אלאביו(. ילד של )ככינוי אב, האב; אבי – אבא ♦

שכר, רווח. – אגרא ♦למאמץ. בהתאם הוא השכר – אגרא צערא לפום┘ שונות. אפשרויות בין העדפה לו סביבו; שאין שקורה מה לו נוגע שלא אדם – אדיש♦ שונות. אפשרויות בין העדפה עניין; חוסר חוסר – אדישות┘ הדברים[. הפך בדיוק לומר ]להפך, מסתבר מזו דרבא( – גדולה )הא אדרבא♦ יותר. הטובה האפשרות עדיף; זאת אפילו כך – ואדרבא אדרבא┘ דרך, הדרך. – אורחא♦ אגב. בדרך – אורחא אגב┘ תורה, לימוד. – אוריין♦ תורה. תורה, תלמיד בן – אוריין בר┘ תורה, התורה. – אורייתא♦ הקדושה. התורה – קדישתא אורייתא┘ ידי על שנקבעה רבנןד למצווה בתורה, בניגוד שמקורה ]מצווה התורה מן – דאורייתא┘

החכמים[.הלך, עזב. – אזל²♦ בעצמך. הנושא את ולמד - לך מכאן – גמור - זיל ואידך┘ תנאי(. )מילת אין( – אם של )קיצור אי³♦ "הי"[. של משנית ]צורה הרי – אי♦ ]לפיכך, לכן[. לכך לכך; הלכך( – הרי של: הי משנית )צורה לכך אי┘ גג. – איגרא♦ המדרגה. שפל אל ההצלחה משיא לנפילה משל – עמיקתא לבירא רמא מאיגרא┘ אחר, ההוא. – אידך♦ המנוגדת?[. הדעה האחר, בעל זה על אומר ]מה והאחר – ואידך┘ שני. גיסא'( – מצד 'מאידך של )קיצור מאידך┘ בעצמך. הנושא את ולמד - לך מכאן – גמור - זיל ואידך┘ ליצנות. – איטלולא♦ ולעג. וצהלה, צחוק צחוק – ואיטלולא חוכא┘ יש. – איכא♦ כן. – אין²♦ שאמרת. כפי הוא כך באמת – נמי הכי אין┘ הם. – אינהו♦ איש, אדם. – אינש♦ האנשים. שאומרים כפי – אנשי דאמרי┘ הגיוני[. יותר שהיפוכם נראה כאשר דברים על ]תמיהה מסתבר ההפך – מסתברא איפכא♦ יש. – אית♦ בצדדים ידיות בעל נייד שטוח ]מנשא הצוואר על+ענקא: על של הלחם)אלונקי( – אלונקה♦

ופצועים[. חולים להובלת המשמש – לפי, לשיטת.ד.. אליבא♦ בדעתו. פיזית, נחוש חזק – אלים²♦ האחרים(. )על גובר שחזק מי כל – גבר דאלים כל┘

לאימו(. ילד של )ככינוי אם, האם; אמי – אמא♦ ממעשה. התחמקות או מעשה להצדיק כדי בו להשתמש שנוח תואנה, תרוץ – אמתלה♦ אני. – אנא²♦ אנחנו. – אנן♦ חיצוני, חזית[. ]פנים; מראה אפא( – אף או אנפא של )רבים אנפין♦ רפואה, מרפא. – אסותא♦ הבית. שבפתח סף, מפתן; מדרגה – אסקופה♦ עליו. דורכים שהכל הבית וכנוע. מילולית: סף מושפל לאדם משל – נדרסת אסקופה┘              הנעליים. סוליות לניקוי המשמש הבית בפתח קטן שטיח – אסקופית┘ פתיחה[. ]מבוא, דברי מילים הקדמת – מילין אקדמות♦ מטענים[. להובלת בעיקר המשמשת שטוחה ספינה ]מין )ארבא( – סירה ארבה²♦ 90° של בזוית הבנויה ידית או ]זרוע אליה הצמודים הרגל וחלקי )ארכובה( – הברך ארכובה♦

לסיבוב[. ומיועדתארץ. – ארעא♦ ערך[. חסר לדבר ]כינוי הארץ עפר – דארעא עפרא┘ בכל דומה האדם בני משותף, התנהגות בסיס יש העולם לכל – הוא חד דארעא סדנא┘

מקום.שעברה[. ]השנה קודמת + קדמייתא( – שנה שתא של הלחם) אשתקד♦ רלוונטי. אינו שכבר חשיבות; דבר חסר לדבר משל – דאשתקד שלג┘ יב(. כא - ישעיה לילה וגם בוקר אתא )כמו בא – אתא♦ מקום. – אתר♦ קבורה[. במקומות החופרים על השומר חרדי ארגון של ]שמו קדוש מקום – קדישא אתרא┘ אתר" ]במקום, מייד[. "על של שיבוש – לאלתר┘ מקום. – אתרא♦ קבורה[. במקומות החופרים על השומר חרדי ארגון של ]שמו קדוש מקום – קדישא אתרא┘ היישוב[. או העיר לרב ]כינוי המקום בעל – דאתרא מרא┘

במחיבור[. ]פסקה; חלק שער, פתח – בבא ♦

בסדר והאחרונה השלישית המסכת של האחרון; שמה ]החלק אחרון שער – בתרא בבא ┘נזיקין[.

מסכת חלקים(; שם לשלושה המחולק )בספר האמצעי ]החלק אמצעי שער – מציעא בבא┘ נזיקין[. בסדר

בסדר הראשונה המסכת של שמה בספר, וכן הראשון לחלק ]כינוי ראשון שער – קמא בבא┘ נזיקין[.

