[823]מקום_תורה_תצוה

בפתח הגליון

שמחו בה' וגילו צדיקיםבהלל והודיה לשוכן מעונה, משגרים אנו ברכת "מזל טוב" נאמנה, ביראת הכבוד ובחדרת קודש קדם

עטרת תפארת ישראל, מאור עינינו ומאיר נתיבותנו

כ"ק מרן אדוננו מורנו ורבנו שליט"אולבנו יקירו פרי צדיק עץ חיים, פאר מקדושים

כש"ת הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"אלרגל השמחה במעון הקודש, בהכנס הנכד היקר, יניק וחכים טובא, פרי קודש הילולים

כמר אלימלך נתן נטע ני"ולעול התורה והמצוות במז"ט ובשעטומ"צ

ויוגש בזה מלא הטנא ברכות מאליפות משמי ערבות, שיגדל בתורה ובמעשים טובים בפאר ענף עץ אבות, ויתעבד לאילנא רברבא, עץ פרי עושה פרי, לתפארת שושילתא דדהבא, ומשפע שמחה זו יתמשך עלינו להיות לנו חיים

ארוכים ושפע קודש, ושובע שמחות והשפעות לכל ישראל. אכי"ר

המברכים בקידה מול פני הקודשראשי הכולל - לומדי הכולל - מנהלי הכולל - וועד ידידי הכולל

תומכיה מאושרמזל אדר דגים...

בבית שליט"א הדור מגדולי אחד פעם כששהה החולים, שאלו הרופא המטפל, אם מרשה לו לשאול

שאלה, נענה לו הגאון שליט"א.

ג( צז רבה )מדרש חז"ל אמרו הנה הרופא: שאלו כיון שיורדת טפה אחת "מה דגים הללו גדלין במים

מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם

כיון בתורה במים גדלין ישראל הן כך מימיהון מים

אותו מקבלין הן התורה מן חדש דבר שומעין שהן

בצמאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהון". והקשה

לו הרופא, שבבית יש לו אקווריום עם דגים, ולפעמים

לעברם פונים הדגים ואין מים, לתוכו שופך הוא

לשתותם. ואיך זה מתיישב עם דברי חז"ל דלעיל.

אלא נאמרו לא חז"ל דברי שליט"א: הגאון ענהו בדגים שחיים במרחב מחייתם הטבעי, דהיינו בימים

ובנהרות, אבל כשאתה סוגר אותם בשטח מצומצם

ואין טבעי, באופן מגיבים אין שוב אקווריום, של

רואים את ההנהגה של קבלת המים הצוננים החדשים

בצמאון...

)ר"י שליט"א שנעבאלג פינחס ר' הגאון ע"ז אמר ויז'ניץ לאנדאן- במשאו בדינר לטובת כוללינו תשע"ב(, דיו

לבא מן הדין להיות כנידון, אף בנמשל, אם אנו רוצים

לראות אצל בני התורה את התופעה המתבקשת של

שתיית כל דבר תורה בצימאון, אנו צריכים להחזיקם

במרחב, להרחיב את דעתם ע"י סיפוק צרכיהם, ואז

יקויים בהם ובנו הכתוב: "וידגו לרוב בקרב הארץ"...

בברכה - המערכת

זצ"ל הגר מאיר יהודא חיים ר' הרה"צ מפי שמעתי מוישאווא - תל אביב, נכד בעל אהבת ישראל מויזניץ לבסומי אינש "מיחייב ב( ז )מגילה חז"ל אמרו זצ"ל: בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ואמר אאמו"ר זצ"ל )בעל שארית מנחם מוישאווא( בדרך צחות, דהנה בפורים מרבים מאד בנתינת צדקה לקיים מצות מתנות לאביונים. והנה העשיר מקלל את המן שגרם לו הפסד ממון. והעני מברך את מרדכי שעל ידו זוכה במתנות. וזהו חייב אדם לבסומי, עד דלא ידע בין ארור עשיר הוא אם ידע שלא דהיינו מרדכי, לברוך המן

שאומר ארור המן או עני שאומר ברוך מרדכי.)אוצרותיהם של צדיקים פורים עמ' רסא(

אמרו חז"ל "בשלושה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו" )עירובין ס"ד(. יש לומר בדרך צחות, ששלשה דברים אלו כשהם ביחד, רק אז ניכר האדם. דלכאורה ניכר האדם בכיסו, אם משום שנותן צדקה אולי איך צדקה בנתנו קמצנותו ניכר אין ולכן הוא, מתבייש מחמת הבושה, וכן בכעסו אולי מתגבר על יצרו מפני

הבושה.

