מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

להרבות אורטקס הדלקת המשואות – משמעותו וערכיו

"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" )רבינו בחיי( "תעודת כל איש טוב במדינה - יהא להרבות אור, לעשות קצת יותר משהמדינה מחייבת אותו, האור מגרש מאליו החושך" )דוד בן גוריון, "הזקן והעם", הוצאת

(247משרד הביטחון, עמ'

מבוא

ישראל במאי נעשתה במעמד חגיגי במוזיאון תל אביב,1948ההכרזה על מדינת

ששכן אז בשדרות רוטשילד.

הועלה ארצה ארונו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ונקבע1949שנה אחר כך ב-

הרצל הר הוא הלא המדינה, של המרכזי הלאומי לאתר יהיה קבורתו מקום כי

בירושלים.

, תש"י.1950טקס יום העצמאות הממלכתי הראשון נחוג למעשה ב-

ירושלים כבירת ישראל, ואת הר הרצל היה זה טקס שנועד לחזק את מעמדה של

ירושלים הייתה מחולקת .העיר1950כמרכז הסמלי של האומה. חשוב לזכור כי ב-

העתיקה והכותל המערבי, לא נכללו בתחומי הריבונות של המדינה העצמאית שקמה.

הר הרצל היה צריך להוות אתר חילוני מרכזי לתרבות ישראלית מתהווה. האור של

המשואות שהודלק בהר הרצל נועד ל"האיר" את כל חלקי מדינת ישראל.

ופותח את צה"ל לחללי הלאומי הזיכרון יום את המרכזי המסיים מתכונת הטקס

חגיגות העצמאות גובשה בשנים אלו. נקבע כי שתים עשרה משואות תודלקנה בהר

הרצל ותייצגנה את שנים עשר שבטי ישראל ואת העדות והגלויות השונות.

למדינתו השב העם של הלאומית אחדותו את להדגיש הייתה הטקס משמעות

העצמאית.

נציגי1960עד היו שנים עשר מדליקי המשואות הייתה מתכונת הטקס אחידה.

שתים-עשרה עדות וגלויות היושבים בשנים עשר ישובים מאזורים שונים בארץ.

צוין יום הולדתו המאה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. באותה שנה היו1960ב-

ששה ממדליקי המשואות מוותיקי התנועה הציונית ושישה נציגים מרחבי הארץ.

מאותה שנה החלו משיאי המשואות לייצג ציוני דרך משמעותיים בתולדות היישוב

והמדינה.

נציגי הראשונות, המושבות אנשי של ונכדים בנים הספר, מיישובי היו המשיאים

הגלויות השונות שכבר התערו בארץ, אנשי מדע וטכנולוגיה, אנשי חינוך ותעשיה.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

חגגו את העשור השני למדינה, ושנה למלחמת ששת הימים. משיאי המשואות1968ב-

נבחרו לציין יובלות ואירועים ביטחוניים: לדוגמא: מלאת ששים שנה לארגון השומר,

שנה למרד הגטאות וכו'.25

בשנות השבעים כשהגיע גל עליה מברית המועצות היו משיאי המשואות נציגים של

. 50אותם עולים לצד עולים וותיקים משנות ה-

כיפור1973ב- יום )מלחמת ישראל, למדינת יובל חצי לציון המשואות הושאו

( והמדליקים היו ממקבלי אות הגבורה1973התרחשה רק לאחר מכן, באוקטובר

במלחמת העצמאות.

במלאת שלושים שנה למדינת ישראל היו מדליקי המשואות צאצאי הלוחמים1978ב-

למען תקומת ישראל בניהם של כל לוחמי המחתרות. היה זה שנה לאחר המהפך,

ועליית הליכוד לשלטון.

בסוף שנות השמונים ובשנות התשעים אנו מוצאים מדליקי משואות המייצגים את

האומנות, תחיית הלשון העברית, השפעות של הסכמי השלום, והעשייה החינוכית.

מאז בכל שנה נקבע נושא מרכזי לטקס הדלקת המשואות ומדליקי המשואות נבחרים

ב- "ילדי ישראל", ב-2008בהתאם. כך למשל נושא הטקס היה עמד הטקס2009

הוקדש הטקס לעשיה של נשים, וב-2014בסימן של "מאה שנה לעיר תל-אביב", ב-

2018 שנה לאיחוד העיר ירושלים, וב-50 נחגגו 2017 לישראלים פורצי דרך. ב-2015

( ישראל ומורשת טכנולוגית "התחדשות בסימן הטקס לעצמאות70יעמוד שנה

ישראל(. בכל הטקסים ולאורך כל השנים נותרו על כנם האלמנטים הקבועים של

הטקס.

הביטויים שמהווים את הנוסח הקבוע בדברי מדליקי המשואות הפכו למטבעות לשון

מוכרות וידועות: דברי יו"ר הכנסת הפותח את "יום העצמאות ה- למדינת ישראל.."..

המקהלה המלווה את הטקס בשיר "אנו נושאים לפידים" וכן "הנני מתכבד להדליק

משואה זו... לכבוד... ולתפארת מדינת ישראל.." הינם טקסטים קבועים שלא חל בהם

שינוי.

בתוך הטקסט הקבוע והאחיד משולבים הסיפורים האישיים של מדליקי המשואות. אלו

סיפורים מרתקים של אנשים שפעלו לעתים בחירוף נפש ובמסירות בלתי פוסקת,

יומיומית עם קשיים בלתי פוסקים למען לעיתים בצנעה ובהתמדה תוך התמודדות

החברה העם והמדינה.

מדליקי המשואות מגיעים מכל שדרות העם, ומהווים חתך של החברה הישראלית על

גווניה השונים.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

מטרותלעמוד על מרכיביו העיקריים של טקס הדלקת המשואות שהוא טקס המעבר

מיום הזיכרון ליום העצמאות ולברר את משמעותיהם.

הטקס באמצעות להבליט המדינה שבחרה והערכים היסודות על לעמוד

ולבדוק את השנויים שחלו בערכים אלו לאורך השנים.

לברר עם בני הנוער מהם לדעתם הערכים המרכזיים שצריכים לבוא לידי ביטוי

בטקס הדלקת המשואות בשנים הקרובות.

חטיבה עליונה :אוכלוסיית היעד

עזרים:

: רשימת הנושאים של טקסי הדלקת המשואות מקום המדינה ועד היום.1נספח מס'

שנות עצמאות. 70: רשימת מדליקי המשואות במשך 2נספח מס'

המנחה יבחר מספר שנתונים כמספר הקבוצות המשתתפות בפעילות, ומכל שנתון

יבחר מספר מדליקי משואות כמספר החברים בכל קבוצה.

מהלך ההפעלהשלב א' – במליאה

יצפו מטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ב- בסרטוןהמשתתפים . הצפייה2016

דקות.10-15תתמקד בראשית הטקס וכדאי שתארך בין

הדקות הראשונות כולל תפילת ה"יזכור", לדלג ל- 9)מומלץ להראות חלק מ- 15:40

ה- לדקה ולדלג התורן, לראש התורן מחצי הדגל הדלקת37להעלאת לתחילת

או עד נקודה אחרת לשיקול המנחה(.42:00המשואות עד

לאחר הצפייה ישאל המנחה:האם צפית בעבר בטקס זה?.1

אילו תחושות מעוררת בך הצפייה בקטע?.2

אילו סמלים הופיעו בסרטו שראינו ומה משמעותם לדעתך? )קשר למקורות:.3

המונח משואה, האור שמועבר דרך המשואות לכל רחבי הארץ עוד מימי קדם,

שנים עשר השבטים, המנגינה הקבועה...(

)נכבדים ומשפחות שכולות –.4 מי משתתף בטקס? מה אתם לומדים מכך?

טקס ממלכתי(

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

אתהמנחה ולהבין המשואות מדליקי את להכיר היא הפעילות מטרת כי יסביר

הערכים המודגשים בטקס זה ולברר מהם הערכים הראויים בעיני התלמידים להדגשה

בטקסים כגון אלו.

שלב ב' - קבוצתי הנחיות למשימה:

המשתתפים יתחלקו לקבוצות על פי השנתונים. כל משתתף בקבוצה יקבל מדליק

משואה אחת באותה השנה. חשוב שבכלל הקבוצות יחד יהיה ייצוג לעשורים שונים,

וכך הלאה, על מנת70, קבוצה אחת את שנות ה-50קבוצה אחת תייצג את שנות ה-

שנוכל לראות את הגיוון מצד אחד ואת שינוי הערכים בחברה הישראלית מצד שני

קבוצות כמספר העשורים המדויק, רק לוודא כי קיים גיוון בעשורים(.7) אין צורך ליצור

עשור. באותו משואה שהדליקה אחת דמות בקבוצה משתתף לכל לחלק יש

ויציג לקבוצה את הדמות שלו בהיבטים המשתתף יקרא את סיפורה של הדמות

הבאים:

מאיזה מקום בארץ הגיע מדליק המשואה? -

מה גילו?-

מהו מוצאו ומאפיינו התרבותי?-

מה תחום עשייתו?-

מדוע זכה להדליק משואה?-

לאחר מכן הקבוצה תדון בשאלות הבאות:

האם יש מכנה משותף לכל הדמויות? אם כן מהו?.1

האם יש שוני בין הדמויות, אם כן במה הם שונים? )מטרת השאלה לראות את.2

הגיוון שבין מדליקי המשואות מבחינת גילם, מינם, מוצאם וכיוצ"ב(.

מהם הערכים שעולים מדמותם של מדליקי המשואות השונים?.3

אילו אירועים ונקודות ציון בהיסטוריה היהודית או הישראלית בחרה המדינה.4

להבליט ולציין באמצעות מדליקי המשואות שהכרתם?

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

שלב ג' - במליאה נציגי הקבוצות יציגו את עקרי הדיון שנערך בהן לפי שנים מהמוקדם אל המאוחר,

ונקיים דיון:

אילו מסרים וערכים בחרה המדינה להבליט בטקסים אלו?.1

האם חל שינוי בערכים שהודגשו בטקס לאורך השנים? מה מייצגים שינויים.2

אלו?

אתם חברים בוועדת טקסים ועליכם לקבוע תחומי עשייה ופעילות שמתוכם.3

יבחרו מדליקי המשואות בשנה הקרובה. אילו ערכים הייתם רוצים להבליט?

האם אתם מכירים אדם )בביה"ס, בשכונה, בסביבת מגוריך, מבני המשפחה,.4

תנועת נוער וכו'( שראוי לדעתך להדליק משואה? ספר את סיפורו.

המלצה למנחה:של האישיים סיפוריהם יוצגו בה זו להפעלה כהמשך נוספת הפעלה לקיים ניתן

מדליקי המשואות ודרכם יסופרו קורותיה של המדינה.

ניתן להציע למשתתפים לערוך תחקיר על מדליקי המשואות היכן הם היום וכיצד הם

מעורבים בחיי המדינה.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

נספחים1948-2017: רשימת נושאי טקסי הדלקת המשואות 1נספח

- משיאי המשואות היו נציגי הגלויות והעדות השונות מכל אזורי 1948-1960 המדינה.

מדליקים מוותיקי הציונות6 שנה להולדת הרצל - 100- 1960

- ילידי הארץ החוגגים בר מצווה כמו המדינה1961

- נציגי פועלי הכפיים1962

.1891 המושבות שנוסדו עד 12- שנת הראשונים - נציגי 1963

- בסימן העפלה.1964

שנות המדינה, ההתנדבות לגדודים העבריים, 17 משואות לציון 17 - 1965 הבריגדה ולוחמי מח"ל.

הנקודות שהתנחלו בנגב בתש"ז + הבן הבכור של העיר 11- נציגי 1967 באר שבע.

- נציגי יובלות ואירועים ביטחוניים.1968

- נציגי יישובי הספר.1969

בנים ובנות מישובי קו האש.12- 1970

- נציגי עולי בריה"מ ועולי ארצות ערב הותיקים.1971

צברים צעירים.2- נציגי גלויות + 1972

שנה לעצמאות ישראל - גיבורי ישראל.25- 1973

נציגי חילות צה"ל.6- 1974 נציגי יישובי הספר.6

- התנדבות ומופת אישי בסקטור האזרחי.1975

- צעירים נושאי דגל הקשר עם התפוצות.1976

- בני ירושלים, מגיניה ולוחמיה.1977

שנה לעצמאות ישראל.30- 1978

צאצאי לוחמים למען תקומת ישראל.12

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

- חוזה השלום והמשכיות הישוב בארץ ישראל. 1979 )מדליק נוסף - דוד גלעדי, אב ששכל את שני בניו,

אחד במלחמת ששת הימים והשני במלחמת יום הכיפורים(.

- אנשי מדע תעשיה וחקלאות.1980

- נציגי המפעל החינוכי בארץ.1981

שנה להתיישבות לעליה ראשונה צאצאי המייסדים.100 - 1982

- בסימן גבורת ישראל.1983

- בסימן אחדות ישראל.1984

- בסימן פיתוח המדע והטכנולוגיה.1985

- הדמוקרטיה בישראל.1986

- ענפי האמנות בישראל.1987

שנה למדינת ישראל.40 - 1988

(.1949 שנה ל- 40 - בסימן העלייה ההמונית לישראל )1989

- שנת הלשון העברית.1990

- בסימן עליה וקליטה.1991

שנה לגירוש ספרד.500 - 1992

- שנת ירושלים.1993

- שנת איכות הסביבה.1994

נערות יהודייה וערביה 2 תדלקנה 12 - שנת תיירות השלום את המשואה ה-1995

שהוריו נרצחו 9 - חינוך ותעשיה )משואה נוספת הדליק ולדיק קונשנירוב בן 1996

בירושלים(.18 בפיגוע בקו

- מאה שנות ציונות. 1997

- שונים אבל שווים - יחדיו במרקם חברתי תרבותי מגוון2000

- מאוחדים בלבבות ומשלבים זרועות2003

הספורט ההישגי והעממי בישראל - 2004

- "צו חיים" - צו השעה לקירוב לבבות לגורל אחד ועתיד משותף2005

הגלילו הנגב  - פיתוח2006

ירושלים  - שנה לאיחוד40 2007

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ישראל  - ילדי2008

תל אביב  מאה שנים לעיר2009

"אם תרצו אין זו אגדה"2010

הערבות ההדדית  "ערבין זה לזה" - שנת2011

- מקור החיים מים 2012

המורשת הלאומית 2013

נשים  זמן2014

ישראלים פורצי דרך2015

גבורה אזרחית2016

שנים לאיחוד ירושלים50 2017

מורשת של חדשנות2018

2נספח מס' 1968מדליקי המשואות בשנת תשכ"ח -

שנה למדינת ישראל. הישגי המדינה בכל התחומים.20הנושא - "נבחרי האש" -

גבורת תש"ח.1- מעטים זכו לקבל אות "גיבור ישראל" במלחמת השחרור.אברהם אביגדרוב

בסך הכל היו תריסר. אחד מהם היה אברהם אביגדורוב, שנתכבד עתה להיות בין

של המדינה. דומה שהגבורה היא אצלו20מדליקי משואת החג לציון שנת ה-

"השומר" אגודת היה ממייסדי אביגדורוב( )גד אביו שכן "מורשת משפחתית",

. לאחר שסיים1929ונתפרסם כשומר אמיץ. אברהם אביגדורוב נולד במצפה ב-

בית ספר יסודי נסע ללמוד בביה"ס החקלאי מקווה ישראל. הצטרף ל"הגנה" ואחר

"יפתח". באות יוחנן ולחטיבת כך עבר להכשרה המגוייסת של הפלמ"ח ברמת

העליון "גיבור ישראל" זכה בשל אומץ לב ותושייה שגילה באחד הקרבות נגד יחידה

. מכונית של הלגיון הייתה1948של הלגיון הירדני במבואות קריית מוצקין, בראשית

והתכוונה לפרוץ דרך אל חיפה. בעיצומו של הקרב שניטש, נפץ עמוסה חומר

כשהיחידה של הפלמ"ח נחותה בנשק ובכוח אש לעומת הלגיונרים, זינק אברהם

אביגדורוב אל המכונית העמוסה נשק ותחמושת ופוצץ אותה. במעשהו זה עצר את

כל השיירה הירדנית ומנע פריצתה אל חיפה. הוא נפצע קשה בפעולה זו בראשו

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ובכל חלקי גופו ונשאר מוטל בלי הכרה. זמן רב שהה אחר זה בהחלמה בבית

החולים.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

צל"ש פעולות התגמול .2 ( - שלושה אירועים חברו יחדיו בדמותו של מיכאל בן ארימיכאל בן ארי )קפוסטה

)קפוסטה(: מבצע "קדש", פעולות הצנחנים וקבלת צל"ש. לפיכך נבחר לייצג את

נולד לציון שנת העשרים של המדינה. הוא כולם כאחד בהדלקת משואת החג

ברמת עמון. אביו היה מהנדס חשמל, שעבד בשירות הצבא1935באחד במאי

הבריטי והתגורר בעיר זרקה, שבעבר הירדן. אחרי כמה שנים עברה המשפחה

מתגוררת המשפחה במושבה רמתיים. מיכן בן ארי השתלם1940לארץ ומשנת

התגייס לצבא. הוא הצטרף1953כטכנאי בביה"ס המקצועי ע"ש מכס פיין ובשנת

. הייתה זאת תקופת הפעילות1957לצנחנים, שבמסגרתם פעל עד שהשתחרר ב-

השתתף ארי בן ה"פדאיון". נגד תגמול בפעולות הצנחנים של המפורסמת

בפעולות התגמול ונפצע כמה פעמים. הוא גילה אומץ לב למופת וכושר ביצוע,

ובשל הצטיינותו הוענק לו ציון לשבח. לאחר שהשתחרר משירותו בצה"ל החליף

את החרב באת ופנה לחקלאות. כיום הוא חקלאי בכפר ביאליק.

גיבוש כוח המגן העברי .3- את התגבשות כוח המגן העברי העצמאי תייצג הגב' רחלרחל ינאית בן צבי

ינאית בן צבי, אלמנתו של הנשיא השני למדינת ישראל. כוח מגן זה החל להתרקם

במחתרת, תחת השלטון העותומני העוין. הייתה זו אגודת "השומר", שהגב' בן צבי

שנה. עלילות הגבורה של "השומר" פזורות60הייתה מראשוני החברים בו, לפני

על פני כל נקודות הישוב הוותיקות מאז. חברי "השומר" הם שדחקו את רגלי

נקודות גם התבססו בכוחם העברית. לשמירה בסיס והציבו הזרים השומרים

הישוב העבריות. רחל ינאית בן צבי היתה פעילה מאוד במסגרת זו, כמוה כבעלה

המנוח. היא היתה גם מראשוני ה"הגנה" בירושלים באותם ימים. לזכותה נזקפת

הכללית העובדים הסתדרות ממייסדי הייתה שהיא ההיסטורית, העובדה גם

והייתה פעילה מאד כעסקנית ציבור.

נציג הספרות העברית .4- נציגה של הספרות העברית בהדלקת המשואה של יום העצמאות ה-חיים הזז

.70 למדינת ישראל יהיה הסופר חיים הזז, החוגג עתה גם את יום הולדתו ה- 20

בראש חודש אלול. בכפר זה, שחציו1898הזז נולד בכפר ליד קייב ברוסיה, בשנת

יהודים וחציו גויים, עברו עליו ימי ילדותו. תורה למד מפי מלמדים ומפי מורים.

1921 שנה גלה למקום השכלה, לעריה הגדולות של רוסיה. בשנת 16כשמלאו לו

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

בשנת לפאריס. כך ואחר לקושטא תחילה רוסיה, את לארץ1932יצא עלה

והתיישב בה. הוא השתקע בירושלים ומאז ועד היום הוא יושב בה.

ספריו ראו אור בהוצאת "עם עובד", מראשית היוסדה ע"י ברל כצנלסון. בראשיתה

4של שנה זו הופיעה מהדורה מתוקנת וערוכה מחדש של תריסר ספריו: "יעיש" )

כרכים(, "היושבת בגנים" וכן שלושה קובצי סיפורים -2כרכים(, "דלתות נחושת" )

"ריחים שבורים", "אבנים רותחות" ו"חגורת מזלות" והמחזה "בקץ הימים".

נציג המח"ל וראשוני הטייסים.5נציגם המובהק של אנשי מח"ל ומראשוני הטייסים שנחלצוד"ר סידני כהן -

ב- שנולד כהן סידני ד"ר הוא הראשונים בימיה ישראל בדרום1921לעזרת

אפריקה. הוריו נולדו בליטא, נישאו בסקוטלנד והיגרו לדרום אפריקה בימי מלחמת

18העולם הראשונה. הוא עצמו למד בילדותו ב"חדר" עד גיל בר מצווה. בהיותו בן

כבר פרצה מלחמת העול השניה והוא התגייס לחיל האוויר המלכותי. הוא שירת

כטייס קרבי בחזית מצרים, לוב, טריפוליטניה ותוניסיה. במרוצת מלחמת העולם

השניה ביקר בארץ ישראל שלוש פעמים. בסיומה של המלחמה ביקר שוב בארץ,

בטרם הועבר לחזית המזרח הרחוק, למלחמה ביפאנים. ביקוריו בארץ הציתו בלבו

את "האש הציונית", שהייתה רדומה. בינתיים הספיק ללמוד רפואה באוניברסיטת

כשתכפו התקפות הכנופיות1948יוהנסבורג, אבל הוא עצמו קטע את לימודיו ב-

הערביות על הישוב העברי בארץ. את ניסיונו כטייס קרבי החליט להעמיד לרשות

העם הנלחם על חייו בארץ. הוא צורף לטייסת ה"מסרשמיטים" הראשונה, שהייתה

בפיקודו של מרדכי )"מודי"( אלון, וכשנהרג אלון נתמנה סידני כהן למפקד הטייסת.

