הכנס השנתי של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה9.12.2010חי - -המכללה האקדמאית תל

הרשמה 9:30-10:00 ברכות 10:00-10:30

שנה לעמותה ושבעים וחמש שנים למחקר בגשר בנות50 – נעמה גורן ענברהרצאת פתיחה -

יעקב

מושב ראשון - מחקרים 10:30-12:00חמודי חאליילה יו"ר:

אבני משקל ומערכת שקילה קדומים בשימוש אלפי שנים - מהנקק"א עד תקופת -דוד עיטם.1

הברזל

המשכיות תרבותית בין הפלאולית התחתון לתיכון על פי חפירות - רוני שימלמיץ וסטיב קון.2

טאבון

. שונות ודמיון במכלולים אשליים: מכלול הצורנטליה סולודנקו, עפר מרדר ורן ברקאי.3

מהאתר האשלי המאוחר מחצבת רבדים. Bמשטח

- מארבע לשתיים – השינוי במנח עמוד השדרה באבולוציתאלה בין, אלון ברש, יואל רק.4

ההומינידים

- אתרי קבורה כלקוליתיים: מקור להרחבת שטחרונה וינטר-ִלבנה, טל סבוראי, יצחק גלעד.5

הנראות של טריטוריות אתרים

- תזוזת נתזי צור במדרון על פני שטח – ניסויגדי הרצלינגר.6

הפסקת קפה 12:00-12:30

חפירות חדשות - מושב שני 12:30-14:00

נמרוד גצוב יו"ר: עיןרביד אקשטיין, אריאל מלינסקי-בולר, ראובן ישורון, נעם גרינבאום, אראלה חוברס- .1

2010קשיש : עונת החפירות

יוסי זיידנר, אלכסנדר צצקין, ראובן ישורון, עמוס פרומקין, ליאור וייסברוד, מינה.2 -וינשטיין-עברון, סופיה ברטנקוב, אביגל אורחה, סרגי אלון, עוז ורונר, מנאר מואלם

2010הרצף המוסטרי החדש במחצבת נשר-רמלה: תוצאות ראשוניות של עונת החפירות

- החפירות החדשות באתר בייסמון ותרומתן להבנתחמודי חלאילה ופאני בוקנטן.3

ההתיישבות הניאוליתית בעמק החולה

אתר הר פרסה – בית מלאכה לייצור כלים דו-פניים מהסלע -יעקב ורדי ויבגני וּפניק .4

(.Larnite-Marbleהמטמורפי שיש-לרניט )

- הניאולית הקדם קירמי בנגב הדרומיעוזי אבנר.5

:2010חפירת הפיילוט במערת מנות -עומרי ברזילי, ישראל הרשקוביץ' ועפר מרדר .6

תוצאות ראשוניות

7.

; הפסקת צהריים – ביקור במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך 14:00-15:30 אלון ברש, אלה בין - אנתרופולוגיה ווירטואלית פוגשת את המציאות: סריקה תלת ממדית של

ממצאים בשטח

מושב שלישי – דגים, עכברים ועפיפונים 15:30-17:00יו"ר: מינה ויינשטיין-עברון

– חקר הרכיכות מצ'אטל הויוקדני בר יוסף.1

– דגים עם או בלי מלח: תרומתם של שרידי דגים לשחזור פליאו אקולוגיעירית זהר.2

תוצאות - במכרסמים שחיקה דגמי של מרקם - ניתוחאונגר. ס ופיטר בלמקר מרים.3

פלאו-אקולוגים במחקרים וישומיים ראשוניות

אסף הולצר, עוזי אבנר, נעמי פורת, דני נדל, גיא בר-עוז, דן מלקינסון וליאורה קולסקה.4העפיפונים בנגב ובצפ' מז' סיני – הבנת תפקודם ותיארוכם בהיבט סביבתי - הורביץ

- תיארוך העפיפוניםנ. פורת, ד. נדל, ג. בר-עוז, ד. מלקינסון, ע. אבנר, א. הולצר אסף.5

בסמר

OSLב-

- מכלול עצמות צבאים שנתגלה בסמוך לעפיפון בצפון סוריה. מידע חדש עלגיא בר עוז.6

שיטות צייד הצבאים בשלהי הפרהיסטוריה בלבנט

סיום, ברכות וסופגניות 17:00-17:15

אנתרופולוגיה ווירטואלית פוגשת את המציאות: סריקה תלת ממדית של ממצאיםבשטח

אלון ברש, אלה ביןהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, בית ספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

אחת מהבעיות העומדות בפני צוות החפירה הפרהיסטורי, ובמיוחד האנתרופולוג הפיזי, היא

הסביבתיים של ההקשרים תיעוד מרבי תוך בהם, פגיעה ללא של הממצאים ההוצאה

רבות שפעמים כיוון סבוכות החפירה בעיות הממצאים. התגלו שבהם והמרחביים

הממצאים עדינים ביותר, שבורים ואף מעוותים מלחץ השכבות מעליהם. על אלה מתווסף

הצורך להוציא את הממצא מבלי לאבד את החיבורים המקוריים שבין השברים דבר העלול

ושיחזור הממצא האנתרופולוגי. לעיתים נחפר הממצא כגוש שלם לקושי בחיבור לגרום

של העתק ליצור ובכדי יותר נוחה בסביבה במעבדה החפירה עבודת להמשך ומועבר

הממצא באתרו.

בעבודה זו נציג כלי המאפשר ביצוע סריקה תלת מימדית בשטח בחפירה, ללא מגע פיזי

נוספות בזמן אמת בכדי לקבל תמונה ליצור סריקות היכולת ותוך בזמן מהיר בממצא,

מלאה של הממצאים. סורקי פני שטח תלת מימדים נמצאים בשימוש מזה זמן, אולם לרוב

אלו מכשירים לשימוש מעבדתי בלבד, הדורשים עבודת הכנה לפני כל סריקה, ולכן אינם

ניידים. קיימים גם סורקים ניידים, אך לתפעולם נדרשת הקמת רשת קוארדינטות מיוחדת

מאחורי השטח הנסרק ולכן אינם יכולים לשמש בשטח.

. ייחודיות סורק זה הואz-corporationסורק פני השטח שבו השתמשנו הוא של חברת

בניידותו המאפשרת לסרוק משטחים גדולים במהירות וברזולוציה משתנה, ובכך שהוא אינו

תלוי במערכת קוארדינטות חיצונית. לצורך בדיקה של המכשיר והשיטה סרקנו, כמקרה

שלCTמבחן, את העתק הקבורה של שלד הנאנדרתל ממערת כברה. בעזרת סריקת

יצרנו על סריקת פני השטח, שיחזור של מנח כיום, כפי שהן מאוחסנות עצמות השלד

יוצרים העתק זו, אנו העצמות המקורי בקבורה, כפי שנמצאו באתרן. ע"י שימוש בשיטה

ווירטואלי של הממצא ללא כל נגיעה ופגיעה בו, תוך כדי תיעוד מלא של סביבתו.

מושב ראשון – מחקרים חדשים

שתי רשימות ראשונות–טיפולוגיה של כלים ומתקנים מאבן , דוד עיטם

91905המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים

מצב המחקר בארץ בתחום כלי אבן אינו משביע רצון. אף על פי שכלי אבן הם חלק ניכר

מהממצא וחשיבותם רבה בחיי ישוב קדום, באתרים היסטוריים אין הם בד"כ מהווים חלק

מהממצא הנחקר. גם כאשר מתקיים דיון וניתוח של כלי השחיקה, הוא אקראייאינטגראל

ומנותק משאר הממצא. בעוד שבאתרי מפתח, כמו מגידו, לכיש וחצור, מובאים כלי האבן

מחלק התעלמות תוך חומרית תרבות מדעי באופן לחקור ניתן כיצד בלבד. בקטלוג

המתודולוגיה לפיתוח כר ששימש הפרהיסטורי, בתחום אותה? המשקף מהממצא

ייצור וטיפולוגיה של המחקר, המצב טוב יותר, אך מחקרים ניסויים )ניסויי הפעלה, חקר

או כימי )של פיתוליתים, של משקע בדיקות מדידות ועריכת סימני שימוש( וחקר כלים

הטיפולוגית והמסגרת המתודי המבנה באזורינו. נדירים עדיין וכו'( מיקרו-בוטני משקע

הנתונים מצומצמים מידי ואינם מכילים את כל הכלים בעוד שמחקר ההיבט הפונקציונאלי

עדיין בחיתוליו.

