לקט מכתבים, הודעות לעיתונות, ברכות לאישים,מאמרים

העם" "אחד לכבוד בנשף השתתפות אי על התנצלות

תער"ב חשון ט"ז יום

ונכבדים היקרים האדונים לכבוד

אביב תל שכונת וראשי אלופי

1פה, שוכט"ס

נכבדים! אדונים

הנכבד האדון של לכבודו הלילה תעשו אשר להנשף בהזמנתכם נתכבדתי מאד ולקחת זו באסיפה נוכח להיות חפצתי , מאד2העם" "אחד המפורסם הסופר והנעלה

למרות לכן מאד מאחרת לשעה היתה הזמנתכם יען כזו, אך נכבדה בחגיגה חלקבשלילה. להשיב הנני נאלץ רצוני

לחזות נזכה ועוד צולחה בדרך הנכבד ארחנו את תברכו כי אני מבקשכם ובכ"זימים. בקרב זה היקר אורחנו פני את בשמחה

ויקר כבוד ברגשי

3עזיאל חי מאיר ציון בן

ARC 4º1068/356הלאומי, הספרים בית

שלום וכל טוב סלה.שוכט"ס - 1 כינויו הספרותי של אשר צבי גינצבורג ) תרט"ז-תרפ"ז(, הוגה דעות מראשי חובבי ציון. התנגדאחד העם: 2

לציונות המדינית של ד"ר חיים וייצמן, דגל ברעיון של "ציונות רוחנית" ובהקמת מרכז רוחני בארץ-ישראל. בשנתתרפ"ב עלה לארץ, והתיישב בתל-אביב.

מכתב זה הוא אחד המכתבים הראשונים שכתב הרב עוזיאל כחכם באשי של יפו. בג' בחשון הוא הגיע לעיר 3מירושלים. מכתב זה נכתב על גליון המכתבים של בית-המלון קמניץ.

תימן יהודי את לבקר שיצא שליח על המלצה

תרע"ב כסלו ר"ח ב"ה

בפרץ, הרבנים ועומדים גדר עליון, גודרי ידידי ראשי על ממרומים יחולו שלומים שפעת יחיו, ה' עליהם 1יע"א תימן בארצות ישראל עדת מדין, ראשי על היושבים המובהקים

אמן. תרצה ידם ופעל ה' חילם ברך

יקרים! רבנים

בכלל, שבגולה אחינו כל שלום ה' בעד לפני קבע תפלתי 2בשלמא דמסגינא בתר צבא ועל ראשיהם , ועל תימן בארצות היושבים 3אחב"י הקדוש מפורש: הקהל והפרט

המצויינים הקודש. הדינים משמרת שומרי הפקודים על העומדים הרבנים תהלתם. 4כיר"א בארמנותם ושלוה בחילם שלום יהי כולם המשפט. יחד על היושבים

בן אליעזר 5כמוה"ר המצוין החכם הרבני כי לנו נודע לבבנו לשמחת אומרת, כי זאת את ישראל, לדעת פזורה שה ]ק[ עללהתחכות 7במח"ת למסעיו שוב הלך הי"ו 6יוסף

וגם להיטיב במה עצה העמים, ולטכס בקרב מצבו אחינו מצב על להודיעכם לו. במה ארץ תושבי ואיך הם הקדש: ממשלתנו עול תחת המה חיים מתפרנסים,

, אשר9יר"ה 8החמישי כ'אן ראשאד מוחמד שולטאן גאזי האדיר מלכנו הרוממה, בצל מכל עפו גלויות. וכעת קבוץ יושב מאין שוממות היו בארה"ק, אשר פה נתקיים באמתוהתישבו ספרד מאשכנז הגולה ותפוצות ישראל פזורי רבה באהבה פה ותימן,

חזק". יאמר ולאחיו יעזרו רעהו את יחד" ו"איש גם אחים "שבת 10כמאה"כ החכם את רבה באהבה יקבלו ואתר, כי אתר בכל די הרבנים כל אל שטוחה ובקשתי

באהבת תמים ובלב באמונה צבור בצרכי העוסק חכם לתלמיד הנז', כיאות ר' אליעזר הרב דבריו, כי בכל ולהאמין לסמוך אחב"י הקדושה. ויכולים ארצנו ובאהבת ישראל השקר, הרחק מן הוא ורחוק עולה בשפתיו נמצא ולא נאמן איש הוא הנ"ל אליעזרחכו. יהגה אמת ואך קשת כמטחוי

ציון, ועיננו בנחמת וינחמנו ישראל עמו שבות את ישיב כי עלילה נורא לאל תפלה ואני הצעיר בברכה החותם כעתירת אפריון ובבנין ה' ציון בשוב תחזינה

עזיאל חי מאיר ציון בן 300-301תשמ"ח, עמ' תימן, תל-אביב רצהבי, במעגלות יהודה המתעת'מנים למען הירושלמי הפחה אצל פעילות

- יכוננה עליון אמן.יע"א 1 לאחר העתרת שלום. 2 - אחינו בית ישראל. אחב"י 3 - כן יהי רצון אמן.כיר"א 4 - כבוד מורנו הרב.כמה"ר 5 הוא שמואל יבנאלי )תרמ"ד-תרס"ו(, בשנת תרס"ו עלה לארץ. בשנת תרע"א יצא לתימן כדי להכיר שם את 6

מצב היהודים, לטכס עצה כיצד לשפרו, ולנסות להעלותם ארצה. במחנה תורתכם.במח"ת - 7 )תר"ד-תרע"ח(, משנת תרס"ט שלט בתורכיה.מוחמד החמישי: 8 ירום הודו.יר"ה - 9

כמאמר הכתוב.כמאה"כ - 10

תרע"ד ו' אב ב"ה

"הארצ-ישראלי", פה המשרד לכבוד

א. נ. !

הנני מיום מכתבכם על בתשובה דנא, של הבקשות כל כי להודיעכם ממהר ה' הירושלמי להפחה נשלחו פה הרשמית 2הפורמולה כל שנגמרה אחרי 1המתעתמנים

ליום מתאים (, שהואJUNE 2 1914) הממשלה שנות למספר1330 מאיס20 ביוםלמספרנו. ח' בסיון

כי הנני באגב הבטיחני והוא 3בנדו"ז גם אתו דברתי פה הפחה בהיות להודיעכם, כי לבקשו בירושלים להפחה מכתב תמול שלחתי זו בירושלים. לתכלית בזה להתענין

שהגישו לאלה יפו, וגם דרך בקשתם שהגישו אלה לכל עותמניות תעודות לתת ישתדלהירושלמית. להממשלה ישר

וברכה כבוד ברגשי

עזיאל חי מאיר ציון בן

2L/ 170המרכזי, הציוני הארכיון

העות'מנית הנתינות את לקבל כיצד הוראות

בחודש סיון תרע"ד דרשה ממשלת תורכיה מהיהודים תושבי הארץ להתעת'מן, כלומר: לדאוג לקבלת נתינות 1 של האימפריה העות'מנית. ראשי המשרד הארצישראלי ביפו המליצו לתושבי יפו והמושבות להיענות לכך, כדי

לחזק בכך את השפעת היישוב היהודי על הנעשה בארץ. הרב עוזיאל פעל רבות למען המתעת'מנים, ראה: מכמניעוזיאל ח"ה עמ' נו-נח.

פורמולה - 2 - בנדון זה.בנדו"ז 3

תרע"ד אלול יפו, י"א

ובמושבותיה ביפו ישראל לקהל נחוצה הודעה

להקהל להודיע מתכבדים )הקומנדן( המקומי, הננו שר-הצבא של בקשתו פי על לא 1יר"ה העותמני הדגל אל להסתפח ירצו אשר הזרים הנתינים אלה כל כי הנכבדויתעתמנו. הזרה נתינותם את יעזבו בטרם יקובלו

יקובלו2להתעתמן ירצו אשר אלה וכל כבוד אל שיפנו אחרי עותומנים לנתינים , ויהיו בדרישה יר"ה המקומי 3הקימקם כדין הפעם הצבא מעבודת פטורים זאת, המורשים ומבית המלחמה 4מוזירות שנתאשר החק פי הבלקן, על מארצות המהגרים.1330 תמוז3 ביום העותמני

המועד. את לאחר שלא להתעתמן הרוצים אלה לכל אנו מיעצים

עזיאל חי מאיר ציון בן

חכם-באשי מ"מ

L2/170המרכזי, הציוני הארכיון

ירום הודו.יר"ה - 1 בה' באב תרע"ד שלח המשרד הארץ-ישראלי ביפו מכתב לרב עוזיאל, בו הוא הודיע לו על הבקשה שהגיעה2

מקושטא - לדעת באיזה יום הוגשה הבקשה הראשונה להתעת'מן. ממלא מקום מושל הנפה )קדא(, עמד בראש מועצה מנהלית-ממשלתית בעלת שלטון עצמיקאימקאם: 3

שישבה ביפו. - שר במדינות מוסלמיות.וזיר 4

ההתעת'מנות בדבר ההחלטה על התעניינות

תרע"ה חשון י"ג ב"ה

1רופין הד"ר כבוד

פה

א. נ.

התעתמנות. לפי בעד השתדלותי בבקשה הרבה אנשים אלי פונים האחרונים בימים זה, לכן בנדון צעדים איזה נעשו כבר הזה, גם הדבר על דנו כבר במשרדם כי שנודעתי

האלה. הדברים תוצאות לדעת רציתי

להצליח ומקוה הזה בדבר לעבוד אני הזאת. רוצה הבוערת בשאלה מאד מתענין אניהפעם.

את לדעת כדי זה בנדון האחרון הפרטי-כל את לי להראות מכבודו מבקש הנני לכןהאפשרית. עזרתי את למבקשים לתת אוכל למען 2החלטתם

ובברכה בכבוד

עזיאל חי מאיר ציון בן 2L/ 170המרכזי, הציוני הארכיון

התורכי הצבא עובדי ביהודים לתמיכה בקשה )תרל"ו-תש"ד(, כלכלן וסוציולוג, האישיות המרכזית במפעל ההתיישבות החקלאית בארץ.ד"ר ארתור רופין: 1

עם עלייתו לארץ בשנת תרס"ח מונה למנהל המשרד הארצישראלי ביפו. באותה שנה ייסד את "חברת הכשרת הישוב".

המשרד הארצישראלי וד"ר רופין שעמד בראשו, המליצו ליהודי ארץ-ישראל להתעת'מן, וקראו להם לעשות 2זאת בהקדם האפשרי.

)אב( התרע"ה מנחם כ"ד ב"ה

2האמריקנית העזרה לקופת מרכזי ועד1הא' הנ' מע"כ

א' רופין ד"ר המנהל ע"י

א. נ.

באותה בידם לי, לתמוך בקשתם את מרבים בפ"ת הצבא בעבודות העובדים אחינוהמקומות. בשאר העובדים לאחיהם שניתנת התמיכה

הנמצאים אלה אחינו הם זקוקים שאמנם נוכחתי מפתח-תקוה שהגיעוני הידיעות לפיעזרה. בחסר

בשביל גם חלק הצבא לאנשי התמיכה מקופת להאציל יואילו כי איפוא נא אבקשהלתעודתם. למוסרם ע"י ולשולחם אלה30

כבוד ורגשי בברכה

עזיאל חי מאיר ציון בן 2L/ 108 -2המרכזי, הציוני הארכיון

התורכי הצבא עובדי יהודים לבקר לצאת בקשה

תרע"ה בתמוז כ"ג ב"ה - האדונים הנכבדים.הא' הנ' 1 מאז פרוץ מלחמת העולם הראשונה בה' באב תרע"ד, היישוב היהודי בארץ היה נתון במשבר כלכלי חמור2

שאיים על עצם קיומו. משבר זה החריף עם הצטרפותה של תורכיה למלחמה לצד גרמניה, בי' בחשון תרע"ה. כדי להקל ולסייע ליישוב היהודי בארץ, הגיע סיוע כספי מארה"ב. כספים אלו חולקו ע"י ועד מיוחד שישב בירושלים.

א"י 1ליאודי האמריקנית הסיוע קופת הנהלת מע"כ

א' רופין ד"ר הראשי המנהל ע"י

א. נ.

מפ"ת 4מ' אוערבאך הד"ר בלוית 3מאנשיא איל לעיראק היום לנסוע החלטתי 2סו"ס לבקש זה ואחוה, ועם אהבה בדבר ולפוקדם שמה העובדים אחינו שלום את לראותבאהבה. אתם יתנהגו כי רחמים עליהם

אחינו בידי לתמוך ביכלתם יש תמיכה, אם איזו אלה לאחי אתי להוליך גם היתי רוצהלתת בהזדמנות ידי על אלה לאיש שני 5לכה"פ להם זו, האנשים למאתים פר'

שמה. העובדים

להוציא לי פר' ולהרשות400 6המוב"ד ע"י לשלוח נא יואילו זאת להצעתי יסכימו אם יותר יהיה שמה אפשר. העובדים אם זה בערך החלוקה להשלים פראנקים איזה עודמאתים. על

לתשובתם הנני מצפה

שלו' וכבוד בברכת

עזיאל חי מאיר ציון בן2L /108- 2המרכזי, הציוני הארכיון

למאסר שהוכנסו לעניים דאגה

תרע"ו ו' טבת ב"ה

- ליהודי. ליאודי 1 - סוף סוף.סו"ס 2כפר ערבי )ק"מ צפונית לקרית גת של היום(.עיראק אל מנשיה: 3 )תרמ"א-תשל"ו(, בשנת תרס"ט עלה לארץ ונתמנה למנהל ולמפקח של בתי הספרד"ר משה אויערבך: 4

החרדים שנתמכו ע"י היהודים החרדים בגרמניה. בשנת תרע"ז עזב לגרמניה. בשנת תרצ"ה נתמנה למנהל בתיהספר "נצח ישראל" בנים ובנות בפתח-תקוה.

לכל הפחות.לכה"פ - 5 - המוסר ביד.המוב"ד 6

האמריקאני הסיוע הא' הנ' ועד מע"כ

נ"י 1י' טהון ד"ר המנהל ע"י

א. נ.

הצלחתי והיום בהם להטפל אותי פיינגאלר, הכריח בבית פה האסורים העניים צעקתפר'. ארבעים של סכום זה על והוצאתי 2נפוש תעודת להם להשיג

הנפושים. לקבל אוכל למען הזה הסכום לי להמציא אבקשכם

שלום ובברכת למפרע בתודה

עזיאל חי מאיר ציון בן

שואלי אני גם אשיב למען מטבריה אחינו בקשת בדבר החלטתכם לדעת אני מחכהדבר.

הנ"ל2L /170המרכזי, הציוני הארכיון

סלוניקי של לרבה להתמנות להסכים אם התלבטות

תרפ"א ד' שבט

4יצ"ו 3עזיאל יוסף מר הנכבד האדון חביבי כבוד מע"כ

חביבי

לב בתשומת הנכבד מכתבו דברי כל על לעבור המועד לי לקחתי באוניה בהיותי ].........[ אמנם הם שכלם מאד מאד ונהנתי ממנו וסעיף סעיף כל על יתירה. עמדתי

אולם רצויים להסתכל התחלתי רק באשר לעבודה פה נגשתי כאשר ומועילים.

תר"מ-תש"י(, מראשי עסקני היישוב. בשנת תרס"ז עלה לארץ, משנת תרס"ח סגנו של ד"ר א'ד"ר יעקב טהון: 1 רופין בהנהלת המשרד הארצישראלי ביפו, משנת תרע"ו היה מנהלו.

- תעודת לידה. נפוש 2 )תרמ"ח-תשכ"ח(, יליד סלוניקי. בשנת תר"ף עלה לארץ. משנת תרפ"ט מזכיר הרבנות הראשיתיוסף עזיאל: 3

בתל-אביב יפו. מיוזמי הקמת התאחדות עולי סלוניקי בארץ. ישמרהו צורו ויחיהו.יצ"ו - 4

כך כל הם האלה עבודה, והאופקים של מאד רחבים אופקים לפני נגלו ב]ה[קים משתמש אינני הדברים. לכן שאר לכל שקודמת תכופה כך כל היא בעבודתם חשובים

אסכים אם מועד לעת איתי הוא שמור אופן בכל אבל כבודו לי שהציע בהחמר היוםכי1בשלוניקו פה להשאר סוף סוף הטוב היחס אחד שמצד אעפ"י אגיד האמת .

מאד ופוריה מועילה ]עבו[דה של פה, והאפשרויות התושבים של הנעימה ואהדתם ואל הארץ אל געגועי שני מצד לרגע, אבל אותי מקסים הדרה בכל לפני המתגלה

להתגבר מאד חלש עצמי את מרגיש שאני עד מאד וכבירים חזקים דלותה בכל משרתי לעבודה נגש אני ועתה מאחר יותר לזמן משאיר אני הזאת השאלה עצם עליהם. את

ממש. זוללות של בתאבון להרבנים וגם לועד גם מפורש אמרתי ר]ב[ה אורח פה. בתר

ביפו, בהתקרבי בהיותי לפני הזכירם שכבודו האדונים כל עם נפגשתי באתי מאז אחד בשבחם. רק קיצר ואולי במאומה כבודו לי הגזים שלא להכיר אני מוסיף אליהם

העתונים. עורך והוא אתי נפגש לא מהם

עמו והתיחדתי השלום ברכת את לו , מסרתי2גיסו חביב הרב עם שוב התראתי היוםלעתיד. הרבנים עבודת ע"ד מענינת בשיחה

ולרעיתו לכבודו שלום בשמו משיב והנני

חמה ידים ולחיצת כבוד ברגשי

עזיאל חי מאיר ציון בן הצעיר

178/ 16- בן-צבי יצחק יד בן-צבי, ספריית יד מכון

ארץ-ישראל יישוב לטובת העבודות בדבר

תרפ"א תמוז כ"ח

יצ"ו, עזיאל יוסף מר הנכבד האדון מע"כ

ביפו

א. נ.

בקצרה. להשיב מתכבד הנני העבר כ"ח מיום מכתבו על בתשובה

עולם אל תבאנה וטרם היצירה בעולם עדין הן ישראל ארץ ישוב לטובת העבודות חדשים אופקים לעיני יעבור. נגלים כי יום יום בכלל עליהן להכריז כדאי העשיה, לא

עבודת שהיא הארץ ישוב שעבודת ברור זה ומועילה. דבר נחוצה מקומית עבודה של

סלוניקי שביוון. הרב עוזיאל הגיע לסלוניקי בשבט תרפ"א כדי לבדוק את האפשרות להיענות לבקשתשלוניקו - 1 להיענות לבקשה. הרב עוזיאל חזר ליפו כדי רבניה, לשמש בתפקיד רב העיר. לאחר שהות קצרה בעיר הוא החליט

לסדר את המעבר, בחודש אייר הוא חזר לסלוניקי. הוא שימש בתפקיד זה עד תמוז תרפ"ג, עת שב לתל-אביבלתפקידו הקודם.

הרב רפאל חיים חביב היה אח אשתו, הוא נספה בשואה. 2

הישוב. שם עליהן הנושאות הישרות בהפעולות מצטמצמת עצמה, איננה הגאולה ברורה הכרה לידי להביא לכך והרצון הרגש את להכשיר היא מועילה היותר העבודה

של לקיומה ממנה הנמשכת איומה והסכנה הנפש את הממיתה המכערת הגלות את בהיותנו גם מהגולה לצאת ידחפנו אמיץ נפשי כח אז זאת עשינו בכלל. אם היהדות

שהיהדות הארץ אותה אל גופנו ואת רכושנו את אותנו יתחב אדיר מושך בנכר, וכח להראות אפשר אי זאת עבודה ועל עבודתי שיטת היא בה. זו ולפרוח להתקיים תוכלבאצבע. עליה

בארץ 1האורגני להמצב ביחס מהארות הרבה בהם שיש דבריך את לשמוע מאד לי צרויותר בפרט, אבל הספרדים ובין בכלל ישראל ממה ישראל בארץ לקוות יש קוה.

