news1 מחלקה ראשונה · web viewכותרת של מאמר או כתבה אמורה...

סטיבן נ' פלאוט ניב גורדון1392/03)נצ'( תא

המשפט בתי001392/03 אנצרת השלום משפט בית

תאריךנדאף רים כב' השופטתבפני::

31.5.06

ניב גורדוןבעניין:התובעפריד גאנם עו"ד ב"כ ע"י

ד ג נסטיבן פלאוטהנתבעחיים משגב עו"ד ב"כ ע"י

מיני-רציו:הרע לשון – עוולות – נזיקין* שיעורם – פיצויים – נזיקין*

פלאוט פרופ' סטיבן כנגד גוריון בן מאוניברסיטת גורדון ניב ד"ר של דיבה תביעת של - כותרתו אינטרנט באתר נגדו שפרסם מאמרים שני בגין חיפה מאוניברסיטת

על פינקלשטיין נורמן של ספרו על התובע שכתב ספרים בביקורת )שעסק אחד של בביקורו )שעסק השני היטלר" ושל למען "יהודים השואה"( היתה "תעשיית

"יודנראט ערפאת יאסר אצל התובע נדון השלום". כמו-כן למען במוקטעה( מוחמד של מותו בגין האלקטרוני בדואר לתובע הנתבע תנחומים" ששלח "מכתב

של האקדמאי והמוניטין הישגיו, מעמדו אודות הנתבע של שונים פרסומים וכן דףהתובע.

.כי: ופסק בחלקה התביעה את קיבל השלום בימ"ש

באשר הפסיקה התייחסות תשתנה יותר, כך מרכזית ציבורית בדמות שמדובר ככל יותר חשופה ציבורית הדברים, דמות מטבע הנפגע, כי של הטוב שמו על להגנה

ונגישה ותוכל לכלי יותר לתקשורת, להגיב על להגן התקשורת, או עצמה, אדם ופומבית חופשית בצורה להתבטא בפעילות חלק לקחת שבוחר יותר.

1הישראלי המשפטי המאגרnevo.co.il בע"מ לאור הוצאה נבו

/tt/file_convert/5f0cc4de7e708231d4370a13/document.doc


נוקבת, ולפעמים לביקורת שייחשף הסיכון את עצמו על לוקח פוליטית ציבוריתופעילותו. מעמדו מתוקף ופוגענית קשה, קיצונית

את העין, ומסקרנת את חזקה, מושכת להיות אמורה כתבה או מאמר של כותרת מאמר של לכותרת לייחס ניתן הכתבה, לפיכך את ויקרא שימשיך כדי הקוראהפוטנציאלי. הקורא על השפעה של באספקט מיוחד סגולי משקל

עם היטלר" יחד למען "יהודים הכותרת את סביר, שקורא העניין, קורא בנסיבות ככזה. ביטוי התובע את לתאר התכוון שהנתבע למסקנה להגיע הכתבה, יכול גוף "הבעת של לתחום להיכנס יכול הוא ספק, ואין כל ופוגע, ללא קשה הוא זה

התובע. של מצידו ליגיטימית ביקורת דיעה", או מימדיה, מכל או השואה אירועי את ש"מעיז" לבדוק מי כל שלפיה התופעה

שואה ומכחיש כאנטישמי והאשמה התקפה מושא להיות ישר שהיא, הופך בחינהאינה אינה ונוגדת מובנת, אמורה הדמוקרטיה, אשר עקרונות את מוצדקת,

אודות סוער ציבורי וויכוח מתעורר בהם מקרים באותם איתנה, דווקא לעמודחופש רגישים כה נושאים חופש וכואבים. וחופש המחשבה, הלמידה הדעה,

בסיסיים אלמנטים יהא, הם אשר נושאו היסטורי, יהא אירוע כל והבדיקה, של ל"טאבו", לנושא השואה נושא את להפוך ראוי ולא ניתן הדמוקרטיה. לא בעולםולנתח אותו מעברו, ללמוד עליו, לחשוב לדבר שאסור אותו, אלא ואודותיו, טוען. למעשה שהנתבע וה"מותר" כפי הקונסנזוס בתחום

בין עדין גבול אותו את לעבור אמורה אינה ביותר והקיצונית החריפה הביקורת הפרסום. הקו מושא של ובנפשו בשמו עמוקה פגיעה ליגיטימית, לבין ביקורת אותו: השימוש חצה הנתבע כי ברור דנן במקרה הוא, אך ברור תמיד לא האדוםדוגמת מעולם ומושגים במונחים בכלל הוא השואה, הוא "יודנראט" קשה.

היהודי. גם העם של והכואב הרגיש בעצב נוגע שליליות, והוא קונוטציות מעורר ב"מוקאטעה", כלוא כשהיה ערפאת יאסר עם פוליטית הזדהות הביע התובע אם פועל הוא כי או טרור בפעולות תומך התובע לכאורה, כי להוכיח, ולו בכך אין

השוואה מדינת או היהודי העם השמדת למען לבין התובע בין כזו ישראל. אותה, סובלת אינה כמותה, והדעת שאין פוגעת השוואה היא כך אם יודנראט

לגיטימית. ביקורת או דעה הבעת מתחום חורגת והיא מסיק סביר וקשה, וקורא עוקצנית התנחומים" היא "מכתב העניין, לשון בנסיבות

של אמונות אותן נושא התובע כי ומאמין המכתב, סבור מחבר כי בבירור ממנה טיעון לקבל מקום שאין ישראל. כמובן כנגד פיגועים בביצוע החשוד דיף מוחמד

סוג מכל באלימות בפיגועים, בטרור, או תומך התובע כי הוכח ולא היות זה ויחידה אחת זו, מטרתה התובע, מבחינה לבין דיף מוחמד בין שהוא. ההשוואה

הטוב, ובמעמדו. בתובע, בשמו פגיעה והיא ביכולתו, הקשור בכל התובע אודות הרע לשון פרסם העניין, הנתבע בנסיבות

המקצועי בקידומו ולפגוע להשפיע היה שיכול המקצועית, דבר כישוריו, ורמתו2

הישראלי המשפטי המאגרnevo.co.il בע"מ לאור הוצאה נבו/tt/file_convert/5f0cc4de7e708231d4370a13/document.doc


התגבשה זו הרע, וידיעה לשון מהווה פרסום אותו כי ידע התובע, והנתבע של כי להוכיח הנטל את הרים לא התביעה, והנתבע כתב קבלת בעת המאוחר לכל המקצועיים הישגיו על ידע התובע, לא אודות אלו מאמריו את שפרסם בעת

שלב. לאותו עד לפרסום התקבלו או פורסמו התובע, ואשר של האמיתיים לפסוק שיש הפיצוי גובה בשאלת להכריע בבואו לשקול ביהמ"ש שעל השיקולים

היתר: מהות בין הם ממון נזק לו נגרם ממשי, ולא באופן ניזוק שלא לתובע עת, )עיתון, כתב הפרסום הפרסומים, אופי הפרסום, מספר הפרסום, חומרת

והרקע ושל המפרסם של אינטרנט(, מעמדו אתר לפרסום. שקדם הנפגע, עד פיצוי לפסוק ביהמ"ש של הדעת שיקול הורחב שבו א' לחוק7 סעיף משהוסף

₪ במקרה100,000 נזק שהוכח לפגוע" ללא ב"כוונה הרע לשון שפורסם האזרחית, העוולה של מיסודותיה לפגוע" לאחד ה"כוונה אלמנט ממוני, ומשהפך

פרשנות לפרשו שיש חוק, הרי לאותו6 סעיף פי על הפלילית מהעבירה להבדילבורוכוב. בפרשת שנקבע ממה נמוכה הוכחה רחבה, וברמת יותר

ואחריו הפרסום לפני הנתבע בהתנהגות גם להתחשב אפשר זה נזק בחישוב - ממוני. הלא הנזק היקף על משפיעה זו התנהגות גם שלו, שכן הנפשי וביסוד

שאין יודע שהוא אמת, למרות שדבריו בביהמ"ש שטוען כך, למשל, מפרסם עובדתי שינוי על שיודע הנפגע. בדומה, מפרסם של נזקו את כך, מגביר הדבר

של נזקיו את הפוגעים, מגביר לדברים עדכון לפרסם הנפגע לבקשת ומסרבהנפגע. של הציבורית ופעילותו דעותיו כנגד במתקפה הסתפק לא דנן, הנתבע במקרה

כדי לקוראים בפרסומיו פנה כנגדו, ואף אישית להתקפה עבר התובע, אלא תרומותיהם את גוריון, לשקול בן אוניברסיטת של פוטנציאליים לתורמים לפנות ברמת לבסס כדי הללו בנתונים באוניברסיטה. יש התובע של העסקתו לאור

עבודתו, במקום לפגוע הנתבע של מצידו הכוונה אלמנט את הנדרשת ההוכחה שיקול את להרחיב כדי בכך התובע, ודי של האקדמאי ובמעמדו פרנסתו במקור

אף א')ג( לחוק. הנתבע7 לסעיף בהתאם הפיצוי גובה בפסיקת ביהמ"ש דעת האינטרנט, והתנה מאתרי אותו למחוק אף שלו, או הפרסום את לתקן סירב כך, להגדלת תרמה, אם הנתבע נגדו. התנהגות התביעה במחיקת המעוות תיקון של לעיל, ובמעמדו הנתונים במכלול היום. בהתחשב עד שנמשך התובע של נזקו

מרצה אקדמיה ותחומים, איש גופים במספר ופעיל ידוע ציבור כאיש התובע ככל בעצמו, פעיל אקדמיה הנתבע, איש של בזהותו באוניברסיטה, ובהתחשב

פיצוי ₪ מהווה80,000 בסך במדינה, פיצוי והפוליטיים הציבוריים בחיים הנראההעניין. בנסיבות הולם

דין פסק3



הצדדים וטענות כללי עובדתי רקע

הרע. לשון איסור חוק פי על בתביעה ענייננו.1

באוניברסיטת המדינה, מרצה במדעי דוקטור תואר בעל הוא התובע.2ותחום1999 שנת מאז גוריון בן מדינית מחשבה הוא התמחותו ,

אדם. וזכויות

חיפה באוניברסיטת חבר פרופסור, מרצה תואר בעל הוא הנתבעעסקים. במינהל למוסמכים הספר בבית

ייחס בהם אשר וכתבות מאמרים אודותיו פרסם הנתבע כי טוען התובע.3 בוטים תארים לו לרעה, ייחס דיבתו את קשות, הוציא תכונות לתובע

לב, תום בהעדר רבות, והכל בהזדמנויות התובע את ופוגעים, ביזהבשמו לפגוע כוונה תוך במקום במעמדו, ובמקור הטוב, עבודתו,

התובע. של פרנסתו

בגדר הינם התובע אודות פירסם שהוא הפרסומים כי טוען הנתבע התובע של מעשיו, פועליו, התנהגותו אודות לגיטימית דיעה הבעתלב. בתום נעשו הנתבע, והם של דעתו לפי גנאי לכל ראויות אשר

בחלק לו, ומודה מייחס שהתובע מהפרסומים חלק מכחיש הנתבעלטענתו. הרע לשון מהווה אינו מודה בו מהם, והחלק




האינטרנט, דבר באתרי פורסמו כולם המחלוקת נשוא הפרסומים.4 שיפורט כפי מקורם את לאתר המשפט בית של מלאכתו על שמקשה

בהמשך.

