אנרגיה בקצב הכימיה – פרק ב

Post on 04-Jan-2016

113 Views

Category:

Documents

1 Downloads

Preview:

Click to see full reader

DESCRIPTION

אנרגיה בקצב הכימיה – פרק ב. בעריכת: דבורה קצביץ, מלכה יאיון ורונית ברד מבוסס על מצגות של מרים כרמי. שינויי אנרגיה בתגובות כימיות – כמה?. כמה אנרגיה נפלטת/נקלטת במהלך תגובה כימית? האם ניתן למדוד את שינוי האנרגיה בתגובה כימית ? איך מחשבים את שינוי האנרגיה בתגובה?. נושאים בפרק ב. - PowerPoint PPT Presentation

TRANSCRIPT

אנרגיה בקצב הכימיה – פרק ב

בעריכת: דבורה קצביץ, מלכה יאיון ורונית ברד

מבוסס על מצגות של מרים כרמי

שינויי אנרגיה בתגובות כימיות – כמה?

כמה אנרגיה נפלטת/נקלטת במהלך תגובה כימית?

?האנרגיה בתגובה כימית האם ניתן למדוד את שינוי

איך מחשבים את שינוי האנרגיה בתגובה?

נושאים בפרק ב

חישובH0בעזרת חוק הס H0בעת שינוי מצבי צבירה חישובH0בעזרת אנתלפיית התהוות חישובH0בדרך ניסויית חישובH0בעזרת אנתלפיות קשר העשרה- אנתלפיית אטומיזציה

שקית מחממת

?האם התגובה אנדותרמית או אקסותרמית אילו גורמים עשויים להשפיע על כמות

האנרגיה המועברת??כיצד נוכל לדעת כמה אנרגיה עוברת

מה קורה בשקית החימום?

3Fe(s) + 1½O2(g) + 3H2O(l) Fe2O3∙3H2O(s)

מדוע צריך להוריד את השקית?

מדוע צריך לנער?

מהי התגובה המתרחשת? אנדו או אקסו?

מדוע מוסיפים מלח (חומר יוני)?

אבקתי? C(s)מדוע מוסיפים

על פי השינוי בטמפרטורה של נפח מים...ואם אי אפשר לבצע ניסוי?

איך יודעים כמה אנרגיה נפלטת?

מערכת

סביבה מוגדרת

H0∆אנתלפיית המראה (סובלימציה) s

הוא תהליך בו מתרחש מעבר תהליך המראה ממצב צבירה מוצק לגז.

ניתנת לחישוב מאנתלפיית אנתלפיית ההמראה היתוך ואנתלפיית אידוי (חוק הס)

Na(S) → Na(l) ∆H0 m= 2.6 kJ

Na(l) → Na(g) ∆H0b

= 98.0 kJ

 

Na(S) → Na(g) ∆H0s = 100.6 kJ

שאלות עמ' 57

כל הערכים מתייחסים לאותה טמפרטורה

H

H2O (s)

ו- ו- מעברי מצבי צבירהמעברי מצבי צבירה

H2O (g)

H2O (l)

ΔH°m=6kJ

ΔH°b=40.7kJ

Hb גדול\שווה\קטן מגדול\שווה\קטן מHm??

H

H2O (s)

H2O (g)

H2O (l)

ΔH°m=6kJ

ΔH°b=40.7kJ

אקגמגבוההרותחיםמיםמולכאשרשנקלטתהאנרגיה מדועול

שינויי אנתלפיה במהלך שינויים במצבי צבירה במים

בהנחה שתהליך ההמראה, ההיתוך

מתרחשים והאידוי באותה טמפרטורה

כמה אנרגיה נפלטת\נקלטת בתהליך

ההמראה של מול מים?

H2O (s)H2O (g)

שינויי אנתלפיה במהלך שינויים במצבי צבירה

תהליכי היתוך ואנתלפיית היתוך – שינוי האנתלפיה כאשרΔH°mמול חומר משנה מצב צבירה ממוצק לנוזל.

תהליכי אידוי ואנתלפיית אידוי - שינוי האנתלפיה כאשרΔH°bמול חומר משנה מצב צבירה מנוזל לגז,

ΔH°m=6kJ

ΔH°b=40.7kJ

°ΔH שינוי אנתלפיה תקנית

בעת החישוב של שינויי אנתלפיה נהוג להתייחסלתגובות בהן החומרים נמצאים בתנאי תקן: לחץ של

1M אטמוספירה ותמיסות בריכוז 1 השינוי באנתלפיה כאשר החומרים נמצאים בתנאי

°ΔHתקן נקרא שנוי אנתלפיה תקנית, והוא מסומן ב- חישובים מראים כי השפעת שינוי הטמפרטורה על

∆H0 של אותה תגובה הוא זניח. ניתן להתייחס ל ∆H0

כערך קבוע שאינו משתנה עם הטמפ', כל עוד מצבי הצבירה של החומרים אינם משתנים.