בתוך. – בגו♦ משפטית. בלשון בעיקר משמשת סיבה(. המילה )מילת מצבו בשל או מעמדו בשל – בגין♦ תוצאה(. )מילת למען, עבור – בגין²♦ ליצנות, שמחה, שעשוע. – בדיחותא♦ צחוק. דבר – דבדיחותא מילתא┘ המעשה[. נעשה שכבר ]לאחר שנעשה – בדיעבד♦ בקבוק. – בוקא♦

שחר[. חסרי שטות הבל, דברי ]דברי ריקים בקבוקים – סריקי בוקי┘ ברגלו. )בטש( – דרך, בעט, רקע בטש♦ באר, בור. – בירא♦ המדרגה. שפל אל ההצלחה משיא לנפילה משל – עמיקתא לבירא רמא מאיגרא┘ רע. – ביש♦ מזל[. לו מזל; שאין ]חסר מזל רע – גדא ביש┘ מזל[. לו מזל; שאין ]חסר מזל רע – מזל ביש┘ רעים, צרות[. ]דברים רעות מחלות – בישין מרעין┘ רעה. עין – בישא עינא┘ בכדי"([. "לא בצירוף רק ])בשימוש )בכדיב( – בכזב בכדי♦ טובה. סיבה לעניין לחינם; יש סתם, לא לא – בכדי לא┘ זה. באופן – גוונא בכהאי♦ ספרותי: בבקשה. – במטותא♦ חיפזון[. וללא ]בנחת; בשקט בנוחות, בעדינות – בניחותא♦ = שאלה(. )בעיה שאל – בעא♦ התלמודי[. הדיון של היסוד ]מצורות שאלה – בעיא┘ ל... צריך רצה, היה – בעא²♦ שרוצה. – דבעי┘ צרכו. כפי אכל – כדבעי אכל┘ המעוניין. שמבקש, לכל מי לכל – דבעי מאן לכל┘ התלמודי[. הדיון של היסוד ]מצורות שאלה – בעיא♦ במחלוקת. שנוי זה נושא – בפלוגתא♦ ברבים, בציבור. – בפרהסיה♦ בן. – בר²♦ תורה. תורה, תלמיד בן – אוריין בר┘ אדם[. לכל הכוונה ימינו ישיבה. בלשון ]תלמיד הרב בית בן – רב בי בר┘ לדין. לעמוד העברי: המסוגל לחשוב. במשפט דעת, שמסוגל בו שיש אדם – דעת בר┘ עליו. להגן שניתן – הגנה בר┘ להחליפו. שניתן – חילוף בר┘ במצוות. חייב והוא עשרה שלוש לגיל שהגיע נער – מצווה בר┘ סמכות. בקי, בעל – סמכא בר┘ אותו. להעניש שניתן – עונשין בר┘ מחלוקת. עמו שיש לוויכוח. אדם יריב – פלוגתא בר┘ החוץ. מן תמיכה ללא זמן לאורך שהוא כפי להימשך שיכול – קיימא בר┘ עליו. להשתלט ניתן שלא דחף – כיבוש בר לאו דחף┘ לכל. ידוע – רב בי בר לכל ידוע┘ חוץ. – בר³♦ ]מת[. לנו מחוץ – מינן בר┘ בטבע. החי חיים בעל – בר חיית┘ במסגרת... ל.., שאינו מחוץ – לבר┘ מבחוץ. – מלבר┘ ומבחוץ. מבפנים – ומלבר מלגו┘ זמן. לאורך להמשיך יכולת לו )כלכלי( שיש פיתוח – קיימא בר פיתוח┘ מצינור([. )בעיקר נוזל זרימת המווסת ]מתקן משקה חבית ולריקון למילוי )ברזא( – חור ברז♦ ברור. – ברי♦

ה'משנה'[. באוסף נכללה חיצונית, שלא ]משנה חיצונית – ברייתא♦ נניח. – בשלמא♦ שאחרי־[. "באתר" ]אחרי־, התקופה של שיבוש – בתר♦ המקרא. תקופת שאחרי – מקראי בתר┘ המלח, ספרים ים מגילות המקרא, כגון שאחרי מהתקופה ספרות – מקראית בתר ספרות┘

ועוד. חיצונייםאחרון. – בתרא♦ בסדר והאחרונה השלישית המסכת של האחרון; שמה ]החלק אחרון שער – בתרא בבא┘

נזיקין[.

גבינוני(. )צורת גובר – גבר³ ♦

האחרים(. )על גובר שחזק מי כל – גבר דאלים כל ┘איש, גבר. – גברא♦ הבכירים. בתפקידים האנשים החלפת – גברי חילופי┘ ההולדה. אונות, יכולת – גברא כוח┘ מזל. – גדא♦ מזל[. לו מזל; שאין ]חסר מזל רע – גדא ביש┘ תוך, פנים. – גו²♦ בתוך. – בגו┘ מבפנים. – מלגו┘ אריות. בור; מאורת – גוב♦ הר"(. של בגודל )"ג'וק מוגדלת בצורה המציאות את המתארת אמירה – גוזמה♦ המציאות. את ומעצימה שמגדילה בצורה משהו תיאר – הגזים┘ לוחשת. גחלת – גומרא♦ ]עצמה, עצמו[. הגוף – גופא♦ לברר הגמרא נפנית ועתה הקודם הדיון בעת שהובאה בהלכה לדיון ]פתיחה הגוף – גופא²♦

לגופה[. אותה של פעולה )על רשמי ]חותמת, אישור רשמי תפקיד בעל של חותם)גושפנקא( – גושפנקה♦

וכו'([. החברתי, המקצועי מעמדו אדם, עלצד. – גיסא♦ האחר. אחד.. ומהצד מצד – גיסא גיסא.. ומאידך מחד┘ למד. בצווי: גמור. – גמר²♦ תלמוד. – גמרא┘ בעצמך. הנושא את ולמד - לך מכאן – גמור - זיל ואידך┘ תלמוד. – גמרא♦ סיבה. – גרמא♦ עקיפה. השפעה עקיף; בעל – גרמא²♦ למד. – גרס²♦ בילדותי. למדתי כך – דינקותא גירסא┘ מלימוד. פיו יפסיק שלא – מגירסא פומיה פסיק לא┘

דש, של. – ד♦

זאת. – דא ♦היא..[. ]הבעיה הצרה זאת – עקא דא┘ ידי על שנקבעה רבנןד למצווה בתורה, בניגוד שמקורה ]מצווה התורה מן – דאורייתא♦

