האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

- מבוא החולה המיטה

של בזכותו בסוגיה העוסקות כמה מבין הראשונה המשנה מצויה ע"ב ס"א דף כתובות במסכת

שבה בתכיפות דיוק ליתר במקצועו, או העיסוק למען המיטה מתשמיש אשתו את להדיר בעל

כעוסק נראה הדיון אשתו. מלכתחילה של עונתה לסיפוק נישואיו התחייבות את לקיים חייב הבעל

חיי המעשה, בין בין בינארית למשפחה, חלוקה מחויבותו לבין הבעל של מקצועו שבין באיזון

ורבו, דהיינו פרו מצוות קיום הוא מעיקריה הזוגיות. הזוגיות, שאחד של הרוח חיי לבין הזה העולם

לתיאור המשמשים המושגים החיים, ואף של והמהות הרוח את בבריאה, מייצג חלק לקיחת

הזוגיות. קדושת על ללמוד יכולים אנו ומכך 1הזוגיות מונחי הם לאלוהים ישראל בין היחסים

הרוח של עדיפותה את מניחה שעה. הגמרא בחיי הכרחי כעיסוק זאת לעומת הנתפסת העבודה

של זכותו בדבר שאלה נשאלת כאשר הגמרא בהמשך למשל הגשמי, כך העושר פני על הזוגית

הגמרא מסכמת מביתו יותר ארוכות היעדרויות שידרוש מקצוע עבור מקצועו את להחליף הבעל

ע"ב(. החובה ס"ב ופרישות" )דף קבין מעשרה ותיפלות בקב אשה ש"רוצה בטענה התלמוד את

הקדושה כשומרת אותה מסמנת מהבית ההיעדרות עבור אשתו ברשות לזכות הבעל על המוטלת

להכרעה ולהגיע המטבע צידי שני את לשקול היכולת כבעלת אולי העולם, או חיי מול אל הזוגית

המתאימה.

מובן הוא משפחה לחיי מקצוע ובין לרוח מעשה בין המקבילות החלוקות שלרוב בעוד אך

בין לאזן הדרך ברורה ולא מתערערת זו הקבלה תורה לימוד הוא הבעל מקצוע מאליו, כאשר

זהו במשנה המקצועות כאחד נכלל תורה שתלמוד אף הללו. על החיים צידי שני הפותחת,

בכדי בו העולם, ואין אל היציאה חשבון על הרוח של לתחומה נוספת התכנסות הדורש מקצוע

תורה, האחריות ללימוד יוצא הבעל כן, כאשר על המשפחה. יתר של הגשמיים צרכיה את לספק

זה מקצוע למעשה וכך האשה כתפי על המשפחה, מוטלת של הגשמי מצבה ההכנסה, על על

כך למשל הפירוש המסורתי המקובל של שיר השירים הוא כי מדובר בשיר אלגורי המתאר את היחסים 1שבין האל לבין ישראל.

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

את להצדיק שקשה זאת, נראה כל במשפחה. לאור תפקידם ואת הזוג בני בין היחסים את הופך

רב הוא תורה לימוד של ערכה שני התורה. מצד לימוד למען מהמשפחה הבעל של התרחקותו

ושכרה עבודת של מערכה ואולי מכסף רב כפיים, על להקל ראוי עבורה דווקא ומזונות,

יותר. ארוכות זמן לתקופות להיעדר לו ולאפשר הבעל על המוטלות ההגבלות

הבית בין מתאים איזון למצוא הנסיון אודות סיפורים סדרת מצויה ע"ב ס"ב דף בכתובות

הקושי את זה, ומדגישה קושי עם שונות התמודדויות מתארת הסיפורים התורה, סדרת ללימוד

ליחסים בנוגע לעיל שתיארתי מכפי יותר הרבה מורכבת תמונה מתגלה זה אותו. מקובץ לפתור

יש בלבד, אלא חומריות השלכות אין תורה ללימוד הגבר הבית. ליציאת לבין התורה לימוד בין

הגבר בין היחסים הבית, על בני של הרגשי תחומים, וביניהם: המצב שלל על רבה השפעה בכך

נחלקו שונים חוקרים של הילדים. דעותיהם שמקבלים המשפחה, והחינוך של לאשה, מעמדה

הרצויות. ותכונותיה האשה של מעמדה לגבי הזה הסיפורים מקובץ להסיק שניתן למסקנות ביחס