אבל כשאדם מתבסס ביינו ודעתו אינה צלולה כל כך, אז אפשר להכיר את מזגו כי יוצא מדעתו ואז נתגלה מזג לבבו. והיינו, כגון בפורים שחייב אינש לבסומי )מגילה גבאי הצדקה על לכעוס ואפשר חייב בצדקה, וגם ז( ואין מבוסם שהוא "בכוסו" ניכר הוא אז המטרידים, דעתו צלולה, "בכיסו" בזמן שחייב בצדקה, "ובכעסו"

אם שולט על עצמו ואינו כועס על דורשי צדקה. )כ"ק האמרי חיים מויזניץ זי"ע(

"דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש ולא הקודש", אל עת בכל יבוא "ואל ב(. ט"ז )ויקרא ימות" ידוע דרשתם על הפסוק "עושה צדקה בכל עת", זה הזן אשתו ובניו כשהם קטנים )כתובות נ(, ואפשר לומר בדרך צחות, שבזה עורר הכתוב שאף שדבר זה נחשב לצדקה, אבל עם צדקה זו של "בכל עת" – לא יבוא

אדם אל הקודש, כי לא נפטר על ידי זה מן הצדקה.)של"ה הק'(

ו.(. יש צדקה שמקרבת את הגאולה" )ב"ב דף "גדולה בדרך צחות, דלפעמים כשבאים לאיש אמוד לפרש ליטול ממנו צדקה, והוא איש כילי ואינו חפץ ליתן, הוא מתנצל את עצמו לפני הגבאי צדקה ואומר, יש לפני )בל"א שלי והקרובים הגואלים היינו הרבה, ליתן למי איך האב מיינע פריינד(, וזהו רמז בהמאמר "גדולה צדקה

שתובעין הצדקה היינו – הגאולה" את שמקרבת לזכור ממנו, היא המביאה אותו לקרב את הקרובים, אותם )מלת הגאולה היא מלשון כי גואל אנכי(, הגם שאין גם זוכר אותם בשום פעם ורק בעת שתובעין אותו ליתן

צדקה, אז הוא מזכיר את הקרובים שלו.)יורה דרך(

על הפסוק "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" )שמות ל טו( היה מי שדרש - "העשיר, לא ירבה עושרו אם לא

יתן, והדל, לא יהיה יותר עני אם יתן"...

הרה"ק מקמינקא היה מפזר את כל ממונו לצדקה, אני בצחות, אומר והיה מאומה, בידו השאיר ולא מפרש את המשנה באבות )פרק א משנה ה( "ויהיו עניים

בהתקרב ימי הפורים נציג כאן מהני מילי מעלייתא בענייני צדקה ב"דרך צחות"

המשך בעמוד ג'

רבנן ותלמידהוןמברכים ברנה ברכת מזל טוב נאמנה

קדם העסקן הדגול ה"ה הרה"ח

ר' יעקב יחזקי' בערגער שליט"אמנכ"ל הכולל

לרגל שמחת הולדת הנכדהאצל בנו הר"ר אברהם הי"ו

יזכה לרוב נחת דקדושה מכל צאצאיוולאורך ימים להמשיך בשגב מפעלותיו

סיפורים ומאמרים במעלתם של "מחזיקי תורה"

PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor

משולחן מלכים

שאלות אקטואליות שנערכו ע"י אברכי הכולל שליט"אבהכוונת והגהת ראש הכולל הגר"מ שטארק שליט"א, הדומ"ץ הגרש"מ מאשקאוויטש שליט"א, הנו"נ הגרב"נ פייבוש שליט"א

דבר בעתו מה טוב! משנכנס אדר - מזל אדר דגים

נביא בכאן שאלה שהתעוררה בענין: "דגים בחלב"

שאלה: מה שנפוץ שמוכרים סענדוויטש"ס שממולאים בגבינה צהובה עם טונה, האם מותר לאכלם.

עד מזה, וקיבל כאבים Swiss smooth yogurt הנקרא יוגרט ואכל לדגים, )allergy( לו אלרגיה ומעשה שהיה במונטריאל, באחד שהיה שנתברר לו שנותנים בתוך היוגורט געליטין של דגים )fish gelatine( וכפי שנכתב באריזת המוצר. ויש לדון אם יש איזה מקום להחמיר )למי

שאין לו אלרגי' הנ"ל( שלא לאכול יוגרט כזו משום סכנה, כמבואר בב"י )סימן פ"ז( שלא לאכול דגים בחלב מפני סכנה?

שי' האוסרים מדינא:)ומקורו סכנה משום בדגים בשר לאכול שאסור ו-ג( ב קטז )יו"ד בשו"ע נפסק

מפסחים עו:(.

