1משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

. הכרזת העצמאות – מסד למשטר במדינת ישראל2 . ביום ו' -15/5/1948מועד סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל היה יום שבת

,3/1948, שהוקמה ב- חברי מועצת העם ה' באייר תש"ח. התכנסו 14/5/1948 חברי37והכריזו על הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל- "מדינת ישראל".

מועצת העם חתמו על "מגילת העצמאות" או "הכרזת העצמאות", שהיא למעשה המסמך המודיע לעולם על הקמתה של המדינה היהודית החדשה ישנה. חברים אלה השתייכו למפלגות הפוליטיות החשובות באותם הימים ומועצת העם הפכה

להיות מועצת המדינה הזמנית.

* ההכרזה קובעת כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית – בנויה על ערכיהשוויון לכל אזרחיה.

* בהכרזת העצמאות מופיעות ההצדקות, ]הלגיטימציות[ להקמתה של המדינההיהודית בארץ

ישראל. * ההכרזה משקפת את העקרונות שעליהן מושתת המשטר במדינת ישראל, ושעל

פיהם יש לפעול.

ניתוח הכרזת העצמאות

פסוהנושאחלקק

Iהצדקות היסטוריו

ת

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית,1 הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר

נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולואת ספר הספרים הנצחי

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים2 בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב

לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור3

לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו

נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ

ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. לקול קריאתו הקונגרס הציוני ( נתכנס1897בשנת תרנ"ז )4

והכריז על תיאודור הרצל של הוגה חזון המדינה היהודיתזכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

1917זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 5הצדקות

2משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

II

III

ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחדבינ"ל תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו

הלאומי השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה6

הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר

המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל

יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויותבתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה7 ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם

לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את8

מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה

לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומותהמאוחדות.

הצדקותטבעיות

אוניברסליות

קיבלה עצרת האומות המאוחדות1947 בנובמבר 29ב-9 החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם

בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי

להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם10

עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. החלק

המעשיאופרטיבי

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב11 העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים

בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינתישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום12 , ועד להקמת1948 במאי 15שבת ו' אייר תש"ח,

השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם הנבחרת לא האספה המכוננת שתיקבע על-ידי חוקהל

מועצת - תפעל מועצת העם כ1948 באוקטובר 1יאוחר מ- , ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווהמדינה זמנית

את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקראבשם ישראל.

החלקההצהרת

י דמותה

שלהמדינה

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;13 תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא

מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור

תבטיח חופש דת, לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות

נאמנה לעקרונותיה של  הקדושים של כל הדתות; ותהיה

3משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

IV

V

מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות

בנובמבר29המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל1947

בשלמותה. פניות

לגורמיםשונים

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין14מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים

אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה15 חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור

על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה,

הזמניים והקבועים אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות16

השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח

התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב17

הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה עלהגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל

סיוםוחתימות

מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו18 לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה'

.1948 במאי 14אייר תש"ח, חתימות19

– זו שמתבססת על ההבטחה האלוהית לעםהצדקה שאינה מופיעה במגילה היהודי. כותבי המגילה דנו באפשרות להכניס גם פסוק בעניין זה, אולם דחו זאת.

( כ"צור ישראל".17הקב"ה מוזכר רק בסוף המגילה ) פסוק בהכרזה נקבעו:

* שמה של המדינה – מדינת ישראל. * הקמת מוסדות השלטון: האסיפה המכוננת - הרשות המחוקקת והממשלה

הזמנית – הרשות המבצעת. ,1949* קביעת מועד בחירות ומחוייבות לחוקה. למעשה הבחירות נערכו בינואר

וחוקה אין עד עכשיו.משמעות ההכרזה

* הכרזת העצמאות מבטאת את זכותו של העם היהודי להקים את מדינת ישראלכמדינת לאום יהודית. זכות זו נותנת לגיטימציה לקיום המדינה על-סמך:

הקשר ההיסטורי והתרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל. הכרתם של גופים בינלאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, כפי שבאה

(. 1947לידי ביטוי בהצהרת בלפור, במנדט הבריטי ובהחלטת האו"ם )

4משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

חשיבותה של ההכרזה מניתוח התוכן:בהכרזת העצמאות הוקמה המדינה )כמו מדינות אחרות(.

בהכרזה בא לידי ביטוי אופייה הרצוי של מדינת ישראל, המשלב שני יסודות:* יסוד יהודי

* יסוד דמוקרטי ) מבוטא דרך הבלטת עקרונות השוויון (.: בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל היא

* מדינתם של היהודים החיים בישראל , * מדינתם של המיעוטים החיים בישראל )הערבים, הדרוזים והצ'רקסים(

* כלומר תושבי המדינה כולם הם אזרחים שווי זכויות. * לכן, היהודים החיים בתפוצות מחוץ לישראל אינם אזרחי המדינה.

הערכים והעקרונות שינחו את המדינה על פי ההכרזה:תפעל על פי יסודות החירות, הצדק והשלום.

תעניק לאזרחיה שוויון זכויות חברתי ופוליטי ללא הבדל מין, דת וגזע.חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם ושיתוף פעולה עם מוסדות האו"ם.

קיבוץ גלויות.פיתוח הארץ למען כל תושביה.

פנייה לאו"ם לסייע בבניין מדינת העם היהודי ולקבל את מדינת ישראל למשפחתהעמים.

פנייה לערביי ישראל לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה.פנייה למדינות ערב לשכנות טובה

פנייה ליהודי התפוצות לסייע למדינה, לעלות לארץ ולהשתתף בבנייתה.

בהכרזה מצויים כמה עקרונות דמוקרטיים ". וגם השימושכל אזרחיה – "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת עקרון הפלורליזם

במושג "צור ישראל וגואלו" שהוכנס כדי להגיע להסכמה )קונצנזוס( עם היהודיםהדתיים.

שוויון... תקיים החירות – "תהא מושתתת על יסודות עקרון זכויות האדם והאזרחזכויות חברתי ומדיני.

ההכרזה קובעת את אופייה של מדינת ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת אזרחיה היהודים והערבים ומדינתו של העם היהודי – שאינם כרגע אזרחי המדינה,

אך מוזמנים לעלות ולהיות אזרחיה

5משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

– "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות.."עקרון זכויות חברתיות – יש בהכרזה הבטחה לקיום בחירות דמוקרטיות.עקרון הבחירות החופשיות

– הבטחה לחוקה )שלא קויימה( והקמת מוסדות שלטון.עקרון שלטון החוק – הקמת מוסדות שלטון מתוך מנהלת העם ומועצת העם.הפרדת רשויות

פרק א' מדינת ישראל מדינה יהודיתמשמעויות שונות של מדינת לאום3

)מתוך המד"ל של אסנת סברון( הגדרת המדינה כוללת חמישה מרכיבים חיוניים

הסבר.המרכיב. שטח מוגדר, בעל גבולות ברורים ומוכרים, בתחומי היבשה, האוויר והיםטריטוריה.

וכן התחום התת-קרקעי. אוכלוסייה

קבועה. כלל האנשים החיים במדינה ומקיימים בה שגרת חיים: אזרחים, תושבי

קבע ותושבים זמניים. הגוף המנהל את ענייני המדינה. בעל סמכות לכפות את מרותו עלשלטון

השטח ועל האוכלוסייה באמצעות חקיקה, קביעת מדיניות, ביצוע.לא משנה כיצד הגיע לידו הסמכותושיפוט.

ריבונות =עצמאות

אי-תלות. יכולתה של המדינה לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה ללא התערבות של גורם זר. היכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות תלויה

במידת ההכרה לה זוכה המדינה ממדינות אחרות. בימינו, מקובל שמדינות תתחשבנה במדינות אחרות בעת נקיטת עמדה וקבלת

החלטות. הכרה

בינלאומית הכרה של מדינות העולם בקיומה של מדינה. מימוש הריבונות של

המדינה ויכולתה לתפקד כראוי מתאפשרים ככל שיש הכרה בינלאומית רחבה יותר במדינה כישות עצמאית, המנהלת קשרים דיפלומטיים ומסחריים עם מדינות אחרות. ההכרה הרחבה והמלאה ביותר היא קבלת המדינה כחברה באו"ם. הכרה בינ"ל היא מרכיב חיוני לקיום

המדינה, כדי לקבל לגיטימציה לריבונות המדינה, שטחה, אוכלוסייתהושלטונה.

הרעיון הלאומימהי מדינה?

מעגל חברתי רחב בו אובדת חשיבות המגע האישי. כדי לשמור על הסדר נעשה שימוש בכפיפות להסדר נורמטיבי המשליט את הוראותיו ומוסדותיו בעזרת מנגנון כפיה מאורגן. היחסים בין המדינה לאזרחים הכפופים לה הם יחסי שלטון. תושבי

" מקיף את כלל האזרחים במדינה לרבותהעם". מושג "העםהמדינה מכונים "קבוצות מיעוטים. בתחום האזרחות, למושג "עם" אין משמעות של לאום אתני.

יש מספר מונחים שונים מבחינת המהות, ההיסטוריה והראייה של בנימדינהלמושג העם. מדינה יכולה להיות: ממלכה, מלכות, אימפריה, רפובליקה.

6משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

מהי קבוצה אתנית? קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף שבמרבית המקרים הוא מולד: מנהגים, שפה,

.לאנשי הקבוצה אין שאיפה להגדרה עצמיתהסטוריה וכו'. מהי לאומיות?

הלאומיות היא רעיון מדיני, השקפת עולם הטוענת שלעם יש זכות משותפת למדינה משלו ולהגדרה עצמית משלו. במסגרת המדינה של העם יוכלו לקדם את הזהות

הלאומית: שפה, ערכים, דת, מנהגים שמאפיינים את הלאום. לבני הלאום יש ערכים משותפים, בין אם מולדים ובין אם נרכשים ונבנים, שמביאים אותם לרצות לחיות

ביחד במדינה ריבונית.סוגי לאומיותאנו מבחינים בשתי צורות של קבוצות לאומיות:

לאומיות אתנו - תרבותית.לאומיות פוליטית / אזרחית / מדינתית

לאומיות אתנו-תרבותית. במסגרת מדיניתקבוצה אתנית שיש לה דרישות להגדרה עצמיתמתבססת על

משלהם ]או אוטונומיה אתנו-תרבותית[. לאנשי הקבוצה גורמים מולדים המשותפים לאנשי הקבוצה: מוצא, אב קדמון, תרבות, מנהגים, מסורות, אורח חיים, היסטוריה ולעתים גם דת. בני העם בוחרים את המאפיינים החשובים להם והם משמשים את

ללאום. המאפיינים הנבחרים, "כרטיסי הכניסה לעם" מאחדים את"כרטיס הכניסה"בני הלאום ויוצרים ביניהם תחושה של שייכות.

במרבית המדינות האתנו - תרבותיות יש גם מיעוטים שאינם מבני הלאום, אך נחשבים אזרחיה של מדינת הלאום. ] ערביי ישראל אינם בני הלאום היהודי אך הם

אזרחי מדינת ישראל[.לאומיות אזרחית / פוליטית / מדינתית

כל בני הארץ משתייכים של אדם במדינה אחת. האזרחותלאומיות זו מבוססת על . "כרטיס הכניסה" של האדם לאומהלעם אחד וכל בני העם הם אזרחי המדינההאמריקאית הוא היותו אזרח של ארה"ב.

אנשי האומה מתאחדים סביב גורם או גורמי ליכוד שנבחרו על ידם ואדם שמוכן להתחייב לגורם הליכוד שנבחר יכול לקבל את אזרחות המדינה ולהיות שייך לאומה.

] בארה"ב גורם הליכוד הוא החוקה של ארה"ב[.

7משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

.הרעיון הלאומי ומימושו בעולם הדרישה של לאומים שונים לקבלת עצמאות נתקלת לעתים בהתנגדות משום

הפגיעה בשלמות הטריטוריאלית, שהוא עקרון לא פחות חשוב בקהילה הבינ"ל. ככלל, היסוד המשותף לכל הלאומים הוא השאיפה להגדרה עצמית דרך הקמת

מדינה עצמאית. אלא שזו לא תמיד מתממשת במלואה לכן יש דגמי מדינות שונים:מדינת לאום הומוגניות

.קבוצת הרובמדינה שזהותה נקבעת על פי היסודות האתנו-תרבותיים של המאפיינים של קבוצת הרוב תופסים מקום מרכזי במרחב הציבורי במדינה ]שפה

שלטת, חגים, מנהגים וכו'[. לדוגמה: ישראל, יפן, פורטוגל, פולין.מדינה דו / רב לאומית

זהותה של המדינה נקבעת על פי יסודות אתנו-תרבותיים של שתיים או יותר לאומים החיים בה. המרחב הציבורי במדינה כולה מושפע מהיסודות האתנו-תרבותיים

השונים בה. מערכות השלטון במדינה משותפים לכל הלאומים. ]בלגיה היא מדינהדו לאומית, הודו ושוויץ הן מדינות רב לאומיות[.

חשוב לדעת – במדינות דו / רב לאומיות יש "רשימה סגורה" של קבוצות לאומיות הנהנות במשותף מרעין הגדרה העצמית. במדינות אלו לא מאפשרים לקבוצות אתנו

- תרבותיות אחרות לקבל זכויות של הגדרה עצמית. ]בעיקר מדובר במוסלמיםהמתגוררים בארצות אירופה[.

מדינת לאום אזרחית / פוליטית / מדינתית זהותה של המדינה לא נקבעת על פי קבוצה אתנו-תרבותית כלשהי. האומה מכילה

את כל אזרחי המדינה וכל אזרחי המדינה הם בני האומה. המכנה המשותף שלאזרחי המדינה הוא הרצון של כולם לחיות באותה המדינה ותחת חוקיה.

בישראל, מקובל גם המושג "מדינת כל אזרחיה" כמגדיר את מדינת הלאוםהאזרחית/ מדינתית.

.הצדקות למדינת לאום ולמדינת לאום יהודית למדנו כי מדינת ישראל מוגדרת כמדינת לאום יהודית, כך נקבעה זהותה ע"י

מקימיה במגילת העצמאות. המדינה זכתה בהכרה בינלאומית. אנו יודעים כי מדינות רבות בעולם, כולל מדינות תרבות מובהקות, מגדירות עצמן כמדינות לאום אתנו-תרבותיות. ונשאלת השאלה: האם הגדרתה של מדינה כמדינת לאום

)אתנו-תרבותית( היא תופעה צודקת מבחינה מוסרית? כלומר, האם הגדרה זו אינהפוגעת בזכויות הפרט ובאופי הדמוקרטי של המדינה?

8משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

מדוע בכלל דנים בהצדקות לקיומה של מדינת לאום? רעיון הזכות להגדרה עצמית השתרש בתפיסת העולם הפוליטית לאחר מלחמת

הנקודות של וילסון.14, כאחד האמצעים לשמירת השלום העולמי, לפי 1העולם ה-הזכות להגדרה עצמית הוגדרה אז 'כזכות טבעית' של עמים.

, פשעי הנאצים ושותפיהם, זעזעו העולם והביאו2אירועי מלחמת העולם ה- למחשבה מחודשת בדבר 'האידיאל המוסרי של מדינת לאום אתנו-תרבותית'.

נשמעו קולות בעד רעיון מדינת הלאום המדינתית,2לפיכך, לאחר מלחמה"ע ה- שאינה מבחינה בין קבוצות לאומיות שונות, ונטען כי זהו מודל עדיף וצודק יותר

ממדינת הלאום האתנו-תרבותית. מצב זה הביא לצורך להצדיק את מדינת הלאום האתנו-תרבותית. לא די להראות שמדינת הלאום הא"ת היא מודל יותר מוסרי

מהאימפריות הטוטלטריות, אלא יש להוכיח שמדינת הלאום הא"ת צודקת יותר גםמול האלטרנטיבה של מדינת לאום מדינתית, השומרת על זכויות אזרחיה.

.2מגילת העצמאות של מדינת ישראל נכתבה שלוש שנים לאחר תום מלחמה"ע ה- הצדקותיה, שהיו טובות לשעתן, אינן נותנות מענה ראוי לשיח הבינלאומי שהתפתח

. יש רבים המבקרים את רעיון מדינת הלאום21 ותחילת המאה ה20בסוף המאה ה- בכלל ואת רעיון מדינת הלאום היהודית בפרט. לכן, עלינו לדון בהצדקות למדינת

הלאום בשיח המוסרי העכשווי. עלינו להצדיק, דמוקרטית וליברלית, את קיומה שלמדינת הלאום, כולל גם טעמים דתיים.

ההצדקות הליברליות למדינת לאום, וחשיבותן. הצדקה ליברלית מבוססת על ההשקפה שהערך הבלעדי בה הוא המחוייבות לפעול

לטובתו של כל אדם ולאפשר לו לממש את אישיותו בחופשיות. לכאורה, תפיסה ליברלית צריכה להתנגד למדינת לאום, כיוון שליברליזם משמעו מחוייבות המדינה

לטובתו של היחיד ואיננו מצפים ממדינה ליברלית להתמקד דווקא בקבוצה לאומית א"ת. יותר מכך, יש חשש שעיסוקה של מדינת הלאום הא"ת בקידום קבוצת הרוב

תפגע בזכויות הפרט של קבוצות המיעוט במדינה. לכן, הצדקת מדינת לאום א"ת מחייבת הצגת נימוקים שיוכיחו את יכולתה להתקיים

מבלי לפגוע בזכויות האדם ויותר מכך, דווקא קידום שמירת זכויות האדם. החשיבות בהצדקת מדינת הלאום א"ת, על פי ההשקפה הליברלית, היא בכך

שהמחשבה הליברלית עוסקת במחויבות לשוויון וזכויות אדם, ויכולה להיות מכנה משותף בין בני האדם בתנאים ובמצב של חוסר הסכמה על אמונות ודעות. גם

9משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

צדדים החלוקים ביניהם יכולים להסכים לדרך הליברלית. מכאן, לכל הקבוצותבמדינת הלאום הא"ת יש מכנה משותף עליו הם מסכימים.

הצדקה למדינת לאום על פי הזכות לתרבות. הזכות לתרבות – זכותם של בני האדם כפרטים לחיות במסגרת התרבותית בה הם

בוחרים. מדינת הלאום הא"ת היא המקום בו מתממשת הזכות לתרבות של בני הלאום הדומיננטי. המדינה תנסה לשמור על זכות זו גם לדורות הבאים. ישמר הרוב של בני התרבות הדומיננטית בעזרת הקשחת תנאי ההגירה, המדינה תתמוך באירועי

תרבות של הרוב. כמובן שעל המדינה לאפשר גם לבני המיעוט לשמור על תרבותם, במיוחד באזורי

מחייתם. אך מחויבות זו אינה מונעת מקבוצת הרוב להיות התרבות הדומיננטית ולהשפיע על המרחב הציבורי. כיוון שכך, למיעוטים הזכות לתרבות במרחב

קהילותיהם, אך אין להם זכות לתרבות שתכפה עיצוב זהות במדינה בכללה. קיומה של מדינת הלאום היהודית צודק, משום שהוא הכלי למימוש הזכות לתרבות

של בני העם היהודי. רק במדינה יהודית המרחב הציבורי יבטא את התרבותהיהודית: שפה, חגים, מורשת, סמלים לאומיים וריבונות.