ואף פוליטיות בדעות דוגלים והנתבע התובע.5 נמצאים מנוגדות, בישראל. הפוליטית הקשת של הרחוקות בקצוות

במה ישמש לא המשפט בית כי מלכתחילה לצדדים הובהר לכך איכי להתנגחות זה אין וכי ושמאל ימין בין וויכוח יותר לא פוליטית,

ולא הפוליטיות הדעות הדין, לא בעלי של הדעות בין לפסוק המקוםמהם. מי של האידיאולוגיות האמונות

כאן "עומד אינו הדין מבעלי אחד אף נטיותיו על לדין" אמונותיו, צודק" "מי להכריע המשפט בית של מתפקידו הפוליטיות, ולא ודעותיו

"הנכונה". היא פוליטית נטייה השניים, ואיזה מבין

המשפט בית המלצת את קיבלו הצדדים בתיק, וב"כ תצהירים הוגשו.6 סיכומים, וכך הדין, והגשת בעלי של מוגבלת נגדית בחקירה להסתפק

פעלו. אכן

הפרסומים היא, אם הפרק על כך, העומדת היחידה, אם השאלה.7 כי שהוכח אלו בהם, או שהודה התובע, אלו אודות הנתבע שפרסםהרע. לשון להוות כדי בהם ידו, יש על פורסמו

הרע, לשון איסור חוק של לתנאים בהתאם תיעשה כמובן הבחינה והתשובה במידה נושא, ורק באותו שניתנה הענפה לפסיקה ובהתאם




וכי דברתי אמת של הנתבע טוען להן להגנות חיובית, נעבור תהיהלב. בתום נעשה הפרסום

טוב: לשם הזכות מול הביטוי חופש

של יסוד: הזכות זכויות שתי בין חזיתית התנגשות של קלאסי מקרה זהו.8טוב. לשם התובע של הזכות מול הביטוי לחופש הנתבע

פיו, על שגובשו הפסיקה הרע, ומבחני לשון איסור חוק של תכליתו תיטה האיזון אלו, כשנקודת זכויות שתי בין והראוי העדין באיזון היא

מקרה. כל של נסיבותיו לפי לכאן או לכאן כמובן

ברק כב' הנשיא ע"י נאמר טוב לשם הזכות של וחשיבותה ערכה על.9אבנרי214/89 בע"א ) נ. שפירא, פד"י בעמ' 840( 3מג' 856

כדלקמן: עצמם. כחיים לאדם חשובים הטוב ושמו האדם "כבוד

אחר". נכס מכל יותר לרוב לו יקרים הם

גיורא6126/94 ובבג"ץ ) השידור, פד"י נ. רשות סנש ( עמ'3נג' כי: 832בעמ' , נאמר817

בכל יסוד ערך היא האדם של הטוב לשם הזכות אכן"היא משטר שוחרת לחברה חיוני תנאי דמוקרטי.

בהערכה הצורך השאר, על בין מבוססת חירות. היא אדם... בני בין אישית ובהכרה אישית פנימית, בגאווה

את בממון. הגוזל אותי לפצות עשוי רכושי את הגוזל האדם של הטוב קיומי. שמו טעם את גוזל הטוב שמי




של ההתייחסות ואת לעצמו שלו התייחסותו את קובעאליו". החברה יחס את קובע אליו. הוא חבריו

השופט רשת4534/02 בע"א ריבלין כב' אילון בע"מ שוקן נ. כי: הדין לפסק7-8בעמ' קבע553( 3נח) הרשקוביץ, פד"י

במהלך לעצמו שצבר - המוניטין אדם של הטוב שמו" רב בעמל לעיתים מקניינו, הנרכש נכס - הוא חייו

הוא ולאורך של לכבודו חשוב ביטוי מהווה זמן. הן לאמורhonor במובן כבוד האדם: ההוקרה , -

הוא אליה בחברה ממעמדו הנובעים וההכרה על , לאמור- להימנותdignity במובן כבוד משתייך, והן

ובכך בני את ולעצב עצמו את להגשים הקהילה, אישיותו".

רשת בפרשת ריבלין כב' השופט ע"י הביטוי חופש על נאמר מאידך.10כי: הדין לפסק7בעמ' לעיל שוקן

הגנה להבטיח הביטוי חופש של תכליתו "עיקרדברי ומעוררי קיצוניים לביטויים נועם, מחלוקת. להגנה זקוקים לעיכול, אינם והקלים לאוזן הערבים

אמירות, המעוררות אותן הביטוי. דווקא חופש של לפגיעה, ולכן שחשופות אלה שליליות- הן תחושות - זכות הבסיסית הזכות של ההגנה למעטה זקוקות

הדמוקרטיה.... נפשה" של "ציפור שהיא בכלל, הפקרות. כך פירושו אין זאת, חופש עם יחדלהתבטא". לחופש ביחס וכך




עובדות שכוללת באמירה הרע לשון בין משמעותי הבדל קיים.11 דעה, הובעה בו מקרה הרע, לבין לשון חוק פי על לתובע המיוחסות

וקשה. בוטה, פוגענית בצורה הובעה אם אף 5בעמ' זו להבחנה ברק כב' הנשיא התייחס לעיל שוקן רשת בפרשתכי: נאמר בו דינו לפסק

מתחזק הביטוי חופש של פרשנית, המשקל "מבחינה ביקורת, סאטירה, פרודיה, כגון בביטוי עסקינן כאשר

ציבורי, אך ויכוח לעורר בעיקר דעות, שמטרתו טור מדובר עובדתית. כאשר אמת להציג מהיומרה חף הוא

פוגעת הביטוי חופש זה, הגבלת מסוג דעה בהבעת רעיונות" חופשי, בצורך "שוק של בקיומו קשה בצורה

הדמוקרטי. השיח של ליבו ובלב עצמית להגשמהלשם בהיותה סאטירה, בוטה ביטוי צורת הדוגמא,

נועדה להתריס לעורר ועוקצנית, פרובוקציה, ... ציבורי דיון ליצור מנת על להתסיס אף ולפעמים

מה, במידת נחלש אדם של הטוב בשמו לפגיעה החשש נובע תכונות שייחוס מבין הסביר שהקורא כיוון

אבסולוטי.... ואינו המפרסם של מהתרשמות עריכת בעת הביטוי לחופש שניתן המשקל אולם, בצד

הטהור", יש מהסוג דעה "הבעת בעניין הראוי האיזון אדם, של בכבודו לפגוע עלול כזה ביטוי גם כי לזכור

מכיוון ולו פוגענית השתלחות כל לאפשר ולבזותו. אין סאטירה. או פרודיה של הז'אנר תחת חוסה שהיא




כאלו, תגבר מוגנות. במקרים אינן והכפשות העלבותטוב". לשם התובע של זכותו

התובע של ומעמדו זהותו

פועלו, מתוקף בולטת, הן ציבורית דמות הוא התובע כי מחלוקת אין.12 ואמונותיו פעילותו מתוקף האקדמאי, והן בתחום ועבודותיו מחקריו

לשון בתביעת התובע כמו לדמות הישימים שמבחנים הפוליטיות, כך בחיים פעיל פרטי, עלום, שאינו אדם לגבי הסתם מן ישימים אינם הרע

הציבוריים.

הציבוריים. בתחילת בחיים המעורה כאדם עצמו על מעיד התובעניהל90ה- שנות ובשנים לזכויות הרופאים עמותת הוא אדם,

)שותפות בתנועת הן פעיל הוא האחרונות קיום דו או "תעאיוש" בנגב. נוער של חברתית למעורבות בחינוך ערבי-יהודי( והן

והעולמית, הישראלית בעיתונות עמדה מאמרי כותב התובע - פלסטיני, הישראלי לסכסוך הקשורים בנושאים בעיקר המתמקדים

אקדמאיים. עת בכתבי למאמרים בנוסף

כך מרכזית ציבורית בדמות שמדובר ככל התייחסות תשתנה יותר, הדברים, מטבע הנפגע, כי של הטוב שמו על להגנה באשר הפסיקה

התקשורת, לכלי יותר לתקשורת, ונגישה יותר חשופה ציבורית דמות ופומבית חופשית בצורה להתבטא או עצמה, להגיב על להגן ותוכל

על לוקח פוליטית ציבורית בפעילות חלק לקחת שבוחר יותר. אדם קשה, קיצונית נוקבת, ולפעמים לביקורת שייחשף הסיכון את עצמו

ופעילותו. מעמדו מתוקף ופוגענית9



6בעמ' דלעיל שוקן רשת בפס"ד ברק כב' הנשיא דברי לענייננו יפיםכי: הדין לפסק

זהות זו, הוא במסגרת לשקול שיש נוסף חשוב "שיקול ציבור, דמות איש דיוק, היותו הביטוי, וביתר מן הנפגע

פרטי... אדם או ציבורית המשקל כי ולקבוע זה, ולהוסיף סטנדרט להרחיב ניתן מדובר כאשר גם נחלש טוב לשם לזכות להעניק שיש

התקשורת, לכלי רבה נגישות לה ציבורית, אשר בדמות... ציבורי פולמוס של במרכזו נמצאת ואשר

בשמו הפוגע בביטוי מדובר האם השאלה אכן, בבחינתיש לסטנדרט אדם, בהתאם של לקחת אובייקטיבי,

ציבורי, דיון שמתעורר הרגע אלה. מן נסיבות בחשבוןעמידותו במישור שאינו צריכה הנפגע של עובדתי, עליו גבוהה להיות הערות לספוג נכון להיות יותר;

זה". לדיון המתייחסות ביקורתיות

בעמ' כב' הנשיא ע"י נקבע לעיל אבנרי דין קודם, פסק דין בפסק כי: 863

או ציבוריות במשרות הנושאים ואנשים גופים"נוטלים עניין שלציבור בתפקידים עצמם על בהם,

בהתנכלות הקשורים סיכונים ותפקידם מעמדם מעצםאין לשמם כמובן, פגיעה להצדיק כדי בכך הטוב. כדי בכך יש בנכסיהם, אך היקר הטוב, שהוא בשמם




ביחס זה לשיקול ליתן שיש המשקל את להחלישהביטוי". לחופש

הרע לשון של האלמנטים התקיימו דנן במקרה האם כך אם השאלה.13עליהם. חלה אינה הביטוי חופש הגנת אשר

על בפסיקה שנקבעו המבחנים את ליישם יש זו בשאלה הכרעה לשםבפנינו. המקרה עובדות

פירט ברק זו, וכב' הנשיא שאלה לבחינת הדרך את התוותה הפסיקה.14 על לעבור שיש השלבים הדין, את לפסק9 שוקן, סעיף רשת בפרשת

