1

לאחריות ולמחויבותמפתחות

מדריך למורה

לכיתה ו' מתן מענה כולל לכל תכנית הלימודים החדשה

במקצוע תרבות ישראל ומורשתו

באישור המטה לתרבות ישראלבמשרד החינוך

ד HELEDחל״עתים

יעוץ ומידעבמעגל החיים היהודי )ע״ר(

ITIMResources and Advocacy for jewish life

2

3

מדריך למורה

לאחריות ולמחויבותמפתחות

לכיתה ו'

ספר לימוד במקצוע תרבות ישראל ומורשתו

4

ניהול חינוכי: הדר סופר

ריכוז: יסכה אליצור

כתיבה: אליסף תל-אור

קראו והעירו: ליאורה איילון, יסכה אליצור, גילה זית

עריכה פדגוגית: סמדר ברסלב

עריכה מגדרית: רותי פויכטונגר

עריכה לשונית: מיטל שרף

עיצוב גרפי: סטודיו עדי צור

התכנית באישור המטה לתרבות ישראל במשרד החינוך

כל הזכויות שמורות לחל״ד מפעלים חינוכייםבן יהודה 86, ת.ד 3291, תל אביב.

טלפון: 035231311 פקס: 035231118

ד HELEDחל״עתים

יעוץ ומידעבמעגל החיים היהודי )ע״ר(

ITIMResources and Advocacy for jewish life

4

55

תוכן הענינים

על התכנית .1

רקע

החוברת לתלמיד

מבנה היחידות

דרכי למידה והוראה והיבטים נוספים

הכוונה בהוראת יחידות הלימוד .2

יחידת פתיחה – גיל מצוות-אחריות ומחויבות .3

מפתחות לגלגל השנה .4

יחידה מס' 2 – חגי ישראל - בימים ההם בזמן הזה

יחידה מס' 3 - ראש השנה - הקול הפנימי

יחידה מס' 4 - יום הכיפורים-קדושת היום

יחידה מס' 5 - סוכות-שמחה ואחדות

יחידה מס' 6 - חנוכה

יחידה מס' 7 - ט״ו בשבט - חג לאילנות

יחידה מס' 8 - פורים - נתינה ואחריות

יחידה מס' 9 - פסח -לחם עוני

יחידה מס' 10 - ימי אבל וחורבן-יום השואה ותעניות החורבן

יחידה מס' 11 - מועדים לאומיים: זיכרון ועצמאות

יחידה מס' 12 - שבועות

מפתחות לחלוציות .5

יחידה מס' 13 - להיות חלוצים

יחידה מס' 14 – חלוצים בבניין הארץ

יחידה מס' 15 - המעשה החלוצי

יחידה מס' 16 - העפלה ואחריות

יחידה מס' 17 - חלוציות בהחייאת השפה העברית

יחידה מס' 18– חלוציות היום

6

מפתחות לעצמאות .6

יחידה מס' 19 - ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

יחידה מס' 20 – שורשים היסטוריים

יחידה מס' 21 – זיקה שלא פסקה

יחידה מס' 22 – עלייה וקיבוץ גלויות

יחידה מס' 23 - חירות, צדק ושלום

יחידה מס' 24 – חתימת המגילה

מפתחות לגיל מצוות .7

יחידה מס' 25 - על עצמי

יחידה מס' 26 – פוגשים את הטקס

יחידה מס' 27 - בת מצווה ובר מצווה

יחידה מס' 28 - עלייה לתורה וקריאה בתורה בגילל מצוות

יחידה מס' 29- ספר התורה ופרשות השבוע

יחידה מס' 30- ההפטרה

יחידה מס' 31- הפרשה שלי

יחידה מס' 32- פרשנים ופרשנות

יחידה מס' 33- נושאים וערכים בפרשה

יחידה מס' 34- פרשה ואקטואליה

יחידה מס' 35- הדרשה שלי

6

7

פרק ראשון: על התכנית

רקע

זהותנו את המכוננת היהודית והיצירה המורשת מכלול הנה ישראל' 'תרבות

כאומה וכיחידים.

ועל מנת והתמצאות במורשתם, בית מתוך מגמה להעניק לתלמידים תחושת

לאפשר לתלמידים לעצב לעצמם זהות יהודית משמעותית התואמת את אורחות

חייהם, פותחה תוכנית לימודים חדשה – תרבות ישראל ומורשתו- בהיקף של

שתי שעות שבועיות בכל שכבת גיל.

)מעובד מתוך אתר האינטרנט של המטה לתרבות ישראל(

תכנית 'תרבות ישראל' כפי שהתגבשה במשרד החינוך, וכפי שבאה לידי ביטוי בניסוח

מטרות העל והמטרות האופרטיביות של התכנית, מכוונת להקניית ידע בתרבות ישראל,

מדרש שירה, ולצדם הגות, מדרש, מקרא, טקסטים: מגוון עם והתמודדות להכרה

ומושכלת, לצד למידה חווייתית. כל וכיוצא בזה. באמצעות למידה קוגניטיבית תמונה

אלו במגמה לתת בידי התלמידים כלים לגיבוש זהות ישראלית-יהודית ולעיצוב אורחות

חיים המבטאים את תרבות ישראל.

תכניות העשרה ויישום של בפיתוח, הטמעה העוסק ארגון הנו חינוכיים חל״ד מפעלים

ביהדות ותרבות ישראל משנת 1975, מתוך שאיפה לבסס ולהעצים את הזהות היהודית

בקרב ילדים ובני נוער, בגישה חיובית ופלורליסטית, תוך שימוש בדרכי הוראה חווייתיות

וחדשניות והצגת פן רלוונטי ואקטואלי.

זהות, בתחומי לימודים תכניות בפיתוח רב ניסיון שלחל״ד העובדה ולאור זאת לאור

מורשת ותרבות ישראל, נענתה חל״ד לאתגר לפתח תכנית התואמת במדויק את דרישות

המקצוע 'תרבות ישראל ומורשתו'.

הדגשיה, מרכיביה, מטרותיה, ו'- כיתה של הספציפית בתכנית נתמקד זה במדריך

מקורותיה המרכזיים, המבנה שלה, ודרכי הוראתה.

8

החוברת לתלמידספר הלימוד לתלמיד כולל יחידת פתיחה וארבעה שערים התואמים לארבעת הנושאים

המארגנים של התכנית:

כל יחידה פותחת ב'מפגש רשת' - מפגש בין ילדים או דמויות אחרות, המדמה פעילות

ומחויבות אישית אחריות של שאלות בבחינת ומסיימת באינטרנט, חברתית ברשת

בנושא היחידה.

יחידת הפתיחה

יחידת הפתיחה נפתחת בהתכתבות של ילדים ברשת חברתית דמיונית. הרציונל העומד

בבחירת פתיחה זו הוא שהרשתות החברתיות הן אחד האמצעים בעלי הכוח וההשפעה

הגדולים ביותר שיש כיום בעולם. נכון לשנת 2012, בחברת פייסבוק לבדה רשומים כ-845

מיליון משתמשים פעילים. כ-483 מיליון מהם גולשים ברשת הפייסבוק מדי יום.

רשתות חברתיות אלו, כדוגמת פייסבוק, מפרסמות לא אחת כי השימוש בהן מותר מגיל

,)!18 מגיל מותר היה בה השימוש אינטרנט כאתר עלתה רק )כשפייסבוק בלבד 13

ויכולת להפעיל בוגרים כישורים חברתיים של אנשים בזירה הדורשת מכיוון שמדובר

שיקול דעת ואחריות בשעת הצורך.

איסור זה אינו עומד בסתירה לחוברת הלימוד, שכן בבואנו להכין את התלמידים לגיל

המצוות יש להביא בחשבון גם את השימוש של התלמידים ברשתות החברתיות מגיל

13 ואילך, דבר המאפיין כיום את בני הנוער בישראל ובעולם. ראינו לנכון לבחור דווקא

במבנה זה, שיכול להוות פתח לחינוך התלמידים לשימוש נכון זהיר ויעיל בכלי זה, מתוך

מחשבה שיש להכין את התלמידים לאחריות המוטלת על כתפיהם מיום שבו הגלישה

ברשתות אלו מותרת להם על פי חוק,

ביחידה זו יעסקו התלמידים באופן נרחב במשמעות המושגים: 'גיל מצוות', 'עול מצוות'

וכדומה, תוך היכרות עם מגוון פרשנויות ומשמעויות שניתנו למושגים אלו לאורך הדורות,

מימי חז״ל ועד לימינו אנו. כמו כן יושם דגש על האחריות והמחויבות המונחים בגיל זה

על כתפיו של התלמיד, לצד עצמאותו וזכויותיו ההולכות ומתרחבות מגיל זה ואילך.

מארבעת אחד בכל הלימוד אורך לכל ישתקפו זו יחידה של וחשיבותה משמעותה

הצירים שמהם מורכב ספר הלימוד.

עמ' 7-14בספר לתלמיד

9

מפתחות לגלגל השנה

בשער זה נכיר לעומק את חגי ישראל. נראה כיצד השתמרו או התחדשו מנהגים ורעיונות

במהלך השנים, וכיצד באה בהם לידי ביטוי האחריות והמחויבות לכלל.

ואילו חלק מחגי ישראל נשמרו בצורתם לאורך כל שנות ההיסטוריה של עם ישראל,

בחגים אחרים הלכו והתפתחו רעיונות חדשים, מנהגים שונים וערכים מיוחדים שהתווספו

על מקורות החג הראשוניים והקדומים ביותר.

בחגי ישראל ניתן למצוא ערכים רבים המחנכים אותנו לקבלת אחריות על עצמנו, על

ביתנו, קהילתנו ועמנו, וכן מנהגים רבים המלמדים אותנו על המחויבות והאחריות הרבה

שיש לכל אחד ואחת מאתנו בעבור הכלל.

לכל היחידות בחלק זה מבנה דומה:

� דיון על ערך מרכזי של חג.

� מקורות המתייחסים למהות הראשונית של החג.

� השתקפותו של ערך האחריות בחג.

� מסורת וחידוש בחג

� שאלון אישי

� הצעה לפעילות המשקפת בגרות ואחריות

מפתחות לחלוציות

בשער זה נלמד על המפעל החלוצי שהחל לקרום עור וגידים מאז אמצע המאה ה-19

שלה ובהיבטים ״חלוציות״ המילה במשמעות נעסוק השער של בראשיתו ימינו. ועד

לאורך הדורות - החל באברהם אבינו שהיה חלוץ בדרכו, דרך נחשון בן עמינדב אשר

בבורא ביטחון מתוך הסוער סוף ים אל להיכנס הראשון החלוץ היה המדרש פי על

עולם, ועד שניים וחצי השבטים אשר עברו חלוצים לפני יתר השבטים בכניסה לארץ.

בחלק זה יכירו התלמידים דמויות חשובות שהיוו חלק משמעותי במפעל הציוני וייחשפו

ולמעשים פורצי דרך שעשו החלוצים מאז ראשית ההתיישבות לאירועים משמעותיים

המחודשת בארץ-ישראל ועד ימינו אנו.

בפרק זה יושם הדגש על המחויבות והאחריות הלאומית שבחלוציות, ויחד עם התלמידים

נדון בשאלה כיצד יכולה אחריות זו לבוא לידי ביטוי כיום, בחייהם שלהם.

עמ' 17-83

עמ' 93-129

10

1מפתחות למגילת העצמאות

בשער זה יכירו התלמידים לעומק את מגילת העצמאות ואת הרקע להכרזת המדינה.

בנוסף התלמידים ידונו במשמעות של חיינו כיום במדינת ישראל ובאחריות והמחויבות

של מדינת ישראל כלפי אזרחיה וכלפי העם היהודי בכלל - יהודי התפוצות. כמו כן נכיר

את המקורות שעליהם נבנתה מגילת העצמאות ונעסוק בחלקיה השונים.

מפתחות לגיל מצוות

תכנים יידונו ביחידה לבגרות. מילדות המעבר כגיל המצוות בגיל נעסוק זה בשער

כגון קריאה בתורה ובהפטרה ומקומה של הדרשה, שיכולה להוות ציון דרך משמעותי

בהתבגרותם של נערים ונערות. כל זאת תוך קישור לגיל המצוות שבו נוהגים בנים רבים,

ובימים אלו גם אחדות מן הבנות, לקרוא את פרשת השבוע או את ההפטרה שחלים

בסמוך לתאריך הלידה העברי שלהם.

כחלק מהעיסוק בגיל המצוות יורחב הדיבור, הן על האחריות והמחויבות בגיל זה, והן על

דרכים שונות שבהן נהוג בעולם ובעם ישראל לציין את גיל הבגרות.

וקריאה ידובר בהרחבה על פרשת השבוע, קריאה בתורה, הפטרה זה כן בחלק כמו

לקריאה התלמיד את להביא במטרה השבוע, בפרשות ומשמעותית אקטואלית

אקטואלית בפרשת השבוע שלו.

לעולם לחיבור יוקדש הלימוד מן מרכזי חלק השערים, ביתר לאמור בדומה בנוסף,

המעשה - בלקיחת אחריות של התלמידים כבוגרים ומחויבים לקהילה שבה הם חיים.

של האינטרנט אתר באמצעות ביטוי לידי יבוא הלימוד מן שחלק לציין המקום כאן

'עתים', והוא ילווה את הלימוד בציר זה. באתר יש מידע נרחב, כלים ופעילויות שיכולים

השבוע פרשת סביב בכיתה הנערך הלימוד את הפועל אל הכוח מן להוציא לסייע

וכתיבת הדרשה האישית של כל תלמיד ותלמיד.

פרישה שנתית

את שער מפתחות לגלגל השנה מומלץ כמובן ללמוד כל חג סמוך למועדו.

את הצירים הנוספים אנו ממליצים לחלק בין השעתיים השבועיות. שעה אחת שתוקדש

לנושא גיל מצוות ושעה נוספת שתוקדש ליתר תכני החוברת.

הערה: בספר לתלמיד מצוטטים לא אחת פסוקים מן התנ״ך. כדי להימנע מן הצורך

לציון המילה נכתב ב-ה'- י-ה-ו-ה במקומות שבהם הוחלף שם השם המפורש בגניזה,

'השם' - שמו של אלוהים.

עמ' 139-175

עמ' 185-253

11

1

2

מבנה יחידות הלימודלכל היחידות מבנה קבוע הבנוי משלושה חלקים:

פתיחה: 'מפגש רשת'

המרכזיים הנושאים אחד סביב רב-משתתפים בשיח נפתחת היחידה

דמיונית חברתית ברשת מתרחש השיח הנלמדת. ליחידה הקשורים

באינטרנט.

לרוב הדיונים נערכים לא רק בין דמויות של תלמידים אלא גם עם דמות

משמעותית הקשורה לנושא הנלמד, שמציגה את הנושא בהיבט אישי,

חווייתי, סובייקטיבי.

הדמות יכולה להיות דמות היסטורית אמיתית, דמות עכשווית אמיתית,

או דמות דמיונית.

גוף היחידה

הוראת נושא היחידה באמצעות שלל מקורות ופעילויות:

פסוקים מהמקרא, אגדה ומדרש, סיפורי חסידים, פזמונים, קטעי ספרות

ויצירות אמנות.

הליבה מקורות את שיקבעו הם לבירור העומדים והסוגיות הנושאים

שייבחרו ואת העזרים הנלווים שבהם ייעשה שימוש.

הכותרות בחלק זה הן כותרות ממוקדות אשר יבהירו את הנושא שעליו

יש לשים דגש באותו חלק של הלימוד.

בחלק זה יינתן מקום למעורבות אישית של התלמיד, תוך הבעת עמדה,

חשיבה ביקורתית והערכה מעצבת.

12

סיום: לוקחים אחריות3

יחידות הסיום בנויות על אסטרטגיות שונות. בחלק מן היחידות יש שימוש

החומר סיכום מהוות מהן חלק מסקנות, והסקת חקר באסטרטגיות

ליצירה אישית הדורשת יש הזמנה ויישומו, בחלק מהן ביחידה הנלמד

יוזמה ודמיון, ובאחרות הזמנה ליצירה קבוצתית.

המכנה המשותף של כולן הוא חידוד הנושא של לקיחת אחריות והמחויבות

האישית של התלמיד לסובבים אותו, תוך קישור לנושא הנלמד ביחידה.

חוץ-כיתתית, פעילות המזמנות הצעות יש זה בחלק שבהן יחידות יש

ראיונות, סיורים. אנו רואים בהצעות אלו חלק משמעותי מאוד בלמידה של

״אמור ולפעול, כמאמר הפתגם: ומהחינוך שלו לקחת אחריות התלמיד,

מעט ועשה הרבה״.

דרכי למידה והוראה והיבטים נוספים

קישורים

כל יחידת לימוד עומדת בפני עצמה, אך היחידות בנויות ברצף הקושר את היחידות זו לזו,

ויוצר שיח ביניהן. במד״ל הצבענו על קישורים בין היחידות השונות. במקום שהתאפשר יצרנו

את הקישורים מפורשות בתוך יחידות הלימוד.

מסגרת שעות

היקף שעות הלימוד השנתי עומד על 75 שעות. ספר הלימוד כולל 35 יחידות. פירוש הדבר

יותר, זמן רב ניתן להקדיש לחלק מהשיעורים יוקדשו כשעתיים בממוצע. יחידה שלכל

וכדי שלא לחרוג ממכסת הזמן המוקצה למקצוע זה, ללמד את השער ״מפתחות לגלגל

השנה״ כחלק משיעורי שפה הנלמדים לקראת החגים. הספר הוא מודולרי, וניתן בכל עת

לפסוח, לשוב אל תכנים, לדלג ולעבוד בהתאם לצרכים המדויקים של כל כיתה וכיתה.

לצרכי בהתאם לקצר או להרחיב החופש יש מורה לכל כללית. המלצה כמובן זוהי

הכיתה.

13

באופן ולפעול לתלמידים לקחת אחריות יוצע החוברות רבים של בחלקים לעיל, כאמור

משמעותי, גם מעבר לגבולות השיעור. מומלץ לעודד עשייה ברוכה זו, ולדחוף את התלמידים

לקחת אחריות כחלק מהחינוך שלהם לגיל המצוות.

המדריך למורה

המדריך למורה מציג הכוונה פרטנית בהוראת כל יחידה מיחידות הלימוד ויכלול בתוכו:

מטרות א.

זוגית, יחידנית, למידה - עמידה על סגנונות למידה שונים: למידה סגנונות למידה ב.

למידה קבוצתית ודיון במליאה.

דרכי למידה והוראה שונות ומגוונות ג.

הצעות לעיצוב סביבה לימודית ד.

קישורים לאתרי אינטרנט ומאגרי מידע ה.

קישורים שונים - ליחידות נוספות בספר, ל'מפתחות לעמי וארצי', למקצועות לימוד ו.

נוספים, לעולמם של הלומדים.

הצעות ללמידה חוץ כתתית ז.

הערכה ח.

הרחבה והעשרה למורה ט.

14

15

עמ' 7

עמ' 8

עמ' 15-7בספר לתלמיד

ובמחויבות שהילדים מקבלים עליהם בגיל מצוות, לצד יחידת הפתיחה עוסקת באחריות

הזכויות והחירות שלהן הם זוכים בגיל זה, תוך עיסוק מרכזי ברשתות החברתיות שברשת

האינטרנט.

מטרות

התלמידים ידונו במשמעויות השונות של המושג 'עול מצוות' ו'בן שלוש עשרה •

)או בת שתים עשרה( למצוות'.

התלמידים יעסקו בנקודת הממשק שבין החירות והזכויות הניתנות בגיל המצוות •

לבנים ולבנות לבין האחריות והמחויבות המוטלות על כתפי המתבגרים.

התלמידים יקיימו דיון נרחב בנושא הרשתות החברתיות ומקומן בגיל ההתבגרות- •

על האחריות ושיקול הדעת שיש להפעיל כאשר משתמשים ברשתות אלו.

מפגש רשתמפגש הרשת הראשון מעלה שיחה דמיונית על הבעיות הנלוות לחברות ברשת חברתית,

ועל הגבלת גיל השתתפות ברשת כזאת.

מיוחדות זמן כנקודות 13/12 גלאי ידונו בו הספר להמשך הקדמה מהווה זאת שיחה

ומשמעותיות )בת/בר מצווה( המציינות התבגרות ומלוות בנטילת אחריות.

בגרות ושיקול דעת ברשת החברתיתהצגת הרשת החברתית בפני התלמידים מביאה בחשבון את המורכבות, את הבעייתיות ואת

הסיכונים הכרוכים בשימוש לא אחראי ברשת. כאמור, אנו רואים בכך הזדמנות להביא לפני

הכיתה דיון בנושא ולבדוק אם ישנה מעורבות הורים, האם לדעתם צריך פיקוח על השימוש

שהם עושים באינטרנט, והאם הגבלת גיל השימוש בחלק מהרשתות הוא דבר נכון ורצוי.

בחוזר מנכ״ל מחודש דצמבר 2011 נאמר: ״רוב הרשתות החברתיות הציבוריות אינן מאפשרות

השתתפות של ילדים מתחת לגיל 13, וזאת, בדרך כלל, נוכח הוראות החקיקה האמריקנית

יחידת פתיחהגיל מצוות, אחריות ומחויבות

16

למידה חוץ כיתתית

עמ' 9-8

בנושא זה – Children Online Privacy Protection Act COPPA ]3[ – אשר אוסרות על אתרי

13 לאסוף מידע ללא הסכמה הורית שהתקבלה אינטרנט הפונים לקטינים מתחת לגיל

באופן מהימן. בהתאם לכך בתי הספר אינם רשאים ליזום או לעודד פעילות תלמידים מתחת

לגיל 13 ברשת חברתית״. מעניין לשים לב, שהגבלת גיל השימוש ברשתות החברתיות לגיל

13 מקביל לגיל המקובל בתרבות היהודית לכניסה לעול מצוות - גיל 12 לבנות, וגיל 13 לבנים.

במילים אחרות, הגיל של קבלת אחריות אישית. עם זאת, אין מקום כמובן להפחית ממידת

האחריות שיש להורים על השימוש ברשתות החברתיות של ילדיהם, גם בגיל 12 או 13.

כדי לא להשאיר את הדיון שבחוברת רק בין כותלי הכיתה, ניתן לפתח סביב

'מפגש רשת' שבתחילת היחידה, כמו גם בכל יחידה אחרת, סביבה לימודית

מקוונת, שבה יוכלו התלמידים להגיב באופן שוטף על גבי הנושאים הנלמדים.

פירושו של דבר, שניתן להפוך את 'מפגש רשת' בחוברת לתלמיד ל'מפגש

כלים באמצעות או הספר בית באתר - הכיתה לגבולות מעבר גם רשת'

או אף להתחיל בכיתה, דיונים שנערכו אותם להימשך יכולים - שם אחרים

דיונים חדשים באותם נושאים שנלמדים.

מתחילים דרך בחייםיעקב ועשיו מתוארים בתורה בדרכים שונות: האחד - איש תם יושב אוהלים והאחר - איש

ציד. יש להזכיר כי פשט הביטוי 'יושב אוהלים' הוא רועה צאן. ולצד הפשט יש גם את פירושו

של רש״י – לפיו יעקב למד תורה. על פשט הפסוק מוסיף המדרש, כי עד גיל 13 הלכו יעקב

ועשיו באותה הדרך בה חינוכו אותם הוריהם. אך כאשר הגיעו לגיל 13 בחר כל אחד מהם

את דרכו. ואמנם, המדרש מרחיב את הבחירה מעבר לפשט הפסוקים, ואף משמיע קול

של ביקורת על עשיו- שכן הוא אומר שעשיו הלך לבתי עבודה זרה. לעניננו, מהמדרש עולה

שגיל 13 מהווה נקודת ציון בחייו של הילד המתבגר - לא עוד הליכה בתלם בהכרח, לא עוד

ציות מוחלט, כי אם חירות מחשבה וחופש בחירה.

17

נקודות לדיון כיתתי

עמ' 13-12

המדרש מעלה דילמה ערכית שכדאי לייחד לה דיון בכיתה:

יעקב ועשיו מוצגים באופן סטריאוטיפי, כשיח ריחני וכצמח קוצני. האם הם בלבד •

אחראים לתווית ששמים עליהם, או שמא יש גם לחברה יד ורגל בנושא?

האם גם בקרב התלמידים, בחברה, בבית הספר, בכיתה, יש ילדים ששמים •

עליהם תוויות, כגון התלמיד הטוב, התלמיד החלש, היודע, זה שטוב במתמטיקה,

זה שטוב בספורט, ולהבדיל, ה'חנון' וכו'?

ההתבגרות מתהליך חלק בעיניהם האם לתלמידים? התוויות עושות מה •

שלהם כתלמידים, שעל פי רוב הם הבוגרים בבית הספר, הוא לקחת אחריות

על התווית המודבקת לחבריהם, או שמא יש תפקיד גם למבוגר האחראי

לעשות משהו בנדון?

ושאלת השאלות - מה כוחם של ילדים מול החברה שבה הם חיים? עד כמה •

חן מוצא שאינו מה את ולשנות אחריות, לקבל ויכולים רוצים מוכנים, הם

בעיניהם בחברה שבה הם חיים?

משמעויות שונות ל״אחריות״ ול״גיל המצוות״

בפרק זה מוזמנים התלמידים לעבוד בקבוצות.

בשלב ראשון יקראו את הקטעים ,אשר כל אחד מהם נותן משמעות אחרת

למושג האחריות ויענו על השאלות הנלוות לכל קטע.

בשלב שני ישוו בין הקטעים ,הגיל ותחומי האחריות העולים מהם, וידונו אילו

תחומים רלוונטים לחייהם.

נקודות לדיון כיתתי

18

למידה חוץ כיתתית

האחריות הבאה לידי ביטוי בקטעים אלו כוללות תחומים שונים:

אחריות חברתית

אחריות משפטית ופלילית

אחריות בדבר קיום הבטחות

אחריות לימודית

אחריות כלכלית

כדאי לעודד את התלמידים לבחון אילו סוגי אחריות יש להם היום בתחומים

הללו. יהיה נחמד להשוות את תשובות התלמידים לתשובות הוריהם, שמטבע

הדברים נסיבות חייהם היו שונות.

19

מפתחותלגלגל השנה

בעמ' 15בספר לתלמיד

התגלה ארכיאולוגיות, בחפירות שנחשף הכנסת, בבית

עם גלגל ועליה הכנסת בית רצפת של החשוב הממצא

מזלות 12 חודשי השנה.

קישור לנלמד בכיתה ה'

ה' לכיתה ולארצי" לעמי "מפתחות בתכנית

בהרחבה מובא העברי" השנה "לוח ביחידה

העיסוק בגלגל מזלות שנמצא בציפורי שבגליל.

כדאי לעמוד עם התלמידים על משמעותו של האיור לפני

שמתחילים בפעילות המובאת בספר לתלמיד.

הרחבה והעשרה למורהגלגל המזלות משמש נקודת מוצא מעניינת וחשובה לדיון בנושא חגי ישראל,

שכן, מצד אחד, הוא מבטא את לוח השנה העברי - עם עונות השנה וחודשי

גם כמו המזלות, גלגל את שמקשטים הציורים שני, מצד העבריים. השנה

מתוך נתהוו אלא ישראל, עם של מקורית יצירה פרי אינם עצמם, המזלות

השפעה של עמי האזור על עם ישראל.

השפעה זו ויחסי "פנים-חוץ" אלו יכולים להוות במידה רבה דוגמה להתפתחות

ולשינויים שחלו בחגי ישראל לאורך הדורות. מצד אחד ישנם דברים מקוריים -

שמקורם ביצירתו המקורית של עם ישראל בימי קדם, ומצד שני ישנם רבדים

עם של חדשה מקורית יצירה מתוך אם יותר, מאוחרות בשנים שהתווספו

ישראל ואם מתוך השפעה חיצונית של עמים שעמם עם ישראל היה במגע

לאורך הדורות.

20

בהם חסרים וממילא קדומים כנסת בתי רצפות על נמצאו המזלות גלגלי

הסמלים והחגים שהתחדשו בדורות האחרונים. תוספת דגל ישראל בפסיפס

חודש אייר )שכביכול נעשתה בידי הסב העומד בפינה השמאלית התחתונה(

מסמלת את הדינאמיות, ההתחדשות והרלוונטיות של לוח השנה העברי.

הדמויות שבאיור מתקנות את לוח השנה העברי ומחדשות אותו, ובכך מסמלות

ואת הצורך ובהעברתה מצד אחד, את האחריות שבשמירת מסורת החגים

לחדש, לרענן ולהתאים את המסורת למציאות ימינו מצד שני.

החגים אינם רק ימים מיוחדים מבחינה תרבותית, הם גם ימים שבהם הערבות

שמסביר כפי וגוברות. הולכות הכלל כלפי היחיד של והאחריות ההדדית

הרמב"ם במורה נבוכים:

ולהתכנסויות... מועילים להתיידדויות נועדו כולם לשמחות "ימים טובים

אשר מבקשים שתקרינה בין האנשים בהתאגדויות המדיניות".

)מורה נבוכים, בתרגמו של פרופסור מיכאל שוורץ ז"ל(

שני היבטים אלו - של מסורת וחידוש ושל אחריות ומחויבות - ילוו את הלימוד סביב החגים

לכל אורך השער. מצד אחד, החידוש שבחגים אל מול המסורות שנשמרו לאורך הדורות;

ומצד שני האחריות של התלמידים כלפי המסורת והחידוש - מה היו רוצים לשמר מתוך

המסורות שעברו בדורות הקודמים, ומה היו רוצים לחדש.

לפני שעוברים למשימה שבספר הלימוד חשוב להזכיר את הזיקה שבין הלוח לחגים וכן

לכוון את התלמידים לשאלות בנושאים מרכזיים אלו של מסורת וחידוש או של מחויבות

ואחריות, כגון:

• אילו שינויים או חידושים חלו בחגים במהלך הדורות?

• מה האחריות שלנו בשימור החגים או בחידושם?

21

מפתחות לגלגל השנה

שם ומספר היחידה

עמודים במדריך

למורה

עמודים בספר לתלמיד

מספר תוכן השיעורים

בכיתה

חגי ישראל - בימים ההם

בזמן הזהיחידה 2

משמעותו של לוח השנה 17-22העברי כבסיס לקביעת חגי ישראל וכגורם מאחד בין כל העם היהודי לתפוצותיו

ולדורותיו. מסורת וחידוש ביחס לחגי

ישראל.

2

ראש השנה - הקול הפנימי

יחידה 3

היבטים שונים של ראש 23-29השנה, כפי שבאים לידי ביטוי

במקורות לאורך הדורות.חשבון נפש אישי כחלק

מההכנות לפתיחתה של שנה חדשה.

2

יום הכיפורים - קדושת היום

יחידה 4

משמעותו של יום הכיפורים 31-36וביטוייה לאורך הדורות.

לקיחת אחריות אישית של התלמידים על פיוס חבריהם, כחלק מערכי יום הכיפורים.

2

סוכות - שמחה ואחדותיחידה 5

ערך האחדות בחג סוכות 37-40המתבטא במצוות ובמנהגים

שונים של החג כפי שהתעצבו לאורך הדורות.

2

חנוכה - זהות ותרבותיחידה 6

שאלת המאבק התרבותי 41-47כפי שהוא עולה מסיפורו של חג החנוכה, ובירור אישי של כל תלמיד בדבר המרכיבים

השונים של זהותו.

2

22

ט״ו בשבט - חג לאילנות

יחידה 7

״גלגולו״ של ט״ו בשבט 49-55מתאריך חקלאי-כלכלי ועד

לחג על כל היבטיו כיום.

2

פורים - נתינה ואחריותיחידה 8

הערך המרכזי המלווה את חג 57-62הפורים – השמחה והנתינה לאחר, תוך שימת דגש על המחויבות ועל האחריות של התלמידים לממש ערך זה.

2

פסח -לחם עונייחידה 9

המושג ״קמחא דפסחא״ )קמח 63-67של פסח(, כמו גם מושגים

אחרים מחג הפסח, המבטאים ערכי עזרה ונתינה לחלשים.

2

ימי אבל וחורבן - יום

השואה ותעניות החורבן

יחידה 10

ארבע תעניות החורבן ויום 69-76הזיכרון לשואה ולגבורה, ודיון בשאלת זיכרון העבר אל מול

המציאות העכשווית.

2

מועדים לאומיים-

זיכרון ועצמאות יחידה 11

משמעותה ההיסטורית של 77-82מדינת ישראל והצורך לזכור

את הנופלים שפעלו כדי לעזור בהקמתה ובהגנתה.

2

שבועותיחידה 12

מאפייניו השונים של חג 83-89השבועות, ודיון בדרך שבה היו רוצים התלמידים לציין חג זה

כיום.

2

23

עמ' 17

עמ' 17-22בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים יעסקו בחשיבות של לוח השנה העברי כגורם מאחד בעם ישראל •

לאורך הדורות.

התלמידים ידונו במשמעות של לוח השנה העברי בקשר שבין תפוצות ישראל •

בעבר וכיום.

למסורות ביחס - ישראל לחגי יחסם את אישי באופן יבררו התלמידים •

ולמנהגים שעוברים מדור לדור אל מול החידושים שהם היו רוצים לחדש.

מפגש רשת

יחידה 2חגי ישראל - בימים ההם בזמן הזה

הפעלה

היחידה נפתחת במפגש עם אביבה גרין, ציירת יהודייה מארצות הברית, שבעזרת חברי

שלהם הכנסת בבית הקודש, ארון מעל שעמדה "הכפורת" את ייצרה שלה הקהילה

בבוסטון שבארצות הברית, ובו סמלים של שלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

כמשימת פתיחה לשיעור ניתן לבקש מהתלמידים לצייר תמונה של חגי ישראל

ובה יבואו לידי ביטוי המאפיינים השונים של חגי ישראל.

התלמידים יציגו בפני הכיתה את ציוריהם ויסבירו את המאפיינים שבחרו לכל

חג.

אפשר גם לפתח דיון על המאפיינים הזהים בכל עדות ישראל ועל המנהגים

הייחודיים לכל עדה.

יצירתה של אביבה גרין, שחיה בארצות הברית, דוברת אנגלית ומקיימת אורח חיים יהודי-

דתי, ממחישה היטב את מקומו של לוח השנה העברי כגורם מאחד בין כל חלקי העם.

בחייה יש מאפיינים רבים שככל הנראה שונים מאלו של כל תלמיד או תלמידה היושבים

בכיתה, ולמרות זאת יצירתה אינה זרה לרוחם של התלמידים והיא מובנת לכל אחד ואחת

מהם.

מפגש רשת

24

לוח השנה העברי

עמ' 18

הרחבה והעשרה למורה

חשוב להדגיש בפני התלמידים שמניית חודשי השנה הנהוגה בתורה השתנתה

בימי גלות בבל, לאחר חורבן בית המקדש הראשון. בתורה, הספירה מתחילה

בחודש ניסן - הוא החודש הראשון לצאת בני ישראל ממצרים. ואילו מימי חורבן

בית המקדש הראשון וגלות בבל - הפך חודש תשרי לחודש הראשון בין חודשי

השנה. בנוסף, גם שמות החודשים העבריים, שאנו מתייחסים אליהם כשמות

עבריים מקוריים, הם שמות בבליים, שעם ישראל אימץ בשנות גלותו לבבל,

השפעה של קיומה על מעיד זה דבר הראשון. המקדש בית חורבן לאחר

תרבותית שהיהדות ספגה לתוכה.

לבין העבריים החודשים שמות בין התאמה משימת התלמידים על מוטלת זה בעמוד

ספירת החודשים במקרא:

מוז אב אלולת

אדר ניסן אייר סיוון ט

שב

ת

טב

ו

סל כ

וון

חשתשרי

ש החודש החודשש החוד

החודש החודש החודש החודש

החוד

ש

ודהח

שוד

הח

ש

חוד ה

החודש ה - 12 ה - 1 ה - 2 ה - 3 ה - 4 ה - 5 ה - 6

11 -

ה

10

ה -

9

ה -

8

ה -

ה - 7

25

ניסן לחודש תשרי אפשר לפרש את המעבר מציון החודש הראשון כחודש

כשינוי בהדגשים.

בעוד שבמקרא הושם הדגש על היווצרותו של עם ישראל, שחלה בניסן והוא

הוגדר כראשון, בתקופת בבל הושם הדגש על בריאת האדם, שעל פי המסורת

התרחשה ב-א' בתשרי, והוא הוגדר כראשון.

מכל מקום, שינויים אלו, לצד התחדשותם של חגים חדשים, מעידים על שני

המרכיבים הבסיסיים במסורת ישראל – המסורת והחידוש.

חגי ישראל

לשלושה עמ' 19 ישראל חגי את לחלק במשימה גם ביטוי לידי בא והחידוש המסורת רעיון

סוגים:

ראש השנה

יום כיפור

סוכות

פסח

שבועות

חנוכה

ט"ו בשבט

פורים

תשעה באב

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות איבה

יום העצמאות

26

לוח שנה אחיד

בפרק זה שלושה קטעים המצביעים על לוח השנה העברי כקובע את חגי ישראל. האחד עמ' 21-19

מקורו במשנה ושניים מתקופתנו.

על העמידה ועל אחיד שנה ללוח חכמים שייחסו החשיבות על מלמד הראשון הקטע

קיומו.

שני הקטעים האחרים מבטאים כיצד לוח שנה אחיד, שבו קבועים ימי החגים הנוהגים בכל

קהילות ישראל, תורם לאחדות בין יהודי העולם.

שאלות הבנה והסקה

)21 )בתחתית עמוד יש שאלות של הבנת התוכן. לסיכום מתחת לכל קטע

מתבקשים התלמידים לכתוב את המסקנה שלהם על התרומה של לוח חגי

ישראל לאחדות העם.

מהטבלה שנוצרה אפשר לראות שבלוח השנה העברי ישנם חגים עתיקים לצד חדשים.

שגם אלא העברי, השנה ללוח חגים שהתווספו רק לא הדורות שבמהלך לציין חשוב

בחגים שכבר היו קיימים התהוו שינויים והתווספו מנהגים או ערכים.

רעיון זה יודגש בפני התלמידים במהלך היחידות הבאות העוסקות בחגים.

שיח כיתתי

– חגם של דוגמה שניתן לדון בה עם התלמידים היא מקומו של חג הסיגד

יוצאי אתיופיה - בלוח השנה העברי של כל קהילות ישראל. השאלה היא האם

להוסיף את החג הזה ללוח השנה העברי כחג של כולם או להשאירו כחג של

קהילה מסוימת בתוך עם ישראל. מה יכולים להיות השיקולים לכאן או לכאן?

