ם ני עיווביקורת

בידדוגו רפאל לרבי לימודים לשון על

ממן אהרן

ירושלים: א-ג, חלקים, ארבעה בר-אשר, משה מהדורת בירדוגו, רפאל לרבי לימודים לשון

ביאליק, ומוסד בירושלים עברית האוניברסיטה וספרויותיהם, היהודים ללשונות המרכז

*׳עמ vi+258כא+ ;vi+598יד+ ;x+537כו+ תשס״ב,

המקרא של הלעז וביאורי לימודים׳ ׳לשון

הוא החיבור שנה. 200כ- לפני שבמרוקו, במכנאס בירדוגו, רפאל ר׳ בידי נכתב לימודים׳ ׳לשון

הסוגיה הפרשה, בפירוש עוסק הוא אין הערבי-המוגרבי. לניב התרגום בדרך למקרא קצר ביאור

זלמן שלמה למשל שנהג כדרך שבמקרא, הקשות המילים ביאור ועיקרו במובלע, אלא העניין או

ושל מזה בירדוגו של הביאורים, שני 1תשנ״ט(. עד הראשונה, )במהדורתו צה״ל בתנ״ך אריאל

הנחה מתוך מבוארות, לא - המילים רוב את למעשה - רבות מילים משאירים מזה, אריאל

להיות אמור אלו בביאורים לעיין אפוא הבא הסבר. כל טעונות ואינן לקורא ידועות אלה כי

בראשית לספר הראשון הפסוק מן משל דרך המקראית. בעברית קטן לא ידיעות במטען מצויד

התיבות הוראות את מכבר לדעת הקורא ועל אחת, מילה לא אף מבאר לימודים׳ ׳לשון אין

ובהו׳ ׳תהו את רק מבאר הוא השני מהפסוק הארץ׳. ואת השמים את אלהים ברא ׳בראשית

=ופארגה׳ ׳כ׳אליה - או הנביאים מן התורה, מן פרקים יש הדרך. זה על וכן וריקה(, שוממה )

בלבד. מילים עשרה חמש עד כעשר אלא בהם מפרש בירדוגו שאין הכתובים מן

זה פי על לחשוב אפשר 2וריק׳. ׳שממון - ובהו׳ ׳תהו את פירש אריאל שגם מעניין

אונקלוס, תרגום של בסגנונו התנבאו פשוט הם היא. ולא אחד, בסגנון התנבאו ואריאל שבירדוגו

כל כמעט פירש אריאל מנגד קדמונית. פירוש מסורת המשיך עצמו שהוא וריקניא׳, ׳צדיא

של ריבוי - אלהים עשה, - ברא בתחילה, - ׳בראשית בבראשית: הראשון הפסוק מן תיבה

אמו ששפת הקורא, שאין לבירדוגו לו היה וברור פשוט במכנאס, שנה, 200 לפני וכו׳. אלוה׳

סבר כך לא אך בתורה, הראשון הכתוב של בתיבותיו פרשני סיוע לכל זקוק ערבית-מוגרבית,

שהם בין החדשה, העברית לדוברי המדינה, קום עם בזמננו, ביאורו את שכתב אריאל, כנראה

בר־אשר, משה של מהדורתו צאת לרגל העיון ביום ליר ון במכון שנשאתי בהרצאה זו סקירה של ראשיתה *

׳לשון של למהדורה להלן בהפניות ׳הצופה׳. בעיתון קצר ובמאמר (2002 בינואר 6)תשס״ב בטבת בכ״ב

הכרך. מספר ולא החלק מספר יצוין לימודים׳

בכתב אשר בן משה בן אהרן של והמסורה הטעמים הניקוד, פי על היטב מדויקים וכתובים, נביאים תורה 1

צה״ל תנ״ך יצא בתש״ס תשל״ה. תל־אביב אריאל, זלמן שלמה בידי מפורשים דותן, אהרן בידי לנינגרד יד

שלשמו העקרוני לעניין לכן ניכרים, הבדלים יש המהדורות שתי בין אהוביה. אברהם מאת חדש, בביאור

אריאל. של פירושו את הכוללת למהדורה בעיקר דבריי מכוון אני - כדוגמה צה״ל תנ״ך את מביא אני

זו. תוספת הושמטה אהוביה במהדורת ופחד׳. בעתה ׳וי״א הוסיף: אבל 2

ם מי 1 עמי )תשס״ז(, 110 פע 4 5-1 29

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

מה אלא פירשו לא שניהם ככלל מקום מכל נרכשת. כלשון בין אם, כלשון אותה מדברים

לקורא. לו נחוץ מה בהכרעה הבדלים ביניהם יש אך לקורא, דרוש להם שנראה

צורך ויישאר הדורות בכל ישראל קהילות בכל והכרחי בסיסי היה התנ״ך בביאור הצורך

ועד קדם מני ישראל תרבות של השתייה אבן הוא שהרי הזמנים, ובכל המקומות בכל נצחי

של ביאור לו דרוש זאת בכל אם, כלשון עברית מדבר בישראל ילד כשכל בזמננו, ואם היום.

הדיבור שלשון במקום קיים הזה הצורך היה וכמה כמה אחת על בעברית, הקשים המקראות

כיוצא וכל ערבית או יוונית או איטלקית או פרסית-יהודית או ספרדית-יהודית או יידיש הייתה

שדוברו היהודים לשונות כמספר למקרא ביאורים היו הגלות תקופות בכל לפיכך באלה.

הקהילות. כמספר ואפילו בגלויות

הועלה וחלק הכתב, על הועלה לא ומעולם בעל-פה רק הילך הללו מהביאורים נכבד חלק

בכתבי-יד נתונים הם ועדיין כולם, כמעט גורל וזהו לאור, יצא לא מעולם אבל הכתב על אמנם

האוזן את לשבר כדי הודפסו. לא ומעולם ספריות של או פרטיים אספנים של בארכיונים וגנוזים

׳תורגמן׳, - שבמקרא הקשות המילים לביאור באיטלקית-יהודית חיבורים של דוגמות שתי אציג

שנתחבר רבא, לאליה גנים׳ ו׳מעין 3עשרה, השש המאה באמצע מרימיני ידידיה ר׳ שחיבר

רובן העתקות, בכמה אף ו׳תורגמן׳ בשלמותם, לידינו הגיעו אלו חיבורים שני 4.1592 בשנת

כיוצא בדפוס. אור ראו לא מעולם כן פי על ואף בניו-יורק, לרבנים׳ המדרש ב׳בית שמורות

רבים שונות, בלשונות למקרא מביאורים קטעים מאות קאהיר גניזת בזכות לידינו הגיעו באלה

והנה בדפוס. אור לראות שעתם הגיעה לא עדיין ככולם רובם הם וגם בערבית-יהודית, מהם

של קומתו בשיעור חשוב ומלומד שחוקר לימודים׳, ׳לשון חיבורו וזכה בירדוגו רפאל ר׳ זכה

היא. זוטרתא מילתא ולאו לאור, אותו יוציא בר-אשר משה פרופ׳

לראש, לכול מסוגו? אחרים לחיבורים נמצאה שלא לימודים׳ ל׳לשון לו עמדה זכות איזו

או לפלוני עמדה סמכות מה למשל יודעים איננו אם שכן עצמו, בירדוגו רפאל ר׳ של זכותו

בירדוגו. כרפאל בישראל בגדול כשמדובר עומדת השאלה אין - למקרא ביאור לחבר לאלמוני

׳ספר עורך במכנאס, הדין בית אב גדול, הלכה ופוסק מובהק חכם תלמיד היה בירדוגו הרב

פירושים שני עוד ובכללם רבים חיבורים כתב 5בפאס, קסטיליה מגורשי קהילת של התקנות׳

ישראל ומגדולי הדור גדול והיה 6לב׳, ו׳משמחי מנוחות׳ ׳מי לימודים׳, ׳לשון מלבד למקרא,

׳המלאך אותו מכנים היו בחייו שעוד התורה בלימוד דבק היה כך כדי ועד הדורות. בכל

ה׳ ׳רוח במחברו: שנתקיים לומר שאפשר לימודים׳, מ׳לשון גם עולות האלה המידות 7רפאל׳.

לשוני׳. על ומלתו בי דבר

ממן אהרן | 130

^ L713 לרבנים המדרש בית ניו־יורק, כ״י כגון 3

^ L702 לרבנים המדרש בית ניריורק, כ״י 4

.3 הערה ,3 עמ׳ א, לימודים, לשון 5

.45-21 עמ׳ שם, עיינו: ביניהם היחס ועל אלו חיבורים על 6

שם. הנזכרת והספרות 5-3 עמ׳ א, שם, ראו: בירדוגו על 7

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

1 בירדוגו רפאל לרבי לימודים לשון על 3 1 1

בירדוגו של הביאור לשיטת

לימודים׳? ׳לשון את לכתוב בירדוגו שבא שעה ופירושו המקרא לימוד מצב היה מה

הקדמונים, חז״ל ומדרשי התלמודים למן לפניו, פרושה הייתה הפירוש מסורת כל כמובן

8)ראב״ע( עזרא אבן אברהם ר׳ פירוש רש״י, פירוש למקרא, הארמיים התרגומים דרך

דוד לר׳ מכלול׳ ׳ספר 9מרומי, יחיאל בן נתן לר׳ ׳ערוך׳ כמו מילונים ועד אחרים, ופירושים

