אור חיי ועש"ק ליום בס"ד. כ"ו פ' מרחשון שרה, ]מאמר*ה'תשט"ז עם ותקרב תבחר אשרי ד"ה שוואב, צפת[ רפאל ידי על ביאורים

1היכלך קדוש ביתך בטוב נשבעה חצריך ישכון ותקרב תבחר אשרי

והנה בחצריך שוכן להיות ותקרב תבחר אשר להעם ]'אשרי הקדוש' והיכלך מביתך הבאה וההשפעה בהטוב נשבעההנהדוד([ )מצודת כדאיתא ברית לפני אומרים זה פסוק , מילה, כו' כד קדמאי חסידי2בזהר מ"ש הוא לזה המילה. והמקור סדר בסידור

ישכון ותקרב תבחר אשרי ואמרי פתחי דא לקרבנא בנייהו מקריבין הזקן אדמו"ר זה כו', כתב קדמאי חסידי שם שבזהר וכו'. ]והגם חצריך

שהוא3בסידורו דבר]הסידור[ , וביאור לכל השוה השייכות נפש[. לשון ד' ענינים, חצריך נמנים זה הוא, דבפסוק מילה לברית זה דפסוק

של ביטויים ארבעה גם ]ישנם והיכלך , ביתך4חצר בחינות שתי רביםישכון, נשבעה[ וסדרקרבה: תבחר, תקרב, בהפסוק הענינים .

כדאיתא מלמטה הוא לבתר חצריך שם, בקדמיתא בזהר למעלה. לומר, דא. ויש מן לעילא ודא דא מן פנימאה היכלך, דא ולבתר ביתך

ו(. ולכן סעיף )כדלקמן אבי"ע ד' עולמות כנגד הם אלה שד' ענינים שלמעלה המשכה הוא המילה ע"י הברית, כי קודם זה פסוק אומרים

ובכדי המשכה מהשתלשלות, השלימות תחלה צ"ל זו שתהי' ז(. )סעיף )ד' עולמות( כדלקמן דהשתלשלות

הוא )כפשוטם( הוא, דבית ובית חצר בין הוא, דהחילוק והעניןב( חצר, ב' בחינות ]כנגד והעופות הבהמות נמצאים ובחצר אדם דירת

כדאיתאכדלקמן[ מעמיד5במשנה , הי' ומגדל בחצר בהמה כו' דפרודא, ורשות עלמא הוא הרבים ברשות כלל ]זהו 6תרנגולים

בחינות כמה עצמו עולם, ובזה של יחידו של רשות הוא היחיד .מקורה, בית, היכל, כנ"ל[ מקורה, חצר שאינו ודרגות: חצר

בין מקורה. דהחילוק שאינו וחצר מקורה סוגים, חצר שני עצמו ובחצר מקורה שאינו בהלכה, דחצר גם הוא מקורה שאינו וחצר מקורה חצר

מדאורייתא יותר )כשהוא מדברי אבל היחיד רשות הוא מסאתיים( הוא מקורה , וחצר7הרבים לרשות שדומה לפי ככרמלית הוא סופרים

בפשטות, דשמירת ביניהם . והחילוק8סופרים מדברי גם היחיד רשות יהי' מוקף שהחצר רק ]וצריך מקורה שאינו בחצר גם היא הבהמות

בחצר המחיצות( הוא ע"ג לפרוח )שיכולים העופות מחיצות[, ושמירתדוקא. מקורה

בהמה9בגמרא דאיתא מה ע"פ זה לבאר ויש היבשה מן שנבראת אחד. בסימן הכשרו הרקק מן שנברא כו' עוף סימנים בשני הכשרה

1ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

לה יש )יבשה( שלכן העפר מן שנבראת , דבהמה10במק"א ומבואר הגסות. בתוקף שהיא כמו הבהמית נפש על , רומז11וחזק בריא חיות ועפר, הרקק, מים מן שנברא סימנים. ועוף בשני הוא הכשרה ולכןולכן שהיא כמו הבהמית נפש על רומז אחד. בסימן הכשרו בדקות.

ממדריגות )עצמה(, שהיא הבהמית נפש היא יותר, בהמה ובפרטיות ממדריגות שהיא השכלית נפש הוא שלה(, ועוף )גסות12דנוגה תחתונות)דקות12דנוגה עליונות בין13ממוצע היא שלה(, שלכן הבהמית נפש

לנפש שייך האדם שכל שבכללות ]דהיינו 12האלקית ונפשוזהו לנפש כלי להיות יכול שהשכל הבהמית, אלא האלוקית,

שלו, היכולת גבול לקצה מגיע הטבעי כשהשכל בעיקר אצלנו )כמבואר השלילה ושלילת השלילה בהשגת בהתבוננות

ה'(. אבל אות תשכ"ד לחושך שם קץ ד"ה מאמר בביאור לקמן הנפש ידי על נשלט להיות יכול השכלית הנפש של השכל

של להרגשה מביאה השלילה שלילת של הענין הבהמית, ואזוזהו"מלבדו"[ מלבדי', ולא עוד 'אין )מזמן באויר פורח שהעוף .

