השימור בישראל, מעשה ותוכן2018אוקטובר

נועה הייזלר רובין

תקציר עד היום, נשענה מדיניות השימור בישראל על מקורותיה העות'מאניים והבריטיים – המקורותהשימור מדיניות עברה מאז מקומית. פיזית מורשת שימור בנושא לחקיקה הראשונים הישראלית גלגולים שונים. הגישה החוקית לשימור נעה בין חוק העתיקות ובין וחוק התכנון והבניה; בנוסף, ישראל מחויבת לאמנת שימור בינלאומית, המציבה בפניה דרישות נוספות. עדהעבודה נעשית המוסדית וברמה לשימור, מקיפה סטטוטורית מדיניות בישראל אין היום, על גופים האמונים מספר ישנם לכך, אי וארציות. שונות, מקומיות הארכיאולוגית ברמות השימור בישראל ובהם משרדים ממשלתיים, מוסדות מקצועיים וגופים וולונטאריים. מצב זהבין מעמיד מכשולים לא מעטים בפני האמונים על שימור המורשת הפיזית, כחוסר תיאום

הגופים השונים, ענייני קניין ואכיפה, ובעיקר אי-מחויבות וגיבוי מקצועי.

אך נראה כי המכשול המהותי ביותר הוא היעדר קריטריונים אחידים להערכת האתרים הראויים לשימור. בעוד שאמנֹות אונסק"ו מציבות ערכים כוללניים, התואמים שיקולים אוניברסליים, הרי ששורשיו המהותיים של השימור בארץ נעוצים בתפיסת ארץ הקודש, שהגדרתה ל"עתיקה"המורשת לטובת עקרונית נוטות בישראל לשימור המבנים רשימות רבות. בבעיות לוקה הלאומית. שיח השימור הישראלי נוטה לעסוק בבירור באתרים יהודיים עתיקים מחד, ובאתרי

התיישבות והנצחה ישראליים מאידך.

עקרונות השימור באוסטרליה וקנדה, מדינות המונות אוכלוסיה ילידית שנטמעה בחיי הלאום הנוכחיים, מוגדרים בהתאם לקהילות השונות במרחב. למעשה, הולך וגובר בעולם העיסוק

במורשת בנויה )ארכיאולוגית ואחרת( המכבדת את מירב הקהילות והחברות החיות יחד.

חלקו הראשון של דו"ח זה יסקור את התכנון בארץ מבחינה חוקית, על מצבו הסטטוטורי ועלועד לאיומי הרפורמה בחוק התכנון הגופים האמונים עליו, למן ההגדרה מה היא עתיקה

1

והבניה. בחלקו השני של הדו"ח ייבחנו האתגרים העומדים בפני העוסקים בשימור בארץ כיום, ; חלקו האחרון של הדו"ח יציג2005תוך התייחסות לבעיות שמנה דו"ח מבקר המדינה משנת

את הדילמה העכשווית ביחס לשימור למען אוכלוסיות שונות, תוך הדגמה על אופי השימורבאוסטרליה, המלמד שיעור חשוב בהכרה במורשת מקומית.

, פרסמו התורכים "חוק חפירות ארכיאולוגיות" שנועד להסדיר1884 בפברואר, 21בתאריך ה- המאה במחצית החל החפירות נושא העות'מאנית.19את האימפריה ברחבי הפרק1

ולאיסור הראשון בחוק התייחס באופן כללי למהות העתיקות, לבעלות הממשלתית עליהן הפגיעה בהן, לאיסור חפירה ללא קבלת רישיון ולרכישת שטחי חפירות, ולרישום הממצאיםשל קדומות אוכלוסיות השאירו אותם כ"שרידים שם תוארו עתיקות בחפירות. הנחשפים הארצות שהן כעת בשליטתה של האימפריה העות'מאנית" ובהן מטבעות, פסלים, כלי נשק

וכן גופות, מקדשים, ארמונות, מבצרים ואמות מים. עיקר תרומתו של החוק2וכלי עבודה, העתיקות על השמירה בחשיבות בהכרה הוא אריה, בן יהושע הגיאוגרף טוען התורכי, והממצאים הארכיאולוגיים הנחשפים בחפירות, ובכך שהעתיקות הן נכס ואוצר של המדינה

יחד עם זאת, טוען בן3שבה הן נמצאו, ועל כן המדינה מחויבת לטפל בהן בקפידה ולשמרן. אריה, החוק לקה בחסר בעיקר מפני שמועד יצירת העתיקה נוסח שם באופן כללי ביותר. חיסרון זה בלט מאוד בירושלים, אשר מבניה ההיסטוריים, מהם חלקים מהחומה המקיפה את העיר, החלו להינזק, והשלטונות לא דאגו לשימורם. בזכות כיבוש העיר בידי הבריטים בשנת

והחלת חוקי השמירה והשימור שנקבעו שם מיד בראשית הממשל הצבאי הבריטי, ניצלו1917 4אותן עתיקות בעיר העתיקה וסביבותיה.

, עבר עותק רשמי של החוק העות'מאני לידי1900יש לציין כי עוד קודם לכן, בחודש ינואר, ( ישראל" ארץ לחקירת הבריטית Palestine"הקרן Exploration Fundשל (, שמעמדה

פעלה1890הארץ כמקום קדוש – ארץ התנ"ך והברית החדשה – היה קרוב ללבה. בשנת קרן זו להשגת פירמאן )צו מלכותי( אשר הורה על החפירה הארכיאולוגית הסטראטיגראפית

זמן קצר לאחר כניסתו של אלנבי לירושלים, נתכנסו אנשי הקרן בלונדון5הראשונה בארץ.

", בתוך: א' שילר וג' ברקאי1884יהושע בן אריה, "החוק התורכי לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל – 1.277, ירושלים תש"ס, עמ' נופי ארץ ישראל: ספר עזריה אלון)עורכים(,

.280, אצל בן אריה, עמ' 1 החוק התורכי לחפירות ארכיאולוגיות, פרק א', סעיף 2. 282-277 שם, עמ' 3. 279-278 שם, עמ' 4.277 שם, עמ' 55

2

והחליטו לפנות לממשלה הבריטית בדרישה לייסד שירות עתיקות בארץ ישראל, אשר יבטיחפעולות שלוש ימנה השירות העתיקים. באתריה פגיעה וימנע הארץ עתיקות שמירת את ללימודה מרכזי בסיס שישמש בירושלים, לארכיאולוגיה בריטי ספר בית הקמת עיקריות: ולחקירתה של הארץ הקדושה; הקמת מחלקת עתיקות שתדאג רשמית לעתיקות ארץ ישראל;

צעדיםאלו התבצעו עד6וחקיקת חוק העתיקות – חוק ממשלתי לשמירה על עתיקות הארץ.מהרה.

בימי השלטון הצבאי הבריטי בארץ, שלטון בן שלוש שנים כמעט, לא התקיימה כל פעילות , הוציא הממשל הצבאי פקודת עתיקות1918ארכיאולוגית מסודרת, אך כבר בחודש דצמבר,

הסמכות לשמירה על העתיקות7להגנה על עתיקות וטיפול נאות בגילוי ממצאים ארכיאולוגיים. ", בראשותוPro Jerusalem Societyבירושלים וסביבתה היתה אז "האגודה למען ירושלים – (. זמן קצר לאחר מכן, בחודשStorrsשל המושל הצבאי הראשון של העיר, רונלד סטורס )

( לשמש כמנהלGarstang, הזמין סטורס את הארכיאולוג ג'ון גרסטאנג )1919פברואר, הראשון של בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים.

יוני באותה שנה התארח הנציב העליון המיועד, הרברט סמואל ) (, במושבSamuelבחודש השנתי של הקרן לחקר ארץ ישראל, שהתקיים בלונדון. סמואל דיבר על חשיבותן של ירושלים והארץ הקדושה בעיני העולם כולו, והבטיח להקים בירושלים מחלקת עתיקות ממשלתית,

, מיד1920 ביולי, 1 מחלקה זו נוסדה בתאריך ה-8לשימורן ולימודן של עתיקות ארץ הקודש.הבריטי הספר בית מנהל מגרסטאנג, ביקש סמואל בארץ. האזרחי השלטון בראשית לארכיאולוגיה, ליטול על עצמו גם את הקמתה וניהולה של מחלקת העתיקות הממשלתית. בה

גרסטאנג, שהתעניין בעיקר בתקופת המקרא, ריכז9בעת נבחר סמואל לסגן נשיא בית הספר. (Richmond. ארנסט ריצ'מונד )1926את פעילות המחלקה בתחום זה עד לפרישתו בשנת

,92 קתדרה יהושע בן אריה, "המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק א'", 66.141-139, עמ' 1999

Jerusalem, 1918-1920, Being the Records of the Pro-Jerusalem Council ראה אצל: 7During the Period of the British Military Administration, by Pro-Jerusalem Society

Council, John Murray, London, 1921 )Forgotten Books’ App, 2015(, Appendix VI: Antiquities Proclamation, pp.78-79. 

.146 בן אריה, המוסדות הזרים, עמ' 8.143 שם, עמ' 9

3

( המילטון יותר,Hamiltonּוויליאם מאוחרות תקופות בחקר ועסקו מקומו את ירשו ) 10ההלניסטית והרומית, וכן בתקופות הנוצריות והמוסלמיות.

באוקטובר, 31ב- בירושלים1921 הארכיאולוגי המוזיאון של חידושו את גרסטאנג יזם , התקופה בשלהי בארץ שהתבצעו מחפירות ממצאים היו הישן הארכיאולוגי )במוזיאון ומחלקת העתיקות הממשלתית. בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה העות'מאנית( בבניין של

בסיועה של1938בשנת בבניין חדש שקם "המוזאון הארכיאולוגי בפלשתינה-א"י" נפתח 11תרומת ג'ון רוקפלר, מחוץ לפינה הצפון-מזרחית של חומות העיר העתיקה.

