[199]

למחשבה נקודה

בג'מאעה ארוך. מחקר פרי מלוטשים, גמורים, מאמרים לפרסם נוהגים עת כתבירעיונות אולי ראשוניים, רעיונות יש מאתנו לרבים נוספת. אופציה להציע החלטנויהפכו אולי אותנו). יובילו הם (או אותם נוביל לאן יודעים אנו אין שעדיין בוסר,המדור במגרה. ייזנחו ואולי למאמר, או לספר התהליך של בסופו אלה רעיונותהקוראים; לפני ולהביאם כאלה לרעיונות בימה לתת נועד למחשבה" "נקודהאו העת, כתב דפי מעל שיתקיים רב–שיח באמצעותם לעורר מקווה המערכתמבוססים אינם אם גם רעיונות, להציע אתכם מזמינים אנו המחבר. עם ישירותנשמעים הם אם גם המקובלות, התפיסות על תיגר קוראים הם אם גם הצורך, די

ובבהירות. בקצרה שינוסחו ובלבד מוזרים,

[200]

וה–120 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

מהגרים של עקבותיהם אחר להתחקות (א) מטרות: שלוש למאמרנו(ב) האחרונות; השנים במאתיים בפרט) (ולפלסטין ללבנט ממצריםממצרים מסעם במהלך הללו המהגרים של קורותיהם על ללמודבארץ; וקליטתם התיישבותם הגעתם, במהלך מכן ולאחר ללבנט,תופעת את המתעדים המסמכים של מיעוטם את להסביר לנסות (ג)שבשתיקה להתעלמות פלסטין תושבי של נטייתם ואת ההגירה,מהגרים מקרב שלוקטו פה שבעל מסורות בארצם. המצרים מהופעתהחדש המצרי המרכיב בדבר כתובות ועדויות מהגרים, וצאצאיממדים בעל היה ההגירה גל כי מלמדים פלסטין, באוכלוסיית

משמעותיים.לחמישה ממצרים המהגרים זליגת את לייחס לנו מאפשרים ממצאינולשלילה השפיעו אשר ופוליטיים דמוגרפיים לחצים (א) גורמים:קרקעות של בשפע הימצאותן (ב) הנילוס; באגן הכפרים כלכלת עלהפלאחים מעמד של והידלדלותו גיסא, מחד בלבנט לעיבוד ראויותבהשקעות גידול (ג) (הבדווים); השיח'ים שלטון לאחר גיסא מאידךמיומנים לעובדים עולה וביקוש בפרט, ובפלסטין בכלל בלבנט זרותבשוק המצרים העובדים של יחסית הגבוהה האיכות (ד) וזולים;בפלסטין ששלטו הזרים המשטרים של נכונותם (ה) בלבנט; העבודה

המצרים. המהגרים את בברכה לקבל

מבוא

בדורות ללבאנט ממצרים ובדווים פלאחים הגירת א. סוגיות: שלוש בוחן חיבורנושל השונים בחבליה הערבית, באוכלוסייה מצרים מהגרים התערות ב. האחרונים;שאין פלסטין, באוכלוסיית המצרי לרכיב הנוגע כל את האופף האלם ג. פלסטין;

245-201 עמ' תשס"ד, יב, כרך ג'מאעה,

הארצי1 בכינוס קרסל מ. ג. מפי כהרצאה הושמעה זה בחיבור המובאים הדברים של ראשונית גרסהפלסטין: / בארץ–ישראל וערבים יהודים היה: שנושאה הישראלית, המזרחית החברה של ה–23 השנתי

.9.6.1999 ופוליטיים, חברתיים היבטים

[201]

מקבץ מאמרנו רצינית. בצורה נחקר טרם העין, מן נעלם שלא ואף בעניינו, שחיםאחרות. מחקר עבודות אגב לנו שנקרו מהספרות ומובאות שבעל–פה דברים רישומיישראל מדינת באוכלוסיית אלה מהגרים של שיעורם אומדן לצורך נתונים ריכוזדורש והכלכלה התרבות החברה, בתחומי והשפעתם חלקם בחינת ולצורך דהיוםאודותיה על מהנודע רב בציבור אודותיה על שהנודע זו, הגירה שכן רבה, עבודהאלפי כנראה, ברחו, בה (שנה 1829 מאז להתקיים למעשה חדלה לא בכתובים,המנדט סיום ועד עלי) מחמט מצרים שליט עליהם שהטיל הכפייה מעבודת פלאחיםבפרט, ולפלסטין ללבאנט ממצרים הגירה של ויותר שנים מאה פלסטין. על הבריטיכאמור, זכה, טרם אשר חותם ההגירה, קולטות בארצות עמוק חותם הותירו

מספקת. מחקרית לתשומת–לבמהמר'רב אוכלוסיות הגירת אודות על במידע לעצמו, אחד כל נתקלנו,בקהילות אנתרופולוגי מחקר אגב ללבאנט, עצמה וממצרים מצרים, דרך ומסודאןומדינה בדווים של היסטורי ומחקר (1975 (קרסל בישראל לשעבר ובדווים בדווים,2003 במרוצת שקיימנו שיחה לאחר .(2000 (אהרוני עלי מחמט של במצריםמידע יחדיו לרכז סיכמנו לעיל, הנזכרים מחקרינו מתוך חומרים השווינו שבה

השמורים עבריים במקורות עיינו משותף. בחיבור הדברים אמירת כדי נוסףערביות משפחות פקדנו כן כמו ה–20, המאה ומראשית ה–19 המאה מסוף בכתביםרמלה יפו, ובערים עארה, בוואדי במשולש, המצרי מוצאן את מצניעות שאינןהגיעו כיצד הוריהם, והורי הוריהם אודות על ובנותיהן בניהן את וחקרנו ולוד,

אליה. באו מאז עליהם עבר ומה לפלסטיןהתחקות אגב עקיפין: בדרך קרסל הגיע בארץ הקליטה במסע התחנות לרישוםרמלה בשכונות לשעבר, ופלאחים בדווים בקרב יוחסין ואילנות שארות קשרי אחרהאמהות וצד (עמום) האבות צד של גניאלוגיות, רישום כדי תוך .(1970-1967) ולודסיפורי גם במפורט הצטיירו בזיכרונות, שהפליגו וככל המשפחות, של 'ואל) (אחהאחרונים, בדורות או בדור לפלסטין היגרו המשפחות הורי שכל נמצא, ההגירה.

.(1982 ,1975 ,1970 (קרסל ומסודאן ממצרים מלוב, רובםהמהגרים מסעי אודות על הזיכרון לחידוד ביעילותו הוכח הגניאלוגיה רישוםלרישום תחליף כמובן אינם לדור מדור שהועברו סיפורים ובתוכה. לפלסטין בדרכםכיוון לסמן כדי בהם יש אך ולהקלטות, לתצלומים כתובים, למסמכים היסטוריה,של האתני התמזיג ולהבנת החדשה בעת פלסטין אכלוס תהליכי להבנת אפשריאינם החדש בזמן ממצרים ההגירה של היסוד נתוני זמננו. בן הפלסטיני הציבור,(1960) איילון דוד מפי לתופעה התוודע קרסל ישראל. באוניברסיטאות נלמדים

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

[202]

רסתם ;Rustum 1936) בספריו רסתם אסד שכינס המסמכים מקריאת ובהכוונתו,המקורות עתיר ספרו לאור יצא כבר (1967) בג'ואריש השדה עבודת בעת .(1940

שלוקטו עדויות לעגן סייעה בו הקריאה שהיה לעזר. ,(1967) בן–צבי י. שלישובים זקני שמסרו עדויות עם ושהוצלבו ה–60 שנות של ולוד רמלה בשכונותמקורב שרטוט אפשר זה דבר גדרה. המושבה ראשוני בני כמו בדרום, יהודייםבין השמורים זיכרונות ורושם מקשיב קרסל, מלווה מ–1978 ההתרחשויות. שלחומר הבדווים.2 עם היושבים מצרים יוצאי של (חמאאל) לינאג'ים ובין הנגב בדווייממצרים למהגרים בנוגע שבעל–פה מסורות של תקפותן את לוודא המסייע הקריאה

מועט. הנו בנגב, ולצאצאיהםהדרום, אוכלוסי בין מצרים יוצאי של הגבוהה לשכיחותם התוודע אהרוניעבודת הכנת כדי תוך ואחר–כך המדינה בשירות עבודתו בתקופת עזה ורצועת הנגבשבארכיוני עלי מחמט תקופת מסמכי על ששקד בעת תל–אביב, באוניברסיטת דוקטור

.(2000 (אהרוני זˆאת אל–מחפ ודאר אל–כתב דאר 'אאק, אל–ות דאר קאהיר:במקורות הגלום החומר אל צוהר לפתוח כן, אם תהיה, זה מאמר מטרתהכפפה', את 'להרים בכך עניין שימצאו חוקרים ולהזמין וכתובים אוראלייםהעדויות את בקצרה תחילה נסקור כך לשם הללו. בסוגיות ידיעותינו את ולהעמיקהמאמר בגוף לפלסטין. מצרים ופלאחים בדווים הגירת אודות על בכתובים המצויותבראיונות בשיחות, ליקטנו שאותם ההגירה, אודות על וזיכרונות עדויות נביאשנבקש כפי בארץ. שונים באזורים מצרים מהגרים צאצאי עם אישיים ובמפגשיםהתופעה היקף את היטב מדגימות אלו ובלתי–שיטתיות חלקיות עדויות גם להראות,מכן, לאחר פלסטין; תושבי של ולדמוגרפיה החברתית להיסטוריה חשיבותה ואתובהתיישבותם המצרים בהגירת הקשורים נושאים כמה בהחלט ראשוני לדיון נעלהלבסוף במיוחד. רב מחקרי פוטנציאל ובעלי מעניינים לנו נראים אשר בפלסטין,ההגירה תופעת את ולחקור לתארך לתעד, כל–כך מיעטו מדוע השאלה: את נציגיכולתנו. כמיטב זו שאלה על להשיב וננסה האחרונים, בדורות לפלסטין ממצרים

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

מכנה2 שאותם פלאחים, ולמשפחות 'טהורים' לבדווים הנגב מאהלי יושבי את מפלגת משנה חלוקתמרעה שטח לפנים שהיו חלקות המעבדים ממצרים מהגרים אלא ושאינם (1937) קרבה אל–עארף

.1967 מרקס גם ראו אריסות. בתנאי עיבוד, שטח ולא

[203]

היסטורי מבט — ללבאנט מצרים בין רועים–נוודים

עארף של מחקרו הוא ראשון הנגב, אוכלוסי לתולדות הנוגעים היסוד ספרי ביןהשנים ושבעים בכמאה לנגב שנקרו נוסעים של ספרות קיימת .(1937) אל–עארףמצרים) (יוצאי ארוה

.המס בשעור הרב הגידול של רישום בה שיש ואף האחרונות,3

ממלאים מהחסר מעט השבטים. אוכלוסיית הרכב לשאלת התייחסויות בה נדירותלאסיה, ומאפריקה לאפריקה מאסיה אוכלוסייה תנועות אנתרופולוגיים.4 מאמריםאם מעידה הזאת ההתרחשות אין מרחוק במבט מטוטלת. כתנועת לכאורה נראותשונים אנשים היו אם או שבאו, כלעומת ושבו שיצאו אנשים אותם אלה היוהיסטורי, במימד כשלעצמה תנועה כל הבוחנת תקריב, תמונת רק מקומות. שהחליפוממקום העוברים של הסוציולוגיים באפיונים שיטתית שונות על להעיד עשויהנעשתה השביעית במאה הערבי הכיבוש מאז היבשות בין ההגירה רוב למקום.נדדו (בדווים) נוודים רועים קבוצות .(Kressel 2003: ch.1) לאפריקה מאסיהבמזרח, מוצאם לחבלי לשוב שלא נטו כלל ובדרך המחסור, מכורח מערבה מאסיההחדשה בעת לאסיה מצרים דרך מאפריקה הגירה ממצרים. נדחקו כן אם אלאממקורות שנותקו שבטים בני של כלכלי–פוליטי מאילוץ כתוצאה כלל בדרך באה

חסות). (דמי הח'וה של הגבייהנוודים רועים שבטי מסעי חלפו באזורנו ההיסטורי הזיכרון ראשית מאזהביזנטית, שבהן, האחרונה עד האזור ממלכות פלסטין. על–פני סדיר לא באופןממלכות נוצחו לספירה השביעית במאה רק מערבה. המהגרים שטף את עצרוומערבה מזרחה צפונה, הערבי מחצי–האי השבטים של הגדולה הפלישה האזור.מאות במשך לפניהן. שנמתחו המיגון קווי את והבקיעה האזור ממלכות את הכניעהפלסטין על–פני שחלפה השבטים הגירת של העיקרי הכיוון היה מאז שחלפו השנים

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

3Musil את בעיקר אלה ומתוך במסעיו, הנגב את שעבר מוסיל, אלויס של עבודותיו למשל ראו.1908-1907

ובזיקתם4 האנשים במנהגי החברתי, במרקם העמקה מצריך הבדווית האוכלוסייה בקרב המצרים זיהויהמבנה בלימוד התעמק אם אלא הזר, המתבונן לעין ניכרים שאינם פרטים — מוצאם ארץ לחבליברור ההבדל .(1974 ,1967) מרקס עמנואל של היא זו מעין חלוצית אנתרופולוגית עבודה החברתי.החזות: ועל–פי המלים ואוצר הדיבור להג על–פי זה את זה מזהים והם המקומיים, לעין כלל בדרךאנתרופולוגית להבנה ערך להם שיש היסטוריים נתונים במעט. שונה העור גון דומה, שהלבוש אףכמו ;1991 רביעה ואבו בן–דוד קרסל, ;2001 וגונן דוד בן אצל ראו הנגב אוכלוסיית מרכיבי שלמקור .Kressel and Ben-David 1995, 1996 ;Kressel 1993, 2001 ;1982 ,1975 קרסל ראו כןהשבטי בארגונם הוא מונים כמה מהן גדולות כפריות אוכלוסיות לעומת הנוודים הרועים עוצמת

.Kressel 1993 ראו האגנאטית; ובלכידותם

[204]

הרועים נאלצו האחרונות השנים באלפי התיכון המזרח מדבור עם למערב. ממזרחכלומר, הקבע; ישובי בחיי ויותר יותר להתערות ובעיקר מחדש, להיערך הנוודיםהישימון בין גמיש ולמעבר אקולוגית, ופחות פוליטית יותר להסתגלות נדרשו הםלצאן מרעה ביקוש לשם פחות הנילוס לעמק נסעו הם .(Eph'al 1982) המזרע לביןלשלם יכול והיה יותר צפוף היה הכפרי שהישוב ככל 'וה. ח ביקוש לשם ויותראיתרו הנהר, עמק ואל הדלתה אל אפוא הגיעו הם לבדווים. מטרה היווה כן יותר,הטריד לא החלש המרכזי השלטון בהם. ונאחזו הקבע ישובי בצד חניה מקומותבנוחות התקיימו הם קיומם, לשם בחקלאות לעסוק הצטרכו שלא ומאחר אותם,5ההוארה שבטי כדוגמת ניכרת, פוליטית לאוטונומיה הגיעו שאף בהם היו יחסית.:2000 (אהרוני הנילוס של הדלתה בשטחי והחבאיבה עיד)

.(הס העליונה במצרים

את ומצאו הנילוס עמק כפרי לצד התנחלו המזרח, מן שהגיעו בדווים שבטי .(22חכירה זכות כבעלי ואם פרטי בהסדר אם מתושביהם, שגבו 'וה ח על קיומםהישויות מספר כבר גדל ה–18 המאה של השנייה במחצית השלטון. מטעם בקרקעותובדלתה.6 העליונה במצרים בפרט הבדוויים, והמלתזמים (chiefdoms) השבטיותהמעין–ממלוכיים, הבתים מראשי אחד אל–כביר, ביי עלי נקט הכפריים על להקל כדיכוח לצמצום צבאיות פעולות ,(1772-1760) מצרים של עצמאי שליט שהיהמעמק בדווים שבטי להדיפת והביא דרך באותה המשיך עלי מחמט ואילו הבדווים,

וצפונה.7 מזרחה והלאה סיני האי חצי לעבר הנילוסעם פעם הבדווים שבטי חברו היחסי, וכוחם העדיף הפוליטי ארגונם בשלחתרניים אופוזיציה גורמי עם ופעם מצרים של העוסמאנים או הממלוכים שליטיהמחמט לזכות במזומנים.8 להם שילמו אלה גם ואלה השליטים, להחלשת שפעלו

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

השבטי5 בארגונם הוא מונים כמה מהן גדולות כפריות אוכלוסיות לעומת הנוודים הרועים עוצמת מקור.Kressel 1993 ראו האגנאטית; ובלכידותם

אדמה6 מעובדי (ח'וה) חסות דמי גביית על המתקיימים בדווים שבטי של השנים מאות בת התופעה עלנהרות בעמקי דומה תופעה על .(2000) אהרוני אצל המצוטטים המקורות שלל ראו הנילוס, בעמקBlack- עיראק); נהרות עמקי על (הכותב Batatu 1978: 63-87 ראו התיכון, במזרח אחריםבאיראן. לוריסטאן עמק חקלאי עם Luri–ה משבט השיח'ים יחסי על הכותב Michaud 1986

7Crecelius ראו ה–18, המאה של השנייה במחצית בלבאנט מצרים שלטון של הגובר לעניינו אשרבכרוניקה ראו והדלתה, הנילוס עמק כפרי לצד מחניוניהם הנצלנים הבדווים שבטי הדיפת על .1986

.(1880-1879) אל–ג'ברתי אל–רחמן עבד שלניהול8 על להשפעה הגיעו או (ההיקסוס) במצרים השלטון את תפסו אף אסיאתיים רועים שבטי

חזרה נהדפו או מרצונן ששבו קדומות קבוצות שתי וצאצאיהם), אחיו ישראל, בן (יוסף הממלכהמחמט לפני הבדווים ונתיניהם מצרים שליטי שבין הדו–ערכי הגומלין בקשר ודיון לנתונים ללבאנט.בצבאו, שילב למרותו שסרו שבטים ואילך). 215 (עמ' שלישי חלק 2000 אהרוני ראו ובתקופתו, עלימזרחה נהדפו והתראבין, התיאהא שבטי כמו בכוחותיו, השתלבו שלא ומי אחרים, בשבטים למלחמה