השרח מסורת לומר צריך ואין השורשים׳(, ׳ספר שלו)המכונה העניין חלק כולל קמחי)רד״ק(,

בדרך לערבית־מוגרבית, המקרא של תרגום הוא השרח בירדוגו. של בזמנו שנהג שבעל־פה

הוא השרח אבל 10היסוד. בחינוך העיקרית הלימוד שיטת הושתתה ועליו מילולי, תרגום כלל

ואילו כולו. המקרא של לא אך אחדים ספרים ועוד וההפטרות התורה של תרגום כלל בדרך

דברי קהלת, ספרים: ארבעה זולתי המקרא, כל את כמעט לימודים׳ ב׳לשון תרגם בירדוגו

11השירים. ושיר ונחמיה עזרא הימים,

וביטויים השרח של תחבירו כי גדול, חיסרון השרח של המילולי בתרגום ראה בירדוגו

נעשה תמיד לא המקראי והכתוב הרגילה, הדיבור בלשון מקובלים היו לא מיליו מאוצר רבים

למוגרבית מחדש לתרגם לימודים׳ ב׳לשון עליו קיבל בירדוגו 12השרח. בזכות יותר מפורש

מסורת להם הייתה שכבר בספרים - בלבד ואותם - הסתומים העבריים הביטויים את מובנת

הפרקים בשרח. תורגמו לא שמעולם הספרים את שיטה באותה ולבאר שבעל־פה, שרח

של כהפטרות הנקראים הנביאים פרקי הם השרח כדרך ברצף בירדוגו שתרגם היחידים

בו שהייתה הארמי, תרגומן את אלא העברי נוסחן את לא הכנסת בבית לתרגם שנהגו פסח,

נרחבת. תוספתא

א( יא, אחדים׳)בראשית ודברים אחת ׳שפה את בשרח תרגמו בירדוגו עד דוגמה: הנה

=ואחד׳ וכלאם וחדה ׳לגה מילולי: בבואה בתרגום בשרח כגון אחד(, ודיבור אחת לשון )

=וואחיד׳ וראיי וואחיד ׳לגא ותרגם: בירדוגו בא 13תאפילאלת; 14אחת(. ועצה אחת שפה )

היהודית הפרשנות מן מאוד הרבה שלו המילים בביאורי בירדוגו הבליע הילוכו דרך

תרגום בכל מעט. לא משלו חידש ואף הקדמונים של הרבים הפירושים בין הכריע הקלסית,

פוטנציאליים, או קיימים אחרים, פירושים ומפקיע שולל הוא שבמובלע מוצא אתה שלו

חיים, בעל כל לכלול אמור פשוטו לפי ׳חי׳ התואר לדוגמה הקורא. דעת על לעלות העשויים

׳ויקרא לכתוב בירדוגו משהגיע כן על ולצומח. לדומם בניגוד ורמשים, שקצים ובהמה, אדם

בנאדם ׳זמיע - חי׳ ׳כל את תרגם כ(, ג, חי׳)בראשית כל אם היתה היא כי חוה אשתו שם האדם

.55 עמ׳ ג, שם, ראו: יד(, טז, ככפר׳)שמות ׳דק בביאור כגון 8

.74 עמ׳ שם, ראו: ט(, יד, )ויקרא עיניו׳ ל׳גבת בביאורו ׳ערוך׳ מן בירדוגו ששילב המובאה כגון 9

בתרגום המקרא את לומדים שבה ה׳חדר׳, של המסורתית החינוך שיטת נקוטה עדיין מסוימות בקהילות 10

ליידיש. פסוק כל או תיבה כל של מילולי

.4 סעיף ,23 עמ׳ א, לימודים, לשון 11

.16 ,3 עמ׳ תשנ״ח, ואשקלון ירושלים אפריקה, צפון יהודי של ולשונות מסורות בר־אשר, משה 12

.283 עמ׳ ב, לימודים, לשון 13

שם. 14

8_Pe110_ 07:43 ,10.06.2007 131 2_>1ט

=לעאייס׳ השרח ואכן ׳חי׳. של הרגילה ההוראה את להפקיע בא זה תרגום החי(. האדם כל )

מרוקו(, )דרום-מרכז תאפילאלת באזור למשל מתועד שהוא כפי הזמן אותו של שבעל-פה

=אלעאייס״ ׳זמיע מילולי: תרגום נקט את להכשיל עלול בירדוגו שלפי תרגום 15החי(, כל )

השרח של הן והמידיים הישירים הצרכנים שהיו ההדיוט, או הצעיר הקורא במיוחד הקורא,

הסלקטיווי. התרגום של הן הרצוף

חבאלתיך׳ ועדאב ׳עדאביך תרגם: טז( ג, והר'נ_׳)בראשית עצבונך זאר^ה ׳!זר^ה את

שריבוי יתפרש שלא הרונך׳, ועצבון ׳עצבונך במקרא נאמר כאילו הריונך(, וסבל סבלך )=

16העונש. הוא - ההיריון משך או ההריונות מספר כביכול - ההיריון

שימושיה את אבל בירדוגו, אותה תרגם לא הרגילה בהוראתה - ׳איש׳ המילה בזה כיוצא

בסיפור י( טו, רעהו׳)בראשית לקראת בתרו איש ׳!יתן את למשל לתרגם. טרח הייחודיים

=אוכרא׳ מקאבלת קסמא ׳וזעיל תרגם: הבתרים בין ברית ]חלק[ כנגד ]אחד[ חלק ושם )

כדי התחביר את פישט קסמא במילה בתרו איש את ׳בתרגמו אתר: על העיר בר-אשר 17אחר(.

ראזל ״וזעל להגזים: טעם וחסר מילולי שהוא תאפילאלת כנוסח ולא המקום, ללשון לקרבו

נחזור מתאפילאלת השרח דבר את לעברית נתרגם אם ואכן 18צאחבו׳״. מקאבלת קסמתו

מגוחך ובתרגום רעהו׳ לקראת בתרו איש ׳ויתן למקור: יותר או פחות טאוטולוגית בצורה

19רעהו׳. לקראת בתרו גבר ׳ויתן יותר:

האמצעים כל את בחשבון שיביא הקורא על סמך ולא לטעות, מקום השאיר לא בירדוגו

הכול. והבהיר פישט אלא הלשון, על ישירה השפעה להם שיש הפרוזודיים או הרטוריים

לצורך מילים או מילה והוסיף העניין לפי תרגם קצר׳(, השמט)׳מקרא שיש מקום בכל למשל

את ׳ואך גם כך הרונך׳. ועצבון ׳עצבונך - והרונך׳ ׳עצבונך את כאמור פירש כך ההבהרה.

=קתילכום׳ ׳וחתא תרגם ה( ט, וכו׳)בראשית לנפשתיכם׳ דמכם דמכם שפיכות את וגם )

הובנה ׳אך׳ שהמילה המהדיר העיר ויפה המתבקשת. המילה השלמת תוך 20לנפשותיכם(,

תלויה הפסוק של התחבירית בהבנה והרי 21ניגוד׳, או סייג הטלת ולא הוספה ׳כמציינת כאן

דמכום׳ ׳ואגיר מילולית: הפסוק את שתרגם תאפילאלת, שרח ואכן נכון, אל העניין הבנת

23כאחת. הללו העניינים שני את החמיץ 22דמכם(, את רק )=

ממן אהרן | 132

.259 עמ׳ שם, 15

.257-256 עמ׳ שם, 16

.294 עמ׳ שם, 17

.295 עמ׳ שם, 18

.2י הערה ,51 עמ׳ ג, שם, המהדיר העיר זו שיטה על חשובה הערה 19

.278 עמ׳ א, שם, 20

.279 עמ׳ שם, 21

שם. 22

להאיר כדי מהם רבים על העיר והמהדיר מילוליים, לא תרגומים ושעל צעד כל על לימודים׳ ב׳לשון יש 23

ב, שם, ראו: יב(, טו, לבוא׳)בראשית השמש ׳ויהי הביטוי לתרגום הערותיו למשל הן כך השיטה. את

.297 עמ׳

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

133 | רפאלבירדוגו לרבי לימודים לשון על

=כ׳לווי׳ ׳בנאדם - יב( טז, אדם׳)בראשית ׳פרא את בירדוגו תרגם כך את 24פראי(; אדם )

א־ ב הנצחי שהאלוהים באר )=עלייא׳ תזלא פיה אדאיים דאלאה ׳ביר - יד( טז, )שם ר'אי׳ דחי1? ׳

צלאתיך׳ קבלת ישמעאל ׳ועלא - כ( יז, שמעתיך׳)שם ׳ולישמעאל את 25בה(; ]עליי[ לי נגלה

׳פכ׳אטרכום׳ - ח( כג, נפשכם׳)שם את יש ׳אם 26תפילתך(; קיבלתי ישמעאל אודות ועל )=

=כאמלא׳ ׳בקימא - ט( כג, מלא׳)שם ׳בכסף 27רוצים(; אתם אם בדעתכם, יש אם )= במחיר )

תרגום נקט תאפילאלת, בשרח מיוצג שהוא כפי הקדום, השרח הללו המקרים בכל 28מלא(.