אין הבדל באנתלפיה של מול מים בC 025 שחוממו ממול קרח עד לטמפרטורה זו

שקוררו C 025לבין האנתלפיה של מול מים בממול אדי מים עד לטמפרטורה זו

C 025מים בלבין האנתלפיה של מול

שנשמרו C 025מים בבטמפרטורה זו וטיילו

בעולם

חוק הס

האנתלפיהH היא גודל התלוי במצב, כלומר גודל התלוי בחומרים הנתונים.

לכן, הפרש האנתלפיה)ΔH( בין התוצרים למגיבים הוא גודל קבוע, ואין חשיבות לדרך

בה הפכו המגיבים לתוצרים.

ΔH ,ההפרש באנתלפיית התגובה הוא קבוע - ואינו תלוי בשלבים בהם התגובה מתבצעת

דוגמה לחוק הס

לתגובה :°ΔHאנו מעוניינים לחשב את A C

ניתן לתאר את התגובה כמתבצעת בשני שלבים: A B ΔH°1

B C ΔH°2

A C ΔH° = ΔH°1+ ΔH°2

°ΔHהתגובה הכוללת היא סכום שתי התגובות ולכן גם של שתי התגובות°ΔHלתגובה הוא סכום ערכי

ייצוג גראפי דוגמה לחוק הס

C

ΔH°2

ΔH° A ΔH°1

B

A C ΔH° = ΔH°1+ ΔH°2

לתגובה :°ΔHאנו מעוניינים לחשב את A C

ניתן לתאר את התגובה כמתבצעת בשני שלבים:

A B ΔH°1

B C ΔH°2

כללים ליישום חוק הס

ניסוחים להפוך או להכפיל לחבר,אם נוכל של תגובות נתונות כדי לקבל ניסוח של תגובה

אותן פעולות מבוקשת, הרי שצריך לבצע את של אותן תגובות כדי °ΔHחשבון עם ערכי

עבור התגובה °ΔHלקבל את ערכו של המבוקשת.

השימוש בחוק הס מאפשר לחשב אתΔH° עבור תגובה שיש קושי לבצעה.

דוגמה

לתגובה:°ΔHחשבו את ערכו של

1/2N2(g) +O2(g) NO2(g) ΔH? =°

נתונות התגובות הבאות:

½N2(g) + ½ O2(g) NO (g) ΔH°1= 90.4kJ

NO(g) + ½ O2(g) NO2(g) ΔH°2= -57.2kJ

שתי התגובות. סכוםהתגובה המבוקשת היא ולכן:

ΔH°= ΔH°1+ ΔH°2 = 90.4 +(-57.2) = 33.2kJ

+ שאלות עמ' 52דוגמה נוספת עמ'

53

- ממגיבים לתוצרים וההיפך2ניסוי

CuSO4(s)+5H2O(l)→CuSO4·5H2O(S)

CuSO4·5H2O(S) →CuSO4(s)+5H2O(l)

ΔH°<0

ΔH°>0

- ממגיבים לתוצרים וההיפך2ניסוי

פירוט רמות הבנה 4

מאקרוסקופית

מולקולות מים מתקשרות אל היונים במוצק היוני אנהידרידי. מתקבל הידראט.

מיקרוסקופית

CuSO4(s)+5H2O(l)→CuSO4·5H2O(S) סמל

קשרים בין מולקולות המים ניתקים, ונוצרים קשרים חדשים בין מולקולות המים לבין יונים

המצויים במוצק היוני. תהליך יצירת מלח נפלטת אנרגיה ההידראט הוא אכסותרמי,

.מהמערכת לסביבה

תהליך

ניסוי שקית החימום

פירוט רמת הבנה

מאקרוסקופית

קבלת תוצר מוצק יוני נתרן אצטט מתמיסה רוויה ביתר של יוני נתרן ויוני אצטט.

מיקרוסקופית

CH3COO-(aq) + Na+

(aq) CH3COONa(s) סמל

כיפוף הדיסקית העניק אנרגיה התחלתית להתחלת תגובת השיקוע, או יצר מרכז גיבוש ראשוני. כתוצאה

מכך, התרחש תהליך אקסותרמי של קבלת המוצק היוני. בתהליך נפלטה אנרגיה אל הסביבה.

