Administrator

Text Box

www.ladaat.net/gilionot.php :גיליונות פרשת השבוע להורדה בחסות הקו החדש: 0747-300100 קו החדשות במחיר שיחה רגילה

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

1

ד"סב

ד ו ב כ ם ל י ר ו ה ט ה י ל א"ש

עד שלישי קדושים עד שלישיאחרי :חומש

'משנה ב' ממשנה יא עד פרק ב 'א פרק אבות מסכת :משניות

מהמשנה עחחזרנו . עד עטאנגריא שנעשית מאו :עח :גמרא

'ו מסעיף יא פרק מברכין כיצד הלכה

הערות

ן א ט ו ת ג ב ט ,ש פ ע ל ש ו ן פ פ י ו ת ס'ה ח נ

ו ע מ י ש ח ת ם ו כ ש פ !נ

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

2

יבח את השבוע של אחרי ש, ל"רבינו ז. פרשת אחרי

, כי פרשת אחרי היא פרשה של יום הכיפורים, קדושים

) 'ה' ד סי"כ' ר פר"ויק(דברות ' ופרשת קדושים יש בה י

שכל סדרא ) ב"ה ע"א דף פ"ח(ואיתא בזהר , היטב' עי

אמרי פנחס .היא מנהגת את כל השבוע

). א, טז (וימותו' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ד

ע בפסוק זה רמוזים "ק בעל אמרי חיים זי"תי מכשמע

שלשת הדברים שאמר עקביא בן מהללאל שיש לדעתם

מאין ) א"ג מ"אבות פ(כסגולה שלא לבוא לידי עבירה

ולפני מי אתה עתיד ליתן דין , לאן אתה הולך, באת

, שני בני אהרן. רומז לאן אתה הולך, אחרי מות. וחשבון

מרומז לפני מי אתה ' דבקרבתם לפני. מרמז מאין באת

אוצר אפרים .עתיד ליתן דין וחשבון

ויש , קרבנות יום הכיפורים, ' וגואחרי מות שני בני אהרן

וראיתי , לבאר מה בין מיתת בני אהרן לקרבנות יום כיפור

בספר רשומים בשמך מובא סיפור על רבן של כל בני

ערב , באחת מן השנים, ל"וז" חתם סופר"הגולה מרנא ה

' הק" החתם סופר"שלח מרן , ם הכיפורים עם חשכהיו

הלה מיהר לעשות כמצוות . ידיומד מתלחאללקרוא . ע"יז

. ארכבותיו דא לדא נקשןו ,ניוהזדרז להתייצב בפ, רבו

יום מעלי דבפניא , משתאה לדעת לקריאה מה זו עושה

לא האמין למשמע , בבואו לפני רבו, לםוא .הכיפורים

, עלית כזושעה נב, ן של ישראלרב, ס"מרן החת. זניווא

מבנות העיר , יתומה בת אלמנה, "שידוך"מציע לו

פני הקודש עטוף חהתלמיד ההמום הביט נוכ. פרעשבורג

, מבין ריסי עיניו. מעישוקולו לא , רק שפתיו נעות, שתיקה

: ל כאב לבנו"פנה אליו מרן ז .ניכרת היתה בו המצוקה

ומריע לא , וונתיכי לטובה כ, בני, הלא שאול שאלתיך"

ודמעתו על , אז נתן התלמיד במענה קולואו, "תשיבני

ואם יתומה עניה , כי עני ואביון אנכי, הן יודע בי רבי: "לחיו

.וחיי צער אחיה, אם כן יהיו עניים בני ביתי, מנת חלקי

אם את הדבר הזה : "ס השיבו ברורות"אבל רבו החת

הרחמן הוא ני מבטיחך כי תנשא הנולנערה הזאת , תעשה

וישלח ברכה , ויהיו נכסיך מוצלחים, יפרנסך בכבוד

מוע התלמיד כש".כל ימי חייך, צלחה בכל מעשה ידיךוה

ככלותו לדבר עם . בשמחה, נתן הסכמתו לאלתר, כזאת

את , ס להביא לפניו מהרה"שלח החת, תן המיועדהח

שים יצאו מבוהלים שמה .הנערה המדוברת ואמה

ל עה תבולוף דקות הופיעו האם ובח, ודחופים בדבר רבם

ל לה "ואף להן הציע עצתו את הבחור הנ, מפתן דלתו

הביעו את , תיכף בשמען כי מדובר בבחור עני אולם .לחתן

ואיך נוכל לגשת לשמחת . האין מאומהרי גם לנו , תמיהתן

אך, ורטהפלהנישואין ולבנין הבית באין לנו פרוטה

והיה אם שמוע ": הרגיע גם אותן באמרו" התם סופר"ה

כדי האלוקים לכן יתן, כדברי ועשיתן, בקולי תשמעו

ודם בשר מתנת לידי אל עולםל תצטרכו ולא, מחסורכן

".הלואתם לידי ולא

ואמרה הבת אם - האשה ענתה, האלה הדברים אחר

והשידוך קם ונחתם , ואמרה הןהנערה שאלו את.אמן

' ס הק"אז קם מרן ההת .בובשעה טובה ומוצלחת ובמזל ט

אס צו גיין ווט יאב מה ךאי, ברוך השם: "ע מכסאו ואתר"זי

, ]'כל נדרי'יש לי עם מה לגשת ל, ה"ב[!" 'דרינכל 'צו

".כל נדרי"ת לשאת את הדרשה שלפני נס הכיתיהר לבמו

" כל נדרי"ס שהיה מקפיד תמיד לגשת ל"תחרבינו ה

בעקבות , ר הפעם שעה ארוכהחאהת. וםמבעוד י

בעומדו על יד הסטענדער נוכח פני .וךהתעסקותו בשיד

ניגש , שרעפיםחוז אוהוא, יןשהקהל לשאת דברי כיבו

ינילנגד ע, והקיש באצבעו על שעון ידו, ראש הקהלואלי

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ב

אמר לו מרן .והראה לו את השעה המאוחרת, ל"מרן ז

נאר ווען איך ', כל נדרי'אויבן אין הימל זאגט מען : "ל"ז

רק כאשר אני ', כל נדרי'ם למעלה בשמים אומרי" [זאג

.כ" ע...].אומר

שהיות וכתוב בסמיכות , ולפי זה יש להמליץ בדרך צחות

ואחד , מיתת בני אהרן ואחר כך קרבנות יום הכיפורים

, מהחטאים שמוזכרים על נדב ואביהוא שלא היו נשואים

ואחר כך מבאר הפרשה מה מקריבים ביום הקדוש על כן

הקדוש לפני כל נדרי עם רצה החתם סופר לבוא ביום

ת ואז "זכות וחיפש עד שעשה שידוך ובזה ינשא בעזהי

.יתוקן ענין נדב ואביהוא שחטאם היו שלא היו נשואים

כיון שראה איוב מיתת ) א, טז (אחרי מות שני בני אהרן

" אף לזאת יחרד לבי) "א, איוב לז(שני בני אהרן אמר

. למיתת בני אהרןמה ענין איוב). ה, ר כ"ועיין ויק, מדרש(

, שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו: ל"אמרו חז

סבר איוב כי .). סוטה יא(איוב ששתק נידון ביסורין

, והנה. שתיקתו אין בה משום פגם ולפיכך לא חייב עליה

ל וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב "אמרו חז

נדב אמר לו . ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן

לאביהוא אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג

נראה מי קובר את מי , ה"אמר להן הקב. את הדור

, נדב הוא לבדו חטא בדיבורו, לכאורה.). סנהדרין נב(

מן העונש שבא , לפיכך. ואילו אביהוא לא עשה ולא כלום

שגם השתיקה נחשבת , על שני בני אהרן הרי לנו ראיה

ועונשו של השומע ושותק כעונשו של , כחטא ועוון

כיון שראה איוב מיתת שני בני אהרן , על כן. החוטא בפיו

נחל קדומים ".אף לזאת יחרד לבי"גם אביהוא ששתק מיד

). א, טז (וימותו’ אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ד

לכאורה הרי ידוע שאין בית דין של מעלה מענישים פחות

כן איך נענשו בני אהרן שהיו עדיין ואם, מבן עשרים שנה

ואפשר לומר שאם האדם קרוב ביותר אצל , לפני עשרים

וזהו , ה אז מענישים אפילו פחות מבן עשרים שנה"הקב

מכיון שהיו קרובים מאוד , וימותו’ שאמר בקרבתם לפני ד

וכמו שאמרו על הפסוק וסביביו , ה לכן מתו"להקב

אפילו כחוט ה מדקדק עם חסידיו"נשערה מאד שהקב

וכמו שראינו שאמר משה לאהרן על הפסוק , השערה

שאמר לו משה לאהרן אהרן , בקרובי אקדש )ויקרא יג(

והייתי , אחי ידעתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום

עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני , סבור או בי או בך

ולכן מכיון שהיו , י מתורת כהנים"הובא ברש, וממך

ולכן מתו אפילו שהיו ’ בוהה בקרבתם לפני דבמדרגה כה ג

כי היו במדרגות עליונות כמשה , פחות מבן עשרים שנה

ואהרן כמו שאומר הפיוט ליום הכיפורים נדב ואביהוא

וידבר יוסף .כמשה ואהרן נשקלו

באחת מנסיעותיו של ). א, טז (שני בני אהרןאחרי מות

יצאו , אקאצריך היה לעבור דרך קר" תפארת שלמה"בעל

לקראתו חסידים ותלמידי חכמים שבקראקא והפצירו בו

. והוא נעתר לבקשתם, שיתעכב יום יומיים בעירם

נוספו ובאו רבים מחשובי העיר , כשהגיעו לאכסניא

, ד של קראקא"שמעון סופר אב' ביניהם ר, להקביל פניו

בדברי " התפארת שלמה"ולכבוד המאורע דרש בעל

ובתוך דבריו אמר , לקבל את פניותורה בפני הציבור שבא

כל צדיק שאינו ממשיך על ישראל שפע של : בזו הלשון

ואינו ראוי להיות , ברכה ופרנסה ועשירות אינו צדיק כלל

וזה פירוש דברי הגמרא במסכת , מנהיגם של ישראל

אמרו צדיק : "רב אידי אסברא לי, אמר רבא) .מ(קידושין

וכי יש צדיק ) י, שעיהו גי" (כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו

טוב לשמים ולבריות זהו , אלא, ויש צדיק שאינו טוב, טוב

. טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב, צדיק טוב

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ג

. היינו שאינו ממשיך על ישראל שפע של טובה ופרנסה

בקרבתם ", שהסתפקו, וזה היה חטאם של נדב ואביהוא

שפע של פרנסה ולא השפיעו על ישראל, בלבד" 'דלפני

. לא היו ראויים להיות מנהיגי ישראל" וימותו"לכן , וטובה

כן זה היה חטאם של ער ואונן בעלי נשמות : והוסיף ואמר

" לבלתי נתן זרע לאחיו: "אלא חסרונם היה, גבוהות היו

שלא רצו להשפיע שפע טוב על ישראל ) ט, בראשית לח(

ו את דברי" תפארת שלמה"אחר שגמר בעל . אחיהם

האם יודע מר לאיזו : שמעון סופר' שאל פתאום את ר

החריש הרב , תכלית מינוהו מן השמים רב בקראקא

" תפארת שלמה"ובעל , לשמוע ולדעת כונת הדברים

שנתמנה כאן רב כדי , שמא חושב מר: הוסיף ואמר

אינו אלא , לפסוק בשאלות איסור והיתר על כף וקדרה

צדק בכל רחוב רבים כאן מורי הוראה ומורי, טועה

, ד של קראקא"ידע אב, אבל אגלה לך, וסמטא די והותר

כדי להביא על ישראל , שנבחר לרב בעיר גדולה כקראקא

זוהי עיקר , פרנסה ובריאות וכל טוב, השפעות טובות

כל השומעים נחרדו לשמוע את הדברים . הכוונה בשמים

עתה נודע , ברוך השם: שמעון סופר נענה ואמר' ור, האלה

נרשם בכתב הרבנות אי חיוב חדש שמוטל עלי ושלל

חיוב זה לא היה ידוע " שולחן ערוך"ולא נמצא דינו ב, שלי

, עד שגילה לי זאת כבוד מעלת תורתו, לי מאז ועד עתה

.ויישר כוחו על החידוש שלמדתי בבית מדרשו

מאוצר המחשבה של החסידות

לפני קרבתם ב בני אהרן ניאל משה אחרי מות ש' ר דבויד

'היה ר, מרומה תלמוד ל, י" רשרשיופ). א, זט(וימותו ' ד

, אפ אצל רונסאלעזר בן עזריה מושלו של לחולה שנכ

בא אחר ואמר , אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב

לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך

לכך נאמר אחרי , זה זרזו יותר מן הראשון, שמת פלוני

יאורבריך צאורהולכ ).ג, ז"כ ט"ות(, אהרן בני נימות ש

שהלא לא מצינו בדברי משה שיזהיר את , י"בדברי רש

אהרן ויאמר לו שלא תכנם כדי שלא תמות כדרך שמתו

וזה ממש כדרך הרופא , רק אמר לו רק ולא תמות, בניו

, שאדרבא, יהונתן ארתפ התירוש פכ"וע .הראשון

כי משה , בניוה ציוה למשה שלא יזהירו במיתת "שהקב

אבל , ניבאמת היה רוצה להזהיר לו כדרך הרופא הש

ת לא רצה שיזרז אותו בבניו שלא יצער את כהנא "השי

ה למשה שהגם "כ אמר הקב"וע, קדישא במיתת בנו

ז תאמר לו רק "עכ', ני אהרן וגובשהוא אחרי מיתת שני

, ש"עיי, ולא יותר, בוא בכל עת אל הקדש ולא ימות'ואל

ליקוטי ענינים ).מ"זומ ת"כתב בחתה ז ןוכעי(

ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פני

' ס מבואר במ.) ב,זט (הכפורת אשר על הארזן ולא ימות

ןכגם שגם ליכנס להיכל שלא לצורך הוא , :)ז"כ(מנחות

, האיסור של ואל יבוא בכל עת קאי גם על ההיכלדאסור

קדשי קדשים בביאה אבל החיוב כרת הוא רק כשנכנס ל

האיך היה מותר , נתקשה)ג"כ, ז"ט(והגה החזקוני .ריקנית

אל הקדשי קדשים ולהוציא עםהפד ליכנס עודולגן להכה

יומא ' משם את הכף והמחתה של קטורת כמבזאר במס

יאה זו הוא שלא בשהרי , )כג פסוק (י "והובא ברש) לה(

יםדשהקדש שהרי יכול להניח הכף ומחתה בקו, לצורך

ואז יוליך שם כף , פורים של השנה הבאהכעד היום ה

ומחתה אחרת ובחזרתו יוציא משם כף ומחתה שנשתיירו

החזקוני שאין זה נחשב רץומת, רב שעוריםפיהכם מיו

שלהניח שם הכף ומחתה בפנים משך כל , לביאה ריקנית

.א גנאי כלפי מעלהוה, השנה

ד וזה כב דנהי שאין הזל הקשה ע) מ"בתו (ופרסם החתו

רה שבשבילו שוב לא ומגמ אין זה מצוה "מ, של מעלה

ס"כ מחדש החת"וע, תנייתחשב ביאתו לביאה ריק

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ד

שבשעה שהיה עולה ענן הקטורת כבר היה , חידוש גדול

ואין לומר , רךו שלא לצלואפי, מותר לבוא בכל רגע ורגע

ניםפל כל א דע"דז, כל יום ויכנסבכ יקטיר קטורת "א

מכיון שאין , ת"הקטורת הוא עובר על לכשנכנס להקטיר

פ "ימות השנה להקטיר קטורת רק ביוהכ מצוה בשאר

ליקוטי ענינים .אורךבש "ייע

, על רבי מנחם נחום). ב, טז (ואל יבא בכל עת אל הקודש

מספרים , קה מהורדנה'נחומ' ר: או כפי שהיה מכונה

ולמרות שרבים , נפלאות ועל דרכו בעניין הצדקה בפרט

קה קיבל מהם תרומה 'נחומ' שמחים אם זכו שרהיו

הרי היו כאלה שהיו מתרעמים , בשביל צדיקים לעניים

ומעשה באחד . שהוא מטריד אותם כפעם בפעם

נחומקה היה ' ור, האמידים שהיה גם מטופל בבנים ובבנות

, בא אליו כפעם בפעם ומבקש ממנו לתת צדקה לעניים

: ואמר לו, פעם אחת לא יכול איש אמיד זה להתאפק

תהלים " (עושה צדקה בכל עת: "אמנם דוד המלך אמר

כי פסוק זה ) .נ(ל במסכת כתובות "אבל אמרו חז) ג, קו

וכמדומני , נאמר על הזן את בניו ובנותיו כשהן קטנים

כשחיוך , נחום' החזיר לו ר. שאני יוצא ידי חובתי במצוה זו

ואל : "קל מרחף על שפתיו אבל כבודו שכח את הפסוק

, עם צדקה זו שעושים בכל עת" יבוא בכל עת אל הקודש

.ואין לצאת בזה ידי חובה, עדיין אין מקדשים שם שמים

שפעם אחת , ניפוליאזוסיא מה' וכעין זה מסופר על ר

והם תמיד , הוכיחו על שאינו דואג לפרנס את בני ביתו

) .נ(ל אמרו במסכת כתובות "והלא חז, רעבים ללחם

. זהו הזן בניו ובנותיו) ג, תהלים קו" (עושה צדקה בכל עת"

" ואל יבא בכל עת: "אבל התורה אמרה: זוסיא' ענה להם ר

לא יכולים " בכל עת"עם מצוה כזאת של צדקה , היינו

בשפתי צדיקים .לבוא אל הקודש

יש לומר שאמרו . )ג, טז(בזאת יבא אהרן אל הקודש

ין את מעביר) ממון(וצדקה ) קול(ותפילה ) צום(ותשובה "