כך. על העיר והמהדיר סתום, מילולי

לערבית. העברית את להשוות הצורך בעת אותו הביאה בירדוגו של הלשונית התחושה

לנרדף השוואה על מבוסס השני ביאורים, שני הציע לט( לא, אחטנה׳)שם ׳אנכי בערך למשל

=׳כ׳טייה׳ הגזרוני התרגום בהוראה משמש אינו ׳כ׳טא׳ שהפועל המהדיר הערת 29הפסד(. )

על לחשוב היה עשוי בירדוגו שכן ההשוואה, של הלגיטימיות את כמובן מערערת אינה 30זו

תאורטיים. ואף פוטנציאליים או קלסיים לשון מצבי

׳יפלא׳ את למשל עמד. שבו הספציפי ההקשר את ההולם פרגמטי תרגום נקט בירדוגו

=׳יתמנאע׳ תרגם שית מה׳ ׳היפלא של בהקשר יימנע( ) א ׳ינכ׳פא׳ אבל יד(, יח, דבר׳)בר

בהקשר גדלה( )= ו׳כתארית׳ ח(, יז, למשפט׳)דברים דבר ממך יפלא ׳כי של בהקשר ייסתר( )=

הקשריות הוראות שלוש בעלת אחת לקסמה הרי כו(. א, ב )שמואל לי׳ אהבתך ׳נפלאתה של

מפני נרדפות הן לקסמות ששתי הרושם הקורא אצל נוצר הפוך במקרה פוליסמית(. )לקסמה

׳כסר׳ שתיהן: שתורגמו ז(, ו׳תהר'ס׳)שם, ו( טו, ׳תרעץ׳)שמות כגון המילה, באותה שתורגמו

31שבר(. )=

ותמיד ויפים, פשוטים וחד־משמעיים, מדויקים בירדוגו של תרגומיו הדבר, של כללו

מאלפים.

הקדומה לפרשנות לימודים׳ ׳לשון זיקת

לטובת הקלסית, המסורתית היהודית הפרשנות מן פירושים בביאוריו בירדוגו שיקע כאמור

במקור. רש״י ואת אונקלוס את להבין מסוגל היה שלא ההדיוט לטובת ובייחוד המעיינים כל

שלו התרגום למעבדת הקורא את הכניס נדירות לעתים אך במובלע, כמובן עשה זה דבר

שפה׳ של ׳יופי הישראלית בעברית הנפוץ המבנה את מעט מזכיר אדם׳ ׳פרא המבנה .301-300 עמ׳ שם, 24

הרגיל המבנה לפי בירדוגו תרגם מדוע ברור כזה, מבנה נוהג אין שבערבית ומאחר יפה׳(. ׳שפה )במקום

לוואי. ותואר שם של

.303 עמ׳ שם, 25

.305 עמ׳ שם, 26

.329-328 עמ׳ שם, 27

.329 עמ׳ שם, 28

.388 עמ׳ א, שם, 29

.389 עמ׳ שם, 30

.1טו הערה ,54 עמ׳ ג, שם, 31

8_Pe110_ 07:43 ,10.06.2007 133 2_>1ט

ממן אהרן | 134

שר ׳אין בכתוב ל׳מאומה׳ בביאורו משל דרך קודמיו. לאור שיטתו על מפורשת הערה והעיר

ארוכה הערה העיר כג( לט, אתו׳)בראשית ה׳ באשר בידו מאומה כל את ריאה הסהר בית

לשון מאומה התרגום, ׳לפי שם: לשונו וזו לערבית. לתרגם יש כיצד הסיק ובסופה בעברית

גם 32מום. מלשון מאומה מצינו שלא קצת דחוק והוא ז(, לא, )איוב מאום״ דבק ״ובכפי

כי כלל, עליהם מפקח היה לא בידו שנותן שהדברים כפשוטו הנראה אבל יתירה, כל תיבת

עיון לאחר אלא אפוא תרגם לא הוא 36...׳.35שאיין כך... 34ללעוז ויש מתוקן. שהכל בו 33יודיע

מעשה אך מאומה, בהן העיר לא שבירדוגו אחרות דוגמות והנה 37קודמיו. בפירושי מעמיק

כ(, ג, חי׳)בראשית כל ׳אם בכתוב ׳חי׳ התואר של המשמעות צמצום עליו: מלמד התרגום

אונקלוס, בתרגום כבר המתועדת עתיקה, למסורת המשך הוא אלא בירדוגו של חידוש שאינו

=אנשא׳ בני ׳כל בתרגום וכך 38מדבר(; חי כל )= נאטק׳ חי ׳כל רס״ג: בתרגום וכן אדם(, בני כל )

ם ׳נע המשך והוא וגולה(, ]דרך[ תועה = ומג׳לי מתלוף ומזלי׳)היינו: ׳מטלוף - יב( ד, ונד׳)ש

וגלי׳. ׳מטלטל שנקט: אונקלוס, תרגום מסורת

הציע רחוקות לעתים 39אחד. רק והציג קודמים פירושים בין בירדוגו הכריע רוב פי על

׳ויש לשון נקט זה במקום כלל בדרך לה. רמז אך במפורש העדפתו את ציין ולא תרגומים שני

חלופות שתי הצעת 40בשרח. מתרגמים ויש כלומר: וי״ל(, תיבות: בראשי כלל )ובדרך לועזים׳

התרגום פני על הגלוסר של מובהק יתרון והיא המילון, סוגת אל הגלוסר את מקרבת תרגום

לו. טבעית זו תופעה שאין בשרח, הרצוף

ו, )בראשית נח בתיבת ׳צהר׳ את תרגם הוא משל דרך לפשט. כלל בדרך נטה בירדוגו

=׳סמאסא׳ - טז( מן הידוע האחר, הפירוש את להוציא השמש(, אור חודר לו שמבעד חלון )

לאסכולת שהשתייך אומרת זאת אין אך 41אור. הזורעת מרגלית מין שהוא ומרש״י, המדרש

שתרגם מי דרש. פירושי מעט לא בחיבורו שיבץ כי מזה, רחוק היה הוא הפילולוגים. הפרשנים

קריא ולא כתובה זו ואל״ף שמץ דבר מום הוא - ׳מאום ז(: לא, )איוב אתר על רש״י פירוש למשל ראו 32

זו׳. קלל׳ עלי לבא ראוי הייתי עשיתי זו אם תאסיפון לא מגזירת והוא הגדולה במסורת

פונטי(. או מלא בכתיב יד״ע, מן קל בניין של )בינוני יודע כלומר: 33

לתרגם. כלומר: 34

דבר(. = )מאומה דבר כלומר: 35

שלי. הן וההבלטות הפיסוק .42 עמ׳ ג, ;420 עמ׳ ב, לימודים, לשון 36

.422 עמ׳ ב, שם, ד: מ, לבראשית בתרגומו בירדוגו הערת גם וראו 37

.259-258 עמ׳ א, שם, 38

=׳בלחאק׳ יט( יז, ׳אבל׳)בראשית את שתרגם כגון 39 ובניגוד ׳בקושטא׳, אונקלוס תרגום בעקבות באמת( )

=׳ולכן׳ רס״ג לתרגום .303 עמ׳ ב, שם, אתר: על המהדיר הערת וראו אבל(, )

.15 הערה ,7 עמ׳ ג, שם, ראו: ואיוב. למשלי לימודים׳ ב׳לשון במיוחד שכיחים כפולים ביאורים 40

כדי ומרגליות, טובות אבנים בה קבע לנח: הוא ברוך הקדוש לו אמר יוחנן: רבי אמר לתבה, תעשה ׳צהר 41

ור׳ חנן ר׳ פינחס ור׳ חוניא ר׳ לתיבה תעשה ׳צהר ע״ב(; קח סנהדרין כצהרים׳)בבלי, לכם מאירות שיהיו

מרגלית. אמר לוי ר׳ חלון אמר כהנא בר אבא ר׳ מפרשין, לוי ור׳ כהנא בר אבא ר׳ מפרשין לא הושעיא

בלילה הלבנה לאור ולא ביום החמה לאור צרך לא בתיבה נח שהיה חדש י״ב כל לוי ר׳ מש׳ פינחס ר׳

מבהקת שהיא ובשעה יום שהוא יודע היה כהה שהיא בשעה אתה, תולה והיה לו היתה מרגלית אלא

אתר על פירש ורש״י [(.283 עמ׳ תיאודור-אלבק, ]מהדורת יא לא, רבה לילה׳)בראשית שהוא יודע ]היה[

להם׳. המאירה טובה אבן אומרים ויש חלון, אומרים יש - ׳צוהר טז(: ו, )בראשית

8_Pe110_ bik_2 134 10.06.2007, 07:43

135 | רפאלבירדוגו לרבי לימודים לשון על

=בסלא׳ ׳מבסוטאת - יב( יז, אמונה׳)שמות ידיו ׳ויהי על אמון היה לא 42בתפילה( פשוטות )

ר׳ 43יב(, יא, האמן׳)במדבר ישא ׳כאשר מלשון שפירשה רס״ג, מסורת למן הפילולוגים, דרך

ואחרים. ועצמה, איתנות מלשון 44אלאסתגנא׳ ב׳כתאב שביארו הנגיד, שמואל

רוחי ידון ׳לא את משל דרך עצמאית. דרך שנקט בירדוגו של בפירושו ניכר רבות פעמים

דעי ייוועץ ׳לא כלומר פבנאדים׳, כאטרי יתסאוור ׳לאמן תרגם: ג( ו, ליעלים׳)בראשית באדם

בישא דרא יתקיים ״לא )אונקלוס הקדמונים כדעת ׳שלא וכהערתו: המהדיר כתרגום באדם׳,

ויריב יתרעם ״לא ורש״י: גמד[ = נדן״ ״משורש שלום: ]נוה וכו׳ רוחי״ ינגמד ״לא רס״ג הדין״,

ו( כג, אלהים׳)בראשית ׳נשיא את 45רוחי׳. ידון = רוחי יסארע מתרגמים: בתאפילאלת רוחי״(.

