה 5)אחרת לפי הסכם בינלאומי, אם אותה המדינה נמנעה, בלא הצדק סביר, מהעברת מידע לישראל לפי ההסכם או שלא

קיימה תנאי אחר בהסכם.

דברי הסבררקע כללי

סעיף 1–בשנים האחרונות בארץ; ובמקביל גם בעולם; גובר השימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הפחתת חבות המס; באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק; כאשר המטרה העיקרית; אם לא הבלעדית של תכנון המס היא הפחתת מס בלתי נאותה או הימנעות

מתשלום מס. על מנת להשיג מטרה זו נעזרים נישומים רבים בחוות דעת מקצועיות מגורמים שונים (כדוגמת עורכי דין; רואי חשבון; שמאים ועוד); ופועלים לפיהן; כאשר בחלק נרחב מהמקרים מבנה תכנון המס נותר חשאי. זאת משום רצון הנישום שלא לידע את

רשות המס בעובדה שנקט בתכנון מס.כפועל יוצא של הדברים המצב מקשה על רשות המסים (להלן- הרשות) לזהות פרקטיקות הנהוגות בשוק שאינן עולות בקנה אחד עם כוונת המחוקק; לבצע ביקורת

יעילה ולגבות את המס בהתאם להוראות החוק. במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה נוסף סעיף 131(א)(5ד) לפקודה; הקובע חובת דיווח בגין פעולה שהוגדרה כתכנון מס חייב בדיווח. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות; אשר במסגרתן נקבעה רשימה של 13 תכנוני מס החייבים בדיווח. ברם; רשימה סגורה של תכנוני מס; רחבה ככל שתהא; לוקה בחסר ואינה משמשת כלי יעיל בידי הרשות לסכל תכנוני מס אגרסיביים. זאת מכיוון שהרשימה אינה דינאמית; אינה תואמת את המציאות המשתנה; ומהווה פתח מילוט כאשר ישנו שינוי בדין או בנסיבות

העסקה. לפיכך; מוצע לקבוע כי נישומים יחויבו לדווח כאשר הם מסתמכים על חוות דעת

מקצועית; לרבות ייעוץ בע"פ; בהתאם להוראות שיקבעו.

בנוסף מוצע; כי יוטלו סנקציות על דיווח כמפורט לעיל; לרבות קנסות שגובהם יותנה בסכום המס שנחסך.

סעיף 2–בכדי להגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור, מוצע לבצע תיקונים בחוקי המס, המרחיבים את חובת הדיווח, ולקבוע כי חברות סליקה וגופים פיננסיים ידווחו למנהל, לגבי כל אחד מלקוחותיהם בנפרד, על פעולותיו המצטברות בחשבון באופן שיקבע המנהל, וזאת עד תום שלושה חודשים לאחר תום שנת המס. סעיף כאמור, יאפשר לרשות המסים להשוות בין הדיווחים אשר מועברים לרשות המסים על ידי הנישומים בדוחות השנתיים שלהם, ובין הפעילות הכלכלית של הנישומים כפי

שמתבטאת בחשבונות המצויים בידי חברות הסליקה והגופים הפיננסיים.

סעיף 3–

בכדי להגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור, לשפר את השירות הניתן לציבור הנישומים ולהגביר את נגישות השירותים של רשות המסים לציבור, וכן כדי להביא להתייעלות עבודת רשות המסים, מוצע לבצע בפקודה תיקונים המרחיבים את חובת הדיווח האלקטרוני, כך שיגדל מאגר המידע הממוחשב שבידי רשות המסים. התיקונים מציעים כי שר האוצר (להלן – השר) יהיה רשאי לקבוע שדוחות ומסמכים, כולם או חלקם, יוגשו בצורה אלקטרונית. קבלת דו"חות ומסמכים באופן אלקטרוני תקל על הנישומים אשר יוכלו להגישם באופן אלקטרוני בלא לצאת מביתם, ותאפשר לרשות המסים לפקח על הצהרות הנישומים באופן יעיל יותר באמצעות הצלבה בין הנתונים אשר התקבלו בדיווחים המקוונים ובין מידע אחר על הנישום שבידי הרשות באופן ממוחשב. עם זאת, מאחר וייתכן שבידי חלק מהציבור אין אפשרות להגשת מסמכים באמצעים אלקטרוניים, מוצע לאפשר לשר לקבוע חריגים לחובת ההגשה האלקטרונית ולפטור נישומים או חייבים במס מסוימים מחובה זו, לפי קריטריונים שייקבעו. החובה על הגשה אלקטרונית לא תיכנס לתוקף עובר לקביעת חריגים על ידי

