1 | P a g e

Around Midnight Sources by Rav Ari Kahn

Source 1: Shemot 12:29,30

בי הכה כל בכור בארץ מצרים’ וה ויהי בחצי הלילה ש כור ה ד ב או ע ל כס ב ע יש עה ה ר כר פ מבעקה הי צ ת ים ו ר כל מצ כל עבדיו ו לה הוא ו י עה ל ר יקם פ מה: ו ה כור ב כל ב בור ו ית ה ב ר ב אש

ת: ין שם מ ר א ית אש ין ב רים כי א מצ דלה ב ג

And it came to pass at midnight that God struck all the firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Paroh who sat on his throne to the firstborn of the captive who was in the dungeon; and all the firstborn of cattle. And Paroh rose up in the night, he, and all his servants, and all the Egyptians; and there was a great cry in Egypt; for there was not a house where there was not one dead.

Source 2: Shemot 12:31-33

כו עב ל ול רא ני יש ם גם ב ת מי גם א או מתוך ע ר קומו צ יאמ לה ו י הרן ל א ה ול מש רא ל יק ת הו ’ דו אם: כ ר ב ד ל כ ים ע ר ק מצ חז ת ם גם אתי: ו ת כ ר כו וב ם ול ת ר ר דב אש חו כ ם ק כ ר ק ם גם ב כ גם צאנ

תים: רו כלנו מ ץ כי אמ חם מן האר ל ש ר ל ה מ העם ל

And he called for Moshe and Aaron by night, and said, Rise up, and get out from among my people, both you and the people of Israel; and go, serve God, as you have said. Also take your flocks and your herds, as you have said, and be gone; and bless me also. And the Egyptians urged the people, that they might send them out of the land in haste; for they said, 'We are all dead men.'

Source 3: Pesach Haggada

נו ה יוצא תים:’ ו מפ אתות וב מרא גדול וב טויה וב רע נ יד חזקה ובז ים ב ר ממצ

נו ה יוצא ים, ’ ו ר לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח. אלא הקדוש ברוך הוא ממצאדם בכבודו ובעצמו. ים מ ר ץ מצ ר א כור ב יתי כל ב הכ ה ו ז לה ה י ל ים ב ר ץ מצ ר א תי ב ר עב ר, ו נאמ ש

מ ה ד ב ע פטים אני הו ה ש עש ים א ר י מצ כל אלה ’:ה וב

And God took us out of Egypt with a strong hand and an outstretched arm and with great awe and with signs and lessons. And God took us out of Egypt – not through any messenger and not through the service of any seraph and not through a messenger. Rather, the Holy One Blessed be He, Himself and alone, as it says, "And I will go over the Land of Egypt on this night and I will strike every firstborn in the Land of Egypt, from man to beast, and I will pass judgment on all the gods of Egypt; I am the Almighty.

2 | P a g e

Source 4: Shemot 11:1-3

ר ה יאמ ה’ ו ל מש חו אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה עוד נגע א ל ש כני העם אז ר נא ב ב ה:ד ם מז כ ת ש א גר ש י י כלה גר ל עותה כ ת ר א אשה מ הו ו ע ת ר א אלו איש מ יש ו

ן ה ית י זהב: ו ל ף וכ ס יני ’ כ ע ים ב ר ץ מצ ר א אד ב ה גדול מ רים גם האיש מש יני מצ ע ן העם ב ת ח איני העם: ע עה וב ר י פ ד ב ע

And God said to Moshe, 'There is one more plague that I will bring upon Paroh, and upon Egypt; after that he will let you leave this place; when he shall lets you go, he shall actually thrust you out of here altogether. Speak now to the people discreetly (literally: in the ears of the people), and let every man borrow from his neighbor, and every woman from her neighbor, jewels of silver, and jewels of gold. And God gave the people favor in the sight of the Egyptians. Moreover the man Moshe was greatly respected in the land of Egypt, in the sight of Paroh’s servants, and in the sight of the people.