א מהם "כ" ממון" "קול" "צום"התיבות " רוע הגזירה

ח "והשלושה יחד הם בגימטריא ת 136ו "בגימטריא קל

ספרים ."זאת"כמנין 408

, כתונת בד קודש ילבש' גון אל הקודש ורא אהבואת יבז

י " רשרשי ופ.)ד - ג, טז( .'ומכנסי בד יהיו על בשרו וגו

פנים בשמונה בגדים מגיד שאינו משמש ל', וגודכתונת ב

קטיגור יןלפי שא, שיש בהם זהבץשהוא משמש בהן בחו

ן וכ, )וכ (שנההאש רכת ממסורוומק. 'וכו, עשה סניגורנ

'ושם איתא עוד טעם בזה מר, ) י,כא( במדרש רבה תובכ

שהתורה חסה על ממונן של , לוי' יהושע דסכנין בשם ר

ו צריכין הי, היה משמש בבגדי זהבוהיינו שאילו, ישראל

משום שהבגדי , גדי זהב חדשיםבכל שנה ב ולעשות ל

כהונה שהשתמשו בו כבר בשנה אחד אסור להשתמש

, זט( לקמן י"ש רש"וכמ, אחרורפם כי ביוד פעםעמו עו

ציותה התורה שישמש עם ןכל וע, זהנושהם טעונין ג) כג

ש אמרי יושר על המדרוף וס עץ יפי פירושל(בגדי לבן

טעם איתא שם בשם דועו) בספר שיר מעון תובכן כו רבה

במקום דולגן שלא יתגאה כה, שהוא מפני גאוה, לוי' ר

ש "וכמ, )ץ יוסףע (שיש שם עיקר השראת שכינתו יתברך

ליקוטי ענינים ."י מלךנלפ אל תתהדר" )י, הכמשלי (

ק בעל אמרי "שמעתי מכ) ד, טז (כתונת בד קודש ילבש

סניגור . ור נעשה סניגורשאין קטיג, י"ע פירש"חיים זי

אם מצרפים , 328קטיגור בגימטריא 329בגימטריה

אזי יהיה , אחד' זאת אומרת מס, "הכולל"לקטיגור את

והיינו שאם מצרפים את הכלל . שווה במספרו לסניגור

יהודים היושבים יחד בלב אחד כאיש אחד , ישראל

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ה

כ יעשה מהקטיגור "אזי בע, ומזמרים להשם יתברך

אוצר אפרים .ל"וד. סניגור

" תורה אור"מצאתי בספר ). ד, טז (כתונת בד קודש ילבש

ל "ש באנדי ז"של הגאון הצדיק מהר.) ה"תכ' עמ(

ויודע ספר היה דר בכפר שאין ' איש אחד ירא ד, ממגנצא

ט לכפר אחר סמוך בתוך "והלך בכל שבת ויו. בו מנין

והיה לבוש תמיד בגדים . שהיה שם בית הכנסת, התחום

. והיה האיש אדיר בנכסים. ט"שובים לכבוד שבת ויוח

ואף שכמה וכמה פעמים כשהיה בדרך נפלו גשמים

לא עיכב אותו מללבוש בגדי , וקלקלו את בגדיו החשובים

היה אצלו אדם אחד שאמר לו שהוא עובר . ט"שבת ויו

. כי הוא משחית את בגדיו החשובים, על לאו דבל תשחית

כי , ין הוא עובר על בל תשחיתשא, חס וחלילה, אמרתי לו

דיה למצוה זאת אפילו אם הוא עושה אותה רק פעם

ה "כי היה עושה הכל לכבוד הקב, אחת ומהדר בה

והבאתי לו ). ת הפסדו עשרת מונים"שיחזיר לו השי(

דהנה ביום הכיפורים לובש כהן גדול בגדי לבן . ראיה

, יקרים שבהם הוא עובד את העבודה לפני ולפנים

מנים משל ' שהיו של ק, איתא) ז"ג מ"יומא פ(ה ובמשנ

יומא (ומצינו . ציבור ויכול היה להוסיף משלו כמה שירצה

שכהנים גדולים עשירים היו והוסיפו על סך זה סך :) לה

והיו אסורים , ואף שלא עבד בהם אלא פעם אחת. גדול

מוהניחם שם .) פסחים כו(כדילפינן , אחר כך בהנאה

משום פעם אחת שהיה עובד , ו הכיאפיל) כג, להלן טז(

.היה מהדר במצוה בכל האפשרות', בהם לפני ד

ת שיח יצחק"שו

והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד

מתוודה , י וכפר בעדו ובעד ביתו"פירש רש). ו, טז (ביתו

מסאטמער ' ויואל משה'בעל ה. עליו עוונותיו ועונות ביתו

איציקל מפשעווארסק ' ה ר"צ מו"ק הרה"ע נשאל מכ"זי

ראשית 'על מה שכתוב בספרים הקדושים עיין ב, ל"זצ

דעוונותיו של אדם רשומים על , שער התשובה' חכמה

יש להעבירן על , וכששב בתשובה ומוריד דמעות, מצחו

אי שרי לעשות כן בשבת ויום טוב , מצחו למחוק העוונות

חשש שאין זה ' ויואל משה'והשיב ה, שאסור למחוק

והרי זה רק כתיבה , שלא מצינו כתיבה כזה במשכן, מוחק

, ל"וסיפר הצדיק הנ. רוחנית ולא שייך בזה דין מוחק

ק "ל אבד"ר אביגדור האלבערשטאם זצ"צ מוהר"שהגה

ביקש פעם מאחיו מרן הקדוש בעל דברי חיים , דוקלא

, ע שיסתכל במצחו לראות אם כבר נמחקו כל עוונותיו"זי

כאן 'ואמר , לקח נר והציץ בו על מצחו' יםדברי חי'ומרן ה

מחזור דברי יואל .היה כתוב איזה דבר וכבר נמחק

, קבלה בידינו). ח, טז (וגורל אחד לעזאזל' גורל אחד לד

ומטרה יש . שכל מה שיש בקדושה יש כנגדו בקליפה

ורמז . לדבר שתהיה הבחירה חופשית לבחור בין טוב לרע

שה עה זעומת לה ז - יבות ראשי ת" עזאזל: "יש לדבר

היכל ברכה .לוקיםא

בתוך "י "פירש רש). טז, טז (השוכן אתם בתוך טומאתם

הרבי . אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם ,טומאתם

ושני , רבי אברהם יהושע השיל מאפטא בא לעיר אחת

שכן כל אחד , בעלי בתים עשירים התחילו לריב ביניהם

אחד מהם היה תלמיד , ורצה שיהיה הרבי מתאכסן אצל

שלא , ואילו השני חסרונו בכך, אבל בעל גאווה גדול, חכם

, העשיל בחר בשני' הרבי ר. היה זהיר ביותר במצוות

השיב להם . ומשהביעו החסידים את תימהונם על כך

השוכן אתם בתוך : "על בעלי עבירה אמרה התורה: ואמר

ם וא" שכינה ביניהם"אף על פי שהם טמאים " טומאתם

וודאי שכך , ה להיות דר עמם בדיר האחת"נאה לו להקב

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ו

ל במסכת סוטה "ואילו על בעל גאווה אמרו חז, נאה גם לי

."אין אני והוא יכולים לדור בעולם) ":ה(

חביב עלי רשע היודע שהוא : היה אומר ,חוזה מלובלין"ה

כששאל אותו הרבי . מצדיק היודע שהוא צדיק, רשע

רשע היודע שהוא : הסביר לו, מפשיסחה לטעמו של דבר

וממילא עדיין יש לו זיקה , רשע הרי הולך הוא לפי האמת

אבל צדיק היודע שהוא . לקדוש ברוך הוא שהוא אמת

הרי וודאי שהוא , כלומר שהוא צדיק בעיני עצמו, צדיק

אין צדיק בארץ אשר יעשה "שכן , לקוי במידת הגאווה

זיקה לקדוש ובתור בעל גאווה אין לו כל" טוב ולא יחטא

" אין אני והוא יכולים לדור בעולם"מאחר ש, ברוך הוא

מדת ענוה ):מסכת סוטה ב(

, מהו איש עיתי). כא, טז (ושלח ביד איש עתי המדברה

ואפילו חל בשבת , בעיתו ובמועדו ישתלח ולא יעבור

מסופר על הגאון רבי חיים מבריסק שנסע :). יומא כא(

, סי שונא ישראלפעם ברכבת יחד עם עיתונאי רו

והתחיל לשפוך אש , שהתיימר להיות ידען בענייני יהדות

אמר לו רבי . וגפרית על היהודים ולספר על חסרונותיהם

בוודאי ידוע לך מה , אם אתה ידען גדול כל כך: חיים

ביד "שנאמר בתורה שאת השעיר לעזאזל היו שולחים

העיתונאי שתק ולא, מה הכוונה לאיש עיתי, "איש עיתי

את , אני אסביר לך: אמר לו רבי חיים. אמר דבר כי לא ידע

השעיר מסרו ביד איש עתי העוסק בעיתונות המסקרים

אבל היו משגרים אותו , היודע כל עוונות הדור, מעת לעת

.יחד עם העוונות לעזאזל

איש " י" פירש רש).כא, טז (ושלח ביד איש עתי המדברה

ולכאורה על פי , תמולהמוכן לכך מיום א) יומא סו (,"עתי

, זה איש השומר את הזמנים" עת"הוא זמן " עתי"פשטות

י ומבאר על פי "ומי האיש אשר שומר את הזמן בא רש

ואם כן אדם המוכן , המוכן לכך מיום אתמול, דברי הגמרא

עם , מאתמול הכל אצלו מסודר הוא הנקרא איש עתי

דע כי הוא יו, אדם זה שולחים לכפר עוונות כלל ישראל

. להעריך מה הוא זמן

מרצה זקן הוזמן לשאת הרצאה , ויש לבאר על פי משל

ובאמצע דרשתו תלמידיםבפני " תכנון זמן יעיל"בנושא

הוציא מיכל זכוכית גדול ".אנו עומדים לערוך ניסוי: "אמר

. והניחו לפניו, מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו

כל , ר אבניםלאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריס

אחת אחת בתוך , והניחן בעדינות, אחת בגודל של כדור

כל ולא ניתן היה להוסיף עוד יכאשר התמלא המ .כליהמ

האם : "נשא המרצה אט אט את מבטו ושאל, אבן אחת

המתין מספר שניות ".אכן: " כולם השיבו,"המיכל מלא

שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן ,"האומנם" ושאל

בזהירות שפך את החצץ מעל .י חצץכלי מלא אבנ

אבני החצץ הסתננו בין . האבנים וניער מעט את המיכל

עד שירדו לתחתית המיכל ומילאו , האבנים הגדולות

: שוב נשא המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל. אותו

".נראה שלא: "אחד ממאזיניו השיב, "האם המיכל מלא"

והפעם הוציא ,חזר והתכופף. השיב המרצה הזקן,"נכון"