עדיין במהותם הינם וקובצו, אך נערכו אמנם הסיפורים כי זו קצרה בעבודה להראות אנסה

ביקשו שונים שחוקרים מרכזי, כפי מסר ממנה שעולה אחודה יצירה ולא סיפורים של אסופה

את מערפלת הגמרא בסיפורי המודרנית הזוגיות את למצוא שלנו בה. לטעמי, הנסיון למצוא

ישנו הסיפורים את להבין יכולתנו והוא בקובץ המצוי אחד אהבה סיפור כראוי. מערכת זה,

רגש ולא דרך ושותפות נאמנות על לכל מעל שם, מסופר גם ורחל, אך עקיבא רבי שבין היחסים

התורה. לתלמוד בעיקרם ותשוקה, השמורים

הזוג של החיים בהכרעות מרכזיים להיות מיועדים הרגשי ועולמה האשה של שזכויותיה בעוד

של לצרכיה בנוגע הגברי בסיפורים, והדיון נפקדת נוכחת דמות לרוב היא האשה הנשוי, למעשה

העולם הפנימי עולמה את מדיר האשה חובות של עולם הוא בסיפורים המתואר לשוליים.

למעשיו. מדד אלא אשתו, שאינם לרגשות ולא הבעל לחובות נוגע הסיפורים ופרקטיקה. עיקר

מהבית להיעדר בשביל האשה של ברשותה לזכות הגבר על המוטלת החובה אף כן, על על יתר

כזאת. האם רשות לו להעניק לסרב יכול אכן בגמרא האשה מידה באיזו לתהות זמן, יש לאורך

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

מפקפק בעלה. אני רצון כנגד חוצץ לצאת שתוכל עצמאות של רבה כה במידה ניחנה אכן

הסוגיה את מבין אני כן נפוצה, ועל אפשרות שזוהי בכך לפחות זאת, או אפשרות של בקיומה

דווקא אצל דווקא אלה עולמות שני בין האיזון לחשיבות ומודעות דיון לעורר כניסיון הגבר.

שהינו בסיפור התעוררות מוצא אני בקובץ הסיפורים ממרבית יותר וקשה סתום האחרון,

הזוגי. מהשיח האשה של להיעדרותה וביקורת מודעות של ראשונית

ומגמתם הסיפורים

חכמים לתלמידי מותר שבו הזמן פרק על במחלוקת ע"ב, נפתחת ס"ב דף הסוגיה, בכתובות

אינם חכמים תלמידי אליעזר, כי רבי של דעתו מוחזקת האחד ללימוד. מהצד ביתם את לעזוב

כי הטוען רב את מצטט אהבה בר אדא רב השני הצד ומן חודש, כהלכה אלא להיעדר יכולים

שנתיים ללמוד לצאת לתלמידים החכמים, המתירים על מקובלת אינה אליעזר רבי של דעתו

רב של הדברים על סמכו החכמים כי רבא של דבריו מובאים מכן לאחר2ברשות. שלא ושלוש

סומך עצמו שרבא היא הכוונה אם ברור לא זה בנפשם". במקום מעשה ו"עשו אהבה בר אדא

אותם תיקפו אף אלא הדברים על שסמכו רק לא ושהחכמים אהבה בר אדא רב דברי על

החכמים אך אהבה בר אדא רב דברי את מקבל אינו שרבא היא הכוונה שמא במעשיהם, או

השני הפירוש את לקבל נוטה אני3רש"י. זאת שמפרש בנפשם, כפי כך על ויענשו אותם קיבלו

להיעדר החכמים של מנהגם את המציג בקובץ הראשון הסיפור מובא זה קטע לאחר שמיד מפני

שלילי. מאוד באור ארוכה לתקופה מבתיהם

כיפור. יום בערב שנה בכל לביתו להגיע רגיל והיה במחוזא רבא לפני לומד היה רחומי רב

דרוכה בציפיה לו מצפה שהיתה לביתו. אשתו הגיע הסוגיה, התעכב, ולא אותו משכה אחד יום

ומת. נפל נפתח, והוא רחומי רב ישב שעליו הדמעה, הגג נזלה דמעה. כאשר לה ונזלה התעצבה ראוי לשים לב כי מסורת זאת סותרת מסורת המובאת בכתובות ס"א ע"ב עד ס"ב ע"א בשמו של רב כי 2