עקרונות: שני על והיא מבוססת זה לשפר מצב כאן מטרתה המיון המוצעת .1שיטת

הרחבת המסגרת הטיפולוגית הקיימת לשיטה פשוטה וקלה לשימוש, הכוללת נוסף לכלים

. התאמת2מאבן גם מתקנים חצובים במשטח סלע או בגוש אבן ולעיתים גם חפצים מאבן;

המסגרת הטיפולוגית לתקופות פרהיסטוריות והיסטוריות כאחד.

ניתוח ותובנות שהתגבשו במהלך ואביא כמה מסקנות בהרצאה אציג את שיטת המיון

מכלולי כלי האבן ומתקנים של אתרים מהנטופית עד הכלכולית. אקדים בהצגת דוגמא

אחת ליתרונות השיטה המוצעת:

הכלי או החפץ שהוגדר באתרים נאולתים כאבן חימום, "מעבד", אבן החלקה, מקבת או

לפני סה"נ הוא כנראה אותו חפץ8, 9סדן, או כ"אבן קלע" ע"י טפנל בלכיש של המאות ה-

שראשיתו בישובים הקדם חקלאיים של הנקק"א והוא ממשיך להתקיים תוך עליות וירידות

עם פינות מעוגלות לה שלושההעד תקופת הברזל לפחות. האבן דמוית כדור או קוביי

חוזרת בולטים, מאפיינים

ומופיעה בצורה וגדלים קבועים. חמש קבוצות של אבנים במשקל דומה, עם סטיית תקן

ג'~; קבוצה ב.125קלה, אובחנו על ידינו בפרק זמן ארוך זה בעשרות אתרים: קבוצה א.

ג'~. 500 ג'; קבוצה ה. 431 ג'; קבוצה ד. 247 ג'; קבוצה ג. 154

מאבן קלע(. ייעודו גם לא היה אבן החלקה,6-4החפץ כבד מדי לשמש אבן קלע )משקלו פי

ממכלול האבנים60%סדן או מקבת, מפני שאבנים רבות נמצאו ללא סימני שימוש )למשל

בתל דור(. לפנינו כנראה אבני שקילה ארכאיות שתחילת השימוש בהן היה בנקק"א. הן

נפוצות ביותר בכלכולית אז נפוצו עד אוגרית וקפריסין. בברונזה הקדומה תפוצת המשקולת

מצטמצמת, אך חוזרת ומתרחבת בברונזה הביניימית ושוב מתמעטת בברונזה המאוחרת

בכפרי האיכרים בנקק"א זו, שפותחה נראה שמערכת שקילה א'. וגדלה בברזל וחוזרת

שיטות משקל בצד להיות שיטת משקל מקומית מסורתית לחקלאות, המשיכה שקדמו

לפני6רשמיות בעלי ערכים נמוכים יותר, של מערכות שלטון שונות לפחות עד המאה ה-

. Eitam forth)סה"נ ואולי עד התקופה הרומית )

טיפולוגית החלוקה המינוח, את שינתה לא כאן המוצעת אבן כלי של הטיפולוגיה

והקריטריונים של הטיפולוגיה של קרן רייט, שיטת מיון מקובלת על רוב החוקרים משום

היותה נרחבת ומדויקת כאחד. הדבר נעשה במתכוון, כדי לקיים טרמינולוגיה אחידה שהיא

כבניית כמוהו לבקרים חדשות חדש מינוח יצירת השוואתי. לקיום מחקר חיוני אמצעי

להשלים הזקוק המחקר את ומעכב מגביל אחד, לאתר מצומצמת טיפולוגית רשימה

במהירות פערים רבי-שנים. מינוח אחיד וטיפולוגיה כוללת יאפשרו מאגר של מידע שיהווה

וכך תורחב הבנה של כלי מסוים( )של אתר אחד או של טיפוס לניתוח הממצא בסיס

פונקציונאליי קדומות.םהיבטים תרבויות של וסביבתיים כרונולוגיים גאו-תרבותיים, ,

דוגמאות לתובנות הקשורות להיבטים אלה יובאו בהרצאה.

המשכיות תרבותית בין הפלאולית התחתון והתיכון : מבט מחפירות ג'לינק בטאבון

רון שימלמיץ וסטיבן ל. קון

בית הספר לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת אריזונה

נושא ההמשכיות התרבותית בין התקופה הפלאוליתית התחתונה והתקופה הפליאוליתית

התיכונה נדון במחקר והצעות שונות הוצעו. אלו התומכים בהמשכיות תרבותית התמקדו

( העמודית שלfaciesבעיקר בעובדה כי ייצור להבים מופיע הן בתעשייה )או יותר מדויק

הפלאוליתית התקופה ראשית בתעשיות והן התחתונה הפלאוליתית התקופה שלהי

התיכונה. מחקרים אחרים טענו לעומת זאת כי מאפייני הלהבים בין שתי התקופות שונים

לטענת לכך, מעבר מספקת. עדות איננה עצמה הלהבים ייצור ונוכחות חד באופן

האחרונים, התעשיות ככלל שונות באופן חד. חפירות ג'לינק בטאבון שהתמקדו הן בשכבות

מהקומפלקס האשלו-יברודי )המסורת המוע'רית( המהווה את שלהי התקופה הפלאוליתית

התיכונה הפלאוליתית התקופה של הקדום מהשלב מוסטריות בשכבות והן התחתונה

מהוות מקרה מבחן ייחודי לחקר סוגיה זו.

שחזור טכנולוגי של מספר רצפי הפחתה משלבים שונים לאורך הרצף הסטרטירפי עומד

בבסיס מחקרנו. אופי ייצור הלהבים היא נקודת מפתח מרכזית. בעוד אכן המאפיינים של

הלהבים בין שתי התקופות שונים, אנו נדגים כי ישנם קווי דמיון רבים בארגון הטכנולוגי של

רצפי ההפחתה. סוגיית נוכחות טכנולוגיית לבלואה בקומפלקס האשלו-יברודי תדון גם כן,

וכך גם ניצול משני של אבני יד כגרעינים להפקת להבים. אנו נציג כיצד אופי ניצול אבני היד

מן הקומפלקס האשלו-יברודי כגרעיני להבים מייצג באופן מלא את עקרונות ייצור הלהבים

בפלאולית התיכון כפי שהוא בא לידי ביטוי בטאבון.

אין ספק כי התקופה הפלאוליתית התיכונה מציגה מערכת טכנולוגית שונה, אולם השורשים

כי האופי נראה ולעת עתה, ניכר מבסיסה נמצאים בקומפלקס האשלו-יברודי, של חלק

הטכנולוגי של התעשייה העמודית הוא בעל קווי הדמיון העזים ביותר לתעשיות הפלאולית

התיכון באזורנו.

מהאתר האשלי המאוחרBשונות ודמיון במכלולים אשליים מכלול הצור משטח מחצבת רבדים:

¹ ורן ברקאי², עפר מרדר¹נטליה סולודנקו

רשות העתיקות²החוג לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב; ¹

אתר מחצבת רבדים נמצא במישור החוף הדרומי ומשויך לאשלית המאוחרת. בין השנים

שהופק בחפירתB עונות חפירה. בהרצאה זו יוצג מכלול הצור משטח 4 נערכו 1996-2004

, הנמצא בחלק הצפון-מזרחי של אתר, מחולקB. שטח 2004הצלה אשר נערכה בקיץ

וזוהו בו שתי שכבות ארכיאולוגיות: ו-B1לשלושה תת-אזורים )דרומי, צפוני ומרכזי( B2.