מצד )דהעוף( היא באויר אופנים. שהפריחה בשני זה לבאר לזמן(, דיש הגם השכלית דנפש השכל )גם השכל טבע עצמה. כי השכלית נפש

להיות שכל, טבעו( הוא שהוא דנוגה, מ"מ, כיון טבעי, שכל שכל שהוא שפתוחה האמונה של החלון ]וזהו 14ממנו שלמעלה למה נמשך

ועודעצמו[ מצד שהוא כמו השכל בטבע שע"י ענין . בזה, יכולה בנפש האלקית דנפש ההתלבשות עניני להשיג היא השכלית,

לההשגה מסכימה רק היא אז שגם מעולם. אלא שלמעלה אלקות המאור' מציאות 'גילוי בחינת שזהו לומר ]יש האלקית דנפש

נשארת היא אבלג'[ אות תשכ"ד לחושך שם קץ ד"ה שבמאמר.15אנושי שכל – במהותה

ושמירת מקורה שאינו בחצר גם הוא בהמות ששמירת לומר, דזה ויש יותר(, כי בדקות הם שעופות )אף מקורה בחצר דוקא הוא העופות

זה בענין ]ראה יתירה לשמירה צריך כ"כ, ולכן ניכר אינו דנוגה דקות . ולהוסיף,שם[ , והביאור33 הנ"ל, הערה לחושך שם קץ בד"ה שאינו בחצר נשמרים אינם שהעופות זה על שבגשמיות, הטעם דכמו

עד"ז גבי )על לפרוח שיכולים לפי הוא מקורה הוא המחיצות(, בה שיש לפי הוא יתירה לשמירה צריכה השכלית שנפש ברוחניות, דזה

דכיון דפריחה התכונה והיינו, נמשך השכלית דנפש שהשכל באויר. נפש התלבשות ידי )על משיג מזו, שהוא ]ויתירה ממנו שלמעלה למה

]קשה מעולם[, לכן שלמעלה אלקות השכלית( עניני בנפש האלקיתכיון הרע את לראות צדיק של בלבוש מתלבשת שהיא שבה, ע"י דוקא הוא שבשכל הרע למצוא , בכדילמעלה, ולכן[ שפורח

הענינים שגם ]היינו אנושי משכל מופלא הוא שאלקות ההתבוננות

2ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

אין בשכל המושגים דאלקות שהם כמו אותם משיג השכל אנושי, גבול לבלי ]הכוונה גבול בלי הם , הריאלקות שהם כיון לאמיתתם, כי

כי ובלי מגבול שלמעלה אמיתי היפך שהוא גבול הבלי גבול, וכמוהשלילה[ בהשגת שכל נתפס הגבול אותם, תופס שהשכל , ועל16מגבילם שהוא בהכרח מרגישה השכלית שנפש ידי [, )עוף( של השלילה שהשגת ]גם מהשכל שלמעלה אלקות הפלאתשבה הרע דקות נתברר , עי"זבגג מקורהשל[ הענין ]שזהו, השכל[

כלל מושלמת איננה שהיא מרגישה שהיא שכיון ]דהיינו , נשמרת17 דווקא הוא המושג הענין ששלימות משיגה, כיון שהיא במה גם

שהיא - מה שבה הישות של הדקות מתבטל ממנה, אזי למעלהוזהו שהיא לחשוב יכולה היתה שהנפש בחינת 'צדיק'. גג,

שבענין להעיר ממנה. ויש שלמעלה למה ביחס מוגבלת השכליתד' שבתניא( שיש הקודש )באגרת מבואר מילה ברית ב' סי'

מילה כנגד בחינות: הקליפה וכנגד הגסה הקליפה ופריעה, ה' "ומל כתוב הדקה הקליפה הסרת שעל שם הדקה. ומבואר

מהו מבאר שכאן לומר קשה. ויש עבודה לבבך", שזו את אלקיך.השכלית[ הנפש מצד זו עבודה תוכן

הוא ככרמלית הוא מקורה שאינו שחצר שהדין זה לבאר יש ועפ"זג( בנוגע בעיקר האדם( היא )בעבודת הבהמה שמירת סופרים, כי מדברי

שיכשל אפשר הבהמית דנפש התאוות ומעשה, שמצד דיבור למחשבה )המקום החצר את שגודר ע"י היא הבהמה ח"ו, ושמירת איסור באיזה

ורק רוצה שהוא מה לעשות שלא הבהמה( במחיצות, היינו נמצאת שבו שלח פרשת תורה בלקוטי אדה"ז ביאור ]ראה 18לעשות שצריך מה

יהושע, ששלח למרגלים משה ששלח המרגלים בין ההבדל בעניןארץ )ארץ הרעות המדות את לכבוד שהדרך שבעת כנען,

מעשה, של העבודה את שמקדימים ידי על דווקא עממים(הואבחינת דבור וזהו ומחשבה, של דאורייתא של הגדר יריחו.

דנוגה לדקות בנוגע האדם( שהוא )בעבודת העוף . ושמירתהמצוה[ הישות ומדות. שמצד הפנימיים, שכל לכחות בנוגע בעיקר )כנ"ל( הוא

)מזה19שבו והגאוה (, אין20בעיניו חכם איש שכל, ראית בעל שהוא בהמחשבה מוגדר כשהוא גם במחיצות, כי החצר את שגודר מספיק

,21מימיו עבירה עבר שלא בינוני בדרגת שהוא שלו, ועד ומעשה דיבור בגסות, ולכן הם שבו והמדות שבו, השכל והגסות הגאוה מ"מ, מצד

כנ"ל האלקות הפלאת בו בגג, שיורגש יהי' מקורה שלו שהחצר צריך עיקרי, מקום תופס שהשכל שלנו שבדור הוא הדבר ]משמעות

שכלי, ולא במקצוע היום הוא האדם של הפרנסה שעיקר כיון עיקר כן -, אם בידים מלאכה ובעלי חקלאים – פעם שהיה כמו

3ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

להתחיל שחייבים )למרות בינוני להיות להסתפק אינה העבודה האלקות, שבזה הפלאת הרגשת של בעבודה דווקא בזה(, אלא

. וכיוןבמהותם[ והשכל המדות של והגאווה הגסות ביטול נפעל הוא מקורה שאינו חצר גם , לכן, מדאורייתא22המעשה הוא שהעיקר

יחידו רשות הוא ]שענינם סופרים שמדברי עולם, אלא של היחיד, 23ומדותיו שכלו מצד גם לאלקות האדם, שיהי' כלי את להגבי' ולהעלות