אף ברשות אשתו ראוי שהתלמיד החכם יבלה חודש לסירוגין בביתו ובבית המדרש.58 ולר, 3

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

כמו רחומי רב של אשמתו את היטב מבהירה רחומי רב של לנפילתו הדמעה נפילת בין ההקבלה

מהם המבהירים לסיפור נוספים רבדים ישנם לאישתו. אך שגרם הצער של תוצאה הוא שמותו גם

מבית שהמרחק למרות מביתו רחומי רב של הארוכה היעדרותו כשורה. בולטת לא שהיו הדברים

סוגיה בעקבות השנתי ביקורו את לפספס יכול היה לא כן גדול, שאלמלא כך כל היה לא מדרשו

מעבר4הצפוי. מן יותר מעט אותו שמשכה נפילת אינו בעיניי הסיפור של הדרמטי השיא לכך

הוא אתי", אך אתי, השתא להעידרותו: "השתא אשתו ציפיית בין ההנגדה אלא הרב או הדמעה

שבין המוחלט הניתוק – המסופרת לטרגדיה האמיתית הסיבה בעיניי מצויה אתא". כאן "לא

התנהלותו: כך ואת דמותו את המשחירה רחומי רב כלפי צינית נימה יש זה והאשה. בסיפור הבעל

לכך בשנה. מעבר פעם אך התרחש אירוע אותו בביתו, כאשר רגיל" לבקר "היה כי הציון למשל

חובת את מקיים לא כלל שהוא מכך ונובע המשגל אסור שבו הכיפורים יום בערב מתקיים הביקור

רחמים של מרובה במידה ניחן שהוא נראה לא שמו, שכן בעצם לעג עליו. יש המוטלת העונה

אנפין בזעיר מגוללת רחומי רב של העונש אשתו. סצינת של לכאבה עיוור היה האחר, שכן כלפי

עוד להתרחק ומנסה שסביבו, לומד האדם בני מעל ומצוי הגג על ישוב הוא – בחייו שהתרחש את

לגג, הקרקע, מתחת על חולל שהוא הנזק הקרקע, אך אל ולא השמיים אל שואף – מביתו יותר

אסון. עליו וממיט בעוכריו נמצא

כאן, מסופר הראשון. גם לסיפור הדמיון בעקבות מקומו את מוצא בקובץ השני הסיפור

חוזר ואינו סוגיה אחר נמשך הוא אחד יום בביתו, אך ביקור של קבוע מנהג שלו חכם תלמיד על

המצטיירת, התלמיד דמות גם המקרה, כמו נסיבות מותו. אך את מוצא זאת לביתו, ובעקבות

לביתו, לקיום חוזר והיה השבוע כל רב לפני לומד חייא, היה רבי של מאוד. יהודה, בנו עד שונה

של עמוד לפניו הולך היה לביתו בדרכו היה השמשות. כאשר בין שבת ערב העונה, בכל מצוות

האש, ציווה עמוד את ראה ינאי, חתנו, לא רבי הסוגיה. כאשר אותו משכה אחד יום אש. אך

ינאי רבי של עונתו". הצהרתו ביטל לא – קיים יהודה יהודה: "שאילמלי של מיטתו את לכסות

4

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

להתקיים, טעות, עליה זו היתה אם שנאמרה, אף השליט" שמרגע מלפני שיצא "כשגגה היתה

החכמים תלמידי של חובתם תכיפות לגבי קצר דיון קודם יהודה. לסיפור של נשמתו יצאה כן ועל

"מערב הוא חכמים תלמידי של עונתם כי יהודה רב מפי שמואל מצוטט שם העונה מצוות לקיום

התכיפות בולטת הקודם הסיפור לסיפור. לעומת המיידי הקישור נוצר וכך–שבת" לערב שבת

יהודה של תחושותיו לגבי פרטים מנדבת אינה עונה. הגמרא מצוות לקיים לביתו הולך יהודה שבה

חובה רגש מתוך אותו עשה שמא לו, או ציפה שהוא מעשה זה היה האם – הביתה להליכה בנוגע

לקיום בדרכו יהודה לפני ההולך האש עמוד זאת הלימוד. עם מספרי בכוח עצמו לנתק צריך והיה

בין איזון אינו הבית וחיי עונה קיום לבין התורה לימוד שבין האיזון כי היטב מבהיר עונה מצוות