החג'אז. בואך הדרך כל

[205]

ראשי — בריתם ובני ההוארה עצמאות חיסול נרשם פאשא ואבראהים פאשא עליהשבט פרשי את רתמו ואילך, ומכאן ,(1813) בקאהיר — המעין–ממלוכיים הבתיםלפרשים נרדף לשם היה 'הוארה' כי עד המרובות במלחמותיו הצבא לשירותהקלאנים בני הגברים בגיוס חשוב תפקיד מילאו השיח'ים לא–סדירים.9 בדוויםתפקידים קרקע, מענקי מהפאשא קיבלו ובתמורה הצבא, לשורות שלהםאל–שאם.10 בלאד בגבולות להתיישב רשות לכל, ומעל המחוזות, של באדמיניסטרציהסוריה דמשק: (איאלת אל–שאם של בפרובינציה עניין גילה עלי מחמטממצרים לבדווים התיר הוא שלו. הקריירה של מאוד מוקדמים בשלבים ופלסטין)אל–עריש, סיני, צפון לאורך שעברה הדרך — אל–שאם' 'דרב לאורך להתיישבעזה לאזור הגיעו 1818-1807 השנים בין בהגנתה. גם שיעסקו כדי וצפונה, עזהאר'א, מוסא של בראשותו אל–חאסי וביניהם אל–הנאדי, שבט של שונים פלגים בניה.אל–בראעס משבט נג'א מוחמד אל–חאג' של חסותו תחת תחילה התיישב אשר

אנשיהם עם חברו אר'א עקיל בנו ואחר–כך מוסא ממצרים.11 לכן קודם עוד שהגיעכדי בעכו, פאשא עבדאללה יורשו ושל צידון, מושל פאשא, סלימאן של לכוחותיוהובאו 1828 בשנת האזור. בדוויי מפני שם הקבע ישובי ועל הדרכים על להגןפלש ב–1831 אל–עריש.12 דרך על לשמור כדי אל–הנאדי משבט נוספים בדוויםימים מאותם אחד צבאי משקיף צפונה. והתקדם לפלסטין צבאו בראש אבראהיםלמלחמה ('הוארה') בדווים פרשים 12,000 לגייס הפאשא בהחלטת יתרון ראהאת תקופה באותה שהטרידו מהנוודים, הארץ פנים את לנקות כדי באל–שאםבכוחות אל–הנאדי בדוויי הוצבו שנה אותה של בנובמבר השיירות.13 ואת הפלאחיםב–1832 יזרעאל).14 (עמק עאמר אבן במרג' וכן נצרת–טבריה הדרך על ששמרושל נוסף לפלג בלבאנט, מצרים כוחות מפקד אז שהיה פאשא, אבראהים אישרשחנה אל–חאסי, השבט לפלג ולהסתפח במצרים אל–שרקיה ממחוז לעקור ההנאדילהגן כדי לו הנאמן השבט כניסת .(236 :2000 (אהרוני לעזה מצפון–מזרח כבר זהמגמת את הלמה עזה בדוויי מפגיעת לאורכה הקבע ישובי ועל אל–שאם דרך על

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

ההשתייכויות9 לגבי שונים במקורות הבלבול מכאן .241 עמ' 16 והערה 220 עמ' 2000 אהרוני ראווההנאדי. ההוארה של השבטיות

ד'ו10 13 ;1832 באפריל 12 / 1247 אל–קעדה ד'ו 10 ,664 מס' ,41 דפתר קאהיר, 'אאק, אל–ות דאר.1832 במאי 15 / 1247 אל–חג'ה

11.244 עמ' ,162 הערה ,2000 אהרוני ראו אל–חאסי. של בואם מועד על שונות גירסאות יש12.1828 באוקטובר 1 / 1244 אל–אול רביע 21 ,272 מס' ,741 דפתר אל–ות'אאק, דאר13.Douin 1931:261 בתוך: 1832 מיולי Aubry-Bailleul הקפטן של דיווח14.30 מס' תעודה ,1940 רסתם וכן ,Robinson [1853] 1970: 390 ראו

[206]

לפלסטין.15 הגיע אל–הנאדי של אל–טחאויה פלג גם באזור. המצרית ההיאחזותאל–הנאדי ראשי פנו ב–1836 יותר. מאוחר גם נמשכה אל–הנאדי בדוויי הגירתניתנו ואף בחיוב, נענתה בקשתם עזה. באזור להתיישב וביקשו לשלטונות בעצומהרבה חשיבות יש כי זה, בעניין ציין פאשא אבראהים לעבדן. כדי נחלות להםמתגוררות אל–הנאדי מצאצאי משפחות כמה הזה.16 באזור הבדווים להתיישבות

בשפרעם.17 הבדווים בשכונת היוםאבראהים סייע הישוב, אזורי על מקומיים בדווים של פשיטות לבלום כדיהיום) של דורות לקיבוץ (סמוך בהוג' להתיישב אל–הנאדי שבט של לפלגים פאשאמנחם).18 כפר קיבוץ (לצד אל–חאסי בתל להתיישב ההנאדי של אל–חאסי ולפלגואדי בשם מאז נקרא והאזור 'הוארה' הצפוני בשרון השתקעו השנים במרוצת

חפר.19 עמק אזור הוא חוארת',ה–19 המאה בראשית לטפטף החלה לאסיה ממצרים הבדווים שבטי הגירתבעצמאותם. שפגע מפני אלא ביוזמתו, דווקא לאו — עלי מחמט של גישתו בגללאו כפריים), (עשקו החקלאות פיתוח ביוזמות שחיבלו מרותו, את שהפרו שבטיםלגלות נאלצו אל–חאסי), מוסא לינאג' (כמו עצמם לבין בינם דם לריבי שנקלעוההגירה שפעה מ–1829 החל השני, בשלב למצרים. מחוץ אל ולנדוד ממקומםכלוחמים בבדווים שימוש עשו המצריים שהשלטונות היות יותר, רבה בעוצמה

בלבאנט. שלהם האינטרסים וכמגיני

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

אל–חאסי.15 אר'א עקיל של אחיו בתור טחאוי סלאמה את מזכיר הוא .259 עמ' ,[1878] 1980 פין ראוהבדווית. בחברה לעתים שנפוץ כפי משפחה, קרבת של במובן אח ייתכן

16,4738 מס' תעודה ,158 עמ' ,1 כרך ,1940 רסתם אצל מובאת ביי, לסאמי פאשא אבראהים של אגרת.1836 באוקטובר 10 / 1252 אל–אאח'רה ג'מאדי 27

17— המוצא וטשטוש התפצלות של דמוגרפיים תהליכים על המעיד דבר אל–ג'ליל, בשם היום מוכרות הןרבות. שבטיות לחברות האופייניים תהליכים

וכן18 ,1940 רסתם אצל ,3738 ,1790 ,1778 מס' תעודות על בהסתמך ,244 ,235 :2000 אהרוני ראוהתל ב–1838. במקום שביקר ,.E. Robinson [1853] 1970: 47 הנוסע של מספרו מובאות סמך עללאורך הכפרים ונטישת השדות הברת החקלאיים, העיבודים נדירות ההנאדי. פלג על–שם אפוא נקרא

בכפריים. הבדווים שליטת של יוצא פועל היו החוף שפלתהמתיישבים19 ב–ח'. להתחלף לעתים נוטה ה' האות כאשר הוארה של שיבוש שהיא חוארה המלה מן בא

ואחרים. ה בראעס. הנאדי, הוארה, כמו שונים מצריים שבטים מבני להיות היו יכולים כאן

[207]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

בכתובים מה — לפלסטין ממצרים פלאחים הגירת

מחוץ להתיישב אוהבים אינם הפלאחים, ובייחוד שהמצרים הדעה, רווחה בעברCleland 1936: 52; Issawi 1954: 59; Ayubi 1983: ;41 :1973 (בר לארצםמחמט בתקופת ללבאנט ההגירה מלבד הגירה. היתה שלא אומר זה אין אולם ,(431

לתורכיה, לעיראק, הראשונה העולם מלחמת בתקופת היגרו מצרים אלפי כמה עלי,.(Ayubi 1983: 431) ולצרפת ליוון

נתונה ארץ–ישראל היתה (1516) העוסמאני הכיבוש ועד העשירית המאה מןבקאהיר. היה שלטונם שמרכז והממלוכים,20 האיובים הפאטמים, של חסותם תחת— המהגרים מאזני והלבאנט. מצרים בין אוכלוסיות מעבר על הקלה זאת עובדהאנשים שני ומצד בלבאנט, שהשתקעו ועובדים חיילים מנהל, אנשי אחד מצדשמצרים, מובן אולם ידועים. אינם — במצרים והשתקעו שבר' 'לשבור שירדויציבה,21 מחקלאות שנבע היחסי, בעושרה שנודעה וארץ האזורי השלטון מרכזבין התערו שממזרח, השחונים האזורים יוצאי אליה, והבאים יותר, מושכת היתה

הקדומים. יושביהעל משטרו ואכיפת עלי מחמט תחת בקאהיר השלטוני המרכז התחזקות עםנעצר, הנכנסים זרם וממנה: אליה בהגירה תפנית חלה המצרית המדינה תושביה–19 המאה ובהמשך בדוויים, שבטים יצאו–הוצאו ראשונים גבר. היוצאים וזרםהחקלאות, השבחת את למטרה לו ששם עלי, מחמט משטר פלאחים. גם לצאת החלופלאחים ככולם רובם כפייה, עובדי בעזרת העתיקות ההשקיה מערכות לשיקום פעלומונופול הכבד המיסוי בשל ושדות בתים נטשו או ממשקיהם שהוצאו עניים,גדולות קבוצות כאמור, נטשו, 1829 בחורף החל החקלאית.22 התוצרת על השלטוןהלבאנט.23 אל בדרכם ברגל סיני האי חצי את וחצו הנילוס עמק את פלאחים שלאל–שאם לבלאד המצרית הפלישה ערב הח'דיוי הדיואן למאמור שנשלחה באגרתבריחת על ש'הקלו משום מעאד'ה שבט מבדוויי הוחרמו צאן עדרי כי נאמר,

בארץ–ישראל,20 האגרריים היחסים על והשפעתם הממלוכים שלטון אודות על ראשוניים בחומרים מחקר.1996 פרנקל וכן Holt 1966 ראו

משקעים.21 משטר על ולא הנילוס במי השקיה על מבוססתעלי,22 מחמט של האגררית מדיניותו ועל ה–19 במאה מצרים של הכלכלית התפתחותה על מקיף דיון

;Rivlin 1961 ;92-91 :1965 ראו הרשלג שהנהיג, סח'רה) ,corvée) הכפייה עבודות משטר לרבות.Gran 1979

שנה23 באותה לפלסטין ממצרים פלשו פלאחים 12,000 כי מציין הוא .448 עמ' ,1967 צבי בן ראוהזה. לנתון מקור מביא ואינו

[208]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

את פלאחים מ–6,000 יותר עברו ב–1831 אל–שאם'.24 לעבר המצרים הפלאחיםה–18 המאה במשך ובודדים מעטים של ממסעות .(Sabri 1930: 131) מצרים גבולבריחה. כאל אליה התייחס עלי מחמט ושלטון מרי, של לאקט ההגירה נהפכהעם מכתבים מצרים שליט החליף כפייה, כעובדי דרושים היו והיוצאים הואילאליו. הבורחים את להשיב ממנו תבע ובהם בעכו מושבו במקום צידון שליטשמח דווקא פאשא,25 עבדאללה הראשי, והמכותב לבורחים החסות לנותני הראשוןהלבאנט לכיבוש אמתלה סיפק ובסירובו להחזירם הדרישה את דחה בואם, עלבפני כך על התלונן אף האחרון זה עלי.26 מחמט של בנו פאשא, אבראהים בידילהתיישב לבורחים זכות יש העוסמאנית הממלכה שכנתיני ונענה, העליון השער

.(Sabri 1930: 191) להם הנראה מקום בכלופלסטין), (סוריה אל–שאם בלאד על המצרי המשלוח חיל של ההשתלטותלהחזרת הביאה לא אנטוליה רמת בואך הטורוס מורדות ועל אלכסנדרטה חבל עלבלבאנט, שליטתו את לבסס חפץ עלי ומחמט הואיל אדרבה, למצרים. סח'רה עובדיהחדשים.27 בשטחיו גם פיתוח מפעלי להקמת רב במרץ ופנה טעמו את שינה הואלספק כדי ממצרים, ההגירה המשך את עתה עודד הוא הקודמת, למדיניותו בניגודהמועט מהתיעוד בלבאנט.28 שלו הפיתוח ליוזמות מיומנים בעובדים הצורך את

24.1830 באוקטובר 31 / 1246 אל–אולא ג'מאדי 14 אל–ח'דיוי. אל–דיואן למאמור אל–עאלי אל–מג'לס.222 מס' 759 דפתר ח'דיוי, דיואן קאהיר, אל–ות'אאק, דאר

שמרפיח25 המרחב בכל לבורחים חסות שייתנו שלטוניים ומרכזים מובהקים אוכלוסייה ריכוזי העדרפלסטין היתה ה–18 המאה מחצית עד שנים. באותן הארץ של הפוליטי מצבה על מעיד עכו, עדועמקי הגליל אחר. עוסמאני (פאשאליק) למחוז מצורף היה מהם אחד שכל מנהל, אזורי לשני מחולקתשלנפות בעוד דמשק, למחוז השתייך הצפון לעמקי שמדרום האזור ואילו צידון למחוז השתייכו הצפוןבידי מחדש שנה כל התמנו המחוזות מושלי עצמית. להנהלה זכות לזמן מזמן ניתנה ועזה ירושליםבמחצית העליון' 'השער לחולשת לאסתנבול. בשובם מהם נסחט מנתיניהם שסחטו ומה הסלטאןהשתחררו עכו אזור של מושליו וגם ובנגב, ההר באזורי שיח'ים שלטון נלווה ה–18 המאה של השנייהפיראטים ועל צפונה מעזה החוף שפלת לאורך בדווים של בלתי–פוסקות פשיטות על לסלטאן. חוב מכלה–18 המאה של העשרים בשנות כבר ללבאנט מצרים בין והימי היבשתי הסחר את ששיבשו אירופים

.Cohen 1973: 152 ff. ראו לכלכלה, הנוראים ונזקיהםלסוריה26 המצרית המשלחת תעודות ממאגר לפרטיהם עולים מזרחה ממצרים הפלאחים מסעי תולדות

מאוחרים להדים .(Rustum 1936 ) רסתם אסד ההיסטוריון של החשוב מפעלו ראו .1841-1831פאשא עבדאללה כי טוען, סברי .1975 קרסל ראו במשרק, מהמר'רב המהגרים לצאצאי הנוגעים

.(Sabri 1930: 131) בארץ–ישראל המצרים התיישבות את למעשה המריץבשנים27 בלבאנט שכבשו השטחים כלכלת ובפיתוח האזרחי במנהל המצרים השקעות על פרטים

.Shamir 1984 ,Hoexter 1984 ראו ,1840-1831בהשוואה28 ירודה היתה כפיים וכעובדי חקלאות כעובדי במיוחד) (ופלסטין הלבאנט איכרי של איכותם

איכרי ושל הלבאנט איכרי של השונות העבודה לתרבויות הרקע כי ייתכן הנילוס. עמק איכרי של לזו

[209]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

הפלאחים למסעות כי עולה, התקופה, ובני נוסעים זיכרונות רובו בכתובים, הקייםושל גוברין בית ליד אל–עזי מטה של הכפרים את אז שייסדו בדווים, גם נלווהתיישבו החולה שבעמק מפתח'רה בכפר החולה.29 בעמק אל–זביד וערב הר'וארנההכפרים אחד תושבי כי טען, טריסטראם הנוסע ;(360 :1964 (ברסלבסקי מצרים1975 (טריסטראם קשה' אותם לוחצים ו'הבדווים מצרים היו שאן בית בעמקיישבו כן וכמו המורה, גבעת לצד ר

.מס הכפר את ייסדו פלאחים ;(375 :[1865]

שבשפלה הריק במרחב רשות) ללא הרכיבה כפרי (מילולית: אל–השל בלאד אתבריר מוחרקה, כופח'ה, ג'מאמה, את כללו אלה כפרים הנגב.30 גבול על הדרומיתאבראהים שהביא מהסודאן עבדים צאצאי שהם ה'אופי', יושבו עת באותה וסמסם.בדלהמיה וההנאדי ,(111 :1952 וייץ, ראו חפר, (עמק חוארת' בוואדי פאשא,(סכנאת) השכונות אז יושבו וכן ,(14 :1980 (אבנרי הירדן שבעמק ובעבידיהעמם הביאו המצרים המתיישבים בהמשך. כמפורט ויפו, רמלה בעזה, העירוניותמוצקים עץ גלגלי בין המתוחה מקלעת צורת זו 'הייתה פרימיטיביות: עגלות.(Goodrich-Freer 1924: 139) היא' גם תסתובב ובהסתובבם ציר, אל ומחובריםאל והתוודע בארץ סייר אשר ,(1856) ירושלים יליד באלדנספרגר, פיליפ

התקופה: בני מפי ששמע ממה כותב תושביה,

סוחרים, של חבורות באו פאשא אבראהים של חילותיו במאסףשל שלמים כפרים מוצאים אנו כך משום ואחרים. רוכליםצאצאיהם — יפו עד מצרים מנהר פלשת, מישורי לאורך מצריםלא הארץ מבני פלאח התבוללו. שטרם 1831 שנת באי של'אחנא טהור. פלסטיני מגזע בתו את למצרי לתת לעולם יסכיםיאמר — מצרים!) והם פלאחים (אנו ריין!'