=כביר׳ ׳סיך תרגם: ׳מקאייאס תרגם כב( כד, ידיה׳)בראשית על ׳צמידים את 46גדול(. נשיא )

=ידיהא׳ קד עלא 47בירדוגו. של חידוש שהוא המהדיר והעיר ידיה(, מידת פי על )

48דזית׳, ׳דהנה - ב( ד, ב שמן׳)מלכים ׳?אסוך בלבד: ניתוח ברמזי אחדות דוגמות עוד והנה

חגית בן אדוניה במרד ׳סיכה׳. מלשון ׳אסוך׳ שהבין מכאן בשמן; אחת משיחה כדי כלומר

ט(, א, א ר'גל׳)מלכים עין אצל אשר הזחלת אבן עם ונןריא ובקר צאן אדיניהו ׳ויזבח נאמר:

על אשר משמעות, נושאים מקומות שמות ובכללם פרטיים שמות שגם כנראה סבר ובירדוגו

=לגסאל׳ עין חדא די ׳אסאיילא - ר'גל׳ עין אצל אשר ׳הזחלת את תרגם כן אצל אשר הנוזלת )

מבצר׳ לעיר היום נתתיך הנה ׳ואני תרגם לנביא ירמיהו של ההקדשה בסיפור 49הכובס(. עין

מן׳ ׳נבצר מן המילה את שגזר ומסתבר פגיע, בלתי נגיש, בלתי כלומר ׳מנוע׳, - יח( א, )ירמיה

אפרים שאבט ׳מן תרגם: יד( ה, בעמלק׳)שופטים שךשם אפרים ׳מני הכתוב את מן(. נמנע )=

=עמלק׳ פנאווי זדרהום ומן של פירוש והוא עמלק(, את השמידו ומשורשם אפרים משבט )

סתום. שירי לביטוי ממש

.13 סעיף ,10 עמ׳ א, ;56 עמ׳ ג, לימודים, לשון 42

.161 סעיף עג, עמ׳ תשנ׳׳ח, ירושלים ותרגום, מקור שמות: לספר גאון סעדיה רב פירושי רצהבי, יהודה 43

מצומצם בהיקף אחד גניזה קטע אלא ממנו שרד ולא כליל כמעט אבד הנגיד שמואל לר׳ אלאסתגנא׳ ׳כתאב 44

הכול. בסך ערכים כארבעים ובהם אמ״ר(, אמ״ץ, אמ״ן, אמ״ל, אה״ב, אד״ר, )אדון, שורשים שבעה של

Pavel Konstantinovich Kokovtsov, Novye materialy dlja kharakteristiki ראו: החיבור שרידי לפרסום

Iekhudy Khajjudzha Samuila Nagida i Nekotorykh drugikh predstavitelej evrejskoj filologiceskoj

,nauki v X ,X Ii XII veke (Kistoru srednevekovoj evrejskoj filologu I evrejsko arabskoj literatury

217 .2,) Petrogard 1916, pp. 207-224, esp. p; נחמיה בידי צילום במהדורת פורסם שם העברי החלק

תש״ל. ירושלים הביניים, בימי העברית הבלשנות מספרי אלוני,

.269 עמ׳ ב, לימודים, לשון 45

אתר. על המהדיר הערת וראו ,327 עמ׳ שם, 46

.337 עמ׳ שם, 47

.54 עמ׳ ד, שם, 48

קצרא עין יונתן תירגם - רוגל ׳עין ורש״י: יונתן תרגום כגון אחרים, גם פירשו וכך .4 והערה 55 עמ׳ שם, 49

השלוש במאה בצרפתית הפותרים תרגמו ובדומה בעיטה׳)שם(. ידי על ברגליו צמר בגדי שמתקן כובס הוא

& Mayer Lambert ראו: פריז, בגלוסר עשרה, Louis Brandin (eds.), Glossaire hébreu-français du62 .XlIIe siècle, Paris 1905, p; ראו: לייפציג, בגלוסר וכן Menahem Banitt (ed.), Le Glossaire de

4889 .Leipzig, I-III, Jerusalem 1995, no

10.06.2007, 07:438_Pe110_ bik_2

קטע שביאר במקומות ולעתים, ובמקראות. במילים מיוחדת בינה אפוא גילה בירדוגו

פירוש ולהציע מביאורו לשנות חורין בן עצמו את ראה ובהפטרות, בנביאים כגון פעמיים,

משל דרך חכמים. לתלמידי שחיבר האחרים המקרא בפירושי יותר רגיל שהוא דבר כפול,

הסירים( שפיתת מקום )= ׳למנאסיב׳ פעם תורגם טז( ה, דבורה)שופטים משירת ׳המשפתים׳

50הגבולות(. )= ׳לחדוד׳ ופעם

ממן אהרן | 136

המהדורה

המהדורה היקף

שהכיר המהדיר, זכות גם לו עמדה אור, לראות לימודים׳ ל׳לשון שעמדה המחבר זכות מלבד

בההדרתו. ולבסוף במחקרו בעיבודו, בפענוחו, רבות שנים והשקיע החיבור בחשיבות

לימודים׳ ׳לשון האלו: המספרים יעידו שלפנינו המהדורה על העבודה היקף גדול כמה עד

בשלושה שנכרכו חלקים, בארבעה נפרשת המהדורה ערכים. אלף 13,000בכ־ גס, באומדן דן,

בתשנ״ח, כבר שנתפרסם כרך קדם הללו הכרכים לשלושת עמודים. 1,496 הכוללים 51כרכים,

כרכי של הבכור ׳אחיהם אותו מכנה שהמחבר 52אפריקה׳, צפון יהודי של ולשונות ׳מסורות

בר־אשר של הרצוף למחקר עדות עצמו והוא לימודים׳, ל׳לשון מבוא בו ושיש לימודים׳, לשון

זה. בתחום שנה מעשרים למעלה במשך

הנוסח ומצב כתבי-היד

במאה ואגפיה מכנאס יהודי של הרוח בעולם תרבותי חסר להשלים בא לימודים׳ ׳לשון

ייפלא לא לרוב, חידושים מלא וגם סמכא בר גם היה שמחברו ומאחר עשרה, השמונה

לספריות שהגיעו ההעתקות מלבד רבות. העתקות ממנו ושנעשו פופולרי, היה שהחיבור

העתקות ברשותן שהחזיקו לה ומחוצה מכנאס מיוצאי משפחות עשרות על ידוע הציבוריות

אפריקה מצפון ההמונים לעליית עד ופעיל חי בשימוש היה לימודים׳ ש׳לשון מכאן החיבור. של

המדינה. קום לאחר הראשונות בשנים לארץ,

העתקות מאותן עשרה שש לרעתו. לבעליו לפעמים שמור הזה ההעתקות שעושר אלא

בך ׳מכון ספריית כגון ציבוריות, מספריות רובן המהדיר, לידי הגיעו לימודים׳ ׳לשון של

בניו־יורק, לרבנים׳ המדרש ׳בית וספריית שלנו והאוניברסיטאי הלאומי הספרים בית צבי׳,

שבע על לדבר צריך למעשה עליהן. מבוססת שלפנינו והמהדורה פרטיים, מאוספים וחלקן

53מלאכתו. את המהדיר סיים שכבר לאחר יורק בניו נתגלה נוסף כתב-יד כי העתקות, עשרה

ועוד. 3 הערה ,75 עמ׳ שם, גם: וראו ;13 הערה ,69 עמ׳ ד, לימודים, לשון 50

׳זהו׳)שם, במקום ׳זהי׳ אחדות: שגיאות רק מצאתי דפוס. שגיאות בה אין וכמעט מאוד נקייה המהדורה 51

להציע נראה עוד (.4כ הערה ,57 עמ׳ ג, )שם, ׳כיוון׳ במקום ׳כיון׳ כא(; יט, לבראשית בהערה ,314 עמ׳ ב,

=ש׳עדאו׳ כאן הקלסית. ׳אעדאא׳ מן גלגול הוא (327 עמ׳ ב, שם, אויבים; )

תשנ״ט. ירושלים מורחבת, שנייה ובמהדורה 52

.4 הערה יד, עמ׳ א, לימודים, לשון 53

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

137 | רפאלבירדוגו לרבי לימודים לשון על

כגון אחת, ממסירה יותר בהם שהגיעה אחדים כתבי-יד יש כי המסירות, מספר מהנה ויותר

ב׳לשון היו שלא נתונים המעתיק בו הוסיף אם או מאוחרת, בתקופה בכתב-היד ידיים חלו אם

מסירות. ושבע לעשרים עולה יחד והכול 54שבעל-פה, השרח ממסורת בין מדעתו בין לימודים׳,

מרובות, בעיות בהן שהיו ומאחר לאחת, אחת האלה המסירות את לבחון צריך היה המהדיר

למשפחותיהם, אותם למיין מסירותיהם, על כתבי-היד של מאפייניהם את היטב ללמוד עליו היה

לימודים׳ ׳לשון של המקור נוסח את למסור הקפיד איזה מאוחר, ואיזה קדום איזה לקבוע

אף אלא הכתוב במידע הסתפק לא הוא עקרוניות. פילולוגיות בחינות ועוד מהימנה בצורה

כפי לימודים׳ ׳לשון את לפניו שיקראו ביקש ובנותיה, ממכנאס מסרנים עם הדברים את בירר

שונות. מילים של ושימושן הוראתן ועל מסופקת מילה כל על ושאל בצעירותם, אותו שלמדו

כתב-היד את בחר הנוסח, לקביעת לבסוף הגיע האלה והחקירות הבירורים כל לאחר רק

את שלמד ומתוך א. כ״י הוא המחבר, ידי מתחת שיצא לנוסח ביותר הקרוב ביותר, המהימן

על או זה או זה בכתב-יד שנפלו רבות משוגות על המהדיר העיר בורייה, על הפירוש שיטת

כל על שיטה דרך העיר ב( לבראשית)חלק במהדורה 55אלמוני. או פלוני מעתיק של הבנה אי

כתבי-היד מקבוצת נציג בחר ג( )חלק כולו החיבור במהדורת אך כתבי-היד, מכל החילופים

המייצג א, כ״י את שיטה דרך והשווה ט, כ״י השלישית, כתבי-היד מקבוצת ונציג ח, כ״י השנייה,