הצדקת מדינת הלאום הא"ת ככלי להשגת סולידריות אזרחית . הצדקה ליברלית נוספת למדינת הלאום הא"ת מבוססת על סולידריות בין כלל

האזרחים לבין המדינה בה הם חיים. סולידריות זו תורמת להגנה על זכויות אזרחיותופוליטיות, זכויות מוענקות והזכות לבטחון אישי. טיעון זה מבוסס על שתי הנחות: הראשונה, כדי להבטיח מדיה מספקת של הגנה על זכויות אדם נחוצה סולידריות חזקה בין כלל האזרחים ובינם לבין המדינה. רק כך יכבדו האזרחים זה את זכויות

האחר, יסכימו לוותר על משאבים כלכליים לטובת חבריהם הנזקקים ויטילו עלעצמם את הסיכונים הכרוכים בהגנת המדינה וגבולותיה.

השנייה, טוענת שבין חברי קבוצה לאומית א"ת קיימת רמת סולידריות גבוהה במיוחד ומדינת הלאום הא"ת יכולה לנצל סולידריות זו כדי לשמור על זכויות האדם

במדינה. בישראל, הסולידריות הטבעית בין היהודים מנוצלת להגברת החקיקה למען שכבות

נחשלות, נכונות האזרחים להסתכן בהגנה על המדינה ואזרחיה. כיוון שמדובר בישראל במדינה ליברלית, השומרת על זכויות אזרחיה, גם בני קבוצות המיעוטים

נהנים מהסולידריות הלאומית בכך שהחוקים המיטיבים חלים גם עליהם ) בטוח לאומי, דמי אבטלה, בטוח רפואי, קצבאות ילדים ועוד (. מדינת הלאום הא"ת

10משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

נחוצה אם כך כדי לקדם ערכים ליברליים של זכויות הפרט לביטחון ולרווחה של כללאזרחי המדינה.

ההצדקה הדמוקרטית למדינת לאום. זוהי הצדקה המבוססת על זכותם של אזרחי המדינה לעצב את המחרב הציבורי של

מדינתם באמצעות העקרונות הדמוקרטיים של שלטון העם והכרעת הרוב, ובלבדשלא יפגעו זכויות המיעוט לעצב את חייו באופן הנראה לו.

על פי הטיעון הדמוקרטי, העובדה שרוב אזרחי המדינה בוחרים להעניק למדינתם צביון ציבורי ברוח מורשת לאומית מסוימת מצדיקה את הגדרת המדינה כמדינת

לאום. כאן הטיעון הדמוקרטי מתבסס על הכרעת הרוב ושלטון העם. כך גם בוחרת מדינה לאומית מדינתית לקבוע את צביונה, ע"י הכרעת רוב. אין להבחין בין החלטות

של רוב לאומי א"ת לבין החלטות רוב לאומי מדינתי, בשני המקרים יש עמדת רובמול מיעוט. יש לכבד את החלטת הרוב כל עוד אינו דורס את זכויות המיעוט.

הצדקת מדינת הלאום היהודית לאור הזכות לביטחון ומניעת רדיפות. לבני האדם זכות להיות מוגנים בפני רדיפות, פגיעה בכבודם, בקניינם, בחירותם ובחייהם. אלו זכויות יסודיות ביותר. כיוון שכך, ליהודים, שסבלו וסובלים מרדיפות

קשות, יש הזכות להקים מדינת לאום לשם הבטחת שלומם. זוהי הצדקה רלוונטיתבמקרה היהודי והיא מופיעה גם במגילת העצמאות.

מטרתה של מדינת ישראל, בעניין זה, היא להבטיח מקלט בטוח להל יהודי שנרדף.המקלט יושג רק במדינת לאום א"ת יהודית עם רוב יהודי ברור.

ההצדקה הדתית למדינת הלאום. בניגוד לכל ההצדקות הקודמות, גישה זו אינה נובעת מחשיבה ליברלית, אך אינה

סותרת ערכים ליברליים. יש תפיסות דתיות הרואות בקיומה של מדינת לאום א"ת ערך דתי. ביהדות יש חובות

דתיות ציבוריות: מלחמת הגנה, הקמת מערכת משפטית הלכתית, מערכות רווחהציבוריות ועוד. הדרך לקיים את אלו היא באמצעות קיומה של מדינה א"ת.

הצדקה למדינת לאום א"ת הנובעת מגישה קיבוצית קולקטיבית. זוהי תפיסה הרואה את העם כקולקטיב הקודם לפרט. אין בכך נקודת מבט שלילית על הפרט או הפחתה מחשיבותו. זוהי תפיסה הרואה בהשתייכות לקולקטיב מרכיב מרכזי בחיי הפרט, שהוא יצור חברתי, הנותן לו את המשמעות לחייו. ע"פ תפיסה זו

11משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הייעוד ההיסטורי של אומות הוא לממש את אופיין הלאומי הייחודי במדינות לאוםא"ת.

סכום ההצדקות. המכנה המשותף של כל ההצדקות שמנינו היא שישראל צריכה להיות מדינת לאום

א"ת יהודית. מתוך הדיון בהצדקות הליברליות עולה כי עליה להיות ליברליתודמוקרטית ולשמור על זכויות המעוט.

. מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית5. ההיבט המשפטי.2

על פי הכרזת העצמאות מוגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במכלול חוקיה של המדינה יש חוקים המבטאים תפיסות ערכיות שונות לגבי צביונה

הלאומי, תרבותי, דתי והמורשת המשפטית היהודית.

חוקים בעלי אופי לאומי: : מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם עלהחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם

מטרתו: לבטא את היותה פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה.של מדינת ישראל נציגתו של העם היהודי כולו.

: מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ, וכמו כן גם לבן זוכו, לילדוחוק השבות לבטא את היותה מטרתו: ולנכדו. כמו כן הוא מעניק לכל יהודי אזרחות ישראלית.

של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי כולו, לחצור רוב יהודי במדינת הלאוםהיהודית.

: מעניק אזרחות לכל מי שזכאי לה עפ"י חוק השבות וכמו כן ישחוק האזרחות מטרתו: בין היתר, מתןתנאים המאפשרים ללא-יהודי לרכוש אזרחות ישראלית.

אזרחות ישראלית לכל זכאי חוק השבות, כדי להגדיל את מספר היהודים במדינתהלאום היהודית.

90%: מקרקעי ישראל הם אדמות הלאום הכוללות כ-חוק יסוד מקרקעי ישראל מקרקעות המדינה. קרקעות אלה כוללות גם את אדמות קק"ל. החוק קובע

אלו הן קרקעות שהקרקעות האלה אינן ניתנות למכירה אם במכר או בדרך אחרת. מטרת החוק: לשמור על קרקעות המדינה והלאום בידיו של העם. הלאום היהודי

היהודי.חוקים בעלי אופי דתי:

: החוק קובע את יום המנוחה השבועי – ליהודים השבתחוק שעות העבודה והמנוחה ולמוסלמים יום ראשון או שישי. העסקת עובד ביום המנוחה אסורה וכמו כן נאסר

12משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

על בעלי עסק לעבוד ביום זה, אלא אם כן ניתן להם היתר מיוחד ע"י שר העבודה.מטרת החוק: לקבע את יום השבת כיום מנוחה בהתאם ההלכה היהודית.

: החוק אוסר על גידול חזירים על אדמת הארץ, להוציאחוק איסור גידול חזיר מטרת החוק: לתת אזורים שבהם מרוכזת אוכלוסייה לא יהודית ולא מוסלמית.

למדינה צביון יהודי הלכתי במרחב הציבורי. : החוק אוסר על בעלי עסק להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכהחוק חג המצות

מטרת החוק: לתת למדינה צביון יהודי הלכתי במרחב במשך כל ימי חג הפסח.הציבורי.

: קובע שנישואין וגירושים במדינת ישראל יערכו רק במסגרתחוק בתי הדין הרבניים.מטרת החוק: לשמור על אחדות העם היהודידתית של הנישאים.

: מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ, וכמו כן גם לבן זוכו, לילדוחוק השבות מטרתו: לאפשר לכל יהודיולנכדו. כמו כן הוא מעניק לכל יהודי אזרחות ישראלית.

לעלות לא"י, בלבד שיהדותו נקבעה ע"פ ההלכה ]בן לאם יהודיה[. החוק גם מתירללא יהודים לעלות כיהודים, מסיבות לאומיות.

חוקים המבטאים ערכים מהמשפט העברי )טרמינולוגיה( – דרישה מאדם הרואה אדם אחר במצוקה לנסותחוק לא תעמוד על דם רעך

לסייע לו בלי לסכן עצמו יתר על המדה ]הודעה למשטרה, למד"א, טיפול בשטח[ מטרת החוק: השבה לעולם המשפטי ערך יהודי הומני שמחייב להושיט עזרה בעת

צרה. – עוסק באחריותו של אדם המשגיח על נכס. החוק מבחין בין חובותיוחוק השומרים

מטרת החוק: להחזיר לחיים משפטיים שם של חוקשל שומר חינם ושומר בשכר. .הלכתי בנושא השמירה

– כשיש בעייה משפטית שאין לה מענה בחוק הקיים )לקונהחוק יסודות המשפט משפטית(, יפסוק בית המשפט על פי עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של

מטרת החוק: לתת למורשת המשפטית היהודית קדימות על פנימורשת ישראל. מערכות משפטו אחרות ]הבריטית[.

.חוקים המבטאים את המורשת והתרבות היהודית – תרבותי ויהודי: החוק קובע שיום כ"ז בניסן יוקדשחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מדי שנה בשנה להתייחדות עם זכר השואה ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד מטרת החוק: לבטא את הזיקה העמוקה לעם היהודי וההיסטוריה שלו בימים ההם.

]היבט לאומי ותרבותי[.

13משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

:החוק–: בחוק נקבע מהן מטרות השידור הציבורי. אחת ממטרות חוק רשות השידורלחזק את הקשר בין היהודים למורשתם היהודית.

– לאומי ותרבותי: החוק קובע שאם ישנה בעיה משפטית שאיןחוק יסודות המשפט לה מענה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק,

מטרת החוק: לקשר בין החוק העכשווי למורשת היושר והשלום של מורשת ישראל.המשפטית של העם היהודי.

– החוק קובע כי בירתה של ישראל היא העירחוק יסוד ירושלים בירת ישראל ירושלים. מטרת החוק: שמירה על הזיקה ההיסטורית תרבותית בין העם היהודי

ובירתו בעבר, והנאמנות שרכש לה בהיותו בגולה. מעמדה של השפה העברית כשפה רשמית3

מהי שפה? שפה היא מערכת מוסכמת של מלים, צורות הבעה ומשפטים המשמשים אמצעי

תקשורת בין אנשים. שפה היא אחד המאפיינים הבולטים לייחודיות של קבוצתאנשים.

אין בחוק הישראלי קביעה כי השפה העברית היא שפת המדינה. למעשה, בישראל יש שתי שפות רשמיות: העברית והערבית. כל פרסום רשמי חייב להופיע בשתי

השפות, הכסף, שלטי רחוב, הבולים. בבתי הספר העבריים ההוראה בעברית. בבתיהספר הערבים ההוראה בערבית ואת העברית לומדים כשפה נוספת.

ובכל זאת, עברית היא שפתה של המדינה ושל רוב אזרחיה. בשפה עברית נכתביםחוקי המדינה, תקנות, פסיקות ומסמכים רשמיים.

למרות שגם הערבית היא שפה רשמית, יש חוקים הנותנים יתרון לשפה העברית: – קובע שאדם הרוצה לקבל את האזרחות הישראלית חייב "ידיעתחוק האזרחות

מה של השפה העברית", כתנאי לקבל האזרחות. – בחוק יש קביעה סההליך השיפוטי בישראל יתנהל בשפהחוק סדר הדין הפלילי

העברית בלבד. מסמך המוגש לבימ"ש בערבית חובה לתרגמו. עדות לא בעבריתתתורגם לעברית.

יש חוקים המכירים בשתי השפות בלי יתרון לעברית: - קובע שאם זה שידור חי, יש לתרגם לערבית אוחוק שידורי טולוויזיה מהכנסת

עברית, לפי העניין. המטרה: נגישות של כל האוכלוסייה למידע ומתן מעמד סמלילשפה הערבית.

– קובע שרשימה יכולה להוסיף לאות הרשימה את שתיחוק הבחירות לכנסתהשפות.

14משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

.. מתן מעמד ממלכתי למוסדות העם היהודי והדת היהודית6מספר מוסדות, דתיים ולאומיים קיבלו מעמד ממלכתי המעוגן בחוק.

: מוסדות לאומיים של העם היהודי - בית הנבחרים הרשמי של מדינת ישראל. שמה לקוח מ"הכנסת הגדולה", הכנסת

מימי עזרא ונחמיה ועד תקופת אלכסנדר הגדול, בכך שדנו בענייני המדינה והדת, כמספר אנשי120ותיקנו תקנות שונות בחיי היהודים. מספר חברי הכנסת נקבע ל –

הכנסת הגדולה. - משרד בממשלה האחראי על עלייתם של יהודים וקליטתם משרד הקליטה

במדינת ישראל – מדינת העם היהודי. המשרד אחראי על העולים בתחומים:תעסוקה, מגורים, רווחה ובריאות, בתיאום עם שאר המשרדים.

- הנציגות הרשמית של יהדות העולם בארץ ישראל. הוקמה ב- הסוכנות היהודית , עפ"י אילוצי המנדט הבריטי. ושימשה גוף מייעץ בכל הנוגע להקמת "הבית1929

הלאומי היהודי בארץ ישראל". עם קום המדינה התמזגה הסוכנות היהודית, בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, והיא עוסקת בגיוס עזרת יהדות העולם

לבניין מדינת ישראל ולביסוסה, וכן בפעילות חינוך והסברה בתפוצות. ע"י ההסתדרות הציונית העולמית.1901- נוסדה ב-  לישראל קק"ל - קרן קיימת

משמשת קופה לאומית לגאולת האדמה בארץ ישראל ולהכשרה להתיישבות יהודית.אדמות קק"ל מיועדות ליהודים בלבד.

מוסדות דתיים. - מורכבת משני רבנים ראשיים )ספרדי ואשכנזי הנבחרים הרבנות הראשית

כנשיא בית הדין הרבני הגדול ו/או נשיא שנים ומכהנים ברוטציה 10לתקופה של רבנים10 נציגים: 16(, ומועצת הרבנות )מורכבת מ- מועצת הרבנות הראשית

רבנים של ארבעת הערים4נבחרים; מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים, רבנים ראשיים(. תפקיד מועצת הרבנות: :לפסוק בענייני הלכה, להנפיק2הגדולות,

תעודות הכשר, להסמיך רבנים, לפקח על הכשרות, למנות דיינים, רבני ערים ורושמינישואין. בית הדין הרבני הגדול הוא מוסד ערעור עליון של בתי הדין הרבניים.

. בתי דין רבנייםאוטונומיה שיפוטית בענייני "מעמד אישי".

15משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הסמכות חלה על כל האזרחים היהודים בישראל )עוד מתוקף הסדר מנדטורי'סמכותם קבועה בחוק שיפוט בתי דין רבניים ושיפוטם רק בענייני נישואין וגירושין. בענייני המעמד האישי – מזונות, צוואות, אימוץ וכו' ניתן גם לפנות לבית המשפט

המחוזי אזרחי.הדיינים נבחרים ע"י ועדת מינויים.

: . מועצות דתיתמתמנות על יד הרשות המקומית.

תפקידן לספק שירותי דת: פיקוח על הכשרות, רישום נישואין וגירושין, תמיכה בבתי כנסת, מקוואות ומוסדות חינוך דתיים, תשלום לרב המקומי ולעובדי המועצה

הדתית. אינן עוסקת בפסיקת הלכה, בכך עוסק הרב המקומי הממונה ישירות ע"י מועצת

הרבנות הראשית. אינן עוסקות בענייני קבורה בכך עוסקת "חברה קדישא". תקציב המועצות הדתיות

בא מהממשלה ומהרשות המקומית. ( קובע כי גם נשים יכולות להיבחר למועצה1988תקדים בג"צ לאה שקדיאל )

הדתית.

. המיעוטים בישראל6

. המיעוטים בהכרזת העצמאות 3 מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, מחוייבת לשמור על זכויותיהם של כלל

אזרחיה. מחוייבות זו נמצאת בהכרזת העצמאות. כך למעשה הכירה המדינהבזכויותיהם השוות של כל אזרחיה.

במגילה יש התייחסות ספציפית לערביי ישראל המבטיחה להם אזרחות מלאה ושווה (.15, 13ונציגות תואמת בכל מוסדות המדינה. ) ראה מגילת העצמאות פסוקים

. המיעוטים בישראל בהיבט המרחב הציבורי 4מאפייני המיעוטים.

מיעוט היא קבוצה של אנשים, בתוך אוכלוסיית הרוב, הנבדלת מהרוב במאפיינים ייחודיים לקבוצה: לאומיות, אתניות, דת, שפה, תרבות ועוד. חלק מן המאפיינים הם

שיוכיים מולדים וחלקם נרכשים.קבצת מיעוט מוגדרת בקריטוריונים חיצוניים ופנימיים.

הקריטריון החיצוני – קבוצת הרוב רואה בקבוצה השנייה כמיעוט.

16משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

קריטריון פנימי – קבוצת המיעוט רואה עצמה כנפרדת מן הרוב במאפיינים שהיאבוחרת: תרבות, לשון, נורמות, ערכים, לבוש, מנהגים ועוד.

בישראל אנו מכירים במיעוטים הבאים: ערבים )מוסלמים ונוצרים(, דרוזים, צ'רקסיםובדואים.

בני המיעוטים בישראל חשים עצמם מופלים לרעה בשל הגדרת המדינה כמדינהיהודית.

ביטוי לתחום השפה. המחוקק אינו עקבי ביחסו לשפה הערבית. כבר נוכחנו שיש חוקים הנותנים עדיפות

לעברית, ויש חוקים הנותנים לערבית מעמד שווה. שפת הדיון בבתי המשפט היא עברית בלבד. בבתי הספר הערבים שפת ההוראה היא ערבית. עברית נלמדת כשפה

שניה.

ביטוי לתחום התרבות. במוסדות חינוך המשרתים מיעוטים תכנית הלימודים מותאמת לבני המיעוט. מערכת

החינוך אצל המיעוטים היא ממלכתית לכל דבר וממומנת ע"י משרד החינוך. ילדי המיעוט לומדים בשפתם, ותכני הלימוד כוללים לימודי ספרות, היסטוריה ומורשת הייחודית להם. תכנית הלימודים נקבעת בעצה אחת עם משרד החינוך כדי למנוע

תכני לימוד עויינים למדינת ישראל. תרבות – המדינה אינה מתערבת בדרך כלל בתכני התרבות הנצרכת ברשות הפרט. התערבות תיתכן ברשות הרבים אם יש בה משום פגיעה באינטרס הציבורי ושמירת

השלום והשקט הציבורי.