הוא פיקד על הטייסת האווירית בתקופת זוהרה, בקרבות מלחמת השחרור. אחד

למרחב שחדרו בריטיים, קרב מטוסי חמשה בהפלת היה הצלחותיה משיאי

האווירי של ישראל בשמי הנגב.

צל"ש מלחמת ששת הימים.6 כשהוכרז על הקמת המדינה עוד היה שלום כהן ילד קטן וחי עם הוריושלום כהן -

הגיע לארץ.1961בעיר אוראן באלג'יריה. הוא סיים שם בית ספר תיכון ובשנת

עברית לא ידע, מקצוע לא היה לו. אולם במדינה של קליטת עלייה יש צורך גם

בן בהקמת שיכונים לעולים, וכך נקלט בעבודות בניין. בשנת18בהיותו ,

, התגייס לצה"ל. כלום יכול היה לשער, שהוא, הנער האלמוני מאלג'יריה,1963

יתבלט בצה"ל עד כדי כך ששמו יתפרסם בארץ כולה? שכן שמו יצא לתהילה

כ"משחיל הטנקים" ועל כך קיבל צל"ש מידי מפקד גייסות השריון. הוא הוצב בחיל

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

של לחקלאים לפעם מפעם שהתנכלו הסורים, הצפון. לגיזרת והועבר השריון

על אותם "לקח כהן שלום הגיזרה. את "לחמש" הזמן כל דאגו הצפון, יישובי

הכוונת". האלוף טל ציין אותו לשבח "על שירות מצויין וגילוי מסירות, אחריות וקור

רוח בזמן הקרב". כתותחן בטנק השתתף גם במלחמת ששת הימים.

אש המרד של הגיטאות.7פולמן-רבן באשחוה תשתלב בנאצים הלוחמים ושל הגיטאות המרד אש -

המשואה של מדינת ישראל על ידי חוה פולמן-רבן, שהייתה מן הלוחמות הפעילות

הצטרפה צעיר ובגיל ציונית במשפחה התחנכה בוורשה, נולדה היא בנאצים.

וכשפלשו הנאצים לפולין נכלאה בגיטו. אולם "דרור". בפרוץ המלחמה לתנועת

ועבדה הלוחם היהודי לארגון הצטרפה במחתרת, רבה פעילות גילתה היא

שהתה בקראקוב עם חברי הארגון היהודי הלוחם,1942כקשרית. בסוף דצמבר

שתקף אותו לילה בית קפה של הקצינים הגרמניים. לאחר הפעולה מצאו חברי

הארגון מחבוא בדירת סתר. אך הנאצים ערכו חיפוש מדוקדק והצליחו לגלות את

הדירה, אסרו את בחרי הארגון ובתוכם גם את חוה פולמן-רבן. תחילה נכלאה

ידי הנאצים למחנה מוות באושויץ. היא בכלא קראקוב. אולם אחר נשלחה על

הצליחה להחזיק מעמד, על אף כל התלאות והעינויים. אחר כך הועברה לכלא

ימים ספורים לפני תום וחצי, ממש אוונסבריק ונתענתה גם שם. מקץ שנתיים

המלחמה, הועברה לשבדיה עם קבוצת אסירות אחרות. בתום המלחמה עלתה

בשנת בגליל1947לארץ הגטאות לוחמי קיבוץ את לגרעין שהקים והצטרפה

המערבי, בו היא חברה עד היום הזה ועובדת כמורה בבית הספר.

שילוב דורות בהתנחלות.8

קומרוב ביטוימאיר לכלל יבוא הקרקע על בהתנחלות דורות של שילובם -

בדמותו של מאיר קומרוב, שנבחר לייצג מורשת זו בהדלקת המשואה החגיגית.

הוא עצמו חקלאי מובהק וצאצא למייסד נס ציונה. מאיר קומרוב נולד בבסרביה,

ב- היה1888רוסיה, אפרים אביו לארץ. הוריו עלו שנים שומנה בן בהיותו .

מראשוני מתיישבי ואדי חנין, כיום נס ציונה. הוא עבד כפועל חקלאי בכרמי ראשון

היה אביו ממיסדיה ומזכירה הראשון של הסתדרות הפועלים1900לציון ובשנת

רקהעברים הראשונה בארץ. לא נחשונית" "רוח גילה מובהק ציבור כאיש

להתנחלות ביבשה אלא גם בים, והוא היה בין עשרת הנאמנים הראשונים לבנין

, כאשר נחסם נמל יפו לפני היהודים בגלל המאורעות.1936נמל תל אביב בשנת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

כציר אסיפת הנבחרים כן נבחר ים. עד היום הוא חבר מועצת הנהלת מפעלי

באחת המצוי תל-אביב, ברח' מתגורר הוא ציונה בנס היישוב. של הראשונה

השכונות הראשונות של המושבה, השכונה נקראה בשם זה לפני שנוסדה העיר

תל-אביב. כאיש חקלאות מובהק משמשת בחירתו להדלקת המשואה גם ביטוי

לייסודה של פתח תקווה, אם המושבות.90לציון שנת ה-

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

חמישים שנות תיאטרון.9

רובינא בהעלאתחנה ביטוי לכלל יבואו העברי התיאטרון שנות חמישים -

נולדה בישראל". הראשונה של התיאטרון "הגברת רובינא, חנה בידי המשואה

סיימה בוורשה קורסים בעברית,1914בעיירה ברזינו, פלך מינסק, ברוסיה. ב-

בהנהלתו של יחיאל הלפרין, והחלה לעבוד כ...גננת. לאחר שלוש שנות עבודה

בתחום זה נענתה לקריאתו של נחום צמח ז"ל ובאה למוסקבה לקחת חלק בייסוד

היום הזה. מן התפקידים החשובים ועד בו היא חברה מאז "הבימה", תיאטרון

שמילאה חנה רובינא בקריירה הבימתית שלה: "לאה" ב"הדיבוק" של אנסקי, אם

המשיח ב"היהודי הנצחי" של פינסקי, האם ב"האם" של קארל צ'אפק, מירה'לה

גורדין. כן גילמה במחזות שונים דמויות תנ"כיות: אפרת במחזה בשם זה מאת

תמר ב"כתר דוד" עפ"י קלדרון, מיכל ב"מיכל בת שאול" מאת אשמן, רחב ובת

שבע במחזות בשמות אלה. ומן הקלאסיקה העולמית: פדרה, מדיאה ויוקסטה -

מדמויות הטרגדיה היוונית; ובדמויות השקספיריות - פורציה ב"הסוחר ומונציה",

קיבלה את פרס1956ליידי מקבת, אשת יאגו )"אותלו"( ועוד תפקידים רבים. ב-

ישראל.

שבעים שנות ציונות .10רוזן יצויינו בהדלקת פנחס והקונגרס - שבעים שנות ההסתדרות הציונית

שר גם שהיה גרמניה, יוצאי של הציונים מוותיקי רוזן, פנחס בידי המשואה

בברלין, נולד ישראל. במדינת הראשון למשפחה1887המשפטים ,

מסורתית-חרדית. שבעת ילדי המשפחה קיבלו חינוך דתי וחילוני בסיסמת "תורה

עם דרך ארץ", בנוסח האסכולה של הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר. בתום לימודיו

פרייבורג באוניברסיטות במשפטים רוזן פ. השתלם הומאניסטית בגימנסיה

הצטרף לתנועה הציונית, ובקונגרס הציוני השביעי )16וברלין. עוד בהיותו בן

ואילך השתתף בקונגרסים כציר, אף נבחר1905 כ... סדרן. מכאן ( היה פעיל

כחבר הועד הפועל הציוני וכעורך דין הקונגרס וחבר ההנהלה. הוא תפס מקום

בולט בתנועת הסטודנטים הציונים בגרמניה והיה ממייסדי תנועת הנוער "בלאו

וייס". כשנשתחרר מהשירות הצבאי לאחר מלחמת העולם הראשונה התמסר

יו"ר היה והעולמית. הגרמנית הציונית התנועה במסגרת לעבודה מאודו בכל

העולמית הציונית ההסתדרות הנהלת וחבר הגרמנית הציונית ההסתדרות

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ועשה כאן עד 1923בלונדון. עלה לארץ ב- , אח"כ שב להשתקע בה ב-1925

. נבחר כחבר מינהלת העם והיה בין החותמים על מגילת העצמאות. עם1932

שנים תריסר כנסת. וכחבר המשפטים כשר בה לכהן נבחר המדינה הקמת

רצופות שימש כשר המשפטי הראשון של מדינת ישראל.

נציג ירושלים השלמה .11ריבלין יואל יוסף המשואותפרופ' הדלקת בטקס תיוצג השלמה ירושלים -

בארץ חמישי דור עצמה, ירושלים יליד ריבלין, יואל יוסף פרופ' של באישיותו

ומצאצאי בוני ירושלים שמחוץ לחומה. פרופ' ריבלין נולד בשכונת מזכרת משה ב-

. אביו, ר' ראובן ריבלין היה סופר "הועד הכללי כנסת ישראל",1889 באוקטובר 11

ואמו, איטה רבקה, הייתה אחותו של זקן השומרים ר' אברהם שפירא. הוא למד

בעיר העתיקה, בחורבת ר' יהודה החסיד, והכשיר עצמו להיות מורה. בין השאר

למד ערבית. הוא היה מראשוני הלוחמים לשפת העברית וכשנוסדה רשת בתי

הספר הלאומים היה מזכיר הרשת, אך המשיך לעבוד כמורה. במלחמת העולם

ונאסר בכפר סבא ע"י התורכים. תחילה יפו ות"א, הראשונה לימד את מגורשי

נשלח בתום המלחמה דמשק. לכלא הועבר כך ואחר בירושלים בכלא נחבש

לדמשק לנהל את ביה"ס לבנות ונבחר שם כחבר ועד הקהילה היהודית. פירסם

הרבה מאמרים פובליציסטיים, מחקרים בענייני חינוך ותולדות היישוב הישן, יהודי

המזרח ותרבותם, תרבות ערבית ואיסלמית. השתתף בהרבה עיתונים ובכתבי עת

ספרותיים בארץ ובחו"ל.

מעמד הכרזת המדינה.12- שנת העשרים לקיומה של המדינה ולמעמד ההיסטורי שלחיים משה שפירא

הכרזתה, לרבות החתימה על מגילת העצמאות, יסתמלו באישיותו של שר הפנים

הלבנה, רוסיה בגרודנא, נולד המשואה. בהדלקת שיתכבד שפירא, חיי משה

( ניסן תרס"ב זלמן שפירא, היה גם עסקן26.3.1902בראש חודש (. אביו, הרב

וייסד קבוצת ציבורי בעירו. עוד בצעירותו התבלט מ.ח. שפירא בכושרו הארגוני

נוער בשם "בני צ יון". בעת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה הקים בתוך

עלה לארץ. כאן נבחר לוועד1925ה"ישיבה" קבוצת נוער בשם "צעירי מזרחי". ב-

הפועל של "הפועל המזרחי", ואח"כ - כנציג במרכז העולמי של "המזרחי". בהנהלת

הסוכנות היהודית עמד בראש מחלקת העלייה. בתפקידו זה ביקר במרכזי הגולה

וסייע להצלת יהודים ועלייתם ארצה. לאחר ששימש כחבר מועצת העם ומנהלת

העם נתמנה כשר העלייה והבריאות והטביע את חותמת המדינה על דרכון העלייה

הראשון של מדינת ישראל. עוד לפני הכרזת המדינה מילא תפקיד מיוחד בהשכנת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

שלום בין ה"הגנה" ואצ"ל ותרם למניעת מלחמת אחים. הוא נפצע קשה כשהוטלה

( ונשקפה סכנה לחייו, אולם התגבר על חוליו ואז הוסיפו29.10.57פצצה בכנסת )

לו את השם חיים. בתפקידו כשר הוא גם חבר ועדת השרים לענייני בטחון, יו"ר

ועדת השרים לענייני פנים ושירותים וחבר ועדת השרים לענייני כלכלה.

גיבור ישראל לא זכה...

בעל עיטור "גיבור ישראל" במלחמת השחרור, לא זכה. המוות קטףסימן טוב גנה,

אותו במיטב שנותיו ושיבש את התוכנית. עתה ניתן לספר, כי סימן טוב גנה נבחר על

ידי "ועדת העשרים" לסמל את גבורת ישראל של הדור הזה בטקס החגיגי של הדלקת

קיומה ה- של המדינה. הוא נבחר לכך לא רק בגלל20משואת העצמאות לשנת

הגבורה שגילה בשדה הקרב. הוא נבחר לכך גם בגלל הגבורה והאומץ האישי שגילה

אחר כך, כשצריך היה להשתלב מחדש בחיים האזרחיים - באין לו שתי רגליו, שנקטעו.

אולם הוא לא נשבר בחזית האזרחית, כשם שלא נשבר גם בחזית הקרב. הוא הסתגל

לפרוטזות שהתקינו לו, נלחם את מלחמת הקיום שלו ועמד בה בכבוד. אף נשא אישה,

דור מלחמת תש"ח לייצג את נבחר כל אלה ילדים. בשל והוליד העמיד משפחה

בחגיגת שנת העשרים של המדינה. אולם התפוצצות רימון במגרש גרוטאות קיפחה

את חייו.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1970מדליקי המשואות בשנת תש"ל - הנושא - בנים ובנות מיישובי קו האש

בגבור המתיחות מתארחים הרחק מקו האש .1 , מקיבוץ אשדות יעקב )איחוד( הוא נער ממוצע קומה וערני.13זיו אופיר, בן ה-

אותן בכל זיו של בקיאותו ומכאן במשק האזרחי הביטחון בענייני פעיל אביו

שבין הבכור הוא זיו יעקב. אשדות באיזור המתחוללות והפגזות, ירי תקריות,

חמשת אחיו. נולד באשדות יעקב, שהורי אמו נמנו על מייסדיו. הוא עומד לסיים

את כיתה ח' וימשיך את לימודיו בבית הספר התיכון האיזורי. משנבחר לייצג את

זו יודע שהדלקה נורא, אך שמח, שכן הוא משקו בהדלקת המשואות, התרגש

מסמלת את פתיחתם של חגיגות יום העצמאות. משנשאל זיו כיצד משפיעים עליו

החיים בקיבוץ ששבעה מחבריו, ביניהם שני מתנדבים, נהרגו מהפגזות ומיקושים,

הוא אומר: "ברור שהחיים כאן, בקרבת הגבול הפעיל הזה, משפיעים וישנם כמה

צדדים להשפעה זו. עכשיו אנחנו מכירים ילדים רבים בני גילנו במקומות אחרים

בארץ, כי מאז התחמם האיזור רבים מזמינים אותנו לבוא להתארח אצלם, במרחק

מן הגבול. אני מוכרח לציין שאנחנו חיים כאן במתח. ישנן הפגזות ופיצוצים וכשאנו

שומעים קול של נפץ נוצרת המתיחות, עד אשר מתבהר מה קרה. אנחנו מוגבלים

גם בטיולים וביציאה מן המשק. זה לא נוח. קצת קשה, בגיל שלנו, להיות כל הזמן

זיו בחצר. אבל המצב הזה לבטח יימשך עוד זמן רב ואנו מוכרחים לעמוד בו".

מספר כי לעתים, בגבור המתיחות, מבכרים בני קבוצתו לצאת להתארח במקומות

אחרים בארץ המרוחקים מקו האש. לאחר שהייה של ימים אחדים במרחק מן

באיזור. מטיוליהם באחד במקום. ולהיות הביתה לחזור רוצים כולם המשק,

בתחילה בקשו מדריכי הטיול להאריך את השהייה מחוץ לבית, אבל הילדים לחצו

על המדריכים לשוב והם הגיעו לאשדות יעקב זמן קצר לאחר שוך האש כשהמתח

בני של החברתית הפעילות מופרעת ההפגזות של בעטיין בשיאו. עדיין היה

זה הילדים לנים הועתקו למקלטים, שם ולעתים בוטלו רבות הכיתה. מסיבות

לנושאים רק מוגבלים אינם אופיר זיו של התעניינותו שטחי משנה. למעלה

הביטחוניים שאיתם הוא חי באיזור. הוא אוהב ללמוד, מרבה לעיין בעיתונים ואוסף

גלויות נוף. המצב הביטחוני, כמובן, מהווה נושא מרכזי בשיחותיהם של הצעירים.

שנטלו חלק בקרב שהתחולל, הנשק כלי לזהות את מנסים ירי הם כל לאחר

מציינים אותם בשמותיהם ומנסים לנתח את המצב, לראות מה קרה ומה עלול

להיות. מסתבר, כי גם באשדות יעקב )איחוד( לא למדו בני כתה ח' הרבה על

מלחמת העצמאות. זיו יודע על מלחמה זו ידיעה קלושה בלבד. שמע עליה מפי

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

במדינה שנתחוללו אירועים מרכזיים או של מבצעים שמות אך ותיקי המשק,

במלחמת השיחרור לא הביא איש לידיעתו.

משואה לחללי הקטיושות.2עיירת הפיתוח של הצפון, אינה שוכנת במרחק של כמה מאות קריית שמונה,

זו, שהוקמה ב- על1949מטרים מקו שביתת-הנשק עם לבנון, אבל גם עיירה

חורבות הכפר הערבי חלסה, שילמה את מחיר הדמים של יישובי הספר. ההפגזות

הערב, דבר. לכל ספר יישובי ל"משפחת" הכניסוה אותה שפקדו בקאטיושות

כשיודלקו המשואות, תיוצג קריית שמונה על ידי אחד מנעריה שנולד במקום, גדל

, למשפחה יוצאת מארוקו שהגיעה ארצה לאחר1957ולומד בו. דוד מלכה נולד ב-

קום המדינה. היום כבר התפתחה קריית שמונה והסירה מעליה את חבלי הילדות

שהיו כרוכים סביבה שנים רבות לאחר היווסדה. למרות המתיחות הרבה באיזור,

הדי הנפץ הנשמעים כמעט מדי לילה, הרי המצב הכלכלי השפיר מסייע רבות

לביסוסה הנוכחי. הוריו של דוד מלכה פעילים בחיים הציבוריים של העיירה. אמו,

פרחיה, היא מזכירת ראש המועצה ואביו הוא מזכיר באיגוד המקצועי. מחנכו רואה

בבחירתו, בחירה מוצלחת. שכן הצעיר מהווה חתך מוצלח של בני המקום. דוד

ורק למחרת לא שומע את ההפגזות. אני לא מוטרד מהן אני "בלילות מלכה:

בחדשות נודע לי שמשהו קרה כאן באיזור". לדבריו, אין הוא חש במקום כל הרגשה

של בדידות, למרות ריחוקה של קריית שמונה ממרכזי אוכלוסייה ומקרבתה אל

הגבול. הוא מאמין בכוחם של תושבי העיירה לשאת בנטל הכבד שכופה עליהם

המצב הביטחוני המחריף, השורר לאורך הגבול הצפוני. "אם לא יעזבו אנשים את

העיירה, קריית שמונה תחזיק מעמד על אף כל הניסיונות של המחבלים להתנכל

לחייה הסדירים", הוא אמר. הוא מדגיש , כי תושבי העיירה צריכים להוות דוגמה

לאחרים, למרות הקשיים שהמצב מכתיב, עליהם להחזיק מעמד. דוד מלכה גאה

מאוד בעובדה שהוא נבחר לייצג את ילדי העיירה הצפונית בטקס שבהר הרצל.

הוא יודע את המשמעות הרבה שיש להדלקתן של המשואות ולהתייצבותו של בן

בני האחרים, הספר יישובי בני יישובי בצד העולים, עיירת בן שמונה, קריית

ההתיישבות הוותיקה.

ניר עופר יעלה משואה לזכר אביו.3 "הייתי אז ילד. ילד קטן מאד, שהשתעשע עם החיילים. השעה הייתה שעת לילה

מאוחרת. למחנה הצבאי הגיע אבא יחד עם חיילים אחרים. אבא מאובק, רציני

ומרוצה. הוא חזר יחד עם אנשיו מפעולת נוקייב בסוריה. הוא לא סיפר כלום. יותר

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

נכון הוא סיפר רבות, אך לא על עצמו. אלא על החיילים שלחמו יחד עמו. מאוחר

יותר נודע לי מפי אמא, כי אבא זכה לצל"ש בפעולת תגמול זו. אז רק ידעתי כי יש

לי אבא גיבור". זהו ניר עופר, בנו של סגן אלוף צביקה עופר ז"ל אשר ידליק הערב

את המשואה כנציג העיר הדרומית ביותר בישראל: אילת. על פעולת נוקייב, מספר

ניר, כעל אחת החוויות העמוקות שנחרתו בזיכרונו. לאחר מלחמת ששת הימים

ולסייר עמו ב"ממלכתו" ניר, ז"ל, לקחת את בנו עופר נוהג היה סגן אלוף צבי

החדשה: שכם וסביבתה, שם הוא כיהן כמושל הצבאי. "לעולם לא היה לסיורים

הללו גבול - מספר ניר - תמיד מוכן היה אבא לסייר עוד ועוד, בשכם וסביבתה.