דברי כן שאין למעלה, מה מלמטה ענינם סופרים שדברי ]כיוןויש מלמעלה הם תורה בשכל הקליטה שעיקר לומר למטה. החסידות התגלות ידי על - הוא הדקה הקליפה בירור – ומדות

של ובלי מגבול )למעלה ההפלאה להרגשת שמביאה גבול( שמקורה ע"י ית' הוא ליחודו היחיד יהי' רשות שהאדם [, בכדיהאלקות[

שאין בתחתונים דירה – בית מבניית משל לומר ]יש בגג ,- טיח, וצבע גם צריך בלוקים, אלא של בשלד, וקירות להסתפק

לו בה לחיות שנוח דירה נהיה פנים, ואז, העולם וחשמל, ועיצוב.ית' בתחתונים[

יש, ויתירה בחינת הוא עצמו מצד השכלית דנפש שהשכל כיון והנהד( משיג השכלית דנפש שהשכל לאחרי נוגה, לכן, גם מקליפת שהוא מזה

היא דאלקות בהענינים שלו ]שההשגה אלקות לגבי שלו הערך ריחוק לאמיתתם[, שהם כמו הענינים את משיג ואינו ובהגשמה בהגבלה

להביטול כלל בערך אינו שלה ביטול, הביטול לידי באה היא שעי"ז מציאותה, בעצם היא שלה האלקית, הביטול האלקית. דבנפש דנפש היא מציאותה, ובעצם על נוסף דבר היא שלה השכלית, הביטול ובנפשוזהו בחינת שבו מקום שהוא חצר הוא בגג המקורה חצר שגם יש.

בגימטריא אדם אדם, כי דירת ב( ולא סעיף )כנ"ל חיים בעלי נמצאיםלעליון אדמה שם על אדם שנקראת האלקית דנפש הביטול הוא24מ"ה

היש, ביטול שהוא השכלית ודנפש הבהמית דנפש הביטול , משא"כ25מאדם. שלמטה חי בחינת הוא

ידוע בכללות. דהנה מדריגות האלקית, שתי דנפש בהביטול גם והנה הוא השכלית ובנפש הבהמית בנפש תפעול האלקית שנפש שבכדי26

שיהיו באופן והגבלה במדידה באים האלקית דנפש והמדות שהשכל ע"י בהשכל שמתלבשים הבהמית, ועד לנפש וגם השכלית לנפש שייכים

שבהשכל ונפש השכלית דנפש והמדות ונמצא, ומדות הבהמית. בנפש שנתלבשו וכמו עצמם מצד שהם מדריגות. כמו דנה"א, שתי

לפעול בנה"א שיש דהכח27במק"א המבואר והבהמית. וע"פ השכליתיש בעצם אלקות היא שנה"א לפי הוא נה"ב וזיכוך בירור מהותה,

הענינים. שני בנה"ב שנתלבשו כמו דנה"א ומדות בהשכל לומר, שגם והגבלה, במדידה והבהמית( הם השכלית נפש לגבי שהן )כמו דבגילוי

4ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

והמדות השכל על ]מדובר 28היש ביטול דוגמת הוא שלהם והביטולולכן בנפש המלובשת האלוקית הנפש של מדגיש הבהמית,

)שלכןבהמשך[ מזה עוד 'דוגמת', וראה תיבת בנפש פועלים הם לצאת הנשמה של הרצון שזהו לומר ]ישוהבהמית( השכלית

לפני שהיתה ה' כמו את אהבתה על שמסתירים הגוף ממגבלות אות תשכ"ח ישראל ועתה ד"ה לקמן ראה – הגוף לתוך ירידתה

שלהם , והביטול29אלקות הם , ובפנימיותה'[ אות שם ד-ו, ובביאור כמו הנשמה, גם של הרצון שזהו לומר ]יש במציאות ביטול הוא

ואפס אין תהיה אם גם ומקורה בשורש להכלל למעלה שהיאראה–פי"ט( )תניא לגמרי במציאות שם ותתבטל ועתה ד"ה

השכלית. הבהמית. ב. נפש ד' בחינות: א. נפש שם. הרי ישראלנפש פנימיות בתוך המתלבשת האלקית ג. ד. הנפש הגוף.

בתוך מהתלבשות שלמעלה האלקית לנפש הקשורה האלקיתכמבואר זו קשורות הבחינות )ושתי הגוף שם קץ בד"ה בזו,

שענין שלמעלה הנשמה – )כאן למקיף השייך לחושך, של הפנימיות למעלה, וגם גבוה גם -, הוא בגוף מהתלבשות

.החתונה([ הבחינה

הבירור שהם דחצר הדרגות שתי – הנ"ל לומר, שד' ענינים וישה( כמו האלקית דנפש בהכחות הענינים והשכלית, ושני הבהמית דנפש אבי"ע. ד' העולמות דוגמת הם – מהותם בעצם שהם וכמו בגילוי שהם

ויצירה והענין דעשי' ובריאה הם הוא, אפשרות רק היא מציאות, מהגוף, יש להפרד הנשמה לרצון שייך שזה הנ"ל ]לפי המציאות

ורוחניות גשמיות של ההפכיות שמצד לומר )נשמה, )גוף( קץ ד"ה דלקמן וחושך אור של ההפכיות כמו היא הזו שההפכיות

מוגדרת, עכ"פ היא הגשמיות תשכ"ד, עיי"ש(, לכן לחושך שם מציאות, העדר של ולא – היפך של לרוחניות, ביחס בהשוואה

המציאות' 'אפשרות הרוחנית בשביל נחשבת הגשמיות ולכןשהגדרה30 שבהערה תרפ"ט סה"מ )וראה המציאות של זו שהיא(, צורה וכל מרובע )עגול המציאות אופן את קובעת אינה

כיון והטעם הענין כהיפך מוגדר המציאות שאפשרות כנ"ל, 30המציאות אפיסת היא , ואצילותעצמו([ מצד כדבר הרוחני, ולא