ממשית צורה ומתקבלת ומתרקמת הולכת הלאומית התחיה שבארץ שבגולה, לפי אני . הוי! וכמה הלב את ולהלהיב הענים את לפקוח להשפיע מוכרחת ומוחשית, וזאת

בזה רואה ואינני ובגולה בנכר הנני כי לב על בשימי הכאב גדול ומה מצטערועמנו. ארצנו גאולת של התרקמותה

עניןמולכו. יעקב מר והחזקות הירושות לרגל מסובך כך כל הוא פה השחיטה במעשה להגשים הצלחתי לא ועוד הזה בדבר סדר להביא כחי בכל אני הנהוגות. עמל

זאת. בשאלה מולכו למר לעזור אוכל שלא מובן זה מחשבותי. במצב את

שבארץ. ידידנו ולכל וביתו לשותפך ושלום ולביתך לך שלוםאוהבך מאת

ציון בן

178 /17- בן-צבי יצחק יד בן-צבי, ספריית יד מכון

כספים בענייני מפעילות להימנעות הסיבות

תרפ"ב תשרי סאלוניקו, כ"ב

עזיאל יוסף מר הנכבד ידידי לכבוד

ביפו

ידידי

זה מכתבך מתוך ביודעי מאד גדולה החג. שמחתי בערב הגיעני העבר כט מיום מכתבך זאת. ההצעה חשובה מעשית לעבודה ישראל בארץ הספרדים של התעוררותם את

הצלחה. בברכת אותה מקדם ואני היא חשובה לעצמה כשהיא

אלה: מסיבות בזה עשיתי לא שעוד לך אגיד האמת 2בנידו"ז ממני לבקשתך בנוגע

- שייך לכלל.אורגני 1בנידון זה.בנידו"ז - 2

להוציאם כדי כספים לבקש פה הפתרון מכל שכלל פה בטוח הבלתי הכספי א. המצבוגם2דרכ' מאות מחמש ביותר פה תעלה 1ה' לי"מ של אחת מהארץ. מניה אי זה

ואתה להשיג אפשר באה גדולה היותר ההצלחה תמיד כי חביבי יודע בנקל, הרבים, ואלה, זאת החשבונות בעלי הגדולים מהסוחרים ולא ההמונית מהשתתפות

אלה. סכומים להוציא כיום יכול הגדול, לא ההמון אומרת

לרגל 3מ. מאטלון לעבוד. נשיאה שחדלה כמעט בהחלט פה הציונית ב. הסתדרות אם זאת . ועוד4אקטיבית עבודה בשום להתעסק יכול שאינו אחדים חדשים זה מחלתו ויתר הציונים בין שהתלקחה המלחמה בודאי ידעת המקומית העתונות קראת

הדבר קרוב אבל נודעו לא עוד הבחירות העדה. תוצאות ועד בחירות בדבר המפלגות פה והסתדרותם הציונים מאת דורש זה העליונה, ודבר על היתה הציונים שיד לודאי הנראה שכפי העדה עניני את יסדרו אשר עד ידוע זמן בזמן בעבודתם צנועים להיותדוקא. עליהם מוטלת זאת עבודה

הוא סתם. המניות כסף בקשת כהרי במניות השתתפות בקשת הרי העיקר. לא ג. וזה הנעשות והעבודות שבו הרוחים הכסף בטחון על להראות צריך מסחרי, וכסוחר ענין

להם הראות מבלתי מסחרית ובשאלה סוחרים לפני לעמוד יהיה בו. ולהפך, מגוחך למפרע ברור בראשונה נצליח לא המסחרית. ואם עבודה של רחבה 5פרוספקטיבה

לעולם. בה נצליח שלא

יותר פרטים בו למצוא והאמנתי שכתבת כמו 6ארוואץ מר של מכתבו ציפיתי אני עד לחכות יותר שטוב אמרתי ולכן זה מכתב שום ממנו קבלתי לא היום מבוררים, עד

תקוה נותן שזה מה עבודתה ובאיכות במטרתה ותתבסס במקומה האגודה שתתפתחוקיום. להצלחה

ולכל כהלאומית הפרטית בעבודך להצלחתך החמה ברכתי לך בהשיבי מסיים והנני את תמשכו אתם בעבודתכם כי ואמצו חזקו להם אמר זאת. הנני בעבודה חבריךוהצליחו מדלותה. עשו הספרדיות את ותרימו הארץ אל הגולה

ומוקירכם ידידכם

עזיאל חי מאיר ציון בן 178 /18- בן-צבי יצחק יד בן-צבי, ספריית יד מכון

לירות מצריות.לי"מ - 1דרכום, הכסף היווני. דרכ' - 2:מ' מאטלון 3פעילה.אקטיבית - 4תוכנית הנראית לעין, במרחק מסוים.פרספקטיבה - 5 שכונת "אחוזת בית" ממנה התפתחה העירי )תרל"ח - ? (, בשנת תרס"ט היה ממייסדמשה יוסף ארווץ: 6

תל-אביב. עד שנת תר"ף סגן מנהל בנק אנגלו-פלשתינה ביפו. בנו, בכור ארווץ, היה בעלה של מזל, בתו הבכורהשל הרב עוזיאל.

סלוניקי בגלות להישאר לקושי הסיבות אחת

)תרפ"ב(5682 סאלוניקו, ל' תשרי

יצ"ו עזיאל יוסף מר הנכבד האדון ידידי מע"כ

ביפו.

הנכבד! ידידי

להשיב. וממהר ח' דנא מיום מכתבך קבלת מאשר הנני

.85 מספר הקודם במכתבי לך כתבתי כבר הבאנק א. יסוד

את במועדו שלמו שהם אומרים ומלאכה" פה "תורה מנהליכהן. הצעיר דברב. שש כעת נמצא לי. בידי כותב שאתה אלה מהסכומים כלל יודעים ואינם התחיבותם

לשלם שיתרצה אתו לסדר . הואל חדשים ששה בעד כהן מר של לזכותו1דרכ' מאות את אמסור זה הסכום, באופן כל על קבלה מידו ולקבל נער למר מאות שלש מהר "תורה מחברת לגבות משתדל פה. אני מיודעיך או מקרוביך לאחד שבידי מאות השש

נער. מר של חובו להשלמת ומלאכה" הסכום

כי להאמר צריכה האמת חביבי אבל בשקט עלינו עברו ברכותיך. החגים על ג. תודה שבארץ החגיגית והשמחה והרוח הנפש התרוממות אותה בהם אין בגולה החגים

בגולה. ישיבתי מאד מאד עלי קשה זאת מנקודה כי לך אגיד ישראל. ובלחישה דרכם, הכסף היווני.דרכ' - 1

שלום. רב על ה' ותתענגו יתן ולביתך לך לבבית ברכה אני משיב

עזיאל חי מאיר ציון בן שלך

178 /19- בן-צבי יצחק יד בן-צבי, ספריית יד מכון

סלוניקי קהילת בתוך סכסוכים מניעת

)תרפ"ב(5682 חשון13

בעיר. נ"י 3אמארילייו שאול 2ח"ר ועצום רב1מע' הח' הש' לכבוד

4ידי"נ

סכסוכים להביא שלא הכתובה. כדי גבית בדבר שינויים לעשות שהתחיל נודעתי היוםהדבר. לסדר לפנינו יתראה אשר עד דבר ישנה שלא והחזנים, אבקשהו כבודו בין

זה. בשבוע עוד כבודו עם להתראות מצפה אני

ציון, בברכת ומברכו ומכבדו מוקירו הנני

5יע"א שלוניקי רבני ראש

עזיאל חי ציון?( מאיר )בן

178 /25מכון יד בן-צבי, ספריית יד יצחק בן-צבי -

מעלת החכם השלם.מע' הח' הש' - 1 חכם רבי.ח"ר - 2)תרי"ב-תרצ"ז(, רב בסלוניקי.הרב שאול אמארילייו: 3ידיד נפשי.ידי"נ - 4 יגן עליה אלוקים.יע"א - 5

סלונקי יהודי בקרב לפעילות מהשאיפות אחת

תרפ"ב חשון י"ט

יצ"ו עזיאל יוסף מר הנכבד חביבי מע"כ

ביפו,

חביבי!

הולכות פה הראויה. טרדותי לב בתשומת קראתי העבר כ"ג מיום המענין מכתבך היא וזו זה מכתבי לאחור הסבה היתה זמני, זאת כל את כמעט וגוזלות יום יום וגדלות

בו. לקצור הסבה גם

להתבטא מאד. ]במה?[ צריכה חשובות נקודות שתי על מעירני חביבי. אתה מכתבך הארץ אל לעלות בעבודה העצמית ותחיתה. השתתפותנו ]בבנין?[ הארץ השתתפותנו

מסחרית. נדבות, בצורה של בצורה ]המע[שית, לא והשתתפותנו ולעבדה

הנה לבוא משאפותי אחת ומעשיות. ]אחרי?[ שידעת חשובות הן אלה נקודות שתיבדבר להתישב גולה עולי של המון ידוע בזמן עמי להעלות היתה הזה בארץ.

והייתי בשנה עוד ]התע[סקתי לנו. עזר לא המצב אבל להצליח מקוה העברה. שוללת ]אלא מהארץ להגר דוחפת שאינה רק לא פה הכלכלית הירידה גם?[

בידים לעלות יסכים לא אדם לעלות. שום ושהתכוננו שרצו אלה מכל האפשרות לגמרי. כמו לאין יהיו אחר במטבע כעת כספם את להחליף יכלו ואם לגמרי רקניות אנשים מספר בפעם כפעם לעלות היא שמטרתה1"ציונה" אגודה פה נוסדה שידעת

נאומו של הרב עוזיאל בכינוס היסוד של אגודה זו, נדפס במכמני עוזיאל ח"א עמ' תסו-תסט. 1

הפרוזדור רואה אני שבה לפי כחי בכל זאת באגודה תומך בארץ. אני יבקרו אשרבהמון. להגירה

בכבדות. מתנהלת הספרדי הבאנק יסוד של החשובה 1האינציאטיבה כי לשמוע לי צר שיצליחו להאמין יכול איני בזה גם יותר. אבל ולעשות פחות להתלהב הוא מוטב

יום2הדרכ' ירידת של כספיים. בעטיה מקורות מפה להמשיך אמידים יום. סוחרים מעמד מרחוק להם לברוא ישראל ארצה מסחרם את להעביר רצונם את לי הביעו

עבודה בקרוב. מעין זאת להגשים נוכל הארץ. אולי אל המה גם לעלות ואח"כ מסחרי אגודה הולכת המצב ושלמרות כשנה זה פה שנוסדה המניות באגודת פה נעשית זאת להתענין התחילה פה העדה כי להודיעך אני טוב. שמח הכי באופן ומתקדמת זאת

זאת בשאלה הלאמית התקשרותנו את כלה העדה בשם גלוי ולהביע האשור בשאלת 4הלאומים ולחבר ואיטליא צרפת למעצמות מפה שנשלחו 3הטלגרמים קראת בודאי

כתבתי האמריקאני. אני לסיאנט מכתבנו תרגום לך שולח הנני בזה לוטה 5בנידו"זכמוני. יעשו המה שגם הקהלות יתר לכל באופן

אשר היום וקרוב זה במובן יצירה של לשעה לשמש צריכה אצלנו זאת השעה בכללומעשים. בפעילות ותתגלה הנהדרה בצורתה תתלבש זו יצירה

והצלחה שלום בברכת ביתכם ואת חברך ואת אתך מברך הנני זאת בהזדמנות

ציון ובברכת כבוד ברגשי

בשלוניקי הראשי הרב

עזיאל חי מאיר ציון בן

178/ 22בן-צבי, יצחק יד בן-צבי, ספריית יד מכון

יוזמה.אינציאטיבה - 1דרכם, הכסף היווני.דרכ' - 2- מברק. טלגרמה 3 ארגון בין-לאומי שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה, בי' בטבת תר"ף, כדי לסייע בהשכנתחבר הלאומים: 4

שלום ברחבי העולם, מקום מושבו היה בז'נבה שבשוויץ.בנידון זה.בנידו"ז - 5

הארץ את לעזוב להסכמה העיקריות הסיבות אחת

תרפ"ב אדר כ"ג

מר כש"ת חביבי מע"כ

ביפו יצ"ו עזיאל יוסף

הנכבד! ידידי

מצב על אותי בהודיעך חביבי ו' דנא. שמחתני מיום מכתבך קבלת לך מאשר הנני השורות בין בקוראי מאד התעצבתי זה עם יחד הטוב. אולם ושלומכם בריאותכם

לפני בארצנו. בעמדך השורר הדעות ופרוד ריב-אחים הרוחני המשבר ע"ד מכתבך את פגמה המרה הגלות האם ואומר כמסתפק עצמך את שואל אתה זה מעציב חזיון

ומקדם מאז דרכנו היא זאת אולי או להתקן יוכל לא מעוות של במדה נפשנו שהאויב בזמן דוקא באחיו איש להתקוטט

1תוכל חזקה אחדות וכשרק חומותינו סביב

וההתפ]לגות?[ הריב הוא ישראל עם של הלאמי ]י[פיו כי האמנתי ולולא בלבבי רעל כחץ ] ? [ היו

וזא]ת[ היתה זו הלא עליהם, כי סולח הייתי לא וגמור עזרא מתקופת החל התקופות בכל

המכל]ה?[ ומפרד מפזר הגלות עם הננו כי לאמרכל]ם?[ ושידעו אנחנו שנדע צריך זאת את אולם

קר]או[ ונביאיה האומה והשלום. אבות האחדותהאנושיות להשתלמות 2פרוגריסיבית עבודה

אל]א?[ יכולים אינם השלום דורשי של ובניהם דורעכש]וית?[ ירידתנו של הסבה לבקש באנו אם אולםאותם ומתעים עליהם המתנשאים אותם

המאבדים הרועים על הוישלנ]ו[ ההיסטוריא בלעו

מכאן חסרים חצאי משפטים, משני עברי המכתב, בשל חתיכה שנקרעה מהמכתב המקורי. למרות זאת, מפאת1חשיבותו של מכתב זה, הבאנו אותו כאן.

- שואף לקידמה והתחדשות, מתפתח בהדרגה. פרוגריסיבי 2

ובהשק]ט[ בשלום חיואם המתנגדים חדשים זרמים לעכל יכולה אינה הישראלית הנפש נרצה לרוחו,

תמידית. מלחמה אחריהם יביאו היד בחזקת להכניסם

אולי לעצם העיקריות הסבות אחת היתה זו כי ביפו בהיותי מפי שמעת הדבר. ולא זה ומשבר הירידה לב בכאב ראיתי הארץ. אני את לעזוב הסכמה לידי שהביאוני

הראשונות על תוהא שאני יש זאת בעדו. ובכל לעצור הדרוש הכח בעצמי מצאתי מאמין אני אופן ידועה. בכל במדה ולקרב להשלים יכלה בארץ מציאותי אולי ואומר

ומכרחת קרובה והנפשית הלאמית וגאולתנו מהר תחלוף זאת תקופה כי לבי בכללבוא.

המצב על גדולה התמרמרות המביעים כאלה מכתבים מירושלם קבלתי האחרון בזמן הפנימית מבחינתו וגם חוץ כלפי המדינית מבחינתו גם מאד לקוי שהוא שלנו הלאמי

אלא אינה והצעקה אליהם. ההתמרמרות תשובתי היתה צבורית. וזו התארגנות של מקרב ונצחום מכאוביו עם נלחם הבריא והלאם גסיסה. האדם או חולשה של סיכון לעבוד ולהתקרב לקרב ומכריעם. התאזרו אויביו עם ומאחדם, מתאבק הקרעים את

ולנטוע. לבנות ולהעסיק

התמורותבשלוניקי. המצב הזורם עובר שטף לרגל נוצרות עם שבחיי והמהפכות בלתי חשאיים אטיים בצעדים מתרקמת שהיא או בחייו 1רדיקלית מהפכה ומביא בעז

] [. הראשונה בשעתם ניכרים

] [ אבל הישרה הדרך אל אותם יושיבו ] ג[ורם2 ] [ ] [ עוד ואולי הקודם למהלכם החיים שבו

] [ והתנגדות התנכרות רק היתה ] [ הם בשלוניקי שהמצב לקוות אני ] ?עה[ אחריהם. רוצה

[3]האקונומי? שהמצב מאד וקיומו. חבל ]הת[פתוחתו קדימה. מלצעוד

] [ לתחית שאיפתי ולהתגשמות הזה המצב ] [ [ כעת פנאי מאפס4אימפיסיז'ו" "איל ואמרתך

שבארץ ידידנו לכל ושלום ולביתך לך שלום

הבנויה בירושלם הבאה בשנה

עזיאל חי מאיר ציון בן שלכם

178 /21בן-צבי, יצחק יד בן-צבי, ספריית יד מכון

קיצונית.רדיקלית - 1.1 ראה לעיל הערה 2כלכלי.אקונומי - 3 ההתחלה.איל אימפיסיז'ו - 4

מסלוניקי לארץ לשוב רצון הבעת

תרפ"ג שבט כ"ט ב"ה

יצ"ו, ביפו עזיאל יוסף מר כש"ת הנכבד ידידי למע"כ

נכבד! ידיד

האהבה רגשי על לכבודו אני לב. מודה תשומת בכל קראתי העבר ט"ו מיום מכתבךזה. במכתב לי המובעים והוקרה

יכלתי לא וממילא 1ישראל ארצה אשוב מתי בעצמי ידעתי לא עדין השאלה ולעצם העבודה, היא ומועילה רבה כי יודע אני זאת בה, אבל עבודתי דרכי על עוד להשיב השורות המטרה. מבין להשגת חרוצים עובדים כוחות ולרכז אליה להתמסר ושצריך

התארגנות של והתועלת הצריך באופן לו הראתה המציאות כי מכיר אני מכתבו של ונחיצותה. אבל תועלתה הכרת היא לעבודה ההתמכרות ישראל, ויסוד בארץ ספרדית

לעצמי הגרעין. כשאני את הפחות לכל ליסד אלה עובדים כוחות את יקרא לא ומדוע מה' כי ונפשי לבי בכל בהאמיני הדברים של הסופית התפתחותם על מרחוק מביט אני

גם אנכי עמנו, ורוצה והצלחת לקיום מהותי בכל לעבוד האחד כוננו. רצוני גבר מצעדייותר. מאוחר או מקדם בזמן הארץ אל מהגולה לשוב

נפשות, דיני של לשאלה נעשית זאת זכות כי בראותנו החולפת בשנהוינציא. שאלת זאת אחרים. ובכל צעירים במקומם מפה, ומינינו דירתם שעקרו אלה כל את פטרנו בהתאם בקשתו עם ויתנהג חבריו הצעירים יתר ככל בקשתו להגיש יוכל זה לעיר

.2בנדו"ז האחרונות ולתקנותינ

וביתו. וינציא מר ושותפו וביתו לכבודו והצלחה שלום בברכת מסיים והנני

ואהבה כבוד ברגשי

3בשלוניקי הראשי הרב

עזיאל חי מאיר ציון בן

נא יואיל מהסלוניקאים ישראל ארצה העולים של מהצלחתם לדעת אני מעוניין שלא הפסח, חושבני בגלל רגל עולי של הראשונה השיירה תיסע להודיעני. בקרוב

הרב עוזיאל שב לארץ מסלוניקי בט"ו בתמוז תרפ"ג. 1בנדון זה.בנוד"ז - 2 על הקהילה היהודית בסלוניקי ועל תקופת רבנותו בה, ראה עוד: מכמני עוזיאל ח"א עמ' תסא-תסט; ח"ד עמ' 3

קלז-קמד.

בהקדם לידו להמציאו נא יוסף לבני המכתב בזה הפעם. לוטה אליהם להלוות אוכלהאפשר.

178 /24בן-צבי, יצחק יד בן-צבי, ספריית מכון

ארצה השיבה עם הברכות על תודה הבעת

תרפ"ג תמוז כ"ו אביב תל יפו

1מע' הא' הנ' כש"ת לכבוד

יצ"ו 2הכהן הלל בן מרדכי מר

את להמשיך 3לאה"ק עלותי ליום רבה בתודה הנעימות ברכותיו קבלת מאשר הנניעבודתי.

עבודתנו על ה' תופיע הזאת, ברכת החביבה ברכתו על עמוק לב לכ' מקרב אני מודהועיני עמנו גאולת הלאומית תקותנו התגשמות במהרה תחיזנה כלנו המשותפת,

.4אבותינו בארץ הרוחני ומרכזנו הלאומי ביתנו ובנין וארצנו

כבוד ורגשי שלום בברכה

רבה ואהבה

עזיאל חי מאיר ציון בן

ARC, 4º1068/356הארכיונים, הלאומי, מחלקת הספרים בית

מעלת, האדון, הנכבד, כבוד שם תפארתו.מע' הא' הנ' כש"ת - 1 )תרט"ז-תרצ"ז(, ממייסדי תל-אביב ועסקניה. בשנת תרס"ז עלה לארץ. בשנת תרס"טמרדכי בן הלל הכהן: 2

ממייסדי שכונת "אחוזת בית" וממקימי משפט השלום העברי ביפו. משנת תרע"ח מנהל המשרד הארץ-ישראליבירושלים. היה מהיוזמים לבחירת הרב עוזיאל לחכם באשי של יפו בשנת תרע"א.

לארץ הקודש.לאה"ק - 3 על פי בקשת קהילת יפו ותל-אביב חזר הרב עוזיאל לתפקידו כרבה של העיר, בו החל בג' בחשון תרע"ב, מאייר 4

תרפ"א הוא שימש כרבה של סלוניקי שביוון. הרב עוזיאל, שחזר לעיר בט"ו בתמוז, התקבל ע"י תושביה בשמחהישראל, לקרבה לארץ כדי היתה לגולה ועד הקהילה, אמר בדברי ברכתו, שיציאתו בבית ובהתלהבות רבה. ולהשפיע על היהודים שם לעלות לארץ. הוא למד עד כמה גדול שם כוחה של הציונות. הוא הבטיח לפעול ככל יכולתו לחזק את הגשר בין הארץ והספרדים בכל אירופה. כמו כן, הוא הביע שביעות רצון מבחירתו של הרב שלמה אהרונסון לרבה האשכנזי של העיר, תוך הבעת תקווה שעבודה משותפת אתו תמנע פירודים בעיר ותהיה

גם לטובת העם והארץ.

ציבורי מינוי לקבל יכולת אי על צער הבעת

תרפ"ז חשון י"ז אביב תל

לכבוד

ישראל בארץ1היסוד" "קרן של המרכזי הועד

ירושלים

א.נ.

על לכ' בזה מביע הנני רבה דנא, ותודה ט"ז מיום מכתבכם קבלת לכם מאשר הנני לצערי, קרן-היסוד. אבל של השנתית לועידה ציר בתור לי, לבחרני שהנחלתם הכבודבעבודתי טרדותי לרגלי אינני עמוס שאני הצבורית הרבות, עלי לקבל יכול בהן,

הזה. התפקיד

הארץ-ישראלי. הישוב לטובת פוריה רבה, בעבודה הצלחה לכם מאחל והנני

רב בכבוד והנני

ותל-אביב יפו למחוז ראשי רב

עזיאל חי מאיר ציון בן

2005.39שבדרון-אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

ד: הקרן הלאומית לבניין ארץ-ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית, נוסדהקרן היסו 1 על פי החלטת הועידה הציונית, שהתכנסה בכ"א בתמוז תר"ף בלונדון. היא סייעה במימון העלייה, קליטה,

התיישבות ובטחון, ובהקמת מוסדות רבים ברחבי הארץ.