החכמים[. שרוצה. – דבעי♦ רחבה". שנחוץ, "ביד כפי – כדבעי┘ צרכו. כפי אכל – כדבעי אכל┘ המעוניין. שמבקש, לכל מי לכל – דבעי מאן לכל┘ נהג, התנהג. – דבר³♦ העם. במנהג להתחשב יש – דבר עמא מאי חזי פוק┘ זהב. – דהבא♦ פעולה לבצע כדי ברגל עליו שלוחצים ]משטח בו שדורכים )דוושא( – מעבר, מקום דוושה♦

מכנית[. אופניים. על דוושות. במיוחד: רכב או דוושה הפעיל – דיווש┘ מקום. – דוכתא♦ בעינה. נותרה המקורית, הבעיה לשאלה חזרנו – לדוכתא קושיא הדרא┘ דומה. – דומיא♦ פוחד, מפחד. – דחיל♦ כבוד. וביראת בזהירות – ורחימו בדחילו┘ הציפורים. את להרחיק כדי בשדה שמעמידים ]בובה מפחיד דחיל( – יצור )מהמילה דחליל♦ .]אשר, ש.. – די³♦ של. – די♦ שלי – דידי♦ לי. שהיה המעשה תיאור לי; זה קרה כך – עובדא הווה בדידי┘ לי. מבחינתי, באשר – דידי לגבי┘ שלו – דידיה♦ דין, חוק. – דינא♦ להלכה(. תואם אינו אם )גם הכל את מחייב המדינה חוק – - דינא דמלכותא דינא┘ זכר. – דכר♦ שמא. – דלמא♦ דומה, נחשב. – דמי♦ המיוחד המצב או המקרה את ולתאר לברר הבאה דומה, נראה? ]שאלה הוא איך – דמי היכי┘

הדברים[. נאמרו שבומדויק. באופן לב. התבטא בתשומת בקפדנות; בחן עיין – דק³♦ עיון. צריך בדבר, הדבר היטב דק( – ועיין הפועל של ציווי )צורת ודוק┘ במדויק. התבטא לא – דק לא┘ מדויקים. לגמרי היו לא לגמרי; דבריו דייק לא – פורתא דק לא┘ מצוירת[. מסדרה קטן. במקור: דמות לילד ]כינוי מבד; גרביים בית )דרדסא( – נעלי דרדס♦ הספר. בית של הנמוכות בכיתות קטן; תלמיד ילד – דרדק♦

הזו, הרי – הא♦

להיות? יכול זה ייתכן, איך תמיהה: איך מילות – כיצד הא ┘ההוכחה. הדברים; הנה את המוכיחה דוגמה הרי – ראיה הא┘ בזה. זה קשורים הדברים שני – תליא בהא הא┘ לנו. להשמיע החכם זה( בא )חידוש זו הלכה – לן משמע קא הא┘ הזה, עכשיו. אידנא( – הזמן )הא האידנא♦ זה. – הדא♦ קודמת. לדרשה פסוק, לסייע להבאת פתיחה – דכתיב הוא הדא┘ לזה. זה – הדדי♦ הידוד┘ חזר. – הדר²♦ בעינה. נותרה המקורית, הבעיה לשאלה חזרנו – לדוכתא קושיא הדרא┘ היה. – הווה²♦ הבא[. בשלב שיידחה מראש שידוע דיון קטע לפני הבא ]צירוף אומר היה – אמינא הווה┘ לי. שהיה המעשה תיאור לי; זה קרה כך – עובדא הווה בדידי┘ )בצווי(. היה – הווי²♦ כלומר. – אומר הווי┘ הרי, הנה. – הי♦ ]לפיכך, לכן[. לכך לכך; הלכך( – הרי של: הי משנית )צורה לכך אי┘ הוא[. ]זה הוא ניהו' – זה של: 'האי הלחם – היינו♦ זהים. הדברים הדבר, שני אותו – הך היינו┘ איך. – היכי♦ המיוחד המצב או המקרה את ולתאר לברר הבאה דומה, נראה? ]שאלה הוא איך – דמי היכי┘

הדברים[. נאמרו שבומדבר?[. הוא בדיוק מקרה איזה דבריו? על כוונת אומר? ]מהי הוא איך – קאמר היכי┘ זה, זאת; ההוא. – הך♦ זהים. הדברים הדבר, שני אותו – הך היינו┘ כאן. – הכא♦ לשם. מפה – להתם מהכא┘ + כי( – כך. )הא הכי♦ זה. מקרה קורה היה אלמלא מקרה; גם ממילא, בכל – הכי בלאו┘ חדש לפירוש או להגהה ]פתיחה האומר דברי את להבין יש אומר, כך הוא כך – קאמר הכי┘ הקושייה[. את המתרץ ההלכה שלשאמרת. כפי הוא כך באמת – נמי הכי אין┘ כן. – הן♦ הן(. )מהמילה הסכמה לציון ולמטה למעלה בראשו נענע – הנהן┘ אלה. – הני♦ זו. השנה; שנה – השתא♦

והמנוגדת?[. הדעה האחר, בעל זה על אומר ]מה והאחר – ואידך♦ עיון. צריך בדבר, הדבר היטב דק( – ועיין הפועל של ציווי )צורת ודוק♦

זמכר. – זבין♦

בחנות. שכיר מוכר – זבן ♦קנה. – זבן²♦ )כסף(. דינר – זוזא♦ זוזים. בשני – זוזי בתרי┘ קטן. – זוטא♦ קטן. בקיצור: זוטא. – זוטרא♦ קטנה. – זוטרתא♦ קטן. דבר – זוטרתא מילתא┘ לך. – זיל♦ מתפוצץ[. הוא כאשר אור של מרהיבה תצוגה היוצר נפץ ]מתקן ניצוץ – זיקוק²♦ הם כאשר אור של מרהיבה תצוגה היוצרים נפץ ]מתקני אור של ניצוצות – נור די זיקוקין┘