: חפירות אנשי הקרן הבריטית לחקר פלסטינה מתחת לקשת רובינסון1תמונה

1חלק החוק

.156 שם, עמ' 10. 152 שם, עמ' 11

4

21במנדט שקיבלה בריטניה מטעם חבר הלאומים לשליטה על ארץ ישראל, מחייב סעיף מס' מיום פרסום המנדט. ב- באוקטובר,15את בעל המנדט לחוקק חוק עתיקות בתוך שנה

העתיקות1920 מחלקת של מעמדן את קבע אשר הממשלתי, העתיקות חוק פורסם , הממשלתית ושל המועצה הארכיאולוגית המייעצת לה. החוק העניק למחלקת העתיקות אתואף הטיל על מחלקת ולחפירות ארכיאולוגיות, הסמכות למתן אישורים למסחר בעתיקות

העתיקות את הכנתה של רשימת האתרים ההיסטוריים )למעט מבנים דתיים( בארץ ישראל.

שנת כי בפירוש קובעת הצבאי הממשל מתקופת הבריטית המועד1600הפקודה היא (1920המאוחר ביותר להיווצרה של עתיקה ארכיאולוגית. חוק העתיקות המנדטורי הבריטי )

כנ אותה ומגדיר במהות העתיקה שנת דן לפני אדם בידי שנעשה שרידים1700כס וכן , שנת מלפני זואולוגיים או מחלקת600ביולוגיים מנהל את הסמיך אף החוק לספירה.

העתיקות להכריז גם על אוביקט מאוחר יותר כ"עתיקה ארכיאולוגית". החוק יצא לאור מחדשהעתיקות, 1929בשנת )פקודת בשנת 12(1929 אחדים, תיקונים עם שוב, ויצא ,1934

(. 1935)פקודת העתיקות, חצרים,

וה-19הטיפול במסגרת המנדטורית בבניינים ואתרים מהמאות ה- נמסר הלכה למעשה20 למוסדות תכנון – לרוב מקומיים – ללא התייחסות נפרדת לנושא השימור, אשר קופח לטובת

כך נוצרו סתירות שונות במדיניות הבריטית: בעוד שירושלים העתיקה, על 13שיקולי התכנון. (, צ'רלס רוברטMcLeanמכלול שכבותיה ההיסטוריות, שומרה בתכניותיהם של ויליאם מקלין )

( ( על פי התפיסה הבריטית הרואה בה עיר קודשGeddes( ופטריק גדס )Ashbeeאשבי מסורתית לפחות או שונים,14תנ"כית מעט משיקולים בכללותה שומרה העתיקה ועכו ,15

, כרך א',חוקי פלסטינה )א"י(. וגם ר' דרייטון, 67 הערה 149. י' בן אריה, המוסדות הזרים, עמ' 29.8.2018 י' 121933

, גיליון מס' אתרים – המגזין עו"ד גדעון קורן, "חקיקת השימור והרפורמה בחוק התכנון והבניה – פנינו לאן?"13.51, עמ' 2012, ספטמבר 2 Helen Meller, “Conservation and Evolution: The Pioneering Work of Sir Patrick ראה למשל, 14

Geddes in Jerusalem, 1919–1925,” Planning History Bulletin 9, 1987, 42–9.15 Stanley Waterman, “Pre-Israeli Planning in Palestine: The Example of Acre”, The Town

Planning Review, Vol. 42, No. 1 )Jan., 1971(, pp. 85-99.

5

השימור16נהרסו האתרים ההיסטוריים שמחוץ לחומות ובערים עתיקות אחרות, כטבריה ויפו.של המרקם העירוני המאוחר היה כפוף לשיקולים אחרים.

החוק הישראלי: עתיקות מחלקת העתיקות המנדטורית, שמושבה נקבע במוזיאון רוקפלר, הוחלפה במחלקת העתיקות הישראלית, שפעלה בראשיתה במסגרת המינהל לעבודות ציבוריות ושירותים טכניים של משרד

משרד החינוך והתרבותל, עברה המחלקה 1955העבודה והבנייה )מע"צ(. בחודש אוגוסט, , שולבו המסמכים1967בתור אגף העתיקות והמוזיאונים. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת

העתיקות מחלקת של במסמכיה ישראל מדינת של והמוזיאונים העתיקות באגף שהיו שנה. תפיסת העתיקות19המנדטורית שבמוזיאון רוקפלר, אשר היו בסמכות ירדנית במשך

הציעה ממשלת1976השתמרה והתבססה בחוק הישראלי על פי הנוסח המנדטורי. בשנת בנושא. בראשית שנת יגדיר את הטיפול מודרני, אשר חוק לכנסת לחוקק 1978ישראל

, אשר קבע מסגרת משפטית לחשיפה, טיפול1978חוק העתיקות תשל"ח-התקבל בכנסת ושימור ממצאים ארכאולוגיים המתגלים בתחומי ישראל, ומחייב את רשויות המדינה לאכוף את הוראותיו. במסגרת חוק זה הוגדרה עתיקה כ"נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם

לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד1700לפני שנת לספירה הכללית". כפי שכבר נאמר1300זואולוגיים ובוטניים מלפני שנת ממנו", וכן כ"שרידים

לספירה1700בחוק המנדטורי, עתיקה אף יכולה להיות נכס שנעשה בידי אדם החל בשנת 17בעל ערך היסטורי" והשר הכריז כי הוא עתיקה.הכללית, במידה והוא נחשב "

בספטמבר, 1ב- אושר1989 תשמ"ט-, רשות העתיקות חוק תחומי1989,18 את המגדיר , נוסדה רשמית רשות העתיקות,1990 באפריל, 1פעולתה ואחריותה של רשות העתיקות, וב-

הכפופה למשרד החינוך )בהמשך היא עברה לסמכותו של משרד התרבות והספורט(. בחוקחברים ובהם נציגי ממשלה, אקדמאים מן התחום,16נקבע הרכב מועצת הרשות, הכולל

1ההבחנה בין השימור של ירושלים לעומת אי-השימור של ערים אחרות בארץ נעשה גם על ידי בן אריה )הערה 16 לעיל(, וגם שם, מתוך הקניית זכות ראשונים למודעות שימורית לבריטים. בן אריה טוען כי השלטונות העות'מאניים

לא הקפידו על שמירתם של מבנים היסטוריים, כולל חלקים מהחומה, ומציין כי מושלה התורכי האחרון של ארץ ישראל, ג'מאל פאשא, "לא נרתע אף ממחשבה להרוס חלק מהעיר העתיקה כאשר הגה רעיון לפרוץ שדרת רחוב רחבה... לאורך השוק העתיק של העיר ברחובות דוד והשלשלת, אשר תוביל להר הבית... רק הכיבוש

(. אך כאמור,279הבריטי של העיר... הם שהביאו לשמירתה ולשימורה של העיר העתיקה וסביבתה" )שם, עמ' מה שלא התירו הבריטים בירושלים, התירו בערים עתיקות אחרות.

885, ס"ח 1978, התשל"ח-חוק העתיקות 172331, ס"ח 1989 חוק רשות העתיקות, תשמ"ט- 18

6

ענייני בכל לטפל הרשות על החוק, פי על מקצועי. מוזיאון ומנהל אזורית מועצה ראש למילוי הנחוצה פעולה כל לקיים וזכותה תת-ימיות, עתיקות לרבות בישראל, העתיקות תפקידיה בעתיקות ובאתרים, בכלל זה לחשוף ולחפור אתרים, לשמרם, לשחזרם ולפתחם, וכן לנהלם, לתחזקם ולהפעילם. הרשות אף אמונה על פיקוח על חפירות ארכיאולוגיות, קיום מחקרים ארכיאולוגיים וקידומם, ריכוז ורישום תיעוד מידע ארכיאולוגי, קיום קשרים מדעיים בינלאומיים בתחום הארכיאולוגיה ועידוד פעולות חינוך והסברה. בילקוט הפרסומים ישנם כיום

אתרים מוכרזים מתוך כ-17,500כ- ידועים.23,500 אתרים ניהול, אחזקה החוק מסתייג: והפעלה של אתר המצוי בתחום גן לאומי או שמורת טבע ושמירה עליו, ייעשו על ידי הרשות

לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, "בתיאום עם הרשות", אלא אם הוסכם אחרת.

: חפירה ארכיאולוגית2תמונה

הגנה על נכסים שאינם עתיקותנתון בידי רשויות1700כמו בתקופת המנדט, עיקר ההגנה על נכסים שנוצרו לאחר שנת

, ההכרזה על אתרים הראויים לשימור1965.19חוק התכנון והבניה תשכ"ה-התכנון. במסגרת בסעיף המקומית. הרשות ראש ביוזמת מתאר61תיעשה תכנית "מטרות תחת לחוק,

307, ס"ח 1965, תשכ"ה-חוק התכנון והבניה 19

7

מקומית", נקבע כי בין היתר, יהיו מטרות התכנון "שמירה על כל בניין ודבר שיש להם חשיבות , תחת "הוראות לתכניות69אדריכלית, היסטורית, ארכיאולוגית וכיוצא באלה". כמו כן, בסעיף

מפורטות", נקבעה "שמירה על מקומות, מבנים ודברים אחרים שיש להם חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, ארכיאולוגית, מדעית או אסתטית".