Source 5: Shemot 11:4-6

ים כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים’ ויאמר משה כה אמר ה ר ץ מצ ר א כור ב ת כל ב : ומ

כור תה מב הי מה:)ו( ו ה כור ב כל ב חים ו ר הר ח ר א חה אש שפ כור ה ד ב או ע ל כס ב ע יש עה ה ר פכמהו לא תסף: יתה ו ר כמהו לא נה רים אש ץ מצ ר כל א דלה ב עקה ג צ

And Moshe said, 'Thus said God, "About midnight will I go out into the midst of Egypt; And all the firstborn in the land of Egypt shall die, from the firstborn of Paroh that sits on his throne, even to the firstborn of the maidservant who is behind the mill; and all the firstborn of beasts. And there shall be a great cry throughout all the land of Egypt, such as there never has been, nor shall there ever be again.

Source 6: Shemot 4:21-23

ר ה יאמ מה’ ו י ר ך לשוב מצ ת כ ל ה ב ל מש לפני ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם אבני בכרי ישראל: ’ פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם: ואמרת אל פרעה כה אמר ה

ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך:

And God said to Moshe, 'When you go to return to Egypt, see that you do all those wonders before Paroh, which I have put in your hand; but I will harden his heart, so that he shall not let the people go. And you shall say to Paroh, "Thus said God: 'Israel is my son, my firstborn; And I say to you, Let my son go, that he may serve me; and if you refuse to let him go, behold, I will slay your son, your firstborn.' "

3 | P a g e

When the time comes to prepare them for the last plague, Moshe tells the people that it will begin “cachatzot halyla”. While we often imagine and perhaps even translate chatzi halaya as midnight, a very precisely measured and appointed time, it may actually mean “the middle of the night,” a far more general description.

In fact, the Haggadah itself supports the latter interpretation: the section that enumerates the many miracles that occurred "bachatzi halayla" offers a long list of events that transpired “in the middle of the night;”[1] in not one case do we have evidence that it transpired at midnight. If we are precise in our terminology, we begin to see that "midnight", the exact "zero hour" at which the hands of the clock are aligned, is not a significant demarcation of time in Jewish thought. In halachic discussions, midnight is generally seen as an

arbitrarily appointed point, a "fence" created within halachic categories to protect people from the sin of allowing the prescribed time for a particular service to pass. Midnight is not a natural demarcation of any intrinsic significance.

Source 7: Pesach Haggadah

לה: י ל חצי ה הי ב י וך ל ת מ נ לה.ד י ל חלום ה רר ב )אבימלך( ג

לה. י ש ל מ א מי ב ת אר ד ח )לבן( הפלה. י ל לו ל יוכ ל ו ל לא רא ר יש יש )יעקב מלאך( ו

הי י לה:ו י ל חצי ה בלה. י ל חצי ה ת ב צ רוס מח ת י פ כור ע ב ר פתרוסים(–)מכת בכורות ז

לה. י ל קומם ב או ב ילם לא מצ )וינצלו את ממונם( חלה. י י ל ב כוכ ת סלית ב גיד חרוש ת נ מים לוחמו הכוכבים()סיסרא מן הש טיסלה: י ל חצי ה הי ב י ו

לה. י ל גריו ב ת פ ש ף אווי הוב נופ ף ל חר ץ מ ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך(–)סנחרב יעלה. י אישון ל צבו ב ל ומ ע ב בבקאת דורא()הצלם של נבוכדנצר כר

לה. י לה רז חזות ל איש חמודות נג )דניאל( ללה: י ל חצי ה הי ב י ו

לה. י ל ג בו ב הר ש נ י קד ל ר בכ כ ת )בלטשצר( משי ר בעתות ע מבור אריות פות לה. נוש י )דניאל( ל

לה. י ל פרים ב ב ס כת ר אגגי ו אה נט )המן( שנלה: י ל חצי ה הי ב י ו

לה. י נת ל ד ש נד חך עליו ב ת נצ ר )אחשורש( עורה מל ר מ שומ רוך ל לה.פורה תד )הקב"ה( י

לה: י ל חצי ה הי ב י לה. ו י גם ל ר ו שח אתא בק ר ו שומ ח כ צרך עיר ד ל ק פ רים ה לה. שומ י ל ך ה ף ל יום א ך ה ע כי ל לה. רם הוד י לא ל ר הוא לא יום ו ב יום אש קר