כדלקמן: ומקרה מקרה בכל הסופית לתוצאה להגיע מנת

בארבעה נעשה הרע לשון עוולת במסגרת ביטוי ניתוח" את הביטוי מתוך לשלוף הראשון, יש שלבים. בשלב

המקובלות המידה אמות ממנו, לפי העולה המשמעות באופן הביטוי את לפרש הסביר. כלומר, יש האדם על

בהתאם וללשון החיצוניות לנסיבות אובייקטיבי, לתכלית לברר, בהתאם השני, יש המשתמעת. בשלב

האם לאיזונים החוק אשר בביטוי מדובר חוקתיים, בהתאם חבות מטיל החוק ו-1 לסעיפים בגינו, 2

המשוכה את שעברנו השלישי, בהנחה לחוק. בשלב ההגנות אחת למפרסם עומדת האם לברר השניה, יש

לחוק. 13-15 בסעיפים המנויותהפיצויים." שלב הוא האחרון השלב




הטמונה והמשמעות הפרשנות לקביעת הראשון, המבחן לשלב באשר.15דהיינו מבחן הוא בפרסום הקורא של מבטו מנקודת אובייקטיבי,

בין זהות כל בהכרח הפרסום. אין או מהכתבה להבין ניתן הסביר, מה נקודת מהפרסום, שהיא לפגיעה שטוען התובע של הראות נקודת הראות נקודת סנטמנטלית, לבין רגשית אף סובייקטיבית, ואולי ראות

מקרים בפסיקה נבחנו הסביר, ולמעשה הקורא של האובייקטיבית ועצום משמעותי כה היה האלו המוצא נקודות בין ההבדל בהם רבים

על ונדחו הרע לשון כלל התקיים שלא שנקבע עד אף תביעות, התובע. של וההשפלה העלבון תחושת

דנן, המקרה עובדות על הפסיקה מבחני את ליישם יש השני בשלב להוות סביר, כדי קורא אצל שנתפס פרסום, כפי באותו יש אם ולקבוע

והבחינה במובן הרע לשון כל לעניין ספציפי באופן תעשה החוק, התביעה. נשוא מהפרסומים פרסום

ובמידה בשלב יבחנו לשון כלל הפרסום כי ונקבע השלישי, הרע, הגנתו. בפרשת הנתבע שמעלה ההגנות

הפיצוי. גובה שאלת תבחן כמובן האחרון בשלב

כך באופן תעשה פרסום כל של הבחינה אחד כל שבגין מרוכז, אחת במקשה הראשונים השלבים שלושת ייבחנו מהפרסומים

הצדדים. ב"כ בסיכומי אף לראות שניתן ובמשולב, כפי

הפרסומים:

הראשון הפרסום12



בשם: מאמר OPINIONET באתר הנתבע פרסם25.2.01 ביום.16"Haaretz promotes Jewish for Hitler"

על הארץ בעיתון התובע שפרסם לביקורת הנתבע מתייחס במאמרו הקטעים השואה", ולהלן "תעשיית פינקלשטיין נורמן של ספרו

הנתבע: של ממאמרו הרלוונטים

Neve Gordon claims to teach "political science and

govermment" and has a PHD from Notre Dam

University. His academic publication record (available

under faculyt of www.bgu.ac.il/politics) consists largely

of articles in Marxist journals, in the "Journal of

Palestion Studies" (a PLO front group), and in "Z"

Magazine, an american far-left pop magazine as

"academic" as Rolling Stone Magazine and far more

extreme than the Tikkun. He claims to be an expert on

"torture", by Jews pf course and never by Arabs. He is

a groupie of gay Marxist deconstructionist

"philosopher" Michel Focault, a man who allegedly

murdered when he intentionally infected other gay men

in San Francisco after discovering his own AIDS

infection. Gordon's political orientation can be seen

from a letter to the editor in Haaretz, oct 27, 2000 (co

signed by Yigal Brunner of Tel-Aviv University political

science) in which he says that Israel and Barak only 13



understand violence and so the Arabs should engage in

more of it.

Gordon strongly approves of Finklestein's claim that

the Holocaust is being used by racist Jews to justify

their presence in Palestine and oppress Arabs. He

agrees that the use of the Holocaust as "extortion" to

extract money from Germans and others is a crime.

The fact that the Haaretz gave the review of the "book"

to such a person, and the fact that it ran a favorable

review of a "book" by a Jewish Holocaust denier, shows

that Haaretz is sinking ever deeper into the cesspool of

its leftist Jewish Anti-Semitism. The fact that Ben-

Gurion University employs Neve Gordon speaks

volumes about the hiring practices at the University."

www.conservativetruth.orgב- אף פורסם מאמר אותו

כותרת לאור הרע, הן לשון משום מאמר באותו יש כי טוען התובע.17המאמר. תוכן לפי והן המאמר

"יהודי של תכונה לתובע לייחס כדי המאמר בכותרת יש כי טוען התובעהכותרת. למקרא להבין שניתן היטלר" כפי למען

ונורמן עצמו בלבד, הוא יהודים שני נזכרו במאמר כי טוען התובע היטלר" למען "יהודים על המדברת שהכותרת פינקלשטיין, כך

אליו. גם מתייחסת בהכרח




על מיוחדים והשפעה כוח יש מאמר של לכותרת כי טוען התובע הכותרת, לנושא מיוחדת התייחסות המאמר בגוף אין אם הקורא, וגם

זמן. לאורך השפעה הקורא בזיכרון משאירה הכותרת הרי

אם לתובע היתה לא המאמר בכותרת הכוונה כי הנתבע טוען מאידך שקורא הנתבע, ומי ידוע, לטענת שואה פינקלשטיין, מכחיש לנורמן כי

לפינקלשטיין. אלא לתובע איננה שהכוונה יידע הכתבה את

למסקנה להגיע יכול סביר קורא המאמר של הכותרת למקרא אומנם.18 בלשון מדברת בכתבה. הכותרת המוזכרים היהודים לשני שהכוונה

היטלר", למען "יהודי היטלר" ולא למען יהודים מקדם "הארץ רבים היה ניתן בלבד פינקלשטיין הספר למחבר הכוונה הייתה ואילו

לעיל. כאמור יחיד בלשון להשתמש

ביקורת מביע הנתבע כי לראות ניתן הכתבה גוף מכך, למקרא יתרה ספרו של הפרסום בגלל רק "הארץ" לא עיתון על במאמרו רועמת

כך על גם תרעומת מביע השואה", אלא "תעשיית פינקלשטיין של על בעיתון ביקורת לכתוב מהתובע דווקא לבקש בחר הארץ שעיתון

הנתבע. של לדבריו אוהדת ספר, ביקורת אותו הארץ המאמר, שעיתון של הכותרת עם מתיישבת דווקא זו תרעומת

התובע דלעיל, וכן ספרו אלו, פינקלשטיין, בפירסום יהודים שני מקדםספר. אותו על בעיתון שלו הביקורת את שפירסמו בכך

בכותרת הכוונה כי עולה ומכך לכותרתה כך, מתאים הכתבה, אם תוכןפינקלשטיין. לנורמן רק ולא לתובע גם התייחסה




העין, את חזקה, מושכת להיות אמורה כתבה או מאמר של כותרת.19 ניתן הכתבה, לפיכך את ויקרא שימשיך כדי הקורא את ומסקרנת

השפעה של באספקט מיוחד סגולי משקל מאמר של לכותרת לייחסהפוטנציאלי. הקורא על

בע.א חשין כב' השופט כתב למאמר כותרת של ומעמדה חשיבותה על ,865( 5נה) פד"יואח', חלוץ נ. דינה פלוס אמיליו 5653/98

874:

מקום לעצמה מייחדת למאמר או לרשימה כותרת"ולא בפרסומים כבוד נכון זה יהיה תמיד בעיתונות,

הבאים ולדברים לכותרת ומעמד משקל אותו לייחסלכותרת. מתחת הרגיל ובכיתוב בטקסט היא בפרסום, הכותרת יתר משקל לה נודע הכותרת

אותיות הבולט הדפוס דבר הכותרת שבפרסום, אותיות של כגודלן הוא שגודלן במיוחד, ויש מודגשות

... לבנה קידוש של וכוח, עוצמה מפגינה לרשימה או למאמר כותרתבעיתון. השולט האדם של בידיו המצויים וכוח עוצמה

היא הכותרת, שאלה של היחודי זה למעמדה לב בשים ההלכה - כדבר לקוראה מקרה, יש ובכל תמיד אם

שתחתיה, או הרשימה עם - בצוותא, יחדיו האמורה - מעמד - למצער, לעתים לכותרת לה יש נאמר שמאעצמו. את הנושא חי היתה עצמה, משל משל




הכותרת, ולא של בייחודיותה הכירה ואומנם, ההלכה הכותרת את לבחון וראוי יש לעיתים כי נקבע אחת

אחד מגוף בנפרד לכך העיקריים הטעמים הכתבה. את אלא יקראו לא בעיתון שהקוראים שיש הוא

פנאי העדר בשל למשל הכתבה; כך על וידלגו הכותרת יהיו, תופעה כאשר לכך הטעמים יהיו לקריאה. ואולם

אחת רשימה בחירת )תוך בלבד כותרות קריאת של זומוכרת ועד למתחילתן לקריאתן שתיים או סופן(

ומכאן לכותרת הנוגעת היתרה החשיבות לכולנו, היא". כותרת באשר רשימה

הכתבה, יכול גוף עם יחד הכתבה, הכותרת את סביר, שקורא קורא.20 למען כ"יהודי התובע את לתאר התכוון שהנתבע למסקנה להגיע

היטלר".