אין שם להיות במקורה להכלל הנשמה לרצון שייך שזה ]כנ"לויצירה שבין . ומהחילוקיםואפס[ )אפשרות )מציאות( לבריאה עשי'

שעשי' , דכיון31היש ביטול הוא שבעשי' ויצירה המציאות( הוא, שהביטולהביטול הם ויצירה מציאותם. על נוסף דבר הוא שבהם מציאות,

במציאות ביטול המציאות, הוא אפשרות רק שבבריאה, שהיא והביטול

5ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

השכל של שהביטול ד'( כתב אות של השני )בקטע ]לעיל 31 דוגמת בגוף( הוא שמתלבשת )כמו האלקית הנפש של והמדות

במציאות, ביטול שהוא מבאר דוגמת, וכאן בהדגשת – היש ביטול ד' בחינות שיש ]הרי 32ביטול הוא מציאותו שכל , היינוזה:[ ומיישב שבזה היש הבהמית, וביטול הנפש של (: א. יש31 הערה )ראה

דיבור המצות )בקיום יש במעשה, ב. הנפש של ומחשבה(. בשתי )מצד שבזה היש וביטול השכלית הבחינות ההפלאה(.

היש את לבטל כדי עבודה של ענין הוא היש ביטול האלו במשמעות היש מציאותו(. ג. ביטול על נוסף דבר הוא )והביטול

נקרא הרגשתו, ולכן מצד שבא אלא למציאותו שחודר ביטול של ביטול 'דוגמת לעיל נקרא זה יש. ביטול בבחינת שהוא ביטול

אבל כיון במציאות ביטול נקרא הוא כאן היש', )שבבריאה( מצד גם שאינו במציאות עצמו. ד. ביטול היש למציאות שחודר

וזהו לו נמשך )אלא הרגשתו כדלקמן(, ביטול מלמעלה, המלאכים מדור הוא שיצירה33. וזהו)שבאצילות([ האמיתי במציאות הצדיקים נשמות מדור הוא טבעיים, ובריאה ורחימו בדחילו שעבודתם של שכליים שדו"ר הכוונה ]אין שכליים בדו"ר היתה שעבודתם

)וגםהנשמה([ )של האלוקית הנפש של השכלית, אלא הנפש דו"ר , כי34בבריאה( הוא מקומם שכליים בדו"ר שעבודתם המלאכים

שעולם מבואר ]לעיל הנברא )המציאות( של הטבע הם טבעייםויש בחצר שנשמרות עופות לבחינת קשור היצירה המקורה.

מהות אינם והשכל היצירה, ובמלאכים, המדות שבעולם לומר מציאותו. על נוסף דבר כמו הוא שהשכל כן לפני אחת, כמבואר

השכלית בנפש בה מתבונן שהוא השכל, שהאלקות בענין ועד"זוזהו השכלית הנפש ממציאות נוסף דבר כמו היא עצמה.

הוא זאת ההפלאה, בכל את שמרגיש האנושי שהשכל שלמרותשכל עולם של יש ובבחינת אנושי נשאר הנפש של היצירה,

ומציאותו טבעו מצד לא הם שהאהוי"ר הוא שכליים , ודו"רהשכלית[ ממנו ה' ולירא את לאהוב שצריך מחייב שהשיג האלקי שהענין לפי אלא

של השכל של ענינו )וזהו השכל עם מתאחדות שהמדות ]הכוונה בדרך ומכריח שמחייב הוא השכל שענין האלקותית(, וכיון הנפש

בביטול הם אלא יש מציאות המדות.אינם גם הוכחה, לכן שלאלא הנדון האלקי למושג קשור הדבר שעדיין שכיון בשכל,

להשיג היא שמהותה – האלקית הנפש של השכל להשגתלכן בשכל אלוקות במציאות, ביטול של נמוכה בחינה זהו -,

כיון33. אלאהיש[ ביטול דוגמת עדיין שהיא שאעפ"כ, שבבריאה והביטול הו"ע שלגבי מחייב שהשכל מפני הוא שבבריאה ההשגה,

6ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

ואמיתית הוא הביטול גם למציאות, הרי מקום אין אלקות מציאות, מצד לא הוא באצילות באצילות, שהביטול הוא במציאות דביטול הענין ואין הוא לבדו האלקות, שהוא מצד אלאהנשמה[ ]של השכל השגת עצמו שמכר עבד בין ההבדל דרך על שהוא לבאר ]יש זולתו

תשכ"ט הנרות את בהעלותך ד"ה דין, לקמן בית שמכרוה לעבד.59 הערה'רצון ח"ב תערב המשך וראה עול קבלת שבדרך ע' א'קנז: שאינו בדבר גם עצמו לקשר שבכחו הנעלם בחי' דעת ע"י )והואוכמ"ש רוצה )ש(אח"כ כו' רצון נעשה במ"א( ממש, בבחי'

הרצון מן יותר הרבה בנפש ההתגלות בתוקף אח"כ הוא והרצוןוהוא או"י בדרך הבא העצמי ההיולי הרצון מכח שבא כו',

וכפי''. הכרח בדרך כו', והיינו או"ח בכח דוקא הן משם שהגילויםהרי לרצון )שקשור עצמי רצון לבחינת לבוא שהדרך ע"כ.