בסיורים אלה העניק לי אבא חוויות, שלעולם לא אשכחן". כאביו - מספרת דלילה

אמו של ניר - אוהב הבן לטייל. אהבה עמוקה מאד לכל אתר ואתר, אהבה גדולה,

כפי שנהג לבטא אותה צביקה ז"ל. החלטת עירית אילת לתת לניר את הזכות לייצג

את אילת, בהדלקת המשואות, העניקה למשפחה חוויה גדולה ביותר. ניר לא חדל

מלדבר על כך עם אמו. הוא מאמין שזה בזכות אביו. "הם לא שכחו את אבא. הם

עדין זוכרים אותו. אחרי הכל, נתן הוא את היקר ביותר". ניר: "קודם כל אני רוצה

לסיים את בית הספר התיכון באילת. לאחר מכן אתגייס לצבא. כן, בלי ספק אלך

בדרכו של אבא, אתנדב ליחידת הצנחנים. לאחר השרות הצבאי אמשיך ללמוד,

אני רוצה ללמוד". זכרו של סא"ל צביקה עופר ז"ל, עולה מדי פעם בפעם בבית,

מדברים על כך בחופשיות גמורה. אלבום גדול מונח בתווך. זהו אלבום תמונותיו

של אבא, המכיל גם קטעי עיתונות רבים, שנכתבו לאחר נפילתו בוואדי קלט ליד

יריחו. בחדר על הקיר תלויה תמונה גדולה של אבא, אימא קונה את כל ספרי

המלחמה לבן, הקורא את כולם בזה אחרי זה. ניר ידליק הערב את המשואה. הוא

לא יאמר דבר, מלבד אותם מלים שיגידו לו לומר. ניר לא יאמר דבר לזכרו של

אבא. אש המשואה תבער במרום בגאווה, דמותו של אבא ניבטת מתוכה.

הבחירה המוצלחת של הגורל העיוור .4 , ילידת קיבוץ מנרה שבמרומי הרי נפתלי בגליל העליון13רותם דניאלי בת ה-

המזרחי, תייצג את משקה שעל גבול לבנון, בטקס הדלקת המשואות. למה נפלה

ז': כתה כתתה, מחנך זהבי, אורי מספר כך על - רותם על דווקא הבחירה

"כשהגיעה הפניה לשלוח אחד מילדי המשק לטקס הדלקת המשואות, לא ידענו

במי לבחור. הצגתי את הבעיה לפני התלמידים, תוך הדגשה שמי שייבחר למשימה

זו, עשוי להפסיד לפחות חלק מן הטיול השנתי הגדול, שאנו מקיימים שבוע לפני

יום העצמאות. התלמידים העדיפו את הטיול השנתי". דומה היה כי המשק ייאלץ

לוותר על השתתפות נציג חברת הנערים שלו בטקס הממלכתי - רק בשל הטיול

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

"הציל" את המצב אחד הנערים בכתתה של שאיש לא אבה להחמיצו. לבסוף

הדלקת במעמד המשק של שליחו לשמש "מתנדב" הוא כי שהודיע רותם

גם הודיעו בעקבותיו הטיול. החמצת במחיר הדבר יעלה אם גם - המשואות

לייצג את המשק בהר הרצל. הוחלט על הטלת הגורל. נכונים כי הם האחרים

והגורל בחר ברותם שתשמש נציגת המשק שעל הקו הראשון. במקרה זה, לא היה

הגורל עיוור כל עיקר ובחירתו הייתה מוצלחת למדי.

רואה, כפי שאתה נבהל. החיים במשק, איננו "על אף המתיחות איש מאתנו

נמשכים כרגיל", מספרת רותם. מאז החלו ארגוני המחבלים לפעול בדרום לבנון,

מפגיזים שממנה עאבד שייח' גבעת לעבר הנשקף הקדומני, המשק נעשה

המחבלים את יישובי האזור, לאחת ממטרותיהם. רק בדרך נס לא נפגע עד כה

איש מחברי המשק בהפגזות אלה, שכללו ירי קטיושות ובזוקות. "הנס הוא בכך",

אומרת רותם, "שאנו יושבים להם ממש מתחת לאף. שער הכניסה למשק, למשל,

מטרים מהגבול עם לבנון"... מחלון דירת הוריה - רן ואסתר דניאלי -6מרוחק רק

ניתן לצפות בבירור לעבר הטריטוריה הלבנונית המרוחקת מן הבית כמטחווי יידוי

אבן. "ברור שהכוננות הביטחונית גורמת אי אלו קשיים. פעם יכולתי לצאת לשדות

שעל הגבול ולקטוף פרחים להנאתי. היום - אסור. פעם היה למופע תרבות באחד

ממשקי הסביבה עניין של מה בכך, היום יש צורך לארגן מראש אבטחה של משמר

הגבול. עכשיו כבר אסור לך להיעלם סתם כך פתאום באמצע היום לטיול קצר

בסביבה. על כל יציאה מחוץ לגדר המשק יש להודיע לאחראים. אבל בכל זאת לא

הייתי ממירה את החיים במנרה בחיי העיר או בחיים במשק אחר המרוחק מטווח

התנכלויות כולו". בעולם היחיד ביתי היא - מנרה המחבלים. של פגיעתם

המחבלים לקיבוץ מנרה - כל שאר יישובי הקו הראשון בגיזרה זו - הפיחו במשק

רוח של כוננות ביטחונית. אך מנרה ידעה גם ידעה תקופות קשות מאלה, כאשר

3 שנה ע"י 25נשקפה סכנה לעצם קיומה. המשק הראשון הוקם בהרי נפתלי לפני

גרעינים - של יוצאי פולין, יוצאי גרמניה וגרעין ארצישראלי. הוא נאלץ לגונן בכל

כוחו על קיומו במהומות הדמים של סתיו תש"ח. אותם ימים הותקפה לראשונה

שיירת מכוניות שעשתה דרכה לעבר המשק ונפלו הקרבנות הראשונים שהקריבה

וכל ונתהדקה הלכה סביבה הערבי המצור טבעת קיומה. על במערכה מנרה

נותקו. שיירות נוספות שניסו לפרוץ אליו הותקפו גם הן והקשר הדרכים למשק

מזון ארגזי לתוכו שהצניחו קלים מטוסים באמצעות היה הקיבוץ עם העיקרי

ותחמושת. מאוחר יותר, ערב ההכרזה על הקמת המדינה, גברו החששות מפני

הילדים שבו - כולם25התקפה ערבית. המשק התחפר וניתנה הוראה לפנות את

שנים. הללו פונו ע"י פלוגה של פלמ"חאים שפרצו למשק באישון4צעירים מ-

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

)קריית לא דרך לאורך שביל הרים שהתפתל מחלסה לילה, לאחר שעשו דרך

שמונה כיום( להונין )כיום - מרגליות(. אנשי הפלוגה קשרו את הפעוטים ברתמות

6מיוחדות על גופם ואת התינוקות "ארזו בתוך ארגזי שדה שנשאו בידיהם. מקץ

שעות של הליכה מאומצת הובאו הילדים לכפר גלעדי - ומשם פונו מאוחר יותר,

עם כל ילדי הגליל, לשכונת בורוכוב. רק מששחרר צה"ל ב"מבצע חירם" את הגליל

העליון וטואטאו כנופיותיו צמאות הדם של קאוקג'י - הוחזרו הילדים למשק שענפיו

החקלאיים נהרסו כמעט לחלוטין. מאז הוחל בשיקום המשק ידעה מנרה משברים

נוספים - אך יכלה לכולם. על אף כל הקשיים - ובעיקר אלה הכלכליים - קידם

המשק את עצמו וביסס את חמשת ענפיו העיקריים: מטעים, שלחין, מדגה, לול

ומפעל המתכת. מנהרה, כפי שהיא כיום, מבוססת יותר מאשר אי פעם - למרות

"להורינו היה קשה כאן שבעתיים, עד אשר הצליחו הטרדות המחבלים. רותם:

אותנו להזיז יצליחו המחבלים עכשיו דווקא אז לאן שהגיע. להביא את המשק

ממנרה? הבלים. אנחנו היינו ונהיה עד עולם במנרה".

שני אחים בקו התעלה.5 . היא לומדת12מלכה ניצן, שתדליק המשואה בשם קיבוץ שער הגולן, היא בת

במוסד החינוכי בקרבת הירדן בין דגניה לבית זרע. מהלך קילומטרים מן הגבול.

יותר מחבריהם, ילדי בית זרע, שכן עליהם עברו כבר בני "שער הגולן" מנוסים

שנתיים של לינה במקלטים, של חיים בקרב הפגזים המתנפצים והבאזוקות הנורות

על סיורי צה"ל ומשמר הגבול שממזרח למשק. מלכה ניצן, ארוכת השיער, ערה

גולדמן פרשת הנה, ובמדינה. בעמק בנעשה בקיאות ומפגינה בארץ, לנעשה

עניינה אותה ובדיונים שהתנהלו בכיתתה היא נטלה חלק פעיל. מלכה סיפרה, כי

מחנכה עורר דיון בכתה בפרשת גולדמן ולאחר שנוכח, כי מרבית הכתה מצדדים

שהיו שם ההגנות בירושלים באחת להפגין יצא למצרים, גולדמן בנסיעתו של

על הרי כיום, בנעשה במדינה בקיאותה הרבה למרות בעקבות הפרשה. אבל

מלחמת העצמאות היא אינה יודעת הרבה. אפילו לא על מה שקרה ב"שער הגולן".

"היה אז קשה בקיבוץ, פינו את הילדים, את הנשים והחולים. ורק הגברים נשארו".

המרים הקרבות על גילה, בני לשאר גם וכנראה לה, לספר טרח לא איש

שנתחוללו עם הסורים ועל נטישת מסדה ושער הגולן... מלכה מתרגשת מגודל

המעמד והחשיבות שהיא רואה בטכס הדלקת המשואות. החיים בספר, קשים:

"החדר שלי הוא מאוד קיצוני ובכל פעם ששמעתי התפוצצויות הייתי נפחדת", היא

במעבה חבריה עם שעשתה והלילות במקלטים הממושכות השהיות מודה.

האדמה, פגעו בחיים הסדירים של חברת הילדים. האזורים שבהם מותר להם

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

לטייל מוגבלים, ובעתות של כוננות עליהם להישאר בקרבת המקלטים. למלכה אח

מבוגר ממנה, המשרת כיום בתעלה, ובקרוב ישרת אח נוסף בגיזרה זו בשירות

הירדן, יותר מזה שבעמק פעיל בקו אש שני אחים הימצאותם של המילואים.

גורמים דאגת מה לה, ולהוריה דאגות רבות, למלכה חמישה אחים ואחיות, שכולם

מבוגרים ממנה. בערב יום העצמאות כשתדליק מלכה ניצן את המשואה שבהר

הרצל, תחשוב לבטח באותו רגע על חבריה שבמוסד החינוכי בעמק הירדן, על בני

משקה שבשער הגולן ועל שני אחיה המשרתים בקרב תעלת סואץ.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

כולם נזכרו במטלה הנשכחת.6 כאשר תעמוד סמדר בלסקי במרומי הר הרצל ותדליק את המשואה, מחשבותיה

לבטח ינדדו הרחק צפונה לעבר מושבתה מטולה - המקום שבו נולדה בדיוק לפני

שנים.13 שנים. שכן ביום העצמאות ימלאו לסמדר, נכדה למייסדי מטולה 13

סמדר יודעת היטב את קורות המושבה ואת אשר התחולל בה מאז נוסדה בשנת

שכן, את קורות המקום היא שומעת ממקור ראשון - מפי סבתה שאף היא1896

על אשר אירע במטולה לנכדתה לעיתים ילידת המקום. חוה סנדלר מספרת

בימים שכביכול היו רוגעים. בעת שנקשרו יחסים עם הישובים הלבנוניים השכנים

ישראל. לא בארץ וכלל דרום הלבנון נמצאת בתחומי כי מטולה הניחו, ורבים

סמדר מדגישה, כי בזכותה של המושבה נכללה "אצבע" הגליל בתחומיה של ארץ

ישראל ומאוחר יותר במדינת ישראל. ובשעה שהיא משמיעה דברים אלה, נסוכה

בקולה גאווה רבה, אופיינית לבני המושבה המרוחקת שבצפון.

כששאלתי אותה אם היא חשה הרגשה של בדידות במטולה, ניתוק כל שהוא בגלל

התגברות מעשי החבלה באיזור והפיכת הקו הצפוני, שהיה בעבר שקט, לקו של

אש פעילה, היא עונה: "היום אנחנו דווקא לא מרגישים את עצמנו בודדים. פעם,

לפני זמן לא רב, כמעט שלא היינו קיימים לגבי רבים. אבל היום, אחרי מה שקרה

במטולה ומה שקורה באיזור, רבים באים אלינו ומחזקים בנו את ההרגשה שאין

בימים של השקט, כשהמחבלים לא הרחיבו חדירותיהם,אנחנו בודדים במערכה".

הייתה סמדר יוצאת עם אביה למטעיהם הסמוכים לגבול ושם היו עובדים בצד

פלחים לבנוניים שחרשו שדותיהם הסמוכים. "אבא שלי מכיר את מרביתם. הוא

היה משוחח אתם ולמעשה היו לנו עמם חיי שכנות טובה, עד שבאו החבלנים

הצבאית הפעילות הגבול. מן להתרחק אתנו. משתדלים לדבר פוחדים והחלו

המתחוללות כיום באיזור מטולה, מגבילה את פעילותם של ילדי המשובה. "אנחנו

לא יכולים לצאת ולטייל באיזור. קשה לנו להיפגש לשם בילוי בלילות שבת ובכל

פעם כשאנו מתכוננים לצאת נשמע פיצוץ באיזור ואנחנו נאלצים להישאר בית.

המתח גדל מאז שנרצחו שניים מתושבי המושבה ביריות מחבלים והשומר שמואל

רוזנווסר נחטף". לדבריה של סמדר, הבעיות הללו אינן חדשות במושבה. סבתא

שנה היו שם התנגשויות קשות עם הדרוזים70שלה סיפרה לה, כי כבר לפני כ-

שמהם נרכשו אדמות המקום של הברון רוטשילד. התנגשויות היו כה קשות, עד כי

תושביה של מטולה נאלצו לעתים לפנות אותה למשך חודשים אחדים ועם הרגיעה

שבאה, שבו והתיישבו במושבתם שבפאתי הגליל. סמדר למדה במטולה בבית

ספר "הנדיב" ובשנה האחרונה עברה ללמוד בבית הספר האזורי שבכפר בלום.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

הנערה ממטולה היא דור חמישי בארץ מצד אביה. סביה נולדו במושבה ובה גידלו

את ילדיהם: עיינה וביאליק, שהם הוריה.

סמדר נבחרה לייצג את ילדי מטולה על ידי המועצה המקומית. העובדה כי היא

נכדתם של ראשוני המושבה ויום הולדתה חל ביום העצמאות, מגבירה את הקשר

שלה עם האירוע המרכזי של ערב יום העצמאות.

"מלחמתה" האישית של רבקה'לה מטירת צבי .7 נמוכת קומה, שברירית כלשהו, היא רבקה רוז, או רבקה'לה, כפי שקוראים לה

אפילו וניבט פניה החמודים לא מש מעל צבי. החיוך בטירת הילדים בחברת

מעיניה התכולות שמתחת לשיער בלונדי בהיר הגולש על מצחה. אולם, עד כמה

שהיא שברירית במראיה, כך נחושה החלטתה באשר למקומה בעולמנו: טירת צבי

שעל הגבול "החם" בדרום עמק בית שאן. "לא הייתי רוצה לעזוב את טירת צבי אף

פעם. זהו ביתי ועולמי - אפילו שלפעמים הגבול מרתיע קמעה. מישהו מוכרח הרי

לחיות גם במקום כזה ואני נכונה לכך, לא משום שאין ברירה אחרת, אלא בגלל

הוא והמחבלים הירדנים של מבוקשם כל הן כאן. שנשאר חשוב שזה הכרתי

שנברח, שנעזוב, ואילו מלחמתנו היא בעצם עמידתנו האיתנה ובזכות זה ננצח".

"כן, לפעמים, כשהפגזים יורדים עלינו ואנו רצים למקלטים, ישנה הרגשה שמוטב

היה 'לעלות' - לגלעד, כדי שיהיה כאן שקט - אולם גם אם לא נעשה כך אנו חייבים

ישיבתה בעצם כי להבין, אפשר שמדבריה רבקה'לה, מוסיפה כאן", להישאר

הקשורים מאורעות הפרטית-האישית. "מלחמתה" את היא רואה צבי בטירת

יותר מכל על חייה של רבקה'לה, שאף תאריך לידתה במלחמה הם שהשפיעו

, בדיוק בעת "מבצע קדש". הוריה, מרים המשמשת כמורה1956קשור במלחמה:

והאב, שאן, בית בעמק הדתיים למשקים המשותף החינוך בבית למתמטיקה

מאנגליה ארצה עלו במשק, בדייג העובד של4ישראל, לידתה לפני שנים

לחמש גדלה המשפחה בבת אחת לידתם עם יואל, ואחיה התאום, רבקה'לה

נפשות, ובמרוצת הזמן לשמונה. "הרגעים המשמחים ביותר בחיי היו לידתם של

בת )כיום ורדית )8אחיותיי, הקטנטונת והדס, את4( לעולם אשכח לא .)

התרגשותי כשנולדו", אומרת רבקה'לה, האוהבת ומסורה לכל אחיה ואחיותיה, אך

יותר מכל לאחיה התאום, שנבצר ממנו להשתתף בטקס הדלקת המשואה ביחד

עם אחותו, מפאת מחלה שפקדה אותו לפתע. משפחת רוז, שקיבלה את הכשרתה

לפני העלייה בתנועת "ברית חלוצים דתיים" באנגליה, התיישבה בטירת צבי, על

)פרט להיותו קיבוץ דתי, כמובן( גבול זה על קיבוץ דווקא בשל היות ואולי אף

מאורעות בימי היווסדו, אלה1937ושמאז היו פעם ושלום. מנוחה ידע לא ,

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

הפורעים הערביים שתקפו את הישוב החדש השכם והערב )בשדות המשק נהרגו,

בעלותם על מוקש, חיים שטורמן, אהרון אטקין וד"ר דוד מוסינזון ז"ל(; לאחר מכן

באה ההתקפה הגדולה של צבאות קואקג'י, בראשית מלחמת השחרור. הם נחלו

שם את מפלתם הגדולה ובתום ההתקפה הגדולה נספרו סביב למשק כשישים

מכת כן ואחרי הנסוגים; הכוחות ידי על נלקחו פצועים ומאות האויב הרוגי

נוספת בוצעה על טירת צבי ביום הראשון המסתננים למיניהם. התקפה כבדה

למלחמת ששת המים, כשהכוחות הירדניים שמעבר ל"קו הירוק", פתחו בהפגזת

פתע על המשק - הפגזה החרוטה היטב בזיכרונה של רבקה'לה - ומאז ועד עתה

ניצב יישוב זה בקו הקדמי - קו החזית של המלחמה שלאחר המלחמה. "מצוידת"

בזיכרון זה של ההפגזות והריצה למקלטים, תעלה הערב רבקה'לה בגאווה ושמחה

שבחלקה נפל לייצג את היישוב הגאה על ישיבתו בספר, על אף הכל ולמרות הכל.

"אלה לא תענוג של חיים - אלה חיים רגילים".8 מעל מיטתו של הרן ריבלין, בחדר הילדים של קבוצת "הדר" בגשר ניצב אוסף

נאסף בסביבות המשק הכל וקליעים. כדורים פגזים, תרמילי רסיסי נרחב של

, יהיה נציגו הצעיר של13ובחצרו מאז תמה מלחמת ששת הימים. הרן, בו ה-

שלאחר ב"מלחמה מחבלים פגזי התפוצצו שבו הירדן בעמק הראשון המשק

המלחמה". המציאות החדשה שנכפתה על איזור זה מאז המלחמה, אינה פוסחת

על איש מבין יושביו. אבל הילדים, שהרן הוא נציגם, משתדלים להתעלם ממנה

ולהמשיך את שגרת חייהם מבלי להתחשב ב"בומים" ובצרורות הנשמעים כמעט

מדי יום בגיזרת הירדן. אבל אין לדעת אם התעלמות זאת הינה מסווה של אדישות,

מאחוריו מסתתרים הרגשות האמיתיים או כוחה של ילדות. החיים בספר מגדילים

את פעילותם של הילדים. הוריהם אומרים שהם הסובלים העיקרים מן המתיחות

ומצב הלוחמה השורר באיזור הזה שאיש אינו רואה את סיומו. אמר הרן: "אלה הם

חיים טובים. לא תענוג של חיי, אבל חיים רגילים". "חיים רגילים" עם ירידה נחפזת

למקלטים, לינות ממושכות במעבה האדמה, וחוסר אפשרות לצאת לטייל לשדות

בני לגשר הם מחוץ לתחום לתנועה של המשק. השטחים המשתרעים מזרחה

נשלטים גשר משק שטחי צבאית. אבטחה מחיבת בהם עבודה וכל הנוער

ממתלולי הירדן והמשק הופגז פעמים רבות יותר מאשר קיבוצים אחרים בסביבה.