פריטי צור אשר הופקו משטח של 27,591המכלול של השטח כולל מ94 ממנו נחפרו²

מ50.17סדימנטים בנפח של היא B, כלומר צפיפות הפריטים הממוצעת בשטח ³ 550

. ³פריטים למ

פריטים של משמעותי מספר לצד נתזים של אינטנסיבית הפקה ע"י מאופיין המכלול

( הנשלטים על ידי נתזים משובררים. מרכיבים חשובים נוספים במכלול הם7.2%מעוצבים )

מקרצפים, כלי קיצוץ ואבני יד. לצד גרעיני נתזים פשוטים מופיעים גרעינים על נתז וגרעיני

(, אשר מהווה73.8%משטח מרכזי. חשוב לציין כי במכלול ישנה כמות גדולה של שבבים )

עדות לאינטנסיביות ההפקה ולמצב ההשתמרות של המפלסים הארכיאולוגיים.

. מכלול הצור³ מ9.32, כאשר הנפח הנחפר של שכבה זו הוא ² מ72 משתרעת על B1שכבה

כולל B1של שכבה פריטים. צפיפות הממצאים הממוצעת בשכבה זו היא 5,707 612.3

.³פריטים למ

II נמצאת במגע בין השכבה האפורה הקוורציתית לחמרה )בין יחידה גיאולוגית B2שכבה

יחידה זוIIIלבין ועשירה מאוד בממצא. שכבה (. מדובר בשכבה ארכיאולוגית מוגדרת

מ73משתרעת על הוא B2. הנפח הכללי שנחפר בשכבה ² מ15.3 מכלול הצור של . ³

כולל B2שכבה היא 14,400 זו בשכבה הממוצעת הממצאים צפיפות פריטים. 941.2

. ³פריטים למ

מאופיין בדמיון רב בין המאפיינים העיקריים של המכלולים השונים ויחדBהמכלול של שטח

עם זאת בטווח רחב של שונות בשכיחות ההופעה של המאפיינים הטיפולוגיים והטכנולוגיים

של ייצור ועיצוב הפריטים בין ובתוך המכלולים.

יחידות מוגדרות )לוקוסים( העשויות לייצג קונטקסטים ספציפיים של פעילות מצויות בעיקר

קונטקסטים אלו, בדומה לאזורי חפירה שונים ושכבות שונות, שונים זה מזה. B2בשכבה

בנוכחות ושכיחות פריטים מסוימים ועשויים לייצג אזורים לפעילות ספציפית. קונטקסטים

אלו עשויים ללמד על דגמי התנהגות הקשורים לארגון המרחב של הומינידים קדומים מכיוון

שישנה סבירות שהם מייצגים אירועים נקודתיים במרחב מוגדר.

המאוחרת האשלית של הכללית בתמונה חשוב מרכיב מהווה רבדים מחצבת אתר

Bבלבאנט. כמו כן, ככל הנראה השונות והדמיון אשר מופיעים בתוך המכלול של שטח

במחצבת רבדים מופיעים גם בין ובתוך אתרים אשלים אחרים. השוני בין ובתוך האתרים

עשוי לנבוע מדפוסי התנהגות ופעילות של בני התרבות האשלית.

מארבע לשתיים – השינוי במנח עמוד השדרה באבולוצית ההומינידים

אלה בין, אלון ברש, יואל רק המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל

אביב

נהוג לחשוב כי עמידה והליכה דו רגלית מחייבות העמקה של עקומות עמוד השדרה – כלומר -

הטיה גדולה של הסקרום ביחס לעצמות האגן ולורדוזה מותנית גדולה. דעה זו נשענת בעיקר על

העובדה שבהשוואה בין מנח הסקרום והלורדוזה של קופי על לאלה של האדם המודרני ניכר כי

אכן הקונפיגורציה המוצגת על ידי האדם המודרני היא של הטיה גדולה של עצם הסקרום ביחס

לאגן ולורדוזה מותנית גדולה מאד בעוד הקונפיגורציה המוצגת על ידי קופי העל היא של הטיה

קטנה בלבד של עצם הסקרום ולורדוזה מותנית קטנה. למרות האמור לעיל אין עדיין תשובה

( האם עמידה והליכה דורגלית מחייבות הטיה גדולה של הסקרום1ברורה לשאלות הבאות:

מתי הופיע הקונפיגורציה האנטומית המאפיינת את האדם המודרני.2) ;ולורדוזה מותנית גדולה

19 פרטים של אדם מודרני, 106 :שיטות מחקר: הלורדוזה המתנית והטית הסקרום נמדדו ב

ספסימנים של הומינידים קדומים - אוסטרלופיתקים, הומו ארקטוס,13פרטים של קופי על ו

ניאנדרטל והומו ספיאנס מאובן.

( הטית הסקרום ערכי )11±°54תוצאות: והלורדוזה גבוהים10±°51( המודרני האדם של )

ו 5±°27משמעותית מאלה של קופי העל ) , בהתאמה(. ערכי הטית הסקרום )3±°22 7±°55)

( של הומו ספיאנס מאובן דומים מאד לאלה של האדם המודרני. ערכי13±°55והלורדוזה )

, בהתאמה( והלורדוזה של5±°44 ו 2±°43.5הטית הסקרום והלורדוזה של האוסטרלופיתקים )

( נמוכים במעט מאלה של האדם המודרני וגבוהים משמעותית מאלה של°45הומו ארקטוס )

( הניאנדרטלים והלורדוזה של ו 8±°35קופי העל. ערכי הטית הסקרום , בהתאמה(6±°32

נמוכים משמעותית מאלה של האדם המודרני וגבוהים מאלה של קופי העל.

דיון ומסקנות: תוצאות המחקר מצביעות על כך שבכל קבוצות ההומינידים שנמדדו ערכי הטית

הסקרום והלורדוזה המותנית גבוהים מאלה של קופי העל ומכאן ניתן להסיק כי המעבר לעמידה

זקופה והליכה דורגלית מלווים בהגדלת ההטיה של הסקרום ובהגדלת הלורדוזה המותנית. עם

)הטית המודרני האדם של האנטומית שהקונפיגורציה בבירור מצביעות גם התוצאות זאת

מ גדולות מותנית ולורדוזה אחרים°50סקרום להומינידים ספיאנס, בהומו רק הופיעה )

)אוסטרלופיתקים, הומו ארקטוס וניאנדרטלים( יש ערכי לורדוזה והטית סקרום גדולים מאלה

של קופי העל אבל קטנים מאלה של הומו ספיאנס.

אתרי קבורה כלקוליתיים: מקור להרחבת שטח הנראות של טריטוריות אתרים

1, יצחק גלעד2, טל סבוראי1רונה וינטר-ִלבנה

המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה, והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.1המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.2

winterr@bgu.ac.il

לפנה"ס( מופיעים לראשונה בדרום הלבנט בתי קברות4,500-3,900בתקופה הכלקוליתית )

לקבורה משנית שנמצאים מחוץ לאתרי המגורים. במחקר האתנוגרפי והארכיאולוגי מקובל

לראות במיקומם של בתי קברות כאחד האמצעים לביסוס בעלות על טריטוריה. במחקר

המובא להלן, בחנו האם פיזורם המרחבי של אתרי הקבורה הע'סוליים הנמצאים במרכז

מישור החוף ובשפלה מצביע על טריטוריליות. מניתוח מרחבי של הקשר בין מיקומם של

אתרי הקבורה לאתרים הסמוכים שאינם אתרי קבורה, עולה כי החברות הע'סוליות נמנעו

מלמקם את אתרי הקבורה במקומות עליהם ניתן לצפות מאתרי המגורים. בנוסף, ניתוח

( של האתרים השונים מצביע כי מרבית אתרי הקבורהviewshed analysisשדה-ראייה )

נמצאים במקום המגדיל באופן משמעותי את סך השטח הנראה מהאתר הסמוך שלא

שימש לקבורה. תוצאות מחקרנו מרמזות כי למקומם של אתרי הקבורה בתקופה הכלקולית

היה תפקיד חשוב בהגדלת שטח הטריטוריה הנראית, אולי על מנת לשלוט טוב יותר על

משאבי הסביבה.