מתפוצצים[.דליל זקן בעל – זלדקן♦

חמשותף[. ]לימוד חברות – חברותא♦

למוות(. שקולה )הבדידות מוות או חברות או – מיתותא או חברותא או ┘אחד. – חד²♦ אחד. יום אחד; שנמשך יום של – יומי חד┘ בלבד. אחד בכוון בו מותרת שהתנועה – סטרי חד┘ בלבד. אחת פעם שקורה דבר – פעמי חד┘ הצדדים. אחד עמדת את רק מצדיק או אובייקטיבי; שרואה שאינו – צדדי חד┘ האחר. אחד.. ומהצד מצד – גיסא גיסא.. ומאידך מחד┘ אחת – חדא♦ מחתא". בחדא השאלות כל על אחד: "לענות הנשימה, ברצף באותה – מחתא בחדא┘ צחוק. – חוכא♦ ולעג. וצהלה, צחוק צחוק – ואיטלולא חוכא┘ ראה. בצווי: חזי. – חזא♦ העם. במנהג להתחשב יש – דבר עמא מאי חזי פוק┘ מעבדות. )חירות, חירותא( – חופש, ההפך חירות♦ חכם. – חכימא♦ אגרוף(. מומלץ )ולטיפש רמז מספיק – לחכםבכורמיזא( )ולשטיא ברמיזא לחכימא די┘ יין. – חמרא♦ אלכוהול. של מוגזמת שתיה שלאחר בבוקר שחשים למיניהן קבס תחושות – חמרמורת┘ יחד[. מהודקים הסוג מאותו דברים כמה של קטן ]צרור קטן עור תיק – חפיסה♦ שדה. – חקל♦

אדמה. בחקלאות; איכר, עובד העוסק אדם – חקלאי┘ החרדל. צמח מזרעי המופקת חריף טעם בעלת צהובה )חרדלא( – אבקה חרדל♦

טטוב. – טב ♦

והאמיתי. המלא משקלו פי במלואו, על שמשולם ושקולים( – כסף )טובים ותקילין טבין┘ ניסוח[. וניסיונות גולמיים רעיונות ובו כתוב ]נייר בנקודות מוכתם, מלוכלך – טיוטה♦ טיוטה. כתב – טייט┘ ]נימוק, סיבה[. טעם – טעמא♦ יותר, נוסף. – טפי♦ זרק, השליך. – טרא♦ ומתן. ויכוח, דיון; משא – וטריא שקלא┘

ייום. – יומא ♦

וכד'. בקהילה, במדינה, בעולם הנוכחי הדברים היום( – מצב )ענייני דיומא ענייני┘ תינוק. – ינוקא♦ ילדות. – ינקותא♦ בילדותי. למדתי כך – דינקותא גירסא┘

כרחבה". שנחוץ, "ביד כפי – כדבעי ♦

כל. – כולי♦ שנחלקו החכמים הרחב. בתלמוד: כל הכל, הציבור ]הכל, דעת העולם כל – עלמא כולי┘

כן[. לפני זה בענייןהכל. על ומוסכם שידוע הכל; כפי לדעת – עלמא דכולי אליבא┘ כולו. – כוליה♦ כמו, כאשר – כי♦ רטורית[. לשאלה ]פתיחה תאמר ואם – תימא וכי┘ בושה, חרפה. – כיסופא♦ למקבלה[. מגיעה שאינה חסד; מתנה ]לחם בושה של לחם – דכיסופא נהמא┘ למוסר[. או לחוק בניגוד יחד הפועלים אנשים ]קבוצת )כנופיא, כינופיא( – קהל, ציבור כנופיה♦

כתוב. – כתיב♦ קודמת. לדרשה פסוק, לסייע להבאת פתיחה – דכתיב הוא הדא┘

ללא. לא. גם: האם – לאו ♦

זה. מקרה קורה היה אלמלא מקרה; גם ממילא, בכל – הכי בלאו┘

עליו. להשתלט ניתן שלא דחף – כיבוש בר לאו דחף┘ נגדה. מכריעים נימוקים שיש משום שנאמרה לדעה דחייה של ביטוי – היא מילתא לאו┘ תעשה. לא למצוות כינוי – לאו²♦ אתר" ]במקום, מייד[. "על של שיבוש – לאלתר♦ להוציא. – לאפוקי♦ במסגרת... ל.., שאינו מחוץ – לבר♦ ]לחלוטין[. סופי שגמור, שהכל ל+גמרי: במצב – לגמרי♦ לשון, ניסוח. – לישנא♦ עניין[[. אותו של אחר נוסח להבאת ]פתיחה אחרות ]במילים אחר לשון – אחרינא לישנא┘ אלה. אלה, בדברים במילים – לישנא כהאי┘ ]אין[. יש אית", לא "לא של קיצור – לית♦ אלא..[. ברירה היתה ברירה. לא ]מחוסר ברירה באין – ברירה בלית┘ בעיניו. כטוב לעשות יכול אחד הפקר, כל הכל שבו מצב – דיין ולית דין לית┘ ... כי הכל על ש..; מוסכם כך על חולקים אין – דפליג מאן לית┘ בדבריו או דרגה שווי מקורות בין וניגוד סתירה להראות הבא תלמודי ]ביטוי לומר – למימרא♦

עצמו[. חכם אותו שללנו. – לן²♦ לנו[. בידינו, ידוע ]מסורת[ ]מקובל לנו קיימת – לן קיימא┘ לנו. להשמיע החכם זה( בא )חידוש זו הלכה – לן משמע קא הא┘ היא... הדברים נאמרו בגללה זאת; הסיבה לנו אומר הוא – לן משמע קא┘ למעלה. – לעילא♦ הראשונה. המעלה מעולה, מושלם; מן – ולעילא לעילא┘ לפי. – לפום♦ למאמץ. בהתאם הוא השכר – אגרא צערא לפום┘ הטקסט. הלאה, למטה, בהמשך – לקמן♦ לתפיסתו. שלו, בהתאם המחשבה צורת )לטעמיה( – לפי לשיטתו♦