בגליל הרבנים משלחת בביקור להשתתף הסכמה

תרפ"ז אייר י"א אביב תל

לכבוד

ישראל בארץ היסוד קרן של המרכזית הלשכה

ירושלים

א.נ.

את לבקר נתבקשתי היום עוד להשיב, כי בזה י' אייר, הנני מיום למכתבכם בתשובה לנסוע הסכמתי את , ונתתי2קוק הגרא"י מרן 1לאה"ק הראשי הרב בחברת הגליל

.3הבא שישי ביום ולשוב ראשון ביום

.4בקשתכם למלאות לצערי יכול איני זו מסבה

כבוד ברגשי והנני

אביב ותל יפו למחוז ראשי רב

עזיאל חי מאיר ציון בן

2005 /39שבדרון-אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

לארץ הקודש.לאה"ק - 1)תרכ"ה-תרצ"ה(, רבה הראשי של ארץ-ישראל בשנים תרפ"א-תרצ"ה.הרב אברהם יצחק הכהן קוק: 2 מושבים וקיבוצים בשומרון,42 ביוזמת תנועת המזרחי, יצא הרב קוק בראש משלחת רבנים ל"מסע תשובה" ב- 3

עמק יזרעאל ובגליל. המשלחת, שפעלה לתיקון וחיזוק ענייני הדת במקומות אלו, יצאה מירושלים בי"ג באייר. לבסוף, הרב עוזיאל לא השתתף במשלחת זו. 4

לחודשיים לארץ לחוץ נסיעה על הודעה

תרפ"ז מנ"א אביב, י"ח תל

לכבוד

ישראל בארץ היסוד קרן של המרכזי הועד

1הילפמן מר לידי

ירושלים

א.נ.

לנסוע מתכון אני לכם, כי להשיב בזה דנא, הנני מנ"א י"ב מיום למכתבכם בתשובה ,2הקהלות חקת של הגשמתה לעבודת אתמסר בערך, ובשובי לחדשיים לארץ חוצהממקומי. לזוז שאוכל מאמין אינני זו שאלה תסודר וטרם

מצלחת. נסיעה לכבודו מאחל הנני זו בהזדמנות

רב בכבוד והנני

עזיאל חי מאיר ציון בן

אביב ותל יפו למחוז ראשי רב

2005/ 39- אוטוגרפים, שבדרון הלאומי, אוסף הספרים בית

ישראל. בארץ היסוד קרן של המרכזי הועד : יו"רמ. הילפמן ד"ר 1 ע"י שנקבעו - כפי בארץ המאורגן ישראל"- היישוב "כנסת של לסידורה תקנותהקהילות: חוקת 2

אושרה. החוקה שהיא עד איתה קשים ויכוחים היישוב נציגי ניהלו שנים המנדט. במשך ממשלת ברחבי שלה הדין ובתי הראשית הרבנות של ותפקידיה תרפ"ח. סמכותה בח' בטבת רשמית התפרסמה

זה. בנושא רבות פעל עוזיאל הקהילות, הרב בחוקת נכללו הארץ

בסוריה היסוד קרן משלחת ביקור את לדחות הצעה

(8.10.28) תרפ"ט תשרי כ"ד אביב תל

לכבוד

הילפמן מר הנכבד האדון ידידי

ישראל בארץ היסוד קרן מנהל

א.נ.

מזכיר הדרי סלים כתב: מר שבו צובה מארם נחמד מאיר מר של מכתבו קבלתי היוםלי הועד נסיעת את לדחות נכון יותר או טוב יותר כי לכבודו להודיע ]..........[

בחורף הגשמים ועצירת הקור תוקף לרגלי הפסח, כי חג אחרי עד לארצנו המשלחת גדול, כלכלי משבר בארצנו שורר זה בצורת, ובגלל ושנת הצאן לדבר שגרם מה העבר יום ובכל מנכסיהם ירדו גדולים שנה. עשירים שבעים זה כמוהו ארצנו ראתה שלא רעב. סובלים העם וכל וזעירים גדולים סוחרים של חדשות רגל פשיטות שומע אתה קרן של לתעמולה מוכשרת שעה ותהיה ברכה שנת תהיה הבאה שבשנה מקוים אנו

היסוד.

אוהב, ובהביני עצת הם ודבריו היסוד לקרן מסור שהוא מ' נחמד מר את בהכירי שראוי חושב אני סוריה מדינת לכל שייכים הם צובה ארם על המדוברים שהדבריםדבריו. עם להתיישב

שגם כדי החלטתו להודיעני ומבקשו לכבודו מציע אני אבל זה בדבר מחליט איני אנימתאימה. תשובה לו אשיב אנכי

המהירה לתשובתו מצפה והנני

רב בכבוד

עזיאל חי מאיר ציון בן

אביב ותל יפו לקהלת ראשי רב

2005/ 39- אוטוגרפים, שבדרון הלאומי, אוסף הספרים בית

בסוריה היסוד קרן למען פעילות

תרפ"ט ז' כסלו אביב תל

1מ. הלפמן הא' ד"ר לכבוד

ישראל בארץ היסוד קרן של המרכזי הועד יו"ר

ירושלים

א.נ.

והנני מיום מכתבו את קבלתי דנא, להשתתפותי החביבה הערכתו בעד מודה ה' שעשיתי מה על לי להודות סיבה שאין לו להעיר לי לסוריה. וירשה התעמולה בנסיעת

ורק2ללבי יקר כה אשר יסוד קרן לרעיון חובתי הכרת מתוך לדעת אני מאושר . שכר בשבילי ממנה. וזה פוריות לתוצאות מקוים ושעוד בהצלחה הוכתרה שעבודתנו

עמלנו. בעד מאד נעים

היסוד, שגם קרן לטובת בעבודה יחד שבילינו הימים על דבריו עם להוסיף, בקשר עליהמשותפת. מכ' ומעבודתנו מאד נעימים זכרונות נשארו לי

ויקר כבוד ברגשי

אביב ותל יפו למחוז הראשי הרב

עזיאל חי מאיר ציון בן 2005/39שבדרון-אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

החמישים ליובל הברכות על תודה הבעתישראל. בארץ היסוד קרן של המרכזי הועד : יו"רמ. הילפמן ד"ר 1 על יחסו האוהד של הרב עוזיאל לקרן היסוד, ראה: מכמני עוזיאל ח"ד עמ' לא-לב, ק-קב, תנה; ח"ה עמ' קצג. 2

תר"ץ בסיון אביב, כ"א תל

2יצ"ו 1הכהן הלל בן מרדכי האדון לכבוד

ירושליםא.מ.נ.

.3שלי החמישים יובל לחג החמות ברכותיו לכ' על מודה אני לב מקרב

יכולתי, כמדת לפעול ותשוקה אומץ משנה לי ומוסיפות רוחי את מעודדות אלו ברכות אלקי נעם יהי כי תפלה וארצנו, ואני תורתנו, עמנו קרן להרמת עסקנינו טובי עם יחד

השלמה. בגאולתו לראות ויזכנו ימינו מאריך ידינו מעשי על ישראל

גמור בכבוד

אביב ותל יפו למחוז הראשי הרב

ובהבראת הספרות בשדה פוריה בעבודה מאושרה שיבה לכבודו מאחל הנני זה ועםבארץ. ישובנו והפרחת

נאמנו ידידו

עזיאל חי מאיר ציון בן

ARC, 4º1068/356הארכיונים, הלאומי, מחלקת הספרים בית

)תרט"ז-תרצ"ז(, ממייסדי תל-אביב ועסקניה. בשנת תרס"ז עלה לארץ. בשנת תרס"ט היהמרדכי בן הלל הכהן: 1 באותה שנה היה ממקימי משפט השלום העברי ביפו. משנת בין מייסדי תל-אביב וחבר בועד העיר מראשיתו.

תרע"ח מנהל המשרד הארץ-ישראלי בירושלים.

ישמרהו צורו ויחיהו.יצ"ו- 2 הרב עוזיאל נולד בי"ג בסיון תר"ם. נאומו של הרב עוזיאל בטקס לכבוד יובל זה, נדפס במכמני עוזיאל, ח"א עמ' 3

תע-תעח.

דאגה למתן משכורת הולמת לשוחט מבאר יעקב

ב"ה תל-אביב כ"ח כסלו התרצ"ב

לכבוד הועד הפועל של המזרחי

מרכז ההסתדרות העולמית

ירושלים

ח. נ. מ.

והרבנים חלק1נודעתי רק עתה לצערי ולתמהוני, שאף כי סודר לטובת כמה וכמה מהשו"ביםי. נ. ס. בבאר יעקב לא קיבל עד כה כלום. הנני להעיר מהמגיע להם מהמזרחי, השו"ב ר' תשומת לבכם, מצד אחד אל מה שסובל ת"ח צנוע וישר זה, אשר פרנסתו נתנת לו בצמצום, פשוט לחם צר ומים לחץ, ואל הסכום המגיע לו מצד המזרחי הוא נושא נפשו. ומצד שני, צר לי

על כבודה של המזרחי, שמא יוכל מי שהוא לחשוד בה בהפליה לרעה מבחינה עדתית.

שוחט ובודק.שו"ב - 1

ולכן, אני מבקשכם לעשות כל מה שבידכם למצוא דרך לסדר למר ס' לפחות חלק מהסכום המגיע לו, כמו שנעשה ביחס ליתר השו"בים, ולעשות זה בלי איחור. ונא להודיעני בהקדם

תשובתכם.

בכבוד רב

הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב

בן ציון מאיר חי עוזיאל גנזך הציונות הדתית, המרכז העולמי של המזרחי -

95תיק

בקשה לאפשר לבני עדות המזרח להתיישב בכפר חיטין הנטוש

ב"ה ט"ז סיון התרצ"ב

לכבוד המרכז העולמי של הסתדרות המזרחי

ירושלים

א. נ. מ.

וחצי מאז והנה עברו שני חדשים כפר-חיטין, בנדון חכיתי עד עכשיו לתשובתכם הסופית זז ממקומו ואין הענין זו, בנד"ז2. אני חוזר על מה שכתבתי1התחלנו לדבר בשאלה לכם 3,

שמסירת חלק מאדמת חיטין למתישבים מבני עדות המזרח המאורגנים בחברת "התקוה", תהיה אך לתועלת המזרחי בהראותה ברור שאין היא מפלה בין עדה לעדה, והדבר יוכל לקרב כמה מחוגים אלה למזרחי. מלבד זה, אנשים אלה למודי הסבל והעבודה הקשה, יסולו דרך גם לפני המתישבים מהמזרחי כשהם יחזרו לשם, וימצאו חלק מהאדמה שהוכשרה ועובדה ויש

ישוב מסביבה.

אני הייתי רוצה שתראו בדבר זה יחס יותר לבבי, ולכן, היות ואנשים אלה דופקים יום יום על דלתותי, ואני רוצה לתת להם תשובה ברורה, ואקוה, גם חיובית, אני חוזר לבקשכם שתקבלו עללבשר לאנשים אלה, ששאיפתם כדי שאוכל ותודיעוני בכל ההקדם האפשרי, זה החלטה הולכת להתגשם. בכל אופן שאלה זו אינה סובלת עוד דחויים. אנא הודיעוני תשובתכם הסופית

בהקדם.

והנני ברוב כבוד

הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב

בן ציון מאיר חי עוזיאל95גנזך הציונות הדתית, המרכז העולמי של המזרחי - תיק

ק"מ צפונית מערבית לטבריה(, נוסד בט"ו בכסלו תרפ"ד ע"י ההסתדרות הציונית. ראשוני3מושב )כפר חיטין: 1 חברים מהמזרחי, הפועל המזרחי והמזרחי הצעיר. בשל סכסוכים בין החברים וקשיים50המתיישבים בו היו

רבים, החל משנת תר"ץ עזבו רוב החברים את המקום.המכתב התפרסם במכמני עוזיאל ח"ה עמ' רמ. 2בנדון זה.בנד"ז - 3

בקשה חוזרת ליישב את כפר חיטין

ב"ה ד' אלול התרצ"ב

לכבוד הסתדרות המזרחיהמרכז העולמי

ירושלים

א. מ. נ.

העזוב במושב "התקוה" ארגון אנשי להתישבות בנוגע החלטתכם לי הודעתם לא עוד ממתישביו מהמזרחי כפר-חיטין. בינתיים, מצד אחד המועמדים האלה נמקים בעונים, ובהיותם תלוים באויר ללא החלטה ברורה על עתידם, סובלים ואוכלים את פרוטותיהם שחסכו לשם זה. ומצד אחר, הן גם אתם שמעתם על נרגנות ותככים מהערבים "הלאומים" אשר לוטשים עין אל כבשת רש זו, ומדברים על קניה או חכירת המקום הזה ההיסטורי בשביל הערביות כפי

דבריהם.

אני חושב שמסוכן להשאיר עוד אדמה זו ללא ישוב עברי, פן ביום מן הימים נקום ונמצא את המקום תפוש למעשה באופן פחות או יותר חוקי, ונהיה מן הצועקים לשוא. דעתי היא כי עלינואת ולקבל להזדרז יש לכן עליה. בעלותנו בזה ולציין הזאת, להושיב את המושבה למהר הראשונים שהציעו את עצמם לשם היאחזות בקרקע זו, אחרי היותה שוממה זמן רב מצדבתוחלת להשאירם ולא אחת פעם זה על להחליט צריך אופן בכל מהמזרחי. מתישבנו

ממושכה.

.1לתשובתכם אני מחכה בהקדם

ברגשי כבוד רב

הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב

בן ציון מאיר חי עוזיאל גנזך הציונות הדתית, המרכז העולמי של המזרחי -

95תיק

כעבור שנתיים וחצי, בא' באייר תרצ"ה, שלח הרב עוזיאל מכתב נוסף בעניין זה, מאחר ולא התקבלה כל החלטה 1בנושא זה, המכתב נדפס במכמני עוזיאל ח"ה עמ' רצד.

יוזמה לזמן אסיפה של רבני ארץ-ישראל

ב"ה תל-אביב ב' מרחשון התרצ"ה

שליט"א1לכבוד ידידנו הרה"ג כמוה"ר מאיר ברלין

ירושלם

א. נ. מ.

הגיעה השעה לשוב לסידור אסיפת רבני א"י אשר בה דובר לפני חודשים אחדים. לשם זה היתה פה אצלנו ישיבת התיעצות שבה קבענו היסודות העקריים של סדר היום של אסיפת הרבנים שצריכה להקרא בזמן קרוב, ובחרנו בועדה מיוחדת שתיקח על עצמה כל עניין סדור

האסיפה ותוכניתה.

פישמן והרבנים כת"ר, ובפתח-תקוה, בתל-אביב הראשית מהרבנות מורכבת זו 2וועדה

כבר באנו ובת"א. עם הרב טיטלבוים בירושלם מזכירות הרבנות הראשית וכן וטיטלבוים, בדברים והביע הסכמתו. ועתה הננו מבקשים את כת"ר להואיל לשלוח הזמנות ליום ג' ז' חשון

.3 בערב, ולהודיע לנו המקום שבו תהיה הישיבה המסדרת7 או 6דנא בשעה

בכבוד רב

הרבנות הראשית למחוז יפו ותל-אביב

שלמה הכהן אהרונסון בן ציון מאיר חי עוזיאל גנזך הציונות הדתית, המרכז העולמי של המזרחי -

112תיק

)תר"ם-תש"ט(, נשיא המזרחי העולמי.הרב מאיר ברלין: 1 )תרל"ו-תשכ"ב(, מנהיג תנועת המזרחי, משנת תרצ"ה חבר הנהלת הסוכנותהרב יהודה ליב פישמן )מימון(: 2

היהודית. מכתב ששלח הרב עוזיאל לרב פישמן בעניין זה, נדפס במכמני עוזיאל ח"ה עמ' רפח. אסיפת הרבנים התקיימה בז'-ח' באדר ב', בה נדונה השפעת הרבנות הראשית בארץ, והדרך לחיזוק ערכי 3

היהדות בקרב הציבור הרחב.

הודעה על הפסקת השתתפות בישיבות של המוסדות הלאומיים

ב"ה ל' סיון תרצ"ה

לכבוד המרכז העולמי של הסתדרות במזרחי

ירושלם

א. נ. מ.

בתשובה למכתבכם מיום י"ט סיון תרצ"ה בנדון הודעתכם על הועידה העולמית, הנני בזה להשיב:1של המזרחי, כי נקבעה להיות בפולניה, בעיר קרקא

המזרחי בועד גם מהשתתף חדלתי כי אחדות פעמים הודעתי וגם2כבר , מפני שהם מתנהלים בשפות שאין אני מדבר בהן.4 ובישיבות הסוכנות3בהקונגרס

ועתה נתוספה עוד סיבה מונעת והיא עבודת המשרד המוטלת עלי, שאין אני יכול להפטר ממנה, כי אם רק לימים אחדים שבהם אני מרפא את עצמי, ולכן אין

באפשרותי להשתתף בועידתכם.

עוד פעם אני מבקשכם שלא תבחרו בי לחבר המועצה, היות ולצערי אין אני יכוללהשתתף בכל ישיבותיה.

והנני בכבוד רב

הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב

בן ציון מאיר חי עוזיאל גנזך הציונות הדתית, המרכז העולמי של המזרחי -

112תיק

הוועידה התקיימה בי"ב-ט"ו באב תרצ"ה. 1 הרב עוזיאל היה בין מייסדי תנועת המזרחי בארץ ונשיאה. הסניף הראשון שלה הוקם ביפו בשנת תרע"ח, הרב 2

עוזיאל עמד בראשו. נאומיו בועידותיה נדפסו במכמני עוזיאל חלקים ח"א, ח"ב וח"ד. הרב עוזיאל השתתף בקונגרס הציוני הי"ד, הט"ו, הט"ז והכ"ב, נאומיו בהם נדפסו במכמני עוזיאל ח"ד עמ' 3

תקנה-תקנז, תקסג-תקסד. הרב עוזיאל השתתף פעמים רבות בישיבות של הסוכנות היהודית, הועד הלאומי ואסיפת הנבחרים, נאומיו שם4

נדפסו במכמני עוזיאל ח"ב וח"ד.

ברכה לכינוס התיירים חברי תנועת המזרחי

ב"ה תל-אביב י"ד ניסן תרצ"ב

לכבוד המרכז העולמי של הסתדרות המזרחי

ירושלים

ח. נ. מ.

לבי בכל רציתי המזרחי. חברי התיירים לכנוס הזמנתכם קבלת מאשר הנני להשתתף בחגיגת זו שאליה ציפיתי להיפגש עם יקירי אחינו לדעה ועבודה, אבל מסיבות שאינן תלויות בי אין ביכולתי להימצא בירושלים ביום זה. הנני שולח את ברכתי החמה לכל אחינו היקרים, הרבנים הגדולים והאדונים הנכבדים עולי רגל

לארצנו היקרה לאמור:

יתן ה' את ברכתו, ברכת מועדי קדשו לכם אחים יקרים ואהובים, שאבו לכם עוז וגבורה מאוירה הטוב והמחכים של ארץ ישראל, ושאו ברכה בשם ישובנו הארץ ישראלי בכלל, לכל אחינו שבגולה ולחברינו בעבודה. שאו ידיכם קודש להשתתף אתנו בבנין ארצות קודשנו על יסודות תורתנו הקדושה. ומהרה נזכה כולנו לראות בתשועת ה' על עמו וארצו, בשוב עמו ושכינת קודשו אל ארצות הקודש ומקדש

ה' אשר בירושלים, ולשנה הבאה בירושלים הבנויה.

כנפש מוקירכם ומכבדכם

הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב

בן ציון מאיר חי עוזיאל גנזך הציונות הדתית, המרכז העולמי של המזרחי -

95תיק

שנת ישועה

בסיום שנתנו זאת, התש"ב ליצירה, מסתימות שש שנות עמל ותלאה אשר הביאו לעולמנו ולעמנו המנוסה ביסורים, מלחמה ארורה וכל הכרוך בעקבותיה, שאנו מתאבקים בה בשארית כחנו. האויב ממשיך לתקוף ולהשחית במזימת רשע לשם השתלטות ושעבוד האדם, עמיםהצדק במידת העולם, ושלום האדם לחופש נלחם המתגונן והצד וגזעם, תורתם ומדינות,

והשוויון וחרות הדעות והאמונות, ולהתקדמות כל היקום בדרך ההשכלה והבנין.

שלש שנות עמל אלה, היו לעם ישראל ביחוד, תקופת חרדה ומוראים, תקוה וציפייה לבאות. בפרט בראותנו את חרבנן הגמור של כמה מקהלות אחינו, בשטח הכיבוש של הצורר, באותןידיו הכבדות נחתו בראש וראשונה על עם חורמו, על המדינות שעברו לרשותו, ומהלומות ישראל, בכוונה לכלותו ולהשמידו מעל פני האדמה, ע"י מיתות משונות ועינויים קשים ומהם

ע"י יסורי גוף ונפש חרפה וקלון, עבודת פרך ומקל חובלים.

