לספר מאיש השלשלת 16/05/2023

המסורה התורה של וכתיבתה התגבשותה.93701 י-ם מיקוד38ל "שח יורב אבישי  :ל לשלוח נא הערות

העניינים: תוכןהתלמודית הספרות השתלשלות – ראשון חלק

דבר פתח מבוא א פרק הנוספת" ו"התורה התורה ב פרק

האבות מסורת והליכות לאמונות כמקור המקרא פרשנות

הנוספת" "התורה מדרש דרכי ג פרק הקומראני בזרם התורה מדרש הגדולה" כנסת "משיירי הפרושים תורת

שבפה" "התורה כתיבת והתוספתא רבי משנות-חכמים, משנת ד פרק

התנאים משנת התהוות וגיבושה המשנה לימוד המשנה של הסופי עיצובה ?רבי בימי המשנה נכתבה האם התוספתא

האמוראים תבישיבו התלמוד ה פרק הישיבות תלמודי קבוע" והתגבשות "תלמוד התלמודו לימודה דרך התלמודי הטקסט כתיבת

הגאוניםו הסבוראים ימיב הבבלי התלמוד ו פרק ותיאוריה גישה, שיקולים התלמוד לעריכת ההיסטורי הרקע ולימוד-עריכתי קום, כינוסשי הטקסט" והעריכה, "קפיאת היצירה הפסקת המאוחרים הגאונים תקופת המאוחרים הגאונים של תלמודם

מחודשים לימוד סדרי שבפה "תורה של המיתוס – וההצעה השימור דרכי בין הפרדה

ממש"הירושלמי התלמוד ז פרק

יצירתו עריכתו כתיבתו

הגאונים של ההלכה ספרות ח פרק לתלמוד גאונים פירושי

ההלכות ספרות מונוגראפיותה

ותשובות שאלות קבצי

דבר סוף

התלמודית בספרות משלימים ועיונים שאלות-ציר – שני חלק 16/05/2023

האומנם?–כמשמעה' פה שבעל 'תורה ט פרק הדיון מסגרת

התלמודית הספרות שימור לאופן הפנימית העדות וכמציאות הלכתית פה" כנורמה שבעל תורה כתיבת "איסור

ריאלית

אחרות וסוגות המשנה עריכת על עוד י פרק לא-הלכתיות בסוגות פה שבעל תורה

אחרותה סוגותה של מעמדן שבפה"? "תורה גם היחד לעדת היתה האם ותפילה במקרא, תרגום שבפה": קריאה "התורה והאמוראים התנאים בימי האחרות הסוגות

"עדיות" שבמסכת העדויות סדר-המשנה? את ולקדש לערוך, לחתום רבי התכוון האם והתלמוד המשנה לימוד נהלי

הגאונים בתקופת והיסטוריה תלמוד, הלכה יא פרק הוראה' סוף ורבינא אשי 'רב התלמוד מסורת–ה"סימנים" היהודית בפזורה ותלמוד משנה ותלמודם גאונים

המונוגרפיות סוגת של וגלגולה סופה מא"י המעשים ספרות בתלמוד הסתם" וחותמם "בעלי אחר"? "תלמוד גם לגאונים היה האם קודמיהם? מעשי על האחרונים הגאונים ידעו מה וכתיבתו התלמוד עריכת על – רש"ג באיגרת וחבוי גלוי

הקראית התנועה בבבל להנהגה האופוזיציה הקדומה הקראית וההלכה ענן המצוות" של "ספר קומראן ועדת הקראים והקראות האסלאם

היהודיים הביניים ימי ראשית – גאון סעדיה רב

השוואתי במבט נוספים ועיונים הארות – שלישי חלק

ומתודולוגיים מתודיים הבהקים עניין ובאותו לעניין מעניין ספרותיות ועדויות היפותטית קונסטרוקציה

המקורות מן המידע מיצוי לתרבות ומתרבות לתקופה מתקופה להיקש הצדקה

ומסירה קאנוניזציה, שמירה על הערות כמה ההלכה בספרות קאנוניזציהו התגבשות ומסירה שימור בין ההבחנה על

שבעל התורה כתיבת על התרבות סביבת השפיעה כן, כיצד האם, ואם פה?ויישומי מושגי , בירורהשפעהו זיקה

השפעה ותתיאורי על ביקורתית סקירה

פה שבעל התורה הספר" – וכתיבת "דת – הנצרות א נספח יבנה בתקופת יהודי-נוצרי פולמוס הקיסרים התנצרות ועד בר-כוזבא ממרד יהודים-נוצרים יחסי הקיסרים התנצרות לאחר העימות והיהדות הנצרות בין לעימות כנושא הכתיבה ה"מסטורין" טענת של משמעותה

סיכום

העולם של והחקיקה הכתיבה תרבותמ הבהקים ב נספח היווני-רומי

הקלאסי בעולם ליטראלית ותרבות אוראלית תרבות של קיום-יחד הרומי המשפט בתולדות אבני-דרך התלמודית ההלכה גיבושו תהרומי יקההחק

ותרבותה הסאסאנידית פרס של ההיסטוריה מן הבהקים ג נספח הדתו הממלכה וכתיבתה האווסטה, עריכתה, שימורה ספרות חיבור ולמיעוטים לתרבות, לדת ויחסו הסאסאנידי השלטון