.מס והמה פלאחין

לאפשר מכדי גדולים הגזעים שני בין ההבדלים בבוז. הוא— בחלקם אתיופיים פנים תווי למצרים ביניהם. נישואין קשריהפלאחית יותר. כהה עורם וגון — במקצת פחוסים עבים אפים

דורות במשך מהארצות אחת בכל ששררו האגרריים היחסים ואופי הפוליטית המציאות הוא מצריםאריסות בתנאי מקומיים לתקיפים משועבדים היו ההר, באזורי בעיקר הלבאנט, שאיכרי בעוד רבים:מרכז של יחסית ומיציבות הופרה שלא מהמשכיות הנילוס עמק איכרי נהנו פוליטית, יציבות וחוסר

.Finn 1923: 13-14 ראו בקאהיר. הכוחיהושע29 לו שסיפר דברים על נסמכת שעדותו ,(1980) אבנרי ראו אל–זביד ערב של המצרי מוצאם על

.360 :1964 ברסלבסקי ;10 :1958 חריזמן אצל גם ראה פלמון;ראו30 הבדווים. של שוד להתקפות יותר פרוצים הם ולכן סמכותו את אוכף אינו השלטון אלה באזורים

.362-356 ב: 1947 ברסלבסקי

[210]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

הכחולה וכותנתה חשופות פניה אולם לבן, ראש צעיף נושאתהמצריות הנשים המצריה. של הכהה כותנתה מכחול יותר בהירההפה, האף, את ומכסה ממצחן התלויה הברקע, את לובשותאת מותירה אולם והצוואר, הסנטר הלחיים, של העליון חלקן.(115 :[1913] 1982 (באלדנספרגר גלויים המצח ואת העיניים

הכרוניקאים. מצד או המנהל מצד לבאים הלב תשומת פחתה מאוחר יותרמנהל ועובדי חיילים גם היו והפלאחים, הבדווים על נוסף בלבאנט, המשתקעים ביןרישום יש אחריהם מצוד של לניסיונות למצרים. לשוב סירובם בשל שערקושהשלטון דמאירה ערב נזכרים ה–20 המאה בראשית רסתם. שליקט בתעודותהבריטי השלטון תחת .(51 :1957 (נדב חדרה ביצות ייבוש לשם הביאם העוסמאניעוקף יבנאל–כנרת, כביש בסלילת והועסקו ממצרים פלאחים באו (1948-1917)כן כמו .(72 :1947 הדני (עבר היהודית לתחבורה התנכלו שתושביו לוביה הכפרהברזל מסילת הנחת לשם הביאה בלגית שחברה מצרים, חפרים 150 על מדווחיםנדב צבי בחדרה. נשארו מצרים מאותם אחדים .(218 :1957 (נדב יפו–ירושליםומצרים' כושים רובם ערבים כעשרים עם יחד עבדנו 'בחדרה בזיכרונותיו: כותבנאחזו שכבר ארצם ליוצאי החדשים המהגרים חברו כלל בדרך .(218 :1957 (נדבהעוסמאנים בעידוד נעשה והדבר והעמקים, החוף שפלת לאורך השוממות בקרקעותהמעודדת המצרי, השלטון מדיניות מצרים. שלטונות כולם ומעל הבריטים ואחריהםלעיבוד.31 חלקות לקבל הדורשים מספר את לצמצם נועדה אוכלוסייה, עודפי יצואהנילוס, בעמק תעשייה גידולי אקלום עם הואץ ממילא32 המהיר הטבעי הריבוילקרקע הביקוש גדל מכך וכתוצאה מוגבל, היה בו החקלאיים השטחים שהיקףעבודות או האנגריה, עול עורר הגדול המהגרים גל את ההיצע.33 על עיבודה לשם

הלחצים31 בשל בעדה מצרים שלטונות עצרו לא מדיניות, של כעניין פלאחים הגירת עודדו שלא אףהתיכון המזרח בחקלאות לבעליה הקרקע מעבד בין הנתק למידת אשר אותה. שדרבנו הכלכליים

.102-99 :1971 בר ראו השכירים, למעבדיהן חלקות ולהחכרתלהרבות32 זו עם זו במרוץ כמו השרויות אגנאטיות, שאירות קבוצות בקרב הפרייה מאפייני אודות על

.Kressel 1992: Ch. 9 ראו האגנאטי היוקרה בסולם לטפס וכך זכר ממין בוולדותהצורך33 משום הפרייה מרוץ את דרבן הנהר עמק בכפרי בפרט) הכותנה (גידול תעשייה גידולי אקלום

הבעלות של ה'טבעית' ההתפתחות .27-24 :1960 בר ראו לקטיף. ילדים ידי לרבות עובדות, בידייםפלאחין), לחואכיר החאכורה (פיצול נחלות לפיצול הביאה השרעיים הירושה חוקי על–פי הקרקע, עלאו חלקות, של אי–פיצול משמע ארוכים, בתלמים עיבוד מצריכה האפקטיבית שהחקלאות בעודפירוט ;Bonné 1948 ראו הצבר. משוכות הרס אגב אחת, לבעלות שפוצלו חלקות של מחדש צירוף

.1973 חאמד אצל נוסף

[211]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

בחפירת להתייגע מהם רבים ושאילץ הפלאחים על שהוטל ,(corvée) הכפייהבאגן שכמם. על שהוכבד המיסוי ועול מפרכת, כפיים בעבודת דהיינו מים, תעלותהאזור ארצות את אוכלסיו במספר השיג ולכן עדיפים, קיום תנאי שררו הנילוסשהשתררה החיים באיכות הירידה בגלל באה ההגירה בכיוון התפנית הסמוכות.לא העליון' 'השער של כוחו גם ה–34.19 המאה של הראשון העשור בתום בופשיטות את לרסן בניסיונו דמשק ואלי את לגבות כדי תקופה באותה הספיקשליטתם בגלל לסוריה), מצרים בין השיירות (נתיב אל–שאם דרב על הבדוויםהפרעה ללא לפעול עלי מחמט היה יכול לכן ההר.35 באזורי מקומיים תקיפים שלהכיבוש סיום לאחר רבות שנים גם נמשכה ההגירה מרכזי. משלטון הריק בחלללנדידת גרמו 1882 בשנת הבריטים בידי מצרים וכיבוש עראבי מרד המצרי.נרשם זעם,' יעבור עד לחכות הנה ממצרים לבוא העם 'מרבים לפלסטין: אוכלוסייה

ההן.36 העתים בקורותהמסע, להמשך לא אבל בכתובים, רישום אפוא נמצא הראשון המהגרים לגל.1948 עד נמשך ואשר מצרים שלטונות לכוונות בהתאם השנים עם התעצם אשרכיצד — המהגרים מניעי אודות על בעל–פה משיחות לשחזור היום ניתן מעט רקלארצות בואם מרגע התנסו במה מסעם, התנהל איך להגר, ההחלטה בלבם גמלהאינם אלה דברים במצרים. מוצאם משפחות עם הקשר על שמרו וכיצד האם היעד,בשכונות 1965 בסתיו החל להם הקשיב שקרסל המהגרים, צאצאי ברשומות. בנמצאברגל סיני האי חצי את חצו אשר מאבותיהם, ששמעו סיפורים הביאו ולוד, רמלהלפגיעתם מחשש גדולות, בקבוצות על–פי–רוב נעו הם משא. בהמות על ברכיבה אודרך ממצרים סיני, האי חצי צפון לאורך להתקדם בחרו רובם הבדווים. שבטי שלהתקיפים של כוחם ירידת מאז צפונה.37 הלאה ומשם יונס, וח'אן רפיח אל–עריש,המסע תנאי ושופרו בדרכים הביטחון גבר ב–1840, העוסמאנים, ושיבת המקומיים

מחמט34 ממשטרת הבריחה טעם את בתארו .Bonné 1948: 138, 192 ראו corvées–ה השלכות עלטו: (משלי שם' ומהומה אבוס משור בה ושקט ירק ארוחת 'טוב הפסוק: את איילון דוד מצטט עלימטרה לשם המצרית הממשלה בסיוע והתקיימה ומאורגנת שיטתית היתה ההגירה כי דעה, יש .(17:1944 וגלפט אברמוביץ ראו המצרי. לשלטון הנאמנה האוכלוסייה שכבת את להגדיל ברורה: פוליטית

.5המאה35 (מאמצע השיח'ים' 'שלטון המחקר בספרות שנקראה התופעה את יצרו אלה מקומיים תקיפים

.Cohen and Baer 1984 ;1942 הייט ראו ב–1831). המצרי הכיבוש ועד ה–1836.26.7.1882 הצפירהמח'אן37 הבאים פנו הראשונים, ההגירה גלי על–ידי נתפסו החוף שפלת לאורך העידית שקרקעות לאחר

הבדווים. שבטי עם אריסות עסקות אחר בביקוש שבע באר בקעת ואל המערבי לנגב מזרחה, יונס.1991 רביעה ואבו בן–דוד קרסל, ראו

[212]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

משפחות של קטנות בקבוצות גם בביטחון, ורוכבים הולכי–רגל תנועת שאפשרו כךבבת–אחת, ששפרו הכלכליים, התנאים היוו העוסמאנים של שיבתם מאז אחדות.שהביאו הון להשקעות הודות ימאת,38 התנז תיקוני לאחר שאת וביתר להגירה, זרזהקודש בארץ מבנים ולהקמת קרקעות לרכישת המעצמות מירוץ חוץ.39 גורמי עמםמעמדם את לבסס כדי הגרמנים בריתם ובני העוסמאנים שנקטו הפיתוח ויוזמותאחרי הכלכלי. לשיפור הם גם תרמו הראשונה העולם מלחמת ערב בלבאנטשהשליטו היחסי לביטחון הודות הזה המהגרים שטף על הבריטים גם הקלו המלחמהרבים וצעירים ממצרים, הברזל מסילת הנחת הושלמה 1926 במארס בדרכים.40ברגע משפחותיהם את אליהם ולהביא בחוץ–לארץ מזלם את לנסות ברכבת יצאובאזור בסיסים בבניין בריטניה השקעות בזכות לקיומם. כלכלי בסיס שימצאוחשובים בברכה. ממצרים הזולים העובדים התקבלו השנייה העולם מלחמת לקראתבארץ. ישיבתם ולביסוס להשקעה שהביאו וההון היהודים המהגרים היו במיוחדעובדות, לידיים ולביקוש עבודה מקומות לפיתוח הביאו היהודים של ההגירה גליהשתפרו והרביעית השלישית העליות בתקופת מיומנים.41 לא עובדים של דווקאבמצרים. ואיכותם החיים רמת על מונים כמה ועלו בפלסטין, ואיכותם החיים רמת

מהגרים.42 שמשך נוסף גורם זה היהוללוד, לרמלה לנס–ציונה, גדרה שבין והמרחב ליפו עזה שבין החוף רצועתמהגרים השנייה, העולם מלחמת בשנות ובעיקר הבריטי, השלטון בתקופת התמלאוהיתר בין הקימו, שהבריטים השונות החקירה בוועדות שניתנו עדויות ממצרים.שרתוק משה הללו. הנתונים את מאשרות הארץ, של הקליטה יכולת את לבדוק כדירחבי בכל הפזורים מצרים 'יש פיל: ועדת לפני העידו ורנר דוד וד"ר (שרת)הנכנסים מסיני בדווים גם יש קבע. ישיבתם את עשו מהם שרבים ארץ–ישראל,כנוודים רק לא כאן נמצאים מהם ואחדים שנה, בכל עדריהם עם לארץ–ישראל

38.1965 הרשלג ראו ימאת). (התנז העוסמאני במנהל ברפורמות קשור בביטחון השיפורראו39 העוסמאנית, התקופה בשלהי ישראל ארץ כלכלת על והשפעתן הזר ההון השקעות אודות על

א'. חלק ,2000 גרוספעולות40 על .Jarvis 1938 ראו פלסטין בואך בו שעברו הראשית והדרך סיני צפון מרחב אודות על

Bailey and Shmueli .1977 של חיבורם ראו סיני, האי חצי בדוויי יישוב לעידוד מצרים שלטונותכיבוש41 למען יהודים מהגרים ולמאבק תקופה באותה ישראל בארץ כלכלית מציאות לאותה עדויות

המזמינים יהודים איכרים על עוד .2001 ,1967 קולת ;1977 שפירא ;2000 גרוס ראו העבודה,.53 :1968 עגנון אצל למשל ראו ממצרים, פועלים

השלישית42 העליות במשך בהתפתחותם הציבורי המגזר ותקציבי 1923 שנת של המיתון על נתונים.299-232 :2000 גרוס אצל ראו והרביעית

[213]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

על ביקורת מתח הופ–סימפסון של הדין–וחשבון העבודה.'43 לשוק נכנסים אלאהישוב על בסקירה הערבים.44 אצל הניכרת האבטלה למרות מצרים פועלים העסקת

נאמר: האנגלו–אמריקנית החקירה לוועדת שהוגשה בארץ–ישראל

למשכורות נמשכו כחוק שלא נשארו או שהוחזרו חוקיים לא 'מהגריםלמשל, ניכרים. במספרים צבאיות בעבודות ששולמו הגבוהותפועלים הצבאיים הכוחות שליד אזרחיים קבלנים הביאו ב–1942האזרחי. הממשל עם הסכמה שום בלי הדרומית ישראל לארץ מצריםשלטונות שאין מכיוון תעופה. ושדות מחנות בבניית הועסקו הםפרסומו תאריך [ב–1946-1945, כרגע יכולים [המזוינים] השירותיםלכל הולם תחליף לשמש שיוכלו ארצישראלים למצוא הדו"ח] שלקבוצה מתוך 2,000 להשאיר רוצים היו השלטונות האלה הזרים

ממצרים.'45 שרובם מהגרים מ–4,000 למעלה של

ידוע אינו ולאחריה המלחמה בשנות בארץ המצרים הפועלים של מספרםופרסמה סקרים פעם מדי ערכה ההסתדרות של הסטטיסטית המחלקה בדיוק.עבדו 1946 בשנת כי טען שונים, ממקורות נתונים שליקט בארי, אליעזר הערכות.אחוזים 38.3 עד ו–15 ערבים, פועלים 2,046 שנתי בממוצע היהודי החקלאי במשק24,000 בארץ היו לסטטיסטיקה המחלקה הערכת לפי וסודאנים.46 מצרים היו מהםפועלים 14,000 רק בארץ היו מ–1946 הממשלה נתוני על–פי ואילו זרים, פועליםבאה 1945-1940 בשנים הכלכלה בהתפתחות הגדולה התנופה וממצרים. מלבנוןמבחינה כפופה והיתה הבריטי הצבא של הבסיסים אחד היתה שפלסטין מפני

43Great Britain, 1937. Palestine Royal Commission, ישראל: לארץ המלכותית הוועדה דו"ח ראוMinutes of Evidence: Heard at Public Sessions, London: H. M. Stationary Office,pp. 90-92 (session No. 14, 2 December 1936). MICR.F-318, University of Haifa.

44Government of Palestine, 1930, Report on Immigration, Land Settlement andDevelopment. By Sir John Hope Simpson. London: H. M. Stationary Office, 1930.

Cmd.3686 p. 138.45Government of Palestine, 1946, Survey of Palestine, prepared in December ראו:

1945 and January 1946 for the information of the Anglo-American Committee ofתואמים הנתונים .Inquiry [Jerusalem]: Government Printer 1946 Vol. 1, pp. 213-214אל–עמאר, רפנד

.ס נוף, תל בקרבת מצרים פועלים שכונות על ותיקים של מעדויות שידוע מה את

לעזה. לוד שבין המרחב ובכל הדרומית בשפלה האחרים הבריטיים הצבא ומחנות אל–ח'ראב רפנד.סשהוצא46 ,(4) 1947 מקצועית ואינפורמציה לסטאטיסטיקה בעלון התפרסמו בארי שאסף הנתונים

.1948 בארי גם וראו הכללית; ההסתדרות של לסטטיסטיקה המחלקה על–ידי לאור

[214]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

הצבא ששלטונות לכך הסיבה שזאת נראה, במצרים. הראשית למפקדה לוגיסטיתהקפידו לא וגם המנדט ממשלת עם ותיאום פיקוח ללא עובדים ניידו הבריטיבקרב נבלעו מהם שרבים להניח ויש הובאו, שלשמן העבודות סיום עם להחזירם

הפלסטינית. הערבית האוכלוסייהגבולות בתוך ערבים כפרים מ–200 ביותר מ–1968 החל שנערך בסקרהתקופות מן מצרים מהגרים לאותם עקבות ברוור משה הגיאוגרף מצא ישראל,החוף בשפלת הערביים הכפרים באוכלוסיית העיקרי הגידול כי טען, הוא השונות.כאלה בעיקר השכנות, מהארצות ממהגרים רבה במידה נבע הבריטית בתקופהשכאשר ברוור, טען עוד .(20 :1975 (ברוור והארבעים השלושים בשנות שהגיעומאשר יותר מצרי שהכפר למצוא הופתע ב–1941, 'א 'רג ג בית הכפר את חקרנוסח בגד לבשו הקשישים, במיוחד מהתושבים, מאוד רבים באופיו. פלסטיניבאו אחדים במצרים. נולדו רובם כי לו, אמרו 'א 'רג ג בית אנשי גלביה. מצרים,לארץ–ישראל הסתננו ואחרים הבריטי הצבא עם הראשונה העולם מלחמת לסוף סמוךב–1948 סמוכים. ובכפרים ג'רג'א בבית משפחותיהם לבני והצטרפו מאוחר יותר

עזה. לרצועת ברחו ותושביו הכפר חרבמצרים מהגרים המשיכו ברוור, אומר השנייה, העולם מלחמת אחרי עדבין החוף רצועת שלאורך ובעיירות ובכפרים ובסביבתה ביפו בעיקר להתיישבשנפתחו עבודה מקומות לתפוס בא מצרים מהגרים של האחרון הגל לעזה. יפומצוטט ,1979 ביולי ברוור עם (ראיון הבריטי המלחמתי המאמץ בתקופת לפועלים

.(257 :1988 פיטרס בתוך

ÌȯˆÓ†Ìȯ‚‰Ó†Ì‰È·˘ÂȆ¯˜ÈÚ˘†ÌȯÙÎ

הכפר 1922שם 1944אוכלוסייה באחוזיםאוכלוסייה ריבויג'רג'א 397940137בית

4811,030115ג'ולס9672,380147זרנוגה1,0372,240116ח'רטיה

1,7915,420203יבנה5191,720211קביבה406890119קסטינה

.17 :1975 ברוור מקור:

[215]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

פנים בשום להיות יכול איננו ברוור שמציג באחוזים הרב הגידול כי נראה,שהגיעו מצרים, מהגרים ממצרים. הגירה של רק אלא טבעי, ריבוי של תוצאה(עבאסיה), ביהודיה 'לג'וליה, בג 'אן, דג בבית גם ישבו ל–1944, 1922 בין לארץ.(17 :1975 (ברוור 'ה ג ובפ בסאקיה בספוריה, בסלמה, בסואלמה, ביאזור,