השר, ככל שימצא שיש הצדקה לקבוע פטור כאמור בהתאם לקריטריונים שייקבעו.סעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית) קובע כי מקום בו נדרשת חתימתו של אדם על מסמך לפי חיקוק, ניתן לקיים דרישה זו, לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, רק באמצעות חתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית. על אף האמור, ועל מנת להגביר את נגישות השירותים המקוונים של רשות המסים לציבור ולשפר את השירות לציבור, מוצע לאפשר למנהל לקבוע בכללים אילו אמצעים ישמשו לשליחה ו/או לחתימה על דו"חות ומסמכים אשר יוגשו באופן אלקטרוני לרשות המסים, וזאת על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית (להלן – הכללים). יובהר, כי במקרים שבהם ייקבע שההגשה לא תיעשה באמצעות חתימה מאושרת או מאובטחת לפי חוק חתימה אלקטרונית, על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק, לא יחולו סעיפיו האחרים של חוק חתימה אלקטרונית על המסר המוגש, שבהם סעיפים 3 ו-6 לחוק, אשר עוסקים

בקבילות חתימה ובמעמדו של פלט.עם זאת, אין מניעה להגיש פלט של מסר אלקטרוני שיוגש לרשות המסים כראיה בבית המשפט, כל עוד המסר האלקטרוני המקורי שנקלט נשמר במערכות המחשב

של רשות המסים.

סעיף 4–על פי הקבוע בסעיפים 145, 152 ו-167 לפקודה, השלב הראשון בהליכי השומה הוא שהנישום מגיש דו"ח ובו שומה עצמית של הכנסתו החייבת, שעל פיה נקבע באופן ראשוני סכום המס שהנישום חייב בו. לאחר הגשת השומה העצמית, פקיד השומה רשאי, בתוך שלוש שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח, ובאישור המנהל – תוך ארבע שנים מתום שנת המס כאמור, לבדוק את הדו"ח ולאשר את השומה העצמית או לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של הנישום, את הניכויים, הקיזוזים והפטורים המותרים ממנה על פי כל דין ואת המס שהוא חייב בו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון. בפועל, בשל העומס הרב המוטל על רשות

המסים, פקידי השומה נזקקים לעתים תכופות לאישור המנהל לבדוק את השומה העצמית גם בתוך השנה הרביעית לאחר הגשת הדו"ח. בכדי לפשט את ההליכים מוצע להאריך את התקופה שבה פקיד השומה רשאי לבדוק את השומה ולקבוע שומה

לפי מיטב שפיטתו לארבע שנים.

סעיף 5–מוצע לקבוע כי יהיה לפקיד השומה סמכות לקבוע על פי מיטב שפיטתו בשומה חלקית את סכום הכנסתו של אדם בנוגע לפעולה מסוימת. באופן זה, פקידי השומה יוכלו לקבוע שומה חלקית אצל נישומים אשר מזהים אצלם סוגיות בעייתיות כבר ממבט ראשון, ולאחר מכן לאחר עיון מדוקדק, במידת הצורך, יוכלו לחזור ולקבוע בשומה את שאר הכנסותיו של הנישום. קביעה דומה מצויה בסעיף 145 א2 לגבי

תכנוני מס חייבים בדיווח.

סעיף 6–סעיפים 117 (א)(3) ו 117 (א)(5) לחוק מע"מ קובעים עונש של שנת מאסר על מי שמסר ידיעה לא נכונה או לא מדויקת, ללא הסבר סביר ועל מי שהוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי או רשאי לעשות זאת. לאור הגידול הניכר במספר המקרים בהם בוצעה הפרה של הוראות אלו ועל מנת לשפר את יכולת הרתעה בתחום זה, מוצע לקבוע חלופה של עיצום כספי לניהול הליך פלילי בבית המשפט. שיעור העיצום יהיה 25% מסך המע"מ אשר לגביו בוצעה ההפרה ו 50% מסך המע"מ אשר לגביו בוצעה ההפרה, במקרה של הפרה חוזרת. העיצום הכספי יוטל על ידי ועדות הכופר אשר