אומר הרן: "אף פעם לא חשבתי על האחרים הנמצאים רחוק וחיים ללא מתח. זה

פשוט לא איכפת לי". במלחמת ששת הימים נפל בקרבות הגולן אחיו הבכור של

הרן, נמרוד, שהיה קצין בסיירת של צה"ל. הרן, שהוא הבן הצעיר של חנה ובן עמי

ריבלין, לומד היום בכיתה ז' בקיבוץ, הוא פעיל בחברת הילדים. נוטל חלק קבוע

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

בעלון הנוער ובמסיבות וחורז לעיתים חרוזים. דוד של הרן, אחי אמו, הוא המשור

חיים גורי. הרן בקיא במלחמת העצמאות ובמערכות האחרות שניהלה ישראל. הוא

יודע, כי מבצע "נחשון" היה מבצע פריצת הדרך לירושלים, וכי במבצע "עובדה"

צורפה אילת למפת ישראל. הוא בקיא גם בכל המהלכים של מלחמת ששת הימים

זו. "הוא ממש חי את זה", מעידה אמו, חנה. לפני וקרא חומר רב על מלחמה

שבועות אחדים נבחר הרן על ידי מחנכו לייצג את ילדי גשר בהדלקת המשואות

בערב יום העצמאות על הר הרצל בירושלים. הוא ידע להעריך בחירה זו ולהוקירה.

אבל בשיחה הוא מפגין אדישות: "אין בעיה, הדלקתי כבר מדורות רבות".

בירדנה, למרות הכל.9הדלקת בטקס יוצג בארץ, לאחרונה לאגדה היה שמו שעצם ירדנה, מושב

ידי יצחק יהודה. ולא בכדי נבחר למעמד מכובד זה דווקא יצחק, המשואות על

1963איציק כפי שמכירים אותו במושב. בגיל צעיר התייתם מאביו שנהרג בשנת

ממכת חשמל שפגעה בו בעבודתו בשדות המושב. בנו בכורו יצחק היה בן שש

"יצחק יותר. שנים מאוחר דרכים חמש היא בתאונה גם ניספתה בלבד. האם

שנים, הוזמנו להתגורר אצל דודתם בחיפה אבל הם,3ואחיו, הצעיר ממנו ב-

ובעיקר איציק, החליטו להישאר במושב במחיצת הסב העיוור והסבתא הישישה.

למרות המצוקה השרויה בבית זוג הזקנים, המתקיימים מתמיכת סעד ובטוח לאומי

זו גם הסיבה בלבד, מוסיפים שני הצעירים לעמוד על המשך ישיבתם במושב.

שהחלטנו לבחור דווקא בו לייצג אותנו בטקס", אומר מזכיר המושב, יהודה מזרחי.

לדידו של איציק, אין בהחלטתו להישאר במושב, שום דבר מיוחד, "זהו ביתי, כאן

נולדתי ואני אוהב את המושב. לוא היה כאן שקט, יתכן שדווקא אז היינו עוזבים.

אבל ככה, בעת שכולם נתונים להפגזות, נברח לדוד שבחיפה? לא, בשום פנים.

אולי, להמשך לימודי בתיכון אאלץ לעזוב לזמן מה, אבל ביתי תמיד יישאר המושב

הספר לבית הכניסה מבחני את בהצלחה שעבר איציק, מוסיף נולדתי" שבו

החקלאי כפר גלים. "הוא נמשך למקום שם נהרגה אמו, שהוא היה קשור אליה עד

מאוד", לוחש באוזננו יחיאל, מנהל ביה"ס בירדנה. יצחק נחשב לתלמיד מצטיין

בכתה ח'. "המשברים חישלו אותו", אומר מנהל בית ספרו. המשברים, בתוספת

האווירה המיוחדת השוררת בירדנה זו, המופגזת יותר מכל יישוב ספר אחר חישלו

,1952את הישוב, שבתיו כמעט נושקים לשפת הירדן, שעל שמו נקרא בהיווסדו ב-

על ידי עולי כורדיסטאן.

דני איננו פוחד עוד מהקטיושות.10

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ילד כמרבית ילדי בית שאן נראה דני שושן. קצת נמוך קומה, לבשו פשוט ונקי,

ברוכת והאחיות במשפחת שושן על ראשו. אחד משבעת האחים כיפה סרוגה

שנה, מהאוניה למעברת15הילדים מעולי צפון אפריקה, שנשלחו לפני יותר מ-

עיניו המבריקות גילו. ובני דני מכל חבריו שונה במקצת זאת, ובכל בית שאן.

והנבונות מסגירות חיש את פקחותו, כשם שמבטו הגלוי מורה על ההחלטה נחושה

ובעיקר - בהם נתברך ילד כל שלא אלה, תכונות בשל , ואכן עצמי. ובטחון

בממדים כמו אצל דני - בחרו בו מנהל בית ספרו, בן ציון כהן, ומורו, לייצג את בית

שאן המופגזת בקטיושות בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות. "הוא תלמיד

מצטיין, שזכה בכמה וכמה פרסים ותעודות הצטיינות בתחומים שונים. אח טוב

מצוין בן ממנו, הצעירים לאחיו העוזר מצוין בן ממנו, הצעירים לאחיו העוזר

יובילוהו ובטחונו העצמי, שאינו מופרז, לו כל חששות אין - ובעיקר למשפחתו

רחוק", אומר מנהל ביה"ס "שאול המלך" בו לומד דני כתלמיד כתה ז'. אביו, אליהו,

משמש זה כשנתיים כמנהל עבודה ב"מקורות". לפני כן לא עבד שנים אחדות עקב

תאונה והמצוקה שררה בביתם. המצוקה - דבר זה שזור בכל זיכרונותיו של דני. חיי

. "את התקופה1957העוני במעברה, בצריף הקטנטן והדל, בו נולד דני בפברואר

ההיא לא אשכח לעולם, אבל גם לא את השמחה ששררה בלב למרות הכל", אומר

על העיירה. לעולם: את הפגזת הקטיושות הראשונה ישכח לא ועוד דבר הוא.

נכון, נורא. רושם עלי עלינו בפתאומיות! מחרידה, השאירה זו, שבאה "הפגזה

שמעתי הדי יריות והפגזות גם קודם, בגזרה, מרחוק יותר, אבל כשזה היה "בפנים"

ועוד ההתפוצצות בליווי השריקה המאיימת יותר מכל, הפחידו אותי באמת". אולם,

- וגם הפעם האחרונה - שדני ידע פחד אמיתי מהו. זו הייתה הפעם הראשונה

שומע כשאני ולפעמים, למקלט בשקט יורד מההפגזות. מתרגש איני "מאז,

שההתפוצצות לא כל כך קרובה, אפילו זה לא. רק דואג שארבעת הקטנים ממני

יוכנסו למקלט הבטוח". נוסף ללימודים הסדירים , משתתף דני בפעולות תנועת

"בני עקיבא" שעם חבריה הפעילים הוא נמנה. משחק "דמקה" ומשחקים שקטים

אחרים במועדון, שכן בבית קשה הדבר, אפילו שהמשפחה מתגוררת כבר בדירה

להדלקת4בת לירושלים לעלות נבחרתי אני שדווקא הרגשתי "מהי חדרים.

המשואות?", חוזר הוא על שאלתי. "שום דבר מיוחד... ובעצם, אני שמח וגאה. זה

בכל זאת כבוד גדול לייצג בפני המדינה את העיירה הגדולה זו, את עיירת הספר

המופגזת. ואני אשתדל למלא את התפקיד שהוטל עלי על הצד הטוב ביותר, וגם

תכתוב שאני מאוד מאוד מודה למורי ומחנכי שבחרו בי, אשמח מאוד מאוד".

לדני לא היו "מתחרים" להדלקת המשואה .11

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

את כפר רופין אין צורך להציג בפני קוראי עיתונים. "כרטיס ביקור" מלא הערכה

והערצה, אפוף הוד ועמידת גבורה בקו האש - היום כבעבר מאז היווסדו לפני יותר

לכן, שכאשר הוחלט ייפלא, ומגדל". לא "חומה משלושים שנה, כאחד מיישובי

פסחו לא העצמאות, משואות בהדלקת השנה יתכבדו ספר יישובי שילדי

המארגנים על קבוץ זה, בדרום עמק בית שאן וששמו "מתנוסס" בכותרות לעתים

כה קרובות. "למרבה הצער", כפי שאומרים חברי הקיבוץ. על שני יסודות אנושיים

גרמניה "מסד" מיוצאי קבוצת רופין, מבחינת הרכב חבריו: חברי מושתת כפר

, בחנוכה, יסדו את המשק שנקרא על שם ארתור רופין ז"ל, וגרעין1938שבשנת

גדול מיוצאי "מכבי צעיר" בגרמניה וצ'כיה שהצטרפו למשק בשנות מלחמת העולם

הצעיר שנבחר לייצג את כפר רופין בטקס הדלקת המשואות.1942השנייה, ב-

בירושלים המשוחררת נמנה על בני היסוד השני, מהשכבה השנייה. דני זית כבר

, להוריו מיוצאי צ'כיה שעלו1957נולד בכפר רופין )וליתר דיוק, בבי"ח עפולה( ב-

ומאז הם בכפר רופין. ההחלטה לבחור דווקא בו הייתה קלה מאוד:1943בשנת

הוא הילד היחיד בגילו בכפר רופין ופשוט לא היו לו "מתחרים". אולם, גם אילו לא

כך, קרוב לוודאי שהבחירה הייתה נופלת עליו, בשל מעלותיו ותכונותיו הטובות.

"תאר לעצמך ילד שגדל בקבוץ לבדו בשכבת גילו... עירוני לא יבין זאת לעולם...

אך הוא התגבר על הכל. נסע יום יום - אפילו בהפגזות הכבדות שהיו לפני שנה

קושי בלא לו. השתלב בכתה המתאימה ללמוד כדי לקבוץ חמדיה - ושנתיים

בחברת ילדים מבוגרים ממנו בשנתיים, וגם היום כך, אין זה פשוט, אבל הודות

קורה לעתים", מספרת אמו לאופיו הצליח לעמוד בזה בלא להיפגע, כפי שזה

בגאווה. את דני עצמו לא הצלחנו "לתפוס". הוא יצא לטיול עם כתתו ולא ישוב

למשק עד יום העצמאות, אלא יעלה ישר לירושלים. "הילד הזה לא מתרגש משום

דבר. הוא תמיד נשאר שקט ושלו. אמרנו לו שלא יצא לטיול בגלל הטקס, אבל הוא

רק צחק ואמר שאנו מתרגשים מדבר פעוט כל כך. כזהו אופיו - למרבה המזל",

היא כשידה עסוקה בסדור תסרוקתה של אחת מחברות המשק. מספרת אמו

הספרית של כפר רופין. "הוא מוצא תמיד את דרכו לבדו, יודע מה ואיך לעשות,

ובכלל הוא מנהיג קטן השולט בכל מצב ומנהיג את הילדים הקטנים ממנו - ואפילו

הוא אחיו "אלילו" דני, חברי המשק. על את הגדולים מגילו", מוסיפים לספר

וחבר המשק צניחות חופשיות, הספורטאי המעולה, צנחן שצנח הרבה הבכור,

האהוב על כולם ובקומתו התמירה מוכר לכל. דני - בעצמו גבוה למדי )כבר עתה,

ס"מ(, רחב כתפיים, עיניים חודרות עמוק עמוק, ובעל171, מתנשא לגובה 13בגיל

בלורית בהירה )"עכשיו, לקראת הטקס הצלחנו לשכנעו להסתפר קצת יותר מכפי

הרגלו", כדברי האם(, אינו רוצה להדמות לאחיו הגדול. קומתו התמירה תבלוט

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

הערב בין מדליקי המשואות, ואילו נגינתו )בגיטרה( ושירתי ינעימו ליתר מדליקי

המשואות ואת בני משפחתו, הוריו, אחיו ואחותו )העומדת לפני שחרורה מצה"ל,

שמצטרפים אליו. דני לא יבייש את 'הפירמה' - בטוחים בכפר רופין.

"הנץ" המבין חשיבותה של מתינות .12מאומה שונה הוא שאין לחשוב אפשר חיים, ממעוז מור, פלג את כשרואים

מעמיתיו. הופעתו כשל ילד מתבגר, בן כשלוש עשרה, מגודל שיער קמעה הנופל

על מצחו ועורפו בבלורית צברית, מבט מהורהר כלשהו כאילו קצת קצת מתבייש.

- מעוזם של חיים כנציג מעוז "מינויו" ועל - כששואלים אותו על עצמו בעיקר

העומדים על משמרת הארץ, ללא מירכאות כפולות, מזה יותר משלושים שנה.

אחים3ואמנם, כ"ספר חתום" הוא בכל הקשור אליו עצמו. "נולדתי במעוז. יש לי

צעירים ממני. אבי, מושון )משה( מדריך חברת הנוער, ואמי, עופר, עובדת בבית

הילדים. אני תלמיד בינוני ואיני יודע למה בחרו דווקא בי להדליק את המשואה ולא

היה איכפת לי אילו היו בוחרים באחר". זאת ולא יותר מכן היה מוכן לספר על חייו.

"הכל רגיל", עונה לכל זוכר. - לא - אין. חוויות בלתי רגילות זיכרונות מיוחדים

שאלה מסוג זה. ואולם, על פוליטיקה, מדיניות, שלום ומלחמה, שטחים, פרשת

נחום גולדמן ועוד כהנה וכהנה שאלות מסוג זה, יזרמו דבריו כנחל זורם ולא פלגים

פלגים, כשמו. "שלום? בוודאי, רוצים כולנו בשלום, אבל איזה? שלום אמיתי שגם

יבטיח את חיינו. אינני מאמין שגולדמן יכול היה להביא שלום - אפילו אין לי בטחון

לא שמה ואולי בהחלטתה שגתה הממשלה שגם יתכן אבל - הוזמן שאומנם

מספיק לב לאפשרויות. בינתיים, אין לנו הרבה מה לעשות, כל עוד הערבים אינם

רוצים בשלום, אלא בהשמדתנו, אין לנו ברירה אלא להמשיך אפילו זה ימשך זמן

רב. כמובן, לנו, למעוז חיים ולגזרה זו של העמקים בכלל, היה יכול להיות הרבה

יותר קל אילו כבשנו את הגלעד, אבל מאחר שלמדינה כולה זה לא יהיה לעזר כלל,

שאלה אם אומנם עלינו לעלות שמה, ולכן..." ממשיכות המילים לקלוח מפיו של

דני, כשל מדינאי - מדינאי, בדרך לפחות. השיחה עמו התקיימה תוך ישיבה על

הדשא הירוק - אחד הדשאים המעטים שעוד נותרו בחצר המשק המבותר תעלות

קשר מדופנות בפחים ומקלטים גדולי ממדים, שעליהם נערמים ערימות סלעים

הן בלוחמה חיינו, עושים הכל למען הבטחת ומוסדות הביטחון "צה"ל ואבנים.

ב"פתחים" בירדנים בגזרה והן אצלנו במשק", מציין דני בהביטו בקבוצת עובדים -

דווקא ערביים משומרון - השוקדים על ביצור המקלטים. "מהי הרגשתך כלפיהם?"

- שאלתי את דני, הנוהג מדי יום לקרוא את "למרחב" ובימי שישי גם את "מעריב".

הפועלים לכתפי מעבר שם לאי ותוהה מתרכז כשכולו הוא משיב "האמת"

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

הערביים אל הגלעד, "האמת, שההרגשה מוזרה בעניין זה. מצד אחד, הערבים

עובדים אצלנו ומצד שני, כאן ממולנו שולחים ערבים את הפגזים על ראשינו.

לומר שאני אוהב אותם - ודאי לא במיוחד; אבל, גם איני שונא אותם. כמובן, יש

יחס והרגשה שונים כלפי אלה )מצביע לכיוון הפועלים( וכלפי אלה שמעבר לגבול.

זה קשה להסביר, אבל קיים שוני בהרגשה, אפילו שאלה כאלה בני עם ואומה אחת

הם. גם זה מסממני חיינו". "לא, לא לכולנו דעה אחידה בעניין זה, כמו לגבי שאלות

אחרות" - משיב הוא לשאלה. "למשל - מוסיף דני - היה לנו בכתה ויכוח בעניין

רוזנווסר, החטוף ממטולה. אני טענתי ועודני אומר, שהממשלה לא עשתה ואינה

עושה כל מה שאפשר היה לעשות למענו. לא שומעים עליו, לא מדברים עליו,

כאילו הוא נשכח. אבל הרי גם הוא בן אדם, שנמצא בשבי ומצבו ודאי קשה. אני

מבין את העמדה שלא לנהל מו"מ עם "הפתח", אבל בכל זאת נדמה לי, שאין

הממשלה עושה די לשחרורו. בסוף הוויכוח קיבלו כמעט כולם את דעתי".

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1976מדליקי המשואות בשנת תשל"ו הנושא: הקשר עם יהודי התפוצות

הצטרף לתנועת "יהודה 11. בהיותו בן 17 יליד ניו-יורק, ארה"ב, בן מייקל ברמן,. 1

משמש בתנועה בתפקידי הדרכה. הגיע ארצה לתקופה של 13 הצעיר" מאז גיל

שנה במסגרת המכון למדריכי חו"ל בירושלים. נמצא בקיבוץ לביא.

יליד בלגיה, בן מיכאל ליברמן .2 , לבד מהכשרתו המקצועית באלקטרוניקה26,

ובקייטנות. קהילתיים במרכזים נוער להכשרת מדריכי סמינרים למד במספר

לאחר מלחמת יום כיפורים הופיע בארץ כבדרן לפני חיילי צה"ל במשך חודשיים.

בשובו לבלגיה שימש ראש מחלקת הצעירים במרכז הקהילתי בעירו אנטוורפן.

הגיע לארץ לשנה ושוהה במכון ההכשרה של מח' הנוער והחלוץ של ההסתדרות

הציונית "מעיינות" בירושלים.

. הדריכה בקייטנות נוער של תנועות נוער יהודיות19 ילידת איראן, בת מרים פרץ,.3

של בני עקיבא, ואחרות. הגיעה ארצה לשנה ושוהה במכון "מעיינות" בירושלים.

ילידת ארגנטינה, בת סילביה דשבסקי.4 "דרור" הן18, הייתה פעילה בתנועת .

כחניכה והן כמדריכה. נמצאת בארץ למשך שנה במכון למדריכי חו"ל בירושלים.

ובתום מספר לעסוק בהדרכה בקהילתה, על מנת לארגנטינה, לשוב מתכננת

שנים לעלות ארצה.

ילידת אנגליה, בת שרה לאואר.5 וציוני. שימשה18, דתי חינוך . בביתה קיבלה

מדריכה בתנועת בני עקיבא ובאה ארצה במסגרת הכשרה של תנועה זו. בהכשרה

משולבים לימודי יהדות וציונות עם עבודה בקיבוץ. מתכננת לשוב לאנגליה ולעסוק

בהדרכת בני נוער יהודיים, טרם עלותם ארצה.

. הגיע לארץ למשך שנה ושוהה במכון למדריכי19, יליד קולומביה, בן דוד סיינוק.6

חו"ל. בקולומביה עסק בארגון תלמידם ובהעברת הרצאות בנושאי יהדות וציונות.

שימש נשיא המרכז האוניברסיטאי העברי בבוגוטה. כן היה1975-1974בין השנים

במשך זמן קצר מזכ"ל הפדרציה הציונית בקולומביה. בין יתר הפעולות, בהן נטל

וללא חלק, היו הקמת מרכז תרבות, פרסומים שונים ופעולות הסברה ליהודים

.1975יהודים. נמצא בארץ מאז

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

. נמצא בארץ מזה חודשיים ושוהה בכפר18, יליד אוסטרליה, בן שמואל פרוור.7

מנת על לאוסטרליה לשוב באוסטרליה. מתכנן עקיבא בני תנועת חבר עציון.

להדריך את חניכי התנועה ולעלות ארצה בעוד מספר שנים.

יליד ברזיל, בן דניאל בקר,.8 . חבר "חזית הנוער" הדרום אמריקאית. בא לארץ17

עשה בחו"ל. בתנועתו בעתיד הדרכה לקראת הכשרה שנת במסגרת לשנה

והן בפעולות שוטפות והן במחנות קיץ. לראשונה15-14כמדריך לנוער בגילאים

במסגרת תכנית "מכון החורף". מתכנן לעלות ארצה.1974הגיע לארץ בשנת

, נמצא בארץ כשלוש שנים משרת כקצין בשירותנציג צה"ל, סג"מ איתן מטלו.9

חובה ביחידת שדה.