יש אך כתיב, הבדלי רובם המרובים הנוסח הבדלי אלה. כתבי-יד לשני הראשונה, הקבוצה את

56א. שבכ״י והמקורי הארוך הנוסח את מקצרים ג ובקבוצה ב בקבוצה שכתבי-היד

57שונים. במקומות המהדיר שהעיר כפי מעולם, נשלמה לא לימודים׳ ׳לשון של עריכתו

והמהדיר במקרא, הופעתם כסדר שלא אחדים ערכים של בהופעה ביטוי לידי בא זה דבר

58תיקונו. על מקום בכל והעיר זה עניין תיקן

הנוסח בירור

קריאה איזו וציין השונים, כתבי-היד לפי הנוסח, את היטב בר-אשר בירר הביאור בהערות

הן העברי, המתחיל בדיבור הן מעטות, לא ואלה אפשריות, הומוגרפיות קריאות מבין נכונה

ניקד רחוקות לעתים ורק מנוקד, אינו בעיקרו לימודים׳ ׳לשון טקסט והרי ההגדרה; במילות

עבריות באותיות הערבית תעתיק 59דבר. דבר, כגון ספק, להסיר כדי מילה א כ״י מעתיק

זו לא הנכונה. בקריאתם להכריע שצריך הומוגרפים של מכביד ריבוי יצר לימודים׳ ב׳לשון

משל המוגרבית של הדיאלקטיים שהייחודים אלא דיאקריטי, ניקוד שאין בלבד כתיב בכלל)ל

בביטוי ב׳קשת׳ לראות העדיף ושם ,321 עמ׳ שם, וכן: יג; כ, לבראשית בהערה ,315 עמ׳ ב, שם, כגון: 54

ורס״ג. אונקלוס לדעת בניגוד ל׳קשת׳, חלופית צורה כ( כא, קשת׳)בראשית ׳ריננה

שיבוש על או (;297 עמ׳ )שם, ורמאהום׳ או ׳והודהום ש: בכ״י הנוסח על המהדיר דברי את למשל ראו 55

השווה המימוש בשל ׳אצל׳ עם המילה לו שנתבלבלה מתוך חדא׳, ׳אוו - ׳אשל׳ שתרגם ה, כ״י מעתיק של

ם, כ״י מעתיק בידי בירדוגו של המקורית הכוונה סילוף דוגמת וכך (.321 עמ׳ ושי״ן)שם, צד״י של ש ע)

רבות. ועוד 1כה הערה ,60 עמ׳ ג, שם, גם: וראו (.323 עמ׳

.24 סעיף ,21 עמ׳ ג, שם, 56

.57-46 עמ׳ מבוא, א, שם, כגון: 57

.13 סעיף ,10 עמ׳ ג, שם, כגון: 58

.21 הערה ,9 שם,עמ׳ 59

8_Pe110_ 07:43 ,10.06.2007 137 2_>1ט

קשיי על הוסיפו בפרט מכנאס להג ושל ג׳י״ם( של או קא״ף של הגייה לייצג עשוי בגימ״ל

׳רגב׳ או ׳צפה׳ במובן ראקב׳ > ׳רקב כמימוש להתפרש ניתן ׳רגב׳ הכתיב משל דרך הזיהוי.

]כדה[׳ ׳ותער בתרגום ׳נפדתה׳, ההוראה אל מכוון שברגיל ׳נפדאת׳, והכתיב 60׳ביקש׳; במובן

מאות בביאורו העיר המהדיר 61ניערה(. )= ׳נפצ׳ת׳ אל מכוון פ ה, בכתבי-היד כ( כד, )בראשית

הדיבור את לציין המעתיק או המחבר שכח פעמים 62הנוסח. בקביעת שיקוליו על הערות

63סבוכה. די לעתים שיקולים, מערכת פי על השלימו והמהדיר המתחיל,

הקריאה מסורות

להבחין הדרך על 64׳תעכשו׳; כגון נוסח בקביעת שסייעוהו הקריאה מסורות על העיר בר-אשר

׳דבר׳/ במילים א כ״י שהבחין כפי 65יא(, כה, א ׳טבחתי׳/׳טבחתי׳)שמואל כגון הומוגרפים בין

ההומוגרפים על המוגרבית של התעתיק סבכי את מקום בכל התיר 66יג(; כד, ב ׳דבר׳)שמואל

לו׳)בתרגום כ׳הכאבתי או כ׳הכאבתם׳ להתפרש עשוי ׳אוזעתו׳ למשל שבו, ודו-המשמעות

מניך... יחין ׳חין - ענ_׳ ?שמעת« יחנו״. ׳חנ«ן יט, ל, לישעיה הביאור ועל 67כב(; יג, יחזקאל

המקור)מצדר( לצורת מכוונת הראשונה ׳חין׳ כי בצדק המהדיר העיר יוואזביך׳, יסמאע חין

68׳כאשר׳. הזמן מילת היא השנייה ׳חין׳ ואילו חנ״ן, הפועל של

וההערות המבוא

בערבית העברית, בלשון הפרשנות, ובספרות בתנ״ך בקי שיהא צריך כזה חיבור של מהדיר

שיהא גם צריך עצמה; בפני שפה שהוא שבעל-פה, בשרח ובייחוד בפרט, ובמוגרבית בכלל

דנן והמהדיר - נוספים רבים ידע ובתחומי בבלשנות בפילולוגיה, בכתבי-יד, בטיפול מומחה

האלה. הסגולות בכל נתברך אכן

את תיאר ולא - המבוא שרד לא הקדים, ואם - לחיבורו מבוא הקדים לא עצמו בירדוגו

ביחס שלו התרגום מדיניות את ניסח לא גם כלל ובדרך לימודים׳, ב׳לשון שלו הפירוש שיטת

ניתח הוא התרגום. למעשה מבעד השיטה את חשף בר-אשר בזה. וכיוצא בימיו שהילך לשרח

ביטוי כל לעברית תרגם אף ב( בראשית)חלק לספר ובביאור השרח, מן ביטוי כל ביסודיות

צריך ואין הצורך. לפי אחר לשוני היבט ומכל אטימולוגי-סמנטי ניתוח אותו וניתח השרח מן

69החיבור. של שונים לחלקים פנימיות הפניות ושעל צעד כל על הפנה שהמהדיר לומר

.3יד הערה ,53 עמ׳ ג, שם, ;311 עמ׳ ב, שם, כגון: 60

או kmi משורש להתפרש עשוי ׳יכמל׳ שכתיב המהדיר הסביר שם ,1כז הערה ,62 עמ׳ ג, שם, גם: וראו 61

.xml מן

.297 עמ׳ ב, שם, כגון: 62

.2 הערה ,64 עמ׳ ד, שם, כגון: 63

.9 סעיף ,8 עמ׳ ג, שם, ;311 עמ׳ ב, שם, 64

.10 סעיף ,8 עמ׳ ג, שם, 65

.21 הערה ,9 עמ׳ שם, 66

.12 עמ׳ שם, 67

.15 הערה ,234 עמ׳ שם, 68

.3 ,1 הערות ,60 עמ׳ ד, שם, כגון: 69

ממן אהרן | 138

8_Pe110_ bik_2 138 10.06.2007, 07:43

139 | רפאלבירדוגו לרבי לימודים לשון על

מחבר הוא שבירודוגו להוכיח עליו היה לברר. המהדיר היה צריך המחברות שאלת את אף

הביאור לב׳, ל׳משמחי שיטתית השוואה רק ד(. )חלק ההפטרות לשרח לרבות לימודים׳, ׳לשון

המקבילים לקטעים ההפטרות ביאור של שיטתית והשוואה בירדוגו, שחיבר למקרא העברי

של הוא חלקיו כל על החיבור שאכן הוכיחה לימודים׳ ב׳לשון הנביאים לספרי בביאור להן

מחבר של ידו מתחת יצאו אלו שחיבורים להוכיח כדי רק אמנם נעשתה זו השוואה 70בירדוגו.

לימודים׳. ׳לשון ובין בינו היחס על ולומד לב׳ ׳משמחי הצגת מעצם נשכר הקורא אך אחד,

בדרך פעמים לימודים׳, שב׳לשון הקצרים לביאורים פירוש הוא לב׳ ש׳משמחי נראה במבט-על

ב׳לשון ואילו הפשט, בדרך פירוש הביא לב׳ שב׳משמחי ויש 71הנימוק; בדרך ופעמים ההרחבה

ב׳משמחי שפירשו כז( מה, אביהם׳)בראשית יעקב רוח ׳ותחי כגון הדרש, בדרך - לימודים׳

ביאר: לימודים׳ ב׳לשון ואילו וחיתה׳, הבריאה ועכשיו הצער מרוב כחולה רוחו ׳שהיתה לב׳

=אבוהום׳ יעקב עלא נבואה רוח ׳ונזלת 72אביהם(. יעקב על הנבואה רוח וירדה )

הסוגיות כל את הקיף ובו פארות ורב שורשים עמוק כללי מבוא המהדיר העמיד א בחלק

לכל לימודים׳ ׳לשון של מדעית מהדורה הוא ג חלק לימודים׳. ול׳לשון לשרח הנוגעות הכוללות