מהשוואת המצטיירת החיובית הדמות ורצויות. לאור קדושות מצוות שתי בין אלא לחול הרוח

ולר שולמית פי יהודה? על לבסוף מת זהה? מדוע הסיפור סוף הקודם, מדוע אל הזה הסיפור

מוחלט, כפי הוא וביתו הבעל בין הנתק אם שבין היא הללו הסיפורים בשני מהקריאה המסקנה

חמור במעשה מדובר – השני בסיפור שהוא חד-פעמי, כפי שהינו הראשון, או בסיפור שהוא

בו ולר, הרואה של מתיאורה שמצטייר כפי אופטימי אינו השני הסיפור לטעמי אסון. אך שגורר

שעלול מה את מראה השני הסיפור לאשתו. לדעתי הבעל בין ואהבה קרבה של לקשר דוגמא

חייא בר יהודה של דתית. העוול חובה מתוך אלא נעשה אינו העונה מצוות קיום כאשר להתרחש

שבה פרו מצוות את ששכח תחילה – כפול הוא האלוהי, הבריאה בפאר חלק יש ורבו,

הקיום שבלעדיה לפניו. מצווה ההולך האש עמוד של מקיומו לראות שניתן רבה, כפי ושקדושתה

הקיום–עונתו" ביטל לא – קיים יהודה "שאילמלי אל האמיתית המשמעות לטעמי פסק, וזוהי

מישראל. אך יגדע ושמו בנים יעמיד לא זו חובתו את ישכח ורבו, ואם פרו מצוות בקיום תלוי

לא אהבה, ואמנם מתוך ולא ציווי מתוך המצווה את שקיים בכך היה יהודה של לכך, עוולו מעבר

סופה חובה מתוך רק שמתקיימת מצווה – חברתית אבחנה כאן מוצגת בחטא, אך מדובר

מאהבה. הנעשית מצווה בעבור להישכח

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

בין ארוך נתק היה בהם למקרים בקצרה, נוגעים רק אגע הבאים, בהם הסיפורים שלושת

הזוג. הסיפור בני בין ותיקון איחוד הוא הסיפורים שלושת של סופם לאסון, אך שהוביל הזוג בני

הארוכה, שתים מהיעדרותו נפגעת האשה בהם סיפורים הם אלו שכן דומים והרביעי השלישי

פורחת ובשני היעדרותו לאחר עקרה נהיית האשה מביניהם הבעל, בראשון שנים, של עשרה

האסון המקרים הללו, בשני השנים כל כעבור הבית בפתח ומופיע שב בעלה כאשר נשמתה

הרביעי הסיפור בין נפתר. הקשר הוא רחמים ובקשת תפילה בעקבות כאשר כזמני מתגלה

בסיפור, הפועלת ביסא, הדמות בר חמא רבי של בפיו משובצת שכן יותר בולט אפילו לחמישי

גיבורו בן חנניה רבי למעשי ישירה התייחסות לאחר הסיפור של הבעייתי חכינאי, הרביעי.

בן כמעשה לעשות ש"לא מבקש הוא לעירו חוזר הוא כאשר שנים עשרה שתים של היעדרות

ניסי(. באופן אותו תיקן אך אסון המיט )או ביתו על אסון והמיט חכינאי", שכמעט

לבעיה אלוהי מאכינה, פתרון אקס דאוס – ניסי פתרון מציעים והרביעי השלישי הסיפור

נס, והוא כל בו שאין אף החמישי, על בסיפור משכנע. גם אינו הפתרון כן ועל ואמיתית אנושית

לבעיה מדי פשוט פתרון מציג שהוא מפני בעיניי אמין יותר, אינו ומורכבות עמוקות בדמויות ניחן

הללו בסיפורים יש זאת ריאלי. עם לפתרון גישה לנו מספקים אינם הללו מורכבת. הסיפורים

גם הזוג, כמו בני בין הנתק של האפשריות הזוגי, והבעיות הקשר לחשיבות הנוגעים פרטים מספר

בריאים. משפחתי ותא זוגיות של לבנייה או לתיקון רמזים מספר

אינו חכינאי בן של העגום מנסיונו ביסא, שלמד בר חמא החמישי, רבי כן, בסיפור אם

הוא לביתו. למעשה הודעה ושולח שבעירו המדרש בבית מתיישב אלא ביתו בפתח מופיע

בין לשילוב ראשון צעד עושה הוא כי לומר לו, וניתן המוכר בתחום נשאר אך ביתו אל מתקרב

המדרש בבית יושב הוא משפחתו. כאשר עולם תורה, לבין תלמוד מכיר, עולם הוא אותו העולם

חמא, בתורה. רבי לידיעותיו אותו כבנו, ושואל בהמשך לו חכם, המתגלה תלמיד לפניו מזדמן