בתשומת לב שפך את . מתחת לשולחן סיר מלא חול

החול מילא את החלל בין האבנים . החול אל תוך המיכל

פעם נוספת שאל המרצה את . הגדולות לבין החצץ

השיבו , ללא היסוס, הפעם, "האם המיכל מלא: "תלמידיו

השיב להם ,"נכון", "לא ",התלמידים המחוננים במקהלה

הוא נטל את כד המים , כפי שציפו תלמידיוו. המרצה הזקן

.שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו

איזו : "שוב נשא המרצה הזקן את מבטו אל הקהל ושאל

השיב אחד , "אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה

אנו למדים שככל שנראה לנו " :הנועזים שבין מאזיניו

, שאם נתאמץ באמתהרי, גדוש ומלא התחייבויותהיוםש

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ז

השיב , "לא" ".תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות

: האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו. "המרצה הזקן

, אם לא מכניסים למיכל קודם את האבנים הגדולות

דממה עמוקה ".לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך

כל אחד מן הנוכחים ניסה לתפוס את . השתררה באולם

הזקן התבונן בשומעיו . המשמעות של דברי המרצהמלוא

שהם , בחייםיםאבנים גדולכל אחד ואחד יש לו : ואמר

הלימודי קודש ולהבדיל הלימודי חול , התלמוד תורה

אבל באם אתה , והבית בני המשפחה, שהם עזרה לקודש

לא מסודר ומתוכנן לא יכנס שום דבר אבל באם תחשב

מה ומעל זה עוד ועוד על פי מה הוא יותר גדול תכניס פני

.סדר אז תספיק למלאות כל הכלי שלך

, י עתי" רשרשיפו). כא, טז( המדברה תיע איש ביד ושלח

:).ו"מא סיו, זנ, זטכ "תו (לום אתמיוהמוכן לכך מ

הוא לשון "עתי"ש, )עם לועזט מובילק הובא(' ג פי"והרלב

ו שאינ, דהיינו שהוא איש שכל העתים שוים לפניו, זמן

ולא משום , לא מגשם ולא משלג, חושש מתהפוכות הזמן

, קוני הביא דבר פלא בשם המדרשזוהח .עיכוב אחר

משום שהאיש שנשא , תולמ זמנווע עתו יג היינו שהתישע

איש ןרריבולכן היו ו, ואת השעיר לא השלים את שנת

ין עוזה היו יוד, ך אותה שנהושהגיע ממילא זמנו למות ת

.שהיתה קלה בעיניהםי חכמת המזלות "ע

עתי איש ביד ושלח' וגו ועלי יודי יתש את אהרן וסמך

שהיו, .)וס (מאוי סכתבמ מבואר ).כא, זט (המדברה

השעיר את מוליך שהיה להשליח גבוה גשר ןעושי

נימפ, לעיר מחוץ אל העזרה מן יצא השעלי, לעזאזל

, לצערו השליח של בהשער ןמתלשי שהיו הבבליים

השעיר את מהר שיטול, וצא טול וצא טול לו מריןואו

ובדברי.עוד נואצלי עונותינו תשהה אלו, העיר מן ויצא

נתקשה בהצורך )זפ אות פ"יוהכ צאיומבמועדים (ואל י

ים היהי היה קדשהמקת יבשהלא בזמן ש, זה לגשר

ח גישוטרים להש והיה בידם להעמיד, שראל כדתימלכות

לכך לעשות כבש וצרכוה ולמה, שלא יתלשו בשערו

דאי עלה לדמים וו לעיר שבץעד מחו שאורכו היה, עבורו

ם" הרמבתבשכה מ לפי, נפלא באופןיישבליש ו .מאודביםומר

כשהוליכו בפניהם כ"וע, תוונואב להם מאוד על העוהיה כ

דל גולשין בשערו מחמת והיו ת את השעיר עם העוונות

מ לא העמידו"מ, שזהו יותר מדרך הממוצע ואף, אב לבכ

ם ותימנעו א כי אם, לאחזם למנעם מזה, לחום עמהםל

ל וע, דרך הממוצעבגם אז יתכן שלא ישארו, ת כןומלעש

כי , תקנה אחרת שיעשו לו כבש תר לעשותיו בחרו ןכ

את בני ישראל" בידים"אין צריכין להעמיד באופן כזה

.לבביהם וללחום בהדיא עם רגשי, הכואבים מתשובתם

ליקוטי ענינים

ושלח את , ירהזגץ תם אל ארונווהשעיר עליו את כל עא שונ

.) זס (יומא סכתבמ מבואר הנה .)ב כ,זט( השעיר במדבר

והיה, ההר על אותו ודחף, הסלע על השעיר עם שעלה

עד ההר לחצי עגימ היה ולא, ההר שיפועי על מתגלגל

אם ושמואל רב מחלוקת שם ויש, איברים אברים שנעשה

רבא ואמר, בהנאה ותריןמ העזאזל השעיר איברי

אמרה שלא, בהנאה הן ןשמותרי ראן דאמכמ שמסתבר

ניבל מכשול ורהתה חהניה לאש( לתקלה שלח תורה

ןמ שהם וידע שלא, מהם יהנוו וריבא את שימצאו אדם

ם יו עבודת כותמהל 'הפרק ב( ם"בהרמ פסק וכן, )השעיר

.) י אות ה"פק מצוה( חינוך והמנחת ).כב הלכה וריםפיהכ

, באכילה ןכם ג מותרין שהם שר לומרשאפ, לחדש כתב

כתמסב מראבג דמבואר וןכידמ, לנבילה ןבינחש ואינם

עליו עובר, יום אותוב בנו את שחט שאם.) דס( יומא

בגל עף שא, דחא ביום תשחטו לא בנו ואת אותו משום

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ח

עובר קוםמכל מ, שחיטה לשון בנו אתו ותובא דכתיב

ומרלשר אפ ם כןא, ותטשחי ואה זו לצוק דדחייתו, עליו

, שחוטה כבהמה שדינו שמותר, אכילה לענין דיןהוא שה

במקדש התירה שהתורה במליקה וכמו, לאוכלו ומותר

.לנבילה זאת נחשב שבעלמא יפל עף א לאכול

ליקוטי ענינים

ושלח את , ירהזגץ תם אל ארונווא השעיר עליו את כל עשונ

וצרך לשלוח אותו הטעם שה.)ב כ,זט( השעיר במדבר

היואותו אל ארץ הרא משום שאם ישא במדבר דוקא

ה הראויץ שלא להפסיד ארןכ ועל ,לזרע שוב לא תצמיח

לא ץאר ממילא שהוא, המדבר אל אותו לזרוע שלחו

יונקזח .זרועה

י להוציא את "פירש רש). כג, טז (ובא אהרן אל אהל מועד

היה בצעירותו : חסידים מספרים. הכף ואת המחתה

ט משמש את הגאון המפורסם רבי יצחק "הבעש

נשאר , יום אחד לאחר שהגיש לו ספל קפה, מדרוהוביץ

ולאחר מכן נטל ממנו , ט עומד ומחכה עד שישתה"הבעש

הבאת לי ספל : חייך רבי יצחק ואמר. את הספל הריק

שבכך אתה משמש תלמיד , קפה שכן וודאי אתה סבור

, חזרת הספל הריקאבל איזה מצוה אתה מוצא בה, חכם

כף הקטורת בעבודת (אף החזרת הכף : ט"השיב הבעש

נתפעל רבי . נחשבה כחלק של העבודה) יום הכיפורים

, ט"ומספרים שאמר אל הבעש, יצחק מאיר מהתשובה

ויש גירסא . מהיום ואילך חייב אני להיות משמש אותך

, אחד מראשוני החסידים רבי יצחק מדרוהוביץ: אחרת

שימש תקופה , )יחיאל מיכל מזלוטשובאביו של רבי (

באחד הימים הגיש לרבו . קצרה את רבו הבעל שם טוב

ונעמד מאחוריו עד שיסיים לשתות את , כוס תה ברטט

וכשגמר לשתות הושיט ידו ברטט ונטל את , המשקה

פנה אליו הבעל . הכוס הריקה בשביל להחזירה למקומה

סברת ,הנה כשהגשת לי את הכוס התה: "שם טוב בחיוך

אולם מדוע צפית , בוודאי שאתה משמש תלמיד חכם

השיב רבי יצחק , שעה ארוכה כדי לקחת את הכוס הריקה

בזמן שבית המקדש היה קיים נכנס הכהן : ביראת כבוד

הגדול פעמיים לקודש הקודשים במהלך עבודת יום

כשבידיו הכף , בפעם הראשונה נכנס בשחרית, הכיפורים

ובפעם , בקודש הקודשיםוהמחתה להקטרת הקטורת

השניה נכנס בשעת בין הערבים להוציא משם את הכף

כי הוצאת הכף והמחתה מקודש , מסתבר מכאן, והמחתה

הקודשים נעשית גם היא בקדושה ובטהרה על ידי הכהן

בשפתי צדיקים .הגדול

חםניוה הקודש אל בואוב לבש אשר הבד בגדי את טשפו

שלמאבש, זה טבילהב בהטעם קדקלדש י). כג, זט (שם

צריך אמאי מובן אז, ןבהל לבגדי הזהב מבגדי כשמשנה

מכיון, יותר עוד להתקדש עכשיו שצריך משום, טבילה

לטבול צריך היהי אמאי אבל, ולפנים לפני עמהם שיכנס

ם סופרהחת ומבאר, הזהב לבגדי הלבן מבגדי כשמשנה

גם אז, יתירה בקדושה זמן באיזה אדם שנתקדש שלאחר

ומתקדשים מתעלים הם, כ"אח שיעשה ליםגיהר צוותהמ

שנתקדש אחר ןכל וע, זה לפני שהיו מהמ יותר הרבה

ם ליגיהר העבודות כל ןמתעלי אז, פנים ועבודת לבן בבגדי

טבילה צריך ןכל וע, הזהב הבגדי עם ךכר אח שעושה

ליקוטי ענינים .אלו בעבודות קדושה להעילוי

). כט, טז (ו את נפשתיכםבחדש השביעי בעשור לחדש תענ

אמר לו , וב נער כבן חמש'כשהיה רבי אברהם מסוכאצ

שילך הביתה , אביו ביום הכיפורים לאחר תפילת שחרית

האם קידש לפני : משחזר שאלו אביו. ויאכל דבר מה

ואמנם הרהרתי בדבר ועלה , לא קידשתי: אמר לו, האוכל

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ט

שכן לעולם קטן פטור מן , שלא צריך לקדש, בדעתי

יש לחנכו שיהא מתרגל לקיימן , אלא מה, מצוותה

אבל לגבי מצוה משונה זו לקדש לפני האכילה , לכשיגדל

הרי לכשאגדל אם , לא שייך כל ענין חינוך, ביום הכיפורים

אביר הרועים .ירצה השם אני אצום

). כט, טז (בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם

אוהב " בעל ל מאפטאישעהצדיק רבי אברהם יהושע ה

הייתי מבטל כל , אילו היה כוח בידי: היה אומר" ישראל

תעניות הציבור שנצטווינו עליהן כי חלושים ותשושים אנו

תשעה "תענית : חוץ משתים, בגלות הארוכה והקשה

שבו חרב בית , תשעה באב". יום הכיפורים"ותענית " באב

ויום הכיפורים , מי יכול לאכול בו, מקדשנו ותפארתנו

שבו אנו מיטהרים מכל חטא ועוון לפני בורא , הקדוש

קדושיםליקוטים .מי צריך לאכול בו, עולם

כל יאכל אשר בתוכם הגר הגר ומן ישראל מבית איש ואיש

המזבח על לכם נתתיו ואני, הוא בדם הבשר נפש כי', גוו דם

).אי, זי (יכפר בנפש הוא הדם כי, תיכםונפש על לכפר

, החלב איסור טעם כמו הוא הדם איסור שטעם רושפי

' לד שמיוחד דבר שהוא מכיון חלב לאכול שאין שכמו

דבר שהוא משום הדם ןכ כמו, המזבח ג"ע להקריבו

המו ).ן"ברמ (ואות לאכול אסור 'לד להקריבו שמיוחד

טעם עוד הוא, "הוא בדם הבשר נפש כי" התורה שכתבה

םלאד אסור היה מעיקרא שבאמת, דם אכילת לאיסור

למאכלולו הותר ולא, מהבהמה חלק שום לאכול הראשון

ה"בהק לו והתיר נח שבא עד, והפירות העשבים אלא

וניצל שלא מפני לזה הטעםו(, בהמה בשר לכולא

לא מעולם הנפש אכילת אבל, )ויד על רק מהמבול

. הנפש ולא לכולא הותר הגוף רק כי, ואות לאכול הותרה

שאם, ן"הרמב כתב טעם דוע ו.תיימק הראשון ואיסורבו

להטבע קרובה טבעו ישתנה אז, בהמה דם האדם יאכל

מזיק אינו בשר וקאוד כי, תסווג יבעו של טבע, בהמה של

שיתהפך עד להתעכל עוד שצריך וןכימ, האדם טבעי את

ויתחבר עיכול צריך נואי דם ןכין שאה מ, באדם לבשר

.בהדם שיש הבהמה הנפש את בהאדם

לאיסור הטעם בתכ) ו"מ ג"ח םבוכינ הרמוב( ם"הרמבו

, הכישוף ןנימע שראלי את להרחיק אושהם ד לתיאכ

מהם נבאיולה לשדים להתחבר רוצים שהיו שאלו

את להרחיק כדי ןכל עו, דם לשתות צריכין היו, תודתיע

ורהתה אמרה ןכל ע, לשדים התחברות מענין ישראל בני

לאיסור הטעם כתב) ח"קמ הומצ (ינוךהחו .דם לאכול

, תוריכזא מידת בנפשו יקבע דם שבאכילת, םד אכילת

םגופשב( ייםח מבעלי האדם שיבלע תוריכזא קצת שיש

והנפש החיות תלוי שבהם הדבר ואות, )לאדםן דומי הם

.הבהמה של

ספרב אובה ,הנ השמים ןמ ת"וש לע( הסופר קסת פרבס

ףגו ערך א"שליט עלסזיימ א"להר ודולכב ברא שהכל

שבמדינת אחד חכם שהעיד ,כתב) דם לקח, האדם

שבהם שהיושבים, כפרים הרבה, נמצאים ן"טורינגע

תורע תולהמד טבעם ונתהפך, שנים כמה זה, דם אוכלים

ליקוטי ענינים .יםכפרא מתנהגים הםו, וחיות בהמות של

על העברי לב ספרב כתב ).ג, יח( תלכו לא ובחוקותיהם

בליקוטים םגימנהה טעמיב באוהו (ם סופרהחת צוואת

לדורות ניםהראשו דורות בין מה חזי פוק, )א"קי אות

אשר טיםוהפש ליראים שלנו חסידים בין מה ו,האחרונים

בעת, ל"זצוק ופרסם תחה הגאון נורבי של בעירו היה

חדשות לעשות התחילו לא, ץפר מפני ראשים היה אשר

, היופי תכליתב ר"האו הנקרא שעות מורה שעשו זה רק

לנו שאין, היראים זה נגד וצעקו, כנסתהת ביב אותו ויותל

, בתמונתו דתי לואפי כנסיות בתי מסדרי לשנות רשות

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

י

וכאשר, מעשיהם ובצעו, עליהם השגיחו לא והרשעים

"נדבה שלמי" בעל דולהגור המא הטפסר הלך, כן ראו

אלך ניאו בידו אבן יקח אחר כל, יראים לקצינים ואמר, ל"ז

, התחדשות של רע מזימות לעקור צוהבמ ואתחיל בראש

וכמה, ל"ז "נדבה שלמי" בעל זרק הראשון ואבן

ןכעיו(, שברים לשברי ואות ששברו עד, אחריו מהנכבדים

, ט"רצ מןסי א"ח ק"דומה מ"וש ת"בש איתא זה בדאוע

ועלי רבו הזל עו, רשהמדת לבי שעות רהומ שנתן באחד

בעל לשאו, שעות רהוהמ את צהחוה שליכווה אנשים

, בחזרה שעות רהוהמ את חליק לויכ אם תושע רהוהמ

)יהגבא ביד ותוא נתןו להקדש תווא נדב שכבר מאחר

את שהעמידו שאלו בימיו שייך היה ל זהשכ וכנראה

אמנם, לרעה בזה כוונתם והיה רשעים היו שעות המורה

תבכש ווכמ, דבר עמא וכן, זה שייך שלא כמובן כהיות

ספר בשם, 'ח אות ףוס ס"הכנבי מערכת( חמד בשדי

כרך ספר בשם' ב ותא ת"יהדל מערכת ד"יוח, לב ישרי

.הגוי חוקות משום בזה שאין, )רומי של

בן חבר ליקוטי ת"בשו כ"למש לציין ראוי ןנילע ןניומע

זייגער לערוך האיסור בענין שם שדן ,)ח"ק דף ה"ח (חיים

ו שהי י"ע פועל ייגערזה היה ההם ימיםבש(, ט"ויו בשבת

מסבב ייגערזה ידי היה די זהיל וע, כפתור איזה ןימסבב

היה בחרותי בימי והנה: ל"וז וכתב, )יומיים וא םולי

) ן"ליופ( מפלוניא איש ע"זי ס"תח הגאון אצל במסיבתינו

ט"יו בליל )ר"ייגעז( ר"האוה וערך, תורה שמחת בליל

בפני אותו ונתנו, "המופלגים התלמידים "וב ותפסו, שם

מרורות והכו אותו מכות, ל על השולחן"ו זצוק"אמ אוןהג

שלא בא הוראה על אשר העיז להראות היתר בדבר

.ל"עכ, מוחלטת

ואמרו חכמינו ). ה, יח (אשר יעשה אותם האדם וחי בהם

פירוש וחי , וחי בהם ולא שימות בהם.) סנהדרין עד(ל "ז

יראה האדם שבכל עשיותיו תורה ומצות יהיה , בהם

שלא תצא ממנו , ולא שימות בהם, ובהתלהבותבחיות

אמרות משה .מצוה מתה ותחשב מת מצוה

שמעתי ) ה, יח(' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ד

) אייבשיץ(י "י ויכוח שנתווכח הגאון מהר"ממורי הגאון נ

מה הטעם שתפילות , הלה שאל אותו. ל עם כומר אחד"ז

. נחת בהשקטישראל בקול וברעש ובבית תיפלתם הכל ב

, אתם עובדים למת על כן תפילתכם הוא כמת, ענה להם

והנה . לכן תפילותנו חיות הנה, אמנם אנו מתפללים לחי

בהתלהבות , ל בדרשתו פירש וחי בהם"י מינץ ז"מהר

ובזה נראה המשך הפסוק על . ובשמחה תהיה העבודה

מאי , אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, דרך אסמכתא

תורת יחיאל . וקיים ולא כאלילי האומותחי' אני ד, טעמא

וחי "י "פירש רש). ה, יח (אשר יעשה אותם האדם וחי בהם

והלא סופו , שאם תאמר בעולם הזה, לעולם הבא" בהם

מעשה ברוכל אחד שהגיע לווילנא בליל חורף . הוא מת

תושבי העיר ישנו שנתם , קר עם עגלתו הטעונה סחורה

רק מחלון אחד , וחושךקר , הרחובות שוממים, העמוקה

קפוא מקור נכנס לבית הזה ומצא את הגאון , בקע אור

האכילהו , הגאון ציוה לחמם אותו, יושב ועוסק בתורה

מרוב התרגשות שאל הרוכל .והשקהו והכין לו מקום לינה

, האם לכל הפחות אזכה לעולם הבא ,רבי: את הגאון

שאתה שואל על עולם, ועולם הזה יש לך: שאלו הגאון

כל השבוע , איזה עולם הזה: נאנח הלה מקירות ליבו, הבא

אין לי אף פנאי להתפלל , אין לי מנוחה ומרגוע, אני נע ונד

ואת מחייתי אני מוצא בדוחק והכוחות הולכים , כדבעי

ומה , אם כן: אמר לו הגאון. זה העולם הזה שלי, ואוזלים

איך אתה , העולם הזה שאתה כל כך עמל עליו מראהו כך

.שאין אתה עמל עליו כלל, צפה לעולם הבאמ

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יא

:). יומא פה(וחי בהם ולא שימות בהם ) "ה, יח (וחי בהם

כשפשטה . ט פרצה בוילנא מגיפת החולירע"בשנת תר

התעורר רבינו ישראל סלנטר , המגיפה ורבים היו חלליה

שנועד להגיש , "ועד העזרה"והעמיד את עצמו בראש

, אירגן עשרות מתלמידיוהוא. עזרה וסיוע לנפגעי המחלה

אשר טיפלו במסירות , "ישראל' אברכי ר"שנודעו כ

הזהיר , )שכח' ח סי"או(בהתאם להלכה . בחולים הרבים

לבל " ועד העזרה"ישראל סלנטר את פעילי ' הגאון ר

אלא הם בעצמם דוקא יעשו , ישתמשו בשבת באינו יהודי

באחד מלילי . את כל המלאכות הנחוצות עבור החולה

בהתאם . בתות ההם חלה נכדו של אחד מנכבדי העירהש

להוראת רבם עשו האברכים בעצמם את כל המלאכות

עד , חטבו עצים והבעירו אש, הדרושות עבור החולה

כעבור כמה ימים בא הסבא . שהוציאוהו מכלל סכנה

ס ולאברכיו היקרים "לבית הועד כדי להודות לרבינו הגרי

בריו העיר שהאברכים ברם בתוך ד. על שהצילו את נכדו

הואיל והדבר . מרשים לעצמם חילול שבת יתר על המידה

, ס מגדרו וגער בזקן"יצא הגרי, נגע לפיקוח אלפי נפשות

, כיצד מעז אתה לדבר סרה בבחורי חמד יקרי רוח אלה"