לכן גדולה חרדתנו ועצומה קנאתנו, עקב ירידת האדם למידה כה גרועה וגדושה של אכזריות ורשע, סבל והתעללות שאין בתולדות עמנו, וקורות האנושיות בכלל כמוה, לרעה וזועה. חרדה וקנאה מזעזעות את נפשנו, מרעידות את גופנו ומסמרות את שערותינו, אך אלה לא דכאו אתהעוז לו אשר והצדק, המשפט באלקי ואמונתנו מתקותנו במאומה אתנו הזיזו ולא רוחנו והגבורה, המלכות והשלטון שהוא יכניע וישבור גאות עריצים וזדים, יריב ריב עשוקים וינקוםיום אידם של צוררי עמנו באשר הם, כי קרוב והאמונה נקיים שנשפך כמים. התקוה דמי מעודדות אותנו. בימי הסליחות האלה נעמוד בתפלה כי עד מהרה ישתחרר העולם כולו מסבלו ומכבליו. לצערנו הרב גם בשנה זו הננו חוזרים על דברי נביא החורבן בשעתו: "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו" )ירמיהו ח', כ'(, ולא עוד, אלא ששלהבת ההרס הולכת ומתלקחת ביתרומתרחבת, ועם התפשטותה האיומה מוסיפות להיכנס עוד קהילות ישראל תוקף, מתגברת

תחת שבט הנוגש וחרב אוכלת ומשכלת של אויבנו ומנדנו.

הכבוד של ההרגשה, שבמערכת בלבנו ומפעמת בנו ההכרה אחת, מתחזקת ובעונה בעת המלחמה לחרות האדם ולשלום מתיצב גם עמנו במלא כוחו, ברוחו ובמאמציו, ויש המצטייניםוכל הדרוש להצלחה להגברת החרושת בסיועם ובתבונתם התעשיתית, בגבורתם ביזמתם, ולנצחון, יצירות שהן הכרח השעה. עובדות אלה מאמצות אותנו ונוטעות בלבנו תקוה לישועהרוחנו בעיני אותה רואים אנו בביטחון לבואה, נחכה ומהירה, שאף אם תתמהמה קרובה

ומקשיבים את פעמיה המתקרבים.

,1עם כניסתה של ממשלת ארצות הברית לקרב, ובהצטרפה בכוחותיה הפעילים אל המערכה שבתוכם נמצאים חלוצי גיבורנו, גדלו התקוה והסיכויים לבוא השלום שאליו עינינו נשואות,אנו מלווים את ביתנו הלאומי בארצנו הקדושה. ולבנין פזוריו לגאולת עם ישראל בארצות גיבורינו אל חזיתות המלחמה בלב שקט, ובתפלה עמוקה לנצחונם והנצלם מכל אסון, וביטחוננו רב כי בכל מקום בואם בים ביבשה ובמרומי האויר יעמדו על רום תפקידם שהוטל עליהם, בשעת הרת עולם זו, וברכתנו מובעת, כי במהרה ישובו כשדגל הנצחון בידם ושירת הגאולה

.2בפיהם

כבוד ותפארת לגיבורי ישראל הקדושים, אשר חרפו נפשם למות, פשטו צווארם לחרב הנוקמת,אויבם מפלת כי והאמינו קוו הם הרועדות. שפתותיהם על ישראל" "שמע כשהקריאה המשותף מוכרחה לבוא, וישראל קום יקום לנצח , וילך בדרכו הסלולה להגשמת יעודי הנביאים

ארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה לאחר שיפן התקיפה, בי"ז בכסלו תש"ב, את בסיס הצי האמריקאי1 בנמל פרל הארבור שבאוקיינוס השקט.

אלף מבני הארץ התגייסו לצבא בריטניה במשך מלחמת העולם השנייה, הרב עוזיאל עודד התגייסות זו,30כ- 2ודאג כל העת לחיילים ולבני משפחותיהם.

לשלום העולם כדברי נביאי האמת והצדק, העומדים וקיימים לעד. בהגיע ימי הדין שהם ימי תשובה ותפילה, הנני קורא לאחינו בכל מקום שהם, שובו אל קדוש ישראל ותורתו ואל עמנו וארצו. התאזרו בגבורה ואמונה צרופה בשעות מבחן וניסיון אלו, בפרט באותם המקומות שיד האויב לא הגיעה עדיהם. היקבצו בית ישראל אבות ובנים, אמהות ובנות, נער וזקן, תחת כנפות שכינת עוזנו שבבתי הכנסיות ובתי מדרשות, וצעקו אל ה' אלוקי המשפט והרחמים בלב נשבריקראוהו באמת" כי: "קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר בכוחו יתברך ונדכה אך חדור אמונה

(. בשנה זו יותר מכל הדורות והזמנים הרימו קולכם בתפלה אל צור ישענו המגןתהלים קמ"ה, י"ח)בעדנו והעתיד לפרוש סוכת שלומו עלינו במהרה: "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך... ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים. ויעשו כלם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". יהי רצון לפני כסא כבודך, ש"עולתה תקפוץ פיה וכל הרשעה כלה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ". ובהעלות קול השופר התעוררו נא בתשובה שלמה, וקוו ליום ה' שבו שמש הגאולה תזרח בארצנו ובעולם כולו, ואמרו איש אל אחיו בתרועת גיל, חזקו ונתחזק בעד עמנו וערי אלוקנו. בסיום דברי, הנני נושא את לבי ועיני אל ה' השוכן בציון וירושלים עיר קדשנו, בתפלה ובברכה: לשנה טובה תכתבו ותחתמו, לחיים טובים וארוכים, אבות ובנים, שנת אושר והצלחה, והיתה שנת תש"ג הבאה לקראתנו שנת שלום לעולם כולו, ושנת גאולה וישועה

לכל בית ישראל בתפוצותיו, אמן כן יהי רצון.

אלול תש"ב ארכיון הרב עוזיאל,

ירושלים

הלבן הספר גזירות פרסום לאחר היישוב עידוד

התקוה! אסירי ישראל עם אל

,1הגדולה בריטניה מממשלת שקבלנו המרה מהאכזבה הננו ונפעמים נדהמים ומלאי בטוחים , אבל2אבות נחלת בארץ הלאומי ביתנו להקמת בשליחותה שהאמנו

"ויש יעוד ולעינינו בימינו וקדושתו, שיקיים ישראל בצור אנו אמונה תקוה הנביא: .3ל"א, ט"ז( )ירמיהולגבולם" בנים לאחריתך...ושבו

ע"י הארץ לגאולת פעולתנו להגביר ומרצנו כוחנו בכל ונתאמץ נתאזר זאת באמונתנובניה-בוניה. ידי על ובהתישבותה 4לישראל הקיימת הקרן

אלוקינו וערי עמנו בעד ונתחזק חזקו

ותל-אביב יפו למחוז הראשי הרב

עזיאל חי מאיר ציון בן

תרצ"א הארץ, ט' חשוון

בכ"ט בתשרי תרצ"א פרסם שר המושבות הבריטי, הלורד פספילד, את הספר הלבן, שנכתב על יסוד מסקנות 1 "ועדת שאו" ]הועדה הגיעה לארץ, בכ"א בחשון תר"ץ, כדי לחקור את הסיבות לפרוץ המאורעות בי"ח באב תרפ"ט[, ומסקנותיו של ג'ון הופ-סימפסון ]שהגיע לארץ, בכ"ב באייר תר"ץ, כדי לבדוק כיצד ליישם את דו"ח ועדת שאו[. בספר הלבן נקבע- שאין עוד מקום בארץ-ישראל להתיישבות יהודית, יש לדאוג שעליית היהודים לארץ לא תרבה אבטלה בקרב הערבים, ויש להקים מועצה מחוקקת שרוב חבריה יהיו ערבים בהתאם למספרם בארץ. גזירות אלו גרמו לסערת רוחות קשה ולאסיפות מחאה ביישוב ובעולם היהודי בתפוצות, וכאות מחאה,

ראשי ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית התפטרו מתפקידם. על פי הצהרת בלפור, שניתנה בי"ז בחשון תרע"ח, בה ממשלת בריטניה הביעה אהדה לרעיון של הקמת בית 2

לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל. כתוצאה מהמחאות הקשות, פרסם ראש ממשלת בריטניה, רמזיי מקדונלד, בכ"ו בשבט תרצ"א, אגרת מיוחדת, 3

בה הובעה המחויבות של בריטניה להמשיך במדיניותה הפרו-ציונית בניגוד לספר הלבן של פספילד. הקרן המרכזית של ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות בארץ-ישראל והכשרתןהקרן הקיימת לישראל: 4

להתיישבות, נוסדה בי"ט בטבת תרס"ב על פי החלטת הקונגרס הציוני החמישי, שהתכנס בבאזל שבשוויץ.

חקלאי" יתומים ל"בית לתרום בקשה

ב"ה

1למנהלי לעזרה לבא עמנו נדיבי את בזה שמעוררים הגדולה לקריאה מצטרף הנני

אל מכח הטובה מחשבתן את להוציא ולמעיין2חקלאי" יתומים "בית החשוב המפעלהפועל.

הקרקע את לגאול מיוחדות והכנסות גדולות נדבות ע"י האפשרות להם א. לתתבכדי להכניסם ולגמור הזרים מידי לקנותם חוזים ע"י 3התקשרו שכבר לקדושה,

.4השטח יגדל עי"ז אשר הקודם שלהם הקרקע שטח אל לצרפם

למשק הנהדר הבנין האלה המגרשים על ולהקים לבנות ביכולתם יהיו עי"ז ב. ואשר יתומים מאתים עבור מקום יכיל זאת, אשר לתכלית שהוכנה התכנית ענפים, כפי רב

לזה נוסף ארץ, עוד ודרך לתורה ויחונכו החומריים צרכיהם כל שם שיקבלו מה שלבד חקלאית, במשק - בהכשרה מומחים אגרונומים בהשגחת אמנות ידים תחת יתאמנו

להרויח מקצוע בידו יהי' כבר המעון את עוזב שהיתום שבעת באופן שדה ומשק ביתבכבוד. משפחתו את - ולפרנס לחמו את עי"ז

למטרה בעזרה חלק והלוקחים והמעשים העושים כל על הבא ומקודש ה' מציון ברכתבב"א. ירושלים ובבנין ציון בתפארת לראות יחדיו כולם - ויזכו הזאת והקדושה הנשגבה

קרובה, לישועה המצפה

עזיאל חי מאיר ציון בן תרח"ץ תמוז

259תשס"ג, עמ' ,ירושלים עולמות יהודית, אלף גולן

הכוונה לרב אברהם יוחנן בלומנטל )תרל"ז-תשכ"ז(, שייסד את בית היתומים "ציון" בשנת תר"ס בירושלים. 1 זהו שמו של בית היתומים "ציון" לאחר הקמת הסניף שלו במושבה מוצא מערבית לירושלים, התלמידים למדו 2

בו גננות וחקלאות. דונם במרכז המושבה, קרקע זו נגאלה מידי הערבים ונרשמה על30 ועד המושבה סייע לרב בלומנטל להשיג כ- 3

שמם בפנקסי הממשלה. בנוסף לכך, פעל הרב בלומנטל לרכוש מידי הערבים שטחי קרקע נוספים, שגבלו בקרקעהנ"ל, כדי להרחיב את שטח אדמת המוסד, ולטהר בכך את כל הסביבה מכל בעלות נוכרית.

ועד המושבה יצא בקריאה לציבור, אליה הצטרף גם הרב עוזיאל, בה הם הודיעו- שעל פי החוזה שנחתם עם 4 לקניית הקרקע הגיע, וקיים חשש שאם היא לא תגאל מייד, כסף רב ששולם על החשבוןןהערבים, זמן הפירעו

בידי הערבים. בנוסף לכך, קניית הקרקע בעתרירד לטמיון, בנוסף על החובה לשלם פיצויים, והקרקע תישא הזאת, תכריח את השכנים הערבים שנשארו בסביבה למכור את קרקעותיהם כדי לא להיות מוקפים בשטחים של יהודים. מה עוד, שבאותה העת מחיר הקרקע היה ירוד מאד, לכן ניתן היה להשיג ללא קשיים מיוחדים שטחי

קרקע גדולים במחיר זול.

לארץ-ישראל היהודית העלייה הפסקת על מחאה

תרצ"ט א' באב

העוול נגד קולה את להרים הבריטית לאומה קוראים 1והאנושיות, אנו הדת בשם.2לארץ-ישראל היהודית העלייה בהפסקת ישראל עם על שוב שהוטל הקשה

ברגע3הלבן" "הספר לאחר שבאה זו קשה גזירה היהודי העם בשביל טראגי כה בתוכו חי עדיין מאמינים שאנו שכפי הבריטי הציבור התמרמרות לעורר הסובל, צריכה

.4הספר עם בצער השתתפות ושל צדק, אנושיות של הרגש מספקת במידה תרצ"ט הצפה, ב' באב

את המברק הנ"ל שלחו הרבנים הראשיים, הרב עוזיאל והרב הרצוג, לעיתונות הבריטית. 1

מקדונלד, שנמסרה בבית הנבחריםמלקלום מברק זה נשלח לאחר פרסום הודעתו של שר המושבות הבריטי, 2 בלונדון בכ"ה בתמוז, לפיה - מאוקטובר ייסגרו שערי ארץ-ישראל בפני עולים חדשים, וזאת בשל ריבוי העולים הבלתי לגאליים שהגיעו לארץ בעיקר מפולין ורומניה. על פי הוראתו, ביטל הנציב העליון, סר הרולד מקמייקל, את

מכסת העלייה למחצית השנה הקרובה. שנים10 מקדונלד, את הספר הלבן, לפיו: א. תוך מלקלום בכ"ח באייר תרצ"ט פרסם שר המושבות הבריטי, 3

תקום מדינה פלשתינאית בארץ-ישראל, בה שני העמים, היהודי והערבי, ישתתפו בשלטון. ב. על העלייה היהודית שנים הבאות, וזאת בתנאי שכושר הקליטה שלה5 אלף יהודים יותר לעלות לארץ ב-75להיפסק לגמרי, רק ל-

תהיה תלויה בהסכמת הערבים. ג. בכל מקרה, מספר היהודים לא יעלה על שלישהיאפשר זאת, לאחר מכן העלייב- יהודים תיאסר או תוגבל ידי ד. רכישת קרקעות על משטחה של ארץ-ישראל.95%מאוכלוסיית הארץ.

למחרת, ב"יום הפקודה", הפגינו היהודים בכל רחבי הארץ נגד הספר הלבן, והתקיים מפקד לרישום מתנדביםלכוחות היישוב.

באותו היום בו התפרסם מברק זה בעיתונות, הפגין כל היישוב את זעמו על הבגידה של הממשלה הבריטית 4 בהבטחתה לסייע בהקמת הבית הלאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, ועל הגזירה הקשה של ביטול העלייה לארץ.

בצהרים היה שבתון מוחלט בכל רחבי הארץ.2:00משעה

במגדיאל התורה ספר חילול על הדו"ח קבלת

תורה דעת את מרובה לב בתשומת , קראה1המיוחדת בישיבתה ישראל לארץ הראשית הרבנות

ראשה, מר יושב ידי על לה , שהומצא2מגדיאל בענין החקירה וועדת של והחשבון הדין ולהכרת לתהלה הגמורה, הראויה 4האובייקטיביות על . בעומדנו3ז'וכוביצקי שמואל

רב, עיון , ואחרי5ובאמונה במרץ, בכשרון החקירה את הוועדה ניהלה תודה, שבה במיוחד עצמם, שהובאו בגווילים הסתכלותנו ואחרי הדברים פרטי וחודר, בכל מעמיק

שלהלן: מסקנות לידי עינינו, באנו למראה ממגדיאלהרבנות שכל העובדה את בסיפוק מצינת ישראל לארץ הראשית א. שנקבעה,

אינן תורה ספר מגווילי סוליות הכנת ועל בדם התורה ספר לכלוך על הזוועה שמועות כלפי כאלו ועלילות לתוצאות חוששים ובלתי אחראים בלתי אנשים מצד בדותות אלא

ומחוץ. מבית היישוב מבחוץ, מוצאת ארון גבי על שעות משך כיסוי ללא מונחים היו שהגווילים ב. בעובדה

תורה ספר גווילי בשמירת הזנחה של חטא זה לעומת ישראל לארץ הראשית הרבנותמישראל. איש לכל והמסורה התורה פי על והמחויבת הראויה ובקדושה בכבוד

תהום שהעמיק ביישוב ידועים בקבוצים הלקוי הדתי למצב הוא רע סימן זה ג. דברוהוא שמועות כאלו, על מחרידות שמועות לקליטת הקרקע את שהכשיר סביבם.

בכלל היתה יכולה מישראל קיבוץ ידי על מבהיל באופן תורה ספר חילול של זוועהלב. וישרי תמימים אנשים גם בחרמה ולתפוס הארץ בכל מהר חיש כנפים לה למצוא

שבידם האמצעים בכל להשתמש תוקף בכל בזה הישוב מוסדות נדרשים ד. לפיכך השבת וחילול 6השפנים גידול חרפת את לראש לכל כזה, ולהסיר למצב קץ לשים

הישוב. פינות מכל ישראל וקודשי ולהיות להתכונן להישוב לו אפשר והקדושים היקרים וערכינו קנינינו כל יסודות על רק

ישראל. לבית ישע מקור

לישראל: הראשית הרבנות

7עוזיאל חי מאיר ציון בןס"ט מ' הלוי יוסףס"ט, אב"ד אביכזיר אברהם

וולקובסקי הלוי מרדכי אליהוקלמס יעקבהכללי ובר, המזכיר אהרן שמואלשבתי חזקיה

הצפה, י"ט בכסלו תש"א

הודעה על יום צום ותפילה בעיצומה של השואה בכ"ח בתשרי תש"א. 1 ביום א' של חג הסוכות תש"א, נמצאו גווילי ספר תורה קרועים ליד לול שפנים במושבה מגדיאל שבשרון )כיום 2

מסונפת לעיר הוד השרון(, הדבר עורר סערה גדולה ביישוב. הרבנים הראשיים, הרב עוזיאל והרב הרצוג, והנהלותהועד הלאומי והסוכנות היהודית החליטו למנות וועדה שתחקור פרשה זו.

)תרמ"ד - (, בשנת תרפ"ד עלה לארץ. באותה השנה, היה מראשי היוזמיםשמואל ז'כוביצקי )זקיף(: 3 והפעילים בהקמת המושבה מגדיאל, ראש הועד הראשון שלה וראש המועצה המקומית לכשקמה. יו"ר הסתדרות

החקלאים הלאומיים.ענייני, ללא משוא פנים. - יאובייקטיב 4 ושקר.א הועדה פרסמה את מסקנותיה בח' בכסלו, לפיהן - השמועות שהופצו בעניין זה, היו עלילת שוו 5 על פעילותו של הרב עוזיאל בנדון, ראה: מכמני עוזיאל, ח"ה עמ' תלא, תלג, תמא. 6 הרב הראשי האשכנזי, הרי"א הלוי הרצוג, יצא בי"ב בכסלו לארה"ב כדי לפעול שם להצלת רבנים ובחורי 7

ישיבות מפולין וליטא, ולאסוף כסף עבור הישיבות בארץ, שהיו במצב כלכלי קשה בעיצומה של מלחמת העולםהשנייה.

ליום צום ותפילה:1החלטה להכריז את יום י"ז אדר א'

וסליחות2עננו, א"מבתפילת שחרית:

סדר היום:

א. הקהל ילך בהמוניו, משעה עשר עד אחת לכותל המערבי, לקרוא מזמורי תהלים אלה:, ושירי המעלות.3"יענך ה'", "אלקים באו גוים בנחלתך", תמניא אפי

.4ב. הזכרה לקדושים מנוסח א-ל מ"ר

אחר הצהרים יתכנסו כל הקהל לבתי כנסת לתפלת המנחה משלשבשעת המנחה: בקריאת "ויחל", עננו, וא"מ,

סליחות ותקיעת שופר.

,6 וריה"ח5הקהל מתבקש להתכנס בבתי הכנסת ריב"זשהם יהיו בתי הכנסת המרכזיים לתפלות היום בהשתתפות

נשיאי הרבנות הראשית.

בן ציון מאיר חי עוזיאלראשון לציון

הרב הראשי לארץ ישראל

תש"ג 10-88549/גנזך המדינה,

ביום זה התכנסה אסיפת הנבחרים בירושלים, כדי לזעוק על השמדת שארית הפליטה בשואה. בהתכנסות זו 1 הוקרא דבר הרבנים הראשיים : לאומות העולם - לתת מקלט בארצם לשארית הפליטה; לכוהני הדתות - לעורר

את ראשי ממשלותיהם לעזור בכך; לכל בית ישראל - להרבות בתפילה ותחנונים; ולשרידי גיא ההריגה -להתעודד.

אבינו מלכנו.א"מ - 2הכוונה לתהלים קי"ט. 3 אל מלא רחמים. הכוונה לנוסח החדש של "אל מלא רחמים", שחיבר הרב ש"י הילמן, חותנו של הרבא-ל מ"ר - 4

הרצוג. נוסח זה נאמר לראשונה בכנס הרבנים הגדול, שהתקיים בכ' בכסלו תש"ג בבית הכנסת החורבה בעירהעתיקה, כאות אבל עם אישור הידיעות שיהודים נשרפים באירופה.

- רבן יוחנן בן זכאי. בית הכנסת המרכזי של הספרדים בעיר העתיקה, בו הוכתרו הראשונים לציון ובוריב"ז 5התקיימו עצרות התפילה המרכזיות ועוד.

רבי יהודה החסיד. בית הכנסת המרכזי של האשכנזים בעיר העתיקה, בו התקיימו כל העצרותריה"ח - 6החשובות.

יום צום תפילה ואבלות על השמדת יהדות הונגריה

הצום והתפילות נקבעו לפי סדר זה:

הקהל מקבל עליו את התענית בתפלת המנחה ביום הראשון. הצום חובה על כל איש ואישמבני י"ח ומעלה, פרט לחלשים וזקנים שיפדו התענית בצדקה.

