______________________________________________________________________________________________

שליט"א קליין דב הרב החשוב מהאברך חבורה המדרש בבית תתקיים12:30 בשעה היום בעז"הותוספות. בגל". ורש"י "מתני' מצא עד–הגפה" אחר כה: מ" מתני' מצא מציעא א[ גמ' בבא

יעשה מה הינוח ספק נטל אםיחזיר. לא נטל ואם ד"ה עי' רש"י – א שיטהא'. הלכה ט"ו פרק ואבידה הל' גזילה נזיקין ספר עי' רמב"ם – ב שיטהפירושו. הכי אלא יחזיר, וד"ה לא נטל ואם מפרשים[ ד"ה ]בקובץ הר"ן עי' חידושי–ג' שיטה

הראשונים. של מחלוקתם טעם מה לעיין וישטז. ס"ק סי' רס חו"מ השו"ע על המשפט עי' נתיבות – למעיינים

המצוה מן פטור מצוה בספק העוסק האםהרחבות. מהשורות הראשונה נטל, בשורה ואם עי' בתוס' ד"ה

במסגרת[ ]מובא בסוגיתנו יעקב דבר עי' בספריעקב דבר

להלכהט-י, ורמ"א. סעיף סי' רס חו"מ עי' בשו"עשם. השו"ע של כלים עי' בנושאי – למעיינים

זילברשטיין הרבלהלן[ לז: ]מובא ב"מ חמד חשוקי עי' בספר

תשע"ג בכסלו חמישי, כ"ב חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 26

כה: מציעא בבאהינוח ספק בענין

______________________________________________________________________________________________

לאחרים, משכירו היה כו. ]נקודתיים[ אם עד–ישן" ובכותל בגל כה: מ"מתני' מצא מציעא א[ גמ' בבאותוספות. ורש"י

הם אמוריים של בענין לו מותר מספק מדוע שיכול. ולכאו' צ"ע מפני בקובץ[ כה: ד"ה האחרון ]הספר חיים תורת ב[ עי' בספר

הבית. לבעל להחזיר עליו שמספק להיפך נאמר לא זה, ולמה את לקחתמפני. תנא בקובץ[ כה: ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ג[ עי' בריטב"א

טפי דשתיך בעניןהראשון[. ]הדיבור טפי דשתיך צריכא לא בקובץ[ כו. ד"ה השני ]הריטב"א הישנים ד[ עי' בריטב"אז'. הלכה ט"ז פרק ואבדה גזלה הלכות נזיקין ספר ה[ עי' ברמב"ם

שימצאנו. והוא ז"ל הרמב"ם וכתב ד"ה שם א', ובדרישה סעיף סי' רס חו"מ ו[ עי' בטור

הכותל לבעל חצרו תקנה לא למהבזה. והסברא ההגיון מה תירוץ בכל מהראשונים, וצ"ב תירוצים חמשה ז[ להלן

דשתיך. תוס' ד"ה עי–א' ח[ תירוץ

תשע"ג בכסלו שני, כ"ו חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 27

כה:-כו. מציעא בבאישן ובכותל בגל מצא בענין

ח'. הלכה ט"ז פרק ואבידה גזילה הלכות נזיקין ספר עי' רמב"ם–ב' ט[ תירוץשם. הרמב"ם על הראב"ד עי' בהשגות–ג' י[ תירוץ

אות חריפתא ע"א[, ובפלפולא כו ]דף הסימון עד הסימן סי' ט' מתחילת שני פרק עי' ברא"ש–ד' יא[ תירוץצ'.

אבידה. לבין הפקר בין החילוק מה ב'. וצ"ב ס"ק סי' ר"ס חו"מ השו"ע על עי' בסמ"ע–ה' יב[ תירוץ

היאוש מהני האם – ונתייאש בביתו לאדם שנאבד - חפץ למעייניםבמסגרת[ ]מובא חדש בכותל ד"ה התוספות על בסוגיתנו יעקב דבר יג[ עי' בספר

יעקב דבר

להלכהא'. סעיף סי' רס חו"מ יד[ עי' בשו"עבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו חמד חשוקי טו[ עי' בספר

בסוגיתנו חמד חשוקי

______________________________________________________________________________________________

תשע"ג בכסלו שלישי-רביעי, כ"ז-כ"ח חיים, יום בס"ד. ברכת

. 28

כו. מציעא בבאבתרא בתר ליזיל בענין

ותוספות. נחמן", ורש"י רב "ואזדא – לאחרים משכירו היה כו. ]נקודתיים[ אם מציעא א[ גמ' בבא

הבית בהר שנמצאו עתיקים מטבעות עם עושים מהבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו שליט"א זילברשטיין יצחק להג"ר חמד חשוקי עי' בספרב[

חמד חשוקי

הגמרא בפשט וביאורים פירושים

הבתרא הוא מי–בתרא" בתר ליזיל "ואמאי הגמרא בקושיתנמי. הכא ד"ה ג[ עי' רש"י

בתרא. בתר וניזל ד[ עי' תוס' ד"הוניזל. תוס' ד"ה למהרש"א[ ד"ה ]הצמוד ה[ עי' מהר"ם

–וכו'" ישראל ברוב אפילו אלעזר בן כר"ש הלכה מינה אדם, שמע בני לשלשה פונדק שעשאו "והואבו מצויים שהרבים מקום שיחשב כדי צריך אנשים כמה

ופרקינן. ופרכינן, וד"ה בקובץ[ עמ' עא, ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים - עי' ריטב"א א שיטהו[ הגליון. וכתב כתב, וד"ה והראב"ד ]בקובץ, עמ' רסד[ ד"ה מקובצת עי' בשיטה – ב שיטהז[

והראב"ד. הריטב"א נחלקו במה ח[ וצ"ב

שלשה בדוקא הכוונה האם – כוכבים עובדי לשלשה פונדק שעשאו כגון הגמרא - בתירוץ למעייניםפירש[. והראב"ד ד"ה ]בקובץ, עמ' רסד מקובצת עי' בשיטה – א שיטהט[ כוכבים. עובדי לשלשה - עי' תוס' ד"ה ב שיטהי[

לג' כותים. בד"ה ד"ה התוספות, עי' מהרש"א דברי יא[ בביאורוהתוספות. הראב"ד נחלקו במה יב[ וצ"ב

מעשר לעולם בתוס' ד"ה עיוןבמסגרת[ ]מובא בזה שכתב מה בסוגיתנו יעקב דבר עי' בספריג[

יעקב דבר

בשר. רוב לפי ולא חנויות רוב לפי בזה, ללכת ההגיון מה יד[ וצ"ב

להלכהבמסגרת[ ח' ]מובא פרק כהלכה אבידה השבת טו[ עי' בספר

ח' פרק כהלכה אבידה השבת ספר

כהלכה אבידה השבת ספר על הערות

]מובא בסוגיתנו הטוען אבן אדם, עי' בספר בני שלשה אירח אלא אדם בני לשלשה השכיר לא אם הדין טז[ מהבמסגרת[

שליט"א[ בסוגיתנו מלר זאב אברהם ]להג"ר הטוען אבן ספר

עיון תוספתהיאוש מועיל ברשותו, האם שנמצא מחפץ שמתיאש אדם

היום שימצאנו כסבור בביתו שמפסיד מה מתיאש הבית בעל "דאין בתרא, שכתבו בתר וניזל יז[ עי' בתוס' ד"המועיל. בביתו, היה הנמצא מחפץ מתיאש היה שאם לכאורה למחר", ומשמע או

במסגרת[. ]מובא הראיה את א' שדחה ס"ק סי' רנט המשפט נתיבות יח[ עי' בספרא ס"ק רנט סימן ביאורים המשפט נתיבות

שמענו דאם וכו'. משמע אתו נכרים דאין כיון ממנו מתיאש וז"ל, ואין בתרא בתר וניזל בד"הו.כ דף התוס' בב"מ מדברייאוש. דמהני דאייאש

דהוי משתמר שאינו במקום מונחת כשהיא דוקא אבידה, אמנם כן כמו ברשותו אינו מיקרי דגזילה דכמו נראה ולפענ"ד מיקרי המשתמר במקום כשהיא יאוש, אבל בה ומהני מרשותו יצאה שכבר האבידה מיקרי ושב עובר לכל כהפקר ]סעיף ר"ס בסימן אבידה, כמבואר שמה לאו וזו אבידה גבי רק יאוש רחמנא ריבתה היאוש, דלא בה מהני ולא ברשותו

אבידה, שמה לאו המשתמר במקום י' בהג"ה[ דכשמונחת אינה דמיקרי ודאי בג' נכרים מיבעיא משתמרת, דלא שאינה בחצר האבידה דשםכו. הנ"ל, התוס' דף מדברי ראיה ואין

משתמרת, ע"ש. אינה מיקרי מקום מכל בג' ישראלים אפילו משתמרת, אלא

______________________________________________________________________________________________

האי רבא [ "אמר9 כו: ]שורה–לטעמיה" נחמן רב מלמטה[ "ואזדא2 כו. ]שורה מציעא א[ גמ' בבאבשלשה", ורש"י. דאמרת

משנים" שנפל סלע "ראה של הסיפור היה בדיוק מה אם כי אחר שם היה "שלא כתב יחד", ועוד בקשוה "ששניהם משנים, שכתב שנפל עי' תוס' ד"ה– 1 שיטהב[

הוא".[.עמ' קנד כהלכה אבידה השבת בספר ]מובא רש"י בדעת זצ"ל אויערבאך הגרש"ז – עי' דברי 2 שיטהג[

עמ' קנד כהלכה אבידה השבת בספר מובא זצ"ל אויערבאך הגרש"ז

נחמן. רב דאמר בקובץ[ כה: ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים - עי' ריטב"א 3 שיטהד[

הכסף את ממנו להוציא מתכנן הוא איך–דשקלתיה" הוא אנת ליה ואמינא ליה "נקיטנאליה. נקיטנא ד"ה רש"י- עי' שבועה ע"י– 1 ה[ שיטהמשנים. שנפל ד"ה תוספות- עי' ביוש ע"י– 2 ו[ שיטה "מאחר עד–סלע" ראה רבה ע"ב[ אמר סי' ט' מ"]כו שני פרק ברא"ש- עי' חפצים תפיסת ע"י– 3 ז[ שיטהלקחה". שזה לו שברור

תוספות בשיטת עיון להתייאש. ועי' עליו כבר אז ברבים ביישו שכבר לאחר הרי לעולם", וצ"ע מתיאש "ואינו כתבו ח[ תוספות

יחזירנה. בתוספות כתוב בקובץ[ ד"ה כו: ]עמ' רסה מקובצת שיטה

(2כסף. בשביל ברבים חברו פני להלבין מותר ( איך1 ברבים", וצ"ע כשאביישנו לי "יחזירנה כתבו ט[ תוספותהשערה. לקח, רק שלו שחבר ודאית ידיעה לו שאין כאן ובפרט

שכתב האחרון בקטע כ', ובפרט ס"ק חיים מים ט', ובבאר ו' סעיף כלל רכילות הלכות חיים י[ ועי' בחפץגדול". צ"ע הניכרים דברים מחמת בדברים לגנותו "ולענין

תשע"ג שלישי, ה' בטבת חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 29

כו.-כו: מציעא בבאמשנים שנפל סלע ראה בענין

]מובא מסוגיתנו ראיה שליט"א[, שהביא רוזנר שלמה ]להג"ר שם חיים החפץ באר" על "עלי יא[ עי' בספרבמסגרת[.