מצרים מהגרים התיישבות על בעל–פה עדויות

על–פי–רוב החוף. שפלת לאורך והמשיכו עזה חבל את הבאים עברו לארץ בהגיעםהיות קבע מישובי כבר לא זה שהתפנו הארץ ובעמקי המישור בחבלי השתקעוהישוב התבצר השיח'ים שלטון בתקופת ועדריהם. בדווים לפגיעות חדירים שהיובמספרים אולם מצרים, הגיעו לשם גם כאמור, ההר. בחבלי הפלסטיני הכפרינקלטו שבהם היעד במחוזות גם ההגירה, תנועות ורישום הואיל יותר.47 קטניםמקום והשבטים המשפחות לתולדות ההאזנה תופסת קיים, שאינו כמעט הבאים,בני בזיכרון האצורים שבעל–פה, סיפורים הקלטת דהיינו, העובדות. בלימוד מיוחדדוגמאות להלן ומהורי–הורים. מהורים אליהם שהועברו סיפורים הנוכחיים, הדורות

אלה: לסיפורים אחדות

דמרה .I

זקן המספר: .1968 חורף ממצרים. מהגרים בידי שנוסד עזה לרצועת מצפון כפר48:45 כבן איש אז עכאשה, למשפחת האחים

יהודים.49 היינו אומרים, קודם, במצרים. פלאחים היינו קודםהתאסלמנו. אחר–כך לעצמה] כת [בני אקואם נהיינו אחר–כךג'דנא] [אבו סבנו אב עבר מתי בדיוק יודעים לא דורות, מכמהבתיה ב–1948. נהרסה דמרה לדמרה. סבנו הלך וממנה לעזהשבע אולי קטן, הכפר היה מאבן. היה המסגד ורק טין היו

משפחת47 בני של שמות מ–70 יותר 1970 משנת שכם של הטלפונים בספר מצא (1980) אבנרימצרי. מוצא על המעידים רי,

.אל–מס

48.199-197 :1975 קרסל ראו המשפחה של השארות יחסי בהקשר המעשה לסיפורנקודת49 היינו, לכאן; ממצרים אבותיהם היגרו בכלל מדוע מסבירים ליהדות הנוגעים בראשית סיפורי

מיתית. היא המוצא

[216]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

פרי, עצי וקצת בעל תבואות מגדלים [יושביו] היו נפש. מאותלאבו מוטור עם ובאר הכפר לכל באר היתה בקר. ורועיםאת ירקות. וגידל פרדס דונם חמישים נטע הוא 'דאללה. גקיבוץ עד וגם מרדכי יד קיבוץ למטבח מוכר היה התוצרתמנג'ד, מדיר–סניד, גם חקלאית] [תוצרת לוקח היה הגיע. דורותליהודים כאח היה להם. ומוכר כפרים ומעוד ג' מה מברברה,עם שנסחפו לאחר [מעזה, שנחזור סידר מרדכי יד ומח'תארהיתר אבינו. עם חזרנו השלושה אנו רק אבל הפליטים] גלרצועת גבול חצה דמרה אדמות את 'באליה. בג ונשארו פחדו

ארז. קיבוץ קם הישראלי ובעברו עזה

כפרית לסביבה אזכור עולה בלבד) חלקי באופן כאן (המובא זה בתיאורהחוף בשפלת מכבר לא זה נאחזו אשר הנילוס, עמק יוצאי פלאחים מיישביה שכלבעל חקלאות על בדוחק והתקיימו בתים כאן הקימו הם מיושב. ריקה שמצאוההתחקה קרסל בשכנותם. היהודים להתיישבות הודות מצבם ששפר עד בקר, וגידולבתי נראו איך ושאלם הללו בכפרים נערים שהיו מי של מוקדמים זיכרונות אחרהמקום לתנאי לסגל הטיבו הם כי התברר, הוריהם. של העיבוד ושטחי ילדותםהקשו זאת, לעומת במצרים. הורגלו שבה ובלבנים', 'בחומר הבנייה שיטת את

שלחין. בחקלאות שהורגלו היות כאן החקלאות תנאי עליהם

גה) (זרנ זרנוקה .II

הורי, עם לפרקים ביקרתי ילד, בעודי הארבעים, שנות 'בראשית קרסל: מ. ג. מעידשמענו שם זרנוקה. השכן בכפר כיתתי ובני מורי ועם ברנר, גבעת קיבוץ תושבימשפחות בחרו כיצד יותר. מוקדם בשנים עשרות כפרם, של ראשיתו על ממארחינומשפחת בבית ביקרתי50 1987 בנובמבר לישובם. מקום ממצרים, מהגרים מייסדיו,העיר בעיבורי המרווח בביתם 'באליה, ג הפליטים מחנה יושבי הפעם אבו–אחמד,הסיפור ואת ילד בהיותי בזרנוקה ביקורי את שהזכירו לדברי, בתגובה עזה.

שלהלן:' הדברים את לי סיפרו בלבי, ושמרתי אז ששמעתי

שלום.50 של בשליחות הר, פול פרופסור בלוויית

[217]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

[אג'דאדנא] שסבותינו כפרינו בני בין היא שבעל–פה מסורת אכן,נאקה, נשאה מטענם את ממצרים. ברגל משפחותיהם עם באוהנאקה פתחה כשלפתע שבועות, ואולי ימים הולכים היו וכךשחיפשו מובן מוגדר.51 כיוון ללא תתמטר] ארת

.[ס בריצה

הרגישו קודם להמליט. כרעה שבו המקום עד עקבותיה אחרלהמשיך לאלצה יכלו לא ההמלטה שאחרי מפני אבודיםלאן וחשבו, וחיכו במקום זמני מרבץ לה ריפדו אז ולהובילם.ובסדר פנוי שהמקום והחליטו, סביב הסתכלו למהר? ישאללה, רצון שזהו הבינו מהנאקה, ממנה, לבית. להם לעשותו

מטענם. את פרקו ושם

שמשמעה זראניק), (ר' זרנוק מהמלה גזור זרנוקה, לכפרם, שבחרו השםשאותה לנאקה, שנתנו הכינוי היה שזה ההסבר את הציע הדוברים אחד מים. תעלתבשולי השקיה מי אמת לצד עשב מלחכת בהיותה ממצרים בצאתם ואספו מצאויבנה, הכפרים אז והתבססו נוסדו לזרנוקה ממערב רב לא במרחק הנהר. עמקכי ב–1893, העיד (Baldensperger) באלדנספרגר פיליפ הנוסע וקביבה. בשיתמהתושבים שונים והם מצרים הם הארץ בדרום אחרים וכפרים קביבה זרנוקה, תושביממזרח .(Baldensperger 1893: 314) ריין'

.'מס הפלאחים בפי ומכונים האחרים

ושחמה. מר'אר הישנה,52 ועאקר החדשה עאקר והתפתחו נוסדו לזרנוקה ומדרוםלשחמה.53 פרט הללו, הכפרים את זכרו המשפחה זקני

שחמה .III

זה כפר תמונת בלבד. מעטים של לאוזניהם שהגיע או נשכח, שחמה של שמהפרוץ עם ,1947 בסתיו תושביו. את ופגשו בו שביקרו ברנר, גבעת לחברי זכורהשומר טיטלבאום, יוסף הזה הכפר ליד נרצח למלחמה, שקדמו הדמים מאורעותמתהווה ישוב זה שהיה זוכרים ברנר גבעת ותיקי ברנר. גבעת של הרכוב השדות

לעתים51 מה, מרחק לרוץ נוטות הן קשורות, אינן אם ידועה: תכונה להמליט שעתן קרבה אשר לנאקותממליטות. שהן לפני קילומטרים, כמה

לפרוש52 לחדשות שגרם מה ביניהן, הסתדרו לא לפניהן שהגיעו ומשפחות מקרוב זה שבאו משפחותראשון על–פני וחלף מיפו שהוליך הראשי, הכביש לצד מערבה, ק"מ כשני של במרחק ולהתיישב

למצרים. והלאה לעזה קטרה דרך ומשם ורחובות חנין) (ואדי נס–ציונה קרא), (עיון לציוןהמצרית.53 בערבית אשה אחורי שומן וגם הגמל דבשת שומן היא ושחמה שומן, היא 'שחם' משמעות

[218]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

בבניין הועסקו רובם למגוריהם. שבנו טין ובתי לעצמם חפרו שמתיישביו באר ובותל–נוף.54 הבריטי התעופה בשדה אחזקה בשירותי ואחר–כך,

ומר'אר קטרה .IV

החל גדרה שדות שומרי 'ואריש, הג זקני מפי קרסל רשם למר'אר בנוגע פרטיםלשלטון האחרונות בשנים שבאו המצרים המוני מבין כי שסיפרו, מ–1890אלתרו בו לגור מקום למצוא שהתקשו מי האנגלים שלטון וראשית העוסמאניםבקירות פתחיהן את שסגרו לאחר הללו, הכורכר (מר'אר) מערות את למגוריהםרובצים ארוה]

.[המס אותם למצוא יכולת הראשונה העולם מלחמת לפרוץ 'סמוך טין.

מוחמד עאמר (מתאר מזבל' זול היה העבודה ושכר עבודה, לכל מוכנים מקום, בכלבפני תיאר גדרה, מייסדי לביל"ויים שני דור סברדלוב, שלום .(1967 'רושי, ג

ילדותו: בימי שהכיר המושבה של הערבית סביבתה את (1968) קרסל

עשרין הציני: הביטוי נקוט היה הסביבה ערביי לבין בינינובעשרה מצרים [עשרים אל–יום פי קרש בעשרה ארוה

.מס

ומשבאו השלטון, במורא הורגלו הולדתם במקומות ביום]. גרושלאדון]. הכניעות של התרבותי [מהקשר השתחררו טרם אלינוהקיבוצים למדו. לאט–לאט אך הרבה, לעצמם ביקשו לא הםחוצפה. להם הביאו באומללותם, ההתחשבות יחס עם בסביבה,ראשונים הם היו בכבודם, יכיר הערבי–מוסלמי שהציבור כדינגדנו התלכדות לעורר ולאומניות, דתיות נימות על לפרוט

[היהודים].

על בספרו גדרה, שדות משומרי 'רושי, ג מוחמד עאמר שיח' כך על הוסיףמר'אר: משתכני עם מתמיד לחיכוך קבוצתו את שהביאו תפקידו, קשיי

של54 הראשונה במחצית שבאו המצרים, צאצאי מרובים החוף 'בעמק :(139 :1947) כותב ושיץ יוסףמזכירות ביפו) כביר אבו סכנת (כגון שלמות שכונות עלי. מחמט של צבאותיו בעקבות הי"ט המאההאחרון, הדור באי אצל עסקית. פעילות ביתר הזה היסוד מצטיין עדיין בכפרים וגם המצרי המקור אתבארץ–ישראל.' מערבים [השונים] המוצא הבדלי מורגשים ובדואר), (ברכבת מקצועיים מצרים פועלים

לוב. ערביי על מתייחס (בורקה) שכם במחוז שכפר במחקרו, העלה ושיץ

[219]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

מת'להם מן קרש. בלא אג'ו אלי ארוה.אל–מס כאנו אל–ואקחין

בח'וסהם? אש 'לאנין, ג ח כאנוש מא אל–יהוד ומן 'אפו חמשכמותם חצופים: היו שחוקה אגורה בלא שהגיעו (המצריםואילו [לגנוב], פחדו קטרה] כפריי = ממצרים הבאים [ותיקילרובם להם?). היה אכפת מה ביישנים; היו לא היהודים מןחרשו למחיה, קרקע די שחסרו והיות משלהם חלקות היו לאמחרשות רתמו שכר; תמורת קטרה איכרי בשביל אדמותבסיס את להקים הבריטים משהתחילו ופרדות. לחמוריםגל היה בניין. כפועלי בשבילם מר'אר פלאחי עבדו תל–נוףהתקינו אנשיו וגם האנגלים, בימי למר'אר שהגיע נוסף, הגירהשהגיעו מצרים, גרו כבר במערות למגורים. כורכר מערות להםגדרות הקימו שהגיעו הראשונים יותר. מוקדם אחדות שניםמצויות [הן המערות פתחי את לחסום צבר ומשוכות ענפיםמטין חדרים חדרים בנו בתוכן, ואחר–כך, היום], עד שם[למרגלות למטה הדרך שליד מהשטח בהמות על שעמסומערות, נמצאו לא כבר להגיע שהמשיכו לפלאחים הגבעה].של העיבוד חלקות ליד או בכביש, הגובל בשטח בנו הם ולכןענפים של בגג אותם וכיסו טין קירות הקימו וגדרה. קטרההקרקע את עיבדו כבר למר'אר שהגיעו הראשונים וטין.נמאס לראשונים לחדשים. חלקות הותירו ולא שסביבהבאו לא עצמם שהם כאילו ארוה',

.'מס אותם כינו מהחדשים.

ר..אל–מס מן

כניעותם על הרף, ללא שנמשך ההגירה לחץ על מלמד שלמעלה הדברים נוסחהוותיק הישוב כלפי הגוברת תעוזתם על ואחר–כך המהגרים, שבין החדשים שלעוניים. נוכח אליהם אהדה שגילו יהודיים ישובים כלפי וביתר–שאת ויהודי) (ערביעמק כפרי של הדיור תרבות בסיגול שגילו הרבה התושייה על אנו לומדים כן(חושות) בתבן מעורב טין של מבנים להקים מיהרו הם החדש. מקומם לתנאי הנילוסהמתחדש היהודי והישוב הבריטי הצבא מצבם. ששפר עד שבמועט, במועט והסתפקובהדרגה שפרו ולחיסכון במועט להסתפקות שגילו, לחריצות והודות אותם, העסיקו

חייהם. תנאי

[220]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

אל–קדימה ועאקר אל–ג'דידה עאקר .V

עאקר ברנר, גבעת קיבוץ ותיקי בעדויות המחוזקת 'רושי, ג סאלם עדות על–פיהיה תחילה בתיה. מזכרת היא הביל"ויית, לעקרון סמוך ששכן הוותיק הכפר נקראלפלאחי שנספחו ממצרים המהגרים ראשוני הקימו שאותו אל-קדימה, עאקר הכפרוהקימו החדשים ממנו יצאו הוותיקים) עם וריב חיכוך (לאחר יותר ומאוחר האזור,בשירות שכירות בעבודות לפרנסתם עסקו החדשים לכפר. ממערב לעצמם בתיםשל הטין בתי לעומת אבן, בתי לעצמם הקימו לכן יפות. להכנסות והגיעו הבריטיםהחדשים, כן לא עקרון. איכרי עם טוב בקשר היו הוותיקים הוותיק. החקלאי הכפר

ליהודים. דבר חבו שלא

חנין ואדי — ציונה נס .VI

בעקבות פרדסים, לנטוע יהודים מתיישבים החלו הראשונה העולם מלחמת אחרילאהרוני סיפר ציונה, נס לראשוני נכד זייצוב, עמי יפו. באזור ההדרים ענף הצלחתפועלים של זרם בעקבותיהם הביאו להדרים והביקוש ההצלחה כי ,(2004 (פברוארהם העשרים. שנות בראשית הגיעו המצרים ראשוני בקטיף. לעבוד שבאו ממצריםלמשפחת צאצא ביי, אל–רחמן עבד מצרי, ממוצא קרקעות בעל של לחסותו זכוגבעה על ניצב הביי של ארמונו פאשא. אבראהים של הצבא עם שהגיעה אליטהובו גן היה ולידו אירופי–אוריינטלי, בסגנון בנוי והיה ציונה נס המושבה בפאתימאזור וחלקם עיד

.הס מן חלקם המצרים, הפועלים אחרים. ובעלי–חיים טווסים

היהודים בפרדסי עבדו הם הגבעה. לרגלי מפח מבנים לעצמם הקימו הדלתה,השלטונות במקום. להשתקע כדי באו כולם משפחותיהם. את בהדרגה והביאומוסדרת. בלתי שהיתה אף–על–פי הזאת מההגירה להתעלם העדיפו הבריטייםוערב 'ראב אל–ח רפנד

.ס חנין, ואדי — הסמוכים מהכפרים הפלסטינים הערבים

ונחותים. זרים בהם ראו — שפון) הטמפלרית למושבה סמוך שצמח (ישוב שבוןמעורבים היו לא המצרים בהם. התחתנו ולא לכפריהם להיכנס מהם מנעו הםב–1939-1936 הערבי המרד באירועי השתתפו ולא היהודי הישוב נגד בפעילות

עזה. לרצועת גורשו 1948 מלחמת במהלך כרגיל. לעבוד והמשיכובאותן ציונה נס סביב מצרים מהגרים של התיישבות על למידע נוסף מקורליהושע גרזובסקי יהודה כתב למשל, כך, המושבה. בני שהותירו תכתובת היא שנים

:1889 בדצמבר ב–18 (ברזילי) אייזנשטט

[221]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

נקרא למושבה, צפונית בחורבנו שעמד סרפנד הערבי הכפררב גדול לכפר והיה אל–ח'ראב] רפנד

.[ס חריב סרפנד עתה

עשרות כאן. התיישבו מצריות ומשפחות רבים בדווים מימדים.ביאזור, דג'אן], [בית דגון בבית התלקטו משפחות של רבות[עאקר] בעגר אל–עמאר] רפנד