סדר התפילות:

בשחרית: עננו, אבינו מלכנו, סליחות שני קמא, תקיעת שופר בי"ג מידות. אחרי קריאת התורה- "אחינו בית ישראל", כל הקהל בקול רם.

אחה"צ יתאספו כולם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ויאמרו תהילים של יום שני. אחרי6בשעה אמירת תהלים ישבו כל הקהל לארץ וידמו חמישה רגעים.

לאבלות

חמישה רגעים, לאבלות על6.25גם אלה הנמצאים בבתיהם חייבים לשבת לארץ בשעה . 1הקדושים והטהורים הי"ד שנהרגו ונרצחו באכזריות איומה על קידוש השם

המנחה בשעה תפילת בית6.30: "אחינו נשמות, אזכרת "ויחל", התורה קריאת אשרי, . ישראל" - כל הקהל בקול רם. שמונה עשרה, עננו, אבינו מלכנו, י"ג מדות, תקיעת שופר, תחנון,

עלינו לשבח.

ושומר ישראל וגואלו יקבל ברחמים וברצון את תעניתנו וסדר תפילותינו, וימציא לעמו פדותורווחה ובא לציון גואל בב"א.

2נשיאי הרבנות הראשית לארץ-ישראל:

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

בן ציון מאיר חי עוזיאלהצפה, י"א בסיון תש"ד

גטאות. מכ"ב באייר-י"ח בתמוז55בכ"ד באדר תש"ד כבשה גרמניה את הונגריה. מה' באייר רוכזו היהודים ב- 1 המחרידות הידיעות קבלת לאחר אלף יהודים מהונגריה, רובם נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ. 437גורשו

להצלת אזעקה כ"יום בסיון י"ד יום את לקבוע הלאומי הועד הנהלת בהונגריה, החליטה הנעשה על יתקיימו כן ולהצלה, כמו ממשית לעזרה לצאת ליישוב יישובי, שיקרא כינוס יתקיים הפליטה", בו שארית יום זה את אופיול נתנה הראשית בידור. הרבנות מופעי ויבוטלו יפסקו והמסחר עם, העבודה עצרות

אותו ליום צום ותפילה.קבעההדתי, היא האדמו"רים: מגור, גדולי האדמו"רים בארץ הצטרפו לקריאה זו, הם פרסמו מודעה נפרדת, עליה היו חתומים 2

הדוחףוזלוטפוליא. באהוש, סדיגורה, ויזניץ, סדיגורה-פשמישל בעלז, הוסיאטין, טשורטקוב, בויאן העיקרי לפעילות בנדון, היה האדמו"ר מבעלז, הרב אהרן רוקח, שהגיע לארץ בט' בשבט, לאחר שניצל בנס

מציפורני הנאצים במסע הצלה מופלא שעבר גם דרך הונגריה.

הודעה על יום תפילה לזכר נפילת הרובע היהודי בעיר העתיקה

יום הזכרון לגלות ירושלים

, אחרי הריסת כל1ביום ד' י"ט אייר, הוא היום שהתרוקנה ירושלים העתיקה מתושביה היהודים שבהם, וחוללו ונשרפו ספרי התורה, נהרגו ונרצחו צדיקים וקדושי עליון2משכנות יעקב בהכ"ן

וגיבורי החיל של צבאותינו.

יום זה יזכר השתא בתפלות מיוחדות כדלהלן:

בתפלת שחרית:

3אב"מ

והוא רחום

אזכרה

בשעות המנחה יתאספו בהמון בבהכ"ן לקריאת תהלים בכנופיא.

בתפלת המנחה:

אחרי תפילת י"ח: אב"מ, תהלים מזמור ע"ט "אלקים באו גוים בנחלתך"; קינת "ציון הלואתשאלי"; יזכור לנשמת החללים.

בן ציון מאיר חי עוזיאל

ראשון לציון 4הרב הראשי לארץ ישראל

תש"טארכיון הרבנות הראשית

בי"ט באייר תש"ח, בעיצומה של מלחמת השחרור, נפל הרובע היהודי שבעיר העתיקה בידי הלגיון הערבי. 1בתי הכנסת.בהכ"ן - 2אבינו מלכנו.אב"מ - 3וראה:-------. 4

בקשה להשתתף במפעל "יער הקדושים" להנצחת קדושי השואה

ב"ה ו' ניסן תשי"ג

לעם הישוב בציון!

, שניתכה על בית ישראל בארצות הגולה מידי האיום1במלאת עשר שנים לשואה הנוראה בצוררי ישראל, שבה נחרבו ונהרסו באכזריות חימה קהילות גדולות ועתיקות של יהודים גדולי

תורה ויראת ה' טהורה, ועלה הכורת על ענפים שלמים מגזע עתיק יומין של ישראל סבא - שלמים בגופם ובנפשם בימי3 היושבים בציון, שנשארו בעזהשי"ת2פונים אנחנו אל אחב"י

השואה, והניחו יסוד לאתחלתא דגאולה לכל בית ישראל, כי יעלו על לוח לבם את זכר הקדושים והמעונים מארצות הגולה, ויתנו את ידם למפעל "יער הקדושים" של הקרן הקיימת

, השואף להנציח את זכרם ביערות פורחים באדמת ארצנו הקדושה, בסביבות4לישראלירושלים עיר קדשנו ותפארתנו.

וכן אנו מבקשים מאת כבוד הרבנים וגבאי בתי הכנסת, כי באסיפות האזכרה שיתקיימו בחודש זה לזכר השואה, יעלו לפני הנאספים את מפעל "יער הקדושים", ויעוררו את לבם להשתתפות

פעילה בענין נכבד ויקר זה.

ובזכות זו תזכו לחוג את חג החרות והגאולה הבא לקראתנו לשלום בכשרות ובשמחה, וכימיצאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות.

יצחק איזיק הלוי הרצוג בן ציון מאיר חי עוזיאל

הרבנים הראשיים לישראל ארכיון הרבנות

הראשית

הכוונה לשנת העשור למרד גטו ורשה, שפרץ בי"ד בניסן תש"ג. 1אחינו בית ישראל.אחב"י - 2 - בעזרת השם יתברך.בעזהשי"ת 3 בשנת תשי"ב נטעה הקרן הקיימת לישראל ליד בית שמש את "יער הקדושים", להנצחת ששת המיליונים קדושי 4

השואה. ברכתו של הרב עוזיאל למפעל זה, נדפסה במכמני עוזיאל ח"ד עמ' תפח.

דאגה למתן רישיון עלייה לארץ

ב"ה ה' באייר תרצ"ט

לכבודהרה"ג כמוהר"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג

נשיא הרבנות הראשית לארץ-ישראל

1ר.ג.מ.נ

זה שנתיים שהרה"ג יששכר דב בריש סוכוטשבסקי, האב"ד דק"ק דרזויצה בפולניה, פונה אלינו בבקשה ובתחנונים להשיג בשבילו ובשביל משפחתו רישיון עליה ארצה, כי כלתה נפשו לתאוה לעלות לארץ הקודש, ומצד אחר הגיע עד ככר לחם כי קהילתו הקטנה התרוששה ואין בידם

לספק לרבם מינימום של פרנסה. כתבנו פעמים אחדות לסוכנות ולא השגנו כל תוצאות.

ועתה בקבלנו מכתב חדש מהרב סוכוטשבסקי הכתוב בדמעות, מצאנו לנכון לפנות בזה אללסרטיפיקט2מעכ"ת שיזכו הראשונים בין הנ"ל הרב את לרשום שיואיל ולבקשו מאלה3,

ואהוב לכל, כפי מכתבים4שימסרו ליד כת"ר כי הרב הנ"ל הוא מחשובי הרבנים בפולניה , שקבלנו מרבנים ועסקנים אחרים, והנו במיטב כוחותיו, וראוי מכל הבחינות שתשוקתו תמלא.

יואיל כת"ר להודעינו תשובתו על זה.

רצוף כאן שמות וגיל בני משפחתו באותיות לטיניות.

בכל הכבוד הראוי.

הרבנות הראשית למחוז יפו ותל-אביב.

בן ציון מאיר חי עוזיאלמשה אביגדור עמיאל ארכיון עיריית תל-אביב

יפו

רב גאון מאד נכבד.ר. ג. מ. נ - 1מעלת כבוד תורתו.מעכ"ת- 2רישיון עלייה.סרטיפיקט - 3 אחת לחצי שנה הנציב העליון היה מודיע על מספר הסרטיפיקטים הניתנים לצורך עלייה לארץ-ישראל. הרבנות4

הראשית, כנציגה הדתית העליונה של היישוב, קיבלה מספר קטן מהם עבור רבנים ובני משפחותיהם, הרב הרצוג היה האחראי על חלוקתם תוך התייעצות עם גורמים נוספים.

דאגה למתן חינוך דתי לילדי העולים מארצות המזרח

ב"ה ג' כסלו תש"ד

לכבוד יו"ר הנהלת הסתדרות המזרחי

המרכז העולמי,בירושלים.

אנ"מ

בקורת רוח מרובה קראתי מכתבכם לועד לעלית הנוער מיום א' דנא. כשאני לעצמי לא חדלתי מצעוק בעל פה ובכתב, על גזירה רעה שהיא עוקרת את ישראל מתורתם וצור מחצבתם

בתואנה שילדים אלה ואלה באים מהורים בלתי דתיים.

כמו שידוע לכם במכתבנו לסוכנות היהודית, דרשנו בעיקר שחלוקת הילדים העולים למקומות הרבנות הראשית.1חינוכם תעשה על ידי ועד העליה שיהיה בו ב"כ

, הודעתי לה שאצל הספרדים אינו מצוי מושג2במכתבי שוחחתי עם הגברת הנכבדת מרת סולד של לא דתי באותו מובן של כפירה בקדושת השבת וקדושת השולחן, או הזנחה גמורה לתפלה

בציבור בבית הכנסת ביחוד בימים טובים וימים נוראים, ואצל עדות אלה איש שאינו מתפללבצבור יום יום הוא לא דתי.

לפני הימים הנוראים בפגישתי עם הגברת סולד, מסרתי לה בקשתם של רבים ונכבדים מעולי טורקיא והבלקנים, שביקשו והתחננו לשלוח ילדים או נערים אלה למקומות שיש בהם תפילה

בציבור. הפצרתי בה למלאות בקשה צודקת והכרחית זאת, כן בקשתי בעל פה ובכתב, להודיעני בכל פעם על קיבוצי עולים כאלה, מספרם וגילם, ברשימה מפורטת והצעת חלוקתם

למקומותיהם.

לצערי הרב עוד לא קבלתי כל תשובה מספקת, ולא ראיתי כל שינוי לטובה. עולים אלה נשלחים פה ושם בלתי שום התעניינות בחינוכם הדתי והמסורתי שקבלו בבית הוריהם

ובקהילתם, כאילו היו ילדי הפקר, צר לי מאוד על יחס זה, שאינו הולם מכל הבחינות. אני מתנחם בזה שסוף סוף הנכם מוחים נגד זה, שהלא עד היום תלו הקולר על צוואריכם כאילו

הכל נעשה בהסכמתכם, בתור מחלקת החינוך הדתי בארץ ישראל,אני רוצה לקוות שמעתה יושם לב לתיקון מעוות זה שצריך תיקון מיד.

והנני בכבוד רב,

בן ציון חי עוזיאלראשון לציון הרב הראשי לארץ ישראל

ארכיון הרבנות הראשית

בא כוח )נציג(.ב"כ - 1 )תרכ"א-תש"ה(, בשנת תר"ף עלתה לארץ. משנת תרפ"ז חברה בהנהלה הציונית. בשנת תרצ"אהנריטה סולד: 2

נבחרה להנהלת הועד הלאומי. משנת תרצ"ד עמדה בראש "עליית הנוער", שפעלה להצלת אלפי ילדים יהודים מארצות הכיבוש הנאצי והעלאתם לארץ-ישראל.

דברי הערכה על פעילות ספרותית

ב"ה ירושלים ח"י אדר תש"ד

שלום וברכה מציון עיר האלוקים סלהלרב חביבאי הרב הגאון המפורסם

יצ"ו1 בקי בחדרי תורה כמוהר"ר שמואל ק. מירסקיעורך ה"תלפיות"

2בעי"ת ניו-יורק יע"א

חמיד לבאי!

בשמחה רבה קבלתי לפני זמן את החוברת "תלפיות" היוצאת בעריכתו, וקראתי בעונג רב את תוכנה, וביחוד שמתי עיוני במאמרו היקר "מקורות הלכה במדרשים". באשר חביבים עלי דברי

ברכותדודים שמזכירים לי בחיבה רבה ימים מקדם, וכמאמרם ז"ל: "בוצין בוצין מקטפיה ידיע" ) (. אחרתי את תשובתי עד היום, כדי להצטרף גם אני במאמרי ברבעון השני, אולםמ"ח, א'

לצערי הרב לא אסתייע לי מילתא עד כאן מרוב טרדותי בלמודי ותשובותי מצד אחד ובעבודתיהציבורית מצד שני.

לכן אמרתי לכתוב לו לעת עתה שורותי אלה, לחזק ידיו בפעולתו הספרותית רבת ערך זאת. והנני אומר לו: יישר כחך בפעולותיך הרבות להרבצת התורה בישראל, בדיבור ובכתב, ויהא רעוא שירבה גבולך בתלמידים, ועוד חזון למועד לכתוב בדבר הלכה דבר הראוי והולם לתלפיות

זאת. לעת עתה הנני שולח למעכ"ת שני ספרים מספרי "שערי עזיאל" ח"א, אשר זיכני ה' בחסדו. האחד מתנה נתונה למע"כ ממני למזכרת אהבה וחיבה, והשני למוסרו לישיבת ר' יצחק אלחנן

.3שבמח"ק חושבני ודאי שגם מעכ"ת וגם לישיבה נמצאים ספרי הקודמים: משפטי עוזיאל: שלשה חלקים, תשובות על ד' חלקי השו"ע; ומכמני עוזיאל: מכתבים, מאמרים ונאומים ח"א. אם לא נמצאים אצלו נא להודיעני. ואם ידרשו על ידו ספרים אלה למוסדות תורה או למוכרי ספרים, אשלחם

בהקדם.

והנני בברכת שלום ורגשי חיבה עמוקים ונאמנים

בן ציון מאיר חי עוזיאל

ראשון לציוןהרב הראשי לארץ ישראל

תלפיות, שנה א, חוברת א-ג, ניסן תש"ד-תשרי תש"ה,462עמ'

)תר"ס- תש"ל(, רב ופרופ' בישיבה-אוניברסיטי בארה"ב. ערך את כתבי העתהרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי: 1"סורא" ו"תלפיות". כתב ספרים ומאמרים רבים בענייני תנ"ך והיסטוריה יהודית.

בעיר תהילה, יגן עליה אלוקים. - בעי"ת יע"א 2

במחנה קודשו.במח"ק - 3

הזמנה להשתתף בכינוס הרבנים לקראת סיום מלחמת העולם השנייה

בע"ה ירושלים עיה"ק ז' אדר תש"ה

הזמנה

, שבה הוחלט3 שבט ש.ז.2 ביום ער"ח1בירושלים עיה"ק בהתאם לאסיפה רבתי שהתקיימה לקרוא לכינוס כללי של כל רבני א"י, האדמו"רים וראשי הישיבות שליט"א בכדי לעורר את

לבכי ולמספד על בית ישראל ועל עם ד' כי נפלו בחרב ולעוררם לתשובה בשעת אימים4אחב"י "בצר לך...ושבת "וגו'.5זו, כמצווה עלינו בתוה"ק

מוזמן בזה - בשם הרבנות הראשית לארץ ישראל ובשם אדמו"רים, גדולי רבני הארץ,6כהדר"ג , שיתקיים בע"ה בירושלים7רבנים פליטי ארצות הגולה וראשי ישיבות - להשתתף בכנוס הנ"ל

.8 לפני הצהרים בחורבת ר"י החסיד11עיה"ק ביום כ' אדר ש.ז. בשעה

והשי"ת ישמע לקול צעקת עמו ישראל ויחיש ישועתו ופדות נפשו.

יצחק אייזיק הלוי הרצוג בן ציון מאיר חי עוזיאלראשל"צ והרב הראשי לא"י הרב הראשי לארץ ישראל

- עיר הקודש.עיה"ק 1- ערב ראש חודש.ער"ח 2 בארץ. הוחלט והאדמו"רים הרבנים מחשובי50כ- בה השתתפוהאסיפה התקיימה בביתו של הרב הרצוג, 3

ועל כללי צום יום על שיכריז ארץ-ישראל, כדי רבני כל של כללי ביותר, לכינוס הקרוב בזמן - לקרוא בה הרבנים ראשי עם השנייה, ולהתקשר העולם מלחמת של סיומה והספד, לקראת אבל ימי שבעתלכך. להצטרף הגולה ארצות בכל היהדות ומנהיגי

אחינו בית ישראל.אחב"י - 4 - בתורתנו הקדושה.בתוה"ק 5 - כבוד הדרת גאונו.כהדר"ג 6 מאות רבנים הגיעו לכינוס זה מכל רחבי הארץ. הרב הרצוג פתח אתו בדברים קצרים. הוא הזכיר שממקום זה 7

יצאה הזעקה הראשונה על שבר בית ישראל )בכינוס הרבנים הגדול שהתקיים בכ' בכסלו תש"ג(. הרב א"ז מלצר התכבד בפתיחת ארון הקודש. שלשה רבנים מניצולי השואה עברו לפני התיבה לאמירת פרקי תהילים, פסוק בפסוק, ונאמרו תפילות ממחזור יום הכיפורים של הספרדים. כל הקהל ישב על הארץ כאשר הוקרא פרק ה' באיכה. נאמרה תפילת "אנא הבט", ו"אל מלא רחמים" בנוסח שנאמר לראשונה בכינוס הרבנים הנ"ל. הרב הרצוג

7 רבנים ודיינים תקעו ב-7קרא את קריאת הכינוס ליישוב לאבל, מספד ולצום. נאמרה תפילת תחנון וי"ג מידות, ו- שופרות. הרב עוזיאל הקריא את דבר הכינוס לגולה הדוויה וליישוב, ואת סדר שבוע האבל ויום הצום בסיומו )להלן(. הוא נשא דברים קצרים בהתרגשות רבה, וסיים: "אוי לנו שהננו עדי ראייה לחורבן הגדול הזה של בית ישראל". מאות הרבנים אמרו "קדיש יתום", מלבד אלו שהוריהם היו בחיים, כשכל הקהל גועה בבכייה וזעקת

כאב. בערב צום ביום ויסתיים באדר בכ"ג לתשובה, שיחל והתעוררות אבל, מספד שבוע על הכריז הכינוס 8

יסודרו שמחה, נישואין של חגיגות כל יתקיימו זה: לא לשבוע מיוחדות הנחיות ניסן. נקבעו חודש ראש מלבקר להימנע הקהל קרובים. על רק יוזמנו תזמורת, ולסעודה וללא מוזמנים של מצומצם במספר

ילמדו, לאחר המדרש ובבתי הכנסת וזימרה. בבתי נגינה קול ומשמיעת שעשועים ובתי קולנוע בבתי פרק יום בכל ילמדו בארץ הישיבות הקדושים. בכל נשמת לעילוי משניות3 שחרית, לפחות תפילת לעורר יש היישוב נקודות משניות. בכל3 יום בכל ילמדו הספר ובבתי התורה שלם, ובתלמודי משניות

ועזרה. ולמספד, לתשובה, הצלה לאבל הקהל את

9איסר זלמן מלצר

הר"מ הראשי של ישיבת "עץ חיים"ארכיון הרבנות הראשית

הודעה על מינוי מזכיר אישי חדש

ב"ה ירושלם ט"ז תמוז התש"ח

לכבודועד עדת הספרדים בירושלים

כ א ן

שלום וברכה,

הנני מתכבד להודיע: מזכירי הפרטי מר ש. ז. התפטר בסוף חודש סיון דנא. קבלתי את הר' שהוא משמש בתפקיד זה בשקידה ובדייקנות החל מיום ר"ח תמוז השתא.2חיים ד. לוי

ועם זה הנני להעיר תשומת לבכם, כי תמיכתכם במזכירות זאת, בסכום של חמש לא"י לחודש, אינו הולם את מצב השעה. לזאת הנני לבקשכם להגדיל תמיכתכם במידה נכרת, כדי שיוכל

המזכיר להמשיך את עבודתו בצוק עתים אלה.

)עשר( לא"י. 10כידוע לכם משתתף הועד הלאומי במשכורת מזכיר משרדי רק ב -

בכבוד רב

בן ציון מאיר חי עוזיאלראשון לציון הרב הראשי לישראל

24/240ועד ועדת הספרדים, ארכיון עיריית ירושלים,

)תר"ל-תשי"ד(, בשנת תרפ"ה עלה לארץ ונתמנה לראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים.הרב איסר זלמן מלצר: 9 היה מחשובי הרבנים בארץ, מראשי אגודת ישראל ויו"ר "מועצת גדולי התורה". מפאת חשיבות העניין הוא

הצטרף להזמנה יחד עם הרבנים הראשיים. )תרפ"ד-תשנ"ח(, משנת תש"ח רב שכונות רוממה ומי נפתוח בירושלים. כשנתיים היההרב חיים דוד הלוי: 2

מזכירו האישי של הרב עוזיאל. משנת תשי"א רבה הספרדי הראשי של ראשון לציון, ומשנת תשל"ג רבה הראשי של תל-אביב יפו.