ט' ו' סעיף כלל רכילות חיים החפץ על באר עלי ספר

מסוגיתנו. הראיה את חיים החפץ יתרץ איך יב[ ויל"ע

הרא"ש בשיטת - עיון למעייניםזה. את לו לקח שחברו בטוח לא בכלל בחובו, והרי מחברו חפץ לתפוס לו מותר איך יג[ לכאו' יל"עס"ד. ס"ק מ"ט, ובש"ך ס"ק הרמ"א, ובסמ"ע עם יז סעיף ב' סי' ע"ה חלק חו"מ יד[ עי' בשו"ע

רש"י בשיטת עיוןשם. משנה ז' ובמגיד א' הלכה פרק ונטען טוען הלכות משפטים ספר טו[ עי' ברמב"ם שיכול סובר רש"י ספק, מדוע טענת על משביעין שאין מפורשת מגמרא הוכיח שהרמב"ם כיון טז[ ולכאו' צ"ע

מספק. להשביענוהולכים. שהיו שנים כו: ד"ה יז[ ועי' מאירי

הכסף את ממנו להוציא מתכנן הוא איך נוספות - שיטות למעייניםג' כותים. הרי"ף, ד"ה יד. מדפי דף יוסף - עי' נמוקי4 יח[ שיטה אמר. והנה מימר דאמרינן והא בקובץ, עמ' עב[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים עי' בריטב"א– 5 יט[ שיטה

כל מדוע ליה", וצ"ע ואמינא ליה "נקיטנא הגמ', שכתבה לשון מפשט משמע הכי הוא הריטב"א של לכאו' הפירושכך. פירשו לא הראשונים

להלכהד'. סעיף סי' רס"ב חו"מ כ[ עי' שו"ע

האמת. על יודו הם ואולי זה מי של אותם ישאל שלא מונח, מדוע יהא כתב שהשו"ע במקרה כא[ ויל"עד'. ס"ק בש"ך עי' גם – כא[ למעיינים

______________________________________________________________________________________________ שנפלה", סלע ראה רבא "ואמר עד–בשלשה" דאמרת האי רבא [ "אמר9 כו: ]שורה מציעא א[ גמ' בבא

ורש"י, ותוספות.

יאוש אין שותפים שלשה של בחפץ מדוענינהו. שותפי אימור ד"ה - עי' רש"י 1 שיטהב[ שאנ"ץ. תוספות לשון וזה בקובץ[ ד"ה ]עמ' רסז מקובצת - עי' שיטה 2 שיטהג[

ר"ת. לפירוש רש"י פירוש בין לדינא נפקא-מינות למצוא תוכל ד[ האם

משלשה שנפלה בפרוטה הדין מה

תשע"ג רביעי, ו' בטבת חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 30

כו: מציעא בבאמשלשה שנפל סלע ראה בענין

- עי' שיטה 1 שיטהה[ כתבו וכן ]השני[, וד"ה רבא אמר דאמרי איכא בקובץ[ ד"ה ]עמ' רסז מקובצת הרשב"א.

משלשה. לאחד נפל ד"ה - עי' מאירי 2 שיטהו[ משלשה אחת פרוטה גדול, שאפילו יותר חידוש לנו כתבה לא הגמרא המאירי, מדוע דברי לפי ז[ ולכאו' צ"ע

להחזיר, ויל"ע. צריך שותפים

להלכה אפילו, מהמילים: "ואגב דאמרי איכא ד"ה בקובץ[ בסוף הראשון ]הריטב"א החדשים ח[ עי' בריטב"א

הקטע. סוף אורחין" - עדב. סעיף סי' רסב ט[ עי' שו"ע

עי' בספר מכספומט שנפלט י[ כסף ]מובא198עמ' שליט"א גולדברג נחמיה זלמן להג"ר אריאל בנין - במסגרת[

אריאל בנין

במסגרת[ ]מובא צו גליון וישראל אהרן בית יא[ עי' בקובץצו גליון וישראל אהרן בית קובץ

שוה אין כי פטור שיהיה ציבורית, יתכן מקופה שגזל או ציבורי רכוש שהזיק אדם כל דבריו יב[ לכאו' לפינגזל, ויל"ע. לכל פרוטה

- הבא בעמוד - המשךבעין חפץ על לשותפו למחול יכול אדם איך–חבריה" גבי למנתיה אחליה "אחולי

במסגרת[. שליט"א[ ]מובא מלר זאב אברהם ]להג"ר בסוגיין הטוען אבן עי' בספריג[

הטוען אבן

במסגרת[ ]מובא סי' לז מציעא בבא רוזובסקי שמואל רבי יד[ עי' שיעוריסי' לז ב"מ שמואל רבי שיעורי

חבירו. בחלק

שותפים של בפרוטה נוספים דיניםא'. א' סי' ו' סעיף חלק חו"מ טו[ עי' בשו"עבמסגרת[ ו' ]מובא סי' ו' סעיף חו"מ שו"ע על להחיד"א יוסף טז[ עי' בברכי

להחיד"א יוסף ברכי

ראיה, מהמבואר להביא ולכאו' יש

פרוטה, רבי שוה בה שאין לאבידה פרט תאבד אשר רבנן כז. "תנו הלבוש, עי' בגמ' לקמן דברי יז[ להבנתפרוטה". שוה בה שאין לאבידה פרט ומצאתה אומר יהודה

______________________________________________________________________________________________

תשע"ג חמישי, ז' בטבת חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 31

כו: מציעא בבאמחזיר שלא מי שעובר האיסורים בענין

זוזי", ורש"י, דנפל דחזי מאן האי רבא "אמר עד–שנפלה" סלע ראה רבא כו: "ואמר מציעא א[ גמ' בבאותוספות.

בתורה אבדה השבת פסוקישם. א-ג, וברש"י פסוק כב פרק דברים ב[ עי' בחומשד'. פסוק כג פרק שמות ג[ עי' בחומש

שונים. חומשים לשני אותה חילקה פעמיים, ומדוע המצוה את התורה כתבה מדוע ד[ ולכאו' צ"ע

זצ"ל אויערבאך מהגרש"ז דין חידושבמסגרת[ ]מובא זצ"ל אויערבאך הגרש"ז בשם עמ' קנז כהלכה אבידה השבת ה[ עי' בספר

הגרשז"א בשם עמ' קנז כהלכה אבידה השבת

בסוגיתנו שליט"א זילברשטיין יצחק להג"ר חמד ו[ עי' חשוקיבסוגיתנו חמד חשוקי

סימן בלי או סימן עם מדובר האם – שנפלה סלע ראהרש"י. עם נחלק במה סלע. וצ"ב ראה עמ' כט[ ד"ה מפרשים ]בקובץ פרץ רבינו ז[ עי' תוספות

תשיבם" "השב על שעבר העבירה את תיקן האם יאוש לאחר אבידה המחזירבעלמא. מתנה עי' תוס' ד"ה– 1 ח[ שיטהנוסחאות. במקצת כתוב בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים עי' ריטב"א– 2 ט[ שיטההתוס' והריטב"א. נחלקו במה י[ ויל"ע

הלשון ביאור – תשיבם השב משום וכו' עובר יאוש לפני - נטלה למעיינים ]הערה: מהיאוש. לפני נטלה אחרון, ד"ה קטע בקובץ[ עמ' עג הראשון ]הריטב"א החדשים יא[ עי' ריטב"א

הגמרא[. של האחרון ל"בבא"-הקטע בתרא, אלא בבא למסכת הכוונה בתרא" אין "בבא הריטב"א שכתב

להלכהא'. סעיף סי' רנט חו"מ יב[ עי' שו"ע

ב. ס"ק הציון ו', סי' תר"ו, בשער חלק הגזלה, עי' במשנ"ב את והשיב לקיים צריך יג[ מתי

תגנוב בלא ולא תגזול בלא עובר למהבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו יעקב יד[ עי' בדבר

יעקב דבר

______________________________________________________________________________________________

המשנה, ורש"י. עד–זוזי" דנפל דחזי מאן האי רבא המשנה["אמר לפני שורות7כו: מ-] מציעא א[ גמ' בבא

הגר"א גירסתהחילוק. מה א'. ויל"ע הגמ' אות על הגר"א ב[ עי' בהגהות

במסגרת[, וצ"ע. בזה, ]מובא שכתב שליט"א[ מה מלר זאב אברהם ]להג"ר בסוגיתנו הטוען אבן ג[ ועי' בספרהטוען אבן

ים של כזוטו דינו חול האםאמר. מימר דאמרינן והא בקובץ, עמ' עד[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים - עי' בריטב"א 1 שיטהד[

בשטה. וכתוב ]עמ' רע[ ד"ה מקובצת ה[ עי' בשיטה סימן". בו שאין "מפני ט', שכתב הלכה י"ד פרק ואבדה גזילה הלכות נזיקין ספר עי' ברמב"ם– 2 שיטהו[

דאית אע"ג נהר של ובשלוליתו ים של מלמעלה[ "בזוטו8 ים, דעי' בגמ' כא: שורה של זוטו מדין שאינו ומוכחשרייה". רחמנא סימן ביה

הרמב"ם בשיטת עיוןלהחזיר. חייב אינו המוצא ים, מדוע של זוטו לא זה אם הרמב"ם לפי ז[ ויל"ע

–לחבריה" דחזייה מאן האי רבא אמר לקמן דאמרינן נמי ים, מ"והא של זוטו כא: ד"ה דף ח[ ועי' ברשב"אהקטע. סוף עד

משום יוחנן בגמ' כב: דא"ר כמבואר מדאורייתא הנלמד דין הוא ים של זוטו ברשב"א, שהרי ט[ ולכאו' צ"עים. של זוטו רבע או ים של זוטו חצי שזה בחול מטבע על לומר שייך וכו', ומה ישמעאל רבי

בחול ולא בעפר נפל זה אם הדין מה דחזייה מאן האי רבא ואמר בקובץ, עי' עד[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים - עי' ריטב"א1 י[ שיטה

לחבריה.ט' הלכה י"ד פרק ואבדה גזילה הלכות נזיקין ספר - עי' רמב"ם2 יא[ שיטה

הקודמת. במחלוקת תלויה זו יב[ ולכאו' מחלוקת

אחרים של ולא שלו המטבע את מחפש שהוא במפורש אומר המאבד אם הדין מה

תשע"ג בטבת שני, י"א חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 32

כו: מציעא בבאלחול שנפלה מטבע הרואה בענין

כתב. הריצב"ש אבל בקובץ[ ד"ה ]עמ' רע מקובצת יג[ עי' שיטההקודמת. במחלוקת תלוי יד[ ולכאו' זה

להלכהכ"ט. ס"ק יד, ובסמ"ע סעיף סי' רסב חו"מ טו[ עי' בשו"עבמסגרת[ ]מובא הארץ שדה שו"ת ב' בשם פרק ומציאה אבידה חושן פתחי טז[ עי' בספר

ב' פרק שליט"א בלויא יעקב להג"ר חושן פתחי

י"א. ס"ק סי' רסב עי' בפרישה – יז[ למעייניםבמסגרת[ ]מובא דבריו ב' שביאר פרק שליט"א בלויא יעקב להג"ר ומציאה אבידה חושן פתחי יח[ ועי' בספר