תהליך

בעקבות הניסוי55שאלות עמ'

תשובות לשאלות בעקבות הניסוי

. במהלך התרחשות התגובה התפרקו קשרים הקיימים בין היונים הממוימים 1 למים ונוצרו קשרים בין היונים ליצירת גביש יוני.

היא התגובה המתרחשת הכוללת את המגיבים בתחילת התגובה המערכת. 2 כוללת את מולקולות המים בשקית הסביבהואת המוצק בסוף התגובה, ו

אשר לא הגיבו, השקית עצמה, היד המחזיקה את השקית, האוויר וכו'.

. במהלך התרחשות התגובה נפלטה אנרגיה מהמערכת לסביבה.3

. במהלך התרחשות התגובה ההפוכה תיקלט אנרגיה על ידי המערכת. היות 4 ומתקיים עיקרון שימור האנרגיה הרי שהאנרגיה הנפלטת בתגובה ישירה

שווה לאנרגיה הנקלטת בתגובה הכימית ההפוכה .

. על מנת להכין את האריזה לפעולה מחודשת כלומר ליצור שוב תמיסה רוויה 5 ביתר כפי שהיה בהתחלה, יש לגרום להתרחשות התגובה ההפוכה. לפיכך

יש להשקיע אנרגיה .( נוכל לעשות זאת על ידי טבילת השקית במים רותחים למספר דקות).

לתגובה הישירה, האקסותרמית הוא שלילי ואילו סימנו של H0∆ של . סימנו6∆H0 .לתגובה ההפוכה הוא חיובי, התגובה אנדותרמית

. עשויה להשתנות כמות האנרגיה הנפלטת או הנקלטת.7

דיון כללי בניסוי השקית המחחמת

שאלה לדיון

האם גודל השקית ישפיע על יעילות החימום?

נקודות להתייחסות:

שטח מגע, כמות המגיבים, כמות המים.

57תשובות לשאלות עמ'

אנתלפיית האידוי היא האנרגיה הדרושה להפיכת מול חומר במצב נוזל למול חומר במצב 1.

כל הקשרים גזי. (בטמפרטורת הרתיחה). במצב זה מושקעת אנרגיה הגורמת לניתוק

אנתלפיית ההיתוך היא הקיימים בין המולקולות, כלומר ניתוק כל קשרי מימן. מאידך,

אנרגיה הדרושה להפיכת מים במצב מוצק (קרח) למים במצב נוזל. במקרה זה מנתקים

רק חלק מקשרי המימן הקיימים בין מולקולות המים במצב מוצק (קרח). לפיכך קיים שוני

בין שני הערכים.

מכיוון KJ 12.02 גר' מים היא 36. בהתבסס על הנתון בספר: האנרגיה הדרושה להיתוך 2

מול מים.2שיש להתיך

הרי שמתכונים לתהליך הקיפאון של מים 00C. אם התגובה המתרחשת בטמפרטורה של 3

. (אנתלפיית KJ 6.01-בטמפרטורת הקיפאון, ולכן השינוי באנתלפייה לתהליך הנ"ל הוא

או 00Cההיתוך בסימן שלילי). אם הטמפרטורה הסופית של הקרח נמוכה מ

, אין בשאלה מספיק נתונים לענות, 00Cשהטמפרטורה ההתחלתית של המים גבוהה מ

או כאשר 00Cכיוון שיש לקחת בחשבון את האנרגיה הנפלטת כאשר מים מתקררים ל

קרח מתקרר לטמפרטורה נמוכה מטמפרטורת הקיפאון.

57.... תשובות לשאלות עמ'

. למולקולות האתאנול מוקד אחד ליצירת קשרי מימן וכן שייר המאפשר יצירת 4

אינטראקציות ואן דר ואלס. למולקולות מים יש ארבעה מוקדים ליצירת קשרי מימן. בין

מולקולות המים במצב נוזל מתקיימים יותר קשרי מימן מאשר בין מולקולות האתאנול

ולכן קל יותר להפריד בין מולקולות האתאנול מאשר בין מולקולות המים.