ג( דהיינו מדינא, )פז כ' הב"י )חולין קג:( דמותר לבשל דגים בחלב, דתנן ואהא משפטים(, )פרשת בחיי רבינו דעת וכן לאכלם. אסור סכנה משום מ"מ אבל

ושו"ת בארות מים )יו"ד סי' א(.

שי' המתירים:חיים באורח וגם בזה, נזהרין מימי ראיתי "ולא הב"י: ע"ד כתב משה בדרכי סימן קעג אינו אלא שלא לאכלו בבשר משום סכנה, אבל בחלב שרי, ולכן נראה שנתערב לרב בית יוסף בשר בחלב". וכן דעת הפרישה, הטו"ז )סימן פ"ז סק"ג(

הש"ך )סק"ה( החת"ס )יו"ד סימן קא(, הפ"ת )סק"ט(, והערוה"ש )פז טו( להקל.

שי' המחמירים משום כבודו של הב"י:"ואני המחבר צעיר ודגים( כתב: ד"ה בשר יצחק למפרונטו )להג"ר יצחק בס' פחד הרופאים כל ימי גדלתי בין ברכי החכמים וזקני הרפואה ולא מצאתי סעד וסמך לדברי רבינו הבית יוסף, כי מאי סכנה איכא לאוכל דגים בחמאה וגבינה, ואע"ג דאיכא סכנת חולי גדול וכבד מאוד עד מות לשותה חלב ממש ואח"כ דגים או להיפך וכו', ומכל מקום כיון שהדבר יצא מפי המלך הרב בית יוסף מנעתי מתוך

ביתי אכילת דגים עם גבינה וחמאה ותו לא מידי".

שי' המקילים משום דדשו ביה רבים:בפת"ש )סק"ט( מסיק לאחר שהביא הרבה דעות לכאן ולכאן, דהאידנא שכל

העולם מבשלים גם עם חלב שרי, כיון דדשו בה רבים.

בספר משנת יוסף )חלק ו סימן סו אות ז( כתב: "בהקדם הוראת כ"ק גיסי עט"ר יברכו הגדול, לים מעל אפילו באוירון, טיסה שאחרי זי"ע, מבעלזא הרה"ק ברכת הגומל בלא שם ומלכות, וכן דעת הגרי"ז הלוי גאב"ד בריסק, והגאב"ד שמהר"א יציב, דברי בעל זי"ע צאנז וגאב"ד האדמו"ר ואמר זי"ע, טשעבין ואינו לטוס ]ומותר והוציאה מכלל סכנה באווירון, בטיסה בזה שאין סכנה פסק כמכניב עצמו לסכנה[, ה"נ י"ל דכיון דדשו רבים לאכול דגים עם חלב )כהפת"ש סימן

פז סק"ט(, לכן פסק החת"ס שאין סכנה בזה, וכיון שפסק פסקה הסכנה ]וכידוע טרח החת"ס להעמיד מנהג שנהגו, אפי' אם לכתחילה לא היה מורה כן )עי' שו"ת חת"ס או"ח סי'

צ, צג, קיז, יו"ד סי' מ, עז, וכו'([".

ממקום הטבעים שינוי מפאת המקומות מנהגי בין המחלקים שי' למקום:

שוה אין האויר וכן שוין, המקומות דאין דכיון ובאו"ח( )ביו"ד החיים בכף כתב בכל מקום )דתליא באקלימים ]Climate[(, דיש מקומות דמזיק ויש מקומות דאין יהא מחמירין בכל משום חמירא סכנתא דנהגו להחמיר ולהכי במקום מזיק,

מאיסורא, וכן ליטול הידים ביניהם, וגם לעשות הדחת וקינוח הפה כמו בין בשר לגבינה, עיי"ש. ועד"ז כתב גם ביד יהודה )פיה"ק סק"ו(.

מקור דינו של הב"י:שכשם משום הב"י, של שטעמו לו שנראה כתב, לג[ ]יו"ד דוד בית בשו"ת שבבשר ודגים יש סכנת צרעת, שהבשר מן הבהמה שנבראת ביבשה, והדגים שנבראו בים, תערובתם מביאה לידי סכנה, כך החלב שיוצא מגוף הבהמה הרי הוא כבשר הבהמה עצמה, ותערובת החלב עם הדגים מביאה גם כן לידי סכנת

צרעת.

בשר לערב אין למה סוד ע"פ טעם מביא יג( סימן )יו"ד משמעון שם בשו"ת בבהמות מגולגלין ישראל ופושעי בדגים מגולגלין דצדיקים דידוע ודגים, צדיקים שהרי בשר, עם דגים לערב אין ולהכי כבהמה, נחשבים דהם וחיות, ורשעים אין יכולין לדור במדור אחד, וכמו שאין קוברין צדיקים אצל רשעים דאין מערבין מנחת חוטא עם מנחת זכאי, ולפי מש"כ בשו"ת בית דוד דחלב היוצא מגוף הבהמה הרי הוא כבשר הבהמה עצמה, אפשר לומר דטעם זה שייך

גם על דגים בחלב.