מונו על ידי המנהל.סעיף 7–

גביית המיסים בישראל היא האמצעי העיקרי להכנסות המדינה. האופן בו מבוצעת שומה, ביקורת, ואכיפת הגבייה משפיע באופן ישיר על הכנסות המדינה. על כן, רמת הגבייה קשורה ישירות ליכולת המדינה לעמוד ביעד הגירעון בטווח הקצר וביעד החוב

בטווח הארוך.מדו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשות הפרופ' מנואל טרכטנברג (להלן - הוועדה) עולה, כי קיים פער משמעותי בין הפעילות הכלכלית המדווחת לבין הפעילות הכלכלית בפועל במדינת ישראל. נמצא, כי הפעילות הכלכלית בפועל בישראל הייתה

גדולה בכ-23% מהפעילות הכלכלית המדווחת.הוועדה ראתה חשיבות רבה בהגברת האכיפה וההתמודדות עם ה"כלכלה השחורה" במדינת ישראל. על-פי דו"ח הוועדה, צמצום הפער בין הפעילות המדווחת לפעילות בפועל, לצד אכיפה יעילה יותר, צפויים להביא להגדלה משמעותית של בסיס המס בישראל ולפיכך גם להגדלת המקורות שבידי הממשלה, כמו גם ליצירת מערכת מס צודקת ושוויונית יותר, שכן בכך יצטמצם היתרון התחרותי של עסקים מעלימי המס על

פני עסקים שומרי חוק.

עוד עולה מדו"ח הוועדה, כי לשם הגשמת המטרה האמורה יש להשתמש במערכות המידע הממוחשבות המצויות בידי הממשלה על מנת לשדרג את האכיפה, ללא

הגדלה של החיכוך בין רשויות המס לציבור בכללותו. על מנת לייעל ולהגביר את האכיפה ולצמצם את תופעת ההון השחור מוצע לתקן את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן- החוק) כך שיתווספו לעבירות המקור גם עבירות מס עם יסוד נפשי של כוונה לפי חוקי המס השונים. בנוסף, מוצע לתקן את החוק כך שתתאפשר העברה ישירה של מידע הרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המיסים, כמפורט לעיל. בנוסף, מוצע לבחון את הצורך לתקן את סעיף 27 לחוק,

לרבות ההגדרות הקבועות בו לעניין "פקיד מכס" ו-"עבירה".

סעיף 8 –מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שייסגרו פרצות המס הקיימות המאפשרות ליחידים, להשתמש במנגנון של רישום כחברה לשם הימנעות מתשלום מס אמת,

כמפורט להלן.בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של עובדים שכירים א.

בעיקר ברמות השכר הגבוהות המפסיקים את עבודתם כשכירים באותן חברות אך ממשיכים להעניק את אותם שירותים לאותן חברות או לחברות אחרות באמצעות חברה בשליטתם, וזאת כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסי עובד מעביד בין השכיר לשעבר נותן השרות לבין החברה מקבלת השרות. תופעה זו אינה מתייחסת לשכירים בלבד אלא גם נושאי משרה בחברות אשר נבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, מעניקים שירותי נושאי משרה דרך חברות בשליטתם ולא ישירות על ידם. הסיבה העיקרית לפעולה זו היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית למס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות, כך שהחיסכון במס (הן מס הכנסה והן תשלומי ביטוח לאומי) שנוצר ממעבר לחברה משמש ליחידים לביצוע השקעות באמצעות אותה חברה. במקרים מובהקים אלו בהם נעשה ניצול לרעה של מודל המיסוי הדו שלבי יש לחייב את בעל המניות נותן השירות באופן שוטף בגין כלל הכנסות החברה שמקורן מפעילות של נושאי משרה או פעילות שמתקיימים לגביה יחסי עובד מעביד בפן המהותי, כאילו התקבלו

ישירות על ידו. מקרה נוסף בו נעשה ניצול לרעה של מנגנון המיסוי הדו שלבי הוא קבוצת ב.

החברות שעיקר הכנסתן או עיקר רווחיהן נובעים מהכנסות פאסיביות. במקרים אלו מצטברים רווחים פאסיבים בחברה, שנותקו ממעגל העסקי שלה, אולם אינם מחולקים בפועל לבעלי המניות. לפיכך, מוצע לקבוע כי בחברות כאמור יוטל מס בשיעור של 15% מהרווחים הפאסיבים שלא חולקו בשנת המס, כאשר במועד חלוקת רווחים אלו בפועל, לבעל המניות, יוחזר לחברה סכום המס ששולם, ומלוא המס יגבה מבעל המניות שלו שולם

הדיבידנד.

סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, בנוסחו הנוכחי, מאפשר למנהל הרשות ג.להורות על חלוקת רווחים לא מחולקים במידה והתקיימו מספר תנאים המנויים בסעיף. עם זאת במהלך השנים נעשה שימוש מצומצמים בסעיף זה עקב קשיים תפעוליים, בניהם חובת היוועצות בועדה, אי יכולת להורות על חלוקה של רווחים שנצברו מעבר לשנה אחת ועוד. לפיכך, מוצע לתקן את הסעיף הקיים כך שבמקרים בהם לאורך זמן חברות צוברות רווחים בלתי מחולקים ללא תכלית כלכלית הקשורה לפעילות החברה, והחברות הללו אינן מטופלות על ידי המודלים שהוצעו לעיל, או שטופלו על ידי המודלים אך עדיין מתקיים ולו חלקית המצב בו החברה צוברת רווחים בלתי מחולקים ללא תכלית כלכלית, תוענק למנהל רשות המסים הסמכות להורות על

חלוקת רווחים בתנאים ובאופן יקבע.בהמשך לאמור לעיל, תופעה נוספת הנפוצה היא תופעת משיכות של כספים (לרבות שווה כסף) מבעלי המניות של החברה שאינן מוחזרות לאורך פרק זמן ארוך ולעיתים כלל. משיכת הכספים מוגדרת על ידי בעלי המניות כ"הלוואה" שתוחזר לחברה בבוא היום או לאורך תקופה ארוכה. יצוין, כי על פי הדין הקיים מחוייב בעל המניות בהכנסות בגין ריבית רעיונית אשר קיבל מהחברה בגין משיכת הכספים אך ריבית זו אינה מרתיעה בעלי מניות מלהשתמש בפועל בכספי החברה ללא תשלום המס על הדיבידנד. משכך, מוצע לקבוע כי משיכת כספים, לרבות שווי כסף, על ידי בעל מניות מחברה שבבעלותו, שלא הוחזרה לחברה תוך 6 חודשים כמפורט בסעיף,

תחשב כמשכורת או דיבידנד לפי העניין.

סעיף 9 –סעיף 51 לפקודה קובע, כי הוצאות שהוציאה חברת ביטוח חיים ברכישת חוזים לביטוח חיים, ובכלל זה תשלומים לסוכן, ייחשבו כהוצאות בשנה שבה הוצאו או הועברו לזכותו של הסוכן, קרי יותרו כהוצאה שוטפת. מוצע, לבטל את סעיף 51 לפקודה כך שבאין אמירה מפורשת לצורכי מס יחולו הכללים החשבונאים והוראות

המפקח על הביטוח, וההוצאה תיפרס על פני 15 שנה.

סעיף 10 –

קרן נאמנות פטורה, פטורה ממס בגין הכנסותיה ורווחיה. כאשר קרן כאמור מחלקת את רווחיה ליחיד אשר ההכנסה אינה מהווה הכנסה מעסק או משלח יד בידיו, היחיד יהיה חייב במס של 25% לפי סעיף 125ב1 לפקודה. כאשר קרן נאמנות פטורה מקבלת הכנסה חייבת מעסק משותפות, היא פטורה כאמור מתשלום מס ואילו היחיד משלם על הכנסה כאמור, 25%. ואולם, יחיד שהיה משקיע ישירות בשותפות כאמור היה משלם מס בשיעור של 50%. לאור האמור, מוצע לפתור עיוות זה ולקבוע מס

במתווה דו שלבי כאשר מדובר בשותפות נסחרת.

סעיף 11 –

חלק ה- 2 לפקודה בנוסחו הקיים אינו כולל התייחסות לשינויי מבנה הנעשים באמצעות שותפויות. כך למשל העברת נכס מחברה לשותפות בה החברה מחזיקה כמעט במלוא הזכויות, או ביצוע הליך הדומה להליך מיזוג חברות (מעין "מיזוג שותפויות") או העברת נכס בין שותפויות בבעלות זהה, כל אלה והליכים נוספים אינם אפשריים במסגרת הדין הקיים. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין שדות (ע"א 2026/92), פורסם חוזר מס הכנסה 14/2003, אשר התייחס להיבטי המס השונים הנובעים מיישום פסק הדין בעניין שדות, ובין היתר קביעה כי העברת נכס לשותפות על ידי השותפים הינה אירוע מס חייב על פי הפקודה. יחד עם זאת, לא נעשו ההתאמות הנדרשות לאימוץ פסק הדין בעניין שדות במסגרת הוראות חלק ה-2 לפקודה, ולפיכך מוצע להחיל את הוראות חלק זה גם על שותפויות, וזאת בשינויים

המחויבים שיקבע המנהל.