ב' פרק ומציאה אבידה חושן פתחי

______________________________________________________________________________________________

. מחבירו", ורש"י פירות "הלוקח העמוד סוף עד – בחנות כו: מתני' מצא מציעא א[ בבא

חצר בקנין המציאה את קונה החנות בעל אין מדועדשתיך. עי' תוס' כו. ד"ה– 1 ב[ תירוץד. הלכה טז פרק ואבדה גזילה הלכות נזיקין ספר עי' ברמב"ם– 2 ג[ תירוץשם. הרמב"ם על הראב"ד עי' בהשגות– 3 ד[ תירוץ

השונים. התירוצים בין והנפקא-מינה המחלוקת את לבאר ה[ ויש

סימן בלי או סימן עם במעות מדובר האםאלעזר. רבי אמר בחנות, וד"ה מצא ד"ה - עי' רש"י1 ו[ שיטהצרורין. אפילו ד"ה - עי' תוספות2 ז[ שיטה נקודתיים[.–חצירו" ליה קניא "לא סי' י' ]עד מציאות אלו פרק - עי' ברא"ש3 ח[ שיטההנ"ל. הראשונים מחלוקת בהבנת ט[ ויל"ע

תשע"ג בטבת שלישי, י"ב חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 33

כו: מציעא בבאשולחני ולפני בחנות מצא בענין

התיבה על בחנות המוצא בדין ראשונים מחלוקתהגמרא. מתוך כך נראה ואינו ומ"ש ד"ה שם יוסף ה', ובית סעיף סי' רס חו"מ י[ עי' בטור

מחלוקתם. בהבנת יא[ וצ"ב

להלכהה'. סעיף סי' רס חו"מ יב[ עי' בשו"ע

במסגרת[ ]מובא בסוגיתנו שליט"א זילברשטיין להגר"י חמד יג[ עי' חשוקיבסוגין חמד חשוקי

במסגרת[ ]מובא סי' מד ח"ב חו"מ משה אגרות יד[ עי' שו"ת מד סימן ב חלק משפט חושן משה אגרות שו"ת

ששוכרין שם שמירה תיבות להם שיש האנשים שם ליכנס הנעשה במקום שנה לפני אחד שמצא מציאה בדבר הנה פתוחות, הבאנק שדלתות הזמן כל לו שיש במפתח משם ליקח כשצריך מהאנשים אחד כל לשם ובאים מהבאנק

שנה עבור אחרי האובד, ועכשיו ימצא לא אם זמן במשך שיחזירו חתום כתב לו ונתנו להמשטרה המציאה ומסר להבנק שייכת להבנק השייך במקום שנמצא כיון אולי ספק להם התעורר אדם שום בא ולא האבדה את ופרסמו

העניה. דעתי בזה שאכתוב כתר"ה אדם, ורוצה בני דריסת מקום שהוא אף הקשו התגר מן ובלוקח ובשלחנות בחנות במצא וכן ע"ב כ"ה בב"מ המוצא של שהוא ישן ובכותל בגל במצא הנה

בדבר קונה חצר דאין ותירצו החנות ובעל והכותל הגל לבעל חצרו לו דליקני דשתיך ד"ה ע"א כ"ו דף התוס' בב"מ ...לעולם ימצאנו שלא להיות שיכול

דרבים כיון דעתיה סמכה דלא משום קנה לא וחצרו בחנות מעות מצא לענין י"ח ס"ק ר"ס /חו"מ/ סימן בש"ך ועיין אחרים יטלוהו שלא לעכב ויכול לשומרו דמצי היכא אלא בחצרו עומד מהני לא בחנות איתיה ואפילו ויוצאין נכנסין

ועיי"ש... י' ב' סימן פרק מהרא"ש חצרו, והוא ליה קניא לא שם מצוין ורבים שם דאיתיה ידוע דלא כיון הכא אבל הוא, והוא לחנות דדומה שלו ה"ה שם ומוצאו בהן דורסין שהרבים שלנו דבתים מראב"ן יותר עוד שמביא בש"ך עת בכל חברו של ביתו לתוך אחד כל ליכנס רגילין היו יהודים רק שם שדרים ברחובות שהיו שלהם דבתים משום ליכנס רק הרגילות היה דודאי אף זה על מקפידין היו שלא לחנויות שנכנסין כמו הדלתות על דפיקה בלא שירצו

כלידו. זה מקום על דעתיה סמכה לא דעכ"פ אלו מבתים ידו חשיבות בזה נסתלק מ"מ למכירים שם מצוין שהרבים מקום הוא לו השכורה שמירה תיבת שם לו שיש מי כל שם שנכנסין זה דמקום ופשוט ברור וא"כ בו שאין דבר הוא שהרי קנה שכבר מהיחיד גזל זה יהיה הבנק זה להבנק. וכשיטלו כלל שייך ולא המוצא של והוא לו. ויחזירו הבעלים ימצאו שמא בעתונים לפרסם להמשטרה ומסר עצמו על להחמיר שרצה ואף קנה דכבר סימןלתבוע. בעלים יבואו כשלא הזמן במשך לו שיחזירו חתום כתב לו נתנו זה בשביל דהרי מלקנות דעתו הסיח לא

הבא בעמוד המשך

במסגרת[ ח' ]מובא פרק כהלכה אבידה השבת טו[ עי' בספרח' פרק כהלכה אבידה השבת

______________________________________________________________________________________________

כז. מתני', ורש"י, ותוספות. עד–מחבירו" פירות "הלוקח מלמטה2 כו: שורה מציעא א[ בבא

חצר בקנין במעות התגר זכה לא מדועאתמול. של בדף יעיין שוב, והרוצה הדברים לכפול רצינו זה, ולא על בראשונים תירוצים כמה ראינו אתמול

בלוקח. אבל ד"ה ועי' רשב"א לו יאבד שלפעמים יודע אדם כל אבדותיו, שהרי מכל מראש מתייאש אדם כל כן אם דבריו לפי ולכאו' צ"ע

דברים, וצ"ע.

להחזיר חייב הבית מבעל הלוקח מדוע ]מובא שמואל[ בסוגיתנו בית בישיבת ר"מ שליט"א פלברבאום אבינועם ]להג"ר והערות ציונים עי' בספרבמסגרת[

בסוגיתנו והערות ציונים

אבידה בהשבת נאמן אחד עד האם להעיד ]כגון ממון לגבי נאמן בחלב[ ואינו בשר לגבי ]כגון באיסורים נאמן אחד שעד ידוע כלל הקדמה: יש

או נאמן אחד החפץ, עד מי של להגיד אבידה השבת לגבי האם השאלה כסף[ ונשאלת לפלוני חייב שפלונילא.

שאינו מדבריו מקום. ]מבואר מכל בתוספות כתוב בקובץ[ ד"ה ]עמ' רעב מקובצת - עי' בשיטה1 שיטהנאמן[במסגרת[ ]מובא הר"ן כג: בשם יעקב עי' בדבר –2 שיטה

כג: לעיל יעקב דבר

תשע"ג בטבת רביעי, י"ג חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 34

כו:-כז. מציעא בבאבפירות מעות מצא בענין

להלכהי"ז. סעיף רסב סי חו"מ עי' שו"ע

במסגרת[ ]מובא עמ' קנה כהלכה אבידה השבת בספר מובא זצ"ל אויערבאך הגרש"ז עי' בהערתאויערבאך הגרש"ז

במסגרת[ ]מובא בסוגיתנו שמעתתא אסוקי עי' בספר

______________________________________________________________________________________________

שליט"א!!!! טופורוביץ יצחק מהרב חבורה בעז"ה תתקיים12:30 בשעה היום

תאבד", ורש"י אשר רבנן ]נקודתיים[ "תנו עד–בכלל" היתה השמלה כז. מ"מתני' אף מציעא א[ בבאותוספות.

מ"שמלה" הלימוד אופן ביאורברש"י. כל. ולכאו' סתירה אף סתם, וד"ה ד"ה במשנה ב[ עי' רש"י

לר"ת"[. "וקשה עד–התוס' אבידה, ]מתחילת מוצא סו. ד"ה קמא ג[ עי' תוס' בבא מתיישב המשנה "ולשון עד ]רק השמלה אף מתניתין בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ד[ עי' ריטב"א

זה"[. לפירוש יפהרש"י. על הריטב"א קושית ליישב איך ה[ וצ"ע

במסגרת[ ]מובא סי' מו רוזובסקי שמואל רבי ו[ עי' שיעוריסי' מו שמואל רבי שיעורי

תשע"ג בטבת חמישי, י"ד חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 35

כז. מציעא בבאבכלל" היתה השמלה "אף בענין

יאוש דין למקור הירושלמי שיטת בענין שהרי עליו קשה מ"ומיהו השמלה, רק אף מתניתין בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ז[ עי' ריטב"א

הקטע. סוף עד–בירושלמי"

הירושלמי בענין עוד – למעייניםבמסגרת[ ]מובא בזה האחרונים דברי שהביא בסוגין יעקב ח[ עי' בדבר

יעקב דבר

זנבו גיזת בעניןזנבו. לגיזת ד"ה ט[ עי' רש"י

לתוס'. רש"י בין לחילוק לב לשים זנבו. יש לגיזת י[ עי' תוס' ד"הזנבו. לגיזת שור ומהדרינן בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים יא[ עי' ריטב"א

פרוטה שוה סימן, אחד עם השני, שניהם ליד אחד מונחים בגדים שני מצא אדם אם הדין מה לעיין יב[ ישיעקב[. דבר ותוס' ]עפ"י בריטב"א תלוי זה שו"פ. והאם בו שאין החפץ את גם להחזיר צריך לא, האם והשני

להו מפקר אפקורי גלליםלהו. מפקר אפקורי ד"ה יג[ עי' רש"י

אפקורי. ד"ה רש"י ד"ה יד[ עי' רש"שבמסגרת[ א' ]מובא סעיף ב' סי' לג חלק אברהם דבר טו[ עי' בספר

ב' סי' לג חלק אברהם דבר רוצה השומר שאין לא , אםשכר ומריש יהיו חיים ליבע שומרי כל זה דלפי וצע"ק... להו מפקר אפקורי גללים

.דוחק וזה שלו שהגללים המפקיד שהתנה או חינם ומרכש להיות בפירוש שהתנה או פרוטה שוין שאינן או בגללים

______________________________________________________________________________________________

בנקודתיים, ורש"י. העמוד סוף עד–תאבד" אשר רבנן כז. מ]נקודתיים[ "תנו מציעא א[ בבא

הגמרא בפשט ביאוריםאמר. רבא אומר, וד"ה ר' יהודה בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ב[ עי' ריטב"א

פרוטה" משוה "פחות בגדר חקירהפרוטה. משוה פחות לגנוב א-ב, שאסור א' הלכה פרק גניבה הלכות נזיקין ספר ג[ עי' רמב"ם

פרוטה: משוה פחות לגנוב שאסור הטעם מה לחקור וישד[ מן אסור שיעור חצי אף מקום פרוטה, מכל שיעור כאן דאין ממון, ואע"ג גניבת מעשה הוא זה שגם– 1 צד

התורה. ממון. מדין ולא בלבד איסור הוא לגזול שאסור כלל, והסיבה ממון בגדר אינו פרוטה חצי שבאמת– 2 צד

1 כצד הסובריםב'. הלכה שם הרמב"ם על משנה ה[ עי' במגיד

2 כצד הסוברים ]מובא זצ"ל מבריסק חיים רבי הגאון בשם ח"ד שליט"א שטרנבוך משה להג"ר והנהגות תשובות ו[ עי' בשו"ת