27

עמ' 22

לוקחים אחריות - מסורת וחידוש

בסופה של היחידה יש קישור לעולמם של התלמידים, וכן בירור על מקומם של החגים

בעיניהם - לעצמם ולדורות הבאים .

בסופו של שער זה, לאחר לימוד מעמיק, מומלץ לחזור לעמוד זה ולראות האם השתנו

בסיסי בנושא התלמידים של הידע הראשון בשלב שכן התלמידים, של תשובותיהם

ביותר.

28

29

עמ' 23

עמ' 23-29מטרות: בספר לתלמיד

התלמידים יכירו את גלגוליו השונים של ראש השנה. •

התלמידים יעסקו במצוות תקיעת שופר ובמשמעות שלה לימינו. •

התלמידים יערכו חשבון נפש אישי של כל תלמיד בינו לבין עצמו. •

יחידה 3ראש השנה – הקול הפנימי

היחידה נפתחת, כמקובל בספר זה, ב"מפגש רשת". במפגש עולה המסורת לפיה

ראש השנה הוא היום השישי לבריאה, בו נברא האדם ובו החלה ההיסטוריה האנושית.

הרחבה והעשרה למורה

על פי המסורת, בראש השנה תוקעים בשופר כדי להזכיר את מלכותו של

אלוהים על העולם.

בראש השופר תקיעת לפני שנאמר התהילים מפרק ללמוד שאפשר כפי

השנה:

"עלה אלוהים, בתרועה; ה' בקול שופר.

זמרו אלהים זמרו; זמרו למלכנו זמרו.

כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל".

)תהילים מ"ז, פסוקים ה'-ז'(

אחרי מפגש הרשת מתבקשים התלמידים להוסיף ברכה משלהם לכבוד ראש

השנה.

מפגש רשתמפגש רשת

30

ראש השנה במקרא עמ' 24

שיח כתתי

ראש השנה מוזכר במקרא כ"יום הזיכרון" או כ"זיכרון תרועה" שנחוג בראשון

לחודש השביעי )א' בתשרי(. השם ראש השנה אינו מופיע והציווי הייחודי ליום

זה הוא תקיעה בשופר.

לאורך השנים, ובעיקר בימי חז"ל, נוספו לראש השנה משמעויות שונות.

לפני שקוראים את הפסוק מן התורה ואת המשימה שמתחתיו, כדאי לבקש

מכירים או נוהגים שהם במנהגים לכיתה חבריהם את לשתף מהתלמידים

המיוחדים לראש השנה.

מיון, זיהוי ונקיטת עמדההתלמידים המנהגים ורשימת התלמידים, בפני המובא הפסוק בעקבות

מתבקשים לאתר את המנהגים שמקורם במקרא.

כהמשך לפעילות זו, תחת הכותרת מסורת וחידוש, ישנן שאלות הפונות לידע

של התלמידים ולהבעת עמדתם על מסורת וחידוש.

משחק

בעקבות משימה זו, אפשר לשחק עם התלמידים במשחק ה"סימנים":

נהוג בערב ראש השנה לאכול מאכלים מיוחדים המסמלים בקהילות רבות

ברכות לשנה החדשה. לדוגמה:

תפוח בדבש - כדי שתהיה שנה טובה ומתוקה. -

ראש של דג - שנהיה לראש ולא לזנב. -

גזר - שיתבטלו מעלינו כל גזרות רעות. -

אפשר לבקש מהתלמידים 'להמציא' עוד ברכות מסוג זה כדי הדמיון הטובה

עליהם, על פי סדר האלף-בית. למשל: "שניצל - שנינצל מאויבינו...", וכדומה.

31

להאזין לתקיעת השופר

עמ' 25

סיפור ודיוןלפניכם סיפור המבטא רעיון זה.

החצוצרה אינה מכבה את השריפה!

בימים עברו, רוב הבתים היו בנויים מעץ. מכוניות כיבוי עדיין לא היו בנמצא, ולכן

כאשר פרצה שריפה, אפילו הקטנה ביותר, היה הדבר כמעט תמיד מסתיים

באסון.

לכן, במרכז כל עיר היה מגדל גבוה שבו ישב שומר שתפקידו היה להודיע

לתושבים ולהזהירם כאשר פורצת שריפה. כאשר פרצה שריפה, היה השומר

היו כולם עיסוקיהם. כל את מפסיקים היו העיר בני וכל בחצוצרה תוקע

מסתדרים בשורה ארוכה: קצה אחד של השורה הגיע עד מקור המים - נחל

או באר. את המים היו מעבירים בדליים מיד ליד עד קצה השורה השני - מקור

האש.

תרועת נשמעה לפתע מרוחק. מכפר צעיר בחור בעיר לבקר בא פעם

החצוצרה. כאשר שאל מה קרה, הסבירו לו שכאשר פורצת שריפה תוקעים

בחצוצרה ומיד השריפה נכבית.

הדבר מצא חן בעיני הבחור, וכאשר חזר לכפרו הוא אסף את כל התושבים

והכריז: “מעכשיו אין צורך לחשוש משריפות, עקבו אחריי וראו כמה מהר אני

מכבה שריפה". מיד קם, הצית את אחד הגגות העשויים קש. האש התלקחה

במהירות, והבחור לקח חצוצרה ותקע בה. אולם האש לא נשמעה לו והמשיכה

לעבור מגג לגג ומבית לבית.

איננה שהחצוצרה מבין אינך "האם האנשים. עליו צעקו שכמותך", "שוטה

מכבה את השריפה? זהו רק קול שנועד להזעיק - לאסוף את כולם למהר

ולכבות את השריפה".

בפרק זה מובאים הפסוק מהמקרא והברכה על תקיעת שופר, וכן קטע מתוך דבריו של

הרמב"ם, על פיו עיקר מצוות תקיעת שופר הוא ההאזנה לקולו.

32

קישור לתלמיד

ראש השנה הוא תחילתה של שנת לימודים, שנה של חוגים, אולי גם שנה שבה

מכירים ילדים חדשים בכיתה, ויש הרבה הזדמנויות לחדש ולהתחדש.

כדאי לדון עם התלמידים מה היו רוצים לחדש השנה, איך להתחיל את השנה

ברגל ימין, וכיצד להבטיח הבטחות שניתן לעמוד בהן. בשונה מהבטחות כגון:

עמ' 27

הקול האישי שלי

הרחבה והעשרה למורה

הקול הוא השופר של הקול מדוע השאלה עולה "להאזין" הקטע בעקבות

שאנו נקראים לשמוע בראש השנה? מדוע דווקא הוא נבחר להיות ה"שעון

המעורר שלנו"?

אחת התשובות היא שקולו של השופר פשוט ומזכיר קול בכי של תינוק, או

געייה של חיה. לכן יש בו קריאה לחזור לפשטות ולטבעיות, אל נקודת הראשית.

כפי שכותב הרב סולובייצ'יק:

בתורת הוא שופר תקיעת מצוות שגדר לומר ההכרח מן ולכאורה ]...[ "

תפילה, ועל-אף שבדרך כלל מתפללים במילים ואותיות, בראש השנה, שהוא

יום הדין... מתפללים דרך תקיעת שופר - תפילה בלי מילים ובלי תיבות, כי אין

אנו יודעים באמת את מה לבקש".

)הרב סולובייצ'יק, שופר, עמ' י"ט-כ'(

בעקבות הסיפור ניתן לדון עם התלמידים בשאלות:

על פי סיפור זה, מה תפקידו של השופר? •

האם לשופר עצמו יש "כוח" או שתפקידו לקרוא לנו? •

מה קול השופר מזכיר לכם? •

33

קישור לתלמיד

ולבחון בראי" עצמם על "להסתכל מוזמנים התלמידים היחידה של בסופה

איפה הם עומדים כעת, בסיומה של השנה, והיכן היו רוצים להיות בתחילתה

של השנה הבאה.

עמ' 29

לוקחים אחריות - השתקפות

עמ' 28

יום הדין

צדיקים, של - ספרים בשלושה האדם בני נכתבים השנה בראש חז"ל, מדרש פי על

רשעים ובינוניים. לדבריהם, עיקר המשמעות של ראש השנה הוא יום דין שבו האדם נידון

על מעשיו בשנה החולפת. חשוב לפתוח את השאלה – מי דן את האדם? האם אלוהים דן

את האדם על מעשיו, או שמא האדם דן את עצמו?

חשוב להדגיש בפני התלמידים שעמדה זו של חז"ל שראש השנה הינו יום הדין, נובעת

ממשמעות המקראית של ראש השנה כיום ההמלכה של מלך העולם. כי אחת מסמכויותיו

המרכזיות של המלך היא הסמכות לשפוט.

"השנה אהיה תלמיד טוב יותר", כדאי אולי להבטיח לשבוע או לחודש, ומדי

שבוע או חודש לחדש את ההבטחה.

לקראת שנת לעצמם משהו לאחל או להבטיח לבקש מהתלמידים אפשר

הלימודים החדשה, להכניס הבטחה זו למעטפה, ולהפקיד בידי המורה. בסוף

השנה, יקבלו התלמידים את המעטפה חזרה, וכחלק מטקסי הפרידה מבית

הספר, יוכלו לבדוק לעצמם האם קיימו את הבטחתם, האם הצליחו למלא את

משאלתם, או האם האיחולים שאותם איחלו לעצמם אכן התגשמו. אם לא,

מדוע לא, ומה ניתן לעשות כדי שבפעם הבאה יתגשמו איחוליהם, ציפיותיהם

מעצמם או משאלות לבם.

34

קישורים לאתרי איטרנט

– המשקפת במציאות רק את החיצוניות של האדם, ככלי השימוש במראה

המשקף גם את פנימיותו של האדם, בא לידי ביטוי בספרים ובסרטים רבים.

על ללמוד ניתן שמהם שניים או אחד קטע התלמידים בפני להביא כדאי

המשמעות העמוקה של המראה - כאשר האדם באמת משקף לעצמו את מה

שמסתתר מאחורי הדמות הנגלית במראה.

ולגוון את השיעור הוא מתוך סרטם ניתן להעשיר הקטע הראשון שבעזרתו

של אולפני דיסני, "מולאן", ובו רואים את מולאן שכמה רגעים לפני כן, בניגוד

לרצונה הלכה אל השדכנית, מצטערת על כך שהיא אינה יכולה למצוא את

מקומה האישי, האמיתי בעולם. הדרך שלה לבטא את הפער בין מה שנגלה

כלפי חוץ לבין מה שמתחבא בסתרי לבבה היא באמצעות ההשתקפות:

http://www.youtube.com/watch?v=i4CxNDTO0Uwהקטע השני הוא מהסרט "מלך האריות", שגם ממנו אנו למדים שהמבט אל

עומק ההשתקפות של האדם יכול לגלות את מי שהוא באמת.

http://www.youtube.com/watch?v=QGI525akHKg

35

עמ' 31-36 מטרות: בספר לתלמיד

התלמידים יכירו דרכים שונות שבהן ניתן לבטא ולציין את יום הכיפורים, •

ואשר בעזרתן ניתן לכפר על שגגות העבר.

התלמידים ידונו במשמעות של יום הכיפורים כפי שהוא בא לידי ביטוי לאורך •

הדורות, ויבחרו את הדרך שלהם לציין את יום הכיפורים.

התלמידים ייקחו אחריות ויפייסו את חבריהם שפגעו בהם במהלך השנה •

לרגל תחילת השנה החדשה וההכנות ליום הכיפורים.

מפגש רשת

יום הכיפורים – קדושת היוםיחידה 4

ב"במפגש רשת" מובאת שיחה על יום הכיפורים כפי שהילדים חווים ורואים אותו מנקודת

מבטם:

יצירה- בכתיבה או בציורבעקבות מפגש רשת מומלץ לתת לתלמידים לספר כיצד הם מציינים את יום

הכיפורים - בכתב או בעל פה, ובציור.

בסופה של היחידה אפשר יהיה לבקש מהתלמידים להוסיף פרט אחד, סמל

אחד, שאותו למדו במהלך היחידה.

יום הכיפורים במקרא

המאפיינים המרכזיים של יום הכיפורים על פי המקרא הם: עמ' 32

• התאריך שלו – י' בתשרי.

• היותו שבת שבתון מקרא קודש – יום קדוש ומיוחד ששובתים בו ממלאכה, כמו בשבת.

יום כפרה והיטהרות שיש להתענות ולצום בו. במשך הדורות פירשו את המושג • היותו

רחיצה, איסור עור, נעלי נעילת איסור ושתייה, אכילה איסור איסורים: בחמישה "עינוי"

איסור סיכה )להתאפר וכדומה( ואיסור ביאה )יחסי אישות(.

• היותו יום נצחי – "חקת עולם לדרתיכם".

עמ' 31

מפגש רשתמפגש רשת

36

דרכי כפרה

יום כיפור בדרכים שונות

לוקחים אחריות -סולחים ומבקשים סליחה

עמ' 33

עמ' 34-35

עמ' 36

ניתן נוספות שבאמצעותן בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הדגישו חכמים דרכים

לכפר על מעשי העבר. במחזור לראש השנה כתוב:

"ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רועה הגזירה".

היא העבר משגגות ונקייה חדשה בדרך ולהתחיל הכפרה אל להגיע הדרך כלומר,

באמצעות תשובה - חרטה בלב וכוונה שלא לעשות שוב את אותם הדברים;

תפילה - הודאה בקול על חטאי העבר;

וצדקה - תחילתו של התיקון בעשיית מעשים טובים.

השמירה על קדושתו של צום יום הכיפורים הייתה משמעותית בעם ישראל לאורך הדורות.

בחרו סבלו, שממנו הנורא הרעב למרות אשר באושוויץ, היהודיות הנשים של הסיפור

לשמור ולצום את צום יום הכיפורים, מעיד על כך יותר מכול.

כך גם דבריה של חנה סנש, שלמרות שבחרה שלא לצום ביום הכיפורים, היא ראתה בו

יום משמעותי וחשוב של חשבון נפש והתבוננות עצמית.

המשנה המצוטטת ממסכת יומא

"עברות שבין אדם למקום – יום הכפורים מכפר.

רצה את חברו". עברות שבין אדם לחברו – אין יום הכפורים מכפר עד שי

מטילה אחריות על כל אדם באשר הוא, תהא מה שתהא עמדתו ביחס לעניינים השונים

שקשורים ליום הכיפורים, מוטלת עליו אחריות לרצות את חברו- לבקש סליחה, להתפייס,

להתחיל את השנה ללא כעסים ובאווירה בונה.

37

עמ' 37

עמ' 38

עמ' 37-40מטרות: בספר לתלמיד

התלמידים יעמיקו באחת המשמעויות הערכיות של חג הסוכות - השמחה •

והאחדות בעם ישראל.

התלמידים ידונו במשמעותו החקלאית של חג הסוכות בימינו - ומהם הערכים •

שניתן ללמוד מהחג לחיינו כיום.

התלמידים יישמו את נושא האחדות באופן מעשי. •

סוכות במקרא

יחידה 5סוכות - שמחה ואחדות

הנשיא יצחק בן צבי הנהיג את פתיחת את בית הנשיא לקהל הרחב, בחג הסוכות )וביום

העצמאות(.

קישור למפתחות לכיתה ה'

אפשר להזכיר לתלמידים את פועלו ואת דמותו הצנועה והערכית של הנשיא

יצחק בן צבי ולהפנותם ליחידה על נשיאי ישראל שבספר הלימוד של כיתה

ה': "מפתחות לעמי ולארצי".

בעקבות השאלה מדוע בחרו הנשיאים דווקא בחג הסוכות כחג של אירוח. כדאי לכתוב

בין ולהשוות להעלות את השאלה שוב היחידה ובסוף את תשובותיהם של התלמידים,

התשובות שהציעו הילדים בתחילת היחידה לבין תשובותיהם בסופה, שכן במהלך היחידה

ייחשפו התלמידים בעיקר למשמעות של חג הסוכות כחג המבטא את האחריות של היחיד

עבור שמחתם של אחרים, ואת האחדות שנוצרת בין כל חלקי העם.

שני ציטוטים מן המקרא על חג הסוכות המובאים בעמוד זה מעלים את שני היבטי החג.

ההיבט החקלאי – האסיף והשמחה הנלווית אליו; וההיבט ההסטורי – זכר לסוכות שבתקופת

המדבר.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

38

הרחבה והעשרה למורה

ההביטים על בהרחבה כתב לשעבר, הראשי הרב לאו, מאיר ישראל הרב

השונים של החג ועל הקשר ביניהם:

מכל שלל המצוות הללו זכתה הישיבה בסוכה להטביע את חותמה על החג –

והיא אף זו שהעניקה לו את שמו. מה מצווה זו ומה טעמה?

משיבה על כך התורה בספר ויקרא, פרק כ"ג: "בסכת תשבו, שבעת ימים; כל-

האזרח, בישראל, ישבו, בסכת. למען, ידעו דרתיכם, כי בסכות הושבתי את-בני

ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים".

מה היו אותן סוכות שבהן ישבו אבותינו במצרים?

יש מחז"ל הגורסים כי הכוונה לסוכות ממש – מבנים ארעיים, שבהם שוכנים

נוודים במדבריות; אחרים גורסים כי הכוונה לענני הכבוד שהגנו על עם ישראל

מכל עבר לכל אורך מסעיהם במדבר במשך ארבעים שנה; ויש המשלבים בין

שתי הגרסאות: בתחילה היו אלה אכן סוכות ממש, ואחר כך – ענני כבוד.

של הביטחון ולהכרת מצרים ליציאת זכר להיות אפוא באה הסוכה מצוות

אבותינו בכוחו של האל להעבירם את המדבר ותלאותיו אל ארצם, להנחילה

להם, להניבה ולהפרותה – ומכאן הטעם לשם "חג הסוכות".

סמוך נקבעה לא מדוע מצרים, יציאת את להזכיר הסוכה מצוות באה אם

למאורע זה, החל, כידוע, בחודש ניסן?

מסבירים חכמינו: אם היה נקבע בניסן, לא היה חידוש גדול ביציאה מן הבתים

ובהליכה אל הסוכות; שכן בחודש ניסן, כשמתחיל האביב, רגילים אנשים לצאת

מן הבית אל הטבע וסוכות הנופש, ולא היינו מודעים אז לעובדה שהסוכה באה

צינת ימי דווקא בתחילת היא להנציח מעמד היסטורי. ההבלטה של הסמל

החורף, כשהכול מסתגרים בבתיהם, ודווקא אז יוצא היהודי אל סוכת הארעי

ושוהה בה שבוע ימים.

חג הסוכות חל בתקופת שפע וסיכום ההישגיות החומרית של עמל השנה כולה

)"באספך מגרנך ומיקבך"(. טבעי הוא כי תחושה של גאווה והדגשת הבעלות

כי קיים אפוא חשש חומריים ממלאת את לבו של בעל השדה. על קניינים

תחושות אלה יוליכוהו למחשבה כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". על

מנת להדגיש כי החומריות היא קניין חולף וההישגיות אינה מטרה כשלעצמה,

אומרת התורה לאדם הסוקר בהנאה את שלל רכושו ויבולו: דווקא בימים אלה

39

שמחה מהי?

עמ' 38

משחק

ניתן לערוך את הרשימה בדרך של משחק - כפי שמוצע להלן:

בינגו!

תשעה שלפניכם בטבלה כתבו

דברים שמשמחים אתכם.

הכיתה ילדי כל בין הסתובבו

שכתבו נוספים ילדים וחפשו

הגדרות תואמות לשלכם.

– – מן המבצר החמים, הנוח, המאורגן היטב והמצויד בכל טוב צא מן הבית

והחלף את דירת הקבע בדירת ארעי, החשופה לרוחות ולפגעי מזג האוויר.

בתוך מערכת של הלכות כיצד יש להקים את הסוכה, מושם הדגש העיקרי

בסכך שעל הסוכה )ממנו גם נגזר שמה(. הסכך מייצג את ארעיותה של הסוכה,

שאין בה מחסה מגשם וממטר, לעומת דירה של קבע, המקורה ומכוסה היטב

מלמעלה. מכאן שאין מקיימים את הסוכה מתחת לגג או למחסה כלשהו, אלא

היא עומדת תחת כיפת השמיים, כאשר סוככים עליה ענפים ועלים בלבד.

הישיבה בסוכה באה ללמד את האדם מידה טובה: שיהא אדם שמח בחלקו.

דווקא בעונת האסיף בה מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר, באה הסוכה

את שפלותו ובימי תפארתו העוני את בעושרו לזכור אדם שחייב להזכירנו

ולהיות אסיר תודה.]מעובד מתוך: "יהדות הלכה למעשה", דברים שבעל פה, מאת הרב ישראל מאיר לאו, בעריכת שאול מייזליש, הוצאת מסדה )רמת גן, 1978( עמ' 219-217(.

בתרגיל 1 מתבקשים התלמידים לערוך רשימה של דברים שמשמחים אותם.

40

דיאלוג בין טקסטים

דברי הרמב"ם המצוטטים כאן מבוססים על הפסוק מספר דברים:

"ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה

אשר בשעריך".

עמ' 39

ושמחת בחגך

ילד שכתב הגדרה דומה לשלכם, בקשו ממנו לחתום לכם כאשר מצאתם

באותה משבצת שבה כתובה ההגדרה.

המנצח - מי שמצליח לאסוף שלוש חתימות בשורה אחת.

גם כי לא כל מה שמשמח אותם, משמח גם מפנימים זו התלמידים בדרך

אחרים וכי יש הבדלים משמעותיים בין אדם לחברו - בדברים שגורמים לשמחה

ולאושר.

פעילות זו היא הכנה לקראת הפרק הבא שבו יפגשו התלמידים קטע מדבריו

של הרמב"ם המתאר שני סוגים של שמחה:

א. שמחה שבה משתפים את האחרים, ובעיקר את החלשים שבחברה.

ב. שמחה אישית-אגואיסטית, או בלשונו "שמחת כרסו".

לדעת הרמב"ם השמחה הרצויה היא שמחת הנתינה לאנשים שאין להם.

הערכים המשתקפים בקטע זה הם: עזרה לזולת • אחדות • הסתפקות במועט

• הכנסת אורחים

• אכפתיות

• צדקה

41

יצירה

הכנת קישוטים המביעים מסר של אחדות, המתבקשת בחלק זה כמבע יצירתי

לייחד לו שיעור מיוחד ויכול להיות שנכון נושא היחידה, דורשת זמן רב, של

בשיתוף עם המורה לאמנות.

עמ' 40

לוקחים אחריות

עמ' 39

מסורות וחידוש

פעילות חוץ כיתתית

נוסף על הצעות התלמידים ליוזמות לקידום האחדות ועל אלו המובאים בספר,

להלן הצעות נוספות:

לאמץ גוף הזקוק לתרומות ולחיבוק ותמיכה וללוות אותו לאורך כל השנה •

ולשתף אותו בחגיגות, בימי שיא, באירועים וכדומה.

לערוך שבוע גמדים וענקים בכיתה, כאשר המטרה היא ליצור אחדות בכיתה •

סביב נתינה וקבלה. התנאי למשחק כזה הוא שלא מוציאים כסף על מתנות,

אלא יוצרים/כותבים/מציירים/אומרים משהו למישהו אחר, כדי לשמח אחרים

וליצור אחדות בתוך הכיתה.

42

43

עמ' 41

עמ' 41-47בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים יעמיקו בשאלת המאבק בין התרבויות כפי שהיא עולה מהמקורות •

המספרים את סיפורו של חג החנוכה.

התלמידים יבחנו את החיים שלהם כחיים המושפעים הן מהתרבות המודרנית- •

מערבית והן מהתרבות היהודית-ישראלית, וידונו במשמעותה של כל אחת

מהתרבויות עבורם.

התלמידים ייקחו אחריות על זהותם האישית ויעמיקו בחשיפת המרכיבים •

שלה.

מפגש רשת

חנוכה – זהות ותרבות

חג החנוכה מסמל את המאבק שבין התרבות היהודית והיוונית.

מומלץ לפתוח את היחידה בחזרה על סיפורו של חג החנוכה.

אפשר לבקש מהתלמידים לספר את הסיפור, כאשר בסיומו של כל משפט, על תלמיד

אחר מתלמידי הכיתה להמשיך את הסיפור מהמקום שבו הפסיק חברו.

קישור לשיעור היסטוריה

חשוב לציין כי בתכנית הלימודים של כיתה ו' בהיסטוריה התלמידים לומדים

בהרחבה על המאבק של המכבים ביוונים, כחלק מלימודי "יוון, רומא וירושלים".

כאן המקום ליצור את החיבור בין המקצועות השונים.

יחידה 6

מומלץ לעמוד עם התלמידים על הפרשנויות השונות לשם "מכבי/מקבי"

המובאות בפינת הלשון.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

44

כאן הכול התחיל

מלחמת המכבים

עמ' 42

עמ' 45

קישור למפתחות לכיתה ה

הרחבה והעשרה למורהבארץ ההלניסטית והתרבות היוונים שלטו מוקדון, אלכסנדר של ימיו מאז

ליישוב ניתנה - ימיהם של המכבים - עד אותן שנים ישראל. אך במשך כל

היהודי שבארץ אוטונומיה לנהל את חייו על פי אמונותיו ומסורותיו. רק בימי של

אנטיוכוס החלו היחסים להידרדר.

מומלץ לעיין בחוברת למורים לחנוכה 'מפתח לחג' בהוצאת חל"ד.

חדר מורים שאין לו את החוברת יכול לפנות למשרדי חל"ד או למנחת חל"ד.

הקטע מספר המקבים, המובא בעמוד זה, מתאר את גזרות אנטיוכוס ומבהיר את כוונתו

של אנטיוכוס לכפות על היהודים, כמו גם על יתר האנשים שהיו תחת השלטון ההלניסטי,

להיות יוונים לכל דבר ועניין. כפייה זו הובילה למרד, שכן הברירה האחרת שעמדה בפני

היהודים באותה עת הייתה להתבולל ולקבל את התרבות ההלניסטית ששררה בעולם.

הקטעים המובאים כאן מספר המקבים מתארים את מאבקם ואת מלחמתם של המכבים

ביוונים ובמתייוונים כמאבק על אמונתם ועל זהותם.

בסופו של חלק זה ניתן להפנות את התלמידים ליחידה על חנוכה בחוברת

כי המאבק אמנם ניתן לראות - שם ולארצי" "מפתחות לעמי ה': כיתה של

התחיל כמאבק דתי-תרבותי בימי של מתתיהו, אך בימיו של בנו, יהודה המכבי,

הפך למאבק מדיני-לאומי, שרצה באותם ימים להחזיר לעם ישראל את זכותו

הטבעית לשלוט בארצו ולנהל את ממלכתו, כפי שהיה בימי התנ"ך.

45

שאלון אישי ולוקחים אחריות

מטרתם של חלקים אלו היא לעודד התבוננות בכל הקשור לזהותם האישית והתרבותית עמ' 47-46

של התלמידים ולבחון מהם המאפיינים השונים המרכיבים אותה, ומה מקור השפעתה. יש

להבהיר לתלמידים שכחלק מגיל המצוות, המלווה בנטילת אחריות וחשיבה בוגרת, עליהם

לבחון ולעצב את זהותם, ולהציג לפניהם את האפשרות של פתיחות וקבלה מתרבויות

זרות, לצד המשך שמירה על הזהות התרבותית הנבדלת והמיוחדת של עמם.

46

47

עמ' 49

עמ' 49-55מטרות: בספר לתלמיד

התלמידים יכירו את מקורותיו הראשונים של ט"ו בשבט ואת המשמעויות •

שנוספו לו במהלך הדורות.

התלמידים יבחנו את שלל המשמעויות של ט"ו בשבט ויבחרו את הדרך שבה •

הם רוצים לציין יום זה.

התלמידים ייקחו אחריות ויישמו את אחת הדרכים לציון ט"ו בשבט בכיתה. •

מפגש רשת

ט"ו בשבט - חג לאילנות

ט"ו אודות בעבר שלמדו מה את לתלמידים להזכיר נועדה רשת" ב"מפגש השיחה

בשבט.

יחידה 7

הרחבה והעשרה למורה

יום-טוב לוינסקי, בספרו "אלה מועדי ישראל", הציע סיבה מקורית ומרתקת

מדוע דווקא ט"ו בשבט נבחר להיות היום שמסמל את בואו של האביב:

939-( גאון בין הגאונים בבבל, רב האי והאחרון "... עד שקבע סופית הגדול

1038(: ראש השנה לאילן הוא ט"ו בשבט, כדברי בית הלל.

מעניין לדעת כיצד מצא רב האי גאון את הפתרון?

כאשר בררו בישיבה, בראשותו, את השאלה ונשמעו הדעות לכאן ולכאן, קם

הגאון והזמין גננים ישמעאלים מומחים הבקיאים בחקלאות ואלה הסבירו לו

שנראים הדברים כי ראש השנה לאילן הוא ט"ו בשבט, שהוא בא תכף לאחר

יום 'הגחלת השנייה' )'אלגמרה אלת'אניה'( שבו מתלחלחים האילנות ומתחילים

לשתות.

מהי 'הגחלת השנייה'? רווחת מסורת חקלאית בין ערבים, ואולי אף התהלכה

לפנים בין בני ישראל, יושבי הארץ:

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

48

כאן הכול התחיל - ט"ו בשבט בימי המשנה והתלמוד

עמ' 50

בימות הגשמים יושב לו האיכר עצור באהלו, ליד האח המחממת ומחכה לימות

החמה. הצאן והבקר מכונסים במכלאה ומנמנמים - חולמים על מרחבי מרעה

על הוא ברוך הקדוש מרחם חודש שבט, ראש מגיע והנה ובהרים. בשדות

את בהם לחמם עונות, בשלוש גחלים שלוש ממרומים להם ושולח בריותיו

התבל: בז' בשבט מגיעה הגחלת הראשונה, היא 'גחלת האוויר'. זוהי בשורה

פותח את האוויר מתחיל להתחמם. מתעודד האיכר, לבוא האביב, ראשונה

דלתות המכלא ומתחיל להתכונן לעבודות השדה. בי"ד בשבט שולח הקדוש

ברוך הוא את הגחלת השניה, 'גחלת המים'. מתחמים מי מעינות מתחממים מי

הגשים שכיסו את הרוב העליון של האדמה ומתחילים להיכנס לעצים המצפים

להם. מתעוררים העצים מתנומת השלכת שלהם וחוזרים אט אט לפריחתם

השלישית גחלתו את ה' שולח – בשבט כ"א ימים, שבעה ובעוד ולפריונם.

רך. בדשא להתכסות מתחילה והיא האדמה את המחממת הארץ' 'גחלת

עם הגחלת השלישית בא האביב. ברור אפוא שאם בי"ד בשבט ביום הגחלת

השנייה, נכנסים המים לעצים ומעוררים אותם לפריון, הרי ט"ו בשבט הוא היום

הראשון למפנה זה.

ומאז היה ט"ו בשבט ראש השנה לאילן לכל הדעות".

)"אלה מועדי ישראלי, ד"ר יום-טוב לוינסקי, עמודים 123-122(

ט"ו בשבט כלל אינו מוזכר במקרא. במשנה ובגמרא הוא מהווה תאריך משמעותי בלוח

השנה, במובן החקלאי-דתי-חברתי של תרומות ומעשרות.

בראשית ימיה של הציונות יוחד ט"ו בשבט כיום של נטיעת עצים בארץ ישראל, ובעשרות

השנים האחרונות כיום איכות הסביבה.

הפנים הרבות שנוספו לט"ו בשבט לאורך השנים מבטאות דינאמיקה ומדגימות את

התפתחותם של חגי ישראל לאורך הדורות.

49

סדר ט"ו בשבט בימי הגלות

עמ' 51

הרחבה והעשרה למורה

בשבט בט"ו שחלה ההתפתחות על ביותר שמלמדים המוקדמים המקורות

והפיכתו מתאריך חקלאי בלבד ליום חג מיוחד, הם המקורות שנמצאו בגניזה

הקהירית.

החוקר מנחם זולאי מצא בגניזה הקהירית שני פיוטים המיועדים לט"ו בשבט.

הפיוטים התחברו במאה התשיעית על ידי יהודה הלוי בן-הלל והם מצביעים על

יום זה כיום שבו נוהגים להעלות על נס את שבחה של ארץ ישראל ופירותיה.

כל אחד מפיוטים אילו הוא בן 18 בתים כנגד 18 הברכות בתפילת עמידה של

יום חול, שכן ככל הנראה במקורו שימש הפיוט כחלק מתפילת הציבור ביום זה.

להלן מספר בתים מתוך הפיוט:

קרובות - פיוט לשמונה עשרה לראש השנה לאילן

"אדר נזלי ישע תזיל להמוני.

אגוז יפריח למעודני, אמץ אמוני:

כי שמש ומגן ה'

ברוך אתה ה' מגן אברהם.

]...[

פריו יתן לשמחה בגילה,

פרדס עם צמאי ארץ ויבולה,

בראש השנה לאילן

פדוייך מהללים יומם ולילה,

כי נעים נאווה תהילה.

]...[

צמחי אילנות בברכה נחזה,

קיקיון ראש יום רמון ציץ לעם זה,

שקמים ושירוק יגבה כזה;

50

תשמיענו כי שלום אמת

אתן לכם במקום הזה

ברוך אתה ה' עושה השלום".

)רבי יהודה הלוי ברבי הלל, פייטן ארץ ישראלי קדמון(

על פי מקורות אלו, כבר במאה התשיעית לספירה החלו לציין את ט"ו בשבט

באופן חגיגי, בעיקר בפיוטים מיוחדים אשר ליוו את התפילה. אולם אין בידינו

מקורות המספקים מידע על צורתו של ט"ו בשבט באותה תקופה.

בספר לתלמיד מובאים מקורות מאוחרים יותר מהמאה ה-16 בצפת, אז קבעו

ויצרו נוסח מיוחד מקובלי צפת את ט"ו בשבט כפי שאנו מכירים אותו כיום

לסדר ט"ו בשבט אשר נערך בערב החג, כמובא בספר "חמדת ימים". לימים

הוצא הקטע על ט"ו בשבט מתוך ספר זה ונדפס בקונטרס נפרד בשם "פרי

עץ הדר":

או החכמים אחד בבית או המדרש בבית מתכנסים בשבט לט"ו "אור

הנכבדים...

הדסים, בענפי עטורים לבנות, במפות מכוסים השולחנות דולקים, הנרות

פרחים וצמחים, ומבושמים במי ורדים. ועל השולחנות - כדי יין משני סוגים: יין

אדום ויין לבן.

לאחר לימוד תורה מוזגים כוס ראשונה של ארבע כוסות מיין שכולו לבן, שתיית

יין זו מסמלת את המעבר בין עונות השנה וכדי להמחיש זאת נעשה שימוש

בגוני יין - מעבר מלבן לוורוד ובסוף אדום. מביאים לפני המסובים חיטה )עוגות(,

זית, תמרים וענבים.

מברכים על הפרי ועל היין ונהנים...

לאחר מכן מוזגים כוס שנייה של ארבע כוסות – קצת מן היין האדום ורוב הכוס

מן היין הלבן.

מביאים לפני המסובים תאנה, רימון, אתרוג ותפוח...

מוזגים כוס שלישית – חציה יין לבן וחציה יין אדום.

מביאים אגוזים, שקדים, חרובים ואגסים.

51

המסובים לומדים תורה, ואחר כך מרימים את הכוס השלישית ושותים לשנה

טובה, שנת ברכה, פרי ותנובה.

לבסוף מוזגים כוס רביעית - יין אדום מעורב במעט יין לבן. ומביאים קינוחים

לשולחן, ורוקדים ומזמרים...".

)על פי הספר "חמדת הימים" המיוחס לנתן העזתי, שהתפרסם לראשונה בשנת 1763(

הסיפור של "מנדלי מוכר ספרים", המובא בספר לתלמיד )עמוד 51(, מעיד על כך שעריכת

בעם מקובל למנהג היו ישראל ארץ בהם שנשתבחה פרות ואכילת בשבט ט"ו סדר

ישראל.

פרות מיובשים בט"ו בשבט מקורו בימים עברו שבהם נאלצו לייבש את המנהג לאכול

הפרות קודם שליחתם לחו"ל כדי שלא יתקלקלו בדרך.

נטיעות בימי הציונות בפרק זה מומלץ לעמוד עם התלמידים על החשיבות של נטיעת עצים ברמה המעשית עמ' 52-53

לצד הסמליות של הכאת שורשים מחודשים באדמה, ברמה הסמלית. כאן גם המקום

לקשר בין הפסוק במקרא על המצווה לטעת עצים בעת הכניסה לארץ לבין נטיעותיהם

של ראשוני המתיישבים.

52

53

עמ' 56

עמ' 57-62מטרות: בספר לתלמיד

התלמידים ידונו במשמעותה של מצוות מתנות לאביונים - כמצווה ערכית של •

לקיחת אחריות על שמחתם של החלשים בחברה.

התלמידים יעסקו בארבע מצוות החג ובמעגל האחריות הרלוונטי לכל אחת •

מהן.

התלמידים ייקחו אחריות לממש אחד מערכי החג. •

מפגש רשת

פורים - נתינה ואחריות

השיחה במפגש רשת נסובה על אחד העניינים המרכזיים בפורים - מתנות לאביונים.

קישור ליחידת סוכות

יחידה 8

הרחבה והעשרה למורה

חסידי שושלת של הענפים באחד אדמו"ר היה מפוריסוב שלום מאיר רבי

פשיסחא.

השיחה מבוססת על סיפור שמסופר על רבי מאיר שלום מפוריסוב, ולפיו היה

נוהג ללכת ולחלק לעניים צדקה, דווקא למחרת חג הפורים, בנוסף על מה

שנהגו כל בני קהילתו )וכפי שנוהגים רבים כיום( לתרום לצדקה במיוחד בימי

חג הפורים. בכך רצה רבי מאיר שלום לחנך את בני קהילתו כי מצוות הצדקה

חשובה כל ימות השנה ולא רק בפורים.

קהילתית משמעות לחג ונותנת אחווה מבטאת דווקא בחג צדקה שנתינת לציין יש

ולאומית.