.[ס עמר בסרפנד בספריה,

אחרים.55 ובמקומות

ורמלה לוד הערים .VI

מיקומן שכן ורמלה, לוד של הוותיקה לאוכלוסייתן קשות היו השיח'ים שלטון שנותסוק התנהל לוד–רמלה בעיבורי ועדריהם. רועים של חדירה על הקל במישורלאזור הכניסה משנחסמה באזור. לחקלאות חמורים נזקים גרם וקיומו אל–ברין,56רבים המצרים. הפלאחים של בואם את הדבר האיץ הבדווים עדרי בפני המרכזמצוא לעת חקלאים היו הבאים בין הערים. בעיבורי ולהתפרס לבוא התחילו מהםכשכירים לעבוד יצאו ומשם לסתריה, נעאנה בין שהתנחלו היו צאן. מגדלי וגםהצפיפות מזדמנות. בניין ובעבודות העיר בשוקי שכניהם, של ובבוסתנים בשדותבכל במהגרים נעזרו שהם נזכרים, הערבית רמלה ותיקי מעיקה. היתה ברחובותשהם ועל עבודה כל לקבל מוכנים שהם על בלבם אותם מבזים היו אך עבודה,לעומת לשיר שנהגו לעג שירי זכרו שעוד הוותיקים בין היו באשפה. נובריםחי ואני טנטא, (עירי אל–עואנטה' פי עאיש ואנא טנטא 'בלדי לדוגמה: המצרים,אל התייחס ב–1968, ברמלה המוסלמי הוועד ראש תאג'י, מוחמד גם בעואנטה).ואל–ר'זאזוה אפריקיה 'ר'זה באומרו: גדולים, במספרים בעיר אז נראו ששוב העזתים,פלסטינים לא כלומר, אפריקניים) והעזתים לאפריקה שייכת (עזה אפריקיין'

מלעיג). כינוי הוא ('אפריקי' כמונו ואסיאתים

55.67-66 ג: 1932 דרויאנוב אצל מובאדמשק;56 בפאשאליק הגדול המקנה שוק היה במערב) וסיני במזרח (הסורי–ירדני המדבריות' שני 'שוק

ומה הקטן, בשוק עצרו בדרך במצרים. האזור, של הגדול לשוק הובלו במזרח שנאספו וגמלים מקנהגרמו ורמלה לוד איכרי של העיבוד חלקות על–פני כשחלפו מערבה. בדרכו המשיך כאן נמכר שלאאל–ברין סוק הרחקת היתה ללבאנט בשובם העוסמאנים שנקטו החירום מפעולות אחת רב. לנזק.1995 ובן–דוד קרסל ראו נוספים, לפרטים באר–שבע. הדרומיים, שוליה אל פלסטין ממרכז

[222]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

עארה וואדי הארץ מרכז עיירות .VII

בין ושיעורם אחוז, בכ–35 מסתכם המשולש בישובי המצרים המהגרים שיעורהיסטוריים שורשים שלהם האלה, הכפרים ותיקי יותר.57 אף גדול עארה ואדי כפרייכן, לפני בשומרון. בהרי מושבם ממקומות בהם לגור ירדו בפלסטין, עמוקיםולזרוע שדות לעבד כדי מושבם מכפרי באביב לרדת נהגו ה–19 המאה במהלךלהתיישב עברו ממנהגם, שינו העוסמאנים שיבת לאחר רק בשפלה. קיץ תבואותסייעו כפיים עבודות ובשאר השדות בעיבוד הבתים, בבניין ובעמקים. בשפלהזולים חרוצים, פועלים — לידם שהתנחלו לשעבר בדווים של משפחות וביד בידםכי סיפר, קרע מכפר ארוה

.מס מוחמד עורך–הדין ממצרים. שמוצאם ומיומנים

שרשמנו,58 עדויות על–פי שנה. וחמישים מאה בן יוחסין אילן שומרת משפחתועבאסיה העיר יוצאי מצרים כולם היו גדול, כפר פעם שהיתה יהודיה, מייסדיקרע, כפר עארה, ערערה, אל–פחם, אם עארה: ואדי בכפרי הדלתה. באזור ובנותיהממצרים שמוצאן משפחות מאות יש — קלאנסוה טייבה, קאסם, כפר ובמשולש:היו אצלם המקובלת המסורת לפי פאשא. אבראהים של הכיבוש חילות עם שבאולדפוס שריד המצרי.59 הצבא נסיגת לאחר ונשארו בצבא גמלים מובילי אבותיהםבעארה המקומיות בבחירות השתקף שנה, וחמישים כמאה לפני שנטבע ההם, הימים

60.2003 באוקטובר וערערה

הערבית יפו .VIII

ראויים בה המצרים ומקום העוסמאנים שיבת מאז שצמחה כפי הערבית יפו הוויית(PEF) ישראל ארץ לחקירת הבריטית הקרן של יפו אזור מפת על–פי יסודי. למחקרמופיעה ריה

.מס סכנה העיר: חלקי ברוב סכנאת) רבים: (סכנה, מצריות שכונות היו

57.1999 יוני בעל–פה, מסירה המשולש, תושב כבהא, טפא.מס ד"ר על–פי

עקל58 מוחמד ד"ר המשולש: בכפרי מיודעים על–פי אהרוני ;1973 סתיו בג'לג'וליה, מחקר אגב קרסל,.(2003 (דצמבר ברטעה כבהא, ריאד ;(2004 (ינואר ערערה זרקה, אבו ואשרף

ב–59.1985 אהרוני עם בשיחה ארוה.מס מוחמד

חמולת60 כקואליציה. ארוה.המס משפחות להתאגדות גרעין שהיוותה זרקה, אבו חמולת זכתה בבחירות

רבות שנים החזיקה אשר חג'אזי, ממוצא שבט על המתייחסת יונס, חמולת את הביסה זרקה אבובחזותם ניכרים שביניהם מצרים יוצאי עארה, ואדי אזור תושבי עדויות על–פי המועצה. בראשותלקיצוניות פחות ונתפשים עסקים עשות מיטיבים הם ופוליטיים: כלכליים חברתיים, באפיונים וגםאשרף עם בעל–פה תקשורת (על–פי האסלאמית בתנועה הצפוני הפלג של אל–פחם' אם 'נראטיב כגון

.(2000 פברואר זרקה, אבו

[223]

לאורך ושוכנת 'Egyptian Village' בשם מ–1863 (Bedford) בדפורד של במפהשוכנות חמאד וסכנת כביר אבו סכנת העתיק; המסלמי הקברות לבית ממערב החוף,עם שבאו מצרים בידי נוסדו הן מדרום. — אל–דרויש וסכנת העתיקה, לעיר מצפוןצאצאי בידי נוסדה היא, כן כשמה אל–עביד, סכנת פאשא. אבראהים של צבאומזרח מדרום ראה בביקוריו טובלר .(131 :1926 (טולקובסקי עור שחורי עבדיםבמקום שנותרו או מדיכוי שברחו במצרים, מיושב נמוכות חושות של רובע לעירהאדמירליות במפת קופטים שצוין של כפר ראה לעיר מצפון המצרים. נסיגת לאחרTobler בתוך: וכן הבריטית, האדמירליות בדפורד, (מפת מצרית כמושבה הבריטיתמצרים בידי נבנו רבים בתים כי שיק, קונראד מסר 1880 בסוף .(1853-1854: 615

סנדל למפת במקרא מצוי הסכנאת של מלא פירוט .(Schick 1880: 167-168)אל–עג'מי, אבראהים, שיח' סח'נה, רשיד, מהן: אחת–עשרה נמנות ושם עצמה, ובמפהצורפה המפה סמיל. אל–דניאת, אל–ארעין, כביר, אבו אל–תרכ, דרויש, אל–ג'בליה,משנת ארץ–ישראל לחקירת הגרמנית הקרן ברבעון שוורץ של למאמר כנספחביפו ותיקים תושבים 61.(Sandel 1876: 129-131; 1880: 44-51, op. p. 44) 1880מכפר לו בא ששמו מנשיה, חוף על מצרי דייגים כפר היה (א)רשיד כי מספרים,

הנילוס. של המזרחית הזרוע שעל רשיד, תושביו, של המוצאהאתנית הזהות אודות על רב מידע כלול יפו של השרעי בית–הדין ברישומישל השתלבותם על עדות מספקים והם בעיר, האוכלוסייה של הגיאוגרפי והמוצאממצרים מהגרים המקומיים. והחברתיים הכלכליים בחיים המצרים המהגריםרי.מס מוצאם: מקומות על המעידים שמות תחת בית–הדין ברישומי נזכרים

הישן המרחץ בית ברחוב כי לדוגמה, מהם, ועולה ועוד, 'בלי ג עידי,.ס דמיאטי,

של מדגמית בדיקה מצרים. מהגרים של גדול ריכוז היה אל–קדים) אל–חמאם (ח'ט1228-1227 / 1813-1812 ,1215-1214 / 1800-1799 מהשנים 'ל סג כרכילצורך הדין בבית הופיעו אלו בשנים כי העלתה, 1242-1241 / ו–1826-1825שזוהו עדים ו–32 אפוטרופסים 23 כלות, 39 חתנים, 37 נישואים הסכמי עריכתשונות תקופות משלוש סג'ל כרכי בדק (Wilkins 1996: 96-99) וילקינס כמצרים.מרעה אדמות ברכישת להשקיע העדיפו המצרים כי ומצא, ה–19, המאה בתחילתזה ממצא העיר. בתוך וחנויות מגורים בתי רכישת פני על לעיר מחוץ ובוסתניםהלוויין בשכונות ממצרים, מהגרים של החקלאית ההתיישבות את אולי, מסביר,

יפו. סביב (סכנאת)

61.61-60 :1985 קרק אצל בהרחבה ראו

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

[224]

האוכלוסייה בקרב המצרים נטמעו רבות, שנים אחרי דבר, של בסופו כי נראה,ביפו: ביקורו לאחר כתב באלדנספרגר פיליפ המקומית.

לא מיוצגים ערבית, היא בעיקרה כי אף היום, של 'באוכלוסייה[...] ומצרים. פלסטינים ערבים רובם עמים, וחמישה מעשרים פחותהמצרים, בין כלל בדרך חיים אל–עביד השיח' בהנהגת הכושים,האוכלוסייה המשווה. לקו שמצפון שונות מארצות מוצאם כי אףחוק על–פי שוחררו או מאדוניהם, שברחו מעבדים מורכבת הכושיתיכולים ואינם כאן שנתקעו הרגל עולי מבין שהם או העבדים, שחרורכי ואף סכנה הנקראות בשכונות חיים המצרים לארצותיהם. לשובמלבושיהם.' צורת על שומרים הם שנה כשבעים כאן נמצאים הם

.(Baldensperger 1893: 313)

(שמעוני מצרית שכולה יפו של שכונה אבו–כביר היתה ה–20 המאה בראשיתתושביה) של המוצא עיירת כשם (ששמה השכונה נוסדה שבה בתקופה .(106 :1947'לג'וליה, ג 'ה, בפג המצרים סכנאת ליפו מצפון רבים לא קילומטרים במרחק קמובקרקעות נאחזו אלה כפרים שישה אנשי וסלמה. מונס שיח' סמיל, [א]מלבס,ההר, חבל תושבי לבעליהן, אפשרו ולא הקיץ) יבולי אסיף (לאחר עונתית מוברותחמד שיח' תפס לפתח–תקווה סמוך הירקון ליד .(1951 הדני (עבר ולעבדן לחזורגם שכן ליפו מצפון .(6 :1949 (גרנובסקי גדול קרקע גוש על חזקה רי

.אל–מס

במצרים.62 אבותיהם כמו ג'מוסים בגידול עסקו הם 'מוסין. אל–ג ערב של כפרםהם אף הגיעו ופתח–תקווה, להרצליה יפו שבין באזור שהתגוררו כשכ, אבו ערב

.(175 :1936 צבי (בן ממצרים המסורת על–פיעשרות (כמה שבעיר הקטנה המצרים בקהילת אהרוני שערך גישוש מסעמכנים הם העדה זקן את המשותף. המוצא הוא ביניהן המחבר כי העלה, חמאאל)המאה של ה–40 בשנות שבהם האחרונים בנפרד, איש איש הגיעו ולפלסטין עמדה,

:(2004 (פברואר מספר ,85 בן חלאף, מוחמד אבו העמדה, החולפת.

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

טוען,62 צבי בן בתל–אביב. סרוק ובן ז'בוטינסקי גבירול, אבן ארלוזורוב, הרחובות שבין הגוש היום.175 :1936 צבי בן ראו המצרי. למוצאם נוספת עדות חוארת', מוואדי באו כי

[225]

ברכיבה היבשה בדרך ב–1945 הגעתי הדלתה. מאזור פלאח אניבאזור אל–מנופיה שבמחוז אל–קום, שיבין מהכפר בהמה, עלוהחלטתי וטובה מצויה בארץ הפרנסה כי שמעתי הדלתה.חזרה, ואגורש אתפס שמא מחשש ברכבת נסעתי לא לנסות.פגשתי לקנטרה הגעתי כאשר כניסה. תעודות לי היו לא כייחד לפלסטין. מועדות ופניהם הכרתי שלא נוספים מצרים שםתושב יהודי אצל בפרדס לעבוד התחלתי ליפו. הגענובבתי–הקפה, מתו מהם רבים הצליחו. כולם לא ראשון–לציון.שהדרדרו והיו גג קורת להם היתה לא ומכר, קרוב להם היה לאהבאתי כאן, שהסתדרו מאלה אחד אני ולקלפים. לאלכוהול

משפחה. והקמתי מעכו לבנוני ממוצא אשה

ובאופן העיר, שבעיבורי הפתוח בשטח להתנחל ממצרים הבאים נטו פעםהעליונה שבמצרים סוהאג ממחוז דין אבו משפחת בני לעצמם. שכונות יצרו הזהולשתיית לשיחות ונפגשים משלהם ב'מתחם' מתגוררים סודאן, מגבול הרחק לאעאידה

.ס בין מבחינים הם עצמם לבין בינם הבתים. שבין ברחבה לסככה מתחת קפה

הדלתה). אזור — התחתונה מצרים (יוצאי פלאחים לבין העליונה) מצרים (יוצאיוחזרו עיד

.בס מוצאם כפר עם משפחה קשרי חידשו מצרים עם השלום חוזה מאז

ששם. בקרוביהם להתחתןבתפריט לא כלשהם, חיצוניים בסממנים ביטוי לידי באה לא שלהם המצריותמוכרת, לא לתרבות קרבה בתחושת בעיקר אלא הדיבור, בלהג ולא בלבוש ולאלמבוגרים בכבוד להתייחס יודעים המצרים כי אומר, העמדה של חתנו בדם. משהוזה את זה מכירים המצרים כי אומר, העמדה של בנו יא–עם. במלה אליהם ופוניםבאו מהיכן יודעים הצעיר הדור בני כל לא אבל לזה. זה יותר קרובים ומרגישיםלגבי העדפה לו אין ומתי. הגיע מהיכן לילדיו מספר לא שאבא טעות זו הוריהם.מצרית ממשפחה בחורה עם בנישואים יתרון רואה בהחלט הוא אבל נישואים,סכסוכים ופותרים רעהו עם איש טוב מסתדרים ביפו המצרים כי אומר, הוא מוכרת.

ביניהם. ומחלוקותלתרבות מסוימת חיבה ושיש מצרית אחווה מעין שקיימת הוא, הרושםיכולים אינם אבל מצרים, עצמם את מרגישים הם כי האומרים צעירים יש המצרית.למצרים לנסוע אוהב הוא כי אמר, מהם אחד מצריותם. מתבטאת במה במדויק לומרשהוא לאחר בנסיעותיו. בבעיות נתקל לא הוא סוהאג. במחוז קרוביו את ולבקר

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

[226]

הבילויים את אוהב הוא כי בקאהיר, לבלות הולך הוא הרחוקים קרוביו את מבקרשהלכו היו לביקורים מצרים עם הגבול פתיחת לאחר מציעה. שהעיר הלילייםהמשפחה. באדמות וביקר קרובים פגש הולדתו, לכפר נסע העמדה קרובים. לחפשלחיוב התרשמו לסוהאג שהלכו אלה אולם בעיניו. חן מצאה לא שם החיים רמת

מהאווירה. והן מהחקלאות הן

ראשוניות והבחנות למחקר שאלות

האתנולוגיים הכלכליים, החברתיים, בעניינים לגעת יוכל ייפתח, אם חדש מחקרוהוחתמו התאקלמו התקבלו, כיצד לפלסטין: המצרים בהגירת הקשורים והלשונייםמהגרים של מצבם שונה מוצאם. ארץ בתרבות אותה שהחתימו או הארץ, בתרבותשאל באוכלוסיות והנבלעים יחידים הבאים מהגרים של ממצבם בהמוניהם הבאיםשכחת כדי עד שפתן, את על–פי–רוב, מסגלים, האחרונים אלה באים.63 הם קרבןחיי המקיימות דיבור, הרגלי איתן המביאות מהגרים קבוצות מוצאם. ארץ שפתואף לשרוד מסוגלות להן, המיוחדים תרבות מרכיבי והמשמרות סגורים קהילהשל דיאלקטים של בצוותא קיום ולגוונן. ותרבותו הקולט המקום שפת על להשפיעבאזור לדוגמה, הדבר, כך מעטות. לא בארצות שכיח אלה עם אלה הדרים עמיםשפת יותר שכיחה החוף ובשפלת קביליה שפות ההר באזורי נוהגות שבו המר'רב,של המלים ומאוצר הדיבור מלהג העבודה, משיטות אפוא מה הערבי.64 הכובשעל נדון, הבאים בעמודים בפלסטין?65 לאיתור ניתן ועדיין הועתק מצרים כפריימצרים ובדווים פלאחים הגירת תופעת של היבטים בשני בלבד, המזלג קצהתרבות מדעי: למחקר פוריה כקרקע להערכתנו, להתגלות, העשויים לפלסטין,ואופי דהיום; פלסטין ערביי אוכלוסיית בקרב הנוהגת (נומנקלטורה) השמות

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

בהמשך63 ונבלע בנגב לשיח' לעבדות נמכר בסודאן, משבטו שנחטף פרט — עביד) (ר' העבד כמקרהוקרסל רביעה אבו בר–צבי, וכן ,32-30 :1976 קרסל ראו (חבאבו), בעליו של ובתרבות באוכלוסייה

.85-83 :1988ושמדעני64 קבילי רוב בה שיש ההררית, באלג'יריה מחוז עיר — 20.4.1980 תיזי–אוזו, אירועי על

ראו (הערבי), השלטון התנגדות חרף בכתב, המקום שפות את לשמר טרחו בה הקיימת האוניברסיטהכשפה הברברי עמה בשפת רשמית אלג'יריה הכירה 2002 מארס בחודש רק .Goodman 2002

המדינה. של רשמיתכדי65 דיים נבדלים נשארו הם כי למדנו, ההיסטורית בבגדאד הדיבור להגי על בלנק חיים של ממחקרו