תזוזת נתזי צור במדרון על פני שטח – ניסוי

גדי הרצלינגרהמכון לארכיאולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים

הצגה של תהליכים פוסט-הרבדתיים באופן כללי, והיסטוריית המחקר בנושא. מתן מספר

דוגמאות לתהליכים כאלו, להשפעתם על חומר ארכיאולוגי ועל הסקת המסקנות במחקר

ארכיאולוגי.

הצגת שתי הנחות יסוד אשר ידגישו את החשיבות של תוצאות הניסוי למחקר הארכיאולוגי.

היא שפריטים היא שפני שטח טבעיים כמעט תמיד אינם מפולסים. השנייה הראשונה

ליתיים שיצאו משימוש יהיו, ברוב המקרים, חשופים על פני השטח למשך מספר חודשים

ליתיים פריטים מן המקרים, גדול בחלק כי עולה אלו יסוד הנחות שתי לפחות. מתוך

שננטשו ישכבו על פני השטח במדרון במשך מספר חודשים לפחות.

מטרת הניסוי: להעריך את עוצמתה ומאפייניה של תזוזת הנתזים במדרון על פני השטח.

הנתזים סיתות והמיקומים הספציפיים, הניסוי: מאפייניהם של השטח המתודולוגיה של

ויצירת המדגם, המדידות הראשוניות, המדידות התקופתיות, דגימת פני השטח ליצירת דגם

ממוחשב והעיבוד הסטטיסטי של הנתונים.

תוצאות הניסוי: תוצאות בתחום תזוזת הנתזים - הקורלציה בין זווית המדרון לתזוזת הנתזים,

הקורלציה בין משקל הנתז לתזוזה בכל אחד מן המיקומים, הקורלציה בין גודל הנתז לתזוזה

בכל אחד מן המיקומים, היחס בין התזוזה במקביל למדרון לבין התזוזה בניצב למדרון של

הנתז, ואופי התזוזה של הנתז )התהפכות או החלקה(. תוצאות בתחום אופי תזוזת הנתזים

כמכלול – שינוי המרחק המקסימאלי בין נתזים במכלול, שינוי השטח עליו מפוזר המכלול,

שינוי מקדם הפיזור של המכלול, והקורלציה בין תוצאות אלו לזווית המדרון. תוצאות בתחום

תזוזת בין קורלציה הנתזים, לתזוזת המשקעים כמות בין קורלציה – למשקעים הקשר

הנתזים לשינוי שטח המכלול, קורלציה בין משקעים לשינוי במדד הפיזור של המכלול.

הצגת המסקנות לגבי עוצמתה, מאפייניה והגורמים המשפיעים על תזוזת הנתזים על פני

שטח במדרון וחשיבות התוצאות והמסקנות למחקר הארכיאולוגי ולתהליך הסקת המסקנות

בו.

מושב שני: חפירות חדשות

2010עין קשיש : עונת החפירות

, אראלה³, נעם גרינבאום ², ראובן ישורון ¹, אריאל מלינסקי-בולר ¹רביד אקשטיין ¹חוברס

המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית הר-הצופים, ירושלים¹ המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה, חיפה² החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, חיפה³

בסמוך2010בסתיו קשיש, עין הקטור המוסטרי באתר שלישית חפירה עונת נערכה

לכיוונים מערב2009ליקנעם. מטרות החפירה היו להרחיב את שטח החפירה של עונת

ודרום, להבין את הרצף הסטרטיגרפי באתר, לבסס את הקורלציה בין החתך הסטרטיגרפי

את באתר לחתכים שנחשפו בעבודות גיאולוגיות במניפות סחף קדומות בסביבתו, ולתארך

האתר.

עונת נחפרו 2010במהלך ונחשפו 8 מ"ר יחידות סטרטיגרפיות-ארכיאולוגיות בתוך3

עליונה יחידה כהה: אפורה הידרומורפית המורכבים מחרסית קישון נחל פשט משקעי

הכוללת מעט צור ועצמות שלמות של פרסתנים גדולים; יחידה אמצעית הכוללת שכבת

חלוקים, פריטי צור ושברי עצמות; ויחידה תחתונה הכוללת מעט צור. הממצא הליתי כולל

פריטים לבלואזיים )גרעינים, נתזים ומעט חודים(.

על מנת להבין את הסטרטיגרפיה של האתר ואת סביבתו הקדומה נחפרו שלוש תעלות

גיאולוגיות ממערב לאתר באזור המעבר שבין מניפות הסחף של נחלי הכרמל למשקעי

הפשט החרסיתיים של נחל הקישון. יחידות הסחף שנחשפו בתעלות אלו )הכוללות חלוקי

גיר, קירטון, בזלת וחרסית אדמדמה וכן כלי צור מגולגלים( משוכבות, ככל הנראה, מעל

התעלות באתר, החתך בין הקורלציה הכרמל. בנחלי ומקורן הארכיאולוגיות היחידות

שממערב והחתך המתוארך במניפות הסחף שבמורד העתק הכרמל מציעה כי גיל האתר

בלומינסנציה שנלקחו מן הרצף באתרMIS 5הוא לתיארוך דגימות קדום ממנו. ואולי

ובתעלות נמצאות כרגע בבדיקה על מנת לבחון הערכה זו.

הארכיאולוגית ביחידה הממצא של המרחבי בפיזור הבדלים נחשפו האחרונה בעונה

( יחסית של בקר-בר ( ומעט פריטי צורBos primigeniusהעליונה. ריכוז עצמות שלמות

נמצאו באזור הצפון-מערבי. בשלב זה נראה שמדובר בפרט אחד של בקר, עם מעט 'רעשי

בעלי שרידי של רקע'

חיים אחרים )בעיקר יחמורים(, אשר מציגים לעתים מצב שימור שונה ופרגמנטציה גבוהה

בהרבה. בשאר אזורי החפירה נמצאו פריטי צור רבים ומעט שברי עצמות גדולים.

בעונות הבאות יוגדל שטח החפירה כלפי צפון-מערב על–מנת להבין טוב יותר את תהליכי

היווצרות האתר, לבחון את הדגם המרחבי על-פני שטח גדול יותר, ולבדוק האם מדובר

באתר צייד ושחיטה של בקר הבר ובעלי-חיים אחרים, או בישוב בעל אופי פעילות יותר

מגוון.

הרצף המוסטרי החדש במחצבת נשר-רמלה: תוצאות ראשוניות של עונת החפירות2010

יוסי זיידנר, אלכסנדר צצקין, ראובן ישורון, עמוס פרומקין, ליאור וייסברוד, מינהוינשטיין-עברון, סופיה ברטנקוב, אביגל אורחה, סרגי אלון, עוז ורונר, מנאר מועלם.

האתר במחצבת נשר רמלה הינו אתר מוסטרי קטור הנמצא בשפלת הרי יהודה על גבולה

עם מישור החוף. ההקשר הגיאולוגי של האתר יוצא דופן. האתר התגלה בתוך שקע בסלע

נוצר עקב קריסתם של פני השטח אל תוך החללים זיתים. השקע עין קרטון מתצורת

גיר שכבות לפני השטח בתוך בעומק של עשרות מטרים מתחת הנמצאים הקרסטיים

מתצורת בינה. עומקו של השקע עולה על עשרים מטרים וקוטרו בחלקו העליון עומד על

והארכיאולוגי של כשלושים מטרים ומצטמצם בחלקו התחתון. ההקשר הגיאומורפולוגי

בתוך השקע, שבמהלך כל תקופת ניצולin situהאתר מצביעים על הצטברות הממצאים

האתר ולאחר נטישתו המשיך להתמלא על ידי תהליכים קולוביאליים.