. כאשר מים רותחים או אדים פוגעים בעורנו מועברת אנרגיה כיון שהטמפרטורה שלהם 5

גבוהה יותר, המים החמים יותר מתקררים, הטמפרטורה שלהם יורדת וכן מתקררים

אדי המים. לאדי המים יש אנרגיה פנימית גבוהה יותר ולכן כמות האנרגיה המועברת

היא גבוהה יותר והכוויה הנגרמת לנו קשה יותר. כמו כן לאדי מים

רותחים שטח פנים גדול יותר מאשר למים באותה כמות ולכן השפעתם גדולה יותר על

גוף האדם.

אנרגיית הקשר - האנרגיה שיש להשקיע כדי לשבור מול קשרים. (נמדדת ביחידות ק’ ג’אול למול)

X(g) +Y(g)

H

X-Y אנתלפיית קשר

למולקולות במצב גזי בלבדלמולקולות במצב גזי בלבדאנתלפיית קשר – אנתלפיית קשר –

X-Y (g) מול קשרים במצב גזי

אטומים בודדים

2H(g) +O(g)

H

2O-H= אנרגיית קשר

אנרגיית קשראנרגיית קשר

H2O (s)

H2O (g)

H2O (l)

מול קשרים במצב גזי

אטומים בודדים

חישוב השינוי באנתלפיה התקנית של תגובה באמצעות אנתלפיות קשר

2H2(g) + O2(g) 2H2O(g)

אילו קשרים צריכים להישבר כדי שהתגובה תצאלפועל?

?כמה מול מכל סוג?אילו קשרים חדשים נוצרו בתוצרים?כמה מול מכל סוג אילו נתונים צריכים לדעת כדי לחשב את מאזן

האנרגיה?

אנתלפיית קשר

הגדרה: היא האנרגיה שיש להשקיע אנתלפיית הקשר

קשרים קוולנטים במולקולות חומר מולבפירוק של במצב הגזי, לקבלת אטומים בודדים במצב הגזי.

כאשר עוסקים בחומרים במצב הגזי, אין כוחות ביןהמולקולות, והקשרים היחידים הקיימים הם קשרים

קוולנטים. פירוק קשר הוא תהליך אנדותרמי – דורש השקעת

אנרגיה. יצירת קשר הוא תהליך אקסותרמי –מלווה בפליטת

אנרגיה אנרגיה.

נתונים: אנתלפיות קשר

אנתלפיית הקשר kJ/mol

סוג הקשר

436 H-H

497 O=O

463 O-H

2H2(g) +O2(g) 2H2O(g) דוגמה:

:שלב שבירת הקשרים במולקולות המגיבים

) O=O ומול קשריH-H מול קשרי 2 (

2H2(g) +O2(g) 4H(g) +2O(g)

ΔH°1= 2·436 + 497 = 1369kJ

:שלב יצירת הקשרים במולקולות התוצרים

בשני מול מולקולות מים)O-H מול קשרי 4 (

4H(g) +2O(g) 2H2O(g)

ΔH°2= 4·463 = -1852kJ

ΔH° = ΔH°1 + ΔH°2 =1369 +(-1852) = - 483KJ

ייצוג גראפי לחישוב שינוי האנתלפיה בעזרת אנתלפיות קשר

אנתלפיה H

2H2(g)+ O2(g)

2H2O(g)

-1852kJ4H(g)+ O2(g)

+872kJ

4H(g)+ 2O(g)

+497kJ

-483kJΔH° =

לתגובה:H0דוגמא נוספת לחישוב

H0 = 436 +242 - 2x431 = -184kJ

H2(g) + Cl2(g) 2HCl(g) ΔH0=?

H-H Cl-Cl נשברים

2H-Cl נוצרים

H0 = (H-H) + (Cl-Cl) – 2(H-Cl) = -184kJ

ייצוג גראפי

H2(g) + Cl2(g)

2H(g) + 2Cl(g)

2HCl(g)

H

436 +242

2(-431)

H = 242+436-2x431

H= 678-862=-184kJ

HH2(g) + Cl2(g) 2HCl(g) ΔH0=?