מ)גם: האם(. מה – מאי ♦

זאת. ש..; אולם, עם מה?( – אלא )אלא מאי אלא┘ מדובר? מקרה אמורים, באיזה דברים – במהעסקינן? במאי┘ זאת? לקביעה יש מעשית תוצאה שנאמר? איזו במה מיוחד מה – מינה נפקא מאי┘ שני. גיסא'( – מצד 'מאידך של )קיצור מאידך♦ האחר. אחד.. ומהצד מצד – גיסא גיסא.. ומאידך מחד┘ מי. – מאן♦ מיהו[. יודעים שאין או שמו את לציין רוצים שאין כלשהו: אדם ]אדם מישהו – דהוא מאן┘ ... כי הכל על ש..; מוסכם כך על חולקים אין – דפליג מאן לית┘ המעוניין. שמבקש, לכל מי לכל – דבעי מאן לכל┘ ]חינם[. מישהו – מגן♦ א(. פה קמא בבא פי )על חינם שווה חינם של רופא – שווי - מגן במגן דמגן אסיא┘ יא(. רבא בראשית פי )על זכית סתם לא – זכית מגן על לא┘ הארוחה. לאחר טוב ריח להפצת גחלים. משמשת על הנשרפת קטורת – מוגמר♦ בדין[. לשבת שנתמנה שופטים ]צוות מושב – מותב♦ טובה. וכיו"ב(. בהשאלה: הקשבה, עשיית האוזן )של הטייה – מטו♦

ספרותי: בבקשה. – במטותא┘ יותר חלשה טענה טוען אדם שבה משפטית טענה של ]סוג מן+גו( – מתוך של )הלחם מיגו♦

יכול[. שהוא מזודברים. – מילי♦ מילה, דבר. – מילתא♦ צחוק. דבר – דבדיחותא מילתא┘ קטן. דבר – זוטרתא מילתא┘ נגדה. מכריעים נימוקים שיש משום שנאמרה לדעה דחייה של ביטוי – היא מילתא לאו┘ לברייתא[. או למשנה האמוראים, בניגוד דברי של ]אמירה אימרה – מימרא♦ בדבריו או דרגה שווי מקורות בין וניגוד סתירה להראות הבא תלמודי ]ביטוי לומר – למימרא┘ עצמו[. חכם אותו שלביותר[. קצר "רגע" ]זמן המילה את לומר שלוקח הזמן – כמימרא רגע┘ ממנה. – מינה♦ מסוימת[. מקביעה הנובעת מעשית ]מסקנה ממנה יוצאת – מינה נפקא┘ ממנה. חלק לא ואף כולה הטענה נכון: לא אינו הדבר מן שמץ אף – מקצתה ולא מינה לא┘ ממנו. – מיניה♦ ממנה. חלק לא ואף כולה הטענה נכון: לא אינו הדבר מן שמץ אף – מקצתה ולא מינה לא┘ במקום, מיד, לאלתר. בו – וביה מיניה┘ מוות. – מיתותא♦ למוות(. שקולה )הבדידות מוות או חברות או – מיתותא או חברותא או┘ ראש. סיכת – מכבנה♦ הדוגמאות. מתוך להסיקו ניתן אך במפורש נאמר שלא כלל – מכללא♦ מבחוץ. – מלבר♦ ומבחוץ. מבפנים – ומלבר מלגו┘ מבפנים. – מלגו♦ ומבחוץ. מבפנים – ומלבר מלגו┘ ליהנות הבעל הזולת. בפרט: זכות בנכסי אדם של שימוש ]זכות נוצות של מריטה – מלוג♦

אשתו[. מנכסיבבעלותה. נשארים והם לנישואיה מביאה שהאישה נכסים – מלוג נכסי┘ ביצירתו. או בהמצאתו שימוש על לממציא או המצאה לבעל המשולם תשלום – תמלוג┘ מבחוץ[. התערבות בלי גם שקורה ]מעצמו, מאליו; דבר מאל המילה של מ+נגזרת – ממילא♦ כלל. בדרך קורה לצפות, כך אפשר הסתם": כך "מן – מסתמא♦ הסף. מיסודו, מלכתחילה, על – מעיקרא♦ ברייתא[. של או משנה של האמצעי לחלקה ]כינוי אמצע – מציעתא♦ לרעהו[. אחד חכם של או לרבו תלמיד של כבוד ]פניית אדון – מר³♦ בתורה[. וגדול לרב כבוד ]כינוי מורנו – מרן♦ היין. על הקידוש ברכת של פתיחה – ורבנן מרנן סברי┘ חולה. – מרע²♦ למות[. אנוש, נוטה ]חולה חולה שכוב – מרע שכיב┘ שמע[. הפועל של פועל ]בינוני משמיע – משמע²♦ צורות. בשתי אותו להבין אפשריים; שאפשר פירושים שני לו שיש – משמעי דו┘ צורות. בכמה אותו להבין אפשריים; שאפשר פירושים הרבה לו שיש – משמעי רב┘ המשמעויות. המובנים, בשתי בשני – משמע תרתי┘ לנו. להשמיע החכם זה( בא )חידוש זו הלכה – לן משמע קא הא┘ היא... הדברים נאמרו בגללה זאת; הסיבה לנו אומר הוא – לן משמע קא┘

נהחתונה[. בעת הצעיר לזוג נותן הכלה שאבי כסף ]סכום הכלה )נדוניא( – שמלת נדוניה ♦

אור. – נהור♦ הנפש. ולהתעלות לרוחניות מעולה. בהשאלה: סמל אור – מעליא נהורא┘ אור(. מרומזת; מילולית: רוב ביטוי )צורת עיוור – נהור סגי┘ של במשמעות שמתכוונים; לרוב ממה ההפך אומרים שבו מהופך דיבור – נהור סגי לשון┘

נקיה. לשוןאור, האור. – נהורא♦ הנפש. ולהתעלות לרוחניות מעולה. בהשאלה: סמל אור – מעליא נהורא┘ לחם. – נהמא♦ למקבלה[. מגיעה שאינה חסד; מתנה ]לחם בושה של לחם – דכיסופא נהמא┘ שומר. – נוטר♦ דג. – נון♦ לו נוגעים אינם בקלילות, כאילו לדברים ל־( – מתייחס -לדאוגChaloir-לא, non) נונשלנטי┘

אותו. מטרידים ואינם רצוי כבלתי אדם על ]הכרזה רצויה בלתי ( – אישיותPersona non grata) גראטה נון פרסונה┘