במסגרת[.ד' עמ' תס"ט חלק והנהגות תשובות

ומצאתה. רבנן, וד"ה תנו מלמעלה[ ד"ה17 ]שורה הרי"ף טו. מדפי דף יוסף ז[ עי' נמוקי

מינה נפקא – למעייניםהקטע. סוף עד–לאהע"ז" בחיבורי ז' מ"ועיין סעיף שלמה סי' שס"א, בחכמת חו"מ ח[ עי' בשו"ע

הנ"ל. מבריסק והגר"ח משנה המגיד במחלוקת תלויין ט[ ולכאו' דבריו

אבידה מהשבת פטור פרוטה משוה שפחות פשיטא שלכאורה הראשונים בקושיתלשאין. פרט י[ עי' תוס' ד"ה

התוס'. כוונת יותר לאבידה, שביאר פרט ד"ה פרץ יא[ ועי' בתוס' רבינו

במסגרת[ ]מובא בסוגיתנו שמואל - עי' גידולי [ למעייניםיבשמואל גידולי

תשע"ג בטבת חיים, יוםראשון-שני, י"ז-י"ח בס"ד. ברכת

. 36

כז. מציעא בבאפרוטה משוה פחות אבידה בענין

מלהכריז פטור רק או שלו אלו הרי פרוטה משוה פחות אבידה האםבמסגרת[ ]מובא האזל אבן בשם בסוגיתנו שליט"א פלברבאום אבינועם להג"ר והערות ציונים יג[ עי' בספר

והערות ציונים ספר

פטור רק או שלו אלו הרי פרוטה משוה פחות האם והטור הרמב"ם של מחלוקתם טעם מה יד[ וצ"במלהכריז.

לדף... מעבר המשך

להלכהא'. סעיף סי' רסב חו"מ טו[ עי' בשו"ע

למוצא ולא לבעלים פרוטה ששוה חפץבמסגרת[ ]מובא זצ"ל פינשטין משה הג"ר בשם עמ' ק"ע כהלכה אבידה השבת טז[ עי' בספר

זצ"ל פינשטין הגר"מ בשם כהלכה אבידה השבת

אחריו לחפש טורחים לא אנשים אבל מפרוטה יותר ששווה חפץבמסגרת[. ]מובא שליט"א שפיץ צבי להג"ר התורה משפטי יז[ עי' בספר

עמ' נח מציעא בבא מסכת על שליט"א שפיץ צבי להג"ר התורה משפטי ספר

התורה משפטי לספר וביאורים מקורות

תקנה לו יש "אגד" האם את שגזל מיבמסגרת[ ]מובא זצ"ל אליהו הגר"מ יחדיו" עמ' י', בשם "שנים יח[ עי' בספר

עמ' י' שליט"א שטרן רפאל הרב מאת יחדיו שנים ספר

אגד. את שגזל למי תשובה תיקון למצוא תוכל הנ"ל, האם בציטוט האמור יט[ למרות

______________________________________________________________________________________________

על אלא מעידין אין כז: "ת"ש–דאורייתא" סימנין להו "איבעיא אחרונה כז. שורה מציעא א[ גמ' בבאותוספות. פרצוף". ורש"י

הפקר" דין בית "הפקר שכתב ברש"יבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו שליט"א מלר זאב אברהם להג"ר הטוען אבן ב[ עי' בספר

הטוען אבן

בסימנים דרוש" זה ש"עד יודעים איךדרוש. עד ב' ד"ה פסוק כב פרק דברים התורה על הטורים ג[ עי' בבעל

תשע"ג בטבת שלישי, י"ט חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 37

כז.-כז: מציעא בבאדאוריתא סימנים בענין

דאורייתא לאו שסימנים יתכן איך הראשונים בקושית

להו. איבעיא עמ' מט[ ד"ה מפרשים ]בקובץ הר"ן ד[ עי' בחידושי

מדאורייתא יועילו לא שסימנים הסברא מה האחרונים חקירתבמסגרת[ ]מובא סי' כט יעקב ה[ עי' בקהלות

סי' כט יעקב קהלות

נסבה" כדי "סימנים פירוש מה

סתם. זה את שיכתבו נסבה", ומדוע "כדי פירוש מה ו[ לכאו' צ"בהר"פ. תלמיד לשון וזה בקובץ[ ד"ה ]עמ' רעה מקובצת ז[ ועי' שיטה

דתנא. ומהדרינן כז: ד"ה ח[ ועי' בריטב"א

הסוגיא מסקנתבמסגרת[ ]מובא סי' כט יעקב ט[ עי' קהלות

סי' כט יעקב קהלות

סימנים עפ"י אדם להרוג אפשר האםפלניא. ד"ה צו. במשנה, ובתוס' שם עד–מרישא" רבא "אמר מלמטה2 צה: שורה י[ עי' בגמ' חולין

השיטמ"ק - קושית למעייניםאשה. וצ"ע. גט לאהדורי בקובץ[ ד"ה ]עמ' רעה מקובצת יא[ עי' בשיטה

______________________________________________________________________________________________

כתנאי". הרחבות[ "לימא השורות ]תחילת עד–פרצוף" על אלא מעידין אין כז: "ת"ש מציעא א[ גמ' בבאותוספות. ורש"י

בפשט הערותאוכף בסימני חמור

במסגרת[ ]מובא בסוגיין פוברסקי דוד רבי ב[ עי' בשיעורי

תשע"ג רביעי, כ' בטבת חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 38

כז: מציעא בבאלשאלה חיישינן בענין

במסגרת[ ]מובא בסוגיתנו גבורים מגן ג[ עי' בספרגבורים מגן

סוף דסוף אוכפא. ונראה אינשי משאלי דלא לומר בא אתא, וכי למאי דחמור קרא א"כ לחמרא. קשה ליה דמסקב מכח אלא הוכחה בו אין החמור דבגוף כיון קרא איצטריך מיעוטא דהוי ואע"ג האוכף אדם בני משאילים לפעמים שלו שהוא בריא טענת טוען הוא סוף דסוף כיון קרא אתא ולהכי משאלי דלפעמים כיון מהדרינן דלא אמינא הוה האוכף

רובא. בתר אזלינן ובממונא

וארנקי. כיס ד"ה תוספותכיס. תוס' ד"ה ומפרשים[ ד"ה הגמ', בהגהות ]בסוף חיות מהר"ץ מובן, ועי' בחידושי לא ד[ לכאו' תירוצם

ג'. ס"ק שם תשובה ג', ובפתחי סעיף סי' קעט יו"ד ה[ עי' שו"ע

לא ומתי לשאלה חוששין מתיאבידה בכל לשאלה נחוש לא מדוע הראשונים בקושית

מצא יחזיר". ובתוס' כ: ד"ה זה הרי שטרות של תכריך בדלוסקמא או בחפיסה "מצא כ. במשנה ו[ עי' לעילבחפיסה.

לשאלה. דחיישינן כליו ד"ה בקובץ[ עמ' עו הראשון ]הריטב"א החדשים ז[ עי' בריטב"אואסיקנא. ד"ה בקובץ[ עמ' עז הראשון ]הריטב"א החדשים ח[ עי' בריטב"א

בסוגיתנו המפורסמת ביהודה הנודע קושית שהביא פוברסקי דוד רבי עי' בשיעורי – ט[ למעייניםפוברסקי דוד רבי שיעורי

משנה במגיד בראשונים, כגון אלא בש"ס מוזכר שלו" לא הוא הרי אדם יד שתחת מה "חזקה של י[ הערה: הכללו'. ב' הלכה פרק ולוה מלוה הלכות משפטים ספר

באבידה לשאלה חוששין האם להלכהבלבד[[. ראשון ]קטע כו ס"ק שם עי' בש"ך ט', ]למעיינים סעיף סי' סה חו"מ יא[ עי' בשו"עבמסגרת[ ]מובא ברק בני מדייני שליט"א נידאם אלעזר ו' להג"ר פרק האבידה תורת יב[ עי' בספר

ו' פרק האבידה תורת

האבידה תורת לספר וביאורים מקורות

עגונה בעדות לשאלה חוששין האם להלכהמפראג"[. "מהר"ל סט, עד ס"ק שם שמואל עי' בבית כד', ]למעיינים סעיף סי' יז העזר אבן יג[ עי' בשו"ע

גט שאיבד בשליח לשאלה חוששין מתידתנן. הא אלא ד"ה בקובץ[ עמ' עו הראשון ]הריטב"א החדשים יד[ עי' בריטב"א

______________________________________________________________________________________________

שליט"א קניג עשהאל מהרב12:30 בשעה חבורה תתקיים בעז"ה היוםותוספות. יניח". ורש"י וסימנין כח. "סימנין עד–כתנאי" הרחבות[ "לימא כז: ]תחילת מציעא א[ גמ' בבא

דאורייתא מ"דרשהו" שסימנים רבא הוכחתעדים. על ולא סימנים על בדוקא רמאי" דקאי הוא אם "דרשהו מהמילים משמע איך ב[ יל"ע

כז:[. יעקב ]דבר בעדים שמחזירים בפסוק, פשיטא החידוש מה קשה בעדים זה אם כי – א מהלךג[ בי"ד על לעדים, היה הכוונה היתה אותו, דאילו יחקור בעצמו שהמוצא "דרשהו" משמע – ב מהלךד[

]שם[. לחוקרם לא, או רמאי הוא אם המאבד את לבדוק מ"דרשהו" שצריך כח: שלומדים דלהלן עי' במשנה – ג מהלך

גמרא[. כז: ד"ה שיף ]מהר"ם העדים את רק כלל אותו לחקור צריך היה לא עדים שמביא מדובר היה ואילו

בפסוק החידוש מה כן "בעדים" אם ש"דרשהו" הכוונה נפרש אם צ"בבסימנין. לאו מאי כז: ד"ה ה[ עי' רשב"א

והרמב"ם הרא"ש מחלוקת – דאורייתא סימנים להלכה האם בסימנים, זה שדרשהו כז: הציעה ( בדף1פעמים. כמה בה הגמ' שלכאו' חזרה מהלך לכאו' צ"ב הקדמה:ו[

תמצי אם רבא כח. "אמר ( בדף3לדחות. בסימנים, מבלי שזה רבא כח. מסיק ( בדף2בעדים. שזה ודחתההמסקנא. פעמים, ומה כמה בה חזרה מדוע נסתפק. וצ"ב ששוב דאורייתא", משמע סימנין לומר

יניח". וסימנין "סימנין עד הסימן סי' יג, מתחילת שני פרק עי' ברא"ש – הרא"ש שיטתז[ משנה ה'. ובמגיד ג', והלכה הלכה י"ג פרק ואבדה גזלה הלכות נזיקין ספר עי' ברמב"ם – הרמב"ם שיטתח[

ה'. בעל, והלכה בא ג' ד"ה הלכה

הרא"ש לפי חכמים סברת - ביאור למעייניםבמסגרת[ ]מובא הגרשז"א בשם עמ' קנז כהלכה אבידה השבת ט[ עי' בספר

זצ"ל אויערבאך הגרש"ז בשם עמ' קנז כהלכה אבידה השבת

תשע"ג בטבת חמישי, כ"א חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 39

כז:-כח. מציעא בבא]מסקנא[ דאורייתא סימנים בענין

לא או דאורייתא סימנים נפסוק אם למעשה נפקא-מינותבמסגרת[ ]מובא נפקא-מינות שלשה שכתב בסוגיתנו שמעתתא אסוקי י[ עי' בספר