רעיון דומה בא לידי ביטוי ביחידה של סוכות. לחיזוק המסר ניתן ליצור קישור

בין השתיים.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

54

נתינה בפורים

שמחה שבלב

עמ' 59

עמ' 59

מאז ימי מרדכי ואסתר נתפרו לפורים תחפושות רבות כאשר כל אחת ואחת ביטאה את

הלך הרוח של בני אותה תקופה, ואת הדרך שבה הם ראו לנכון לחוג את חג הפורים. אך

ערך מרכזי שמלווה את פורים לכל אורך הדורות הוא שבעת שמחתו של האדם, עליו

לשמח גם את סביבתו: משפחתו וחבריו, לצד האנשים החלשים בחברה.

דברי הרמב"ם לפיהם המצווה החשובה ביותר בפורים היא הנתינה לאחר משקפים ערך

זה.

על אף שבמסורת החג מתבטאת האחריות של היחיד לשמח את האחרים בשתי מצוות

עיקריות - משלוח מנות ומתנות לאביונים, בסיפור התלמודי מוצגת דרך נוספת - הליצנות

המביאה לצחוק של שמחה.

אפשר לעשות על הלוח טבלה של דברים חומריים ודברים שאינם חומריים, המשמחים את

התלמידים, ולהרחיב את הדיבור בשאלה מה גורם לאנשים להיות שמחים.

יש משפט של חכמים האומר: "גדול המלבין שיניים לחברו מהמשקהו בחלב", ופירושו

שאדם שגורם לחברו לחייך, עושה מעשה גדול יותר מאדם שנותן לו מזון.

כתיבה יצירתית

אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב סיפור קצר המשקף את ההבדלים שבין

צדדים כשני אותן להציג שאפשר )מובן הנפש שמחת לבין הגוף שמחת

המפרים זה את זה(.

משימה זו יכולה להוות נדבך בשיעורי שפה, תחת המטלה של כתיבת סיפור.

55

דיון כתתי

אחריות בחג הפורים

עמ' 60

כל אחת ממצוותיו הייחודיות של פורים מבטאת אחריות אחרת.

מומלץ לעמוד על משמעות המושג "מצווה". אפשר לחזור אל יחידת הפתיחה שעוסקת

ב"עול מצוות" או "בן שלוש עשרה למצוות", וממנה עולה כי המצווה והמצווה משקפים את

האחריות של היחיד. במקרים רבים מדובר באחריות כלפי סביבתו. בפורים משמעות זו

בולטת במיוחד. ניתן להבדיל בין מצוות שיש בהן אחריות, והן מכונות מצוות, לבין מנהגים

שאין בהם אחריות משמעותית, כמו למשל התחפושות בפורים.

ובמחויבות הדדית, לערבות במחויבות העוסק משמעותי, דיון לערוך ניתן

לשמירה על מסורות ומנהגים, מול יצירת מסורות ומנהגים חדשים.

את ההבדל בין מצווה למנהג אפשר להעביר גם לימינו. מי מגדיר לנו כיום מהי

מצווה? איך נוצרים מנהגים? האם לכיתה יש מנהג להיפגש בימי שישי בערב,

למשל, ולקיים מסיבה? האם יש מצווה להביא שיעורי בית למי שחולה? מדוע

הדבר הראשון מוצג כמנהג, ואילו הדבר השני כמצווה? מה ההבדל בין מצווה

הוא מצווה, בעוד עושים למען האחר כל מה שאנחנו למנהג עבורנו? האם

שמה שאנחנו מחליטים עבור עצמנו ועבור חברינו הוא מנהג? אולי יש הגדרות

אחרות.

56

שהיא והאחריות החג ממצוות אחת כל בין להתאים התלמידים על השנייה במשימה

משקפת לבין מעגל האחריות שרלוונטי אליה.

במשימה הראשונה בפרק זה על התלמידים לערוך התאמה וסיווג ולהתאים בין המצווה

לבין האחריות שהיא משקפת:

57

שאלון אישי - נתינה ואחריות

השאלון בפרק זה מתייחס למקרים שונים ולא פשוטים המזמנים אפשרות לשמח אחרים. עמ' 61

צריך להסביר לתלמידים שזהו שאלון אישי והמטרה היא שיענו עליו בכנות, ולא יענו את

התשובות "הנכונות". זוהי הזדמנות לדון עם התלמידים על הנטייה של כולנו לעשות את

שלנו, הפנימית האמת מול לומר, או לעשות מאיתנו שמצופה מה את הנכון", "הדבר

או מבוגרים. נובע לא אחת מהחשש לביקורת מצד חברים היא שונה. הפער שלעתים

אם יוצרים מציאות שבה אפשר להפיג את החשש, יש סיכוי להגיע לשיח אמיתי ומעמיק.

לאחר שהתלמידים ימלאו את השאלון כל אחד לעצמו, ניתן לערוך דיון כיתתי על השאלות,

כך שהתלמידים יוכלו לשמוע גם את עמדות חבריהם. בנוסף ניתן גם להציג את השאלות

זה. כל תלמיד ולבקש מהתלמידים ליצור שאלון כיתתי מסוג האלה כשאלות לדוגמה,

יוסיף לפחות שאלה אחת - וכך ניתן יהיה להרכיב שאלון גדול יותר שכל התלמידים ימלאו

לאחר מכן.

58

59

עמ' 63

עמ' 63-67בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים ייחשפו למגוון פעולות ומנהגים מסורתיים שנועדו לקדם את •

שמחת חג הפסח בכל בית ובית בעם ישראל.

התלמידים יעמיקו במשמעותו של המנהג "קמחא דפסחא". •

התלמידים ייראו את עצמם מחויבים לחלשים בחברה, ויצטרפו לאיסוף •

המצרכים והתרומות לקראת חג הפסח.

מפגש רשת

פסח – לחם עונייחידה 9

הרחבה והעשרה למורה

15 היה )1911( בריבינישקי לטביה. בגיל מאיר אור נולד ב-ד' בתשרי תרע"ב

היה פעיל ימיו ועד סוף ומאז בין מקימי תנועת צעירי המזרחי בריגה, מאיר

ועבודה תורה תנועת של הראשון החלוץ היה הוא ועבודה. תורה בתנועת

בשנת לאחר שהתחתן, ארצה. עלה )1933( תרצ"ג ובשנת להכשרה, שהלך

תרצ"ז )1937( עבר לגור בקיבוץ הדתי "טירת צבי", שם התגורר עד סוף ימיו.

הוא נפטר לאחר מחלה קשה, בראש חודש כסלו תשל"ו )1976(.

בדבריו מספר מאיר אור על תקופת הצנע שהוכרזה בשנת 1949, בסופו של חודש אפריל,

ובה לכל אזרח הוקצבו וחולקו מנות מזון במידה שווה.

הסיבה לצנע הייתה רבבות העולים שהציפו את מדינת ישראל הצעירה והצורך לדאוג

בבנייה בחקלאות, - המרכזיים הכלליים התחומים בכל מאסיבי באופן ולהשקיע להם

ובתחבורה.

הכנסות המדינה לא הספיקו לכסות את ההוצאות הנדרשות, והיא הייתה חייבת לצמצם

ככל האפשר בהוצאות כדי שהכלכלה לא תקרוס והמדינה תתפרק.

על משטר הצנע החליט שר האוצר דאז, דב יוסף, אך היה זה בן-גוריון, ראש הממשלה,

אשר הכריע סופית בשאלה האם להנהיג את משטר הצנע או לא. בשנה הראשונה של

במפגש הרשת פוגשים התלמידים בדמותו של מאיר אור.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

60

קמחא דפסחא )קמח של פסח( המנהג המכונה "קמחא דפסחא )קמח של פסח - לכבוד פסח(, לפיו אוספים מצרכי מזון עמ' 64

למען הנזקקים כדי לאפשר להם לחוג את חג הפסח, הוא מנהג עתיק יומין.

הצנע הייתה למהלך תמיכה ציבורית רחבה, מתוך תחושה של אחריות ומחויבות לקליטת

הזמן שחלף ככל אך העצמאות. מלחמת אחרי הצעירה המדינה של ולשיקומה עלייה

והחיים שבו למסלולם, נוצרו פערים גדולים בין אזרחים שהיו בעלי ממון לבין אלו שהיה

להם פחות.

לאחר כספים מגרמניה, להגיע החלו 1952 ללחצים. בשנת נכנעה לא אולם הממשלה

הסכם השילומים, וכספים אלו אפשרו לממשלה להחליט על סיום הצנע.

להלן טבלת ההקצאה מתקופת הצנע:

תקופהכמותמוצרליום350 גרם )פחות מחצי לחם(לחםליום60 גרם( פחות מרבע כוס(קמחליום58 גרם )פחות מרבע כוס(סוכרליום17 גרםאורזלחודש12ביציםלחודש200 גרםגבינה

לחודש3500 גרם )שלושה וחצי ק"ג(תפוחי אדמהלחודש750 גרם (שלושת רבעי ק"ג)בשר

בהמשך, גם מוצרים אחרים, כמו ביגוד, הנעלה, כלי בית ורהיטים הוקצו באופן שווה בין כל

אזרחי המדינה.

קישור ליחידות לימוד קודמות

לעניים הדאגה מודגשת שבהם אחרים לחגים קישורים ליצור המקום כאן

)יחידות סוכות ופורים(.

61

הרחבה והעשרה למורה

מנהג הקמחא דפסחא נזכר כבר בתלמוד הירושלמי כ"מעות חיטין" שהעניים

זכאים לקבל והאמידים חייבים לתת.

כיום, במדינת ישראל, אין "מגבית חובה" שהייתה נהוגה בקהילות ישראל בעבר,

אבל ישנן עמותות רבות שאוספות ופועלות למען איסוף תרומות לנזקקים - בין

בכסף ובין במצרכים.

הסיפור המובא בעמוד זה משקף את העמדה הוולונטרית, הבלתי מחייבת, שבה האדם

להיות קשובים לצרכיו של האחר הוא שעלינו בוחר לעזור לחברו. הלקח הנלמד ממנו

ולפעול כדי לעזור לו לקיים את שמחת החג בצורה הטובה ביותר.

פעילות חוץ כיתתית

זו ביחידה למדו מנהג קמחא דפסחא שעליו לקיים את מוזמנים התלמידים

ולמצוא מקום שבו יוכלו להשתתף ולעזור בתרומות לנזקקים לקראת פסח.

כדי להקל על התלמידים אפשר להפנות אותם לארגונים ולעמותות הבאים:

חסדי דור ודור: -

/http://dorvador.org.il/mosdot/mosdot_hasadim/kamhaבאר שובע: -

/http://www.beersova.org.ilפתחון לב: -

/http://www.pitchonlev.org.ilבית התבשיל: -

http://beishatavshil.com/default.asp?iId=HILHG

ניתן גם להציע לתלמידים לחפש עמותות נוספות שפועלות בסביבתם הקרובה

למען איסוף מצרכים ותרומות לנזקקים.

לוקחים אחריות עמ' 67

62

63

עמ' 69

עמ' 69-76בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים ייחשפו ויכירו את האירועים ההיסטוריים שהובילו לקביעת ארבעת •

צומות החורבן וכן יתוודעו לתוספת שהתחדשה בדורנו לצום עשרה בטבת

כ"יום הקדיש הכללי".

התלמידים יעסקו במשמעות זיכרון השואה וימי האבל האחרים בלוח השנה. •

התלמידים ידונו בסוגיה הערכית של שימור העבר אל מול חדשנות ההווה. •

מפגש רשת

ימי אבל וחורבן - יום השואה ותעניות החורבןיחידה 10

יחידה זו מתייחסת הן לארבע תעניות החורבן והן ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אפשר

ללמד אותה גם לקראת עשרה בטבת וגם לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה - בהתאם

לצורכי המורה והכיתה.

הכרזה שעיצב דרור כליפא כחלק מתחרות שהתקיימה ב"יד ושם" להנצחת השואה

היא הבסיס למפגש רשת.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

64

ימי אבל וחורבן/ארבעת צומות החורבן/עדות מחרבן הבית

עמ' 70-72

בעקבות הכרזה וההסבר הקצר המובא אודותיה במפגש רשת מוזמנים התלמידים

לדון בשאלה: איזה מסר רצה היוצר שלה להעביר? ומה ניתן ללמוד ממנה?

השואה, בתקופת היהודי העם של הגדול השבר את האבנים בשברי לראות אפשר

הפסוק שאומר כפי לזכור, אותנו המצווים כניצולים צהוב טלאי שעליהן האבנים ואת

מתהילים.

השואה זכרון את ביניהן שפזורים ובטלאים שלנו, החיים את באבנים לראות אפשר

שמלווה אותנו.

אפשר לראות בציור גם כרזה ביקורתית, הטוענת שאיננו מצליחים "להעביר" את התמונה

הגדולה, אלא רק שברים ממנה. ומובן שאפשר לפרש את התמונה בעוד דרכים רבות,

כיד הדמיון של המתבוננים בה.

של ועל משמעותם תוכנם על זמנם, על קיומם, על מידע מובא אלו פרקים בשלושה

ודרך לימינו הרלוונטיות שלהם בשאלה דיון תוך החורבן, על והצום האבל ימי ארבעת

השימור שלהם.

הרחבה והעשרה למורה

על חורבן בית המקדש הראשון ועל חורבן בית המקדש השני, ומשמעותם של

ימי האבל שנקבעו לזכר החורבן, ניתן לקרוא באתר של משרד בחינוך "על

חורבן ונחמה" בכתובת:

cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Hurban/reka///:Peirut/DestructionOfTemple.htm

על יום הקדיש הכללי ניתן לקרוא באתר הכנסת, "עשרה בטבת - יום הקדיש

הכללי".

65

הבעת עמדה

בעקבות פעילות זו כדאי להזמין את התלמידים להביע את עמדתם בשאלה

יש שמא או העבר, זיכרון את לזנוח יש הציונות התחדשות בעקבות האם

להמשיך ולשמר אותו.

האם גם כיום, כאשר יש לנו מדינה עצמאית בארץ ישראל שבירתה ירושלים,

נכון לשמור על מנהגי האבלות על חורבן ירושלים.

בפרק זה מובאים ציטוטים שונים התומכים בשימור זיכרון החורבן או מתנגדים לו - ועל

התלמידים לחלק אותם לקבוצות: "בעד" ו"נגד".

סיפורו של יאנוש קורצ'ק ושל בית היתומים שלו הוא אחד מסיפורי השואה הידועים יותר.

חשוב להדגיש שהסיפור הוא עדות חיה, מתקופת השואה, שנמצא בהריסות גטו ורשה.

השואה לזכר מיוחד יום נקבע מדוע בשאלה לדון אפשר הסיפור את שקוראים לפני

והגבורה במקום לאחדו עם ימי האבל שכבר היו קיימים )כפי שבעצם הציעה הרבנות

הראשית, בכך שהוסיפה לעשרה בטבת גם את המשמעות של יום הקדיש הכללי(.

אחת התשובות היא שהאירוע של השואה הוא כל כך נורא וטראומתי, ובנוסף גם קרוב

בזמן, שלו היה מצטרף לתעניות החורבן, הוא היה עלול לדחוק אותן לקרן זווית.

תשובה נוספת היא שכדי להעניק לזיכרון השואה את הכבוד ואת המקום הראויים לו, לא

רצו לספח אותו ליום אבל אחר, אלא לייחד לו יום משל עצמו.

מסורת וחידוש

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

עמ' 73

עמ' 74

66

הבעת עמדה

בעקבות הסיפור, שוב נשאלים התלמידים – האם לדעתם יש חשיבות לשמר

זו לעמת את דבריהם עם התשובות שענו זיכרון העבר. מעניין בנקודה את

אחד. בקנה עולות תשובותיהם האם ולראות החורבן תעניות לארבע ביחס

ואם לא, לפתוח לדיון את השאלות מה ההבדל מבחינתם בין תשעה באב או

יתר צומות החורבן לבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה? מדוע יש בעיניהם הבדל

בשאלת שימור הזכרון שלהם?

לוקחים אחריות

בעקבות המשימה לבחור אירוע לאומי שחשוב לזכור ולהציע דרך להנצחתו, ניתן לדבר עם עמ' 76

התלמידים על כך שמשימה ספציפית זו מייצגת את המשימה המונחת לפניהם בשלב זה

של חייהם בכל התחומים. עליהם לבחון ולבחור מה הדבר אשר ברצונם להמשיך ולשמר,

ומה בעיניהם אינו מספיק חשוב וברצונם להותירו מאחור.

67

עמ' 77

עמ' 77-82בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים יעמיקו במשמעות ההיסטורית של הקמת מדינת ישראל. •

התלמידים ייחשפו לפועלם של אלו אשר בזכותם יש לנו עצמאות וידונו •

בחשיבות הערכים שעליהם נפלו הלוחמים במערכות ישראל.

התלמידים ייקחו אחריות על הזיכרון של הנופלים במערכות ישראל, וכל אחד •

מהם יתחקה אחר פועלו של אחד מהם.

מפגש רשת

מועדים לאומיים - זיכרון ועצמאות

עיצוב סביבה לימודית

יחידה 11

מדינת של עצמאותה את המשקפות שונות תמונות על מבוסס המפגש

ישראל.

שמייצגות תמונות בפניה ולהציג לכיתה להביא מהתלמידים לבקש כדאי

עצמאות, ולהקים "קיר עצמאות". או לחלופין קיר באתר בית הספר.

יום העצמאות - מגלות לקוממיות

בפרק זה תרשים ובו סקירה של כמה אירועים משמעותיים בתולדות ישראל שהיוו אבני עמ' 78

דרך במסע של עם ישראל מגלות לתקומה. סקירה זו מעמידה את מדינת ישראל בנקודת

זמן משמעותית על ציר ארוך, שכל מה שהתחולל בו לפניה הביא להקמתה:

חורבן, גירוש, אנטישמיות ושואה מצד אחד; העליות, התנועה הציונית ובניין הארץ מצד

שני.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

68

הרחבה והעשרה למורה

נוסף על המובא בספר לתלמיד, ניתן לפתוח לדיון את השיח הציבורי שהתעורר

בשנים האחרונות על הפרדת יום הזיכרון מיום העצמאות.

אפשר לקרוא עם התלמידים את שתי הכתבות הבאות, ובעקבותיהן לדון עם

התלמידים בשאלה - האם הם סבורים שיש להמשיך ולקיים את יום הזיכרון

בצמוד ליום העצמאות? או שלדעתם יש להפריד בין הימים?

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה

עמ' 80

יום בין להפריד יוזמה העצמאות ליום הזיכרון

עד כה חתמו על העצומה יותר מ-5,000 בני אדם.

"המשפחות השכולות חוות טלטלה וכאב עצומים", נכתב בעצומה,

התרוצצות פיזי, במאמץ גם מדובר העצום, הנפשי לכאב "מעבר

רוצה נגמר, כשהיום זיכרון. ואירועי אנדרטאות הקברות, בתי בין

האבל להניח את הראש ולנוח. במקום זאת, כבר בדרכו הביתה מבית

הקברות, הוא פוגש כבישים חסומים עקב ההכנות לחגיגות העצמאות

ובמות בידור בשלבי הכנה מתקדמים. דקה אחרי שמסתיים יום האבל

הנורא שלו, עוברים כולם )מלבדו( לחגיגות עצומות".

69

בפרק זה שני סיפורים על אודות חיילי צה"ל שנפלו. סיפורים אלו משקפים ערכים חשובים

ביותר - ערך הרעות וערך המסירות.

כאן המקום לעמוד על משמעותו של יום הזיכרון גם כיום של הכרת תודה וגם כיום של

הזדהות עם הערכים שבשמם ועליהם נפלו חללי מערכות ישראל.

זוכרים

עמ' 81

הצמדת על לוותר לא והעצמאות הזכרון ימי המסר הוא ששני הימים הללו הם מקשה אחת, המסמלת את שתי

פניה של התקומה - ההקרבה והלחימה של בניה מכאן, והעצמאות

שנולדה ומתקיימת כתוצאה מכך - מכאן. הם כרוכים זה בזה כתאומי

סיאם. ללא ההקרבה והלחימה של הבנים - "מגש הכסף שעליו ניתנה

ובלי עצמאות; הייתה לא - אלתרמן נתן כדברי היהודים" מדינת

נותר עניינן הפרטי של המשפחות זיכרון הנופלים העצמאות היה

בלבד.

אין השכולות, המשפחות של ולכאבן לקושי ההבנה כל עם ולכן

לוותר על הצמדת שני הימים ועל הרעיון והמסר שטמונים שבכך.

יום הזיכרון מיועד קודם כל לבטא את הזיכרון הלאומי הקולקטיבי

ולהביא את העם כולו לזכור את הנופלים אחת לשנה ולהתייחד עם

זכרם כדי שהאבל והזיכרון לא ייוותרו עניינן של המשפחות השכולות

בלבד.

70

לוקחים אחריות

עמ' 82

קישורים

להרחבה אפשר להראות לתלמידים את הסרטון המתאר בקצרה את סיפורו

של נתן אלבז:

http://www.youtube.com/watch?v=LSeSJyHnlUg&feature=related

בסרטון התלמידים עם לצפות ניתן מוסקל רפנאל של חייו סיפור אודות

הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=uFx8bb5vKgg

כמו כן ניתן לשמוע את השיר שכתב רפנאל מוסקל, בביצוע של שירי מימון:

http://www.youtube.com/watch?v=SLGngyIYrB4

למידה חוץ כיתתית

לבית לפנות אפשר שנפל, חייל של סיפורו אחר החיפוש מפעילות כחלק

"יד לבנים" שבעיר כדי שיערכו סיור לכלל התלמידים - ויחשפו בפניהם את

הארכיונים ואת ספרי הנופלים המצויים במקום. בעקבות הסיור יוכלו התלמידים

לגשת באופן עצמאי ולחפש סיפור אישי אודות חייל שנפל בעת מילוי תפקידו

ולמלא את המשימה.

בית בוגרי של שכולות למשפחות התלמידים בין קשר ליצור גם אפשר

הספר.

71

עמ' 83

עמ' 83-89בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים יכירו את המשמעות החקלאית ואת המשמעות הדתית-תרבותית •

של חג השבועות.

התלמידים יידרשו לחשוב כיצד הם רואים לנכון את אופיו של חג השבועות, •

וכיצד לדעתם יש לחגוג אותו.

התלמידים ייקחו אחריות על הכנת לימוד לקחת חג השבועות. •

מפגש רשת

שבועות – קבלת התורהיחידה 12

שלושת הרגלים - פסח,שבועות, סוכות

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים )פסח, שבועות וסוכות( שלהם משמעות חקלאית עמ' 84

ומשמעות היסטורית.

ובמעגל החקלאי במעגל החג שמות את לשבץ היא זה בעמוד הראשונה המשימה

ההיסטורי:

מעגל השנה החקלאי:

פסח - אביב, תחילת הקציר.

שבועות - קיץ, סיום הקציר והבאת הביכורים.

סוכות - חורף, איסוף התבואה אל הבית.

נושא המפגש הוא "תיקון ליל שבועות". יש להעיר את תשומת הלב לכך שערבי לימוד

לקראת חג השבועות ובחג עצמו אינם בהכרח דתיים.

בהמשך היחידה יוסבר המושג "תיקון ליל שבועות", אך כבר כאן כהתייחסות לשיח במפגש

רשת מוזמנים התלמידים להציע תשובה לשאלה מה צריך לתקן בשבועות.

מפגש רשתמפגש רשת מפגש רשת

72

אמצעי גראפי

מעגל השנה המציין אירועים היסטוריים:

פסח - יציאת מצרים.

שבועות - הגעה להר סיני וקבלת התורה.

סוכות - הליכה במדבר והישיבה בסוכות.

המשימה השנייה מתמקדת בחג השבועות שהוא נושא היחידה.

שבועות במקרא - ההיבט החקלאי

חג מתן תורה - ההיבט ההיסטורי

עמ' 85

עמ' 87

על פי פסוקי המקרא המובאים בפרק זה ניתן ללמוד על אופיו החקלאי של החג:

חשוב לעמוד עם התלמידים על הקשר ההדוק שבין חג הפסח וחג השבועות. שכן, על

פי התורה לחג השבועות אין כלל תאריך בלוח השנה, הוא נקבע על פי ספירת העומר -

חמישים יום בדיוק לאחר חג הפסח )על פי חז"ל, אחרי יום טוב הראשון של פסח(.

בתורה לא מצוין היום המדויק שבו ניתנו עשרת הדיברות.

בראשית התורה את קיבלו ישראל בני כי חכמים קבעו המקראי, התיארוך סמך על

חשבון בעזרת לתלמיד(. בספר מובא עצמו )המקור סיוון( חודש )הוא השלישי החודש

הימים שעשו, הם הצביעו על ו' בניסן – חג השבועות, כחג מתן תורה.

יציאת מצרים מתן תורה

פסח 7 שבועות - 49 יום שבועות

קציר שעורים קציר חיטים

כדי לעזור לתלמידים להבין את היחסים שבין חג השבועות לחג הפסח מומלץ

לצייר להם את התרשים הבא:

73

הרחבה והעשרה למורה

רבי יוסף קארו, בעל "השולחן ערוך", נתן תשובה נוספת לשאלה זו.

קבלת התורה על ידי עם ישראל במעמד הר סיני נמשלת לחתונה של חתן

היא "תיקון" המילה פירוש כלתו. היא והתורה החתן הוא ישראל עם וכלה.

מלשון להתקין, להוסיף. כשם שהחתן נותן לכלה תכשיטים שיקשטו אותה, כך

אנו מעניקים לכלה שלנו, לתורה, חידושים ורעיונות חדשים כתכשיטים.

חג הקציר מציין את הפן החקלאי, שהוא הפן הטבעי, של החיים – אוכל. חג מתן תורה

מציין את הפן הרוחני והמוסרי של החיים – תורה, עשרת הדיברות. מכאן שהם משלימים זה

את זה: חג קציר החיטים בשבועות משלים את חג קציר השעורים בפסח. חג מתן תורה

בשבועות משלים את חג יציאת מצרים בפסח. בהעניקו לעם שיצא לחירות תוכן רוחני

ומוסרי.

ליל מתן תורה/ תיקון ליל שבועות

לוקחים אחריות

עמ' 88-87

עמ' 89

בפרק זה ניתנת התשובה לשאלה שפתחה את היחידה ב"מפגש רשת".

על פי המדרש, עם ישראל "ישן" בלילה שקדם למתן תורה, וכתיקון למעשיו אנו נמנעים

באותו לילה משינה ולומדים בו תורה.

וחידוש. מסורת הכולל לשבועות לימוד ולהכין לנסות התלמידים מתבקשים זה בפרק

לליל לימוד סביבה לבנות שניתן וחידוש" "מסורת בנושא הצעה מובאת הבא בעמוד

שבועות.

חג לגבי שלהם האישיות העמדות את לבחון מוזמנים התלמידים הפרק בהמשך

השבועות. חשוב להבהיר לתלמידים שבשאלות מסוג זה אין "נכון" או "לא נכון" ואין מקום

לשיפוטיות.

74

נסו לדמיין את משה רבנו נכנס לשיעור תורה בכיתה: • אילו דברים היו מוכרים לו ואילו היו חדשים עבורו?

• אילו דברים אתם חושבים שהוא היה אוהב במיוחד?

הצעה ללימוד ליל שבועות חלק א

לפניכם מדרש מהתלמוד הבבלי על משה רבנו ור' עקיבא שהיה מגדולי חכמי המשנה:

כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא ראה את הקב"ה יושב ומקשט את אותיות התורה בתגים ובכתרים. שאל אותו משה: מדוע אתה מעכב את מסירת

התורה? רק בשביל הוספת הקישוטים האלה?!השיב לו הקב"ה: יש אדם אחד ושמו עקיבא בן יוסף שעתיד בסוף כמה דורות לחקור כל אות ולדרוש עליהן הלכות. אמר משה: הראה לי אותו. אמר הקב"ה:

הסתכל לעתיד.הלך משה וישב בקצה בית מדרשו של רבי עקיבא.

אך כאשר שמע את דרשותיו של רבי עקיבא, לא הבין משה דבר מכל מה שלמדו בבית המדרש. תש כוחו של משה רבנו ולבו התעצב. "כיצד זה שאיני מבין את שקוע בעודו לפתע, עצמו. את שאל ישראל", לבני להם מסרתי שאני התורה במחשבותיו שאל אחד התלמידים את רבי עקיבא מהיכן הוא למד את ההלכה

שהזכיר זה עתה. השיב רבי עקיבא: הלכה למשה מסיני. שמע זאת משה, נתיישבה דעתו )התעודד והתרצה(.

נותן לי את התורה. ענה לו לו: יש לך אדם כזה ואתה חזר משה לקב"ה ואמר הקב"ה: שתוק. כך הוא רצוני.

)מעובד על פי תלמוד בבלי, מסכת מנחות, כ"ב, ע"ב(

שאלות לדיון:1. הסבירו, כיצד משה לא הבין את דבריו של רבי עקיבא, הרי זו אותה התורה שקיבל

משה בהר סיני. 2. למי התורה "שייכת" יותר - למשה שמסר אותה או לרבי עקיבא שחידש בה חידושים

שאפילו משה לא הצליח להבין? 3. מה היו אומרים זה לזה, רבי עקיבא ומשה, לו היו נפגשים פנים אל פנים?

4. מה אנו יכולים ללמוד מסיפור זה על היחס שבין המסורת והחידוש? 5. חשבו על דרך יצירתית להציג את המדרש )הצגה, כתבה עיתונאית, קומיקס או כל

דרך אחרת(.

75

ספרים, חלק ב יש כמעט משפחה לכל כלים או חפצים קדושה, תשמישי שעוברים בירושה מדור לדור. בעמוד זה נפגוש חפצים אחדים שעוברים

בירושה מדור לדור...

/ התפילין של סבא פרדי רוזנפלד

מאת רומי גליקסמן

כאן רואים שאתם האלה התפילין

שימשו את סבא של סבתא שלי.

לבר אותן קבל שלי רבא סבא

המצווה שלו בשנת 1925.

עבורנו מייצגות אלה ותפילין טלית

והאסונות הקשות התקופות את

עם על שהתחוללו ביותר הכבדים

איתם את עבר פרדי )סבא ישראל

הריכוז במחנות השואה שנות כל

את גם אך רוסיה(, של וביערות

ואת ההישרדות יכולת את הגבורה,

תקומת עם ישראל!

בבית משפחת שטרנברג שבעיר בוסטון שבארצות הברית

יש חומשים בני כמעט מאתיים שנה.

בפתח החומש, כתב כל אחד מבני המשפחה שאליו הגיע

החומש את שמותיהם של ילדיו, נשותיהם ונכדיו.

עוברים החומשים שבה בשנים ארוכה שרשרת נוצרה וכך

מדור לדור, כשכל בני המשפחה כתובים על גביהם.

במשפחה יש בוודאי לכם גם מיוחדים, כלים קדושה, תשמישי סיפורים אפילו או חפצים

ייחודיים שעוברים מדור לדור. מחכים? אתם למה קדימה, אז

שתפו גם אותנו...

הדביקו תמונה של החפץ או של בעל

החפץ או הסיפור.

ולמטה כתבו את "הסיפור שלו"...

76

77

מפתחותלחלוציות

בעמ' 91-136בספר לתלמיד

הערכה

“חלוציות” “חלוץ”, המושגים נבחנים זה בשער

ו”מעשה חלוצי”.

המעשה עם בהיכרות נתמקד הלימוד במהלך

החלוצי בעבר ועם המעשה החלוצי בהווה.

המורה מוחין. בסיעור השיעור את לפתוח מומלץ

העולה מילה כל יגידו והתלמידים “חלוץ” יכתוב

שמותיהם )כולל “חלוץ” למילה הקשורה בראשם

של אנשים או של מקומות(.

של האסוציאציות סמך על חלוץ המילה תוסבר ליחידה, כהקדמה זה, בשלב

התלמידים.

היא תקבל ביסוס, העמקה והרחבה לאורך השער “מפתחות לחלוציות”.

אוטנטיות נייר מגזרות התלמידים בפני מובאות זה חלק של השער בעמוד

המציגות את פעולותיהם של החלוצים בימי ראשית הציונות.

במהלך לימוד השער, אפשר לבקש מהתלמידים להכין מגזרות נייר שיבטאו

את ערכי החלוציות, כפי שיבואו ליד ביטוי בפרקיו השונים.

פעילות זו יכולה לשמש הערכה מעצבת אשר באמצעותה אפשר להעריך את

ההבנה ואת ההפנמה של התלמידים, תוך כדי הלימוד.

78

מפתחות לחלוציות

שם ומספר היחידה

עמודים במדריך

למורה

עמודים בספר לתלמיד

מספר תוכן השיעורים

בכיתה

להיות חלוץ

יחידה 13

משמעות המושגים חלוציות 93-97וחלוצים בתקופות שונות

בהיסטוריה של עם ישראל.

2

חלוצים בבניין הארץ

יחידה 14

פועלם וערכיהם של החלוצים 99-103בימי ראשית הציונות.

2

המעשה החלוצי

יחידה 15

מתולדותיהן ומדבריהן של 105-112דמויות חלוציות בראשית

הציונות - טרומפלדור ושולמית רופין, תוך בירור השקפת

עולמם של השניים, כמו גם חלוצים אחרים.

2

העפלה ואחריות

יחידה 16

סיפורם של המעפילים 113-120וההעפלה, תוך שימת דגש על המחויבות של החלוצים - יושבי הארץ - כלפי אחיהם שבנכר.

2

חלוציות בהחייאת השפה העברית

יחידה 17

המעשה החלוצי של אליעזר 121-128בן יהודהבהחייאת השפה העברית, תוך דיון בשאלת מקומה של העברית בחיינו,

לצד שפות זרות.

2

חלוציות היום

יחידה 18

דיון בשאלה כיצד באה לידי 129-136ביטוי החלוציות בימינו, ובאילו תחומים יכולים גם הלומדים לקבל על עצמם אחריות כדי לפעול על פי ערכי החלוציות -

היום ובעתיד.

2

79

יחידה 13

עמ' 97-93

עמ' 93

עמ' 94-95

להיות חלוץ

מטרות:

התלמידים יעסקו במשמעות המושג “חלוץ” כפי שהוא בא לידי ביטוי לאורך •

הדורות.

התלמידים יכירו דמויות חלוציות מעברו של עם ישראל. •

לחשוב מהם ויתבקשו ידונו בשאלת התכונות שנדרשות מחלוץ התלמידים •

התחומים שבהם היו רוצים לקבל על עצמם את האחריות החלוצית.

מפגש רשת כהרחבה למסופר במפגש רשת על נחשון בן עמינדב, כדאי לקרוא את המדרש המובא

“חלוץ” כראשון העובר זה מבטא את משמעותה של המילה בפינה השמאלית. מדרש

לפני המחנה ומוביל את האחרים אחריו.

יורד יורד תחילה לים וזה אומר אין אני “אמר לו רבי יהודה: זה אומר אין אני

תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו, קפץ נחשון בן עמינדב

וירד לים תחילה”.)תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל”ו, עמוד ב – דף ל”ז, עמוד א(

להיות ראשוןבן נחשון פועלו של שתי ההגדרות הראשונות המובאות ממילון אבן-שושן תואמות את

עמינדב, על פי המדרש שאיתו נפגשנו בפרק הקודם וכן את פועלו של אברהם אבינו

המתואר בבראשית רבה ומובא בהמשך הפרק.

יש לציין שמעשיהם של אברהם ונחשון אינם מכונים במפורש במקורות מעשים חלוציים,

על אף שהיו כאלה.

80

קישור לספר יהושוע

עמ' 96-97

חלוץ לפני המחנהוחצי הוא בספר במדבר בהקשר לשניים “חלוצים” מופיע המושג המקום הראשון שבו

בכיבוש ישראל בני לפני חלוצים לעבור שהבטיחו המנשה וחצי גד ראובן, – השבטים

הארץ.

עם לקרוא אפשר במדבר, מספר כאן המובאים בפסוקים עיון על נוסף

התלמידים גם את המסופר בספר יהושע על מימושה של הבטחה זו:

כאשר ישראל בני לפני חמשים ה המנש שבט וחצי ובני-גד בני-ראובן “ויעברו

דבר אליהם משה. כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני ה’ למלחמה אל ערבות

יריחו”.)יהושע ד, י”ב-י”ג(

וכן לקרוא את הפסוקים מסוף ספר יהושע, שם משלח יהושע את החלוצים

של שניים וחצי השבטים חזרה אל חיק משפחותיהם שבעבר הירדן המזרחי:

אתם אליהם ויאמר ב ה. מנש מטה ולחצי ולגדי לראובני יהושע יקרא “אז

אשר- לכל בקולי ותשמעו יהוה עבד משה אתכם צוה כל-אשר את שמרתם

ושמרתם הזה היום עד רבים ימים זה אתכם. ג לא-עזבתם את-אחיכם צויתי

דבר כאשר לאחיכם הניח ה' אלהיכם ועתה מצות ה' אלהיכם. ד את-משמרת

להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל-ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד

ה' בעבר הירדן”.)יהושע כ”ב, א’-ד’(

81

התשובה לשאלה 1 שבעמוד 96 - מבנה פסוקים כ”ט-ל”ב בפרק ל”ב בספר במדבר:

ונתתם להם את ארץ הגלעד ]אז[ יעברו... כל חלוץ למלחמה התנאי החיובי: אם ›

לאחוזה.

התנאי השלילי: ואם לא יעברו חלוצים אתכם ]אז[ ונאחזו בתככם בארץ כנען. ›

‹ תשובת שניים וחצי השבטים: ... נעבור חלוצים לפני ה'.

התכונות את נתונה מרשימה לבחור מתבקשים התלמידים זה, בעמוד 4 בשאלה

הנדרשות מן החלוץ.

ורק בשלב השני לרשום אילו תכונות נדרשות מחלוץ יחד אפשר לבקש מהם לחשוב

במחברת.

כהמשך לפעילות זו וכדי לקרב את מושג החלוציות אל התלמידים, אפשר לבקש מהם

לצייר לעצמם במחברת את דמותם )פחות או יותר( ולכתוב בצד אחד תכונות הנדרשות

מחלוץ ושלדעתם יש להם אותן, ובצד השני לכתוב תכונות הנדרשות מחלוץ ושהם היו

רוצים שיהיו להם אותן.

חשוב להדגיש בפני התלמידים כי בחלוציות יש אמנם ראשוניות, אך זו יכולה להיעשות

במסגרת קבוצה חלוצית ואינה חייבת להיעשות במסגרת פרטית. כמו כן, לא תמיד ניתן

חלוציים מעשים אל להצטרף ניתן בהחלט אך ראשוני, מעשה שעושים חלוצים להיות

חשובים בהם החלו אחרים.