סעיף 12 –בהמשך לפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8300/02 גדבאן נסר ואח' נגד מדינת ישראל ואח' (להלן - בג"צ גדבאן), התקבלה החלטת הממשלה מס' 1340 מיום 16 בפברואר 2014, שעניינה שינוי בהטבות במס הכנסה לתושבי יישובים - קביעת קריטריונים לזכאות (להלן - החלטה מס' 1340), ובה הוחלט לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה או פקודת מס הכנסה) כך שתיקבע בה מתכונת חדשה למתן הטבות מס, לגבי הכנסה חייבת מיגיעה אישית מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, החל משנת המס 2015, בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים, ברורים ושוויוניים. החלטה מס' 1340 קבעה כי צבירת הניקוד ליישובים תיעשה על פי שלושה פרמטרים: פיזור דמוגרפי-גיאוגרפי, מצב חברתי כלכלי ומרחק מהגבול.

החלטה מס' 1340 קבעה את אמות המידה ואופן בדיקת הפרמטרים האמורים.

לסעיף א -

כפי שנקבע בהחלטה 1340, הניקוד המזכה של הישוב ייקבע באמצעות חיבור של הניקוד החברתי-כלכלי, ניקוד הפריפריאליות וניקוד הגבול כפי שנקבע לישוב. 20% מהניקוד יינתן בהתאם לרמה החברתית-כלכלית של הישוב, 40% מהניקוד יינתן בהתאם לרמת הפריפריאליות של הישוב ו-40% מהניקוד יינתן בהתאם להיות הישוב ישוב קרוב לגבול. על פי הניקוד המזכה שייקבע לישוב, מוצע לקבוע כי הוא יכנס

בגדר אחד המסלולים הבאים:המסלול הראשון - ליישובים שניקודם בין 25 ל- 49 נקודות -5% זיכוי 1.

מהכנסה עד סכום של 108,000 ש"ח לשנה; המסלול השני - ליישובים שניקודם בין 50 ל- 64 נקודות -7% זיכוי מהכנסה 2.

עד סכום של 120,000 ש"ח לשנה; המסלול השלישי - ליישובים שניקודם בין 65 ל- 100 נקודות -9% זיכוי 3.

מהכנסה עד סכום של 132,000 ש"ח לשנה.

לסעיף ב -

עוד נקבע בהחלטה מס' 1340, כי שר האוצר יקבע העדפה בשיעור ההטבה ליישובים בטווח של עד 2 ק"מ מגבולות המדינה עם מדינות שאין להם הסכם שלום עם מדינת ישראל (כולל רצועת עזה), וכן ליישובים עירוניים (עיריות ומועצות מקומיות) במחוז הדרום כהגדרתו על פי הגדרות משרד הפנים. על כן מוצע לקבוע כי בנוסף להטבות הניתנות על פי המסלולים האמורים תינתן ליישובים קרובים לגבול שאינו גבול שלום, הטבה נוספת בשיעור של 7%, וליישובים עירונים במחוז הדרום הטבה נוספת בשיעור של 4%. ההטבה הנוספת תינתן בכפוף לכך שהישוב עומד בכל התבחינים שנקבעו בהחלטה מס' 1340 ועד לתקרת סכום ההכנסה של הישוב כפי שנקבעה בהחלטה זו. ישוב לא יכול להיות זכאי לשתי ההטבות הנוספות האמורות אף אם הוא עומד בתנאי הזכאות להם. ישוב העומד בשני התנאים יהיה זכאי לקבלת ההטבה

הגבוהה.לסעיף 3

מוצע שרק "ישוב פריפריה" יהיה זכאי להטבות הקבועות מכוח הפקודה. על פי מה שנקבע בהחלטה 1340, ישנם חמישה תנאים מצטברים שעל ישוב לעמוד בהם בכדי להיכנס להגדרה זו: מבחינה גיאוגרפית, על הישוב להימצא בפריפריה המדינתית אשר המדינה צריכה לתמוך בה; על הישוב למנות 75,000 תושבים לכל היותר; על הישוב להיות ברמה כלכלית-חברתית נמוכה מאשכול 8 במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מכיוון שיישובים ברמה כלכלית גבוהה מכך, אינם נזקקים להטבות מס לשם משיכת תושבים חזקים; כן נדרש שהישוב אינו נהנה מהטבות מס מכוח חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים),

התשמ"ה-1985, כדישלא יינתנו כפל הטבות; וכדי שלא יצא חוטא נשכר, נדרש שהישוב לא הוקם שלא

כדין.