לתחום להיכנס יכול הוא ספק, ואין כל ופוגע, ללא קשה הוא זה ביטוי.21התובע. של מצידו ליגיטימית ביקורת דיעה", או "הבעת של

נורמן של ספרו על ביקורת פירסם שהוא היא התובע של חטאו כל.22השואה". פינקלשטיין, "תעשיית

הוא כי מציין הוא הביקורת, כאשר לתוכן התובע מתייחס בתצהירווחלק חלקים עם הסכים של בתיזה מהותי קטע על בספר,

היתר, הספר, בין על בביקורתו כתב השואה. התובע לגבי פינקלשטיין מאורע היתה לא שהשואה בטיעונו פינקלשטיין על חולק הוא כי




שני לו שאין מאורע היתה השואה כי וכתב סבר ייחודי, אלא היסטוריהאנושית. בהיסטוריה

ספרו על התובע של לביקורת הערכה או דיעה להביע המקום לא כאן.23אם נורמן של אובייקטיבית, מקצועית, ביקורת היתה פינקלשטיין,

לענייננו. רלוונטי אינו אף אוהדת, וזה נכונה, או

פינקלשטיין נורמן של ספרו על התובע של הביקורת לתוכן קשר בלי ואסור, על קשה תיאור היטלר" הוא למען כ"יהודי התובע של תיאורו

הרע. לשון איסור חוק פי

לבדוק מי שכל לתופעה לפעמים אנו עדים.24 אירועי את ש"מעיז" מכל או השואה אם בחינה מימדיה, אנושית, מבחינה זו שהיא,

התקפה מושא להיות ישר וכדומה, הופך היסטורית, מדעית, פוליטית יהודי או יודנראט לתואר שואה, הראוי ומכחיש כאנטישמי והאשמה

היטלר. למען

דעות או עובדתיים נתונים מוצגים עת מתחזקת יותר עוד התופעה השואה אודות שפורסמו מהנתונים השונים השואה אודות ותיאוריות

הידוע. מהקונסנזוס סוטים ואשר כה עד

עקרונות את לטעמי, ונוגדת מוצדקת מובנת, ואינה אינה זו תופעה בהם מקרים באותם איתנה, דווקא לעמוד אמורה הדמוקרטיה, אשר

וכואבים. רגישים כה נושאים אודות סוער ציבורי וויכוח מתעורר




חופש חופש וחופש המחשבה, כל והבדיקה, של הלמידה הדעה, בעולם בסיסיים אלמנטים יהא, הם אשר נושאו היסטורי, יהא אירוע

תוכן. מכל זה מושג דהוא, נרוקן ממאן אותם נשלול הדמוקרטיה, ואם

שאסור ל"טאבו", לנושא השואה נושא את להפוך ראוי ולא ניתן לא אותו, אלא ואודותיו, ולנתח אותו מעברו, ללמוד עליו, לחשוב לדבר

טוען. למעשה שהנתבע וה"מותר" כפי הקונסנזוס בתחום

הוא שהתובע הנתבע של טענתו את לקבל ניתן לא עניין של לגופו גם כי במאמריו הוא כותב שואה, עת מכחיש של מעריץ או שואה מכחישהאנושית. בהיסטוריה שני לו שאין אירוע היא השואה

עברו השניה, ומאז העולם מלחמת בימי אירעה לכך, השואה מעבר.25 ומדינות קמו רבים, מדינות שינויים עבר כולו שנים, והעולם עשרות

העם בקרב רבים, הן ואירועים השלכות אחריה גררה נעלמו, והשואהבעולם. אחרים עמים בקרב והן היהודי

בעיקרו עוסק אינו הצדדים מדברי שעולה כפי פינקלשטיין של ספרו מטעמו מי או היהודי העם שעשה בשימוש עצמו, אלא השואה באירוע

באירוע לצורך כנטען, על מדינה הקמת או כספים גיוס השואה, בספר. שנכתב אחר, כפי עם של אדמות

אירועים בהכרח בשואה, הם שנעשה "הניצול" הנטען "השימוש" אוכך לאחר כביכול שאירעו התרחשויות או של שהטיעונים השואה,




ואחריו בנושאים גם פינקלשטיין, להיחשב יכולים לא אלו התובע, המונח. של והרגיל הפשוט המילולי במובן שואה כהכחשת

ראוי לא שימוש נעשה לפיה פינקלשטיין של הנכון. התזה הוא ההיפךהשואה. של בקיומה הסתם, הכרה בחובה, מן בשואה, טומנת

וכי שואה מכחיש אכן הוא שפינקלשטיין הנתבע של לפיכך, טענתו רעיונותיו, הוא את שואה, ומאמץ מכחיש אותו של מעריצו הינו התובע

ע"י התובע של תיאורו מפני הגנה לשמש יכול הוכח, ואינו שלא טיעוןהיטלר". למען כ"יהודי הנתבע

השני: הפרסום

פרסם3.2.02 ביום.26 .WWW.CONSERVATIVETRUTJH באתר הנתבע ORG

". JUDENRAT FOR PEACE" בשם מאמר

כדלקמן: הנתבע כותב במאמרו

"Oh. Among The Judenrat wannabes is your old friend

and mine Neve Gordon. Gordon is a fanatic anti - seimite

from the monochromatic (Red) Department of politics in

Ben Gorion University, whose entire "Academic" record

consists of writing for the marxist Z Magazine in the Us

and similar rags, who led the Physicians for Human

Rights eventhogh he is not a physician, and who has 20



devoted his crayon to turning out Op-Eds celebrating

Norman Finkelstein, the world's Leading Jewish

Holocaust Denier (now at Depaul University in Chicago).

Well, comrade Neve Gordon made pilgrimage yesterday

to his guru Yassir Arafat and his photo is in Haaretz

today, male - bonding with his ugliness, and showing how

if the mountain will not come to Mohammed because

Israel has him walled up in Ramallah, then the chomsky -

wannabe will go to the mountain.

You might mention the antics of comrade Neve to any one

you know who is considering to make a donation to Ben

Gurion University."

.ISRABOARD של האינטרנט באתר גם פורסם המאמר

המשתף יהודי התובע, משמעותה של דבריו "יודנראט", לפי המילה.27היהודי. העם הנאצים, להכחדת/השמדת עם פעולה

הוא התובע כי הסביר הקורא ע"י להבין ניתן מהכותרת כי טוען התובעבגוף העם להשמדת הנאצים עם פעולה המשתף יהודי היהודי.

בחב' ששוהה , מיJudenrat wannab הוא התובע כי הנתבע ציין הכתבהיודנראט. להיות ששואף מי יודנראטים, או

טוען הרע. התובע לשון בגדר היא המאמר של הכותרת כי טוען התובע ליד לשהות רוצה הוא כי עליו נאמר הכתבה בגוף אם גם כי

מהווה הוא גם פרסום אותו יודנראט, הרי להיות שואף יודנראטים, או21



שצויין המאמר, כפי לכותרת ניתנת מיוחדת חשיבות הרע, אך לשון לעיל. 19 בסעיף

השלום", הרי למען "יודנראטים נאמר בכותרת אם גם כי טוען הנתבע.28Judenrat הוא שהתובע במפורש צויין הכתבה בגוף wannabולא

Judenrat .

שעל מהרקע הכתבה את להפריד ניתן לא כי הנתבע מכך, טוען יתרהפורסמה. היא פיו

יחד לאחר פורסמה הכתבה הגיעו קבוצת עם שהתובע, אנשים, בניגוד ותמיכה הזדהות להביע כדי צה"ל להוראות ל"מוקאטעה"

אנושי". "מגן לו לשמש ערפאת, וכדי ביאסר

הזו הקבוצה של באנשיה שרואה היחיד אינו הוא כי טוען הנתבע תופת פיגועי לאחר ל"מוקאטעה" סמוך רצו נתעבים, אשר כטיפוסים

ערפאת, יאסר על להגן פצועים, כדי הרוגים, ומאות לעשרות שגרמו אויבי עם פעולה משתפי משום הזו הקבוצה באנשי שרואה היחיד ואינו

ולתבוע לבוא החוצפה לתובע מאיפה תמה היהודית, והנתבע המדינההטוב. בשמו פגיעה בגין

התובע בין הפוליטיות בדיעות תהומי ואף משמעותי הבדל להבין ניתן.29 לבה לב למעשה ומובן, והוא מקובל, ליגיטימי הוא זה והנתבע. פער

מניעה הדין בעלי של המנוגדות הפוליטיות הדמוקרטיה. האמונות של הפוליטיות דעותיו את שלו, להביע בדרך לפעול אחד כל כמובן אותם

והן הן אחד כל של במאמרים, בהתארגנות בכתבות, במעשים,




לאף לו אל כלשהן, אך הזדהות פעולות מחאה, או מותרת, בפעולותולאסור לעצמו להתיר מהם אחד "בשם אחרים על אותם דברים,

הביטוי". "חופש הדמוקרטיה", ובשם

יאסר את ביקר התובע, עת שביצע המחאה או ההזדהות פעולות איש, ב"מוקאטעה"200כ- המונה קבוצה עם ערפאת, יחד

אשר ציבורית פוליטית בדמות ותמיכה הזדהות פעולת ברמאללה, היאבמדינה. רבים ישראלים שנואה, ונתעבת, ע"י במחלוקת, ואף שנויה

מקובלת, ואף אינה בישראל רבים בעיני התובע של זו פעולתו אומנם בדיעות הנדון הפער הנתבע, אך של דעתו ומקוממת, לפי דחוייה

אחר אדם כל או התובע של פועלו על לאסור אמור אינו הפוליטיות יאסר עם הזדהות ואמונותיו, ע"י תחושותיו את לבטא הוא בא עת

חורגת אינה זו התנהגות עוד הפלסטיני, כל העם של כמנהיג ערפאתדין. פי על המותר מתחום

פועלו על דעתו את להביע הזכות מלוא עומדת כמובן לנתבע.30 אמונותיו את החריפות, ולבקר התובע, במלוא של ודעותיו והתנהגותו

הקו את לחצות לו אל וקשה, אך בוטה, עוקצנית בביקורת התובע של פגיעה קשה, לבין שהיא לגיטימית, ככל ביקורת בין המפריד האדום סלידה, קשות, ומעוררות תכונות ייחוס תוך התובע של הטוב בשמו

לתובע.

חצה הנתבע כי ברור דנן במקרה הוא, אך ברור תמיד לא האדום הקואותו.




"יודנראט" השואה, דוגמת מעולם ומושגים במונחים בכלל השימוש.31 הרגיש בעצב נוגע שליליות, והוא קונוטציות מעורר קשה. הוא הוא

היהודי. העם של והכואב

והתנדב בישראל חי ליהודיה, הוא נשוי יהודי, הוא הוא התובע, כאמור נכות אחוזי לו בצבא, ונקבעו שירות כדי תוך בגופו נפגע לצנחנים, ואף

האשמה את בפניו התובע, ולהטיח דוגמת לאדם - לבוא42% של לקוות או היהודי העם להשמדת הנאצים עם פעולה משתף שהוא

בפני שתוטח ביותר הקשות מבין אשמה כזו, היא לקבוצה להשתייך לטעמו קיצוניות שמאלניות בדיעות דוגל שהוא משום כאמור, רק אדםהנתבע. של

גבול אותו את לעבור אמורה אינה ביותר והקיצונית החריפה הביקורת של ובנפשו בשמו עמוקה פגיעה ליגיטימית, לבין ביקורת בין עדין

הפרסום. מושא

הפלסטיני, העם מנהיג עם התובע, בהזדהות של והתנהגותו פעולתו.32 לקבוצה לנתבע, וגם מובנת, גם ובלתי קשה, קיצונית שתיראה ככל

לקבוצה לשיוך התובע את לחשוף אמורה הישראלי, אינה בעם רחבה השואה, בזמן היודנראטים כמו האנושית בהיסטוריה ונתעבת שנואה

היהודי. העם להשמדת הנאצים בידי סייעו אשר

כלוא כשהיה ערפאת יאסר עם פוליטית הזדהות הביע התובע אם גם תומך התובע לכאורה, כי להוכיח, ולו בכך ב"מוקאטעה", אין




מדינת או היהודי העם השמדת למען פועל הוא כי או טרור בפעולותישראל.