ביטוי לתחום הדתי )המעמד המשפטי – נורמטיבי(. בחוקמדינת ישראל מכירה בחופש הפולחן של המיעוטים. הכרה זאת מבוטאת

. כך, עובד לא יהודי רשאיתיקון לפקודת ימי מנוחה ובחוק שעות העבודה והמנוחהלבחור בין חופשה בחגי ישראל או בחגי עדתו.

אוסר על מעביד להפלות בין עובדים מטעמי לאום אוחוק שוויון הזדמנויות בעבודהדת.

– קובע כי בני מיעוטים ינשאו על פי דיני עדתם. יחד עם זאתחוק בתי הדין הרבניים המדינה שומרת לעצמה את הזכות להתערב כדי להגן על זכויות נשים וילדים. אין

מגבלות חוקיות על לבוש דתי ובניית מבנים דתיים. – מגן על מקומות אלו של כל המיעוטים.חוק שמירת המקומות הקדושים

17משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

משרד הדתות מקצה כספים לבניית מוסדות דת ובתי תפילה למיעוטים ולאחזקתם השוטפת. בעניין זה אין שוויון משום שמסה"כ תקציב משרד הדתות מקבלים מוסדות

מן האוכלוסיה.18% מן התקציב בעוד הם מהווים 2.8%דת לא יהודים

. ההיבט המוסדי 5מעמד וסטטוס רשמי של מוסדות המיעוטים בתחומים: חינוך, מוסדות דת, בתי דין.

: כאמור, מוסדות החינוך ממומנים ע"י המדינה, תכני הלימודבתחום החינוךמותאמים לתרבות, שפה והיסטוריה של בני המיעוט.

: המדינה מממנת הקמת מוסדות דת ואחזקתם.בתחום מוסדות הדת : ע"פ החוק, לכל עדה יש בית דין משלה העוסק בדיני אישות. בתיבתחום בתי הדין

דין אלו הם ממלכתיים ומוחזקים ע"י המדינה. בתי הדין כפופים לחוקי המדינה וישלמתדיינים בהם הזכות לערער בפני מוסדות השיפוט החילונים הממלכתיים.

פרק ב' – מהי דמוקרטיה? ערכים עקרונות ומאפייני הדמוקרטיה.. הרעיון הדמוקרטי7

עיקרי תפיסת העולם הדמוקרטית]מתוך ספרו של אברהם דיסקין[ האמנה החברתית

?מדוע צריך שלטוןהאמנה החברתית עוסקת בשאלה הוגי הדעות: תומס הובס, ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו ואחרים, הסכימו כי בלא שלטון מסודר חיי האזרחים במדינה היו: "גלמודים, עניים, דוחים, אכזריים וקצרים". זאת

משום שבלא שלטון תשרור במדינה "מלחמת הכל בכל", כיוון ש"אדם לאדם זאב". הובס טען גם "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". מסיבות אלו דרוש במדינה, בכל

, שיאפשר לנתיני המדינה ולאזרחיה חיים שקטים.שלטון בעל יכולת כפייהמדינה, במסורת היהודית ידוע רבי חנינא בן דוסא, שאמר: "הוי מתפלל לשלומה של מלכות,

שאלמלא מוראה איש את אחיו חיים בלעו". מכאן, מטרת השלטון היא שמירתהאדם מפני פגיעה בו.

פגיעה במה? - בזכויותיו. פילוסופים בעידן ההשכלה הגו את הרעיון שהאדם נולד עם זכויות טבעיות. "האדם נולד חופשי, אך בכל מקום הוא כבול באזיקים" )רוסו(.

מכאן, מטרת השלטון היא שמירת זכויות וחירויות האדם. השלטון הנכון צריך להגשים את הרצון הכללי ולא את "רצון הכלל". הרצון הכללי הוא האינטרסים של

כל הציבור בעוד שברצון הכלל הוא ראה אוסף רצונות פרטיים אנוכיים של בני אדם.

18משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הציגה לעולם את שלושת עקרונותיה: חופש, שוויון1789המהפכה הצרפתית של בזכותואחווה. מקורן של כל הזכויות האנושיות הוא בשני ערכי יסוד ראשוניים אלו:

. ובזכות לשוויון לחרות קבעו כי מקור הסמכות1789 והצרפתית ב 1776מחוללי המהפכה האמריקאית

של השלטון יהיה העם – הוא הריבון. מכאן, המדינה המודרנית היא פרי הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים. בני האדם הגיעו עם המדינה לאמנה )חוזה( בה הם מוותרים על חלק מזכויותיהם הטבעיות לטובת החיים ביחד. המדינה מצידה תדאג לשמור על זכויות האזרחים שהעבירו

לידיה חלק מזכויותיהם.

הרעיון הדמוקרטי דמוקרטיה - מקור השם מיוונית עתיקה דמוס=עם, קרטוס = כוח / שלטון.

באתונה העתיקה השלטון בעיר היה בידי האזרחים שהיו גברים עשירים, והם קיבלו באסיפת עם החלטות שהתייחסו לגורל העיר ופעולותיה. הפילוסופים של יוון

העתיקה 'לא תמיד התלהבו' מצורת השלטון בעירם, אך ראו בה הרע במיעוטו. המנהיג והפילוסוף הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל אמר על הדמוקרטיה: "...צורת המשטר

חרות הידועות לנו". מכאן, עלינו5הגרועה ביותר, פרט לכל צורות המשטר הא להבין כי למרות שבדמוקרטיה יש גם פגמים, היא הדרך הנכונה ביותר, הידועה לנו,

לנהל מדינה. כאלפיים שנים לאחר חיסול הדמוקרטיה האתונאית חזרו להשתמש שוב במושג 'דמוקרטיה' כדי להגדיר שלטון שהריבון בו הוא העם. אלא שהפעם היה בו תוכן שונה: הוא הכיל יותר מרכיבים בעם, את זכויות האדם והאמנה החברתית –

: השוויון שני ערכי יסודשהם הבסיס לדמוקרטיה המודרנית. לרעיון הדמוקרטי .והחירות

– הוגי ההשכלה הניחו כי האדם הוא יצור ראציונלי, מוסרי ותבוני,האדם התבוני המשתמש בתבונתו כדי לקבל החלטות הנוגעות לו ולעתידו. לכן, יש לשתף את

האדם בתהליך קבלת ההחלטות ובחירת השלטון, העשוי להשפיע על חייו. סה"כדעות האנשים מלמד על מה הם חושבים טוב עבורם.

התפתחויות ברעיון הדמוקרטי

.צורת ממשל בלבד, הייתה הדמוקרטיה 18עם הצגתה לציבור, בסוף המאה ה- הריבון – העם התעניין בעיקר בשמירת זכויותיו הטבעיות וכיצד מתחלף השלטון. הייתה זו שעתה של התפיסה הליברלית שעניינה היה "חיה ותן לחיות". גישה זו התאימה בעיקר לבורגנות, שגם הייתה אחראית לשינויי המשטר מאבסולוטיזם

19משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

לליברליות ודמוקרטיה חלקית. בעיקרה, התפיסה הליברלית הייתה דאגה בעיקר. במשך המאה ה-בשוויון לפני החוק של האדם ועקרון השוויון הסתפק לחירותו

, לאחר שהרעיון הליברלי והתפיסה הדמוקרטית הוטמעו בצבור העמים19 המתקדמים )אירופה וארה"ב( נוספה עוד תפיסה חברתית לרעיון הליברליות,

ההומניזם. התפיסה ההומנית כבר קיבלה את עקרון הליברליזם כעובדה קיימת וקידמה את ערך השוויון. לא די לדמוקרטיה בשוויון הפורמלי, אלא יש להעמיד את

האדם במרכז העולם. כך קיבלה הדמוקרטיה שני משמעויות:

עקרון זכויות האדם מקורן בחשיבה הפילוסופית של עידן ההשכלה )ג'ון לוק, סטיוארט מיל..(. האדם

נולד עם זכויות טבעיות לחיים, לחירות ולקניין.

האמנה החברתית שהמדינה שייכת לעם היושבהמדינה המודרנית והדמוקרטית מבוססת על הרעיון

.הסכם ) אמנה( בין אזרחיה ובין השלטון שנבחר על ידי האזרחים, ויש בה בהסכם נקבע אופייה של המדינה וההסדרים שיפעלו בה. תפקידו של השלטון הוא

של האזרחים במדינה. כאשר מקורן של כל הזכויותהזכויות הטבעיותלשמור על . ובזכות לשוויון בזכות לחרותהוא

סוגי דמוקרטיה - דמוקרטיה ניהוליתא. דמוקרטיה כצורת ממשל / פורמלית

- כהשקפת עולם וכאורח חיים ב. דמוקרטיה כערך / מהותית

הדמוקרטיה היא מכלול של עקרונות וערכים הכרחיים, שבלעדיהם היא אינה יכולהלהתקיים – לא כצורת ממשל ולא כערך.

דמוקרטיה כערך / מהותיתדמוקרטיה כצורת ממשל / פורמליתערכים ועקרונות הכרחיים בלבד

* עקרון שלטון העם* עקרון הכרעת הרוב,

* עקרון הגבלת השלטון,* עקרון שלטון החוק,

* עקרון שמירת זכויות האדם.* עקרון הפלורליזם

מבטאת מחויבות לערכים ולעקרונות ההומניסטיים, נוסף לעקרונות

ולערכים ההכרחיים לקיומה שלדמוקרטיה כצורת ממשל:

* רווחת האדם: כלכלית, חברתית,בריאותית

20משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

חירות והשוויון – ערכי היסוד בדמוקרטיה8

זכויות טבעיות :

האדם הוא ערך מרכזי ברעיון הדמוקרטי, והוא נולד עם* חירות - האדם נולד חופשי.

* שוויון - האדם נולד שווה זכויות.* הזכות לכבוד – מגיע לאדם שיתייחסו אליו בלא להשפילו.

מתוך זכויות אלו התפתחו כל יתר הזכויות: הטבעיות, הפוליטיות החברתיותוהקבוצתיות ) המעוט (.

.בלי הזכויות הטבעיות לא יכולה להתקיים דמוקרטיה. לא כצורת ממשל ולא כערךהזכות לחירות

בבסיסו של ערך החירות מצויה התפיסה שהאדם נולד חופשי. למושג חירות שניהיבטים:

– זכותו של אדם לנהוג כרצונו, כל עוד אין הגבלה חוקית אוחירות כללית לפעולהפגיעה בכללים מקובלים. – החירות מעגנת את חופש הביטוי, חופש הביקורת,חירות המחשבה והדעה

המדע, הדת, האמונה הפולחן ועוד. זכותו של האדם לבחור בדת ופולחן. חופש התנועה, ההתאגדות, האסיפה. החופש להפגין, לשבות, להתארגן במפלגה, בארגון עובדים ועוד. כל אלו מביאים לידי ביטוי את החופש שיש לאדם להתבטא בדרכו שלו

בכל הקשור לחיים הסובבים אותו.

הזכות לשוויון

ערך דמוקרטי יסודי הקובע שכל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. חובה לתתלכל אדם, באשר הוא אדם יחס שווה.

שוויון מהותי ושוויון פורמלי – מבחן הרלוונטיות

– החוק נאכף בצורה שווה על כל הפרטים בחברה. אין משקלשוויון פורמלי לשונות הרלוונטית בין בני האדם. ]לדוגמה גברים - נשים, ילדים – בוגרים, עשירים -

של הפרטים.מתנאי הפתיחהעניים[. השוויון הפורמלי מתעלם – לכל אזרח ניתן רק קול אחדהשוויון הפוליטימצב אופייני לשוויון פורמלי הוא

בבחירות. לדמוקרטיה אין עניין ביצירת קבוצות שונות בין האזרחים.

21משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

– יחס שונה לפרטים שונים כאשר השונות היא רלוונטית. במקרה זהשוויון מהותי

ישלשוויון בתוצאה. נוצרת "הבחנה מותרת". עקרון השוויון המהותי מתייחס יותר לבחון מצב מסוים לא על פי היחס השווה שמוענק לכל פרט, אלא בתוצאה השווה

אליה רוצים להגיע. ]העדפה מתקנת[. – המדינה הדמוקרטיתשוויון ההזדמנויותבמסגרת השוויון המהותי נמצא את רעיון

מעוניינת בטוב לכל אזרחיה ולכן מעוניינת לשפר להם את 'קרש הקפיצה' לחיים. כיוון שיש פרטים שנגישים יותר להזדמנויות מאשר אחרים, מעוניינת הדמוקרטיהליצור שוויון בין אזרחיה בעניין שיפור הסיכויים שלהם לתפסו הזדמנויות כלכליות.

: כל הנתקל עם החוק, או עומד לדין מכל סיבה שלא תהיה, זכאישוויון בפני החוק לקבל יחס שווה הניתן גם לאחרים במצבו. אין גוף או רשות רשאים לתת יחס שונה

לבני אדם, אלא אם יש ביניהם שוני הרלוונטי לעניין.

– מצב של התייחסות לא שווה, שונה לבני אדם מסיבה שאינהאפליה פסולהרלוונטית או מוצדקת.

מה בין העדפה מתקנת לבין הבחנההבחנההעדפה מתקנתהקריטריון

יחס שונה בצורה של הטבה – השוני ביןהטבה האנשים, לכאורה, אינו רלוונטי לעניין

עצמו ) לדוגמה: העדפה בקבלת סטודנטים ערבים ללמודי רפואה. אין קשר לשאלה אם ציוניו טובים יותר או

פחות מיהודי(

יחס שונה לאנשים השונים זה מזה, כאשר השוני הוא

רלוונטי לעניין וסיבותיו מוצדקות. ) לדוגמה: מתן

הטבה לנכה (.

ההטבה ניתנת לקבוצה מוגדרת שלקהל היעדאנשים או לאזורים מוגדרים.

ההבחנה היא לאדם בודד או קבוצת בודדים. כלומר, גם אם יהיה רק אדם אחד

כזה, עדיין אפשר יהיהלהבחין אותו מן הרוב.

זמןההטבה

היחס המועדף מוגבל בזמן, עד לצמצוםהפער

ההבחנה היא על בסיס קבוע. כל עוד הצורך

הייחודי קיים. סיבת

ההטבהומטרתה

היחס המועדף ניתן בגלל קיפוח, עיוות או עוול שנוצרו בגין מדיניות או נסיבות

העבר.המטרה היא להגיע לשוויון מהותי.

ההבחנה היא בגלל צרכים ייחודיים, כישורים שנדרשים

או יכולת מוגבלת

22משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

התנגשות בין ערך החירות וערך השוויון

המדינה הדמוקרטית המודרנית היא תוצאה של הרעיון הדמוקרטי, לפיו בני האדם מקימים לעצמם מסגרת מדינית שתאפשר להם לממש באופן מירבי ומיטבי את

זכויותיהם וחירותם. שני ערכים יסודיים בדמוקרטיה: השוויון והחירות. למרות שהשניים נאמרים בנשימה

אחת, קיים ביניהם מתח כאשר באה המדינה הדמוקרטית ליישם אותם בתחוםהחברתי – כלכלי.

כיצד מתבטאים ערכי היסוד בדמוקרטיות

בין שני הערכים היסודיים הללו: החירות והשוויון קיים מתח מובנה. אנו ערים למתח זה בעיקר בתחומים הכלכליים והחברתיים. מחד, המדינה מחוייבת לערך החירות

ובמסגרתו עליה לאפשר לכל אדם למצות את יכולותיו תוך שהוא עושה כל פעולה בה הוא חפץ. מאידך, יתכן וחלק מן הפעולות הללו עלולות לפגוע, אמנם באופן חוקי, באחרים. כאן מתערבת המדינה בשם השוויון ומפחיתה את כוחו של החזק.

לדוגמה, חוק הרוכלות, המאפשר להחזיר מצרך שנקנה תוך זמן קצוב. חוק האוסר פרסום לא הוגן, חוק האוסר מכירת פריטים מסויימים לקטינים וכו'. חוקים אלה

מגבילים את הזכות לחירות ]של היזם, המוכר[ ומעצימים את החלש בחברה בשםהשוויון.

אנו מכירים את ההתנגשות בין ערכי החירות והשוויון בגישות הכלכליות חברתיות שלמדינות דמוקרטיות: הגישה הליברלית והגישה הסוציאל דמוקרטית.

גישות כלכליות חברתיות במדינה הדמוקרטית..9

. מדינות דמוקרטיות נבדלות אחת מרעותה בעקרונות, בערכים דמוקרטים ובסדרי1ממשל.

, שהם הכרחיים לקיוםהעקרונות, אנו נמצא את אותם הדמוקרטיות. בכל 2 דמוקרטיה: שלטון החוק, שלטון העם, הגבלת השלטון, זכויות האדם, הכרעת

הרוב, פלורליזם, סובלנות, הסכמיות. . השוני בין מדינות דמוקרטיות מתבטא במידה שבה כל מהן מדגישה את הערכים3

הליברליים וההומניסטיים שבמכלול העקרונות.

23משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

משקל הערכים חירות ושוויון בדמוקרטיות

הערך

הנושא

ערך החירות כל אדם נולד חופשי. הוא זכאי

לנהל את חייו כרצונו, לקבל החלטות, לבחור ולפעול בהתאם

לצרכיו ורצונותיו

ערך השוויון כל בני האדם שווים בערכם

ובזכויותיהם

מימושהערכים

המדינה מבטיחה את החירויותוהזכויות של כלל הפרטים בחברה.

המדינה מבטיחה את שלומם ואיכות חייהם של כלל

הפרטים בחברה. בא לידי ביטוי מלא יותר בגישהביטוי הערך

הליברלית. בא לידי ביטוי מלא יותר

בגישה הסוציאל דמוקרטית.

בתחום החברתי כלכלי יש התנגשות מסויימת בין שני הערכים. בעוד שבתחום החוקי–משפטי ובתחום הפוליטי שני הערכים: חירות ושוויון, משלימים זה את זה.

משמעויות החירות והשוויון בתחום החברתי-כלכלישוויון כלכלי - חברתיחירות כלכלית - חברתית

החופש של הפרט לפעול ולעשות כל שברצונו כדי לשפר את מעמדו הכלכלי והחברתי. זאת, ללא מגבלה והתערבות

בענייניו. המדינה יכולה להתערב באופן מינימלי

בענייניו הכלכליים, רק היכן שההתערבות היא חיונית לתפקוד המסגרת המדינית ) מסים , דאגה

אלמנטרית לפרטים חלשים(.

אדם במצוקה כלכלית חסר חירות אמיתית, לכן צריכה המדינה לסייע לו

להגשים את חירותו. כל אדם צריך לקבל הזדמנות שווה

להתקדם מבחינה כלכלית וחברתית. המדינה צריכה להתערב כדי לאפשר לו

זאת. לכן, על המדינה להתערב במדה רבה

בתחום הכלכלי-חברתי.