לסעיפים ד'-ו' -מעבר למה שנקבע בהחלטה מס' 1340, מוצע להוסיף תנאי לקבלת הטבת המס והוא הצגת אישור תושבות לצרכי הטבת מס בפני פקיד השומה או המעביד. מאחר ומדובר על הטבה כספית הניתנת לתושבי יישובים מסויימים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטה מס' 1340, מעונינת המדינה לוודא, כי ההטבה ניתנת לתושבים שממלאים את חובתם החוקית ומשלמים את תשלומי הארנונה. לפיכך, ככלל, האישור יינתן על ידי הרשות המקומית בתנאי שהתושב שילם את תשלומי הארנונה שחלים עליו. לצורך כך מוצע לתקן את הגדרת המושג "תושב" בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ואת פקודת העיריות [נוסח חדש] ופקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]. סעיף זהה אושר כבר על ידי הממשלה בחוק ההסדרים הקודם, הובא לכנסת בסעיפים 17-18 ו-40 להצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, ואף נידון בוועדת הכספים ללא הצבעה, ומוצע להביא אותו שוב במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי, הואיל ומוצע כעת להסדיר בחקיקה את כלל נושא הטבות המס ליישובים, ולתת הטבות למספר גדול יותר של

יישובים, ועל כן נכון להשלים את ההסדר גם בנושא הארנונה.

לסעיפים ז'-ט' -מוצע לקבוע בחקיקה, כי בשנת 2015 החקיקה הקיימת לגבי הטבות מס ליישובים, תישאר על כנה. זאת, הואיל ומוצעת תקופת הסתגלות ליישובים אשר רמת ההטבות שלהם תיפגע, וכן לאור העובדה כי יש לעדכן את בסיס הנתונים הקיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספר היישובים הנכנסים לתוך ההסדר על פי המתווה החדש הוא גדול מאוד ומכפיל את מספר היישובים הזכאים להטבה פי שניים, ועל כן, בשנה זו, ובכדי להמעיט ככל האפשר את הפגיעה בשוויון תוך שמירה על שיקולי תקציב, היישובים החדשים הנכנסים לתוך ההסדר יקבלו הטבה של 1%. העלות החד פעמית של ההטבה ליישובים החדשים המצטרפים תעמוד על כ-70 מיליון שקלים

חדשים.עוד מוצע, שחמשת היישובים ערד, בית שאן, חצור הגלילית, מועצה אזורית אילות, ומועצה אזורית ערבה תיכונה, אשר הוצאו מהמתווה בהתאם להחלטת בג"צ גדבאן,

יקבלו הטבות מס.

בדומה ליישובים אשר נהנים מההטבה היום, הואיל ויישובים אלה עומדים בכל הקריטריונים שנקבעו במודל החדש, ועל כן הם יהיו זכאים להטבות מס החל משנת 2016 ועד בכלל, על כן ביטול ההטבות לגביהם לשנה אחת יגרום לחוסר יציבות וודאות. כמו כן מוצע להחיל הסדר דומה, לגבי שלושת היישובים שהוספו על ידי בית המשפט בבג"צ גדבאן (מזרעה, בית ג'ן וכסרא סמיע), קרי שהם ייהנו מההסדר הקיים היום בחוק ב-2015 ובשנים הבאות יופחת להם הזיכוי באופן מדורג בדומה לשאר