חלק ולוקח בעירו נשאר היה לו כי בחושבו בצער מתמלא אך לפניו העומד מהצעיר מתרשם

מעמידה לביתו, אשתו מגיע הוא מכן, כאשר גדול. לאחר חכם תלמיד היה בנו גם אז בנו בגידול

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

דקאים אבא איכא באומרה: "מי בנו למעשה הוא החכם התלמיד כי תיקונם, מבהירה על דברים

שלוש שהיו כך על בהצהרה מסתיים בנו?(. הסיפור מפני שעומד אב יש ברא?" )האם מקמי

ברורה לא בעיניי לטובה. אך הסתדר הכל כי הצהרה לכאורה – זו במשפחה חכמים של דורות

האם חמא רבי לאשת שהיתה הכוונה סדרי את להסביר רק באמת התכוונה בהצהרתה:

וביקורת לעג של מידה גם בדבריה כרוך שמא, היה בנו? או מפני האב לכבוד ולדאוג המשפחה

פורשת אינה ואיפוק לקיצור בנטייתה שהגמרא טראגי, למרות חמא רבי של חמא? מצבו רבי על

להיות מבנו מנעה שהיעדרותו חושב הוא כאשר מתעצב הוא המצב. מלכתחילה את לפנינו

מרגיש הוא בהיעדרו? האם חכם תלמיד נהיה שבנו מגלה כשהוא חושב הוא מה חכם, אך תלמיד

מקומו? את תפס אחר שמישהו חושד הוא במשפחה? שמא מקומו שאבד

ישנה שכאשר כך על אופטימי כסיפור החמישי הסיפור את לקרוא מבקשת ולר שולמית

ממשתתפי אחד אף על חורבן ממיטה לא הפיסית לאשה, ההפרדה הגבר בין ברוח שותפות

מקודמיו אופטימי הוא החמישי הסיפור כי ולר של הצעתה את מקבל המשפחתי. אני האפוס

פי על בנה את מחנכת שהיא חלק, במידה בה ולוקחת בעלה של לדרך מודעת שהאשה מפני

ומבקש משפחתו של לקשייה עיוור חמא, אינו שרבי השני הצד מן בעלה, וכן של המידה אמות

ידע ש"לא בכך עשה חכינאי שבן כפי אסון להמיט שלא כדי המשפחה לחיק חזרתו על להקל

ביתו. אך של הדרך את גם ידע לא מכך לביתו, וכמשתמע הדרך את ידע שלא–לביתיה" למיזל

אמירה ידי על תורה ללימוד הבית שבעזיבת המהותי הקושי את לפתור מבקש אינו הסיפור

במעט להקל אפשרות רק הטוב במקרה להציע יכול משותפת, אלא רוחנית דרך בדבר עלומה

כאשר השלישי בסיפור זו לדרך רמז למצוא שאפשר יוצרים. יתכן והחזרה שהעזיבה הקשיים על

עשר שנים למשך ללימודיו לצאת מכן לאחר ורק המוצעת כלתו את לשאת מבקש רבי של בנו

נראה כפי לימודיו משך את לקצץ הסכימו שלא לאחר )זאת שנים מתבייש שהוא שביקש(.

ישראל שמלכתחילה השכינה לדעת כיוון כי מרגיעו היצר, ואביו עליו שגבר יאמרו בבקשתו, שמא

במדבר. הנישואים, עוד להקימו צוו לבסוף לארץ, אך הגעתם לאחר רק המקדש את להקים צוו

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

שקובץ כפי והאשה, אך הבעל בין המשותפת הדרך להקמת ההכרחי הקשר יצירת כן, הם אם

להצלחתם. ערובה אינם לנו, הם ומדגים ממשיך הסיפורים

מהווה ורחל, והוא עקיבא רבי של סיפורם ביותר, הוא השישי, והמפורסם הסיפור

אמת אהבת של פנטסטית רוח \\אותה שורה זה סיפור בקובץ. על השיא נקודת את ספק ללא

ירושלים, שבוע, מעשירי כלבא של אותה. רחל, בתו להכריע יכולים אינם העולם מכשלות שכל

לו, שתתקדש מציעה ועני. היא בור שהוא ומעולה, למרות צנוע אביה, הוא של הרועה כי מזהה

הוא בבית ללמוד ללכת יאות אם שצרה והשניים מסכים המדרש. אביה, עינו מתקדשים.