שולמית אבו-חצירה,.10 בת . גדלה1956, ילידת מרוקו. עלתה ארצה בשנת 21

בקרית גת. את שירותה הצבאי עשתה כמורה בירושלים. לאחר שיחרורה החליטה

להשתקע בירוחם וכיום עוסקת בטיפול בעולים חדשים בנסותה להקל על חבלי

קליטתם בארץ.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1980מדליקי משואות בשנת תש"מ - הנושא - מדע תעשיה וחקלאות

- אמציה אבודרם הוא בכור הבנים במושבאמציה אבודרם חקלאות במושבים.1

אמציה, בחבל לכיש, מושב שהיה שנים רבות מושב ספר ומציין, בימים אלה, יחד

בתחילתעם כל יישובי החבל, כ"ה שנים להיווסדו. עלו אמציה של הוריו

הגרעין הראשון שהקים את בין חברי והיו ומתורכיה שנות החמישים ממרוקו

היאחזות הנח"ל אמציה. אמציה אבודרם סיים את לימודיו בביה"ס התיכון "רוגוזין"

בקרית גת, היה פעיל בתנועת בית"ר, אשר במסגרתה הדריך את ילדי המושב.

הוא משרת ביחידת חיל רגלים מוצנח בצה"ל.

- רחמים אביזדה עובד ב"חצור מפעלירחמים אביזדה - ייצור בעיירת פיתוח.2

. נשוי לחנה ולזוג חמישה ילדים. עלה לארץ עם1940מתכת". נולד באיראן בשנת

והשתקע בעיירה חצור הגלילית. בשנת 1958הוריו בשנת הצטרף רחמים1977

למפעל המתכת "חצור מפעלי מתכת" בית יציקה ליציקות מיוחדות בתפקיד בונה

במבנה רבים שפורים הכניס כמפעיל עבודתו במסגרת ויציקה. התכה תנורי

התנורים, שהביאו לחסכון ניכר בחומרים והאריכו במידה רבה את משך פעולתם

של התנורים. על חידושיו זכה לפרס ייעול מטעם המפעל.

בקיבוצים.3 חקלאות - גל הקבוצותתמר אם א' בדגניה נולדה גל תמר -

, והיא נכדתם של יוסף ומרים ברץ, ממייסדי הקבוצה. היא1960והקיבוצים, בשנת

התחנכה בקיבוץ ובבית הספר התיכון האזורי בבית ירח. בתום לימודיה הדריכה

היא כיום עקרון. קריית בעיירה נוער בני עודד", "גרעין במסגרת שנה, במשך

משרתת בצבא כפקידה פלוגתית באחת מיחידות השריון בצפון. בגמר השרות

שואפת תמר גל לשוב אל הקיבוץ ואל הרפת, מקום עבודתה בטרם הגיוס.

ופיתוח.4 - מחקר גון גון מחיפה, סגן מנהל רפא"לד"ר אליעזר - ד"ר אליעזר

בגרמניה למשפחה ציונית, שעלתה לארץ בשנת1925למחקר ופיתוח, נולד בשנת

בגיל 1933 והשתקעה בחיפה, כדי16 לימודיו בגימנסיה, גון את עשב אליעזר

קיבל תעודת17להתחיל בחיי עבודה. את לימודיו המשיך בבית ספר ערב ובגיל

1942בגרות בהצטיינות מטעם ממשלת המנדט. היה חבר בחי"ש המגוייס. בשנת

כטלפונאי לילה מעבודת התפרנס לימודיו בתקופת בטכניון. לימודיו את החל

גוייס לצה"ל ובו שרת 1948בחברת החשמל. ב- שנים בחמ"ד )חיל מדע,10

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

32שהפך יותר מאוחר לרשות פיתוח לאמצעי לחימה(. השתחרר בדרגת רס"ן. ב-

הקבוצה מראשוני היה הוא מגוונים. תפקידים מילא ברפא"ל עבודתו שנות

האלקטרונית שהייתה החלוצה בפיתוח האלקטרוניקה בארץ, ושהייתה צריכה אז

בגיל עמד בראש המחלקה האלקטרונית. ב-25לפתח אמצעי לחימה לצה"ל.

שימש סגן מנהל רפא"ל1971 השלים את לימודי הדוקטור שלו בארה"ב. ב- 1963

למחקר ופתוח. בשובו השנה משנת שבתון התמנה שוב לתפקיד סגן מנהל רפא"ל

למחקר ופיתוח.

- דן כץ מירושלים, מנהל מפעל תע"ש במעלה אדומיםדן כץ - תעשיה ביטחונית.5

, בוגר בית הספר המקצועי בסמ"ת במגמת חרטות39הוא יליד העיר חיפה. בו

משנת בטכניון. מכונות להנדסת והפקולטה כלים כץ1967ומכונות דן עובד

בתעשייה הצבאית כמהנדס מתכנן של מערכות מכניות. במסגרת עבודתו קיבל

בקרה מערכת הקמת על הצבאית התעשייה של ומהנדסים למנהלים פרס

ספרתית באחד ממפעלי התעשייה הביטחונית. דן כץ תיכנן, ריכז ותיאם את הקמת

הוא מנהלו.1979מפעל התעשייה הצבאית במעלה אדומים ומעת פתיחתו ב-

.1929 - דניאל לוי נולד בעיר עתיקה בירושלים בשנת דניאל לוי - ייצור תרופות.6

הוא דור שלישי בארץ, נשוי ולו חמישה ילדים. נפצע ונפל בשבי הירדנים בקרבות

מלחמת העצמאות, בלחימה על העיר העתיקה. דניאל לוי עובד בבית החרושת

ובזכות1953לתרופות "טבע" בירושלים. הוא החל לעבוד במפעל כפועל בשנת

התמדתו והצטיינותו הגיע לתפקידו הנוכחי - אחראי על צוות.

נולד בעיריצחק לוי - מפעלי ים המלח.7 לוי עובד במפעלי ים המלח. - יצחק

ילדים. עלה לארץ בשנת1947מרקש שבמרוקו בשנת ולזוג שני נשוי לקלרה .

והוא מתגורר כיום בדימונה. הוא סיים שלוש שנות לימוד בבית הספר התיכון1956

נטל חלק במלחמת והתגייס לצה"ל. במהלך שירותו הצבאי המקצועי בדימונה

עובד יצחק לוי במפעלי ים1968ששת הימים. על לחימתו קיבל צל"ש. משנת

ולאחר מכן עבר למחלקת האחזקה. דוברות המלח. חמש שנים עבד כמפעיל

הצטיינותו ומסירותו לעבודה קידמוהו והעלוהו לתפקידו הנוכחי כיום: מנהל עבודה

במחלקה להידראוליקה, במפעל חומר הגלם בסדום.

- יצחק משולם, תושב רמלה, נולד בתורכיה. עלה- ייצור אלקטרוני יצחק משולם.8

. נשוי ולו שני ילדים. הוא החל לעבוד בחטיבת האלקטרוניקה1970לארץ בשנת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

כפועל ייצור, הצטיין בעבודתו כפועל והתקדם למעמד1973של "תדיראן" בשנת

אחראי על תכנון ופיקוח הייצור במחלקת מעגלים מודפסים. במהלך עבודתו פיתח

ביצועיו הייצור, בתהליכי שליטתו הייצור. לקידום מעקב לתכנון ושיטות כלים

הטובים ומסירותו זיכו אותו בפרס העבודה של ההסתדרות על שם מרדכי נמיר

.1980לשנת

. סיים את לימודיו1942 - דן רטר נולד בחיפה בשנת דן רטר - חרושת קיבוצית.9

בבית הספר המקצועי שליד הטכניון. שרת בנח"ל והתיישב בקיבוץ חצרים בנגב,

. דן נשוי לדניאלה ולזוג שני ילדים. בתחילת חברותו בקיבוץ נשלח1962בשנת

להדריך נוער במסגרת תנועת הצופים. בתום שליחתו עבד במסגריית הקיבוץ. מ-

הוא נמנה עם צוות ההקמה של מפעל "נטפים", המייצר אביזרי השקייה1965

חזר דן רטר לפעילות בצופים וריכז את1969-1967לארץ ולחוץ לארץ. בשנים

ועד היום הוא עובד ברציפות ב"נטפים". בימים אלה1969נושא ההכשרות. מ-

החל דן רטר בלימודי הנדסה באוניברסיטת באר שבע.

- תעשיה בערי פיתוח.10 פולק יו"ר מועצת המנהליםישראל פולק ישראל -

.1910והמנכ"ל של תשלובת טקסטיל "פולגת". נולד בטרנסילבניה, רומניה, בשנת

היגר1974 הקים בצ'רנוביל מפעל לטקסטיל, שהולאם ע"י הסובייטים. ב- 23בגיל

לפעילותו במקביל היום. עד הפועל לטקסטיל, מפעל משפחתי והקים לצ'ילה

נשיא והיה צ'ילה של החינוך ועת ליו"ר ונבחר ציבור בענייני עסק בתעשייה

עלה ישראל פולק לארץ והקים בעיירת1960הפדרציה הציונית בצ'ילה. בשנת

עובדים. תרם4000הפיתוח קריית גת את מפעל הטקסטיל "פולגת", המעסיק

רבות לקידום רווחתם של היישובים במפעליו והיה פעיל בענייני ציבור ומשק.

- מאיר קומרוב הוא פרדסן מנס ציונה.מאיר קומרוב - מראשוני הפרדסנים.11

בשנת נולד הוא בארץ. הפרדסנים משפחתו1888מראשוני עם כילד ועלה

מבסרביה הישר אל ואדי חנין )עמק השושנים(. הקשר האמיץ שלו עם פרדסים

. הוא נטע אז נטיעה ראשונה בפרדס של משפחתו.14והדרים החל עוד בהיותו בן

אגודת פרדסנים הקואופרטיבית "פרדס", אגודת מייסדי בין היה קומרוב מאיר

יוזמיו בין היה הוא בה תפקידים מרכזיים מילא רבות ושנים בארץ, הראשונה

ומקימיו של בית החרשות קואפרטיבי לתעשיית לוואי של ההדרים "פרדס מוצרי

הדר", בשל פעילותו הרבה בתחום הפרדסים נבחר לחבר כבוד באגודות "פרדס"

ו"פרדס סינדיקט" לכל ימי חייו.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

. נמנתה עם הסגל האקדמי שלפרופ' רחל שלון - המהנדסת הראשונה בארץ.12

משנת בטכניון אזרחית להנדסה בשנת 1931הפקולטה שפרשה ועד 1973.

בית הספר דיקן בכירים: בתפקידים פעילותה הענפה בטכניון שימשה במהלך

לעניינים לנשיא לנשיא הטכניון למחקר ומשנה בכיר ללימודי מוסמכים, משנה

אקדמיים. היא הייתה גם יו"ר וחברה של ועדות מחקר בינלאומיות רבות. פרופסור

שלון יזמה והקימה את התחנה לחקר הבנייה, שנוער להיות הזרוע המחקרית של

בראשה ועמדה בארץ הבנייה בארגונים20משק פעילה שלון פרופ' שנה.

הארגון של עולמית כנשיאה כיהנה היתר, ובין ובחו"ל בישראל מקצועיים

הבינלאומי של מעבדות המחקר של חומרים וקונסטרוקציות. היא הייתה מראשוני

החברים של המועצה להשכלה גבוהה. במהלך פעילותה הייתה מורה של אלפי

מהנדסים ומאות אדריכלים ומרצה לפועלי בנין ומנהלי עבודה ורכזי בניה. הייתה

פעילה ב"הגנה" כמדריכה ומפקדת ושרתה בצה"ל )ח"ן( בדרגת רב-סרן.

1981מדליקי המשואות בשנת תשמ"א הנושא - המפעל החינוכי בארץ

ציבורית ועדה ידי על שנבחרו זה, מפעל של נציגים הינם המשואות מדליקי י"ב

בראשותו של יעקב שץ, מנהל מרכז ההסברה ויו"ר הועדה לאירועי יום העצמאות.

ועלתה1961 - סמלת קורין ביטון נולדה במרוקו בשנת קורין ביטון - מורה וחיילת.1

לבנון, מורה יישוב ספר בגבול לישראל בגיל שלוש. היא חברת מושב שתולה,

חיילת בבית הספר לחינוך של צה"ל בגבעת אולגה. קורין ביטון היא בת משפחה

לימודיה היסודיים סיימה ציונית במחתרת במרוקו. את שראשה עסק בפעילות

החקלאית בפנימייה - התיכוניים לימודיה ואת המערבי בגליל שומרת במושב

בנהלל. במהלך שירותה הצבאי עברה קורס מורות. מתוך הקורס היא משרתת

ידע בסיסי לחינוך של צה"ל בגבעת אולגה. היא עוסקת בהקניית בית הספר

והשכלה כללית לחיילים מחוסרי השכלה המשרתים צה"ל.

ומנהל לשעבר של ביתדוד בנבנישתי.2 דוד בנבנישתי, מחנך - וחוקר - מחנך

למשפחת רבנים. את1897הספר "בית הכרם" בירושלים. נולד בסלוניקי בשנת

חינוכו קיבל בתלמוד תורה ובבית מדרש לרבנים בעירו. בתקופת לימודיו היה פעיל

ישראל בשנת עלה לארץ נוער. לימודיו בבית1913בתנועת כדי להמשיך את

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

סיים את לימודיו בבית המדרש העברי1918המדרש לרבים בירושלים. בשנת

בהנהלת דוד ילין. התנדב לגדוד העביר ושירת בו שנתיים. היה מורה בזיכרון יעקב,

היה1926בכפר הילדים "מאיר שפיה" ובכפר הילדים "גבעת המורה". החל בשנת

שנים. בשנת 37מורה ומנהל בית הספר "בית הכרם" בירושלים במשך 1934

סיים את לימודי מ"א בפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטה העברית. היה פעיל

באמצעות הארץ ידיעת את להפיץ הייתה שמטרתה "המשוטטים" באגודת

וכן ב"הגנה". בשנים וחוגים סיורים שותף, עם רחל1965-1963הרצאות, היה

יציאתוינאית בן צבי ז"ל, בהנחת היסודות למוסד "יד יצחק בן צבי". לאחר

לגימלאות עסק בחקירת יהדות סלוניקי וכותב את זיכרונותיו. בשנת תשכ"ט הוכתר

בתואר יקיר ירושלים.

- הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונהצפניה דרורי - הרב מקרית שמונה.3

במושב שדה יעקב1937וראש ישיבת הסדר בעיר. הרב צפניה דרורי נולד בשנת

לימודיו את המזרחי. החלוץ ממקימי ליטא, יוצאי להורים יזרעאל שבעמק

גרעין התיישבות הנושא את ייסד בישיבה בכפר הרא"ה, שבה התיכוניים עשה

השם גחל"ת - גרעין חלוצים לוי תורה. הרב דרורי נמנה עם מייסדי ישיבת כרם

דיבנה, שהייתה לימים לישיבת ההסדר הראשונה בשלב חינוך תורני ושירות לאומי.

למד בישיבת מרכז הרב בירושלים ונמנה עם תלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן

קוק. חבר המועצה הארצית של תנועת הנוער "בני עקיבא", פעיל ציבור, מרצה

לבוגרי תורנית השתלמות התכניות מרכז קוק, הרב של האמונה למחשבת

אוניברסיטאות מחו"ל בישיבת "מרכז הרב" בירושלים וכן ראש ישיבה לצעירים -

בגיל ל"מרכז הרב". תיכונית נבחר לרבה הראשי של קריית30מכינה תורנית

שמונה וייסד בה את ישיבת הסדר. נשוי לשרי שעלתה מלוס אנג'לס. לזוג חמישה

ילדים.

- עלי מוחמד חריב, מנהל בית ספר בדואי בכפרעלי מוחמד חריב - מנהל בדואי.4

. בן לשבט אלחוזייראת, אחד משבטי1946ביר אל-מקסור שבגליל. נולד בשנת

הבדואים בגליל. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר שנפתח לראשונה בשבט

. סיים את בית הספר התיכון בכפר יאסיף. עם תום לימודיו החל ללמד1952בשנת

עליו הוטלה בשבט הראשון כמשכיל אל-מקסור. בביר השבט ריכוז במקום

בכפר החינוך והן הספר בית הן בשבטו. החינוך את ולקדם לפתח המשימה

התפתחו בשנים האחרונות. היום יש בכפר בית ספר מודרני. עלי חריב המשיך

את לימודיו באוניברסיטת חיפה והוא עתיד לסיים השנה את לימודי התואר השני

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

במינהל והדרכת מורים. כיום הוא מכהן כמנהל בית הספר בביר אל-מקסור. נשוי

ואב לחמישה ילדים.

יעקב מן, מנהל המרכזקלמן יעקב מן - הפרופסור מ"הדסה".5 - פרופ' קלמן

בשנת בירושלים נולד "הדסה". שהיה1912הרפואי חשין, לרב שביעי דור ,

מתלמידיו של הגאון מווילנה. בוגר אוניברסיטת לונדון והקולג' המלכותי באנגליה.

בעיקר התמקדו הרפואיים מחקריו הציבור. ובריאות פנימית ברפואה מומחה

ומחלות אבק. בשנת למנהל הכללי של1951בשטח מחלות השחפת נתמנה

הכוללת מרכזים רפואיים, המשמשים מסגרת "הדסה", ההסתדרות המדיצינית

אלף חולים מאושפזים מדי שנה מרכזים40לאבחנה וטיפול לחצי מליון חולים. כ-

אלה, המהווים גם מסגרות הוראה לתלמיד רפואה, רפואת שינים, סיעוד, ריפוי

ענף בתחומי רפואה שונים. בשנת וכן למחקר ובריאות הציבור, 1979בעיסוק

האוניברסיטה של לרפואה בפקולטה המניין מן לפרופסור מן פרופ' נתמנה

העברית בירושלים וליו"ר המחלקה לאירגון הטיפול הרפואי וניהולו. שימש שנים

רבות חבר ועדת האשפוז העליונה, יו"ר הוועדה לאירגון שירותי הבריאות בישראל,

יו"ר הועדה הממלכתית לגיבוש חוק הנכות בישראל וסגן יו"ר האירגון הבינלאומי

לבתי חולים. מכהן כיו"ר הוועדה הבינמשרדית למניעת השימוש בסמים. קיבל את

פרס הנרייטה סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל-אביב על פועלו

למען בריאות הציבור.

שושנה סופר, מנהלת בית ספר בקריתשושנה סופר - מהמעברה להנהלה -.6

והגיעה1950. עלתה לישראל עם הוריה בשנת 1947מלאכי. נולדה בעיראק בשנת

למעברת קסטינה. במעברה התגוררה המשפחה שנתיים, כשאביה עוסק בעבודת

דחק. לאחר מכן עברה המשפחה לגור בדירה קטנה, ללא חשמל. את שיעוריה

הכינה שושנה לאור הפתיליה. את לימודיה היסודיים סיימה בבית הספר הראשון

שהוקם בקרית מלאכי, בניהולה של רבקה גובר. את התיכון סיימה בבאר טוביה.

להורות בקרית מלאכי כך למדה בסמינר בנהלל. בתום הכשרתה החלה אחר

בבית הספר שבו התחנכה בילדותה. במשך הזמן סיימה קורס מדריכים לגיל הרך

באוניברסיטת בן גוריון, לאחר תשע שנות הוראה נבחרה לכהן כסגנית מנהלת בית

היא מנהלת את ביה"ס "אלי1979הספר "האחים" בקרית מלאכי והחל בשנת

כחברת הנהלת המתנ"ס המקומי1980כהן" ביישוב. שושנה סופר נבחרה בשנת

וכחברה במועצה המייעצת של המוסד. נשואה ואם לשניים.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

- אברהם )בומה( סתרי, מחנך, חבר קיבוץ חניתהאברהם סיתרי - חינוך משותף.7

. את חינוכו היסודי קיבל בבתי הספר1918שבגליל המערבי. נולד בסרביה, בשנת

של רשת "תרבות" בארץ מולדתו. מגיל צעיר היה פעיל בתנועת הנוער החלוצית

רומניה. עלה לארץ ישראל ב' מחופי כן פעל במסגרת אירגון עליה "גורדוניה".

. היה מראשוני המתיישבים בחניתה, פעיל ב"הגנה" ונוטר. סיים את1939בשנת

אחד המחזורים הראשונים בסמינר הקיבוצים ומאז עוסק בעבודה חינוכית. היה

"גנן" בגן הילדים של הקיבוץ, מחנך ומנהל בבית הספר היסודי ובבתי הספר העל

יסודיים בחניתה "סולם צור", בית ברל. מדריך ומורה לילדי עליות הנוער במסגרת

סמינר של ענף המשותף, לחינוך המדרשה את ייסד בקיבוץ. הנוער חברות

קיבוצים ברמת רחל ובבית ברל. כיהן כמנהל האגף לחינוך התיישבותי במשרד

היה שליח המחלקה לנוער וחלוץ של הסוכנות60החינוך והתרבות. בשנות ה-

היהודית בצפון אפריקה. בתקופת שליחותו הפעיל קבוצת נוער יהודי במחקת והיה

שותף לאירגון הברחתם. במשך השנים מילא תפקידים של מזכיר הקיבוץ ומרכז

ועדת החינוך. שותף לקבוצה של מחנכים שגיבשה עקרונות ויסודות מעשיים של

החינוך המשותף.

. נולדה25 - אנט קדמון מרעננה, עובדת עם נוער. בת אנט קדמון - קידום נוער.8

בפנמה, הוריה היו מראשוני הקהילה הספרדית שם ועסקו בתעשיית הטקסטיל.