ניתנה הגנה סטטוטורית לנכסים כאלה. בשנת ועדת החינוך של1984בפועל, לא פנתה בבקשה להפוך לגורם הציבורי אשר יפעל לשימור המבניםהכנסת אל החברה להגנת הטבע

יצאה ממסגרת החברה נולדה המועצה לשימור, שלימים כך והאתרים ההיסטוריים בארץ. והחלה לפעול באופן עצמאי תחת השם "המועצה לשימור אתרים". מאז20להגנת הטבע

פעלה מועצה זו נמרצות לזיהוי אתרים הראויים לשימור ולעידוד ההגנה עליהם, אך כאמור,ללא כל מסגרת סטטוטורית.

חוברה לחוק התוספת הרביעית:, 1991 לחוק התכנון והבניה תשנ"א-31 תיקון מס' במסגרת תוספת זו ניסחה התייחסות מפורשת לאתר, שהוא21 א'(.76לשימור אתרים" )סעיף "תכנית

"בנין או קבוצת בנינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, שלדעת מוסד תכנון הם בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית". כך רשאית הרשות המקומית )או כל גוף ששר הפנים מינה לכך בדרך כלל או באופן מיוחד( לקבוע איסורים והגבלות באתר אשרובכלל כלול בתכנית או שייכלל בה בעתיד, על פעולות העלולות לפגוע במטרות השימור, וכן לקבוע כללים לקבוע הוראות בדבר השימושים המותרים באתר, לרבות תוספות בניה,

בדבר היחס בין הוראות אלה להוראות התכניות החלות באתר.

כמו כן, נקבע כי כל רשות מקומית תקים ועדה לשימור אתרים שתהא מורכבת מראש הרשות או יושב-ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, שלושה חברים של מועצת הרשות שתבחר הרשות, עובד הרשות הבקי בענייני תכנון ובניה שמינה ראש הרשות, ומי שמצוי בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר ייקבע בידי מועצת הרשות, והוא יישמש כיועץ בלבד. לכל דיון בוועדה לשימור אתרים יוזמנו מהנדס הרשות המקומית ומתכנן המחוז שבתחומו פועלת הוועדה, או נציגיהם. במהלך שנתיים מיום הקמתה, אמורה ועדה זו להכין רשימת אתרים שראוי לשמרם בתחומה. על פי החוק, יפורטו ברשימה הטעמים לשימור האתר, כיצד ניתן לפתחו, פרטי בעליו

.52 קורן, עמ' 20 תוספת רביעית - תכנית לשימור אתרים, 1965 חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-21

8

זו תשמש את זכויות אחרים בו, ופרטים אחרים ככל שתמצא הוועדה לנכון. רשימה ובעלי הוועדה לשימור אתרים ואת מוסדות התכנון, אך היא רשאית לשנותה בכל עת.

הוועדה לשימור אתרים רשאית לקבוע כי לאתר המיועד לשימור נשקפת סכנה ממשית או שפעולת שימורו תפגע במטרת השימור, ובהתאם לזאת לדרוש מבעליו לבצע עבודות אחזקה באתר במשך זמן נתון, ולא –רשאית הרשות המקומית לבצע את העבודות החיוניות למניעתיחויבו בהחזר ההוצאות האמורות; או לחלופין, לבטל אישורי הריסתו של האתר, והבעלים בניה, להפקיע את האתר וכו'. כמו כן, רשאית הוועדה לשימור אתרים לייעץ לוועדה המחוזית,

אם נתבקשה על ידה לעשות כן.

באמצעות התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה, מסביר עו"דגידי קורן, הצטרף נושא שימור)כמו קרקעות חקלאיות והבניה מיוחד בחוק התכנון בני מעמד לנושאים אחרים האתרים והסביבה החופית(. לטענתו, יצרה התוספת שינוי משמעותי הן במישור התודעתי והן במישור המעשי – הסדרה נפרדת ומפורטת של נושא שימור האתרים והמבנים בהליכי התכנון והבניה – כך ששיקולי השימור יעלו מיד בשלבים הראשונים של הליכי התכנון והבניה, ויוקמו ועדות שימור

22ברשות המקומית ולהן סמכויות תכנוניות וביצועיות בנושא השימור.

הגדרות סטטוטוריות נוספות לאתרים לשימור נדונות בפרק שעסק ב"אתרים לאומיים" ונוספול1974בשנת (1963חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ"ג- חוק שתוקן

ואתרי הנצחה, התשנ"ח- יותר לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים מאוחר מבנה או קבוצת מבנים או חלק מהם לרבות סביבתם פרק זה מתיר הכרזה על "23(.1998

הקרובה שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ" כאתר לאומי, וכןומערכות צבא-הגנה-לישראל לוחמי "להנצחת אתרים כלומר הנצחה, אתרי על הכרזה הבטחון, שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, להנצחת לוחמי מערכות ישראל

פגיעות איבה". ולהנצחת חללי ישראל בין השניםשנפלו למען תקומת זה, חוק בעקבות אתרים לאומיים, על מנת להבטיח18 הכריזו שרי הפנים, מתוקף סמכותם, על 2000-1979

, אשר הוקדש לבחינת2005שלא ינזקו ולדאוג לשימורם. בעקבות דו"ח מבקר המדינה משנת

.53 קורן, עמ' 22.1666, ס"ח 1998, תשנ"ח-חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה 23

9

הקים24שימור מבנים ואתרים ומצא, בין היתר, שלא נעשו הכרזות על פי אמות מידה ברורות,בשנת הסביבה להגנת סף2011המשרד תנאי "לגבש במטרה לאומיים לאתרים ועדה

לבחינה להכרזה רשימת אתרים עליהם", להציע ושקופים להכרזה וקריטריונים מקצועיים לאומיים. אתרים על תהליכי ההכרזה בנושא כלליות המלצות ולנסח לאומיים, 25כאתרים

,1998הוועדה התבססה על הגדרות "אתר לאומי" כפי שנקבעו בחוק הגנים הלאומיים משנת וכן על דיוני מורשת בעולם. חומר רקע חשוב לדיוני הוועדה היה אמנת המורשת העולמית של

– ראו להלן( ואמנות נוספות.1999אונסק"ו )עליה חתמה ישראל בשנת

יתר על כן, במשך השנים יזמו מספר תכניות מתאר הכרזה גורפת על אתרים לשימור ועל)תמ"א היוזמה לתכנית מתאר ארצית לאתרי התיישבות להטיל9הגנתם. ביקשה (, אשר

ועד קום המדינה,19 אתרים ומבנים מראשית המאה ה-206מגבלות על בניה ועל שימוש ב-– תכנית לאתרי מלחמת העצמאות משנת21לא אושרה. לעומתה, תכנית מתאר ארצית

אתרים שחשיבותם הלאומית הוכרה והם מיועדים לשימור, אושרה, אך על119 ובה 198026 , אף לא אחד מן האתרים הללו לא הוכרז על ידי שר2005פי דו"ח מבקר המדינה משנת

27הפנים כאתר לאומי.

תמ"א 2005בשנת אושרה 35 – רשימת ובה ולשימור, לפיתוח לבניה, משולבת תמ"א מכלולים עירוניים ומכלולים כפריים לשימור. גם תכנית זו מטילה את האחריות על האתרים על

28הוועדות המקומיות.

.2, שימור אתרים ומבנים, עמ' 2005 דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת דוח מבקר המדינה, 24 . כניסה אחרונה2013, המשרד להגנת הסביבה, אתרים לאומיים בישראל, תנאי סף וקריטריונים להכרזה 25

15.10.2018..8-7, עמ' 1980, תכנית מתאר ארצית - אתרי מלחמת העצמאות 21 מנהל התכנון, תמ"א/ משרד האוצר, 26.58 דוח מבקר המדינה, עמ' 27 עמ',1965 התשכ"ה לחוק התכנון והבנייה, 35 תוכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור מס' 28

40 ;21 .

10

1997: עבודת שימור ושחזור בשער הבורסקאים 3תמונה

הרפורמה בחוק התכנון והבניה פתחה ממשלת ישראל במהלך נרחב לשינוי הליכי התכנון והבניה במדינת ישראל,2009בשנת

במטרה לייעל ולשפר את ההליכים הקיימים. נדבך חשוב ברפורמה זו הוא הרחבת הסמכויות של הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, באמצעות מערך חדש ויעיל יותר של תכניות מתארולהעביר את השימור ועדת את לבטל הרפורמה הציעה זו, במסגרת ופרטניות. כוללניות

סמכויותיה לוועדה המקומית ולמהנדס שלה.

ועידוד המקומיות הוועדות לסמכות המפורט התכנון כלל העברת קורן, גידי עו"ד לפי לטענתו, אותו מהלך מאיים29התמקצעותן והתייעלותן, עלולים להיות בעוכריו של השימור.

לפגוע במעמדו העצמאי של התכנון, ממעיט בחשיבותו של נושא השימור כעניין עצמאי ועלול לבטל את הטיפול התכנוני הנפרד של ועדות השימור מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בה

.56-55 קורן, עמ' 29

11

בדיונים גם הוועדה. חברי בקרב מקצוע אנשי של שילוב אינה מקדמת הרפורמה בעת, בבקשות להיתר, שיועברו על פי הרפורמה לידי "מכוני בקרה", אין דרישה לשלב מומחים.