אנו מבחינים בין שתי גישות בסיסיות במדיניות הדמוקרטית: .חירות הפרט– ששמה דגש רק על הדמוקרטיה הליברלית א. הגישה בין הפרטים בחברה.השוויון – ששמה דגש גם על הסוציאל דמוקרטיתב. הגישה

שתי הגישות מקבלות את הרעיון הדמוקרטי על ששת עקרונותיו. הן חלוקות בפירוש העיקרון האומר: "שאחד מתפקידי המדינה הוא לדאוג שכל פרט ופרט יוכל לממש

את זכויותיו ולמצות את יכולתו בצורה היעילה ביותר".הגישות חלוקת בשאלה כיצד מגשימים עקרון זה?

מאפייני הגישות ) השקפת העולם ( הליברלית והסוציאל - דמוקרטיתגישה סוציאל דמוקרטיתגישה ליברלית

השקפתהעולם

מדיניות של התערבות מינימלית בחיי היחיד והחברה. בתחום

לחברה יש אחריות כלפי כלל הפרטים בה. השוויון הוא יותר מערך

24משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הפרט יגשים הכלכלי-חברתי. עצמו בעזרת החופש שניתן

לו.

המדינה מתערבת בחייפורמלי. כדי לשפר אתהיחיד והחברה

השוויון בין האזרחים. תפקיד

המדינה , פוליטילשוויון פורמלילדאוג להגן על חירויותוחוקי. . אין זה מתפקיד המדינההפרט

ליזום פעולות להבטחת שוויוןהזדמנויות חברתי

תפקיד המדינה לפעול למימוש לדאוג למימוששוויון הזדמנויות

מלא של ערך השוויון . ולצמצם פערים חברתיים בחברה. אין פגיעה

בחופש היוזמה הפרטיתהקהילה ורווחת הפרט בה.הזכויות הטבעיות של האדםבמרכזחירות – לכל פרטהדגש

שוויון – פורמלי נסיון לצמצם פערים חברתיים כדי

להשיג שוויון מהותי מדת

התערבות מינימום הכרחי , רק כדי לשמור על מסגרת מדינית ) מסים ( או

לקיום אנושי אלמנטרי.

התערבות בחיי החברה והיחיד כדי להבטיח תנאים לשוויון מירבי. לעתים תוך פגיעה קלה בחירויות הפרט. גם במחיר של בעלות על חלק מאמצעי

הייצור. המדינה מטילה מסים פרוגרסיביים, ומסייעת לקבוצות

החלשות. עידוד כלכלת שוק, יוזמה פרטיתהחזון

ותחרות כלכלית-חברתית. מדיניות "היד הנעלמה".

הכלכלית שמובטחתהחירות לכל פרט תשפר את מצבו ואת

החברה בה הוא חי. ככל שתתאפשר החירות יוכל

הפרט להגיע גם לשוויון.

ככל שהחברה תהייה טובה ושוויונית יותר, כך יהיה טוב יותר לכל פרט.

יותר פרטים יוכלו לממש את.חירויותיהם

התעלמות מהעובדה שישחסרונות פרטים ללא היכולת הראשונית

להתקדם. אין להם חופש אמיתילממש את הפוטנציאל.

התערבות המדינה בעניינים כלכלייםשל הפרט, פגיעה בזכות הקניין.

לסיכום: בימינו, אין כמעט בנמצא מדינה המיישמת את הגישה הליברלית כלשונה. כל הדמוקרטיות מצויות על רצף שבין שתי הגישות ונבדלות זו מזו בדגשים וביכולות

לנהל מדיניות חברתית.מדינת רווחה

מקורן של הזכויות החברתיות הוא ברצונו של השלטון לתתן לאזרחיו. לכן, הלימוד המסורתי עסק בויכוח התיאורטי סביב עצם מתן הזכויות הללו לאזרחים והמחוייבות

של המדינה הדמוקרטית למימושן. בימינו, אין יותר ממשלה במדינה דמוקרטית שאינה ממלאת תפקיד ומתערבת בתחום הכלכלי חברתי. גודל ההתערבות תלוי במידת ההתחייבות של המדינה

למימוש זכויות הפרט מחד ויכולת כלכלית שלה להתערב מאידך. אבל, במסגרת תפקידן ממשלות ההוה רואות עצמן אחראיות להבטחת שירותים חברתיים שונים,

המבטיחים את מימוש זכויות הפרט.

25משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

היקףשיח הזכויות הוא דינמי. כיום, הדיון האמיתי מתמקד בהיבט המעשי של השירותים החברתיים – כלכליים שהמדינה מציע לאזרחי. ורמתהענקת הזכויות

הסתיים הויכוח על עצם העקרון – האם המדינה צריכה לתת לאזרחיה שירותיםאלה.

בפרק שעסק בגישות חברתיות כלכליות בדמוקרטיה, למדנו על שתי גישות מרכזיות:הגישה הליברלית

הגישה הסוציאל דמוקרטית. בימינו, ניתן לומר שכל המדינות הדמוקרטיות המפותחות הן "מדינות רווחה" –

מדינות המקיימות כלכלת שוק אך מבינות שחובתן גם לדאוג לקיומם של שירותים חברתיים שיבטיחו את מימושן של הזכויות החברתיות בתחומי החינך, הבריאות

והרווחה. יש הבדלים ברמת השירותים הניתנים במדינות שונות. ההבדל נובע משתי סיבות:

– גורם זה אינו מושפע מתפיסת עולם אלאיכולתה הכלכלית של המדינה. 1מיכולת כלכלית, המשתנה ממדינה למדינה.

שמנחה את המדינה והממשל – כאן ישהשקפת העולם החברתית כלכלית . 2להבחין בין שתי תפיסות שונות, למרות שהתוצאות מאוד דומות:

א – השקפת עולם חברתית כלכלית – שהיא תיאוריה המנחה את קובעי המדיניות. ב – מדיניות חברתית כלכלית – דרך הפעולה המבוצעת בפועל.

מדינת הרווחה הדמוקרטית יכולה להווצר משני הכיוונים:מהשקפת עולם סוציאל דמוקרטית.מהשקפת עולם ליברלית

הפרט אחראי לקידומו הכלכלי והחברתי. קידום זה יתרחש ככל שהשוק יתנהל

מעצמו, תוך תחרות בין הפרטים. יחד עם זאת, המדינה מבינה כי לצד כלכלת השוק עליה לספק שירותים

חברתיים בסיסיים, לאלו שאינם מצליחיםבתחרות.

המדינה תעניק לחלשים שירותיםבסיסיים בלבד.

"רשת בטחון", שתפקידה להבטיח לכל פרט, שמסיבות שונות אינו יכול לקיים

, סעדרמת חיים אלמנטריתעצמו בכבוד,

לחברה יש אחריות כלפי הפרט, ועליה לדאוג לענייניו הכלכליים והחברתיים,

תוך עידוד הסולידריות החברתית. לצד מעורבות זו המדינה מקיימת כלכלת שוק

תחרותית. כדי להבטיח מימוש מהותי של הזכויות והחירות, תעניק המדינה סל שירותים

חברתיים כלכליים מגוון – שירותי רווחה. הבטחת רמת חיים סבירה ונאותה, הגבוהה מרמת החיים האלמנטרית הדרושה לקיום הבסיסי. זהו שירות

אוניברסלי לכל אזרחי המדינה, המספק

26משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

לנזקקים. הסעד ניתן לבודדים שעומדיםבתנאים לקבלתו.

לחלשים מקפצה כלכלית חברתית.

מה מספקת מדינת רווחה? כחלק בלתי נפרד ממחויבותה כלפי אזרחיה, מספקת מדינת הרווחה את הצרכים האנושיים הבסיסיים באמצעות סיפוק רצפת הכנסה, תזונה, טיפול רפואי, חינוך,

דיור, תעסוקה ושירותי רווחה אישיים. מדינות הרווחה מאופיינות בכמה גורמים משותפים:

, היא צריכה משאבים כדי לממן את עלויותמדינה מפותחת ועשירה יחסיתא. מערכות הרווחה שהיא מפעילה.

עם כלכלת שוק מפותחת.מדינה קפיטליסטיתב. המכירה בזכויות האזרחיות הפוליטיות והחברתיות הבסיסיותמדינה דמוקרטיתג.

של אזרחיה. במדינה זו זכות האזרח לקבל שירותי רווחה היא חלק בלתי נפרדמזכויות היסוד שלו כאזרח

זכויות האדם והאזרח10 . ע"פ התפיסה הדמוקרטית האדם, מעצם היותו אדם, נולד עם זכויות טבעיות,1

הוא אינו מקבלם מן השלטון, והשלטוןאלו זכויות יסוד שיש לו מיום היוולדו. .אינו יכול לקחתם ממנו

. הדמוקרטיה אינה יכולה להתקיים בלא הזכויות הטבעיות. לכן היא בונה2 מנגנונים להגנתן.

. קיימות שש זכויות אדם בסיסיות, טבעיות שחלקן הוא מקור לזכויות נוספות. 3

לסיכום: מדינת רווחה היא מדינה דמוקרטית המקיימת מדיניות רווחה שמשלבת בין כלכלת

שוק לבין מתן שירותים חברתיים – כלכליים לאזרחיה. מדיניות הרווחה נעה במרחב שבין רווחה סלקטיבית, סעד לנזקקים – "רשת בטחון"

לבין רווחה אוניברסלית – הענקת שירותים חברתיים לכל האזרחים. היקף הסעד- הרווחה הסלקטיבית, והיקף הרווחה האוניברסאלית אינם אחידים. הם

תלויים בהשקפת העולם המנחה את מקבלי ההחלטות במדינה ואת יכולתם

27משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

קבוצת הזכויות הטבעיות הזכות

הבסיסיתסיבותיההגדרתה

הזכות לחייםלביטחון

זכותו של אדם להגנה על ידי המדינה מפני פגיעה פיזית

ונפשית

זכות זו נובעת מהראייה הדמוקרטית שלפיה החיים הינם

ערך עליון ועל כן נטילתם או פגיעה בהם מנוגדות לכל המוסר

האנושי . כמו כן הכבוד גם הוא ערך עליון ועל כן ערעור ביטחונו של האדם דרך השפלה ,הפחדה

והטרדה )בבית בעבודה אובחברה (הוא לא לגיטימי .

זכותו של אדם לעשות כרצונוהזכות לחירותכל עוד אין העניין מנוגד לחוק

הראייה הדמוקרטית רואה באדם יצור עצמאי ,חושב בקורתי,לוקח אחראיות ועל כן ניתנת לו חירות

כללית כל עוד מעשיו אינםפוגעים בזכויות של אחרים ,

בחברה בערכיה ,בעקרונותיה ,ביעדיה ובעצמו

זכותו של אדם להחזיק רכושוהזכות לקניין הפרטי ,חומרי ורוחני ,

ולהשתמש בו כרצונו ללאחשש שיילקח ממנו

במהלך חייו צובר אדם רכוש פרטי אותו קנה, קיבל או יצר.

רכוש מוחשי או קניין רוחני. זכותו הטבעית שרכוש זה ישאר שלו, וכל שימוש בו ללא רשותו הוא עבירה על החוק. כשהמדינה בוחרת לפגוע בזכות זו על פי

חוק , כמו במקרה של הפקעת קרקע ,עליה לפצות את הנפגע

בכסף או בשטח אלטרנטיבי . זכותו של אדם באשר הואהזכות לשוויון

אדם ליהנות מיחס שווה כמו לכל אדם אחר ולא להיות מופלה על רקע כל שהוא

)כמו מין ,דת ,לאוםוהשקפה (

כל בני האדם זכאים לשוויון זכויות ולחובות שוות , "שוויון בפני

החוק " , והוא נקבע מהתפיסה שבני האדם זהים זה לזה

במעמדם ובערכם . במסגרת הזכות לשוויון אנו מוצאים גם את ההעדפה המתקנת, - כלי לייצור

שוויון. הזכות להליך

הוגן זכותו של אדם הנמצא

בתהליך של העמדה לדין שלא יפגעו בזכויות האדם שלו

באופן לא חוקי

אדם שעצור זכאי לזכויות נאשם הנגזרות מזכויות אדם והפגיעה מותרת רק על פי חוק לדוגמא

24ניתן לעצור ללא משפט ל-שעות בלבד

זכותו של אדם שלא להיותהזכות לכבוד נתון ליחס משפיל , פוגע

ומעליב פיסי או מילוי

השמירה על כבוד האדם במשטר הדמוקרטי היא התשתית

לשמירה על שאר זכויות האדם זכותו של האדם לחיות ללאהזכות לפרטיות

חשיפה, התערבות או חדירהלחייו. ללא רשותו ורצונו.

הזכות חלה הן בתחום הפיסיהאישי, והן על רכושו וחפציו.

28משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הזכות לשםטוב

זכותו של אדם ששמו לאיוכפש

שלא יפרסמו אודותיו מידע שיקרי שעלול לפגוע בשמו, דימויו או

מעמדו הציבורי. לאדם הזכות לאמץ ערכיםחופש המצפון

מוסריים ולנהוג לפיהם. הערכים יכולים לנבוע

ממקורות שונים.

לאדם מותר לסרב לנהוג ולבצע מעשים הסותרים את ערכיו המוסריים: דתיים, חילוניים

אוניברסליים, אישיים וחברתיים. זכות האדם לבטא עצמו,חופש הביטוי

אמונותיו ודעותיו בגלוי ובכלדרך ) חוקית ( שיבחר

חופש הביטוי קשור לרעיוןהחירות והזכות לכבוד.

הזכות לבחור את העיסוק אוחופש העיסוקמשלח היד.

הזכות לעסוק בפועל בעיסוקהנבחר.

שני המובנים הם חלק מחופשהעיסוק.

זכות הציבורלדעת

זכות כללית המאפשרת לאזרח לצרוך ולקבל ולהחליף

מידע, ככלי לגיבוש דעותיו.

הזכות מאפשרת לאדם לקבל החלטה פוליטית שקולה,

המבוססת על מידע נרחב. חובת הרשויות לספק מידעחופש המידע

לאזרחים לאזרח זכות לקבל מידע וזכות

להשתמש בו

החובה אינה מוטלת על גופים פרטיים. המידע עשוי לסייע

לאזרחים במימוש זכויותיהם.

קבוצת זכויות האזרח / הפוליטיות קבוצת זכויות האזרח ניתנו לאדם החי במסגרת המדינה. מקורן של זכויות האזרח

הוא בזכות לחירות, ומעצם טבען הן עוסקות בחופש הפוליטי.

הסיבותההגדרההזכות הזכות לבחור

ולהיבחר הזכות לבחור - זכותו של אדם לבטא את עמדותיו הפוליטיותעל ידי קביעת הרכב השלטון .

הזכות להיבחר – זכותו של אדם להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת תפקידבאחד ממוסדות השלטון

זכויות אלה מבטאות רמות שונותשל מעורבות פוליטית

חופשההתארגנות

זכותו של אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרתה להשפיע על החיים הציבוריים ולהביאלשינויים חברתיים ופוליטיים

ארגונים , קבוצות עמותותפועלות למען מטרה משותפת .

ריבוי התארגנויות מחזק את שלטון העם ואת הפלורליזם

וכמובן תורם להגבלת השלטון זכותו של אדם לבטא אתחופש הביקורת

מחאתו על אופן התנהלותוופעולותיו של השלטון

נועדה לחזק מעורבות וממילאלהגביל את השלטון

29משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

קבוצת הזכויות החברתיות הזכויות החברתיות אינן מוגדרות כטבעיות, ועצם נתינתן לאדם ולאזרח מותנית

בגישת הממשל לנושאים חברתיים וכלכליים. וביכולת כלכלית של הממשל. הזכויות החברתיות מצויות על רצף שבין מדיניות ליברלית ומדיניות סוצאיל

דמוקרטית.

הסיבהההגדרההזכות הזכות

לרמת חיים זכותו של אדם לחיות את

חייו באופן שבו ימלאוצרכיו הבסיסיים

הראיה החברתית מעוניינת שאנשים יחיו ברמת חיים מסוימת כך שיכלו לתרום

לחברה כמו למשל צרכים פיזיים קורת גג, בטחון גופני ויציבות בחיים .

המדינה תעדיף לתת דמי אבטלה וקצבאות בכדי לעלות את רמת החיים

לאנשים מסוימים הזכותלדיור

זכות האדם למקוםמגורים

מדינת רווחה רואה לעצמה חובה לדאוגשלכל אחד קורת גג

הזכות לטיפולרפואי

זכותו של אדם לקבל טיפולים רפואיים בסיסיים

באופן שגרתי ובמצביםשהוא נזקק בהם

מדינת רווחה דואגת לביטוח ממלכתי , במדינה ליברלית כל אדם דואג לעצמו

לביטוח רפואי

זכויות עובדים

ותנאיהעסקה

זכותו של אדם שיהיו לו תנאים סבירים במקום

עבודתו

הגדרת שכר מינימום , הגדרת מס' שעות עבודה ,תנאי עבודה זכאות לתנאים

סוציאליים

הזכותלחינוך

זכותו של אדם לקבל השכלה בכדי שיוכל לתרום

לחברה

ככל שהאזרחים יהיו יותר משכילים , כךייטב לחברה

קבוצת זכויות הקבוצה / המיעוט. חלק מן הדמוקרטיות הכירו בזכויותיו של המיעוט לשמור על ייחודו ואפילו לסייע לו

בכך. לעומתן, יש דמוקרטיות המסרבות להכיר בזכויות המיעוט ודורשות ממנולהתמזג ברוב, לוותר על ייחודו ולהסתפק בזכויות שמקבלים שאר האזרחים.

בדמוקרטיות, היחס למיעוטים נע על רצף של ליברליות קיצונית, מתונה עד להכרה כל הגישות הן דמוקרטיות משום שהם משקפות אתותמיכה בזכויות הקבוצה.

.רצון העםמכירה בזכות הקבוצהליברליות מתונהליברליות קיצונית

תאורהגישה

שלילת רעיון המיעוטים ודרישה מהם שיהיו חלק

מהרוב

המיעוט מתארגן בעצמו ולע חשבונו.

המדינה אינהמתערבת ותומכת

המיעוט זוכה להכרה, הגנה חוקית על זכויותיו

ומקבל מהמדינה אמצעיםלשמור על זהותו

זכות קיוםלמיעוטים

ישישאין

30משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הכרה חוקית

במיעוט

ישאיןאין

ישראלארה"בצרפתדוגמה

מדינה המכירה בזכות המיעוטים להיות קבוצה נפרדת, ומעניקה להם מן הזכויותהבאות:

מאפייניההגדרתההזכות הזכות למערכת

חינוךאוטונומית )לשון(

זכותו של בן מיעוט ללמוד בשפתו את

התכנים התרבותיים אליוהוא שייך .

עולם התרבותי של המיעוט שונהמתרבותית של רוב העם .