וחוזר שנה עשרה שתים ללמוד הולך עקיבא מנכסיו. רבי ומדירה מביתו אותה במעשה, מגרש

לה שאומר זקן איש לבין רחל בין שיחה שומע הוא קרב הוא תלמידים. כאשר אלף עשר שנים עם

היה לה מציית בכלה היה שלו אומרת רחל לכך בעלה. בתגובה של בחייו כאלמנה נוהגת שהיא

רבי נוספות שנה עשרה שתים ויושב הולך פונה ששומע עקיבא ללמוד. לאחור, שכן זאת,

בא, מתלווים הוא כאשר נוספות. הפעם שנים עשרה שתים ללמוד עושה" ויושב הוא "ברשות

מהן להשאיל לה אומרות ושכנותיה לקראתו יוצאת תלמידים. אשתו אלף וארבעה עשרים אליו

בהמתו". נפש צדיק ש"יודע מפני צורך שאין מתעקשת רחל הפגישה, להתגנדר. אך לקראת בגד

עקיבא אותה. רבי מרחיקים שמשיו רגליו, אך את לנשק ומתחילה עקיבא רבי אל מגיעה היא

חב שהוא החובה ואת אליה הערכתו את ומבטא שמשיו את ממנה מרחיק אשתו את מיד שמזהה

גדול אדם שהגיע שומע שבוע כלבא הוא". בינתיים שלה – ושלכם ש"שלי לתלמידיו בדבריו לה

שכלבא כך בסיס על הנדר את מפר עקיבא נדרו. רבי את שיפר כדי אליו להגיע ומבקש לעיר

עקיבא רבי בתורה. עתה ידיעה כל חסר הוא רחל של בעלה כי מחשבה מתוך אותו נדר שבוע

מממונו. חצי עקיבא לרבי נותן שבוע מופר, וכלבא שבוע, הנדר כלבא בפני עצמו מגלה

הולכים, אך הם שבה בדרך מפקפקים הזוג של שבסביבתם האנשים הסיפור כל לאורך

ולבסוף המכשולים על להתגבר מצליחים המשותפת ובדרכם בשני אחד אמונה מלאים השניים

והשמשים שבוע, הזקן, השכנות כלבא שמעלים הסובבים. ההתנגדויות לכל מתגלה הצלחתם

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

הגשמי, בעוד הצד את החיצוני, רק הצד את רק הרואות רדודות מבט כנקודות כולן מתגלות

צנוע הוא עקיבא רבי כי מזהה רחל למשל ולהיפך: כך זו של לנפשם זה רואים ועקיבא שרחל

דרך כל לאורך נחלשת לא שלה זו ואמונה כולם לפני גדולה של גרעין בו שיש מזהה ומעולה, היא

ואת אותה רחל, מזהה את שוכח מצידו, אינו עקיבא סביבתה. רבי של וההתנגדויות החתחתים

זאת בהמתו", את "נפש את יודע אכן חוץ. הוא כלפי חיה היא שבה הדלות למרות הפנימי עושרה

הוא כאשר הגדולה נפשה את יכירו אותו הסובבים כל שגם השנים, ודואג לאורך בעולו שנשאה

חלק. בהם לה ויש בזכותה הם תלמידיו והצלחות הצלחותיו שכל מודיע

בני בה המושלמת הזוגיות של כמופת לנו לשמש אמור אכן ורחל עקיבא רבי על הסיפור

קורבנות מהם נדרשים כאשר גם ברוח בזה זה משותפת, ותומכים בדרך חלק לוקחים הזוגים

הינה רצויה אשה – הרצויה לנשיות בנוגע לאינדוקטרינציה נסיון זה בסיפור קורא גדולים. בויארין

כדי צריך שהוא מה את לעשות לו ומאפשרת בעלה רצון מול אל עצמה את המבטלת אשה

זאת במקום להדגיש ומבקשת בויארין של זו לקריאה התורה. ולר, מתנגדת אל בדרכו להתקדם

את ומנחים העלילה את מקדמים ורצונותיה השישי, שמעשיה בסיפור רחל של האקטיביות את

מודגשת כי צודקת בחסר: אמנם, ולר כלוקים הללו הפתרונות שני את מוצא בעלה. אני מעשי

חייו פי על רק נאמדים ורצונותיה מעשיה כל של ערכם מאידך רחל, אך של והרצון הפעלתנות

לכך, הסיפור בעלה. מעבר דרך החיים היה רצונה כי רב לשבח זוכה היא רבה בעלה, ובמידה של