כ יום ו לה:כל ה י ל חצי ה הי ב י לה. ו י ת ל כ ש אור יום ח לה. תאיר כ י ל ל ה

Source 8: Mechilta Bo Ch. 13

כחצות ’ ויהי בחצי הלילה. יוצרו חלקו למה נאמר לפי שנ' )שמות י"א( ויאמר משה כה אמר ה

אלא א"כ יוצרו חלקו. רבי הלילה אני יוצא וגו' וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציה של לילה יהודה בן בתירה אומ' היודע שעותיו ועתותיו הוא חלקו. רבי אליעזר אומר נאמר כאן לילה ונאמ'

להלן חצות מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:ויי' הכה כל בכור. שומעני על ידי מלאך או על ידי שליח ת"ל והכתי כל בכור לא על ידי מלאך

:ולא על ידי שליח

4 | P a g e

The last three plagues …. Source 9: Shemot 10:4,5,15

ביא מחר ני מ מי הנ ת ע ח א ל ש תה ל ן א ץארבה בגבלךכי אם מא ין האר ת ע כסה א ולא יוכל : ו

ם מן לראת את הארץ ת לכ ר א נש טה ה ל פ ר ה ת ית ל א אכ ם מן ו ח לכ צמ ץ ה ת כל הע ל א אכ ברד ו הה: שד ה

ץ ין כל האר ת ע ס א כ י ברד ותחשך הארץ ו ר הותיר ה ץ אש רי הע ת כל פ א ץ ו ב האר ש ת כל ע ל א יאכ וכל א ה ב שד ב ה ש ע ץ וב ק בע ר כל יר לא נות רים:ו ץ מצ ר

'For if you refuse to let my people go, behold, tomorrow will I bring locusts into your border. And they shall cover the eye of the earth, so that it will be impossible to see the earth; and they shall eat the remnants that were spared from the plague of hail, and they shall eat every tree which grows for you in the field.' And they covered the eye of the whole earth, so that the land was darkened; and they ate every herb of the land, and all the fruit of the trees which the hail had left; and no greenery remained on the trees or the shrubs of the field in all of the land of Egypt.

Source 10: Shemot 10:21

ר ה יאמ ים’ )כא( ו שמ ל ה ך ע ה יד ט ה נ ל מש :ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך א

And God said to Moshe, 'Stretch out your hand toward heaven, and there will be darkness over the land of Egypt, a darkness that will be palpable.

Source 11: Shemot 10:9-11

צאננו נו ב נות בנינו ובב ך ב ל נינו נ ק ינו ובז ער ה בנ ר מש יאמ ם ו ר אלה יאמ ג ה' לנו: ו ך כי ח ל נו נ קר ובבן ה הי כ או’ י ם ר כ פ ת ט א ם ו כ ת ח א ל ר אש אש ם כ ברים כי רעה עמכ ג כו נא ה ן ל ם: לא כ ניכ גד פ נ

ת ה דו א עב ש אתם ’ ו גר י שים ו ק ב ם מ ת עה:כי אתה א ר ני פ ת פ א מ

And Moshe said, 'We will go with our young and with our old, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our herds will we go; it is a festival to God for [all of] us.' And he said to them, 'May God only be with you if I will let you leave with your little ones. You must realize that evil (ra'a) will confront you (literally: is before your face). It will not be so; let the men go and serve God if that is what you really desire.' With that, Paroh had them expelled from his presence.

5 | P a g e

Source 12a) and b)

Rashi Shemot 10:10, the same idea is found in the Yalkut Shimoni Shemot 32 remez 392.

רש"י על שמות פרק י פסוק יומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה אמר להם פרעה רואה כתרגומו -ראו כי רעה נגד פניכם

סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר והוא

ובקש הקב"ה להרגם אמר משה בתפלתו )שמות לב( למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם זו היא על הרעה והפך את הדם לדם מילה שמל יהושע אותם ’ מיד וינחם ה שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם

שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם וזהו שנאמר )יהושע ה( היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם במדבר:

רמז שצב -פרק לב -ילקוט שמעוני שמות לפי שראה פרעה באצטנגינות ואמר למה יאמרו מצרים. זה שאמר הכתוב היום גלותי את חרפת מצרים.