כפיה. ידי על הקב"ה(, הוא של העצמי את יעשה י"ד(: 'הוא פרק )סוף בתניא הביאור לומר יש זה ולפי הטוב יעשה' וה צדיק תהי שמשביעים השבועה את לקיים שלו

.שני טבע ונעשה שלטון דבר כל על שההרגל ועוד. בעיניו וכשירגיל באמת קצת נמאס יהיה הרע את למאס וכשירגיל

באתערותא הרי' ה בגדולת התבוננות י"ע' בה נפשו לשמח רוח עליו יערה ואולי האי וכולי דלעילא אתערותא דלתתא לעבוד בו שתתעבר צדיק איזה משרש רוח' לבחי ויזכה ממרום

בו ותתקיים' בה צדיקים שמחו כדכתיב אמיתית בשמחה' ה שמה לבאר צדיק'. ע"כ. ויש תהי שמשביעים השבועה באמת בהמשך בא ספק, אלא של ענין ואולי' אינו האי 'וכולי שכתוב

יעשה לעיל למבואר הוא שהמדובר בעיניו'. שכיון הטוב 'והי' יכול הדבר למטה, אין באדם ונמשך שמתגלה הקב"ה של רצונוכי מעבודתו המתחייב וכדבר הכרח מתוך לבא זה אין אז -

עבודה סדר כאן יש הקב"ה, אלא של ורצון בחירת של המשכה ובחירה רצון שהוא שניכר באופן למטה שמתגלה בטוח דבר של בה', הביטחון מדת של היסוד גם היא זו )והרגשה הקב"ה של

ספק, אלא בדבר שיש ה' אינו של ברצונו תלוי שהדבר שמה בבחירתו, ומדת פועל דבר, והוא בשום מוכרח אינו שהקב"ה

בה'( לבטוח )שבוחר האדם של הבחירה את לחבר הוא הבטחוןולכןהקב"ה([ של העצמית בבחירתו שייך אין האצילות בעולם . )גם35דמלאכים המציאות הוא האצילות שכליים(, ועולם מלאכים לא

36מהשכל שלמעלה מרכבה בבחינת שהיו הגדולים לצדיקים מדור

במציאות , ביטולהנשמה, כנ"ל[ של מהשכל גם למעלה ]הכוונה

7ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

ית, בעצמותו מושרשות שהנשמות מה מצד שהוא לבאר ]יש של העצמית בבחירה מושרשת האדם של שהבחירה דהיינו

ואצל עצמותו מתחברות צדיקים ית', הבחינות שתי גדולים, ומדות(, )שכל ספירות עשר יש באצילות שגם . והגםממש[ חד להיות

חד וחיוהי )לעצמם( כלל, דאיהו מציאות אינם דאצילות הספירות הרי.37חד וגרמוהי איהו

ענינים וזהו העולמות דוגמת הם האדם שבעבודת הנ"ל שד' ד' דבר הוא השכלית, שהביטול ובנפש הבהמית בנפש אבי"ע, דהביטול

]ולהוסיף, דזה הביטול ע"ד מציאותם, הוא על נוסף ויצירה. דעשי' הדברים מציאות, ולכן הם שעשי' ויצירה לפי הוא שמירה צריך שחצר

וענין צריכים מהם שנשתלשלו כי רבים לשון חצריך שמירה. הוא, מספיק בפועל, שלזה מעשה הוא העשי', עיקרה עולם שמצד העבודה יצירה שמצד מקורה, והעבודה שאינו חצר – מחיצות שע"י השמירה

מקורה[. והשכל חצר – דגג השמירה צריך מדות, שלזה הוא עיקרה של שהבחינות ]כלומר בנה"ב שמתלבשים האלקית דנפש והמדותובהם השכל הם בגוף המתלבשת האלקית הנפש והמדות,

דבר אינו שבהם , שהביטוללגמרי[ במציאות ביטול אינו הביטול הביטול ע"ד הוא – היש ביטול דוגמת הוא אבל מציאותם על נוסף

והביטול הנשמה דדרגת הביטול גם )כולל עצמה דנה"א דבריאה, תפלה בד"ה לעיל ]מבואר בפנימיותה שהיא כמו בנה"ב המלובשת

-, במקום מוגבלת שאינה כיון – ז' שהסובב אות תשכ"ט למשהשל הפנימית הבחינה כן גם הוא התחתונה הדרגה )העצם(

ועד"ז בבחינת )המוגדרת כאן, שבחינת הוא מקום; ממלא(, בחינת של הפנימית היא הגוף בתוך מתלבשת שאינה הנשמה הביטול ע"ד הוא – במציאות ביטול ( שהואבו[ המתלבשת הנשמה

דאצילות.

,בזוהר[ ]שכתוב היכלך ולבתר ביתך לבתר חצריך בקדמיתא וזהוו( מקורה( הוא וחצר מקורה שאינו רבים, חצר )לשון חצריך בקדמיתא

שגם ונפש דנה"ב והזיכוך הבירור והזיכוך הבירור לאחרי השכלית, כמו האלקית נפש גילוי הוא ביתך חיים. לבתר בעלי בדרגת הם שלהם

שהביטול השכלית בנפש שמתלבשת דוגמת הוא שלה והבהמית, כי הביטול ונק' בית, האדם מושב מקום הוא שבית כמו שבבריאה. (39הכסא )עולם הבריאה עולם בית, כך לשבת אדם כתפארת38כמ"ש

בנבראים העליון אדם של דירתו העליון, שעיקר אדם מושב מקום הואהוא40 כל )הביטול( הוא שזה באופן הוא לאלקות שלהם כשהביטול

בתחתונים הדבר: שדירה . ומשמעות40 הערה ]ראה מציאותם )באצילות(, היכל ידי על )בבריאה(, ולא דווקא בית יד על הוא

8ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

שבא כיון היש ביטול דוגמת שהיא במציאות ביטול של בעבודה . ולבתר[41 הערה גם הנברא. וראה של וההרגשה ההשגה מצד

גם )כולל בנה"ב מהתלבשות שלמעלה הנשמה גילוי הוא היכלך ביטול הוא שלה בנה"ב(, שהביטול המלובשת הנשמה דדרגת הפנימיות 42כמ"ש הוא היכלך . ונק' היכלך, דענין41דאצילות כהביטול במציאות

מתבטל קדשו הוי' בהיכל הארץ, שלגבי כל מפניו הס קדשו והוי' בהיכלכל ועד )כל המציאות ענין )הס( אפשרות גם שייך שאין הארץ(, יש של בביטול היא הדירה שעיקר כיון ]אך המציאות בריאה,