חשיבות לימוד תורה לבנות

ב"ה, ירושלים ר"ח שבט תשי"ב

לכבודהרה"ג הגאון וכו' וכו'

יצ"ו1כמוהר"ר ר' דוד בן בארוןראש הרבנים בטוניסיה

טוניס.

שלום וברכה בחיבה נעימה,

בשובו של ידידי ד"ר יעקב ווינשטיין יצ"ו, מביקורו במחוסר לימוד הבנות בבתי הספר שלקהילתכם, הנני מוצא מחובתי להגיד:

רבותינו הראשונים ז"ל, נחלקו בעניין תלמוד תורה לבנות, ואם אמנם נפסקה ההלכה, שאין חובת תלמוד תורה לבנות, מדכתיב: "ולמדם אותם את בניכם וכו' " )דברים י"א, י"ט(, ודרשו רז"ל: ולא את בנותיכם )קדושין כ"ט, ב'(, אבל רשות וגם מצווה היא ללמד את הבנות תורה,

כדי שתדענה את תולדות עם ישראל מראשית הוויתו, ותנאי קיומו, כאמור: "אם בחקתי תלכו וכו' " )ויקרא כ"ו, ג'(, ותקוותיו ועתידו, כיעודי ה' מפי נביאיו, וכבר בדורות התנאים וכן בדורות

הפוסקים נמצאו נשים שהיו חכמות בחכמת התורה. נוסף לכך, בדורותינו אלה שההשכלה התורנית היא מתנאי החיים הישראלים בבית וברחוב,

נעשה לימוד התורה והשפה העברית, לדבר חיובי וחיוני, וזה הוא הטעם שהתירו רבותינו תלמוד תורה לבנות בבתי ספר הדתיים, שבארץ ושבחוץ לארץ, ודבר מובן מאליו הוא, שזה הוא

אך ורק במקומות מיוחדים לילדים לחוד ולילדות לחוד.

לזאת הנני מיעץ את מעכ"ה להכניס את תלמוד תורה לבנות בבתי ספר שבקהילתכם לבנות, כדי לחנכן לאמהות טובות, לבניהן ובני בניהן, וכדי להחדיר בליבן הרענן, אהבת ישראל ותורתו,

ואהבת ארץ ישראל ובנינה, שהן חובת דורנו זה שזכה לגאולת הארץ בחסד ה' יותר מכל הדורות שלפניו. יש להוסיף, כי בדורותינו אנו, תלמוד תורה לבנות, יוסיף בהם אהבה, והוא

תריס נגד כל התבוללות המצויה היום יותר מכל זמנים אחרים, בגלל כל זה, הנני מביע חוותדעתי החיובית ללימוד תורה לבנות ישראל שבקהילתכם החשובה.

בברכת התורה מירושליםובכבוד רב והוקרה

בן ציון מאיר חי עוזיאלראשון לציון הרב הראשי לישראל

ארכיון הרב עוזיאל, ירושלים

)תרמ"ה-תשט"ו(, דיין בבית הדין הרבני הגדול בתונסיה, משנת תש"ז רבה הראשי שלהרב דוד בן בארון: 1תוניסיה.

לקפריסין שגורשו למעפילים עזרה למתן קריאה

תש"ז בחשון י"א ב"ה

הגיהינום, עוד מדורי שבעת כל יסורין, ועברו קבין תשעה עליהם שנפלו אחינו שרידי . מחובת1קפריסין במחנה הסוגר על סגורים השמים: די! עודם מן להם נאמר לא

חבילות מפעל על הלאומי הועד הכריז ; לפיכך2ולעודדם הללו לאחים לעזור כולנוהקדושה. ארצנו אל ויביאם שה' ירחם עד להם החסר את למלא למעפילים מזון

וירימו לגולים פתוחה אחים יד שיושיטו הישוב בני לכל בקריאה כן על פונים אנוכן אלו מזון חבילות למשלוח יפה בעין תרומתם בית לגבאי פונים אנו לקפריסין; למפעל המתפללים קהלת של לבם את וירא, יעוררו זו, פרשת קודש שבשבת הכנסת

נחלתו. אל איש ישראל, וישובו בית כל את בקרוב יגאל בציון זה, והבוחר

3עוזיאל חי מאיר ציון בן הרצוג הלוי אייזיק יצחק

3תש"ז, עמ' תעודות, ירושלים צרור

לאחר שהאצ"ל פוצץ את מלון המלך דוד, מקום מושב ממשלת המנדט והמפקדה הראשית של הצבא הבריטי1 בארץ, בכ"ג בתמוז תש"ו, והתגברות העלייה הבלתי לגאלית של היהודים ממחנות העקורים, החליטה ממשלת המנדט להחריף את מאבקה נגד עליית היהודים לארץ. מעתה, כל אוניית מעפילים שנתפסה ע"י הבריטים, גורשהמיד לקפריסין, המעפילים הוכנסו למחנות מעצר שהכינו הבריטים במקום, תנאי המחייה בהם היו קשים ביותר. כ-

אלף מעפילים גורשו לקפריסין עד סגירת המחנות בי"א בשבט תש"ט. 52 הבריטים לא אפשרו לשליחי היישוב, אפילו לאישים רשמיים מטעם המוסדות הלאומיים, להיכנס לקפריסין. 2

מר א'הרב עוזיאל קיבל אישור מיוחד לבקר אצל המעפילים בקפריסין, הביקור התקיים בכ"ז-ל' בתשרי תש"ז, , מזכירו הפריטי של הרב הראשי, הרב י"א הלוי הרצוג, ליווה אותו במסע זה. מיד בשובו לארץ, פנה הרברקובסקי

עוזיאל להנהלת מרכז המזרחי העולמי בבקשה, לשלוח לשם ספרי לימוד לנוער וספרי קודש למבוגרים, המכתבנדפס במכמני עוזיאל ח"ה עמ' תקכח.

העדה 3 לשם בראש משלחת מטעם יצא הוא בכ' בחשון תש"ח, נוספת פעם ביקר בקפריסין עוזיאל הרב הספרדית. בשני הביקורים הללו, הוא עודד את המעפילים ופעל רבות להטבת תנאי מחייתם. הדו"חות מביקורים

אלו נדפסו במכמני עוזיאל ח"ד עמ' תרסט-תרעא, תרפו-תרפח.

החשיבות של מתן חינוך דתי לילדי מחנות-העולים

משימתה של היהדות הדתית היתה מאז מעמד הר סיני עד סוף הדורות, בקו יחיד ומיוחד והוא שמירת אורח חיים של תורת ישראל בחיי הכלל והפרט ושמירת צביונה של היהדות בכל–

קהילות ישראל. היהדות הדתית שאבה את כוחה ועוזה מירושלים, עיר הקודש, שהיא היתה המקום שבו בחר השם למקום לשכן שמו שם ולעשותו למקום היראה וההוראה לישראל ולכל

העולם כולו כחזון הנבואה של אחרית הימים.

היהדות הדתית שאפה ביותר להקמת משפטי התורה על תילם בכל תורת המשפטים בלי יוצא מן הכלל. זו היתה התפילה היומיומית: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". עם הקמת המדינה בחסד ה' ובנפלאותיו, אשר נסך רוח גבורה על חלוצינו הגיבורים, ורוח עצה

זה שאליו ציפינו כל הימים, הננו רואים שלב מכריע–ותבונה על מנהיגינו במאורע פלאי להתגשמות הנבואה של השבת המשפט בישראל והתכוננות כסא מלכות בית דוד בירושלים.

מאוד כבירים למעשים אותנו מחייבים לישועה, צפייה בבחינת שהיו אלו דברים אולם אלה מעשים המדינה. בחיי וצביונה בלאומיותה ישראל גאולת של המלאה להתגשמותה דורשים התאחדות מוצקה ואיתנה של כל שלומי אמוני ישראל לחטיבה אחת פועלת, שתתפוסוכל משרדי הנהגת הממשלה מקומה הראוי המכובד בשלטון המדינה החל מכנסת ישראל

בייסודה של "החזית הדתית המאוחדת" בכנסת , שאני מקווה1והמדינה. ההתחלה נעשתה וצביונה של ישראל בכל ותגביר כוחה לפעול ולעשות להטבעת חותמה של התורה שתגדל צורכי חיי המדינה, ותפרוס את כנפיה על כל המוסדות הממשלתיים והעירוניים ועל כל מוסדות

החינוך שבארץ.

לו זכינו היה כל החינוך שבארץ ישראל, מגני הילדים ועד האוניברסיטה, מבוססים על יסודותוהתבוללות, ושמרה ימינו, וששמרה עלינו בגולה מטמיעה ואורך תורת ישראל שהיא חיינו

. אמונה זאת שהיתה בלבנו היא אשר נתנה2בליבנו את האמונה והתקווה לגאולת הארץ והעם את הגבורה העילאית במלחמת חירותנו. אולם מכוון שטרם זכינו, עלינו להתבצר במוסדות החינוכיים הדתיים, להרחיבם ולהגדילם, כדי לגדל את הדור העתיד נאמן לתורה ולמצווה, ועל –ידי כך נאמן לקודשי ישראל ולקנינו. ביצור עמדתנו זאת על ידי קריאה תמירה השכם ודבר

להשיב את בניהם ובנותיהם לתורת ישראל, ללימודה ולמעשי מצוותיה. לזה צריכה לקום וועדההפועל והאגודה, המזרחי והסתדרויותיהם: למפלגותיהם ישראל אמוני שלומי מכל רחבה המזרחי ופועלי אגודת ישראל והמורים הדתיים, ובראשם הרבנות הראשית לישראל, ראשיפינות בכל דתיים חנוך מוסדות להקים במטרה שבישוב, הפדגוגיים הכוחות וכל ישיבות,

היישוב, ולהחזיק ולשכלל את אלה הקיימים.

, שהם כולם3לשמחתנו אנו רואים קיבוץ גלויות מכל תפוצות הגולה ובייחוד מארצות המזרח שומרי תורה ומצווה בכל לבם ונפשם, ואף בתנאים נוראים בגלותם חינכו את בניהם לתורה ולמצווה, אבל לצערנו ובושתנו, חייבים אנו להודות על האמת המרה שלא עשינו די לקלוט את

הבנים היקרים האלה בישובים ובקיבוצים הדתיים ולא הקימונו להם בתי חנוך דתיים.

לקראת הבחירות לכנסת הראשונה, שהתקיימו בכ"ד בטבת תש"ט, התאחדו המפלגות הדתיות: המזרחי, הפועל 1 מנדטים.16המזרחי, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל, למפלגה אחת, "החזית הדתית המאוחדת", היא קיבלה

על דעתו של הרב עוזיאל לגבי אופי החינוך הלאומי הראוי בארץ-ישראל, והחינוך הממלכתי הראוי במדינת 2ישראל, ראה: מכמני עוזיאל ח"ד עמ' קג-קט; ח"ה עמ' תרלט-תרמא.

אלף עולים חדשים, רובם מארצות המזרח.350 מאז קום המדינה עלו לארץ כ- 3

הבו לנו תלמודי–, ומפי כולם את הדרישה היחידה 2 במחנות העולים1בימים האחרונים ביקרתיבצער במצוותיה. ולחנכם השם אדמת על להושיבם לארץ עלינו שלמענם לבנינו, תורה דעות לתוכם מחדירים החילונית, ההסתדרות שליחי המחנות, ובתימהון שמעתי, שמנהלי

ישראל לתורת מנוגדות יקרות3חופשיות נפשות לצוד יכופר. שלא פלילי ועוון חטא זהו . ולהטעותם מדרכי אבותיהם, שהם דרכי התורה והיראה בישראל. על כגון דא נאמר: "אותי עזבו מקור מים חיים וכו'" )ירמיהו ב', י"ג(. עלינו למחות בכל תוקף נגד מעשים אלו ולדרושרוח את לעודד תכופות, לעתים במחנות לבקר חייבים אנו זה עם אולם מיד, הפסקתם

. אנו4יושביהם, ולחזק את לבם להתנגד בכל עוז לכל עיכוב כניסתם של הרבנים והמורים האלה דורשים מהסוכנות ומהנהלת המחנות למנות במחנות מנהלים דתיים לפי הסכמת המוסמכים

.5לכך מטעם הרבנות הראשית ולעזור למלאות תפקידם

לכל העולים ובייחוד לאחינו מעדות המזרח פניתי, ואני פונה עוד פעם בקריאה נמרצת:ורק במוסדות דתיים, והתרחקו מכל מוסדות חינוך והשפעות חנכו את בניכם ובנותיכם אך אחרות המתנכרות לרוח קודשנו. והיו בנים אלה, אשר העליתם ארצה בחירוף נפש, נטע נאמן בקרב בית ישראל. המשיכו כאן ביתר שאת ויתר עוז במסורת הנעלה שלכם, בדרך זו שהלכתם בה עד היום, דרך התורה והמצווה, לטוב לכם ולבניכם כל הימים על האדמה אשר נשבע ד'

לתת לנו.

הצפה, כ"ב בכסלו תש"י

הרב עוזיאל פעל רבות כדי להקל על קליטת העולים החדשים בארץ, הוא עודד אותם והבהיר להם אלו מנהגים 1נהוגים בארץ.

המדינה הצעירה התקשתה לשכן את מאות אלפי העולים החדשים, לכן נבנו עבורם מחנות מיוחדים, תנאי 2המחיה בהם היון קשים ביותר.

רוב העולים מארצות המזרח היו דתיים, פעילי השמאל כפו על ילדיהם חינוך אנטי דתי שנוהל ע"י האגף 3לתרבות של משרד החינוך.

מנהלי המחנות אסרו על רבנים ופעילים דתיים, להיכנס למחנות כדי לעודד את תושביהם ולהעניק לילדיהם 4חינוך דתי.

בשל האשמות על קיפוח ומתן חינוך אנטי דתי לילדים הדתיים במחנות העולים, הקימה הממשלה, בכ"ח בטבת 5 תש"י, ועדת חקירה כדי שתחקור אם יש בהן אמת. בכ"ו בסיון היא פרסמה את מסקנותיה, לפיהן, אכן היו שם

פגיעות חמורות בחינוך הדתי.

למלחמה בצאתה תורכיה עם הזדהות

העות'מני השלום. העם את ואוהב המלחמה את השונא העם הוא העות'מני העם מאיים סביבו, כאלו כל על מביט הפקוחות ובעיניו במגורתו הרובץ האריה לאותו דומה

האריה את המחרידים מקרים ישנם העולמי, ואולם השלום את עליהם, לאמר: שמרובמצב את ומעירים היער אל אותו ומסיעים מרבצו וככה, עומדת שאגתו, כזה,

כעת. האדירה עות'מניה

על הביט אימה המזרות במקומו, ובעניו סבלנותו, ורבץ כח בכל הזדין העות'מני העם השואף הוא. ואולם, העם ארצותיו שלום את להפריע איש יהין שלא הסביבה כל

להתנפל הזה, ויאמר העם של ובמנוחתו בשלותו להתאפק יכול תמיד, לא קרבות על המושלת האלקים יד את לרגע שכח הוא כנראה ולהחריבו. אבל פתאום עליו

הערבי. הפתגם שאומר הכל, כמו

המפעמים הרחמים רגשי למרות חרבו את לשלוף העות'מני העם את הכריח אשר וזהו את להעניש אתו כחו כי העולם לכל להראות לשלום, בכדי אהבתו בקרבו, ולמרות

.1מולדתו וכבוד שלום על ולהגן ומנוחתו שלותו את להפריע המעיזים אלה

נכבדים! אדוניםוחובתנו השלום מלחמת שהיא למלחמה יוצאים צבאותינו היא האנושית והצדק,

כזאת בעת ונפש, ולהראות בלב זו צדק במלחמת כוחותנו, להשתתף בכל לה לעמוד חסדה את לנו הושיטה מקרה ובכל הזדמנות בכל אשר החסד לממשלת מסירותנו את

.2ארצותיה בחופי אותנו והושיבה סוער מים אותנו הטוב, הצילה

תרע"ה בחשון חרות, י"ט

מלחמת העולם הראשונה פרצה בה' באב תרע"ד, לאחר שגרמניה הכריזה מלחמה על מעצמות ההסכמה - 1רוסיה, צרפת ובריטניה. בי' בחשון תרע"ה הצטרפה תורכיה למלחמה כבת בריתה של גרמניה,

הרב עוזיאל נשא נאום זה ביפו, בהפגנת פטריוטית למען ניצחון תורכיה במלחמה. הערבים והיהודים קיימו ביפו 2 הפגנות הזדהות נפרדות. בהפגנה היהודית השתתפו גם תלמידי הגימנסיה העברית ותלמידים מהתלמוד תורה של

הספרדים, הם נשאו דגלים עות'מנים בתהלוכה שיצאה מתל-אביב.

השנייה המכבייה לבאי והערכה עידוד דברי

הקודש בארץ המכביה

חיק אל הגולה פזורי כנוס של זה נפלא בארץ, לחזיון אנו, היושבים הננו ראיה עדיעולם. ועד ומעולם מאז מולדתנו הקדושה ארצנו הורתם, זו

בארצנו, מפריחים ונקלטים שנאחזים עולים המון יום יום בראותנו משמחה רחב לבנוונפשנו את ובונים שממותיה את של הנפשית כמיהתם למראה תעגם חורבותיה.

קצוצי הם זו, אבל מולדתם ארץ אל ולבם עיניהם מישראל, הנושאים ורבבות אלפים בצורה, בדמות כחומה שעומדים הברזל דלתות לשבור אונים וחדלי אליה לעוף כנפיים

לעלות יהינו . וכי1נפשם הקודש, משאת ארץ אל להכנס בעדם - ועוצרים העלייה חוקי ופושעים. אין חוטאים כאנשים בכלא להם, ויושבו העורבת זו ברשת הארץ, ילכדו אל נרדף שהוא תבל קצווי בכל ומפורר מפוזר עם של מזו נוראה יותר טרגדיה בעולם לך גם לגר, והנה נחשב הוא גלותו, שבהן בארצות וזכיותיו בפרנסתו צוואר, מקופח על

לאומי ובית קליטה מקום לו ליצור בידו גר, ומעכבים כעל עליו מביטים הוא בארצו לישוב והמועילה הפוריה הנאמנה ובעבודתו אבותיו, במרצו, ברכושו נחלת בארץ אלה, אבל מעצור חזיונות על נפשנו עוגמת היא אוכלוסיה. מרובה כל לטובת הארץ

ה' ורוח אלה מלאכותיים מעצורים כל על ויתגבר יתחזק ישראל עם היא, כי נחמתנו אותו ומושיבה גלותו מארצות אותו ויד-ה' הגדולה, המוציאה בקרנו מפעמת אשר

ברזל בריחי ותשבר דרכנו מעל המעצורים הדורים, תסיר תיישר היא קודשנו בארצותבארצו. והתישבותו לשיבתו ישראל עם לפני הדרך את החוסמים

של בניהם ובני החיים גבורי ובנותינו בנינו של עלייתם הוא אלה נחמה מחזיונות אחד אומנם זו מולדתם. אין ארץ אל חוגג והמכבים, בהמון האומה, החשמונאים גיבורי ה' שבירושלים. אבל מקדשי אל חוגג בהמון ישראל שעלו צורה באותה לרגל עליה עליה רק לא לארץ-הקודש, היא ומגמתה פניה נושאת כשהיא מהגולה העליה עצם

ומנהגי הנכר אלוקי מעליה כבירה, שפושטת נפשית עליה היא , אבל2מכבית קבוצית האצורה ישראל עם וקדושת הארץ בקדושת צורותיהם, ומתלבשת בכל הנכר השפעת

.3באוירה וספוגה באדמתה

ממשלת המנדט חוקקה חוקי עלייה כאלו, שמנעו מיהודי התפוצות לעלות באופן חופשי למולדתם. 1 את רעיון המכבייה הגה יוסף יקותיאלי, יליד שכונת "נוה צדק" שביפו וממנהיגי מכבי בארץ, ביצועו אושר 2

בקונגרס המכבי העולמי, שהתכנס בשנת תרפ"ט בצ'כסלובקיה. הכוונה היתה לכנס ספורטאים יהודים מכל רחבי שנה למרד בר-כוכבא, ולקיים מעין אולימפיאדה יהודית. את השם "מכבייה", נתן המשורר1800העולם במלאת

קדיש יהודה סילמן. מדינות, רבים29 ספורטאים מ-390 המכבייה הראשונה נפתחה בכ' באדר א' תרצ"ב בתל-אביב, השתתפו בה 3

מהם נשארו בארץ כעולים בלתי לגאליים. על דרישת הרבנים הראשיים של תל-אביב יפו, הרב עוזיאל והרב

ממארגני המכבייה, שהשבת תשמר במשחקי המכבייה, ושכל באיה יאכלו במסעדות כשרות שלמה אהרונסון,שבעיר, ראה: מכמני עוזיאל ח"ה עמ' רכג, רכח.

1הגולה מפזורי ובנותינו, העולים בנינו של עליתם בברכה מקדם הנני זו בהשקפה

הארץ את גאל החיל, אשר ואיש הרוח המכבי, איש מתתיהו של ושמו דגלו תחתהמסוכנת. מהטמיעה בכחו העם את והציל הנפשית בגבורתו

בה, בשבתכם תהיו ישראל, וברוכים ארצה יקרים, בבואכם ובנות תהיו, בנים ברוכים הקודש, שבה ארץ אל עולים, אלא אתם מולדת ארץ אל לא אחים, כי נא אבל, זכרו

ישראל לב אל נישאים וצעד שעל דור, וכל מדור האומה של הקודש זכרונות אצוריםדור. מדור וחכמיו ישראל נביאי של הקודש דברי

הוא" קדש אדמת עליו עומד אתה אשר המקום בלבבכם: "כי ואמרו זאת נא זכרוג', ה'(. )שמות

המיוחדת בקדושה הקדוש השבת יום וביחוד, את העם וקודשי ישראל שם את קדשו שתמצאו לקוות רוצים הננו זו הלשונות, ובעליתכם ובכל העמים בכל דוגמתו לו, שאין

השבתות בימי והרועשים הפומביים הספורט משחקי את למנוע הדרך את יחד כולכם זאת ומקווים דורשים העם ואחדות הארץ הקדושה. גאולת בארצנו קודש ומועדימכם..