המנהג שנתפשט בימינו:קהילות יש מקום מכל הפוסקים, רוב כהסכמת בזה, מקילים הדין מעיקר אדמו"ר מרן דכ"ק משמיה ומטי בעלזא[, ]מנהג מנהגינו וכן ע"ז, שמקפידים

מהר"א זי"ע, שיש להקפיד בזה משום כבודו של מרן הב"י שהחמיר בזה.

באיזה מיני חלב יש להחמיר:רבינו בחיי כתב שהאיסור הוא רק בדגים עם גבינה ולא בדגים עם חלב.

אבל הפמ"ג )משב"ז סק"ג( בשם הכנסת הגדולה והבית לחם יהודה שכתבו דדגים אין )-סמעטנ"ע( החלב גבי מעל הנקלט ובשומן בחמאה ורק סכנה, יש בחלב סכנה )וטעם החילוק בזה, כ' בחינוך בית יהודה )סימן סא( עפי"מ שחקר אצל חכמי הרופאים, דדוקא דגים המבושלים בחלב, יש בהם סכנת חולי, כי טבע הדגים שמקררים מאוד, וכן החלב רע

ומזיק לגוף, משא"כ בחמאה(. וכן נתפשט המנהג )וכן נהגו בבעלזא לאכול בעת הקידוש דחג

השבועות דגים מבושלים עם חמאה(.

אמנם לכל הדיעות אין לחלק בזה בין צונן לדרך בישול.

באיזה סוג "דגים" יש להחמיר:]היוגורט חלב בכלל הוא ויוגרט דגים, של געליטין עם העשוי היוגורט בנידון נעשה מחלב חמוץ[, וגם נתבשלו הדגים עם החלב, אם כן הרוצה להחמיר ולחשוש

להב"י לכאורה הי' מקום להחמיר ביוגורט כזה. אמנם הגר"ש וואזנר שליט"א לאכול חשש דאין פסק ד(: אות ונפש, גוף שמירת הלכות יו"ד, לוי, מבית בקובץ )הובא

ג'לטין מדגים עם חלב, כיון דנשתנה לגמרי.

PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor

תומכיה מאושרהמשך מעמוד א'

בני ביתך" – כפשוטה, שאמנם יהיו בני ביתך עניים.)ממונם של ישראל(

זו מדה ושלך שלך, "ארבע מדות באדם, האומר שלי שלי, בינונית, ויש אומרים, זו מידת סדום" )אבות ה, י(. ואולי אפשר לומר בדרך צחות, "ויש אומרים", כלומר, יש שהם רק אומרים

שנותנים צדקה ולמעשה לו נותנים, זאת היא מדת סדום.)אמרי שמאי(

ר' ]הרה"ק הרב בשם יח(, ב, )בראשית כנגדו" עזר לו "אעשה פנחס מקאריץ זצ"ל[, בדרך צחות, שלפעמים היה האדם מוכרח

לעשות צדקה וחסד היפך רצונו מפני הבושה. ועכשיו יש לו תירוץ שאינו יכול מפני אשתו, שהיא כנגדו, וזה לו עזר.

)אמרי פנחס בראשית(

בדרך צחות – על המילים "ותשובה ותפלה וצדקה" צויין: צום קול ממון. נשאלת השאלה, לשם מה צריך להדגיש שצדקה היינו ממון? אלא יש אנשים שכאשר נודרים לצדקה בעלייתם חמש אומרים הם יתן" שפלוני ל"בעבור כשמגיעים לתורה פעמים ח"י... בא המדרש ומפרש: וצדקה – ממון, כלומר, תן ממון ממש, ולא גימטריה... תן אפילו לא בספר אות ח"י, ובלבד

שיהיה ממון.)ברכת חיים(

השקל במחצית רק מה מפני חריף: אייזל ר' פעם נשאל )שמות ירבה" לא "העשיר של מפורש בלאו התורה הזהירה ואילו בסתם מצות צדקה לא הזהירה התורה בפירוש ל טו(,

"המבזבז אל יבזבז יותר מחומש", ואינו אלא מדרבנן )כתובות נ ע"א, סז ע"ב(?

חששה בפרהסיא, נתונה שהיא השקל במחצית והשיב: התורה שיהיו עשירים אשר ירצו להתגאות ויתנו יותר. אבל במתן בסתר, סמכה התורה על העשירים שלא יעברו אפילו

על איסור דרבנן...