האתה תלמדנו . שמוסרים את נפשם לפיקוח נפש הזולת

הנה אנכי ארגנתי את האברכים . את האסור והמותר

האלה וערבתי בפני הוריהם שהמחלה לא תדבק בהם

ואמנם אחזירם , ושאחזירם בעזרת השם בריאים ושלמים

מיד חלץ " התוכל אתה לעשות כזאת, כך בעזרת השם

ביום . התיישב ארצה וביקש מחילה, האיש את נעליו

למרות התנגדות כמה מרבני , הכיפורים של אותה שנה

ר לאחר תפילת עלה רבי ישראל סלנטר בבוק, וילנא

שחרית על בימת בית הכנסת ולעיני כל העדה קידש על

כדי להשפיע בכך על הקהל , היין וקינח במזונות

שכן לפי דעת כל הרופאים , שהחלשים שבו לא יצומו

הרי הצום באותן הנסיבות , שנמלך בהם לפני כן

שהיה תמיד , ס"הגרי. משמעותו היתה סכנת נפשות

הדינים והדקדוקים ולא אבה מחמיר על עצמו ונזהר בכל

קיבל במקרה זה את , מעולם לפסוק שאלות לאחרים

הצדק היה , ואכן. האחריות על עצמו ולא שעה למחמירים

, מיד לאחר יום הכיפורים הצטמצמה המגפה. ס"עם הגרי

.וכעבור זמן קצר פסקה לגמרי וחלפה מן העולם

גדולת ישראל

לבאר על פי ויש. )ה, יח (אשר יעשה אותם האדם וחי בהם

, קאפיטל קזתהלים על , י בית בעלזא"דברי אדמור

אסיר בבית , יורדי הים, הצריכים להודות' שמדובר בד

מי חכם "ולבסוף כתוב , הולכי מדבריות, חולה, אסורים

פירושו שמי שרוצה , "'וישמר אלה ויתבוננו חסדי ד

להינצל מלהגיע לעת צרה כארבעה אלו יש להתבונן

ואם כן יש להמליץ זאת בפסוק , יעו לזהלא תג' בחסדי ד

הלזו אשר יעשה אותם האדם מה צריך האדם לעשות כדי

' סדי י'יתבוננו ח'ראשי תיבות ו" וחי"שיחיה כתיב

.ואז יחיה חיים מאושרים בלי צער' די דסשיתבונן בח

. )ה, יח(את משפטי אשר יעשה אותם האדם חי בהם

סופו הוא מת שאם תאמר בעולם הזה הלא , לעולם הבא

סיפר פעם החפץ חיים ).י"רש(לכן הכוונה לעולם הבא

היה מתקיים יריד שנתי גדול , פלך גרודנא, שבעיירה זלווה

כל תושבי העיירה , שהיה נמשך ארבעה שבועות תמימים

שכן , היו מצפים בכליון עיניים במשך השנה ליריד

, בהשכירם כל פינה ובקחתם מחיר טוב תמורת כל חדר

תושבי זלווה .רויחים כדי להתקיים במשך כל השנההיו מ

ללא מזון . היו נעשים עייפים ויגעים במשך תקופה זו

ושינה כראוי היו עסוקים תמיד בעבודתם לספק צרכי

ולשם כך היו אף שוכרים אנשים , המשתכנים אצלם

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יב

שאף הוא עשה " חפץ חיים" ה.שיעזרו להם בעבודה זו

פעם יהודי יגע שעבד שמע, פעם בזלווה בתקופת היריד

, מתי אזכה כבר שהיריד יגיע לקיצו"אצל בעל בית קורא

בעל הבית בשומעו את דברי . "נפשי כבר שואפת למנוחה

הלוואי ,מה זאת תדבר ,אי לך שוטה"הפועל גער בו

, אמנם אתה עייף עתה.וימשך היריד זמן יותר ממושך

ת אולם ברווחים אוכל לחיות לאחר מכן במנוחה ולהנו

עשו דברי האחרון רושם עמוק על . "במשך שנה שלמה

כדי לו ליהודי "והיה חוזר עליהם ומוסיף " חפץ חיים"ה

ויגור במסדרון במשך . לא יאכל ולא ישן כהוגן, שיתעייף

כדי שברווחים הגבוהים יחיה לאחר ,כל תקופת היריד

יפות והנהו יאיננו מרגיש כלל ע, יתר על כן ,מכן ברווחה

באהבה את כל אי הנוחות ביודעו שדוקא זה מרוצה לקבל

אלמלי היה , מה מאושר היה האדם. יביא לו את הרווחה

יריד , מתאר לעצמו שהעולם הזה הוא פרוזדור לטרקלין

ששומה על האדם לצבור בתקופה זו אמצעים . קצר

וממילא לא , להתפרנס בהם מבחינה רוחנית בעולם הבא

מורשת אבות ".ירגיש שום צער באי נוחות כלשהי

םקדושיפרשת

בן לאב ). ב, יט (אלוקיכם' קדושים תהיו כי קדוש אני ד

הלה כבר פטור מדאגת , עשיר אומרים עליו הבריות

כיוצא בזה אומר כאן . שכן אביו יפרנס אותו, הפרנסה

כי ". יכולים אתם להיות קדושים, "קדושים תהיו"הכתוב

חלק יש בידי קדושה במידה מספקת כדי ל, "'קדוש אני ד

ל"ק מאלכסנדר זצוק"הרה .לכולכם

כל איש צריך לפחד מן ). ג, יט (איש אמו ואביו תיראו

קוראים פאטער ולאמו אבא לבאידיש (, הפטור והמותר

קדש ) .כ(ל במסכת יבמות "וזהו מה שאמרו חז) מוטער

" מותר"שלא יאמר בכל דבר זאת , עצמך במותר לך

ל "הקאברינער ז). פאטער" (פטור"ועל זה הוא ) מוטער(

.ה עם מאמר זה"אמר שבמשך חצי שנה עבד את הקב

גדולי החסידות

שאלו המשכילים לרבי ). ג, יט (איש אמו ואביו תיראו

הלא אב , למה אנו מריבים זה עם זה, יששכר דוב מבעלזא

אבל לא אם , ענה להם האמת יש לנו אב אחד, אחד לכולנו

" מותר"ם כי מה שאצליכ) אמא באידיש מוטער(אחת

גן יוסף .אצלינו אסור

היה מפרנס את בן אחד ). ג, יט (איש אמו ואביו תיראו

מידי יום ביומו היה דורש . אמו האלמנה בכבוד רב

מתעניין , בשלומה ומביא אל ביתה דברי מאכל ומשתה

דואג לכל מחסורה ומשתדל למלא את , בשלומה

. מבנהוהאם רוותה נחת , כך עברו הימים בנחת. רצונותיה

. היא ראתה כמה משתדל הוא לקיים את מצוות כיבוד אם

והנה לאחר זמן מה החליטה האם האלמנה להינשא

המשיך , הוא אמנם. לא מצא הדבר חן בעיני הבן. בשנית

אמו היתה , אך החל לזלזל בכבודה, לבוא ולבקר את אמו

. בזויה בעיניו לאחר נשואיה והדבר ניכר היה בהתנהגותו

הוא הפליג באניה להגיע לארץ , הבן לסחורנסע , לימים

והנה באחד הימים התנודד האיש על סיפון . רחוקה

רב . ומעצמת המכה נהרג האיש במקום, החליק, האניה

לפיכך נטל את , אך להושיע לא יכול, החובל הצטער בגנו

בתום . גויתו של היהודי וזרקה לתוך הגלים הזועפים

אה ושם נודע המסע הגיעה האניה חזרה למקום מוצ

לתושבי המקום כי הבן שנסע לרגל מסחרו מת וגופתו

ערכו היהודים בדיקות וסריקות מקיפות . הושלכה לים

בכל אזור החוף כדי למצוא את גויתו ולהביאה לקבר

ידעו הם שגלי הים פולטים החוצה אל החוף . ישראל

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יג

ו שמא פלט גם את גופת בשלפיכך ח, חפצים שונים

ר מאמצים גילו את גופת הבן על שפת לאח, ואכן. היהודי

, הים ומה נדהמו כאשר ראו עין אחת של היהודי מנוקרת

כיון שבזה זלזל , ומדוע נקרוה העורבים. העורבים נקרוה

, משלי ל(ועל זה אמר שלמה המלך . במצות כבוד הורים

עין תלעג לאב ותבז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ) יז

".ויאכלוה בני נשר

ח " שראיתי בספרים הקדושים שכל הרמוכמדומה לי

ות וומצ, ח איברים של האדם"מצוות עשה מרומז ברמ

ל מובן"הסיפור הנזה ולפי ,העיניםנגד הוא כיבוד אב ואם

שהעיניים הם נגד , ןאת העידוקא וקרנהעורבים למה

.כיבוד אב ואם

.)ה, יט( תזבחוהו לרצונכם, 'לד שלמים זבח תזבחו וכי

קריב שלמי תודה עד שיבוא עת צרה שלא תמתינו לה

כשהוא בא רק רושפי, רק לרצונכם תזבחוהו, ו"ח

לחשוב בלבו חדאל שראוי לכ, ולא מחמת חיוב, מרצונכם

שאז , היה רואה את הסכנה וניצול ממנוילובכל עת כא

ה מצילו " כשהקבחומרול ק, 'היה חיוב עליו להודות לד

.הנה וכהנהת כודושראוי לה, שלא בא לידי סכנה כלל

תיפונים פ

' דניא', וגוקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בו

בלשון הפסוק שפתח קדקלדש י.)י -ט , טי(אלקיכם

, "תכלה לא "יחיד בלשון וסיים" ובקצרכם" ,בלשון רבים

בעת שדיהם קוצרים שהרבים בזמן איירי התורה כי

פאה חניא איך ויאמר להתחכם אחד חכם יכולו, הקציר

ויכלה השדות רבו כי, ללקט ניהע יד קצרה הלא, וכדומה

, מהוכדו הנמלים יאכלוהו כך ובין, לשדי עגיי טרם הזמן

, הדין כפי נילע נואשמרו ילבית אכניסנוו ואלקטנ ןכל ע

ובגנל היצר עצת באמת זהו, ולזו אתנה אז העם וכשיבוא

נילע מרול עני לכל ידחה למעשה כשיבוא כי, האדם דעת

נאמר ולכך, תובעים לו שאין ממון הוא והרי, תיותנ אחר

אחד היהי ןכם וא, קוצרים שהרבים, יםבר לשון ובקצרכם

הזהיר הזל וע, השדה לכלות הוא מצוה שאדרבא שיאמר

בל ובוחן יודע אלוקיכם 'ד אני, 'וגו תכלה לא ורהתה

יהונתן ארתפת .בזה האמיתית בהכוונה

אל רב אליהו ). יא, יט (תשקרולא תגנובו ולא תכחשו ולא

רבה של לודז בא אליו סוחר שבא מלומזה , חיים מייזל

פתח . והסיח לפניו את לבו מעשה שאירע לו', ללודז

, בענייני מסחר' באתי ללודז, לא איש המקום אני ,ואמר

הבוקר עמדתי לשוב , והתאכסנתי באכסנייתו של פלוני

כסניה את פרעתי את חשבוני החזרתי לבעל הא, הביתה

משהגעתי לשם , והלכתי אל תחנת הרכבת, מפתח החדר

, והנה אין ארנקי עמי, ואמרתי לקנות כרטיס נסיעה

לפני שעליתי על משכבי הנחתיו מתחת , ונזכרתי שאמש

, לכר והארנק ובו כסף ושעון זהב נשארו שם באכסניה

, ופניתי לבעל האכסניה, חזרתי בריצה על עקבותיי

והשיב לי בפנים , הארנק ושעון זהבושאלתיו אם מצא את

והריהו , שמאז יצאתי לא היה עדו איש בחדר: תמימות

הוחוור לי , כשנכנסנו לחדר. מוכן לבוא עמי ולחפש בו

לא , וכפי שמיד ניבא לי לבי, שכבר היה בו מי שהיה, מיד

נתכסיתי זיעה וחשכו עיני שהרי , נמצא מתחת לכר דבר

לאחר חיפושים בכל , היו בארנק כספים רבים ושטרות

ושכל דברי , החדר הבנתי שנכשלתי באדם שאינו מהוגן

שעל חכמתך , קמתי אפוא ובאתי אליך רבי. יהיו לשווא

ונא עוצה לי עצה , ה'הרבה מספרים גם הבריות בלומז

לי שבעל האכסניה הוא ורובר, היאך אציל את כספי

רבי אליהו חיים הכיר את בעל .שלקח את הארנק

, שרק לפני מספר ימים עמד לפניו לדין תורה, האכסניה

. ואגב כך הוחוור לרב שאין הוא מצטיין במידת היושר

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יד

ביקש רבי אליהו חיים מן היהודי הסוחר שימתין בחדר

, ושלח את השמש לקרוא אליו את בעל האכסניה, הסמוך

נזדרז , הלה שהיה סבור שבעניין הדין תורה הוא נקרא

עמו בשיחה ואומנם בעניין נכנס רבי אליהו חיים . ובא

כשבעל האכסניה טוען בלהט ומוכיח שהדין , הדין תורה

נפנה . החזיק בידו קופסת טבק עשויה כסף, וכהרגלו, עמו

הושיט . אקח קמצוץ טבק, ברשותך: אליו רבי אליהו חיים

לו בעל האכסניה את הקופסה נטל רבי אליהו חיים

לשטוח כשהלה אינו פוסק, מתוכה קמצוץ ועוד קמצוץ

, פתאום קם רבי אליהו חיים ממקומו. לפניו את טענותיו

פנה רבי אליהו חיים . ומיד ישוב, התנצל שיוצא הוא לרגע

למשמשו וצוה עליו מהר ורוץ אל ביתו של בעל האכסניה

שבעלה היושב אצל הרב ציווה עליה , ואמור לאשתו

שהסוחר , למסור לידך את הארנק עם שעון הזהב

וכסימן לדבר נתן בידו , והשאירו הבוקרשכח , ה'מלומז

כעבור שעה קלה חזר השמש . את קופסת הטבק שלו

נטל עוד , חזר רבי אליהו חיים לחדר. ובידו הארנק והשעון

עוד , והחזיר את הקופסה לבעל האכסניה, קמצוץ טבק

ואז קרא . עד שהלה קם והלך, הוסיף ושוחח עמו מעט

ביקש ממנו , ה'זאליו רבי אליהו חיים את הסוחר מלומ

.והשיב לו את הגניבה, סימנים לארנק ולשעון

בית לומזא

הצדיק רבי 'מסופר בספר ). יא, יט (לא תגנבו ולא תכחשו

על יתומה , ל"שהיה תלמידו של החפץ חיים זצ' שלמה

, הבחור המיועד העיד שהיא מתאימה לו. שרצו לחתנה

ן אך בכל זאת דחה את ההצעה באומרו שהיא יתומה ואי

הפליג השדכן ביחוסה ואמר שיש לה קרוב . לה יחוס

החליט ' חפץ חיים' הלא הוא ה–משפחה מפורסם מאד

' חפץ חיים'הוא הגיע אל ה, החתן לברר זאת באופן אישי

, לאחר שיצא החתן. כן, 'חפץ חיים'ענה ה. ושאלו על כך

ולא "הלא כתוב ', חפץ חיים'שאלו התלמידים את ה

אילו . אסור–כור סחורה לא טובה למ: ענה להם,"תשקרו

לא הייתי , או שהיתה לה בעיה אחרת, ו היתה חולה"ח

אלא שהכלה מוצאת חן בעיניו וכל הבעיה . עונה כן לחתן

כדי להשיא , ועל כן במקרה כזה, היא שחסר לה יחוס

והריני קרוב ' כל ישראל אחים'מותר לסמוך על , יתומה

.משפחתה

השקרן הריהו גרוע מן ). יא, יט (ולא תשקרו איש בעמיתו

ביום –ואינו גונב ביום , הגנב גונב בלילה: הגנב ומן הגזלן

ולא רק , אבל רק מן היחיד, הגזלן גוזל בלילה.הוא מפחד

ואילו השקרן משקר . מן הרבים מפני הרבים הוא מפחד

.הן ליחיד והן לרבים, ביום ומשקר בלילה

ל"המגיד מקלעם זצ

רבה , אל רבי יושע בער). יא, יט (יתוולא תשקרו איש בעמ

, באו יום אחד בעלי בתים אחדים בזעקה, של בריסק

ואפיקורסים הולכים , ל מתחזקת בעיר"שהכפירה ר

. תמיד האמת גוברת, וכי מה הפלא: השיב להם. ורבים

וכי ! היאך זה רבי, ושאלו בתמיהה גדולה, נתנו בו עיניהם

: רבי יושע בערהסביר להם , לכפירה אפשר לקרוא אמת

הם , הכופרים נלחמים למען השקר באמת, מבינים אתם

בכל לבם על כן , אפיקורסים אמיתיים, כופרים אמיתיים

לא כל היהודים הכשרים , ואילו אצלנו. הם מצליחים

למרבה , אצלנו, הלחמים למען הדת הם כשרים באמת

נלחמים לעתים קרובות למען האמת בדרך שקר , הצער

בין אדם לחבירו .הצלחה מאירה לנו פניםועל כן אין ה

). יא, יט (לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו

, ל אמר פעם שהגנבים מלבד שהם רשעים"ח זצ"מרן הגר

שהרי מזונותיו של אדם קצובים מראש , הם גם שוטים

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

טו

, ואם כן אם נגזר עליהם שיהיה להם כך וכך כסף, השנה

ואם כן , יכול לבוא בדרך היתרו. הרי בוודאי יבוא אליהם

למה צריכים להסתכן ולגנוב ולהביא את הכסף אליהם

ל לאדם אחד "ז זצ"וביסוד זה ענה הגרי. שלא בהיתר

תני רב ) :ביצה טו(על הא דאיתא בגמרא , ששאל

תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם

קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת

ת והוצאת יום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה שבתו

ושאל אם כן . שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו

שכן חוץ . לכל גנב צריך שתהיה לו יתירה בסוף השנה

יש בידו עוד כסף , שנקצבו לו בראש השנה, ממזונותיו

אלא , דאין הדבר כן, ז"ענה לו מרן הגרי. ממה שגנב

היינו שכל ' אדם קצובים לומזונותיו של'הפשוט הוא

אולם באיזה דרך הוא , אדם צריך לקבל סכום מסוים

אם האדם נוהג , זה כבר תלוי בכל אדם ואדם, יקבל

ואם , הרי המזונות מגיעים בדרכים טובות וכשרות, כשורה

יכולים להגיע גם בדרכים ' מזונותיו, 'אינו נוהג כשורה

.שאינם בכשרות

)בריסק(תורת חיים

' תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלוקיך אני דולא

על יהודי אחד , שקרה באוקריינה: מעשה נורא). יב ,יט(

האשמה הייתה חמורה , הלשינו כי חטא נגד חוקי המדינה

טובע הפרקליטים . צפוי היה לעונש מוות, מאוד

שבאוקריינה השפיעו על השופט להטות חסד עם

: דור שבימים ההםבתנאי ששני צדיקי ה, הנאשם היהודי

שישבעו כי , רבי משה צבי מסווראן ורב רפאל מברשיד

רבי . וכי הנאשם הוא חף מפשע, זוהי רק עלילת שווא

מוכן ומזומן : משה צבי הסכים אחרי היסוסים רבים ואמר

. אני לרדת לגיהינום ובלבד שאציל אדם מישראל ממיתה

ם וכל המקיי"פיקוח נפש דוחה הכל , וכן רבי רפאל הרהר

בבא בתרא " (נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא

אך הוא שהיה נזהר , והחליט כמעט לעמוד ולהשבע) .יא

) .ד(כל ימיו למלא אחרי דברי חכמינו במסכת ברכות

פקפק בדבר " למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה"

מצפונו , עצביו נתרגשו, ומחשבות שונות הרגיזו את נפשו

הוא התפרץ , ה לו לבוא לידי מסקנהוקשה הי, הזדעזע

ריבונו של עולם בתורתך : בבכיה וקרא מתוך כאב וצער

לא תכחשו : "הקדושה שנתת לנו מהר סיני כתוב לאמור

לפניך גלוי וידוע כי " ולא תשקרו ולא תשבעו בשמי לשקר

ועתה כאשר , כל ימי חיי התרחקתי משמץ של שקר

, נא את נפשי ממניקח' אנא ה, הבאתני לידי ניסיון, זקנתי

, וכך הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה, כי טוב מותי מחיי

עד כי אחזהו השבץ ויצאה נשמתו , לבו התכווץ בקרבו

כשהודיעו הפרקליטים , למחרת ביום המשפט. בטהרה

לשופטים על מותו של רבי רפאל נזדעזע הנאשם וקם

,ין'כשסיפרו הדברים לרבי ישראל מרוז. והודה באשמתו

על שניהם יחדיו על רבי רפאל ועל רבי משה צבי : אמר

לא יאונה לצדיק כל : "אני קורא את הפסוק, היבדל לחיים

בין אדם לחבירו ).כא, משלי יב" (און

יום אחד באו אל רבי יצחק ). יג, יט (לא תעשוק את רעך

וביקשו , שעשו שותפות ביניהם, רקא שני סוחריםאמוו

נטל רבי יצחק שני . תפותשיכתוב להם כתב שו, ממנו

ונתנם " ,ד, ג, ב, א"וכתב על כל אחד מהם , גיליונות נייר

, מה פירושו של דבר: תמהו ושאלו. כנהוג,בידם לחתימה

, שאם תהיו נוהגים ביושר, פירושו של דבר: השיב להם

תהיו שניכם , ואם לאו, תצלח דרככם, את זהולא תונו זה

ע" זיאקק מוואר"הרה .תלו'ד, זל'ג, רכה'ב" מת'א", קבצנים

אשתו של רבי זושא ). יג, יט (לא תלין פעולת שכיר

שאין לה בגד , לפניותאונןהעמדה יום אחד ו, מהאניפולי

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

טז

והגיע הזמן , זה שנים לא תפרה לעצמה מלבוש, ללבוש

לא עלה בקלות בידו של רבי . שתהיה לה שמלה חדשה

ל למלא את תביעתה הצודקת ש, שהיה עני ואביון, זושא

עד שהצליח במאמצים רבים להשיג , עבר זמן, הרבנית

את מעט הכסף ונתנו בידי הרבנית שתקנה בד ותתן לידי

ערב שבת ראה רבי זושא את הרבנית מהלכת . החייט

, ברוך השם, שאל שמלה חדשה יש לך, מה שוב. עצובה

, סיפרה לו הרבנית, ולמה אפוא את מהלכת עצובה

, את השמלה המוכנהשבשעה שהביא לה החייט בבוקר

סיפר , מפני מה הוא נאנח, ומששאלה אותו, נאנח מאוד

ומשראה אותו החתן , שלפני זמן מה התארסה בתו, לה

היה סבור שהנה הוא תופר שמלה , יושב ותופר שמלה

שהשמלה נועדה , בשביל הכלה ולאחר שנתחוור לו

ועתה הוא חושש שמא יתבטל , נתכעס מאוד, לאחרת

: מששמעתי זאת סיימה הרבנית ואמרה. חלילה השידוך

, נטלתי את השמלה ונתתי אותה לחייט כמתנה לבתו

ושכר עבודה , נו: שאלה רבי זושא. ושוב אני בלא שמלה

הרי את כל ,שכר עבודה: תמהה הרבנית, שילמת לו

החייט , אין זה תירוץ, רגז רבי זושא, השמלה כולה נתתי לו

, אלא בשבילך, והעני ישב ועמל כל השבוע לא בשביל בת

וציפה בקוצר רוח למעט הזהובים שיוכל לקנות בהם לחם

וכי הוא אשם שנתת , ומה יעשה עכשיו ערב שבת, לילדיו

.לכי אליו מיד ושלמי לו את שכרו, את השמלה לבתו

ע"זושא זי' הרבי ר

הוי דן את , י"פירש רש). טו, יט( בצדק תשפוט עמיתך

נביא להוכיח את דוד כאשר בא נתן ה. חברך לכף זכות

שני אנשים היו בעיר , פתח ואמר לו בדרך משל, המלך

לעשיר היה צאן ובקר הרבה . אחת אחד עשיר ואחד רש

. ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה, מאוד

הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו איש וויבא

ו ויקח את כבשת האיש ילא לאורח הבא ביאהומבקרו ל

מששמע דוד זאת נזדעזע . הבא אליו לאיש ביאההרש ו

בן מות האיש העושה , 'וחרץ מיד את משפטו של העשיר

, אז גילה נתן לדוד כי לא היה זה אלא משל ואמר לו. 'זאת

כן נוהגים בשמים . והוא חרץ את דין עצמו', אתה האיש'

, שכשבאים לדון אותו על עבירה שעשה, לגבי כל אדם

אצל אדם , ה אחרתאלא בצור, מראים לו אותה עבירה

והוא מזדעזע מכעס וקורא ראוי הוא זה שייעשה בו , אחר

לפיכך אמרו . וכך הריהו חורץ את דין עצמו, כזאת וכזאת

אל תהא בהול ' הוי דן את כל האדם לכף זכות, 'חכמינו

אל תדין את חבירך עד 'כי , לחרוץ את משפטו של הזולת

אצל להוי ידוע לך שמראים לך זאת ' שתגיע למקומו

כיון שאתה כבר הגעת , חברך על מנת שתדון אותו

והמשפט , למקומו וכבר עשית מעשה זה כך או אחרת

אם תדון את חברך , אשר תחרוץ עליו יהיה משפטך אתה

א"הבעל שם טוב זיע . לכף זכות הרי אתה מיטיב לעצמך

ה 'מסופר על רבי זלמל). טו, יט( בצדק תשפט עמיתך

יותו במקוה הבחין כי חולצתו שפעם בה, ל"מוולוזין זצ

. לבש את חליפתו ללא החולצה ושב לביתו, נעלמה

כנראה עני אחד : "ענה, "היכן החולצה: "שאלה אשתו

כי הוא ", "ולמה לא לקחת את שלו". "החליף בטעות

הגאון מוולוזין ".שכח להשאיר את שלו

רבי שמואל שטראשון , הגאון הנודע. בצדק תשפוט עמיתך

הנודע במיוחד , י התורה המפורסמים שבוילנאל מגדול"זצ

, ס"על המשניות ועל כל הש" ש"הגהות הרש"מחיבוריו

והיה , תורהההיה גאון עצום בקי בכל חדרי , ד ספריםווע

מנהל היה בין שאר , ידוע גם כעסקן גדול בצרכי ציבור

, ח היה מנוהל בקפדנות"הגמ, לנזקקים" ח"קופות גמ"

כל הקרן להתפורר במשך מתוך חשש שבלאו הכי עלול

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יז

רובל 100צלו א קרה פעם שיהודי פשוט לקח .הזמן

על תנאי לפרעו תוך ארבעה , ח"הלואה מקופת הגמ

בא , כעבור זמן והגיע זמן הפרעון, היוםהייו, דשיםוח

אך משלא פגשו שם הלך לבית , ש"הלוה לביתו של הרש

בשעה שנכנס הלוה , מקום שישב ועסק בתורה, מדרשו

ש שקוע ראשו ורובו בגמרא "ישב הרש, רשלבית המד

היהודי ניגש , מבלי שיתן לבו מי בא ומי יוצא, שלפניו

מאה רובל באמרו שלוהניח לפניו על הגמרא שטר , אליו

, ש בהיותו שקוע בלימודו" הרש,שזה עבור פרעון החוב

ויצא , והלה קיבל את זה כרמז שהכל בסדר, נענע בראשו

ש כלל לא שם לב על "שהרש, אבל האמת היתה, והלך לו

ויהי כסיימו את סדר , בהיותו שקוע כליל בלימודו, זה

, סגר את הגמרא ביחד עם השטר של המאה רובל, לימודו

היה , ש כמנהגו"הרש .הכניס אותה לארון ופנה לביתו

ובהגיע מבט עיניו , וייםובוחן בכל יום את רשימת הל

אבל , בולשמו של היהודי הלז ראה שעדיין לא פרע את חו

ושלח להודיעו , הוא עמד והמתין לו עוד מספר שבועות

הלא החזרתי לכבוד "–הלה בא וטען . שיפרע את חוב

, "הרב את החוב בהיותו יושב בבית המדרש ביום הפרעון

ובחששו על גזילת כספי , ש חשב שהלה משקר"הרש

, כל העיר המתה מהמעשה הזה .הזמינו לדין תורה, ציבור

ולא עוד , הודי פשוט זה אינו מתבייש לשקרכיצד יתכן שי

והיהודי הזה אשר . אלא הוא משלם רעה תחת טובה

מקום שהיה לכסבל עגמת נפש ובושה ב, נחשד לשוא

שבנו אשר התבייש מאד , הגיע הדבר לידי כך, נקלע

נאלץ לעזוב את העיר וילנא ולעקור לעיר –במעשה אביו

.של אביו" פשעו"לבל יספוג עלבונות עקב , אחרת

שלמד בה , ש היה צריך לעיין בגמרא זו"ויהי היום והרש

והנה לפתע מוצא הוא את המאה רובל אשר פרע לו , אז

הגאון חש עצמו , היהודי הזה בהיותו יושב בבית המדרש

.אשם מאד בכל הצער ועגמת הנפש שנגרם ליהודי הלז

במה , אמור נא לי: מיד שלח הגאון להזמינו אליו ואמר לו

אני כמובן אבקש , על כל מה שנגרם לך–ל לפייסך אוכ

מחילה מאתך בפני עם ועדה למען ידעו את האמת

.תהילאמ

, הקהל לא יאמין, מה תועיל בקשת מחילה: ענה לו היהודי

ואני אשאר , בחשבם שפיוסך נעשה רק להצילני מבושה

וגם בני הבחור עזב את העיר מרוב , בעיניהם אותו שקרן

ש "הגאון הרש .ל בזה בקשת המחילהומה תועי, הבושה

שלח נא : ופנה לפתע אליו והגיד לו, שקע בהרהורים

ואני אקחהו לחתן , להביא את בנך שעזב את העיר אלי

האב .בזה אני מקוה שהעיר תדע שאתה נקי וישר, לבתי

ם יואמנם לאחר מספר ימ, המופתע עשה כמצות הרב

שני בין " תנאים"ונכנסו , התקיימה מסיבת אירוסין

.ש ואותו יהודי"הגאון הרש, המחותנים

יש ללמד זכות על כל : א:דברים' למדנו ממעשה זה ב

ובכל זאת , שהרי יהודי זה פרע חובו לרב, אדם מישראל

, המצער אדם מישראל: ב.טעו בו וחשדו בו שרשע הוא

עד שימחול לו מחילה גמורה , חייב לחפש כל דרך לפייסו

.וכבודו ישוב לאיתנו

כל 'עפר ל'ך נוטריקון כ"תל). טז, יט (תלך רכיל בעמיךלא

אם תהיה שפל כעפר ולא תתנשא על אחרים אז , היה'ת

ויזניץ –אמרי חיים .לא תלך לדבר רכילות עליו

יש לומר על פי מה שכתב ). יז, יט(הוכח תוכיח את עמיתך

אזי הרע , ל שהמוכיח את חבירו ולא ציית ליה"האריז

וזה . והטוב שבו ילך להמוכיח, שבמוכיח ילך לאותו אדם

אף על פי שכן הוא כמו , עמיתך דייקא' שכתוב הוכח כו

מכל מקום כונתך בתוכחה תהיה רק , ל"י ז"שכתב האר

אדעתא דהכי שיקבל תוכחה ויהיה עמיתך בתורה

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יח

ו על דעת אשר תשא עליו שבך לגולל "ולא ח, ותוומצ

, יתכוין לזה בוודאי אין דבריו נשמעיןכי אם, אשמתך עליו

מכתם לדוד .אלא הכוונה תהיה דוקא לעורר לבו לתשובה

מהי ההדגשה ). יז, יט (לא תשנא את אחיך בלבבך

, הלכות דעות פרק ו, ם"רמב(יש מן הראשונים ', לבבך'ב

שלמדו מכך שכל האיסור הוא דווקא ) וכן החינוך, ה"ה

השונא את שנאתו אם השנאה נשמרת בלב ולא גילה

אבל אם אמר לו בפירוש שהוא שונא אותו אז . לחברו

וזוהי הדגשת התורה , באמת לא יעבור על לאו זה

וסוברים שבכל מקרה , אבל יש החולקים על כך". בלבבך"