שתשאיר עליה זו השנית עליתכם והיתה תעשו כה אם לברכה שמה היסטורית, וקדושה, אהבה תורה לכם יקרים, שאבו לשלום, אחים הארץ. עלו בקרב ולתהלה

מארץ-ישראל. וגבורה וחיבה.2עמו ה' שיבת בשוב תחזינה וענינו

.27תרצ"ה, עמ' המכביה, תל-אביב )עורך(, ספר עובדיהו מרדכי

בתל-אביב. ב' תרצ"ה באדר בכ"ח השנייה, שהתקיים המכבייה פתיחת בטקס נאום

מדינות,28 ספורטאים מ-1350 המכבייה השנייה נפתחה בכ"ח באדר ב' תרצ"ה בתל-אביב. השתתפו בה כ- 1 רבים מהם הגיעו כעולים במסווה של ספורטאים, הם תכננו מלכתחילה לא לחזור לארצם בשל החשש מהתוצאות

של עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בג' בשבט תרצ"ג.נאום ברכה של הרב עוזיאל בכינוס המכבי העולמי בארץ-ישראל, נדפס במכמני עוזיאל ח"א עמ' תפא-תפג. 2

ברכה לוועידה הארצית של קרן היסוד

תרפ"ט כסלו כ"ו אביב תל ב"ה

1היסוד קרן של הארצית הועידה נשיאות לכבוד

ירושלים

א.נ.

קרן של הארצית בועידה היום להשתתף לצערי יכלתי לא בי תלויות בלתי מסבות בפעולותיה הזאת הועידה להצלחת העמוקה ברכתי לכם לשלוח מתכבד היסוד, והנני

לאמר:

היסוד קרן עבודת אל ישראל עם כל את לקשר ופוריה צולחת תהיה ה' ועבודתכם יתן ולתורת הקדש בארץ ישראל עם של אבות, וכינוסו ארץ לבנין היסודי המכשיר שהואקדשו.

ואמצו חזקו

הכבוד רגשי בכל

אביב ותל יפו למחוז הראשי הרב

עזיאל חי מאיר ציון בן

2005 /39שבדרון-אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

הקרן הלאומית לבניין ארץ-ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית, נוסדה עלקרן היסוד: 1 פי החלטת הועידה הציונית, שהתכנסה בכ"א בתמוז תר"ף בלונדון. היא סייעה במימון העלייה, קליטה, התיישבות

ובטחון, ובהקמת מוסדות רבים ברחבי הארץ.

יזרעאל בעמק למושבות תורה ספרי מסירת על ברכה

תרפ"ט אייר י"א אביב תל ב"ה

לכבוד

ישראל בארץ היסוד קרן של הארצי הועד

ירושלים

א.נ.

מאת ידכם על שנשלחו ספרי-תורה מסירת לחגיגת אתכם מברכים הננו לב מעומק ,3ישראל , עבודת2יהושע כפר )פולניה( להמושבות בגרודנה שרשבסקי 1ביח"ר פועלי

היסוד. קרן בעזרת שהתישבו 4יגור נשר ולמשק

החשובה פעולתם הנז' על ביח"ר פועלי היקרים לאחינו ברכה שולחים הננו זה עם ה' בנועם ולחזות בה הקדושה, ולהתישב ארצנו אל לעלות שיזכו להם הזו. ומאחלים

אבות. נחלת בארץ קודשו ושכינת עמו ה' שבות בשוב

כבוד ברגשי

אביב ותל יפו למחוז הראשית הרבנות

עזיאל חי מאיר ציון בן אהרונסון שלמה

2005/39שבדרון- אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

בית חרושת.ביח"ר - 1 מושב בעמק יזרעאל ע"ש יהושע חנקין )תרמ"ד-תש"ו(, גואל אדמות העמק, נוסד בשנת תרפ"ז.כפר יהושע: 2 נקודות היישוב "עבודת ישראל" של חסידי קוזניץ ו"נחלת יעקב" של חסידי יבלונה, עלו על הקרקע בשנת3

ק"מ דרומית לקרית אתא(. קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל סייעו למתיישבים להתגבר על קשיים6תרפ"ה ) שונים. בשנת תרפ"ו החליטה הקרן הקיימת לישראל, לאחד אותן לנקודת יישוב אחת שנקראה מאז כפר חסידים.

אל החסידים הצטרפו מספר חברים מהפועל המזרחי. ק"מ דרומית מזרחית לחיפה, נוסד בשנת תרפ"ג.10קיבוץ למרגלות הר הכרמל יגור: ? 4

גליקסברג יעקב שמעון הרב של השבעים ליובל ברכה

תש"ב ו' אדר ירושלים ב"ה

לכבוד

1ש.י. גליקסברג הרב של השבעים יובל ועדת

11 רח' פרופ' שפירא

אביב תל

א. מ. נ.

ש.י. 2כמוהר"ר הכופר אשכול הנעלה הגאון הרב וחברי ידידי את מאד מאד אני מוקיר יותר ועוד והלכה דרוש וענפה הרבה תנובתו וספרי דבשו מצוף באשר 3יצ"ו גליקסברג הגדולה ואהבתו נפשו חוכמתו, זכות רוח על המעידות הנעימות משיחותיו התבשמתיוקדשיו. וקניניו לישראל והמסורה

כולו שהוא השבעים יובלו חגיגת זאת, של מצוה במסבת להשתתף רציתי לבי בכלוברכה. אורה מלא

מסדרי יקירי לכם ברכתי את שולח זאת, הנני לעשות באפשרותי אין באשר אולם מעליא ובריאות טובה בשיבה ינוב ומכובדי, עוד ידידי היובל זאת, ולחתן מצוה מסבתומאירים. הנחמדים חבוריו את לאור ולהוציא והחכמה התורה דלתות על לשקוד

ונאמנות רבות ונאמנות רבות בברכות והנני

וחבה ידידות וברגשי

עזיאל חי מאיר ציון בן

ARC, 4º1567/25הארכיונים, הלאומי, מחלקת הספרים בית

טריפולי רבני כתבי של לאור להוצאה ברכה

)תר"ל-תשי"א(, ממייסדי תנועת המזרחי בכ"ה באדר א' תרס"ב בוילנא שבליטא.הרב שמעון יעקב גליקסברג: 1 בשנת תרצ"ז עלה לארץ. ראב"ד ברבנות הראשית בתל-אביב, רבה של שכונת נורדיה שבעיר.

כבוד מורנו הרב רבי.כמוהר"ר - 2. ישמרהו צורו ויחיהויצ"ו - 3

תש"ה מנ"א כ"ה ירושלים ב"ה

לבו אותו נדב אשר יצ"ו רקח ויטוריו די גבריאל מר רבה גברא להאי טיבותא מחזקינא אשר 1יע"א טריפולי קדוש קהל וגאוני רבני של קדומים יד כתבי תעלומת לאור להוציא

הזמנים. במשך לאבדון וצפויים כה עד וטמונים גנוזים היו

בהלכה בהם צפון טוב רב לדעת, כי לדוגמא, ונוכחתי בעלים עיני ראתה יקר כל והן זאת רבתי בקהלה בקודש ששרתו והפרנסים הגאונים הם שם אנשי ואגדה, ותולדות

בחבוריהם הדין כסא על ישבו אשר וגאוניה ברבניה תמיד שהצטיינה וההוראה, והיו דור דור בקהילותיהם שתקנו הטובות ובתקנותיהם ודרוש בהלכה היקרים

עולם. לדורות למאורות

כל לאור להוציא יצליח ה' בידו חפץ כי ומברכו זאת בפעולתו ידיו את מחזק והנניהנ"ל טריפולי 2שבעי"ת ארץ גאוני של וספריהם כתביהם

בשכלולם אלה ספרים לאור להוציא יתמכו אברהם אלקי עם נדיבי שכל חזקה ותקותיוהדרם.

לגבולם בנים בשיבת תחזינה ועיניהם סלה טוב בכל יתברכו והמעשים העושים וכלאריאל. ובנין

עזיאל חי מאיר ציון בן

ישראל לארץ ראשי רב לציון ראשון

1945 טריפוליטניה, טריפולי וחכמי רבני יד כתבי של גבריאל, רשימה רקח

יגן עליה אלוקים.יע"א - 1שבעיר תהילה.שבעי"ת - 2

מומלץ

לחגיגת החביבה להזמנתכם בנוכחותי להענות לצערי אוכל לא בבית מחלה מסיבתוהנני י"ט ביום אביב בתל שתתקיים 1היובל עצרת ברכתי את לכם שולח דנא,

הלבביות:

באוכלוסי והתישבותה הארץ גאולת ].........[ בדרך מיסדי וארצו לה' עמו יהיו ברוכים דמים בקרבנות אדמתה את עבדו בארץ התאחזו ה' אשר גאולי יהיו ישראל, וברוכים

תבונה. ורוב אפים זיעת

שבעתיים היא רבה הזה. ועוד היום עד ונאמנות במסירות שנעשתה העבודה היא יקרה התורה בדרך ולישבה משממותיה והפרחתה מחורבותיה הארץ לבנין שלפנינו העבודהוהמצוה.

ה' נועם והתישבות, ויהי ההתרמה ועבודת ההנהלה בהגה העומדים אתם ואמצו חזקו כס של נצחית בהתכוננו עינינו תחזינה פועלכם, ומהרה את להצליח עליכם וברכתוכמו ומקדש דוד בית מלכות ובירתנו. ותפארתנו קודשנו עיר בירושלים רמים ה' מאומצת לעבודה ונפש בלב עצמם הקדישו לישראל" אשר הקימת ה"קרן ומקיימי כל על והתגברו זאת לקרן ובתפוצות שבארץ ישראל כל את להתרים וכבירה

לעולמים. ישראל ]..........[ ממלכת והמכשולים המעצוריםתשי"א, עמ' ג ההד, טבת

הקרן המרכזית של ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות בארץ-ישראל והכשרתןהקרן הקיימת לישראל: 1 להתיישבות. נוסדה ביוזמת פרופ' צבי הרמן שפירא, בי"ט בטבת תרס"ב בקונגרס הציוני החמישי, שהתכנס בבאזל

שבשוויץ.

תל-אביב לייסוד שנה עשרים לכבוד תפילה

ישראל בעם בחרת אשר ישראל ה' אלקיהעמים, בכל אמתך את להודיע

עלינו, שלומך סוכת פרשת אשרמכליון אותנו שמרתהתורה. באור ידינו על העולם כל את והארת

ד' אלוקיםקולנו את שמעת אשר

מפה. לגרשנו שאמרו אויבינו עצת והפרתאלינו פניך את האר

קדשך שכינת את והשבויאמרו: העמים כל ויקומובדרכיו. ה' ונלך להר ונעלה נקום

ה' מירושלים. ודבר תורה תצא מציון כינפלאותיך ד' את הראנו

.1קדשך להר במהרה והביאנו

תרפ"ט, עמ' ד ההד, אייר

שנה עשרים בתל-אביב, לכבוד תרפ"ט בניסן בכ"ב בחגיגה, שהתקיימה עוזיאל הרב נשא זו תפילה 1 בחול נוסדה זו. תל-אביב תפילה לשמיעת רגליו על הקהל כל קצרה, קם ברכה העיר. לאחר לייסודליפו. צפונית החולות בית", על "אחוזת תרס"ט, כשכונת פסח המועד

היסוד וקרן לישראל הקיימת הקרן למען נאומים

4.11.1930

יצ"ו מ' הילפמן ד"ר ידידי לכבוד

להודיע: מתכבד הנני ומברקו למכתבו בתשובה

לעמוד לי יהיה אפשר אי וכמובן 1קימת הקרן בקשת פי על תקוה בפתח נאמתי אמשימים. שבוע במשך עצמה הבימה אותה על שוב

זה. אבל בדרכי אותי ילוה מישהוא אם חמישי ביום לנסוע אסכים . אנילחיפה בנוגע גם אם המטרה תושג לא הקימת, ולדעתי הקרן מטעם בחיפה יעשה זה שדבר ודאיאחריה. תבוא היסוד קרן

שאתם המקומות באותם נואמים תעמיד שלא קימת הקרן עם שתסדרו רצוי שעת את יודיעני ד' הבא ביום כי אבקש אופן אליהם, בכל מתכוננים או התכוננתם

לסדרה. בהסכמתכם תעמדו אתם אם זאת נסיעתי את אסדר ואז האסיפה

רב בכבוד והנני

עזיאל חי מאיר ציון בן

2005/39שבדרון-אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

בתל-אביב והחסד התורה מוסדות לקיום עזרה בקשת

הקרן המרכזית של ההסתדרות הציונית לגאולת אדמת ארץ-ישראל והכשרתןהקרן הקיימת לישראל: 1להתיישבות, נוסדה בי"ט בטבת תרס"ב בקונגרס הציוני החמישי, שהתכנס בבאזל שבשוויץ.

תרצ"ו סיון י"ט אביב תל ב"ה

1לנדה ד"ר הכולל הרב לכבוד

יוהנסבורג

א.מ.

אתמול ששלחנו 2התלגרמה לאשר הנני "מסבת לכב' המאורעות כדלקמן: בקהלתנו. החישו והחסד התורה למוסדות הקיום מקורות לגמרי נפסקו הממושכים

עצומים". הריסותיהם, סכומים להקמת תכופה עזרה

המתחוללות והממושכות המכאיבות שנתהוה: המהומות המצב לכם להסביר הננו מקור שהיה רבות שנים של בכלל. עמל ישבנו בכל לרעה פגעו כחודשיים זה בארצנו

עדיין יודעים אנו ואין ונשדדו נהרסו רבים איומה. בתים באכזריות נגרע לישבנו ישע שפורעים להעשות, לפי עלול ושעוד עתה עד שנעשה וההרס ההיזק גודל את להעריך.3השב להם אומר ואין נטויה ידם עוד אכזרים

לעזרה לקרא הלאומיים מוסדותנו את הכריחה ישבנו על בחתף שבאה זו איומה צרה הנפגעים וכל והיתומים האלמנות את ולעזור הנהרסות לבנות כדי הגולה כל את

בכל תומכים שאנו הדבר פרנסתם. מובן ומקור קיומם את להמשיך זה, כדי ממצב חובה ישראל. אבל ארץ של לישובה ישראל עם כל את קוראת שהיא זו לקריאה לבנו

אביב תל שבעירנו והחסד התורה מוסדות והחזקת הקמת והיא עלינו רובצת מיוחדתויפו.

אור וישיבת תורה שערי כגון וקדומים דתיים חנוכיים מוסדות נסגרו אלה פרעות בעקב ממקום נודדים הם יפו, ועתה בשכונות בבניניהם יושבים היו יתומים, אשר ובית 4זורח

מהתומכים גדול חלק כי לגמרי נפסק קיומם מקור למודם, אבל את להמשיך למקום הפרעות, ולכן נגועי ובין מיפו הנמלטים בין בעצמו נמצא בקהלתנו אלה במוסדות חלילה, ובכלל כליל יהרסו במועדה הדרושה העזרה להם תנתן לא אם אלה מוסדות

בהפסק חורבן סכנת בפני עומדים הם אביב, שגם בתל הקיימים התורה מוסדות גם זה מדינתו בקרב לעשות 5מעכ"ת אל פונים הננו זו חובה הכרת קיומם. מתוך מקורי מהם

אשר מסוימת פעמית חד אלה, בתרומה וחסד תורה מוסדות להקמת מיוחדת מגביתקיומם. את ולהמשיך מכונם על להקימם האפשרות לנו לתת תוכל

יעזרו מצוה ושומרי תורה חובבי שכל בטוחים ואנו עצומים סכומים אמנם דורש זה דבר כולנו סלה, ונזכה טוב בכל יתברכו והמעשים העושים זאת. וכל צרה בשעת בידינו

קודשנו. בארצות ישראל תורת קרן והקמת ישראל ארץ בבנין לראות

)תרכ"ו-תש"ב(, משנת תרע"ב רבה הראשי של דרום אפריקה. נשיא החברההרב פרופסור יהודה ליב לנדא: 1ההיסטורית היהודית ונשיא הכבוד של הפדרציה הציונית וועד החינוך בדרום אפריקה.

- מברק.טלגרמה 2 יהודים, אלפי יהודים ברחו מהעיר16 הכוונה למהומות שפרצו בכ"ז בניסן תרצ"ו ביפו, בהן הרגו הערבים 3

בחוסר כל, משם הן התפשטו לכל רחבי הארץ. במהומות אלו הרגו הערבים ופצעו יהודים רבים, פגעו בתחבורההיהודית, הציתו שדות תבואה והזיקו לרכוש רב. המאורעות )"המרד הערבי"( נמשכו בהפוגות עד שנת תרצ"ט.

תלמוד תורה "שערי תורה" נוסד בשנת תרמ"ו, וישיבת "אור זורח" נוסדה בשנת תרע"ה. 4מעלת כבוד תורתו.מעכ"ת - 5

הראוי הכבוד בכל

אביב ותל יפו למחוז הראשית הרבנות

עזיאל חי מאיר ציון בן עמיאל אביגדור משה

הכתובת: לפי התרומות לשלוח נא

אביב, ותל יפו למחוז הראשית הרבנותאביב תל

ARC, 4º798/58הארכיונים, הלאומי, מחלקת הספרים בית

בתורה לפסוק מסולף פירוש על מחאה

תש"ז ה' ניסן ירושלים ב"ה

לכבוד

יצ"ו 1צרבינסקי ישראל מוה"ר הנכבד הרב

)תרל"ט-תשכ"ד(, בשנת תרס"א עלה לארץ. חבר באגודות שונות שפעלוהרב ישראל צ'רביניסקי )צורבא( : 1 לפיתוח היישוב בארץ. פעל להקמת שכונת בית וגן בירושלים, וביפו )כיום היא העיר בת-ים(.

וברכה שלום

הרב של דבריו קראתי לקריאתו השבוע' תיכף לידי הגיע דנא אדר יו'ד מיום מכתבו אסורים ושבאמת כן לא אשר דבריו, דברים ולצערי לתמהוני וראיתי מ. גרנוולד ד"ר

הקדש מן יוצא שהוא הכנסת בית בגליונות לכותבם, וביחוד לומר צריך ואין לאומרםקדש. כולו לראות וצריך

הכתוב: "ומלכי בפירוש כתב1הבחירה" בית ובנין "היבוסי במאמרו גרנוולד הרב והנה עברי תרגום הוא צדק - מלכיי"ד, י"ח( )בראשיתעליון" לאל כהן שלם... והוא מלך צדק למלכם. ואני קראו שהמצרים כמו למלכיו מכנה היה החיתי כינו", שכך " שרו של

נמנע שלא ובנביאים בתורה מצאנו כלל, שהרי יסוד להם אין אלה אומר, דברים היה צדק מלכי פרעה. ואם אבימלך כמו ובשפתם בלשונם מלכים שם מלהזכיר הכתוב שם היה זה צדק מלכי באמת אבל בשמו הכתוב מזכירה כינו" היה "שרו בחיתית נקרא א', )ישעיהובה" ילין הכתוב: "צדק צדק, כמאמר ומעולם מאז שנקראת ירושלים מלך

י',א'(. יהושעירושלם" ) מלך אדוני-צדק כשמע שנאמר: "ויהי וכמוכ"א(.

שזה צדק" מה "מלכי שם את חתיים ציורים בין וראה מצא הנ"ל הד"ר הרב והנה גפן בימינו זה מלך נושא הציור שבאותו לפי התורה, אבל בספר הכתוב את מצדיק

האליל תיבת של תיאור שזהו כתב אחת, לכן שבולת ומשמאלו שריגים שלשה שלל טעותו נמשכה הפוריות. מזה לאליל כהן היה צדק שמלכי הפוריות. מכאן של החיתי העתקה זה, הי במקרא הנאמר עליון אל הקדש, כי את ולחלל המקרא את לזייף

חלילה. חתי אליל שם "אליאנו" שהוא משם משובשת

זה. במכתבו דנא פתגם על שמים, שהעירני לשם הנאמנה בקנאתו דמר כוחו ישר כמו פריון סימני והשבולת, אינם הגפן שחר. כי להם שאין הבל דברי הם אלה דברים שדרשו חז"ל דברי הם בה. והם מכהן היה צדק שמלכי כהונה סימני אלא חושב שהוא

בראשית )רש"י שם בניו שיקריבו הנסכים ועל הסולת על לו ויין, רמז לחם הוציא במאמרי"ח(, וזהוי"ד, הגפן שריגי שלשת של הלב ואל הדעת אל והמתקבל הנכון פירושו

עם קרבות שהן המנחות של וסולת ליין סמל בידו. הם צדק מלכי ושבלת. שנשא היה צדק מלכי עליון. שכן לה' אל צדק מלכי מקריב היה עצמן. וכן בפני או הקורבנות

וארץ" שמים קונה עליון אל כמאמרו: "וברוך וארץ השמים אלקי עליון, הוא לאל כהן שנאמר: "והוא משם להוציא הקב"ה חז"ל: בקש של הנאמנה , וכקבלתםשם,כ'( )שםי"ח(עליון" לאל כהן אברהם? שנאמר: לברכת אברהם ברכת שהקדים , כיון)שם,

אמר)שם, י"ט(,עליון" לאל אברהם ברוך ויאמר "ויברכהו מקדימין אברהם: וכי לו .(לב: נדרים) לאברהם נתנה קונו? מיד לברכת עבד ברכת

עליון ישראל: "ואל ה' אלקי על המקרא בלשון נאמר עליון אל שם מצאנו ובאמת לווי שם כל בלא עליון אלנ"ז, ג'(. )שם עליון לאלקים "אקראע"ח, ל"ה(, )תהליםגאלם"

"אזמרהכ"ד, ט"ז(, )במדברעליון" דעת כמו: "וידע (, ועצתט', ג' תהליםעליון" ) שמך "מפיק"ז, י"א(, )שםנאצו" עליון מוכיח עצמו והכתובג', ל"ח(. )איכהתצא" לא עליון

מכל" מעשר לו מהכתוב: "ויתן אברהם אלקי , שהוא עליון לאל כהן היה צדק שמלכי אליל או חתי אליל של לכהן מעשר אברהם נותן היה שלא ובודאיי"ד, כ'(, )בראשית

כבודו. כתב שכן הפריון, כמו

רבותינו וקבלת הכתובים של לפשוטן ולהתכחש הדברים לסלף לנו למה זה כל ואחרי כנפיו את פורש היה אחד, אלא בסלוף הסתפק לא זה מאמר מחבר הנאמנה. והנה

שהוא אליו. ומה מכווין בלעם כתב, גם רבים. ובהערותיו מקראות על גם השחורות

. הירחון יצא לאור ע"י בית הכנסת הגדול13-14 המאמר התפרסם בירחון בית הכנסת, ו )ערה"ש תש"ז(, עמ' 1בתל-אביב. ברכתו של הרב עוזיאל לרגל חצי יובל לבית-כנסת זה, נדפסה במכמני עוזיאל, ח"ד עמ' תנט-תס.