82

83

יחידה 14

עמ' 99-103

עמ' 99

חלוצים בבניין הארץ

הרחבה והעשרה למורה

מטרות:

התלמידים יעמיקו במשמעות המעבר מימי הגלות לימי הקוממיות. •

עמם כלפי החלוצים של שבפועלם ובמחויבות באחריות יעסקו התלמידים •

וארצם.

התלמידים ידונו בדרכים שבהן ניתן לשכנע ולגייס אנשים נוספים לקחת חלק •

במעשה החלוצי, כמו גם ברעיונות ערכיים אחרים.

מפגש רשת ב”מפגש רשת” מובא בפני התלמידים שירו של אמיר גלבוע: “שיר בבוקר בבוקר”, המוכר

גם בשם: “פתאום קם אדם בבוקר”. מומלץ להשמיע את השיר בביצועו המפורסם של

שלמה ארצי:http://www.youtube.com/watch?v=Big-1vigRM0

מילות השיר אינן פשוטות, לכן ניתן להתמקד במשפט הפתיחה בלבד: “פתאום

קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם...” אודותיו נסבה השיחה ב”מפגש רשת”.

“פתאום” - באופן מפתיע, בניגוד “למהלך ההיסטורי” שבו היה שרוי עם ישראל

בכל שנות הגלות, ההתעוררות הלאומית היא מפתיעה ופתאומית.

“קם” - גם במובן של מתעורר - ההתעוררות הלאומית, וגם במובן של עשייה.

האדם אינו יושב עוד - פסיבי - על מקומו, אלא קם ובוחר לעצב את דרך חייו.

“אדם” - עם או יחיד הרואה עצמו כחלק מהעם, כפרט מתוך השלם.

בדומה חדש. יום החדשה, ההתחלה את סימבולי באופן מסמל - “בבוקר”

ל”רנסאנס” - זריחה מחודשת.

“ומרגיש כי הוא עם” – מרגיש שהוא בעל זהות לאומית המורכבת מעם, ארץ

ותרבות חופשיים.

84

עמ' 100

קישורים

“ולכל הנפגש בדרכו” - האדם הקם אינו עומד במקומו, הוא צועד. ניתן לדמיין

אותו צועד מן התפוצות, מרחבי אירופה למשל, אל עבר ארץ ישראל.

“קורא הוא שלום” – מברך את הנקרים בדרכו לשלום: את אחיו היהודים שהוא

מזמין להפריח שממה ולבנות מדינה, את עמי העולם שיתמכו בו, את עמי הסביבה

שישלימו עם קיומו.

מגלות לציונות - מחויבות ואחריותבפרק זה מוצגות שתי תמונות: בחלק העליון של העמוד תמונה שצייר הצייר היהודי, שמואל

הרישנברג, בשנת 1904, המשקפת את תמונת מצבם של היהודים בשנות הגלות. ולמטה -

קולאז’ של תמונות אמיתיות מימי ראשית הציונות, המייצגות את פועלם של החלוצים.

בזכות פועלם של הציונות, בימי ראשית ביטוי למהפך שהתרחש נותנות שתי תמונות אלו

החלוצים, שלא הסכימו לקבל עוד את “גזרת הגלות” ולקחו על עצמם את האחריות ואת

המחויבות לגאול את הארץ משממותיה ולחדש בה את החיים היהודיים.

כדי להמחיש לתלמידים יותר את נדודיהם של היהודים בשנות הגלות )שנים רבות

לפני השואה, כחלק ממסכת פרעות וגירושים במשך כל שנות גלות(, ניתן להראות

להם את הסצנה החותמת את הסרט “כנר על הגג”, שבה רואים את גירושם ואת

יציאתם המחודשת למסע הנדודים של היהודים בעיירות אירופה.

http://www.youtube.com/watch?v=9zoLj_qqOB0&feature=BFa&list=PL96C6BFFEE71CA80B

כדי להמחיש לתלמידים יותר את פועלם של החלוצים, ניתן לראות קטע מתוך

הסדרה “ארץ קטנה גדולה”:

http://www.youtube.com/watch?v=JW5YrMQr4LY

85

הרחבה והעשרה למורה

כדי להמחיש יותר את המעבר שבין התקופות - בין נדודי הגלות לבין העשייה החלוצית - ניתן

לקרוא בפני התלמידים קטע מתוך ספרו של הסופר הציוני החשוב, חיים יוסף ברנר,

המתייחס לתמונה “גלות” שבעמוד זה.

ברשימתו הסיפורית “מעשים” מתאר ברנר את פועלו של פועל מארץ ישראל שבין היתר

נקלע ללונדון. בסופו של הסיפור הפועל קורע לגזרים את העתק הציור “גלות” של הרישנברג,

התלוי בחדרו, כביטוי לייאושו ולסלידתו מן ההווי היהודי שנגלה לעיניו:

ובא אותו מר-נפש ונכה-רוח למעונו הבודד ושועה אחת נוראה ואיומה היתה בפיו

כל אותו הלילה: צוענים אנחנו. צוענים ולא בני-גולה, צוענים מקוללים... וביום השני

לא השכים אותו אדם למלאכתו, אעפ”י שפועל-ציון הוא. ורק... בטרם יאיר הבוקר

לקח את התמונה של הירשנברג הגדולה והנאדרה בטרגיותה, “גלות”, אשר היתה

תלויה מעל לראשו, ויקרענה לקרעים קטנים: צוענים אינם בגלות.

)“הזמן”, אדר ב’ תרס”ה; החתימה: י”ח ברנר(

העדות הבאה מסבירה את ההקרבה האישית ואת מסירות הנפש של החלוצים

ומניעיה.

אליהו יעקובוביץ’ נולד בעיירה אושווינצ’ים שבפולין בשנת 1904. הוא נולד למשפחה

שומרת תורה ומצוות והתחנך על ערכי הדת והמסורת. כשהיה נער צעיר הצטרף

בעקבות אחותו אל תנועת החלוץ וכשהגיע לגיל 16 עלה ארצה כחלוץ והצטרף

לגדודי העבודה. את כל חייו הקדיש לאהבת העם והמולדת.

להלן מכתב המתאר את חייו ופועלו:

86

י"א באדר תר"פ, 7.3.1920

כל כך מהר. אתם ודאי חושבים לעצמכם כעת: "אבל הוא כל כך צעיר, בן 16 בלבד, אני יודע שאתם קצת מופתעים מהנסיעה שלי לארץ ישראל. ובעיקר מכך שהכל קרה שלום אבא ואמא,השמיים בהירים והשמש הזוהרת יוצרים בלב כולם שמחה ואושר רב. כרגע אני נמצא בכרכור )ליד חדרה(, חם פה מאוד לעומת מזג האוויר בפולין, אבל ופחדתי שאם לא אקום ואעלה לארץ כעת, אחמיץ את ההזדמנות לתמיד...רציתי להמשיך ולדמיין בלבד כיצד נראית ארץ ישראל, רציתי לראות אותה במו עיני!לא יכולתי להמשיך רק להתפלל "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים" בבית הכנסת, ולא ישראל, הארץ שלנו, של העם היהודי, הרגשתי שאני חייב לעשות מעשה. אבל אתם חייבים להבין, לא הייתה לי ברירה. אחרי כל מה ששמעתי מכם על ארץ וכבר הוא עוזב את הבית ונודד לו הרחק מכאן..."

אני עוזר עכשיו בסלילת כבישים באזור הכינרת, ואני מקווה שיום אחד גם אתם תוכלו לנסוע על הכבישים האלה וליהנות מהאוויר המיוחד של ארץ ישראל, מיופייה ומימיה הנעימים

של הכנרת...דרישת שלום חמה מארץ ישראל

אוהב ומתגעגע, אליהו

*מכתב דמיוני המבוסס על קורות חיו של אליהו יעקובוביץ'

בעקבות קריאת המכתב אפשר לפתוח דיון עם התלמידים על מעשיו של אליהו

יעקובוביץ’, כמו גם מעשיהם של חלוצים נוספים שפעלו באותם ימים:

מה היו המניעים שלו לעסוק במעשה החלוצי? •

מה גרם לו לדעתכם לקום ולעזוב את בית הוריו בגיל כה צעיר? •

לו הייתם הוריו של אליהו, האם הייתם תומכים במעשה או מתנגדים לו? •

לו אתם הייתם חיים בתקופתו של אליהו, האם גם אתם הייתם עולים ארצה •

בגיל צעיר, ועוזבים את בית הוריכם, כדי “להפריח את השממה”?

87

עמ' 101

עמ' 101

החלוצים בכניסתם לארץ בתמונה מישיבת ההנהלה של תנועת החלוץ בא לידי ביטוי מקור ההשראה לשם ולתפיסה

של תנועה זו.

התנועות החלוציות הציוניות, שבמובנים רבים היו מרדניות, ינקו מהשורשים היהודיים וחיפשו

דרכים לקשר בין העבר להווה. בדוגמה שלפנינו מקור שמה של התנועה הוא מקראי - סיפור

שניים וחצי השבטים, וכך גם הכתובת בחדר הישיבות שמבטאת את תפיסתם של היושבים

בו.

הם ראו עצמם כחלוצים המקראיים שהלכו ראשונים לפני העם לכבוש את הארץ.

מחויבות לרעיון הכרזה בעמוד זה משלבת בתוכה “מסורת” ו"חידוש”: ציטוט מהמשנה ואיור מהמאה העשרים.

הכרזה מבטאת את האחריות שקיבלו על עצמם החלוצים - להפוך את ההשתוקקות לסיום

הגלות ולבניית הארץ למציאות. הם הבינו שהדבר לא יקרה אם לא יפעלו בכל כוחם להשגת

מטרה זו, כמאמר המשנה: “אם אין אני לי – מי לי?”.

שני המשפטים הבאים במשנה המקורית מבטאים אף הם במידה רבה את הרוח שליוותה

את החלוצים באותם הימים. “וכשאני לעצמי מה אני” - ועל כן הם התאגדו בחבורות, בקבוצות

ובתנועות.

“ואם לא עכשיו - אימתי?” ברור היה להם שנוצרו תנאים שמחייבים את ההגשמה הציונית

באותה עת, ושאין לדחותה )פרעות, תנועות לאומיות, שאלות זהות, תנועת הגירה עולמית(.

למסר של “קום עשה”, המשתמע ממסכת אבות וממעשי החלוצים, יש חשיבות גדולה בגיל

ההתבגרות. התלמידים מבינים שהם יכולים לבחור לנתב את כוחות הנעורים למקומות חיוביים

- של בנייה והתקדמות, של קבלת אחריות על החיים של היחיד, כמו גם של החברה - במטרה

לבנות עולם טוב יותר, דוגמת החלוצים של פעם )על פי אותם אמונות וערכים שכל נער או

נערה מתבגר מחזיק בהם(.

88

עמ' 103

יישום

לוקחים אחריות

כיוון שמעשה חלוצי הוא ראשוני ופורץ דרך, החלוצים נאלצים או רוצים במקרים

מוזמנים זה בחלק דרכם. בצדקת אחרים ולשכנע משנתם את להפיץ רבים

התלמידים לבנות את “המדריך הקצר לחלוץ המתחיל”.

ולבחון - “שיעורי בית”, לצפות בטלוויזיה זו מטלה מקדימה ניתן לתת לפעילות

כיצד “מוכרים” לנו מוצרים שונים:

באילו טיעונים משתמשים בפרסומת כדי שנקנה את המוצר? •

האם הקול שמסביר על אודות המוצר הוא קול חלש או חזק, בטוח בעצמו או •

מטיל ספק?

איזו מוסיקה מלווה את המוצר - האם היא מעניינת, רדומה, חדשנית וכדומה? •

אילו תמונות מלוות את המוצר - מעניינות, מושכות לב, מסקרנות? •

על יסוד שיעורי הבית ניתן יהיה לנסח “כללים שיווקיים” שיוכלו לעזור בשיווק רעיון

חלוצי.

89

יחידה 15

עמ'105-112

עמ' 105

המעשה החלוצימטרות:

של בדמותם משתקפת שהיא כפי החלוץ דמות את יכירו התלמידים •

טרומפלדור ושל שולמית רופין.

יכירו את האתגרים שעמדו בפני החלוצים, בשילוב של הפרחת התלמידים •

השממה ושמירת הביטחון, ואת יעדיהם.

מפגש רשתבמפגש רשת נערך מפגש ראשוני עם יוסף טרומפלדור.

יוסף טרומפלדור, ובעיקר בהקשר של תל חי מומלץ להרחיב בסיפור חייו המרתק של

ונפילתה.

קישורים

קישורים: להרחבת הידע אודות טרומפלדור אפשר להיעזר באתר האינטרנט

של “חצר תל חי”:

http://www.hatser-telhai.org.il/story.asp

לבין רשת” ב”מפגש המוצגות התמונות בין התאמה תרגיל ייערך השיחה בעקבות

המשפטים שמתחתיו:

משפט א' משפט ג' משפט ב'

90

עמ' 106

עמ'107-108

קישור ליחידה הקודמת

דרושים חלוצים

ועל החלוץ דמות על סב וטרומפלדור ז’בוטינסקי של שיחתם תמליל

בארץ הצעיר היהודי היישוב על להגן כדי ובחלוצות בחלוצים הצורך

ישראל ולפתח אותו.

ניתן לערוך השוואה בין תשובות התלמידים ביחידה 14 לשאלה – “אילו תכונות

לדעתם נדרשות חלוצים?” לבין דברי טרומפלדור.

מפגש עם שירניתן והרוח של החלוצים, - המציג את עיקרי האמונה “אנחנו” ביק: את שירו של משה

להשמיע מתוך אתר “זמרשת”:

http://zemer.co.il/FlashPlayer/player.asp?version_id=262

לצד השיר מובא גם קטע מדבריו של דוד בן-גוריון, ועל התלמידים למצוא ביטויים דומים

בשיר ובסיפור.

השיר “אנחנו”

1. “זה צו הדורות”

2. “נבנה ארצנו על אף כל

מחריבנו”.

3. “בכוח רצוננו... נצעד בעוז”.

דברי בן-גוריון

1. “שליחות היסטורית”.

2. “התיישבות ללא תנאי”.

3. "ללא תנאי וללא רתיעה מכל

קושי וסכנה”.

91

עמ' 109

עמ' 110

עמ' 111

קישורים

הפניה למקורות ספרותיים

דמות החלוץ בפני התלמידים שתי כרזות המשתמשות בפסוק מספר נחמיה. בכרזות אלה עולים ערכי

השמירה וההגנה לצד עבודת האדמה.

ניתן להדגים לתלמידים את משמעות המתח שבין עבודת השדה ועבודת

כפי “השומר”, ארגון של בסיפורו ובהגנה, בשמירה הצורך לבין הבנייה

שהוא מוצג בפרק “הנועזים” מתוך הסדרה “ארץ מולדת”:

http://www.youtube.com/watch?v=kE3kt7rrYzQ

סיפורה של חלוצההיהודי היישוב של בהקמתו הנשים של תרומתן את מתעד רופין שולמית של סיפורה

בארץ ישראל ופיתוחו בתקופת ראשית הציונות.

הארץ בבניין הנשים של השותפות את התלמידים בפני להדגיש חשוב

ובמלאכת בשמירה וכלה והמשק, החקלאות מעבודת החל - והמדינה

ההגנה על היישובים הצעירים.

ולפעילות הפמיניסטית ניתן למצוא גם עדויות לחוסר שוויון למרות זאת

בספר וכן ישראל”, בארץ הפועלות “הנשים של בסיפורן החלוציות של

“התנדבנו לצבא הבריטי” .

מדרש תמונה המניפסט )= הצהרת כוונות( הציוניהפסוק מנבואת הנחמה של ירמיהו, בניגוד לפסוק מספר נחמיה המובא בפרק דמות

החלוץ, מתאר את השלום העתידי שישרור בארץ.

מעניין לציין שבהצגת הרעיון הציוני, כפי שבאה לידי ביטוי בתמונה זאת, החלוצים אינם

אוחזים בנשק כיוון שכרזה זו מביעה שאיפה עתידית.

92

עמ' 112

קישורים

בהקשר זה כדאי לעמוד עם התלמידים על הפער שבין הרצוי למצוי- הצורך בהגנה מול

השאיפה לשלום.

לוקחים אחריות חלוציות היום במילים ובצבע

בפרק זה מתבקשים התלמידים ליצור כרזה משלהם שתציג את המעשה הציוני והחלוצי

ביטוי תהווה שהכרזה כדי שלפניה השאלות את להקדים חשוב הכרזה לעיצוב היום.

לחשיבה מעמיקה.

עם לראות ניתן הקודמות( היחידות שתי של )וכן זו יחידה של כסיכום

“ארץ ישראל” מתוך הסדרה פועל בארץ “להיות התלמידים את הפרק

נמנים עמם השנייה, העלייה בני של פועלם את המתאר - מולדת”

טרומפלדור וחלוצים צעירים רבים אחרים:

http://www.youtube.com/watch?v=XrGQ8dw7izo&feature=relmfu

93

יחידה 16

עמ' 113-120

עמ' 113

עמ'114-115

העפלה ואחריות

קישורים

מטרות:

של העפלתם למען הציונות אנשי של החלוצי לפועלם ייחשפו התלמידים •

רבבות אלפי היהודים שהמנדט הבריטי סגר את שערי הארץ בפניהם.

העם כלפי ציונים פעילים אותם של ובמחויבות באחריות ידונו התלמידים •

היהודי, הבאות לידי ביטוי בפועלם זה.

התלמידים ידונו במשמעות הערך של עזרה לעולים וקבלתם בצורה יפה בימינו, •

ויקבלו על עצמם את האחריות להכין סיסמה שתעודד את הקליטה בסבר

פנים יפות.

מפגש רשת בין היתר ופעל ציוני ב"מפגש רשת" נערכת שיחה עם אריה לובה אליאב, שהיה פעיל

להבאת ספינות המעפילים בבטחה אל חופי ארץ ישראל.

מומלץ לראות עם התלמידים את הסרטון באתר יו טוב המתאר את סיפור חייו

“ארלוזורוב” המעפילים ספינת אודות ומפרט אליאב, לובה אריה של ופועלו

שעליה פיקד:

http://www.youtube.com/watch?v=FClZwSf-1No

העפלה ואחריותפעילים של מדבריהם וציטוטים תמונות התלמידים בפני מובאים הבאים העמודים בשני

ציונים, שפעלו למען ההעפלה, ושל מעפילים שביקשו להגיע אל חופי הארץ. מטרתו של חלק

זה היא להמחיש את המחויבות האישית ואת הקשר העמוק שנוצר בין המעפילים לפעילים

שעסקו בהעפלה - על אף שלא היה ביניהם קשר אישי ומשפחתי. הקשר שחיבר בין החלוצים

והמעפילים היה הקשר הלאומי, והאחווה שבבחינת “כל ישראל אחים”.

94

עמ' 116

פעילות יצירתית

העשרה למורה

דיון ושיח כיתתי

כדי להמחיש את הקשר ואת התחושות שליוו כל אחד מהצדדים באותה שעה,

כדאי להציע לתלמידים לכתוב יומן אישי של אחד המעפילים שבתמונה, או של

אחד הפעילים הציוניים שפעלו כדי להביא את המעפילים ארצה. לחלופין ניתן

להציע לתלמידים לערוך דו שיח ככתבה או כהצגה המתעדת את המפגש בין

אחד המעפילים לבין אחד החלוצים העוזר בהבאתם.

העפלה בכרזהבפרק זה מובאת בפני התלמידים כרזה מימי ההעפלה, הקוראת לעם לבוא ולעזור בהבאת

המעפילים ארצה. בכרזה זו שורה אחת מתוך שירו של ביאליק: “ברכת עם”.

שירו של ביאליק, “ברכת עם”, נכתב בתקופת העלייה הראשונה. בימי העליות

השנייה והשלישית הוא אומץ בידי הפועלים שנהגו לכנות אותו בשם “תחזקנה”,

ולשיר אותו בסיומה של כל אסיפת פועלים. הפועלים הקפידו לשיר את שירו של

בילאיק לצד “התקווה”, וכך נוצר המנהג לשיר את שני ההמנונים זה לצד זה.

כדאי להדגיש בחלק זה את הקשר שבין הרוח - ההגות והשירה, הבאה לידי ביטוי בשירו של

ביאליק, לבין המעשה - העשייה החלוצית וההפעלה עצמה.

ביאליק עצמו היה איש רוח שנחשב ל”משורר הלאומי” ולא היה איש מעשה. הוא לא היה

- השנה שבה החלה ההעפלה. דבריו 1934 כיוון שנפטר בשנת מעורב במעשה ההעפלה

כאיש רוח שימשו את הפעילים הציוניים והחלוצים, אשר ראו בהם את קריאת הכיוון שלהם,

את המצפן הרוחני שלפיו עליהם ללכת.

כדאי לעמוד עם התלמידים על משמעות שירו של ביאליק והבנת משמעותו.

אל מי פונה ביאליק בשירו? •

מהי הקריאה של ביאליק בשירו? מה הוא מבקש לעשות? •

95

עמ' 120

קישורים

מהו המסר שלדעתכם רוצה ביאליק להעביר בשירו? •

מדוע לדעתכם היה חשוב לחלוצים לשיר גם את שירו של ביאליק ולא רק את •

“התקווה”?

לוקחים אחריות - מחויבים לעלייה ובין הערכים שהוא מייצג לבין עולמם של היחידה נחתמת בחיבור שבין הסיפור ההיסטורי

התלמידים בימינו. חשוב להבהיר לתלמידים שעל אף שבחלק זה הם נדרשים ליצור סיסמה

המקבלת את העולים החדשים בסבר פנים יפות, הרי שהדברים לא צריכים להישאר בגדר

סיסמה בלב, אלא צריכים גם לרדת לעומקו של הלב.

לסיכום יחידה זו ניתן לראות עם התלמידים את הפרק “מעפילים ולוחמים” מתוך

הסדרה “ארץ מולדת”:

http://www.youtube.com/watch?v=Z0FxyTCUIgU

96

97

יחידה 17

עמ' 121-128

עמ' 121

חלוציות בהחייאת

קישורים

מטרות:

התלמידים יכירו את הפעילות החלוצית בכל הקשור להחייאת השפה העברית, •

תוך חשיפה משמעותית לדמותו של מחיה השפה העברית, אליעזר בן יהודה.

התלמידים ידונו בחשיבותה של החייאת השפה העברית והשימוש בה, בתקופה •

החלוצית ובימינו.

מפגש רשת היחידה נפתחת בשיחה דמיונית ב”מפגש רשת” בין אליעזר בן יהודה לבין תלמידים בני

זמננו. בשיחה זו נחשפים התלמידים לקורות חייו ולפועלו.

ניתן להראות לתלמידים את הסרטון ביו-טוב המספר על בן יהודה ועל מפעלו

הגדול לחידוש השפה העברית:

http://www.youtube.com/watch?v=D2hegtdHEr8

ניתן להשמיע לתלמידים באתר יו-טוב או בדרך אחרת את השיר המוכר “אליעזר

והלחין מתי כספי. שיר זה מספר את סיפורו של ירון לונדון יהודה” שכתב בן

אליעזר בן יהודה, ודרכו ניתן לדון במעשה החייאת השפה, משמעותו והתעוזה

אשר לה נדרש בן יהודה כמחיה השפה.

מילות הפזמון:

אליעזר בן יהודה / יהודי מבדח

מילים מילים, מילים מילים / הוא בדה ממוחו הקודח.

http://www.youtube.com/watch?v=2X-n7iO9I0g

השפה העברית

98

עמ' 122

עמ' 123

עמ'125-124

בעקבות השיחה ב”מפגש רשת”, התלמידים נשאלים האם מעשיו של אליעזר בן יהודה

יכולים להיחשב כפעילות חלוצית. עיסוק נרחב בשאלה זו יובא בהמשך היחידה, לכן זה

המקום לשמוע את דעותיהם הראשוניות של התלמידים, אולם אין צורך לנסות ולהגיע

איתם לתשובה ברורה.

מילים מילים

בחלקו העליון של העמוד מובא לפני התלמידים בקצרה סיפורה של השפה העברית, מאז

ימי חורבן בית המקדש השני ועד ימי ראשית הציונות, הימים שבהם פעל אליעזר בן יהודה

להחייאת השפה העברית.

קבוצות: לשלוש העמוד של התחתון שבחלקו המילים את לחלק התלמידים על

מילים עבריות “מקוריות” מתקופת התנ”ך; מילים לועזיות שנכנסו לשפה העברית; ומילים

שהומצאו במאה השנים האחרונות:

‹ מילים מן התנ”ך: בית, ירח, ים, חלון

‹ מילים לועזיות: פקס, סופרמרקט, סלולרי

‹ מילים חדשות: מכונית, מעלית, מסרון

חלוץ בשפה– האם “מפגש רשת” זה דנים בהרחבה בשאלה שנשאלו התלמידים בעקבות בעמוד

פועלו של אליעזר בן יהודה בהחייאת השפה נחשב מעשה חלוצי? התלמידים נדרשים

לבחון את פועלו של אליעזר בן יהודה בהתאם למרכיבי הגדרת החלוציות.

חשוב לעמוד עם התלמידים על המחויבות הטוטאלית של אליעזר בן יהודה למען הרעיון

של החייאת השפה העברית. ביטוי למחויבות זו בא לידי ביטוי בעמודים הבאים המספרים

את הסיפור של בנו, איתמר בן אב”י.

99

הרחבה

דיון ושיח כיתתי

עמ' 126

עמ'125-124

סיפורו של ה"ילד העברי הראשון” בפרק זה מובא סיפורו של איתמר בן אב”י, כפי שכתב אותו בספרו האוטוביוגרפי, “עם

שחר עצמאותנו”.

בעקבות הסיפור הלא פשוט של איתמר בן אב”י, מומלץ לערוך עם התלמידים

דיון בשאלת “ההקרבה” הפסיבית של איתמר עבור הרעיון והאידיאל שלמענם

פעל אביו אליעזר בן יהודה. במקרה זה, בסופו של דבר לא נפגע הילד, אך

במידה רבה יכול היה להיווצר מצב שבו איתמר בן אב”י לא היה לומד לדבר או

שהיה סובל מהפרעות קשות בתקשורת בשל מעשיו האידיאליסטיים של אביו.

אין זה אומר שבהכרח היה עליו להימנע מפעולתו, אך זה מעלה את השאלה,

שכדאי לדון בה עם התלמידים - האם “מותר”, מתי ועד כמה אנחנו מוכנים

מאמינים שאנו וערכים רעיונות עבור לנו וחשובים קרובים דברים להקריב

בהם? האם בדרך אל המטרה יש בררה אם להקריב או לוותר?

מלחמת השפותבפרק זה מובא אתגר נוסף שעמו התמודדו בני דורו של אליעזר בן יהודה.

“מלחמת השפות” היא כינוי למאבק הערכי שהתחולל בראשית המאה העשרים בקרב

ובעיקר בשווקים, ברחוב, השלטת להיות צריכה שפה איזו - בשאלה ישראל יהודי

באוניברסיטאות ובשטחים “בין-לאומיים”.

ניתן להביא לפני התלמידים דוגמה ממשית למאבק זה - מכתבה של תושבת

תל אביב לעירייה בשנת תרצ”ד )1934(:

100

עמ' 127

לכבוד ראש המחלקה לתרבותשעל יד עירית תל אביב

לידי גב' פרסיץגב' נכבדה

בזמן האחרון אנו נתקלים לעתים קרובות במודעות ברחובות על דבר הרצאות... בגרמנית, בייחוד באולם ישה חפץ. מדפיסים שתי שורות

בעברית והשאר בגרמנית, והעיקר שידוע לכולם שההרצאה תהיה בגרמנית. סבורים אנו שהעיריה

מחויבת לשים קץ להפקרות זו שהשתרשה בעירנו העברית בזמן האחרון:

א( על ידי פקודה לבעל לוחות המודעות שלא לקבל מודעות כאלה להדבקה.

ב( על ידי פקודה לבעלי האולמות להרצאות... שלא יתנו רשות להרצאות כאלה, אלא לחוג צר

ובתנאי לתרגמן מיד. בכבוד רב...

מפגש עם בולבעמוד זה מוצג לפני התלמידים בול משנת תש”ע )2010( שיצא לאור לכבוד שנת השפה

העברית. הבול מסמל את הרבדים השונים שבשפה העברית ואת צמיחתה מימי המקרא

ועד ימינו.

101

עמ' 128

הבעה ויצירה

עיצוב סביבה

דימוי על לחשוב לתלמיד בספר התלמידים מתבקשים זו פעילות בעקבות

כלשהו לייחודיה של השפה העברית ולהמחיש אותו בבול או בכרזה.

אפשר להראות להם כרזות ובולים שנעשו בשנים האחרונות, שאף הם קשורים

לשפה העברית, כדי לאפשר להם להתרשם ולפתח כיוונים מקוריים משלהם:

לוקחים אחריותשל השאלה עם יתמודדו התלמידים העברית, השפה החייאת בנושא הלימוד כסיכום

שימוש בשפה העברית בזמננו. חשוב לאפשר להם נקודות מבט שונות בדיון בנושא.

מצד אחד, השימוש בשפה העברית הטהורה מבטא את העמידה הזקופה, את הזהות ואת

הייחודיות שלנו כעם חי, שאינו צריך “לחקות” את שפותיהן של מדינות זרות.

מצד שני, אפשר לטעון כי מאז ומעולם בשפה העברית, כמו בשפות אחרות, השתלבו

מילים משפות זרות. אין בכך פסול ואין בכך בעיה, כל עוד עיקר המילים בשפה מקורן

בעברית.

את הבולים/הכרזות ניתן לתלות בקיר המורשת או בחלל אחר בבית הספר.

102

חקר והערכהבסופה של היחידה מובאת משימה המעודדת את התלמידים ביחידים ובקבוצות

את לעודד כדאי הישראלי. ברחוב זרות בשפות השימוש מידת את לבדוק

ולהסיק מהם לדון בהם מן התוצאות, להביא אל הכיתה מדגמים התלמידים

מסקנות לאור הלמידה שביחידה.

פעילות זו יכולה גם לשמש הערכה חלופית שבה הלומדים עורכים עבודת חקר

קטנה ומבססים את התוצאה על ידיעותיהם מן הלימוד.

103

יחידה 18

עמ' 129-136

עמ' 129

חלוציות - אז והיוםמטרות:

ביטוי לידי לבוא יכולה החלוציות שבהם השונים בהיבטים ידונו התלמידים •

בימינו.

התלמידים ייחשפו לדמויות בנות זמננו ולפעולתן החלוצית ויתבקשו להתחקות •

אחר דמויות נוספות מימינו שפועלות באופן חלוצי.

מפגש רשתלחלוציות אחת דוגמה התלמידים לפני מובאת שבו רשת” ב”מפגש נפתחת היחידה

בימינו. הכתבה מצטטת מדבריו של נשיא המדינה, שמעון פרס, המכנה את מעשיהם של

הסטודנטים לרפואה הבאים ללמוד בצפת שבגליל העליון - חלוציות.

להציג כאן בחלוציות? חשוב - האומנם מדובר אלו מתעוררת השאלה בעקבות דבריו

לפני התלמידים את שני הצדדים העולים ב”מפגש רשת”:

מצד אחד, באופן טבעי, אנו רואים בחלוציות משהו שעבר מן העולם, כיוון שהחלוציות הייתה

תנועה משמעותית כאשר עם ישראל עמד בתקופת מעבר, והיה צורך גדול מאוד בפעולתם

של אותם צעירים וצעירות שפעלו למען הקמתה של מדינת ישראל. ואילו בימינו, כאשר כבר

יש מדינה, אמנם יש עוד מה לקדם ולשנות, אך אין זה דומה “לחלוציות” המדוברת.

מצד שני, אם אנו חוזרים אל היחידה הראשונה שבה עסקנו בעצם ההגדרה של החלוציות

- כפעילותו של יחיד או רבים באופן ראשוני, “העוברים לפני המחנה” ומובילים לשינוי - הרי

שאותם סטודנטים בהחלט יכולים להיחשב כחלוצים.

המתח שבין שני הטיעונים הוא חשוב - כדאי לשמר את ההבדל שבין פעולתם ההיסטורית

של החלוצים, שכמעט ואין דומה לה בקורותיו של עם ישראל, אשר הצליחו ליצור מהפכה של

ממש, מהפכה גדולה ורחבת היקף - בהשבת עם ישראל לארצו ובהקמת מדינת ישראל. אך

יחד עם זאת, לא לגרום לרפיון ידיים ולמחשבה שבכך תמו כל הפעולות החלוציות בעולם, וכי

בדורנו אין לחלוציות עוד כל משמעות. גם אם לא כל תלמיד יפרוץ בחייו דרך חדשה בתחום

משמעותי, הרי רבים יכולים להצטרף למעשה חלוצי משמעותי שבו החלו אחרים.

104

עמ' 131

עבודת חקר

עמ' 133

קישור לחיי התלמיד

אחריות ומחויבות במדינת ישראלבפרק זה מוצגים לפני התלמידים תחומים שונים שבהם באה לידי ביטוי החלוציות כיום:

תעשייה ופיתוח, התיישבות ושמירה על הסביבה. התלמידים מתבקשים להביע את עמדתם

לגבי החלוציות בכל תחום.

לאחר החשיפה לתחומי החלוציות במדינת ישראל כיום, מתבקשים התלמידים

לערוך עבודת חקר קטנה ולמצוא תחומים שונים המבטאים חלוציות ישראלית

בתקופתנו. בעבודה זו מומלץ לדרוש מהתלמידים, לצד הסיכום שבכתב שהם

הנושא את שיציגו - ויזואליים ממצאים או ציור תמונה, גם להציג כותבים,

בית תערוכה לערוך יהיה ניתן התלמידים, של העבודות בעקבות שבחרו.

ספרית שבה יוצגו הממצאים, העבודות והתוצרים של התלמידים.

מה אני יכול/ה לעשות?!

כפי שנאמר לעיל, חשוב לערוך את החיבור בין התרומה לחברה לבין המקום

האישי פרטי של התלמידים - “להראות להם שהם מסוגלים”.

הישראלית נחשפים התלמידים לבעיות שונות הקיימות בחברה זו בפעילות

כאן והיום, שטרם נמצאו להן פתרונות כוללים. למשל, היקף תאונות הדרכים,

אלימות בני נוער ועוד.

לאחר מכן, על התלמידים לחשוב באילו מן התחומים הם יכולים להיות שותפים

ולקחת חלק במחויבות להועיל לחברה ולתקן את אותם בעיות וקשיים.

חשוב להדגיש כאן בפני התלמידים שכאשר אנו מדברים על תיקון בעיה או

עוולה מסוימת – אין הכוונה לתקן אותה מן היסוד ולמגר אותה לחלוטין. בדרך

כלל זה כמעט בלתי אפשרי, קל וחומר בגילם ובמצבם היום, אך יחד עם זאת,

אין זה אומר שכיוון שלא נוכל לפתור את הבעיה מן השורש – לא ננסה להקטין

105

עמ' 136

קישור ליחידה קודמת

עמ' 136

הערכה

את ממדיה או לפעול למיגורה. כדברי המשנה במסכת אבות:

“לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה”. )מסכת אבות, ב’, כ”א(

חלוצים וחלוצותלאחר שביחידה זו הוצגו לפני התלמידים דמויות מן העבר ומן ההווה המהוות דוגמה ומופת

היכולות לשמש דמויות לעשייה חלוצית, הם מתבקשים לחשוב על דמויות שהם מכירים

מופת מעין אלו - בתרומתן ובפעולתן למען עמן.

ניתן לחזור עם התלמידים ליחידה הקודמת על אליעזר בן יהודה, בעמוד 123,

שם הוצגו ההגדרות שעל פיהן בחנו התלמידים האם מעשיו של אליעזר בן

יהודה יכולים להיחשב כפעילות חלוצית, ולבקש מהם לבחון גם את הדמות

שאותה הם רוצים להציג על פי אותם קריטריונים.

מציאת דמות חלוצית בעיני התלמיד והנמקת הבחירה יכולות להוות חלק מן

ההערכה לפרק הלימוד “מפתחות לחלוציות”.

לוקחים אחריות על החלוציות קפסולת זמןבפעילות הסיכום של היחידה מתבקשים התלמידים “לדמיין” או לשער באיזה מעשה חלוצי

יוכלו להשתלב בעתיד, ולהכניס את הפתקים אל “קפסולת זמן” שתיפתח במפגש מחזור,

אם יתקיים בעוד שנים רבות.

כדי שהסיכום יהיה לא רק חווייתי אלא גם לימודי, לפני שהתלמידים מתחילים לכתוב היכן

הם רואים את עצמם משפיעים בעוד כעשרים שנה, מומלץ לבקש מהם לשחזר כמה שיותר

דמויות, אירועים ופעולות חלוציות שעמם נפגשו בשער זה. לאחר סיעור המוחין הראשוני, הם

יוכלו גם לדפדף בספר לתלמיד ולהעלות משם שמות ואירועים נוספים. בעקבות הרשימה

106

סיכום והערכה

התלמידים על יהיה בה, המוזכרים והאישים שבה הפעולות מגוון על הלוח, על שתיווצר

לכתוב באיזה תחום היו רוצים לראות את עצמם כפעילים חלוציים בעוד כעשרים שנה, ואיזו

)יכול להיות שלא לכל התלמידים יהיה דמות או אירוע השפיעו עליהם לבחור בתחום זה

נימוק שיחבר בין המקום שאליו הם שואפים לבין העבר, אך יחד עם זאת מומלץ לתת להם

לנסות ולמצוא חיבורים מעין אלו – אם יש כאלה(.

ולנסות זה, הלומדים מוזמנים לחזור אל עמוד השער בסיום הלימוד בשער

להשיב על השאלות המובאות שם ועל השאלות שהוסיפו בעצמם. פעילות זו

יכולה להוות משימת הערכה מעצבת.

107

מפתחותלעצמאות

שעמ' 137-184בספר לתלמיד

למידה בזוגות

הערכה מעצבת

ושל ובמחויבות של המדינה בכלל זה עוסק באחריות שער

היחיד במדינת ישראל בראי מגילת העצמאות. היחידות בחלק

זה בנויות סביב התוכן של מגילת העצמאות, כך שכל יחידה

עוסקת בחלק אחר של המגילה - שמובא לפני התלמידים

בחוברת לתלמיד.