ואם כן לשיטתם מדוע ) ק"סמ, מאירי. (עובר על הלאו

יש :ע ביאר"נפתלי מרופשיץ זי' ק ר"הרה, כתוב בלבבך

אדם רואה את חברו עושה מעשה שלילי והוא שפעמים

אותו , כיצד היה יכול חברו לעשות כך, תמה עד מאד

. לא היה בשום אופן נוהג כך, אומר לעצמו שהוא" רואה"

יוצא אפוא שהוא מכניס את עצמו לנעלי חברו ושופט

והלא אין בני האדם , אותו עם הלב שלו ועם הרגשות שלו

ות וכל אחד מגיב אחרת לכל אחד הרגשות שונ. שווים

אל תשנא את : על כך אומרת התורה. לאירועים מסוימים

לפי הלב שלך ולפי אמות המוסר והרגש , "בלבבך"אחיך

יתכן ולאחיך יש רגישויות אחרות ולכן עשה מה , שלך

א"ר מטאלנא שליט"ק אדמו"כ .שעשה

הוכח 'שנינו בגמרא ). יז, יט(הוכח תוכיח את עמיתך

', חפץ חיים'ועל כך העיר ה, מאה פעמיםאפילו' תוכיח

שבוודאי לא ינעם לאדם להיות מוכיח ומטיף מוסר בשעה

, אלא. שהוא מבחין כי השחית דבריו על אזנים ערלות

העומדת כל היום , עליו ללמוד ממוכרת התפוחים בשוק

תפוחים , תפוחים בזול'. על רגליה ומכריזה בקולי קולות

, ותה עומדת כך וצועקת בלי הרףעבר אחד וראה א. 'בזול

ניגש . על אף שלא סר אליה איש לקנות אפילו תפוח אחד

הנה ראיתיך עכשיו , מה תועלת בצעקותיך, ושאל אותה

שעה שלמה צועקת ואין איש קונה ממך אפילו בשוה

, וכי ממה אני מתפרנסת. צחקה האשה ואמרה. פרוטה

, ויקנהמבין מאה אנשים החולפים על פני יש ויסור אחד

הכל כפי מה , לפעמים יסור אפילו אחד מעשרה לקנות

אם אפסיק להכריז על , אלא. רחש לי ביומיתשת

גם המוכיח . מי יידע עלי ועל התפוחים שבסלי, סחורותי

אפשר שתשעים ותשעה אנשים לא ישימו לב , בישראל

אך אם יעלה בידו להחזיר , לתוכחתו ואולי אף ילעיגו עליו

אבל , אחד בלבד והיה זה שכרו הגדוללמוטב אפילו אדם

, אם יתבייש או יתעצל להכריז על סחורתו בקולי קולות

.הרי וודאי שאיש לא יידע עליו ופרנסתו מאין תבוא

חפץ חיים

מאחר שנזדמן הדבר שאתה הוא , הוכח תוכיח את עמיתך

הרי זה אות שאף אתה , שראית את חבירך בקלקלתו

יו מזמנים לך לראות את אחרת לא ה, נכשלת בדומה לכך

לפיכך עליך להוכיח לא רק , מעשה האינו הגון של חבירך

לרבות , את" עמיתך"ת א"אלא גם את עצמך תוכיח , אותו

בני יששכר .אותך

רקפב( הישר הקב בכת). יז, יט (הוכח תוכיח את עמיתך

שמתחילה, תוכיח חכוה בהלשון דקדקה שהתורה, )סב

דברים סיפור דרך ול יאמר קר, נוכח בלשון יוכיחנו לא

וענשו ונפגם פוגם כן שעושה שמי שמעתי הנה, בעלמא

לשון" הוכח "מתחילה התורה תבהכ ןכל וע, וכך כך

, נוכח בלשון" תוכיח "אז מהני שאינו כשרואה ורק, נסתר

ואם, 'כוו קינוואל 'בד למרוד כזאת תעשה למה, לו ותאמר

יפסיק ברבים שכשיביישו יודע אם אז נימה לא הזגם

אל" סוקהפל ע דושהק ך"האלשיו. 'כוו אז, ותומלעש

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

יט

)ח, ט משלי( "ויאהבך לחכם הוכח, ישנאך פן ץל תוכח

ל ע כי, ץל שהוא מרול ץלל להוכיח שאין וניידה, מפרש

לחכם הוכח רק, מוסרך דברי את יקבל ולא, ישנאך הזדי י

לחכם נאה ואינו אתה חכם לו שתאמר דהיינו, יאהבךו

ליקוטי ענינים .כן לעשות תךכמו

). יז, יט(לא תשנא את אחיך בלבבך ולא תשא עליו חטא

כי ידוע מהני צנתרי , ראיתי בספר נפש טובה לפרש

' ררבי זושא ו' ר, קדושי עליונים, האחים הנעימים, דדהבא

כאשר ראו באחד , שדרכם היה בקודש, ע"רבי אלימלך זי

, לך אלימלךמה, אזי צעקו איש אל אחיו, איזה חטא ועון

לפי העבירה שראו , ולמה עשית כך, או מה לך זושא

מה תשיב , ואמרו דברים המשברים את הלב. באותו איש

ודברו , וכהנה דברים שנכנסים ללב, לבוראך ביום הדין

, והאיש החוטא, וכמה צריך לעשות תשובה, מגודל החטא

ויאמר הלא גם אנכי עשיתי , ויתעצב אל לבו, בשמעו זאת

ועל ידי זה ממילא עשה . מה אשוב שולחי דברו, כן

הוכח תוכיח את ) "שם(זה אפשר כוונת הכתוב . תשובה

" לא תשא עליו חטא", כשתרצה להוכיח עמיתך" עמיתך

אלא תוכיח איש , למה הרשעת לעשות כן, לאמר לו לבדו

ולכך . ועל ידי זה איש החוטא ישים אל לבו, ישר כמותך

שתדבר עם " תוכחה"עם , "הוכח תוכיח"בא הכפל

.ק"גם החוטא ודו" תוכיח", עמיתך ריעך

)ח"דפוס פאקש שנת תרס(דבר בעתו פרשת קדושים

מה דעלך סני לחברך לא ).יח, יט( ואהבת לרעך כמוך

לפעמים עושים שחוק מהזולת ואין יודעים עד . תעביד

מובא באוצר (וכידוע הסיפור , כמה מקלקלים לעצמם

ק "ד דק"אליעזר דוד אב' ג ר"הרהמה שסיפר ) הסיפורים

ע מלעלוב נכדו של ”דוד בער זי' ח ר"לעלוב ששמע מהרה

ק רבי "רצה הרה' שפעם א, ע"ק רבי דוד מלעלוב זי"הרה

. ע”ק רבי אלימלך מליזענסק זי"ר הרה"ל לבוא למו'דוד' ר

. והלך רגלי, אולם לא היה לו כסף בכדי לנסוע על עגלה

אותו הדרך שהוא פתאום ראה שנוסע חסיד אחד על

ד אל "ניגש הרה. הולך וחסיד זה היה עשיר ידוע בווארשא

ענהו העשיר שהוא נוסע . העשיר ושאלו להיכן הוא נוסע

ד היות שגם "ובכן בקש ממנו הרר. א"לעיר ליזענסק להרר

הוא חפץ להיות אצל הרבי שירשה לו לעלות על אותה

העגלה שביני וביני נוסעת היא לאותה העיר שפניו

. ד עלה על העגלה"ומוהר, הסכים העשיר. מועדות אליה

. ד"באמצע הנסיעה התחיל העשיר לעשות שחוק מהרר

ד לא ענה לו "ומוהר. ו עני מדרגא נחיתא"חשב כי הוא ח

הוא דיבר ושחק ממנו . כך היה כל משך זמן הנסיעה. כלום

כשבאו לליזענסק נכנס לפרוזדור של . ד לא ענהו"ומוהרר

ד "ומוהרר, אולם הנגיד נכנס מיד להרבי. לךאלימ' הרבי ר

הבין שתיכף מן הנסיעה ליכנס בצל קודש הקדשים לא

. צריך מעט הכנה נפשית עד שנכנסים לפני ולפנים. יאות

אלימלך שחח ' הרבי ר. כ נכנס"ובכן חיכה איזה זמן ואח

ד "בגמרו השיחה יצא מוהר. אתו זמן מרובה כשתי שעות

. סעו לכם לדרככם: ל"להנגיד בזהופנה , אל פרוזדור הבית

והוסיף עוד דיבורים , כי אני אשתהה כאן עוד איזה זמן

ובאמצע הדרך תשמעו קול , אם תסעו לעירכם. אליו כזה

ותדעו אז מה שיש , אזי תלכו אחר הד הקול, חהוצו

ד " אותו הנגיד אשר קודם לא התחשב עם מוהר,לעשות

ראותו הנה כעת אחרי, ו"והיה בעיניו כאיש פחות ח

הבין עד מהרה , אלימלך משוחח את זה זמן רב' שהרבי ר

והתחרט מאד על מה שעשה ממנו . כי אינו איש פשוט

ובכן אחרי שמעו הדבורים הללו . שחוק והתקלס בו

ולבלתי סור מהם . הכניסם לתוך הלב להיות לו לזכרון

נשמע מרחוק , כשהיה העשיר באמצע הדרך סמוך להיער

שתוכנה היה לבוא . פת פולניתקול צעקה איומה בש

ד סר מדרך המלך ונכנס "נזכר בדברי מוהרר. להצילו

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כ

מקוה מים , עד שבא למקום רפש וטיט, בעובי העיר

נשא עיניו וראה איך ששר אחד נטבע הוא עם . מכונסים

ואי אפשר להם . העגלה יחד עם הסוסים במקום המדמנה

ל קשר קצה חב, בכדי למשוך העגלה מתוך המים. לצאת

. במקום יבש, עב להעגלה שלו שעמדה במרחק ידוע

הוא . וחברה מקצה השני אל העגלה הטבועה בהבוץ

הצליף על גבי סוסיו ובמשך . התיישב על העגלה שלו

איזה רגעים נמשכה העגלה עם השר היושב עליה מתוך

שני ימים היה מונח השר בתוך . ובכך ניצל השר. הרפש

ציאוהו הגביר היה כשהו. מבלי אכילה ושתיה. הרפש

הנגיד . מצונן כל כך עד שנאבדה ממנו צורת בן אדם

. האכילו והשקהו עד שהוטב לו, הלבישו במלבוש עב וחם

נכנסה . מווארשא ענהו השר. שאלו הנגיד, מאין אתה

ואני נוסע עכשיו , גם אני מווארשא. שמחה בלב הנגיד

ותוכל לנוח בביתי עד . ובכן יהיה לך צוותא עמדי, שם

כשבא לביתו הפשיט ממנו . כך הוה. תחלים לגמריש

השכיבו על . בגדיו הרטובים והמלאים טחב רפש ומדמנה

נפלה עליו . ונתן לו טהע עם קאפע וכל טוב, המטה

הנגיד הסיע את . ובבוקר שב לאיתנו לגמרי. תרדמה חזקה

ונפרד ממנו מתוך שמחה והודיה . השר לביתו הוא

. ו השר שלח לקרוא להנגידואות, עברו איזה ימים. עצומה

איזה תגמול אפשר ליתן לך , שאלו. ובא אליו תיכף ומיד

לולא באת אלי , כי בזמן קט, החיים שהחזרת ליתתמור

הייתי נטבע לגמרי או שנשמתי היתה יוצאת מאפיסת

כי די לפני מה . אין לי כל צורך לתגמול ענהו הנגיד. הכחות

. יקה לגמרישמחה זו מספ. שהצלתי בן אדם מרדת שחת

בכדי , על כל פנים ענהו השר אמור לי שמך וכתבתך

את , נו. ויהיה לי לזכרון תמיד. שאדע תמיד מי היה המציל

והשר רשם . בתותוכואמר לו שמו ו. זה אוכל למלאות

והנגיד עזב את ביתו מתוך הרגעה . הדבר בספר הזכרונות

, עברו ימים עברו שנים וגלגל הוא החוזר בעולם. נפשית

ל הגלגל על אותו העושר עד שבא להדיוטא "ונהפך רח

ואת כל אשר . מסר מסחרו מכר את ביתו. הכי תחתונה

הרהיטים ואפילו כלי , מלבושיו היפים והמגוהצים. לו

ובלבד שיהיה לו מה להחיות . הבית שיש להם איזה שווי

עני "נעשה פשוט ל, וכשגמר למכור הכל. את נפשו

. עיר לעיר ומכפר לכפרהלך מ". המחזיר על הפתחים

עד ששכח . והיה במצב נורא כזה תקופה של עשר שנים

התרגל כל כך בפשיטת יד עד . היה פעם גבירשלגמרי

ליהודי לנכרי יהיה מי , שלא הבחין אפילו למי לפשוט יד

שיהיה סבוביו הארוכים הרחיקוהו מעירו ווארשא ושוב

תו אחרי מי יכיר או. חוזר חלילה עד ששב לעירו ווארשא

וגם בווארשא העיר הגדולה אפשר . תקופה כה ארוכה

ובכן בבוקר . ולפני מי יתבייש, אי בושה. לעשות כסף

ואפילו , השכם התחיל את סבוביו על פתחי הנדיבים

להעמיד אנשים באמצע השוק ולפשוט להם יד בבקשת

. בבוקר לא עבות אחד בשעה שמונה שוטט בשוק. נדבה

ניגש שפי אל . ל כרכרה כבודהראה איזה אדון נוסע ע

הכרכרה פשט את כובעו הרכין ראשו כלפי האדון בתור

". תן איזה אגורת כסף"והושיט את ידו לאמר , הכנעה

הדברים ". בוא נא אתה יהודי"הסתכל בו האדון ואמר לו

מי יודע . הללו כשיצאו מפי השר היו לו כמהלומה חזקה

את רגלו נשא. איזה משפט רוצה האדון להגיש עליו

האדון ציוה על עבדו שירוץ אחריו ויתפשהו ויביא . וברח

כמובן שהעבד היה מוכשר לתפוש אותו ושלא . אותו אליו

אחז אותו בזרועו והבאוהו ככה אל . יוכל להתחמק ממנו

לפני השר " יורד"ובפיק ברכים עמד ה. כרכרת השר

השר ריכך את דבריו . הנכבד הגוברנאטער של ווארשא

לאמור אל תפחד . והסביר לו פנים. באדיבותודבר אתו

. הרגיעה מעט. אל תפחד. לא אעשה לך כלום. אתה יהודי

. בבקשה תאמר לי מה שמך, בבקשה פנה אליו השר רכות

את , אני. שאל אותו הגוברנטר, האם תכיר אותי. אמר לו

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כא

אם אין אתה מכיר אותי הרי אני אזכיר . איך זה אכיר. השר

פני כמה שנים הצלת נפש שר אחד זוכר אתה של. אותך

ובכן תוכל לתאר לפניך . זוכר אני, כאן ביער של ווארשא

כי אני הוא המדבר אליך אותי הצלת ואלי עשית כל כך

שמח אני על הידיעה . טובה ובמסירות נלבבה כל כך

בשברון לבב מה שהזכיר אותי " חורד"הזאת השיב ה

לוח לבו שכבר נשכח זכרו ונמחה מעל. שהיה פעם גביר

שאל אותו השר . שלא יביאוהו למרירות ולדאבון לבב

וסיפר לו כל מה שעבר , היאך הגיע למדרון נורא כל כך

הוציא השר פנקסו ונתן לו שטר . עליו למיום עזב אותו

מבלי . שיקבל סך אלפים רובל מהקונטה שלו בהבנק

וניגש תיכף לעשות . ל"הסכום הנ" יורד"שהיות קיבל ה

עלה ועלה עד ששב אל אותה הדרגא . מסחר והצליח

' בין הזמנים הללו כבר נסתלק הרבי ר. שהיה מקדמת דנא

והחוזה מלובלין כבר היה ממלא מקומו , ע”אלימלך זי

ל מלעלוב היה כבר 'דוד' וגם הרבי ר. בהרחבה גדולה

בגלל הפלאים שעושה . והיה בפרסום גדול. למנהיג בדורו

נסע העשיר . משלםומידותיו התרומיות שאין על עפר

העשיר לא הכיר כי הוא העני שהעליב אותו כל . ד"למוהר

ד הכיר אותו תיכף כשאך דרך על מפתן "אבל מוהר, כך

ד שיספר לו מה עברו עליו משך "ביקשו מוהר. ביתו

הוציא לפניו העשיר עליותיו ומורדותיו ושוב . השנים הללו

כי , תדע: ד בזה הלשון"אמר לו מוהרר. עליותו העכשוית

באותו הזמן שעשית לך משחק ממני נגזר עליך מיתה מן

א לטכס "ד ונכנסתי להרבי ר"אני ידעתי מהגז. השמים

היינו : גמרנו בינינו ועשינו פשרה. עצה איך לבטל הגזר דין

ובזה יהיה לך כפרה על , ועני חשוב כמת, שתתהוה לעני

והיות שאתה עשית טובה גדולה עמדי בהביאך . השחוק

לכן השתדלתי לעשות לך , ליזענסק על עגלתךאותי ל

טובה שאחר שתחסול הצרות הללו ישיבו ויושיבו אותך

.על כנך

) ח"ג מי"אבות פ( תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה

חשבונות של יחידים ורמזי התורה הם דברים נוראים

ואהבת 'כגון . מתוקים לחכמת אלוקים וסודות התורה

כמספר השוה עם 907) ה' ודברים (' אלהיך' את ה

כי אהבת רעים תלוי . 907' ואהבת לרעך כמוך אני ה'

נוצר חסד .'ה] אהבת[בקשר יחד עם

ואהבת לרעך ". ך"ל סמוכים לאותיות רע"אותיות שפ

. את הטפל לרעך, ל ואהבת לרעך כמוך"איתא בחז" כמוך

ולרעך משמע הטפל , ודייקו כן מדלא כתיב ואהבת רעך

משלי (ל דמצינו "י, לבאר מהו הטפל לרעךאמנם. ל"כנ

ויש , כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם) יט, כז

והא גם , לדקדק למה נקט שלמה מים למראית הפנים

כדמצינו , והיה מראה בימי שלמה, מראה עשויה לכך

ואדרבה המראה אדם רואה עצמו בה , מראות הצובאות

כדי שיוכל וכמים צריך להרכין ראשו אל המי , בעמידה

אלא רצה לשמה להמשיל אהבת . לראות עצמו בהם

כי שני בני , אדם לחברו לאופן ראיה במראה כמים דוקא

אזי יראה , א עומד בקומה זקופה"וכ, ז"אדם הנפגשים זב

ואז לא , רק מעלת עצמו ואצל חבירו יסתכל על החסרונות

אלא צריך להיות בשפלות , תוכל להיות אהבה ביניהם

. ואז יכיר ויראה מעלות חבירו עליו, ני חבירוובענוה בפ

ם הפנים "כמי"וזהו , ז תוכל להיות אהבה ביניהם"ועי

שמשפיל עצמו לראות עצמו בה כן לב האדם , לפנים

ל "ובזה י. באותו אופן תוכל לצמוח אהבה ביניהם, לאדם

היינו שבא לרפש איך . לרעך הטפל לרעך: ל"הנ' במד

היינו , הטפל לרעך: ה אמרלז, א"תתכן אהבה בין בנ

,וחברו עולה עליו במעלתו, שיראה עצמו כטפל לחברו

כי אותיות , ונרמז עוד בזה, ואז יקיים ואהבבת לרעך כמוך

ך "ל לרע"הטפ: ל וזהו"ך הם שפ"הטפלים וסמוכים לרע

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כב

כ "ועי, ך"היינו שיראה אותיות הסמוכים וטפלים לרע

אהבת לרעך ויקיים ו, יבואו לידי אהבה ואחוה ביניהם

מדבר קדש ".כמוך

, יט (לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך

רבה של , שאלו חסידים ידידים את רבי מאיר מארים). יח

כל ) ב, דף כב(ל במסכת יומא "הלא אמרו חז: קוברין

, תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם

ו ופוגעים ומפני מה רבינו מרבה לסלוח למתגרים ב

, אם אהיה: אמר להם, כלום אינו תלמיד חכם, בכבודו

וכשאבוא לבית דין של מעלה , נוקם ונוטר, חלילה

מפני מה נקמת ונטרת ועברת על לאו שכתוב , ישאלוני

תלמיד חכם אני : אם אומר, "לא תקום ולא תטור"בתורה

, תלמיד חכם" מאיר"הלא יצחקו וילעיגו לי ויאמרו הגם

למה לא נקמת , שאלוני הלא תלמיד חכם אתהאבל אם י

, לא ידעתי שהנני תלמיד חכם: אני אומר להם, ולא נטרת

בין אדם לחבירו.אז לא ימלא פיהם שחוק עלי ולא ילגלגו לי

רבה של בלרבי משה זא). יח, יט (ואהבת לרעך כמוך

נודע כי אחד מן העשירים הידוע ככילי , ביאליסטוק

וכאשר כבר הוא מכניס , יתירהמתנהג בקמצנות, וקמצן

הרי הוא מאכילם , עניים לפעמים מפני הבושה לתוך ביתו

רעבים גם , והייתה יציאתם כביאתם, רק פת במלח

הזמינו רבי משה זאב לביתו והתחיל , מכיוון שכך. צמאים

, שהיה גם בר אוריין, העשיר הקמצן. להטיף לו מוסר

ת לרעך ואהב"הרי מקרא מפורש , רבי: התנצל ואמר

כי אינני , וסהדי במרומים, ולא יותר מזה" כמוך"רק " כמוך

לא פחות , אוכל יותר ממה שאני נותן לעניים כמוני כמוהם

" הפסיקו רבי משה זאב ואמר לו כשהוא מחייך. ולא יותר

או שכחת מה שאמרו חכמינו , אם קראת לא שנית

: ה"אמרו מלאכי השרת לפני הקב) :כ(במסכת ברכות

" לא ישא פניםאשר: "כתוב בתורתך, ל עולםרבונו ש

: דכתיב, והלא אתה נושא פנים לישראל) יז, דברים י(

וכי לא : אמר להם). כו, במדבר ו" (פניו אליך' ישא ד"