שאין פוגעת השוואה היא כך אם יודנראט לבין התובע בין כזו השוואה דעה הבעת מתחום חורגת אותה, והיא סובלת אינה כמותה, והדעת

לגיטימית. ביקורת או

ומשקל חשיבות קיימת לעיל שהדגשתי כפי המאמר של לכותרת.33 להבין ניתן הנדונה הסביר. מהכותרת הקורא על בהשפעה מיוחדים של התכונה את לתובע מייחס שהנתבע סביר קורא כל ע"י במפורש

כותב שהנתבע להבין ניתן גופה הכתבה לשון למקרא "יודנראט". גם יודנראט. להיות שואף , היינוJudenrat wannab שהוא התובע על

מי , הריJudenrat ממשמעות פוגענית או קשה פחות אינה זו משמעות יודנראט שכבר "גרוע" ממי פחות אינו יודנראט להיות ושואף שרוצה

האנושי. החומר מבחינת

הרע לשון פרסום להוות כדי פרסום באותו יש כי איפוא היא מסקנתי.34 מפני ממשית הגנה לנתבע מצאתי התובע, ולא אודות הנתבע ע"י

פרסום. אותו בגין התובע של תביעתו

השלישי הפרסום

נשלחו2002 בספטמבר.35 אלקטרוני, בדואר מכתבים מספר לתובע כאחד שנחשד דיף, מי מוחמד של חיסולו תנחומים" לאחר "מכתביהלשון: חמאס, בזו תנועת ממנהיגי




I would like to extend to you my deepest condolences

for your loss. I know that Mohammed Def

represented everything you believe in and everything

you support. I know you must feel empty and alone,

now that the one person most clearly embodying

your ideas is gone from us. You are not alone in your

grief. We hope you will somehow find a way to get

over this horrific tragedy and blow to your agenda."

אנשים ממספר מכתב אותו את קיבל הוא כי בתצהירו טוען התובע.36 התובע שערך דיף, ובחיפוש מוחמד של חיסולו לאחר לו מוכרים שלא

תנועת לאתר הגיע מקבל שהוא המכתבים מקור את לגלות כדי אינטרנט אתר באותו היום עד שמופיע עמוד מצא חי" ושם "כהנא

על תנחומים מכתבי לתובע לשלוח מקוראיו הנתבע מבקש בו אשר כנטען ניסח פניה באותה הנתבע דיף. למעשה מוחמד אותו של מותו

וכן את לקוראיו אחרים( עם )ביחד התובע של השם את המכתב, למכתב. מכותב בתור

לא המכתב, והמכתב את כלל פירסם לא כי בתצהירו טוען הנתבע של האינטרנט באתר זה בעמוד הודפס הנתבע של ידו, ושמו על נכתבהנתבע. של ידיעתו או רשותו ללא חי כהנא

העתק קיבל כי )ד( לתצהירו24 בסעיף הנתבע מודה זאת עם יחד המכתב את והעביר שלו האלקטרוני תנחומים" לדואר "מכתב מאותו שחיבר בחומר מדובר שלא ציון אחרים, תוך אנשים מספר של לעיונם

הנתבע שלח להם המכתב, אשר ממקבלי שאחד הנראה בעצמו. ככל




של ההערה או האזהרה ללא המכתב את הלאה המכתב, העביר את האינטרנט, עד דרך כזו בצורה התגלגל מקורו, והדף בעניין הנתבעחי. כהנא של האינטרנט לאתר הנראה ככל שהגיע

וה/1ה/ כנספחים שסומנו מכתבים שלח כי וטוען ממשיך הנתבע 2 חי כהנא של האינטרנט אתר ההגנה( לעורכי לכתב צורפו )ואשר באתר, שפורסמו שונים מפרסומים שלו השם את להוריד ביקש ובהם

שחלק מהטעם והן פרסומים לאותם רשותו ניתנה שלא מהטעם הןידו. על חוברו לא מהפרסומים

אשר1בה/ מעיון חי כהנא של האינטרנט לאתר הנתבע ע"י נשלח אלא המכתב את חיבר לא הוא כי הנתבע ידי על , צויין1.10.02 ביום מעורך אצלו, וביקש שהתקבל לאחר אחרים לאנשים אותו העביר רק

דף. מאותו שלו השם את למחוק האתר

חי כהנא מאתר הנתבע של דרישתו לנכונות באשר ספק מטיל התובע ספק מטיל תנחומים", וכן "מכתב מאותו הנתבע של שמו את למחוק התובע טוען ידו, ולחילופין על חובר לא שהמכתב הנתבע של בטענתו

את חיבר לא הוא לפיה הנתבע של טענתו את נקבל אם גם כי והוא מאחריות, היות הנתבע את לפטור כדי בכך אין המכתב, הרי

בהתאם דין פי על חייב הוא לאחרים, ובכך המכתב את שהעביר מודההרע. לשון איסור לחוק

הוכח לא כי הנתבע של טענתו את מקבלת אני העובדתי במישור.37התנחומים". "מכתב את חיבר שהוא




שהמכתב שראה לאחר תגובתו על הנתבע נשאל הנגדית בחקירתוידו. על שחובר חי" כמכתב "כהנא באתר מתפרסם

לא כי להבהיר וביקשו האתר לעורך מכתבים שני שלח כי השיב הנתבעמהפרסום. שמו את להוריד וביקש המכתב את חיבר

מהגשת אלו, ונמנע מכתבים הציג לא הנתבע כי בסיכומיו טוען התובע של דלעיל טענתו באמיתות רב ספק המטיל שבשליטתו, דבר ראייה

הנתבע.

כאמור צורפו בפועל המכתבים ושני היות זו טענה לקבל בידי איןהנתבע. של ההגנה לכתב2 ו-ה/1ה/ כנספחים

דוכן על בהיותו מכתבים לאותם הפנה לא הנתבע כי העובדה עצם למשלוח באשר טענתו את להפריך או לשלול כדי בה העדים, איןהמכתבים.

הנתבע כי להוכיח התובע הצליח לא כי למסקנה מגיעה אני אלה מכלהתנחומים". "מכתב את שחיבר הוא

אותו בגין מחבות הנתבע את לפטור מקום לעיל, אין קביעתי אף על.38תנחומים". "מכתב

כי: קובע ( לחוק1)ב()2 סעיף

רואים בלי לשון בפרסום ")ב( מדרכי למעט הרע, - אחרות פרסום




אם1) והגיעה הנפגע זולת לאדם מיועדת היתה ( הנפגע" זולת אחר לאדם או אדם לאותו

כי: קובע לחוק12 סעיף

למעט הרע לשון פורסמה" בעל בעיתון בדפוס, לאור פחות, המוצא או יום ארבעים של הופעה תדירות

ישאו בעל רשיון פי על פלילית באחריות תוקף, הדפוס, בית מחזיק גם הרע לשון בשל ואזרחית

הפרסום, הודפס העיתונות, שבו בפקודת כמשמעותו אחרת, בדרך אותו מפיץ או הפרסום את שמוכר ומי

היו חייבים או ידעו אם אלא באחריות ישאו שלא ובלבדהרע." לשון מכיל שהפרסום לדעת

אחרת" בדרך הרע לשון את ש"הפיץ כמי הנתבע את לראות ניתן האם לעיל. 12 סעיף של הסיפא במובן

דרך שלו, אשר מכותבים למספר המכתב את העביר כי מודה הנתבע "כהנא לאתר דבר של בסופו המכתב הנראה, הגיע מהם, ככל אחדחי". את לרבים, והעביר המכתב בהפצת סייע הנתבע כי לקבוע ניתן מכך

של בסופו המכתב להגעת שהביא התובע, דבר זולת לאדם המכתבפורסם. שבו אינטרנט אתר לאותו דבר

זה, ולא בנושא הרחיב לא הרע? הנתבע לשון משום במכתב יש האם.39הרע. לשון מהווה אינו המכתב כי טען




תנחומים" סרקסטי, ב"מכתב המדובר כי לראות ניתן המכתב למקראאשר מוחמד כי נאמר בו אשר כאחד שנחשב לאחר חוסל דיף,

צויין בו. כן ותומך בו מאמין שהתובע מה כל את חמאס, ייצג ממנהיגי מרגיש הוא דיף, וכי של חיסולו בעקבות כבדה אבדה סבל התובע כי

האבידה. בעקבות ובדידות ריקנות

וקורא עוקצנית היא המכתב של הלשון ממנה מסיק סביר וקשה, אמונות אותן נושא התובע כי ומאמין המכתב, סבור מחבר כי בבירור

ישראל. כנגד פיגועים בביצוע החשוד דיף מוחמד של

התובע כי הוכח או נטען ולא היות זה טיעון לקבל מקום שאין כמובןבכללותה. חמאס לתנועת או דיף למוחמד דומות אמונות בעל הוא סוג מכל באלימות בפיגועים, בטרור, או תומך התובע כי הוכח לא

שהוא.

מבחינה לבין דיף מוחמד בין ההשוואה אחת זו, מטרתה התובע, הטוב, ובמעמדו. בתובע, בשמו פגיעה והיא ויחידה

ע"י "מכתב הפצת מטרתה התנחומים" ברבים להפיץ הנתבע, בתובע, לפגוע דיף, במטרה מוחמד כמו אמונות באותן דוגל שהתובע

ברבים. הטוב ושמו דמותו את ולעוות

שדבר ידע לא כי טוען זה, ואינו בעניין הגנה לכל טוען אינו הנתבע את העביר עת הנתבע על חזקה הרע, לפיכך לשון כולל הפרסוםהשלכותיו. ועל תוכנו על ידע שהוא לאחרים המכתב




לחוק12)ב( ו-2 סעיפים תנאי אחר מילא הנתבע כי להסיק ניתן מכךלפיכך לשון איסור הוא "מכתב כי קובעת אני הרע, התנחומים"

שהעביר מי בתור בגינו חייב התובע, והנתבע אודות הרע לשון פרסוםבהפצתו. ותרם לזולת אותו

הרביעי הפרסום

פורסם2001 בסתיו.40 ע"יMiddle East Quarterly העת בכתב מאמר על נאמר שבו Israel's Academic Extremistsבשם: סוקרטוס סולומוןכדלקמן: התובע

"Neve Gordon, in political science and government

at Ben Gurion University, has a publication record

that consists largely of articles in Marxist journals,

in the Journal of Palestine Studies, and in the pop

far-leftist Z Magazine. He claims to be an expert on

torture. His political orientation can be seen from a

letter to the editor in Ha'aretz (co-signed by Yigal

Brunner of Tel Aviv University political science) in

which he says that Israel and Barak only

understand violence and so the Arabs should engage

in more of it. Though not a physician himself,

Gordon has run "Israeli-Palestinian for Human

Rights," He has written a long piece singing the

praises of Norman Finkelstein, the world's leading

Jewish Holocaust denier."