שנחפרו בשטח של לפחות על שישה מטרים עומד הארכיאולוגיות עוביין של השכבות

לתרבות המשתייכים צור כלי התגלו הזה הרצף כל לאורך רבועים. מטרים כארבעים

ובינוניים(. המכלול גדולים פרסתנים )בעיקר חיים בעלי עצמות איתם ויחד המוסטרית

הליתי כולל מרכיב לוולואה עשיר ומספר רב של מקרצפים. להבים וכלים שנעשו על להבים

נדירים ביותר לאורך כל הרצף. לאורך כל רצף השכבות באתר ניתן היה לזהות שינויים

מרחביים בצפיפות הצור והעצמות ובמיקומם של אזורי הפעילות.

באתר זוהו שלוש יחידות סטרטיגרפיות עיקריות. היחידה העליונה מהווה חרסית חומה כהה,

ביותר בממצא הארכיאולוגי. וקרבונט; היא הדלה אבנית, פריזמטית, דלת חומר אורגני

היא חרסית אפור-חומה, בה כמות חומר אורגני וגיר עולים; היחידה התחתונה היא2יחידה

יחידה ומייצגת פעילות אנושית אינטנסיבית ביותר. בינה לבין , נמצאו2העשירה ביותר

אי-התאמות גיאולוגיות המעידות על תהליכים קרסטיים משניים כנראה בעקבות תנודות מי

תהום. במהלך החפירה של היחידה העליונה ניתן היה לזהות מספר מפלסים ארכיאולוגיים

וביניהם שכבות כמעט סטריליות. היחידה התחתונה כוללת עדויות למוקדים ומפלסי פעילות

צפופים כמותם לא נמצאו בא"י. ביחידה זו התגלו עשרות חלוקים, בולדרים וגושי צור גדולים

שהובאו לאתר ולאחר מכן סודרו במרחב יחד עם עצמות בעלי החיים ואבנים מסלע מקומי

והממצאים תציג את האתר זו הרצאה מוגדרים. גבולות בעלי פעילות אזורי יצירת עד

הבולטים, וכן תוצאות ראשוניות מתחומי מחקר שונים.

החפירות החדשות באתר בייסמון ותרומתן להבנת ההתיישבות הניאוליתית בעמקהחולה

חמודי חלאילה-רשות העתיקותפאני בוקנטן-המרכז הצרפתי למחקר

בייסמון אחד האתרים הניאוליתיים הגדולים בעמק החולה, שרידיו משתרעים על שטח

ע"י ותחילת שנות השבעים ונחקר בשנות הששים נחפר דונם. האתר הנאמד בכמאה

והחפירות הניבו מבנה בעל רצפה מטויחת מספר בירושלים משלחות מהמכון הצרפתי

קבורות, מכלול צור עשיר ושתי גולגלות מכוירות. חופרי האתר תארכו אותו לשלב המאוחר

בתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'.

בשנת הצלה בחפירת נחפרו האתר של המערביים החל2007השוליים שנה ובאותה

פרויקט חפירות בייסמון מטעם משלחת משותפת למרכז הצרפתי למחקר ורשות העתיקות.

החפירות החדשות הראו שבשטח המערבי נחשפה שכבת יישוב לא עבה אך היא עשירה

צור, מכלול החומרית בתרבות החומרית. בתרבותה ובמיוחד ארכיטקטוניים בשרידים

עצמות בעלי חיים ושברי חרס רבים שנמצאו במצב השתמרות גרוע. במכלול הצור להבי

מגל משוננים שינון עמוק וקטומים, ראשי חץ מטיפוס עמוק גדולים וגרזנים רבים שלחלקם

הדו-פניים והכלים המגל להבי החץ, ראשי כגון הפורמלים הכלים מלוטשת. חורפה

היישוב לתקופה הניאוליתית הקיראמית הקדומה. מבדיקת עומק מתאריכים את שכבת

במרכז הפרדס עלה שקיימת שכבה עליונה דומה באופייה לשרידים שנתגלו בחפירה והיא

מושתתת על גבי שכבה שנייה צפופה בקירות והממצא אופייני לתקופה הניאוליתית הקדם

קיראמית ב'.

משאר11בריכה פחות שנפגעה מכיוון היזום הפרויקט של החפירות כשטח נבחרה

דופן שני שטחים: הדרומי בקרבת חקלאי. בבריכה אותה לשטח הכשירו ולא הבריכות

שכבות: שלוש וכוללת דומה הסטרטיגרפיה בשניהם הבריכה. במרכז והצפוני הבריכה

השכבה העליונה שנפגעה קשות בעת חפירת הבריכה, שרידים מעטים אך מכלול הצור

הומוגני, דומה למכלול של חפירת ההצלה באופייני ליישוב מראשית התקופה הניאוליתית

הקיראמית.

השכבה האמצעית איננה עבה אך השתמרו בה קירות מבנים ורצפות. מכלול הצור אופייני

השכבה ג'. קיראמית הקדם הניאוליתית התקופה בשם הידועה הע'זאלית לתרבות

ובה יותר עבה התחתונה

מספר שלבי בנייה. המבנים מלבניים ולחלקם רצפה מטויח והתרבות החומרית אופיינית

לתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'.

לסיכום; מהחפירות החדשות באתר בייסמון עולה תמונה יישובית שונה ממה שפורסם קודם

לכן. באתר רצף התיישבותי לאורך מספר תקופות בניאולית. ההתיישבות הניאוליתית באתר

החלה בסוף אלף השמיני לפנה"ס )מכויל( ונמשכה ברצף לפחות עד לאמצע האלף השישי.

יישוב קדום מהתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' ושני שלבי יישוב מראשית התקופה

הניאוליתית הקיראמית. תגליות אלו משנות את התמונה שהייתה ידועה שהיישוב בייסמון

הוא אתר ניאוליתי ענק המתוארך לתקופה הניאוליתית קדם-קיראמית ב' מאוחרת. אופי

כגון החולה בעמק ניאוליתיים אתרים למספר דומה בו ההתיישבות והרצף היישוב

הגושרים, תל רועים מערב ותל תאו.

אתר הר פרסה – בית מלאכה לייצור כלים דו-פניים מהסלע המטמורפי שיש-לרניט (Larnite-Marble)

2ויבגני וּפניק1יעקב ורדי

המחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע 1 המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע2

אתר הר פרסה נמצא בלבו של שטח תצורת חתרורים במרחק של כשלושה קילומטרים

ממזרח לצומת חתרורים. באתר זה הפיקו כלים דו-פניים מסלע מטמורפי מקומי אותו ניתן

סלע שדחיסותו ומשקלו גבוהים. זהו )Larnite Marble – )Ca2SiO4להגדיר, כשיש לרניט –

=2.9 Gr( 3(cm לעומת מרבית סוגי הצור cm3=2.4Gr)והרכבו הכימי דומה לזה של המוצר )

(. סלע זה ייחודי לתצורת חתרורים המופיעהPortland Cementהתעשייתי מלט פורטלנד )

בישראל ובירדן.

בסמיכות למחשוף שיש-לרניט ברכס הר פרסה, נמצאו בפסגת גבעה ובמדרון ריכוזי פסולת

דונם. בנוסף, פזורים בשטח מאות ואולי אף אלפי2.5עשירים המשתרעים על למעלה מ

( לא הושלם דו-פניים שעיצובם זו הפעם הראשונה בה התגלה אזורPreformsכלים .)

הפקה של כלים דו פניים מחומר גלם זה, או מסלעים מטמורפיים דומים. לא נתגלה ממצא

מתארך באתר, כמו כן לא פורסמו עד כה כלים דו –פניים, העשויים משיש-לרניט מאתרים

אחרים ומכיוון שכך אין, לעת עתה, תיארוך מדויק לאתר.

הניאולית הקדם קירמי בנגב הדרומיעוזי אבנר

. בבקעתPPNBאתרי הניאולית הקדם-קירמי בנגב בכללו מעטים למדי, רובם המכריע-

נוסף בנחל קטורה הסמוך. שנים זו, ואתר ידועים שלשה אתרי מגורים מתקופה עובדה

מהאתרים נחפרו בעבר: אתר נחל עישרון ע"י גורינג מוריס וגופר, ואתר נחל רעואל ע"י רונן.