ואכלת : "אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה

והם מדקדקים ) י, דברים ח" (אלהיך' ושבעת וברכת את ד

על "ולכאורה המילים , על עצמם עד כזית ועד כביצה

והם מדקדקים עד : "ודי היה לומר, הן מיותרות" עצמם

מזוקקים , אבל דברי חכמינו. ותו לא" כזית ועד כביצה

רק על עצמו יכול כל אדם מישראל : ומדויקים שבעתיים

, ולדקדק עד כזית ועד כביצה" ואכלת ושבעת"לוותר על

ה החוב, אבל כשהדבר נוגע לאחרים ובייחוד לעניים

פתוחה ", מוטלת עליו לתת להם סעודה ביד רחבה

ואכלת : "עד שיקיימו את המקרא כפשוטו" ומלאה

לעצמו אכל " מאשר שמנה לחמו"וכמו שכתוב , "ושבעת

."והוא יתן מעדני מלך"אשר רק לחם אבל לזולת נתן

קובץ חסד לזולת

עקיבא זה כלל ' אמר ר ).יח, יט ('ואהבת לרעך כמוך אני ד

עקיבא לטעמיה דדרש ' יש לפרש ר). כ"תו(ורה גדול בת

, פ איזהו נשך וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי חברך"ר

ואם כן כיון שחייך קודמין איך אפשר לקיים ואהבת לרעך

אבל , מיהו הא דחייך קודמין היינו בעניני עולם הזה. כמוך

, בחיי הנצחי דהיינו בלימוד התורה חייב ללמד לאחרים

בטל עצמו מלימודו מכל מקום חייב ללמוד אפילו הוא מ

, עקיבא זה כלל גדול בתורה' ועל כן אמר ר, עם אחרים

. דבענין לימוד התורה הוא כלל גדול לאהוב חבירו כמוך

כי על ידי זה שמלמד , מכל מקום לא אמר רק כמוך(

).לאחרים גם הוא עושה מצוה ומזכה עצמו ושניהם שווים

חתם סופר

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כג

לאהוב את הזולת זהו כלל , יף גם זהו כללואולי יש להוס

באם בבין " גדול"לא יכולים להיות , "גדול בתורה"להיות

.אדם לחבירו לא מתוקן

. העשיר מופלג היה האיש).יח, יט( ואהבת לרעך כמוך

אלפי פועלים עובדים למענו , בעל עסקים חובקי עולם

ספינות עמוסות בסחורותיו משייטות , בעשרות מפעלים

תמיד היה .ימי האוקיינוס בדרכן למדינות רחוקותבמ

ביד רמה ניהל את . עסוק בקריאת מברקים ובכתיבתם

וכמעט , תמיד היה טרוד .מפעליו והרווחים היו בהתאם

. לא מצא פנאי לעיסוק אחר מלבד עסקיו המסועפים

ועל , שכן לעיסוק אחד היה לו פנאי תמיד, אמרנו, כמעט

מוכן , היתה נתונה לסוסיםהחולשה שלו. חשבון כל דבר

אם רק שמע שיש שם סוס , היה לנסוע לקצה העולם

מעולם לא חסך . סוס גזעי עם עבר מפואר, מגזע משובח

הכל היה כדאי כדי להאדיר ולהגדיל , בממון ובמאמצים

ביום מן הימים שמע האיש על .את אוסף הסוסים שלו

יריד סוסים גדול המתקיים אי שם באחת הערים

וכי מארגני היריד , שמע כי מדובר ביריד איכותי. ותהרחוק

נטל שני סוסים , מיודענו לא התמהמה. הבטיחו הפתעות

רתם , האחד מזן מצרי והשני סוס הודי, משובחים ביותר

כל עוד השמש החמימה .אותם אל המרכבה ויצא לדרך

שלחה את קרניה ורוח נעימה הרעידה קלות את רעמות

טים קדימה בהרמוניה מלאה היו הללו שוע, הסוסים

אולם אך נעלמה , ומסיבים מנה גדושה של נחת לבעליהם

נתכסתה בעננים ורוח חזקה החלה נושבת , השמש

זה פנה , החלו הסוסים מתמרדים, ומורידה גשמי זלעפות

לא ארכה השעה והעשיר מצא את .לימין וזה לשמאל

בחמת . עצמו שקוע עם צמד סוסיו היקרים בשלולית מים

אך , ם נטל את השוט והחל מכה על ימין ועל שמאלזע

.הסוסים לא הצליחו לחלץ את העגלה מן הבוץ. לשווא

התיישב האיש על מושבו והמתין בייאוש לפתרון כל

, לבוש בגדים בלואים, והנה הוא רואה איש זקן, שהוא

שאליה רתומים שני סוסים , ישוב על עגלת קרשים עלובה

ולמרבה . שאים את עצמםשבקושי נו, דלים וכחושים

, הפלא השניים נושאים את עגלת הקרשים בזריזות

חלץ ולהתקדם ימדשדשים קלות בבוץ וממהרים לה

: עומד הוא וקורא, האיש מביט ומשתאה .הלאה בקלילות

.הזקן עוצר וניגש לראות מה מבוקשו של האיש!" עצור"

על הבוץ ועל , סיפר לו העשיר על סרבנותם של סוסיו

עד כדי שסוסיו הכחושים והדלים של , שבדרךהתקלות

הזקן נראים בעיניו שווים יותר מסוסים עצלים וסרבנים

, "מה מקורו של הסוס האפור: "חייך הזקן ושאל .אלו

, "ומה מקורו של הסוס השחור. " השיב האיש,"מהודו"

אמר , "עכשיו הכל ברור" . באה התשובה,"ממצרים"

בים כל אחד הסוסים שלך משובחים וטו", הזקן

שכן בעוד . אך שניהם יחד לא יצלחו למלאכה, כשלעצמו

שגדלו באותה אורווה ואכלו מאותו , אחים הם, סוסי שלי

מתגייס , כך שבכל מכה שאני מכה את האחד, איבוס

צולחים הם , לכן. למען לא יסבול אחיו, השני לעזרתו

כל . מסלולים ארוכים ומצליחים לצאת מביצות טובעניות

ייס את כל כוחותיו כדי למנוע סבל מיותר אחד מג

אין האחד , לעומת זאת סוסיך זרים הם זה לזה. ממשנהו

כך שכל אחד מוביל לכיוון אחר וכל , כואב את כאב זולתו

ואהבת לרעך " וכאן אנו צריכים לדעת .אחד דואג לעצמו

וכל אחד . צריכים להיות באחדות אנו מסוג אחד, "כמוך

.'עובדים את דוביחד . אצלינו משובח

איתא בגמרא שבת ).יח, יט ('ואהבת לרעך כמוך אני ד

בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא '.) לא(

תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל

ק רבי מאיר יחיאל "פעם אחת נועדו יחדיו הרה. 'גמור

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כד

רבי כיבד ה, ל"ח מבריסק זצ"ל ומרן הגר"מאוסטרובצה זצ

את ) שנודע בארבעים שנות הצום שלו(מאוסטרובצה

כלום , תמה רבי חיים ושאל, ח בפירות ומגדנות"מרן הגר

והלא מצינו מה דעלך סני לחברך , יכולים לאכול אצלכם

, ואיך אתם נותנים לי, ואתם הרי לא אוכלים, לא תעביד

אם הייתי שונא 'ל "ר מאוטרובצה זצ"השיב האדמו

, אבל אני איני שונא אותם, תם צודקיםהיי, לדברים הללו

.אבל לא מחמת שנאה חלילה, אלא שאיני אוכל מהם

)עמוד קלג(בישישים חכמה

לרמז , כ גימטריא זן"ת עה"הר). יח, יט (ואהבת לרעך כמוך

שצריך להתאמץ ולהשתדל באהבת רעים לכל הפחות

אשר קור וחום יום , כמו ההשתדלות עבור מזונות פרנסה

א"ניץ שליט'ר מויז"ק אדמו"כ . לא ימנעוהוולילה

יש לומר על פי דברי ).יח, יט(' ואהבת לרעך כמוך אני ד

א ששני "ק רבי דוד מלעלוב זיע"קדשו של זקני רביה

ן אינם "אך כשני היודי' ן שווים זה לצד זה הוא שם ה"יודי

להורות , שווים והנם זה על גב זה הנו סימן של הפסק

ם נמצאים באחדות ואין אחד מתגאה שכאשר שני יהודי

אבל כאשר האחד מתנשא על חבירו ', על חברו הוא שם ד

ואהבת , יש לומר הכא' ועל פי דבריו הק. אזי נעשה הפסק

שכאשר תהיה האהבה והרעות שרויה ', לרעך כמוך אני ד

נעשה ' אזי אני ד, בין ישראל ולא יתנשאו האחד על חבירו

ל"ר מלעלוב זצ"ק אדמו"כ .ה"מזה שמו של הקב

מדת אהבה ואחוה הוא ).יח, יט(' ואהבת לרעך כמוך אני ד

גם שאחד שואל בשמו ומקום חבירו כהמעשה שפעם

ע לבית המדרש "זי" תולדות יעקב יוסף"בא בעל ה אחד

וראה אברך אחד שהיה הולך וחוזר , ט הקדוש"של הבעש

אז , בתוך הבית המדרש במוחות גדולות ולא היה מכירו

ל ושאל אותו מאיזה "אל האברך הנ' תולדות'אליו הקרב

כאילו עוד שניה אני (תיכף , והשיבו האברך, מקום אתם

כן . תיכף, כי כן דרך מי שאין להם פנאי להשיב, )יענה לך

מה ' תולדות'היה הרבה פעמים עד לבסוף היה שואל לה

' תולדות'ענה אותו ה, נפקא מינה לכם מאיזה מקום אני

ממרחק באים יחד ומתוך דיבורם אשר אם שני אנשים

מתוך זה באים לידי , ביניהם שואלים זה לזה בשלומם

אהבה ויכירו זה את זה ולזמן מרובה אם פגעו אינש באינש

ורואין זה את זה שמח כל אחד עם חבירו ויתן כל אחד

ת שזכה לראות את עצמו עם חבירו "ואחד שבח להשי

) תהלים כב(יב ת וכת"עוד הפעם ונצמח מזה שבח להשי

ת ממתין "שהשי, "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל"

ומצפה מתי יגיע לו שבח והודאה מישראל כי מאד חביב

ת זיצט אויף א פאזיציע "השי(ת תהלות ישראל "לפני השי

וכאשר גמר וסיים התולדות את ) פין תהלות ישראל

ל התעיף עיניו והאברך איננו וראה שהוא "התורה הנ

ע וסיפר לו "זי' ט הק"כנס התולדות להבעשנ, מעשה פלא

אליהו ' ע שזה הי"זי' ט הק"ענה לו הבעש. את כל המאורע

התורה ' הנביא זכור לטוב ובא לכאן לשמוע ממך את פי

ל "ל ועתה אומר אליהו הנביא ז"הנ' של ואתה קדוש וכו

ועתה ראה נא כמה גדול , התורה הזה בשמים משמך

אין אתה מכירו אם ש אהבת חברים לשם שמים אפילו

ש ומאנשי מדות טובות צריך אתה "אתה רואה שהוא יר

ובזה יש אולי . ת"ז מגיע שבח להשי"להתחבר אליו ועי

', כי אני ד, למה, להמתיק את הפסוק ואהבת לרעך כמוך

. ובזה יש לי נחת רוח

משה ' ק ר"אמר הרה). יח, יט(' ואהבת לרעך כמוך אני ד

יתי יודע אהבת ישראל מהי עד לא הי, ע"לייב מסאסוב זי

שכן פעם שמעתי איכר . שלמדתי זאת מאיכר אחד

השיב הלה . ב אותיהאהת, מבוסם במקצת שואל לחבירו

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כה

שאל אותו עוד התדע מה חסר . 'אני אוהב אותך מאוד, הו'

אם אינך , 'אמר לו הראשון. ענה לו וכי מנין אדע זאת. לי

ה אוהב כיצד יכול אתה לומר שאת, יודע מה חסר לי

.אותי

לכאורה מה הביאור ). יח, יט(' ואהבת לרעך כמוך אני ד

רים שהיו מסורים ויש להבין על פי מעשה בשני חב. 'אני ד

פעם העלילו בני בליעל על . ונאמנים זה לזה בלב ונפש

אחד משניהם עלילת שוא ובעטיה הועמד לדין ונידון

ר החבר הנאמן לא חסך כל עמל ועשה את כל אש. למות

. אך כל מאמציו עלו בתוהו, בידו להציל את חבירו

כשהגיעה שעת האפס וכבר עמדו להעלות את הנידון

לא יכול עוד החבר לעצור ברוחו והוא רץ מהר , לגרדום

, כשהוא מצעק בשארית כוחותיו, אל מקום הגרדום

הריני מודה שאני , אל תהרגו אדם נקי חף מפשע', עצור'