כרבי צדיקים אנו, שאיננו האוכלוסיה, שכן מרבית עבור ישים אינו הפחות שלכל מודל מספק

כדי ביננו היחסים במערכת גדולה כה ולאמונה גדולים כה לויתורים מסוגלים ורחל, איננו עקיבא

וארבע עשרים במהלך נפגשים איננו כאשר גם ומפעמת חזקה זוגיות אותה את להרגיש שנוכל

המוסרית, מדרגתנו גבוה היה לא עקיבא רבי של הזוגיות מודל אם לכך, גם מעבר שנים. אך

את מדגיש עוסקים אנו בו הסיפורים בגמרא. קובץ בעיני אף רצוי מודל זהו כי מאמין אינני

מבקש קדושים. אני שניהם כי מדגיש התורה. הוא תלמוד לבין המשפחה חיי שבין האיזון חשיבות

לאחר שלהם המשפחה חיי נראו כיצד ולתהות ורחל עקיבא רבי של לסיפורם לרגע לשוב

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

לה הפריעו שלה? או הבישולים לו טעימים היו פוריה? האם היתה עודנה רחל שהתאחדו? האם

משותפת, רעיונית דרך על רק להתבסס יכולים אינם המשותפים בלילה? החיים שלו הנחירות

עקיבא רבי שחזר לאחר ימים כמה אתפלא, אם לא משותף. אני יומיום של בניה נדרשת אלא

פעם המרכזי ברחוב משותפת הליכה אולי מלבד להיפגש מיעטו שבו להסדר הגיעו הם לביתו

אפשרי. אפשרי הבלתי כי ויאמינו האנשים יראו למען – זמן בכמה

זוגות זוגות

אלא המצוטטים הדוברים לכוונות רק לא להתייחס יש להבינו כדי ולכן ערוך קודקס הינו הגמרא

רבות עדויות נותרו עוסקים אנו שבו הסיפורים הקשר. בקובץ להם שנותנים ולעריכה למבנה

הסיפורים אותם של נוספות לגרסאות מההשוואה לדעת שניתן והעריכה, כפי הליקוט לעבודת

בתלמוד אחרים במקומות המצויים כמו הירושלמי בגמרא, בין השוואתי עיון כן ובבריתות.

והשני הראשון בסיפור מופיע לדוגמא מסוימים, כך במושגים חוזר שימוש על מעיד הסיפורים

"יומא שבין והדמיון הרצף את המחזק טקסטואלי שמעתא", הדהוד משכתיה חד המשפט:

שונות, והיות תקופות בין מדלגים כרונולוגי, אלא קו אחר עוקבים אינם הסיפורים. הסיפורים

הסיפורים, סדר את הקובע נוסף מסדר מנגנון מצאתי כרונולוגית, ולא נקבע לא הסיפורים שסדר

העורך. ניסיתי של מגמתו על ללמדנו נועד הסיפורים סדר כי אחרים, להכריע שעשו מפתה, כפי

בידי. עלה לא הדבר אך וכולל אחוד כמהלך הסיפורים שלל את שיסבירו שונים בהסברים להיאחז

ועל הסיפורים בין עלילתיים דמיון נקודות פי על נקבע הסיפורים סדר להבנתי אף השונים,

רצוי זה הסיפורים, אין בין ההשוואה מתוך ללימוד הניתנים המסרים את לבחון רצוי ואף שאפשר

מבטאים רבים דורות במשך שהתעצבו הללו אחת. הסיפורים אידיאולוגית תבנית תחת להכניסם

זה. עם זה מתיישבים תמיד שונים, שאינם רוח הלכי

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

הזוגיות. אמנם לחיי תורה תלמוד בין הרצוי האיזון לגבי שונות גישות מבטאים הסיפורים

שניהם, ושאסור את לקיים חובה כי תפיסה מבטאים כולם הסיפורים כי גורף באופן לציין ניתן

לאיזון בנוגע שונות תפיסות מבטאים התורה, הסיפורים תלמוד בעבור המשפחה חיי את להזניח

התמודדויות מתארים הסיפורים לכך אותו. מעבר להשיג הדרך גם הקטבים, כמו שני בין הנכון

בין הרצוי האיזון כי הבנתי את הזאת, ומחזקים השאלה הסטוריות, עם אינן אם ספציפיות, אף

