אמנית מיצב-(1946)נחמה גולן

חזרה בתשובה בשנות , מיצב וצילום, נחמה גולן אמנית פיסול•

. לימודיה במכון אבני לאחר,השמונים

תפקידה ומעמדה של האישה , הנושא המרכזי ביצירתה של גולן הוא מקומה

השאלה המרכזית העולה מיצירותיה היא עד כמה האישה היא . בתרבות היהודית

השאלות . ישות המגדירה את עצמה ועד כמה היא מוגדרת על ידי החברה הגברית

כיוון שהן , שהיא מציבה מעוררות תגובות מעורבות הן במגזר הדתי והן בחילוני

.נוגעות במרכז העצבים של יחסי הכוח שבין גברים ונשים בכלל

2004,מיצב,"משלה אוהל",גולןנחמה

, "תלפיות"דתיותשהציגה לראשונה במכללה לבנות , "אוהל משלה"במיצב •

. להציג את עולמה המורכב של האישה המאמינה המודרניתמנסה , 2004-ב

רותמת , (על פי האמנית)שהיא הכוח המניע של המשפחה והחברה , האישה

של ההגבלות והסייגים כדי " תקרת הזכוכית"לפרוץ את , אמונה כדי להילחם

.והציבורי האמוני, להשיג הכרה בכוחה האישי

(דוד שפרבר)

של " חדר משלך"הוא מושג מודרני מתחום המגדר ומצטט את " אוהל משלה•

התנגשות של שתי מערכות מושגים אחת עתיקה ומאד בסיסית . יניה וולף'וירג

.מאד מודרנית ובודקת גבולות ישנים וחדשים, והשניהומיתית

גבולות , המכונסת שמעמדה מוגדר, מייצגת את דמות האישה, הראשונה•

.גבולות עולמה, אהלה

הדעתנית , העצמאית, יניה וולף האישה המודרנית'על פי וירג,והשנייה •

. מקום ההתכנסות פנימה הוא לצורך היצירה החוצה, שהחדר שלה

שואלת על היותה של האישה סובייקט המכונן את עצמו או במיצב גולן

. אובייקט המכונן על ידי תרבות גברית

לימוד שממנו הן היו מודרות , העיסוק הגובר של נשים בלימוד תורהגם

, בעבר שקוף המיצב עשוי אוהל . של גולן" אוהל משלה"מוצג במיצב

המכיל טקסטים מתוך המקורות היהודיים העתיקים יחד עם טקסטים של

באוהל הוצב מעין ספר תורה . שירה שנכתבה בידי נשים ישראליות בימינו

מספר " אשת חיל"ובחלל נשמע קולה של אישה השרה את המזמור , שקוף

.משלי

מתוך המיצב פרט,תורהספר

• . המיצב מנסה להציג את עולמה המורכב של האישה המאמינה המודרנית

רותמת , (על פי האמנית)שהיא הכוח המניע של המשפחה והחברה , האישה

של ההגבלות והסייגים כדי " תקרת הזכוכית"לפרוץ את , אמונה כדי להילחם

.והציבורי האמוני, להשיג הכרה בכוחה האישי

• סביב עבודה של עלה בעבר בעוז בין שיח אמנותי עכשווי ושיח דתיהמתח )

בעולם הדתי . נעל עקב בטקסטים תלמודיים מעין שילדת האמנית כשציפתה

עלתה ביקורת על העבודה ונטען שהיא עושה שימוש לא ראוי בטקסטים

((את השקופית הבאה ראו.אותםמקודשים ומחללת

(לא מופיע במיצב)2003,שתלכי בדרכים טובות

לקוח מהמיצב ( בשקופית הבאה)זה של נעליים צבאיות צילום,זאתלעומת

אך המראה שלהן אינו , הנעליים שייכות לאישה, לפי הכותרת" . אוהל משלה"

אלה אינן נעלי עקב שנועדו להפוך את האישה : של נעלי נשים סטריאוטיפיות

ואלה גם אינן נעלי בית המתאימות לעקרת , לדמות מושכת ומפתה בעיני הגבר

השרוכים . צבאיות, בוחרת גולן להציג לפנינו נעליים גבריות, במקום. בית

במקום לכתוב . לנעליים אלו" נשי"האדומים הם האלמנט היחיד המעניק מגע

כתובה תכונה , על גבי הנעליים את שמה האינדיבידואלי של הנועלת אותן

וכך הנעליים יוצרות אסוציאציה לכל אישה הנוהגת , אשת חיל: מאפיינת שלה

.אורתודוכסי המסורתי-על פי האידיאל היהודי

"אוהל משלה"המיצב מתוך,חילאשת

נכתב שאשת חיל היא , והלאה' י' פס, א"ל, במשלי

, אישה זו טובה כלפי בעלה: דבר יקר וקשה להשגה

מקיימת את מטלות הבית מתוך רצון ולא מתוך

הדגש ברובו של הטקסט הוא . ודבריה חוכמה, כפייה

.על מטלותיה של האישה

•

• בתהילים . הן מטלות ביתיות, על פי האידיאל הדתי, מטלותיה של אשת החילה בת-כל: ד כתוב"י, ד"מ ה-כבוד נימ אבל גנאי הוא : "ם מפרש"והרמב, מלך פ

ויש לבעל למנוע אשתו ; פעם בחוץ פעם ברחובות, לאישה שתהא יוצאה תמידכפי , ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, מזה

כל כבודה בת "שכך כתוב , בזווית ביתה לישבשאין יופי לאישה אלא : הצורך (ד"י, ג"י, הלכות אישות, ספר נשים, משנה תורה"." )פנימה, מלך

, המיועדות למלאכות גבריות, הנעליים בצילום הן נעליים צבאיות או נעלי עבודההניגוד בין הנעליים הגבריות לבין האסוציאציות הנקשרות . שנעשות מחוץ לבית

מעלה ספק וערעור על התפיסה המקובלת של האישה בעולם " אשת חיל"למושג שואל שאלות על תפקידיה של האישה בחברה הדתית ומעלה דרך אחרת , הדתי

.להתמרד נגד תפיסות אלה ולממש יכולות אחרות הטמונות בה, עבור האישה •

.אלא רק פרטים מתוכו, לא מצאתי תמונה של כל המיצב