היישובים אשר בתוך ההסדר.כמו כן, מוצע לקבוע כי מתכונת ההטבות החדשה תחל בשנת המס 2016 ותוחל באופן מדורג לאורך שלוש שנים, כך שיישום מלא שלה יהיה בשנת המס 2018. היישום המדורג יאפשר לשמר את המסגרת התקציבית של ההטבה, כפי שקיימת היום, במשך שלוש שנות המעבר והמשך יישום המתווה החדש. במסגרת ההחלה המדורגת, כל שנה יגדל או יקטן הזיכוי שמקבלים תושבי היישובים בכשליש מהמרחק בין שיעור הזיכוי שאותו מקבל הישוב היום, והשיעור העתידי שאותו יקבל הישוב בהתאם למתווה החדש, עד שב-2018 המתווה החדש ייושם במלואו. במקביל, תבוצע התאמה מדורגת של תקרת ההכנסה לעניין חישוב הזיכוי, בהתאם. אחוז הזיכוי המדויק והתקרה שיינתנו בכל שנה ייגזרו משיקולי תקציב, ויעוגל עד לחצי

האחוז הקרוב, והתקרה תעוגל ל- 120 ש"ח הקרובים.

בהחלטה מס' 1340 נקבע כי עיגון האמור בה בחקיקה, וקביעת היקף ההטבות, ייעשו במסגרת דיוני התקציב בממשלה לשנת המס 2015 ועל כן מובאת הצעה זו לאישור

הממשלה כעת.

סעיף 13 –

במסגרת "סקר עמיתים" שערך לאחרונה ה" גלובל פורום לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס" (להלן – הגלובל פורום), לבחינת היקף חילופי המידע במדינות השונות ובחינת איכותם, סווגה ישראל כ-"Partially compliant" ("מצייתת באופן חלקי") ודורגה במקום נמוך ביחס למדינות הנבדקות, בין היתר, בשל היעדרן של הסמכויות המוצעות בהצעה זו. הדירוג הנמוך משפיע על התייחסות גופים בינלאומיים ונכונותם לשתף פעולה עם ישראל. הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח (ה-EBRD) והבנק העולמי הודיעו כי יפסיקו לשתף פעולה עם גורמים ישראליים אם לא יתוקנו הליקויים עד סוף חודש

אוקטובר 2015.

כתגובה לביקורת האמורה וההבנה כי ייעול חילופי המידע אשר יביא לקבלת מידע ממדינות אחרות צפוי להגביר את יעילות מערכת אכיפת המס לגבי הכנסות מחוץ לישראל המופקות על ידי תושבי ישראל, הצהירה מדינת ישראל בפני ה-OECD כי תפעל לקידום תיקוני החקיקה שיאפשרו לה לקיים חילופי מידע בהתאם לסטנדרטים

בינלאומיים.

לפניות הבנק העולמי והבנק האירופאי, אשר תוארו לעיל, השיב משרד האוצר כי הוא פועל לתיקון הליקויים שנמצאו בסקר העמיתים, וכי בכוונתו להביא לאישור הממשלה שתוקם לאחר הבחירות בישראל את החקיקה הנדרשת, ולבצע את ההליכים

המנהליים הנדרשים עד סוף חודש אוקטובר 2015.

קיומו של פטור מדיווח גורם לקושי בעריכת שומת אמת לעולה, לחברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל על ידי עולה ולנאמנות שיצר עולה, או שהנהנה בה הוא עולה, קושי שזוהה על ידי מבקר המדינה בדו"ח השנתי מספר 65א שכתב. ייעול

הדיווח צפוי להגביר את יעילות מערכת אכיפת המס.

קיום הפטור מחובת דיווח עלול לסייע גם בהלבנת הון.

לאור כל האמור, יש צורך לבצע בדחיפות תיקוני חקיקה אשר יאפשרו למדינת ישראל להחליף מידע בהתאם לסטנדרטים המקובלים היום בעולם.

מוצע לתקן את החקיקה כך שניתן יהיה לקבל מידע לגבי נכסים ופעילות של עולה ותושב חוזר ותיק (להלן – עולה) מחוץ לישראל, מידע לגבי נכסים ופעילות של חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל על ידי עולה ומידע לגבי נאמנות

שיצר עולה או שהנהנה בה הוא עולה.

כמו כן, מוצע לחייב חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל על ידי עולה לשמור את כל התיעוד החשבונאי הנדרש לעריכת דו"חות כספיים לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים, ובנאמנות שיצר עולה, או שהנהנה בה הוא עולה, לשמור את כל התיעוד הנוגע לזהות היוצרים, הנהנים, פרטי הנאמן ומגן הנאמנות ותושבותו של כל אחד מהם, וכן את התיעוד החשבונאי הנוגע לנכסי הנאמנות, התחייבויותיה,

הכנסותיה והוצאותיה, על נכסים שהוקנו לה ועל חלוקות שנעשו על ידי הנאמן.