השער נפתח בתמונה של מגילת העצמאות וסביבה שאלות

עליהן. לענות יצטרכו התלמידים הלימוד שבסוף שונות

נוסף על שאלות אלו, כדאי לעודד את התלמידים לשאול

כמה שיותר שאלות משמעותיות סביב מגילת העצמאות,

אשר עליהן היו רוצים לקבל תשובה במהלך הלימוד.

כדי לעזור לתלמידים לפתח את יכולת שאילת השאלות שלהם, כדאי לחלק

אותם לזוגות, ולבקש מהם לכתוב לבני הזוג שלהם חידות קשות ככל האפשר

הנוגעות למגילת העצמאות )ובכל פרק בנושאים הקשורים באותו השער(. צריך

לתת לתלמידים זמן לנסות ולהשיב על החידות, אולם בעיקר חשוב להראות

לתלמידים את התוצר החשוב בשאילת שאלות.

יש לעמוד עם התלמידים על הנקודה ששאילת שאלות היא מפתח חשוב ביותר בלימוד וכי

פעמים רבות יותר מהתשובה, חשובה היכולת של הלומד לשאול את עצמו שאלות.

כסיכום של השער כולו, יוכלו התלמידים לענות לשאלותיהם עצמם וכך לבחון

לנגד עיניהם את ההתקדמות ואת הלמידה שלהם בשער זה.

108

עמ' 139

עמ' 140

קישורים

כדי להגביר את חוויית הלימוד לאורך היחידה וכדי לחזק את הציטוטים המובאים

במהלך היחידות, ניתן להקרין בכיתה את קריאת המגילה מפי בן-גוריון, בקישור

זה או דומיו:

http://www.youtube.com/watch?v=BG95PmoeAkM

מפתחות למגילת העצמאות

שם ומספר היחידה

עמודים במדריך

למורה

עמודים בספר לתלמיד

מספר תוכן השיעורים

בכיתה

ההכרזה על הקמת

מדינת ישראל

יחידה 19

משמעותה של הכרזת 139-146העצמאות של מדינת ישראל,

תוך דיון בערכים הנלמדים מפועלם של בן-גוריון ושל יתר

חברי מועצת העם.

2

שורשים היסטוריים

יחידה 20

השורשים ההיסטוריים של עם 147-153ישראל בארצו, על פי הנאמר

במגילת העצמאות.

2

זיקה שלא פסקה

יחידה 21

מגוון הדרכים שבהן שימר 155-159וביטא עם ישראל את זיקתו

לארץ במשך שנות ההיסטוריה.

2

עלייה וקיבוץ גלויות

יחידה 22

משמעותה של העלייה לארץ 161-167וקיבוץ הגלויות, והקשר המיוחד שבין מדינת ישראל לבין יהודי

התפוצות.

2

חירות, צדק ושלום

יחידה 23

הערכים המהווים את יסודותיה 169-174של מדינת ישראל ואת חזונה:

החירות, הצדק והשלום.

2

חתימת המגילה

יחידה 24

משמעות חותם ידו של אדם 175-179באופן כללי ושל החותמים על

מגילת העצמאות בפרט.

2

109

מיומנוית למידה

ההכרזה על יחידה 19

עמ' 139-146

עמ' 139

עמ' 140

היחידה עוסקת בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בהתרגשות, בחששות ובאחריות

הרבה שליוו את אותו מעמד, וכן בשיקול הדעת שיש להפעיל בעת קבלת החלטות הרות

גורל, בין אם באופן לאומי ובין אם באופן אישי.

אם מלמדים יחידה זו בתקופת ניסן-אייר, לקראת יום העצמאות, ניתן ללמוד אותה לצד

היחידה העוסקת ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות בשער - “מפתחות

לגלגל השנה”.

מטרות:

התלמידים ייחשפו לאירועי הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, תוך חיבור •

אישי- משפחתי של התלמידים לאירועי אותו היום.

העם מועצת את שליוו ובמטרות בחששות לימודם את יעמיקו התלמידים •

בשעות שלפני קבלת ההחלטה, תוך דגש על האחריות ועל המחויבות שלהם

לכלל העם היהודי.

התלמידים יעסקו בנושא קבלת החלטות ומשמעותן. •

הקמת מדינת ישראל

מפגש רשת השיחה במפגש רשת משתפת את התלמידים בחוויה של אירוע הסטורי חד פעמי באמצעות

עדות אישית מיום הכרזת המדינה, ויוצרת מעורבות רגשית. בכך היא מהווה הקדמה ובסיס

לעיון במגילת העצמאות.

אנו מכריזים בזאת...

באמצעות כותרות עמוד עיתון מיום ה’ באייר תש”ח, על התלמידים להסיק מה

היה המצב המדיני והבטחוני בארץ בתקופת הכרזת המדינה, מה היו האתגרים

והצרכים הדחופים של הישוב היהודי, ומה הייתה האווירה ששררה ברחוב. בהמשך

110

עמ'142-141

שיחה ודיון במליאה

הם מתבקשים לנתח את העמוד מנקודת מבט עיתונאית ולהסיק אילו מסרים

עולים מהעיצוב, וכן להשוות לעיצוב וגרפיקה של עיתון בזמננו.

בתחתית העמוד הם נדרשים למשימה יצירתית של עיצוב וכתיבת עמוד עיתון

שיבשר על הקמת מדינת ישראל.

משמעות אודות על התלמידים עם הדיון ואת הדיבור את להרחיב כדאי

התקשורת בכלל והמילה הכתובה בפרט גם בימינו והשפעתן על חיינו.

מאין אנו שואבים מידע על המתרחש במדינת ישראל או בעולם בכלל? •

האם אמצעי התקשורת השונים משקפים את המציאות בלבד, או שמא הם •

מביעים עמדות מסוימות בתוך הדיווחים עצמם?

כיצד משפיעים כלי התקשורת על הלך המחשבה שלנו? •

הרקע להכרזה בעמודים אלה מובא:

א. מידע על הרקע ועל ההתלבטות שקדמו להכרזת הממדינה, ושאלות הבנה על מידע

זה- השאלה הייתה האם נכון לקבל את ההחלטה שאותה העלה בן-גוריון, ולהכריז על

הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, או שמא לדחות את ההכרזה למועד לא ידוע.

ב. ניתוח המידע באמצעות מיון השיקולים לחיוב ההצעה להכריז על הקמת מדינת ישראל

או לשלילתה .

ג. הדמיה - ״לו הייתם חברים במועצת העם״, ובעקבותיה- נקיטת עמדה והבעת דעה על

עצם ההכרזה ועל הנכונות ליטול אחריות כמו זו שנטלו על עצמם חברי מועצת העם.

111

עמ' 146

קישורים

הכיתה באמצעות הלימוד את להרחיב ניתן מחשב יש שבהן בכיתות

האינטראקטיבית של אתר ynet - שם תוכלו לעיין לעומק בדבריהם ובדעותיהם

של חברי מועצת העם, המבטאים את העמדות המובאות בחוברת לתלמיד:

http://go.ynet.co.il/interactiveclass/Projects.1058=cat&1102=aspx?Project

בעמוד 145-144 מתוארת הכרזת המדינה. כדי להעביר את טקס הכרזת המדינה

מומלץ לתלמיד, חוברת מתוך בלימוד מאשר יותר וחווייתי משמעותי באופן

להראות את הסרטון המתעד את הכרזת המדינה או לכל הפחות להשמיע את

ההקלטה הווקאלית של הכרזת המדינה:

http://www.youtube.com/watch?v=BG95PmoeAkM

לוקחים אחריותבפרק האחרון של היחידה מוטלת על התלמידים משימה ובה עליהם לחשוב על החלטה

משמעותית שהם קבלו או צריכים לקבל בעתיד הקרוב.. כאן נעשית השלכה למציאות

החיים של התלמידים הנדרשים לנטילת אחריות, ולחשיבותם של התלבטות,שיקול דעת

וקבלת החלטות.

112

113

יחידה 20

עמ'147-153

עמ 147

שורשים הסטוריים

קישורים

היחידה עוסקת בשורשים ההיסטוריים של עם ישראל בארץ ישראל, ומצביעה על הסיבות

שבשלן נבחרה דווקא ארץ ישראל לשמש כביתו הלאומי של עם ישראל.

מטרות:

התלמידים יערכו היכרות היסטורית עם ראשיתו של עם ישראל בארץ ישראל, •

ותקופות שלטונו בארץ לאורך השנים.

התלמידים ידונו במשמעותה של מדינה עצמאית, מבחינה כלכלית, ביטחונית, •

תרבותית וכדומה.

התלמידים יערכו השוואה בין עצמאות מדינית – בהקמת מדינת ישראל, לבין •

עצמאות אישית בגיל המצוות.

מפגש רשתבמפגש רשת מוצג נושא השורשים ההיסטוריים של העם היהודי בארץ ישראל דרך היכרות

עם ירושלים הקדומה שבה הילכו האבות, חיו המלכים, ונאבקו על עצמאותם המכבים.

של עצמאותה את המתארים דוד, בעיר שנמצאו מטבעות מוצגים ובשיח בתמונות

ממלכת יהודה בסוף תקופת בית המקדש השני. פעמים רבות, מטבעות מתקופות שונות,

כמו תקופת סוף בית שני או מלכות בית חשמונאי, מעידים הן על כלכלה יציבה והן על

תרבותה ועל ערכיה העצמאיים של אותה מדינה או ממלכה.

בכיתה שבה יש מחשב או בכיתת המחשבים בבית הספר, ניתן לבקר באתר

האינטרנט של עיר דוד ולראות את המיצגים השונים:

www.cityofdavid.org.il

114

נקיטת עמדה מנומקת והשוואה

דיון כיתתי

פה התחיל הכול תקומת העם היהודיבכמה היהודי” העם קם ישראל “בארץ העצמאות מגילת של הפותח המשפט את

דרכים.

בעמוד 148 מוזמנים התלמידים, בעזרת ציר הזמן להצביע על התקופה שלדעתם

קם העם היהודי, ולנמק את בחירתם.

מגילת של הפותח למשפט שונים פרושים 3 לפניהם מובאים 149 ובעמוד

העצמאות, והם מתבקשים להשוות בין פרושים אלו לעמדתם.

יש המתנגדים לקביעת המגילה שבארץ ישראל קם העם היהודי וטוענים שעם

ישראל כלל לא קם בארץ ישראל, אלא במדבר סיני או במצרים.

ניתן לדון עם התלמידים באיזו מהדעות הם תומכים, ובשאלה מדוע חשוב לציין

במגילה היכן ומתי קם העם היהודי?

מי היא תשובתם לשאלה- השוואה, אפשר לשאול את התלמידים, מה לשם

אתם? מהי תעודת הזהות שלהם?

בין המדינה והשוואה מנומקת, חשיבה מעמיקה נקיטת עמדה כזה מזמן דיון

ליחיד.

עמ'148-149

115

הרחבה למורה

חיי קוממיות בפרק זה מובא המשך הציטוט ממגילת העצמאות שבו נאמר:

“בה חי חיי קוממיות ממלכתית”.

בחוברת לתלמיד מתוארות העליות והמורדות ב”חיי הקוממיות” בעצמאותו

התקופות על מעט להרחיב המקום וכאן הדורות, לאורך ישראל עם של

השונות בחיי עם ישראל.

חלום העצמאות והגשמתו:

מיום שיצא עם ישראל ממצרים, שאיפתו הייתה לכונן מלכות עצמאית בארץ

ולאורך והשופטים יהושוע ימי לאורך וגידים עור קרמה זו שאיפה ישראל.

תקופת מלכות שאול ודוד והגיעה לשיא פריחתה בימיו של שלמה המלך, בהם

התקיימו חוק ומשפט בידי המדינה עצמה, שלום ויחסי חוץ טובים עם מדינות

אחרות, שלטון מסודר - שקט ושמחה לתושבי המדינה, אפשרות לקיום חיים

יהודיים באופן גלוי וחופשי, כוח ועוצמה גם אל מול מדינות אחרות.

החלום ושברו:

חלום מלכות ישראל זה, אשר התגשם בימי חייו של שלמה, החל לאבד מזוהרו

באחרית ימיו של שלמה, ואט-אט איבדה הממלכה הגדולה והמפוארת את

אחדותה ונעשתה קרעים-קרעים. מלכותו המפוארת של שלמה נחצתה לשתי

ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. על אף שמאז אותם ימים שבהם

מלך שלמה חלפו שנים ארוכות עד שהגיע חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש

הראשון, כבר באחרית ימיו נראו הניצנים לראשיתה של ההתפוררות. ואכן,

לאחר שבשנת 722 לספירה )כ-300 שנה לאחר מלכותו של שלמה( נכבשה

ממלכת ישראל בידי ממלכת אשור, בשנת 586 הגיע תורה של ממלכת יהודה,

אשר נכבשה בידי ממלכת בבל. מדיניות ההגליה של ממלכות אשור גרמה

עוד אליה שב לא ומאז ישראל, ממלכת חורבן עם אבד העם שרוב לכך

עמ' 150

116

)מלבד מעטים שבשנים האחרונות עולים לארץ מקצות העולם כי יש בידם

מסורת שהם צאצאים של עשרת השבטים(. אולם בני ממלכת יהודה, אשר

רובם גלו לבבל, האמינו כי הגולל לא נסתם על ירושלים ועל ארץ מולדתם,

וכי יש עוד תקווה כי ישובו אליה.

החלום והגשמתו )2( - ימי שיבת ציון ומלכות בית חשמונאי:

ניתנה הצהרת כורש, אשר אפשרה ליהודי בבל לשוב אל 70 שנה, כעבור

ארץ אבותיהם ולבנות בה את בית המקדש השני. מעטים היו הגולים אשר

ישראל. אך המעטים שעלו אל ולעלות לארץ ורצון לקום נפשי כוח מצאו

ובנו ירושלים הארץ, בנו בה את ביתם כבתחילה, הציבו מחדש את חומות

את בית המקדש.

ישראל ממלכת של הבנייה כשם שתהליך המלאכה. תמה לא בכך אולם

הראשונה נמשך תקופה ארוכה - מימות יהושע בן נון ועד ימי מלכות שלמה,

כך גם בימי ממלכת ישראל השנייה, עצמאותה וכוחה הלכו ונבנו בהדרגתיות.

שיאה של תקופה זו בימי בית חשמונאי, אז זכתה ממלכת ישראל לעצמאות

שלא הייתה כמותה עד אותה עת בימי בית המקדש השני.

החלום ושברו )2(:

ימים, ואט-אט היא החלה להתפורר, עד אשר זו לא האריכה אך עצמאות

הוגלו השנייה יהודה ממלכת תושבי ורוב המקדש בית נחרב 70 בשנת

מארצם.

במשך שנות הגלות הארוכות, נכבשה ארץ ישראל בידי עמים רבים ועברה

מיד ליד, ומצבם של היהודים שישבו בה, על פי רוב, היה קשה מאוד. ערים

העם של הנצחית בירתו בחורבנה, עמדה כולם ומעל חרבות, נותרו רבות

היהודי, ירושלים.

החלום והגשמתו )3(:

במשך כל הזמן הזה נותר החלום בלבם של היהודים בכל ארצות פזוריהם,

ותפילה אחת בלבם - לשוב אל ארץ האבות ולהקים בה מחדש את הבית

117

הלאומי של העם היהודי.

ואכן, אותו חלום שנמשך קרוב לאלפיים שנה, החל להתממש בימי ראשית

רבים, יהודים הושפעו שמהן באירופה, לאומיות מגמות בעקבות הציונות.

והמשכה הציונות במבשרי ראשיתה אשר ציונית, תנועה לקום החלה

בקונגרסים הציוניים שאותם הגה ויזם הרצל.

מגמות לאומיות אלו קיבלו כיוונים שונים, ובאו לידי ביטוי בוויכוחים נוקבים

דרשו הציונית התנועה מראשי חלק ציוניים. קונגרסים באותם שהתקיימו

מעשים - לקום, לעלות לארץ ישראל ולבנות אותה. חלק אחר של התנועה,

באמצעות יהודית למדינה הקרקע את להכשיר ביקשו הרצל, ובראשם

ופוליטית, לפני העלייה לארץ ישראל. התוצאה הייתה פעילות דיפלומטית

פעילות משולבת, של אלו וגם אלו. המציאות במזרח אירופה אילצה יהודים

רבים, אשר הציונות קסמה להם, לא להמתין לפעילות הדיפלומטית, ולעלות

העמים של האישור את להשיג יכולתו ככל פעל הרצל במקביל, ארצה.

)הצ’רטר( להקמת מדינה יהודית לעם ישראל בארץ ישראל. בקונגרס הציוני

השביעי, הוכרעה שאלת המקום, ונקבע כי ארץ ישראל היא המקום הראוי

להקים בו מדינה יהודית לעם היהודי.

בעקבות פעילותם של החלוצים ושל הרצל ופעילים ציונים אחרים, החלום

באור ממשית אחיזה לקבל החל אלא נושבת, וכרוח עובר כצל נותר לא

והאגדה שבלב והתקווה למציאות, הפך החלום לאט-לאט המציאות.

שבספרים נעשו לחיי היומיום. רבים היו הפעילים, הן בתחום החינוכי-פדגוגי,

הן בתחום הספרותי-תרבותי, הן בתחום החלוצי-חקלאי, הן בתחום המדיני-

ללא שפעלו הצבאי-הגנתי בתחום והן החברתי-מוסרי בתחום הן פוליטי,

לאות כדי להגשים את חלום כל הדורות. וככל שחלפו השנים, כך הצטרפו

למעגל העבודה והעשייה פעילים רבים יותר, אשר באו בכל קצוות תבל כדי

להקים מחדש את מדינתו של העם היהודי בארץ מולדתו.

118

עמ' 152

מלכותשאול

מלכותדוד ושלמה

ממלכתהחשמונאים

חורבן ביתהמקדש הראשון

גלות בבל

חורבן ביתהמקדש השני

גלות רומא

הקמתמדינתישראל

ואת בעקבות סקירה הסטורית קצרה מתבקשים התלמידים לשבץ בגרף את העליות

המורדות שפקדו את עם ישראל מבחינת עצמאותו המדינית:

חיי תרבותבעמוד זה מובא קטע נוסף ממגילת העצמאות:

“בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי”.

מאז שקבעו חכמים את 24 הספרים שירכיבו את התנ”ך, היווה התנ”ך מקור השראה, סמל

ליווה את עם הספר במשך כל ורוחנית עבור עם ישראל. ספר הספרים וסמכות דתית

שנות גלותו וניצב לצידו בימי האושר כמו גם ברגעי צרה ומצוקה.

כך נכתב בערך “התנ”ך” בלקסיקון לתרבות ישראל:

תנ”ך - תורה, נביאים, כתובים - הוא הספר המקודש לעם ישראל, “המקור

הוא ולתרבותו”.ספר התנ”ך לתולדותיו, לדתו, לאמונותיו, למצוותיו, העיקרי

הראשית והמסד של תרבות ישראל, והוא העניק לאומה את התואר המייחד

והמחייב - עם הספר.

ובמעגל השנה העברי, - והחברה בישראל לתנ”ך מקום מרכזי בחיי היחיד

ואת המערבי העולם דתות את שעיצבה אחד, באל לאמונה המקור והוא

תרבותו. התנ”ך העניק לעם ישראל ולאנושות כולה, לא רק אמונה באל אחד

בורא הכול, אלא גם ערכים אנושיים נעלים, ערכי צדק ומשפט, אמת וחסד,

שוויון העמים ושלום. )מתוך הערך: תנ”ך / לקסיקון לתרבות ישראל, מט”ח(

119

העשרה למורה

שהיוו וחשובים רבים ספרים עוד ישראל בארץ התחברו הדורות לאורך התנ”ך, מלבד

נדבך מרכזי בארון הספרים היהודי, ובהם:

1. משנה ומדרש: מימי סוף תקופת בית המקדש השני ועד שנת 200 לספירה נוצרה בארץ

ישראל המשנה, המאגדת את מרבית הפירושים והחוקים החשובים של התורה שבעל

פה. לצד המשנה התפתחו באותן השנים מדרשים רבים שביארו, הרחיבו והעמיקו את

דברי התנ”ך.

לספירת לשישית השלישית המאות בין תקופת המשנה, לאחר הירושלמי: התלמוד .2

הנוצרים פחות או יותר, התקיימו ישיבות רבות בארץ ישראל, ובעיקר בגליל, ובהן פיתחו

והעמיקו בדבריהם של חכמי המשנה - וכך נוצר התלמוד הירושלמי )הארץ ישראלי(.

3. כתבי האר״י: בתקופה מאוחרת יותר, במאות ה-15-16, בעיר צפת שבגליל העליון, נכתבו

כתבי האר”י על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל, אשר להם השפעה רבה ומשמעותית על

כל עולם היהדות במאות השנים האחרונות.

ניתן לקרוא לפניהם קטע שכתב ניטשה, שכידוע לא היה יהודי ואף לא דתי,

על התנ”ך, אשר יש בו הסבר למילים ״והוריש לעולם״:

“’בברית הישנה’ היהודית, זה ספר הצדק האלוהי, מצויים אנשים, דברים ונאומים,

בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יוון והודו שיכול להידמות אליו. אתה ניצב

באימה וביראת כבוד בפני שרידים אדירים אלה של מה שהאדם היווה פעם, ואתה

מהרהר את הרהוריך הנוגים על אסיה הזקנה ועל אותו חצי איון המשתרבב ממנה,

זו אירופה, הרוצה, ויהי מה, להיראות לגבי אסיה כ’התקדמות האדם’. אכן: מי אשר

הוא עצמו אינו אלא חיה מבויתת, בהמה דקה, ואין לו בעולם אלא צרכיה של בהמת

בית כנועה )בדומה למשכילים של ימינו, כולל הנוצרים של “הנצרות המשכלת”(,

אינו צריך להתמלא לא פליאה ולא עצבות בעמדו בין חורבות אלה - הטעם שאתה

טועם בה, בברית הישנה, הוא אבן הבוחן ל’גדולות’ ו’לקטנות’: אולי רק זאת ייתכן

120

סיעור מוחין ודיון

שימצא כי קרובה יותר לטעמו הברית החדשה, זה ספר החסד )שעומד בו הרבה

מאוד ריח ניחוח חסוד ודחוס של צליינים וענווי נפש(. הצמדת ה’ברית החדשה’,

ל’ברית הישנה’, להיותם ספר אחד, שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם,

‘ביבליה’, ‘ספר הספרים’, ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו’חטא כלפי הרוח’

כבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית”.

)פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, עמ’ 63(

לוקחים אחריותבחלק האחרון של היחידה נדרשים התלמידים לשאלה לא פשוטה והיא לבחון בעיניים של

בוגרים ומחויבים מה מתוך האירועים שהתרחשו בעברו של עם ישראל ומה מבין היצירות

לעצמו לאמץ רוצה אחד מהתלמידים כל היה – ישראל עם של החשובות הקלאסיות

כשורשים היסטוריים ותרבותיים.

כדי להקל על התלמידים במשימת הבחירה של השורשים אותם הם רוצים

לאמץ לעצמם, ניתן לפתוח את השאלה הזו קודם כול לדיון כיתתי - לסיעור

מוחות של התלמידים, ולכתוב את רשימת התשובות שהם מציעים על הלוח,

ורק לאחר מכאן לתת לכל תלמיד ותלמידה לנסח את תשובתם.

עמ' 153

121

יחידה 21

עמ'155-159

עמ' 155

זיקה שלא פסקההיחידה עוסקת בזיקה ובקשר של עם ישראל לארץ ישראל בכל שנות קיומו, בדגש על

שנות הגלות, שבהן היה היישוב היהודי בארץ מיעוט, ורובו של העם היהודי ישב בתפוצות.

מטרות:

התלמידים יכירו דרכים שונות שבהן שימר עם ישראל את הזיקה לארץ ישראל •

בשנות הגלות.

גם הדורות, כל לאורך שהשתמרה ישראל לארץ בזיקה יעסקו התלמידים •

ובעיקר בשנות הגלות, שבהן רובו של עם ישראל לא היה בארצו.

התלמידים יבררו את הזיקה האישית שלהם לארץ ישראל וידונו בדרכים שבהן •

זיקה זו יכולה לבוא לידי ביטוי.

מפגש רשתדקלה של במשפחתה טבעת שעברה אודות על נערות בין שיח בדו נפתחת היחידה

בתימן, ועליה חרות ציור של ירושלים.

תכשיטים המעוטרים בציור או בתחריט של ירושלים אנו מוצאים כבר בתקופתם

חורבן בית המקדש( כפי שניתן ללמוד מהסיפור )בדור שלאחר של התנאים

התלמודי במסכת נדרים, דף נ, ע”א. שם מסופר על רבי עקיבא שנשא לאישה

את רחל בתו של כלבא שבוע. משום כך כלבא שבוע בחר לנדות את בתו מכל

נכסיו. רבי עקיבא ואשתו היו כה עניים עד שבלילות החורף הקרים והגשומים

נאלצו לישון באסם שבו שמרו את התבן לבהמות. יום אחד, כאשר קמו בבוקר,

ראה רבי עקיבא שתבן נתפס בשערותיה של אשתו, רחל. החל לברור את התבן

“רחל לה: אמר משערה, התבן את מלקט שהוא בבד ובד ראשה, משערות

אהובתי, לו היה כסף בידי, הייתי קונה לך ‘ירושלים של זהב’” )תכשיט יקר באותה

תקופה ועליו תמונת ירושלים(.

הרחבה למורה

122

תפילה ותקווהקודם שמתחילים בלימוד, מומלץ לשאול את התלמידים אם הם מכירים תפילות, שירים,

לארץ שלו האמונים שמירת את ישראל עם ביטא שבהם נוספות דרכים או מנהגים

מולדתו, ארץ ישראל, לאורך שנות הגלות?

יושם הדגש במהלך ניתן להציג את שלוש הדרכים שעליהן בעקבות דברי התלמידים,

הלימוד ביחידה: תפילה, מועדים מיוחדים ושירים. עיון בסידור התפילה היהודי מאשר את

המשפט במגילה שעם ישראל לא חדל מתפילה לשוב לארצו.

1 - א

2 - ד

3 - ה

4 - ב

5 - ג

ונהוג ישראל תפוצות בכל היה נפוץ תכשיטים, מלבד

אף כיום במדינת ישראל בבתי כנסת רבים לצייר תמונות

ונופים מארץ ישראל, ובעיקר את הכותל המערבי או את

בית המקדש. כאן מובאת דוגמה אחת מיני רבות של בית

הכנסת של יוצאי ביאליסטוק, במנהטן שבניו יורק:

עמ' 156

עמ' 157

123

הרחבת הלמידה

קישורים

עמ' 157

ימי זכרון מיוחדיםבפרק זה מוצגות שלוש תמונות אשר כל אחת מהן מייצגת יום מיוחד בלוח השנה העברי

המדגיש את מקומה המיוחד של ארץ ישראל בתרבות היהודית. על התלמידים לעשות

עבודת חקר קטנה על אחד משלשת ימים אלו.

כיוון שחג הסיגד הוא המוכר פחות מבין השלוש מומלץ להרחיב עליו את הדיבור.

חמישים לציין דורות במשך היה נהוג אתיופיה, יהדות - ישראל ביתא בקרב

יום בדיוק לאחר יום כיפור, בכ”ט בחשוון את חג הסיגד. המילה סיגד פירושה

“סגידה” או “השתחוויה”. וכלשונו כן הוא - בחג הסיגד שנערך באתיופיה נהוג

היה לעלות אל אחד ההרים הגבוהים והנושאים את פניהם לירושלים בתפילה

והשתחוויה לבורא עולם שישיבם במהרה אל ארץ ישראל. על פי המסורת של

יהודי אתיופיה, ביום זה גם קיבל עזרא הסופר, בימי בית המקדש השני, את התורה

מחדש, לאחר שזו אבדה בשנות הגלות ובימי חורבן בית המקדש הראשון.

כיום, הטקס נערך בירושלים, בטיילת ארמון הנציב שממנה משקיפים על הר בית

וכל הבאים נושאים תפילה לשלום עם ישראל ולאחדותו. וכן מזכירים את אותם

יקרים, שלא זכו להשלים את המסע מאתיופיה לארץ ישראל ושנפלו יהודים

במהלכו.

ניתן להציג לפני התלמידים תמונות מחג נוסף על ההסבר אודות חג הסיגד

הסיגד, כפי שהוא נחגג בימינו:

http://www.youtube.com/watch?v=UbILTzaDaqM&feature=related

124

עמ' 159עמ' 158

קישורים

שירים- השירה. זיקתו לארץ ישראל לאורך הדורות ושימר את דרך נוספת שבה העם ביטא

בעמוד זה מובא שיר אחד מיני רבים, שירה של זלפה בכצ’י - שיר געגועים ותפילה לארץ

ישראל.

נתנאל, שהיה מולא ישראל עם בעלה, לארץ יהודייה מאפגניסטן, עלתה בכצ’י, זלפה

“קול קורא במדבר” עבור יהודי אפגניסטן, במטרה להוביל אותם אל ארץ ישראל ההולכת

ישראל, אך ובעלה אף עלו לארץ )ראשית המאה העשרים(. זלפה ונבנית באותן שנים

מולא נתנאל נרצח בדם קר בידי מוסלמי קנאי שהכה בראשו עם גרזן.

את שירה היא אף הלחינה, ולאחרונה הוא הולחן מחדש בידי אייב מור, שחיבר בין מילות

השיר שכתבה זלפה בכצ’י לבין מנגינה אפגנית עממית.

ניתן לשמוע עם התלמידים את הביצוע כפי שהוקלט באפגניאדה בחג החנוכה

שנת תש”ע.

http://www.youtube.com/watch?v=y7iRkbYCSfY&feature=player_embedded

בעקבות שמיעת השיר עם התלמידים, שאותו שר המבצע כפי שנכתב במקור, באפגנית

ולא בעברית ניתן לבקש מהתלמידים לכתוב את המילים שהם מזהים, כלומר את המילים

בעברית. לאחר מכן לבקש מהם למנות, מבלי שהבינו את כל מילות השיר, את המקומות

שהוא מזכיר, ולנסות להבין מכך מה המסר שמעביר השיר.

כבר ממילות השיר הבודדות שנשמעות לאוזן עברית, ניתן ללמוד שהשיר מדבר על ארץ

ישראל, על ירושלים ועל בית המקדש. בעקבות שמיעת השיר ניתן לחזור לספר הלימוד

של התלמידים ולקרוא עמם את התרגום של השיר לעברית.

125

דיון כיתתי

עיצוב סביבה לימודית

לוקחים אחריותחלק זה מחבר את נושא היחידה אל עולמם של התלמידים ומקשר את העיסוק בשמירת

הזיקה היהודית של עם ישראל לארצו, אל הזיקה של כל תלמיד ותלמידה לארץ ישראל

היום.

דווקא כתלמידים שרובם נולדו בארץ ורואים בחיים בה את “הברירה הטבעית”

שלהם, יש לפתוח בפניהם את השאלה - “מדוע דווקא כאן?” מה מחבר אותי

לרצות לגור בארץ ישראל, כחלק ממדינת ישראל? לאיזה מן הדברים בארץ

ישראל או במדינת ישראל אני מרגיש שייך?

חשוב לפתוח בפני התלמידים מספר אפשרויות לתשובה, כגון:

זו המולדת של העם היהודי מאז ומעולם, וכיוון שאני רואה את עצמי כיהודי, •

זו מולדתי.

אני מרגיש חיבור לארץ כי כל בני המשפחה שלי גרים כאן. •

של חלומותיהם את והגשמתי - אליה עליתי כי לארץ חיבור מרגיש אני •

דורות עברו.

אני מרגיש קשר לארץ בזכות הטבע שלה - אני אוהב לטייל בין שביליה. •

זו המולדת שלי כי אני ישראלי. כאן נולדתי, או לכאן הגעתי כילד/ה קטן/ה, •

עברית זו שפתי, גם אם איננה שפת אמי, והוריי הם אזרחים של המדינה •

הזו.

ניתן לערוך את החלק הזעוסק בקישור האישי לארץ באופן יצירתי:

ליצור עם התלמידים מפה אשר אליה מתחברים חוטים רבים, החוטים שלהם,

עמ' 159

126

- כאשר ייצרו את החוטים עצמם שמחברים אותם לארץ ישראל. התלמידים

בחוטים הם יבטאו את הקשר ואת הזיקה שלהם אל הארץ באמצעות צבעים

הטבע, מן צמחים או חפצים החוטים, גבי על ששזורות שונות דמויות שונים,

או כל דרך אחרת שהתלמידים יעלו. לבסוף, לאחר שכל התלמידים ייצרו את

חוטיהם, ניתן יהיה לחבר את הכול יחד אל מפה או ציור של ארץ ישראל.

המפה שנוצרה יכולה להיתלות על קיר מורשת בכיתה או בחלל מתאים אחר

בבית הספר.

127

יחידה 22

עמ'161-167

עמ' 161

עלייה וקיבוץ גלויות

הרחבה למורה

יחידה זו עוסקת באחד מיעדיה של מגילת העצמאות ושל מדינת ישראל - קיבוץ גלויות

וקליטת עלייה, תוך הרחבה ליחסים שבין מדינת ישראל ויהדות התפוצות באופן כללי.

מטרות:

התלמידים יבינו את המשמעות ההיסטורית של הכרזת המדינה כפתיחת שערי •

הארץ לעליית יהודים מכל רחבי העולם.

ישראל עם כלפי ישראל מדינת של באחריות ויעסקו ידונו התלמידים •

המשתקפת בקביעת היעד של קיבוץ גלויות וקליטת עלייה כיעד ראשון של

מדינת ישראל.

התלמידים ידונו בתרומה ההדדית בין יהדות התפוצות ומדינת ישראל. •

מפגש רשתהיחידה נפתחת בסיפורה של אוניית המעפילים “סטרומה”. אונייה אשר עשתה את דרכה

לארץ ישראל מרומניה בסוף שנת 1941, ועליה כ-760 אנשים, נשים וטף.

האונייה סטרומה הייתה חלק מאוניות רבות שעשו את דרכן באותם ימים אל

)ארגון צבאי לאומי( במסגרת התכנית ארץ ישראל, תחת ארגונו של האצ”ל

“אף על פי” - שנועדה להציל כמה שיותר יהודים ממלתעות המוות של השואה

שהתחוללה באותן שנים באירופה.

בשל תקלה במנועה, נאלצה האונייה לעצור בחצי הדרך - בנמל של טורקיה.

כלשהי שמדינה בתנאי - בחופיה תעגון שהאונייה הסכימה טורקיה ממשלת

ממדינות העולם תיקח את הפליטים שעל האונייה תחת חסותה. לא הייתה ולו

- גם וכיוון שנחשפו יהודים, מדינה אחת שהסכימה לקבל את אותם פליטים

לארץ ישראל לא יכלו להגיע, שכן הבריטים סגרו את שעריה של הארץ מתוך

מגמה פרו-ערבית.

128

קישורים

“להיפטר” החליט הטורקי השלטון בטורקיה, ממושכת שהות לאחר לבסוף,

מהאונייה ומהפליטים וכחודשיים לאחר שהחלה האונייה את מסעה, היא נקשרה

לספינת גרר טורקית שגררה אותה אל מחוץ למים הטריטוריאליים של טורקיה,

והותירה אותה בלב ים עם מנוע מקולקל, ללא עוגן, ומובן שללא מים או מזון

שיספקו את צורכיהם של מאות הפליטים ששהו על האונייה.

למחרת בבוקר, בלבו של הים השחור, שיגרה צוללת סובייטית טיל טורפדו אל

לבה של האונייה, כיוון שטעתה בזיהוי וסברה כי מדובר באוניית אויב. האונייה על

כל אנשיה למעט אחד – טבעה במצולות ים.

טביעתה של האונייה, על כל מעפיליה ואנשי הצוות שלה, נחשבת לאחד האסונות

הגדולים ביותר במפעל ההעפלה לארץ ישראל.

להרחבה ניתן להראות לתלמידים סרטון באתר יו טוב המספר את סיפורה של

אוניית סטרומה:

חלק א:

http://www.youtube.com/watch?v=IjRZsrY9FT4&feature=related

חלק ב:

http://www.youtube.com/watch?v=zcJg85SJB3Q&feature=relmfu

את סיפורה של סטרומה ניתן לקשר ליחידה “חלוציות והעפלה”, שם הוזכרו סיפורן של

אוניות מעפילים שונות בתמונות ובעדויות.

בעקבות סיפור זה יש לעמוד עם התלמידים על כך שהכרזת המדינה לא הייתה רק “קריאת

את ואפשרה ממש הארץ שערי את פתחה אלא עלייה, ולקליטת גלויות לקיבוץ כיוון”

קליטתם של כל אלפי העולים ממדינות העולם השונות, שכן עד ליום הכרזת המדינה, שלט

בארץ ישראל המנדט הבריטי ומנע את כניסתם של רבבות היהודים מרחבי העולם.

129

קישורים

למידה בזוגות

עמ'162-164

עמ'165-166

היעד הראשון במגילת העצמאות - עלייהלאורך השנים שלאחר קום המדינה הגיעו לארץ גלי עליות שונים.

הלימוד בחברותא של המקורות בעמודים 164-162 מאפשר לראות את המושג

“קיבוץ גלויות” כמושג נמשך בתרבות היהודית לדורותיה. המושג מופיע כנבואה

וכשכר בספר דברים, כתקווה ממשית בתפילה, כחזון שהתגשם, וכנושא הראוי

להתייחסות אומנותית.

עם קום המדינה הפך המושג קיבוץ גלויות לממשות בלתי מוסברת כמעט. בתוך

שנים בודדות הגיעו לארץ מכל התפוצות - ממזרח, ממערב, מצפון ומים יהודים

רבים - מטף ועד זקן.

בהקשר זה ניתן לצפות בסרטון שעשו חברי “לול” ובו הם מציגים באופן סאטירי

את “קליטת העלייה” בישראל לאורך השנים.

http://www.youtube.com/watch?v=alp9scMfmjA

מערכי המגילה לחיים במדינהויהדות התפוצות אל מעבר לקיבוץ בפרק זה מתרחב הדיון ביחס שבין מדינת ישראל

גלויות וקליטת עלייה.

היחסים בין תפוצות ישראל ובין מדינת ישראל מורכבים יותר מאשר עידוד חד צדדי של

עלייה ממדינות העולם אל ארץ ישראל.