השנה, כל של ההפטרות ותשע לשבעים מהדורה הוא ד וחלק מצומצם, אפרט הכוללת המקרא

הערות 6,000מ- למעלה כתב שמעיקרא ג לחלק במבוא ציין המהדיר מרוכז. באפרט היא אף

73למהדורה. שקבע ההיקף את לעבור שלא כדי מחצית, לכדי אותן צמצם כך ואחר זה לחלק

המקיפות הביאור בהערות יעיין האלה, ההערות 3,000 ממחיקת ההפסד על לעמוד המבקש

בחלק בראשית ספר למהדורת המצומצמות להערות אותן ישווה ב, בחלק לבראשית למהדורה

לקצץ שהשתדל העיר שהמהדיר אף ג. שבחלק המקרא ספרי שאר על בעצמו ישער ומהן ג,

74החי. בבשר גם נגע החיתוך כי לשער נקל העניין, בהבנת פגיעה בהם שאין בדברים רק

המדוברת והמוגרבית השרח לשון

לשרח והייחודי הגבוה הרובד - לרבדיה השרח לשון בטיב דנות שהן יש הביאור הערות

השאולה זו לעומת היהודים ללשון המיוחדת בערבית - הדיבור בלשון גם המצוי הרובד לעומת

לשון של ובתחבירה בדקדוקה שלמים סעיפים כתב המהדיר באלה. וכיוצא המוסלמים, מלשון

75הספור, השם אל בהתייחסו המספר שם דקדוק כגון בירדוגו, הרב של המוגרבית ושל השרח

הנקוטה בערבית זו או זו תופעה של הפירוש צורך לפי הכול 76במורפו-פונולוגיה, ובייחוד

הערה ,63 עמ׳ ;4 הערה ,62 עמ׳ שם, כגון: הביאור, בהערות ושעל צעד כל על וראו .14-4 עמ׳ ד, שם, 70

1.

שם. המהדיר והערת ,32 דוגמה ,38-37 עמ׳ א, שם, למשל: 71

.36 דוגמה ,40 עמ׳ שם, 72

.7 סעיף ,7עמ׳ שם, 73

טו, עמ׳ שם, ראו: החילופים אפרט היקף בעניין המחבר לבטי על אחדות׳. ׳הערות בסעיף להלן וראו 74

.5 הערה

ועוד. (329 עמ׳ )שם, ׳כיפאן׳ - ׳כאף׳ ריבוי בעניין גם וכך .293 עמ׳ ב, שם, 75

.4 הערה ,79 עמ׳ ד, שם, כגון: 76

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

77לערבית, במילונים החסרים ערכים השלים בר-אשר פחות, לא חשוב לימודים׳. ב׳לשון

אוצר בחקר ביותר המעודכן שהוא החדש, קולין׳ וב׳מילון דוזי ריינהרט של במילונו אפילו

חיים רוח ׳נשמת בתרגום הבאה ש׳אונף׳, העיר המהדיר משל דרך 78המוגרבית. של המילים

׳מנאכ׳ר׳, או ׳מנכ׳אר׳ או ׳ניף׳ לעומת הגבוהה, בלשון רק שימשה כב(, ז, באפיו׳)בראשית

׳היגמלות לציון השונים הביטויים על העיר כן 79חוטם׳. ׳אף, לציון הדיבור בלשון הרגילות

81הוריו של שלו, האישי הידע על המחבר הסתמך זה שבעניין לומר צריך אין 80מיניקה׳.

ודי לעצמו, ייחודי רובד היא לעיל, נאמר שכבר כפי השרח, שלשון גם ומה 82מסרניו, ושל

השרח ובלשון ׳אש׳, המדוברת במוגרבית מציינת ׳אלעאפיה׳)׳עאפיה׳ הדוגמות את אציין אם

השרח בלשון מופיעה טראד׳)׳טראד׳ ׳קתיל הקלסית(, כבערבית בריאות׳, ׳שלום, פירושה

סתם. ׳לא׳ במקום מן׳ ו׳לא 83המדוברת( המוגרבית מן ידועה ואינה ׳מלחמה׳ בהוראת

׳סבאט׳ במוגרבית: המילים של גיזרונן על בראשית בביאור שיטה דרך העיר המהדיר

מוצאן המורפו-פונמיות וחלופותיהן ׳תצאר׳/׳קצר׳ 84הספרדית; zapato מן מוצאה נעליים( )=

הלוואי( )= ׳אמאעלא׳ 86הקלסית; הערבית מ׳כהף׳ מוצאה ׳כאף׳ 85הלטינית; castrum מן

=אעלא׳ מא ׳יא העתיק הערבי הצירוף מן מוצאה - ׳כראריט׳ 87נפלא(; מה מעולה, מה הוי, )

המקבילה את כתב - תמיד כך נהג שלא וחבל - רבות פעמים ועוד. 88הספרדית carreta מן

קלסית בערבית הבקי המעיין על מאוד להקל העשוי דבר ערביות, באותיות הקלסית הערבית

כגון במוגרבית, סמנטי בידול ביניהן שיש כפולות המהדיר שציין יש המוגרבי. בניב לא אך

שימוש את המוכיחים עממי פתגם או ניב הביא אף ופעמים 90ו׳סקאיה׳/׳סגאיה׳. 89׳קצר׳/׳תצר׳

=אס-סבאט׳ תציב חתה בנ-נעאלה ׳סיר כגון החיה, במוגרבית המילה ]כלומר בסנדל לך )

ממן אהרן | 140

־׳כסס׳ האונומטופאי הדנומינטיווי הפועל כגון 77 המילה שימוש או (;296 ׳עמ ב, שם, ]עופות[; גירש )

׳מנבר׳ המילה שימוש וכך (;315 עמ׳ )שם, נפטר׳ על קינה השמעת לשם נשים של ׳עמידה במובן ׳אוקפא׳

ם, שכרעה האישה ׳מושב במובן היהודים בפי .1א הערה ,48 עמ׳ ג, ללדת׳)ש חשובות אלה השלמות (

בכלל, למוגרבית אף חשובות והן שניים, או דור בעוד ייכחד החי הטבעי ששימושו יהודי ניב לתיעוד

מרוקו. את וכובשת ההולכת הקלסית, הערבית מפני בנסיגה נתונה היא שגם

Reinhart P.A. Dozy, Supplément aux Dictionnaires Arabes, I-II, Leiden 1937; Le dictionnaire 78

Colin d ’arabe dialectal marocain, Zakia Iraqui Sinaceur (ed.), I-VIII, Rabat 1993-1994

.275 עמ׳ ב, לימודים, לשון 79

.319 עמ׳ שם, 80

יב. יח, לבראשית בהערה ,307 עמ׳ שם, למשל: 81

(.303 עמ׳ ׳נאדריני׳)שם, (,299 עמ׳ ׳פרן/פורן׳)שם, הגיית על המהדיר הערות למשל ראו 82

.2 והערה 63 עמ׳ ד, שם, 83

.293 עמ׳ ב, שם, 84

.325 עמ׳ שם, 85

.329 עמ׳ שם, 86

.330 עמ׳ שם, 87

.454 עמ׳ שם, 88

.326-325 עמ׳ שם, 89

החדשה. בעברית ׳קיץ׳/׳קיט׳ הכפולה מעין הוא הסמנטי מעמדן .333 עמ׳ שם, 90

10.06.2007, 07:438_Pe110_ bik_2

141 | רפאלבירדוגו לרבי לימודים לשון על

פי קאבל ׳עקבאל 91שירחיב(; עד במועט הסתפק היינו: נעל, תמצא אשר עד סנדל[ נעל

=חייאתך׳ 92הבאה(. לשנה שתחיה )

בירדוגו של מקורותיו

מסור - בירדוגו של בביאורו המשוקע הפירוש טיב את המהדיר העריך הביאור בהערות

ביאורי את והשווה בירדוגו של מקורותיו את ושעל צעד כל על חשף כאן מקורי. לעומת

פונטי. בתעתיק הוצג זה ואף מרוקו, בדרום-מרכז שמקורו תאפילאלת, לשרח לימודים׳ ׳לשון

במעלה ראשון מומחה הוא שהמהדיר בעליל מוכיחות 93תאפילאלת לשרח ההשוואות מאות

בכלל. המוגרבי ולשרח תאפילאלת לשרח

אפריקה בצפון השרח ינק שממנו רס״ג, לתרגום גם שיטה דרך בר-אשר השווה בהערותיו

בכל העריך השוואותיו ולאור אחרים. ולפרשנים רש״י לפירוש אונקלוס, לתרגום מעט, לא

בירדוגו. של מקוריותו מידת את מקום

ש׳ את בתרגמו למשל עצמו, בירדוגו של שגיאותיו על גם העמיד בר-אשר ע בשי״ן ׳

94ימנית. בשי״ן נכתב כאילו ׳קרב׳, כד( יד, א שמאלית)שמואל

כולו לימודים׳ ׳לשון ומהדורת בראשית מהדורת

95מדורים: חמישה לימודים׳ ׳לשון טקסט על המהדיר הוסיף ב( )חלק לבראשית במהדורה

מיתר הנוסח חילופי אפרט הערבי; הטקסט של מלא פונטי תעתיק פרק; בכל הנוסח עדי פירוט

ביאור מדור הפנים; ועל האפרט על הערות 96המוגרבי; לתרגומו הן העברי לערך הן כתבי-היד,

לעברית לתרגם המהדיר טרח ובו מגוונים מתחומים בהערות מאוד עשיר הביאור מדור מפורט.