בדוי, שם הנושא אדם ע"י פורסם מאמר שאותו אף על כי טוען התובע.41 ע"י חובר המאמר כי משוכנע הוא המאמר, הרי בסוף שצויין כפי

עצמו. הנתבעידו. על חובר לא הנדון המאמר כי וטוען הטענה את מכחיש הנתבע

הופיעו אשר דברים התובע על נאמרו מאמר באותו כי טוען התובע.42הנתבע. ע"י חוברו אשר אחרים במאמרים המדוייק בלשונם

עת, ומכך כתב באותו מערכת חבר הוא הנתבע כי טוען עוד התובעהנתבע. ע"י חובר המאמר כי מסיק הוא

בלי לצטטו יכולים אחרי אנשים כי הטענה, וטוען את מכחיש הנתבעוהופעת את לקבל במאמר הקודמים ממאמריו קטעים הסכמתו, כלום. מוכיחה אינה הנדון

עם עת, יחד כתב אותו של מערכת חבר היותו כי וטוען מוסיף הנתבע מה על שליטה קיימת לנתבע כי להוכיח כדי בה אחרים, אן רבים

זה. מאמר שחיבר זה שהוא מוכיחה העת, ואינה בכתב שמפורסם

בתצהיריהם נכבדים חלקים מה משום הקדישו הצדדים ב"כ.43על לפרסום ובסיכומיהם אחרים בחיבורים הופיע שתוכנו אף זה,

ע"י שחוברו חיבורים מאותם חורג אינו הנתבע, ותוכנו ע"י שנכתבוהנתבע.




לא אדם הוא הנתבע כי זה פרסום באמצעות להוכיח מבקש התובעבדויות. זהויות מאחורי ומסתתר מאמרים אמין, שמחבר

וכתב המאמר את שחיבר הוא אחר שאדם ייתכן לא כי טוען התובעאחרים. במאמרים הנתבע ע"י שנוסחו דברים אותם את במילה מילה

כשאין הנתבע דברי את לצטט יכול אדם כל מאידך, כי טוען הנתבעאחרים. ע"י בדבריו שנעשה השימוש על שליטה כל לנתבע

Middie העת בכתב מערכת חבר הוא שהנתבע העובדה.44 East

Quarterly והעובדה וכלל כתב באותו פורסם מאמר שאותו עת, חשד אכן אחרים, מעלים במאמרים הנתבע דברי של מלאה העתקה

עצמו. הנתבע ע"י נוסחו הדברים כי כבד

חובר מי ע"י השולית לשאלה להתייחס לנכון מוצאת אינני זאת עם יחדבעיקר. ונתמקד מאמר אותו

של אחר, ודבריו ע"י אלא הנתבע ע"י חובר לא שהמאמר בהנחה גם.45 את לראות ניתן מכך הסכמתו, הרי או ידיעתו ללא שם צוטטו הנתבע

מילה דבריו ציטוט כדי אחרים, עד על הנתבע של כתביו השפעתMiddie דוגמת עת בכתבי שמפורסמים במאמרים במילה East

Quarterly.




אחרים מאמרים גם המאמר, כמו תוכן את לבחון ניתן מקום מכל.46 שפורסמו הדברים את כולל דלעיל, אשר הראשון הפרסום דוגמת

הפרסום. לתוכן עניינית זה, ולהתייחס בפרסום

של מערכם מפחית הוא כי הרע לשון משום בפרסום יש כי טוען התובע.47האקדמיים. והישגיו פרסומיו

ביותר מהחשובים עת בכתבי מאמרים מפרסם הוא כי טוען התובעכמו העיסוק בתחום בעולם האגודה של העת בכתב למשל שלו,

Political המדינה למדעי הבריטית Studiesהאגודה של העת , בכתב העת בכתבי גם , כמוPolity המדינה למדעי ארה"ב מזרח צפון של

Democratization, International Studies in Philosophy, Human

Studies, Jewish Social Studies , Critical Review of International

Social and Political Philosophy , Journal of Human Rights כתבי , ועוד רבים. עת

השנים וחצי בארבע שפירסם המאמרים מספר כי טוען עוד התובע מהמקובל גדול יותר הרבה הוא הדוקטור תואר את שקיבל מאז

לתצהירו צירף בתחומו. התובע המקצועית הקריירה של זה בפרק המאמרים שמות תיאור הכוללים שלו החיים קורות י' את כנספח

פורסמו. בהם העת כתבי שמות וכן ידו על שפורסמו

ובפרסומיו בכלל האקדמית ביכולתו דופי הטלת כי טוען התובע והקידום במיוחד. הקביעות חמורה פגיעה בפרט, הינה האקדמיים

ואיכות ממספר ישיר באופן נגזרים לטענתו האוניברסיטאית במערכת לפגוע התובע, היתה של הנתבע, לטענתו של הפרסומים, ומטרתו




והישגיו ליכולתו הנוגעים שקרים הפצת ע"י שלו המקצועי בקידוםהאקדמיים.

הפרסום , שהוא3.2.01 מיום הנתבע של במאמרו כי טוען התובע פוטנציאליים תורמים לשכנע כדי לקוראיו הנתבע לעיל, פונה השני

את להתנות התובע, כדי מלמד בה אשר גוריון בן אוניברסיטת שלמעבודתו. התובע של בפיטוריו התרומות המשך

ע"י המוזכרים העת וכתבי המאמרים כל כי בתצהירו טוען הנתבע אשר הנתבע של המאמרים פרסום תאריך אחרי לעיל, פורסמו התובע

כך של האקדמאי לרקורד התייחס בהם פרסום שבזמן התובע, עובדתית. נכון תוכנם לטענתו היה הנתבע של המאמרים

נגדו התביעה את לבטל יסכים והתובע במידה כי וטוען מוסיף הנתבע מוכן זו, יהיה בתביעה לו שנגרמו הנזקים כל על הנתבע את ויפצה

הנתבע, מאמרי פורסמו בו אשר האתר של מהעורך לבקש הנתבעהדין. משורת לפנים כמחווה מאתרו אלו מיושנים מאמרים למחוק

של לפרסומיו באשר ידיעתו מקור על הנגדית בחקירתו נשאל הנתבע.48 לרקורד הקשור בכל הנתבע של למאמריו בסיס שימשו ואשר התובע

של החיים קורות על הסתמך כי העיד התובע. הנתבע של האקדמאי גוריון, בן אוניברסיטת של האינטרנט מאתר קיבל שהנתבע התובע

התובע. של הדלים הפרסומים את לראות ניתן לטענתו ושם




בעת הוא הסתמך עליהם אשר החיים קורות היכן נשאל הנתבע התובע, והוא של האקדמאי הרקורד אודות שפרסם מה את שפרסם

לא הנדון המסמך בפועל אבל אצלו נמצאים החיים קורות כי השיבהמשפט. בית בפני הוצג

שמאמר מקובל ואף מצב ייתכן כי הנגדית בחקירתו הסכים הנתבע מקבלתו שנים חמש או ארבע לאחר מכובד עת בכתב יתפרסם בעת כי הנגדית בחקירתו הסכים גם עת. הנתבע כתב באותו לפרסוםיכול בכתב לפרסום מאמר שנתקבל אותו את לכלול המחבר עת,

בפועל המאמר שפורסם לפני גם שלו החיים קורות ברשימת מאמרעת. כתב באותו

לפרסום נתקבלו חייו בקורות המופיעים המאמרים כי טוען התובע פורסם לעיל, חלקם ידו על שפורטו אלו מתוך מכובדים עת בכתביויתכן פורסם טרם וחלקם שמופיעים שונים מאמרים כי בפועל, פורסמו וטרם שנים מספר לפני אף לפרסום התקבלו החיים בקורות

שאותם הנתבע של טענתו בנכונות דופי מטיל שהתובע בפועל, כך משך כנטען הנתבע אשר חיים קורות באותם הופיעו לא פרסומים

גוריון. בן אוניברסיטת של האינטרנט מאתר

שבידי חיים קורות אותם את להציג בקלות ניתן היה כי טוען התובע קורות על הסתמך שהוא הנתבע של טענתו את להוכיח כדי הנתבע התובע. התובע של האקדמאי הרקורד על כתב עת בידו שהיו החיים אותם את מלהציג הדרך כל לאורך הנתבע של הימנעותו כי טוען

של בידיו היו לא כי הנתבע, מוכיחה הסתמך כנטען עליהם חיים קורות




הנתבע דל, וכי אקדמאי רקורד על מצביעים אשר חיים קורות הנתבע וידע נכון אינו הפרסום כי התובע אודות מאמריו את שפרסם בעת ידע שונים עת לכתבי התקבלו ואשר לחבר התובע שהספיק המאמרים על

התובע. של האקדמיים הישגיו אודות מטעה פרסום פרסם שהוא אלא

ראייה מלהציג נמנע אשר דין שבעל הוא ראייתי כלל כי טוען התובעוחזקה הדבר פועל שבשליטתו אינה ראיה שאותה היא לחובתו,

מהבאתה. שנמנע דין בעל אותו לטובת

וכל האקדמאי המוניטין חשוב אקדמיה, מאוד לתובע, כאיש.49 שלו, ובהישגיו בתובע חמורה פגיעה להוות יכולה מוניטין באותו פגיעה

בעצמו, מודע אקדמיה האקדמאי. הנתבע, כאיש המקצועי ובמעמדו אקדמאי, הוא כל של המקצועיים ההישגים עניין של לרגישות היטבהתובע. דוגמת אקדמאי כל של האקדמאי המוניטין לחשיבות מודע

עם המאוחר התביעה, ולכל כתב קבלת עם כבר מודע היה הנתבע מטעה פרסום בעניין טענות לתובע התובע, שיש של התצהיר קבלת

זאת עם שלו, יחד והאקדמאי המקצועי הרקורד אודות הנתבע מצד הסתמך הוא עליהם החיים קורות את לצרף לנכון הנתבע מצא לא

או בבית עדותו במהלך חיים קורות אותם את להציג לתצהירו, המשפט.