הכרה בשפץ המיעוט כשפהרשמית במדינה

זכותו של בן המיעוט ששפתו תוכר כרשמית

במדינה כדי לעזורלקליטתו החברתית

מדינה רואה חשיבות להכרה בשפה בכדי לשפר את הקשר

ושיתוף הפעולה חברתי-מדיני . זה בא לידי ביטוי בתרגום בטלוויזיה,בשלטי דרכים או מסמכים רשמיים

הזכות לייצוג בפרלמנט

כקבוצה ייחודית, ובמוסדות

השלטון

זכותו של בן מיעוט לפעול למען עניניו

החברתיים והמדינייםמתוך רשויות השלטון

בן המיעוט יעדיף איש מטעמו בשלטון בכדי שיגן עליו ויעמוד על

זכויותיו

הזכות לחופשהדת

זכותו של בן מיעוט לבטא את דתו , את

אמונותיה ומנהגיה

הדת הנה מרכיב מרכזי בתרבותו של המיעוט אין לחייב אותו לעשות

מנהגים של דת אחרת . מדינה המכירה בזכויות קבוצה

תספק את כל הצרכים הדתיים שלהמיעוט .

הזכות לאוטונומיה

טריטוריאלית

זכותו של בן מיעוט לשמור על יחודו באזורשבו המיעוט הוא הרוב

– המדינהאוטונומיה טריטוריאלית מעניקה למיעוט אפשרות לשלטון עצמי באזור בו הוא מרוכז ] כמובן

בכפוף לשלטון המרכזי[ אוטונומיה קהילתית – כשהמיעוט

מפוזר

חובות האזרח והאדם בדמוקרטיה

חובות האדם כאדם * כדי שכל אדם יוכל לממש את זכויותיו הטבעיות עליו להכיר גם בזכות האחר

לממש את זכויותיו שלו. * חובת האדם היא לגלות סובלנות כלפי האחר ולכבד את זכותו להאמין ולנהוג לפי

ערכיו.

לסיכום: מערכת זכויות האדם בחברה הדמוקרטית נבנתה נדבך על גבי נדבך. תחילתה בזכויות הטבעיות, המשכה בזכויות הפוליטיות, שהובילו לזכויות החברתיות

כלכליות ובסוף הגיעו זכויות הקבוצה. אין עוררין בדמוקרטיה על קבוצת הזכויות הבסיסיות וקבוצת הזכויות הפוליטיות, הן מקובלות על כל הדמוקרטיות. מאידך,

קבוצות הזכויות החברתיות והקבוצתיות נתונות לפרשנות השלטון.

31משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

* חובת האדם היא לא רק לאפשר לאחר לחיות את חייו כרצונו, אלא גם לסייע לובכך אם מפריעים לו.

מבחינים בשני אופנים של חובות אזרח: חובות אזרח הנובעות

מתוקף חוק. חובות הנובעות ממודעות האדם להיותו מרכיב בחברה

ובמדינה. בדמוקרטיה, כל אדם

חייב לציית לחוק. החובה / הזכות האזרחית להשתתף בעיצוב החיים

הציבוריים והפוליטיים – השתתפות בבחירות. חובה להתריע על עוולות הנגרמות לפרט ולכלל ולבקר

את השלטון.

התנגשות ואיזונים בין הזכויות, עקרונות, ערכים ואינטרסים. אחת הבעיות הקשות בדמוקרטיה היא שמירת האיזונים בין הזכויות, העקרונות,

הערכים והאינטרסים השונים שלעתים מתנגשים אלו באלה. הכלל הנקוט בדמוקרטיה הוא לפגוע כמה שפחות בכל אחד מהזכויות, העקרונות, הערכים והאינטרסים. האיזונים מושגים באמצעות המנגנונים הדמוקרטים: משפט,

הכרעת רוב, הסכמיות, סובלנות.דוגמאות להתנגשות בין זכויות

הזכות /האינטרס

הדוגמאהמתנגש

פרסום האשמות נגד אדם לפני פסק הדיןהזכות לשם טובחופש הביטויחיפוש בכליו של העולה למטוס.ביטחון הציבורהזכות לפרטיותשכר מינימום, מיסוי פרוגרסיבי.יעדים חברתייםחירות כלכליתגיוס חובה לצבאביטחון המדינההזכות לחירות ציורים ומעשים הפוגעים ברגשות דתיים /רגשות הציבורחופש הביטוי

לאומיים האינטרס

הציבוריהלאמת שטח פרטי לשם בנייה ציבורית.זכות הקניין

העדפה מתקנת על כל מרכיביה.אינטרס ציבוריהזכות לשוויון הפגנות שנגררות לאלימות מופסקות ע"יזכות ההפגנהשלום הציבור

המשטרה הגבלת חירויות ) נישואין, עבודה בשבת( בשםהחירותאינטרס הציבור

האינטרס הציבורי – החיים ביחד.

32משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

עקרון שלטון העם, הוא הריבון.מקור הסמכות השלטונית, כלל אזרחי המדינה, הוא העם.1 המדינה הדמוקרטית היא פיתוח רעיון האמנה החברתית. בני העם הסכימו.2

על מסגרת המדינה ולכן הם הריבון. לעם יש זכות להעביר לנציגיו את הריבונות לתקופה מוגדרת, מרצונו.3

החופשי. עקרון שלטון העם מתבטא בחופש לפרט להיות מעורב בפוליטיקה בכל דרך.4

הנראית לו. עקרון שלטון העם מבוסס על כללים, הסדרים שלטוניים ותרבות פוליטית.5

דמוקרטית.

תרבות פוליטית דמוקרטית מערכת של סמלים נורמות התנהגות וצרכי חיים המקובלים ביחס לחיים הפוליטיים

במדינה. התרבות הפוליטית מהווה שילוב בין שני מרכיבים: שכולל הליך בחירות חופשי ועקרון הכרעת הרוב כדרך לפתרוןמרכיב פורמלי,

מחלוקות., כיבוד זכויות האדם, הגנה על המיעוט.מרכיב מהותי

התרבות הפוליטית היא נורמה מקובלת, לא מחייבת באופן הניתן לאכיפה. התרבותהפוליטית הדמוקרטית היא תוצאה של התפתחות.

עקרון שלטון העם מתבטא בשתי צורות עיקריות:דמוקרטיה ישירה – כל העם משתתף בקבלת החלטות הנוגעות לעם ולמדינה

דמוקרטיה עקיפה / ייצוגית – העם מעביר את ריבונותו, לתקופה קצובה, לנציגיםשנבחרו על ידו.

דמוקרטיה ישירה העם, הריבון, שותף פעיל בקבלת ההחלטות הקשורות לניהול המדינה.

אנו מכירים שתי צורות של דמוקרטיה ישירה: I – אינה אפשרית בקהילות רבות אוכלוסין.הדמוקרטיה האתונאית – II – במסגרת הדמוקרטיה העקיפה / ייצוגית מתאפשרתמשאל העם –

הפניית שאלה ספציפית לעם כדי לאפשר לו להחליט בעצמו ולא דרך נציגיובפרלמנט.

33משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

.היתרונות והחסרונות של משאל העםנגד משאל עם.בעד משאל עם.

עוקף את הפרלמנט – אי אמון בנבחריםביטוי ישיר לעקרון שלטון העםוהחלשת מוסדות השלטון הנבחרים.

הצגת נושא פשטנית בלי המורכבות הכרוכהיוצר מעורבות אזרחית רבה יותרבבעיה.

מספק הכרעה חותכת בנושאיםשנויים

דרך הצגת הנושא וניסוח הבעיה יכולים לגרוםלהטיית הדעת ויש חשש למגמתיות הממשל.

אין מקום לפשרה, אפשרות לגרום שסעיםלגיטימציה למדיניות השלטון.בגלל חוסר הסכמיות

דמוקרטיה עקיפה / נציגותית העם מעביר את ריבונותו וזכויות השלטון )תוך ויתור זמני על ריבונותו( לנציגים

המוסכמים עליו, שנבחרו בבחירות חופשיות. הנציגים מנהלים את הפוליטיקה בשמוובסמכותו.

הסיבות להנהגת הדמוקרטיה העקיפה / ייצוגית: – במדינה המוני אזרחים ואין אפשרות טכנית לכנסם, לשמוע אתקשיים טכניים

דעתם ולנהל הצבעה. - מרבית האזרחים אינם מכירים ומתעניינים במערכת הפוליטית.חוסר עניין – למרבית האזרחים אין הידע הנחוץ לקבלת החלטות מקצועיות.חוסר ידע

* – למרבית האזרחים אין מיומנות בניהול המערכות המדיניות.חוסר מיומנות

צורות ממשל בדמוקרטיה עקיפה ) ייצוגית ( דמוקרטיה

יצוגית צורתממשל

ממשל נשיאותי) ארה"ב(

ממשל פרלמנטרי.)מרבית הדמוקרטיות(

ממשל מעורב. שילוב של ממשל

נשיאותיופרלמנטרי.

רשותמחוקקת

קונגרס.נבחר ע"י העם

פרלמנט.נבחר ע"י העם

פרלמנט.נבחר ע"י העם

רשותמבצעת

נשיא.נבחר ע"י העם

ממשלה.נבחרת ע"י הפרלמנט

– נבחר ע"ינשיא העם. עוסקבענייני חוץ.

–ממשלה נבחרת ע"י הפרלמנט.

עוסקת בענייניפנים

– כלפיהנשיא –כלפי הפרלמנט – הנשיאכלפי העם אחריות

34משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

הרשותהמבצעת

הצבורהממשלה נבחרה על ידותלוי באמון הציבור – כלפיהממשלה הפרלמנט.

יחסי רשות מחוקקת

ורשותמבצעת

אין תלות, אך יש מגבלות במסגרת

מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות

)הפרדת רשויות(

הממשלה תלויה באמון הפרלמנט. אי אמון

הפרלמנט בממשלהיביא לנפילתה.

הנשיא – כנהוגבמשטר נשיאותי

הממשלה – כנהוג בממשל

פרלמנטרי.

בחירות דמוקרטיות. מדי תקופה נתונה ]בישראל כל ארבע שנים[ בוחרים אזרחי המדינה הדמוקרטית

את נציגיהם לשלטון. : א. חוסר היכולת לקיים דמוקרטיה ישירה מחייב ממשל של נציגי ציבור. הסיבות

ב. הבחירות הן הליך מרכזי בדמוקרטיה ותנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה.

בבחירות הדמוקרטיות מגולמים העקרונות הדמוקרטיים הבאים: – העם בוחר בנציגיו לפרלמנט )או נציג לנשיאות(. בכך מבטאעקרון שלטון העם. 1

העם את ריבונותו על ארצו. – הקבוצה הזוכה ברוב הקולות בבחירות זוכה לייצוג יחסיעקרון הכרעת הרוב. 2

גדול יותר בבית המחוקקים ולאפשרות להרכיב את הממשלה. – המפלגות השונות מבטאות דעותעקרון הפלורליזם )הסובלנות וההסכמיות(. 3

ואינטרסים שונים. השתתפות חופשית הקבוצות השונות בבחירות, מגשימות אתהעקרון הפלורליסטי במלואו, כולל עקרון הסובלנות וההסכמיות.

– בתהליך הבחירות מגולמות הזכויות הטבעיות והפוליטיותעקרון זכויות האדם. 4 של האזרח: להבחר, לבחור, להתאגד', חופש הביטוי, חופש הדעה, הזכות לפרטיות

והזכות לשוויון. – אם העם אינו מרוצה משליטיו הנבחרים, או אם הואעקרון הגבלת השלטון. 5

רוצה להחליפם באחרים, שמורה לו הזכות לעשות כן אחת לתקופה קצובה. – תהליך הבחירות, המועד ונהליו נקבעים בחוק.עקרון שלטון החוק. 6

לסיכום: בדמוקרטיה הייצוגית / העקיפה רק נציגי העם משתתפיםבתהליך קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות.

נציגים אלו מקבלים מן העם את הסמכות לייצגו לתקופה קצובה. יש חשיבות מרובה להשתתפות האזרחים בפוליטיקה כדי להגביל

35משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

התנאים ההכרחיים לביצוע בחירות דמוקרטיות: הסיבה: לא כל תהליך של בחירות הוא דמוקרטי. לכן, יש צורך בתנאים מוקדמים

אלו: וההתארגנות בלא הפרעה – מתן אפשרות לחופש הביטוי בחירות חופשיות.1

[.פלורליזם. ]והתהליך מתקיים בין לפחות שתי מפלגות שלטונית.[שוויון – לכל אזרח יש את הזכות לבחור ולהיבחר. ] בחירות כלליות.2[שוויון –אדם אחד, קול אחד. ] בחירות שוות.3 – מתקיימות כל פרק זמן קבוע או מוכרזות ע"י בית בחירות מחזוריות.4

המחוקקים לפני הגבלתהמועד הקצוב. )חריגות רק במקרים מיוחדים: מלחמה, אסון טבע(. ]

[השלטון[חרות – לא מאפשרות הפעלת לחץ לא הוגן על המצביע. ] בחירות חשאיות.5

: אנו מכירים שתי שיטות בסיסיות לבחירות לבית מחוקקים בחירות יחסיות - ארציות -

רשימתיות.בחירות אזוריות-רוביות-אישיות

במיבוחרים

- בוחריםשיטה רשימתית ברשימת מועמדים של מפלגה.

מועמדי המפלגה יכולים להבחר בבחירות מקדימות )פריימריז(, בחירות במוסדות המפלגה, ע"י

ועדה מסדרת. סדר המועמדים ברשימה מחייב

גם אחרי הבחירות.

– בד"כ בבחירותשיטה אישית לנשיאות, לראשות עיר, בבחירות אזוריות בהן יש קשר בין המועמד

לבוחריו. המועמד מציג עצמולבוחרים.

אזוריהבחירה

– כל המדינה מהווהשיטה ארצית אזור בחירה אחד לצורך חישוב

התוצאות.

– המדינה מחולקתשיטה אזורית לאזורי בחירה ע"פ המקומות

בפרלמנט. כל אזור שולח לפרלמנטנציג ]או יותר[ שנבחרו מתוך האזור.

דרך חלוקת

המנדטים

– כל רשימה מקבלתשיטה יחסית בכנסת את מספר המושבים

היחסי למספר הקולות שקיבלהבבחירות.

שיטה רובית – מועמד המפלגה שקיבל את מירב הקולות ]רוב

[ באזורו ייצג50%מוחלט מעל את האזור בפרלמנט. אם אין רוב

מוחלט יערך סבוב נוסף. יתרונותהשיטה

* יחסי הכוחות בבית המחוקקים משקפים בדיוק רב את יחסי

הכוחות בציבור. * שינויים בחברה מצמיחים

מפלגות פוליטיות חדשותועדכניות.

* בזבוז מיזערי של קולותבוחרים.

* התמקדות בשאלות לאומיות.

* האזרח בוחר אישית את מועמדולפרלמנט.

* הנבחר מחוייב אישית לציבורבוחריו.

* מספר מפלגות קטן המעודד הקמת מערכת דו מפלגתית

שמאפשרת הקמת ממשלה יציבה.* אין סכנה לעריצות המיעוט.

* התמקדות באינטרסים של* ריבוי מפלגות קטנות חסרונות

36משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

* חוסר יכולת לקבל מפלגההשיטה גדולה בפרלמנט. משפיע על

יציבות השלטון* קושי להקים ממשלה יציבה

* סכנה לעריצות המיעוטבקואליציה.

האזור על חשבון ראיה כללארצית.

*נאמנות הנבחר לקהל בוחריו ופחות למפלגה שהוא רץ

בשורותיה. * קולות לנציג שהפסיד בבחירות

אובדים.* אין ייצוג לקבוצות מיעוט.

* ויכוח בין אישים ולא על בעיותלאומיות.

בהעדפה בין שיטות הבחירה באים לידי ביטוי הערכים החשוביםלמדינה:

השיטה הארציתהשיטה האזוריתהשיטה היחסית השיטה הרובית דגש על עקרון הכרעת הרוב

ויציבות שלטונית.

דגש על עקרון הייצוג ההולם

ועקרון הפלורליזם.

דגש על חשיבות הקשר בין האזרח

לנציגו.

דגש על ביטוי ההשקפות השונותבנושאים לאומיים.

השתתפות אזרחית בעוד שההשתתפות הפוליטית חשובה לדמוקרטיה בכך שיותר אזרחים פועלים כדי להשפיע על עתידם, עתיד ארצם והאינטרסים שלהם. להשתתפות האזרחית מטרה

משלימה: גיוס אנרגיה של האזרחים לטובת פעילות ציבורית. הפעילות האזרחית מרחיבה את ידיעותיו של האדם על סביבתו ומעודדת אותו להתייחס לזולת.

השתתפות ומעורבות אזרחית חשובה לדמוקרטיה משום שיש בה עידוד תכונותחברתיות כמו הדדיות וסובלנות. והיא אמורה לגשר על פערים ולמנוע קיטוב.

עקרון הגבלת השלטון

מדוע יש להגביל את השלטון? למוסדות השלטון עוצמה רבה. הכוח והעוצמה שמרוכזים ביד השלטון מאפשרים

לממשלה לבצע את תפקידה בצורה הטובה ביותר. ריכוזה הכוח בידי הממשלה מעלה חשש שהממשלה תעשה בו גם שימוש לרעה, כנגד האזרחים והאינטרסים

שלהם. לכן, כדי שהשלטון לא ינצל את יכולתו ויהפוך "לאויב" העם במקום למשרתו, יש לשים עליו מגבלות וריסונים, ולדאוג שיהיה גם בידי הרשויות האחרות

יכולות לאזן את כוחו של הממשל. ]דוגמאות: גרמניה הנאצית, ונצואלה[. במדה ואין". עריצות שלטוניתפיקוח והגבלה על השלטון יכולה להתפתח "

37משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

מקורות העוצמה של השלטון: - משטרה, צבא שירותימנגנוני אכיפה והמונופול להשתמש בכוח פיזי .1

הבטחון, כולם נשמעים מממשלה ועושים את רצונה. – לממשלה כספים רבים המגיעים אליה ממסיםמשאבים כלכליים.2

שמשלמים אזרחי המדינה, תשלומים עבור שירותים, מכסים וכספים מחו"ל. לממשלה גם חברות, אדמות, זכיונות ועוד. כל אלה ניתנו למדינה על פי החוק, כדי

שתשתמש בהם לטובת המדינה והאזרחים. – השלטון מגייס לשורותיו אנשי מקצוע בכל רמותמשאבים אנושיים.3

הניהול: עורכי דין, רופאים, רואי חשבון, ועוד. כל אלה יכולים להיות מופעלים גםכנגד הציבור.

– חלק מעבודת השלטון קשור באיסוף מידע רב על אזרחיםמקורות מידע .4ומוסדות. ברצותו, יוכל השלטון לעשות שימוש לרעה במידע זה.

לכן העם, הריבון, שהפקיד את הכוח בידי השלטון, מגביל כוח זה באמצעות מנגנוניפיקוח ובקרה.