ישראל למדינת התפוצות יהדות של ההדדית התרומה על התלמידים עם לעמוד יש

ולהיפך. תרומה זו באה לידי ביטוי בדרכים שונות, כגון: תרומות חשובות של יהודי התפוצות

130

קישורים

לארגונים שונים בישראל מצד אחד, ושליחים רבים היוצאים מהארץ כדי לחזק את יהדות

התפוצות מן הצד השני.

כדי להדגים באופן חווייתי את האחריות של מדינת ישראל לעם היהודי בכלל,

ולאזרחי המדינה בפרט, ניתן להקרין את הסרט “מבצע יהונתן”, המתאר את

המבצע שבו חילצו לוחמי צה”ל את חטופי אנטבה, ובו נהרג יוני נתניהו, מפקד

ימים ומפקד המבצע. אפשר להראות לתלמידים קטע סיירת מטכ”ל באותם

מהסרט באתר יו טיוב שבו נראה יוני נתניהו מסביר לחייליו רגע לפני היציאה

למשימה, מדוע מוטלת עליהם האחריות לחטופי אנטבה.

http://www.youtube.com/watch?v=dqc7b19Er54&feature=related

131

יחידה 23

עמ'174-169

עמ' 174

חירות, צדק ושלוםזו עוסקת בשלושה ערכים שאותם מתארת מגילת העצמאות כערכים שעליהם יחידה

מושתתת מדינת ישראל. ביחידה זו נעשים קישורים בין ערכי החירות הצדק והשלום לבין

החיים כיום במדינת ישראל בכלל וחייהם של התלמידים בפרט.

מטרות:

התלמידים יכירו את יסודותיהם העתיקים והעמוקים של הערכים - חירות, צדק •

ושלום במסורת היהודית.

התלמידים ידונו במשמעותם של ערכים אלו כפי שהם באים לידי ביטוי כיום •

במדינת ישראל.

ושלום בבית הספר - חירות, צדק ישומם של הערכים יבחנו את התלמידים •

ובכיתה ויסיקו מסקנות מעשיות לגבי דברים הצריכים שיפור.

הערכים המוזכרים במגילת העצמאותערכי החירות, הצדק והשלום, במגילת העצמאות כתוב כי המדינה תהיה מבוססת על

לאור חזונם של נביאי ישראל.

כהמשך לשיחה הדמיונית ב'מפגש רשת' עם הנביא זכריה מובאים בעמוד זה ציטוטים

מהתנ”ך המעידים על חשיבותם ועל מרכזיותם של ערכי השלום, הצדק והחירות בדבריהם

של נביאי ישראל.

משימתם של התלמידים היא לשייך כל אחד מהפסוקים לכותרת המתאימה לו: חירות,

צדק ושלום:

132

פתרונות:

חירות:

ויפדך ]הוא פדה אותך - שחרר אותך[ ה’ 1. “וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים

אלקיך ...”.דברים ט”ו, ט”ו

עצמאות להם ]תהיה וירשוה”. לאבותם אשר-נתתי אל-הארץ “...והשבתים .2

בארץ[ירמיהו ל’, ג’

צדק:

1. “צדק צדק תרדף...”.דברים ט”ז, כ’

2. “...חסד ומשפט שמר...”.

הושע י”ב, ז’

3. “...תעשו משפט בין איש ובין רעהו... ודם נקי אל-תשפכו במקום הזה...”.

ירמיהו ז’, ה’-ו’

שלום:

1. “... ונכרתה קשת מלחמה ]לא יהיו כלי נשק[ ודבר שלום לגוים”.זכריה ט’, י’

2. “...ובמקום הזה אתן שלום...”. חגי ב’, ט’

3. “...בקש שלום ורדפהו”.תהלים ל”ד, ט”ו

133

למידה בקבוצותעמ' 172

דיון כיתתי

חירות, צדק ושלום בחיים

בפרק זה מוטלת על התלמידים עבודה בקבוצות. עליהם לבחור כתבה אחת

לפחות ובה אחד מהערכים הנידונים ביחידה - חירות, שלום או צדק ולדון האם

ערך זה בא או לא בא לידי ביטוי בחיים במדינת ישראל.

לאחר שהתלמידים יציגו את הממצאים השונים שלהם, כדאי לערוך דיון בכיתה

על המורכבות שבהגשמת החזון.

ניתן לדון עם התלמידים בשאלות אקטואליות שבהן יש התנגשות בין ערכיה

השונים של המדינה, כמו למשל: נישואין. הנישואין כפופים על פי חוק המדינה

להלכה היהודית, וזו אינה מאפשרת ליהודי לשאת אישה שאינה יהודיה.

מצד אחד יש כאן פגיעה בערך החירות, אך מצד שני יש כאן שמירה על

הזהות היהודית ועל צביונה של מדינת ישראל כמדינת היהודים.

ומהסבל שבאפריקה הפליטים שברחו מהקרבות הפליטים. נוספת: דוגמה

מצד ישראל. למדינת פשוטה לא בעיה מהווים - בישראל מקלט וביקשו

אחד, מדינת ישראל רוצה לשמור על הצביון היהודי והמוסרי שלה, ומצד שני,

והחירות, שהם מערכי היסוד של יש בגירוש הפליטים סתירה לערכי הצדק

המדינה.

חשוב לעמוד עם התלמידים על כך שחלק מהבעיות שיש כיום במדינה אינן

נובעות מחוסר ערכיות, אלא דווקא מריבוי ערכים, שלעתים מתנגשים ונובעים

מתפיסות עולם שונות.

134

עמ' 174

לוקחים אחריותהערכים האם ולבחון סקר לערוך התלמידים מתבקשים היחידה של האחרון בחלקה

שעליהם מבוססת המדינה מיושמים בסביבתם הלימודית- בבית הספר ובכיתה.

חלק זה יכול לשמש כנושא ל“שיעור חברה” שבו התלמידים יצביעו על הדברים שמפריעים

להם בבית הספר ובכיתה כרגע, ויציעו כיצד ניתן לשפרם. מומלץ להתעכב על חלק זה

כי הוא יכול לעזור לתלמידים לבצע את המשימה שבסוף השער - ניסוח מגילת עצמאות

כיתתית.

135

עמ' 175

יחידה 24

עמ' 175-179

חתימת המגילה

הרחבת הלמידה

היחידה עוסקת בחלקה האחרון של המגילה, בחתימות ראשי היישוב היהודי על מגילת

העצמאות. החתימות משקפות התחייבות ואחריות מלאה לשאת בעול, כדי להגשים את

חזונה של מגילת העצמאות.

מטרות:

התלמידים יערכו היכרות עם חלקה האחרון של מגילת העצמאות, הכולל את •

גווני הקשת הפוליטית של הישוב היהודי חתימותיהם של אנשי מפתח מכל

בארץ ישראל בימי הקמת המדינה.

התלמידים ידונו במשמעות של החתימה כמשקפת את האחריות של מנהגי •

היישוב לפעול למען מדינת ישראל, על פי עקרונותיה של מגילת העצמאות.

התלמידים יעסקו באחריות ובמחויבות שלהם כבוגרים, כאשר הם חותמים על •

מסמך כלשהו.

מפגש רשתבכנסת כנסת חברת שהייתה )לוברסקי(, כהן-כגן רחל עם שיח בדו נפתחת היחידה

למשפחה אודסה, בעיר נולדה רחל ישראל. מדינת של החמישית ובכנסת הראשונה

מסורתית ציונית ובגיל 31 עזבה את אודסה ועלתה לארץ ישראל. במהלך השנים פעלה

- ארגון ויצ”ו בזירה הציבורית במספר תחומים, ומלבד היותה חברת כנסת כיהנה כיו”ר

נשים יהודי שקיים עד ימינו בארץ ישראל ובעולם. במסגרת תפקידה פעלה לקידום מעמד

האישה בחיים בכלל ובהנהגה הציבורית בפרט.

בחברה האישה מעמד על התלמידים עם הדיבור את להרחיב ניתן כאן

הישראלית מאז ימי הקמת המדינה ועד ימינו. אפשר להזכיר את גולדה מאיר,

שאף היא חתומה על מגילת העצמאות ולימים שימשה כראש הממשלה של

מדינת ישראל )האישה היחידה בכל הזמנים שנבחרה לתפקיד זה(. ניתן לדון

עם התלמידים בשאלה האם הם חושבים שלו היום הייתה מוכרזת העצמאות

136

עמ' 178

למידה חוץ כיתתית

של מדינת ישראל היו נשים רבות יותר חתומות על המגילה? אילו נשים לדעתן

היו חותמות עליה? האם מספרן של הנשים היה זהה למספר הגברים שהיו

חותמים עליה? האם מספרם צריך היה להיות שווה? וכדומה.

מי האיש או האישה שמאחרי החתימה?

חברי 15 מבין אחד בשם לבחור משימה התלמידים על מוטלת זה בפרק

מועצת העם המוזכרים בתפזורת ואשר היו מהחותמים על מגילת העצמאות

)מתוך 37(, ולמלא אודותיו כרטיס מידע.

אחד וסיפור האדם של תמונה למצוא לנסות מהתלמידים לבקש מומלץ

מעניין אודותיו.

ניתן להפנות את התלמידים לאתרים הבאים:

courses.aviv.org.il/civil/modula1/civil.htm •

הכרזת העצמאות < החותמים על המגילה < פעילות 2 ובה מידע על חלק

מהחותמים.

אתר הכנסת ובו מידע על כמה מהחותמים. •

ynet ווויקיפדיה, ערך מגילת העצמאות, סעיף חותמי המגילה. •

מובן שאפשר להשתמש באתרים אחרים ובספרים.

על לחתום דמות אותה נבחרה הבנתם, לפי מדוע, להסביר התלמידים על

מגילת העצמאות, והאם לדעתם הבחירה באותו אדם באמת מתאימה.

137

עמ' 179

דיון כיתתי

נקודות לדיון בעקבות הפעילות על חותמי המגילה:

מגילת על שיחתמו רוצים היינו כיום מכירים שאנו הדמויות מן אילו •

העצמאות?

מי מתאים לחתום על המגילה- אנשים פוליטיים, אנשי חינוך, כוכבי טלוויזיה, •

זמרים?

במה מחייבת החתימה את החותמים על המגילה? •

לוקחים אחריות על החתימה

מחתימה הסטורית על מסמך הסטורי עוברים התלמידים לחתימה אישית על מסמך

אישי, ומוזמנים להתנסות בלקיחת התחייבות קטנה אותה יבטאו בחתימת ידם.

פעילות זו מקרבת את נושא היחידה לעולמם של התלמידים.

138

הערכה מעצבת

לסיכום שערמפתחותלמגילת העצמאות

עמ' 180-181

עמ' 180

לסיכום השער העוסק במגילת העצמאות על התלמידים להשלים את הפרטים החסרים

במשפטים המתארים את מגילת העצמאות לאור מה שלמדו לאורך השער כולו:

עמוד זה יכול להוות עבור המורה הערכה מסכמת לשער מפתחות למגילת העצמאות.

המשפטים המלאים:

1. הקמת מדינת יהודית בארץ ישראל מבוססת על ההיסטוריה של עם ישראל ועל התנ”ך.

מדינת על הקמת והוכרז מגילת העצמאות הוקראה הכרזת העצמאות שבו 2. תאריך

ישראל ב-ה’ באייר תש”ח.

שלום חירות, הם: למדתם שעליהם העצמאות במגילת המוזכרים הערכים שלושת .3

וצדק. 4. על המגילה חתמו 37 חברי מועצת העם.

כאן המקום להזכיר לתלמידים לחזור אל הדף הפותח של השער ואל השאלות

שאותן כתבו במחברת בפתיחת הלימוד. בקשו מהתלמידים להחליף ביניהם את

המחברות ולראות אם כעת לאחר הלימוד הם יכולים לענות על אותן שאלות

שעלו בראשית הלימוד. לאחר הפעילות האישית ניתן לאסוף מהתלמידים את

התשובות ולראות אם הם מצליחים להשיב לעצמם על כל השאלות.

זוהי פעילות של הערכה מעצבת, כיוון שהתלמידים עצמם העלו שאלות בתחילת

הלמידה וכעת הם בוחנים האם הם יכולים להשיב עליהן בסיום הלמידה, תוך

היעזרות בחומר הנלמד ובחומרי עזר.

139

הערכה חלופית

לסיכום שערמפתחותלמגילת העצמאות

כותבים עצמאותבחלק זה מתבקשים התלמידים ליצור מגילת עצמאות כיתתית.

יש להזכיר לתלמידים את הנושאים השונים והמגוונים שלמדנו לאורך כל יחידות השער:

אזרחי כלפי וחברתית לאומית מחויבות הרבים, כלפי הפרט של והמחויבות האחריות

המדינה וכלפי יהדות התפוצות, קליטת עלייה, ערך השלום, ערך החירות וערך הצדק. יש

לחשוב עם התלמידים כיצד יכול לבוא לידי ביטוי כל אחד מהערכים האלה בתוך היחסים

החברתיים בכיתה, או בין הכיתה לבין יתר גורמי בית הספר.

לאחר שהתלמידים יעלו את ההצעות השונות, מומלץ לנסח איתם את הטיוטה של המגילה,

ורק לאחר שהטיוטה מגיעה לכדי תוצר מוגמר - לבקש מתלמידי הכיתה המוכשרים לדבר

להעלות את המגילה על הכתב ולעצב אותה בצורה יפה ומכובדת.

ניתן לבקש מכל תלמידי הכיתה לחתום על מגילת העצמאות, ,24 יחידה לבסוף, ברוח

ובכך לבטא את המחויבות ואת האחריות שהם לקוחים על עצמם, בדומה לחתימה של כל

אותם אנשי ציבור שחתמו על מגילת העצמאות של מדינת ישראל.

או במבחן קשורה שאינה חלופית הערכה למורה לשמש יכולה זו פעילות

בחיי ויישומו הנלמד החומר הפנמת אלא “מלמעלה”, שאלות על במענה

הכיתה על ידי התלמידים ועבורם.

עמ' 181

140

141

בעמוד הפתיחה של השער ״מפתחות לגיל מצוות״,

מוצגת תמונה המאפיינת את גיל המצוות. בתמונה

נערה ונער עם תעודה חגיגית שקבלו לרגל בת/

הכותל למורשת ״הקרן בר המצווה שלהם, מאת

המערבי״.

הספר, שערי יתר של הפתיחה לעמודי בדומה

גם בעמוד זה מוצגות לפני התלמידים שאלות

שונות סביב הנושא שעל אודותיו ילמדו לאורך השער.

כדי במחברות– אותן לכתוב נוספות, שאלות לשאול התלמידים את לעודד מומלץ

שבסוף הלימוד יוכלו לחזור ולסכם את הלימוד באמצעות כתיבת תשובות לכל אותן

שאלות שכתבו בפתח הלימוד.

כלי זה יהווה עבור התלמידים כלי להערכה ולמדידה )הערכה מעצבת( אשר יעודד אותם

מידת ישקף את ובהמשך עצמו, ללימוד קודם עוד הנושא אודות על להטרים חשיבה

הידיעה וההתקדמות של התלמידים בנושאים הנלמדים לאורך כל היחידות שבשער זה.

מפתחותלגיל מצוות

בעמ' 185-262בספר לתלמיד

142

מפתחות לגיל מצוותשם ומספר

היחידהעמודים במדריך

למורה

עמודים בספר לתלמיד

מספר תוכן השיעורים

בכיתה

קשר משפחתי

יחידה 25

יחידת מבוא העוסקת בזהות 185-190האישית והמשפחתית של התלמיד סביב גיל המצוות.

1

פוגשים את הטקס

יחידה 26

משמעותם של הטקסים 191-196בחיינו בכלל ושל טקס בת/בר

המצווה בפרט.

2

בת מצווה ובר מצווה

יחידה 27

טקסי מעבר שונים מרחבי 197-202העולם בגיל הבגרות ועיסוק

במשמעות טקס המעבר היהודי-מסורתי.

2

עלייה תורה וקריאה

בתורה בגיל מצוות

יחידה 28

העלייה והקריאה בתורה בכלל 203-207ובבת/בר המצווה בפרט.

2

ספר התורה ופרשת השבוע

יחידה 29

הדגמה של לימוד פרשת 209-216שבוע

ומושגים נלווים לנושא הקריאה בתורה.

2

ההפטרה

יחידה 30

הסבר המונח הפטרה והקשר 217-222בינה לבין הקריאה בתורה,

ובינה לבין לוח השנה העברי.

2

הפרשה שלי

יחידה 31

מציאת פרשת השבוע של 223-226כל תלמיד, על פי יום הולדתו,

והתחלת הדרך במסע אל הדרשה.

2

143

פרשנים ופרשנות

יחידה 32

חשיפה לעולם הפרשנות, תוך 227-234דיון בשאלת המסורת והחידוש בפרשנות למקרא, ולימוד אישי

של כל תלמיד את פרשת השבוע שלו - עם ״מורה הדרך״

שבחר.

4

נושאים וערכים בפרשה

יחידה 33

המשמעות והרלוונטיות של 235-245פסוקי המקרא והערכים

העולים מהם, ומציאת ערך חשוב בפרשת השבוע של כל

תלמיד.

4

פרשה ואקטואליה

יחידה 34

חיבור בין פסוקי המקרא לבין 247-252ערכים אקטואליים, תוך שימוש בקטעי ספרות, שירה ויצירות אמנות כחלק מבניית הדרשה

האישית של כל תלמיד.

2

הדרשה שלי

יחידה 35

כתיבת הדרשה בשלמותה 253-262ואימון בנשיאת הדברים לפני

קהל.

4

הנחיה והדרכה

בכל הקשור ללימוד הפרשה ולכתיבת הדרשה של כל תלמיד ותלמידה - כפי שמופיעה •

בחוברת לתלמיד ובהמשך המד”ל - יש צורך בהנחיה אישית של “מורה דרך”.

חשוב להיערך למציאת מנחה אישי או קבוצתי לתלמידים עם אותה פרשה.

לצד היחידה “נושאים וערכים בפרשה”, העוסקת בערכים העולים מפרשת וארא שבספר •

נוספות באמצעות אתר האינטרנט של ניתן לעבוד עם התלמידים על פרשות שמות,

www.itim123.org.il :”עיתים“

באתר ניתן למצוא סיכומים של כל פרשה ופרשה ושל ערכים שונים הנלמדים ממנה. ניתן

לנצל חלק משעות הלימוד לעבודה אישית של התלמידים במחשבי בית הספר, כך שכל

תלמיד לומד וקורא על אודות הפרשה שלו, בעזרת האתר של “עיתים” המוזכר לעיל.

144

הזמנה לשיתוף ההורים בשער “מפתחות לגיל מצוות”

טקס בת/בר מצווה הוא בראש ובראשונה טקס משפחתי מרגש, בשל כך אנו מזמינים את

הקשור בכל התלמיד, ולבחירת לבחירתם פסיביים או אקטיביים שותפים להיות ההורים

ללימוד ולכתיבת הדרשה.

יחידת הפתיחה של שער זה )מפתחות לגיל מצוות( נועדה ליצור חיבור משמעותי בין התלמיד,

הוריו ומשפחתו לבין טקס בת/בר המצווה והדרשה.

בנוסף, החלק המשמעותי ביותר בכתיבת הדרשה הוא הלימוד האישי עם “מורה הדרך” -

מבוגר שמנחה אותו במהלך הכתיבה. התלמידים יכולים לבחור בהוריהם כ”מורי דרך”, או

לפחות כנותני משוב והערכה.

הצעות לשיתוף קהילת בית הספר בשער “מפתחות לגיל מצוות”

אנו ממליצים להרחיב את העיסוק בשנת המצווה לכלל בית הספר על ידי שיתוף בית ספרי

בחוויות מן המסע אל הדרשה. להלן כמה רעיונות לשיתוף כלל קהילת בית הספר:

שיתוף הצוות - בשיעורים הראשונים העוסקים בנושא בת/בר מצווה ייפתח כל שיעור •

בסיפור אישי בנושא בת/בר המצווה מפי נציג מצוות בית הספר )מורים, ספרנים, אב

בית, מזכירות, שומר וכדומה(.

יצירת לוח פרשת שבוע בית ספרי שיעוצב על ידי תלמידי התכנית. •

על הלוח יופיעו מדי שבוע שם פרשת השבוע, תוכן הפרשה בתמציתיות וכמה שאלות

יהיה התכנית מתלמידי אחר תלמיד שבוע, בכל ממנה. העולות למחשבה מעניינות

אחראי למילוי תוכני הלוח.

תיעוד המסע של בנות/בני המצווה לאורך השנה שבו ישולבו היצירות שיצרו התלמידים •

לאורך הדרך, והצגתן לפני קהילת בית הספר באתר של בית הספר, או באירוע בית

ספרי שיתוכנן למטרה זו, או במרכז למידה בית ספרי וכדומה.

ניתן להיעזר בחומר המופיע באתר “עיתים” על כל פרשה ופרשה. •

145

יחידה 25על עצמי

מטרות:

התלמידים יעסקו בזהותם האישית והמשפחתית מתוך נקודת המבט של גיל •

המצוות.

התלמידים ירכיבו תעודת זהות אישית שמתעדת את חייהם מרגע הלידה ועד •

גיל המצוות שבפתחו הם עומדים.

התלמידים יבחנו האם חלו שינויים מימיהם של ההורים או של סבא וסבתא •

לימיהם של הילדים - בכל הקשור לבר או לבת המצווה.

יחידה זו הפותחת את ציר ״גיל המצוות״ היא מעין יחידת מבוא שבה הלומד מתוך נקודת

שכן ביותר חשובה זו יחידה והמשפחתית. האישית בזהות מעט עוסק בוגר של מבט

משימות הכתיבה המוטלות על התלמידים ביחידה זו הן נדבך משמעותי בדרשה שאותה

הם מתבקשים לכתוב בהמשך הדרך. יש להדגיש לפני התלמידים שאם יעבדו ברצינות

בחלק זה, יחסכו לעצמם עבודה רבה בהמשך הדרך, כאשר יידרשו לספר על עצמם ועל

משפחתם בדרשה שאותה יכתבו.

מפגש רשתשיחה זו עוסקת בחגיגות שונות של בת/בר מצווה שהתלמידים חשופים אליהן. בחלק

זה כדאי לתת לתלמידים להרחיב ולספר על חגיגות בת/בר המצווה שהם מכירים, וכן

לדון עמם בשאלה – כיצד הם רואים לנגד עיניהם את חגיגת בת/בר המצווה שלהם.

בכיתות שבהן לומדים ילדים שאינם יהודים יש לפתוח את הדיון אף לשאלות רחבות יותר -

של טקסים שונים בדתות שונות ודרכים מיוחדות לציון המעבר מגיל הילדות לגיל הבגרות

)נושא זה יורחב ביחידת הלימוד פוגשים את הטקס(.

עמ'185-190

בספר לתלמיד

עמ' 185

146

פעילות חקר

קצת על עצמי פרק זה פותח באמירה של רבי מאיר:

״היה רבי מאיר אומר: בשלשה דברים אדם משתנה ]שונה[ מחברו - בקול, במראה

ובדעת״.)תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל״ח, עמוד א'(

דבריו של רבי מאיר מלמדים אותנו על הייחודיות של כל אחת ואחד, השונה מחברו במאפיינים

שונים. ראשית, במאפיינים חיצוניים - כמו קלסתר פניו וקולו, כמו גם בדעותיו ובהשקפותיו.

השינויים שקיימים כבר בשנות הילדות, הולכים ומתעצמים בגיל המצוות - גיל ההתבגרות..

כדאי לדבר עם התלמידים על השינויים שחלים בגיל זה, וניתן להזכיר את המדרש שנלמד

ביחידת הפתיחה- אודות יעקב ועשו, אשר על פי המדרש בגיל 13 הלכו לבחור את דרכם

ופנו לשתי דרכים נפרדות ושונות.

בעמודים אלו נדרשים התלמידים להתחקות אחר שנות ילדותם ולידתם. כחלק

כדי הוריהם. להם שנתנו אודות משמעות השם על לחקור עליהם מהתהליך

לעזור לתלמידים לפרש את שמם ניתן להציע להם להיכנס לאתר האינטרנט

של עיתים, תחת הכותרת ״מאגר השמות״:

334=http://www.itim.org.il/?pg=names&categoryid

)כדי להקל על החיפוש, ניתן להקליד במנוע החיפוש - ״עיתים מאגר שמות״-

ולהיכנס לתוצאה הראשונה שמופיעה(.

קשר משפחתיכחלק מהאפיון האישי, התלמידים יכתבו מידע על אודות בני משפחותיהם.

בהמשך העמוד הם נדרשים לבצע משימה – ריאיון עם בן משפחה מבוגר על גיל 12-13.

עמ' 186

עמ' 188

147

1213

התלמידים ישמעו מפי האדם שבחרו זיכרונות מהימים שבהם חגג את יום הולדתו ה-12 או

ה-13, והם מוזמנים לשתף מהממצאים המעניינים גם את מליאת הכיתה.

ניתן להתייחס לסוגה של ריאיון כחלק מההישגים הנדרשים לכיתות ו' בשפה.

מטרתה של מטלה זו לבחון את התפתחותם של מנהגים שונים ושל דרכים

החשיבות את ולהדגיש הדורות, במרוצת המצווה בר/בת חגגו שבהם שונות

שבהיכרות האישית של התלמיד עם ההיסטוריה המשפחתית שלו.

בעקבות הצגת הסיפורים של התלמידים בכיתה על אודות בני משפחותיהם, ניתן להרחיב

את הדיבור על השינויים שהתחוללו במהלך מאה השנים האחרונות בכל הקשור ליהדות

בכלל ולטקסי בר/בת המצווה בפרט. הבדלים כמו – מעמד האישה, החילון ועוד - השפיעו

לאין ערוך על אופיים של הטקסים. כמו גם שינויים גאוגרפיים ותמורות נוספות שעברו על

היהודים בדורות האחרונים.

ראוי להדגיש שייתכן כי בחלק מן המשפחות לא היה כל אזכור משמעותי לבר המצווה וכי

במשפחות רבות לא נחגגה בת המצווה כלל. אפשר לבקש מהתלמיד לבדוק עם סבא או

עם סבתא, האם חגגו באופן אחר את גיל ההתבגרות שלהם, ואם כן, איך חגגו.

אם לא חגגו, האם יש לזה סיבה? לעתים הסיבה לכך שלא חגגו מעניינת וחשובה לא

פחות מאשר האופן שבו חגגו.

לוקחים אחריות - צדדים גלויים וחבוייםלסיום מובא בפרק זה ציטוט מדברי הסופר סמואל לנגהורן קלמנס, הנודע בשם העט

שלו - מארק טוויין.

כישורי שפה

עמ' 190

148

ספרות

דיון כיתתי

בארצות חי הוא .1910 באפריל 21 ב- ונפטר 1835 בנובמבר ב-30 נולד טוויין

הם ביותר הידועים ספריו צינית. ובביקורת רב בהומור נודעו ויצירותיו הברית

המלך ו״בן פין״ האקלברי של ״הרפתקאותיו סוייר״, טום של ״הרפתקאותיו

והעני״. במאה ה-19 ערך ביקור בארץ וכתב את רשמיו מאותו ביקור. אפשר

ורצוי להביא את הספרים לכיתה, ולקרוא לפני התלמידים פרק או ציטוט מתוך

אחד הספרים הללו.

מארק טוויין אמר פעם:

״כל אדם הוא כמו הירח, יש לו צד גלוי וצד חבוי״.

אמירה זו מזמנת התבוננות אישית: מה מכירים בי? מה פחות מכירים בי? וכדומה. ניתן

להציע בזהירות, למי שרוצה בכך, לשתף את חבריו במסקנותיו מהתבוננות זו. .

צד מאיתנו אחד שלכל כך על התלמידים עם לדבר ניתן כיתתית בשיחה

שלנו, החיצונית ההופעה למשל: חוץ, כלפי להראות בוחרים אנו שאותו גלוי,

הדרך שבה אנו מתנהלים בחברה, האופן שבו אנו פונים או משיבים למבוגרים

ולחברינו והדרך שבה אנו רוצים שיכירו אותנו, עיסוקינו בספורט, המידה שבה

אנו משתפים אחרים בתחביבינו, וכן צדדים גלויים שאולי היינו רוצים להסתירם

אולם איננו מצליחים בכך.

לנו חשובים אנשים עם שחווינו חוויות חבוי. צד גם מאיתנו אחד לכל

והשפיעו עלינו, שיחה משמעותית שהתנהלה בין הילד/ה לבין חבר/ה או מי

ערכים התנהגותנו, על המשפיעים וחששות תקוות מחשבות, מהמשפחה,

שספגנו בבית ההורים, מנהגים הנהוגים בביתנו ואשר השפיעו על חיינו. אלו

אור, עליהם רצוי שנשפוך ואף טוב ועוד הם הצדדים הסמויים, שלפעמים

ונלמד להכיר בחשיבותם בחיינו.

149

מיון והסקה

יחידה 26פוגשים את הטקס

מטרות:

התלמידים יכירו לעומק את המושג ״טקס״, את מקורו הלשוני ואת משמעותו •

וחשיבותו בחיינו בכלל ובגיל המצוות בפרט.

התלמידים יכירו טקסי מעבר מילדות לבגרות ברחבי העולם. •

התלמידים יעסקו עיסוק משמעותי בשאלת המעבר האישי בגיל המצוות וכיצד •

ירצו שמעבר זה יבוטא בטקסי בת/בר המצווה שלהם.

יום יחידה זו דנה במשמעותם של טקסים בכלל ובסוגי טקסים המוכרים לנו – מחגיגת

הולדת, דרך טקס הצטיינות, ועד חתונה, ברית מילה ובר/בת מצווה.

מפגש רשתבעקבות השיחה אפשר לבקש מהתלמידים לציין טקסים שבהם השתתפו. מה זכור להם

מן הטקס ומה נראה משמעותי בעיניהם.

ניתן גם להתכונן לשיעור זה מבעוד מועד - לבקש מהתלמידים להביא לכיתה חפץ כלשהו

שקשור לטקס משמעותי שחוו הם או הוריהם )תעודה חשובה, צילום מאירוע משמעותי,

דרגות בצבא ועוד( להציג את החפץ ולספר על הטקס ועל התחושות שהוא מזכיר.

בעקבות הצגת הטקסים השונים בחייהם של התלמידים או של בני משפחותיהם

)שאלות 1-3(, ניתן למיין עם התלמידים את הטקסים השונים שהזכירו, לנסות

של קיומם חשיבות על הדיבור את ולהרחיב )4 )שאלה טקס מהו להגדיר

טקסים כחלק משימור הזיכרון.

טקסים אישיים - טקסים של מעגל החיים )שמחת הבת, ברית מילה, בת/בר •

מצווה, חתונה, אבל ועוד(.

טקסים משפחתיים )ימי הולדת, ימי נישואין, ארוחה משפחתית קבועה(. •

עמ'191-196

בספר לתלמיד

עמ' 196

150

ספרות

טקסים קבוצתיים )זכייה באליפות בתחרות ספורטיבית כלשהי, סיום קורס •

צבאי ועוד(.

טקסי זהות - טקסי מעגל השנה )חגים, ימי זיכרון(. •

מהו טקס?טקסים נערכים מכמה סיבות:

שעוזרת חוויה יוצר הטקס בזיכרון. ייחרתו אכן ולהזכיר לזכור שחשוב שדברים כדי .1

לשימור הזכרון.

2. כדי לחזק את תחושת השייכות. כמו כן, העובדה שאנשים רבים משתתפים בטקסים

דומים בו זמנית, או שטקסים פרטיים, כגון בר/בת מצווה, הם טקסים מקובלים בקהילה

או בתרבות שהחוגגים הם חלק ממנה, מעצימה את תחושת השייכות.

על מנת לעזור לעצמנו בארגון חיינו. למשל, טקס לפני השינה, סידור התיק, ארוחת .3

הערב, המקלחת - כל אלו עוזרים לנו לעבור מהיום אל תוך הלילה, ולקראת היום החדש

שיגיע.

הספר ״הנסיך הקטן״ מאת אנטואן דה סנט אכזופרי הוא ספר שנכתב לכאורה כספר

ילדים, אולם מוסתרות בו אמירות הקורצות לאוזנם של המבוגרים.

זה. לכן מומלץ לומר כמה מילים על ייתכן שהתלמידים טרם נחשפו לספר

הספר שהפך סמל לראייה לכאורה ילדותית אך למעשה - מפוכחת, ולמשל

על חשיבות התמימות והרגש על פני הישגיות והאדרה עצמית.

ופוגש גיבורו של אנטואן דה סנט אכזופרי הוא נסיך המגיע למדבר סהרה

את המספר - טייס הנוחת במקום נחיתת אונס. בזמן מאמציו לתיקון המטוס,

משוחח הטייס עם הנסיך שיחות רבות ונחשף לתמיהותיו ביחס להתנהגותם

המוזרה והלא הגיונית של המבוגרים. זאת על סמך עלילותיו של הנסיך שטייל

מדליק הגיאוגרף, )המלך, מבוגרים מתגוררים שעליהם שונים כוכבים בין

באור מתוארים הללו המבוגרים העסקים(. ואיש הגאוותן השיכור, הפנסים,

עמ'192-193

151

ניתוח

נלעג, אירוני או מדכא. הם עסוקים בענייניהם חסרי החשיבות ואינם מבינים כי

״הדברים החשובים באמת סמויים מן העין״.

תשובתו של השועל לשאלת הנסיך הקטן 'מהו טקס?' יכולה לשמש בסיס לדיון על מהותו

לצאת נוהגים הציידים לשבוע כי אחת הקטן לנסיך השועל מסביר תוכנו של טקס: ועל

בכל שנעשה משהו החזרתיות, הוא לטקס העניין את שהופך מה הנערות. עם במחולות

שבוע באופן קבוע. במקרה הזה, זהו יום מיוחד גם עבור השועל, כי אז הוא אינו צריך לחשוש

מהציידים ולברוח מפניהם.

הטקס מתואר כאירוע החורג מהשגרה, כבעל מתכונת קבועה ומעגלית, כיוצר התרגשות

וכפעולה היוצרת מצב שונה ומכאן הציפייה לו.

״הנסיך הקטן״ מובאים עוד היגדים המתייחסים לשאלה מהו בעקבות הציטוט מהספר

טקס. ניתן לבקש גם מהתלמידים להציע הגדרות למושג טקס ולמאפייניו..

ייחשב לכזה, עליו להכיל שלושה רכיבים לפחות: לחזור על עצמו על מנת שטקס

באופן עקבי וקבוע )בכל שנה חוגגים ליל סדר(; להיות בעל חפצים וסמלים קבועים )בכל

יום עצמאות מניפים דגל(; ולהיות בעל מתכונת קבועה )בכל חתונה שוברים כוס(.

בדרך כלל הטקס מסמל ערכים שחשובים לציבור באותה התרבות, מחבר את הציבור

ישנם גם טקסים אישיים, שהם ולמסורת המאפיינת אותו. המקיים אותו לערכיו, לעברו

בעלי אופי מיוחד, ומי שבונה אותם הוא היחיד עצמו, על מנת לציין משמעות או חשיבות

של משהו שחשוב לאותו אדם.

ניתוח טקס. של להגדרה עונות שאינן דוגמאות שתי מובאות _ בעמוד

הדוגמאות מוביל )על דרך השלילה( לניסוח מאפייני הטקס.

152

עמ' 194

עמ' 195

דיון כיתתי

פתרונות לתשבץ טקסיםלהלן הפתרון של ההגדרות בתשבץ:

מאוזן:

2. סדר. | 3. זר. | 5. יום הולדת. | 6. יג. | 7. בת מצוה.

מאונך:

1. ברית. | 2. סיום. | 4. חתונה.

טקסים מסביב לעולם גיל המעבר משנות הילדות אל נהוג לציין את ומגוונות ברחבי העולם בתרבויות שונות

שנות הבחרות בטקס המבטא את התבגרותו של הנער או של הנערה. בפרק זה מוצגים

טקסי מעבר שונים המבטאים רעיונות וערכים שונים.

בעקבות ההיכרות והחשיפה אל שלל טקסי המעבר המובאים בספר הלימוד,

ניתן לדון עם התלמידים בשאלות:

אילו תכונות אופי או ערכים חשוב לדעתכם להביא לידי ביטוי בטקס מעבר •

מסוג זה?

כדי צעירים נערה או נער להתמודד צריכים לדעתכם מעשים אילו עם •

״להוכיח״ את בגרותם?

מדוע יש צורך ב״טקסי המעבר״ הללו? •

האם הם מבטאים אחריות? •

האם לא ניתן ״להתבגר״ בלעדיהם? •

של הערכים את משקף המעבר טקס רבה שבמידה הנחה מתוך כן, כמו

החברה שבה גדלים הנער והנערה, יש לדון עם התלמידים אילו ערכים הם היו

רוצים לשקף בטקס המעבר שלהם בגיל ההתבגרות, ואילו ערכים או מרכיבים

כולל טקס המעבר היהודי.

153

קישורים

להעשרת הלמידה באמצעות המדיה ניתן להראות לתלמידים את הסרטון באתר

יו-טוב שמתעד את טקס המעבר של שבטים אפריקאיים בדרום אתיופיה:

http://www.youtube.com/watch?v=LVFVaGc_vRw&feature=related

154

155

דיון והשוואה במליאה

יחידה 27בת-מצוה ובר-מצוה

מטרות:

התלמידים ידונו במשמעות בת/בר המצווה כטקס מעבר. •

״טקס המעבר ויעמיקו את היכרותם עם המנהגים של ייחשפו התלמידים •

היהודי״ - בת/בר המצווה, כפי שנחגגו במסורת ישראל.

התלמידים יכירו את מושג הדרשה ביהדות ויחלו בבניית הדרשה האישית •

שלהם.

מפגש רשתב״מפגש רשת״ מתקיים דיון סביב שאלת הדמיון וההשקה בין המנהג היהודי של חגיגת

בת/בר מצווה לבין טקסי המעבר השונים שנלמדו ביחידה הקודמת.

המנהיגים, בין ההשוואה של חשיבותה על התלמידים עם לעמוד מומלץ

ואמונותיהן של דתות והאמונות שביהדות אל מול מנהגיהן, ערכיהן הערכים

ושל תרבויות אחרות. השוואה שיש בה גם לימוד משמעותי על אודות דרכי

שלנו, החיים לדרך חשובה משמעות גם לכך מעבר אך אחרים, של החיים

כיהודים. ההשוואה עם אותם מנהגים או עם אותן אמונות של עמים אחרים

נקודה ולעתים אף להאיר יכולה ללמד אותנו רבות על הדרך שלנו עצמנו,

דרכים אותן מול אל אותה בחנו אלמלא עליה חושבים היינו שלא חדשה

מקבילות. כמו כן, ההשוואה בין הדתות השונות יכולה לגרום להפריה הדדית,

שבה אנו מאמצים ערכים או דרכי חשיבה הייחודיים לדת או לתרבות אחרות,

ולומדים כיצד ליישם זאת גם בתרבות היהודית.