לימודיה התיכוניים נוצרי בפנמה ואת רכשה את השכלתה היסודית בבית ספר

בבית ספר יהודי, שהיקנה לתלמידים ערכי יהדות ועורר בהם את הקשר והזיקה

באה אנט קדמון לישראל ולמדה בסמינר למורים ע"ש1964למדינת ישראל. ב-

עברית למדה ושם לפנמה, חזרה בסמינר לימודיה בתום בירושלים. גרינברג

עלתה עם משפחתה לארץ. סיימה לימודי1972ויהדות בבית הספר יהודי. בשנת

משנת בר-אילן. באוניברסיטת בפסיכולוגיה ראשו לעבוד1975תואר החלה

נהנה שלא נוער ובקידום בטיפול העוסקת בהרצליה, נוער לקדום ביחידה

מהזדמנויות רבות למצות את הפוטנציאל הגלום בו. נשואה ואם לבן ובת.

- שלמה קודש מאשדוד, מורה ואיש מפעל הנחלתשלמה קודש - הנחלת הלשון.9

בהוראה עסק נעוריו משחר לגבורות. המתקרב ליטא, יליד העברית. הלשון

, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה עברה אליו בירושה14העברית. בגיל

ותנ"ך בבית הספר הממלכתי משרתו של האב כמורה מוסמך להוראת עברית

וארץ" במסגרתה לימד את חבריו ייסד מעין אגודה ושמה "שפה בליטא. הוא

16עברית מתוך גיליונות השבועון העברי של ההסתדרות הציונית. בטרם מלאו לו

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

שנים עבר לבירת ליטא שבה לימד עברית את החלוצים אשר עמדו לעלות לארץ.

עם סיום לימודיו באוניברסיטה ניהל את הגימנסיה העברית "תרבות" בניישטאט

עלה לארץ ישראל ומתחילת דרכו בה תרם למפעלי1933אשר בליטא. בשנת

הקורסים לעברית שנועדו להנחיל את השפה לעולים החדשים. משנות הארבעים

הרחיב וביסס את מפעל הנחלת הלשון למבוגרים. ספריו היוו חומר לימוד בסיסי

1954באולפנים בארץ, ומצאו דרכם גם למחנות של שארית הפליטה באירופה. ב-

נתמנה כך גרינברג. אחר חיים למורים ע"ש בית המדרש בירושלים את פתח

למפקח על בתי הספר בצפון.

- ישיבה טכנולוגית .10 זוהר קוממי זוהר קוממי, בן מרמת השרון, תלמיד19-

הישיבה הטכנולוגית בכפר אברהם בפתח תקווה במגמת האלקטרוניקה. בן בכור

. עומד לסיים השנה את לימודיו התיכוניים1949ליוצאי תימן, עלו לישראל בשנת

בישיבה הטכנולוגית המשלבת תורה ומלאכה ולעבור את בחינת הגמר המקצועית

ובחינות הבגרות החיצוניות. בתום לימודיו התיכוניים שואף זוהר קוממי להמשיך

בלימודיו במסגרת העתודה האקדמית בטכניון.

גופני.11 חינוך - קלטי וינגייטאגנס במכון גופני לחינוך מורה קלטי, אגנס -

, נשואה ואם לשניים. הקריירה1921ומתעמלת מחוננת. נולדה בהונגריה בשנת

בעיר מולדתה בודפשט באגודת1936הספורטיבית העשירה שלה החלה בשנת

)נמלטה( הנאצי הכיבוש עקב נסגרה האגודה כאשר בעיר. היהודית הספורט

נספו באושוויץ. במשך 10מביתה בעזרת תעודות מזויפות. כל בני משפחתה

משנת החל בהונגריה.1947שנים, המצטיינת למתעמלת קלטי אגנס הייתה

השתתפה בשלוש אולימפיאדות וזכתה בחמש מדליות זהב, שלוש מדליות כסף

ושתי מדליות ארד. בתום המלחמה סיימה בהצטיינות לימודי מ"א בחינוך גופני

ולימדה במסגרת בית הספר הגבוה לחינוך גופני בבודפשט. לאחר אולימפיאדת

עלתה לישראל ומאז היא מכהנת1957 שבה להונגריה. ב- 1956מלבורן בשנת

כמורה במדרשה לחינוך גופני ומאמנת בקורס מאמנים במכון וינגייט וב"הפועל"

עוסקת רבות בהדרכת נוער.

- נעמי תבורי, מורה לאנגלית בבית הספרנעמי תבורי - מניו-יורק לאלון שבות.12

באלון שבות בגוש עציון. נשואה ואם לשנים, נולדה בניו יורק לאם ילידת צפת,

יורק בניו נצר למשפחה חסידית. התחנכה ולאב לצעיר בגיל שהיגרה לארה"ב

בבית ספר יהודי ובתיכון דתי לבנות מטעם "ישיבה יוניברסיטי". סיימה לימודי ב"א

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

. הייתה פעילה כחניכה וכמדריכה בתנועת בני עקיבא. בשנת1968בחינוך בשנת

עלתה עם בעלה לארץ והשתקעו בפרדס חנה. לאחר מכן כיהנו כשליחים1970

בקהילה היהודית בטורונטו. נעמי תבורי לימדה בבית הספר היסודי ובעלה כיהן

מתגוררת באלון שבות שבגוש עציון,1979כראש ישיבת "בני עקיבא" בעיר. משנת

ומלמדת אנגלית בבית הספר שבישוב. כעבור כמה שנים לאחר עלייתם לארץ,

הצטרפו אליהם הוריה והורי בעלה וכן שלושה גיסים שעלו לישראל והשתקעו בה.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1985מדליקי המשואות בשנת תשמ"ה - הנושא - מדע ותעשיה

- אברהם קליר.1 יכול יו"ר מועצת המנהלים81. בגיל אברהם קליר לא מתרגש

של מפעלי "ארגמן" להרשות לעצמו לומר: "תביט, לא יכולתי לסרב, אמנם שמחתי

שחשבו עלי, אבל זה לא עושה עלי רושם מיוחד". אברהם קליר יודע שלא כולם

יאהבו את המשפט הזה, אבל נקודת המוצא שלו היא הדאגה: "אני חי את כל

הבעיות הקשות של המדינה ואינני רואה פתרון" הוא אומר. את בנו, צבי קליר ז"ל,

שכל במלחמת העצמאות. שנים רבות לאחר מכן התאלמן מאשתו, נעימה קליר.

קיבל קליר את פרס ישראל על פעילותו החלוצית בתחום תרומה1977בשנת

מיוחדת לתעשייה. יסד את תעשיית הטקסטיל בארץ. המפעל הראשון "ארגמן"

עסק בהדפסת טקסטיל ובבניית מכונות צביעה לטקסטיל. בנוסף למפעל עוסק

קליר בפעולות נוספות רבות. הוא, למשל, הקים את ביה"ס לאומנויות "בית צבי"

ברמת גן וכן שימש כנשיא התאחדות התעשיינים.

. למחנך צבי סוזין היה חניך מאד פרובלמטי, אמוצבי סוזין - הנער לא התאבד.2

הייתה חולת נפש ואביו לא תיפקד צבי קירב את הנער אליו וטיפל בו. באחד הימים

ברח אותו נער והשאיר מכתב בו הביע כוונות התאבדות. צבי, מתוך היכרותו את

חזר הנער, איומו. לאחר שבוע של חיפושים יממש את לא כי הוא ידע הנער,

15ששהה כל אותו זמן על סירת דייגים. לימים נפרדו דרכי המחנך והנער. אחרי

, אב לשלושה ילדים ומורה31שנה הופיע לפניו אותו נער וסיפר: "היום אני בן

לחינוך גופני. כשאני צריך להכריע היום בשאלות חינוכיות, אני שואל את עצמי, מה

, יליד בולגריה, הגיע לארץ בגיל60אתה הייתה מציע לי לעשות". צבי סוזין בן ה-

במסגרת עלית הנוער והיה חניך בחברת הנוער בקיבוץ שער העמקים. חותם16

אותה חברת נוער שבה חי באותן שנים נותר בו עד היום והכתיב למעשה את חייו.

מאז עסק בחינוך נוער עולה. סייע להקמת קיבוץ עמיר ולמד מינהל חינוכי. בשנות

נתון בסכנה בשל הפיגור השישים הבין שעתיד התעשייה הקיבוצית המפוארת

הטכנולוגי של הקיבוצים. על כן הקים את המרכז הטכנולוגי "מנשה", שבו לומדים

בני קיבוצים, מושבים וחברות נוער.

- אם היו נותנים לו, לעוזיה גליל )גליל - מסר תעשייתי עוזיה.3 (, היה מחזיק60

מייסדה שהוא "אלרון", חברת במעבדות אלקטרונית. משואה העצמאות ביום

גובה על מפקחים שהיו פוטו-אלקטריים תאים ללפיד מחברים היו - ונשיאה

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

הלהבה. אחרי הטקס יחתימו את המשואה על חוזה אישי לשנה הבאה. "ההרגשה

שלי" - אומר גליל - "היא כפולה. אני שמח גם מבחינה אישית וגם כמייצג של מסר

. באותה שנה1975תעשייתי מסוים". את המסר שלו התחיל עוזיה גליל להציג ב-

התמנה למנהל המחלקה לאלקטרוניקה של הפקולטה לפיסיקה בטכניון. בנוסף

מעבדות את וייסד וטכנאים מהנדסים של קטנה קבוצה גליל אסף לעבודתו,

עובדים ומגלגלים מחזור של מאות5,000"אלרון". היום מונים מפעלי "אלרון" כ-

'אלסינט', 'אלביט', נמצאות "אלרון" של הבת חברות בין דולרים. מיליוני

'פיברוניקס', 'אופטרוטק', 'צורן' ועוד. "אני מקווה", הוא אומר - "שהזמנתי לטקס

מהווה הכרה בצורך בידע ובטכנולוגיה, דבר שבלעדיו ספק אם תהיה לנו עצמאות

כלכלית ושנוכל, בעתיד, להפוך את ישראל למדינה יהודית אטרקטיבית, גם לא

בשעת מלחמה".

יזוז מפה..4 - לא כהן נולדאשר סיפור של עשר אצבעות. הוא כהן הוא אשר

שנה, ועלה לארץ ב- 46בעיראק, לפני . אחרי שחרורו מהצבא, החל כהן1951

הלך ללמוד בבית ספר ערב וסיים ב-1969לעבוד במפעל "סולתם" כמסגר. ב-

את מגמת מהנדסי מכונות. כהן הוא אדם עקבי. הוא נצמד כל חייו לשני1973

מקומות - "סולתם" ויקנעם, לשם הגיע ביומו הראשון בארץ ושם נשאר. "אני פה

, הורי גרים פה, ילדי גדלו פה, את אשתי הכרתי פה, כל חיי במקום51משנת

התמנה כהן כמנהל עבודה באגף הנשק העוסק בייצור ופיתוח. כהן,1976הזה". ב-

אומרים במפעל, לוחץ על הדק של מסירות, יושר ועבודה קשה. "אני שמח", הוא

אומר - "שהגעתי למעמד הזה )הטקס(. זוהי הרגשה טובה ואני מאמין שהגעתי

אליו בזכות עצמי".

. "זה לא היה מפחיד. זה היה אתגר עצום.יונה אושפיז - היתה מוכרחה להצליח.5

לי ברור היה ולכן מטרה לי הייתה בעלי. של חייו מפעל את להמשיך רציתי

שאצליח" - מספרת יונה אושפיז, מנהלת מפעל "יונה אושפיז" ליצור מנועי חשמל.

פטירתו לאחר המפעל, ניהול את עצמה על לקבל להחלטתה הגורמים על

. האשה הזאת, הקרוצה מחומר של1970הפתאומית של בעלה, מנהל המפעל, ב-

, ילידת פולין, הכירה, את התחום התעשייתי63מצליחנים, הצליחה. יונה בת ה-

דרך בעלה. אשר למד הנדסת חשמל בצרפת. "הוא הירבה לספר על אמו, שכל

הזמן עבדה וזה, כנראה, קצת עורר את קנאתי. בגיל צעיר הוא קיבל התקף לב ואז

החלטתי שאני רוצה להיות לידו כל הזמן, היא מספרת. בתחילה הייתה מזכירה,

נפלה כל מעמסת הניהול לניהול שוטף. כשנפטר בעלה, אולם אט אט פלשה

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ההחלטות. לקבל את צריכה הייתה היא אולם שכם, היטו ובנה חתנה עליה.

ההחלטות שקיבלה היו נועזות, אך משתלמות. היא שמה דגש על הפיתוח - הימור

שהוכיח את עצמו. "אני לא מהנדס ולא מחשבת מנועים, אבל כשמתעוררת בעיה,

יושבים ומסבירים לי עד שאני מבינה", היא אומרת.

. "אני איש מדע. אני מנסה לחשוב עלפרופ' ב. מזר - עולמות נפלאים מתגלים.6

האמת, להיות אובייקטיבי. ללמוד את הממצאים ולחקור. לראות את זה עם כל

החומר הקודם, עם כל הידיעות במקרא ובמקורות אחרים, לראות את כל התמונה.

למשל, אם אני עוסק בתקופה ההרודיאנית - אז כל התקופה קמה לנגד עיני. זה

ועולמות לאט לאט נחשף הכל ולומד... ומתחדש יום יום לומד אתה נפלא.

נפלאים מתגלים. זה כאילו ממלא אותך, משנה אותך..."דברים אלה אמר פרופסור

, זקן הארכיאולוגים, על ההיבט היהודי של חקירתו המתמדת79בנימין מזר בן ה-

יליד רוסיה, רכש את השכלתו האוניברסיטאית את ארץ ישראל. פרופסור מזר,

השתלב בהוראה באוניברסיטה העברית - שם1929בברלין. מאז עלה לארץ ב-

, והשתתף בחפירות בארץ.1961סיים את עבודתו כרקטור ונשיא האוניברסיטה ב-

כיום הוא משמש נשיא החברה לחקירת ארץ ישאל ועתיקותיה, חבר האקדמיה

הישראלית למדעים ונשיא הארגון הבינלאומי לחקר המקרא. הוא פירסם ספרים

רבים, והוענק לו פרס ישראל ופרסים חשובים נוספים.

ביוםצבי שור .7 צור בעת הטקס צבי יכלו דמעות התרגשות מעיניו של - אם

מועצת ויו"ר "מכתשים" מנכ"ל צור, צבי מלוח. טעם להן יהיה - העצמאות

הוא התעשיינים של בחשיבותם שההכרה טוען כימיה", "כור של המנהלים

והפיתוח התעשייה בחשיבות מכירים סוף, סוף שפעם, שמח "אני במקומה:

הטכנולוגי. חיינו תלויים בנושא הזה. הטקס בא בעיתו". צבי צור שייך לאותו דור

טראומה - שההצלחה שלו סוגרת מעגל עם עברו: אחותו ואחיו נספו בשואה. צבי

בשנת לארץ וב- 1937עלה פיזיקלית1944 בכימיה השני התואר את קבל ,

לאחר שלו. הראשון תכנן את המפעל סטודנט בהיותו ירושלים. באוניברסיטת

כימיקלים" יצרני "ארגון בהקמת הקואופרטיב צור שקבל את התואר, השתתף

שהיה לאחד המפעלים הגדולים והרווחיים. צור הוא אב לשלושה וסב לשמונה. על

זה זקן מדי בשביל להתרגש באירועים כאלו, אבל הטקס הוא אומר: "אני כבר

נעים".

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

. ד"ר ניקולאי אליאס ינאקי - ערבי קתולי, בןד"ר ניקולאי ינאקי - מחקר ופיתוח.8

, הוא מנהל ייצור - מכשירי רנטגן ופיסיקאי בכיר של הממוגרפיה ב"אלסינט".35

לעבוד במפעל בשנת . בשנים אלה השתתף בהקמת המפעל1982הוא החל

לממוגרפיה. עם קניית מערכת ממוגרפיה מארה"ב, פיתח ד"ר ינאקי ותכנן, ביחד

אשר הממוגרפיה, בשטח מאוד הנחוצים למערכת, נלווים פיתוח, קבוצת עם

ינאקי מערכת הגדילו את המכירות של המערכת. במסגרת עבודתו, פיתח ד"ר

מיוחדת לאיבחון גידולי סרט השד, מיד בשלבי התפתחותם הראשונים. מערכת זו

בין מערכות הממוגרפיה, ביותר הנמוכה והיא נמוכה מאוד קרינה נותנת מנת

שבשוק העולמי. כמו כן אפיין ד"ר ינאקי מערכת חדשה ומיוחדת לבדיקות שיטתיות

1980בממוגרפיה. שמחירה נמוך וקצב בדיקת החולות באמצעותה הוא גדול. ב-

קיבל פרס הערכה מיוחד ממשרד יועץ ראש הממשלה לעניינים ערביים.1981וב-

כמדריך עבר גרעינית., בפיסיקה דוקטור לתואר באוניברסיטה לימודיו בשנות

במעבדות מחקר לפיסיקה באוניברסיטה והשתתף בניסויים חדשים.

אורנה זקן תחזיק את משואת העתיד. בין כל אריותאורנה זקן - משואת העתיד..9

, בת הזקונים במשפחה בת שמונה נפשות19התעשייה היא תעמוד, צעירה בת

שעלתה מפס שבמרוקו. עד כיתה ז' למדה אורנה בביה"ס היסודי דתי 'בית יוסף'.

אחר כך היא עברה לחטיבת הביניים אחרי שהחליטה - כבר אז - לבחור במסלול

טכנולוגי. כיום לומדת אורנה בכיתה י"ג בעתודה הטכנולוגית בביה"ס "בסמ"ת"

ומסיימת בהצטיינות. מן העתודה תלך אורנה לעבוד במקצועה בצה"ל. אחר כך?

קשה עדיין לדעת. לפחות תהיה גם בחורה יפה בטקס ביום העצמאות.

אותי.10 צריכה המדינה - ענתבי ר. הםאל"מ אותי. מבינים לא "הצעירים .

מסתכלים על העולם דרך החור שבגרוש. לי המדינה חשובה יותר. זה נשמע היום

משיקולים קבע חתמתי לא אני אבל ציונות, של הזה הנושא כל מוזר, קצר

ענתבי, ראש אומר אל"מ רחמים כאן", אני אז אותי, צריכה כלכליים. המדינה

מחלקה בחיל הים. השירות הצבאי אינו המטרה הלאומית היחידה אליה נרתם

. את בית הספר היסודי סיים, למרות קשיים כלכליים46רחמים, יליד מצרים, בן

קשים בביתו. כבר בהיותו ילד היה נחוש בדעתו ללמוד ולשם כך בכל רגע פנוי היה

עובד לפרנסת משפחתו ולמימון לימודיו. גם הלימודים היו בעיניו דרך להגשים

מטרות לאומיות. "הלכתי ללמוד בבית ספר מקצועי, כי הבנתי שזה מה שהמדינה

צריכה", הוא מסביר. עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל והיה טכנאי קשר. במהלך

באלקטרוניקה שני תואר לימודי וסיים לימודים שילב הוא הצבאי שירותו

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

קיבל את פרס ביטחו ישראל, על פועלו1983באוניברסיטה ימית בארה"ב. בשנת

בתחום הפיתוח. "הפיתוח הטכנולוגי הוא מטרה לאומית. רק כך ניתן להציל את

לחו"ל. אלא תפוזים אינו במכירת הכלכלי הפתרון הכלכלי. המדינה מהמשבר

בטכנולוגיה.

. "אני מדבר בשפת העצים. הרבה עצים, ילידי הארץ,משה קולר - האיש והעצים.11

צברים, קטנים מאוד, ממש בחיתוליהם. יש עצים שאני מכיר טרם נולדו - כזרעים",

אומר משה קולר, חוקר היער ב מרכז ההסברה. "אני לא חוקר יער. אני לא יושב

יום יום על יד המיקרוסקופ, אלא עובד בשטח - בפיתוח". משה מדבר אלי בעצים.

אצלו העצים חולים, אוהבים ועוסקים בפעילויות נוספות, השמורות בדרך כלל לבני

אדם. הוא אומר כי יש עצים עם לב אנוש ויש אנשים עם לב של אבן. ולא עוד אלא

ש"יש אנשים שמוכנים להקריב את עצמם למען העצים. אחרים מוכנים להקריב

, יליד יוגוסלביה, בעל תואר מהנדס מדופלם לייעור,66את העצים". משה בן ה-

השתלם בנושאי ייעור מובחרים וייצג את ישראל בסמינרים בנושא ייעור באזורים

צחיחים. הצלחות ישראל בנושא זה הביאו לארץ מדעים רבים שחפצו ללמוד את

ידעתי שאני אעלה לארץ. הבנתי כי ייעור, ללמוד "החלטתי "הפלא הישראלי".

שבארץ לא יצטרכו עוד רופא או עוד כימאי - עם כל הכבוד להם. היה ברור לי,

שכמו שבכל מדינה מתוקנת יש כבישים ובתי מלון, צריך שיהיה גם יער".