לצד רפורמה גורפת זו, חל טיפול נקודתי בכל האתרים המזוהים עם מורשת ישראל. במסגרתל מתווה פעולה – והעצמת תפרוייקט תמ"ר והעצמתן,שיקום 30שתיות המורשת הלאומית

גובשה תכנית שמטרתה לשקם, לשדרג ולהעצים "נכסי מורשת" ולהבטיח את שימורם בדורותנוספות לפרויקט מטרות היקפי הפעילותהבאים. ובהן הרחבת והחינוך, בתחומי התרבות

הפרויקט, הנמצא באחריות משרדהכלכלית בתחומי התיירות והתעסוקה במתחמי השימור. ראש הממשלה, מקודם על ידי ועדה בין-משרדית המורכבת מנציגי השלטון המקומי ומנציגי המשרד לאיכות הסביבה, ופועל על פי חוק התכנון והבניה וחוק הרשויות המקומיות. תכנית

31. אתרי מורשת150הפרויקט הראשונית הציעה לטפל ב-

: אונסק"ו4תמונה

פרוייקט תמ"ר – מתווה פעולה לשיקום והעצמת תשתיות המורשת הלאומית משרד ראש הממשלה, 30(.27.8.2018 )2010התש"ע והעתצמתן,

, שם. 17.2.2010 צבי האוזר, 31

12

השפעות בינלאומיות מקור השפעה נוסף על מושגי השימור בארץ הוא אמנות והסכמים בינלאומיים המבטאים את

( אונסק"ו מרכזיים: גופים שני בידי ונוסחו בעולם ארגוןUNESCOהתפיסות המקובלות ,) ו- האו"ם, של והתרבות המדע המייעץICOMOSהחינוך, בינלאומי, לא-ממשלתי ארגון ,

וד"ר לאה נילי שחורי ד"ר פי על היסטוריים. ואתרים מונומנטים שימור בענייני לאונסק"ו לעקרונות32שמיר-שנאן, הנוגע בכל בינלאומית להסכמה בסיס מהוות השונות האמנות

המנחים בשימורם, שחזורם, שיפוצם ושיקומם של מבנים ואתרים היסטוריים, וכל מדינה יוצקתלתוכן את דפוסי השימור הייחודיים לה.

עולמית1999בשנת מורשת על להגנה הבינלאומית על האמנה ישראל חתמה ממשלת ( וטבעית Theתרבותית Convention Concerning the Protection of the World

Cultural and Natural Heritage 1972.)33מטרתה של אמנה זו היא הגנה על מורשות תרבות ומורשת טבעית, השרויות תחת איום מתמיד, וקביעת כללים אוניברסליים לדרכי הגנתן.

( הכלל" מן יוצא אוניברסלי "ערך פי על נמדדים היצירות או Outstandingהאתרים Universal Valueמנקודת מבט היסטורית, אסתטית, אתנולוגית או אוניברסלית, על פי ,)

קריטריונים קבועים וברורים.

בין היתר, ייחודה של אמנה זו נובע מהקביעה כי על כל מדינה להקים מנגנון מרכזי לשימור המורשת הבנויה, הטבעית והתרבותית. לטענת ד"ר שחורי וד"ר שמיר-שנאן, מתוך התפתחויותוחשיבותה של האוכלוסיה המקומית מודעות האוכלוסייה לסביבתה הפיזית גם אלו עלתה

מתוקף אותה אמנה, החל משנת 34בהגדרת "זהות המקום", ולהמשכיותן בדורות הבאים. נרשמו בישראל 2001 אתרי מורשת בינלאומית, ובהם מבני "העיר הלבנה" בתל אביב,16

אתרים בהאיים בחיפה ובגליל, תלים מקראיים כגון מגידו, ועוד )העיר העתיקה של ירושליםנכללה ברשימת אתרי המורשת על פי המלצת ירדן(.

, שצמחה מתוך ההכרה בערכיםHistoric Urban Landscapeכיום ניצבת על הפרק גישת הגלומים במרחב ההיסטורי ומן ההקשרים התרבותיים המגוונים של המרחב. על פי גישה זו,

ספרית יהודה דקל, מועצה לשימור אתרי ניהול מערכתי של השימור: שימור המורשת הבנויה ברשות המקומית, 32.16, עמ' 2016מורשת בישראל, תשע"ו-

.(27.8.2017ׁׁׁ) 2005, אונסקו, האמנה למורשת עולמית והנחיותיה 33 שחור ושמיר-שנאן, שם. 34

13

המורשת האורבנית היא משאב חיוני בקידום החיים באזורים עירוניים, הן בפיתוחם הכלכלי והן 35ככלי ליצירת לכידות חברתית בסביבה גלובלית משתנה.

פעולות נוספות יתר על כן, נרשמו בשנים האחרונות תגובות שונות למדיניות השימור החלקית בישראל. לא

כולן נשאו פרי, אך הטביעו חותם.

ידי פעילי המועצה לשימור1990בשנת נוסחה אמנה לשימור מבנים ואתרי התיישבות על ידי ממשלת אתרי המורשת בישראל, ברוח אמנות אונסק"ו השונות )שטרם אומצו אז על

אתר הנושא חותם שלישראל(, ובה הצעה לקריטריונים ראשוניים לזיהוי אתרים לשימור בארץ: או בחייה הקשור אתר היסטורית; חשיבות בעל לאירוע עדות המהווה אתר ראשוניות; והיסטוריים ;בפעילותה של אישיות או קבוצת אנשים, אשר השפיעה על הליכים תרבותיים

וסגנון בניה אתר המאפיין; מבנה או מכלול מבנים בעלי אפיון ארכיטקטוני המייחד תרבות ייחוד בשיטות בניה; תרבות חיים והווי של תקופה אתר בעל ערך נופי היסטורי; אתר בעל

ושימוש בחומרים, המהווה נדבך היסטורי בתרבות הבניה.

יזמה המועצה לשימור אתרים את 2005בשנת הצעת חוק התכנון והבניה )"תיקון" פירושו , ולה מספר מטרות: לחזק את מעמדן ומקצועיותן של ועדות2005שימור ושיקום( התשס"ה-

השימור באמצעות הכנסת גורמים מקצועיים ואובייקטיבים יותר לוועדות, ולהגדיל את משקלן של ועדות השימור במסגרת ההליך התכנוני; להבטיח את השלמת הכנתן של רשימות שימור בסיוע גורמים חיצוניים לוועדה; לקבוע מערך המחייב התייעצות עם גורמים מקצועיים בנושאנכסים ו/או במתחם לשימור; לעודד בעלי תכנית במבנה בו עוסקת שימור אתרים, מקום לשימור לבצע פעולות שימור, חיזוק ושחזור כנגד הטבות מס; לצמצם את הזכאות לפיצוי;

36ולבסוף, להגביר את האכיפה והענישה על פגיעות במבנים לשימור. הצעה זו לא התקבלה.

החליטה מועצת מקרקעי ישראל להקים ועדת שימור במינהל מקרקעי ישראל,1988בשנת שבה יהיו חברים גם נציגי המועצה לשימור ונציגי הקרן הקיימת לישראל. על הוועדה הוטל

35 Recommendation on the Historic Urban Landscape, UNESCO 2011 )27.8.2017(.ׁׁׁ. 54 קורן, עמ' 36

14

ולהמליץ על דרכי פעולה לגבש את עמדת המינהל בנושא שימור מבנים ואתרי התיישבות הוועדה לא מילאה את התפקידים שיועדו לה. 37בנושא.

למועצה לשימור אתרים בתגובתה להצעה לרפורמה בחוק התכנוןהצלחה רבה יותר היתה והבניה. בין היתר, הצליחה המועצה לכלול את נושא השימור בהגדרה של "צרכי ציבור", כך שיזכה במעמד דומה לצרכי ציבור אחרים המוכרים בחוק; לדרוש את חיזוקה של התוספתכי תכנית המתאר הארצית תכלול אתרים לשימור בעלי חשיבות ארצית; הרביעית; לקבוע ולהביא לכך שתכנית מתאר מקומית פרטנית תכלול הוראות בדבר שימור אתרים. לבסוף,

זכאותם של ולהתנות אתנפגעים מתכניות שימור הצליחה המועצה לצמצם את לפיצויים 38קבלת הפיצויים בסיומן של עבודות השימור בנכס המוכרז כאתר לשימור.

שם.37.56 קורן, עמ' 38

15

2חלק

סוגיות ודילמות בפרקטיקה

סקירת מאמרי ביקורת שנכתבו לאורך השנים, ראיונות עם אנשי מקצוע וניתוח דו"ח מבקר, מעלים מספר סוגיות עיקריות. 2005המדינה שהוקדש למצב השימור בארץ בשנת

הגנת "עתיקות" מעוגנת בחוק •

מיום הקמתה של המדינה, זוכה הארכיאולוגיה הישראלית להגנה באמצעות חוק העתיקות,שנת לפני שהוקמו אתרים על אתרים1700החל על בהגנה עוסקים נקודתיים חוקים .

מתקופות מאוחרות יותר, ובהם אתרי הנצחה ואתרי התיישבות )ראו לעיל(. אך רוב האתרים , אינו מוגן על ידי כל הגדרה חוקית. בין אתרים אלה ניתן1700בישראל אשר נוסדו אחרי שנת

וירושלים, הבניה הציבורית העות'מאנית )ח'אנים למצוא את המבנים העות'מאניים של עכו וסבילים(, מפעלי הבניה של דאהר אל-עומר בגליל, העדויות למסע נפוליאון בארץ ישראל,

בפועל, חוק העתיקות חל על אתרים אלו רק39 חומות טבריה מהתקופה העות'מאנית, ועוד. מצבלמעשה, טוען הארכיאולוג גדעון אבני, . 1700אם הם בנויים על גבי אתר שקדם לשנת

משפטי זה אינו מאפשר הגנה נאותה על אתרים שנמנים ללא ספק על המורשת התרבותית40של מדינת ישראל ומונע טיפול במסגרת החוק במונומנטים עתיקים בעלי ערך תרבותי.

לפיכך, שימורם של אתרים מעין אלו איננו מעוגן בחוק ונתון לשיקוליהם של שרי ממשלה, 1998 מצא מבקר המדינה כי בשנת 2005קובעי מדיניות ומיישמי החלטות. כך, למשל, בשנת

אתרי התיישבות בעלות של כ-50, החליטה ממשלת ישראל לשקם 2005-2001ובין השנים הועברו לגופים המופקדים על2005מיליון ₪, אך ההחלטות לא יושמו במלואן; עד סוף יוני 75

כמו כן, אין מידע בידי מינהל נכסי הדיור41 מן התקציב המובטח.40%השימור והשיקום רק כ-בידי לשימור המיועדים מבנים לגבי המקומיות הרשויות ובידי האוצר שבמשרד הממשלתי

המדינה.