בסוגיתנו שמעתתא אסוקי ספר

בתורה. שונים לאיסורים הנוגעות נוספות נפקא-מינות למצוא תוכל יא[ האם

דאורייתא סימנים בנידון ערוך השולחן פסקכהרמב"ם. ולא כהרא"ש פסק לכאו' דהשו"ע כד. ומשמע סעיף סי' יז העזר אבן יב[ עי' שו"ע

המת הבעל ( של.D.N.Aד.נ.א. ) בדיקת סמך על אשה התרת שליט"א ואזנר הלוי שמואל הג"ר בשם קליין שאול משה הג"ר ע"י נכתב עמ' תקלג יב כרך ישורון יג[ בקובץ

במסגרת[ ]מובא

______________________________________________________________________________________________

המשנה. עד–דאורייתא" סימנין לומר תמצי אם רבא כח. "אמר מציעא א[ גמ' בבא

מובהקים שאינם סימנים מול מובהקים סימנים הדין מה–יניח" וסימנים "סימנים שאר לגבי דמי "כעדים עד–יניח" דקאמר מ"וסימנים הנוסחאות, רק במקצת כתוב ד"ה ב[ עי' ברשב"א

סימנים".יניח. וסימנים סימנים ד"ה מקובצת ג[ עי' שיטה

לשיטתו. מגמרא ראיה מביא הרשב"א השיטמ"ק, דהא על ד[ ולכאו' צ"ע

יחלוקו? לא למה–יניח" וסימנים "סימניםיניח. וסימנים גמ' סימנים מפרשים[ ד"ה ]בקובץ איגר עקיבא רבי ה[ עי' חדושי

תשע"ג בטבת ראשון, כ"ד חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 40

כח. מציעא בבאוסימנים, ועוד סימנים בענין

אבידה" ודין "השבת חיוב המוצא על שיש סי' ר"ס[ שכיון בסטנסיל ]מובא זצ"ל מבריסק הגר"ח ו[ ותירץלבעליה. האבידה את החזיר לא שהוא שיוצא יחלוקו, מכיון לעשות רשאי אינו רמאי" לכן הוא אם "דרשהו

מציאה. וצ"ב. על יחלוקו שעושין כג: דמבואר בתרא בבא זה, דעי' במשנה תירוץ על ז[ ולכאו' קשהבמסגרת[[ ]מובא הגרעק"א לקושית נוסף תירוץ כג: שהציע ב"ב אברהם עי' ברכת – ח[ ]למעיינים

כג: ב"ב אברהם ברכת

ביניהם? שיתפשרו מועיל האם–יניח" וסימנים "סימניםו. הלכה יג פרק ואבדה גזילה הלכות נזיקין ספר יניח, ועי' רמב"ם ד"ה ט[ עי' רש"י

אחד. עד לשונו וזה בשטה וכתוב בקובץ[ ד"ה ]עמ' רפ מקובצת יא[ עי' שיטההזאת. במחלוקת צד ג"כ הוא רש"י ( האם2לשיטמ"ק,. הרמב"ם בין המחלוקת ( מה1 יב[ ויל"ע

בתו מול שטוען אב – מקורי ספקבמסגרת[ ]מובא שנסתפק שליט"א, מה מלר זאב אברהם להג"ר בסוגיתנו הטוען אבן יג[ עי' בספר

בסוגיתנו הטוען אבן

ממונות דיני לברר נאמן אליהו איך שיעורים הקובץ קושיתצ"ע. במסגרת[ ולכאו' דבריו ]מובא סי' תר"מ בתרא בבא שיעורים יד[ עי' בקובץ

סי' תר"מ בתרא בבא שיעורים קובץ נאמן, ודעת אחד ד, עההנש בפ' גיד הר"ן , לדעתהאבידה[ מי של להעיד נאמן אחד עד ]האם אבידה בדין

דאליהו משמע",אליהו שיבא עד מונח יהא" המשנה ומלשון.נאמן אחד דע כ"ז, אין רבו, גיטין בשם הריטב"א אחד דדע מהימני, ומוכח לא ואהרן משה נביא, ואפילו מהני לא עדים שני דצריך הוא, ובדבר מי של לברר נאמן.אליהו בפני לכפור שיתבייש בעצמו דין להבע יודה אליהו דכשיבא לדחות, דהכונה ויש.נאמן

מובהקים בסימנים הדין העדים" - מה לבעל ינתן ועדים "סימנים עדים, דעדים לבעל ועדים, ינתן מובהקים ואפילו סימנים במקצת, וז"ל: "ומיהו כתוב ד"ה טו[ עי' ברשב"א

עדיפי, עכ"ל.כעדים, וצ"ע. הן מובהקים דסימנים להו, שכתב איבעיא כז. ד"ה דעי' רשב"א טז[ ולכאו' קשה

אחד" ועד וסימנים "סימניםבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו יעקב יז[ עי' בדבר

יעקב דבר

קושיתו. לתרץ איך יח[ ויל"ע

להלכהח-ט-י. סעיף סי' רסז חו"מ יט[ עי' שו"ע

______________________________________________________________________________________________

המשנה. עד–דאורייתא" סימנין לומר תמצי אם רבא כח. "אמר מציעא א[ גמ' בבא

שבועה מחייב אחד העד האם–אחד" ועד וסימנים "סימניםאריגה". "עדי אחד" עד ועד וסימנים סי' יג, מ"סימנים שני פרק - עי' רא"ש 1 שיטהב[ אחד. עד המחבר אמר ד"ה הרי"ף טו. מדפי דף - עי' נמוק"י 2 שיטהג[

לא ממילא אם להשבע הטעם דליתא". ב' מה "כמאן אחד בגמ' שעד כתוב הרא"ש: א' למה על ד[ ולכאו"קהנמוק"י. כלום, וכטענת יקבל

רחבו מידת לשער קל יותר מדוע–רחבו" ומידת ארכו "מידתארכו. ומדת מפרשים, ד"ה הקובץ בסוף חיים תורת ה[ עי' בספררחבו. ומדת ארכו מדת ד"ה עמ' רפ מקובצת ו[ עי' שיטה

ימינו. של ארוך במעיל ביניהם ז[ ולכאו' נפקא

כותרת צריךו'. ס"ק שם ח', ובש"ך סעיף סי' רסז =[ עי' ברמ"א

מובהקים שאינם סימנים שני משקלותיו" - האם למידת ינתן משקלותיו ומדת רחבו ומדת ארכו "מדתמובהק אחד סימן להוות מצטרפים

שמואל כלום" ועי' בית שאינם מובהקים שאינן סימנים מאה כד: ואפילו סעיף סי' יז העזר אבן יג[ עי' ברמ"אעג. ס"ק שם

מובהק. לסימן יחד מצטרפים שניהם רחבו, אין ומדת ארכו מדת שנותן זה בסוגיין, מדוע יד[ ולכאו' צ"ע

מדובר סימנים באיזה–לה" ינתן הגט סימני אומרת והיא הגט סימני אומר "הואבכלים"[. חפצים להניח "דדרך ]עד סי' יד שני פרק טו[ עי' רא"ש

והרא"ש. הרי"ף נחלקו במה לעיין טז[ ויש

כן החוט ולגבי לסימן נחשב האורך מידת אין גט לגבי מדועלומר. ונראה ד"ה עמ' רפא מקובצת יז[ עי' בשיטה

איש. אשת ודאי או מגורשת ספק היא האם–לו" ינתן בחפיסה אומרת והיא בחפיסה אומר "הואבלבד[. ראשונות שורות ]שני לו ינתן ד"ה עמ' רפב מקובצת - עי' בשיטה א יח[ שיטהבחפיסה". אומר הקטע, מ"הוא פסק, בסוף ולענין ד"ה עמ' רפב מקובצת עי' בשיטה–ב' יט[ שיטהב' הדעות. נחלקו במה כ[ ויל"ע

להלכהי-יד. סעיף סי' רס"ז חו"מ כא[ עי' שו"עסי' קנג. העזר אבן כב[ עי' שו"ע

עיבוי צריך ואולי חומר מכאן הורדתי

תשע"ג בטבת שני, כ"ה חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 41

כח. מציעא בבא]ב[ וסימנים, ועוד סימנים בענין

______________________________________________________________________________________________

ראשון" רגל אומר ראשון רגל "ת"ר עד–להכריז" חייב מתי כח. "מתני' ועד מציעא א[ בבא

מדרבנן או מדאורייתא היא להכריז המוצא חובת האם חקירה הם להכריז, ורבנן המאבד על מוטל שמדאורייתא מדאורייתא, או להכריז מחויב המוצא האם לחקור ב[ יש

המוצא. על ההכרזה חובת את שהטילו

מדרבנן שזה ראיות ולא להכריז צריך שהמאבד לכאורה א-ב. ומשמע פסוק כב פרק דברים התורה, חומש ג[ עי' בפסוקי

המוצא.במסגרת[. ]מובא להכריז צריך המאבד שמדאורייתא שפירש ד פסוק כג פרק שמות חומש ד[ עי' במלבי"ם

ד כג שמות מלבי"ם בעל את מכיר שאינו או רחוק הוא אם כרוז. פירוש, שאפילו עליו שיצא אחיך, עד דרוש המכילתא: עד לשון

כרוז. ידי על אותה אחיו ידרוש עד ביתו את יאספנו שאז האבדה היא ההכרזה שחובת לכאורה מדאי", משמע יותר באבידה רבנן הטריחו "לא בסוגיתנו הגמרא ה[ לשוןמדרבנן.

במסגרת[. והתוס' ]מובא כב: ד"ה דוד דרכי ו[ עי' בספרכב: דוד דרכי

מדאורייתא שזה ראיות כתוב זה איפה צ"ב במסגרת[. ברם ]מובא יג פרק ואבדה גזילה הלכות ספר" להמבי"ט "קרית ז[ עי' בספר

בתורה.ספר קרית

כך. תרגם שהוא בתורה זה את ראה התרגום איפה צ"ב כב, ג. ברם דברים עוזיאל בן יונתן ח[ עי' בתרגוםבמסגרת[ כב, ב. ]מובא דברים חכמה ט[ עי' במשך

כב, ב דברים חכמה משך

השני. הצד שהביאו הראיות על שיטה כל תענה י[ ויל"ע, מה

רגלים שלש יהודה רבי לדעת מדועג' שיטותהאחרון"[. רגל "ואחר ]עד בו שידעו מתניתין בקובץ[ ד"ה ]עמ' רפב מקובצת - עי' בשיטה1 יא[ שיטהמתני'. למהרש"א[ כח. ד"ה ]צמוד למהרש"ל שלמה חכמת - עי' בספר2 יב[ שיטה נשכחתי שנאמר חדש י"ב לאחר אלא הלב מן משתכח המת אין רב נח: "אמר עי' בגמ' ברכות– 3 יג[ שיטה

אובד. ככלי ד"ה שם אובד", וברש"י ככלי הייתי מלב כמת השנה, באמצע יום באיזה האבידה את מוצא אדם אם כלל רש"י, דבדרך שיטת על להעיר יד[ ולכאו' יש

הרגלים. ויל"ע. אחד אחרי אחד יום זה את מצא כן אם חודש, אלא מי"ב פחות נמשכת ג' רגלים הכרזתהשונות. השיטות בין לדינא נפקא-מינות כמה למצוא תוכל טו[ האם