מטרת מנגנוני ההגנה והבקרה שמירת שלטון החוק ומניעת עריצות שלטונית..1הגנה על חירויות האזרחים..2שיפור איכות השלטון..3

מנגנוני הגבלת השלטון – חילופי השלטון בזמנים קצובים הם מנגנון פיקוח יעיל. הממשל בחירות.1

מעוניין להשאיר אצל האזרחים רושם טוב, אחרת לא יבחרו בו שנית. כמו כן,הממשל חושש שיורשיו בתפקיד יגלו את מעשיו הרעים ויעמידו את החוטאים לדין.

– סמכויות הממשל והביצוע מחולקים בין הרשויות. אין הפרדת רשויות.2 רשות אחת יכולה לבצע את כל רצונה. היא תלויה במעשי הרשויות האחרות.

]לדוגמה, בית המחוקקים אינו יכול לשפוט עבריין וגם לא לעצור אותו. את שתיהפעולות עושות רשויות נפרדות[.

– מנגנונים מוסדיים שמטרתם לבקר את מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים.3השלטון,

שמעמדם מעוגן בחוק ושממומנים ע"י הממשל: מבקר המדינה, נציב תלונותהציבור, בתי המשפט, בית המחוקקים.

38משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

– מנגנונים חוץ מוסדיים: עיתונות, מנגנוני פיקוח וביקורת א-פורמליים.4הפגנות, אומנות.

– קובץ חוקים שהשלטון מחויב לו. בחוקה מצוינים בפירוש המגבלות חוקה.5והאיסורים שחלים על השלטון, והוא אינו יכול לשנותם.

מנגנוני פיקוח מוסדיים / פורמליים הפועלים מכח חוק. מערכתמבקר המדינהבית המחוקקים

המשפט נציב תלונות

הציבור * פקוח על הממשלה, דרישת דין

וחשבון.* הבעת אי אמון

* חקיקה שהממשלהזקוקה לה.

* תקציבהממשלה.

* אופוזיציה .

* נבחר ע"י הכנסת אךעצמאי בפעולותיו.

* מבקר את כל מוסדותהשלטון.

* מבקר מוסדותמתוקצבים ע"י המדינה.

*מגיש דו"ח לכנסתולממשלה

* בג"צ – ביקורת

שיפוטית עלמוסדות שלטון. * מרסן פעולות

שלטוניות שפוגעות בחוק

או בזכויותהאזרח.

* שייך מנהליתלמבקר המדינה. * מגן על האזרח מפני פגיעה של

גוף שלטוני.

מנגנוני פיקוח א- פורמליים. / חוץ מוסדיים מנגנוני הפיקוח הבלתי פרומליים פועלים מכוח יוזמה פרטית של קבוצות אזרחים.

סמכותם באה מידי עקרון חופש הביטוי, זכות הדעה ועקרון ריבונות העם. אנו מכירים בשלשה אופני פיקוח א- פורמליים מרכזיים. אולם, כיוון שאנו עוסקיםבארגונים לא פורמליים, יתכנו בהחלט גם צורות חדשות שאינן מצויינות כאן:

אומנותדעת הקהלאמצעי התקשורת * רדיו, טלביזיה, עיתונות

כתובה. מביעים את דעתם * פניה לרשויות, לעיתונות,

לבג"צ, הפגנות ואתריאינטרנט.

* יצירות אומנות המביעות דעות פוליטיות: ציור,

מוזיקה, סיפורת, שירהועוד.

שלטון החוק – שוויון בפני החוק.15מהו חוק?

הוראה מחייבת שנקבעה ע"י הרשות המחוקקת. החוק מחייב את כל אזרחי, תושבי ואורחי המדינה ואת כל מוסדותיה והרשויות בה. כל הפרטים והמוסדות בתחומים

המדינה

39משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

: עקרון שלטון החוק הכרחי לפעולתו התקינה של המשטר הדמוקרטי - כל אזרחי המדינה ורשויות השלטון כפופים לחוק.השוויון* מבטא את ערך

– שנציגו הם שחוקקו את החוק.עקרון ריבונות העם* מסמל את האזרחית לניהול המדינה בשיתוף. ההסכמיות* מבטא את - החוק חייב להתקבל באופן דמוקרטי.עקרון הכרעת הרוב* מבטא את

של השלטון בעיני הציבור.הלגיטימיות* החוק מבטא את

במדינה דמוקרטית, כדי שחוק יתקבל כנורמה מחייבת, ויאכף על האזרחיםוהרשויות כאחד, עליו לענות לשני מובנים: המובן הפורמלי והמובן המהותי.

ההבחנה בשני המובנים למושג "שלטון החוק".שלטון חוק מהותישלטון חוק פורמלי

כפוף לכללי החקיקה בדמוקרטיה: הכרעת רובברשות המחוקקת.

עוסק בתוכנו של החוק ולא רקבדרך חקיקתו.

לאזרח, החוק קובע בבירור את האסור. כלשאינו אסור, מותר.

החוק חייב לשמור על מערכת זכויות החירות והשוויון, ברוח

הדמוקרטיה. לרשויות, החוק קובע את המותר. מה שאינו

מותר, אסור. החוק חייב להתאים לרוחה של

המדינה הדמוקרטית. כל האזרחים ורשויות השלטון מחוייבים לציית

לחוק.החוק חייב להתפרסם, כולם יכולים להכירו.

החוק ייאכף בצורה שווה על האזרחים והרשויות.

!מהי עבריינות? - כל אי ציות לחוק

. פקודה בלתי חוקית בעליל פקודה הסותרת את המוסר, את הערכים הבסיסיים של החברה ושוללת מהנפגע

את זכויותיו ובמיוחד את זכותו לחיים. חובה על מקבל פקודה כזאת שלא לציית לה, אחרת הוא יחשב כעבריין בעצמו.

לסיכום: המובן המהותי עוסק בתוכנו של החוק. הדרישה היא שהחוק לא רק יתקבל בהליך תקין, אלא גם ישקף את רוחהדמוקרטיה על מרכיביה: זכויות האדם, האזרח והקבוצה.

. – נציגי העם הם שחוקקו אתשלטון החוק מסמל את ריבונות העםבדמוקרטיה, החוקים. לכן,

. מלגיטימיות השלטון שלטון החוק בדמוקרטיה נובע

40משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

חיילי צה"ל עשויים לעמוד בפני דילמות קשות, במלחמה לבטחון ישראל. עליהםלזכור:

פקודה בלתי חוקית בעלילפקודה בלתי חוקיתפקודה חוקית החייל חייב

לציית. אם לא יציית

יועמד לדין

הפקודה אינה חוקית מבחינהמשפטית. )החוק, הנוהל, התקנון(

החייל חייב לציית אחרת יועמד לדין.מפקדו עשוי לעמוד לדין

פקודה לא מוסרית הסותרתערכים דמוקרטיים.

אסור לחייל לציית וחובתולסרב.

החייל המציית ומפקדויועמדו לדין

עקרונות הסובלנות, הפלורליזם וההסכמיות. שלושת העקרונות שונים זה מזה, אך מהווים תנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה. מטרת העקרונות היא לאפשר מסגרת משותפת לאוכלוסייה מגוונת החיה במדינה,

תוך הכרה בשונות המאפיינת את החברה האנושית ומתן מקום וביטוי לדעותמנהגים ואמונות של קבוצות שונות.

.הלגיטימציה של השונהבמרכזן של שלושת העקרונות נמצא את מאפייני העקרונות

הסכמיות19 סובלנות17 פלורליזם18עקרון מה

נדרשהסכמהקבלההכרה

הכרה בקיום השונותמהותבחברה ובמימושה.

: הכרההכרה בקיום בקיומו של מגוון דעות

והשקפות והכרה בזכותן של הדעות

הללו להתקיים.

– לכלהכרה במימוש הקבוצות זכות לבטא

את השונות ביניהן, ולהתארגן במסגרות

כדי לממש את הזכויות הללו ולפעול לקידום

האינטרסים שלהן.

קבלת השונה וכיבודו.

כיבוד זכות הזולת – ולקבלולהיות שונה

גם אם אין מסכימיםאיתו.

כיבוד הזכות לבטא את – נכונותהשונות

לאפשר לזולת להיות שונה ]בדעותיו, לבושו, אורח חייו[. לאפשר לו

להתבטא ולפעול בדרכו, גם אם השונות

גורמת לאי נוחות וסבל.

הסכמה בין שונים הסכמה בין קבוצות

שונות במדינה על מכנה משותף וכללי המשחק

הדמוקרטי. לאחר קבלת ההסכמה, כל הקבוצות

מחוייבות לה. ההסכמה היא בעניינים

שיש בהם מחלוקת: הגדרת המשטר, הגדרת אופי המדינה, נושאי דת

ומצפון.

לאפשר לקבוצותמטרה ודעות שונות להשפיע על התנהלות המדינה

והמרחב הציבורי.

מתן אפשרות הדדית לכל פרט לנהוג

ולהתבטא על פי דרכוואמונתו.

קביעת מסגרת משותפת שתאפשר לכל אזרחי

המדינה לפעול בתוכה למרות השונות וחילוקי

הדעות.מתקש

ר ל..ריבונות העם.

העם, כלל אזרחיחופש הביטוי.

לכל אדם חירות לבטאהאמנה החברתית.

החברה הדמוקרטית

41משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

המדינה מורכב מקבוצות שונות שלכל

אחת מהן הזכות להשפיע על התנהלות המדינה מעצם היותם

חלק מהעם הריבון.

כל דעה בכל דרךשיבחר, מבלי שיוגבל.

נוצרה תוך ויתור הדדי של פרטים וקבוצות על מימוש מלא של זכויות

וחירויות. בתמורה מתאפשרת קיומה של

המסגרת המדינית שמטרתה הגנה על

הזכויות. נובעמ..

ההכרה שאין רק אמת אחת. יש מקום

לאמיתות שונות לפעול ולהשפיע על

החברה והמדינה.

עמדה הטוענת שיש רק 'אמת אחת' נכונה,

אך ישנה נכונות לאפשר גם לאחר

להשמיע דעות שונות.

הבנה שיצירת מסגרת מלכדת מחייבת מציאת

מכנה משותף שלא מבטל את השונות, אך

מגביל אותה במידהמוסכמת.

מדינה יהודית– המשטר והפוליטיקה במדינת ישראל –פרק ב' ודמוקרטית.

. חוק השבות וחוק האזרחות22חוק השבות

חוק השבות מסיים את הויכוח ההיסטורי בתנועה הציונית ובישוב היהודי בנושא היקף העליה היהודית לארץ ישראל. למרות הדרישה לעלייה חופשית לכל היהודים, היה בישוב ויכוח בדבר איזה יהודים נדרשים קודם. האם להעלות קודם צעירים שיסייעו

בבניית המדינה, או להעלות את כולם, גם זקנים וחולים. בידיעה, שאלה יפלו למעמסה על הישוב שזה עתה סיים מלחמה קשה ושרוי במשבר כלכלי עמוק, רעיון

"העלייה הסלקטיבית". בסופו של דבר הוחלט שמדינת ישראל תקלוט כל יהודישיגיע אליה, משום שהיא אמורה להיות מקלטם של כל היהודים.

תפיסה זו באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות, בה נאמר: "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות...". אמירה זו רואה בעלייה היהודית לא"י

"שיבה הבייתה". זה עניין שיש לעודדו. עניין ההעדפה להגירה / עלייה יהודית לא"י עלה כבר בראשית ימי המדינה, עת

הכנסת התלבטה בעניין "חוק האזרחות". חוק שאינו נותן עדיפות ליהודי, לבין חוק אזרחות נייטרלי,היה על הכנסת לבחור בין

בכך שיקנה לכל יהודי, באופן אוטומטי אזרחות ישראלית,אזרחות המעדיף יהודים

42משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

מיד עם עלותו ארצה. לכן הועלו לפני הכנסת שתי הצעות חוק נפרדות: חוק השבותוחוק האזרחות.

מדינת העם היהודי"חוק השבות" הוא הביטוי החזק ביותר לכך שמדינת ישראל היא , בעקבות יוזמה של ח"כ זרח1950כולו. החוק התקבל בכנסת בשנת תש"י

ורהפטיג. ממפלגת הפועל המזרחי. החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ ישראל ולקבל תעודת עולה,

שמזכה אותו מיידית באזרחות ישראלית. במקרים מיוחדים יכול שר הפנים לסרבלתת ליהודי תעודת עולה:

- המבקש פועל נגד העם היהודי.- המבקש עלול לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה.

- למבקש עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור. תוקן החוק כדי לאפשר עלייה של מי שאחד מסביו היה יהודי, בן זוגו1970בשנת

יהודי או שהוא בן או נכד של יהודי. להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון. הגדרות מרחיבות אלו איפשרו את זרם העלייה של יהודי ברה"מ, ולאחר מכן חבר

המדינות. פסק בימ"ש עליון, בראשות השופט חשין, כי בן משפחה לא יהודי של1999בשנת

יהודי אזרח ישראל, אינו זכאי שבות.

הסיבות לחקיקת חוק השבות * עידוד בעלי זיקה משפחתית ליהודים לעלות לישראל ולהצטרף לעם היושב בציון

כאמצעי למניעת התבוללות. * עידוד יהודים הנשואים בנישואי תערובת לעלות לישראל ומציאת פתרון למשפחות

מעורבות. * עשיית צדק על ידי השוואת המעמד של בני משפחה מעורבת שעולים לישראל,

בלי שחלק מבני המשפחה ידרשו לעמוד במבחני חוק האזרחות בעוד האחריםיקבלו מעמד אוטומאטי.

* איזון בין ההגדרה המסורתית לבין ההגדרה הלאומית של המונח "יהודי" בחוקהשבות

* איחוד משפחות והגשמת הזכות לחיי משפחה משותפים.

בעיות שמציב חוק השבות: * מיהו יהודי – החוק סובב סביב המושג יהודי, דבר המעלה שאלות מיהו יהודי?

הויכוח בעניין זה מקיף שאלות של גיור וסמכויות גיור, קרבת משפחה ועוד.

43משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

* השוויון בין אזרחי המדינה – בעצם העדפת יהודים על אחרים יש חוסר שוויון כלפיהאזרחים הלא יהודים במדינת ישראל – משמע חוק מפלה.

* מאפשר עליית לא יהודים – ובכך פועל נגד העקרון של מדינת היהודים.

האם חוק השבות הוא חוק מפלה? השאלה: האם יכולה מדינה דמוקרטית לנהל מדיניות הגירה המעדיפה בני קבוצה

אתנית אחת על פני אחרות? האם יש כאן אפליה פסולה או הבחנה מותרת? עקרון ההבחנה במדיניות הגירה קיים בעוד מדינות לאום דמוקרטיות: גרמניה,

אוסרת כל1965פינלנד, יוון, פולין. אמנה בינלאומית שהתקבלה ע"י האו"ם ב צורה של אפליה גזעית, אתנית ודתית, אך מתירה למדינה שיקול דעת רחב במדיניות

ההגירה שלה, כל עוד אינה מפלה נגד לאום מסויים. משמע – כל עוד אין החוק מגדיר במפורש איזה קבוצה אסורה בכניסה למדינה. הפרשנות להוראה זו היא

שלמדינה אתנית יש אפשרות לארגן מדיניות הגירה מועדפת בעניין השיבה למולדת המתיר לבני הלאום מחו"ל לשוב לביתמפלה ולא מבחין– "ריפטריאציה". זהו חוק

מולדתם. .29/11/1947 של האו"ם מיום 181סימוכין לפירוש זה נמצא גם בהחלטה

"המעצמה המנדטורית תעשה כמיטב יכולתה להבטיח ששטח הנמצא בטריטוריה של המדינה היהודית, ובכלל זה נמל-ים ועורף ) אינטרלנד ( מספיק למתן אפשרות

לעליה ממשית, יפונו בהקדם האפשרי.."

.משמעות חוק השבות לגבי מעמדם של לא יהודים בישראללגבי לא יהודים יש בחוק השבות שתי דילמות.

כניסתם לארץ של בני משפחתו הלא יהודים של יהודי זכאי חוק השבות. יש.1 הדורשים לבטל בחוק השבות את "סעיף הנכד" כדי לצמצם את מספר הלא יהודים

העולים לישראל. ערביי ישראל טוענים כי חוק השבות הוא חוק מפלה, משום שהוא מאפשר.2

רק ליהודים והקשורים להם לעלות לישראל ולקבל את אזרחותה. מאידך, טועניםהיהודים כי בחוק יש העדפה מתקנת ליהודים שנרדפו ברחבי העולם.

חוק האזרחות דיןהחוק קובע את התנאים לקבלת אזרחות ישראלית. בחוק יש העדפה של "

", הנותןדין הקרקע", אזרחות העוברת בירושה בלי קשר למקום הלידה, על "הדםאזרחות לכל מי שנולד בשטח.

44משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

זכויות אזרחיות של אזרח ישראלי:.21, ולהבחר לכנסת החל מגיל 18- הזכות לבחור לכנסת מגיל

- הזכות לקבל ולהשתמש בדרכון ישראלי. - הזכות לצאת ולהיכנס למדינה בכל עת ) בהתאם להגבלות הבטחון או אחרות (.

תושב קבע עלול לאבד עקב כך את מעמדו.- זכות עבודה בישראל והקלות בתשלום מסים.- בטוח רפואי וקבלת קיצבאות מביטוח לאומי.

חובות אזרחיות: כמעט כל החובות האזרחיות מוטלות באופן שווה על כל תושבי הקבע במדינת

ישראל, בין אם הם אזרחים ובין אם לא. - חובת הצגת דרכון ישראלי בכל כניסה ויציאה מישראל ) גם לבעלי אזרחות

כפולה(.- חובת השירות הצבאי ) לכאורה מוטלת גם על תושבי הקבע (.

- להמנע מלסייע לארגונים או מדינות אויב. פעולה כזו יכולה להביא לשלילתהאזרחות.

כיצד רוכשים אזרחות ישראלית? דרכים לרכישת אזרחות ישראלית:7חוק האזרחות קובע

. – ראה החוקבאמצעות חוק השבות. 1 - סעיף זה מיועד ללא-יהודים )ערבים, דרוזים, בדואיםמכוח הישיבה בארץ. 2

על פלשתינה-ארץ-ישראל וישבו בתחומי מדינתהמנדט הבריטיועוד( שהיו נתיני . לפי סעיף זה ניתנת להם אזרחות ישראלית מלאה.מלחמת העצמאותישראל בתום

- אדם שהוריו - שניהם או אחד מהם - ישראלים, ונולד בישראל אומכוח לידה. 3 בחו"ל, זכאי לאזרחות ישראלית. ילדים של אזרח ישראלי שנולד בחו"ל לא יהיו זכאים לאזרחות ישראלית. שיטת "דין הדם" הוגבלה לדור אחד. ילדים אלו יוכלו

לזכות בקלות-מה באזרחות ישראלית, מכוח שבות )אם הם יהודים( או מכוח הענקה)ראו להלן(.