משראה הנידון כי ', על הגרדוםהעלוני תחתיו , הוא האשם

לא יכול גם הוא לעצור , חבירו מוסר את נפשו בעדו

, ולמרות שעד כה לא חדל מלהכחיש את אשמתו, ברוחו

הוא אומר כך , אל תאמינו לו'. נענה עתה וצעק בקול גדול

אולם לאמיתו של דבר אני הוא , במתכוין כדי להציל אותי

מקום מהומה מיד נתחוללה ב. 'אני ולא הוא. האשם

עד מהרה . גדולה וכמובן שפסק הדין לא הוצא לפועל

הוא ציוה מיד להביא לפניו . הגיעו הדברים עד לפני המלך

את שני החברים וביקש מהם כי יספרו לו את האמת

בהבטיחו להם , לאמיתו בנוגע למאורע שנתרחש ביניהם

החברים סיפרו למלך את כל . כי ישחררם מכל עונש

ים הם בלב ונפש ובקשו כל אחד להציל כי חבר, האמת

הדברים . אף כי שניהם חפים מכל פשע, את חיי חברו

, נגעו עד עומק לבו של המלך והוא קרא בהתלהבות

עז רצוני , הביאוני נא בברית ידידותכם, במטותא מכם

ואהבת , 'וזהו שאמר הכתוב. להיות שלישי בחברותכם

ב את אם תאהב את רעך כפי שאתה אוה' לרעך כמוך

.מצטרף לחברותא קדישא שלכם, כביכול', אני ד'עצמך

אהבת רעים

וערלתם ערלתו מאכלץ ונטעתם כל עץוכי תבואו אל האר

ובשנה , יהיה לכם ערלים לא יאכל שלש שנים, את פריו

.)כד - כג, טי ('יהיה כל פריו קדש הלולים לד הרביעית

ר פסובבחיי נו בא ברביוה(ן "טעם למצוה זה מבאר הרמב

, למצוות ביכורים הוא כעין הטעםש, )ניוחזקובהחינוך

תוך השלש בו, כל תבואתו מראשית'שהוא לכבד את ד

אין הפרי קוםמכל האילן מוציא פירות מ אםלו שנים אפי

אין וגם,לפי שהוא מועט, הנכבד'להקריבו לפני ד ראוי

ועוד, שנים שלש בתוך טוב ריח וא טעם בפריו נותן האילן

אין תנואיל שרוב תנוהאיל במיעוט רק הוא זהלשכ

ןכל וע, םוניהראש שנים השלש תוךב תוירפ כלל ציאיןומ

מהם שנביא עד מהן נטעום ולא, כולן על להמתין יש

.'ד לפני הטובים הראשונות רותפי

חייב הרבינוו, ן"בהרמ תבכן כו( עזרא ןבהא כתב ועוד

ףגול מאוד קמזי היא שנים' ג בתוך ריפה כי, )ךנוהחיו

ויתחזק שיתחמם זמן ךככל עבר לא שעדיין מפני האדם

, כראוי פירות ציאולה שיוכל, ירוהאו השמש בכח האילן

עמאטאי מהו(, מאוד לחים הם עדיין הפירות ןכל וע

מפני, קשקשים להם יןשא הדגים לכולא התורה אסרה

אושה המים ליחות םומש, דואמ ועלי גוברת שהליחה

מליכנס המים את שיעציר קשקשת להם איןו, בהם שורה

).בתוכם

זה לאיסור הטעם כתב) זל, ג (םכיונב במורה ם"בוהרמ

ישראל ניב את להרחיק שהוא, המצוות ברוב כטעמו

בזמן ומכשפים לחרטומים היו כי, בדיהםווע זרה מעבודה

, תנוליהא נטיעת בעת אותם ושיעש כישוף מיני ההוא

ושצמח ומה, כן אוה שבאמת לא אבל (שחשבו םמשו

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כו

להקדים ממהר ובטבע היה ושנטע הז שאילן מפני היה

ורבו, כח םוש ףושיבכ שאיןו לשיטת ם"הרמבו ופירותי

להוציא האילן ימהר הזל ידי שע ,)מאוד עליו החולקים

וכשיצאו, הטבע דרך יפל ע שהוא הזמן םדוק פירותיו את

שעשו, זרה העבודה לפני הפרי את מקריבים היו הפירות

רסובאי התורה ציותה לכן, ההוא הכישוף את, שמה בכח

לעשות יבואו שלא םניש שלש קודם הבא תוהפיר

פירותיהם מוציאין האילנות רוב כי, ההם הרעים המעשים

' ד לפני אכלתיש התורה ציותה ןכו, הרביעית הנבהש

. רהזדה ובע נילפ אותו אוכלין שהם מהמ היפך

רבי שהיה םניהש דכל, :)גל (שבת כתמסב ארומב והנה

לו ונעשה, לאכול מה לו היה לא במערה ייוחא בר שמעון

ק מרן "כ והקשה, רוביםח ץע שמעון לרבי ונברא, נס

שנת, אשר נימעד רבספ באוהו (ע"יז מבעלזא ד"מהרי

בתוך לאכול שמעון לרבי מותר היה שאיך). ז"סתש

דהלא, מערהב שנברא, החרובים ץהע מן שנים השלושה

מאליו העולה ץהע דהלא, ומרלשר ואפ, ערלה ויהה

שרבי והמערה, בערלה חייב ואין פקרה הוא ר"ברה

רפס(, בהן לזכות נתכוונו דלא, שלהם ההי לא, ההי שמעון

, )שם הובא 'ו הלכה 'יפרק שני מעשר כותהל נהמוא דרך

עץ היה לא חרובים של ץע דנברא האד, ומרלשר אפ דועו

גדל ברשכ עץ אחר ממקום יאהב ה"שהקב אלא, חדש

לאכול מותר ההי לכן, הערלה שנת ועבר שנים שלשה

.מזה

) ד"א מ"ערלה פ( מברטנורה על המשנה ובדיהעבינו רו

. והעולה מאליו חייב בערלה ודוקא במקום ישוב"כתב

ם "וכן פסק הרמב". אבל במקום יערות ומדבריות לא

מאליו העולה ) "ו"י ה"הלכות מעשר שני ונטע רבעי פ(

ומפורש איתא בזוהר חדש פרשת , "במקום טרשין פטור

ואם כן לא שייך שם כלל , תבא דערקו למדברא דלוד

ד דסוד איסור "ב רמ"ח ח"כתב עוד בזו ו.איסור ערלה

ואיתא בריקאנטי פרשת . ערלה שהיא קליפה וטומאה

שנים הראשונים כוחות הטומאה שולטים ' קדושים דג

דאין דבר טמא יורד : הדרין נטואיתא במסכת סנ. באילנות

, מן השמים וכן כאן משמים ירדו להם הני אילני דחרובי

ובודאי אין שום חשש של טומאת ערלה בדבר הבא

.מלמעלה ממעשה ניסים

איש חסיד שסטה ). כז, יט (לא תשחית את פאת זקנך

ישראל יצחק ' בא פעם לפני ר, מדרך החסידות וגילח זקנו

, לבוש מעיל פרווה יקר ערךע כשהוא"מאלכסנדר זי

ואמר , התחיל הרבי להחליק בידו על צווארונו של המעיל

האיש הזה גבה לבו כי הרבי מוצא עניין . כמה יפה מעיל זה

כי זה היה הפרווה , בפרווה שלו והתחיל לשבח את המעיל

וכי כל , ושילם בעדה יותר מאלף רובל, הכי יקרה ביריד

כל הזמן ומחליק בידו על והרבי עומד. חבריו מקנאים בו

, תגיד נא ידידי: לבסוף שאלו הרב. שערות הפרווה

במקרה שהשערות נמרטות מכאן יש עוד איזה ערך

הרים . אז היא לא שווה כלום, ענה לו האיש,לפרווה זאת

הרבי את ידו מעל הפרווה ושם אותו על לחייו המגולחות

ע"ר זיישראל יצחק מאלכסנד' ק ר"הרה .למשעי ואמר לו נו

, יט (לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך

א באיזה עיר "ויואל משה זיע'ק ה"פעם היה הרה). כז

ופגש שם בחורים ליטאים שהלכו , רחוקה באמריעקה

ודיבר עמהם בתורה ונהנה מאוד מרוחב דעתם , בבלורית

אחר כך ביקש מהם שיורידו את הבלורית ', בתורה הק

, אחר כך נפרדו ממנו. שמעו בקולואבל לא , מעל ראשם

כי מיהרו לצאת לשדה התעופה לעלות על ספינת אויר

אך כעבור זמן מה חזרו , ולהפליג לישיבה שלהם

אמר להם , וסיפרו שאיחרו את ספינת אויר, הבחורים

אז עס איז נישט געשערט פארט מען 'הרבי מסאטמער

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כז

אמר להם אינו מושגח בהשגחה עליונה לא ' {נישט

יש לה משמעות ) באשערט(' געשערט'והלשון , עיםנוס

והלכו כולם }, נוספת דהיינו אם לא מסתפרים לא נוסעים

)דף רעג(יהי אור .והסתפרו והורידו את הבלורית

" מפני שיבה). "לב, יט (מפני שיבה תקום והדרת פני זקן

וממילא , ותעשה תשובה "תקום"לפני שתגיע לשיבה

".והדרת פני זקן"

)א, פרשת פנחס דף רכו' כרך ג( רעיא מהימנא זוהר

כתאיתא במס. )לב, יט( זקן פני והדרת תקום שיבה נימפ

ה כנגדו כינלילה השבשכל העוסק בתורה , :)לב(תמיד

ויש להקשות , י בלילהונ קומי ר)יט, באיכה (שנאמר

שכל מי .) ו( ברכות סכתל במ"זכמינו אמרו חאשהל

מה ןכם א, השכינה עמו) ות ביחידלואפי(שעוסק בתורה

' שיש ב, הוא ר העניןורק ביא, מעלה יש להעוסק בלילה

שיש בחינה , מיני בחינות בהשראת השכינה עם האדם

, אבל יש בחינה עוד יותר מזה, ניושהשכינה הולכת לפ

א ווזה המעלה ה, ם בפניםנישהשכינה הוא כנגדו ממש פ

ממש " כנגדו"תורה בלילה שאז השכינה ברק כשעוסק

שהוא משכים ללמוד כוקא דו הז לכל בא, מראוכלשון הג

, אבל אם התחיל לקום בימי הזקנה, עוד בימי הבחרות

) ד, בי(שממילא שוב אין יכול לישן וכמו שנאמר בקהלת

ר מעורר את הזקן יפו קול צלושאפי(" ם לקול צפורויקו"

שיהיה , שוב אין לו מעלה זה,)י שם" רש– ומשינת

והנה ידוע מה שאמרו . כנגדו ממשהשראת השכינה

פסיקתא ו, ד"פ דשירה 'מכילתא בשלח מס(ל "זכמינו ח

וכן , ה כזקן"דבשעת מתן תורה נגלה הקב, )א"תי פכבר

הפסוק כתבשה מהו וז, הוא תמיד בשעת עסק התורה

קודם ךם משינתו שאם תק"מפני שיבה תקום", כאן

ר מהד( שתהדר ותהפך "והדרת פני זקן"אז , שתזקין

, ל"כנ, כביכול פני זקן.) ברכות ח-ן מהדר אפיה ומלש

ליקוטי ענינים ).שמח משהי(ד "והבן כי הוא נפלא בס

פירוש אם תרצה לזבוח ). כט, כב (וכי תזבחו זבח תודה

לשון , תודה, על ידי מה תוכל לזבוח אותו, היצר הרע

, לרצונכם תזבחו. ותשוב' רצונו לומר תתוודה לד, ווידוי

כמו שכתוב , לומר שתבטלו רצונכם מפני רצונורצונו

.בטל רצונך מפני רצונו והבן) ד"מ, ב"פ(בפרקי אבות

ל"שמעון מיערוסלאוו זצ' ק ר"הרה

'בית אברהם'פירש בעל . והתקדשתם והייתם קדושים

על דרך ששותה כוס , ע ששיכור נהיה שיכור"זי מסלונים

תקדשתם וה'כך . עד שנהיים שיכור, ועוד כוס, אחת

איך יכול בשר ודם , איך נהיים קדוש, והייתם קדושים

אלא נשמר פעם אחד ומקדש עצמו במותר , להיות קדוש

.לו ואחר כך עוד ועוד עד שנהיה קדוש

פסח שני

מי , בזמן שבית המקדש היה קיים .על שם מה" פסח שני"

מפני שהיה , ד בניסן"שלא הקריב קרבן פסח במועדו בי

היה חייב , רך רחוקה מירושליםטמא או שהיה בד

כמו כן ". פסח שני"ד באייר ונקרא יום זה "להקריבו בי

ובשפה הארמית ". פסח קטן"נקרא פסח שני גם בשם

טעם נפלא לכך שפסח שני :). חולין קכט" (פסחא זעירא"

ד אייר שלושים יום לאחר מועד שחיטת "נקבע ליום י

בית יעקב ץ בסידור "מצינו להגאון היעב, פסח ראשון

שגילו לו מן השמים הטעם שנקבע פסח שני : חודש אייר

שהרי אם להיטהר מפני הטומאה היה [ד באייר "לי

לפי שבשנה ] מספיק זמן של שני שבועות לכל הטמאים

הראשונה לצאת בני ישראל ממצרים אכלו מן המצות

ומכאן שנס יציאת , ו באייר"שהוציאו ממצרים עד ליל ט

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כח

, והמצה נמשכים עד אותו לילהמצרים וקדושת הפסח

כמו שהיו , לכן בפסח שני מצה וחמץ עמו בבית. ותו לא

.בפעם הראשונה

גם בזמנינו שאין בו בית המקדש . כי קדוש הוא לאדונינו

הוא יום מיוחד זכר למקדש " פסח שני"הרי שיום , קיים

וכמה וכמה הלכות ומנהגים מיוחדים ליום זה וכמבוא

אות ' א בספרו מורה באצבע סימן ח"ידרבינו הח: לפנינו

' י בספרו מועד לכל חי סימן ז'ח פלאג"ב כך גם הגר"רכ

כי 'שירבה בשמחה ביום פסח שני : "העלו וכתבו' אות ו

ק רבי "וראה גם בספר אשל אברהם להגה. '...קדוש היום

א שמבאר ענין "ע סימן קל"אברהם דוד מבוטשאטש זי

ו טמאי מתים ועלתה הגם שכולנ, בזמנינו" פסח שני"

מ נכון לעורר "מ, בודאי שיח שפתותינו במקום פסח בזמנו

זכות פסח שני שהיה נעשה בזמן שבית המקדש היה

.קיים

היו מחכמי הדורות שעמדו והתקינו לימודים מיוחדים

והם פרשת פסח שני הכתובה בתורה וכן : ליום פסח שני

. הלכות שחיטת פסח שני מדברי הגמרא והפוסקים

שבכל זמן ', ק ו"ס, ט"סימן תכ, והובאו הדברים בכף החים

וכדברי רבי , ראוי ללמוד את המסכתות השייכות לו

סנהדרין (שמעון בן אלעזר בשם רבי יהושע בן חנניא

שנאמר , כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם.): קא

, ובמסכת סופרים". ודבר בעתו מה טוב) "כג, משלי טו(

מבואר שהרי הוא כאילו בונה מזבח ' אהלכה, ח"פרק י

, וראה גם נהורא דאורייתא. חדש ומקריב עליו קרבן

וכן כתב במיוחד ליום זה בערוגות . ח"פרק י, מאמר שני

ד באייר "בי: ט"עמוד תק, סידור אוצר התפילות, הבושם

וילמוד פסקי הלכות פסח . ראוי ללמוד פרשת פסח שני

. א"ט ע"ס פסחים דף צ"נדפסו בש, ש"שני בקצרה להרא

, ל"ח סימן ק"חאו, ת דברי ישראל"וראה להלן הבאנו משו

שהגאון רבי דוד דייטש מבונייהד וכן חתנו בעל אמרי

ו באייר ולמדו הלימודים "ש נהגו לאכול מצה בליל ט"א

.השייכים לפסח שני

בשולחן ערוך הלכות נפילת אפים . בפסח שני' תחנון'

את יום פסח שני שאין אומרים השמיט, א"ח סימן קל"או

ד "א סעיף י"ח סימן קל"ובערוך השולחן או. בו תחנון

אכן רבים ". ופסח שני לא חשבו והוא פלא"העיר וכתב

מגדולי האחרונים הביאו וכתבו שאין אומרים תחנון ביום

' ר סי"א, ה תיקון יששכר"ראה גם סידור של. פסח שני

, ץ"סידור יעב, ב" עא"שלמי ציבור דף קנ, ד"א סקי"קל

ובהגהות יד , ז"סכ' שערי אפרים שער י, סידור התניא

.א"ת' ד סי"שאול יו

מאידך מצינו בפרי :המחייבים אמירת תחנון בפסח שני

ו שהעלה וכתב "א משבצות זהב סקט"מגדים סימן קל

ואי דהקריבו יחידים : "שיש לומר תחנון ביום פסח שני

ביאים קרבנות יחידים זמנים שמ' הוי כמו ט, פסח שני

. ו"כ בספרו נועם מגדים אות כ"וכ". ה אומרים תחנון"ואפ

ו עשה "עמוד קכ) ז"תרמ, ווארשא(ובספר עתים לבינה

שבשחרית אומרים תחנו ורק במנחה אין אומרים , פשרה

.כי אז הוא זמן הקרבת פסח שני, תחנון

במחזור כלבו השלם :ג באייר"אמירת תחנון במנחה ביום י

שאין אומרים תחנון , ב"כ' ת ברוך שהם סי"כ שו"וכ

' ט' י ס"ובכתר שם טוב וספר מנהג א. במנחה שלפניו

כתבו שמנהג ארץ ישראל שאין אומרים תחנו במנחה

במנחה , אך בסידור הרב מוכח שיש לומר תחנן. שלפניו

. ג שלפניו"בי

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

כט

א בספר מחזיק ברכה "החיד: ו באייר"אמירת תחנון ביום ט

, ג"נ' סי)שאלוניקי(ת בית דוד "ובשו, ד"א סק"קל' סי

אומרים , ו באייר"ט מובא שביום ט"ובשערי תשובה סקי

ט אלגאזי בספר שלמי "אכן המהרי. תחנון ונפילת אפים

וכן הרב בעל מנחת , ב בשם יש מקומות"א ע"ציבור דף קנ

, י"א בשם תלמידי האר"קל' ח סי"אלעזר בספרו נמוקי או

שאין , ט"נחס מערכת מועדים אות רצכ אמרי פ"וכ

.כי אז התחיל המן לירד, ו"אומרים תחנון גם בט

רבותינו המקובלים החזיקו : שבת ימי מועד פסח שני

באייר הם ימי רחמים ורצון הנקראים ' כ-ד"שהימים י

וכן הוא בזוהר ]. שערים פתוחים" [תרעין פתיחין"

. ב"עב "הקדוש ברעיא מהימנא פרשת בהעלותך דף קנ

שהכרוז מכריז על מי שלא יכול לחזות בשכינה יבא ויחזה

, ואימתי כרוז זה מכריז. כל זמן שעדיין לא ננעלו השערים

כ "מאז עד שבעה ימים אח, בארבעה עשר לחודש השני

וזה הוא , השערים פתוחים מכאן ולהבא ינעלו השערים

כרוזא : "ובלשונו הקדוש של הזוהר. [ש"עני פסח שני עיי

רוז כל מאן דלא יכיל למיחמי מטרנותא ייתי ויחמי עד כ

דהא ' ד לירחא ב"אימתי כרוזא כריז בי, לא ינעלון תרעי

מכאן ולהלאה ינעלון , יומין תרעין פתוחין' מתמן עד ז

הרי שהמקובלים , בימים קדושים אלו]. ק"עכלה' תרעי כו

מוסיפים קדושה ', וכן אלו החפצים לבוא בסוד ה

להתקדש בקדושה של מעלה לרצון לפני ומגבירים חיל

.ת"השי

בספר נטעי גבריאל ."תרעין פתיחין"אמירת תחנון בימי

ב האריך במנהגים של מקהלות "פסח שני מעמוד רס

החסידים בענין אמירת תחנון ונפילת אפים בימי תרעין

והבא שם שכמה ממקהלות חסידים נהגו שאין . פתיחין

ע "דבשו, והעיר על כך. מיםאומרים תחנון באותם שבעה י

א שם שלא לומר תחנון "מדכתב הרמ, משמע להיפך

, לפסח שני' ה הרי חל בתוך ז"ג בעומר והלא בלא"בל

ובספר אמרי שפר . כ מוכח דאומרים בהם תחנון"וע

ת להגאון רבי שלמה קלוגר פרשת בהעלותך הביא "עה

ויהה בשנה "דכתיב ) יא, י(מהפסוק , סמוכין למנהג

חודש השני בעשרים בחודש נעלה הענין מעל השנית ב

וקשה אמאי לא נסעו עד עשרי לחדש ". משכן העדות

וכתב שמזה יש ראיה לדעת המקובלים שאין לומר . אייר

תחינה בשבעת ימים מפסח שני דעדיין שערי רחמים

ל מטעם זה דשערי "ק מליסקא זצ"וכן נהג הגה. פתוחים

. ו"ז סק"י' סיכ בספר ברכת הפסח"וכ. רחמים פתוחין

כ בספר "וכ. ב"קל' ב סי"ח ח"ת משנה שכיר או"ושו

ת "עה) להגאון רבי יחיאל מיכל היבנער(מעשה יחיאל

' ומנהג חסידים שלא לומר תחנון כל הז, פרשת במדבר

, משום דאיתא בזוהר דבימים אלו תרעין פתוחין, ימים

שהם ימי רצון ' וה' ז דב"אם כי ראיתי מי שפקפק ע

ביראה ' אך כמו שנאמר עבדו ה, רבים בתחנוניםאדרבה מ

.כמו כן בשמחה

להגאון רבי " לבושי מכלול"בספר . אכילת מצה בפסח שני

, ט"ר סימן י"ת הד"יחיאל מיכל היבנער הנודע בספר שו

ד "הובא שאלתו של הגאון רבי ישראל חיים פרידמן אב

: וכה הם הדברים" ח"לקוטי מהרי"ראחוב הנודע בספרו

הרים שלום חיים וברכה עד עולם לכבוד ידיד עליו ישאו"