מבני בניו של המגן אברהם היה עשיר קמצן, וכל ימיו אחד היה מרבה להתפאר ביחוסו. פעם אחת בא אליו שד"ר לבקש נדבה, לא נענה לו היחסן הקמצן, והסיחו לגדולתו של המגן

אברהם.

עמו כשאין אברהם" לה"מגן יתרון "מה השד"ר: לו אמר "מחצית השקל"...

לכבוד עורכי הגליון החשוב "מקום תורה"בראשית אברככם בברכת ההודאה על הגליון הנפלא שאנו זוכים ליהנות לאורו, וברכתי צרופה שתזכו להגדיל

תורה ולהאדירה ויתאהב ש"ש על ידכם.

אחדשה"ט הנני בזה להעיר א[ ע"מ שכתבתם בגליון לחודש כסלו במדור "אליבא דהילכתא", וז"ל: חולה )אפי' קצת( שצריך להרבות בשתיית חלב לרפואתו בשעת הצורך, אי"צ להמתין אחר אכילת בשר יותר משעה, ואחר

שבירך בהמ"ז )ויקנח וידיח( ישתה וירוח לו )פ"ת ג' מחת"ס(, עכ"ל.

אע"פ שיפה כתבתם לדינא, דכן הוא ההוראה וכ"כ בערוך השולחן )סוף אות ז'( כתב כן להתיר למי שאינו בריא שישתה חלב גמור בהמתנת שעה אחר אכילת בשר, עיי"ש, מ"מ המראה מקום שציינתם אינו מדוייק, דהחת"ס

שם לא הקל רק במימי חלב. עיי"ש בחיו"ד סי' עג.

ב[ ע"מ שכתבתם בגליון לחודש טבת במדור "משולחן מלכים", בשאלה א' בד"ה והנה וכו' בסוף הדיבור דאפי' חיתוי בלא כוונה מהני, אמת שכ"ה ברמ"א שם )סעיף ז'( וכן הביא הט"ז שם )סק"ד( בשם הד"מ )א'( והכל בו )סי' ק' ס"ח, ד'(, אבל אח"כ הביא הט"ז שם בשם האו"ה הארוך )כלל מ"ג דין י'( וכן בש"ך שם )ביו"ד סי' קי"ג, סק"י( דבהגהה

שבסוף ספר או"ה הארוך כלל מ"ג )דין י'( פסק שצריך שיכוין לסייע בתיקון האש להכשיר.

וכן ע"מ מה שכתבתם שם בשאלה א' ד"ה אלא וכו', דדעת המחבר להצריך ששים בבישול עכו"ם כדין לח בלח, עי' בפמ"ג בסי' קי"ב )שפ"ד כ"ג( בשם המנחת יעקב )כלל ע"ה אות כ"ו( שיש לפרש דברי השו"ע לקולא והובא בספר

חלקת בנימין בסי' קי"ב )אות נ"ו(.

ג[ ע"מ שכתבתם בגליון לחודש שבט במדור "אליבא דהילכתא", בענין הכשרת תנור, יש להדגיש, דיש לחלק בין הכשרה מבליעת בשר וחלב אפי' בזאח"ז, שאז צריך להדליק את התנור על החום היותר גבוה, לבין הכשרה מבשרי

או חלבי לפרווה, דבזה יש לסמוך על הפעלת התנור על החום שרגיל לאפות בו.

והטעם דאין לסמוך בהכשרת תנור שנבלע בו בשר וחלב בזאח"ז, על הפעלת התנור בחום הגבוה ביותר שרגיל לאפות בו, משום דזה גיבובי ב' קולות, א- דעיקר הדין דבלע בשר וחלב בזאח"ז נחשב כהתירא בלע שדינו בליבון קל, הוא קולא גדולה של השועה"ר )תנא קו"א על סי"ג( ואין כן דעת שאר הפוסקים. ב- דנימא דגם בליבון קל אמרינן כבולעו כך פולטו, דאע"ג דכ"ה לכאו' משמעות המ"ב )תנא כז(, מ"מ כבר דחהו האג"מ ופירשו באו"א )חיו"ד ח"א סי'

יעקב יוסף יאקאבהכותב וחותם לכבוד התורה ולומדי'ס'(. וע' גם שו"ת מנ"י )ח"ג סי' סו(. הערת המערכת: הכותב הנכבד שליט"א הוסיף להעיר הערות נוספות ונכבדות, ומפאת קוצר היריעה לא הצלחנו להכניס כולם, ועוד חזון למועד אי"ה.

לכבוד עורכי הגליון החשוב "מקום תורה". אחדשה"ט.