?" באקדמיה איגרת נובמבר1700 גדעון אבני, "היש להחיל את חוק העתיקות על נכסי תרבות שנעשו למן 39.18, עמ' 2001

שם. 40.2005 דו"ח מבקר המדינה, 41

16

: משטרת נהלל ההיסטורית5תמונה

היעדר ראיה ממלכתית והפקדת הסמכות ברמה המקומית•

בעיה ייחודית לרמה המקומית, מסבירות ד"ר שחורי וד"ר שמיר-שנאן, היא ניגוד עניינים מבני. העובדה כי הוועדות לשימור כפופות וממונות על ידי המועצות המקומיות יצרה סתירה פנימית, מצב אבסורדי שבו "נתנו לחתול לשמור על השמנת". היבט אחד קשור לעניינה של הרשות המקומית בפיתוח ובניה בתחום שיפוטה, עניין בעל משמעות כלכלית וחברתית ניכרת. כך מוטל

42צל כבד על האפשרות שתמונֶה ועדת שימור בעלת משקל נגד למדיניות הרשות המקומית.לחוק(, פיצוי197גם החובה לשלם פיצויים לבעלי זכויות הנפגעים מתכניות שימור )סעיף

שתשלומו יוצא מכיסה של אותה ועדה מקומית האמורה להכריע בעד השימור, פוגע בקבלתזכות פיצוי רחבה, המוטלת על הוועדה43ההחלטות. והבניה מקנה לנפגעים חוק התכנון

המקומית. כך נוספה לעלותו של תהליך השימור עלות לא מבוטלת של פיצויי הנפגעים. עלויות התיקון44אלו, טוענות החוקרות, גרמו לא אחת לרשויות המקומיות לוותר על שימור אתרים.

לתוספת, כי8הרביעי אף הגן על הוועדות המקומיות בנקודה זו מעבר לחוק, בקבעו בסעיף לחוק במקרים שבהם תערך197אם תיתבע הוועדה המקומית לשלם פיצויים מכוח סעיף

תכנית שימור ותקבל תוקף, אותה ועדה רשאית ליזום תכנית לשינויה או לביטולה של תכניתהשימור, על מנת למלט עצמה מנטל הפיצוי.

.42-39 שחורי ושמיר-שנאן, עמ' 42; שחורי ושמיר-שנאן, שם.53 קורן, עמ' 43 שם. 44

17

ניתן להוסיף לכך את העובדה כי בניגוד לקביעת התוספת הרביעית, נעדרים אנשי מקצוע מהרכב ועדות השימור. למעשה, מוטלת חובה לאייש את ועדות השימור באיש מקצוע אחד ויחיד, וגם הוא בדעה מייעצת בלבד. נוכחות אנשי מקצוע בוועדות השימור יכלה לאזן את ניגודי

האינטרסים ולתת משקל כבד יותר לשיקולי שימור עניינים.

התורפה מנקודות אחת הוא הכלכלי הפן שמיר-שנאן, וד"ר שחורי ד"ר טוענות בכלל, המרכזיות בתהליך השימור. בהיות האתר המשומר מוצר מעורב, לא ברור מי משלם בעדו, מינתפס עדיין שימור כן, על יתר העתידי. ערכו את לקבוע מאוד וקשה ומתי, ממנו נהנה

בלבד. אסתטי ערכו שכל לא-הכרחי כמעשה שכמותרות, בשימורמאחר רואים הכל לא המורשת הבנויה מטרה חשובה בתהליכי תכנון המרחב, התוצאה היא הפעלת לחצים לפיתוח

45מואץ, אשר מתבטא בעיקר ברמה המקומית.

גידי קורן טוען שהדגשת מקומה ותפקידה של הרשות המקומית בכל הנוגע לשימור, עו"ד הצורך במדיניות שימור כללית ומהתייחסות עקרונית לסוגיות רבות חשיבותמתעלמת כליל מן

)כגון בניה לגובה במתחמים היסטוריים(. לפיכך, אופיו של שימור האתרים והמבנים בישראל גם שחורי ושמיר-שנאן סבורות כי46ימשיך להיות פועל יוצא של מערכת השיקולים המקומית.

ואף הארצי, או מתן סמכות לגוף מקצועי הסטת הדיון מהמישור המקומי למישור המחוזי יכולים לתרום לאיכות ההליכים ואובייקטיבי בתחום השימור, המנותק מאינטרסים מקומיים,

שיפור נוסף יכול להיעשות באמצעות מדיניות ברורה ותשתית סטטוטורית. 47במוסדות התכנון.

התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה מיושמת בדלות•

קשיים אלו ואחרים גורמים לכך שהתוספת הרביעית – הכלי הסטטוטורי המרכזי בשימור אתרים מבקר המדינה בדק ומצא כי2005)שאינם בגדר "עתיקות"( – איננה מיושמת ברובה. בשנת

בניגוד לחוק, לא הוקמו ועדות שימור בכל הרשויות המקומיות; חלק מהוועדות שהוקמו לא היו רשויות58פעילות והרכבן לא תאם את הוראות החוק. משרד הפנים, מצידו, לא פיקח על כך.

מהן כללה הרשימה את כל18מקומיות בלבד הכינו רשימת אתרים המיועדים לשימור, ורק ב- רשויות מקומיות נקבעו אמות מידה להכנת50הפירוט הנדרש בחוק. כמו כן, נמצא כי רק ב-

.42-39 שחורי ושמיר-שנאן, עמ' 45.56 קורן, עמ' 46 שחורי ושמיר-שנאן, שם.47

18

רשויות מקומיות בלבד. הוועדה35הרשימה, ּוועדת השימור אישרה את רשימות האתרים ב-רשויות כללי, בלבד. באופן רשויות אישרה את הרשימות בעשר ולבנייה לתכנון המקומית

48מעטות פועלות למימוש מקורות כספיים לצורך שימור מבנים ואתרים.

כפי שמראה עו"ד קורן, התוספת אמנם קבעה כי על כל ועדה להכין רשימת אתרים לשימור במהלך שנתיים, אך לא קבעה מועד להקמת הוועדה עצמה. בנוסף, מוסד תכנון מקומי שרצהגם לפני התיקון לחוק; מנגד, מוסד תכנון מקומי שאינו חפץ כן יכול היה לעשות לשמר, ועדות על הקמת ההוראה אף התוספת. על גם לאחר חקיקת מכך פטור היה בשימור, השימור, לא הייתה חובה בחוק להתייעץ בהן, ולא ניתנו להן סמכויות אכיפה מיוחדות כלפי

החוק המתוקן לא העניק די סמכויות על מנת למנועגם האתרים שנכללו ברשימת השימור; 49גרימת נזקים לאתרים המיועדים לשימור, מה שפוגע כמובן ביכולת האכיפה.

דו"ח מבקר המדינה בחן לעומק את הנעשה בתשע רשויות; בכולן נמצא כי פוטנציאל השימור גדול בהרבה ממימושו. על אף השינויים שנעשו ברשויות המקומיות מאז, ראוי לצטט מספר

אתרים בעלי חשיבות לאומית ובינלאומית הראויים3000ממצאים. בירושלים ישנם למעלה מ- לשימור )מלבד האתרים בעיר העתיקה(. אך בהיעדר כרטסת מאושרת ומעוגנת בתכניות בניין עיר, מרבית האתרים המיועדים לשימור בעיר נותרו ללא הגנה סטטוטורית. בבאר שבע ישנם

וכ-110כ- אתרים מוכרזים לשימור אתרים הראויים לשימור, מרביתם נמצאים בשטח300 העיר העתיקה. אולם הזנחתם הממושכת של האתרים גרמה לנזקים שעלות תיקונם באתרים לאומיים כתחנת הרכבת הטורקית ובית אשל גבוהה מאוד, והיא זירזה הריסת אתרים אחרים. בחיפה בוצעו עבודות לשימור בפרויקטים שונים, אולם הזנחתם של מבנים כבית אמיל תומא ובית הנג'אדה, המיועדים לשימור, גרמה להם נזקים רבים. בכמה מבנים המיועדים לשימור

בוצעו שינויים ונבנו תוספות בניה, ונגרם נזק למרקם הבניינים ולאופיים הייחודי.

ממצאים נוספים מרחבי הארץ מחזקים את החשש שישנו פער רב בין מספר האתרים הראויים לשימור לבין מספר האתרים המשומרים בפועל. על פי הערכותיהן של ועדת השימור והוועדה

אתרים הראויים לשימור בעיר, אך רק שניים מהם60המקומית בעיריית פתח תקווה, ישנם כ- מבנים ואתרים מיועדים לשימור בטבריה, אך העירייה לא טיפלה בהם, על אף86שומרו. כ-

.3 דוח מבקר המדינה, עמ' 48.53 קורן, עמ' 49

19

היא היתה שותפה להכנת תכנית אב לשימור לעיר. בשיתוף המועצה1988שעוד בשנת לשימור, החלה המועצה בכפר כמא לשחזר ולשמר אתר אחד כמרכז עולמי למורשת העדה הצ'רקסית, ולשמר את גרעין הכפר; אתרים אחרים נותרו נטושים והרוסים. במועצה האזורית

אתרים המיועדים לשימור, אך מעטים שומרו בפועל. בצפת ישנם110הגליל התחתון ישנם כ- אתרים ומבנים היסטוריים, אך העירייה לא טיפלה במבנים ובאתרים ולא שימרה אותם,350כ-

ישנם אתרים היסטוריים שהבולט בהם הוא נזק בלתי הפיך. בעיר שפרעם נגרם ולחלקם מצודת שפרעם, שם התבצעו שיפוצים חלקיים, אך היא נותרה שוממת ומוזנחת, קירותיה מטים

50לנפול והיא מסוכנת לציבור.