ידועים גם כמה אתי חניה ותעשית צור מהתקופה בבקעת עובדה ובהרי אילת, ובהשוואה

לאתרי התקופה בהר הנגב, אתרי בקעת עובדה מהווים ריכוז צפוף יחסית.

בנגב הדרומי באופן משמעותי. ארבעה אתרי מגוריםPPNB לאחרונה גדל מספר אתרי ה

קטנים יחסית התגלו בשנים האחרונות- בבקעת עובדה, מעל נחל עתק וליד נחל פארן,

נוסף לרגלי הר כרכם נחפר בשנים האחרונות ע"י ע. ענתי. אולם, המספר הגדול ואתר

בא דוקא מאתרי פולחן. כ PPNB ביותר של אתרי "אתרים רודדיים"300 התגלו בעשור 

ואחדים גם בהר הנגב. האתרים כוללים סוגים ע"י מ. שם-טוב, האחרון בנגב הדרומי, רובם

אחדים של מתקנים, עגולים ואובליים, וכן שילוב של מתקנים מאורכים מכוונים אל מעגל.

אנתרופומורפיים, צלמים מיוחדים: מצבות מחוררות, אבן פרטי אלה מתגלים באתרים

קבוצות שתי כוללים הצור פרטי ועוד. מיניאטוריים בתים עציץ, דמויי קטנים מתקנים

"דמויי סירה" האופייניים ל ואף גרעינים , ובשנייהPPNBעיקריות. באחת להבים ארוכים

ולברונזה לכלכולית המאוחר, לניאולית בעיקר האפיניים הוק" "אד וכלי נתזים בעיקר

הקדומה. עם זאת, באף אחד מהאתרים לא התגלו חרסים, כלומר שהם אינם ממשיכים

לאלף ה ה' לפנה"ס. עד לאחרונה קבוצת כלי הצור המאוחרת נראתה כבולטת מבחינה

מספרית, כלומר שהקמתם של האתרים החלה באלף הז' לפנה"ס, ועיקרה היה באלף הו'

לפנה"ס )ניאולית מאוחר, תקופה הנחשבת כ"חסרה" הנגב(. אולם, לאחרונה בדק ע. ברזילי

(. בכךPPNBאת הצור מאתרי נחל רודד ומצא כי רובם שייכים דוקא לאלף ה ז' לפנה"ס )

משתנה תמונת הישוב במדבר באופן מהותי בניאולית הקדום והמאוחר כאחד. נוסף לכך,

רוחני של החברות הניאוליתיות המדבריות.האתרי הפולחן פותחים חלון גדול לעולמם

: תוצאות ראשוניות2010חפירת הפיילוט במערת מנות

¹ ועפר מרדר², ישראל הרשקוביץ'¹עומרי ברזילי

אוניברסיטת תל אביב ²רשות העתיקות; ¹

מערת מנות היא מערת נטיפים פעילה המכילה שרידים פרהיסטוריים. המערה נתגלתה

במהלך עבודות פיתוח סמוך לישוב מנות בגליל המערבי. פתחה המקורי נחסם2008בשנת

כ- לפני הנראה )ככל סלעים נעשית15,000במפולת לתוכה הכניסה להיום ונכון שנה(

ריכוזי ממצא עשירים גילויה אותרו בגלישה דרך ארובת המערה. בסקירה שנערכה עם

הכוללים בין היתר שרידי גולגולת של אדם מודרני.

נערכה חפירת פיילוט במטרה לבחון את הפוטנציאל המחקרי הטמון במערה.2010ביולי

ומחוצה לה ריכוזי נפתחו שלושה שטחי חפירה, נערך סקר מקיף בתוך המערה ותועדו

עצמות בעלי חיים סמוך לקירות המערה. בחפירה נחשפו שרידים מן הפליאולית התיכון,

הפליאולית העליון והאפיפליאולית. הממצא מן התקופה הפליאוליתית התיכונה נמצא באזור

( וכולל כלי צור שהופקו בטכניקת לבלואה. ממצא מןAהנמוך ביותר בחלל המערה )שטח

( המכיליםCהתקופה הפליאוליתית העליונה נמצא במפלסים צפופים במרכז המערה )שטח

טיפוסים כולל הצור מכלול פחם. ושרידי עצם כלי אבן, כלי בע"ח, עצמות צור, כלי

האופייניים למסורות האחמרית והאורנייקית. הממצא האפיפליאוליתי )כבארית( נמצא בתוך

( סמוך לפתחה הטבעי. Bמפולות סלע בקדמת המערה )שטח

ריכוזי עצמות בעלי חיים תועדו ונאספו באופן שיטתי לצד קירות המערה. אלה כללו בעיקר

שונה מהרכב הפאונה זה ריכוז בינוניים. דפוס יונקים גולגולות של וחלקי גפים שלמות

שנמצאה בשטחי החפירה, בעיקר שברי עצמות ועצמות בע"ח קטנים.

מערת מנות שונה בתכונות הפיזיות שלה משאר המערות הפרהיסטוריות המוכרות באזור.

נטיפים ריכוזי ידי על טבעי באופן הנחלק גדול פנימי וחלל למדי קטן פתח למערה

ל"מדרגות". יתרה מזאת נראה שהנטיפים היו חלק מ"התפאורה" של המערה בזמן יישובה

שכן גילם מוערך למאות אלפי שנים.

למן הפליאולית בשימוש האדם הייתה מנות מעידים שמערת והרכבו לסיכום, הממצא

היה בה השימוש העליונה הפליאוליתית בתקופה כי נראה האפיפליאולית. ועד התיכון

לקירות סמוך עצמות ריכוזי של הימצאותם והעשיר. הרב הממצא שום על אינטנסיבי

עתיד במערה המחקר זה בשלב טורפים. ידי על גם נוצלה שהמערה המערה מרמזת

להתמקד בפליאולית העליון בתקווה לתרום לחקר התקופה ואולי אף לחקר התפתחותו של

האדם המודרני ודרכי התפשטותו ברחבי העולם הישן. בנוסף, תודות לשימור המצוין של

לשחזור לתרום הצפוי וסביבתי פליאו-אקלימי מחקר יערך במערה, והנטיפים הממצא

האקלים הקדום באגן המזרחי של הים התיכון.

מושב שלישי – דגים עכברים ועפיפונים

חקר הרכיכות בצ'טלהויוק, תורכיה

דניאלה בר-יוסף מאירהמחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

צ'טלהויוק הינו אחד התלים הגדולים במזרח התיכון ובו למעלה משתים עשרה שכבות מן

התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'. בתי היישוב הבנויים מלבנים הכילו אלפי רכיכות

שמקורן במים מתוקים מסביבת האתר. בנוסף לאלה, נוצלו רכיכות המים המתוקים כמקור

מזון וכחמר גלם לקישוטים, לחפצים שונים ואף היוו מרכיב בטיח שעל גבי הקירות. רכיכות

ובתקופה כחרוזים, בעיקר ושימשו התיכון בים מקורן אשר בצ'טלהויוק נתגלו נוספות

מסוימת היה לקט של קונכיות מאובנות מהרי הטאורוס. טרם נמצא הסבר להעדרם הכמעט

מוחלט של חלזונות יבשה מהאתר ולפיכך לא ניתן לנצלם כמקור לשחזור הסביבה. לעומת

זאת השלב הראשון של מחקר איזוטופי על צדפות המים המתוקים יוכל להאיר את השינויים

האקלימיים שחלו במהלך ההתיישבות באתר ואולי אף להצביע על דגמים עונתיים ביישוב

.האתר

 

דגים עם או בלי מלח: תרומתם של שרידי דגים לשחזור פליאואקולוגי1,2עירית זהר

אוספי הטבע הלאומיים, המכון לארכיאולוגיה, בנין ברמן, קרית אדמונד י ספרא, גבעת רם ירושלים1

91904 המכון ללימודי ים ע"ד רקאנטי, אוניברסיטת חיפה2

zoharir@post.tau.ac.il

לא החזק ביותר, או האינטיליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר"

".לשינוי

צ'ארלס דארווין

האוכלוסיות בין הקשר על מהימנה עדות מספקים ארכיאולוגים מאתרים דגים שרידי

הקדומות לסביבה במספר היבטים:

: הם מלמדים אותנו על תרומתם של הדגים לכלכלה ולדיאטה של חברותהיבט החברתיב

: הם מלמדים אותנו עלהיבט הסביבתיקדומות ומיומנויות טכנולוגיות לתפיסתם וניצולם; ב

התנאים האקולוגים ששררו בבית הגידול: טמפרטורה, מליחות, עומק ותנועת המים.