- סעיף ספציפי, שבא לפתור בעיה מיוחדת של תושבימכוח לידה וישיבה בארץ. 4 ישראל שנולדו לאחר קום המדינה, והם חסרי אזרחות כלשהי. כדי לקבל אזרחות

מכוח סעיף זה, על המבקש לעמוד במספר תנאים, כפי שנקבע בחוק.

45משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

- אדם המעוניין להפוך לאזרח ישראלי מן השורה, אך אינומכוח התאזרחות. 5 זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש ממנו

אזרחות, אך קודם לכן עליו לעמוד במספר תנאים - נמצא בישראל.

- היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה. - זכאי לתושבות קבע.

- נמצא השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע. - יודע ידיעת-מה את השפה העברית.

- ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרחישראלי.

- לשר הפנים ניתנת הסמכות והיכולת להעניק אזרחות ישראליתמכוח הענקה. 6 לאנשים שהמדינה חפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם, הדרוזים שלחמו לצד

, אנשי מדע, רוח, ספורט ועוד. סעיף זה מתייחס בעיקרמלחמת העצמאות בההגנה ללא-יהודים, שלא יכולים לקבל אזרחות מכוח סעיף אחר. שר הפנים אלי ישי העניק

אזרחות מכח סעיף זה לסנדרה סמואל, אזרחית הודו שהצילה את משה הולצברגבן השנתיים במתקפת הטרור במומבי.

הליך בו מוענקת אזרחות ישראלית לאזרח זר אשר איננו זכאי– הליך מדורג . 7

לאזרח ישראלי.נישא אשר חוק השבותלאזרחות מכוח - עלאיחוד משפחות ונישואין המבטיחות את חופש האמנות בינלאומיותעל פי

מדינת ישראל לפעול כדי להסדיר את מעמדם של זרים הנישאים לישראלים. כשמדובר ביהודים בעלי אזרחות זרה, מחילים עליהם ממילא את חוק השבות.

. עםהליך המדורגכשמדובר בלא-יהודים, עליהם להסדיר את מעמדם במסגרת הזאת חוק מיוחד אוסר הענקת אזרחות לאזרח מדינת אויב שנישא לאזרחית ישראל.

ביטול אזרחות ישראלית.שלשה מקרים בהם יכולה המדינה ליזום ביטול אזרחותו של אזרח ישראל:

- אם נכנס למדינה שמוגדרת בחוק כמדינת אויב או שקיבל עליו את אזרחותה.- אם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינה.

- אם אזרחותו ניתנה על יסוד פרטים כוזבים. ) הביטול עלול לחול גם על ילדיו(. אזרח ישראלי, המעוניין לוותר על אזרחותו, יכול לפנות לשר הפנים בכתב ולבקש

זאת. שר הפנים יכול גם לסרב לבקשה, לפי שיקול דעתו. מדיניות משרד הפנים עד כה מקשה על המבקשים לוותר על אזרחותם, ודורשת מהם, בין היתר, להוכיח שהם

חיים זמן רב מחוץ למדינת ישראל.

46משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

אזרחות כפולה. , והוא יחשב כאזרחאזרחות אחת נוספת או יותראזרח ישראלי רשאי להיות בעל

ישראל לכל דבר ועניין. חלות עליו חובות ככל ישראלי: שירות צבאי, דיני אישות,חוקי העונשין. זכויותיו ככל ישראלי: עבודה, קיצבאות סיוע ממשלתי.

חריג אחד, חבר כנסת אינו יכול להיות בעל אזרחות כפולה, משום שהוא חייבלהצהיר אמונים למדינה.

האם יש בחוק האזרחות פגיעה בעקרון השוויון? ערביי ישראל טוענים כי קבלת אזרחות ישראלית כתוצאה מחוק השבות היא.1

פגיעה בשוויון, משום שאין חוק השבות כולל גם ערבים. ע"פ חוק האזרחות, מכוח התאזרחות יכול לקבל אזרחות ישראלית אדם עם.2

ידיעה כלשהיא בשפה העברית. אין החוק מתיר זאת על ידיעת השפה הערבית,שהיא שפה שווה במעמדה בישראל.

.פרשות רופאייזן ושליט

החלטת בג"ץ רופאייזן תביעת

- אוסוולד רופאייזן )המכונה "האח דניאל"(ניצול שואה,

בן להורים יהודים אשר התנצר והפך לנזירקתולי.

, תבע1958עלה לישראל מפולין, ב- ממשרד הפנים להכיר בו כיהודי ולהחיל עליו

את חוק השבות משני נימוקים: היהודי. לכן . הוא מרגיש שהוא בן העםא

ביקש: להכיר בו כיהודי ע"פ לאומיותו- הוא בן הלאום היהודי, למרות שאינו כלומר

יהודי ע"פ דתו. רופאייזן הסביר את טענתו

בג"ץ דחה את בקשת רופאייזן בנימוק: רופאייזן רואה עצמו יהודי לפי ההלכה

היהודית כיוון שאימו יהודייה. חוק השבות הוא חוק חילוני אולם,

לכן לא ניתן בעניין זה ולא חוק דתי; להתחשב בכך שמבחינה

הלכתית-יהודית רופאייזן נחשב ליהודי. אין פה בדיקה דתית; רופאייזן התנצר

והוא עזב את העם היהודי. כמו כן, דעת הקהל היהודי בישראל

אינה רואה ברופאייזן יהודי, אלא

47משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

בנימוק שיש להפריד בין דת במובן של אמונה רוחנית, לבין לאום- במובן של מוצא,

היסטוריה ותרבות משותפים. הוא יהודי על פי ההלכה היהודית כיוון ב.

שאימו הייתה יהודיה. אומנם הוא עצמו המיר את דתו והוא בן הדת הנוצרית, אך מי

שנולד יהודי נשאר יהודי גם אם המיר אתדתו.

נוצרי. שכן, על פי התפיסה המקובלת, יהודי שהתנצר אינו יכול להיחשב

יהודי.

.

תשובת משרד שליט תביעת)המדינה( הפנים

החלטת בג"ץ

בנימין שליט- יהודי, ישראלי )קצין צה"ל(, נשוי לאישה לא יהודיה, שראתה עצמה חסרת

דת. בנימין שליט פנה למשרד

הפנים ובקש לרשום את שני ובמרשם ילדיו בתעודת הזהות

האוכלוסין באופן הבא:– יהודים בסעיף הלאום

חסרי דת  - בסעיף הדת

משרד הפנים סרב לבקשתו של בנימין שליט, ורשם בפרטי

ילדיו:– בסעיף הלאום

"לא רשום"– בסעיף הדת

"אב יהודי, אםנוכרייה"

בנימין שליט עתר לבג"ץ נגד בג"ץ קבל את משרד הפנים.

עתירתו וחייב את משרד הפנים לרשום את ילדי שליט

לפי הצהרת הוריהם: בסעיף הלאום לרשום

שהילדים יהודים.

הנימוק לבקשה: הוא ואשתו -הורי הילדים-

אינם מאמינים בדת כלשהי, אך הם מתכוונים לחיות בארץ ולחנך את ילדיהם כבני העם

היהודי. הילדים משתייכים ללאום לכן,

)לעם( היהודי, ומבחינה דתיתהם- חסרי דת.

הנימוק לקביעת בג"ץ: משרד הפנים חייב לרשום

כיהודי כל אדם המצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת

אחרת, בתנאי שההצהרהנאמרת בתום לב.

48משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

מה בין עלייה לירידה כל תנועה של אנשים ממדינה למדינה נקראת הגירה. ]באנגלית מבחינים בין

migration ל immigrationאצל העם היהודי מבחינים בין תנועה כללית בין ארצות .] העולם לבין התנועה לארץ ישראל וממנה. מעבר של יהודים בלבד לארץ ישראל

נקרא "עליה", משמע, עולים בקודש. יציאה מארץ ישראל של יהודים נקראת"ירידה", יורדים בקודש.

לכן, המושגים "עליה" ו"ירידה" ישמשו רק אצל יהודים.

הכנסת - הרשות המחוקקתהכנסת כגוף המייצג את העם / הריבון

הכנסת היא הרשות המחוקקת במדינת ישראל ויש לה את המקום המרכזי והחשובביותר בדמוקרטיה הישראלית.

הכנסת היא שבתם של נציגי העם, שנבחרו באופן דמוקרטי באמצעות המפלגותהפוליטיות.

בכך שהיושבים בה הם נציגים שנבחרו עלעקרון שלטון העם,הכנסת מבטאת את ידי העם.

עצם ישיבתם בכנסת של חברי סיעות פוליטיות עם אידיאולוגיות שונות מלמד על.עקרון ההסכמיותקיומו של

הכנסת כרשות מחוקקת הכנסת, כשאר בתי הנבחרים בעולם, עוסקת בחקיקה יום-יומית המסדירה את

החיים במדינה. מייצגת את הריבון.

במסגרת הפרדת הרשויות יש לכנסת את הסמכות הבלעדית לחוקק חוקים בכלנושא ועניין. כל עוד החקיקה נעשית בהתאם לחוק הקיים ולהליך הנדרש בחוק.

הכנסת אינה יכולה לחוקק חוק המתנגש עם חוקי היסוד.

תהליך החקיקה הראשי:

הצעת חוק פרטית של

הצעת חוקממשלתית

הצעת חוק שלועדת כנסת

קריאה טרומית במליאה

תזכיר החוק מופץ לגורמי

משפט בכירים ובעלי עניין

טיוטאת החוק מובאת לדיון

בועדת השרים לענייני חקיקה

תיקונים

הסרה

49משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

העברה לועדת הכנסת

המתאימה

ההצעה מוגשת לאישור יו"ר

הכנסת וסגניוהסרה

הסרה

קריאהראשונה

החוק מוצג

הועדה המתאימה עורכת את

החוק

קריאה שנייה החוק מוצג ע"י הועדה. הצבעה על

ההסתייגויו ת מטופלות

בועדה והחוק מנוסח

קריאהשלישית

החוק כמקשה

חותמים על החוק: יו"ר

הכנסת, החוק

מפורסם ברשומות

הסר

50משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

חקיקת משנה, הכנסת אינה יכולה לטפל בעשרות אלפי התקנות והצווים המסדירים את חיינו ולהפכם לחוקים. לכן, להקל על עבודת הכנסת ולהסתייע במומחיות הקיימת

במשרדי הממשלה השונים קיימת חקיקת המשנה. חקיקת המשנה משלימה את החקיקה הראשית. אסור לחקיקת המשנה לסתור את חוקי הכנסת וכמובן שלא את

חוקי היסוד. חקיקת המשנה, תקנות וצווים, נעשית על ידי השר הממונה או רשות מוסמכת

בתחום הפעילות הרלוונטי שלהם. לאחר קביעת התקנה או הצו, יש לפרסמו ברבים]"בקובץ התקנות" או ב"ילקוט הפרסומים"[ והוא הופך להוראה מחייבת.

– מבחינת הציבור והרשויות,מעמדה של חקיקת המשנה כנגד החקיקה הראשיתאין הבדל בין חוק לחקיקת משנה. שניהם יוצרים נורמה המחייבת ציות.

חוק הוא חסין למדי בפני בית משפט. אין בימ"ש רשאי להורות על ביטול חוק, אלא אם הוא פיגע בחוק יסוד. מאידך, בימ"ש רשאי לבטל חקיקת משנה אם מצא בה

את הפגמים הבאים: סותרת חוק, אינה תואמת את כוונת המחוקק, הותקנה ע"י מישאינו מוסמך, אינה ברורה ובימ"ש מתקשה לפרשה, מפרה את עקרון השוויון.

. הרשות המבצעת – הממשלה.27

מעמדה של הממשלה מעוגן בחוק יסוד ממשלה שאומר: "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה". ועוד כתוב בחוק: " הממשלה מורכבת מראש ממשלה

ומשרים אחרים". הממשלה: מורכבת מרה"מ, שרי הממשלה והפקידות הממשלתית שפועלים ביחד.

לכולם אחריות משותפת למעשי הממשלה. . רה"מ

ראש וראשון לשרים. הדמות שקיבלה מהנשיא את האישור להקים ממשלה והכנסת אישרה את ממשלתו. התפטרותו מן הממשלה משמעה פירוק הממשלה ובחירות

חדשות. רה"מ חייב להיות ח"כ אך השרים לא.. השרים

כל שר בממשלה הוא אוטונומי במשרדו ונושא באחריות למה שקורה במשרדו. התפטרות שר אינה גוררת התפטרות הממשלה כולה. רה"מ יכול להחליף / לפטר

בישראל משטר פרלמנטרי – הפרלמנט הוא הריבון ויש לועליונות חוקית על הרשות המבצעת והרשות השופטת.

51משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

שר. ברוב המקרים שרי הממשלה הם נבחרי ציבור, אולם אין חובה בכך. השר לאחייב להיות נבחר ציבור.

הפקידות – הבירוקרטיה. הפקידות במשרדי הממשלה ממונה ע"י השר הממונה ומוציאה לפועל את החלטות

הממשלה נבחרי הציבור עצמם או שלוחיהם. היא נשמעת להוראות.

תהליך כינון הממשלה.חוק יסוד הממשלה מפרט את תהליך כינון הממשלה.

. כשמתעורר הצורך בהרכבת ממשלה )אחרי בחירות או הצעת אי אמון( מזמין1 נשיא המדינה אליו להתייעצויות את נציגי הסיעות בכנסת ומברר עמם מי המועמד

המתאים ביותר להקים ממשלה. הנשיא מטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על ח"כשנראה לו בעל הסיכויים הרבים ביותר להרכיב ממשלה.

ימים להרכבת הממשלה. אם נחוץ, יקבל המועמד28. לח"כ המועמד מוקצים 2 ימים נוספים. בתקופת ההרכבה ייפגש המועמד לרה"מ עם נציגי28הארכה של

המפלגות השונות בכנסת כדי להקים קואליציה, מתוכה תורכב הממשלה. בשלב זה נבנים גם קווי היסוד הפוליטיים והחברתיים של הממשלה העתידה לקום

עם הסיעות השונות בכנסת. . אם הצליח המועמד להרכיב ממשלה, עליה להתייצב בפני הכנסת ולבקש את3

אמונה בה ובקווי היסוד אותם היא מציגה. )חברתיים, ביטחוניים, כלכליים, פוליטייםועוד(.

ימים,56 ימים או 28. לא הצליח המועמד להרכיב ממשלה תוך הזמן המוקצה 4ימנה הנשיא מועמד אחר להרכיב את הממשלה ולהיות רה"מ.

.ממשלה קואליציונית * בכדי שממשלה תוכל לפעול, עליה להנות מאמון הכנסת. משמע, רוב חברי

ח"כים(.61הכנסת צריכים לתמוך בה ) לפחות * בגלל שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, השיטה האזורית יחסית, יש בכנסת ריבוי מפלגות. ריבוי זה מקשה על הקמת ממשלה יציבה. זאת, משום שאין בכנסת אף

מושבים, ויכולה להקים לבדה ממשלה. 61מפלגה שקיבלה ח"כים, מקים המועמד, שמונה ע"י נשיא61* כדי להגיע לרוב של לפחות

המדינה, קואליציה עם מספר מפלגות נוספות.

הממשלה פועלת מכוח האמון שנותנת בה הכנסת. לכן יש לה אחריותכלפי הכנסת.

52משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

* המדיניות המשותפת של הקואליציה תחייב את כל החברים בה. בהסכם הקואליציוני נכתב מי יקבל איזה תפקידים, התחייבויות שונות ולעתים אף מוסכם

לתת לחברי הקואליציה חופש הצבעה בנושאים שאין בהם הסכמה מראש. כל ההסכמים הקואליציוניים חייבים להיות גלויים, כחלק מזכות הציבור לדעת.

הם כוללים: ** זכויות וחובות של כל אחת מן השותפות

** הסכמה מראש על איוש משרות וקבלת תפקידים במשרדי הממשלהוהבירוקרטיה.

** חתימה של כל המפלגות החברות בקואליציה על קווי היסוד למדיניותהמשותפת,

וקווי פעולה מוסכמים מראש. ** ההסכמים הקואליציונים מחייבים מבחינה משפטית, אולם הפרתם אינה עבירה

ובית משפט אינו כופה את קיומם, משום שאלה הסכמים פוליטיים.

:סוגי ממשלות קואליציוניות ח"כים. 65 – 61 ** ממשלה קואליציונית צרה: נשענת על רוב של

ח"כים. נותנת80 ** ממשלה קואליציונית רחבה: נשענת על רוב גדול: סביב ביטוי רב יותר לעקרונות: שלטון העם והפלורליזם.

** ממשלת אחדות – כאשר שתי המפלגות הגדולות, הנמצאות משני עברי המתרס הפוליטי, מוכנות להיות יחד באותה הקואליציה – בדרך כלל בשעת חירום

פוליטית או כלכלית.

:רה"מ יעדיף ממשלה קואליציונית רחבה מהסיבות הבאות*** הרחבת בסיס הלגיטמציה הצבורית

*** חיזוק תחושת השותפות הלאומית*** ייצוג למפלגות רבות יותר תוך גישור על שסעים ומתחים.

*** הקטנת תלות הממשלה בכל אחת מהשותפות הקואליציוניות – חיזוק היציבות.*** הקטנת האופוזיציה.

:חסרונותיה של הממשלה הקואליציונית

קואליציה – התחברות של מספר מפלגות, בעלי דעות ומצעים שונים, לשםהשגת מטרה משותפת על בסיס הסכם ביניהן לזמן מוגדר.

53משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

*** אי יציבות בגלל ריבוי סיעות עם אינטרסים והשקפות מנוגדות. *** סחיטה של לשון המאזניים. נותן לסיעות הקטנות כוח רב יותר מאשר יש להן

בציבור ) פוגע בעקרון שלטון העם והכרעת הרוב(. *** המפלגה הגדולה, מרכיבת הקואליציה, נאלצת להתפשר על דעותיה, כדי

לצרף סיעות לשותפות בקואליציה, וכך פוגעות בציבור שבחר בה. *** קואליציה רחבה מדי פוגעת באופוזיציה וביכולתה לבקר ולהגביל את השלטון,

בפלורליזם ובזכויות המיעוט.

.ממשלת אחדות לאומית ממשלה המורכבת מקואליציה רחבה מאוד שיש בה גם מפלגה / מפלגות אופוזיציה, שבדרך כלל לא ימצאו ביחד מסיבות של ניגודים אידיאולוגים ופוליטיים חריפים ובלתי

מתפשרים. ממשלת אחדות אופיינית למצבי חירום ומצוקה, בהם הקונצנזוס לפעולות הממשל

הוא חיוני להמשך תקין של הממשל. הרציונל בממשלת איחוד לאומי הוא שגם מפלגת הרוב וגם האופוזיציה אחראים

באופן שווה ) אחריות מיניסטריאלית ואחריות משותפת ( לכל מעשי הממשל. הוקמה בבריטניה ממשלת אחדות לאומית של שתי2] במלחמת העולם ה-

המפלגות היריבות: השמרנים והלייבור, מיד עם תום המלחמה השותפות פורקה. ובתחילת1967בישראל, הוקמה ממשלת אחדות לקראת מלחמת ששת הימים ב

, כאשר המצב הכלכלי חייב קבלת החלטות קשות ואחריות רחבה[.80שנות ה-

תפקידי הממשלה כרשות מבצעת, הממשלה אחראית על קביעת המדיניות, קבלת החלטות, תאום

ביצועים וחקיקה בכל משרדי הממשלה. הממשלה מבצעת את חוקי הכנסת. בסמכות הממשלה לקבוע את תקציב המדינה ולצאת למלחמה, אך לאלו עליה

לקבל את אישור הכנסת.