הצורך. לפי אחר לשוני היבט ומכל אטימולוגי-סמנטי ניתוח ולנתחו השרח מן ביטוי כל

הערות כולל והוא אחד, כללי אפרט רק בה יש ג( )חלק כולו לימודים׳ ׳לשון מהדורת מנגד

הערה. כל של בהיקפה והן ההערות במספר הן רב, בצמצום אבל הנזכרים התחומים מכל

כולו)לרבות לימודים׳ ׳לשון מהדורת ואילו 97עמודים, 252 פני על משתרעת בראשית מהדורת

98עמודים. 512 כוללת מצומצמת( הערות במתכונת לבראשית

.293 עמ׳ שם, 91

.307 עמ׳ שם, 92

.295 עמ׳ שם, למשל: עיינו ציינתי שכבר אלו מלבד 93

א.28 הערה ,11 עמ׳ ג, שם, 94

.5 עמ׳ ג, שם, וסיכומו: ,238-215 עמ׳ א, שם, זה: עניין פירוט ראו 95

גלגולי תולדות על רק לא ממנו ללמוד אפשר שכן מאלף, בו העיון אך טכני, לכאורה נראה זה אפרט 96

העשוי דבר סתומים, מוגרביים לכתיבים אטימולוגיים רמזים גם אלא כתבי־היד היערכות ועל הנוסח

בפנים, ׳טפינתו׳)המוצע הכתיב משל דרך המזרחית. הערבית בתעתיקי הרגיל לקורא במיוחד להועיל

לא פונטית בסביבה d בהגה הקוליות אבדן על יודע שאינו מי בפני סמנטית מבחינה אטום א( כ״י פי על

שקוף, אותו והופך טמעש( ׳דפינתו׳)בכתבי־היד הכתיב חילוף בא המוגרבית. של מסוימים בניבים קולית

בראשית ׳ליפתיז׳)בתרגום הכתיב בזה כיוצא (,328 עמ׳ ב, היטב)שם, באר זה דבר ביאר אכן והמהדיר

(.347-346 עמ׳ ׳פתש׳)שם, הקלסי השורש אל אותו מקרב פ מכ״י ׳ליפתאס׳ והחילוף אטום, כב( כה,

.497-246 עמ׳ שם, 97

מ׳ שם, 98 ע .541-30 ג,

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

לההדיר בר-אשר נדרש ואילו וממצה, מפורטת מופתית, מהדורה היא לבראשית המהדורה

בראשית, ספר לביאור במהדורתו העמיד עצמו שהוא התקן פי על לימודים׳ ׳לשון כל את

שנים. כעשר עוד דורשת הזאת המלאכה הייתה

למקרא פירושים

רבים, עניינים ממנו ללמוד ואפשר מרובה, רוח קורת להסב בו יש לימודים׳ ב׳לשון העיון

ילקוט גם הוא לימודים׳ ׳לשון למקרא, ביאור היותו מלבד ובפרטות. בכללות וקטנים, גדולים

הנובעות משעשעות לטעויות אפילו עדות בו יש שונים. תרבות מתחומי רבות לידיעות ענק

הפרטי השם בתרגום בעצם - ד( ח, אררט׳)בראשית ׳הרי זיהוי כגון עממית, מאטימולוגיה

קרדו׳, ׳הרי בין הצליל מדמיון נתגלגל זה תרגום הקופים׳. ׳הר כלומר לקרודא׳," כ׳ג׳בל - הזה

מקומית מסורת בירדוגו המשיך בזה ׳קרד׳. הערבית המילה לבין אונקלוס, בתרגום המקום זיהוי

במרוקו. אחרים שרח מנוסחי הידועה

לשער אפשר ל׳סופגניות׳. המקראי הכינוי כגון קוריוז, שנראה בדבר אפילו ראש להקל אין

100ממנה. לנו באה ׳סופגנין׳ המילה שהרי הזה, המטוגן הבצק את אכלו המשנה שבתקופת בנקל

שכן, נראה דבירדוגו אליבא המקרא? בזמן גם זה מנהג על מישרין עדות לנו יש כלום אבל

ישראל בני שאכלו המן טעם של בהקשר שנזכרה לא(, טז, ׳צפיחת׳)שמות את תרגם הוא שהרי

היא אבל בצורתה, קצת שונה אמנם סופגנייה, היא במוגרבית ו׳ספנג׳א׳ ׳ספנג׳א׳, - במדבר

את מקרב הזה שהביאור למדים נמצאנו כך ובין כך בין 102יומין. עתיקת היא זו מסורת 101היא.

המקרא את הופך הוא ובכך האחרונים, הדורות בן הקורא של התרבות למושגי המקרא עולם

לשון בניצחון! )= ׳בנציר׳ - מג( מא, ל׳אברף־׳)בראשית תרגומו גם זה מעין ורלוונטי. אקטואלי

להכתרת המקרא בזמן המלכים הכתרת דרך את השווה זה במקרה 103מלך(, להכתרת ברכה

104עשרה. השמונה במאה מרוקו מלכי

נלווים ותחומים העברית הנחלת

עליהן מעיד שהוא המרכזיות הסוגיות אחת לטעמי פרטים. של אוסף רק אינו לימודים׳ ׳לשון

לדעת הקורא שנדרש הבסיסית העברית מטען את בגולה היהודים קנו כיצד היא בעקיפין

את בנו כיצד אחר, לשון מסוגו. אחרים ובספרים לימודים׳ ׳לשון בספר לעיין בא שהוא לפני

ממן אהרן | 142

.276 עמ׳ ב, שם, 99

א. ה, כלים ה; א, חלה כגון: 100

גלגולים כולן - בזמננו המדוברת בעברית ׳ספונג׳ה׳ ואפילו ו׳ספוג׳ ו׳סופגנין׳ ׳ספנג׳׳ המילים אגב, דרך 101

.aTC0yy0G היוונית מהמילה

בלשון אסקריטין לו וקורין בדבש אותו שמטגנין בצק - ׳כצפיחת אתר: על רש״י פירוש למשל ראו 102

כספוג. עשויין - ׳הסופגנין ע״א: לז פסחים לבבלי, ובפירושו אונקלוס׳; של תרגום והוא משנה

איסקריטון דמתרגמינן כצפיחית, עשויין - והאיסקריטין לחם. מין וכולן בדבש, מטוגנין - והדובשנין

מאד׳. רכה עיסתן שלשין טז(, )שמות

.435 עמ׳ ב, לימודים, לשון 103

שם. המהדיר והערת 32 דוגמה ,38-37 עמ׳ א, שם, 104

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

143 | בירדוגו רפאל לרבי לימודים לשון על

בכלל. היהודי ובעולם ובמגרב בפרט במכנאס העברי המשכיל של הבסיסי העברי המילון

׳לשון של הביאור זאת לעומת המקרא. של הרצוף התרגום המלא, השרח ידי על אומר: הווי

או גלוסר בסתם מכנים שאנחנו הוא למתקדמים, שרח או מקוטע שרח מעין הוא לימודים׳

לשון את למד שבה הדרך על מדוקדק וחשבון דין לתת יכול אדם אין ברגיל 105פתרונות. ספר

בדרכי ׳תחנות׳ על לפחות לדעת יכולים אנו לימודים׳ ׳לשון דרך אחרות. לשונות רכש או אמו

רמות. ועל שלבים על הלימוד,

עניינים רחב: תחומים במגוון מרובות תועליות לימודים׳ ׳לשון ממהדורת להפיק ניתן

תופעות בשנים, מאות במרוקו אותו והבינו אותו למדו שבה הדרך ולשונו, בתנ״ך רבים

ובלשנות. 106דיאלקטולוגיה ולקסיקוגרפיה, לקסיקולוגיה התרגום, תורת המוגרבית, בלשון

שהושקעה והעריכה הההדרה מלאכת של ערכה על עדים כאלף מעידה גם שלפנינו המהדורה

מתישים. פרטים באלפי הדיוק ועל ובקיאות חריפות על ההתמדה, וכושר העיון עומק על בה,

תאפילאלת ואזור ריש מידלת, כגון לכאורה, נידחים יהודיים יישובים המפה על העלה הספר

בפרט. זה ובאזור בכלל שבעל־פה המסורות חשיבות את וביותר בכלל,

מוגרבית יודע שאינו שמי אלא צורכו, כל המדעי הצורך נתמלא הזאת המופתית במהדורה

)חלקים לבראשית ומהמהדורה המבוא מן רק תועלת להפיק יוכל הערבית של אחר ניב או

רפאל שר׳ ואף רבה. במידה בפניו חתומה תישאר ג( )חלק כולו החיבור מהדורת ואילו א-ב(,

של תרגום מהדורת דרושה הכללי למשכיל לב׳, ׳משמחי למקרא, עברי ביאור גם כתב בירדוגו

מודיע שהמהדיר השרח במילון להסתפק יוכל ולא 107אפרט, בלא אם גם כולו, לימודים׳ ׳לשון

היטב שילמד לקורא מומלץ כזאת תרגום מהדורת אור שתראה ועד 108הזה. לספר במבוא עליו

ג-ד. בחלקים לעיין שייגש לפני א-ב חלקים את

ת הערות חדו א

=חרזיף׳ סטיט ׳תסלאט תורגם ז( טו, דזרינך׳)שמות ׳תשלח הביטוי כעסך(. עצמת השלט )

המילה של מעוותת מטמורפוזה אלא אינה ׳סטיט׳ שהמילה לשער יתקשה מקצועי הלא המעיין

=׳שדה׳ הערבית שונות בגרסאות עיון מתוך אלא כך על עמדתי לא אני גם קושי(. עצמה; )

מאוספי הלשון בחכמת הגניזה וקטעי היד כתבי לשון: אוצרות ממן, אהרן עתה: וראו .9 סעיף ,8 עמ׳ שם, 105

כו-ל. עמ׳ תשס״ו, וניו־יורק ירושלים יורק, בניו לרבנים המדרש בית

סדקי כסותם ערבית וקא״ף עברית קו״ף ממומשות מכנאס של הלשון במסורת ההגייה בדרך למשל 106

s עמ׳ ב, )שם, awi כטריפטונג ממומש מילה בסוף aw הדיפתונג (;l2 עמ׳ ג, לימודים, )לשון i i;) ׳דכ׳אן׳