הבהמית, וכן בנפש מהתלבשות שלמעלה הנשמה שגילוי לומר באות שמבאר ההשתלשלות מסדר שלמעלה המילה של הגילוי

שכרן' -, ואין לקבל - 'ומחר שכר קבלת בבחינת הבאה, הם המילה של שהגילוי )אלא בתחתונים דירה של הענין כך כל בהםוהוא גם יותר גבוה הוא דלעילא אתערותא בבחינת משכר,

אתערותא ידי על שנמשך דלעילא מאתערותא שלמעלה.הנשמה(([ עצם גילוי של הענין )שזהו דלתתא

גו', כי ותקרב תבחר אשרי הפסוק אומרים מילה ברית שקודם וזהוז( למעלה היא ההשתלשלות, ומילה סדר בכלל הם אבי"ע ד' העולמות

וכמרז"ל עה"פ43מהשתלשלות. למנצח44 מילה על השמינית על ומבואר שניתנה ( דזה45השמינית על למנצח )ד"ה בלקו"ת בשמיני,

הוא שמיני , הוא, כיבשמיני ניתנה שמילה זה על היתה דוד של שהשירה מה היא כאן בשמיני ]הכוונה 46מאצילות שלמעלה א"ק בחינת שלפני א"ק )ופנימיות א"ק – מהשתלשלות למעלה שהוא

ולכאורה ראה שמונה. אבל המספר עם קשר אין הצמצום(, וגילוי מצד הוא המספר עם שהקשר בהערה עתיק הבינה,

דבריאה אדם הוא הבריאה, וא"ק לעולם קשורה שבבינה, ובינה לסדר שייך שבע שמספר בספרים למבואר בנוסף הכללית. וזהוושמונה ההשתלשלות כמו למעלה הוא )טבע( שנרמז מזה,

יש . ולכאורהאחת[ שבת עליו שיעבור אחרי היא שמילה בהמשךדמילה העולמות רק לא למעלה היא להוסיף, מד' גם אלא מד'

)לשון דשם האותיות שמהם47מהווה הוי' העולמות מתהווים ( .48ד' מילה תיבות ראשי השמימה, שהוא לנו יעלה מי50 ע"פ49בתו"א וכמ"ש תיבות סופי והוי' הוא תיבות ראשי הוא שמילה , דזה51הוי' תיבות וסופי הגילוי שתהי' המשכת בכדי מהוי'. אבל למעלה היא שמילה לפי הוא

צריך ע"י מהשתלשלות שלמעלה השלימות תחלה להיות המילה, כדי52דהשתלשלות, כמארז"ל הוא אחת, דשבת שבת עליו שיעבור

שלמעלה להגילוי להגיע אפשר ועי"ז דהשתלשלות השלימות שנתאווה באופן היא שהעבודה ]שכיוןבשמיני( )מילה מהשתלשלות

9ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

התחתונים, לכן ידי בתחתונים, על ית' דירה לו להיות הקב"ה .לתחתונים[ יותר השייכים הדברים בתיקון מלמטה מתחילה היא להיות צריך והי' תמים, שבתחלה לפני התהלך53מ"ש לומר, דזהו ויש

מילה. שע"י תמים, הגילוי לבחינת אח"כ באים הוי' ועי"ז והי' אותיות חצריך ישכון ותקרב תבחר אשרי הפסוק הברית קודם אומרים ולכן

הוא )שאז הברית שלפני בלילה ]וגם היכלך קדוש ביתך בטוב נשבעהנוהגים ההכנה התחלת 54זה ע"פ הזהר מאמר ללמוד להברית(

כמבואר שלפני בלילה נאמר זה ]ומאמר בתחילת הברית, כיההערות[ הענינים העבודה [, ד' כנגד שהם זה שבפסוק בד' אותיות העולמות היא שם וד' שלמעלה להגילוי והכלי ההכנה הוי'

מהשתלשלות.ד'( הקודש )אגרת מתניא ב' מובא אות שבסוף ]בביאור סי'

ה' אלקיך לבבכם", ו-"ומל ערלת את "ומלתם הבחינות ששתיהם את הסרת מילה כנגד לבבך" הגסה הקליפה ופריעה,

ולפי הקליפה והסרת הכוונה שבמאמר הביאור הדקה. זה, ביטול של העבודה של הבחינות לשתי הנפש של "חצריך",

מבואר בתו"א במאמר האלקית. אבל הנפש של וביטול הבהמית שמלמעלה ההמשכה על אלקיך" מדבר הוי'ה "ומל שהפסוק

בחינת למעלה )גם שבאה רב מה מהתורה, אחרי טובך( למעלה היא שמילה כאן שמבאר האדם. וזהו מעבודת וכתוצאה

)וכ"ש גם כי מ-"היכלך" בחינת על מדובר מ-"חצריך"(, בבחינת – המילה של העבודה על כ"כ ה-"שמיני" שבמילה, ולא

"חצירך". המבואר סי' ד' לבין הקודש באגרת המבואר בין התווך לומר ויש

היא הקשה הקליפה שהסרת מובן בתניא שגם אף ]על בתו"א שזו שם משמע יותר מלמעלה, מ"מ סיוע שצריכה קשה עבודה עבודת אור[ שמצד בתורה שמבואר ממה יותר נמוכה בחינה והסתר, העלם של ענין כל דחית הוא העבודה עצמו, תוכן האדם

על באגרת כמבואר בחינת עם מזדהה שהאדם ידי הקודש, רוחניות היא הנשמה של ענינה בגוף, ששם המלובשת הנשמה

את ופועלת הגוף עם קשורה היא )שלכן הגשמיות היפך שהואועל זיכוך כנ"ל(, עצם גילוי של לשכר מגיעים זה ידי הגוף,