1940: טבריה בשנת 6תמונה

האחריות על השימור מפוצלת בין גופים רבים וגורמת לניגוד אינטרסים •

בעקבות הדוח, נעשתה עבודת עומק במשרד הפנים במטרה לעודד הקמת ועדות שימור ברשויות מקומיות50. 2018רבות, אשר נחלה הצלחה לא מעטה. שיחה עם אדר' לינור לנקין, יוני

20

ריבוי51בדו"ח מבקר המדינה נרשמו כל המשרדים והרשויות שמופקדים על השימור בישראל. הגופים אינו מבטיח את איכותם ואף את כמותם של מפעלי השימור. אדרבא: ריבוי החוקים והגופים המעורבים בשימור מבנים ואתרים מקשה על הגורמים השונים את התיאום בעניין ואת

ביצוע השימור, ועל אף ריבויים, הם אינם כוללים את כל התחומים הנוגעים לשימור.

המצב בשטח, טוען עו"ד קורן, הוא תולדה של התייחסות ספורדית לאמנות בינלאומיות, של חוקים ותקנות של משרדי ממשלה ורשויות שלטוניות, ושל ריבוי עמותות וגופים ציבוריים בעלי

למעשה, מבחינות רבות נטעה ההחלטה להקים את המועצה לשימור אתרים אתעניין בשימור. פרטי לגוף הטיפול הפניית שכן היום, עד המועצה מתמודדת שעימם לקשיים השורשים

כך, למשל, נוצר מצבבמהותו, היוותה גם התנערות מוחלטת מהצורך בטיפול ממלכתי בסוגיה. מגופיםשבו ממשלה, ממשרדי נציגים חברים בה העולמית, למורשת הישראלית הוועדה

ומרשויות ציבוריות וממוסדות אקדמיים והיא האחראית ליישום האמנה הבינלאומית, פועלת לקידום השימור מתוקף החתימה על האמנה, אך פעילותה נעשית בלא שהממשלה או השרים המופקדים על השימור קבעו והגדירו עקרונות לכך ובלי שנקבעו והוגדרו החובות וסמכויות

לעיל. שצוינו מהגופים אחד כל של הקריטריונים 52הפעולה את עקרונית, מבחינה האוניברסליים של האמנות הבינלאומיות יש להתאים להקשר המקומי; מבחינה מעשית, יש

לעגן את תנאיה בחוק.

פנימי, שכן מתוקף ניגוד אינטרסים סולר, פועלת בתוך גיורא רשות העתיקות, טוען אדר' הגדרת תפקידה היא אחראית על זיהויים ותיעודם של אתרים המיועדים לשימור, על השימור בפועל, וגם על תכנון לעתיד )שהכנסה בצדו(. כמו כן, רבים מאתרי הלאום בשמורות הטבע, שרשות הטבע והגנים אמונה על פי חוק על טיפוחם, הם אתרי עתיקות, ואלמלא שכנו בגן לאומי, היתה סמכותה של רשות העתיקות חלה עליהם; ואילו ברשות שמורות הטבע והגנים איןומה מועצה מקצועית לענייני שימור. מכיוון שגילוי עתיקות נעשה באמצעים ארכיאולוגיים, אובד יותר באותה חפירה כל אלמנט מאוחר יהא "עתיקה" בלבד, והגנה לשימור שנועד

53בדרך.

.4 דו"ח מבקר המדינה, עמ' 51.58-57, עמ' 2005 דוח מבקר המדינה, 52.21.5.2018 ראיון עם אדר' גיורא סולר, ירושלים 53

21

למעשה, טוען עו"ד קורן, חלק לא מבוטל של הבעיות קשור בעובדה ששימור המורשת בשנים האחרונות אינו מטופל בראיה ממלכתית, ושיבוצו בתחום התכנון והבניה הופך אותו לנושא מקומי. אי לכך, אין לנושא השימור בסיס סטטוטורי. במסגרת החוק המקורי, על מוסדות התכנון לתת את הדעת לא רק על פיתוחה הפיזי של המדינה, אלא גם על נושא שימורם

ושמירתם של בניינים הראויים לכך.

אם כן, נושא השימור אינו עומד תמיד בפני עצמו והופך שולי. כך, למשל, הרפורמה המתוכננת בתכנון ובבניה, שעניינה המרכזי הוא ייעול התכנון, פוגעת ישירות בשיקולי השימור. כפי שניתן להיווכח על פי חוקי התכנון שנחקקו עם השנים, תפיסת השימור נתונה לשיקולי סדר יומה של

הממשלה המכהנת ונקבעת על פי שיקוליה העתיים.

היעדר קריטריונים מקצועיים לשימור •

לא מעט מחסומים עומדים בפני השימור במדינת ישראל. אך המחסור בקריטריונים ברורים ,1700לשימור הוא מחסום משמעותי שאינו מדובר מספיק, בעיקר ביחס לאתרים שנבנו אחרי

שנת החתך השרירותית. מחסור זה גורם לכשל מתמשך בהתמודדות עם המורשת הבנויה שלהיעדר נטולי הקשר. התוצאה המידית של ולעיסוק מקרי באתרים לדורותיה ישראל ארץ היא בעייתית פחות לא ואולם, לעד. אובדים רבים שאתרים היא ברורה, שימור מדיניות העובדה, שהבחירה המכוונת באתרים לשימור בידי המוסמכים לכך, נעשית מנקודת מבט צרה

ביותר, המשרתת פלג קטן מאוד של בעלי העניין באתרים בפרט ובמרחב בכלל.

1968.54השימור בירושלים מתבסס על כרטסת שימור שבהכנתה החלו כבר בתכנית האב של ו"ערכו התרבותי". עודכנה הכרטסת. בתיאור2014בשנת 55בכרטסת נכללו תיאור האתר

תהליך ההערכה של האתרים צוין כי המטרה היא "יצירת מתכונת אחידה ודינמית בהערכה שלואלו ובינלאומיים", מוסכמים עקרונות לפי אתרים "מיון ולאפשר בעיר" שימור אתרי העקרונות: ערך שכונתי מרקמי, ערך חברתי קהילתי, ערך היסטורי, ערך נופי/נצפות, טבע וחי,ערכים של פירושם אך מדעי. וערך אסתטי ערך ורוח, תרבות ערך ושלמות, אותנטיות

.1968תכנית אב ירושלים כרטסת שימור, 54https://www.jerusalem.muni.il/Residents/PlanningandBuilding/conservation/Pages/

ShimurOld.aspx 27.8.2018 , עמ'1972 כרך א', עיריית ירושלים, 1968תכנית אב ירושלים אביה השמשוני, ציון השמשוני ויוסף שביד, 55

141-140.

22

אוניברסליים ביחס להקשר המקומי היה בעייתי. האתרים והמתחמים הרשימה, שזוהו בעיר ההיסטורית וברחבי העיר ירושלים, נכללים בשכונות מגוונות, ובהן מקור ברוך, ארנונה ומקורהעיר במזרח הערביים הכפרים גלעיני ואף ושועפת, חנינא בית מזרח, מע"ר וכן חיים, כי כל משרדי האדריכלים שנבחרו לעבודת הסקר הגיעו זאת, יש להדגיש, עם ובמערבה. חלק "לקחת התושבים את והזמינה בעיתונות פורסמה המודעה אשר וכי העיר, ממערב בפרויקט הכנת רשימת שימור למבנים לאתרים היסטוריים בעיר ירושלים" פורסמה, לפי דו"ח

אתרים המיועדים4000העבודה, בעברית בלבד. על פי השיטה החדשה, נרשמו בירושלים כ- לשימור )על פי דו"ח מבקר המדינה, אין הגנה חוקית על האתרים הרשומים בכרטסת, לא

56הישנה ולא המחודשת(.

בה בעת, מבנים לשימור מזוהים ונבחרים בשעת הכנתן של תכניות אב שכונתיות. ההחלטה על המבנים עצמם, טוען גיורא סולר, אינה נקבעת על פי קריטריונים ברורים והתוצאה היא לרוב שרירותית. לעתים עריכתן של רשימות האתרים לשימור נערכת בידי תושבי השכונה; לעתים

מכאן, שכמות ואיכות המבנים57מסומנים מבנים בולטים במפות היסטוריות משנים נבחרות. לשימור משתנות משכונה לשכונה, שכן בשכונות אחדות הידע על מצאי המבנים דליל ביותר, ובכל מקרה, רמת המודעות של התושבים המקומיים ואופן השימוש שלהם במבנים היסטוריים

משפיעים ישירות על הסקר עצמו.

ב(. האתרים נבחרו על פי חמישה2650בתל אביב נערכת בימים אלו תכנית שימור עירונית ) קריטריונים שנקבעו על ידי הרשויות: מיקום המבנה, איכותו האדריכלית, זהות האדריכל או

אך כפי שמסביר אדריכל58המעצב, מצבו הפיזי וערכו ההיסטורי. כל סעיף קיבל ציון ערכי. השימור העירוני, ירמי הופמן, חל ניסיון להתאים לכל מתחם בעיר את הקריטריונים הרלוונטיים להקשרו התרבותי המקומי. למשל, חשיבותו ההיסטורית-הלאומית של מתחם נווה צדק גבוהה, אך שמות האדריכלים של הבתים המקוריים בשכונה אינם ידועים, וקריטריון זה אינו רלוונטי. הופמן מסביר כי כדי להימנע מתכתיבים של נרטיבים לאומיים ואחרים, ישנו ניסיון להתייחס לכל מבנה לפי ההקשר שבתוכו הוא נטוע. לעתים, זהותו של האדריכל נפסלת לשיקול )למשל,

)רשימת אתרים לשימור ירושלים: מתודולוגיה לבחינה והערכת האתר מחלקת שימור, עיריית ירושלים, 5627.08.2018 .)