מהמינים( ודגי מים58%תפוצת הדגים נחלקת לשתי קבוצת מרכזיות: דגי מים מלוחים )

(. ההתאמות לבית הגידול הנם ברמה פיסיולוגית ולכן רוב הדגים מוגבלים41%מתוקים )

בתפוצתם לבית גידולם כאשר רק אחוז אחד ממיני הדגים יכול לעבור בין בית גידול של מים

מלוחים למים מתוקים )לדוגמא הסלמוניים(. בתוך כל בית גידול ישנה חלוקה לתת קבוצות

בהתאם להתאמותיהם הפיסיולוגיות.

מחקרים גיאולוגים וסביבתיים שנעשו על חלקו הצפוני של עמק הירדן הצביעו על שינויים

בקשרי מים וברמות המליחות של המים. לדעת החוקרים בתקופות מסוימות חלה עליה

ברמת המליחות של גופי המים הפנימיים. בהרצאה זו נתמקד בהשפעה של שינויים אלו

בעיצוב חברת הדגים בבבתי גידול של המים הפנימיים: אגם החולה הקדום ואגם הלשון/

הכנרת הקדומה.

מיני דגים ילידים, הנמנים32כיום פאונת הדגים של המים הפנימיים בישראל כוללת

דגי מים מתוקים "ראשוניים" ו"משניים". דגי מים מתוקיםעל שמונה משפחות הכוללות

"ראשוניים" הנם דגים הרגישים לשינויים ברמת מליחות המים )עד כדי הכחדה(, בעוד שדגי

מתוקים מים

( הקרפיוניים למשפחת השייכים דגים בארץ יותר. עמידים הנם (Cyprinidae"משניים"

( מייצגיםCichlidaeשייכים לקבוצה הראשונה בעוד שדגים השייכים למשפחת האמנוניים )

את הקבוצה השניה, שהנה מצד אחד עמידה לשינויים בשיעור המליחות, אך רגישה לירידה

בטמפרטורת המים. מכאן אנו מניחים ששינויים ברמות מליחות המים באגמים הקדומים

סממן יהוו ולפיכך המינים שלהם בעושר ופגיעה הקרפיוניים בשכיחות בירידה יתבטאו

מהימן לשינויים פליאואקולוגים בבית הגידול.

שחזורי התנאים הפליאואקולוגים באגם החולה הקדום מתבסס על ניתוח של שרידי דגים

שנה ועינן780,000משני אתר מפתח: גשר בנות יעקב )גב"י( המתוארך לפרק הזמן שלפני

שנה. אופיו הפליאואקולוגי של אגם הלשון/ הכנרת הקדומה נבדק12,000המתוארך ללפני

שנה. 23,000 המתוארך ללפני IIמשרידי הדגים שנמצאו באתר של אוהלו

לימוד שרידי הדגים מאתרים אלו הראתה:

( של קרפיוניים ושכיחות נמוכה של אמנוניים, בכל האתרים.80%. שכיחות גבוהה )מעל ל-1

. עושר מינים גבוה של דגים ממשפחת הקרפיוניים וייצוג מלא לכל המינים הידועים לנו2

מבתי גידול אלו.

( בגב"י ועינן ולבנון הכנרתMirogrex hulensis. זיהוי של מינים אנדמיים כמו לבנון החולה )3

(M. terraesanctae באוהלו )II .

ממצאים אלו מלמדים שהשינויים ברמות מליחות המים שתועדו מאגם החולה ומהכנרת

הקדומה )אגם הלשון( לא גרמו לשינויים חדים בתנאי בית הגידול של דגי מים מתוקים

ראשוניים )קרפיוניים(. בנוסף עושר המינים הגבוה שתועד עבור הקרפיוניים וההימצאות של

של ושגשוג להתפתחות אופטימליים היו הגידול בבית שהתנאים מעיד אנדמים מינים

משפחה זו. לעומתם, שכיחותם הנמוכה יחסית של דגים ממשפחת האמנוניים והשפמנוניים

(Clariidaeיכולים להעיד או על טמפרטורות מים נמוכות יחסית לממוצע או על הבדלים )

טאפונומיים בסיכויי ההשרדות של עצמותיהם.

במחקרים וישומיים ראשוניות תוצאות - במכרסמים שחיקה דגמי של מרקם ניתוחפלאואקולוגים

2אונגר. ס ופיטר 1 בלמקר מרים

.הארוורד אוניברסיטת, לאנתרופולוגיה מחלקה .1.פייטוייל, ארקנסו אוניברסיטת, לאנתרופולוגיה . המחלקה2

יונקים של קדומה דיאטה למדד בשיטות נרחב שימוש עשו קדום אקלים לשחזור שיטות

(.וגבוהות בינונית, נמוכות הפרדה בכושר שחיקה דגמי, מורפולוגיה,יציבים איזוטופים: כגון)

המחקרים רוב, לדגום ניתן אותם בגודל המאובנים בעיקרן הנובעות מגבלות עקב, אולם

באתרים נפוצים הינם מכרסמים, לעומתם. ובינוניים גדולים יונקים על התבססו ביותר

מציגים אנו, זה במחקר. אלו מחקר לשיטות כמקור נוצלו לא עתה ועד ארכיאולוגים

בניתוח השימוש את הבוחנות ראשוניות Microwear Texture Analysis.תוצאות לראשונה

משתי שנדגמו שחיקה דגמי של מרקם ניתוח בין השווה זה שחיקה מחקר דגמי של מרקם

מרקם ניתוח שיטת. בתזונתם זה מזה הנבדלים אמריקאים צפון מכרסים של אוכלוסיות

חזרה של ברי ומימדים, מימד בתלת, גבוהה ברזולוציה שחיקה דגמי של ניתוח מאפשרת

.גדולים יונקים של תזונה בין להבחנה כיעילה הוכחה זו ׁשיטה. מרקם - משטחי

השייכים אמרקאים צפון מכרסמים של מינים ארבע דגמנו : )Oryzomys palustris )n=2 ,ו

עשב כאוכלי שתוייגו )Permyscus maniculatus )n=4 ו Perognathusתזונה קבוצות לשתי

Sigmodon hispidus ו )n=6(שתוייגו חתך על מימדי תלת פרופיל. וזרעים כל שאוכלי

longimembris ובשטח מיקרון 0.18 בעובי, רוחבי )n=1(של נאסף, מיקרון 139 על 102

נתונים.קונפוקאלי לבן אור מיקרוסקופ באמצעות התחתונה החותכת השן של החך מצד

.מידה קנה תלוי פרקטאלי לניתוח תוכנה באמצעות נותחו מימדים תלת

של מרקם ניתוח במדדי מאלו אלו נבדלים זרעים ואוכלי עשב אוכלי כי מעידות התוצאות

של יותר גבוהות רמות אך, הטרוגניות של יותר נמוכות עשב רמות לאוכלי. שחיקה דגמי

.מורכבות במדדי נבדלו לא שתי הקבוצות. זרעים לאוכלי מאשר מילוי ונפח אנסיותרופיות

כי מציע זה מחקר.גדולים עשב ואוכלי קופים עבור שפורסמו תוצאות תואמות אלו תוצאות

על מכרסמים קבוצות בין להבחין שחיקה דגמי של מרקם בניתוח להשתמש יכולים אנו

.מזונם בסיס

בכמויות מכרסמים של הימצאותם בהינתן קדום אקלים לשחזור רב פוטנציאל בכך יש

בלבנט הפליאואקולוגי במחקר זה מחקר ליישום שתי דוגמאות יינתנו. ארכיאולוגים באתרים

ושחזור מאפריקה הקדמון יציאת האדם לשאלת והקשר בעובידייה הסובב שחזור: הקדום

.מהלבנט הניאנדרטלים של ההכחדה ושאלת האחרון בגלציאל האקלים

העפיפונים בנגב ובצפ' מז' סיני – הבנת תפקודם ותיארוכם בהיבט סביבתי

אסף הולצר, עוזי אבנר, נעמי פורת, דני נדל, גיא בר-עוז, דן מלקינסון וליאורה קולסקההורביץ