בתקופה שמיום היותו של העולה תושב ישראל ועד לתום שנת המס שלאחר השנה שבה היה לתושב ישראל (להלן – התקופה הראשונה), רק למנהל רשות המסים תהיה הסמכות לדרוש את המידע האמור ורק על מנת לקיים דרישה לחילופי מידע בהתאם להסכם בינלאומי. לאחר התקופה הראשונה, הסמכות לדרישת המידע לא

תהיה מותנית בקיום דרישה לחילופי מידע בהתאם להסכם בינלאומי.

מוצע לקבוע כי התיקונים המפורטים לעיל יחולו לגבי עולה שהיה לתושב ישראל ביום 1 בינואר 2016 ואילך. התיקונים משנים את חובת הדיווח ושמירת התיעוד החשבונאי

בלבד ואינם משנים את הפטור ממס שלו זכאי העולה לפי הפקודה.

כמו כן, מוצע לחייב נאמן תושב ישראל לשמור את כל התיעוד הנוגע לזהות היוצרים, הנהנים, פרטי הנאמן ומגן הנאמנות ותושבותו של כל אחד מהם, וכן את כל התיעוד החשבונאי הנוגע לנכסי הנאמנות, התחייבויותיה, הכנסותיה והוצאותיה ועל נכסים

שהוקנו לה וחלוקות שנעשו על ידי הנאמן.

בנוסף, מוצע לבטל את סעיף 14(ד) לפקודה שלפיו רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את תקופת ההטבות הניתנת לעולה, עד עשר שנים נוספות, אם העולה ביצע השקעה משמעותית בישראל. הסעיף חוקק בתיקון 171 לפקודה, בשנת 2009. עד היום לא הותקנו תקנות לפיו ואין כוונה להתקין תקנות

כאמור. לפיכך מוצע לבטל את הסעיף.

לסעיף י' -תהליך הגלובליזציה הואץ מאד בשנים האחרונות, ורבים מתושבי המדינות השונות בעולם מנהלים השקעות במדינות אחרות, ובאמצעות גופים פיננסיים מחוץ למדינת התושבות שלהם. התהליך האמור מנוצל במקרים רבים לצורך התחמקות מתשלום

מס במדינת התושבות וההערכה היא שהיקף העלמות המס הנובע מכך הנו עצום.

לאור העובדה שהעלמות המס הנן בעיה חמורה המשותפת לכלל המדינות, אשר הכלי היעיל ביותר הקיים למלחמה בה הנו שיתוף פעולה בין המדינות לרבות באמצעות חילופי מידע, ארגון ה OECD, האיחוד האירופי והגלובל פורום לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס פועלים באינטנסיביות בשנים האחרונות כדי לקדם ולייעל

את חילופי המידע בין המדינות.בנוסף, נתונה מדינת ישראל לביקורת קשה בקרב הקהילה הבינלאומית מזה מספר שנים, בשל היעדרן של הסמכויות המוצעות בהצעה זו. הדירוג הנמוך משפיע על התייחסות גופים בינלאומיים ונכונותם לשתף פעולה עם ישראל. הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח (ה- EBRD) והבנק העולמי (באמצעות ה- IFC) הודיעו כי יפסיקו

לשתף פעולה עם גורמים ישראליים אם לא יתוקנו הליקויים בתוך שנה.

כתגובה לביקורת האמורה וההבנה, כי קידום וייעול חילופי המידע אשר יביאו לקבלת מידע ממדינות אחרות, צפוי להגביר את יעילות מערכת אכיפת המס כנגד תושבי ישראל המפיקים הכנסות זרות, הצהירה מדינת ישראל בפני ה- OECD כי תפעל

לקידום תיקוני החקיקה שיאפשרו לה להצטרף לאמנה המולטילטרלית.

נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה

השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם

[במידה וקיימת השפעה על מצבת כוח אדם יש לציינה. כאשר אין פירוט - אין השפעה

על כוח אדם. במידה ואין נתונים יש למחוק את הכותרת]

החלטות קודמות של הממשלה בנושא

[בכל הצעה לגביה קיימות החלטות קודמות הן יפורטו. במידה ואין נתונים יש למחוק את הכותרת]

ההיבט המשפטי

[פירוט רק במקרים בהם קיים צורך בתיקון/ייזום חקיקה חדשה. במידה ואין נתונים יש

למחוק את הכותרת]