סולר, שם.57.28.5.2018 שיחה עם ירמי הופמן, 58

23

אדריכל שהזדהה עם ערכי התנועה הנאצית ופעל בשכונה טמפלרית(, כדי לאפשר הערכהאובייקטיבית של תרומת המבנה להיסטוריה העירונית.

עדות להקשר התרבותי המשתנה ניתן למצוא בהסבר של הופמן על הזיהוי של מבני העירכאתר מורשת עולם. לטענתו, דרישת אונסק"ו היתה להגדיר2003הלבנה, שהוכרזו בשנת

אתר מורשת קוהרנטי ומרוכז, ועל כן התמקדה ההכרזה בתל אביב, כחלק מסיפור הקמת העיר החדשה. היום, אומר הופמן, ניתן לטעון שלא ניתן להבין את התפתחות העיר החדשה

כך או59בלי הרקע של העיר העתיקה מדרום לה, ועל כן גבולות ההצהרה היו ודאי מורחבים. כך, אין ספק שגמישותם הרבה של הקריטריונים ואי ההלימה בין קריטריונים בינלאומיים לבין

ערכי השימור המקומיים ראויים לדיון.

: "בית האונייה" בעיר הלבנה, אדריכל שמעון חמדי-לוי7תמונה

3חלק

הופמן, שם.59

24

60"עריצות הנרטיב"

הבעייתיות של נרטיב השימור הישראלי מלכתחילה, נוסחו חוקי התכנון במרחב הארץ-ישראלי מנקודת מבטם של הרואים בעתיקותיההשלטונות ידי על שנבחרה השרירותית החתך שנת התנ"ך. ארץ הקודש, לארץ ביטוי העות'מאניים אומצה על ידי הבריטים, שהתעניינו בראש ובראשונה בארכיאולוגיה המקומית. ההגדרות המקוריות של חוק העתיקות המנדטורי עסקו בחשיפתה של ארץ הקודש ושימור

הטביע)The Palestine Exploration Fund )PEFעתיקותיה הרלוונטיות. האינטרס של חותם בשלושת המרכיבים העיקריים של השימור בארץ בעת ההיא – החוק, רשות העתיקות

והמוזיאון.

מדינת ישראל אימצה את החוק הבריטי, שאיפשר לחזק את החיבור היהודי הקדום לארץ, ומנגד, לטשטש את חיבורם של אתרים אחרים מתקופות מאוחרות יותר. חוקי השימור המעטים שנוספו להגנת אתרים מאוחרים יותר, אף הם עוסקים במובהק בתולדותיה של ההתיישבות

מסקירת ממצאי המבנים המיועדים לשימור בארץ,היהודית בארץ )אתרי התיישבות והנצחה(. עולה כי הקריטריונים המובילים לשימורם הם מקומיים ביותר, מיוחסים לאותה זהות, ומייצגים

גם השיח המצר על אובדנם של אתריםנרטיב אחד של התיישבות ותקומה בארץ ישראל. קורן מפרש את התעוררותשאינם מוגנים בחוק פועל על פי אותם קריטריונים, ברובו המכריע;

בשנת השימורי ההתיישבות1984השיח מתקופת מורשת אתרי של והזנחה כ"הרס מפרקטיקה שימורית זו, נמנעתוכתוצאה, שיח זה שולט גם בדו"ח מבקר המדינה61היהודית".

למורשות קשריהם בשל לשימור, הראויים אתרים של ונורמטיבית אובייקטיבית הערכה המקומיות הרבות ולקהילותיהן.

קריאות לשינוי בעולםלישראל. בשנים האחרונות מתרבים בעולם ייחודית אינה זו כי בעיה נדמה זאת, יחד עם מחקרים הטוענים כי השיח השימורי הוא שיח מדיר, המבוסס על נרטיב סלקטיבי ומזוהה עם

,The Tyranny of Narrative: History( “Silberman המושג לקוח מתוך מאמרו של ניל סילברמן )60Heritage, and Hatred in the Modern Middle East”, University of Massachusetts Amherst,

January 27, 2010 )חששו של סילברמן הוא שנרטיב לאומי מועדף גורם לבחירה שרירותית בעובדות )ובאתרים . התומכות בה

.51 קורן, עמ' 61

25

של התרבותית במורשת עוסקים חדשים מחקרים במרחב. החברה מן מצומצם חלק לבין האוכלוסיה מירב של הבנויה המורשת הנצחת בין ובפערים הילידית האוכלוסייה

62ההתעלמות ממורשות אחרות, חלקן של אוכלוסיות נרדפות.

אתרי המורשת בקנדה מזוהים במובהק עם המורשת הלאומית. הם כוללים אתרים לאומיים,מורשת אתרי לאומית; היסטורית משמעות בעלי לאתרים הסביבה שר בידי נבחרו אשר הקשורים לרכבת; מגדלורים היסטוריים; ומבנים השייכים לממשל הפדראלי, בשל היותם בעלי ערך היסטורי או אדריכלי. תכניות מקבילות מסייעות לזהות אתרים הקשורים לאישים )"אנשים

)"אירועים היסטוריים לאומיים"(. ואירועים דופן63היסטוריים לאומיים"( ההתייחסות היוצאת לתרבות הילידית מופיעה ביחס לחפצים ולחומרים:

Among other materials, ivory, bone, horn, and antler have been used by indigenous peoples to craft objects from functional household items to intricate jewellery, carvings, and statues. With proper care these objects can

be enjoyed for many years.64

העיסוק במורשת הבנויה במחוזות השונים עוקב אחר קווים מנחים אלו. באופן חריג, במחוז בריטיש קולומביה, נקבע כי "מקומות היסטוריים" חיוניים להבנת הזהות והאופי של הקהילותוכי שימור המורשת עוסק בעברה של הקהילה לטובת ההווה המקומיות ולתרומה לעתידן, שלה ולטובת דורותיה הבאים. בין היתרונות לזיהוי אתרים תרבותיים והיסטוריים, מצוין "חיזוק

65(".First Nationsהקשר עם האוכלוסיה הילידית )

הייעודי הארגון Firstגם People’s Cultural Councilבריטיש במחוז ממלכתי ארגון , קולומביה, נועד לתמוך בתחייתן של שפות, אמנויות, תרבויות ומורשת ילידית. בין היתר, נוצר בארגון "ארגז כלים" שנועד לסייע בזיהויים ובשימורם של מקומות היסטוריים במורשת הילידית, על פי התפיסה שאף שלַרוב מקומות כאלה נוטים להיות אתרים ארכיאולוגיים, ישנם יוצאים מן

62 Sylberman; Hyojung Cho, “Conservation of Indigenous Heritage in the United States: Issues and Policy Development”, The Journal of Arts Management, Law, and

Society Volume 38, 2008 - Issue 3, Pages 187-204; Marcus Colchester, “Conservation Policy and Indigenous Peoples”, Cultural Survival Quarterly Magazine, March 2004.

63Government of Canada, Care of Objects and Collections, https://www.canada.ca/en/conservation-institute/services/care-objects.html.

שם.6465HeritageBC, https://heritagebc.ca

26

((HCA בין היתר, דן "ארגז הכלים" בכשלים בחוק השימור של בריטיש קולומביה 66הכלל. בכל הנוגע למורשת הילידית. ראשית, על פי חוק זה, אתר מורשת יהא אתר בעל ממצאים ארכיאולוגיים, ולכן אתרים שמהותם היא רוחנית או דתית בלבד אינם אתרי מורשת. החוק אף

– השנה שנבחרה לייצג את הריבונות1846דורש שכל אתרי המורשת יהיו מוקדמים משנת הקנדית במחוז על ידי בתי הערכאות הקנדיות – אך מנקודת מבט ילידית, אתרים רבים הם

67בעלי שימוש ומשמעות מתמשכים, ומועד השימוש הראשוני אינו חל עליהם.

העוסקים רשמיים הלא הארגונים רבים הקנדיים, בחוקים הלקוני ליחס שבהתאם נדמה ו"מורשת "מורשת" המושגים את להרחיב שואפים והם הלא-רשמית, הבנויה במורשת לאומית", ביצירת שיח רחב יותר של הקהילות המרכיבות את הזהות המקומית. למשל, ארגון

Heritage BC( "מתייחס מפורשת למורשת "העמים הראשונים First Peopleבפנייתו לאנשי ) מחוייב ]הארגון[ עבודתנו. של והנוחים המוכרים ההקשרים את מחדש "לנסח המקצוע למורשת בכל צורותיה. אנו מכירים בכך שיש הרבה ללמוד אלו מאלו, ומתחילים להעריך את

68מגוון החוויות ואת ריבוי הפרספקטיבות המרכיבים את המורשת של קנדה".

פורסם דו"ח ממלכתי על שימור המורשת הקנדית,2017בשנת הטוען כי ביחס למדינות69 אחרות, קנדה סובלת משם רע בכל הנוגע להגנה ולשימור מורשתה הבנויה. נטען שם שקנדה

שאין בידה חקיקה כוללת המתייחסת למורשת הבנויהG7היא המדינה היחידה מבין חברות באופן ספציפי נטען שם כי ההיסטוריה הילידית איננהו/או הגנה על מקורות ארכיאולוגיים.