מסוים[. במקום או במדינהאש. – נור♦ הם כאשר אור של מרהיבה תצוגה היוצרים נפץ ]מתקני אור של ניצוצות – נור די זיקוקין┘

מתפוצצים[.בפעילות. משמעותית מחפץ; הפרעה חלק של הרס בחומר, כגון פגיעה – נזק♦ שמר. – נטר♦ אנטי-ציונית[. חרדית קבוצה של ]שם העיר שומרי – קרתא נטורי┘ נוח. – ניחא♦ מקרה, באמת. כן; בכל גם – נמי♦ שאמרת. כפי הוא כך באמת – נמי הכי אין┘ התייעץ, שקל. – נמלך♦ נוסף. דעת שיקול לאחר דעתו את שינה – בדעתו נמלך┘ אישה. לקח, הרים; נשא – נסב²♦ עלה. – נסק♦ יוצא. – נפיק♦ יצא. – נפק♦ יוצאת. – נפקא♦ מסוימת[. מקביעה הנובעת מעשית ]מסקנה ממנה יוצאת – מינה נפקא┘ זאת? לקביעה יש מעשית תוצאה שנאמר? איזו במה מיוחד מה – מינה נפקא מאי┘ אחז, החזיק. – נקט♦

סהאם[. של או האב של ]האב זקן – סבא ♦

הסבתא[. או הסבא ]אבי גדול סב – רבא סבא┘ חשב. – סבר♦ בלבד, 'גמרא'( מסורת לקבלת )בניגוד וטעמה ההלכה הבנת – סברא♦ במקורות. סימוכין לו שאין מחייבו, אף שההגיון דבר – סברא²♦

האם[. של או האב של ]האם זקנה – סבתא♦ הסבתא[. או הסבא ]אם גדולה סבתא – רבתא סבתא┘ מטה. כלפי כשפניו הארץ על לאל, השתטח )סגד( – השתחווה סגד♦ ומספיק(. המשמעויות: הרבה )בשתי גדול, רב – סגי♦ לו. לו, די מספיק – ליה סגי┘ אור(. מרומזת; מילולית: רוב ביטוי )צורת עיוור – נהור סגי┘ בכך. לו לו, רב לו. די מספיק בכך – - סגי בכך┘ של במשמעות שמתכוונים; לרוב ממה ההפך אומרים שבו מהופך דיבור – נהור סגי לשון┘

נקיה. לשון)פ'( הולך. – סגי²♦ בתלמוד[. שנידון הלכתי ]הלכה; נושא הלכה – סוגיה┘ וכו'(. בהשאלה: )קדר, נפח שונים מלאכה בעלי עובדים שעליו קשה )סדן, סדנא( – חומר סדן♦

בסיס. אומנות. חפצי או מוצרים יד בעבודת מייצרים ובו קטן מוסד – סדנה²┘ דומה: שהיד(. מילה יש )בערבית עד – סהדא♦ בתלמוד[. שנידון הלכתי ]הלכה; נושא הלכה – סוגיה♦ צד, קצה. – סיטרא♦ לקדושה, לאלוהות[. המנוגד הרע. בקבלה: הצד ]השטן, יצר האחר הצד – אחרא סיטרא┘ חרב. – סייף♦ חרב. לוחם, נושא – סייפא♦ ולוחם[. ספר ]איש ולוחם סופר – וסייפא ספרא┘ ברייתא[. של או משנה של האחרון לחלקה ]בתלמוד: כינוי סוף – סיפא♦ כולל. סכום; מספר – סך♦ החשבון. של הסופית הכולל. התוצאה הסכום – הכל סך┘ מחירים. כמה של מספרים, בפרט: חיבור כמה של החיבור תוצאת – סכום♦ נראה. נסתר, שאינו – סמוי♦ שייראה. ומבלי עליו שידעו מבלי לנסיעה המצטרף אדם – סמוי נוסע┘ שנוא. – סני♦ התמר. פירות את הנושאים מהגבעולים אחד – סנסן♦ סופר. – ספרא♦ ולוחם[. ספר ]איש ולוחם סופר – וסייפא ספרא┘ ריק. – סריק♦ שחר[. חסרי שטות הבל, דברי ]דברי ריקים בקבוקים – סריקי בוקי┘

עעשה. – עבד³ ♦

עבה. זקן בעל – עבדקן♦ מהירות, זריזות. – עגלא♦ מעשה. – עובדא♦ לי. שהיה המעשה תיאור לי; זה קרה כך – עובדא הווה בדידי┘ העץ; ענפים. של העלים )עפיא( – עלווה, כלל עופאים♦ עורב. – עורבא♦ ביסוס. ללא ממש, שמועות בהם שאין פורח( – דברים )עורב פרח עורבא┘ זמן, עידן. – עידנא♦

רגשות. סערת של כעס, בזמן מתוך – דריתחא בעידנא┘ מעלה; גובה. – עילא♦ למעלה. – לעילא┘ ממנו; מקסימלי. למעלה )עליון( – נעלה; שאין עילאי♦ עין. – עינא♦ רעה. עין – בישא עינא┘ יסוד, שורש, עיקר. – עיקרא♦ הסף. מיסודו, מלכתחילה, על – מעיקרא┘ מהותית. יסודית, טעות טעות – מעיקרא טעות┘ דם. מוצצת תולעת מין – עלוקה♦ עולם; העולם. – עלמא♦ וכו'(. עשיה כוונת ספציפי, ללא לאדם מתייחסת )שאינם כללית אמירה – בעלמא אמירה┘ קברות[. ]בית עולמים בית – עלמין בית┘ עשיה כוונת ספציפיים, ללא לאנשים מתייחסים )שאינם כלליים דיבורים – בעלמא דברים┘

וכו'(. שנחלקו החכמים הרחב. בתלמוד: כל הכל, הציבור ]הכל, דעת העולם כל – עלמא כולי┘