להם לישראל ראו כי רעה נגד פניכם אמר להם אני רואה באצטגנינות שלי כוכב אחד עולה לקראתכם רעה והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל במדבר בעגל אמר משה בתפלתו למה יאמרו מצרים שמו

על הרעה והפך את הדם ’ לאמר ברעה הוציאם זהו שאמרנו לכם ראו כי רעה נגד פניכם מיד וינחם ה

שמל אותם יהושע וזהו שנאמר היום גלותי את חרפת מצרים שהיו אומרים דם אנו רואים לדם מילהםעליכ

Source 13: Shemot 32:12

אמר ים ל ר רו מצ י ברעה למה יאמ נ ל פ ע לתם מ כ הרים ול הרג אתם ב הוציאם ל

ך מ ע ל הרעה ל ם ע הנח ך ו פ חרון א :האדמה שוב מWhy should the Egyptians be able to say that You took them out with evil intentions (bera'ah) to kill them in the hills, and to wipe them off the face of the earth? Turn away from your fierce anger, and refrain from doing this evil (ra'ah) to Your people.

Source 14: Shemot 12:12 ץ ר א תי ב ר עב מה ו ה ד ב ע אדם ו ים מ ר ץ מצ ר א כור ב יתי כל ב הכ ה ו ז לה ה י ל ים ב ר מצ

פטים אני ה ה ש עש ים א ר י מצ כל אלה :’ובFor I will pass through the land of Egypt this night, and I will strike all the firstborn in the land of Egypt, both man and beast; and against all the gods of Egypt I will execute judgment; I am God.

6 | P a g e

Source 15: Yehezkel 29:2,3

ת כה ר אמ ר ו ב ים כלה: ד ר ל מצ ע א עליו ו הנב רים ו ך מצ ל עה מ ר ל פ ן אדם שים פניך ע ר ב אמאני ’אדניה ארי ו ר לי י ר אמ אריו אש תוך י ץ ב גדול הרב נים ה ת ים ה ר ך מצ ל עה מ ר יך פ ני על הנ

:עשית

Son of man, set your face against Paroh king of Egypt, and prophesy against him, and against all Egypt; Speak, and say, 'Thus says Almighty God: Behold, I am against you, Paroh king of Egypt, the great crocodile that lies in the midst of his streams, who has said, "My river is my own, and I have made it for myself."

http://www.touregypt.net/godsofegypt/ra.htm It may also be of significance that Ra is described as follows: “Ra was the almost universally-worshipped king of the gods and all-father of creation. A sun god, he was said to command the chariot that rode across the sky during the day. A king, he was the patron of the pharaoh. Ra is the most central god of the Egyptian pantheon. Ra's position in the pantheon is unusual. He is the only god, apart from Osiris, who is definitely said to be not on the earth. Ra, it is said, is an aging god, still powerful, but too old to deal with his children any longer, so he has gone exclusively to the sky to watch over the world.” This indifference to children stands in stark contrast to Moshe’s insistence that the children would accompany the adults in worship. In the poignant description of the Midrash, Paroh searches for Moshe and Aharon, running in the night from door to door in the Jewish quarter. He pleads with them to leave, implores them to take the enti re nation and go immediately. Paroh capitulates completely: “You are free, you are free!” he shouts at them, but Moshe and Aharon retort: “Are we thieves that skulk about in the night? We will leave in the morning.”

The first act of freedom was choosing not to leave Egypt when Paroh told them to do so. God had commanded that no one was to leave their homes that night, and the nation exercised their right, as a free people, to obey the word of God, and not the word of Paroh. They marched out of Egypt at the hour when the sun god was

perceived to have been at the height of power. There would be no mistake about it: day or night, midnight or sunlight – Egyptian deities were powerless, meaningless. The Jews were set free when the firstborn were struck – at night, but they left Egypt the following morning, in broad daylight, with their heads held high, and the vanquished Egyptian gods no more than a memory.