ואנרגיות קשרHגרף כללי -

מגיבים

אטומים בודדים במצב גזים

ריב

ש נ

םרי

שק

םרי

וצ נ

םרי

שק

אנרגיה

H

תוצרים

H = אנ’ קשרים נשברים - אנ’ קשריםנוצרים

H לתגובה הוא ההפרש בין

קשרים נשברים לקשרים נוצרים

תמיד הגבוהיםביותר בגרף

ייצוג גרפי של פירוק ויצירת קשרים בתגובות כימיות

לפניך דיאגרמת שינויי אנרגיה הבאה:

?N-Hמהי אנרגית הקשר •76 KJ •315 KJ • 391 KJ • 1173 KJ

לפניך דיאגרמת שינויי אנרגיה הבאה:

?N-Hמהי אנרגית הקשר •76 KJ •315 KJ • 391 KJ • 1173 KJ

לפניך דיאגרמה של שינויי אנתלפיה

?S-Hמהי אנרגית הקשר 1 .736 kJ2 .368 kJ 3 .300 kJ 4 .150 kJ

שאלה

H2(g) + S(g)

2H(g) + S(g)

H2S(g)

H

300 kJ

436 kJ

אנתלפיית אטומיזציה

C(s) → C(g)

1\4P4(s) → P(g)

1\8S8(s) → S(g)

1\2O2(g) → O(g)

Mg(s) → Mg(g)

כמות האנרגיה הדרושהכדי להעביר מול אחד

של אטומי יסוד, ממצבו התקני של היסוד, למול אחד של אטומים במצב

250Cגזי, ב

מצב תקני של יסוד הוא המצב בונמצא היסוד בטמפרטורת החדר

.והוא מוצג ע"י נוסחא מתאימה

ירד במיקוד

חישוב שינוי האנתלפיה של תגובה באופן ניסויי

בעת התרחשות תגובה במערכת, אנרגיהQ נקלטת ע"י הסביבה או נפלטת מהסביבה. אנרגיה זו גורמת לשינוי הטמפרטורה

)∆T של סביבה בעלת מסה ( m , וקיבול אנרגיה סגולי , c להלן . הקשר המתמטי בין שינוי הטמפרטורה ושינוי האנרגיה:

Q= mc∆TC גרם 1– קיבול אנרגיה סגולי, זוהי האנרגיה הדרושה לחימום

.1oCשל חומר ב- :לחומרים שונים קיבול אנרגיה סגולי שונה

C J/gr∙oC החומר

4.18 מים

1.67 שמן

0.46 ברזל

חישוב שינוי האנתלפיה של תגובה באופן ניסויי

Q= mc∆T הסביבה:

בעת התרחשות תגובה נקלטת Qבמערכת, אנרגיה

ע"י הסביבה או נפלטת מהסביבה. אנרגיה זו גורמת

) T∆לשינוי הטמפרטורה ( , mשל סביבה בעלת מסה

.cוקיבול אנרגיה סגולי ,

H0 = Q\n∆המערכת :

תגובה כימית במערכת מלווה H0∆בשינוי אנתלפיה תיקנית,

המוגדר בתגובות רבות למול מגיב.

כאשר מספר המולים , כמות n אלא 1במגיבים אינו

האנרגיה הנפלטת או נקלטת במהלך התגובה מסומנת

Qב-

סימנים הפוכים

כאשר מתרחשת תגובה אקסותרמית, האנרגיה הנפלטתע"י המערכת נקלטת ע"י הסביבה וגורמת להעלאת

הטמפרטורה שלה. לעומת זאת, כאשר מתרחשת תגובה אנדותרמית, האנרגיה הנקלטת ע"י המערכת נפלטת

מהסביבה וגורמת להורדת הטמפרטורה של הסביבה.

האנרגיה הנפלטת או נקלטת במהלך תגובה, תלויהבמספר המולים של החומרים המגיבים. ככל שמספר

גדול Qהמולים המגיבים גדול יותר, כך יהיה השינוי ב יותר.

שאלה לדיוןושוב....

האם אריזה גדולה יותר תהיה שקית חימום טובה יותר?

Q= mc∆T הסביבה: סימנים הפוכים H0 = Q\n∆המערכת :

ΔH0f

יסודות במצב התקני

מול תרכובת

ΔH0f של מים

H2 (g) + 1/2O2(g)

H

H2O(l)

0

H2 (g) + 1/2O2(g)

H

ΔH0f

H2O(s)

H2O(g)

H2O(l)

יסודות במצב התקני

מול תרכובת

ΔH0f של מים

H0∆אנתלפיית התהוות תקנית - f

:1 שינוי האנתלפיה במהלך התהוות אנתלפיית התהוות תקנית

במצב תקני. מהיסודות המרכיבים אותו כאשר הם מול חומר

H2(g) + ½O2(g) → H2O(l) ∆H0f =

2C(s) + 3H2(g) + ½ O2(g) → C2H5OH(l) ∆H0f =

אנתלפיית ההתהוות התקנית של יסודות על פי הגדרה זו, נובע, כי

ולכן זו יכולה להוות נקודת ייחוס במצב התקני שווה לאפס,

לתרכובות המורכבות מאותם יסודות.