- את המשואה שלו יחזיק עובדיה הררי גבוה גבוהה. הררי, ראש עובדיה הררי .12

פרויקט ה'לביא' בתעשייה האווירית, הוא איש של המראות. השאגה שלו מתחילה

הוא קיבל את פרס בטחון ישראל על פיתוח1969הרבה לפני ה'לביא'. כבר ב-

השתחרר הררי מצה"ל הצטרף לתעשייה1970פרויקטים במסגרת חיל האוויר. ב-

האווירית. במסגרת החטיבה לתיכון מוקדם עסק הררי בשיפורים במטוס ה'כפיר',

קיבל, בשנית, את פרס בטחון ישראל. "אין לי1957במזל"טים ובמטוסי קרב. ב-

שום הרגשה מיוחדת לקראת הטקס", אומר הררי בין ישיבה לישיבה - "אני רק

נולד בקהיר ב- וזהו". הררי יודע שבחרו בי, מייצג את התעשייה האווירית. אני

ב- 1943 לארץ ועלה סיים, בהצטיינות, את1957 הוא 'קדש'. בעקבות מבצע

הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון. מאז הוא לא מפסיק להצטיין, כנראה

התרגל.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1990מדליקי המשואות בשנת תש"ן -הנושא - לשון עברית

- דולה בן יהודה - ויטמן היא נכדתו של אליעזר בן יהודהדולה בן יהודה - ויטמן.1

המצור בתקופת חובשת הייתה ירושלים, ילידת דולה עברית. השפה מחדש

1949במלחמת השחרור וחזרה לעסוק בהנחלת הלשון עם הקמת המדינה. ב-

הגיעה עם בעלה מקס ויטמן, עובד הסוכנות לניו יורק ונהלה שם אולפן לעברית.

בתקופה זו, התקבלה ישראל לאו"ם ודולה ערכה ושידרה את החדשות בעברית

לירושלים. מאז חזרתם מן מתוך אולפן מיוחד של ארגון האומות בלייק סקסס

בביתה עברית מלמדת מחו"ל, אורחים קבוצות בפני מרצה היא השליחות,

בבית ומחוצה לו היא לא מוציאה מפיהומופיעה מדי פעם ברדיו ובטלוויזיה.

מלה אחת שאיננה עברית טהורה. אפילו אם מדובר בשמות לועזיים של מכשירים

שלא הומצא להם מונח עברי או שהמונח שהומצא לא נקלט. לדוגמא: היא לעולם

מלה בסיכיון, אלא בטלוויזיה צופה ולא בשח-רחוק, אלא בטלפון מדבר לא

שחודשה בחוג המשפחה.

- חוקר ובלשן עברי, חבר יועץ באקדמיה ללשון העברית. נחשבד"ר ראובן סיוון.2

של העברית המתחדשת. נולד בירושלים, מבוגרי הגימנסיה1לחוקר ולסוקר מס'

העברית ובית המדרש למורים ע"ש ילין. היה מורה בבתי ספר ובמכללות להוראה.

כתב ספרי למוד ועיון בלשון למוסדות חינוך ולקהל הרחב, בהם לקסיקון לחקר

גם קבצי שנינות ומדריכים לכתיב המלא. חיבר ומימרות, ניבים הלשון, מבחר

ועוד. היה שותף בחיבור מילונים עבריים-אנגליים וחרוזים קבצי שירים והומור,

במחקריו ובספריו איתר את תולדותיהן של מאות מילים חדשות. על רבות מהן

ספר בשיחותיו ברדיו ובטלוויזיה הלימודית. הוא גם מהדיר ומעדכן את מילון אבן

שושן על כל השלמותיו בהוצאה המחודשת.

3.- והעיתונאים בישראל. אבותחיים באר ציבור הסופרים חיים באר מייצג את

משפחת באר, בראשם רבי ישראל משקלוב, עלו לארץ תחילה לצפת ולאחר מכן

. ילדותו ונעוריו1945לירושלים, בראשית המאה הקודמת. חיים נולד בירושלים ב-

"גאולה". החל משנת בירושלים בשכונת עליו שירים1963עברו הוא מפרסם

בהוצאת "עם1970ומאמרי בקורות. ספר שיריו "שעשועים יום יום" יצא לאור ב-

זכה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ב- 1979עובד". ב- ראה אור1980

ספרו "נוצות" )עם עובד( שזיכה אותו בפרס מרדכי ברשטיין לרומן העברי המקורי.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

"נוצות" עובד למחזה והוצג ע"י התיאטרון הקאמרי. ערך את האנתולוגיה "ציפור גן

- ירושלים בשירה העברית החדשה" ויחד עם פרופ' י. שביט ופרופ' גולדשטיין ערך

ראה אור1987". ב- 1799-1948את הכרך המקיף של "לקסיקון האישים בא"י

הוא חבר מערכת הוצאת הספרים "עם1966ספרו "עת הזמיר" )עם עובד(. מ-

עובד" ובעל טור אישי שבועי "מזיכרונותיה של תולעת ספרים", "בדבר השבוע".

נשוי ואב לשלושה.

- ראומה אלדר שמייצגת את רשות השידור בין מדליקי המשואות -ראומה אלדר.4

נחשבת לכוהנת הגדולה )והקנאית( של העברית ברדיו, מאז החלה עבודת בו ב-

1928. נולדה ב- 1882. דור שלישי בארץ. אבותיה עלו מתימן לירושלים ב- 1945

וגדלה בשכונת הבוכרים בירושלים. ביתה התנהל על טוהרת הלשון העברית. מגיל

הייתה חברת "ההגנה". במלחמת השחרור עסקה בשמירה בשכונות הספר14

ופיקחה על תלמידי התיכונים שעסקו בביצורים. באומץ טיפלה גם בילדי העיר

בשבי. היו שהוריהם עשרים40העתיקה, ישראל", מתוכן ב"קול עבדה שנה

כקריינית רצף, פרקי ספרות וחדשות. הייתה עורכת פינת הילד, מקימה ועורכת של

ולפינת הנוער. שנה עבדה בת"א כאחראית על מדור20המשדרים לבתיה"ס,

הקריינים, עורכת פינת לשון, משדרים בספרות ומשדרי האוניברסיטה הפתוחה.

אך ממשיכה בעבודה חלקית בקריאת חדשות. מקריאה1988פרשה לגמלאות ב-

העברית ללשון בחוג בסדנא ומדריכה לעיוורים קלטות גבי על ספרים

באוניברסיטה העברית. נשואה ואם לשלושה.

סילבי פרטוק, סילבי פרטוק.5 ציבור המורים. נציגת - , היא חלק ממשפחה38

ומהווה1956מפוארת, שעלתה ממרוקו ב- - , היישר לעיר ספר, קריית שמונה

דוגמה ומופת לקליטה יפה. בתם של עליזה ואברהם רווח )ז"ל(. הורים לשמונה

בנות ושני בנים, רובם נושאים בתפקידים בכירים בעיר ומחוצה לה )ביניהם שלוש

וסגן אלוף אחת(. את כל שלבי חינוכה עברה בקרית קצינות בקבע, שתי רס"ן

,1970שמונה:. בבתי הספר "מגנים" ובתיכון ע"ש "דנציגר". סיימה את לימודיה, ב-

התגייסה לצה"ל. שרתה בגדנ"ע, תחילה כמדריכת קורס מדנ"ים ואח"כ בהדרכת

נוער טעון טיפוח. אחרי שחרורה המשיכה לעסוק בהדרכה בבתי ספר תיכוניים,

יצאה ללימודי לשון וייעוץ בחינוך באוניברסיטת1974בטבריה ובקרית שמונה. ב-

נישאה לניסים, בן קריית שמונה ומורה אף הוא. ולהם שלושה1976חיפה, ב-

כ- "דנציגר", בו14בנים. מזה והבעה בתיכון שנה מלמדת סילבי פרטוק לשון

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

למדה. ומזה כשנתיים משמשת גם כסגן מנהל ורכזת פדגוגית בתחום המקצועות

ההומניסטים.

- ד"ר יוסף ביגון מייצג את המורים לעברית בגולה, מדמויותיהד"ר יוסף ביגון.6

,58המרכזיות של התחייה הציונית בין יהודי בריה"מ ומי שנעשה כמעט סמל. בן

יליד מוסקווה. סיים לימודי טכנולוגיה אלקטרונית ומתימטיקה באוניברסיטה ועבד

שנה כמהנדס. ב- 20 והוא1971 יציאה לישראל, בקשתו נדחתה ביקש אישור

זכויותיו כבעל מקצוע ואת מקום עבודתו והיה נתון שילם מחיר כבד: איבד את

שנה היה מסורב עליה והשתתף בפעילות למען עליה לארץ12לפיקוח הק.ג.ב.

נגד והואשם בפשעים פעמים כמה נאסר בבריה"מ. היהודית והפצת התרבות

כ- בסיביר ובגלות בכלא ריכוז, במחנות "בילה" הסובייטי, שנים.10השלטון

ביגון ב- והציבור הישראלי קיבל ריגן, מנהיגי אירופה 1988בהתערבות הנשיא

אשרת יציאה והגיע לישראל. מאז הוא עוסק בפעילות ציבורית שעיקרה קשרים עם

נשלח כנציג "הפורם הציוני"1989יהודי בריה"מ במטרה לקרבם ליהדות. בדצמבר

לרוסיה כדי ליצור קשרים עם היהודים שם. כיום הוא נשיא העמותה הישראלית

לקידום תרבות יהודית בבריה"מ. יוסף ביגון גר היום בירושלים הוא אב לבן וסב

לשני נכדים.

פרופ' זאב בן חיים, בן פרופ' זאב בן-חיים -.7 , הוא מעמודי התווך של נטורי83

, אז החל לפעול ב"ועד הלשון". מייצג את האקדמיה1934הלשון העברית מאז

ללשון העברית. יליד העיר מושציסקה )גאליציה(, התחנך ב"חדרים" שבעיר ולמד

)גרמניה( )פולנית(. את השכלתו הגבוהה קנה בברסלאו בגימנסיה הממלכתית

הוסמך לרבנות, והוכתר בתואר1933בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה, ב-

התמנה מזכיר מדעי ב"ועד הלשון"1934ד"ר לפילוסופיה )בלשנות שמית(. ב-

למורה להתמנותו עד זה בתפקיד ושימש ביאליק נחמן חים של בנשיאותו

, עם ייסוד1953. ב- 1948באוניברסיטה העברית )החוג ללשון העברית( בתש"ח

האקדמיה ללשון העברית, היה אחד מחבריה המייסדים. על פי התכנית שהתווה

את מפעל המילון ההיסטורי. והיה לעורכו הראשי., ב-1959הקימה האקדמיה ב-

- זכה בפרס ישראל. כמו כן זכה בפרס1964 - נבחר סגן נשיא האקדמיה. ב- 1961

ולחקר ולארמית לעברית השומרונים, מסורת לחקר תרומתו על רוטשילד

נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולאחר1966תרבותם. ב-

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ב- שנים, עד 1974שמונה וכיהן נשיא האקדמיה נבחר - ביקש1981 , כאשר

להשתחרר מתפקיד זה.

יליד בגדאד, אריה אליאס.8 - אריה אליאס, , מייצג בטקס את התיאטרון1923

העברי. אומרים, כי כמעט אין תחום, גם מתחומי המצוקה, שלא פרץ אליו עם כליו

כעולה בלתי ליגלי, התגייס והיה מפקודיו1947כאיש תיאטרון. עלה לישראל ב-

ב- יגאל אלון. לאחר שחרורו ומאז הופיע1951של נתקבל כשחקן בתיאטרון ,

בהצגות, סרטים ותכניות רדיו. השתלם בקולנוע בפריז. בשובו המשיך בפעילותו

התיאטרונית והקולנועית. בתשמ"ג זכה בתואר שחקן השנה בתיאטרון. בו זמנית

פעל במגזר הערבי, הקים עשרות להקות תיאטרון. על פעילות זו קיבל את מדליית

מאז המצוקה. לילדי רב זמן הקדיש ירושלים. מוסד1970העיר ילדי אימץ

גם בשכונות המצוקה לאחר שחרורם. פעל גם וטיפל בהם צעירים לעבריינים

השכונה באמצע ברחובות, סרטים להם והקרין תושביהן בפני הופיע בת"א.

קיבל את אות הנשיא למתנדב. ב- 1985ובשוק. ב- העלה ב"מעשיהו" את1989

ובנאי תפאורנים כשחקנים,. המחנה דיירי עם הרקורט" לנמל "בדרך ההצגה

תאורה. ההצגה הוצגה גם מחוץ ל"מעשיהו" במקומות רבים. בעקבות מעשה זה

הוקמה עמותה לפיתוח אמנות התיאטרון בקרב האסירים בישראל.

- עדנאן גרכד, בן העדה הצ'רקסית, יליד עדנאן גרכד.9 תושב כפר קמה, סיים46

לימודיו היסודיים בכפר והיה מראשונים שלמד בבית ספר תיכון עברי בעפולה.

במגמה הומניסטית שכללה ספרות עברית מורחבת. לאחר1964סיים לימודיו ב-

מכן למד חינוך גופני במכון וינגייט ומונה למורה לחינוך גופני בכפר איכסאל. כאשר

ולימד עברית ט' בכיתות לעברית למורה הביניים עבר הסבה נפתחה חטיבת

באיכסאל עשר שנים. שיעורי העברית שלו הפכו למוקד הסתכלות לסימנריסטים

חזר לכפר קמה ומונה למנהל בית הספר. בהנהגתו עבר בית1978ערביים. ב-

הספר מהפך, כאשר - בהסכמת אוכלוסיית הכפר - עבר בית הספר לשפת הוראה

עברית במקום ערבית, היחיד מבין בתי הספר של בני המיעוטים במדינה. הדבר

בית הספר משתלבים בוגרי כל חייב התאמת תוכניות הלימודים לבית הספר.

בבתי הספר העבריים באיזור כגון כדורי ועפולה. שימש במשך קדנציה אחת כחבר

מזכירות מועצת פועלי גליל עליון ובשנים האחרונות משמש כמרצה בהתנדבות על

וחוגי מטיילים. השנה מסיים חיילים, תלמידי תיכון הצ'רקסים בפני סטודנטים,

לנכדה. אביו נפל במסגרת וסב נשוי, אב לחמישה ומדריכי טיולים. רכזי קורס

.1958שירותו הצבאי במג"ב בשנת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

יעקב מאיר, שכיהן כרב הראשירפאל סיטון.10 נינו של הרב - רפאל סיטון הוא

הספרדי לצידו של הרב קוק, אך בעיקר היה ממחיי הדיבור העברי ועשה רבות

להפצת הרעיון בעם. נמנה, יחד עם אליעזר בן יהודה ואחרים, על מייסדי "שפה

ברורה", שקדמה לוועד הלשון. סיטון, שידליק את המשואה לזכר סבו זקנו, הוא בן

, יליד ירושלים, תלמיד ביה"ס הדתי "מעלה" ירושלים. חייל בנח"ל ששרת גם43

חי"ר הוביל מחלקת הימים ששת מכ"ם. במלחמת להכשרת בביה"ס כמדריך

בהתקפה על עבו עגילה בסיני. סיים לימודי כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה

זו נפל אחיו. יום הכיפורים שרת בתעלת סואץ. במלחמה בירושלים. במלחמת

עובד בנק הפועלים. כיום מנהל סניף באזור ת"א. נשוי לשושנה ואב1972משנת

היה לראש20. כבר בגיל 1857לשלושה. הרב יעקב מאיר, נולד בירושלים, ב-

בן לרך".24ישיבה עצמאי. "משגב ביה"ח היהודי הראשון יסד עם חבריו את

בתרמ"ב יסד יחד עם הרה"ג חיים הירשנזון, אליעזר בן יהודה וחיים קמחי, את

הוזמן לכהן כ"ראשון לציון" והיה בתפקיד כ- 1919חברת "שפה ברורה". ב- 20

.1939שנה. יסד את ישיבת פורת יוסף בירושלים. נפטר ב-

החיילת דינה פטיגו היא ילידת אתיופיה. עלתה לארץ עםרב"ט דינה פיטיגו -.11

זקונים1977משפחתה בשנת בת גונדר שבאתיופיה. בת שש מאזור בהיותה

הראשונה השנה בחצי בנות(. ושלוש )אמא נפשות ארבע המונה למשפחה

לשהותה בארץ התגוררה המשפחה במרכז קליטה בטבריה ומשם עברה לאשדוד

למגורי קבע. למדה בבית הספר היסודי מרון באשדוד ובחטיבת הביניים והתיכון

למדה באולפנה אשדוד לבנות, במגמה ביולוגית. בתום מבחני הבגרות התגייסה

תקופת לאחר כחובשת. ולשרת חובשים לקורס להגיע וביקשה לצה"ל דינה

המתנה של שלושה חודשים התקבלה לקורס וסיימה אותו לאחר שלושה חודשים.

שובצה בבסיס תובלה בטירה שם היא משמשת כחובשת במרפאה בסיסית. דינה

היא החובשת הראשונה ביחידה מקרב בנות העדה בארץ. אחותה של דינה שירתה

לומדת וכיום היא עדינה בחיל האוויר בתחום האלקטרוניקה כמלחימה בצה"ל

עיצוב אופנה. דינה רכשה את השפה העברית באולפן בטבריה ובמהלך לימודיה

בבית הספר היסודי. בעוד כחצי שנה עומדת להשתחרר. לדעתה השרות בצה"ל

תרם להתאקלמותה ולהשתלבותה בחיי החברה הארץ ישראל, ומפקדה הישיר אף

ציין את שביעות רצונו מתפקידה כחובשת.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

, מחנכת וסופרת עברית, המייצגת את80 - מרים רות-עברי, בת מרים רות עברי.12

נולדה בנובי-זמסקי, שבצ'כוסלובקיה, )אז הונגריה(. אביה היה מנהל הקיבוצים,

נספו אחיותיה ושתי הוריה גימנסיה. סיימה בה בעיירה, יהודי. התחנכה בי"ס

לא"י. סיימה את1913בשואה. קיבלה תואר ראשון באוניברסיטת ברנו. עלתה ב-

בפדגוגיה שני תואר וקיבלה העברית באוניברסיטה למדה הקיבוצים, סמינר

השתתפה בעליה לשער הגולן. הייתה גננת, הדריכה גננות1927ב- בניו-יורק.

ולימדה את תורת הגן וספרות ילדים בסמינר הקיבוצים בת"א ובאורנים. פירסמה

לגיל הרך. ב- נושאי חינוך וספרות קיבלה את פרס1967עשרות מאמרים על

הוענק לה פרס אסתר רבינוביץ על תרומתה לספרות1987מועצת עמק הירדן. ב-

10ילדים. היא ממטפחות הסיפור לגיל הרך, בביקורת, בהדרכה וכתיבה. לפני

שנים סיימה עבודתה בסמינר "אורנים". מאז היא מקיימת חוגי השתלמות בספרות

ילדים. קיבוץ שער הגולן העמיד לרשותה חדר, בו היא מלמדת קבוצות המגיעות

ספרי ילדים -800ממקומות שונים. בחדרה שבקיבוץ שער הגולן אוסף נדיר של כ-

וישנים - שצברה במשך שנה. 30חדשים ו- 3 ספרים עיוניים ספרי קריאה11

לילדים כתבה בעצמה. אשתו של פסח עברי ז"ל.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1991מדליקי המשואות תשנ"א הנושא : קליטת עליה

ילידת סאן פאולו, ברזיל מרים פרידלר - .1 למשפחה דתית לאומית. למדה1977

בבתי ספר יהודיים בקהילות סן פאולו והייתה חניכה בתנועת הנוער "בני עקיבא".

אחיה ואחיותיה השתתפו בפעילויות שונות שהתרחשו בקהילה היהודית8מרים ו-

והקנו להם את ערכי אהבת התורה, העם והארץ. משחר ילדותה שמעה מרים על

לנו,1990העלייה. החלום התגשם ב- "כאשר בערב פסח תש"ן הורי ספרו -

שבעוד חודשים נעלה בעזרת השם לארץ ישראל. אני מאוד שמחתי יחד עם הורי

עלתה משפחת פרידלר ארצה והצטרפה אל קרוביה הרבים1990ואחי". באוגוסט

בארץ, בחיפה באלון שבות ובבית אל.

. למדה1936. עלתה לישראל ב- 1924 נולדה בבריה"מ בשנת יהודית ביאלר..2

ותארי מוסמך בוגר במקרא בירושלים. השלימה תואר באוניברסיטה העברית

ה- בחינוך. בשנת ישראל עולים.50בהיסטוריה של עם לילדי בהוראה עבדה

הקימה יחד עם סשה ארגוב את " אמנות למען אומנים " - לאפשר70בשנות ה-

פתחה את ביתה בפני עולים70את קליטתם של אמנים עולים. כבר בשנות ה-

חדשים מבריה"מ, יחד עם הסופר המנוח ע' הלל לפעילות למען העולים. מלמדת

. 22.4.69 שנים. בנה יורם נפל בד' באייר תשכ"ט 29בסמינר הקיבוצים כ-

באוזבקיסטן, ברית המועצות. גרה בעיר פרגנה,1971. נולדה ב-הלנה איברגימוב.3

בשנת ותיכון. יסודי בית ספר סיימה במכון1988שם גבוהים לימודים החלה

.1990להיסטוריה, והפסיקה אותם באמצע עקב עלייתה לארץ עם הוריה בשנת

ילידי בריה"מ, בעלי השכלה אקדמית. הלנה הוריה - מיכאל ותמר איברגימוב,

איברגימוב גרה כיום עם הוריה בבאר-שבע. לומדת במכינה הקדם אקדמית של

אוניברסיטת בן גוריון, במסלול מדעי הטבע. תוכנית לעתיד: ללמוד סיעוד.