א( הנני לעורר בזה ע"ד מה שכתבתם בגליון חודש שבט, דשניצל שציפויו נאסר מבליעות בשר וחלב, בטל בין שאר הציפויים )כיון שהציפוי בפ"ע( אינו ראוי להתכבד, ועי"ז בטל כל השניצל, כיון שבלא הציפוי אינו ראוי להתכבד.

ויש לעורר ע"ז, דהא נפוץ בהרבה מקומות להגיש לפני האורחים שניצל מטוגן בלא ציפוי.תגובת המערכת: אמת הדבר, ומ"מ בנידוננו אין השניצל נחשב כראוי להתכבד בלא הציפוי, דלפי"מ ששמענו מבעלי קייטרינג, אופן טיגון וציפוהו השניצל שטוגן ואחר ברוטב(, בד"כ אותו מטגנים ציפוי, בלא אותו )דכשמטגנים בציפוי שניצל מטיגון שונה ציפוי, בלא השניצל

בפירורי לחם, שוב אין הדרך לטגנו מחדש ברוטב )דשוב לא יהי' טעמו משובח(, ואינו ראוי להתכבד יותר באופן זה.

ב( כמו"כ נראה להוסיף צירוף נוסף להקל בשאלתכם הנ"ל, עפי"מ שכ' בדע"ת )סוס"י ק( דתרי דרבנן לא אמרינן חהר"ל, וה"נ הוה תרי דרבנן לכמה פוסקים )כמו שהבאתם, דהוה דרך טיגון ]דלכמה פוסקים אינו דרך בישול[, ובשר עוף(.

תגובת המערכת: יפה העיר, וע"ע ביד"י )פיה"א ג ופיה"ק ו( שחולק על קולא זו, ומ"מ חזי לצרופי.

ג( בענין השניצל, מה שצירפתם שי' הטו"ז )צ יב( דלא אמרי' חנ"ן בתרי דרבנן, וא"כ לא הוה חהר"ל, יש להוסיף דיש לצרף צירוף זה גם לגבי להתיר לבטל איסור לכתחילה, כדכ' החת"ס )הובא בפ"ת פז ג, וציינתם לו בדבריכם(, דלגבי

חיים נטע לערנערביקרא דאורייתאביטול איסור לכתחילה יש לסמוך עליו.

-כתר תורה-לחברי מיוחדת מסיבה התקיימה שבט חודש בתחילת שלישי סעודת בשילוב תורה, כתר הקדושה החבורה בהשתתפות שליט"א, רויטמאן לייבל הרב לבן למילה לוריא שמואל רבי והגאון שליט"א, הרוחני הצוות גודל שהטיב לבטא את וויז'ניץ, דומ"ץ דחסידי שליט"א

מעלת ונחיצות החזרה, בדברים היוצאים מן הלב.

-שיעורים בכוללינו-שיעורים מאלפים נשמעו בכוללינו מפי הרבנים הגאונים רבי נפתלי אופמאן שליט"א- מנהל רוחני דישיבת ערלוי בירושת"ו, והגאון רבי לייבוש קרניאל שליט"א- ר"כ עיון

דחסידי בעלזא בירושת"ו.

מהנעשה והנשמע

מכתבים למערכת

הרה"ג ר' נפתלי אופמאן שליט"אבשיעורו בכוללינו

הרה"ג ר' שמואל לוריא שליט"אבדברי חיזוק לחבורת "כתר תורה"

PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor

הר"ר שלמה יוסף דייטש הי"והר"ר ישעי' י. מאירוביץ הי"ו

הר"ר יעקב יוחנן ווינד הי"והר"ר הלל קליין הי"ו

להולדת הבנים

הר"ר אהרן בר"פ פיליפ הי"והר"ר משה יוסף פריעדמאן הי"ו

להולדת הבנות

הר"ר בערל שטיינער הי"והר"ר יהודה הרשקוביץ הי"ו

להכנס הבן לעוהמ"צ

הר"ר אשר וויינגארטן הי"והר"ר פנחס פריינד הי"ו

לאירוסי הבן

הר"ר חיים עבער הי"והר"ר נפתלי מאשקאוויטש הי"ו

הר"ר משה אלי' שטערן הי"והר"ר אהרן קליין הי"ו

לאירוסי הבת

הר"ר מרדכי זאב שוואמנפעלד הי"ולנישואי הבן

הר"ר יעקב אליעזר פורגעס הי"והר"ר מאיר קליין הי"ו

הר"ר אהרן בר"ש גרינפעלד הי"ולנישואי הבת

הר"ר אליעזר נחום אדאלף הי"והר"ר יעקב יצחק מאנדלוביץ הי"ו

המרא דאתרא הג"ר אהרן שיף שליט"אהר"ר אשר זעליג דרעזדנער הי"ו

הר"ר משה שווייצער הי"והג"ר שלמה זלמן וועבער שליט"א

להולדת הצאצאים

הרה"ח יוסף ישראל הערצל שליט"אלאירוסי הצאצאים

הג"ר אהרן יהושע גראס שליט"אלנישואי הצאצאים

אליבא דהילכתאפסקי דינים למעשה מהמקצוע הנלמד בכוללינו

לאכול לכתחילה שמותר אופן טעם שבלע פרוה מאכל בחלב

בשר.א. בישל תבשיל פרווה )דגים, תפו"א, צהריים לארוחת וכדו'( ירקות ביצים, בקדירת פרווה, ואח"כ הכניסו בעודו מותר צונן, בשרי כלי בתוך רותח נ"ט דהוי א(, צה )שו"ע לאכלו בחלב בר נ"ט )טעם ראשון בקדירה, וטעם שני

בתבשיל הפרווה(.

ומ"מ לכתחילה אין להכניס התבשיל פרווה לכלי בשרי רותח, אם בדעתו ג(, וש"ך ד ט"ז )שם בחלב לאכלם לכתחילה. נ"ט בר נ"ט עושין דאין ולכתחילה יש להקפיד לא ליתנו לכלי להעבירו רק דעתו אם אפי' בשרי אח"כ לכלי חלבי בן יומו, אלא דבזה יש להקל במקום הצורך )פמ"ג מ"ז ה(.

לערבו אסור שלכתחילה אופן עירבו אם בדיעבד אבל בחלב,

מותר לאכלו.ב. כל הנ"ל הוא רק בהכניסו לכלי לכלי הכניסו אם אבל צונן, בשרי חלב עם לאכלם אין רותח, בשרי )המאכל כיון שכששניהם ב(. צה )שו"ע טעם התבשיל מקבל רותחים, וכלי(

חזק טפי מהכלי.

או וירקות, תפו"א המבשל ולכן בשרית קדירה תוך במים, ביצים, אם וגם חלב, עם לאכלו אין ב"י, שסעד אחר רק חלב, בלי אכלו ארוחתו נותר חלק מהתבשיל בקדירה ומכניסו במקפיא )פריזע"ר(, יעשה עליו שיאכל הבאה בפעם שיזכור סימן, ממנו שלא לאכלו עם חלב )אם הוא

מאכל כזה שעלולים לאכלו עם חלב(.

חלה לחמם כשרוצה ליזהר יש גם על קדרה ריקנית הפוכה ]לצורך סעודה חלבית כגון סעודה שלישית[ שלא להשתמש בקדרה בשרית בן יומו אפילו נקי כיון שהבליעה יוצא מהקדרה להחלה אף קליפה(, בשיעור )עכ"פ יבש דבר שהוא

אבל באינו בן יומו מותר.

ג. בדיעבד אם בישל הביצים במים ועירב יומא בת בשרית בקדירה מותר חלב, או גבינה עם הביצים

במחבת שטיגן חביתה אבל לאכלו. התחממה שהחביתה כיון בשרית, במגע ישיר עם המחבת )בלי הפסק מים, דהשמן שיוצקים לתוכה הוא בכמות מועטת דאסור י"א המחבת(, ישרף שלא בלבד אפי' בדיעבד )ש"ך ד מיש"ש, מהרש"ם ד פט( ויש מתירים )שו"ע ורמ"א צה ב, יד"י כלל מח ס"א, כו, חכ"א ובארוך יג בקצר וע' פמ"ג שפ"ד יח(, ולכן אין להקל שלא

במקום צורך.

ד. האיסור הוא רק לאכול התבשיל ליתנם מותר אבל ממש, חלב עם יזהר אבל ב( )רמ"א חלב של בכלי הבשרי מהכלי ישירות לערותם לא שנתבשלו בו לכלי חלבי, אלא יעבירנו

ע"י כף פרווה )ש"ך(.

ה. כמו"כ מותר לאכול בתוך ארוחה בקדירה שנתבשל מאכל חלבית, לאכלם אסור ביחד ורק בשרית, )רמ"א פט ג, שו"ת טוטו"ד ג פג, בא"ח ש"ש שלח יב(. לכן אם נשאר מרק פארווע בקדרה שנתבשל צהריים מארוחת לאכלו מותר יומו בן נקייה בשרית גם אז שאוכל אף ערב בארוחת מאכלי חלב אבל לא ביחד עם חלב.