תשע"ג בטבת שלישי, כ"ו חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 42

כח. מציעא בבאלהכריז חייב מתי עד בענין

מכריז מי השלישי הרגל לאחר בשאר כמו המוצא ולא יכריז שהמאבד רש"י פירש מדוע ויכריז. ולכאו' צ"ב ד"ה המשנה על טז[ עי' רש"י

הסוגיא.קשה"[. "אך ]עד דליכא אי יז[ עי' תוס' כב: ד"ה

הרגל אחר ימים שבעה בענין רוב בתקנתם, והרי חכמים הועילו מה א"כ מדי". וצ"ב יותר באבידה רבנן הטריחו וכו' לא אמר יח[ "רבא

המשניות על ישראל ימים. ועי' תפארת שבעה דוקא אמרו מדוע אבידתם. וגם את לבדוק יספיקו לא ישראלמ"ה. ו' ס"ק ב' משנה פרק ב"מ

בסוגיין. הטוען אבן השבת. עי' בספר יום לגבי הימים, מה שבעת יט[ בחשבוןהטוען אבן

יום עשר חמשה תוס' ד"ה על.? בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ?, וריטב"א ד"ה ?, ר"ן ד"ה כ[ עי' מהרש"א

______________________________________________________________________________________________

ותוס'. כח: מתני'. ורש"י–ראשון" רגל אומר ראשון רגל כח. "ת"ר מציעא א[ בבא

בירושלים שהיתה הטוען אבן בענין לירושלים", "חוץ שכתב מה א'. ולכאו' צ"ע הלכה י"ג פרק ואבדה גזלה הלכות נזיקין ספר ב[ עי' ברמב"ם

"בירושלים". בגמ' כתוב והריבסוגיתנו. הטוען אבן ג[ ועי' בספר

בסוגיתנו הטוען אבן ספר

ידעו לא שכלל מאבדים בגמ' שהיו מבואר הטוען, והרי לאבן לפנות המאבדים כל ידעו איך ד[ לכאו' צ"ע ד"ה חיים להם. ועי' תורת אבד בכלל אם לחפש כדי לביתם ללכת צריכים היו ההכרזה את שאיבדו, וכששמעו

טוען. אבן

מתי – כנסיות בבתי מכריזים שיהו התקינו המקדש בית משחרבבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו מלוניל יהונתן רבי עי' בפירוש- א ה[ שיטה

תשע"ג בטבת רביעי, כ"ז חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 43

כח.-כח: מציעא בבאבזמננו הכרזה חובת בענין

מלוניל יהונתן רבי

ד. ס"ק סי' רס"ז חו"מ השו"ע על - עי' בסמ"ע ב ו[ שיטה

להכריז יש זמן/פעמים כמה על ביכורים עי' מנחת ]למעייניםיום. שלשים דוקא מדוע ו. וצ"ב ב' הלכה פרק ב"מ - עי' בתוספתא 1 שיטהז[

שם[. התוספתאבמסגרת[. ]מובא בסוגיתנו ירושלמי - עי' בתלמוד 2 שיטהח[

בסוגיתנו ירושלמי תלמוד

ימים". "שלשה לשיעור הטעם מה בירושלמי ט[ ולכאו' צ"ב מלוניל הר"י בשם השטמ"ק דברי ( לפי1ג' רגלים. מכריזין מדוע אתמול שנתבארו בטעמים תלוי י[ ]למעיינים: הדבר

דלעיל. מלוניל הר"י לדברי מתאים שפיר, וגם אתמול[, אתי גם ]צוין רגלים שלש שידעו, בד"ה מתניתין ד"ה כח. בתוך כח. לכאו' אין שלמה בחכמת המהרש"ל ( לדברי3שנה, וצ"ע. במשך להכריז נח: לכאו' יצטרך ברכות רש"י ( לדברי2

ג' ימים[. להכרזה מקורי'. ג' והערה לדף[ סעיף מעבר כהלכה" ]מובא אבידה "השבת - עי' בספר 3-4 שיטהיא[

והירושלמי. התוספתא דברי הביאו לא הנ"ל, מדוע בספר המובאים זמננו פוסקי על יב[ ולכאו' צ"ב

דינים פרטי כמהבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו הטוען אבן - עי' בספר מודעה ע"י יג[ הכרזה

הטוען אבן

ישיר, עי"ש. וא"כ בלתי באופן הכרזה שיש העמוד, דמבואר של אחרונה שורה2כח. חננאל יד[ למעיינים: עי' ברבינומודעה. ע"י אלא בפה מכריזים שאין לכך מקור זה אולי

ו' והערה לדף[ סעיף ]מעבר כהלכה אבידה השבת עי' בספר – המאבד אל ללכת צריך המוצא האםטו[י"ח.

הבעלים, וצ"ע. אל ללכת צריך כן שהמוצא כב, ב, דמשמע דברים התורה על טז[ ולכאו' עי' ברמב"ן

שם טו, ובסמ"ע סעיף סי' רס"ז חו"מ עי' בשו"ע- האבידה עם יעשה מה הבעלים את מצא ולא הכריזיז[טו. ס"ק

----------------------------------------------לדף... -------------------------------------מעבר המשך

במסגרת[ ג' ]מובא פרק שליט"א פינהנדלר יחזקאל להג"ר כהלכה אבידה השבת עי' בספריח[ ג' פרק כהלכה אבידה השבת

2עמ' 1עמ'

4עמ' 3עמ'

______________________________________________________________________________________________

דידה" ]נקודתיים[. מובהקין סימנין אמר "לא עד–האבידה" את כח: מ"מתני' אמר ב"מ גמרא

מכריז גלימא למ"ד הסברא בביאורהמחברים"[. גדולי שכתבו נראה "ומכאן עד רק] האבדה את אמר כח. ד"ה ב[ עי' מאירי

מכריז. טיבעא ד"ה הרי"ף יג: מדפי דף א[ עי' נמוק"י

מכריז אבידתא למ"ד הסברא ביאור לכאו' לפ"ק שציין יהודה. ]ומה רב אמר איתמר בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ג[ עי' ריטב"א

פ"ק[. כתב למה וצ"ע מלמטה4 כה. שורה לגמ' בדף הכוונה

גלימא והכריז עבר אם הדין מכריז" מה "אבידתא דאמר למאן להסתפק יששליט"א[ בסוגיתנו מלר זאב אברהם ]להג"ר הטוען אבן ד[ עי' בספר

הטוען אבן

תשע"ג ראשון, ב' בשבט חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 44

כח: מציעא בבאאבידתא או מכריז גלימא בענין

יהושע הפני - קושית למעייניםקושיתו. ליישב בשלמא. וצ"ע אמרת אי בגמרא ד"ה יהושע ה[ עי' פני

הדברים פירוש–דידה" מובהקין סימנין אמר לא סימניה את אמר לא "ומאיסימניה. אמר לא מאי דאמרינן האי ד"ה עי' רשב"א– 1 פירושו[ ]הראשון[. כתב והראב"ד ד"ה עי' בשטמ"ק– 2 פירושז[

מלוניל[. יהונתן ה"ר ]בשם שאמר פי על אף והרמאי ד"ה עי' שטמ"ק– 3 פירוש ח[ למעיינים

רחבו" ומידת ארכו "מידת של מהסוגיא הראב"ד שיטת על הקושיאבגד. היה כח. ד"ה ט[ עי' במאירי

במסגרת[ ]מובא ב' ה"ו פרק ב"מ התוספתא על זצ"ל אברמסקי יחזקאל רבי להגאון יחזקאל י[ ועי' בחזוןיחזקאל חזון

אמר לא סימניה אמר לא "ומאי בגמרא שם האמור על הראב"ד בשם )כח:( כתוב במסכתין מקובצת בשיטה קאמר ולא מובהק סימן בה דאית דידה, דכיון מובהק סימן אמר ולא סימניה "דאמר דידה", היינו מובהקין סימנין

מובהק שאינו בסימן אבדתא דמהדרינן אמרינן ליה. וכי ידע הוה מידע דידיה היא, דאי דידיה לאו מינה שמע ליהסימניה. כל סימניה" משמע "ונותן הלשון הוא", עכ"ל. גם אלא ביה דלית

ממדת יותר מובהק ארכו שמדת לו, אע"פ מחזירים ארכו מדת אמר ולא רחבו מדת דאמר היכא ולכאו' צ"ב, האכח.? דף בגמ' במסכתין ארכו, כמבואר למדת תנתן רחבו מדת אומר ואחד ארכו מדת אומר אחד אם רחבו, דהא

שיש בסימן דוקא הוא", היינו דידיה לאו מינה שמע ליה קאמר ולא מובהק סימן בה דאית "כיון אמרינן כי לומר ויש ארכו, אם מדת למוד מדידה במעשה במעשה, כגון תלויה שידיעתו מובהק סימן מהותו, אבל אופן מחמת בבגד

טרח דלא משום אלא אינו ארכו למדת קאמר דלא הוא, דהא דידיה שלאו הוכחה זהו אין סימנא להאי קאמר לאלמדוד.

ולא משקר שהוא ליה דחשדינן משום לא ליה, היינו מהדרינן לא המובהקים הסימנים גם אמר לא דאם נמי, הא אי הוא שלפנינו וזה האלה המובהקים הסימנים בו שאין לו אבד אחר שבגד ואמרינן תלינן אבדה, אלא שום לו אבדה

בו שאין אחר בגד אבד שהוא ולומר לדחותו אפשר ארכו, אי מדת אמר ולא רחבו מדת באומר אחר, אבל איש שלליה. מהדרינן רחבו במדת סימן שנתן ארכו, וכיון מדת

שהיה: יא[ מעשה סימנים. המוצא, וביקש אליו מודעה. התקשר חוצבים, ותלה בהר אזניות זוג איבד חיים ברכת מישיבת בחור

לו להביא מוכן לא שהוא אמר האזניות. המוצא של החברה שם את זכר לא כלשהם, אבל סימנים נתן הבחורצדק? הוא החברה. האם שם את לו יגיד לא אם זה את

מכריז אבידתא או מכריז גלימא להלכהד. סעיף סי' רסז חו"מ יב[ עי' שו"עבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו הטוען אבן יג[ עי' בספר

הטוען אבן ספר

______________________________________________________________________________________________

איניש מייתי "לא עד–שאמר" אע"פ מ]נקודתיים[ "והרמאי כח:. ובגמרא ]הראשונה[ ב"מ א[ המשנהלנפשיה" ]מתני'[. חובתא

דין בבית עדות להיות צריך האם–את" רמאי דלאו עדים והבא "צאבמסגרת[ ]מובא בסוגיתנו הטוען אבן ב[ עי' בספר

הטוען אבן

אותו" אחיך דרוש "עד הדרשא בביאורדרשהו. ג[ עי' תוס' כז: ד"ה

דר' פפא אבוה עם המעשה בביאור חי איש הבן לבעל יהוידע בן מהראוי. ועי' בספר הפוך באופן הונא רב בר רבה שאלם באמת מדוע ד[ לכאו' צ"ע

]במסגרת[יהוידע בן

.הוא רמאי דלאו ביה ידעיתון למימר ליה השאלה, והוה נוסח לעקם לו , דמהקשההוא. דרמאי ביה ידעיתון להו אמר שם הרמאי, ואיך ברמאות בודאי ירגיש לא הפתי פקחים, כי או פתאים הם אם לידע לבדקם כדי הלשון עיקם רבהד בס"ד ונ"ל

