www.jtimes.co.il 03.10.2012 ,י“ז בתשרי תשע“ג www.jtimes.co.il 03.10.2012 ,י“ז בתשרי תשע“ג

להשאיר את המסגרת ‘ “ ‘ “

7 |

מערכת

הגן הטכנולוגי, מלחה, ירושלים 96958

טל. 7277700־077

פקס מערכת: 5792759־02פקס מנויים: 5792759־02

פקס מודעות: 5792161־02

עורך ראשי << שלמה בן־צביעורך משנה << אורי אליצור

יו"ר מקור ראשון 1999־2003 << מייקל כריש ז"ל

מייסד הצופה ועורכו הראשון << הרב מאיר בר־אילן ז"ל

משנה למנכ"ל << שגיא הראלעורכים << אסף גולן, הדר רביד

מחשבות, רעיונות, עמדותדעות

לשליחת מאמרים:deot@makorrishon.co.il

ראש הממשלה יודיע בימים הקדמת על הקרובים הבחירות. ואולי לא. נתניהו יוותר על הניסיון להעביר 2014־2013. תקציב את ייערכו בפברואר הבחירות לא. ואולי 2013. ואולי לא. אולי נתניהו יפתיע ערב פתיחת מושב החורף של הכנסת וישלוף מהכובע שפן פוליטי נוסף כפי שעשה כשהכניס בן־לילה לקואליציה הליכה הוא הכיוון מופז. שאול את לבחירות, אבל כל האופציות פתוחות.

השנה ,2012 שנת החלה מאז הרביעית של הכנסת הנוכחית, מתחבט האפשרויות. בין שתי נתניהו בנימין האחת, לנצל את היתרונות הפוליטיים את - לרשותו בינתיים העומדים ושל בפרט הליכוד של היחסי כוחו היריב היעדר ואת בכלל, הימין גוש ולהנהיג את מולו שמסוגל להתייצב מחנה השמאל - ולהקדים את הבחירות. שיש העובדה את לנצל השנייה, כשהאופוזיציה יציבה קואליציה לו ולשבור להתאמץ ומפוררת, חלשה שיא של חצי היובל האחרון: להשלים ארוכה אפילו שהיא שלמה קדנציה יותר מהרגילה ומתקרבת לחמש שנים

במקום ארבע. אחת לכל האפשרויות, שתי יתרונות וחסרונות משלה. מחד גיסא, גם קדנציה של ארבע שנים או קרוב במציאות נחשבת שנים לארבע משמעותי. להישג שלנו הפוליטית הקדמת הבחירות עשויה - או הייתה עשויה כבר עכשיו אלמלא הכניס את מופז לקואליציה לחודש וחצי - לגמור את קדימה, לתפוס את שלי יחימוביץ לא מוכנה, לקבע לשלוש־ארבע שנים הקרובות פיצול במחנה השמאל ואולי אף להקדים את ניצחונו של ברק אובמה בארה"ב )אם כי זהו כבר חלב שנשפך(. לעומת זאת ההחלטה למצות את הזמן ולהשלים את הקדנציה - במידה שיש

מאפשרת - התקציב להעברת רוב לנתניהו להמשיך ולשלוט, לייבש בחוץ קולות לגרוף לפיד שעשוי יאיר את מרכז־ימין, ובכלל, הבחירות הן תמיד דרך לבלתי נודע אז אולי עדיף לשמור

על הקיים. האופציות שתי התחתונה, בשורה טובות. יש רק אחת גרועה והיא האופציה ההתלבטות האמצע. דרך השלישית. המתוקשרת והמתמשכת. וזאת האופציה

בה בחר נתניהו בחודשים האחרונים.המערכת מצויה שנה חצי זה מתמשכת. בטלטלה הפוליטית לכנסת, הפוטנציאלים המתמודדים בין בכנסת בין מחוצה לה, מצחצחים על אותן ותולים חוזרים ואז חרבות הקיר. בתחילת יוני היו בליכוד שכבר רווחת היא הזמינו פליירים, כשהנחה שהבחירות יוקדמו לרביעי בספטמבר. שמיהר לפיד יאיר על לדבר שלא לקפוץ למים כבר לפני שמונה חודשים. לא שעל נתניהו לדאוג להם. בוודאי ההתלבטות אבל לפיד. ליאיר שלא יוצרים הוודאות וחוסר המתמשכת דינמיקה שאינה מיטיבה אתו. המטוטלת הפוליטית שיצר משדרת חולשה למרות היותו חזק בצורה כמעט חסרת תקדים. מציאות ליצור הצליח נתניהו יוצאת דופן - הוא הגשים את חלומו של שרון. הוא התקרב למעמד שתפס בזמנו דוד בן־גוריון, כשאין לו מתחרה בעל סיכויים משמעותיים בזירה הפוליטית. המצב כמובן אינו בלתי הפיך אבל נכון

לעכשיו מצטייר כנתון. איש במערכת הפוליטית לא מסוגל היום לפגוע בנתניהו. לא שלי יחימוביץ ולא אהוד אולמרט. יש רק אחד שיכול ושמו המכהן, הממשלה לראש להזיק להתלבט, ימשיך אם נתניהו. בנימין לחתוך עליו ובמעמדו. בכוחו יכרסם לכאן או לכאן, ויפה שעה אחת קודם.