:תרגיל

נסח את תגובות ההתהוות התיקניות של H0החומרים הבאים ומצא עבורן את

f

בספר הנתונים.C6H12O6(s) , NaCl(s) , H2O(l) , S8(S)

H0 - בעזרת נתוני Hחישוב f יישום של חוק

הס

H0 = f תוצרים

f מגיבים

תרגיל: נאמת את הנוסחה במקרה הפרטי: חישוב שינוי

. CH4האנתלפיה בתגובת השריפה של .CH4נסח את תגובת השריפה של 1.נסח את תגובות ההתהוות המתאימות עבור כל אחת 2.

מהתרכובות המעורבות בתהליך השריפה. העזר בחוק הס לחישוב שינוי האנתלפיה בתהליך.3.מצא קשר בין התרגיל שביצעת בעקבות חוק הס וחישוב 4.

f .בעזרת הנוסחה הנ”ל

H0 בעזרת נתוני Hחישוב גרפי של f

CH4(g) + 2O2(g) CO2(g) + 2H2O(l)

-74.8k.j 0 -393.5k.j -285.9 H0f

0 C(s) , 2H2(g) , 2O2(g)

CH4(g)

CO2(g) + 2H2O(l)

H0 = f תוצרים

f מגיבים

= -393.5 -2x285.9 +74.8 = -890.5kJ

-965.3kJ

-74.8kJ

אנתלפיה 0היסודות בגרף ב-והם שלב המעבר בגרף

+74.8kj

(-393.5 -2x285.9) Kj

התאמה בין הנוסחה לתרגיל

H0 = f תוצרים

f מגיבים

H0 = -393.5 -2x285.9 -(-74.8) = -890.5kJ

תוצרים מגיבים

H0∆אנתלפיית שריפה - c

:תגובה כימית, אשר במהלכה מגיב תגובת שריפה

חומר עם חמצן.

:שינוי האנתלפיה בתהליך שריפה אנתלפית שריפה

)c – combustion( .של מול חומר בתנאים תקניים

H2(g) + 1\2O2(g) → H2O(l)

C3H8(g) + 5O2(g) → 3CO2(g) + 4H2O(l)העשרה

תרגול

דפי עבודה: שאלות נוספות לסיכום פרק א' וב' (הקובץ נמצא אצלכם).

+ טבלת 1דפי עבודה: טבלת סיכום 2סיכום

שאלות בספר לאורך פרק ב'

77-78שאלות בספר עמ'

דוגמא

העזר בהצגה גרפית לחישובH:עבור התגובה

SO2(g) +0.5O2(g) SO3(g) H= X

בעזרת הנתונים:

S8(s) + 8O2(g) 8SO2(g) H= -2373 k.j

S8(s) + 12O2(g) 8SO3(g) H= -3163 k.j

H = H1/8

H= - (3163-2373)/8 H = - 98.75k.j

S8(s) + 12O2(g)

8SO2(g)+ 4O2(g)

8SO3(g)

2373 KJ

3163KJH1

H

-

-

דוגמא חשב אתHלתהליך

C(s) + O2(g) CO2(g)

השתמש בנתונים של אנתלפיות קשרואנתלפיות אטומיזציה מספר הנתונים.

פתרון

C(s)+ O2(g)

C(g) + 2O(g)

CO2(g)

715+ 497

2x-)803(H = 715+497+ 2x-)803 = -394k.j

שווה 2כמות האנרגיה המשתחררת כשיורד סמ"ק גשם על שטח קמטון חומר נפץ. 58x102לאנרגיה המשתחררת בפיצוץ

עכשיו אולי יותר ברור מדוע קר יותר כאשר לא יורד גשם בחורף? בעלי חיים בעלי דם קר מסתפקים בארוחה אחת פעם בחודש •

אפילו חצי שנה. אנחנו, כמו בעלי חיים אחרים בעלי דם חם חייבים לאכול כל כמה שעות..מדוע?

שווה 2כמות האנרגיה המשתחררת כשיורד סמ"ק גשם על שטח קמטון חומר נפץ. 58x102לאנרגיה המשתחררת בפיצוץ

עכשיו אולי יותר ברור מדוע קר יותר כאשר לא יורד גשם בחורף? בעלי חיים בעלי דם קר מסתפקים בארוחה אחת פעם בחודש •

אפילו חצי שנה. אנחנו, כמו בעלי חיים אחרים בעלי דם חם חייבים לאכול כל כמה שעות..מדוע?

top related