ודנו פקחים היו הוא, והם דרמאי ביה ידעיתו אם ושאלם הדברים עיקם רמאי, לכך שאינו אדם על שיעיד דבריו על יסמוך לשאול בפיו, וכונתו נפל לשון טעות ודאי גדול, אלא חכם שהוא מדיין זה בנוסח השאלה שתהיה הראוי מן דאין בדעתם דלאו ביה ידעיתו היתה שאלתו דודאי בדעתם שהכריחו כיון דרמאי, ולכן אמר רמאי דלאו הוא, ובמקום רמאי דלאו ידעיתו הרגישו אשרי פקחים, על שהם בדעתו דן בדעתם, ולכן שאלתו לשון שתקנו התיקון כפי אין לו השיבו הם גם הוא, לכך רמאי

על אין השיבו הם והלא קאמרינן, וקשא את רמאי לאו אנן אח"כ לו אמרו דנפשייהו, וכאשר מפיו, מסברה יצא לשון דטעות לו קרה לשון דטעות מדעתינו דננו אנחנו כתבנו, שאמרו כאשר כוונתם אח"כ לו פירשו מוכרח הוא, אלא דרמאי שאלתו

לאמתלא אלימה אומדנא איכא הא רבה קאמר זה שלהם, ועל האמתלה זכר ולא קיצר אין, ותלמודא אמרנו בשאלה, ולכןומגיד: חוזר אינו שהגיד כיון בכלל זה לנפשיה, ואין חובתא איניש מייתי לא אמת, דמסתברא זו, שהיא

רמאי שאינו עדים להביא צריך חכם תלמיד גם חז"ל תקנת שלאחר זה ממעשה ללמוד ניתן האםראיה[. להביא צריך ת"ח שאף דין. ]מבואר לבית שבא תובע ד"ה ה[ עי' במאיריצריך[. אינו שת"ח פפא. ]דמבואר דרב אבוה מפרשים[ ד"ה ]בקובץ רי"ד ו[ עי' תוספות

לו מחזירים האם מובהק סימן שהביא רמאישם. משנה ג', ובמגיד הלכה י"ג פרק ואבדה גזלה הלכות נזיקין ספר - עי' רמב"ם1 ז[ שיטההרא"ש. ה' בשם סעיף סי' רס"ז חו"מ - עי' טור2 ח[ שיטהבמסגרת[ ]מובא נפלא באופן שביאר בסוגיתנו הטוען אבן מחלוקתם. ועי' בספר בטעם ט[ ויל"ע

הטוען אבן

יהונתן. ה"ר והרמאי, בשם ד"ה מקובצת עי' שיטה – י[ למעיינים

להלכה

תשע"ג שני, ג' בשבט חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 45

כח: מציעא בבאלרמאי אבידה החזרת בענין

לפני רמאי שאינו עדים מבקשים אנו אין היום באמת מדוע ה-ו. ולכאו' צ"ב סעיף סי' רסז חו"מ יא[ עי' שו"עאבידה. שמחזירים

במסגרת[ ]מובא קרליץ הגר"נ ד' בשם פרק שליט"א פינהנדלר יחזקאל להג"ר כהלכה אבידה יב[ ועי' השבתכהלכה אבידה השבת

הסימנים. נותן מיהו היטב מבררים אנו אין מדוע בזה, וגם קרליץ ניסים הג"ר היקל באמת מדוע ולכאו' צ"במייתי[. לא מסתברא בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים - עי' ריטב"א פפא דרב מעשה בענין עוד – יג[ ]למעיינים

______________________________________________________________________________________________העמוד, ורש"י. סוף עד – ואוכל שעושה דבר כח: מתני' כל מציעא א[ בבא

דמיו" חצי תאכילנו "שלא רש"י בדבריכוונתו. היאך. וצ"ב ראה ד"ה במשנה ב[ עי' רש"י

צ"ב. רש"י. ועדיין על ג[ ועי' מהרש"אראה. ד"ה ברש"י מפרשים[ ד"ה ]בקובץ הישועות כוס [ ועי' בספר1ג-

קצר זמן אחרי למכרו אמרו ואוכל" מדוע עושה שאינו "דבר שלא המוצא טובת מפני ואוכל", האם עושה "שאינו דבר למכור חכמים שאמרו הטעם מה לחקור ד[ יש

בהמתו. שאכלה מה כל על כסף הרבה לשלם יצטרך שלא המאבד טובת מפני או להטריחונמי. אי ודבר, וד"ה מתניתין ]עמ' רפד[ ד"ה מקובצת ה[ עי' בשיטה

העגלים את אצלו להחזיק מסכים המוצא אם הדין [ מה1השטמ"ק: תירוצי שני בין נפק"מ יש ו[ לכאורה מחויב הוא וטוב, האם שמן מרעה למאבד שאין יודע המוצא [ אם2כן. יעשה שנה, האם עד והסייחיםשנה. עד העגלים את אצלו להשאיר

דין בית בפני או לאחרים או לעצמו מוכרם האם?. ד"ה ז[ עי' בר"ן

הסימנים ידע איך שמוכרן לאחר- הטוען אבן ח[ קושיתהטוען אבן

תשע"ג שלישי, ד' בשבט חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 46

כח: מציעא בבאואוכל שעושה דבר בענין

חודש הי"ב מתחיל ממתישם. משנה ט"ו, ובלחם הלכה י"ג פרק ואבדה גזילה הלכות נזיקין ספר ט[ עי' רמב"ם

להלכהכב-כד. סעיף סי' רסז חו"מ י[ עי' שו"ע

במסגרת[. ]מובא בסוגיתנו שמעתתא אסוקי יא[ עי' בספרשמעתתא אסוקי

דינו זה, האם בשביל כסף הרבה לו ג' חדשים, ואין אצלו להשאירם שצריך וסייחים עגלים במוצא יב[ יל"ע ליתן חייב בחזרה זה את לקבל שעתיד מכיון דילמא מנכסיו, או חומש עד רק ליתן שמחויב עשה מצות ככל

יותר. בביתו. אותו להשאיר צריך הוא זמן כלב, כמה בימינו מוצא אחד אם הדין מה יג[ יל"ע

בסוגיתנו חכמה המשך של חידושואחיך. שור את תראה לא ד"ה א-ב פסוק כב פרק דברים חכמה יד[ עי' משך

הסברא, וצ"ע. היפך שלכאו' הם בדבריו טו[ ולכאו' יל"ע

המפקיד מפרק הרש"ש קושיתרוצה. אדם גמרא ד"ה שם לח. וברש"ש טז[ עי' במשנה

______________________________________________________________________________________________ עד ד"ה בים", ותוספות ספינתו כט: "שטבעה עד–בדמים" יהא מ"מה השניה. ובגמרא כח: המשנה א[ ב"מ

כאן.

שכר כשומר אבידה ששומר יוסף רב בסברת בעל שעבדיה דרחמנא "כיון הפשט מה העמוד. וצ"ב סוף עד–אבידה" שומר נו: מ"איתמר ב[ עי' בגמ' ב"ק

כורחיה".דבריו. להבין התבוננות במסגרת[. וצריך ]מובא שם ב"ק דוד דרכי ג[ ועי' בספר

נו: ב"ק דוד דרכי כשומר הלכך כרחיה בעל שעבדיה דרחמנא כיון דאמרי שכר... איכא כשומר אמר יוסף אבדה... רב שומר אתמר

אותו המכריחה סיבה שום בלי הטוב מרצונו השמירה שעושה מי אלא הוי לא חינם דשומר היא דמי... וסברתו שכר אלא הטוב מרצונו עושה שאינו מי יותר, אולם ולא לחוד פשיעה על חייב כלל, לכן זו בשמירה צורך לו ואין לזה

מסיבת אלא הטוב מרצונו שומר שאינו בשכר שומר שכר... וכמו לשומר אותו עושה זה לזה, הכרח שמוכרח מפני לשמור מוכרח כרחו דבכל כיון אבידה בשומר חיוב... וכמו"כ יותר התורה עליו הטילה זה לו, משום שצריך השכר

שכר. שומר דין לו חינם, יש כשומר הטוב מרצונו לא התורה ממצותלי. נראה ולפיכך דרמי, וד"ה ואיכא כט. ד"ה ב"מ ד[ עי' בר"ן

יוסף". דרב "פרוטה המושג על חדש אור שופכים שדבריובמסגרת[, פב. ]מובא ב"מ ה[ עי' בריטב"א

תשע"ג רביעי, ה' בשבט חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 47

כח:-כט: מציעא בבאאבידה שומר בענין

.פב דף מציעא בבא מסכת הריטב"א חידושי שומר אפילו כן אם תאמר . ואם..דמי שכר ומרכש אמר יוסף ורב דמי חינם ומרכש אמר רבה אבדה שומר דאתמר

וי.יוסף דרב בפרוטה ומשתכר לנערו מחייב דהא,הסתם מן עליו שכר שומר יהא פקדון כיון שומר דגבי לומר ש ומרש להיות אלא נחת דלא סהדי אנן סתם וקבלו בעלמא לשמירה אלא נחת לא עיקרו וכל לו בא בעלים דמיד משום לו באה ולא הבעלים לדעת שלא לו שבאה באבדה דמי, אבל שפירש כמי פירש שלא פי על ףוא חינם

שיהא הוא דין יתב שתנאי נמי ייוסף, א דרב בפרוטה שכר ומרש להיות דדעתו אומר אני,מצוה משום אלא שמירהבכך. שכר ומרש

השחר אילת קושיתקושיתו. ליישב במסגרת[, וצ"ע ]מובא בסוגיתנו השחר ו[ עי' אילת

השחר אילת

צדקה נותן באינו לאו שיש האחרונים ז[ קושיתבסוגיתנו יעקב דבר

חינם כשומר אבידה ששומר רבה בסברת יפטר וכי בראשו "ותפילין עד–יוסף" כרב דהלכה פסקו וה"ג עלייהו, מ"ר"ח שואל והוי ח[ עי' בתוס' ד"ה

המצות". מכלהמחלוקת. מה רבה, וצ"ב של הסברא התוס' מה לבין ר"ח בין מחלוקת כאן שיש ט[ יוצא

להלכהי"ד. ס"ק שם טז, ובש"ך ס"ק שם טז, ובסמ"ע סעיף סי' רס"ז חו"מ עי' בשו"עי[

מפרוטה פחות צדקה שיעורפרוטה משוה פחות צדקה לגבי הטוען אבן יא[ עי' בספר

הטוען אבן

אומרים יש בצדקה מדוע פרוטה, ויל"ע צריך לאביונים ב', דלמתנות ס"ק ו' סי' תרצד חלק יב[ עי' משנ"בפרוטה. צריך שאין

______________________________________________________________________________________________

המשנה. עד–שמואל" אמר יהודה רב [ "אמר2 כח: ובגמ' כט: מ]שורה ב"מ השניה א[ עי' במשנה

בכסף להשתמש שמותר ההוא-אמינא היתה מה מג. לקמן במשנה עיין בכסף, והרי להשתמש לרחבה שמותר יוסף רב סבר מתחילה המפרשים, מדוע הקשו

בהן". ישתמש לא הבית בעל אצל מעות ש"המפקיד מבואררחבה. ביד טו: ד"ה יוסף - עי' בנמוקי 1 מהלךב[ הסימן. סוף רחבה", עד מ"ביד סי' יז סוף שני פרק - עי' ברא"ש 2 מהלךג[ דיתמי. זוזי גמ' הנהו ד"ה - עי' מהרש"א 3 מהלךד[

מעות זה " והרידמו אבידה כמעות דיתמי זוזי בגמ' "והני כתוב למה הנמוק"י, א"כ שיטת על קשה ולכאורהלזה, וצ"ע. דומה רק ולא ממש אבידה

שאיבדה הקטן לידי אבידה מחזירים האםהטוען אבן מספר ה[ הערה

הטוען אבן

ה'. ס"ק תקלח מצוה חינוך ועי' מנחת אסור זה, האם את מוצא תורה, ומישהו לתלמוד בדרך שלו הלחם את איבד ילד אם לעיין, לדוגמא ולכאו' יש

המשתמר, וצ"ע. מקום לא זה כי לילד זה את להחזיר לו

לא ומתי במעות להשתמש לו מותר מתי החילוק ביאורכמעות. נמי והני בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ו[ עי' בריטב"א

חכמים בתקנת אפשי אי להגיד יכול האם השחר האילת חקירתבזה שנסתפק בסוגיתנו השחר אילת ז[ עי' בספר

השחר אילת

"ואיני האומר" עד רבא פג. מ"אמר חכמים" עי' בגמ' כתובות בתקנת אפשי "אי המושג את להבין ח[ כדיעושה".