סופיה רון־מוריה

אחד ל אבל יודעים, הרבה א הפירושים לביטוי "100 ימים של שלטונו לתקופת מתייחס חסד" שחזר לאחר בונפרט, נפוליאון של לצרפת מגלות באי אלבה ושלט בה 100 ימים נוספים, עד לתבוסה בווטרלו. מאז, כנראה, נבחן כל מנהיג באשר הוא ביחס לפרעון שטר ההתחייבות שנתן טרם עלה לשלטון. להבדיל מבונפרט, נשיא מצרים מוחמד מורסי עתיד לסיים בעוד שישה ימים מאה ימי שלטון, ולמען האמת מדד הפופולריות שלו לא נמצא במגמת עלייה.

על־פי ה"מורסי מטר", אתר אינטרנטי העוקב אחר מילוי הבטחותיו של מורסי הראשונים, שלטונו ימי 100 במהלך הנבחר הנשיא מן הרצון שביעות מדד עומד על 43%, כלומר רוב של 57% אינו מרוצה ממדיניותו ומאי־קיום הבטחותיו. כך, למשל, עמד מורסי עד כה רק בארבע מתוך 64 הבטחות: מתן עונשים מרתיעים למבריחי דלק; הגברת המודעות לניקיון )ואפילו תקשורתי וגינוי הרחובות של במסגדים( השישי יום בתפילות וניקוי פינוי ברחובות; אשפה משליכי וצירי תחבורה; הענקת מענקים דרכים את ביצעו אשר לשוטרים ותגמולים

עבודתם נאמנה. כמובן, את האזרח הממוצע כל אלה רואה לא כלל והוא מספקים, אינם בהם צעדים אשר עונים על מצוקותיו הבסיסיות: יוקר המחייה, האבטלה הגואה והביטחון האישי. כבר עתה נתון מורסי ביטוי לידי באה לרוב אשר לביקורת, בדרך הפשוטה ביותר - קריקטורות; "מה בדבר תוכנית מאה הימים"? שואל אב

לו עונה בתגובה ותשוש. עני משפחה מורסי בדומה לפסוק בתהילים: "יום אחד

שווה לאלף שנים, אתה יודע". על כן, בעוד שבאו"ם התמקד נאומו העולם של בהתעלמותו מורסי של המערבי מן הכיבוש "והמשך ההתנחלות בעוד הפלשתיני"; העם אדמות על שסירב להזכיר ולו פעם אחת את המילה ישראל; בעוד שקרא "למזרח־תיכון נקי מנשק גרעיני"; עיקר תשומת הלב של הנשיא המצרי הופנתה, בעצם, לכיוונים נועד כלכליים. הנאום בעצרת האו"ם

לצורכי פנים מצריים. כלומר, לנסות הפנים־ המבט נקודת את ולהסיט

מצרית החוצה ולהראות כי הנה מצרים הערבי בעולם הטון את נותנת עדיין בקרב היום שלו סדר קובעת את ואף הקהילה הבינלאומית. ברם, מורסי יודע המצרים מיליון 84 יום, של שבסופו ישפטו אותו על דרך טיפולו בבעיותיה הכלכליות של מצרים, כך שאת הביקור הקדיש הברית ובארצות באירופה האירופי האיחוד ואכן, כספים. לגיוס מיליון 913 למצרים להעביר הבטיח דולר, כדי לסייע למשטר החדש למנף תורכיה ואילו השוקעת; הכלכלה את מיליארד למצרים להלוות הסכימה מורסי יצליח מה היא השאלה דולר. לעשות עם המענקים הללו, ועד כמה, הכלכלה את להציל ניתן בכלל, אם

המצרית במצבה הנוכחי.