ראו יהודים. שהם ובין נוצרים שהם בין מוסלמים, שהם בין הדוברים, של זהותם את ולהסגיר לייחד.Blanc 1964

[227]

ותיקים בין לאריסים, קרקע בעלי בין בפלסטין שהתפתחו האגרריים היחסיםאחרים מרבים שניים רק כמובן הם אלה היבטים לפלאחים. בדוויים ובין לחדשים'מתאבן' בבחינת כאן מובאים והם לפלסטין, המצרים הגירת של בהקשר העוליםיותר. ומעמיק שיטתי למחקר עניין בהם ימצאו שאולי ולסטודנטים, לחוקרים

משפחה ושמות שמות

שמות של מבחירה המשפחות, משמות נומנקלטורה: ממחקר ללמוד אפשר מהמשתקפים כמה עד ממצרים?66 הבאים שייסדו הישובים מכינויי לילדים, פרטייםמצרים ליוצאי האופייניים קטגוריים משפחה שמות בשמות? בשוני המוצא הבדליריין'

.'מס במקום יש כי אומרים ביפו, אבל ארוה'.67

.ו'מס רי',

.'אל–מס הם בפלסטין

הסיבה עארה. ובוואדי במשולש מתגוררים ארוה'.ה'מס ואילו מצרים), (אנשים

והעריקים המהגרים לצאצאי משתייכים אינם יפו של שהמצרים היא, להבחנהשל הארבעים בשנות הגיעו אלא ובעקבותיו, פאשא אבראהים עם שבאו ממצריםהשונים מאזוריה המהגרים של למוצאם עדות הבריטי. המנדט ימי הקודמת, המאהעארה וואדי החוף שפלת כפריי בין שכיחים שהיו בשמות למצוא אפשר מצרים שלשבדלתת טנטא העיר אזור יוצאי היינו טמטאוי), (או 'טנטאוי' הנגב: בדוויי בין וגםיוצאי 'אבו–סויס', הדלתא; שבמזרח קרין העיר סביבות יוצאי 'אל–קרינאוי', הנהר;שממערב שלופה העיירה יוצאי 'שלאלפה', וברבים 'שלופי' סואץ; תעלת אזורמהעיר 'בנהי', שבדלתא; דמנהור העיר סביבת יוצאי 'דמנהורי' סואץ; לתעלתובשנות לעזה הגיעו אשר אל–ר'רביה, שבמחוז כברית הכפר יוצאי 'כבריתי', בנהא;וחברתית כלכלית מבחינה התבססו ושם לעקבה עברו ה–19 המאה של השמוניםהעליונה; מצרים יוצאי (ח'ויטאת), עידיין'

.'ס הירדני; בממשל בכירות עמדות ותפסו

מאזור שבאו 'טורסינא', סיני; האי חצי מערב שבצפון קטיה אזור יוצאי 'קטאטוה'תהאמי, דין, אבו ח'לאף, למשל, הן, מצרי ממוצא יפואיות משפחות סיני. הריוצאי ה'טראבלסייה' משפחות ניכרות ברמלה הג'ואריש בין חנון. בנדארי,ממצרים, לארץ שבאו מי נקראו 'מר'ארבה' וברבים 'מר'רבי' בלוב. טריפוליטניהביריחו גם היו קטנות מצריות קהילות (לוב). מהמר'רב אליה שהגיעו לאחר

ובבאר–שבע.

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

66.Borg and Kressel 2001 למשל ראוניסיון67 מתוך (נבזה), גנאי ככינוי בהם דבק שהשם מי ויש ארוה,

.מס או רי

.אל–מס בשם שבחרו מי יש

זרותם. על להצביע המקומיים של

[228]

הבהיר עורם בגון ובעיקר אחדות, מבחינות המצרים התבלטו הנגב בדוויי ביןאת סמוקים. או אדמדמים משמע 'חמראן', בכינוי לכך התייחסו והמקומיים יחסית,חיל הרפתקת כי אף הכהים. או השחומים היינו 'אל–סמראן', הבדווים כינו עצמםקטגורי כינוי פאשא' אבראהים 'עסאכר השם נותר ב–1840, תמה המצרי המשלוחליד ממצרים בדרך תחנתם מקום לזכר 'קלאעיה', הכינוי גם כמו ממצרים, לבאיםשבטי בין מצרים יוצאות משפחות המזהה לשוני מבחין יונס. ח'אן (מצודת) קלעתבארי, בדר, אחמד, למשל כמו שכיח, פרטי שם עם 'אבו' של הצירוף הוא הנגבעאיש, עאבד, סעד, וילח,

.ס מטיר, חמד, חאמד, זאיד, האני, ג'ראד, ג'עפר, ג'אבר,

ועוד.68 ביח.ס עראר, ר'אנם, עאמר,

אגרריים יחסים

זמן באותו ששררה מזו שונה היתה ה–19 המאה של במצרים השלטונית התרבותוכדומה הצריכה התזונה, המגורים, תרבות העבודה, תרבות גם אל–שאם. בבלאדלהגיע שהקדימו הפלאחים אלפי כאן. ששררו מאלה מאוד נבדלו הנילוס עמק שליחסית פנויה היתה אשר צפונה, שמעזה החוף רצועת של לאורכה כאמור, נאחזו,מובנת. בהסתייגות ממצרים הבאים את קיבלו הוותיקים הארץ אוכלוסי מתושבים.בעבר בחלקן נזרעו פנויות, אותן מצאו שהמהגרים הדרומית, החוף שפלת קרקעותבגלל מהן התרחקו הם אבל ההר, אזורי כפריי בידי חורף בתבואות רחוק היותרקיבלו בדיעבד שמצאו. מה את אפוא לקחו ממצרים המהגרים השיח'ים. שלטוןמואת חלקות עיבדו הם שכן הקרקעות, לתפיסת משפטית גושפנקה מהעוסמאניםהפיתוח, עצם לשם לא אם העיבוד, שטחי בהרחבת חפצו והעוסמאנים (בתה),69מהם דרשו ולא הבאים את בברכה קידמו לכן היבולים. במיסוי עניין מתוך הריליהודים. קרקעות למכור המצרים התחילו אף בהדרגה הקרקע. בעבור לשלם2,000 מכרו הקרקע) בעל נודע זה (בתואר שדיד המצרי ה'קונט' יורשי למשל,שדיד יורשי כי בזיכרונותיו, מספר הכהן דוד התחתון.70 בגליל ר

.מס בכפר דונם

מחשש בחשאי התנהלו והשיחות בחיפה, אדמה חלקת מכירת על משא–ומתן ניהלו

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

הנגב68 בדוויי של המוצא ארצות את היטב המכיר עצמון, אלי למר נתונה הזה המידע על תודתנובקרבם. ממושכות עבודה לשנות הודות למשפחותיהם,

או69 לעבדן, ניתן שלא אדמות — 1858 משנת העוסמאני הקרקעות בחוק החלוקה על–פי מתות אדמות(קדסטר). החקלאיות הקרקעות בסקר נכללו שלא

70.1433 מס' תעודה אדמה, רכישת סר:.מ כפר תיק ,1345 קופסה KKL 5 המרכזי, הציוני הארכיון

≠

[229]

של בתו דנין, רחל .(48 :1974 (הכהן הערבית הלאומית התנועה אנשי התערבותמצרי קרקעות בעל עם משא–ומתן ניהל סבה כי בזיכרונותיה סיפרה דנין, יהושערה,.אבו–חד משפחת .(20 :1967 (אלפר בעיר אדמה חלקת רכישת על בירושלים

המשפחה ויפו. עזה בסביבת קרקע דונם כ–30,000 ריכזה ממצרים, שמוצאה.(77 :1949 (גרנובסקי ה–19 המאה בסוף לגדולה ועלתה בעזה תחילה התיישבהה–19 המאה משלהי לפלסטין הגיעו אשר מצרים, פלאחי מקרב מהגריםעם תחילה הופנו וכפריה, הארץ בערי כעובדים מקום להם מצאו לא ואשר ואילך,אשר במקום, התבואות סוחרי באר–שבע.71 ולסביבות ולעזה יונס לח'אן בואםהבעל גידולי תפוקת ולהגדלת העיבוד שטחי להרחבת ומזרזים מתווכים שימשושבטי של השיח'ים לחסות שהגיע העני אך המשובח העבודה לכוח לב שמו בנגב,

מרצון. צמיתות קשרי ביצירת ותיווכו הבדוויםהאגרריים היחסים על ממצרים ההגירה השפעות את שיבחן עדכני, מחקרהמהגרים בין הראשון המגע נעשה כיצד הבאות: בשאלות להתעניין עשוי בפלסטין,בהמשך הגיעו כיצד לעבודה? שהכניסם ההסדר של טיבו היה מה הקרקע? לבעלינשאו האם ורכוש? השכלה חסרי היו כי אף עיבוד חלקות על לבעלות הדבריםהעוסמאניים השלטונות, מגיבוי נהנו האם בשמם? דיבר שמישהו או בעצמם ונתנומשרדי? ורישום התפקדות אחרי זה היה האם כן, ואם אחריהם? והבריטייםבנוגע לפרטיהן אלה שאלות קרסל) מ. וג. רביעה אבו ח'. דוד, בן (י. חקרנוה–20. המאה ובראשית ה–19 המאה של האחרון בעשור לנגב ממצרים הבאים לגלילבניהם, או בואם, ימי את זוכרים ושעודם לכאן הגיעו עצמם שהם לזקנים הגענומשם יונס, ח'אן לעיבורי תחילה הגיעו כיצד למדנו חשוב. מידע מהם והצלנועם צמיתות יחסי נוצרו כיצד מעזה; תבואות סוחרי באמצעות באר–שבע לבקעתרשמנו, מפיהם השבטים. של המרעה) (תחום דירה חלקות על בדוויים שיח'יםהתהליך על עמדנו שקנו. הזרעים על להם וששילמו עבודה בכלי אותם שציידואחרי וכך, שחכרו, החלקות את הבעלים מידי לרכוש הקרקע חוכרי את שהביאהבדווים על–פני חומרית עדיפות לבעלי ליהפך וחסכנות, קשה עבודה של שניםלהערכת זכתה המצרים הפלאחים של חריצותם .(1991 ואבו–רביעה בן–דוד (קרסל,היום. עד הניכרת כלפיהם, מתפתחת ולאיבה לקנאה סיבה גם היתה אך הבדווים,פרעון).72 אר

.וס עון 'אנא (אג לפרעה' והפך לעזר 'בא באמרה: מצוי לכך ביטוי

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

71.1979 וספיר בן–אריה ראו ב–1902, נוסדה72.2001 וגונן בן-דוד ראו

[230]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

המסמכים דלות

בייחוד וה–20, ה–19 במאות לפלסטין ממצרים ההגירה של ההיסטורי התיעוד דלות

עניין היא אותו, חסרים הם אך מידע בהם שיהיה צפוי היה אשר כתובים במקורות

אחדות: תשובות ולהלן כך, זה מדוע להסביר ניסינו תמוה.

מצריםא. לרבות באזור, אוכלוסיות תנועת של ורישום אוכלוסים מפקדי העדר

יסוד נתון הוא זה מצב המערבי. הקולוניאליזם שלפני בתקופה ופלסטין,

כמעין המתפקדים המוסדות האזור במדינות מעטים היום עד התיכון. במזרח

הגירת כדוגמת אחרים, הגירה מסעי לעומת לסטטיסטיקה.73 מרכזית לשכה

ואשר תקופה באותה התחוללו אשר החדש, לעולם הפולנים או האירים

תיקי אחריהם והותירו היעד ובארץ המוצא בארצות ונחקרו תועדו תוארכו,

גורמי של וניתוחים ומאמרים ראיונות עיתונות, טורי משפחתיות, תכתובות

הפלאחים מהגירת — (Thomas and Znaniecki 1958) ומוצאותיה ההגירה

,1931 של במפקד רק מעטים. כתובים מסמכים רק נותרו ממצרים הגדולה

שעורכי ונראה מצרים, יוצאי על נתונים יש הבריטי, המנדט שלטונות שערכו

שנולדו איש כ–4,000 בארץ אז היו המפקד לפי במספרם. המעיטו הזה המפקד

מתוך 2,016 רק יהודים. ו–958 נוצרים 705 מוסלמים, 2,315 ובהם במצרים,מצרים.74 נתינים היו אלה

זריםב. כניסת אותם משעניינה פחות מצרים שלטונות את עניינה מצרים יציאת

קבוצות או פרטים מתוכה יצאו כאשר רק להגיב נדרכו הם בדרך–כלל, אליה.

המדכדך 'רה הסח מעול שנמלטו הפלאחים כדוגמת מרי, או התרסה מתוך

רחוקים. בימים ישראל לבני בדומה עלי, מחמט של משטרו עליהם שהטיל

בימי היה זה כך לשטחה. הנכנסים על רק לפקח הקפידה המצרית הממלכה

התבלטו הצחיחים התיכון המזרח במרחבי החדש. בזמן וכך ובניו, יעקב

הגדולים, הנהרות אגני אל נהרו רבים שובע. כמבטיחי המושקים האזורים

לתוכן, הכניסה על הממלכות הקשו הללו, במקומות האוכלוסים צפיפות ובשל

של החשיבה בהלך אליהן. לשוב על–מנת שלא היוצאים עם דקדקו לא אך

האוכלוסים73 של והרישום המפקד 'עוון' על ארצותיהם את תוקפים במערב 'פוסט–קולוניאליים' חוקריםאוון רוג'ר פרופ' השמיע במצרים הבריטים שערכו האוכלוסים מפקדי על גנאי דברי בקולוניות.

ה–80. שנות בסוף באר–שבע, באוניברסיטת בהרצאותיו מאוקספורד (Owen)74.5 :1944 וגלפט אברמוביץ ראו

[231]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

האוכלוסיי עודף בשל מתמדת עקה תחושת שוררת מצרים שלטונותהמצרים שלטון בתקופת ניתן לדבר מופגן ביטוי הנמשכת. והתפוצצותהשיקול לגבולם. השטח את מלספח נמנעו כאשר ,(1967-1948) עזה ברצועתגם המהגרים. שיבת על להקל לא היה המצרים במדיניות מוביל אך נסתרלעניין נחשבו השנייה העולם מלחמת בשנות לפלסטין ממצרים שהגיעו מי

לתמיד.75 המכורה את שזנחו כמי זהכאשרג. קצרה, תקופה במשך התבטאה אוכלוסייה עודף של המצרית הבעיה

(קע"מ), המאוחדת הערבית הקהילה במסגרת סוריה עם התמזגה מצריםהמעגל מנהיגת היא שמצרים הרעיון הגירה. עידוד של מאורגנת כמדיניותשטחי לעבד שיעברו אזרחיה, בידי נישא להיות תוכנן הערבי76 (העולם)את להקרין אמורים היו שם התאזרחותם עם ובעיראק. בסוריה פיתוחמולדתם. ארץ של מנהיגותה את ולחזק אלו בארצות המצרית ההשפעהשל הרושם את לטשטש אך העובדים, הגירת את להגדיל אפוא רצו המצרים

המארחים.77 אצל והתנגדות חשש לעורר לא כדי היוצאים, מספרלעיןד. פחות פלסטין, ערביי לעין ניכרה הארץ ברחבי מצרים יוצאי הופעת

שהתבלטו היהודים המהגרים לעומת האנגלים. לעין ניכרה לא וכלל התורכיםהמקום. יושבי של הציבורי בנוף להתמזג מצרים פלאחי מיהרו בזרותם,

הושפעהה. ממצרים המהגרים כלפי הפלסטינים של ההתנגדות רגשי הבלעתרצו) אם (גם ואי–יכולתם המקומיים של היחסית חולשתם גורמים: משלושהלעומת הפלאחי המרכיב בחיזוק שראו החיוב מלבוא; המצרים את לעצורבאוכלוסייה השבטיים השיח'ים שליטת ולעומת השבטי–הבדווי המרכיבבמהגרים ישוביהם עיבוי עם הערביות בתגבור שראו הברכה הכפרית;

מהישראלים,75 המתפנה ימית בחבל היום, של עזה חבל תושבי ממצרים, אתמול מהגרי ליישב הרעיוןבמצרים הקהל דעת ועל–ידי ב–1978 דייוויד בקמפ השלום בשיחות מצרים נציגי על–ידי נדחתה

מאז. שעברו השנים במשךאל–76 עבד מצרים נשיא על–פי והנהגה, ראשונות תפקידי למצרים נועדו שבהם המעגלים שלושת

מורים ליצוא ר.אל–נאס עבד של משטרו נתן מיוחד עידוד והאפריקני. האסלאמי הערבי, היו ר

.נאס

אחרות. ערביות לארצות ממצרים ומדריכיםשכונת77 פינוי על המצרים עמדו (1982) למצרים ישראל בין השלום להסכמי המכין המשא–ומתן בעת

עזה. רצועת אוכלוסי מקרב דיור ולחסרי לפליטים רפיח של המצרי בעברה ישראל שבנתה 'בראזיל'רובם במוצאם, זהים שתושביהן הפלסטינית זו עם המצרית רפיח אוחתה ברצועה ישראל שליטת בימילגבול בחזרה 'בראזיל' שיכוני של דחיסה אפוא אכפה מצרים הנהר. מעמק ופלאחים בדווים מהגרים,השלום הסכמי חתימת אחרי כשנה רק המנדטוריים. מרכיביה לשני רפיח של חותכת והפרדה פלסטין

לאחור. הגלגל הזזת הושלמה

[232]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

היהודים הגירת נוכח ואחרי–כן, התורכים הארץ שליטי נוכח תחילה מצרים,אליה.78

העבריו. הישוב והתהוות (פלסטין) דמשק פאשאליק לפאתי היהודים שיבתהכנסיות גם ארצם. זו כי היהודים של בטיעון גובו הערבי' העולם 'במרכזאנשי עוררה זו סכנה לנצרות. הקדושה בארץ חלקות לעצמן תבעו הנוצריות(פיא המסלמי הכיבוש שטח כי ולהזכיר להיזכר מסלמים ואינטלקטואלים דתכולו להישאר עליו ולכן לאסלאם, מקודש פלסטין, לרבות כולו, אפיאא) ר'אמירה של קורטוב אפוא נוסף לארץ המצרים לנהירת בבעלותם. עולם עדהמסלמי הישוב עיבוי ראש'. 'להרים שהעזו האחרות הדתות לעומת אסלאמיתדתי כאינטרס אפוא הובן האחרים, יישובי ייסוד נוכח פלסטין פיא בשטחמצד ככפוי נתפש לא בברכה, התקבל לא אם גם כך, ומשום פאן–אסלאמי,