תשע"ג חמישי, ו' בשבט חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 48

כט: מציעא בבאאבידה במעות שימוש בענין

]מובא אויערבאך הגרש"ז דברי שהביא בסופו כהלכה אבידה השבת - עי' בספר השחר באילת 1 כצד סוברט[במסגרת[

זצ"ל אויערבאך הגרש"ז תיתי זה, מהיכי לכסף זקוק ואינו כסף הרבה לו שיש טוען הזה האיש אם בהם". צ"ע ישתמש בדמים יעשה "מה בזול( יקר חפץ לקנות הזדמנות הכוונה )-כנראה מציאה לו שיזדמן להיות עכ"פ שיכול מפני שכר, ואולי שומר יהיה שכר... שומר נעשה מכך משום דגם הוא גדול חידוש מקום מכל עכשיו... אבל שחושב ממחשבתו יחזור ואז

להשתמש אסור שבאמת דכיון שכר שומר להיות רוצה ואינו זה בכסף יגע שלא ואמר דין לבית הולך שאם ונלענ"דחנם. שומר שפיר הוי

בסוגיתנו הטוען אבן עי' בספר – השחר באילת 2 כצד סוברי[ הטוען אבן

הטוען. ואבן אויערבאך הגרש"ז בין המחלוקת נקודת במה יא[ ויל"ע

רכיל" תלך "לא משום יוסף רב בדברי אין מדועלי. שבקו לא זיל ד"ה מקובצת יב[ עי' בשיטה

להלכהכה. סעיף סי' רסז יג[ עי' שו"ע

שליט"א קרליץ ניסים הג"ר בשם להלכה גדול חידוש ו' שהביא פרק כהלכה אבידה השבת יד[ עי' בספרו' פרק כהלכה אבידה השבת

כהלכה אבידה השבת לספר מקורות

יתומים דמעות סובר שם ב"ח גם יתומים, ]ואולי במעות להשתמש ח' דאסור סעיף סי' ש"א שו"ע ואו לטור לצייןעיינתי[. ולא הגמרא נגד דהוא מותר, וצ"ע דטרח כיון . שטיקעל מזה אבידה, ולעשות בדמי רש"י ד"ה עמ' שמז אוצפה"ת עיין

לזה, ויל"ע שהתייחס מצאתי קטן, ולא אבידת דהחזרת הנ"ל הנידון לגבי כהלכה אבידה השבת בספר חיפשתיזמננו. ספרי בשאר

של הסופית שהתכלית צודק הטוען שהאבן צודק, דהגם דהגרשז"א הטוען, נראה והאבן הגרשז"א במחלוקת לטעון המוצא יכול זו בנקודה למוצא, וא"כ עשיית ע"י היה לזה האמצעי מ"מ המאבד, אבל לטובת היתה התקנהכרחו. בעל טובה לקחת אדם בן להכריח אפשר טובה", ואי לא זה "עבורי

______________________________________________________________________________________________ותוס'. פסידייהו", ורש"י דנפיש ל. "בתורי עד – ספרים כט: מתני' מצא א[ ב"מ

הפשט דרך על ביאוריםקורא. במשנה שם ד"ה ב[ עי' רש"ש

ס"ת. השואל ת"ר בקובץ[ ד"ה הראשון ]הריטב"א החדשים ג[ עי' ריטב"אבמסגרת[ ]מובא א' סי' תק"כ חלק רדב"ז עי' שו"תד[

תקכ סימן א חלק רדב"ז שו"ת מחלו כבר . והאידנא..בו ילמוד שלא ובלבד בו וקורא פותחו לאחר ישאילנו לא זה ריה מחברו תורה פרס השואל זה על שמקפיד מי מימינו ראינו ולא אינשי מושלי דהכי ואדעתא ובממוניה בגופיה מצוה דליעביד להו דניחא בזה העולם ללמוד תורה פרדס ברבים אלא בו ילמוד לא סתם מחבירו תורה פרס השואל לכתחלה. ומיהו בו לומד הסתם מן הילכך

מצוה תורה פרדבס תרגום ואחד מקרא שנים בו ללמוד שואל שהוא לו שיפרש עד אושלי דהכי ואדעתא עביד ברבים בו.ובטעמים בנקודה ובקי רגיל הוא אם טפי

הגמרא. בזמן מאשר וצדיקים נדיבים יותר נהיו המשאילים היום הרדב"ז, מדוע בדברי ה[ ויל"עגרדי. לו שיש מי ד"ה חיים ו[ עי' תורת

אבידה" "השבת מדין "שומר" או מדין הוא באבידה טיפול חיוב האם חקירהנפקא-מינות. שתי עם זו בחקירה במסגרת[ שעמד ]מובא יחזקאל חזון ז[ עי' בספר

ט' ב' ברייתא פרק מציעא בבא התוספתא על יחזקאל חזון שנאמר מאליה ותאבד תפסד שלא כדי האבדה את לבקר הי"א( וצריך פי"ג ואבדה )הל' גזלה הרמב"ם כתב

הא למדנו יום". מדבריו לשלשים אחת מנערה צמר של כסות , כיצד, מצא לו תשיבנו היאך ראה לו והשבותו עד מנטילתה עליה שכר שומר אבדה, שהוא בשומר האמור שומר דין חיוב מחמת אינו יום לשלשים אחת שמנערה ולפי אבדה. השבת משום בניעורה יש אךהחפץ, עצם לשמור אלא אינו שומר של שחיובו לבעליה, משום השבתה

אבידה השבת מצות קיים ניכר, לא שהיזקה באופן נתקלקלה אם ניערה, אפילו שלא זה ידי על נפסדה אם זה. תשלומים חיוב עליו אין כראוי, אבל

מאי פיקדון פריך מאי הכלי לצורך דוקא "דאי מאי(, כתוב ולצורכה לצורכו ל. ד"ה )דף במסכתין בתוספות אבל

תשע"ג בשבט רביעי, י"ב חיים, יום ברכת בס"ד. ישיבת

. 49

כט: מציעא בבאבאבידה טיפול בענין

להשתמש, עכ"ל. לו אומרים אינם שהבעלים אע"פ יתקלקל שלא לעיין לו יש שומר שהוא גביה, כיון עבידתיה אבדה, ואם שומר מדין חייב נמי באבדה , וא"כ לשלם וחייב פשע ניערה לא ואם שמירה מדין לנערה שחייב משמע

בתשלומים. חייב ניערה ולא פשע אבדה השבת מצות בזה שיש משום הוא שמנערה דהא הרמב"ם לדעתשיטות. תרי הני בין אחרת נפקותא ועוד

לשכור עליו מוטל אינובעצמו, בכוחו[ לנערה ]-ואין ידו ואזלת וגדולה מרובה היא אם לו", אז "והשבותו מקרא בנפשיה אמינא לו"( הוה "והשבתו )מקרא מהתם עג.( "אי )דף בסנהדרין כדאמרינן בניעורה לו לסייע פועלים

מה להמציל יפרע שהניצול מנת על שאפילו משמע שם הרא"ש לא" )ובדברי אימא אגורי ומיגר מיטרח אבל חיובי מדין הוא שניעורה התוספות ולדעתלו" עי"ש(. "והשבתו מדין פועלים ולשכור לטרוח חייב אינו שהוציא

כרבי שנקטינן )כיון אבדה שומר אחרים, אז של סיוע מבלי בעצמו לנערה ביכלתו ואינו מרובה בהיותה שמירה, אז שכר שומר בחנם חנם צג: "שומר דף בגמ' במסכתין )עיין ולנערה פועלים לשכור חייבשכר( כשומר שהוא יוסי

האבידה. מבעל שכרו ונוטל בשכר"( וחוזר אותה, האם כבודו" לנער לפי ואינה "זקן הוא האבידה מוצא נוספת: אם נפקא-מינה להציע יש ח[ לכאורה

מצד החיוב לפטרו, ואם אבידה" יש "השבת מצד הוא הניעור חיוב אם בכך. דלכאורה עצמו לפטור יכולבכך. עצמו לפטור יכול "שומר" אינו

במסגרת[ ]מובא בסוגיתנו שליט"א זילברשטיין יצחק להג"ר חמד חשוקי ט[ עי' בספרחמד חשוקי

......

להלכהיג-טז. ס"ק היטב יז-כ, ובבאר סעיפים סי' רס"ז חו"מ י[ עי' שו"ע

בזמננו בגדים ניעורניעור. חובת יש עדיין המאוכסנים, האם בגדים מנערים אינם האנשים שרוב בזמננו לעיין יא[ יש

יא סעיף זצ"ל פינשטין הגר"מ תשובות כהלכה אבידה השבת - עי' בספר א שיטהיב[ יא סעיף זצ"ל פינשטין הגר"מ תשובות כהלכה אבידה השבת

יט סעיף רסז שליט"א גרוס מרדכי להג"ר האבידה משפט - עי' בספר ב שיטהיג[ יט סעיף רסז שליט"א גרוס מרדכי להג"ר האבידה משפט

האבידה משפט לספר מקורות

אבידה, השבת דין משום הוא הטיפול חיוב החזון-יחזקאל, דאם בחקירת תלוי שזה לבאר אפשר יד[ אולי טוב הכי לטפל שכר, לכאו' חייב שומר מדין זה אם המאבד, אבל מאשר יותר לעשות מחויב המוצא לכאו' אין

כך. מטפלים לא אפי' שהבעלים

בזמננו ספרים גלילתבמסגרת[ ]מובא יב סעיף זצ"ל פינשטין הגר"מ בתשובות כהלכה אבידה השבת טו[ עי' בספר

יב סעיף זצ"ל פינשטין הגר"מ תשובות כהלכה אבידה השבת

יום השלושים מתחיל ממתי במסגרת[ שהעיר ]מובא י"ח סעיף איפת סי' רס"ז שליט"א גרוס מרדכי להג"ר האבידה משפט טז[ עי' בספר

שנאבד. מאז זמן עבר כבר אולי כי יום שלשים לפני עוד הבגד לנער צריך דאולישליט"א גרוס מרדכי להג"ר האבידה משפט