והתלבשות משייכות למעלה היא שלה העצמיות שמצד הנשמהלחושך בבחינת בעולם, הבחינה אפיסת והעלם, המציאות,

דחיית הוא העבודה שתוכן כיון במציאות. אבל ביטול של הגבוה שעצמותו יותר: איך גבוה בחינה גם אח"כ מתגלה החושך, לכן

הוא וזהו גם והעלם מגילוי למעלה ית' מילה בחינת יחד,

10ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

של מההפכיות שלמעלה ההשתלשלות, אור מסדר שלמעלה החושך ענין את וגם הגילוי ענין את גם בתוכו וחושך, ושכולל אור

נתינת מצדו אין עצמי, שאמנם אור היא הנשמה )אבל וההעלםאבל מקום וההעלם החושך בחינת אין מקום מכל לחושך, שהפסוק ההשלתלשות(. וזהו לסדר שייכת היא בה, ולכן כלולה – הדקה הקליפה הסרת גם לבבך" הוא את ה' אלקיך "ומל

החושך את לדחות האדם עבודת של השלימות תכלית כלומר מלמעלה הסיוע שזהו בגוף המלובשת הנשמה עצם גילוי )מצד

וגם בעבודה ,- כיון מסדר שלמעלה הגילוי זו( ההשתלשלות, החושך, מתגלה דחיית של העבודה תליא, ומחמת בהא דהא

באופן ענין של אח"כ, משניהם שלמעלה העצמות מתנה, .בו[ כלולים וששניהם

**********

הולדתו ניסן, יום ח"י הבהיר יום , "לקראתתנש"א – ניסן ח"י קונטרסב לאור ( יצא* שניאורסאהן, ז"ל יצחק לוי מוהר"ר וכו' המקובל והרה"ח הרה"ג קדושת כבוד של

הצדי"ק שנת תרל"ח(. ותחילת )בשנת שליט"א אדמו"ר כ"ק – יבלח"ט – של אביו ועש"ק. . טובות ושנים ימים אאע"ה, לאורך של לבריתו שליט"א אדמו"ר כ"ק לכניסת".ה'תנש"א שנת,ועחה"פ

של נכדו הק'( ב"ווא1כנא1כט" אצל )בחדרו שליט"א אדמו"ר כ"ק אמר זה מאמר. המו"ליאלעס. ]ז"ל[ הכהן אליעזר אפרים מוה"ר נו"נ אי"א הוו"ח והרה"ח הרה"ג

סה, ה. ( תהלים1

מס' חולין של"ה גם יב. וראה ס"ק סי' רסה הל' מילה יו"ד בט"ז צד, ב. הובא ( ח"א2קטז, ב.

סידורים. בכו"כ ( וכ"ה3

תרי". ודאי "חצריך שם זהר ( ראה4

נז, א. ( ב"ב5

מאכל הוא חציר לחציר*, כי דחצר השייכות ע' ח. ושם, דזוהי להצ"צ ( ביאוה"ז6בהמה.

ל"ד בישעי' סימן" מוסיף שם ובביאוה"ז.שם בביאוה"ז הובא– ]להרד"ק[ ס' השרשים*( ". חציר נקרא חצר יג( מצינו )פסוק

שנח. וש"נ. ר"ס הל' שבת או"ח אדה"ז ( שו"ע7

שם כי–בכולו" לטלטל מותר מילין כמה בו יש אפילו "וחצר ס"ה שם אדה"ז בשו"ע מוקף שאינו חצר – ד"חצר" הוא בית. והגדר כמו לדירה, שהוא שהוקף בחצר מדבר

הי' )שלא המשכן חצר כי הוא בקרפף סאתיים דבית שהשיעור מזה לדירה. ולהעיר דחצר שהגדר הרי–ס"ב-ג( שם )שו"ע בכולו וטלטלו סאתיים לדירה( הי' בית מוקף

)מד"ס( ככרמלית. הוא מסאתיים יותר לדירה, וכשהוא מוקף שאינו חצר הוא

צ, א. עירובין אלא ד"ה תוספות ( ראה8

11ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

כז, ב. ( חולין9

ואילך. 1294ע' ח"ד לקו"ש ( ראה10

היבשה. מן ד"ה שם חולין ( פרש"י11

. 107ע' . ה'תש"ב93ע' ה'ש"ת ( סה"מ12

ע' פו. ובכ"מ. לתניא והערות מז, ג. קיצורים בחוקותי ( לקו"ת13

. 94ע' שם ה'ש"ת סה"מ ( ראה14

. 8-107ע' שם ה'תש"ב סה"מ ( ראה15

הענינים שגם זה על מהטעמים , שזהו29 הערה ע' קלה ח"ג מלוקט ס"מ ( וראה16אמונה. של באופן להיות צריכים בשכל המושגים דאלקות

)קיא, ד(. תשא לתו"א הוספות עד"ז ( ראה17

ע' נג. ובכ"מ. תרפ"ח סה"מ ( ראה18

בפועל למעשה בנוגע רע, הן מיני לכל מקור הוא וגאוה יג, ג, שישות צו ( בלקו"ת19 ואילך. ובכ"מ. ולכן25ע' ה'תש"ב סה"מ בארוכה ראה – הפנימיים לכחות בנוגע והן

גג. וקירוי מחיצות הענינים: לגדור שני ע"י הוא העופות שמירת

כו, יב. ( משלי20

רפי"ב. ( תניא21

מי"ז. פ"א ( אבות22

רפ"ד. ובכ"מ(. "לבושים" )תניא רק הם המחדומ"ע האדם, משא"כ עיקר ( שהם23

,6 שבהערה מביאוה"ז . ולהעיר29 הערה ע' רה ח"ד מלוקט בסה"מ ( נסמן24 שם בסה"מ )נסמן ב"ן בגימטריא לבהמה מ"ה, וחצר בגימטריא לאדם שייך שבית