( )'ה'עפיפונים' DESERT KITES'אבן גדרות שתי הבנויים משולש דמויי מתקנים הם

ובסיני גודל - מעין מכלאה. בדרום הנגב מארכות המתכנסות למתחם מעגל או מצולע

המתקנים נע בין עשרות למאות מטרים )אורך זרועות העפיפונים(, והוא מגיע לאלפי מטרים

במתקנים הערוכים בשרשראות ארוכות בעבר הירדן ובסוריה, שם מוכרים מאות מתקנים

עפיפונים בין קדש ברנע ומערב מכתש רמון בצפון, לבין בקעת16כאלה. בנגב מוכרים

הירח וראש מפרץ אילת בדרום )שרידי עפיפון)?( אחד נמצאו במדבר יהודה(. בספירה זו

נכללים גם עפיפונים הנמצאים היום בשטח מצרים אך מבחינה טופוגרפית וסביבתית הם

עדיין חלק מן המכלול הנגבי מבחינת ההקשר הסביבתי, התרבותי וההיסטורי.

פיזור המתקנים בדרום הנגב ובערבה כאתרים בודדים ובמערכות קטנות מחד, וגודלם הקטן

ניצול המאפשרים ובאופן במיקומים במכוון הוקמו כי בקביעה תומכים מאידך, יחסית

אוכלוסיות בעלי חיים הנשענות על פוטנציאל מרעה מקומי. חלק מהעפיפונים בנויים על

נתיבי מעבר של בעלי החיים, ואינם צמודים לאזורי מרעה. המחקרים האחרונים בעפיפוני

ו- 14הנגב והערבה מתארכים את הקמת המתקנים )פחמן- (OSL- לסוף האלף הרביעי

ראשית האלף השלישי לפנה"ס, ואת משך השימוש בהם עד למחצית האלף השני לפנה"ס

הסיבות להקמת המתקנים במרחבא(לכל המאוחר. מטרות ההרצאה הן לנסות ולהציג את

הסיבות ליציאתם משימוש לאחר פרק זמן קצר למדי. ב(בתקופת הזמן הנתונה,

הקמתם של העפיפונים בנגב מקבילה לתהליך של גידול משמעותי באוכלוסיית המדבר

שהחל כבר באלף השישי לפנה"ס. התהליך בולט במקומות כגון בקעת עובדה בה הייתה

התיישבות קבע המבוססת על חקלאות ומרעה של צאן.

בהרצאה נדון בשאלות הבאות:

צייד, ותחזוקת מתקני בבניית רבים ומשאבים להשקעת מאמצים הסיבה הייתה מה -

כשהבסיס המרכזי של הכלכלה היה מרעה?

- האם העפיפונים מייצגים התפתחות מקומית של טכנולוגיית צייד, או שמא הם מבטאים

התאמה

של טכנולוגיה מיובאת ממזרח או צפון מזרח הלבנט – שם היו מתקנים דומים אך גדולים

יותר,

מתוארכים בחלקם לאלף השביעי לפנה"ס?

- האם מדובר בניסיון לספק תחליף לבשר מעדרי הצאן – שהיוו מקור עושר קבוע לבעליהם

ונוצלו בתקופה הזאת בעיקר למוצרים משניים?

- האם קצב גידול האוכלוסייה האנושית גבר על זה של העדרים המבוייתים אשר בתנאי

המדבר לא הצליחו לספק מספיק חלבון לאוכלוסייה הגדלה?

- האם שינויים אקלימים )התייבשות( הביאו להפסקת השימוש במתקנים?

בע"ח שהיוו באוכלוסיות והצמצום הצייד בעפיפונים - האם באופן פרדוקסאלי, הצלחת

פוטנציאל לצייד, הביאה להפסקת השימוש בהם?

האם הקמת העפיפונים והשימוש בהם שרתו בעיקר מטרות-

ברתיות/תרבותיות/טקסיות/פולחניות במסגרת של ליכוד חברתי, תוך הדגשת הפן הסימבולי

של צייד באוכלוסיה אגרו-פסטורלית?

OSLתיארוך העפיפונים בסמר ב-

נ. פורת, ד. נדל, ג. בר-עוז, ד. מלקינסון, ע. אבנר, א. הולצר

סמר-מערב סמר-מזרח, המכונים עפיפונים, שלושה נמצאו סמר קיבוץ Aבקרבת .Bוסמר-מערב

מתוך הסדימנטOSLבעת החפירה של עפיפוני סמר-מערב נלקחו דוגמאות לתיארוך ב-

הפלוביאלי שמילא את המכלאות. כמו כן נלקחו דוגמאות מתחת לאבנים שבונות את גדרות

דוגמאות.11האבן בשלושת העפיפונים, סה"כ

הקוורץ הופרד מהסדימנט ונמדד בשיטות מקובלות. מכיוון שנמצא שהסדימנטים מכילים

קוורץ מגילים שונים, שבחלקו נגזר מטרסות עתיקות, נמדדו כל הדוגמאות גם בשיטת ה-

single grain ל-800. בין גרגרים נמדדו, ומתוכם בין 1000 ל-100 נמצאו עם תכונות200

OSL.מתאימות. שיטות סטטיסטיות שימשו להגדרת הגיל המשמעותי ביותר מבין הגרגרים

B וסמר-מערב Aהתוצאות מראות שהסדימנטים שממלאים את המכלאות של סמר-מערב

שנה לפני זמננו, בהתאמה. הסדימנטים מתחת לגדרות4700 שנה ו- 4000שקעו לפני כ-

גילים בטווח של גילי 5400-3400נתנו בכל העפיפונים גילים אלו תואמים שנה. IRSL

שנה.4700קודמים מעפיפון סמר-מזרח של כ-

ציד צבאים בשלהי הפרהיסטוריה בצפון הלבנטגיא בר-עוז

מכון זינמן לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה

ניצול אינטנסיבי ומתמשך של משאבי טבע בידי החברות החקלאיות הפרוטו-היסטוריות

גרם להשפעות אקולוגיות משמעותיות על תפוצת החי במזרח התיכון הקדום. בעיקר, שיטות

הציד הבתר-ניאוליתיות, שכללו ציד המוני ולא מבוקר של בעלי פרסות, הביאו להכחדה של

( ייחודי של עצמות צבי פרסי ( מן האלףGazella subgutturosaמספר חיות בר. מכלול

( מכויל לפנה"ס; נחפר על ידי 3630-3350הרביעי לפנה"ס בצפון-מזרח סוריה בתל-חורן

פרנק הול מאוניברסיטת ייל( מספק מידע חדש על שיטות הציד ההמוניות שפגעו קשות

בדפוס נדידת הצבאים, תהליך שהביא בשיאו להכחדתם מן הלבנט, יחד עם מיני בעלי

פרסות ערבתיים נוספים. המתכונת החברתית של ציד המוני של צבאים בתקופות בהן בני

צייד משיטות משמעי חד באופן נבדלת משק חיות ניצול על בעיקר התבססו האדם

ובנות-קיימא שהתקיימו בתקופות הקדומות, כאשר חיות הבר היו מקור המזון ממוקדות

העיקרי מן החי.