בן הבשר קדירת היה לא אם ו. יומו, מותר לאכלו לכתחילה עם חלב לכתחילה יבשל ב(. אמנם לא )רמ"א ע"מ ב"י שאינה בשר בקדירת מים לשתותם עם חלב. ובמקום צורך או צירופים ישאל חכם )שו"ת בית דוד יו"ד

סי' מב(.

אופנים שאין בהם ההיתר דנ"ט בר נ"ט אפי' דיעבד.

בר דנ"ט היתר אין חריף ז. בדבר במחבת בצלים טיגן אם ולכן נ"ט, בשרית, אם הבצלים היו רוב התבשיל, ועירבם בחלב, אסורים לאכלם אפי'

בדיעבד )רמ"א צה ג(.

ח. י"א )חוו"ד הובא בפ"ת צה א, ועע"ש בשם יד אפרים( דחלה קפואה שהונחה על קדירת הטשולנ"ט ע"מ להפשירה, דיעבד, אפי' בחלב לאכלה אסורה כיון שהחלה קיבלה את טעם הבשר אל ולכן בכלי. הבשר בעוד מהכלי יחממה אלא בהפסק נייר כסף )ועדיף

שניים(.

דיני נ"ט בר נ"טנערך ע"י הרה"ג ר' ברוך נתן פייבוש שליט"א - נו"נ בכוללינו

שהשמחה במעונםחודש טבת תשע"ג

הננו לברך ברכת מזל טוב חמה ולבבית מעומק הלבלכל תומכינו היקרים ברחבי תבל הי"ו שהשמחה במעונם

הננו לברך ברכת מזל טוב חמה ולבבית מעומק הלב לכל תומכינו היקרים בעירנו אנטווערפן הי"ו שהשמחה במעונם

ברכת מזל טוב ברנה שפתינו תרננהאל כבוד מעלת ידידנו הנעלה

הרה"ח ר' בעריש פריעדמאן שליט"א"נציב יום" בכוללנו

לרגל החנוכת הבית של ביהמ"ד"יד כהן" בית שמש

ברכת מזל טוב ברנה שפתינו תרננהאל כבוד מעלת ידידנו הנעלה

הרה"ח ר' יוסף שטרוסברג שליט"א"נציג כוללינו בציריך" לרגל שמחת נישואי בנו

יזכה לרוב נחת דקדושה מכל יו"ח ולכט"ס

ברכת מזל טוב ברנה שפתינו תרננהאל כבוד מעלת ידידנו הנעלה

הרה"ח ר' חיים שווארץ שליט"א"נציב יום" בכוללנו

לרגל שמחת אירוסי בתויזכה לרוב נחת דקדושה מכל יו"ח ולכט"ס

ברכת מזל טוב ברנה שפתינו תרננהאל כבוד מעלת ידידנו הנעלה

הרה"ח ר' משה רוזן שליט"א"נציב יום" בכוללנו

לרגל שמחת נישואי בנויזכה לרוב נחת דקדושה מכל יו"ח ולכט"ס

kollelbelzantwerpen@gmail.com :מען להערות והארות: וועד ידידי הכולל - בטל: 0484.71.66.65 - אימייל

הר"ר פנחס קליין הי"ו- ברוקלין הר"ר יוסף ח. לאנגסאם הי"ו- ברוקלין

להולדת הצאצאים

הג"ר אשר עקשטיין שליט"א - ברוקליןלאירוסי הבן

הר"ר מרדכי בערגער הי"ו - מונסיהר"ר אברהם מאנן הי"ו- י-ם

הר"ר אברהם נתן גרויז הי"ו- לונדוןהרה"צ ר' אברהם דירנפעלד שליט"א - ת"א

הר"ר אהרן לאנגסאם הי"ו- ברוקליןהר"ר בנימין בערגער הי"ו- מונסי

הר"ר אביגדור רוזן הי"ו- מונסיהר"ר צבי קושיצקי הי"ו- ברוקלין

לנישואי הצאצאים

הודעה משמחתכמדי שנה גם השנה ניתן להזמין אצלינו

משלוחי מנות יפהפייםמרהיבי עין ומשובבי נפש

המשמחים לב רואיהם ומענגים נפש מקבליהם כל ההכנסות קודש לכוללינו המפוארלהזמנות התקשרו בהקדם אל מספר פלפון

0484.716.665 בברכת פורים שמח!!!

תשואות חן ואלפי תודות לכל בעלי החנויות אשר תרמו בנדיבות לבם ממוצריהם היקרים עבור משלוחי המנות שע"י הכולל כ"א בשמו הטוב יבורך מפי עליון בכל הברכות והשפעות טובות ברוח

ובגשם וימלא ה' כל משאלות לבם לטובההמברכים וועד ידידי הכולל

PDF compression, OCR, web optimization using a watermarked evaluation copy of CVISION PDFCompressor