הוא עליהם התובע של החיים קורות את מלצרף הנתבע הימנעות בדבר הנתבע של טענתו באמיתות רב ספק לטענתו, מעלה הסתמך




של האקדמאים ומאמריו פרסומיו אודות הנתבע של ידיעתו העדרהתובע. אודות הנתבע של מאמריו פרסום ליום נכון התובע

הישגיו אודות פרסם שהוא שהפרסום כך על ידע מכך, הנתבע יתרה קבלת עם המאוחר לכל ומטעה מוטעה הוא התובע של האקדמאיים

ביום המשפט לבית הוגש אשר התובע של הראשית העדות תצהיר שלו הפרסומים את לתקן התובע הסכים לא זאת עם , ויחד25.1.04

של מאמריו להסרת פעל או הסכים התובע, ולא של הישגיו אודותוהוא עד התובע של הישגיו אודות הנתבע תיקון את התנה היום, נגדו. התביעה את למחוק יסכים שהתובע בכך המעוות

או עיוות תיקון בין לבנות הנתבע שמבקש הקשר את מבינה אינני מחיקת התובע, לבין של הישגיו אודות פרסם שהוא בפרסום טעות

נגדו. התביעה

התובע אודות מאמריו את מלתקן להימנע הנתבע של התעקשותווהימנעותו בעניין אודות ומאמריו פרסומיו מהורדת הנתבע של זה,

פרסם שהנתבע כך על מלמדת השונים, רק האינטרנט מאתרי התובע ובהישגיו בשמו לפגוע בכוונה התובע אודות פרסומים אותם את

התובע. של והמקצועיים האקדמאיים

שנכללו המאמרים על ידע לא כי העדים דוכן על העיד כאמור הנתבע. 50 י' כנספח התובע של לתצהיר צורפו ואשר התובע של החיים בקורותלעיל. כאמור




רשימה כללו התובע של חייו שקורות מוכיחה רק הנתבע של זו עדותו עת בכתבי פורסמו אשר גבוהה ברמה מאמרים של ומכובדת ארוכהוכי ברחבי של והאקדמאים המקצועיים הישגיו של התיאור העולם, את נכונה משקפים אינם הנתבע של במאמרים שתוארו כפי התובעוהפרסומים של הישגיו ואת רמתו ומפחיתים מטעים הם התובע,

התובע. של האמיתית המקצועית מרמתו משמעותית

הופעתו התובע, והמשך אודות הנתבע ידי על שנעשה כך אם הפרסוםבמאמריו האינטרנט באתרי פרסום אותו של של השונים השונים,

מהווה אודות הנתבע בהישגיו פגיעה התובע, ובמוניטין במעמדו, והאקדמאיים. המקצועיים חייו במהלך התובע לו שרכש

בהישגיו תלוי האקדמיה בעולם שקידומו התובע של טענתו והן הכמות מבחינת הן פרסם שהוא מהפרסומים ונגזר המקצועיים

על כלל נסתרה ולא כנכונה הוכחה כך והאיכות, אם הרמה מבחינתלפיכך ידי ובמוניטין בהישגים ברבים פגיעה כי יוצא הנתבע,

בקידומו לפגוע יכולה או פוגעת בהכרח התובע של המקצועייםהתובע. של המקצועי

בכל התובע אודות הרע לשון פרסם הנתבע כי קובעת אני אלה מכל להשפיע היה שיכול המקצועית, דבר ביכולתו, כישוריו, ורמתו הקשור פרסום אותו כי ידע התובע, והנתבע של המקצועי בקידומו ולפגוע כתב קבלת בעת המאוחר לכל התגבשה זו הרע, וידיעה לשון מהווה

את שפרסם בעת כי להוכיח הנטל את הרים לא התביעה, והנתבע




האמיתיים המקצועיים הישגיו על ידע התובע, לא אודות אלו מאמריושלב. לאותו עד לפרסום התקבלו או פורסמו התובע, ואשר של

החמישי: הפרסום

כותרתם וט"ז( אשר ט"ו נספחים )נשוא מאמר לתצהירו צירף התובע.51: 12/03 בחודש פורסם ואשר כדלקמן

"The David Irving Trial in Israel. "

השואה למכחיש הנתבע אותו משווה מאמר באותו כי טוען התובעואשר דויד בשם לשמצה הידוע הרע לשון תביעת הגיש ארווינג,

נדחתה. ותביעתו בארה"ב

לאותו קשר כל ומכחיש המאמרים את פרסם הוא כי מכחיש הנתבעפרסום.

נעשה שהפרסום מהטעם זה, הן לפרסום להתייחס לנכון מוצאת אינני לגבי ראיה כל לי הובאה שלא מהטעם התביעה, והן הגשת לאחר מכחיש הוא כי בפניי הוכח ארווינג, ולא דויד אותו של וזהותו מיהותו התובע של השוואתו כי בפניי הוכח לא כנטען, וכן לשמצה ידוע שואהוהן של מבחינתו פוגעת השוואה היא ארווינג דויד לאותו התובע,

הנתבע כי הנדרשת ההוכחה ברמת בפניי הוכח שלא הנוסף מהטעםמאחוריו. עומד הוא כי או המאמר את שחיבר הוא




עצמו, הנתבע זה המפרסם, אם זהות לגבי שונות טענות כאמור הועלו אינני לעיל כאמור לאקישר, אך ריצ'רד או הורביץ דניאל בשם אדם או

כלל. זה לפרסום להתייחס לנכון מוצאת

צוטטו ידו, ואשר על שחוברו שונים מאמרים לתצהירו צירף התובע.52 של לטענתו מעוותת בצורה הנתבע, ותורגמו ידי על מדויק לא באופן

התובע.

לכתב10, ה/9, ה/7, ה/5, ה/4ה/ לנספחים זה בעניין התייחס התובע של דבריו את מעוותת בצורה ציטט בכוונה הנתבע כי וטען ההגנה שלמים, ולפעמים משפטים מהקשרם אלו, והוציא במאמריו התובע

תחילה. בכוונה נכונה, והכל לא בצורה מסוימים מונחים תירגם אף

את ולבחון זו לטענה בפרוטרוט להתייחס לנכון מוצאת אינני ידי על צוטטו או תורגמו כביכול אשר התובע של השונים המאמרים

דיוקים אי נפלו אכן כי שהתרשמתי אף מעוותת, ועל בצורה הנתבע הנתבע, ע"י התובע של דבריו הנתבע, ובתרגום ידי על התובע בציטוטי

החוק. פי על הרע לשון של עוולה כדי עולה לא הדבר הרי

ביניים סיכום.53

לרעה, התובע של דיבתו את הוציא הנתבע כי עולה לעיל האמור מכל שקבעתי הרע, כפי לשון מהווים אשר פרסומים התובע על ופרסם

באשר היטלר", הן למען "יהודים שכותרתו למאמר באשר לעיל, הןהן למען "יודנראט שכותרתו למאמר ל"מכתב באשר השלום",




הן מעמדו אודות השונים לפרסומים באשר התנחומים", הישגיו, התובע. של האקדמאי והמוניטין

בגין הגנה בתור העלה אשר הנתבע של השונות טענותיו כאמור נבחנו תום הגנת של במישור אמת, והן פרסום של במישור אלו, הן פרסומים

נדחו הנתבע של התובע, והטענות על לגיטימית דעה והבעת הלבונותרה לפרסומים בנוגע גובה של האחרונה השאלה לדיון דלעיל,

הפיצוי.

הפיצוי: גובה

והפנה₪ 300,000 סך על כאמור תביעתו את העמיד התובע.54 , מהם להקיש הוא מבקש אשר בפסיקה שונות לדוגמאות בסיכומיולטענתו. הראוי הפיצוי לגובה בנוגע הנדון למקרה

למקום נשלחו הנתבע של מאלה רבים פרסומים כי טוען התובעוהדבר בן באוניברסיטת עבודתו קידומו על להשפיע עלול גוריון,

לפגוע" "הכוונה אלמנט לטענתו לבסס כדי בכך באוניברסיטה, וישא')ג( לחוק. 7 סעיף במובן

אם גם הרע, וכי לשון משום בפרסומיו היו לא כי כאמור טוען הנתבע לתובע נגרם לא הרע, הרי לשון התובע אודות פירסם הנתבע כי הוכח

נזק. כל




של מעמדו על שלילית השפעה כל חלה לא כי וטוען ממשיך הנתבע בכיר למרצה קודם להיפך. הוא גוריון, אלא בן באוניברסיטת התובע

ואף של לטענתו חשבון על להשתלמות לחו"ל נשלח הנתבע, האוניברסיטה.

במקור לתובע נגרמה אשר ממשית לפגיעה ראיה כל מצאתי לא אכן.55 כי הוכח פרסומים, ולא מאותם כתוצאה עבודתו במקום או פרנסתו

או גוריון בן באוניברסיטת התובע של מעמדו על שלילית השפעה חלהלתובע. הקשור אחר עבודה מקום בכל

וממשל לפוליטיקה המחלקה פוזננסקי, ראש שפרופ' רנה נשכח בל עדות תצהיר בה, הגישה מרצה התובע אשר גוריון בן באוניברסיטת

מעשיו, ואת התובע את התובע, ושיבחה של בתביעתו לתמיכה ראשית הישירה הממונה כנראה היא ודעותיו. פרופ' פוזננסקי מעמדו, כישוריו

גוריון, ומתצהירה בן עבודתו, באוניברסיטת במקום כעת התובע עלפוזננסקי של לבין שבינה המצוינים היחסים על ללמוד ניתן פרופ'

לפיכך התובע של במעמדו לפגיעה חשש כל ראיתי לא התובע, פרסומים. אותם בגין הנוכחי עבודתו במקום

לשון עוולת בגין לפסוק שיש הפיצוי לגובה באשר המנחה הדין פסק.56 (,5) נה פד"י יוסף אורנה נגד אמר לימור4740/00 רע"א הוא הרע כי: 525, 524בעמ' נקבע510

יעדים: שלושה להשיג נועד הרע לשון בגין התרופתי "הפיצוישלCONSOLUTION) רוחו את לעודד בגין שנפגעה הניזוק (




) הטוב; למרק לשמו הנזק ( אתREPAIR) הרע; לתקן לשוןTO VINDICATEאת לשון בגין שנפגעה הטוב לשם זכותו (

להסתפק אין אלה תרופתיות מטרות של השגתן הרע... לשם הנזק שיעור על העולים פיצויים להטיל אין גם סמלי, אך בפיצוי

הפיצוי הנזק על מלא פיצוי להעניק נועד התרופתי שנגרם. הפיצוי - בגדרי ניתן יהא כך יותר... רק ולא פחות - לא שנגרם

הביטוי חופש בין )האופקי( הראוי האיזון את - לקיים התרופתיפיצוי והפרטיות הטוב השם לבין מזה ודוק, יכול סמלי מזה.

לפיצוי כביטוי לא העוולה, אך ביצוע על להצהרה כמכשיר לבואתרופתי.

לא עונשי, אך כפיצוי מוצדק להיות יכול הנזק על העולה הפיצויתרופתי. כפיצוי

אין פיצוי לפסוק בית-המשפט על כי ועיקר כלל לומר ושוב, ועיקר כלל לומר אין הביטוי. גם בחופש לפגוע שלא "נמוך" כדי

הטוב. השם על להגן "גבוה" כדי פיצוי לפסוק בית-המשפט על כי - הנזק מלוא את המשקף מלא פיצוי לפסוק בית-המשפט על

לניזוק... - שנגרם רכושי והלא הרכושיבין בית התחשב הרע לשון בגין פיצויים בפסיקת - המשפט,

בקהילתו, בהשפלה הניזוק של הפגיעה, במעמדו היתר, בהיקף מכל הצפויות ובתוצאות חלקו מנת שהיו ובסבל שסבל, בכאב

הבחינה אלה אין היא בעתיד. לקבוע אינדיווידואלית. הפרסום, בהיקפו, בטיב להתחשב יש מקרה "תעריפים". בכלהצדדים." ובהתנהגות פגיעתו באמינותו, במידת




לימור בפרשת דן אשר בטבריה השלום משפט בית כי לציין המקום כאן. ₪ 100,000 בסך פיצוי לתובעת מקרה באותו פסק דלעיל אמר

הדין, קיבל פסק על בערעור דן בנצרת, אשר המחוזי המשפט ביתהפיצויים. מסכום והפחית בחלקו אותו

החלטת את המערערת, ביטל ערעור את קיבל העליון המשפט בית הפיצויים בגובה להתערב מקום היה לא כי המחוזי, וקבע המשפט בית