עמ'197-202

בספר לתלמיד

עמ' 197

156

1213

הרחבה והעשרה למורה

טקס בת המצווה ובר המצווה בפרק זה מוצגים חלקים מרכזיים מטקס בר המצווה כפי שהם באים לידי ביטוי במסורת

ישראל. ניתן להביא אל הכיתה תפילין כדי להראות לתלמידים במה מדובר, ואף להסביר

להם על אודות התפילין מעט יותר מהכתוב בספר הלימוד.

התפילין

הציווי על התפילין מופיע בפסוקי התורה פעמים אחדות. בכל המקומות שבהם

הוא כתוב, אין הנחיות ברורות כיצד לקיימו. ישנה אפשרות להבין כי הציווי של

“וקשרתם למשל: אומרת, התורה כאשר כלומר, בלבד. אלגורי הוא התורה

לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך” - הכוונה היא לשמור, לזכור ולקיים את

דברי התורה, ולא באמת לשים חפץ כלשהו על היד או על הראש. כפי שאנו

משתמשים בעברית בביטוי – “שים עין” או “שים לב”. אך על פי חז”ל, הציווי

פסוקי את לשים שיש הסבירו הם לכן בלבד, אלגורי אינו בתורה המופיע

התורה שבהם מוזכר הציווי לקשור את דברי התורה על הזרוע ולהניחם על

הראש, בבתי התפילין, ואת התפילין להניח על הזרוע ועל הראש.

בתוך בתי התפילין מונחות ארבע פרשיות מן התורה, ואלו הן:

א. פרשת שמע

)ד( שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד: )ה( ואהבת את ה’ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך

ובכל מאדך: )ו( והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך: )ז( ושננתם

וקשרתם )ח( ובקומך: ובשכבך בדרך ובלכתך בביתך בשבתך בם ודברת לבניך

לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך: )ט( וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך:

דברים פרק ו

עמ'198-199

157

ב. פרשת והיה אם שמוע

לאהבה את מצוה אתכם היום אנכי והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר )יג(

ה’ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם: )יד( ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה

ואכלת לבהמתך בשדך עשב ונתתי )טו( ויצהרך: ותירשך דגנך ואספת ומלקוש

אחרים אלהים ועבדתם וסרתם לבבכם יפתה פן לכם מרו הש )טז( ושבעת:

מים ולא יהיה מטר והאדמה והשתחויתם להם: )יז( וחרה אף ה’ בכם ועצר את הש

לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר ה’ נתן לכם: )יח( ושמתם

את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת

בין עיניכם: )יט( ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך

ימיכם ירבו ובשכבך ובקומך: )כ( וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך: )כא( למען

מים על הארץ: וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה’ לאבתיכם לתת להם כימי הש

דברים פרק י”א

ג. פרשת קדש

ישראל בבני רחם כל פטר בכור כל לי קדש )ב( לאמר: אל משה ה’ וידבר )א(

באדם ובבהמה לי הוא: )ג( ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם

ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה’ אתכם מזה ולא יאכל חמץ: )ד( היום

אתם יצאים בחדש האביב: )ה( והיה כי יביאך ה’ אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי

את ועבדת ודבש חלב זבת ארץ לך לתת לאבתיך נשבע אשר והיבוסי והחוי

ביעי חג לה’: )ז( העבדה הזאת בחדש הזה: )ו( שבעת ימים תאכל מצת וביום הש

מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך: )ח(

והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים: )ט( והיה לך

לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה’ בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה’

ממצרים: )י( ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה:

שמות פרק י”ג

158

קישורים

ד. פרשת והיה כי יביאך

)יב( לך: ונתנה ולאבתיך לך נשבע כאשר הכנעני ארץ אל ה’ יבאך כי והיה )יא(

והעברת כל פטר רחם לה’ וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים לה’: )יג( וכל

פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה: )יד( והיה

כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה’ ממצרים מבית

ויהרג ה’ כל בכור בארץ מצרים מבכר ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו עבדים: )טו(

אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח לה’ כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה:

)טז( והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה’ ממצרים:

שמות פרק י”ג

“I GOT TEFILIN“ המבוסס על השיר ניתן להראות לתלמידים את השיר

“I got a feeling” שמחברי השיר שינו את מילותיו למילים הקשורות )תרתי

לנסות מהתלמידים לבקש ניתן השיר השמעת כדי תוך לתפילין. משמע(

לאסוף כמה שיותר “פרטים” אודות התפילין שהם יכולים ללמוד מהשיר:

http://www.youtube.com/watch?v=t_c6K1AnxAU

את להרחיב ניתן בנושא מתעניינים והתלמידים מתאים זה שבהן בכיתות

הדיבור גם על הדרך שבה מכינים את התפילין, באמצעות הסרטון הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=VZCJNcYw1BM

ומה עם הבנות?

ניתן קיימין. נדריה ויום, 12 שבת כתוב ע”ב מ”ה דף נידה במסכת בגמרא,

חייבת היא ויום, 12 לגיל הבת שהגיעה מרגע כי ולומר הכתוב את לפרש

לעמוד בהבטחותיה, לקחת אחריות על מילותיה ולעמוד בדיבורה. החיבור בין

בת מצווה לבין אחריות ומחויבות בא לידי ביטוי באופן משמעותי.

הרחבה והעשרה למורה

159

הבנות נכנסות בגיל 12 לעול מצוות, ובדומה לבנים בגיל 13, הן הופכות לחברות

שוות זכויות וחובות בקהילת המבוגרים. מאותו רגע הן מחויבות במצוות “לא

תעשה”. לדוגמה, לא לאכול בימי צום כמו יום כיפורים, וכמובן, לא לגנוב, לא

לחמוד ועוד. הן מחויבות גם במצוות עשה, לדוגמה הדלקת נר חנוכה, שמיעת

קידוש בשבת, צדקה ועוד. ויש שאף מקבלות על עצמן כבר בגיל 12 מצוות

ייחודיות לבנות, כגון הדלקת נרות בערב שבת.

במשך שנים רבות לא חגגו לבנות את יום כניסתן למצוות באופן ציבורי, ובוודאי

שלא בבית הכנסת. החל מראשית המאה העשרים, כתוצאה משינוי במעמד

האישה בחברה, החל להתפשט המנהג לערוך טקסי בת מצווה גם לבנות.

מנהגי קהילות:

בקהילות צפון אפריקה נהגו •

לערוך ביום השביעי של חנוכה

“טקס חינוך לבנות”: הבנות

לבשו לבן ושרו במקהלה, נישקו

את ספר התורה והתברכו מפי

רב הקהילה.

בקהילות איטליה נהגו שבנות •

מגיל 12 לומדות עם רב הקהילה

במשך תקופה, ובחג השבועות,

חג מתן תורה, היו לובשות לבן,

מתעטרות בזרי פרחים לראשיהן,

עומדות בבית הכנסת ליד ארון

הקודש הפתוח ונשאלות על ידי

הרב שאלות הלכתיות ותורניות

בפני כל הציבור. לאחר תשובותיהן

היו קוראות יחד ברכה מיוחדת

שהתקינו לבת המצווה, הכוללת

פסוקים שונים. בחלק מהקהילות נהוג •

מנהג צביעת הידיים

באבקת חינה, כמו שנהוג

בכלות ובחתנים לפני

חופתם.

כיום חוגגים בנות מצווה •

בדרכים שונות ומגוונות.

160

למידה יחידנית

פונים לשביל הדרשה - מהי דרשה?כאן בעצם מתחילים התלמידים במסע לקראת כתיבת הדרשה לכבוד בת/בר המצווה שלהם.

כבר בנקודה זו חשוב לעמוד עם התלמידים על חשיבותה של הדרשה ועל היכולת של כל

אחד ואחת לכתוב דרשה אשר תתאים לחיים שלו, לאמונות שלו ולדברים שחשובים לו.

על מה מדברים בדרשה?צעד. אחר צעד אותה לבנות לתלמידים לעזור כדי חשובה לנושאים הדרשה חלוקת

ביחידות הבאות שבהמשך השער “גיל מצוות” התלמידים יבנו את הדרשה שלהם אט-אט.

מחמשת החלקים המוצגים בעמוד זה חשוב להדגיש לפני התלמידים את האחריות ואת

הבגרות הנדרשות מהם כדי לכתוב דרשה משמעותית וכדי להצליח לעמוד לפני קהל

החוגגים עמם בבת/בר המצווה שלהם ולשאת את הדרשה.

הדרשה כחלק מ”טקס מעבר” מעידה על הצטרפותו של הילד, שעד כה רק שמע וקיבל

את החינוך מהוריו וממוריו, לנער בוגר שכעת לוקח אף הוא חלק בתהליך הלימוד והלמידה,

ושמעתה, לא רק הוא מקשיב למבוגרים, אלא גם המבוגרים מקשיבים לו.

לוקחים אחריות

רואה את הוא כיצד זה על כל תלמיד לכתוב לעצמו - בחלק הטקס שלי

חגיגת בר/בת המצווה שלו.

כיוון שיכול להיות שישנם ילדים בכיתה שכבר חגגו, אפשר לבקש מהם להשוות

בין החגיגה שהם תכננו ודמיינו מראש לבין חגיגת בר/בת המצווה כפי שהייתה

צורת לפני הכיתה את להציג ניתן להציע לאותם תלמידים כן, כמו בפועל.

החגיגה האישית שלהם, כדי לתת ליתר התלמידים רעיונות שונים ומגוונים.

עמ' 200

עמ' 202

עמ' 200

161

תרגיל הדמיה

עלייה לתורה יחידה 28

מטרות:

התלמידים יתודעו לחשיבותו בחשיבותו של טקס בת/בר המצווה בתרבות •

היהודית לאורך הדורות.

התלמידים ייחשפו למגוון המסורות הקיימות בנושא העלייה לתורה והקריאה •

בתורה בגיל בת/בר מצווה.

התכנים של הרלוונטיות במידת משמעותי ערכי דיון יערכו התלמידים •

היהודיים בחגיגת בת/בר המצווה של תלמידי ותלמידות הכיתה.

מפגש רשתפרק זה מספר את סיפורו של יהויכין יוסף, וספר התורה שקיבל לכבוד בר המצווה שלו

כאשר היה במחנה ההשמדה ברגן-בלזן. את אותו הספר לקח איתו כעבור שנים רבות

אילן רמון, כאות וסמל להמשכיותו של עם ישראל, בטיסתו לחלל.

דרך השיחה עם פרופסור יוסף לומדים הילדים על משמעות טקס בת/בר המצווה. הנחישות

שהפגינו כל הנוגעים בדבר - החל מהרב שמצא את אמו של הילד ודאג להברחתה אל

לחגוג לילד לאפשר כדי חייהם את שסיכנו במשתתפים, וכלה ההשמדה, מחנה תוך

בר מצווה באופן מסורתי בברגן-בלזן - מעידה על כוחה של המסורת, על חשיבותה ועל

התפקיד שהיא מילאה גם בימים הקשים ביותר.

ניתן לעשות עם התלמידים ״תרגיל״ כיתתי:

להם ניתנה אילו לחלל, רמון אילן עם שולחים היו הם מה אותם לשאול

ההזדמנות לעשות זאת? ולנמק מדוע בחרו דווקא בחפץ זה.

החפץ יכול להיות מכל סוג או תחום ובלבד שייצג ערך בעל משמעות .

להם החשובים הדברים את התלמידים למודעות להעלות התרגיל מטרת

באמת.

עמ' 203

עמ'203-207

בספר לתלמיד

וקריאה בתורה בגיל מצוות

162

קישורים

1213

עמ' 205

הרחבה והעשרה למורה

ניתן לצפות עם התלמידים בכתבה ששודרה בערוץ 1 המתארת את סיפורו

של אילן רמון ז״ל, ושל ספר התורה שלקח עמו לחלל ]מומלץ לכל הפחות

לשמוע את דבריו של אילן רמון )1:23- 2:22([.

http://www.youtube.com/watch?v=ASeJm5Hlp0c

עליה לתורה בקהילות ישראלשל תמונה היא מהן אחת בזמננו. לתורה עליות של תמונות שלוש מובאות זה בפרק

טקס בת מצווה בקהילה רפורמית שבה גם הבנות קוראות בתורה. כאן המקום לדון עם

התלמידים בשאלת עליית נשים לתורה והקריאה בה. יש להבהיר לתלמידים שמצד אחד,

לא כלל לתורה נשים עליית בדבר השאלה החדשה, העת עד במסורת הנהוג פי על

עלתה )או לכל הפחות כמעט ולא עלתה(. והמנהג הרווח היה שנשים אינן עולות לתורה,

ובוודאי לא קוראות לפני ציבור גברי.

לעלות יכולות נשים שעקרונית משתמע מגילה במסכת הבבלי מהתלמוד

לתורה , אולם בפועל הן לא עשו זאת מטעמים שונים.

בעקבות השינויים שחלו בעולם המערבי במעמד האישה במהלך מאה השנים

האחרונות, התעורר ויכוח בין קהילות שונות בדבר השאלה האם ניתן לחדש

ולאפשר לנשים לעלות לתורה, או שיש להמשיך ולדבוק במסורת כפי שהייתה

עד ימינו, ולא לאפשר זאת לנשים.

כנסת בבתי גם - לתורה לעלות לנשים להתיר המבקשת עמדה

אורתודוקסיים:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3421545,00.html

עמדת הרב יעקב אריאל, המתנגד לעליית נשים לתורה בבית הכנסת:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3424515,00.html

קישורים למורה

163

1213

עמ' 207

שיחה ודיון במליאה

לוקחים אחריות - עלייה לתורהלסיום היחידה נשאלים התלמידים אם ברצונם לעלות לתורה, ומתבקשים לתאר כיצד הם

רואים את עלייתם לתורה.

אינם מעוניינים לעלות לתורה יענו שהם רבים ייתכן שתלמידים כי לציין יש

מסיבות שונות. חשוב לאפשר להם להשמיע את דעתם המנומקת. ניתן לדון

במליאת הכיתה בשאלות:

למה מחויבים הנערים והנערות המגיעים לגיל מצוות, אשר אינם שומרים תורה

ומצוות?

האם מוטלת עליהם אחריות להמשיך את המסורת שעברה מדור לדור במשך

מאות שנים?

164

165

עמ' 209

מטרות:

התלמידים יכירו את המושג "סופר סת"ם" ואת מלאכתו הייחודית. •

בתורה הקריאה עם התורה, ספר עם היכרותם את יעמיקו התלמידים •

והטעמים ועם המנהגים הקשורים בקריאה בתורה.

והזמנים שבהם ופרשות השבוע, התורה מבנה ספר יכירו את התלמידים •

נקראות הפרשות בבתי הכנסת.

כל תלמיד באופן אישי יתחיל את ההכנה למפגש עם פרשת השבוע האישית •

שלו.

מפגש רשתהשיחה בפרק זה חושפת את התלמידים אל עולמו של "סופר הסת"ם". על כתפיו של

סופר הסת"ם מוטלת אחריות כבדה ביותר, של כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, תוך

שמירה קפדנית על כך שלא יחול שום שינוי לאורך אלפי שנים. הסופר אינו משנה פסיק,

- ובוודאי מילה מהמקור, אלא כותב בצורה המסורתית את חפצי הקדושה האלה אות

בנוצה, בדיו על גבי קלף ובצורת אותיות מיוחדת.

יחידה 29ספר התורה ופרשת השבוע

עמ'209-216

בספר לתלמיד

למידה חוץ כיתתית

קישוריםקלף על הכתובים תורה חומשי בחמישה לצפות הזמנה יש 2 במשימה

בכתובת:

www.saad.org.il/elihu

בסוף מפגש רשת יש הפניה לסיור בבית אוצר הסת"ם בצפת.

166

1213

1213

עמ' 210

עמ' 211

פרשת השבוע

התלמידים מכירים את החלוקה המקובלת לפרקים ולפסוקים וכאן הם מתוודעים לחלוקה

היהודית לפרשות שבוע, כאשר בכל פרשה שבעה חלקים המכונים "שבע עליות".

בבית הכנסת מכובדים אנשים שונים לעלות לתורה לפני כל עלייה.

נוסף על שבעת העולים, מוזמן גם "מפטיר" שחוזר על פסוקי הפרשה האחרונים, וקורא

גם את ההפטרה שעליה נלמד בהמשך ביחידה.

בלשים צעירים

חווייתי אל ספר התורה שממנו נקראות פרשות בחלק זה מתוודעים התלמידים באופן

השבוע בבית הכנסת, ואל התנ"ך. התלמידים יזהו את ההבדלים בין הדרכים שבהן מופיעות

הפרשות בתנ"ך )קטע א( ובספר התורה )קטע ב( ויכירו את מבנה הפרשה ואת החלוקה

המסורתית לפרקים, לפסוקים, לפרשות ולעליות לתורה.

העמוד לקוח מתוך ספר שנקרא "תיקון קוראים". ספר זה משמש את הקוראים בתורה

בשעה שהם מתכוננים לקריאה, שכן הוא מכיל זה לצד זה את הטקסט המנוקד ובעל

הטעמים )מן התנ"ך(, ואת הטקסט ה"נקי" כפי שהוא מופיע בספר התורה עצמו.

הקוראים משננים את הקריאה הנכונה, בסיועה של הגרסה המנוקדת והמוטעמת.

הצעה לדיון

1. אילו תכונות נדרשות לאדם כדי למלא תפקיד כזה?

שחשוב משהו לשמר שנועדו כאלה, תפקידים עוד מכירים אתם האם .2

לכולם? )למשל, החברה להגנת הטבע, שדואגת לשמר את הטבע כפי שהוא,

מוזיאונים, שנועדו לשמר עבור כולנו את מה שהיה בעבר, וכדומה(

3. האם חשוב לשמר את מה שהיה כפי שהיה? מתי כן? מתי לא?

167

העמודים הבאים בספר הלימוד רוויים בתכנים העוסקים במבנה התורה, בספר

התורה ובחלוקה לפרשיות, לעליות ולטעמים. לכן בחרנו להקדים בחומר רקע

למורה שיוכל לעזור ולהרחיב את הלימוד בכיתה:

התנ"ך התנ"ך מחולק לשלושה חלקים עיקריים: תורה, נביאים וכתובים )כ"ד ספרים(.

התורה היא החלק העיקרי ועל פי המסורת היא נמסרה לעם ישראל על ידי

משה רבנו על פי מה שהורה לו אלוהי ישראל.

ותולדות העם והלאה, בתורה כתובים תולדות המין האנושי מבריאת העולם

היהודי מאברהם, העברי הראשון, דרך סיפורי האבות והאימהות, גלות מצרים

והיציאה ממנה, קבלת התורה ומסע ישראל במדבר עד הגעתם לשערי ארץ

ישראל.

בעיקר המסורת, פי על מיוחסת, שכתיבתם ספרים הם וכתובים נביאים

העם תולדות המשך את שגוללו היהודית מההיסטוריה ולמנהיגים לנביאים

היהודי מכניסתו לארץ ופעילותו בה, דרך הגלות מישראל ועד שיבת ציון ובניין

בית המקדש השני, וכן דברי נבואה, משל וחוכמה.

תקופת ובתוכם נבואות, וקובצי ספרים שמונה כוללת הנביאים ספרות

ההתנחלות בימי יהושע, עלילות השופטים, המלכים והנביאים השונים. ספרות

הכתובים כוללת 11 ספרים ובתוכם חמש המגילות, מזמורי תהלים ועוד.

במדבר ויקרא, שמות, בראשית, תורה: חומשי לחמישה מחולקת התורה

ודברים.

ישנן גם חלוקות פנימיות בכל חומש: לפי פרקים ופסוקים; לפי פרשות נושאיות

שנועדו לקריאה בציבור. בכל שבת "פרשת השבוע" המיוחדת לה.

הרחבה והעשרה למורה

168

הקריאה בתורה

בתפילת שחרית )תפילת הבוקר( בשבת קוראים בבית הכנסת את כל פרשת

השבוע ואת ההפטרה הצמודה לה. בשבת בתפילת מנחה )אחרי הצהריים(,

ובבקרים של ימי שני וחמישי קוראים בתורה את חלקה הראשון של הפרשה

של השבת הבאה.

כמו כן, בראשי חודשים, בחגים ובתעניות יש קריאה מיוחדת לכל מועד וחג.

והתורה פרשות ל-152 התורה את חילקו השני המקדש בית בימי כאמור,

נקראה בסבב של שלוש שנים. לפי מנהג בבל, שעל פיו נוהגים כיום, נחלקים

חמשת החומשים ל-54 פרשות בלבד שנהגו לקוראן במשך שנה.

הקריאה מתחילה ומסתיימת בחג "שמחת תורה" )בצמוד לחג הסוכות(, ובה

הברכה", "וזאת פרשת – דברים בחומש האחרונה הפרשה את מסיימים

ומתחילים מחדש את הקריאה בפרשת "בראשית", הפרשה הראשונה בחומש

הראשון.

שבתות מספיק אין אחד(, אדר חודש רק בה )ויש מעוברת שאינה בשנה

פרשות. לקרוא שתי נהוג בכמה שבתות לכן הפרשות, כל את לקרוא כדי

לדוגמה, פרשות "ויקהל" ו"פקודי" הנמצאות בסוף ספר שמות. בשנה רגילה -

שתיהן נקראות ברצף בשבת אחת ובשנה מעוברת נקראת כל פרשה בשבת

נפרדת.

החגים אם ולמשמעותו. החג לתוכן הקשורה מיוחדת, קריאה ישנה לחגים

נחגגים בשבתות, יש צורך להתאים את הקריאות ולחבר פרשות, כך שיסתיימו

בזמן לקראת חג שמחת תורה.

שמות הפרשות

שמות הפרשות לקוחים מתחילת הפרשה, והם מהווים את אחת המילים בפסוק

הראשון או השני של הפרשה. לדוגמה, פרשת שופטים מספר דברים נקראת

כך משום שהיא מתחילה במילים: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך...".

169

שמו של כל אחד מחמשת חומשי תורה נקרא בשמה של הפרשה הראשונה

שבו.

למשל ספר בראשית נקרא בשמה של פרשת בראשית, שנקראת בעצמה על

שום הפסוק הראשון שלה: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ",

וכך גם לגבי יתר הספרים.

העליות לתורה בפרשת השבוע פרשת השבוע מחולקת בחלוקה פנימית לשבעה חלקים, "ראשון" עד "שביעי",

וכאשר היא נקראת בציבור, מכובד בכל חלק מהפרשה אדם אחר ב"עלייה

לתורה" ובאמירת ברכות התורה, סך הכול שבעה קרואים.

בימים עברו היה כל עולה לתורה גם קורא את החלק שלו של הפרשה, אולם

ומפוסק, מנוקד שאינו תורה ספר מתוך הנעשית בקריאה שמדובר כיוון

בתורה קורא הכנסת בתי הרי שברוב מומחיות, הדורשת מיוחדת ובמנגינה

לתורה בעלייה כלל בדרך מסתפקים לתורה העולים לכך. שמומחה אדם

שכוללת ברכה וליווי של הקריאה בעיניים ובניע שפתיים.

בשבתות שחוגגים בהן בר מצווה )ובקהילות מסוימות גם בת מצווה(, המומחה

הוא חתן בר המצווה, אשר גם עולה לתורה באחת העליות וגם קורא חלקים

מן הפרשה במנגינה המסורתית )יש שקוראים את כל הפרשה ויש שבוחרים

לקרוא את החלק השמיני של הפרשה ששמו "מפטיר" ואת ההפטרה, הלקוחה

מספרי הנביאים והיא קצרה יותר ומנוקדת(.

מפטירהקטע המסיים את קריאת התורה נקרא "מפטיר". ברוב שבתות השנה מדובר

וחוזרים "שביעי" קריאת בתוך הנכללים הפרשה, של האחרונים בפסוקים

עליהם בשנית לאחר שעולה לתורה הקרוא השמיני, העולה לעליית "מפטיר".

הנביאים, הסבר בהמשך( בלבד, לקריאת פרשת השבוע בתורה.

170

עמ'211-212

וכדומה, פורים שלפני שבת חודש, ראש כגון: מיוחדות, ובשבתות בחגים

לאירוע התורה הקשור מן סוף הפרשה, אלא קטע על חזרה אינו המפטיר

מספרי מאחד הרלוונטי החג ציון על המצווים הפסוקים לדוגמה, המיוחד.

התורה. בשבתות אלו משתמשים בבית הכנסת בשני ספרי תורה: אחד לפרשת

השבוע הקבועה ואחד לקריאת המפטיר.

פתרונות: תשובות לשאלות 1. הקטע שלפנינו לקוח מתוך ספר דברים. בפרק כ"ט.

2. קטע א כתוב בכתב מרובע רגיל, מנוקד ומפוסק. הקטע מחולק לפסוקים ונוח

לקריאה.

קטע ב כתוב בכתב מקושט, לא מנוקד, לא מפוסק, לא מחולק וקשה לקריאה.

3. קטע ב הוא תצלום מספר תורה וקטע א הוא תצלום מחומש.

כם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת:" 4. פסוק יג בקטע א: "לא אתכם לבד

בקטע ב אין ציון פסוקים. וניתן לאתרו רק לפי התוכן.

חלוקת הפרשה לעליות

1. העליה השביעית נגמרת בפסוק ח במילה תעשון.

2. הפסוק הראשון בעליה הראשונה הוא:

"אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם

שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל:"

המילה נצבים היא שמה של הפרשה.

3. לפי המידע שאספנו עד כה, קטע ב' הוא תצלום

מתוך ספר תורה, חלק מפרשת נצבים

המתחילה בפרק כט פסוק ט.

171

עמ' 213

מילוי אכסניית מידע חסרה תחנת מידע זו היא למעשה סיכום של הנלמד בפרק הקודם ונותנת מענה

לשאלות נפוצות הנוגעות לעלייה לתורה בבר המצווה.

לפניכם האכסניה ובה המידע המלא:

*הערה - החלקים כוללים את "ראשון" עד "שביעי". קיים חלק נוסף, המפטיר, שהוא החלק האחרון של השביעי.

שלושה נביאים 24חמישה שמות במדבר דברים

שני

שתי

הפסוקים האחרונים שביעי*

172

להלן כמה נקודות שכדאי להתייחס אליהן בכיתה:

הקריאה בתורה היא מסורת ארוכת שנים המועברת מדור לדור.

ונעזר בדרך כלל בספר הקורא בתורה משנן בעל פה את הקטע שהוא עומד לקרוא,

שבו מוצגים זה לצד זה הקטע כפי שהוא מופיע בחומש וכפי שהוא מופיע בספר התורה

– בדיוק כמו בדוגמה שבספר שלנו.

מתקשה הוא אם לו המסייעים מתפללים, עומדים הכנסת בבית הקורא של לצידו

בקריאה.

דורות כה שינוי במשך וקבועים, שנותרה ללא פי טעמים מדויקים הקריאה בתורה על

רבים, מעידה על כוחה של המסורת ועל חשיבותה.

עמ' 214

קריאה בטעמים

הרחבה והעשרה למורהמסורת הקריאה בתורה על פי הטעמים התפתחה, ככל כנראה, בהדרגה עוד

בתקופת בית שני. לדעת פרשנים רבים הקריאה על פי טעמים היא הלכה

למשה מסיני.

בתקופת המשנה והתלמוד נמצאו עדויות למסורת של קריאה בטעמים.

הטעמים משמשים לניקוד המילה ולאופן הטעמתה בקריאה, אך לא רק לכך.

הטעמים יכולים לשנות משמעות של משפט, ממש כמו הפיסוק. לדוגמה, טעמי

המקרא מבהירים את הפיסוק הנכון בפסוק "ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו;

ישראל לא ידע, עמי לא התבונן" )ישעיהו א(.

יש לזכור כי השימוש בטעמים הוא תחילתה של פרשנות, שכן מרגע שמחליטים

היכן יש לעצור משפט, הוא מקבל משמעות שונה מזו שהיה מקבל, אילו נעצר

במקום אחר.

כיום נעשה שימוש בטעמי המקרא בעת קריאת התורה, ההפטרות שבנביאים

וחמש המגילות שבכתובים.

למצוא ניתן לעדה. מעדה המשתנה בסגנון מופיעה הטעמים של נגינתם

173

עמ' 216

לוקחים אחריות

מומלץ לשמוע את טעמי המקרא ולא רק "לדבר" עליהם בשיחה בעל פה בכיתה.

קישורים

לשמיעת הטעמים בניגוניהם השונים ניתן להיכנס לאתר האינטרנט:

www.bar-mitzva.com/kriot.asp

האיטלקי הספרדי-מזרחי, הספרדי-מערבי, האשכנזי, הנוסח את השאר בין

משמשת הספרדית-מערבית המסורת נוספים. נוסחים מספר וכן והתימני,

אצל יוצאי צפון אפריקה ומערב אירופה.

174

175

עמ' 217

עמ' 218

עמ'217-222

בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים ילמדו את המושג הפטרה •

התלמידים יכירו את: •

ההבדלים בין פרשת השבוע לבין ההפטרה

הקשר בין פרשת שבוע לבין ההפטרה

הקשר בין ההפטרה לבין לוח השנה העברי

מפגש רשת

מקורה של ההפטרה

זו שיחה בתורה. הקריאה מפני ילד של על חששותיו שיחה רשת" מתקיימת ב"מפגש

בתורה לקרוא בעיניהם חשוב האם השאלה על התלמידים עם לשוחח הזדמנות היא

כשיחגגו את בר/בת המצווה שלהם, ואם כן - מדוע? וכן על החששות שלהם מפני הקריאה

בתורה.

איננה שהיא ההפטרה, קריאת לבין בתורה הקריאה בין ההבדלים את מעלה השיחה

מתוך נעשית היא כי יותר, קלה בהפטרה הקריאה מהנביאים. אלא מהתורה, לקוחה,

המקראות המפוסקות, המנוקדות והמכילות גם את הטעמים, ולא מתוך ספר התורה שבו

אין ניקוד ופיסוק.

לימוד בחברותא

מתבקשים בהם ההפטרה לקריאת נימוקים שלשה מובאים זה בפרק

התלמידים לעיין בחברותא:

1. לעקוף את גזירת אנטיוכוס שלא לקרוא בתורה. ההפטרה הזכירה לקוראים

את פרשת השבוע )הרב אליהו בחור(.

בפרשה שנלמד למה וקשורים בהפטרה המוטמעים החוקים את ללמד .2

)הרב ד"ר יוסף שמואל בלוך(.

)ר' - כעין דרשה נוספות וללמוד מהם קריאות 3. לכבד את ספרי הנביאים

שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט(.

יחידה 30ההפטרה

176

אתנחתא - עוצרים וחושבים

בין הציטוט המובא לפניהם על פרשת על התלמידים למצוא את המכנה המשותף

השבוע לבין הציטוט המובא לפניהם מתוך ההפטרה של אותה שבת.

1. המשותף בין הפסוק הפותח בספר בראשית לבין ההפטרה בספר ישעיהו הוא אזכור

בריאת שמים וארץ.

בפסוק המצוטט משתמש הנביא ישעיהו בכמה ביטויים החוזרים על עצמם רבות בספרי

המקרא, בתיאורי הבריאה:

"בורא השמים ונוטיהם" – אלוהים הוא שיצר את השמים ו"נטה" - פרש אותם כאוהל על

פני הארץ.

"רוקע הארץ וצאצאיה" - הוא שריקע ויישר את הארץ כך שניתן יהיה לחיות עליה, והמים

לא יציפו אותה.

"נותן נשמה...." - והוא שנתן נשימה וחיים ביצורים שחיים על הארץ, ואשר רק בזכותו הם

מתקיימים.

2. המשותף בין ההפטרה לפרשה הוא האזכור של המבול, ה' נשבע לנח שהוא לא יביא

יותר מבול.

הנביא מזכיר שבועה זו ומחזקה בשבועה נוספת שה' לא יכעוס עוד על עם ישראל ולא

יביא עליהם רעה.

3. המשותף בין ההפטרה לפרשה הוא איזכור מכות מצרים.

על פי המסופר בספר שמות מצרים ספגה עשר מכות )בפסוקנו מוזכר הארבה- אחד

מהעשר( על סרובה לשלח את בני ישראל.

הנביא ירמיהו מנבא שמצרים שוב תספוג מכות, הפעם מנבוכנצר מלך בבל.

עמ' 220

עמ'219-220

חידת ההפטרה

בפעילות זו מתבקשים התלמידים להתאים בין הפרשות לבין ההפטרות. כאשר מחברים

המילה: את מקבלים הטורים, שני בין המחברים הקווים עוברים שעליהן האותיות את

"מפטיר" - הוא האדם העולה אחרון לתורה וקורא את ההפטרה מהנביאים.

177

הקשר בין ההפטרה לבין לוח השנה

עמ' 221בשבתות שלפני חגים או ראשי חודשים וכן במועדים עצמם נוהגים לקרוא בהפטרה קטע

מספרי הנביאים שקשור לאותו חג או מועד.

בפרק זה מובאים ארבעה פסוקים מספרי הנביאים ורשימה של ארבעה ימים שיש להם

הפטרה מיוחדת בגלל מקומם המיוחד בלוח השנה העברי.

התלמידים מתבקשים לחבר ביניהם.

התשובות הן:

ישעיהו -יום העצמאות

הושע -שבת שובה

יהושע -חג הפסח

שמואל א - שבת שלפני ראש חודש שחל ביום ראשון.

178

הרחבה והעשרה למורה

בשבת שלפני ראש חודש נהוג לקרוא הפטרה מספר שמואל א. ההפטרה

הגיע אל הסעודה המסורתית ולא דוד, שהתחבא מפני שאול, על מספרת

ידידו הטוב, יהונתן, שהתרחשה, ככל הנראה, בבית המלך בכל ראש חודש.

ויחד הם מתכננים את הבריחה ואת מקום המחבוא של דוד מפני תומך בו,

שאול.

ההפטרה יהושע. מספר הפטרה קוראים הפסח חג בו שחל חודש בראש

לזכר הפסח, חג את שם וחוגגים בגלגל שחונים ישראל בני על מספרת

יציאתם ממצרים. מאותו הזמן, פסק המן מלהופיע מדי ערב על הארץ, ובני

ישראל החלו לאכול מתבואת הארץ. יש משהו סמלי ויפה, שבחג הפסח, פסק

ובני ישראל יצאו מהתלות במן שסיפק להם ה', והחלו ללקט מתבואת המן,

הארץ. מרגע כניסתם לארץ, הפכו לעצמאיים, בלתי תלויים בנסים של אלוהים

ובמן שירד מן השמיים.

בשבת שובה, היא השבת שבין ראש השנה ליום כיפור, קוראים הפטרה מספר

וזהו הזמן בשנה הושע. ההפטרה קוראת לבני ישראל לשוב אל דרכי האל,

שבו יהודי מאמין עושה את חשבון הנפש שלו ובוחן את מעשיו טרם יום כיפור.

לעם הקוראת להפטרה ימי תשובה, מתאימה בתוך עשרת זו, שחלה שבת

ישראל לשוב אל הדרך הנכונה ולהפסיק להתייחס אל החומר כאל עיקר )"לא

נאמר עוד אלוהינו למעשה ידינו", הושע י"ד, ד(.

נבואה ישנה בהפטרה ישעיהו. מספר הפטרה קוראים העצמאות ביום

על ימלוך ישי, חוטר מגזע דוד, בית כיצד ישעיהו, המתארת אופטימית של

הארץ, המשפט יהיה משפט צדק, השלום ישרור על הארץ, וגר זאב עם כבש,

ונמר עם גדי ירבץ. בהמשך מתואר קיבוץ הגלויות, העם שב לאדמתו מארבע

כנפות הארץ, מכל הגלויות.

179

עמ' 223

עמ'223-226

בספר לתלמיד

מטרות:

כל תלמיד ימצא את פרשת השבוע שלו – על פי תאריך הלידה העברי. •

התלמידים יערכו היכרות עם הדרך שבה נקבעו שמות הפרשות בתורה. •

כל תלמיד ישער באופן אישי אודות המסופר בפרשתו בהסתמך על הפסוק •

הראשון בפרשת השבוע שלו.

מפגש רשת

במפגש הרשת ידון הקשר שבין תאריך הלידה העברי לבין פרשת השבוע.

התלמידים יזינו את תאריך הלידה שלהם באתר הדרשה של מכון עתים וייפתח לפניהם

ובעקבותיו פרשת בר/בת המצווה חישוב תאריך לידתם העברי, על תאריך המורה דף

השבוע האישית שלהם.

כדי להגיע אל הדף המבוקש, ניתן להקיש במנוע החיפוש את המילים: "עיתים מסע אל

הדרשה". ולאחר מכן, בדף שייפתח, ללחוץ על הכותרת הראשונה מצד ימין - "מהי פרשת

השבוע שלי?" כאשר חגים חלים בשבתות קוראים בתורה קריאה המיוחדת לחג.

אפשר להתייחס לקריאה זו כפרשת שבוע או, להתכונן לקריאה שתהיה שבוע אחר כך.

בסופו של סידור התפילה בדרך כלל מובאות כל הפרשות הנקראות בחגים. כדאי לבקש

- כדי יביא מבעוד מועד מהתלמידים להביא לשיעור זה מחזור או תפילה, או שהמורה

שלאותם תלמידים שנולדו סמוך לחגים יהיה מענה לשאלה מהי פרשת השבוע שלהם.

יחידה 31הפרשה שלי

אתנחתא - עוצרים וחושבים

שם הפרשה לקוח מהמילים הראשונות שבכל פרשה )בפסוקים הראשון או השני(. בדרך

כלל יש לשם גם משמעות הקשורה לאחד הנושאים המרכזיים בפרשה, אך לא תמיד זה

כך.

עמ' 225

180

מן ואחת אחת כל הפותח הפסוק לבין הפרשה שם בין המתאימות התשובות להלן

הפרשות:

181

עמ' 226

לוקחים אחריות

התלמידים מוזמנים לנסות ולשער על מה מסופר ומה כתוב בפרשה שלהם, אך ורק על פי

הפסוק הראשון הפותח את הפרשה )לעתים הפסוק הראשון אינו מספיק כדי להתרשם

באיזה נושא הפרשה עוסקת, לכן ניתן להציע לתלמידים לקרוא גם את הפסוקים השני

והשלישי(.