המצרים.. והלינגויסטייםז הפולקלוריסטיים האתנוגרפיים, מרכיביה אחר להתחקות כדי

המשגה נחוצים מהגרים, של השפעות בה ולאתר הלבאנט אוכלוסית שלהולמת. מוטיווציה וגם מחקר כספי לכך, שהוכשרו חוקרים אנתרופולוגית,התיכון המזרח ארצות של האקדמיים בחיים האתנולוגיה של מקומה אבלהאוניברסיטאות וברוב האינטלקטואלים בציבור .(Shami 1989) שעה לפי נחותלחברה המציעה פלורליסטית, לתפישה רבים חסידים בנמצא אין באזור

אל–הדף'.79 וב'וחדת ף'.אל–ס ב'וחדת שאין יתרונות

כיח. הסבורים ויש חברתית, הומוגניות נחוצה הפלסטינית האומה לבנייתומשקלו הואיל באחדותה. פוגם האתנוגרפיים מרכיביה שונות על הדיבורההכרה הגיע, מקרוב שזה והיות מאוד גדול המצרי האוכלוסייה רכיב שלפלשת מימי כאן נוכחים הם כי הפלסטינים של טיעונם את תחליש בועל המושתת הארץ, על לזכותם היהודים של לטיעון בתשובה המקראית.החדשה ההגירה זכר את הערבי ההסברה קו מעלים היסטוריה, שנות אלפי

הציבור. מתודעת

מעומתות.78 בלבאנט הערבית והזהות התורכית הזהות היו העוסמאנים, שלטון תם שבה ,1917 עדהיתה פלסטין ערביי נטיית מבורכת. היתה כך ומשום הערבית הישות את העצימה המצרים הגירתהכיבוש אזור את לשערב השאיפה אותם. שייחד הפנוטיפי או הלשוני המבדיל בחשיבות להמעיטהמאה של השנייה במחצית שאת וביתר המצרי הכיבוש עם מחדש ניעורה הקדום הערבי–מוסלמי

אלו. שאיפות העימה לא ותורכים אלבנים צבאו וראשי עלי מחמט של היותם ה–19.לשם79 ר,

.אל–נאס עבד גמאל הנשיא בשעתו שהפריח סיסמאות — המטרה' ו'אחדות השורה' 'אחדות

בציבור. היו אם שוני, פרטי צמצום

[233]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

לצדט. גם מועתק בפלסטין הערבית האוכלוסייה בתנועות להתבונן הסירובהמזרח–תיכוני במרחב הערבי הרוב ממורא הסובלים חוקרים היהודים.ההגירה שסיפור היות לצורך.80 שלא מהרגזתו מחיר בכל להימנע מבקשיםבמורת להתקבל עלול בו שהעיסוק רגיש, כנושא נתפש לפלסטין ממצרים

בו. מלגעת מוחלטת בהימנעות לבחור קל רוח,הומניסטית,י. מתפישה נובע לכאן ממצרים ההגירה להעלמת נוסף יהודי טעם

הוותיקים, המקום לבני ערך שווי הם באשר במהגרים לראות המבקשתכאן שהם מרגע לפלסטין? (ערבים) באו ומדוע מאין משנה זה מה בבחינת:בחיפוש לכאן היגרנו ברובנו שאנו כמו מקלט, פה מצאו הם פלסטינים! הםתפישה לפלסטינים? הם יחשבו לא מדוע ישראלים, אנו ואם מקלט; ארץ אחרלמיין (יהודי) ניסיון כל כנגד המועלית לביקורת גם מתקשרת זו הומניסטיתשונות, חברתיות לקטגוריות בארץ הערבית האוכלוסייה את לסווג אומיושנת, 'אוריינטליסטית' לגישה ביטוי — המבקרים אותם על–פי כך — בהיותוומשול'). 'הפרד של (פוליטיקה טהורות לא פוליטיות כוונות שבבסיסה

הערבי,יא. הטיעון באימוץ מרחיקים הישראלית באקדמיה מסוימים זרמיםזרים הם ושהיהודים כולו, הגיאוגרפי האזור כמו היא, ערבית שהארץארצם. את וגזלו מארחיהם על קמו כאן, להתארח שבאו קולוניאליסטים,הפוליטית, התקינות בשם וההימנעות, פנימה היהודי בציבור ההשתלחותה'מתאשמים', בקרב נפוצות הערבים–הפלסטינים כלפי ביקורת של השמעה מכלהיהודים. ובגנות הערבים בזכות נועזות, באמירות בזה זה המתחריםחברתיות,81 עובדות חקר משבשת לאוניברסיטאות מגיעה כשהיא 'פוסט–ציונות'אינטלקטואלי באקלים הפוליטית. התקינות לתפישת מועילה משמעותן אין אםהפלסטיני העם בני של מבוטלים לא שיעורים כי המראה שמחקר ברור, כזה

וכבלתי–קביל.82 כמאיים ייתפש באו מקרוב שזה מהגרים הם

קודרים80 ארועים ה'מערבי' הקהל אצל הדעת מן ולהסיח המסלמי הקהל בדעת לטפח לנטייה אשרובעברית: Kressel 2001: 165-188 ראו ח'יבר, בעיירה הערבי הכובש מעשי מעין העמים, ביחסי

.2004 קרסלשל81 המידה אמות עם הלימה ,(Durkheim 1964 [1938]) דירקהיים על–פי ,'Social facts'

מנחה. אקדמי כקו הפוזיטיביזםהדברים82 של ראשונית גרסה זה: חיבור לפרסם בבואנו נתקלנו בו הקושי היא אולי, לכך עדות

אולם ,1999 ביוני הישראלית המזרחית החברה בכנס קרסל של כהרצאה נישאה כאן המובאיםמ"א, כרך החדש', 'המזרח בגליון — הנראה ככל פוליטית, תקינות של מסיבות — פורסם לא המאמר

הנ"ל. בכנס שנישאו הרצאות על שהתבסס

[234]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

ואפילוג סיכום

הקשה (1948) סיני האי חצי וקדמת עזה רצועת עם ישראל מדינת גבול קווי עיצובהתפוצצות בעיית אל–שאם. בבלאד פרנסתם את ביקשו אשר מצרים מעבר עלפנתה מזרחה ממנה העבודה84 והגירת נרגעה לא עצמה במצרים האוכלוסים83הרעיון את החדש המהפכה משטר של דוברים השמיעו ב–1954 אחרות.85 לארצותעם ב–1958, ואילו האוכלוסין;86 עודף לבעיות כפיתרון ממצרים הגירה לעודדמצריות חקלאיות משפחות אלף של התיישבות תוכניות על דובר קע"מ, הקמתבעיתון התפרסם ב–1958 אלו.87 תוכניות לביטול הביא קע"מ פירוק אולם בסוריה.האומה מועצת שליד ערביים לעניינים הוועדה של משנה ועדת כי אל-אהראם,אוכלוסייה ועודפי מובטלים יצוא ממצרים.88 ההגירה את לעודד המליצה במצריםחשיבה קו אותן מלווה במוצהר שלא אך מצרים, ממשלות של רשמי קו היה לאשל ובלתי–פוסקת איתנה סמויה, להזרמה מדיניותן את ומנחה רבות שנים זהמצרית הגירה מדיניות ניכרת כבר מקום, מכל ה–50, בשנות החוצה. אזרחיםהילודה. צמצום בצד במצרים, האוכלוסים עודף בעיית את לפתור שמטרתה מכוונת,לכל המאוחרות ה–50 משנות החל פנים האירה (הסונית) הרשמית עיראקזו מדיניות בה. ולהשתקע מארצו לעקור נכון היה אשר מפלסטינים,89 חוץ ערביהממשלה אסרה 1975-1974 בשנים בעיראק: הפריון לעידוד במדיניות השתלבהממצרים לבאים הסונית). האוכלוסייה בקרב (בעיקר מניעה באמצעי השימוש עללעיבוד למשפחה פדאן 8-6 ובעיקר חינם דיור נסיעה, הוצאות החזר השלטון הציע

שבין83 העין בהרף האוכלוסייה בריבוי להבחין המתעורר מהצד, הבוחן השתאות האומר — זה בביטויריבוי מתפתח כיצד מבאר הפרייה' 'מירוץ הביטוי לחלופין, התהליך. לפשר הסבר אין — למבט מבט

מהיר. כה אוכלוסיןבין84 גבולות של קלילה חציה היא שלו נלווית משמעות הגלובאלי'. 'הכפר לעידן השייך לשוני חידוש

גבוה. הוא בהן לארצות נמוך העבודה שכר בהן מארצות עובדים בפני הנפתחת לאומיים,פרוץ85 עם כבר או ישראל, מדינת גבולות היווצרות עם זמנית שובשה מזרחה ממצרים עובדים הגירת

מערבה זורמת היא וכן המפרץ, ואמירויות עיראק סעודיה, לכיוון ונמשכת נמשכה אך תש"ח, קרבותוהגירתם יחסית, קלה ערביות למדינות כניסתם פיתוח. הון בו שמושקע מקום לכל לה, ומעבר ללוב

שם. הגבולות חוצי בבדיקת ההרפיה עם הוקלה לאירופה86.189 :1954 גורן בתוך: מצוטט87.185 :1959 הררי בתוך: מצוטט ;21.1.1958 אל–חיאת,שם.88 שם, מצוטט ;14.1.1958 אל–אהראם,להשתקע89 פלסטין לפליטי יניחו אם בה, קשור כל–ערבי שכבוד הפלסטינית, הבעיה מהתמסמסות חשש

זאת. מנע ערב, במדינות ולהתאזרח

[235]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

הסוני המרכיב משקל את להגדיל בחפצו בעיראק, השלטון מוגבל. לא לזמן פרטישעוד שוכת, סאמי של מדיניותו את המשיך והכורדים, השיעים לעומת באוכלוסייההנהרות.90 עמקי של הלא–מעובדים בשטחים מצרים אלפי ליישוב הטיף ה–30 בשנותלעיראק. מצרים פלאחים משפחות של בואן נרשם המאוחרות ה–50 משנות החלעוסקים בארצם המצרים מכלל אחוז שכ–40 עיראק, שלטונות העריכו ב–1983סך הוערך 1980 בספטמבר בתעשיה. אחוז ו–22 בשירותים אחוז 34 בחקלאות,אל–סולח, מביאה ביותר גבוהה הערכה ב–342,000. בעיראק המצרים הנקלטים כלמפקד עורכי לכ–1,250,000. 1984 בשנת בעיראק המצרים מספר הגיע ולפיההיות לעיראק, מהגרים של אמין אומדן במתן הקושי על מלינים האוכלוסיםללא סונים) (ערבים עובדים כניסת להתיר היא העיראקית הממשלה שמדיניותבגדאד ליד ה

.ח'אלס הכפר תושבי מצרים מהגרים נשאלו כאשר עבודה.91 רישיונות

נמנעים הם כי ברובם ענו הם הלאומית, שייכותם את ששינו על שמחים הם אםעוד שבלב המצרים ומפני נימולות אינן שבנותיו מפני העיראקי בעם מהיטמעות

מכורתם. למצרים הימים מן ביום לשוב התקווה מקננתלעיראק היגרו מקרוב זה אשר ארצם לבני בדומה כי לגלות, אולי מפתיעבאוכלוסייה לגמרי נטמעים המצרים המהגרים צאצאי אין כאן גם הנפט, ולנסיכויותנמחה. אינו הפלסטינית האוכלוסייה מרכיבי שאר לבין שבינם השסע וקו המקומיתבחוגי שכיחים עודם 'החדשים', כלפי מתבדלת זהות של ביטויים עם ניכור, רגשיהלינאג'ים כלפי מבזים92 כינויים נוקטים עדיין הנגב בדוויי הוותיקה. האוכלוסייהמאז ויותר. שנה מאה זה בתוכם היושבים המצרים, של (יחסית) המשגשגיםהשונים הארץ חבלי אל הגיע והפיתוח לפלסטין הגיעו מעצמתיות הון שהשקעותהכפרית האוכלוסייה קולות גברו ולעומתם מהפיתוח. המהגרים אוכלוסיית נשכרהבמרחב קרקע אחוזות לה היו כי שנזכרה מערב, כלפי ההר שיפולי של זו הוותיקה,

אחרים. בידי נתפסו ושהןמגמת נתפשה האוכלוסייה, התפוצצות על והדיבורים הדמוגרפי האיום נוכחבאה ליוצאים ההתנכרות חיובי. כדבר בפרט, ובמצרים המוצא, בארצות ההגירהבתוקף זה היה אם גם מוצאם, לארצות לשוב שביקשו אלה כלפי דווקא ביטוי לידי

90.Hopwood, Ishow and Koszinowski 1993: 243 אצל: Cammillia El-Solh מפי מצוטטבעיתון91 .Feiler 1986: 23 ,1985 פיילר ראו מזרחה, ממצרים העבודה הגירת בשאלת רחב לדיון

הנקלטים המצרים רישום על לשאלה חוסין דאם.ס תשובת מובאת 19.4.1976 מיום 'ורה, אל–ת

הערבית האחדות את מקדמים שהם היות מהגרים בהם לראות אין ולפיה בעיראק,ועוד.92 אבראהים ג'נדי חמראן, קלאעיה, פלאחין, יחסית), והגדול הבהיר לחמור (כינוי רייה

.מס זריעה

[236]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

אבראהים כיבושי לאחר מעשית עוצבה אשר מצרים, מדיניות מיוחדות. נסיבותברצועת המצרי השלטון מזרחה. שהיגרו בניה בפני הארץ שערי את נעלה פאשא,פליטי אזרחיה, אלפי לפני מצרימה השיבה דרך את סכר 1967-1948 בשנים עזהלילדיהם ויזות במכורה. לבקר כדי להם נדרשו מיוחדים אישורים .1948 מלחמת

יתרה. ובקפדנות בבררנות חולקו מצרים באוניברסיטאות ללימודיםישראלים חוקרים המביאים יהודיים, נפש ומהלכי הפוליטית התקינות אלמלאיכולים גיסא, מאידך והמצרי המזרח–תיכוני האגו ולליטוף גיסא מחד להתאשמותבחבל הבנייה שיקום על–ידי עזה ברצועת המצטופפים לחץ שחרור על לדבר היינומשמעה לצפון–מערב, מדרום–מזרח או התיכון, מהמזרח המיליונים הגירת ימית.שגם הרגליים, של אמירה והיא הנצרות, ארצות אל האסלאם מארצות התחמקות(asylum) מקלט בקשת רק זו ואין רבה. משמעותה מילולית תמיכה לה אין אםלראות 'רציתי תרבותי. מקלט בקשת גם זו מכך: יותר אלא כלכלי, או פוליטייוצרי ראשון מילאד, אל–סלאם עבד הסביר גלויות,' פנים עם (ונשים) אנשיםהשכונה לתושבי בטריפוליטניה, מוצאם קהילות ובין ג'ואריש תושבי בין הקשרבלבד. חודשים ארבעה מקץ לישראל לחזור מיהר מדוע נשאל כאשר ולקרסל,הבדווים אצל ותרבות חברה בענייני עיון אגב כאן שהובא החומר את אספנוועל ושמענו שראינו מה על מדווחים אנו עצמו. בפני למחקר נושא שיהיה ובליהנוגעים פרטים ומשלימים החדשה, בעת לפלסטין ערבים למסעות שנוגע מהטוב ומה — נוספים לחוקרים מאוחרת השעה אין בכתובים. מצאנו אשר להגירתםהלום, הגירתם ולמסעי מוצאם לחקר להתמסר — פלסטין ערביי מקרב יבואו אםאלה פרטים הצלת חשובה שבכתב, מידע בהיעדר מועט. הכתוב שהתיעוד היות

יימחו. לבל הקולקטיבי הזיכרון למאגרמחקרי המשבשת הפוליטית, התקינות מגבולות לחרוג תביאנו אקדמית בגרותכזאת בגרות שנים. כעשור זה במקומותינו ואנתרופולוגיה מזרחנות היסטוריה,תהליכים לחיזוי הארץ, יישוב תהליכי להבנת הדרוש יקר, זמן ביטלנו כי לנו, תבהירהחיים איכות את שישפרו יצירתיים, בפתרונות הבאות פני ולקידום דמוגרפייםכחוקרים שיישמנו מזה משוכלל ניאו–פוזיטיביסטי, למחקר שיבה באזורנו. הירודההאופן ואת העין מן הסמויים דמוגרפיים תהליכים של חלותם את תמחיש בעבר,93

בסכסוך. עצמי למימוש נשק ככלי הפרייה מירוץ משמש שבו

דיוק93 ליתר תרומה להעלות אלא זולתם, בענייני מלעסוק למדנים לנטרל נועד לא הרפלקסיביות דגללשדה. יציאתם בטרם החוקרים של אנתרופו–אנאליזה מעין העצמית, הבדיקה אגב בעבודתם

[237]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

להיזכר לשוב למצרים שנועד התפקיד הוא שלום של לפוליטיקה שימושי עזרראוי האחרונים בדורות לפלסטין ממצרים ובדווים פלאחים הגירת תופעת בבניה.מצהיבים אודותיה על המסמכים נותרו עתה עד הימים. לדברי ושתיכנס שתוכר— הקולקטיבי בזיכרון המהגרים סיפורי נקלטו לא עתה עד אם וגם בארכיונים,סופרו ולא שהוזנחו מפני אם חשיבותם, אובחנה שלא מפני אם שצונזרו, מפני אםהיא ההיסטורי לתיעוד אחרונה אויבת מדי. נמוכים בקולות שסופרו או בעתם,ערכם בטל משוחדים שכולנו ומאחר אובייקטיבי, אינו לעולם מדעי שמחקר ההנחה