)שם, בלעדיו ובמכנאס במכפל בתאפילאלת מבוטאת ׳באטל׳ (;299 עמ׳ כ׳תכ׳אן׳)שם, בתאפילאלת נהגית

(.297 עמ׳ במכנאס)שם, ׳הבאט׳ לעומת בתאפילאלת ׳הווד׳ הפועל של הלשון שימושי (;soi עמ׳

Aharon Maman, Comparative ראו: הטאוטולוגיה, ממין בעיקר לרוב, מכשולים מזמן זה מעין תרגום 107Semitic Philology in the Middle-Ages: From Saadia Gaon to Ibn Barun (10lh-12lh cent.), Leiden

138-161 .2004, pp. רבה. במידה עליהם להתגבר ניתן אך

.l4 הערה ,6 עמ׳ ג, לימודים, לשון כגון: !08

10.06.2007, 07:438_Pe110_ bik_2

הערה. כאן חיונית כן על 109בה. מופיע הזה שהביטוי פסח, של להגדה תוניסיה תרגומי של

צורך. בה יראה לא אחר וקורא הערה, טעונה מסוימת שמילה לסבור עשוי אחד קורא כמובן

׳הצעת היא עבודתו של העיקרית׳ התכלית לכול, ש׳מעל והדגש חזור הדגיש עצמו המהדיר

כל ואילך ׳מכאן העבודה: את להמשיך החוקרים את הזמין ואף 110הפנים׳, במהדורת הטקסט

רק לא סתום ׳סטיט׳ כמן שערך נראה מקום מכל 111ויטול׳. יבוא ליטול, ויכול ליטול הרוצה

להערה. ראוי והיה המוגרבי הלהג ליודעי אף אלא הקלסית הערבית ליודעי

112׳רומאים׳, בר-אשר בידי פורש י( ב, כתיים׳)ירמיה ׳איי בתרגום ל׳כתיים׳ כזיהוי ׳רום׳

לנוצרים, או בכלל לאירופים או הביניים( בימי בערבית ל׳ביזנטים׳)כמקובל שהכוונה ייתכן אך

במוגרבית. רווח כינוי פי על

=מוכיל׳ אמון עלא ׳נוכל תרגם שבירדוגו כה( מו, ]מנא[׳)ירמיה אמון אל[ פוקד ב׳]הנני (

לדיבור המהדיר שהוסיף ל׳מנוא׳, ׳מוכיל׳ את לייחס הקורא עשוי 113ממונה(, אמון על אמנה

שהוא ׳מנוא׳, של הכללי הזיהוי הוא ש׳מוכיל׳ היא המהדיר שכוונת אפשר אמנם המתחיל.

שביארו כח(, ה, א ב׳אדינירם׳)מלכים בירדוגו שעשה כדרך הממונה, של הפרטי שמו כביכול

=כ׳מוכיל׳ כללי זיהוי אותו זיהה או כח(, ה, א ׳לבנונה׳)מלכים המקום בשם או 114ממונה(, )

׳נוכל׳ של פנימי כמושא בירדוגו בידי נוספה ש׳מוכיל׳ יותר סביר 115ליער(. )=׳לגאבא׳ שביארו

של היוקסטפוזיציה את נימק לא שהמהדיר חבל מקום מכל ׳מנוא׳. אל בהתייחס דווקא ולאו

זו. לצד זו המילים שתי הצבת את כלומר ׳מנוא-מוכל׳,

רבים שבהקשרים כך על כבר עמדו שפינוזה, וברוך קמחי דוד ר׳ כגון קדמונים, מפרשים

הוראתו - התואר שם מתאר או סומך לוואי של תחבירי במעמד בהופיעו - ה׳ עזם במקרא

בירדוגו של התבטאותו בהבנת המהדיר לבטי את בנקל להתיר אפשר זה לפי 116׳גדולה׳.

אלא אינו כאן החזק׳ ׳הדבר 117החזקים׳. חזק בשם אותו מכנה החזק הדבר ׳שכל לב׳, ב׳משמחי

׳חוזק׳. עניינו סמנטית שמבחינה לוואי לה משמש ושהסומך נסמך, במעמד הבאה למילה כינוי

החזקים׳ ׳חזק ואילו סומך׳. במעמד ]לנסמך[ לו ׳מסמיך שלנו למינוח מקביל אותו׳ ׳מכנה הביטוי

אלהים׳ ׳רוח את הראשונה בהצעתו פירש לכן יכול. כל שהוא ה׳, לשם בירדוגו של כינויו הוא

ממן אהרן | 144

Aharon Maman, ‘The Sharh of the Haggadah from Sefrou (Morocco): Provenance, Linguistic 109

features, Hebrew and Hebraisms’, Shelomo Morag, Moshe Bar-Asher & Maria Mayer-Modena

(eds.), Vena Hebraica in Judaeorum linguis: Proceeding ofthe 2nd international Conference in the Hebrew andAramaic Elements in JewishLanguages (Milan, October23-26,1995), Milano

1999, pp. 289-320, § 4 .2

.46 עמ׳ ד, לימודים, לשון 110

שם. 111

.44 שם,עמ׳ 112

.67 שם,עמ׳ 113

.73 שם,עמ׳ 114

שם. 115

ברוך אל״ה; הערך לד, עמ׳ (,1847 ברלין צילום: תשכ״ז)דפוס ירושלים השרשים, ספר קמחי, דוד ר׳ 116

.16-15 עמ׳ תשכ״ב, ירושלים וירשובסקי, חיים תרגם תיאולוגי-מדיני, מאמר שפינוזה,

.22 והערה 27-26 עמ׳ א, לימודים, לשון 117

10.06.2007, 07:438_Pe110_ bik_2

145 | בירדוגו רפאל לרבי לימודים לשון על

׳אלהים׳, את החזק׳, ׳הדבר שהיא ל׳רוח׳, מסמיך הכתוב שהרי חזקה׳, ׳רוח - ב( א, )בראשית

ואילו עיקר. היא שם, בהערתו המהדיר, של הראשונה הצעתו לפיכך החזקים׳. ׳חזק שהוא

ממין אינם שם בהם דן שבירדוגו הצירופים שהרי בירדוגו, לדברי עניין אינה השנייה הצעתו

בירדוגו. של ההרצאה לשון אלא נדונה דוגמה אינה החזקים׳ ו׳חזק הפנימית׳, ׳הסמיכות

חתימה דברי

יהודי של גם רבה ובמידה מכנאס יהודי של השרח ומסורת הקריאה מסורת תיאור מלבד

ר׳ קומה, שיעור בעל ומנהיג חכם של דמותו את יקרות באור מאיר הזה הספר תאפילאלת,

נכבד פרק כתב גם בירדוגו אפריקה. בצפון הקהילות מנהיגי בשרשרת חוליה בירדוגו, רפאל

בתולדות נוספים פרקים לכתיבת שערים ופתח ישראל עם של התרבותית בהיסטוריה מאוד

לשון של במיצוע העברית הלשון לימוד ובדרכי בישראל החינוך בתולדות המקרא, פרשנות

במרוקו ומשוררים פייטנים להם קנו איך משל דרך לדעת נבקש אם היהודים. מלשונות

המפתחות אחד לנו הנה מקראית, בעברית מעולה שליטה 118ואחרים אלקאים דוד ר׳ כמו

החידה. לפתרון

לו והיה ולדורות, לשעתו גדול מעשה אפוא היה לימודים׳ ב׳לשון בירדוגו של מעשהו

ישראל עם שהגיע עד ובטיפוחה, והלאומית התרבותית הגחלת בשמירת ביותר חשוב תפקיד

זכות אמונות. בידיים שיטופל היה ראוי כן ועל בדורנו, הלאומית ולתקומה העברית לתחיית

האקדמיה ונשיא העברית הלשון של מובהק ומורה שחוקר ולקוראים, לחיבור למחבר, היא

מעל הרבים. לרשות הספר את והוציא הנשייה מתהום כתבי-היד את דלה העברית ללשון

טבעית ידיעה בעל שיהיה מלומד יימצא דור בעוד אם ספק שכן הצלה, מפעל זה הרי לכול

הדעת תחומי בכל בקי יהא ואף שבעל-פה השרח ושל היהודית המוגרבית של ראשון מכלי

ותרבות, דעת של אחרים תחומים לחוקרי פתוח הספר מעתה כזה. חיבור לפענוח הנדרשים

המאה של מרוקו יהדות על ללמוד שניתן מה כל את ממנו לדלות בו ויהפכו בו יהפכו כי וראוי

ועולמו. המקרא על השקפתה ועל עשרה התשע

העברית השירה חזן, אפרים תשמ״ד; ירושלים במרוקו, העברית השירה זעפרני, חיים ראו: שירים לדוגמות 118

ולמפתח התשנ״ט; ירושלים מרוקו, ביהדות ופיוט שירה שיטרית, יוסף תשנ״ה; ירושלים אפריקה, בצפון

תשנ״ב. בת־ים במרוקו, היהודית השירה מקורות דהן, חנניה ראו: ולמשוררים לשירים ביבליוגרפי

10.06.2007, 07:438_Pe110_ 2_>1ט

צבי מכון בהוצאת חדש ספר במזרח ישראל קהילות לחקר בן־

הטל אברהם

הספרות

בתוניסיה הערבית־היהודית

(1961-1861) יצירה שנות מאה

ביבליוגראפיים ציונים

צבי מכון במזרח ישראל קהילות לחקר בן־

צבי יצחק יד בירושלים העברית והאוניברסיטה בן־

תשס׳׳ז ירושלים

&=1ןעגי1

10.06.2007, 07:432^ 8©ק_110_ ^