כן[. לפני זה בענייןהכל. על ומוסכם שידוע הכל; כפי לדעת – עלמא דכולי אליבא┘ - עמוקה(. )עמיקתא עמוק – עמיק♦ עפר. – עפרא♦ ערך[. חסר לדבר ]כינוי הארץ עפר – דארעא עפרא┘ בלתי דברים אומר או פיו את שמנבל מי על הנאמרת פיו! קללה ייסכר – לפומיה עפרא┘

ראויים.פרי. מתוך השמן או המיץ בכוח, סחיטת כבישה – עצירה♦ מטוסים. לבלימת המשמש פלדה כבל – עצירה כבל┘ לחץ. – עקא♦ היא..[. ]הבעיה הצרה זאת – עקא דא┘ שמן[. על או נפט על הפועלת ניידת ]מנורה זכוכית, מנורה כדור – עששית♦ דורות[. מאוד, קדום; מלפני ]ישן מתקדם, זקן – עתיק♦ שנים[. הרבה ]קדום, מלפני המתקדמות זקן; בשנותיו – יומין עתיק┘ הרבה[. לו ]רב- )תחילית(, שיש עשיר – עתיר♦

פפה. – פום ♦

לפה; אוראלי. לפה; ששייך שקשור – פומי┘ מלימוד. פיו יפסיק שלא – מגירסא פומיה פסיק לא┘ למאמץ. בהתאם הוא השכר – אגרא צערא לפום┘ צא. – פוק♦ העם. במנהג להתחשב יש – דבר עמא מאי חזי פוק┘ מעטה, קטנה. – פורתא♦ גדולה. אכזבה או הפסד לאחר ערך קל בדבר קטנה( – התנחמות )נחמה פורתא נחמה┘

מדויקים. לגמרי היו לא לגמרי; דבריו דייק לא – פורתא דק לא┘ ההפך. את הטענה, שמוכיח את שמפריך דבר־מה – פירכא♦ אבזם(. )כגון בתוך בזה, נתפס זה הכניס, שילב – פכר♦ הסכים. דעתו, לא על חלק – פלג³♦ ... כי הכל על ש..; מוסכם כך על חולקים אין – דפליג מאן לית┘ חצי. – פלגא♦ דעות. מחלוקת, חילוקי – פלוגתא♦ במחלוקת. שנוי זה נושא – בפלוגתא┘ מחלוקת. עמו שיש לוויכוח. אדם יריב – פלוגתא בר┘ )פינכא( – צלחת, קערה. פנכה♦ למחייתו. אחר באדם התלוי לאדם גנאי קערות( – כינוי - מלקק פנכי )מלחך פינכה מלחך┘ והתרחק. עף; התעופף – פרח²♦ ביסוס. ללא ממש, שמועות בהם שאין פורח( – דברים )עורב פרח עורבא┘ פיצל, הפריד. ריסק, טחן. – פרך♦ הבד. בבית הזיתים לריסוק המשמשות הכבדות האבנים אחת – מפרכה┘ שאלה. בהשאלה: הקשה, שאל – פרך²♦ מאליו[. ברור להיות שאמור פשוט ]דבר פשוטה, מובנת – פשיטא♦

צהתפלל. – צלא ♦

תפילה. – צלותא♦ צער, כאב, טרחה. – צערא♦ למאמץ. בהתאם הוא השכר – אגרא צערא לפום┘ בוקר. – צפרא♦ טוב. בוקר – טבא צפרא┘ בוקר. רוח – צפריר┘ בבוקר. הפועלים מזיקים או שדים – צפרירים┘ בוקר. רוח – צפריר♦ בבוקר. הפועלים מזיקים או שדים – צפרירים♦ צריך, נחוץ. – צריכא♦

קהבינוני[. לצורת עזר ]פועל קם – קא ♦

לנו. להשמיע החכם זה( בא )חידוש זו הלכה – לן משמע קא הא┘ היא... הדברים נאמרו בגללה זאת; הסיבה לנו אומר הוא – לן משמע קא┘ קיבל. הפועל של הפעולה שם – קבלה♦ השבת. פני את ומקבלים ארוחה אוכלים ובו שישי ביום הנערך דתי טקס – שבת קבלת┘ ביהדות. חשובה תפילה של קדוש. שם – קדיש♦

הקדושה. התורה – קדישתא אורייתא┘ הקלה, קל. – קולא♦ הדין. חומרת לפי מקילה, שלא להקל; בצורה – לקולא┘ התפירה. חוט את משחילים שדרכו המחט בקצה )קופא( – חור קוף²♦ אפשרי. בלתי דבר בהשאלה: לעשות – מחט של בקוף פיל להשחיל┘ אצבעות[. שתי בין לתפוס שאפשר מינימלית קטנה; מידה ]כמות קטנה, גרגיר כמות – קורט♦ אמת. – קושטא♦ שאלה, בעיה. – קושיא♦ בעינה. נותרה המקורית, הבעיה לשאלה חזרנו – לדוכתא קושיא הדרא┘ לנהרג. ההורג בין אישי יחס בה שאין הריגה – קטל♦ ]לא-יוצלח, "כלומניק"[. קנים קוטל – קניא קטלא♦ שבזרוע[. השרירית ]הבליטה )קיבורא( – פתיל קיבורת♦ ]נופש[. )קייטא( – קיץ קיט♦ הקיץ. בחופשת החופשה, בעיקר בימי לילדים פעילות של מסגרת – קייטנה┘ )קיימא( – קיום, קביעות. קיימה♦ החוץ. מן תמיכה ללא זמן לאורך שהוא כפי להימשך שיכול – קיימא בר┘ לנו[. בידינו, ידוע ]מסורת[ ]מקובל לנו קיימת – לן קיימא┘ ראשון. – קמא♦ בסדר הראשונה המסכת של שמה בספר, וכן הראשון לחלק ]כינוי ראשון שער – קמא בבא┘