ברוסיה הלבנה שבבריה"מ. ממייסדי קיבוץ סעד1923 - נולד ב-אריה קרול.4

היה בגרעין30שבנגב הצפוני וחבר בו. כיום מזכיר הקיבוץ הדתי. מסוף שנות ה-

זמנית בשרון תחת ובהתיישבות שונות סעד, שהתגלגל בהכשרות של המייסד

השם " עלומים ". סמוך למלחמת העצמאות התיישב במקומו הנוכחי, קיבוץ דתי

אריה קרול חידש את קשריו עם יהודי בריה"מ בשנתיחיד במרחב הנגב.

לא ראה שנים רבות.1965 לבקר את שתי אחיותיו אותן , לאחר שנסע כתייר

המפגש עם יהודי ברה"מ חולל בו סערת נפש. הוא חזר ארצה ונסע ישר לשדה

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

בוקר לבן גוריון. קרול שטח בפני הזקן את תכניותיו להצלת יהודי ברה"מ. העלייה

אלף175 שבה הגיעו לארץ כ- 70 ותחילת ה-60הגדולה מברה"מ בסוף שנות ה-

יהודים, הייתה אחת הפירות של פעילות זו . במקביל לפעולה למען עלייה נעשו

פעולות רבות בתוך ברה"מ לשמירה על הגחלת היהודית שלא תכבה: שיעורי

ועודנו היה קרול אריה ועוד. ספרים ירידי ומועדים, חגים סמינרים, עברית,

"הקיבוצניק" האופייני, כפי שהוא מוכר מן הקיבוץ של "הימים ההם", שהוותיקים

בינינו הכירוהו מקרוב והצעירים למדו עליו מפי השמועה או מקריאה. המשברים

הרבים שעבר הרעיון הקיבוצי בשנות קיומו פסחו על קרול. הוא שמר על להט

נעורים של עשייה ושל עמידה על עקרונות הקיבוץ. השנים הרבות, שבהן נעדר

בעמדתו הקיבוצית. מנאמנותו הפחיתו לא החשאית, פעילותו לצורך מקיבוצו

כמזכיר הקיבוץ הדתי בולטת גישתו בעד אינטגרציה מירבית של הציבור הדתי בחיי

נכדים.23 בנות מאשתו רחל עליה השלום וסב ל- 5המדינה. אריה קרול אב ל-

לפני פחות משנה נישא לד"ר סילביה שינקולבסקי.

בבירוביג'אן בריה"מ. גדל באוקראינה. עלה לישראל1938. נולד ב- מיכאל אופור.5

. נשוי ואב לשתי בנות. במקצועו מהנדס מכונות ותחומי התמחותו: אמצעי1990ב-

אוטומציה במיכון והפעלת מכשור אלקטרוני למתקני לחץ אוויר. תחומי התמחות

ועד1961אלו רכש מיכאל במכון הגבוה היחיד במוסקבה ללימודי הייעוד משנת

שנים4 עבד בתעשיית רהיטים. לאחר מכן עבד במשך 1965-1954. בשנים 1967

עבר להתגורר בקייב, שם עבד בחברה להובלת1970במוסך לתיקוני מכוניות. ב-

,1941. ב-1930מערכות מיכניות לבנייה. אבא ואמא של הגיעו לבירוביג'אן ב-

בהישמע הדי התותחים של מלחמת העולם השנייה, ברחו בני משפחת אופור אל

ונישאו. חצי שנה לאחר הולדת בנם מיכאל גם נפגשו “המדינה היהודית". שם

חזרה המשפחה לקזחטן ושהו בה עד לסיום המלחמה. מיכאל אופור גר בירושלים

ולומד באולפן.

נולדה בשנת ד"ר דורה פרץ - .6 . בעיר סופיה בירת בולגריה. הוריה גדלו1959

בשכונה היהודית הענייה של העיר. חלק ממשפחת אביה עלתה לארץ עם העלייה

- 49הגדולה של יהדות בולגריה בשנים . אביה נשאר בבולגריה מסיבות1948

מילדותו. עליו שחלם דבר מכונות, הנדסת ללמוד שהתחיל מאחר אישיות

הפרידה מהמשפחה הכבידה תמיד על משפחת פרץ, ומכאן גם העניין שגילו על

הנעשה בארץ. הקשרים עם חלקי המשפחה בארץ נמשכו במשך כל השנים ללא

סיימה דורה פרץ את לימודיה1977קשר עם המצב הפוליטי בבולגריה. בשנת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

ונתקבלה כסטודנטית לרפואה בעיר סופיה. לאחר שסיימה את חוק התיכוניים,

בשנת בעיר1938לימודיה החולים בבית הכירורגית במחלקה לעבוד החלה

הגיעה ד"ר פרץ בפעם השלישית לארץ,1988פלובדיה לשם נשלחה. בשנת

נאלצה והיא נסתייע הדבר לא אישיות להישאר. אולם מסיבות בכוונה והפעם

לחזור לבולגריה שם השלימה את התמחותה בכירורגיה. כעת חזרה סופית לארץ

עם רצון עז להכות בה שורשים.

. "נולדתי בכפר קטן בחבל גונדר שבאתיופיה.1963 - ילידת אנתמר סאלם הכלל.7

משפחתי עסקה שם בחקלאות. את לימודי התיכון השלמתי בעיר מחוז בגונדר ב-

אחים ואחיות. אחי עלה8. עליתי ארצה לבדי בהשאירי באתיופיה הורים ו- 1983

גל יתר המשפחה הגיעה לפני שנה לארץ, כשהגיע ואילו כמה חודשים אחרי

העלייה הגדול של "מבצע משה". תרמתי את חלקי בקליטת העולים כמתורגמנית

ומדריכה. לאחר למידת השפה העברית ולימודי מכינה התחלתי בלימודי העבודה

בכינה שלמדו עולים לסטודנטים מדריכה שימשתי במקביל הסוציאלית,

כיום משמשת כעובדת סוציאלית במסגרת המחלקה הקלינית האוניברסיטאית.

של עלית הנוער וביה"ס מקווה ישראל - במסגרת תפקידי אני מטפלת בנוער עולה

מאתיופיה, ומברית המועצות. בוגרת אוניברסיטת ת"א, ביה"ס לעבודה סוציאלית.

נשואה לאהרן - בוגר מגמת משפטים באוניברסיטת תל אביב.

יליד קרול אורגד אונגר - .8 1964, טרנסילווניה, רומניה. עלה לישראל ב- 1946

ובשנה שלאחר מכן התגייס לצה"ל. עשה מסלול שירות ממושך בחיל הנדסה,

בסדיר ובקבע, בתפקיד פיקוד ומטה, במגוון גדול של תפקידים. פיקד על מחלקת

סיור של הנדסה, על גדוד הנדסה מילואים, על בסיס טירונים של חיל הנדסה. היה

מדריך בקורס קציני הנדסה בסיסי ומתקדם, מפקד קורס קציני ציוד מכני הנדסי,

מפקד מרכז הנדסה בבסיס אימונים. במסגרת תפקידי המטה שמילא בהם קצין

אג"מ הנדסה, קצין הנדסה באוגדה סדירה ועוד - עסק בתכנון ובפיקוח על עבודות

הנדסה. לחיל הדרכה תוכניות בפיתוח וכן ואחרות, מבצעיות רבות, הנדסיות

בשילוב מיומנות וערכים. בוגר קורס ארוך של פיקוד ומטה. נפצע קשה תוך כדי

שירותו. אל"מ במילואים. בוגר המחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן

גוריון בנגב. ריכז ברשות לפיתוח אמצעי לחימה )רפא"ל( את הדיונים האסטרטגיים

בנושא לוחמת היבשה והשתתף בפיתוח אמצעי לחימה חדשניים.

בליטא למשפחה פעילה בתנועה1927לבית קרבלניק, נולדה ב-אידה מרקוס - .9

הציונית. את השכלתה היסודית קיבלה בבית ספר "תרבות" לאחר סיומו למדה

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

בשנתבגימנסיה ליטאית בעיירה קלם ובמקביל למדה עברית אחרי הצהרים.

נאלצה, עם כל יהודי העיירה ועם שאר בני משפחתה, להיכנס לגיטו. בגיטו1941

הייתה כחודשיים, עד חיסולו ביום "השחיטה הגדולה". אז ברחה יחד עם אחותה

הועברה ע"י האיכרים למנזר1943והסתתרה אצל איכרים ליטאים בסביבה. ב-

ב- ליטא עד לשחרור במנזר הייתה מולדתה. רחוקה מעיר בעיירה נזירות של

. במנזר ניתנה לה אפשרות ללמוד ולהתכונן לבחינות בגרות. לאחר השחרור1945

חינוך בליטא. ב- ועבדה במוסדות לימודים לתואר ראשון1952למדה סיימה

במכון הפדגוגי והוסמכה להורות גרמנית והיסטוריה בבית ספר תיכון. עבדה בבי"ס

. בהתחלת אותתה שנה עזבו אחותה ובעלה את1958תיכון בעיירה ליאוקה עד

וקיבלה רשות לבקר את1958ליטא לפולין, בדרך לישראל. באוקטובר ביקשה

אחותה בפולין יצאה ולא חזרה. שהתה בפולין. כאי לגלית במשך כשנה וחצי, עד

.1960שהצליחה, אחרי תלאות רבות, לעלות לישראל ב-

בכפר סרמלה אשר במחוז גונדר באתיופיה, בן1940נולד בשנת זימנה ברהני - .10

נימנה על קבוצת50חמישי להוריו. חמישה אחים נוספים נולדו אחריו. בשנות ה-

הצעירים האתיופים הראשונה, שהביאה הסוכנות היהודית לישראל, להתחנך בה.

שלוש שנים למד במוסד של עליית הנוער כפר בתיה, ליד רעננה. בסיום לימודיו

ובהפצת בשרותה של בחינוך ועסק שם ישראל באתיופיה ביתא חזר לקהילתו

זימנה1967בשנת המדינה היהודית. , סמוך לאחר מלחמת ששת הימים, עלה

לישראל, ומאז ועד היום הוא פעיל למען עלייתם ומען קליטתם של בני עדת ביתא

הצליח הקשיים למרות אלה. במאמציו בודד כמעט שעמד זמנים היו ישראל.

וחלק בישראל, היום החיים הוריו, את ארצה להעלות פעילותו שנות במרוצת

מאחיו. גם בימים אלה עוסק זימנה בארגון העלייה והקליטה, חלק מהזמן בישראל

וחלק באתיופיה. על עיסוקו בצורכי הציבור של בני עדתו הוא כותב: סיפור עלייתם

של יהודי אתיופיה מהווה פרק מפואר בתולדות עם ישראל בעת החדשה. למרות

הסבל והמצוקה שיש בו, יש בצידם גם הרבה מסירות נפש ומעשי גבורה ותושייה,

אשר ישמשו לדורות הבאים דוגמה לאהבת עם ישראל. אני מאמין שזהו הכוח

והסוד לקיומו של עם ישראל לדורותיו: כאשר יצא לאור מלוא הסיפור האמיתי של

עלית יהודי אתיופיה - יוכל עם ישראל להתגאות מאוד בסיפור גבורה זה, לא בדור

זה בלבד אלא גם בדורות הבאים. אני גא להיות חלק מעם מפואר זה.

. הוריו עלו לארץ מתימן. בוגר בית1951יליד ישראל, סא"ל יוסף פרחי - .11

ספר תיכון - אורט נתניה. בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי הרוח. התגייס לצה"ל

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

, מסלול שירות ממושך בחיל החימוש. לרבות קורס טכנאי תעשייה1969בשנת

וניהול בחיל החימוש. בוגר בית הספר לפיקוד ומטה - פו"מ. תפקידי פיקוד, מטה

עוצבת חימוש קצין סא"ל: ברמת האחרונים תפקידיו החימוש. בחיל והדרכה,

האש, קצין חימוש עוצבת הגליל, סגן מפקד חימוש פיקוד צפון, מפקד גדוד חימוש

ובמלחמת שלום הגליל. יום הכיפורים והגליל. השתתף במלחמת ברמת הגולן

- יחידה703כחלק מתפקידו הנוכחי באזור הצפון סא"ל פרחי הוא מפקד יחש"מ

בקליטה עולים והן קליטה במרכזי עולים הן טבריה, במרחב עולים המאמצת

וליחידה קירוב העולים לצה"ל בכלל ולפיקודיו: ישירה. המטרות שהציב לעצמו

בין אינטגרציה ליצור לאוכלוסיית העולים, מתוך מטרה חיילים בפרט; חשיפת

החיילים והעולים. עבודת היחש"מ עם העולים נעשית על ידי הפעלה קבועה של

ואימוץ יחידתיים באירועים נושאי התרבות במרכז הקליטה, שיתוף העולים כל

4כיתות אולפן על ידי סדנאות היחש"מ. סא"ל יוסף פרחי גר בחדרה, נשוי ואב ל-

ילדים.

נולד בוילנה צבי גרגורי אלפרנס - .12 . בוגר תואר שני במתמטיקה. בשנת1960

הגיש בקשת הגירה לישראל שנתקלה בסירוב. בשנת 1980 החל ללמוד1982

היהודית הקהילה בחיי פעל והיה ציונית. מחתרתית בקבוצה וציונות עברית

בווילנה. כמו כן שימש בתפקידים בכירים בארגונים ציוניים בווילנה. עלה לארץ

יחד עם אשתו ובניו. עובד כמתכנת בחברה פרטית וגר במרכז הארץ.1990בשנת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

1995מדליקי המשואות בשנת תשנ"ה -

הנושא - שנת התיירות והשלום

וערבייה, לציון אחוות העמים בין12את המשואה ה- יהודייה נערות, הדליקו שתי

יהודים וערבים. ואלה מדליקי המשואות:

, חיפה, מתגורר בנצרת. עובד במשרד התיירות משנת1931- יליד אנטואן שאהין .1

ונשלח כמה פעמים למטרות הסברה בארה"ב. שאהין אירח בתוקף תפקידו1968

שנים מכהן שאהין כמזכיר15עשרות נשיאים וראשי ממשלות שביקרו בנצרת.

העדה הלטינית בנצרת וכנשיא הליגה הנוצרית בישראל, שפועלת להידוק הקשר

בין הנוצרים והמדינה.

נהרגו אשתו1978, גר בקיבוץ נווה ים, חבר אגד. במארס 1947 - יליד יוסי הוכמן.2

רבקה ושני בניו, רועי ואילן ז"ל, בהתקפת המחבלים על אוטובוס הדמים בכביש

החוף. יוסי נפצע קשה ושתי רגליו נקטעו, אולם הוא עזר בחילוץ הפצועים וקיבל על

כך את עיטור האומץ. לאחר אישפוז של שנה, עם שתי פרוטזות, הוא חזר להלך,

חזר לעבודה, התחתן וילד בת, מנהל בית הלוחם בחיפה.

אלי.3 בן ילידת ברכה למדה1942, לשניים. ואם נשואה השרון, ברמת גרה ,

באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת באל על משנת

משמשת כראש אגף תנועה ותיכנון מסחרי.1992, ומ- 1965

וילק.4 יליד צבי - בשנת 1916 לארץ עלה בירושלים. גר פולין. גליציה ,1937

נפת על ופיקד למשטרה עבר המדינה קום לאחר ההגנה. לאירגון והצטרף

הצטרף לחברה הממשלתית לתיירות ועם הקמת משרד1958ירושלים. בשנת

התיירות עבר לעבוד בו. הוא הקים רשת להכשרת כוח אדם בענפי התיירות.

נוסבאומר.5 יליד אלפונסו בשנת 1939, לארץ עלה באילת. גר ציריך, ,1961

וכעבור שנה ירד לאילת, בה הוא חי עד היום ועובד במלונאות ותיירות. אלפונסו

מכהן כיום כרכז תיירות של חבל איילות ומתנדב ביחידת החלוץ באילת. נשוי, אב

לשתי בנות וסב לנכד.

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

סיימה את הגימנסיה העבריתטוני מורגנשטרן.6 גרה בתל-אביב. פולין, ילידת ,

ברחה מקרבו ולאחר שנתיים1939 זכתה בפרס ביאליק. בשנת 13בקרקוב ובגיל

וילנה, רוסיה, יפן ומכסיקו. בשנת עלתה טוני לארץ1965הגיעה לניו-יורק דרך

זכתה1981 הקימה את אירגון "שירות המתנדבים לתיירות". בשנת 1969ובשנת

טוני באות הנשיא למתנדב.

עלה לארץ, חי1934 בקמניץ שגרמניה, גר בירושלים. בשנת 1915 יליד סלו שרף,.7

ייסד סלו את1945שנה בקיבוץ גבעת השלושה ואחר כך עבר לירושלים. בשנת

1955חברת "טראבקס". תרם רבות להעלאת עולים בעיקר מהודו לישראל. בשנת

הרץ חברת את שייצגה רכב, להשכרת בישראל הראשונה החברה את הקים

, ממשיך סלו להיות פעיל בענף התיירות.80הבינלאומית בישראל. גם כיום, בגיל

הוא ייסד את אירגון סוכני התיירות ומשתתף בניהול חברת "טראבקס".

, רמת גן. היום תושב אלקנה שבשומרון, נשוי ואב לארבעה.1953 יליד אריה ארזי,.8

ישראל. ארץ ללימודי במחלקה ומלמד בר-אילן לאוניברסיטת כמרצה הצטרף

אריה פעיל בתחומי התיירות שנים רבות, הוא מורה דרך ומלווה קבוצות בחו"ל,

95-93ונמנה בין מקימי הקרן לקידום לימודי ארץ ישראל ועתיקותיה. בין השנים

שמקיים בר-אילן, אוניברסיטת לידידי ומורשת ארץ מועדון את ומנהל הקים

לימודיות אקדמאיות לחבריו בנושאי הכרת ארץ ישראל ומורשת העם פעילויות

היהודי.

גולדברג,.9 ילידת רחל אילן.1941 נווה הנופש גרה בכפר בבוסטון שבארה"ב,

פסיכולוגית קלינית, בוגרת אוניברסיטת בוסטון. רחל גדלה בבית דובר עברית,

1967הצטרפה לגרעין ההקמה של מושב נווה אילן הסמוך לירושלים עוד בשנת

בשנת לישראל ועלתה עם חברי האירגון החלה1976. בשנת 1970בארה"ב,

החלה לנהל1988לעבוד בכפר הנופש בנוה אילן, ומאז עוסקת בתיירות. בשנת

.1993את המלון שבקיבוץ, שזכה בתואר תיירן מצטיין לשנת

חשמונאי.10 צביה ילידת בשנת 1971, עלתה רומניה, בהרצליה.1973, וגרה

התגייסה לצה"ל והצטרפה ליחידת הקישור לכוחות הזרים כקצינה1992באוגוסט

מקצועית אקדמאית. סגן צביה חשמונאי משמת כיום כקצינת מבצעים של יחידת

הקישור לכוחות הזרים ומתאמת שיחות השלום עם ירדן מטעם צה"ל. במסגרת

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

על אחראית והייתה השונות השלום וועדות בדיוני צביה השתתפה תפקידה,

פרוטוקול הוועדה ומשתתפת בסיורי הוועדה. נשואה.

שמואל פדרמן.11 , בקמניץ שבגרמניה, גר בתל אביב, היה פעיל1916, נולד ב-

שירת פדרמן לארץ. לגלית הבלתי העליה ובאירגון החלוציות הנוער בתנועות

במשך שנים כנשיא התאחדות המלונות הבינלאומית שנמצאת בפאריס. הוא קבע

את דפוסי ההתנהגות המקצועיים של תעשיית התיירות והשפיע רבות על התיירות,

בארבעים השנים האחרונות. עם עלייתו הקים רשת מלונות שהחלה בהקמת מלון

חדרים, שהתפתח לרשת מלונות דן. 21דן, עם

רבהון-שפיגל.12 ורעות פראחאת בנות ראיה תלמידות ראיה15, מחיפה, ,

הערבייה התלמידה הייתה בלט, לומדת "כרמל", ביה"ס תלמידת פראחאת,

היחידה בתיאטרון ליאו בק, משתתפת באופן קבוע במפגשים בין תלמידם ערבים

ויהודים במסגרת ביה"ס ובית הגפן, ושותפת במבצע "איכות החיים" לניקיון חיפה.

רעות רבהון לומדת במגמת המוסיקה בביה"ס "רעות" בחיפה. היא משמשת כיו"ר

מועצת התלמידים ופעילה במסגרתה. רעות מנגנת בהרכב מוסיקלי ערבי יהודי

המשותף תלמידי ביה"ס כרמל ורעות.

מידע ברשת:2017 – 2004מדליקי משואות יש להיכנס לקישורים הבאים:

2004מדליקי משואות

2005מדליקי משואות

2006 מדליקי משואות

2007 מדליקי משואות

2008מדליקי משואות

2009 מדליקי משואות

מינהל חברה ונוער אגף תכנים, תכניות, הכשרה והשתלמויות

http://edu.gov.il/noar/minhal/Pages/hp.aspx

2010 מדליקי משואות

2011מדליקי משואות

2012 מדליקי משואות

2013 מדליקי משואות

2014 מדליקי משואות

2015 מדליקי משואות

2016 מדליקי משואות

2017 מדליקי משואות

2018 מדליקי משואות