המוכן. הסיפור מן ניתנים ואינם ובעבודה אישית בהתמודדות כרוכים להשיגו והדרך הקטבים

ונטיתי אלים הוא בקובץ והאחרון השביעי לאורך יתרה. אך משמעות לו לייחס שלא וקשה,

בין האיזון של המורכבות את המדגיש כסיפור אותו לקרוא התחלתי הטקסט עם ההתמודדות

אותו. לאהוב הבעיה, והתחלתי עם ישירה להתמודדות וקורא לבית התורה

המדרש בבית ללמוד אביו ידי על שנשלח רבא של בנו יוסף ברב עוסק כפשוטו הסיפור

את לבקר ללכת יוסף רב מחליט שנים שלוש שלאחר הכיפורים יום שנים. בערב שש למשך

דרכו, את לחסום לקראתו ויוצא נשק כלי לוקח כך על ששומע אשתו. אביו משפחתו, את

יום שנכנס עד רבים יונתו. השניים לה שקרא היא נוספת בזונתו, וגרסא נזכר כי עליו ומתריס

רבא של כביקורת הסיפור את קראתי מפסקת. מלכתחילה ארוחה יאכלו ששניהם בלא הכיפורים

ב"זונה" לתיאור השימוש שלו, ומכאן היצר סיפוק עבור לימודיו את זונח שהינו כך על בנו על

השניים, בין הדברים חילופי את ולעדן לתקן כנסיון ב"יונה" הבנתי החלופי השימוש אשתו, ואת

אינה יוסף רב של נוספת: אשתו אפשרית קריאה תתכן רבא. אך של המצטיירת הדמות את לתקן

אופי היה ללמוד. מה שהחל לאחר שנים לבקרה, שלוש ללכת מחליט שהוא עד בסיפור מצוינת

כך, ומדוע כל ארוכה תקופה לאורך מהביקור נמנע זה, מדוע לביקור עד השניים בין הקשר

משלו, ללא בעולם כפועל מצטייר יוסף ולבקרה? רב מעשה ולעשות לקום פתאום החליט

יונתו? את או זונתו היא עבורו? האם היא עיניו. מי לנגד אשתו של דמותה את כלל רואה שהוא

הזוגיות, במיוחד חיי לבין תורה תלמוד חיי בין ליישב הקושי של כהדגשה להבין ניתן הסיפור

ורחל. עקיבא רבי בין המתוארת לאידיליה כאנטיתזה ועומד הקובץ את הסוגר כסיפור במקומו

האוניברסיטה העברית, החוג למדעי הרוח, תכנית "אמירים" רוח, ספרות מופת: יהדות

צבי בנינגה

לביקורו. המניעים מהם יודעים איננו אשתו, ואנו עם בתיאום נמצא לבדו, איננו פועל יוסף רב

זוגיות שבין עדין איזון אותו עם להתמודד שלא שבחר לכך מכוונת כלפיו המובעת הביקורת

דרך יצר שלא המדרש, וודאי לבית הבית בין זמן קבוע, חלוקת הרגל יצר לא תורה, הוא ותלמוד

או זונתו היא אם יודעים איננו שאנו רק מהסיפור. לא כליל שנעדרת אשתו עם משותפת רוחנית

מהי יודעים אינם ואשתו יוסף רב אף זאת, וכמשתמע יודעים אינם אליו הקרובים יונתו, אף

משותפת מסגרת יצירת של החשיבות על מלמדנו ביניהם. הסיפור המתקיימת היחסים מערכת

מהווה אינה אחת שכל התמודדיות של שונים דגמים מספר מציע הסיפורים הנישואים. קובץ בחיי

אם בעיות מגוון כוללת אלא מושלם פתרון מקובץ כלשהי מסקנה להסיק נרצה משלה.

ללימוד הבית חובות בין ארכימדית איזון נקודת אין כי מהמסקנה מנוס יהיה כולו, לא הסיפורים

ואין ניתן המוכתבת ראויה איזון מידת התורה, האחידות מחוסר הן זאת ללמוד מלמעלה.

זאת, אין סבוכה שאלה מול שונים. אל חלקיים פתרונות המתארים מסיפורים והן ההלכתית

להכיל לו שתאפשר מסגרת וליצור להתמודד נדרש זוג כל ורצוי, אלא מושלם שהוא אחד פתרון

מהחיים. נפרד בלתי חלק שהם מתחים אותם את