.אחריות ממשלתית משותפת * כל שרי הממשלה אחראים באופן משותף חכל החלטותיה ופעולותיה. אחריות זו

חלה: - כלפי הציבור – שר אינו רשאי לבקר בצבור ובתקשורת את החלטות הממשלה

הממשלה, כרשות שלטונית, חייבת לפעול לטובת העם ואחראית כלפי העם שהוא הריבון במדינה. פעולות הממשלה כרשות המבצעת, נותנות ביטוי

לעקרונות הדמוקרטיים הבאים: - הסכמיות שלטון העם - פלורליזם

54משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

- כלפי הכנסת - שר חייב לתמוך בהחלטות הממשלה המובאות להצבעה בכנסת.שר

המצביע בכנסת נגד החלטת הממשלה דינו כמתפטר. ) היוחריגים(

* שר רשאי להתנגד להחלטות הממשלה בהצבעה בתוך הממשלה. מרגעשההחלטה

התקבלה, הוא אחראי לה וחייב לתמוך ולייצג אותה בפני הציבור. * שר שאינו יכול לקבל את האחריות הממשלתית המשותפת, רשאי להתפטר. אך

כל עוד אינו מתפטר, הוא מחוייב לנהוג במסגרת האחריות המשפטית.

.אחריות מיניסטריאלית * שר אחראי על תחומי משרדו. לכנסת הרשות להזמינו לדון בענייני משרדו והוא

חייב להופיע בעצמו, ולא לשלוח נציג מפקידי משרדו.

* השר אחראי לפני רה"מ, על פעילות משרדו.* השר אחראי על כל פעולה מוצלחת או כושלת שנגרמה עקב מעשיו במשרדו.

* השר אחראי על הפעילות הכוללת של משרדו, גם אם אחד הפקידים פעל בניגודלהוראות

השר או מדיניות הממשלה.

דרך קבלת החלטות בממשלה - תקנון הממשלה הוא מסמך המגדיר את סדרי העבודה שלמליאת הממשלה

ממשלת ישראל. כל ממשלה מחליטה על תקנון המתאים לה. הממשלה מתכנסת לישיבה רגילה כל יום ראשון באולם ישיבות הממשלה בירושלים.

רוה"מ רשאי לכנס ישיבות נוספות בכל מקום ובכל עת. בראש הישיבה יושב רוה"מ. אם נבצר ממנו, ישב בראש הישיבה סגנו או מי שמונה

על ידו או ע"י הממשלה.מזכיר הממשלה מרכז את הנושאים לדיון ורוה"מ קובע את סדר היום של הישיבה.

השרים יגישו למזכיר הממשלה מראש את הנושאים עליהם הם רוצים לדון. הצעה שהועמדה לאישור הממשלה תתקבל ברוב קולות חברי הממשלה. שר

שנעדר מהישיבה רשאי להפקיד את דעתו במזכירות הממשלה או לבקש ממחליפולהצביע כפי רצונו.

55משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

בנושאים דחופים, ניתן להצביע טלפונית. רוה"מ רשאי להגיש לשרים הצעה בכתב, ואלו יכולים להסתייג. שר שלא הסתייג תוך

שבוע דינו כמסכים להצעה. - קבוצת שרים מצומצמת שבראשה רוה"מ. מטרתה, לגבשקבינט מצומצם

מדיניות בעיקר ביחסי חוץ ובטחון. לקבינט המצומצם מספר מטרות: להמנע מכינוס כל שרי הממשלה בנושאים רגישים, לשמש פורום בלתי רשמי )"המטבח"(, לספק

גוף מייעץ מקצועי ואובייקטיבי לרוה"מ. הקבינט הבטחוני מדיני הוקם למעשהבחסות חוק הממשלה.

- פורום מצומצם של מספר שרים שהוקם במטרה לשפר את תהליךועדת שרים הניהול וקבלת ההחלטות בממשלה. תפקיד ועדת השרים לסייע לממשלה בתחומים

בהם היא עוסקת. ועדת השרים יונקת את סמכויותיה מן הממשלה. הממשלה רשאית להקים ועדת שרים בכל עניין ותחום. הממשלה קובעת את יו"ר ועדת

השרים. אם לא נקבע יו"ר, רוה"מ יהיה היו"ר. סוגי ועדות שרים:

, כמו ועדת השרים לענייני חקיקה והועדה לענייני בטחון. ועדת שרים קבועה , מטרתה לטפל בעניין דוחק, אשר לא עולה תדיר על שולחןועדת שרים זמנית

הממשלה. , בד"כ נושא כבד משקל, לא שגרתי שעניינו חשוב מאודועדת שרים לעניין מסוים

למדינה ולציבור.

הרשות השופטת26.אי תלותה של הרשות השופטת

* הרשות השופטת בישראל היא עצמאית, כבכל הדמוקרטיות. * הרשות השופטת אמונה על שלטון החוק ומגינה עליו.

* פסיקת בתי המשפט מונחית ע"י חוקי הכנסת והפרשנות שהם מקבלים בבית המשפט. בית המשפט מוסמך לפרש את החקיקה הראשית והמשנית על בסיס

עקרונות הדמוקרטיה והמדינה היהודית. * הפרשנות שנותן ביהמ"ש לחוק מבוטאת במערכת האיזונים והבלמים הנחוצה

בהפרדת הרשויות..חשיבות האי תלות של הרשות השופטת

עליה להגן על זכויות ועקרונות דמוקרטיים ולהבטיח משפט הוגן, היא אינה יכולהלעשות זאת אם היא תלויה ברשות או גורם כלשהו.

56משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

על מערכת המשפט לרכוש את אמון הציבור, את זאת היא יכולה לעשות רק אםהיא נייטרלית, הוגנת ושומרת על החוק כלשונו.

.הדרכים להבטחת אי התלות של מערכת המשפטמערכת הבטחת האי תלות מעוגמת במספר כללים וחוקים:

בחוק יסוד: השפיטה נאמר כי כדי למנוע לחץ על השופטים עליהם "אין עליהםמרות זולת מרותו של החוק.

מערכת המשפט אינה תלויה בתיקצוב של הרשות המבצעת. שופטים מתמנים ע"י ועדה שנותנת עדיפות לשיקולים מקצועיים ולא פוליטיים.

שכרו של השופט גבוה במיוחד כדי שלא יתפתה לקבל שוחד. אי אפשר לפטר שופט ואי אפשר להעבירו בניגוד לרצונו לאזור אחר. ) אלא

בהסכמת נשיא בימ"ש עליון או לפי החלטה של בית דין משמעתי(. שנים.67תקופת כהונתו של שופט מובטחת עד הגיעו לגין

שופטים חסינים בפני תביעות של לשון הרע. עקרון הסוב-יודיצה – אוסר פרסום ועיסוק פומבי בנושא הנדון בבית משפט. זאת,

כדי למנוע התערבות ולחץ על ביהמ"ש. גם המחוקק אינו דן בנושא הנמצא ]יש לשים לב שעקרון הסוב-יודיצה מתנגש עם עקרון זכות הציבור לדעתבביהמ"ש

וחופש הביטוי. לכן, מותר לפרסם רק מידע עובדתי בלא נקיטת עמדה[.

בג"צ - בית משפט עליון

תפקידי בג"צ וסמכויותיו. שופטים, מבכירי12בצמרת המשפט בישראל יושב מוסד שיפוטי עליון בו יושבים

השופטים במדינת ישראל. פסיקותיו של בית המשפט העליון הן סופיות ומחייבות את כל האזרחים והרשויות

במדינה. בית המשפט העליון מטפל בשני סוגי משפטים: משפט חוקתי ובית משפט עליון

לערעורים.

בית משפט עליון לערעורים מקבל ערעורים על ערכאות ראשונה ושניה. פסיקתו היא סופית ) במקרים נדירים

שופטים( ומחייבת את הערכאות הנמוכות ממנו. 11 – 9יש אפשרות ערעור בפני דן בהרכבים של שלושה עד תשעה שופטים, תלוי בחומרת ובחשיבות העניין.

57משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

בית משפט עליון לחוקה דן בעניינים שבין האזרח לרשויות, לאחר שפנו אליו.

נותן סעד לפונים אליו אם הבג"צ סבור שהרשות חרגה מסמכותה, נהגהבשרירותיות , הפלתה או פעלה בחוסר תום לב.

הפנייה לבג"צ נקראת עתירה.הרשות כלפיה מוגשת העתירה נקראת המשיב.

העותר חייב לבקש את רשות הבג"צ להגיש את עתירתו. הבג"צ מקבל את העתירה ומעביר אותה לדיון של שלושה שופטי העליון. רק שלושה שופטים יכולים לדחות

עתירה. הדחייה היא סופית.הבג"צ מפעיל את סמכותו בעזרת צווים:

– אם הבג"צ רואה שבעתירה יש ממש הוא מוציא "צו על תנאי".צו על תנאיהרשות 'המשיבה' נדרשת לנמק את מעשיה / מחדליה, שנגדם הוגשה 'העתירה'.

– אם הרשות לא תספק לבג"צ הסבר טוב ומנומק למעשיה, יוציאצו מוחלט ביה"מ "צו מוחלט", המורה לרשות לפעול באופן כזה או אחר, כפי שמורה לה

הבג"צ.

למגזר היהודי–אשכול א'

. .גישות לאופייה הרצוי של מדינת ישראל 29 כל אחת מהן היאבמדינת ישראל יש גישות שונות בדבר אופייה הרצוי של המדינה.

לגיטימית. מגילת העצמאות מדברת על "מדינה יהודית ודמוקרטית". אולם קבוצות שונות

באוכלוסיה מפרשות את המושג ע"פ השקפת עולמן:

.טבלת הגישות השונות ביחס האוכלוסיה למושג מדינה יהודית ודמוקרטיתתומכיהגישה

יהודיםחרדים

דתייםלאומים

יהודיתתרבותית

מדינת העם

היהודי

מדינה של

יהודים

ערבייישראל

סוגהמדינה

מדינתהתורה. מדינה דתית

חרדית

מדינה דתית

לאומית מדינהדתית

מדינת לאום

יהודית תרבותית

מדינה

מדינת העם

היהודי מדינה

חילונית

מדינתהיהודים

מדינהחילונית

מדינת כלאזרחיה

איןהתייחסו

ת

58משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

למרכיבחילוניתהדת

מאפייניליבה

החוק בישראל

הואההלכה. הנהגת

המדינהרבנית.

מחוייבות להלכה גם

ברשותהיחיד

הלכה ברשותהרבים.

עקרונות המשפט

העברי

דגש על מורשת ישראל ושילוב ערכים

יהודים עםאוניברסלי

ם. אזרח זכאי לבחור את

ערכיו

דגש על קשר עםהתפוצות

. ישראל שייכת

לכלהיהודים. מחוייבות

הדדית בין

ישראלוהתפוצו ת - חוקהשבות.

דגש על השגת

רוב יהודיבישראל.

אופי המדינה

יקבע ע"פ

הרובבה.

מדינת כל האזרחים

החייםבה. אין

העדפה ללאום זה אואחר.

הדגשת יסודות

פוליטיים ולא

אתנייםיהודים. המדינה

אינה ציונית, כדי לא

לתת עדיפותללאום.

מאפיינים

נלווים

הרוב צריך להיותיהודי.

הציונות התערבה בסמכותהמשיח.

מחוייבות להלכה

ולאלדמוקרטי

ה.

הרוב צריך להיותיהודי.

מחוייבות להלכה, לציונות

ולדמוקרטיה.

שאיפה למדינתהלכה.

ערך דתי למדינה

"אתחלתאדגאולה". שת"פ עםהחילונים.

הרוב צריך להיותיהודי.

המדינה מחוייבתלציונות.

מדינה דמוקרטית

חילונית

הרוב צריך

להיותיהודי.

מחוייבותלציונות.

מדינהדמוקרטי

תוחילונית.

המדינה מחוייבתלציונות.

מדינהדמוקרטי

תחילונית

הבטחת שוויוןלכל.

מדינהדמוקרטי

ת אין

התייחסות לדת.

השסע הדתי .32

מהו שסע? זהו הוא קו גבול חברתי, המבדיל בין קבוצות שונות בחברה, העלול ליצור בין הקבוצות הללו מתחים. השסע החברתי יכול להיות על רקעים שונים: לאומי,

דתי, כלכלי, עדתי, אידיאולוגי או תרבותי.

59משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

במדינת ישראל, המוגדרת כמדינה יהודית, קיימות קבוצות יהודים עם תפישות שונות לדרך החיים הדתית והיהודית במדינה. קבוצות אלו מתחכחות, מתנגדות ואפילו

רבות ביניהן. ריבים אלו יוצרים את השסע הדתי.

גורמי השסע - ישנו ויכוח לגבי המידה שבה החוקים במדינת ישראל צריכים לשקף חקיקה דתית

את הדת וההלכה היהודית. יש הטוענים כי יש להפריד בין דת למדינה, ויש האומרים כי חייבים לעגן בחוק כל מיני חוקים והלכות דתיות, כגון בתי דין רבניים, שמירת

השבת, אי אכילת חמץ בפסח או חזיר לאורך השנה ועוד. - ויכוח נוסף הוא לגבי צביונה של השבת. מצד אחד, יש מידת שמירת השבת

הטוענים כי השבת מהווה סמל מרכזי בעולם היהדות ולכן יש לשמור עליה בכל מחיר, לשבות מכל מלאכה, כולל עבודות הקשורות בבילוי ונסיעות. מצד שני, ישנם

הטוענים כי השבת היא יום מנוחה מהעבודה בלבד, ויש לנצלה כדי להקדיש יותרזמן למשפחה, לבילוי ולהנאה.

, זרמים יהודים אלו, המהווים את חלקההכרה בזרמים- הקונסרבטיבי והרפורמי הגדול של יהדות הגולה, אינם זוכים להכרה כזרם יהודי דתי במדינת ישראל. רבני

זרמים אלו אינם יכולים לנהל טקסי נישואין וגירושין ואינם מתקבלים למועצות דתיות ולמוסדות דת רשמיים. ע"פ הסכם הסטטוס קוו הזרם האורתודוכסי הוא היחידי

שבסמכות לטפל בנושאים האלו. - החוק במדינת ישראל מכיר רק בגיור אורתודוכסי. מצב זההגדרת מיהו יהודי

גורם לניכורם של הזרמים האחרים, הקונסרבטיבי והריפורמי, שהגיורים שנעשים עלידי רבניהם אינם תקפים בישראל.

- אצל החרדים, לימוד התורה הוא ערך עליון וקודם לשירות בצה"ל. שירות בצה"ל להבנתם, לימוד התורה יעיל יותר לעם היהודי מאשר צה"ל. לכן, צעיריהם ממעטים

מאוד לשרת בצה"ל. מצד שני, החילוניים והדתיים לאומיים טוענים שחובה לשרתבצה"ל להשתתף בהגנת הארץ והעם.

במקרים רבים, כאשר יש מחלוקת בענייןהתנגשות בין ההלכה לחוקי המדינה – זה מוציאים רבנים פסקי הלכה המתנגשים עם חוקי המדינה. פסקים אלו מערערים

נוגדים את החוק והחילונים רואים בכך פגיעה בערכים דמוקרטים ובעיקר בשלטוןהחוק.

60משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

– מרבית אנשי מהציבור הדתי לאומי מאמינים ברעיון "ארץ ההתיישבות ביש"ע ישראל השלמה". ארץ ישראל היא קדושה ואסור לוותר על שטחים בה. יש ערך

מיוחד לישובה, בעיקר באזורי יש"ע. אצל החילונים יש פחות מאמינים בכך ויש נכונות לוותר על שטחים ביש"ע תמורת שלום. ויכוח זה מחריף את השסע בין

חילונים לדתיים, מכיוון שהוא )השסע הדתי( חופף לשסע הפוליטי.

.דרכי הביטוי של השסע השסע הדתי בא לידי ביטוי בעוינות וחשדנות בין יהודים חילונים לבין יהודים דתיים או שומרי מצוות. לעיתים, הדבר מתפתח גם לאלימות מילולית או פיזית, לרבות שימוש

בסטריאוטיפים שליליים. כל צד בעימות חש נפגע יותר, ושהוא הצד הצודק בויכוחוכל ויתור הוא סימן לחולשה.

:השסע הדתי מתבטא במספר דרכים – מאבקי יוקרה בין המפלגות הדתיות לבין עצמן ובינן לביןבמישור הפוליטי

המפלגות הדמוקרטיות והחילוניות. ) שירות בצה"ל, בית חולים ברזילי,( – הפגנות של דתיים והפגנות נגד של המתנגדים לכפייה דתית.מחאה ציבורית

) הפגנות בככר השבת בירושלים (. – פעילויות לא חוקיות, התנגשות בין קבוצות שונות,אלימות פיזית ומילולית

התנגשות עם המשטרה. ) המהומות בבית שמש, חסימת כביש בר-אילן ורגימתהנוסעים(.

– ארגונים חילונים ודמוקרטים מרביםפניה לסעד משפטי ובעיקר לבג"צ להשתמש בבבתי המשפט במסגרת מאבקם בממסד הדתי ) רישום גרים כיהודים, מי

ישב במועצות הדתיות (. כיוון שבישראל הדמוקרטית קיבלנו על עצמנו את עקרון עליונות החוק, עלינו לזכור כי כאשר הצד הדתי לא מקבל פסק דין של בחית משפט משום שהוא לדעתם פוגע

בהלכה, יש בכך פגיעה בשלטון החוק.

דרכי התמודדות עם השסע:. – הסדר זה, שנחתם בין מנהיגי הישוב היהודי החילוניים לביןהסדר הסטטוס קוו

, טרם קום המדינה, מסדיר את החיים בצוותא וקובע1947נציגי הצבור הדתי עוד ב שענייני דת יידונו בין הצדדים ללא כפייה.

61משה ורדאזרחות לבגרות חורף תשע"דבית חינוך ירקון

– פעולות גישור וחינוך של הדתיים והחילונים, שיכירו אתחיזוק הסובלנות ההדדית העקרונות החשובים לכל צד ויתנו להם יותר לגיטימציה ופחות יתעקשו על

עמדותיהם "הצודקות". - מו"מ ופשרה בין הצדדים בנושאים השנויים במחלוקת במקום פסקי דיןהסכמיות

והצבעות רוב דורסות. המנעות מהחלטות חד צדדיות וחתירה לחיי שיתוף מצד כלהמעורבים.

תם ונשלם לימודכםועכשיו

הצלחה במבחןמשה