נ הרב הגאון הישיש חסידא ופרישא "וידיד בית ישראל ויד

ק "א האבד"ה יחיאל מיכל היבנער שליט"ת מו"כקש

ת להודיעני אם מצא פתרון "ימחול כ". "א"ניזניב יע

ד אייר "למנהג החסידים ואנשי מעשה לאכול מצה ביום י

אצל הצדיקים והלא המצא לא היה וכן ראיתי. פסח שני

זכרון ' ובאמת בס. נאכל אלא בלילה עם הקרבן פסח

ד אונגוואר "אב[' אמרי אש'ק בעל "יהודא הנהגת של הגה

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

ל

כתב שנהג לאכול מצה .] פ.ע ט"מתלמידי החתם סופר זי

אף הוא [ה דוד דייטש "ק מו"בלילה ושכן נהוג חותנו הגה

ואסיים ואומר . ע"זי] ס"מתלמידיו המובהקים של החת

ישראל חיים פרידמן ' הק. שלום למר ושלום לתורתו

מ היבנר השיב לו במכתב "הגרי ".א"ק ראחוב יע"האבד

נ הרב הגאון המפורסם בתורה "כבוד ידי: "ד"וזתו

ה ישראל "ת מו"וחסידות שושן סודות לו עשר ידות כקש

מ ספר "ק ראחוב במדינת הגר בעה"חיים פרידמאן אבד

לשמחת לבבי קבלתי מכתבו ". "ח"וטי מהריהבהיר לק

כי אני נוהג לאכול מצה בבוקר ובערב ובבוקר הוא , הטהור

שלהי חולין בשם המגילת ' ואיתא בגמ, זמן פסח שני

ובסתמא נוהג זה ' פסחא זעירא דלא למספד בי, תענית

ה "הדין גם בלילה זמן אכילתו ובפרט בקדשים בלא

ח באה לנער רשעים הלילה הולך אחר היום ושחיטת הפס

מן הארץ מבחינת סור מרע ואכילתו באה לרבות הקדושה

דברי ... והשחיטה היא הכנה לאכילה. מבחינת עשה טוב

ק "יחיאל מיכל היבנער חופ' הק. ידידו המתעלס באהבתו

הוסיף על הדברים הללו הגאון רבי יוסף הכהן .ניזניב

של ק"ובכ' ט אות ב"ת גנזי יוסף סימן כ"שוורץ בשו

ד "הוא הגאון רבי נפתלי הכהן אב[ה "צ זל"ר הגאה"אאמו

רבים שואלים מתי פסח שני : ל"מצאתי בזה] ק מאד"ק

או , בתר שחיטת הפסח' אי אזלי, ו"ד או ליל ט"ביום י

ל דאין אכילת פסחים "ובאמת קיימ. אחר אכילת הפסח

כ בוודאי אחר שחיטת הפסח "א, בראשון' מעכב אפי

ודבר נכון שמעתי : ל"ש האוצר החיים וז"ל למ"וי. 'אזלי

י דברי מרן "כי עפ, משם כבוד רבינו מנחם מפריסטוק

י צריך לכוון כל אות בימי ספירה מפסוק ישמחו "האר

) ט לספירה"כ(ובפסח שני , וכן תיבה מהמזמור כידוע', וכו

, של מישור" ד"יו"והאות הוא " תנחם"התיבה הוא

בתר ' מזה נראה דאזליו. ל"ושניהם עולים פסח שני עכ

.ק"עכד, שחיטת הפסח

ת דברי "בשו: באכילת מצה בפסח שני" בל תוסיף"חשש

ל הביא בשם "א סימן ק"ל ח"י וועלץ זצ"להגר(ישראל

ל "מאיר דן פלאצקי זצ' ת מהגאון ר"ספר כלי חמדה עה

ה "ו בדפי הספר בד"דף כ) ואתחנן' פ(ק אסטראב "אבד

בעל אבני [מרן שר התורה ק "שמעתי מכ,: ל"א כתב ז"ובד

ל שהעיר על מנהג העולם שאוכלים "מסאכטשאוו זצ] נזר

ואמאי אין אוכלין בלילה שאז היתה , מצה בפסח שני ביום

. ונדחק ליישב. זמן אכילת מצה אם מקריבים את הפסח

ואני אמרתי שאפשר הטעם הוא משום דבאמת יש חשש

נו בעי אך שלא בזמ, בל תוסיף שאוכל מצה באמצע השנה

ומעתה זה דוקא כשאוכלין ) ו"תרס' ח סי"או' עיי(כונה

שאז הוא זמנו אם אוכלים ) ו"ל ט"צ(ד "אבל בליל י, ביום

את הפסח וידועים דברי הירושלמי בנבנה המקדש בין

ל "צ(ד "כ הוי ליל י"ראשון לשני מקריבים פסח שני א

ב כוונה ואיכא חשש בל "איירי בגדר זמנו ושוב ל) ו"ט

ת דברי ישראל שם המשיך והאריך "ובשו. ד"עכ, "ףתוסי

.ה"עיש" בל תוסיף"בדין

ז "ת קנין תורה בהלכה ח"בשו .סדר פסח שני כהלכתה

שנהגו לאוכל מצה "ב הביא מרבותינו הצדיקים "סימן מ

ו באייר וגם ביצה מבושלת ולמדו הלימודים "בליל ט

נציין גם להמובא בספר בדרכי ". השייכים לפסח שני

א שהגאון בעל מנחת אלעזר "חיים ושלום אות תרל

ובליל , ד אייר"ממונקאטש נהג לאכול מצה ומרור ביום י

ר "ובדורנו ראינו את האדמו. ו היה מדקדק לאכול מצה"ט

ל "צ רבי צבי הירש רוזנבוים מקרטשניף סיגעט זצ"הגה

שהיה מנהגו בקודש לערוך סדר ) ו"ע בשנת תשס"נלב(

ו אייר כדוגמת הסדר הנערך בליל "פסח כהלכתו בליל ט

ו אייר היה נחגג "הסדר שהיה עורך בליל ט. ו בניסן"ט

הא "מ" ההגדה"ברוב עם המון חוגג והתחילו בקריאת

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

לא

וברכת אשר גאלנו , הברכות של קידשו" [לחמא עניא

כמובן , וברכת ההלל וברכת אכילת מצה ואכילת מרור

גדה לאחר והמשיכו בקריאת הה]. שלא נאמרו בפסח שני

הן אמנם .מכן נטלו ידיים לסועדה ואכלו מצה בהסיבה

ק "שלעיקר הדין של אכילת פסח שני בזמן שהי ביהמ

קיים היה מקם להסתפק אם יש חיוב סיפור יציאת

ד הביא "ובספר בין פסח לשבועות עמדו קצ. מצרים

לפוסקים שדנו אם יש חיוב סיפור יציאת מצרים בפסח

שחיוב סיפר בליל פסח לזכור יום ם"דמדברי הרמב. שני

והעירו . טעם זה לא שייך בפסח שני, שיצא ממצרים

דהרי גם פסח ומצה , )12עמוד , ט"אייר תשכ(, בהפרדס

ת בנין ציון "וראה שו. ונעשים בפסח שני, הם לאותו זכר

דכל מה שהיה בפסח ראשון , ה והנה"וד', סימן ל, א"ח

ח לא היה בפסח משום זכר לגאולה ולא היה בגוף הפס

כוסות או ' ולכן לא היה ספור יציאת מצרים וד, שני

ש אם בפסח שני "וע. שכל זה לא נוגע לפסח, הסיבה

' מצה' 'פסח'צריך טבול בחרוסת וכן אם צריך לפרש

ם היו שערכו את "נציין כי בחצרות האדמורי. 'מרור'ו

וראה . ו אייר"ד אייר ולא בליל ט"שולחנם הטהור ביום י

.ב ועוד" בספר שער יששכר אות יגם

בספר נטעי .השוללים את מנהג אכילת מצה בפסח שני

ו הביא שהיו מחכמי ישראל "גבריאל פסח שני עמוד רס

וציין שם . שלא נהגו כלל במנהג אכילת מצה בפסח שני

א שאין "א שכן נהג הגר"קפ' להמובא בספר מעשה רב סי

ק "מנהג הגהכ ב"וכ, אוכלין מצה רק בפסח לשם מצוה

ט "קכ' ב סי"ת רבבות אפרים ח"א מטשעכנוב ושו"מהר

וכן , ט שבליטא לא נהגו לאכול מצה בפסח שני"אות רל

.א לא אכל מצה בפסח שני"החזו

, ה"ת יפה ללב ח" בשו:ו באייר"אכילת בשר צלי בליל ט

נסתפק אם מותר לאכול בשר צלי ', ק א"ס, סימן תעו

ספקו זה . כילת פסח שנישהוא זמן א, ו באייר"בליל ט

', סימן ז, י'ח פאלאג"למהר, נזכר בספר בנו מועד לכל חי

מקום "על דברי המשנה , א"ג ע"דף נ, פסחים, ש"וכן הרש

מבאר שלדיעה אחת גם " שנהגו לאוכל צלי בלילי פסחים

בליל פסח שני אסור לאכול בשר צלי ומשם שנראה

שו של חידו. כאוכל פסח בחוץ וכמקריב קדשים בחוץ

ת רבבות "ש דנו בו כמה פוסקים וראה גם בשו"הרש

ר יודא "והביא שם מהג. ח"ב סימן קל"ח ח"אפרים חאו

לא ראיתי מי שהקפיד לא לאכול צלי בליל : "זרחיה הלוי

ולכן אפילו אם , ואין בידינו מנהג איסור כזה. ו אייר"ט

ש בעצם הדבר "נקבל את חידושו המפתיע של הרש

ו דמיחלף בקרבן פחס אין לנו "ס בליל טלאכול גדי מקול

. בו אלא גוף האיסור שנזכר בו ולא להוסיף עליו מאומה

עובדיה יוסף בחזון ' וכן הורה הגאון הראשון לציון ר

ושפיר אפשר לאכול בשר . ר"עובדיה כפי שהביא כת

". ו באייר ורק גדי מקולס בלבד אסור"צלוי בליל ט

, לורמ בשר ז הלפסח שנישאסור , ומסיים שכן יש להוסיף

מפני שנראה "וכמו דאסור בפסח ראשון כלשון הגמרא

וכן .) פסחים נג" (כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ

ט וטעם אחד הוא לפסח "ח סימן תס"ע או"הלכה בשו

.ופשוט בעיני, ראשון כמו לפסח שני

נחלקו רבותינו הפוסקים האם .תענית והספד בפסח שני

בהגהות . יום פסח שני–ד באייר "ום ימותר להתענות בי

הובא , א"סימן קל, ק מבוטשאטש"להגה, אשל אברהם

אפילו : נ"וטעמי המנהגים עמוד ר, ז"ק ט"י שם ס"בבא

הנוהג לעשות זכר לפסח שני באי אמירת תחינות

, שרי להתענות, ובאמירת פרשת פחס שני והלכותיו והלל

מצד , סח שנידכיון דבמדינות אלו אין עושים זכרון בפ

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

לב

כ הותרה "י זה ג"ע, שלרוב צבור לא היה זמן הקרבה

, ואכילת פסח שני היתה בלילה, תענית גם לנוהג הזכר

ם בספרו "אמנם המהרש. ואורמ הלל והלכות כמנהגו

יוסף ' ע מפאנו ובס"ב בשם הרמ"ג סק"תצ' דעת תורה סי

.כתבו שאין מתענים בפסח קטן, א"ת' ד סי"דעת יו

) קמחי(ת מלאכת שלמה "נת הובאה בשושאלה מעניי

מי שחלם תענית חלום בימים שאין בהם : "'ח סימן א"או

אי צריך , ו באב"או ט' ו בשבט או פסח ב"תחנונים כגון ט

למיתב תענית לתעניתיה או אין צריך למיתב תענית

ט מהו "לתעניתיה כיון דליכא מצוה לאוכל כמו שבתות ויו

ח וחנוכה ויום "ה דדוקא דרנרא: "ומסקנת דבריו". דינו

דאיכא מצוה , טוב וחול המועד ופורים וערב יום הכפורים

אז הוא דצריך למיתב תענית לתעינתיה לא כן –לאכול

הני ימים דנדון דידן דליכא מצוה לאכול נראה ודאי דאין

".צריך למיתב תענית לתעניתיה

איתא במגילת תענית וכן במסכת חולין :הספד בפסח שני

בארבעה עשר ביה פסחא זעירא דלא : "ב"ט ע" קכדף

להגאון רבי יוסף שאול (ובהגהות יד שאול ". למספד

א וכן הביא גם "ד סימן ת"יו, )נאטנזון בעל השואל ומשיב

נשאלתי באדם : "ל"א וז"ד סימן ת"בספרו יוסף דעת יו

ולכאורה . אם מותר להספידו, הגון שמת בפסח שני

פסחא "שכתוב במגילת תענית , ב"ט ע"קכ, מבואר בחולין

' סימן ז', כ בשערי אפרים שער י"וכ" זעירא דלא למספד

כיון דבטלה , ולכאורה אמרתי. ט דאי לומר תחנה בו,מה

ש "כ שוב מותר להספיד ומכ"מגילת תענית האידנא וא

וכתב , כ נדפסה מגילת תענית"אמנם אח. לומר תחינה

כ בשביל "וא ,"ד בו נכנס פסחא זעירא דלא למספד"בי"

וזה לא שייך למגילת , שחיטת פסח אמרו דלא למספד

מ מה שאסור "מ, ובזה אף שבטלה מגילת תענת, תענית

ואפשר דאסור . מצד שהיתה בו שחיטת פסח זה לא בטל

ואף דנהגו , ש דאין לומר תחינה"גם להתענות ומכ

] יום הקרבת פסח ראשון, ד בניסן"בי[הבכורים להתענות

על ' ון דעיקר הפסח בא בשביל שפסח האבל זה רק כי

כ זה התענית בשביל שנעשה נס "א, בתי בני ישראל

ועיין . 'לכך יכולים הבכורים להתענות וכו, לישראל

דפסח שני אינו טעון לינה ואינו טעון , ה"בפסחים דף צ

' י פ"ועיין רש, ט"והיינו משום דאינו יו, הלל באכילתו

מ כיון "ט מ" אף דאינו יופ"ועכ, ט"בהעלותך כתב שאינו יו

דשחטו בו הפסח אין מספידין ואין מתענין ואין אומרים

) ד"ח ה"פ(ואולם בתוספתא פסחים .ל"עכ, "בו תחנה

הראשון טעון לינה : מפורש דמותר להספיד בו

ופנית "דכתיב , בירושלים בלילה שאחר יום הקרבן[

י אומר אין"ר: והשני טעון לינה"] בבוקר והלכת לאוהליך

נכנס ושוחט את ,אלא כיצד הוא עושה, השני טעון לינה

חוץ [פסחו בעזרה ויוצא ומספיד את אביו בבית פגי

ט ואף להספיד "ל דלא הוה יו"וקמ, לחומר ירושלים

בשם ספר ' ראה ספר בין פסח לשבועות פרק ז] (מותר

ל "י וייס זצ"ת מנחת יצחק להגרי"בשו ).מנחת ביכורים

ביום שאין , דבר להקים מצבהב, ב נשאל"ג סימן נ"ח

ח ופסח שני "וביחוד בחודש ניסן ור, אומרים בו תחנון

ועכשיו נתעוררו לשאול מה טעם ', ג בעומר וכו"ול

, כי כנראה שבשער עיירות אין מקפידין בזה, לחומרא זו

ומטעם זה רצו גם לקבוע הספד בצבור על קדושי וורשא

ומסקנת . ד"ד על היום שנה שהוא פסח שני עכת"הי

דבריו שאין לערוך הספד וכן אין להקים מצבה ביום

".פסח שני"

בעוונותינו הרבים לא .פסח שני כשלא נקרב פסח ראשון

זכינו להקריב את קרבן הפסח במועדו בארבעה עשר

ה "בעז. בחודש ניסן מפני היד שנשתלחה בבית הבחירה

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

לג

–ד באייר "אם נזכה לבנות בית הבחירה בשנה זו קודם י

הרי שלדעה אחת בירושלמי פסחים גם ציבור עושין פסח

היינו , פ דקיימא לן יחיד נדחה ואין ציבור נדחה"שני ואע

אבל פסח ראשון , דווקא בפסח הנדחה מחמת טומאה

שנדחה מפני שנפל ונחרב בית הבחירה אם נזכה לראות

נאכל שם מן הזבחים ומן הפסח השני אשר יגיע –בבניינו

.'כן יזכנו ה, בח לרצוןדמם על קיר המז

י "א סוס"ת דברי ישראל ח"בענין זה נציין מה שהביא בשו

בהא דאמרינן בליל פסח ) פ קול יהודה"ה בהגש"וכ(ל "ק

ועל מצות 'לקיים מה שנאמר ' זכר למקדש כהלל וכו"

ק השר שלום "ק הרה"הביא בשם כ" 'ומרורים יאכלוהו

ח ע שהקשה למה שביק המגיד קרא דפס"מבעלזא זי

"] על מרורים יאכלוהו, ומצות) ["...ח, יב(בא ' ראשון בפר

נאמר ', כי הפסוק על מצות וגו, ונקט קרא דפסח שני

ע "ק רבי יהושע מבעלזא זי"ואמר בנו הרה. בפסח שני

הוא לשון ' ליישב דהאי לקיים מה שנאמר על מצות וגו

, והכוונה דיען שעתה אין לנו קרבן פסח בפועל, בקשה

ויבנה , ת כי קרובה לבא"ו מחכים לישועת השיפ הננ"ועכ

ולכן , ונקריב אז פסח שני, עוד מקדשו עד זמן פסח השני

לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים "אנו אומרים הלשון

לרמז שאנו , שהוא הפסוק שנאמר בפסח שני, "יאכלוהו

פ הכתוב שנאמר בפסח "מבקשים ומצפים לקיים עוד עכ

ל לפני הגאון רבי יוסף שאול "נכשנאמרו הדברים ה. שני

אמר , ק לבוב"ל בעל השואל ומשיב אבד"נאטנזו זצ

והשיבו לו . דהרי צבור אין עושין פסח שני, לתמוה על זה

, ל מפורשין בירושלמי בפרק מי שהיה"ק ז"שדברי הרה

' ר' וכו, דאיתא התם ניתן לישראל לבנות בית הבחירה

ת "גם בשו .ש"עיי. יהודה אמר צבור עושין פסח שני

, וכתב ליישב, ל"כ כנ"מ הקשה ג"ח סימן ק"ס חאו"חת

, ע באכילת פסח בפני עצמו"דבפסח ראשון איכא מ

אך מרור אינו מצות עשה בפני , ובאכילת מצה בפני עצמו

כ כתיב מצות עשה של אכילה "ע, עצמו אלא טפל לפסח

, אלו' ואמר על מרורים יאכלוהו ב, על שנים פסח ומצה

אמנם . אכילה בפסח ובמצה ולא במרורנמצא כתוב

בפסח שני גם המצה טפילה לפסח ומי שאינו אוכל פסח

כ כתיב על מצות ומרורים יאכלוהו "ע, שני אינו אוכל מצה

, ולא כתיב אכילה אלא אפסח ואל אמצה ומרור, לפסח

קרא ' כ מביא במאמר דהלל שהיה כורך וכו"וע

ל "א קממשום דרבות, בא' דבהעלותך ולא קרא דבפר

אינם מבטלים כזית , היינו מצה ומרור, טפלים' דאפילו ב

מ מצות איקרי "וקמל דמ, אחד של פסח שהוא עיקר טפי

ובספר גוילי אפרים .ד"ומצות אין מבטלות זו את זו עכ

ציין בזה גם ) א"ג רבי אפרים פישל שטיין שליט"להרה(

ת לחם שלמה להגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך "לשו

ח שהשיב בנדון זה "ק שאמלויא סימן צ"ד ק"בל גא"זצ

עוד בהיותו , ל מסאטמר"ב זצ"ק יואל ט"ר הרה"לאדמו

ס "כ את תירוצו של החת"ומביא ג, ק אורשווא"ד דק"אב

ן "פ דברי הרמב"ע' ומוסיף עוד לתרץ שם באות ב, ל"הנ

.ש"עיי, בא' פר

הילולות הלל . הילולות בקברי הצדיקים ביום פסח שני

י שליח רבנו "נכתב ע, "אלה המסעות"קונטרס ב:ושמאי

, )ו"אלפים מ' רבנו יחיאל נפטר בחיפה ה(יחיאל מפאריש

במירון יש מערה לשמאי 68הועתק באוצר מסעות עמוד

ושם . סך כולם שלושים ושנים, והלל ותלמידיהם

מתקבצים ישראלים בפסח שני ומתפללים שם ואומרים

, מערה כולם שמחיםוכשמוצאים מים שבתוך ה. מזמורים

והרבה פעמים שלא ימצאו . שהוא סימן שתתברך השנה

.ל"עכ, מים ובעת התפילה היו באים המים כהרף עין

ע" תש–פרשת אחרי קדושים

לד

בספר נטעי גבריאל עמוד :הילולת רבי מאיר בעל הנס

ז הביא שכמה מחכמי הספרדים נוהגים לעשות "רס

ד אייר פסח שני על קברו של רבי מאיר בעל "הילולא בי

שרים ושמחים , לומדים שם דברי תורתו, יההנס בטבר

דוגמת שעושין , ומדליקים נרות ומדורות לכבוד רבי מאיר

והביא שם מדברי . י"ג בעומר במירון על ציון רשב"בל

ק "השדי חמד תוכן תשובת רבני הספרדים של עיה

רבי שלמה מאמאו , הרבנים רבי חיים אבועלפיא(טבריה

ל אחר שבמקום מצבת שמנהג זה ח, )ורבי דוד סיתהון

ולומדים שם , ן יסדו בית כנסת ובית מדרש"רמבעה

, בקביעות בשם כל ישראל המחזיקים בידי לומדי התורה

, והיתה אסיפה גדולה, וחנוכת הבית היתה בפסח שני

ואחרי כן היה ששון , ן"דקרו ותנו בתורתו של רמבעה

כן נעשה ביום זה : וענו כולם ואמרו. ושמחה עד להפליא

ועל סמך זה נקבע יום זה להרבות , ל שנה ושנהבכ

ן ותופסי "ונודרים נדרים ונדבות לקופת רמבעה, בשמחה

והוסיפו עוד שראוי לעשות יום ההילולא לכבוד . התורה

שנסמך על ידי רבי עקיבא אחר פטירת עשרים , רבי מאיר

ש שהוא הטעם גם "וכמ, וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא

ן יום "ונקבע לכבוד רמבעה, בעומרג"י בל"להילולת רשב

ת "והובא בשו. ש"ט מדבריהם עיי"פסח שני שהוא יו

וראה בספר טעמי . ד"ח סימן נ"ה חאו"ישכיל עבדי ח

יום : שקרא תגר על מנהג זה וכתב, ב"המנהגים עמוד רס

, פטירת התנא רבי מאיר בלע הנס לא נזכר בשום מקום

כאילו יום פסח , וחדשים מקרוב באו ובדו מלבם חג חדש

וידועה , שני הוא יום הזכרון של רבי מאיר בעל הנס

כוונתם בזה שיסדו זאת בעסקם בדררא דממונא והמבין

הסבר מפורט על המניעים של אותם אשנשים .יבין

, שקבעו לארגן הילולת רבי מאיר בעל הנס בפסח שני

בשם 422עמוד ' מצאנו בספר בשערי בית הדין כרך ג

שהמדובר היה בעקבות , ה אייכלרח רבי מנש"הרה

אזהרות וחרמות מגדולי הדור שלא למעול מעל בקופת

י ובעקבות אותם אזהרות התעוררו כמה מתושבי "רשב

צפת וטבריה ובלא שום מקור קבעו לארגן יום הילולא

ד אייר "י" פסח קטן"להתנא רבי מאיר בעל הנס ביום

וזאת כדי ליטול חלק בהכנסות מהתרומות שהגיעו

והמשיך הרב אייכלר לספר . ח אייר"ג בעומר י"לקראת ל

מ "הילולת ר" לחגוג"החלו " תורה אור"שגם בישיבת

ואירע . באבוקת אש) ד אייר"י(ן ביום פסח קטן "בעה

ק רבי מוטל סלונימער ביקר שם ובעט ברגליו "שהרה

וכיבה את אבוקות האש ואמר שלא יאות להוסיף

ש והמגדנות "רק הי. נושלא שערום אבותי" צרמניות"

.הניח להמשיך

בספר שערי ירושלים שער :הילולת רבי יהודה בר אילעי

ק צפת שבפסח שני הולכים כל "הביא מנהג קדום בעיה' ט

אנשי העיר אנשים ונשים וטף על ציון רבי יהודה בר

. מדליקים נרות ומתפללים, משתטחים על קברו, אילעי

יוסף ' רוספדאי ולקבר רכ' והוסיף שם והולכים לקבר ר

כמעט כל היום , י הלבן הסמוכים לשם"סארגוסי הנקרא ר

.ד"עכ, והדרך ההיא מלאה זה הולך וזה בא, ההוא