עליון" דעת וידע אל אמרי שמע "נאםכ"ג, י"ט(, )במדברויכזב" אל איש "לא באל מדברכ"ד, ט"ז(. )שם

כוכב , ו"דרךכ"ג, כ"ד( )שםישתה" חללים הכתובים: "דם על רשתו את פורש הוא ועוד יודע רהב בי בר כל וטפשות, כי כפירה דברי הם אלה ודבריםכ"ד, י"ז(. )שםמיעקב"

ה' ידבר אשר הכתוב: "כל כמאמר לבלעם התגלה ה' אשר לשם מכוונים אלה ששמות ישתה" חללים "ודםכ"ג, ד'(. )שםבלעם" אל אלקים , "ויקרכ"ג, כ"ו( )שםאעשה" אותו ועל צבאי בנצחון הארץ כבוש על מליצי לשון ישראל, שהוא על נאמרכ"ג, כ"ד(, )שם

ומתרגם השלל מי והמלקות. " עממיא ונכסי דקטיל עד בארעיה ישרי אונקלוס: לפי , לאק"י, ז'( )תהליםישתה" בדרך המקראות: "מנחל עם קשר שום לו יורת". ואין

חוזרים אלו ביטויים הנ"ל הד"ר שכתב ומה.שמעוני שבילקוט מדרשו לפי ולא פשוטוו"דרך ולא טעם לא בהם שאין דברים גבוב אלא זה וכו' אין בתהלים כוכב ריח.

הואכ"ד, י"ז(, )שםמואב" פאתי מיעקב...ומחץ דוד בית ומשיח דוד המלך על מכוון הימים. שבאחרית הנבואה שבחזון

כתבתי. זה את ורק בו להיטפל פנוי זמני ואין נכון בלתי הוא ברובו זה מאמר בכלל החדושים מאוהבי רבים בו יכשלו טעותו. לבל את לברר לעצמי חובה שמצאתי מפניידם. על מתחלל שמים שם ואכזבים, ונמצא זרים ממקורות שואבים שהם

השומע שכל הדברים בכלל היא לחול קודש הפיכת של זה סילוף אם לשאלתו ועתה לקרוע חייב השם ברכת השומע ז"ל: כל הרמב"ם שפסק לקרוע, וכמו חייב אותם

שם דהפיכת מעכ"ת וסברפ"ב, ה"י(. עכו"ם )הלכות לקרוע חייב הכנויין ברכת על ואפילו בכלל זה שאין לי השם. נראה את כמברך אליל, הוא עליון" לשם כגון: "אל קדש

ולוט, בגבעת באברהם שנאמרו שמות בגמרא, על נחלקו שהרי השם את מברךוע"ע(.:ל"ה )שבועות חולין שהם שמות בהם שיש אומרים ובמיכה. יש בנימין, בנבות

על להעלות חול. וחלילה קודש עושה נמצאת כן את אומר אםפ"ד, ה"ג( סוכה )ירושלמי אמורים הללו הדברים אין השם. אולם את מברך יהא חול שהם דאמר הדעת, שמאן

ופסק התלמוד חתימת אחרי עצמם, אבל הכתובים הבנת לפי מסופקים בשמות אלא בהוראה הקדש משמות שם ולפרש מדבריהם לשנות רשאי מישראל אדם ההלכה, אין

את מברך בכלל זה אין אמנם חול. ואם שם במובן אפילו אחרים, או אלילים שם שלאבל שראוי את מחלל בכלל השם, טעותו לגלות ומחויב ונזיפה לגערה הקדש, מהוגנים. שאינם תלמידים בדבריו יכשלו שלא ברבים, כדי

עצמו, מקום באותו לפרסם צריך כל חושבני, שראשית הפרסום מקום על שאלתו על המאמר את וקראו שנכשלו שאלו , כידי1בתל-אביב הגדול הכנסת בית בגליונות היינו

ממכשול זה מקודש ירחון כבוד את גם נציל בצידה. ובזה התשובה את הראשון, יקראו שכל לב לשים למערכת גדולה אזהרה תהיה דעת.וזאת מבלי בו שנכשל ועון חטא

הכנסת בית לקדושת ונאמנים קדושים כולם זה, שיהיו בירחונם שיבואו המאמריםתורה. של ולאמיתה

זה. בירחון לפרסמם גמורה רשות ובנתינת אלי למכתבו בתשובה כתבתי אלה דברים

ישראל לגאולת ובצפיה בברכה והנני

עזיאל חי מאיר ציון בן

ישראל לארץ הראשי הרב לציון הראשון

.12-14 מכתב זה ברובו נדפס שם, בגליון י )תמוז תש"ז(, עמ' 1

ARC, 4º 797/8-23הלאומי, הספרים בית

הפוסקים" "אוצר למפעל הערכה הבעת

תש"ח באייר ט"ז ירושלים ב"ה

הפוסקים" "אוצר הנהלת לכבוד

ארצות ושאר רוסיה פליטי הרבנים התאחדות העזרה ועד יד על

ירושלים בעיה"ק

וברכה שלום

ר.מ.נ.

להשיב: רב, הנני בעונג שקראתהו דנא י"ב מיום למכתבכם בתשובה

לדוגמא אלי שלחתם אשר זה בגליון לעיין באפשרותי אין אחד יום של הקצר בזמןומזהירים. מאירים הלכה חדושי וגדוש מלא שהוא

נאה הרבה, שהוא ושמחתי וראיתי הראשון הגליון על עברתי רצונכם לעשות אולם לכל עיניים מורה מפתח להיות לתעודתו והולם בתוכנו ומדויק ועשיר בצורתו ויאה

שהשעה חדשות בפנים יום יום מצויות שהן אלה בשאלות בהוראה, ודיון העוסקיםאותן. יוצרת

חושבני זמן, ובכלל דורש זה דבר הלכות, אבל זו באי ושם פה להעיר מקום יש אמנםעוד. ויחכם לחכם תן בבחינת שהוא מפתח בספר בזה צורך שאין

מלאה. להצלחה לבביים ואחולים בברכה והנני

ויקר כבוד וברגשי

ישראל לארץ הראשי הרב לציון ראשון

עוזיאל חי מאיר ציון בן

2005/39שבדרון-אוטוגרפים, הלאומי, אוסף הספרים בית

לקראים לארץ כניסה היתר מתן בדבר

(1949 ביוני15) תש"ט סיון י"ח ב"ה

באימה לקיימו אותנו מחייב זה בנדון 2סוזין שלמה הראש"ל הגאון מרן של 1פס"ד בית דברי לבטל יכול בית-דין היא, אין פסוקה הלכה לבטלו, כי רשאים אנו ואין וייראה

חדש, אינו זה פסק-דין באמת ומניין. אבל בחכמה ממנו גדול אחר, אלא-אם-כן דין סי' ד', סע' ל"ז(. אה"ע )שו"עממזרים" ספק הם וכתב: "הקראים ז"ל רמ"א קבעו שהרי

את להתיר רצה בארץ-ישראל גדול אחד שחכם שמעתי כתב: "ואני בתשובותיו ורש"ל ולאסי' ד'(. יעקב קידושין, ישועות שלמה של )יםלעולמו" והלך שנה לו ונתקצרה הקראים

רבני של דינם בבית מתאחים" נאמרה אינם "הקראים של זאת מליצה שגם אלא עודהחדש(. הגדולים ח"ג, ושם דוד )צמח ולמברג ופוזנא קרקא ארצות

המדינה, התחדשות עם לטובה המצב ישראל, ושינוי בכל נתקבלה זו שהלכה מכאןמישראל. אשה לו לישא להתגייר, כדי שרוצה יחיד איזה מפני זאת הלכה לשנות בה אין

מפני סמכו לא ובכל-זאת רבותינו מעיני נעלמו לא ופרח הכפתור דברי עליהם, וזה עליו תבוא וכתב: "והמחמיר סיים ופרח שהכפתור היתה שלא מוכיח ברכה",

של במקרה ? כתבנו דרכי לסתום שלא זאת, כדי זאת, בכל מהוראה נוחה דעתנו דבר כי ובגולה שבארץ רבנים באסיפת לדון שלמות, נשוב קהלות מצד כזאת בקשה

ה'. קהל לכלל נוגע הוא זה

לבוא אלא הממזר נאסר ממזר, שלא דין עם קשר אין ישראל ארצה לעלייתם באשר עלייתם לאסור לא מישראל, אבל ובנות בנים מעורבים בנשואים ה', היינו בקהל

פסק דין.פס"ד - 1 ) ? - תקצ"ו(, ראשון לציון משנת תקפ"ד.הרב שלמה משה סוזיו: 2

לכן נחלת לארץ הרבנות, שבמועצת הגאונים הרבנים עם התיעצות אחרי אבות. .1מקרא בני בתור לארץ כניסתם להרשות החלטנו

עוזיאל חי מאיר ציון בן

לישראל ראשי רב לציון ראשון

111תשמ"א, עמ' ההפקר, ירושלים מן באור זכיתי רפאל, לא יצחק

החדשה לשנה ומפקדיו צה"ל לחיילי ברכה

(1949 לאוגוסט16) תש"ט מנחם-אב כ"א

לכבוד

הראשית הצבאית, הלשכה הרבנות

חיבה ברוב וברכה שלום

שי"ת שנת הכפורים ויום השנה ראש בימי המשפט מלך לפני והמשפט הדין ימי בהגיעהנני שלום לישראל ההגנה צבא חיילי וחביבים יקרים אחים לכם שולח בחילנו,

לאמור: העמוקה ברכתי בראשם, את ואלופיהם וקציניהם

עמכם רבות גבורי ה' של לכבושה האמיצה במלחמתכם עשיתם ונצורות החיל, והרמת2הגדול בחלקה ארץ-ישראל ה' בחסד שקמה ישראל מדינת של כבודה ,

ה' עושה וימין ה' רוממה ימין של נהדר חזיון באותו ידכם על שהתגלו הרבות ונפלאותיו בספר דורים ולדור לנצח מזהיר דף בגבורתה שהיא זאת לפעולתכם חיל. הודות

וכל בארץ ישובנו כל וזכה זכיתם לכך ישראל, והודות ועם ארץ-ישראל ה' של מלחמות נשיאה מאד, הכתרת המכובדים ושריה 3ישראל מדינת של להקמתה בתפוצות ישראל ,5שבארץ ולמעמדיו לשדרותיו ישראל עם מבחירי ישראל כנסת ותקומת 4הנעלה

הרב עוזיאל שלח מכתב זה אל מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, יצחק רפאל. בעקבות פסק זה 1 הורה רפאל לעלות ארצה את הקראים יחד עם יהודי מצרים, בשל הסכנה בה הם היו נתונים עקב השתתפות

מצרים במלחמת השחרור. הקראים התיישבו ברמלה, אשדוד ואופקים וייסדו מספר מושבים. היא מלחמת השחרור, שפרצה למחרת החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, בליל י"ז בחשון 2

תש"ח. טקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל התקיים בה' באייר תש"ח, במוזיאון תל-אביב. ראש הממשלה הזמנית, 3

דוד בן-גוריון )תרמ"ז- תשל"ד(, קרא בו את מגילת העצמאות וחברי מועצת העם חתמו עליה. פרופסור חיים וויצמן )תרל"ה-תשי"ג(, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, הוא הושבע כנשיא בי"ח בשבט 4

תש"ט. הכנסת הראשונה התכנסה בט"ו בשבט תש"ט בירושלים. 5

מחריד... ואין ה' בתורתו: "ושכבתם לברכת זכינו והאיתנה האמיצה לעמדתכם והודות ישענו משגב בה' נאמנה תקוה מלאי ואנו)ויקרא, כ"ו, ו(. בארצכם" תעבר לא וחרב בארץ" שלום דקרא: "ונתתי רישיה גם הקרובים ובימים לעינינו תקוים כי משגבנו וצור

)שם(.

בימים לכם אומר ה' הנני למלחמת הנפלאה להתמסרותכם מרובה הוקרה מתוך אזורי הכן לעמוד בגבורה והתחזקו זה בכוחכם לטובה: לכו עלינו הבאים נוראים ושב מסביב אויבינו מכל ה' אלוקינו לנו יניח אשר עד הארץ שלום על לשמור אמונהמחריד. ואין ומדינתו בארצו ושאנן ושקט ישראל

כאמור: "ה' ישראל מלכות תרועת השתא בו מאחד שהוא התרועה שופר קול ובעלותיזכרוכ"ג,כ"א(, )במדברבו" מלך ותרועת עמו אלקיו נשמותיהם וברכה לטובה ויפקדו

תהיה1המלחמה. במערכות חללים נפלו אשר חיילינו של הטהורות צרורה נשמתם עז עיר בירושלים בית-דוד מלכות תרועת השופר קול בשמוע וירננו ויקיצו החיים בצרור

סלה. לנו

ושבתות ותורתו לה' אלקינו ישראל, שובו צבא וכל וקצינים אלופים החיל גבורי ואתם ה' מפי יעוד בכם ויקוים וישועה לטובה עלינו הבאים והמשפט הדין בימי קדשו ומועדי

עליהם" יגן תימן. ה' צבאות בסערות והלך יתקע בשופר קודשו: "וה' אלקים נביא וטהור קדוש מחניכם והיה תלכו אשר בכל לפניכם יצא . ה' צבאותט', י"ד-ט"ו( )זכריה ברכות ושפע הטובה וברוב ויציב מלא בנצחון ומבורכת טובה ונצחון.ולשנה גאוה עליזי

תחזינה ועיניכם באהליכם אשר וכל וביתכם אתם והשלום החיים בספר ותחתמו תכתבולנצח. וירושלים ציון בהר בית-דוד מלכות כסא בהתכוננות

עזיאל חי מאיר ציון בן

לא"י הראשי הרב לציון ראשון /פ886 /4המדינה, גנזך

במלחמת השחרור נפלו 1

גליקסברג יעקב שמעון הרב פטירת על צער הבעת

תשי"א טבת י"ז ירושלים ב"ה

לכבוד

בנורדיה הכללי הכנסת בית ועד

אביב תל

וברכה שלום

לענות: ומתכבד דנא טבת י"א מיום מכתבכם קבלת לאשר הנני

שמעון כמוהר"ר וצדיק הגאון הרב נפשי שאהבה ידידי את והוקרתי חבבתי מאד מאד היהדות. מכמני שבכל ובאגדה בהלכה הגאוניות ידיעותיו בגלל זצ"ל 1גליקסברג הלוי

הדרו ובזיו לשונו בנועם בהם שהצטיין חכמים שמנו ומדות בתכונות התרומיות מעלותיושבשמים. לאביהם ישראל את לקרב ומצוותיה בלמודה התורה את לאהב בהן שהיה

חליפתו, לנו יתן ומי תמורתו לנו יתן ואומר: מי פטירתו על מצטער והנני הצטערתי ולכןט"ו.(. ) מגילהאבד" לדורו אבד נאמר: "צדיק ועליו

לצערי אולם מדרשו בבית שיערך זה גאון רב של בהספדו להשתתף חפצתי לבי בכל המרובה הוקרתי בזה לכם מביע הנני זאת, לפיכך לי מרשה בראותי מצב אין הגדול

ואני כראוי מדרשו במקום הספד לערוך הדגול רבכם עם זה חסדכם על ומחויב. לנצח ומכובד חי יהיה וזכרו החיים בצרור צרורה הקדושה נשמתו שתהיה תפלה

המכובד, מקומו את שימלא העדה על איש קהלכם על יפקוד בישראל, וה' ממרומיו יוסיפו ולא מקדש נחמו תפארתה נזר ממנה שנטלה הכבודה ולמשפחתו לכם וישלח

עוד. לדאבה )תר"ל-תשי"א(, ממייסדי המזרחי בשנת תרס"ב בוילנא שבליטא. משנת תרס"ו רבהרב שמעון יעקב גליקסברג: 1

באודסה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ. ראב"ד ברבנות הראשית בתל-אביב, רבה של שכונת נורדיה בעיר.

רב כבוד ורגשי בברכה

עזיאל חי מאיר ציון בן

לישראל ראשי רב לציון ראשון

ARC, 4º1567/26הארכיונים, הלאומי, מחלקת הספרים בית

תורה מוסדות להקמת הערכה הבעת

תשי"ב אדר כ"א ירושלים ב"ה

לכבודהנכבד הרב

1צורבא ר' ישראל

רמת-גן

וברכה שלום

לענות: דנא, ומתכבד אדר י"ד מיום מכתבו קבלת לאשר הנני

את ייסד במצרים, שבה התועלת רבת הנכבדה בשליחותו מקדם שנים ואזכור זכרוני כי בדעתי שמח אני . ומאד2המזרחי להסתדרות לפינה יתד נתן בה המזרחי, ואשר

שנות50 לו מלאו עתה השפעתה והגדלת התורה להרבצת ומסורה פוריה עבודה ומוצלחת. שקודה ובעבודה שלמה בבריאות וכהנה ה' כהנה לך בישראל. יוסיף

להקמתם. נגש שכבודו המוסדות שני את זה מכתבו מפי בדעתי שמחתי גדולה כן התעוררות מנמק . כבודו3כהונה הלכות תודה" ללמוד "קרבן מדרש בית הראשון

על ישיבה לחזקיהו, שהושיבו דומה שהיה דוד של לכבודו קנאה הזה, מתוך לדבר חיות הן ובתהילותיו בזמירותיו דוד של שתורתו איריא, לפי לא הא משום קברו, ואם

בית יסוד על בטעמים צורך אין ישראל, אבל בית מישראל, ובכל איש בכל וקיימותואם מקצועות מכל לתורה מדרש הזה, כדבר יקום אם מסופקני אמנם שבהם,

)תרל"ט-תשכ"ד(, בשנת תרס"א עלה לארץ. חבר באגודות שונות שפעלוהרב ישראל צורבא )צ'רביניסקי(: 1 לפיתוח היישוב בארץ. פעל להקמת שכונת בית וגן בירושלים, וביפו )כיום היא העיר בת-ים(.

בשנת תרע"ח יצא הרב צורבא למצרים בשליחותו של הרב עוזיאל, נשיא המזרחי בארץ, הוא ייסד בקהיר 2ובאלכסנדריה סניפים של המזרחי.

ביוזמת הרב צורבא הוקמה בשנת תשט"ו ישיבת "פרחי כהונה" על הר ציון שבירושלים, בה למדו כוהנים ולויים 3 סדר קודשים ודיני עבודת המקדש.

הסנהדרין, ידי על מתמנה היה מלחמה משוח שכהן כהן, לפי יהיה מלחמה שמשוח ה', יזכנו אם הסנהדרין הקמת קיים, ואחר זה מינוי קיים, אין סנהדרין שאין זמן וכל

תהיה שאמרתי מה כפי משוח, אבל לכהן שיהיה האיש אותו את ויכונו ידונו המה את קדושה, מקדשים מצות כלם שהם כהונה בהלכות כבודה תורה של תלמודהלומדיהן.

שאמרו לאחרים, כמו וגם לעצמם גם מועיל ת"ח, שזה של כינוסם השני, זהו הדבר צורך שיש חושב (. אינניע"א: סנהדרין) לעולם וטוב להם טוב צדיקים של רבותינו: כנוסם

לטפל אוכל לא שעלי העבודה ולפי המקום מרחק אליהם, היות, ולפי שמי בצרוף תהיה אשר הדלה עזרתי אמנע לא ואמץ, ותמיד לכבודו, חזק אומר הנני אבל בהם

באפשרותי.

ברמת-גן, להיות לי יזדמן בביתו, ואם ואכסוני האדיבה עזרתו על לכבודו מודה הנניאתו. להתראות אשתדל

וכשר שמח חג בברכתוהוקרה חבה וברגשי

עוזיאל חי מאיר ציון בןלישראל ראשי רב לציון הראשון

ABC, 4º797/8הארכיונים, הלאומי, מחלקת הספרים בית