גבוהים. יותר פיצויים נפסקו אילו השלום, גם משפט בית ע"י שנקבעו

גובה בשאלת להכריע בבואו לשקול המשפט בית שעל השיקולים.57 נזק לו נגרם ממשי, ולא באופן ניזוק שלא לתובע לפסוק שיש הפיצוי

לעיל7 לסעיפים בהתאם ממון ו)ג( )ב( היתר: מהות בין הם א' זה אם הפרסום הפרסומים, אופי הפרסום, מספר הפרסום, חומרת

המפרסם של אינטרנט, מעמדו באתר זה עת, אם בכתב או בעיתוןלפרסום. שקדם הנפגע, והרקע ושל

א.ת. כל נגד עו"ד ברדוגו ירושלים( אברהם )מחוזי2398/01 בע"א 28, 27 בעמודים נפסק18( 1) ס"ב מחוזי ואח', פסקים בע"מ קשר

כדלקמן:

למשל, שמייחס בפרסום פגיעה הרי "לא לאדם, בלתי מפוקפקים מעשים ואף - פליליים מוסריים,

ברוח גזעניות והשקפות דעות בייחוס פגיעה כהריהנאצית". "גרמניה




חמורה ואין קשה אין וקשים. אך חמורים אלה שני לנאציזם בדעותיו או במעשיו אדם של מההשוואה

מבצבצים עדיין ממנו גצים )אשר המתועב הגרמני ימינו עד רב ולסבל לכאב וגורמים העשנים אודיו מבין

אלה(. לאדם, כאלה וארסיות שטניות נטיות או תכונות ייחוס

בין העם לבן שכן כל ובין שהוא היהודי, "מזרחי" שעמו שהוא העיקרי הקורבן היה "מערבי",

להטביע כדי בו זו, יש נפשעת נאצית לאידיאולוגיהזו על קלון אות ואין לה שווה שאין פגיעה מצחו.

שבלשון האחרות בפגיעות ממנה קשה ואין לה דומה בשימושי להיזהר בעט למושכים ראוי - כן הרע. על

מופלגת. זהירות כאלה לשון ולייחדן לבודדן במקומנו ראוי כאלה התבטאויות

עמינו בידי עולם לדיראון שנדון המקורי להקשרןכולה... - התרבות בת האנושות ובידי

בעניינים הויכוחים לזירת כאלה התבטאויות הכנסת של הרשעות במידת פיחות גם בה ואחרים, יש אלה

שוות בית בת מעין הנאצית, שהופכת האידיאולוגיה או רעה כנטייה הדוברים בעיני שנראה למה ערך

נפסדת." כגישה

התוכן מבחינת קשים היו התובע אודות הנתבע שפרסם הפרסומים.58 השפה התובע, מבחינת תואר שבהם התיאורים והמשמעות, מבחינת

והן כלפי הנתבע השתמש בה אשר מספר מבחינת התובע,




אודות הנתבע שפרסם ויחיד אחד בפרסום המדובר הפרסומים. אין אינטרנט באתרי פורסמו יחסית, אשר רבים בפרסומים התובע, אלא

ומן עת ובכתבי שונים להופיע ימשיך הפרסום הסתם מפורסמים, דבר לתקופה עת כתבי ואותם אתרים באותם שממשיך ארוכה, בתובע. הפגיעה את ומעצים

הרושם למצער עולה הטענות לכתבי שצורפו הפרסומים כל למקרא של ופועליו מעשיו אחר התובע, עקב את למטרה לו שם הנתבע כי

ביניהם. קודמת היכרות כל ללא שונים פרסומים עליו התובע, ופרסם לאחר המשפט בית באולם הנתבע את לראשונה ראה התובע למעשה לפני אותו הכיר הנתבע, לא זה מי ידע לא זו. התובע תביעה שהוגשה

עובר הנתבע של ודעותיו וכתבותיו פרסומיו את הכיר לא התביעה, ואףאודותיו. הנתבע שפרסם הפרסומים לגילוי

ממוני לא נזק הוא פרסומים מאותם כתוצאה לתובע שנגרם הנזק.59בלבד.

כי: קובע הרע לשון איסור א' לחוק7 סעיף

במשפט בית רשאי זה חוק לפי אזרחית עוולה בשל ")ב(. על יעלה שלא פיצוי לנפגע לשלם הנתבע את לחייב המשפט

נזק. הוכחת חדשים, ללא שקלים50,000 לשון כי הוכח זה, שבו חוק לפי אזרחית עוולה בשל )ג(. במשפט

את לחייב המשפט בית לפגוע, רשאי כדי בכוונה פורסמה הרע




כאמור הסכום כפל על יעלה שלא לנפגע, פיצוי לשלם הנתבענזק. " הוכחת )ב(, ללא קטן בסעיף

שלא אף מהפוגע פיצוי לקבלת הנפגע זכאי א' דלעיל7 סעיף פי עלמהפרסום. כתוצאה ממוני נזק כל לו נגרם

כוונה להוכיח יש₪ 50,000 של לסכום מעבר פיצוי לפסוק מנת על.60נגדו. שפורסמו הפרסומים באמצעות בתובע לפגוע

לפגוע" שבסעיף "הכוונה לאלמנט בפירוט התייחסו לא הצדדים ב"כ ל"ט פד"י יפת זאב נגד בורוכוב שמואל677/83 א')ג( לחוק, ובע"פ7 הרע. לשון איסור חוק פי על פרטית קובלנה של מקרה נידון205( 3)

לשון חוק של תשנ"ט תיקון לפני ניתן דין פסק שאותו לכך לב לשים יש המונח פרשנות על דובר א' לחוק, ושם7 סעיף הוסף בו אשר הרע

האלמנט התקיים אם השאלה הפלילי, נדונה לפגוע" במישור "כוונה לחוק. 6 סעיף במסגרת בפלילים להרשיע מנת על לפגוע כוונה של

כי: נקבע דין פסק באותו

לחוק6 לפגוע" בסעיף "בכוונה הביטוי את לפרש "ישתשכ"ה- לשון איסור כשמשתרע1965הרע, על , שלילת באחר, תוך לפגוע המניע או המטרה או הרצון וודאות במידת המסתברת רצונית, אך שאינה פגיעה

רבה".




ההוכחה רמת פלילי, הרי הליך על שם ודובר הדברים, והיות מטבע הנדרשת ההוכחה מרמת לפגוע" שונה ה"כוונה לאלמנט הנדרשת

והפרשנות בהליך לתת שם לנכון מצא המשפט בית אשר אזרחי, בו אשר הפלילי ההליך ברוח דווקנית פרשנות לפגוע" היא ל"כוונההדיון. התנהל

בו א')ג( אשר7 המשנה סעיף משהוסף א' לחוק, וכן7 סעיף משהוסף ₪ 100,000 עד פיצוי לפסוק המשפט בית של הדעת שיקול הורחב

ממוני, נזק שהוכח לפגוע" ללא ב"כוונה הרע לשון שפורסם במקרהלאחד ה"כוונה אלמנט ומשהפך העוולה של מיסודותיה לפגוע"

חוק, הרי לאותו6 סעיף פי על הפלילית מהעבירה האזרחית, להבדילורמת יותר לפגוע" פרשנות "כוונה המונח את לפרש שיש רחבה,

לעיל. בורוכוב דין בפסק שנקבע ממה נמוכה היא הנדרשת ההוכחה

הציבורית ופעילותו דעותיו כנגד במתקפה הסתפק לא כאמור הנתבע.61 כי כאמור התובע, ופרסם כנגד אישית להתקפה עבר התובע, אלא של

ירודה, כשלא ברמה הם התובע של האקדמאיים והרקורד המוניטין התובע של האמיתיים הישגיו על ידע שלא לעיל כאמור הנתבע הוכיח כדי לקוראים בפרסומיו פנה אף אלו, והנתבע פרסומים שפרסם בעת

את גוריון, לשקול בן אוניברסיטת של פוטנציאליים לתורמים לפנותבאוניברסיטה. התובע של העסקתו לאור תרומותיהם

אלמנט את הנדרשת ההוכחה ברמת לבסס כדי הללו בנתונים ישבמקור במקום לפגוע הנתבע של מצידו הכוונה פרנסתו עבודתו,




דעת שיקול את להרחיב כדי בכך התובע, ודי של האקדמאי ובמעמדוא')ג( לחוק. 7 לסעיף בהתאם הפיצוי גובה בפסיקת המשפט בית

הנזק בגין הפיצוי סכום בקביעת בחשבון להביא שיש הנתונים יתר בין.62הנתבע. התנהגות הוא ממוני הלא

הרע, המצוי לשוןושנור, גנאים, קרמניצר המלומדים של בספרם כדלקמן: 398בעמ' , צוייןוהרצוי

לפני הנתבע בהתנהגות גם להתחשב אפשר זה נזק בחישוב" משפיעה זו התנהגות גם שלו, שכן הנפשי וביסוד ואחריו הפרסום

- ממוני. הלא הנזק היקף על אמת, למרות שדבריו המשפט בבית שטוען למשל, מפרסם כך

הנפגע. בדומה, של נזקו את כך, מגביר הדבר שאין יודע שהוא לפרסם הנפגע לבקשת ומסרב עובדתי שינוי על שיודע מפרסם

הנפגע" של נזקיו את הפוגעים, מגביר לדברים עדכון

( עמ'3נב) נ. קראוס, פד"י אחרונות , ידיעות7325/95 דנ"א גם ראה1 .

אותו למחוק אף שלו, או הפרסום את לתקן סירב כאמור הנתבעוהתנה מאתרי נגדו, התביעה במחיקת המעוות תיקון האינטרנט,

אם של והתנהגותו התובע של נזקו להגדלת תרמה כך הנתבע, היום. עד שנמשך




ציבור כאיש התובע של לעיל, ובמעמדו הנתונים במכלול בהתחשב.63איש גופים במספר ופעיל ידוע מרצה אקדמיה ותחומים,

בעצמו, אקדמיה הנתבע, איש של בזהותו באוניברסיטה, ובהתחשב כי קובעת במדינה, אני והפוליטיים הציבוריים בחיים הנראה ככל פעילהעניין. בנסיבות הולם פיצוי מהווה₪ 80,000 בסך פיצוי

אני. 64 ומחייבת התביעה את מקבלת לסיכום, הנתבע את בחלקה, מיום וריבית הצמדה הפרשי בצירוף₪ 80,000 של סך לתובע לשלם

₪ 5,000 בסך משפט הוצאות בפועל, וכן התשלום יום ועד29.1.03 ומע"מ. ₪ 10,000 בסך עו"ד ושכ"ט

הצדדים. לב"כ זה דין פסק העתק תמציא המזכירות

512937154678313

הצדדים. (, בהעדר2006 מאי, 31) היום, ד' סיון, תשס"ו ניתן5129371

54678313_______________

54678313-1392/03 נדאף רים נדאף, שופטת רים

מלול דורית116 א001392/03ועריכה ניסוח לשינויי כפוף זה מסמך נוסח



news1 מחלקה ראשונה · web viewכותרת של מאמר או כתבה אמורה...

Documents