מיוצגת בקנדה כיאות וכי יש לקרוא לקהילות השונות להמליץ על אתרים להכרזה במטרהעל70לאזן את המצב. הדיונים, עלתה ההצעה לאפשר לקהילות לפעול להגנה במסגרת

66 First People Cultural Council, Heritage Toolkit, http://www.fpcc.ca/culture/heritage-toolkit67 Alexa Walker, “New First Nations Heritage Planning Toolkit Released in British Columbia”,

Intellectual Property Issues in Cultural Heritage: Theory, Practice, Policy, Ethics, Jun 19, 2013 https://www.sfu.ca/ipinch/news/ip-and-cultural-heritage-news/new-first-nations-

heritage-planning-toolkit-released-british-colu/68 Heritage BC, First Peoples’ Heritage, https://heritagebc.ca/resources/first-peoples-heritage/69 PRESERVING CANADA’S HERITAGE: THE FOUNDATION FOR TOMORROW Report of the

Standing Committee on Environment and Sustainable Development Deborah Schulte, Chair, DECEMBER 2017 42nd PARLIAMENT, 1st SESSION.

.156 שם, עמ' 70

27

וכי בכל מקום יש ליצור מצב שבו "הקהילה הילידית משתקפת במה71אתריהן בכוחות עצמן 72שמכונה מורשת קנדית".

בין המלצות הדו"ח נאמר שעל הממשל הפדרלי לתמוך ביוזמות של קהילות ילידיות לקביעתיכולתן לשמר את המקומות והשימור של המקומות החשובים להן; להעשרת אופי ההגנה החשובים להן; ולייצג את הפרספקטיבות שלהן בפני מועצת המקומות ההיסטוריים הקנדית )

Historic Sites and Monuments Board of Canada .)73חוק את לתקן כן הומלץ האתרים ההיסטוריים על ידי הוספת נציגים בני האומות הראשונות למועצת הנציגים; וכי על המועצה לערוך רוויזיה מקיפה במדיניות, בקריטריונים ובפרקטיקות של "התכנית הלאומית להנצחה לאומית" כדי שתשלב היסטוריה, ערכי מורשת ופרקטיקות של זכרון ילידיים במורשת

74הלאומית הקנדית.

והם לתושביה גאווה מקור קנדה הם של ההיסטוריים כי המקומות נכתב הדו"ח בסיכום מסייעים לספר את סיפורה של קנדה ושל אנשיה, ולכן יש לתמוך בהם בחקיקה מסודרת.

מהנעשה באוסטרליה

.160 שם, עמ' 71.162 שם, עמ' 72.15 שם, המלצה 73.17 שם, המלצה 74

28

: אתר קדושה אבוריג'ני באוסטרליה8תמונה

אחת הארצות המובילות שינוי גורף במדיניות השימור היא אוסטרליה. החוק המרכזי לשימור The Environment Protection and Biodiversity Conservation Act באוסטרליה,

, מספק הגנה לאתרים עולמיים באוסטרליה; לאתרים לאומיים, ובהם אתרי מורשת1999 מתוקף החוק, נוצרה רשימת המורשתCommonwealth.75לאומיים וכן אתרי מורשת של ה-

יוצא מן הכלל והיסטוריים בעלי ערך מורשת ילידיים הלאומית, הכוללת "מקומות טבעיים, , המציינת מקומות בעליCommonwealth(", וכן רשימת המורשת של ה- nationללאום )

חשיבות למורשת הילידית.

בד בבד, מתוארת שם הקטגוריה "מורשת ילידית" כ"חלק חשוב מהמורשת האוסטרלית". על אתריה של המורשת הילידית באוסטרליה נמנים מקומות קדושים ו/או רוחניים, מקומות שבהם נוצר מגע עם תרבויות אחרות, ומקומות בעלי משמעות עכשווית. אתרים אלו מוגדרים על פי

Theחוק נפרד, Aboriginal and Torres Strait Islander Heritage Protection Act , המאפשר לממשלת אוסטרליה לפעול למען דרישות להגן על אתרים וחפצים ילידיים1984

76חשובים, במידה וחוקי המדינה אינם מגנים עליהם כהלכה.

75 The Ausrealian Government, Department of the Energy, EPBC Act, http://www.environment.gov.au/epbc/about

76Aboriginal and Torres Strait Islander Heritage Protection Act, 1984)Australia(

29

נפרדי שימור חוקי חלים באוסטרליה באוסטרליהגם השונות. ובטריטוריות במדינות ם היא ילידיים באתרים העוסקת העיקרית החקיקה Aboriginal המערבית, Heritage   Act

. חוק זה מתייחס למשארים )שרידים( ולאתרים ארכיאולוגיים, וכן למקומות ולאובייקטים1972 היא לשמר את המורשתNew South Wales מטרת החקיקה במדינת 77 בהווה.המשמשים

התרבותית ולקדם מודעות ציבורית למקומות, חפצים ומאפיינים משמעותיים לעמים הילידייםThe National במחוז, באמצעות Parks and Wildlife Act 1974.78 נחקק בקווינסלנד

החוק 2003בשנת Aboriginal Cultural Heritageסטטוטורית הגנה לספק במטרה , 79למורשת הילידית בכל רחבי המחוז, גם אם המורשת לא זוהתה בעבר על ידי חוקים אחרים.

Aboriginalבאוסטרליה הדרומית, החוק Heritage Act ולשמר את1988 מבקש להגן המורשת הילידית, ונוצר מטעמו מרשם המורשת הילידית, המספק הגנה כוללת לכל המורשת

80הילידית, גם אם אינה נכללת במרשם. גם ועדה למורשת ילידית הוקמה שם מטעם החוק. . כמוVictoria Aboriginal Heritage Act 2006בוויקטוריה, מוגנת המורשת הילידית על ידי

81כן, הוקמה מועצה למורשת ילידית כדי לייעץ לממשלת המחוז.

פי על קדושים אתרים מוגדרים הצפונית Northernבטריטוריה Territory Aboriginal Sacred Sites Act 1989.זהו הגורם המכריע ביחס למשמעות האתר לילידים עצמם; 82

( מוגנת המורשת התרבותיתAustralian Capital Territoryבטריטוריית הבירה האוסטרלית )ובהן כללית עם התאמות ספציפיות, 83Land )Planning andהילידית באמצעות חקיקה

Environment( Act 1991 וכן The Heritage Objects Act 1991.84בטזמניה, מקדם את ההגנה והשימור של מקומות בעליThe Historic Cultural Heritage Act 1995החוק

ערך מורשת תרבותית היסטורית. לחוק דגש ארכיאולוגי, ואין בו כמעט הכרה בתפקידו שללאחרונה נעשו בו מספר שינויים במטרה85העם האבוריג'יני בהגנה על מורשתו התרבותית.

לערב את האזרחים ולהתייעץ בהם בכל הנוגע לענייני מורשת.

77Aboriginal Heritage Act, 1972 )Australia( 78 National Parks and Wildlife Act, SECT 2A Objects of Act, 1974 (Australia) .79 Aboriginal Cultural Heritage Act, 2003 (Australia) 80Aboriginal Heritage Act , 1988 (Australia) 81Aboriginal Heritage Act, 2006 (Australia) 82Northern Territory Aboriginal Sacred Sites Act, 2003 (Australia) 83 Land (Planning and Environment) Act, 1991 (Australia) 84The Heritage Objects Act, 1991 (Australia) 85Historic Cultural Heritage Act, 1995 (Tasmania)

30

למרות השונּות הנקודתית בין ההתייחסות למורשת הילידית )או האבוריג'ינית, כפי שהיא מכונהועל זיהוייה דגש רב על כי באוסטרליה שמים ניכר ובמדינות השונות, לעתים( בטריטוריות שימורה. ברמה הלאומית, נכללת המורשת הילידית ברשימות הכלליות. ההבחנה בין המורשות נעשית על מנת להגן על אתרים שעלולים להישמט מההגדרה הכללית. כמו כן, שמים דגש עלמגוונים, עצמם האתרים ערכי על אתריהם. והגנה זיהוי לשם ילידיים נציגים של מועצות כאתרים מוחשיים ולא-מוחשיים, היסטוריים, דתיים או רוחניים. כך או כך, על אף שניתן להצביע בקלות על התקופה שבה נוצר המגע בין התרבויות השונות, אין כל ניסיון לתארך את מועד היווצרותו של האתר, תחילת השימוש בו או סיומו. למעשה, אין כל הגבלה עתית על היווצרות

ערכם של האתרים השונים או על תקופת השימוש בהם.

סיכום למן התקופה העות'מאנית ועד היום, ישנם בעלי עניין רבים לתחום שימור המורשת הבנויההתכנון מורשת המקומיים. השימור חוקי של התפתחותם תיאור שמעיד כפי בישראל, השימור מתפיסת וכן הישראלי הרוח מהלך עתיות השפעות ספגה הקצרה הישראלית ועקרונותיו ברחבי העולם. עם זאת, כיום נראה כי למרות הכללתם של קריטריונים אוניברסליים וההתקדמות הכללית בתחום, מדינת ישראל משתמשת בחוקי התכנון והשימור )או בהיעדרם(

כהרחבה למטרותיה הלאומיות.

כפי שמראים עבודותיהם של חוקרים, אנשי מקצוע ומחוקקים, תחום השימור בארץ הוא נושאזו הדגישה את הצורך בשיפורים בשלושה משמעותי הדורש שיפורים מסוגים שונים. סקירה כוללת הגדרה תחום – ביותר והחשוב היישום, תחום החקיקה, תחום עיקריים: תחומים המתייחסת לכל תושבי הארץ, בעבר ובהווה. תחום השימור בעולם משנה את פניו ונדרש יותר ויותר אל מכלול אוכלוסיות, תוך התאמת הקריטריונים למאפייניהן השונים, לאופנים שבהם

השתמשו בנוף, ולמשארי הבניה. מן הראוי כי אותו שינוי ייעשה סוף-סוף גם כאן, בישראל.

31