ד"ר יהודה בלנגה הוא מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזרח־התיכון באוניברסיטת בר־אילן

אחרונה יצאו אנשי המחאה לבישראל בהפגנת הזדהות והמהומות ההפגנות עם החברתית המחאה ויוון. בספרד כך והיא, לבד אינה בישראל מן ההתרחשות חלק נראה, בגרמניה, צרפת, ספרד, איטליה לצד באירופה, אחרות ומדינות מחאת ה"לכבוש את וול־סטריט" בארצות־הברית. המפורסמת להיות הופכות בעולם המחאות המוניות יותר ואלימות יותר. האם אנחנו אכן מתקרבים לסוף העולם כפי שבני המאיה חזו? מה הסיבה

להתעוררות ההמונית הזאת?המערב השבעים, משנות התרגל לחיות בחוב לאומי. מאז צמיחת מדינת הרווחה, החוב רק תפח ותפח. אחרי ארבעה עשורים אחראי לא וניהול פזרנות של

החובות המדינה, תקציב של ובארצות־ באירופה הלאומיים הברית הגיעו לנקודת משבר. חוב של 90% מתוצר המדינה )תל"ג( ובניגוד היום, דופן יוצא איננו היו מדינות בהם עברו לזמנים לממן כדי הלוואה לוקחות חד־פעמי פרויקט או מלחמה ההלוואה את ומחזירות כלשהו, מיד לאחר מכן, היום מדינות כבר לא מחזירות הלוואות - אלא הן פשוט לוקחות על גביהן הלוואות כדי יותר, גדולות נוספות,

להחזיר את החובות הקודמים.פירמידה, הונאת כל כמו גם ההונאה הזו סופה להתפוצץ, משבר אחריה לגרור והפעם אך כמותו. ראינו לא שעוד ונגידים שפוליטיקאים מכיוון ברחבי העולם, כשאר בני האנוש,

מעדיפים להחזיק בתפקידם - הם מנסים בכל כוחם לא לתת למגדל כהונתם, בזמן לקרוס הקלפים הקטסטרופה את לדחות אלא למועד מאוחר יותר. לשם כך, נגיד הבנק המרכזי האמריקני, במהלך הדפסה על הורה תקדים, חסר מטריליון יותר של אלקטרונית בהם מיליארדים(, 1,000( דולר קנה אגרות חוב רבות של ארצות מגובות פרטיות חוב ואגרות במשכנתאות. המהלך הזה אפשר הלוואות לגייס לארצות־הברית בזול, וכך לדחות את משבר החוב

לעוד כמה שנים.מכיוון שערך הדולר ירד אחרי ההדפסה )שהרי ככל שההיצע של דבר מסוים גדול יותר כך ערכו יורד(, ועימו ירד גם כושר הקנייה הייצוא האמריקני, הצרכן של

להיות הפך הברית לארצות מכיוון אך פחות. הרבה כדאי והנגידים הפוליטיקאים שגם באירופה ובאסיה לא רצו משבר בכהונה שלהם, ואבטלה בייצוא גם הם התחילו להדפיס כמויות עצומות של כסף, על מנת לסבסד במדינת אפילו היצואנים. את בכבודו פישר סטנלי ישראל, ל־200 קרוב הדפיס ובעצמו מיליארד שקלים ומק"מים, סכום ישראל ששקול לתקציב מדינת

לשנה שלמה. ההדפסה של התוצאה המסיבית הזאת היא עלייה גדולה במחירים בכל מקום בעולם. הרי אם כמות המוצרים בארץ נשארת קבועה אך כמות השקלים גדלה עולה. מוצר כל של המחיר -קורה מה פשוטה. מתמטיקה

אנשים עולים? המחירים כאשר היא האירוניה לרחובות. יוצאים שחלק ניכר מהמפגינים שגודשים שיוקר בטוחים הרחובות את טייקונים בגלל עולה המחיה תאוות למעשה, אך בצע. תאבי דרישה באותה מסתתרת הבצע שהמדינה, כלומר משלמי המסים, בחיים. דבר כל לאזרח תסבסד מסבסדת כשהמדינה קורה מה ומפזרת כספים? כניסה לחובות, הדפסת כסף כדי לממן את החוב, ועלייה במחירים. בקיצור, הטבחים של כלכלות המערב הקדיחו את התבשיל, תנועות המחאה דורשות מנות נוספות, וכולנו נאלץ לאכול

ולשלם את המחיר.

הכותב הוא חבר בתנועה הליברלית החדשה

יבגני קופל

הסיבה למהומות האחרונות באירופה

מאמר מערכת

הדרך השלישית הרעה

יהודה בלנגה

מאה ימי החסד של מורסי

עורך: בעז לוי

כבר עתה נתון מורסי לביקורת, אשר לרוב באה לידי ביטוי בדרך הפשוטה ביותר - קריקטורות; "מה בדבר תוכנית

מאה הימים"? שואל אב משפחה עני ותשוש. בתגובה עונה לו מורסי בדומה לפסוק בתהילים: "יום אחד שווה לאלף

שנים, אתה יודע"