(. 27 הערה

. 49 הערה ע' רז שם בסה"מ ( נסמן25

ואילך. ובכ"מ. 45ע' ואילך. ה'שי"ת14ע' ה'תש"ח ( סה"מ26

. ובכ"מ. 17ע' שם ה'תש"ח ( סה"מ27

. 31 להערה בשוה"ג להלן ( ראה28

חיות בחינת היא נה"ב את לברר הנשמה (, דעבודת22)ע' שם ה'תש"ח ( בסה"מ29 למשה תפלה ד"ה בעצם. וראה חי בחינת היא עצמה הנשמה בגוף, ועבודת המתפשט הגוף את להחיות בכחו המתפשט שהחיות ואילך(, דזה ע' ריז )לעיל ס"ז ה'תשכ"ט

בעצם. חי בחינת הוא שלו והעצם שהמהות לפי הוא

ואילך. ובכ"מ. 222ע' ואילך. תרצ"ט ע' כח תרפ"ו סה"מ בארוכה ( ראה30

ואילך.118ע' ה'תש"ז ( סה"מ31

לומר, בבי"ע. ויש הוא היש וביטול באצילות הוא במציאות המקומות, שביטול ברוב אופנים: )א( "ביטול בשני לפרש במציאות" אפשר היש" ל"ביטול "ביטול בין שהחילוק של ביטול ]דהיינו מציאותו על נוסף דבר הוא והביטול יש הוא שבעצם היש" הוא

ו"ביטולביטול[ עצמו על פועל עצמו שהיש היש, כלומר במציאות" הוא , בבריאה, ראה גם במציאות" שייך ד"ביטול זה וענין – מציאותו בעצם הוא שהביטול "יש" בחינת הוא עצמו שהביטול היש" הוא שם. )ב( "ביטול ה'תש"ז סה"מ בארוכה שחודר ביטול אמנם הוא היש האין, וביטול וביטול היש ביטול שיש ]כלומר

)ההשגה מציאותו מצד בא שהוא , לפיהיש[ ביטול נקרא מציאותו, אך סכל הוא האלקות, שלכן מצד הוא שהביטול במציאות" הוא הנברא, ו"ביטול וההרגש( של

12ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

מצד בא היש, להיותו ביטול הוא שבבריאה זה, הביטול לענין ובנוגע – אמיתי ביטולהנבראים*. השגת

שהביטול,בנה"ב שמלובשים כמו דנה"א והמדות בהשכל הוא ועד"ז*( )לא הוא שלהם בהשכל נרגש שכן אלא( לפי,אלקות מצד שהוא כמו זולתו ואין לבדו דהוא הענין בהם שמאיר של והמדות השכל שירידת לבאר ]ישנה"ב( על זה פועל )שלכן דהנשמה והמדות

שלמעלה האלקות בחינת את עליהם מסתירה בגוף להתלבש הנשמהולכן שלילת )בחינת ממהותם והתבוננות הרגשה להם יש השלילה(, )לא הוא דנה"א ומדות השכל של ענינם כי,עליהם נוסף דבר אינו זה הרגש אבל;משלהם[

השגת,סתם ומדות שכל אלא( של הענין שגם ]כיון אלקות והרגשת אלקות )כמו אלקות של ענין השלילה( הוא השגת )בחינת המציאות אפשרות

. ערכו([ לפי להיות לנברא שמתקרב

. 119ע' שם בסה"מ ( כ"ה32

ואילך. 116ע' ח"ו לקו"ש עד"ז ( ראה33

פל"ט. ( תניא34

כו' באצילות". מלאך נתן "מי בסופה פע"ח הקדמת ( ראה35

)נג, א(. פל"ט ( תניא36

אבי"ע( פי"ב. סדר )שער מז שער בהקדמה. ע"ח ( תקו"ז37

( ישעי' מד, יג. 38

הכבוד( פ"א. שם כסא )שער מו שער אבי"ע( פ"ג. ע"ח )שער טז שער ( פרדס39 מס' )בסוף שי"ף למהר"ם נחמדים אבי"ע( פ"ה. דרושים סדר )שער מז פ"ה. שערלמלאכים. ישראל שבין ההפרש חולין( ד"ה

מציאות. בגדר הם שלהם הביטול לאחרי שגם ( היינו40

הוא שבבריאה הביטול היכלך", כי קדוש ביתך בטוב" הכתוב לשון יומתק ( ועפ"ז41והביטולטוב הוא שאלקות ההרגש – השגה מצד האלקות מצד הוא שבאצילות ,

ומובדל. היכלך, קדוש קדוש – מהשכל למעלה

ב, כ. ( חבקוק42

מג, ב. ( מנחות43

יב, א. ( תהלים44

ואילך. כ, ד ( תזריע45

, דבבינהלמעלה[ ]מלמטה הבינה ספירת היא בספירות, שמיני ( ולהעיר, שגם46 – הליקוטים ספר )ראה עתיקא בשם נקראת עצמה שהבינה ועד עתיק גילוי הוא

ואילך. וש"נ(. ע' קלא בינה ערך צ"צ דא"ח

תשע( ולא עשר )שער א שער רנז, סע"ב. פרדס זח"ג רפ"ד. וראה ( שעהיוה"א47פ"ט.

צה, א. מסעי לקו"ת ( ראה48

ואילך(. וגו' )יג, סע"ב אברהם נמול הזה היום בעצם ד"ה לך ( לך49

ל, יב. ( נצבים50

)קלא, רע"א(. ע )סה, ב. סו, א(. תיקון כב תיקון ( תקו"ז51

כא, א. שם תזריע לקו"ת פכ"ז, י. וראה )ברע"מ(. ויק"ר מד, א זח"ג ( ראה52

יז, א. לך ( לך53

13ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר

עמדין(. ובכ"מ. )להר"י יעקב בית בסידור ( כמבואר54

14ביאורים[ ]עם תשט"ז ותקרב תבחר אשרי ד"ה מאמר