נזיקין[.יותר. נמוך משפט ראשונה, בית ערכאה – קמא משפט בית┘ לפני. – קמי♦ לפניו. – קמיה♦ לפנינו, הלאה. – קמן♦ אחרי-כן. שיאמר למטה, כפי שכתוב כפי – כדלקמן┘ הטקסט. הלאה, למטה, בהמשך – לקמן┘ קצת, מעט. – קמעה♦ אישי(. לשימוש פרטיים קטנות, לאזרחים )בכמויות בקמעונות המוכר אדם – קמעונאי┘ הסופי. לצרכן קטנות; ישירות בכמויות )ת'( שנמכר – קמעוני┘ הקושיה[. מתיישבת ידה שעל הכתוב של שונה לקריאה קרא! ]הצעה – קרי♦ המסורה[. פי על בתנ"ך המילים את לקרוא יש שבה קרא! ]הדרך – קרי²♦ קורא. – קריא²♦ הרבה מרעיש הוא אך חוכמה הרבה בו שאין לאדם משל – קריא קיש קיש בלגינא איסטרא┘

ממנו. מחכמים יותרהשיער. צומח הראש, שעליו של העליון )קרקפתא( – החלק קרקפת♦ עיר; העיר. – קרתא♦ אנטי-ציונית[. חרדית קבוצה של ]שם העיר שומרי – קרתא נטורי┘ נפתרה[. ולא קיימת דיון, הקושיה ]בסיום קשה – קשיא♦ זקן. – קשיש♦ זקנה. בגיל אנשים לקבוצת כינוי – קשישים┘ יחסי. באופן יותר, זקן זקן – קשיש²♦

ר

"רב" בעברית(. )כמו גדול – רבא ♦הסבתא[. או הסבא ]אבי גדול סב – רבא סבא┘ גדול; חידוש. גדולה, דבר – רבותא♦ שבזה? החידוש בזה? מה מיוחד – מההרבותא? מה┘ רבותינו, חכמים. – רבנן♦ הוא[. ברוך לקדוש ]כינוי האוהב, הרחמן – רחמנא♦ המעשים(. רק )ולא שבלב הכוונה חשובה לאלוהים – בעי ליבא רחמנא┘ ישמור. אלוהים – ליצלן רחמנא┘ ראש. – ריש♦ בבבל[. היהודית הקהילה של החילונית הסמכות ]בעל הגולה ראש – גלותא ריש┘ להסתתר. ומבלי לחשוש פומבי, בלי באופן – גלי בריש┘ ברייתא[. של או משנה של הראשון לחלקה ]כינוי הדברים ראש, התחלת – רישא♦ גבוה, רם. – רמא♦ המדרגה. שפל אל ההצלחה משיא לנפילה משל – עמיקתא לבירא רמא מאיגרא┘ סתירה[. ]מראה משליך, מטיל – רמי♦

שהממשלה[. לנציג בכנסת רשמית ]שאלה )שאילתא, שאלתא( – שאלה, בקשה שאילתה ♦

ההלכות[. בין השוני את מסביר ובכך מקרים כמה בין המחלק לתירוץ ]פתיחה שונה – שאני♦ עזב. – שבק♦ מת, התפגר. – חיים שבק┘ עזבוהו. – שבקוהו♦ שוטה, טיפש; מטורף. – שטיא♦ אגרוף(. מומלץ )ולטיפש רמז מספיק – לחכםבכורמיזא( )ולשטיא ברמיזא לחכימא די┘ שורה. – שיטה³♦ למוות[. נקייה כלשון - בעיקר ]שכב שכב – שכב³♦ שלום. – שלמא♦ נניח. – בשלמא┘ החי[. בגוף בועה ]בועה; לרוב )שילפוחא( – בועה שלפוחית♦ בכליות. המסונן השתן נאגר שבו שק דמוי איבר – השתן שלפוחית┘ פן, אולי. – שמא♦ ודאית. לא חשש, ספק; אפשרות – שמא²♦ שמים. – שמיא♦ מקווה שהוא דבר על מאמין אדם ידי על הנאמר השם; ביטוי בעזרת – דשמיא בסיעתא┘

שיקרה.הלכה. דברי )תנא( – למד, שינן שנה²♦ שעה. – שעתא♦ יפה. – שפיר♦ תקין, כשורה. – שפיר²♦ סרטני(. שאינו )גידול ממאיר לא – שפיר³♦ לקח, קיבל. – שקל³♦ ומתן. ויכוח, דיון; משא – וטריא שקלא┘ )מנורה( שרגא♦

תכפתרון[. או הוכחה, כסיוע, כקושיה לשם מקור להבאת ]פתיחה ולמד בוא – שמע תא ♦

]עוד[. = שוב תוב של קיצור – תו²♦ נוסף. דבר שום עוד; ולא וזהו, ולא – לא ותו┘ החיצוניות[. המשניות רוב נאספו שבו הספר ]שם התוספת – תוספתא♦ בתחרות. בתלמוד: מילת או במשחק שוויון 'תיקום' ]תוצאת של קיצור תעמוד; צורת – תיקו♦

נפתרה[. שלא לבעיה סיכוםשלוש. – תלת♦ שמונה. – תמני♦ הלכה(, )דבר פעולה( בשנית, למד "שנה" בעברית: )ביצע של המשמעויות שנה, בכל – תנא♦

ועוד. קלנדרית שנהבמשנה. ובקי חכם – תנא²♦ ברייתא[. להבאת ]פתיחה רבותינו שנו – רבנן תנו♦ חסידות של היסוד ספר בתלמוד, ושם רבות סוגיות הפותחת ]מילה שנינו, למדנו – תניא♦

הספר([. את הפותחות המילים )עפ"י חב"דזו. בעמדה שתומך רעיון מסייע, עוד טיעון – דמסייעא תניא┘ שניים. – תרי♦ זוזים. בשני – זוזי בתרי┘ הנביאים עשר שנים דברי מכונסים שבו התנ"ך לספר ]כינוי עשר שנים – עשר תרי┘

"הקטנים"[..תרי המספר של הנקבה שתיים, שתי-. צורת – תרתי┘ עשר. עשר( – שנים תרי לצירוף מקוצרת כתיב )צורת תריסר♦ בעיה. יישר, פתר – תרץ♦ . תרי המספר של הנקבה שתיים, שתי-. צורת – תרתי♦ זה. את זה הסותרים דברים שני – דסתרי תרתי┘ המשמעויות. המובנים, בשתי בשני – משמע תרתי┘ ]מטה[. תחתא של קיצור – תתא♦