למידה יחידנית

מומלץ להרחיב את המשימה בכיתה ולבקש מהתלמידים לכתוב את "סיפור

הפרשה שלהם" מבלי לקרוא אותו. כמו תרגיל בשיעור ספרות שבו התלמידים

או את ועליהם לכתוב את הסיפור - או השיר כותרת הסיפור מקבלים את

השיר שעולה ברוחם - כך גם כאן.

מה בין להשוות יוכלו הם שלהם, הפרשה את התלמידים שילמדו לאחר

שמסופר בה באמת לבין מה ששיערו.

182

183

עמ' 227

עמ'227-234

בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים ייחשפו לעובדה שפרשנים רבים מבארים את פסוקי התורה, •

ותיתכן פרשנות אישית לפסוקי המקרא.

התלמידים ידונו בשאלת החידוש והמסורת בפרשנות לפסוקי המקרא. •

התלמידים ילמדו באופן אישי עם מורה/מנחה וימצאו את הנושאים השונים •

המופיעים בפרשת השבוע שלהם.

מפגש רשת

יחידה 32פרשנים ופרשנות

המפגש מציג סדרת ספרים אחת מתוך אלפי ספרים המבארים את פסוקי התנ"ך.

הפעלה

בתחילתו של שיעור זה כדאי לנסות ולהביא לכיתה כמה שיותר ספרי פרשנות

היצירות את לתלמידים להמחיש כדי ימינו ועד חז"ל של מימיהם - לתורה

הרבות לאין מספר שנכתבו על התורה. ניתן גם לבקש מהתלמידים למנות את

הספרים או את החכמים שהם זוכרים שכתבו פירושים לתורה. אם התלמידים

אינם מעלים שמות רבים, ניתן להציג לפניהם את הרשימה של פרשני המקרא

המרכזיים מימיהם של חז"ל ועד ימינו )שימו לב שאלו רק הפרשנים המרכזיים

ביותר( כפי שהיא מופיעה בויקיפדיה בערך: פרשני המקרא.

ריבוי הפירושים על התנ"ך מעלה את השאלה האם יש או ייתכן בכלל שיהיה פירוש אחד

נכון ומדויק לספרי התנ"ך? האם בכלל צריך לחפש פירוש אחד שיהיה הנכון ביותר?

בעקבות דיון זה, כדאי לדבר עם התלמידים על ההבדל שבין פירוש וביאור לבין דרשה.

תפקידו של הפירוש והביאור הוא להיות מדויק ולהסביר בדיוק את האמור. רש"י למשל

כיום ויכוח שיש אף על דברים". של פשוטם "להסביר היא העיקרית מטרתו כי כותב

שלפחות הרי הדרשנות, לבין הפירוש בין לנתק ניתן בכלל האם פילוסופית מבחינה

184

פנים רבות לתורה

פרשה ופרשנות

עמ' 228

עמ'229-233

מול אל המסורת בנושא הרחבה זה בעמוד ישנה הקודם, בעמוד לדיון ישיר כהמשך

החידוש בפרשנות התורה. לפני התלמידים מובא מקור המציין את חשיבות החידוש לצד

החשיבות שבלימוד דבריהם של חכמים שקדמו לנו.

יש לעמוד עם התלמידים על כך שעצם השימוש שלנו במקור עתיק יחסית כדי להראות

שמותר ואפשר תמיד לחדש על גבי הפרשנויות שנאמרו בעבר, מהווה בפני הדגמה ליחס

שבין החידוש והמסורת, שכן מצד אחד אנו רוצים להראות מקטע זה שניתן לחדש ולבאר

בדרך מקורית את פסוקי התורה, אבל אנחנו מעדיפים להראות שעצם הרעיון של החידוש

הוא לא רעיון חדש, אלא כבר מופיע במקורות עתיקים יותר.

צורה זו של חיבור בין הפרשנות החדשה לבין הפרשנות המסורתית היא אחת הדרכים

שיעלו מתוך הלימוד של התלמידים בעמודים הבאים.

בעמודים אלו מתבקשים התלמידים להציע פרשנות לקטע אחד מתוך סיפורם של קין

והבל ולהשלים את החסר במקרא- מה אמר קין להבל לפני שהרגו? לצד ההצעות שלהם,

אשר נאמרות מתוך עולמם האישי ולא מתוך היכרות עם פירושים שונים, הם גם יקראו את

דבריהם של חכמים אחדים ממסורת ישראל שפירשו את הפסוקים בדרכים שונות.

מבחינת צורת הכתיבה והמגבלות הרבות שיש לאדם המבקש לבאר את פסוקי המקרא

ולא לדרוש אותם - ניתן לראות את ההבדל. רבים מפירושי התנ"ך מרחיבים את הרעיונות

העולים מהפסוקים. ולכן, יש מגוון של דעות שיכולות להישמע, וכל אדם שלומד ברצינות

ובהעמקה את אותם פסוקים יכול למצוא בהם רעיונות חדשים ומשמעותיים עבורו.

185

למידה השוואתית

מומלץ לכתוב את התשובות של התלמידים על חציו של הלוח, ועל חציו השני

לכתוב את המסקנות שיעלו מתוך דברי הפרשנות של חכמים. כך שלאחר

על תיווצר חכמים דברי של והלימוד התלמידים של המקוריות הפרשנויות

יהיה להשוות וניתן הלוח מעין טבלה שמשווה בין דבריהם לבין דברי חכמים

במה הדברים דומים ובמה הם שונים.

בעקבות ההשוואה בין דברי התלמידים לדברי הפרשנים המסורתיים יש להרחיב

את הדיבור עם התלמידים באפשרויות השונות שיכולות לעלות מהשוואה זו -

שלכולן יש מקום:

את לחלוטין שונה בדרך יפרשו שהתלמידים היא הראשונה האפשרות

הפסוקים מהדרכים שבהן פירשו אותם חכמים בעבר. במקרה כזה, כדאי לדון

עם התלמידים בשאלה האם יש לאחד מן הצדדים "עדיפות" על פני פירוש

או חכמים, של דבריהם בפני שלנו פירושנו את לדחות עלינו האם חברו?

לחלופין לדחות את דבריהם של חכמים מפנינו, או שאולי עלינו לראות בדבריהם

ובדברינו שלל גוונים ודעות שמפרים את השיח סביב אותם פסוקים?

חכמים, של דבריהם החשיבות שבשמיעת על התלמידים עם לעמוד כדאי

מתוך כבוד והערכה לפועלם ולשנים הרבות שהקדישו ללימוד. אך לצד זאת

ולו זו אינה שוללת את היכולת של כל תלמיד, כדאי גם להבהיר שהערכה

הצעיר ביותר, לחדש חידושים שקודמיו לא חשבו עליהם.

האפשרות השנייה היא שהתלמידים יאמרו דברים דומים לדברי חכמים. במקרה

כזה כדאי להרחיב את הדיבור על המשמעות שבקבלת חיזוק מדבריהם של

חכמים בעבר. כדאי להסביר לתלמידים שיש מקום שבו אנו, כצעירים, דווקא

רוצים להישען על דברי אלו שקדמנו לנו, מתוך ענווה.

האפשרות האחרונה היא שהתלמידים יאמרו בחלק מהדברים כדבריהם של

חכמים ובחלק מהדברים יחדשו חידושים משלהם. במקרה כזה, כדאי לעמוד

מתוך חכמים של דבריהם קבלת של גם - הצדדים שני של החשיבות על

הערכה וכבוד ומתוך רצון להעשיר את השיח. ומצד שני לא לבטל את המקום

אישי של כל אחד ואחד לחדש בתורה.

186

עמ' 234

לא תרצח

למידה אקטואלית

והסיטואציה הפסוקים הבנת מגדר יוצא והבל קין של הנושא 233 בעמוד

שהתרחשה בין קין והבל, והוא מתרחב לערך העולה ממנו - החומרה במעשה

רצח וקדושת חיי האדם.

בחברה שבה אנו חיים אנו נחשפים למקרי רצח מזעזעים, ריבוי הפרשנויות

בדבר הסיבה שהביאה אל הרצח של הבל על ידי קין אחיו - אינו מצדיק ואסור

שיצדיק את מעשה הרצח. להיפך, הוא מחנך אותנו, שלא משנה מאיזו סיבה

הידרדרו היחסים שבין שני בני האדם, אסור להם להשתמש באלימות. במקרה

מתגלעים שבהם השונים במקרים לדון לנו מאפשר הפרשנויות ריבוי זה,

סכסוכים בין שני בני אדם - אם בשל רכוש, אם בשל אהבה וכדומה - ואשר

המסקנה בכולם היא חד משמעית - "לא תרצח".

לקיחת עם ערכית, משמעות המקראי לסיפור שמעניק זה, מעין לימוד

האחריות שבצידה, הוא דוגמא ללימוד אליו לצריך לחתור לקראת כתיבת

הדרשה, שכן המטרה היא לחבר את האחריות ואת המחויבות שבגיל המצוות

לנושאים הערכיים שבפרשות השבוע, ולא להשאיר את הדברים רק כרעיונות

מופשטים.

לוקחים אחריות - מורה הדרך שלי

למידה חוץ כיתתית

ללמוד להתחיל צריכים התלמידים שבו השלב הגיע זו יחידה של בסופה

את הפרשה שלהם עם המנחה שבחרו. המנחה יכול להיות הורה, אח, מורה

וכדומה.

חשוב להדגיש לפני התלמידים, שאלה שהמשימה הזו קשה מדי עבורם )שכן

הקטע את לבחור יכולים ועיקר( כלל פשוט אינו שלמה פרשה של לימוד

187

חשוב אחר קטע בדבר שלהם המנחה עם להתייעץ או מהפרשה הראשון

ומשמעותי בפרשה, ולהתמקד בו כבר בשלב זה.

כמו כן, ניתן להציע לתלמידים שתוך כדי קריאה עם המנחה יכניסו לטבלה את

הממצאים העולים מקריאת הפרשה. כך יקל עליהם לזכור בסוף הפרשה את

כל הנושאים, המצוות, הדמויות וביטויי הלשון שהופיעו בפרשה. בעקבות סידור

יוכלו לסמן בטבלה את הדברים בטבלה, בסופה של הקריאה המונחית, הם

הנושאים המעניינים אותם שהיו רוצים להרחיב עליהם את הלימוד כדי ליצור

את הדרשה האישית שלהם:

אירועים חשובים שמתרחשים

בפרשה:

דמויות חשובות או מיוחדות

שעליהן מסופר:

מושגים חשובים המוזכרים בפרשה:

מצוות מעניינות המוזכרות בפרשה:

ביטויי לשון יפים המצויים בפרשה:

188

189

עמ' 235

עמ' 235-245בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים ייחשפו לרלוונטיות של ערכים שונים מן התורה בחיינו כיום - •

כיחידים וכמדינה.

התלמידים ילמדו את פרשת "וארא" כהדגמה ללמידה משמעותית ורלוונטית •

בפרשות השבוע.

התלמידים יבחרו את הנושא שבו ירצו להעמיק ולקחת אחריות מתוך פרשת •

השבוע שלהם.

מפגש רשת

יחידה 33נושאים וערכים בפרשה

מפגש הרשת מפגיש את התלמידים עם דמותה הייחודית של פרופ' נחמה ליבוביץ'.

קישורים

ניתן לקרוא אודות נחמה ליבוביץ' ופועלה החינוכי, כמו גם להיחשף וללמוד

מדפי הלימוד שלה על פרשת השבוע באתר:

www.nechama.org.ii

למידה אקטואלית

רלוונטיות למצוא ניתן פרשה בכל פיה על הגישה את מציג רשת' 'מפגש

ומסר לחיינו אנו.

דיברות ולמצוא הדיברות עשרת של רשימה לערוך מתבקשים התלמידים

הרלוונטיים לימינו. סביר להניח כי התלמידים ימצאו גם בערכים ובנושאים אלו

אקטואליה אוניברסלית.

ניתן לבקש מהתלמידים לחלק את הציוויים שבעשרת הדברות לשניים - ציוויים

שאין חשים שהם ציוויים לצד בחייהם, משמעות להם שיש מרגישים שהם

להם קשר לחייהם. בעקבות החלוקה של התלמידים ניתן לבקש מהם לנסח

את עשרת הדיברות שלהם - תוך שהם מאמצים חלק מהציווי או מהאיסורים

חידושים לצד לחייהם( שרלוונטיים הרגישו שהם )אלו הידברות שבעשרת

190

פרשה מהחייםעמ'236-237

בעמוד 237 מתבקשים התלמידים להתאים בין חוקי או סיפורי המקרא לערכים או לחוקים

הלקוחים מחיי היומיום שלנו. להלן התשובות:

ותוספות שיבחרו להציע.

פעילות זו תוכל להמחיש לתלמידים את המשמעות של הערכים שיש בעשרת

הדיברות, כמו גם בתורה כולה, ובמקום שבו הערכים האלה משמעותיים לחייהם

של התלמידים.

191

נושאים מרכזיים בפרשת ואראעמ'רצוי לפתוח הוראת פרק זה בסיפור פרשת "וארא": 238-239

לקיים את ההבטחה שניתנה לו ומבטיח בכך שה' מתגלה אל משה נפתחת "הפרשה

לאברהם, ליצחק וליעקב, להוציא את בני ישראל ממצרים ולהשיבם לארץ כנען. ה' פונה

אותם עומד לשחרר הוא כי להם ולומר ישראל, בני עם לדבר ומבקש ממנו אל משה

ממצרים. משה מדבר עם העם, אך הם עייפים ורעבים ולא מקשיבים לו.

ישראל, כך בני ולדרוש ממנו לשחרר את ה' ממשה לדבר עם פרעה בהמשך, מבקש

ומתווכח ה', עליו יצליח במשימה שהטיל לא כי חושש כנען. משה לארץ לשוב שיוכלו

עם ה'. הוא אומר לה' כי הוא כבד לשון וכבד פה, הוא מגמגם ואיננו יודע לדבר. ה' אומר

כי ואומר להתווכח, ידבר במקומו. משה ממשיך ואהרון איתו את אהרון ייקח כי למשה

פרעה איננו מכיר את ה' ולא יאמין לו. ה' מחזק את משה ונותן לו אות.

משה ואהרון הולכים לדבר עם פרעה ומבקשים ממנו לשחרר את בני ישראל ולתת להם

לצאת ממצרים. כאשר הוא מסרב, הם מפעילים את האות. אהרון משליך את מטהו לפני

כך. לעשות חרטומי מצרים מצליחים גם פלא. זה ראה אך לתנין, הופך והמקל פרעה

כאשר המקל של משה הופך לתנין, גם שלהם הופך לתנין, אך התנין של אהרון בולע את

התנינים של החרטומים.

פרעה איננו משתכנע ואיננו מסכים לשחרר את בני ישראל, כי ה' הקשה את לבו.

ה' מעניש את המצרים בעשר המכות. שבע מתוכן מופיעות בפרשה שלפנינו. ראשונה -

מכת דם, אחריה - צפרדע, כינים, ערוב )בעלי חיים מזיקים(, דבר, שחין )מחלת עור( וברד.

אחרי כל מכה ומכה חוזר בו פרעה, וממאן לשחרר את בני ישראל".

)מתוך אתר הדרשה של מכון עיתים, פרשת וארא(

192

הבטחה ואחריות לקיום הבטחה

בחירה חופשית ואחריות

תחומי אחריות בעבודת צוות

קשרי משפחה

ניסים

בחירה חופשית ואחריות

מכות

239 שבעה משפטים התלמידים ובעמוד נושאים ממהפרשה. 238 מוצגים ששה בעמוד

מתבקשים למצוא לאיזה נושא שייך כל משפט.

193

עמ' 245

לוקחים אחריותערכים בפרשה שלי

לחקור אותם, שמעניין שלהם השבוע פרשת מתוך אחד נושא לבחור התלמידים על

ולהעמיק סביבו את ידיעותיהם, ובהמשך אף לכתוב עליו את דרשת בר/בת המצווה שלהם.

כבר בהזדמנות זו חשוב מאוד להכיר לתלמידים את הכלים השונים שישנם באתר של

עיתים שיוכלו לעזור להם בעת לימוד הפרשה, בחירת הנושא וההעמקה סביבו.

בכיתות שבהן אפשר להציג את הדברים במחשב לעיני כל התלמידים, מומלץ להיכנס

אותה( למדו )שזה עתה "וארא" בפרשת www.itim.org.il עתים לאתר עם התלמידים

ולראות במה האתר של עיתים יכול לעזור וכיצד בדיוק הוא בנוי.

עמ'240-241

עבודה קבוצתית

שהיו בנושא לבחור התלמידים מתבקשים ההתאמה תרגיל ביצוע לאחר

רוצים להרחיב עליו את הדבור, להתחלק לקבוצות לפי הנושא שבחרו ולבצע

כקבוצה את המטלות שבפרק בלשים צעירים ושבפרק שואלים וחוקרים.

המסגרת בחלקים אלו שונה מהשיעור הפרונטלי שבו המורה מלמד את כלל

הוא מנחה והיא מתבססת על הלימוד של התלמידים, כך שהמורה הכיתה,

יותר מאשר מורה. כדאי לעבור בין הקבוצות, לראות שאכן התלמידים מבינים

את הפסוקים כמו גם את השאלות, ולנסות לעורר שיח אודות הנושא שבחרו

לעסוק בו.

חשיבותו של הלימוד בחלק זה היא מרכזית להמשך בניית הדרשה שלהם, כיוון

שכאן הם מתנסים בלימוד אישי שבו עליהם לחפש ולמצוא את המשמעות של

פסוקי התורה בחייהם שלהם כיום, ולחשוב כיצד ניתן ללמוד מאותם פסוקים

משמעות בעלת אחריות שהם יכולים לקחת על עצמם.

בלשים צעירים שואלים וחוקרים

194

195

עמ' 247

עמ' 247-252בספר לתלמיד

מטרות:

התלמידים יתנסו בלימוד ובחיבור שבין פסוקי המקרא לבין נושאים וערכים •

אקטואליים בימינו.

התלמידים ייחשפו לעולם הפרשנות האישית ולפיתוח פרשנות אישית סביב •

פסוק אחד מן המקרא.

התלמידים יערכו דיון אקטואלי בסוגיית שימור הטבע מול פיתוח העולם, •

ולקיחת אחריות אישית על נושא זה.

מפגש רשת

יחידה 34פרשה ואקטואליה

במפגש הרשת מתקיימת שיחה של התלמידים עם תמר ביאלה, אחת מן העורכות של

הספר "דרשוני", המאגד מדרשים שכתבו נשים בימינו על פסוקים ועל קטעים שונים מן

המקרא.

הספר "מדרש נשים" נערך בידי תמר ביאלה, העוסקת רבות במפגש המתהווה בין פמיניזם

ויהדות, ובידי נחמה וינגרטן-מינץ, שמנהלת תכנית לילדים ולנוער בסיכון במחלקה לישראל

בסוכנות היהודית. שתיהן אספו יחד אל הספר "דרשוני" מדרשים מקוריים שנכתבו בידי

נשים ישראליות, שביקשו להשמיע את הקול האישי שלהן ואת הקול הנשי מתוך פסוקי

מן נשיות לדמויות מתייחסים בספר הכתובים החדשים המדרשים מן רבים המקרא.

המקרא, גם כאלו שמבחינת הסיפורים הן רק דמויות משניות ולא דמויות מפתח.

הרחבה והעשרה למורהחשוב להבין את פריצת הדרך בספר כזה ובספרים הדומים לו )כדוגמת הספר

"מדרש מרים" של פרנקל אלן, המבאר ודורש את סיפורי המקרא מתוך נקודת

מבט נשית(.

גם )כמו היהודית ההיסטוריה כל כמעט ולאורך חז"ל של המדרש בבית

ההיסטוריה העולמית( לא שימשו נשים כפרשניות או כמנהיגות דתיות.

אין לשפוט מציאות זו בעיניים של היום, כיוון שהתקופה הייתה אחרת והמציאות

הייתה ודאי שונה מזו של היום. לא נותר לנו אלא לדמיין מה היה קורה אילו לצד

המדרשים שאמרו חכמים בימים עברו, היו יוצרות גם הנשים באותה התקופה

מדרשים משלהן. השיח הפרשני כולו היה נראה אחרת לגמרי.

196

פרשנות אישית לפרשת השבועעמ' 248-250

דיון כתתי

ניתן לעורר דיון בכיתה, האם, חשוב שבנושאים מסוימים יישמעו קולות גם של

גברים וגם של נשים, מתי זה חשוב ומתי לא, ולמה?.

הספר יכול להוות עבור התלמידים דוגמה לכך שכל אחד ואחת מהם יכול גם

להתעמק במקורות וגם לתת הסברים מקוריים משלו.

קישור ל'תרבות ישראל' - 'מפתחות לעמי ולארצי ' כיתה ה

כאן המקום להזכיר שבשנה שעברה למדו התלמידים על פי תכנית המקצוע

על תקופת חז"ל, אגדות חז"ל ומדרשים וכיצד קישרו חכמים את המדרשים

עם מסר לימיהם. על גבי ידע זה, בשנה זו נוספת ההבנה כי פרשות ומדרש

אפשר ליצור ולחבר לחיינו אנו.

בעמודים אלה מובאים לפני התלמידים מקורות שונים המבארים את הביטוי הנאמר בספר

- ביחס של האדם לסביבה. האם על האדם לשמור על "לעבדה ולשמרה" - בראשית

הטבע והאדמה בלבד, או שהוא יכול לעשות בהם כרצונו?

לפני התלמידים מובאים ארבעה מקורות:

נתן אלתרמן. על פי שירו של אלתרמן, עיקר פעולתו א. המקור הראשון הוא שירו של

ותפקידו של האדם הוא לבנות ולפתח את הסביבה שבה הוא חי. חשוב להדגיש לפני

התלמידים שאלתרמן חי בדור שהצמיח את מדינת ישראל, ועל כן ישנה חשיבות גדולה

ביותר עבורו לפתח ולקדם, שכן בשנים שקדמו לבני דורו ולדור שלפניו הייתה ארץ ישראל

שוממה. מקור זה מתאים יותר למילה "לעובדה" שבפסוק מספר בראשית, כלומר שעיקר

תפקידו של האדם הוא לעבוד ולפתח את האדמה, ולא לשמר את הקיים.

197

ב. המקור השני הוא מקהלת רבה ולפיו על האדם לשמור על הטבע ועל האדמה, כיוון

שאם הוא לא יעשה זאת ויפגע בסביבה - אין מי שיתקן אחריו.

ג. המקור השלישי הוא הבול שנמצא מתחת למדרש "קהלת רבה" - והוא מבטא עמדה

דומה לזו של המדרש בדבר החשיבות על שמירת הסביבה.

ד. המקור האחרון הוא קטע מתוך כתבתה של הסופרת גייל הראבן, המתנגדת מכול וכול

להיכנע לתכתיב של שמירה על הטבע. יש לעמוד עם התלמידים על ההבדל שבין עמדה

זו לבין עמדתו של אלתרמן. בעוד שעמדתו של אלתרמן נכתבת מתוך מקום שמרגיש את

המחויבות לפיתוח ולהתקדמות שבעולם, ולכן אין בשירו התייחסות לשמירה על הסביבה

ועל הטבע, הרי שמקור זה מבקש להתעלם משמירה על הטבע. לא מתוך "היסח הדעת",

אלא בכוונת תחילה. כיוון שאין זה "מתפקידו" ומאחריותו של האדם לשמור על הסביבה.

בעקבות מקור זה ניתן לדון עם התלמידים מדוע אנו מגדירים כיום את השמירה על איכות

הסביבה כאחריות של האדם? מה גורם לכך שדווקא האדם הוא האחראי לסביבה?

הרחבה והעשרה למורה

במדרש מ"קהלת רבה" מצווה האדם לשמר את יופי הבריאה של האל - "תן

דעתך שלא תקלקל".

ניתן לציין שמלבד ההסבר הסביבתי שאותו הצגנו בחוברת לתלמיד, חשוב

לקרוא את המדרש במקורו בדרך אחרת ולפיה - החטא לא היה פגיעה בסביבה,

אלא בכך שהאדם עבר על הציווי האלוהי ולקח מעץ הדעת, והאזהרה היא

לפי זה, לא לפגום עוד בעולם על ידי אי קיום מצוות האל. לכן מסיים המדרש

ואומר: "ולא עוד אלא שגזר מיתה על אותו צדיק". הכוונה היא למשה או לכל

צדיק אחר, שנגזר עליו למות רק בשל חטאו של אדם הראשון.

יחד עם זאת, ניתן גם להבין מהמדרש שהאדם שלקח מהעץ האסור לא רק

עבר על הציווי של אלוהים, אלא גם פגע בסביבה שעליה צווה לשמור. שכן,

הוא לקח מעץ שנאמר לו בפירוש לא לקחת מפירותיו.

198

סיפור

כדי להרחיב את הדיון ולהעשיר את המקורות סביבו, ניתן גם לספר את הסיפור

הבא, המבוסס על סיפור אמיתי והמתאר את ההתנגשות בין שתי תפיסות עולם

הפוכות לגמרי בכל הקשור ליחס אל הטבע והאדמה. עוד לפני שקוראים את

כיבוש אמריקה ניתן להרחיב את הדיבור על האירוע ההיסטורי של הסיפור

בידי יושבי אירופה, ועל השינוי הגדול שחל בה במאות השנים האחרונות.

האנגלים שהגיעו ליבשת אמריקה רצו לפתח אותה, לבנות עליה בתים ורחובות

- מה שבסופו של דבר קרה בשטחים רבים בארצות הברית של היום. ומנגד,

עמדו האינדיאנים שהציגו עמדה המכבדת את האדמה ואת הטבע והמנסה

לפגוע בו כמה שפחות.

שבט של האדמות את לקנות הברית ארצות נשיא ביקש ,1853 בשנת

אינדיאני.

שבט( אותו של )המנהיג הצ'יף אל הגיע הברית ארצות נשיא של השליח

האינדיאני ואמר:

"כבוד הנשיא מבקש ממך שתואיל בטובך למכור את אדמותיכם".

הצ'יף הביט בו בתדהמה ושאל:

"איך אפשר לקנות או למכור את השמיים?

כיצד אתם יכולים לקנות את אדמתנו?!

כל חלק מארץ זו מקודש לבני עמי!"

ענה לו השליח: "אני יודע שהאדמה חשובה לכם, אבל גם אנו רוצים אותה,

ולכן נשלם הרבה מאוד כסף עבורה".

ענה לו הצ'יף: "אנו יודעים כי האדם הלבן אינו מבין את דרכנו.

האדם הלבן חושב שהאדמה נועדה לשרת אותו,

הוא לא מבין כי האדם והאדמה אחים הם!"

השליח שוב ניסה לדבר על לבו, אך הצ'יף הזדעק:

"אינך מבין, לא אוכל למכור את אדמתנו,

כשם שאתה לא תסכים למכור את בנך בעד כל הון שבעולם!"

199

קישוריםניתן להראות לתלמידים את הקטע מתוך הסרט של אולפני דיסני, "פוקהונטס",

ובעיקר את השיר שבו מציגה פוקהונטס בפני ג'ון סמית:

http://www.youtube.com/watch?v=cXeP6YsrgFMבעקבות הקטע מתוך הסרט, ניתן לדבר עם התלמידים על השימוש באמצעים

אמנותיים בדרשות שלהם. אם בתמונות, אם בבולים )כמו שיש למשל ביחידה

לתלמיד( ואם בסרטים.

השימוש בכלים האמנותיים כגון סיפור, משל או סרט, לא רק שמעשיר את הלימוד מבחינת

הרעיונות המוצגים באותן יצירות, אלא גם מבחינת המשיכה והעניין שיצירות אלו יוצרות

בקרב קהל המאזינים.

יצירות אמנות הקשורות לתחום שבו יכולים התלמידים לשלב בדרשת בר/בת המצווה

יבחרו לעסוק ושמעניינות אותם.

בעקבות לימוד פרשנויות מגוונות למילים 'לעבדה ולשמרה' מתבקשים התלמידים לתת

של הכפולה החשיבות את התלמידים לפני להדגיש יש כאן, גם אישית. פרשנות להן

שימוש בכלים אמנותיים, הן ככלים המגרים את עין הצופה או המאזין ומושכים את לבו, והן

ככלים המסוגלים להעביר מסרים בצורה אחרת, משמעותית לא פחות מהמילה הכתובה.

שאלות לדיון

עמ' 251

עמ' 252

לוקחים אחריות

הערכה

בסופה של היחידה על התלמידים לקחת אחריות על הערך הנלמד ביחידה

זו ולבחור באחת הדרכים שבהן ניתן לשמור על איכות הסביבה שלנו. כדאי

להפוך משימה זו למשימה כיתתית.

תקופה לאורך התלמידים את וללוות חלופית הערכה להוות יכול המבצע

ארוכה במהלך השנה, שבסופה יציגו את התוצרים שלהם לכלל תלמידי בית

הספר או להורי הכיתה.

200

201

ניתוח והערכה

יחידה 35

עמ'253-254

עמ' 255

עמ'253-262

בספר לתלמיד

הדרשה שלימטרות:

התלמידים ירכיבו את חלקי הדרשה ויעלו אותה על הכתב. •

התלמידים יתאמנו בנשיאת דרשה לפני קהל. •

התלמידים יערכו התבוננות אישית ומעמיקה של כל תהליך הלימוד וכתיבת •

הדרשה.

מפגש רשתצריכים ועליהן רשת, במפגש שונים ילדים שמציגים דרשות בשתי נפתחת היחידה

התלמידים להביע את דעתם. האחת היא דרשה הכתובה בלשון גבוהה מדי, תוך שימוש

והאחרת ילד צעיר בגיל המצוות. ובמליצות שאינם מתאימים לדרשה שנושא בביטויים

בשפה “נמוכה”, שבה יש שימוש רב ב”סלנג” ובשפת “דיבור” שאינה מתאימה לדרשה.

תרגיל זה מזמין לנתח את הדרשות ולהעריך אותן. זוהי הזדמנות לעמוד עם

התלמידים על הדרך שבה הם משמיעים את הביקורת שלהם, כך שתהיה

ביקורת בונה ולא ביקורת שלילית. ראשית כדאי למצוא את הטוב שבכל

דרשה, ואחר כך להמליץ על נקודות לשיפור.

איך כותבים דרשה?מאפיינים אילו לתאר המשימה התלמידים על מוטלת האלה, הדרשות שתי בעקבות

צריכים להיות לדרשה כדי שתהיה מוצלחת. בפני התלמידים מובאים מאפיינים שונים, אך

מובן שהתלמידים יכולים להוסיף על אלה מאפיינים משלהם.

202

עמ' 256

עמ' 259

קישורים

מרכיבים את הדרשההבאים בעמודים מוצלחת, לדרשה החשובים המאפיינים על יצביעו שהתלמידים לאחר

עליהם לאסוף את חלקי הפאזל שכתבו במהלך הלימוד, ולהתחיל לבנות מהם את הטיוטה

הראשונה של הדרשה שלהם. חשוב להסביר לתלמידים שבשלב המעבר - מאיסוף החלקים

השונים שכתבו עד שלב כתיבת הדרשה עצמה - עליהם להעתיק לא רק את מה שכתבו עד

כה, אלא גם לכתוב מילות קישור שיחברו בין הפסקאות, לחשוב על סדר הדברים, ולהוסיף

או לשנות במקומות שבהם לדעתם ראוי לעשות זאת. כמו כן, ייתכן שלא יהיה צורך להכניס

את כל החלקים. הדבר נתון לשיקול דעתו של התלמיד, מורה הדרך והמורה בכיתה.

הכל דיבורים?בנשיאת גם להתנסות עליהם לדרשה, הטיוטה את לכתוב סיימו שהתלמידים לאחר

הדברים לפני קהל, שכן הדרשה איננה רק מה שכתוב על הדף, אלא גם הדרך שבה

הנער או הנערה מצליחים לומר את המילים הכתובות בעל פה.

היא הילדים, מרבית עבור דרשה, ואמירת קהל לפני עמידה של הזו שההתנסות כיוון

לפני בעמידה שההתרגשות לתלמידים להבהיר כדאי פשוטה, ולא חדשה התנסות

קהל היא אך טבעית, ובהחלט יש מקום להתרגש. אך יחד עם זאת להציג לפניהם את

ההתמודדות עם הפחד שבעמידה מול הקהל. לשם כך כדאי להרחיב את הדיבור על

או בושה קהל, מול בעמידה הקושי עם רק לא שהתמודדו העבר מן חשובות דמויות

חששות, אלא שעבורם הייתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, כיוון שהיו בעלי ליקויי שפה

חמורים. החל ממשה רבנו המוזכר בספר הלימוד וכלה במלך אנגליה, המלך ג’ורג’ השישי,

שהיה אף הוא “כבד פה וכבד לשון”, אך באומץ אישי ותוך עבודה קשה הצליח לגבור על

הקשיים שלו ולהצליח )גם אם באופן חלקי בלבד( במשימה שעמד בפניה.

להראות ניתן השישי ג’ורג’ המלך של סיפורו את בקצרה לספר כדי

לתלמידים את הקדימון לסרט שיצא לאקרנים בשנת 2011, באתר יו-טוב,

בקישור הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=nn3zKjZPwVc

להצליח לדבר לפני קהל

203

עמ' 259

למידה חוץ כיתתית

להצליח לדבר לפני קהל

בפרק זה מוטלות על התלמידים מטלות של צפייה ואימון.

שבהם בטלוויזיה שונים בשידורים צפייה משימת הראשונה: המשימה

נושא אדם דברים - תוך בחינת אופני הדיבור של הדובר או של הדוברת.

בעקבות הממצאים שיעלו התלמידים, ניתן להרחיב את הדיבור על אודות

והתנועה הנצרכים כדי להצליח לדבר לפני קהל בצורה אמצעי הדיבור

טובה ומשמעותית.

ניתן לתת ראשי תיבות לכללים ולעצות:

קתימב”ה:

קול - הקול צריך להיות רם וברור. השפה בה מדברים צריכה להיות מתואמת על יתר מהיר לא אך וקולח, שוטף להיות צריך והדיבור השומעים. לקהל

המידה.

תנועה - תנועה יכולה לעזור בריכוז לקהל השומעים ולרתק אותם לנאמר, אך בתנאי שהיא לא מופרזת ולא נעשית מתוך חוסר בטחון עצמי ועצבנות.

- השימוש בידיים עוזר לנו מאוד בהעברת מסרים, בגם בחיי היומיום. ידיים בהעברת מאוד לעזור יכולים והסבר המחשה לשם ידיים, בתנועת שימוש

המסרים, ובנוסף ליצור עניין אצל קהל השומעים.

על לשמור יש השומעים קהל של ליבם תשומת את למשוך בכדי - מבט קשר עין רציף עמם. לתלמידים שחוששים מעמידה בפני קהל, מבט אל אחד

מהאנשים המוכרים בקהל, או אפילו בנקודה שנמצאת בין קהל היושבים- יכול

לעזור להתמודדות עם החששות.

ביטחון - בכדי שהדיבור בפני הקהל יהיה מוצלח חשוב מאוד לבוא עם בטחון עצמי. הביטחון עוזר לשמור על כל הכללים שהזכרנו עד כה, והוא גם יעזור לדובר

לשמור על חוט המחשבה שלו מבלי שיופרע בשל החששות או הפחדים.

204

עמ' 262

הופעה - כאשר עומדים מול קהל, וכל העיניים סורקות את הופעתנו, עלינו להקפיד שההופעה שלנו מהראש ועד הרגלים הינה מכבדת ומתאימה לאירוע

בו אנו מדברים.

המשימה השנייה: על התלמידים להתנסות באופן מעשי בנשיאת הדרשה

מול קהל ו/או מול מראה.

בשלב ראשון מומלץ לחלק את התלמידים לזוגות או לשלישיות ולבקש

מהם להקריא את הדברים לפני בני הזוג. לאחר שכל אחד מהתלמידים

להשתפר, לדעתו עליו במה לו יאמר הוא הזוג לבן הדרשה את יקריא

מה היה מובן ומה היה פחות מובן וכדומה. חשוב לדבר עם התלמידים על

הדרך שבה הם מבקרים את חבריהם, ועל הדרך שבה הם מקבלים את

הביקורת, ולהציג לפניהם את המושג “ביקורת בונה” - אשר מטרתה לעזור

ולקדם, ולא לפגוע באחר ולצחוק עליו.

מרבית התלמידים אינם מיומנים בעמידה ודיבור מול קהל, אך בעוד שרובם

מתרגשים מתביישים אך בסופו של דבר עומדים במשימה יש כאלו שאינם

מסוגלים לכך.

הדרשה את לומר ינסו הפחות שלכל להציע מומלץ כאלה לתלמידים

שלהם בארוחה משפחתית כלשהי, לפני קהל אוהד ויחסית מצומצם, ולא

לפני אורחים ומכרים רבים.

מתוך היכרות מקדימה עם תלמידים אלה, רצוי לסייע להם לכתוב דרשה

את בהכירם הזו הבחירה את יכבדו שהאורחים סביר במיוחד. קצרה

הנער/ה.

לוקחים אחריות - סוף הדרךעל הלמידה שלהם לערוך התבוננות מעמיקה מוזמנים התלמידים היחידה בסופה של

לאורך כל שער “גיל המצוות”, ובעיקר סביב נושא הדרשה שבו התמקדו.

205

מעבר” “טקס תשמש אכן שהיא וכדי משמעותית תהיה המצווה בת/בר שחגיגת כדי

מילדות לבגרות, עליה להוביל גם לדבר-מה משמעותי מעבר לחגיגות עצמן. זו החשיבות

על לקחת בוחרים מחויבות שהתלמידים או אחריות כל של החשיבות וזו הדרשה של

שעברו הארוך המסע שכל התלמידים לפני להדגיש חשוב לכן ואילך. מכאן כתפיהם

הוא רק ראשיתו של המסע האמיתי של החיים. בחגיגת בת/בר המצווה הם אמנם הגיעו

לפסגה מסוימת, אולם זוהי תחילת הדרך מבחינת עיצוב הזהות שלהם ולקיחת אחריות

על חייהם.

כה עד עשו שהם המשמעותית מהדרך ללמוד מחודשים, כוחות לאסוף עליהם כעת

השנה, ולצאת להמשך המסע במטרה לכבוש עוד פסגות רבות העומדות ומחכות להם.

206