הימים. דברי של

ביבליוגרפיה

ארכיונים:חיפה. באוניברסיטת מיקרופילם ביפו, השרעי הדין בית סג'ל

קאהיר. אל–ות'אאק, דארקאהיר. אל–כתב, דאר

קאהיר. זאת, אל–מחפ דארירושלים. המרכזי, הציוני הארכיון

אביב. תל לבון, פנחס שם על העבודה ארכיוןחביבה. גבעת ארכיון

במאמר: שהוזכרו וכתבי–עת עיתוניםקאהיר. אל–אהראם,בר'דאד. אל–ת'ורה,

בברלין כך ואחר 1874-1862 בשנים בוורשה לאור שיצא עברי עיתון הצפירה,.1928-1874

ראיונות:.1967 רמלה ג'ואריש, שכונת ג'רושי, מוחמד עאמר שיח' עם קרסל מ. ג. של ראיון

.1968 חורף דמרה, עכאשה, למשפחת האחים זקן עם קרסל מ. ג. של ראיון.1968 פברואר גדרה, סברדלוב, שלום עם קרסל מ. ג. של ראיון

.1968 רמלה ג'ואריש, שכונת ג'רושי, סאלם עם קרסל מ. ג. של ראיון

[238]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

.1987 נובמבר, עזה, אחמד, אבו משפחת בני עם הר ופ. קרסל מ. ג. של ראיון.1985 קרע, כפר ארוה,

.מס מוחמד עם אהרוני ר. של ראיון

.1999 ברטעה, כבהא, טפא.מס ד"ר עם אהרוני ר. של ראיון

.2003 דצמבר ברטעה, כבהא, ריאד עם אהרוני ר. של ראיון.2004 ינואר ערערה, עקל, מוחמד ד"ר עם אהרוני ר. של ראיון.2004 ינואר ערערה, זרקה, אבו אשרף עם אהרוני ר. של ראיון.2004 פברואר ציונה, נס זייצוב, עמי עם אהרוני ר. של ראיון.2004 פברואר יפו, ח'לאף, מוחמד אבו עם אהרוני ר. של ראיון.2004 מארס ירושלים, רוזן, יעקב עם אהרוני ר. של ראיון

מקורות:תל ,1948-1878 הנישול וטענת היהודית ההתיישבות .1980 ל., אריה אבנרי,

המאוחד. הקיבוץ אביב:ובארצות בארץ–ישראל הערבי המשק .1944 יצחק, וגלפט, זאב אברמוביץ,

המאוחד. הקיבוץ אביב: תל התיכון. המזרחחיבור ,1848-1805 עלי מחמט של במצרים ומדינה בדווים .2000 ראובן, אהרוני,

תל-אביב. אוניברסיטת לפילוסופיה, דוקטור התואר קבלת לשםניומן. ירושלים: אחת, משפחה קורות .1967 רבקה, אלפר,

דוד (תרגום: משתנה הבלתי המזרח .[1913] 1982 ג'. פיליפ באלדנספרגר,לאור. ההוצאה הביטחון משרד תל–אביב: קרסיק),

תל-אביב: ,4 מקצועית ואינפורמציה לסטאטיסטיקה עלון .1947 אליעזר, בארי,בא"י. העברים העובדים של הכללית ההסתדרות הסטטיסטית, המחלקהגבעת ארכיון (כתב–יד, היהודית', במדינה הערבי 'הפועל .1948 אליעזר, בארי,

חביבה).התקופה בשלהי באר–שבע של 'ראשיתה .1979 שאול, וספיר, יהושע בן–אריה,ירושלים: באר–שבע, ספר (עורכים), שטרן וא. גרדוס י. בתוך: העות'מאנית',

.68-55 כתר,בנגב, העיור בתהליך פלאחים ובדווים בדווים .2001 עמירם, וגונן יוסף בן–דוד,

פלורסהיימר. מכון ירושלים:מצפה. תל–אביב: ארץ–ישראל, אוכלוסי .1936 יצחק, בן–צבי,

ירושלים: העותמאני, השלטון בימי ויישובה ארץ–ישראל .1967 יצחק, בן–צבי,בן–צבי. יצחק יד

[239]

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

האוניברסיטה ירושלים: החדיש, התיכון המזרח לתולדות מקורות .1960 גבריאל, בר,העברית.

,1970-1800 התיכון במזרח האגראריים היחסים לתולדות מבוא .1971 גבריאל, בר,המאוחד. הקיבוץ תל–אביב:

הקיבוץ אביב: תל וחברה, אוכלוסייה — התיכון המזרח ערבי .1973 גבריאל, בר,המאוחד.

אקונומיק ישראל', בארץ הערבי הכפר בגידול כגורם 'ההגירה .1975 משה, ברוור,.9-7 :28 וקליטה עלייה בעיות — רוויו

המאוחד. הקיבוץ תל–אביב: ב), (כרך הארץ את הידעת .1947 יוסף, ברסלבסקי,

המאוחד. הקיבוץ תל–אביב: ו), (כרך הארץ את הידעת .1964 יוסף, ברסלבסקי,'ם אל–תראג פי 'אר אל–את 'אאב עג .1880-1879 אל–רחמאן, עבד 'ברתי, אל–ג

בולאק. קאהיר: ואל–אח'באר,החדש המזרח ,'(1954 (אפריל-אוגוסט ומגמות 'קווים .1954 (עורך), אשר גורן,

.189 :(3) הארץ– של הכלכלית בהיסטוריה עיונים לבדה: הרוח על לא .2000 נחום, גרוס,

מאגנס. ירושלים: החדשה, בעת ישראלדביר. תל–אביב: ישראל, בארץ הקרקעי המשטר .1949 אברהם, גרנובסקי,ארץ–ישראל וישוב ציון חיבת לתולדות כתבים .1932 ,1925 ,1919 אלתר, דרויאנוב,קואופרטיבי ודפוס ארץ–ישראל לישוב הועד אביב: ותל אודסה כרכים), 3)

הצעיר'. 'הפועלמס. ראובן ירושלים: אלעמר, דאהר .1942 אוריאל, הייט,

עובד. עם תל–אביב: לספר, עת .1974 דוד, הכהן,ט החדש המזרח ,'(1958 (ינואר-מארס הימים 'קורות .1959 (עורך) ח' הררי,

.185 :(3)בזמן התיכון המזרח של הכלכלית להיסטוריה מבוא .1965 יהודה, צבי הרשלג,

ספר. קרית ירושלים: החדש,לישראל. הקיימת הקרן ירושלים: האדמה, מגילת ג': פירות .1952 יוסף, וייץ,

פועלים. ספריית מרחביה: ישראל, בארץ הערבים .1947 יוסף, ושיץ,אל–מלכיאת ל זˆ פי ר

.מס פי 'תמאעי אל–אג אם אל–נז .1973 עבאס, ראוף חאמד,

אל–חדית'. אל–פכר דאר קאהיר: ,1914-1837 אל–כבירה, אל–זראעיהליובל ומיסדיה המעלה יסוד תולדות — החולה נחשוני .1958 מ., א. חריזמן,יסוד של המקומית המועצה המעלה: יסוד ,1958-1883 וחמש השבעים

מרום. מי ואגודת המעלה

[240]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

דביר. תל–אביב: יפו, תולדות .1926 שמואל, טולקובסקי,ירושלים: ,1864-1863 יומן — בארץ–ישראל מסע .[1865] 1975 ב., ה. טריסטראם,

ביאליק. מוסדרשפים. תל–אביב: בנגב, הבדוית החברה .1974 עמנואל, מרקס,

המאוחד. הקיבוץ תל–אביב: התחלנו, כך .1957 צבי, נדב,קפליוק) מנחם (תרגום: ושבטיה, שבע באר תולדות .1937 עארף, אל–עארף,

שושני. דפוס תל–אביב:קורותיה, שנות חמישים — התחתון בגליל ההתיישבות .1947 ש., הדני, עבר

מסדה. רמת–גן:מסדה. רמת–גן: קורותיה, שנות שישים — חדרה .1951 ש., הדני, עבר

שוקן. תל-אביב: שלשום, תמול .1968 יוסף, שמואל עגנון,ארץ על היהודי–הערבי הסכסוך מקורות ומקדם: מאז .1988 ג'ואן, פיטרס,

המאוחד. הקיבוץ תל-אביב: ישראל,מאפיינים :1983-1974 הערביים, הנפט למשקי ממצרים 'ההגירה .1985 גיל, פיילר,אוניברסיטת חיפה: מ.א., תואר קבלת לשם עבודה וכלכליים', דמוגרפיים

חיפה.בירושלים, הקונסוליה מדפתרי עלים סופה: עתות .[1878] 1980 ג'יימס, פין,

צבי. בן יצחק יד ירושלים:הממלוכית: בתקופה בארץ–ישראל האגראריים ליחסים 'מבוא .1996 יהושע, פרנקל,:45-44 בגאוגרפיה אופקים ואיכרים', מיסים מקרקעין, של משפטיות הגדרות

.113-97בדרך העבודה', לקידוש העבודה מכיבוש — הצעיר 'הפועל .1967 ישראל, קולת,

.69-61 א':ירושלים: העות'מאנית, התקופה בשלהי ארץ–ישראל .2001 (עורך), ישראל קולת,

ביאליק. מוסדעיור של אספקטים — בג'ואריש עאם אולאד 'נישואי .1970 מ., גדעון קרסל,

.51-20 :(1) 20 החדש המזרח ומסורת',ומכון המאוחד הקיבוץ תל–אביב: שבטיות, לעומת פרטיות .1975 מ., גדעון קרסל,

טרומן. ה.מאגנס. ירושלים: עירוניים, בדווים בקרב דם ריבי .1982 מ., גדעון קרסל,.182-167 :7 החדשה קשת בח'יבר', קרה אכן 'מה .2004 מ., גדעון קרסל,

[241]

Ayubi, Nazih, 1983. 'The Egyptian Brain Drain: A MultidimentionalProblem', IJMES 15(4): 431-450.

Bailey, Clinton and Shmueli, Avshalom, 1977. 'The Settlement of theSinaitic 'Ayaydah in the Suez Canal Zone', Palestine ExplorationQuarterly 109: 27-38.

Baldensperger, Philip J., 1893. 'Morals of the Fellaheen', PalestineExploration Fund Quarterly Statement.

Batatu, Hanna, 1978. The Old Social Classes and the RevolutionaryMovements of Iraq, Princeton: Princeton University Press.

Bedford, R. N., 1863. Yaffa Ancient Joppa or Jopho, 1862, London:British Admiralty.

Black-Michaud, Jacob, 1986. Sheep and Land: The Economics of Powerin a Tribal Society, Cambridge: Cambridge University Press.

Blanc, Haim, 1964. Communal Dialects in Baghdad, Cambridge Mass.:Harvard University Press.

Bonné, Alfred. State and Economics in the Middle East: a Society inTransition, London: Kegan Paul.

Borg, Alexander and Kressel, Gideon M., 2001. 'Bedouin PersonalNames in the Negev and Sinai', Zeitschrift für Arabische Liguistik40: 32-70.

Cleland, Wendel, 1936. The Population Problem in Egypt: a Study ofPopulation Trends and Conditions in Modern Egypt, Lancaster:Science Press Printing.

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

הקרקע על בבעלות 'תמורות .1991 ח'., רביעה, ואבו יוסף בן–דוד, מ., גדעון קרסל,המזרח התוך–שבטי', ההיבט האחרונות: השנים במאה הנגב בדוויי אצל

.69-39 :33 החדשלייסוד הפינה אבן — הבדווי 'השוק .1995 יוסף, ובן–דוד, מ., גדעון קרסל,

.65-39 :77 קתדרה באר–שבע',צבי. בן יצחק יד ירושלים: ,1917-1799 יפו .1985 רות, קרק,

בות'אאק ביאן — ריה.אל–מס אל–מלכיה את אל–מחפוזˆ .1940 אסד, רסתם,

אל–אמריקיה. אל–מטבעה בירות: אל–שאם.עובד. עם תל–אביב: ישראל, ארץ ערביי .1947 יעקב, שמעוני,

תל–אביב: ,1939-1929 עברית, לעבודה הנכזב המאבק .1977 אניטה, שפירא,המאוחד. הקיבוץ

[242]

Cohen, Amnon, 1973. Palestine in the 18th Century: Patterns ofGovernment and Administration, Jerusalem: The Magnes Press.

Cohen, Amnon and Baer, G. (eds.), 1984. Egypt and Palestine; AMillennium of Association (868-1948), New York: St. Martin.

Crecelius, Daniel, 1986. 'Egypt Reawakening Interest in Palestine Duringthe Regimes of Ali Bey al-Kabir and Muhammad Bey Abu al-Dhahab: 1760-1775', in: David Kushner (ed.) Palestine in theLate Ottoman Period: Political, Social and EconomicTransformation, Jerusalem and Leiden: Yad Izhak Ben Zvi andE. J. Brill, 247-262.

Douin, George, 1931. La Premiére Guerre de Syrie (1831-1832), 2 vols.,Le Caire: Société royale de géographie d'Egypte.

Durkheim, Emil, 1964 [1938]. The Rule of the Sociological Method,New York: The Free Press.

Eph'al, Israel, 1982. The Ancient Arabs – Nomads on the Borders of theFertile Crescent 5th-9th Centuries B.C., Lieden and Jerusalem:E. J. Brill and The Magnes Press .

Feiler, Gil, 1986. The Number of Egyptian Workers in the Arab OilCountries, 1974-1983: A Critical Discussion, Tel Aviv: DayanCenter.

Finn, Elizabeth Anne McCaul, 1923. Palestine Peasantry: Notes onTheir Clans, Warfare, Religion, and Laws, London: MarshallBrothers.

Goodman, Jane E., 2002. 'Writing Empire, Underwriting Nation:Discursive Histories of Kabyle Berber Oral Texts', AmericanEthnologist 29 (1): 86-122.

Goodrich-Freer, A., 1924. Arabs in Tent and Town, London: Seely,Service & Co.

Government of Palestine, 1930. Report on Immigration, Land Settlementand Development. Hope Simpson. London: H. M. StationaryOffice.

Government of Palestine, 1946. Survey of Palestine, prepared December1945 and January 1946 for the information of the Anglo-AmericanCommittee of Inquiry [Jerusalem]: Government Printer.

Gran, Peter, 1979. Islamic Roots of Capitalism: Egypt 1760-1840, Austin:University of Texas Press.

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

[243]

Great Britain, 1937. Palestine Royal Commission, Minutes of Evidence:Heard at Public Sessions, London: H. M. Stationary Office.MICR.F-318, University of Haifa.

Hoexter, Miriam, 1984. 'Egypt Involvement in the Politics of Notablesin Palestine: Ibrahim Pasha in Jabal Nablus', in: Cohen, Amnonand Baer, G. (eds.), Egypt and Palestine: A Millennium ofAssociation (868-1948), New York: St. Martin, 190-213.

Holt, P. M., 1966. Egypt and the Fertile Cresent, 1516-1922: A PoliticalHistory, Ithaca: Cornell University Press.

Issawi, Charles, Philip, 1954. Egypt at Mid-century: An Economic Survey,London: Oxford University Press.

Jarvis, C. S., 1938. Desert and Delta, London: John Murray.Kressel, G. M., 1992. Descent through Males: an Anthropological

Investigation into the Ramla-Lod Area, Wiesbaden: O.Harrassowitz.

Kressel, G. M., 1993. 'Nomadic Pastoralists, Agriculturalists and theState: Self-Sufficiency and Dependence in the Middle-East',Journal of Rural Cooperation 21: 33-50.

Kressel, G. M., 2001. 'Let Palestine Return to Khaybar', in Hare, Paul,A., and Kressel, G. M. (eds.) Israel as Center Stage: A Settingfor Social and Religious Enactments, Connecticut, London:Westport, 165-188.

Kressel, G. M., 2003. Let Shepherding Endure: Applied Anthropologyand the Preservation of a Cultural Tradition in Israel and theMiddle East, New York: SUNY Press.

Kressel, G. M., and Ben-David, J., 1995. 'The Bedouin Market - CornerStone for the Founding of Beer-Sheva: Bedouin Traditions Aboutthe Development of the Negev Capital in the Ottoman Period',Nomadic Peoples 36/37: 119-144.

Kressel, G. M., and Ben-David, J., 1996. 'The Bedouin Market: TheAxis Around Which Beer-Sheva Developed in the BritishMandatory Period', Nomadic Peoples 39: 3-27.

Marx, Emanuel, 1967. Beduins of the Negev, Manchester: ManchesterUniversity Press.

Musil, Alois, 1907-1908. Arabia Petraea, 3 vol., Viena: KaiserlicheAkademie.

אהרוני ראובן קרסל, מ. גדעון

[244]

וה–20 ה–19 במאות ללבאנט ממצרים אוכלוסים מסעי

Rivlin, Helen A. B., 1961. The Agricultural Policy of Muhammad Aliin Egypt, Cambridge Mass: Harvard University Press.

Robinson, Edward, 1970. Biblical Researches in Palestine and theAdjacent Regions: A Journal of Travels in the Years 1838 and1852, (3rd edition), Jerusalem: The Universitas Booksellers.

Rustum, Asad J., 1936. The Royal Archives of Egypt and the EgyptianExpedition to Syria, 1831-1841, Beirut: The American Universityin Beirut.

Sabri, Muhammad, 1930. L'Empire Egyptian sous Mohamed Ali et laquestion d'orient, 1811-1849, Paris: P. Geuthner.

Sandel, Theodor, 1876. 'Yafa, 1:20,000', in: Baedeker, K., Palestine andSyria, Handbook for Travelers, Leiptsig: Baedeker.

Sandel, Theodor, 1880. 'Plan von Jafa, 1:9100', in: G. Schwarz, Jafaund Umgebung, Z.D.P.V. vol. 3.

Schick, Conrad, 1880. Palestine Exploration Quarterly.Shami, Seteney, 1989. 'Socio-Cultural Anthropology in Arab Universities',

Current Anthropology 30: 649-654.Shamir, Shimon, 1984. 'Egyptian Rule (1832-1840) and Beginning of

the Modern Period in the History of Palestine', in: Cohen, Amnonand Baer, G. (eds.), Egypt and Palestine: A Millennium ofAssociation (868-1948), New York: St. Martin, 214-231.

Thomas, W. and Znaniecki, F., 1958. The Polish Peasant in Europe andin America, New York: Dover.

Tobler, Titus, 1853-1854. Topographie von Jerusalem und SeinenUmgebungen, Berlin: G. Reimer.

Wilkins, Charles, 1996. 'Aspects of the Social and Economic Structureof Early Nineteenth Century Jaffa,' Al-Manar ah1: 85-107.

[245]

[246]