יהודיות פרסיים" ברשומות מלכות "סוף השתקפות הסאסאנידית באימפריה הנוצרי והקאנון ההכנסיי

המוסלמית הספרות ראשית של וגרפיהההיסטורי מן הבהקים ד נספח מבוא

המוסלמי" "הרנסאנס

הספרותיות והסוגות המדעים התפצלות

והחאדית'( )הקוראן המקודשים הטקסטים נוסח גיבוש פה שבעל מסורות כתיבת בעניין ולבטים עימותים

ספרים והפקת לשון, הוראה – לכתיבה מאמירה מעברה המוסלמית ההלכה וענפי האסכולות

הדתיים חיבורי-היסוד של וקאנוניזציה פרשנות, עריכה היהודית וההלכה המוסלמית ההלכה

חתימה כדמות

מבוא א פרק

ואם 1'.לשניה בדרכה אחת תחנה רכבת, העוזבת איננה האנושית התרבות'איזו היא מין כך, אנשים היצירה "רכבת" בוודאי יסכימו רבים התרבותית?

וחילוף-משמרות תהליך היא התרבות של שההיסטוריה הוא תרבותי מתמשך, הזמן, אך כל מתרחשים – מרחיקי-לכת ואפילו – בתרבות מטבעו. שינויים הדרגתי כלים, על לוותר נוטה איננה התרבותוחד. מהיר באופן יםמתבצע םאינ הם לעולם

ישנות, נשארות ואמונות כמקודם. טכנולוגיות, התנהגויות איננו שוב תוכנם כאשר גם איננו חדשות ומסגרות חדשים מושגים השתנה. אימוץ שרובה בסביבה גם לשרוד

כל של וחד-ממדית חד-כיוונית מתפיסה להזהר מאד לכך, צריך איבחתף. מתרחש ציביליזציות. אם בהתפתחות אבני-דרך להציב שניתן ספק זאת, אין עם יחד. אלו

)מתקדמת?(. היא מיקומה את זזה, משנה המשל, הרכבת את ולפתח להמשיך את משנים מהם קרונות, אחדים ונשמטים נוספים מהן אחת "תחנות", ובכל עוברת

אף זו התרוקנו. ולא שכבר מחוברים, למרות נשארים סידרם, ואחרים או תכולתם הנוסעים, של תובנות אלא הן שאין ממש. אפשר של עצירות אינן שהתחנות זו, יתכן

חדש. בזינוק התחילו הארועים( שבהם )או המקומות את לאחור במבט התופסים את ההלכה, ולבחון ספרות של ההשתלשלות תחנות את לתאר אנסה זה בספר

"קרונותיה" במהלכה. של תכולתםמן ללא האנושית, הציביליזציה של ואבני-הדרך שבתחנות החשובות ספק,

מתנהלים ושימורה הספרות יצירת שבה תרבות אל2אוראלית, מתרבות המעבר היא כברהכתובה. לספרות פה לשבע הספרות הידועות, קדמה יותתרבוה בכלבכתב. התרבות של הבסיסי אופיה את לתאר אחדים חוקרים ניסו הקודמת המאה בראשית

את צימצמו עקא, שבדרך-כלל לדור. דא מדור ומסירתה שימורה ודרכי האוראליתולא לֶהקשר בעיקר עניינם הטכנולוגיה שבין בקשר כמעט עסקו הטכני-ביצועי, דרכי שאלת עם להתמודד מיעטו גם הספרותיות. הם היצירות של הגיבוש להליכי

זה בכתב. ספר ונמסרת המתחברת, נשמרת זו אל האוראלית הספרות מן המעבר שיצירות והעממית, מלמד הקדומה הספרות החסר. מחקר מן מעט להשלים מתיימר

אותן מנוסחי יותר או אחד ושימורם, של לביצועם יחסית מאוחר שלב הן מגובשותהםואופניהם לשניה הראשונה הצורה מן המעבר תהליכייצירות. הנושאים מן , פחות אמנם – נוספת אבן-דרך 3ות.העתיק תיוהתרבו בחקר והמרתקים החשובים

ובפרט לכתיבה המעבר היא – בולטת ממוסדת, רשמית לאור הוצאה ספרותית, סטוק, אוריינות.1 להיות פה", שאמור "שבעל ברירה. המושג ומחוסר באי-נחת "אוראלי" נעשה הלועזי במונח השימוש 2

המונח מתולדות משהו אזכיר הספר הנוכחי(. בהמשך בֶהקשר )במיוחד חד-משמעי תחליפו, איננופה". שבעל "תורה

העבר. הזיכרון. קלאנצ'י, זכירת ייטס, אומנות3

כתובים קורפוסים הבאים לדורות הורישו העתיק העולם שלהי4חיבורים. של וקאנוניתלפרטיו. המעבר תהליך תואר לא ציביליזציה שבשום דומה למדיי. אך רחבים

בלבד עצמו על , לאהעתיקה העת בשלהי היהודית ותספרה של חןומקרה-הבלמן . שלבייצא ללמד כולו הכלל על מלמד, אלא הוא מסורות העברת השינוי,

לשינון ואמורפיות, עבור עממיות ספרותיות יצירות בפועל, דרך אורח-חיים באמצעותועד טקסטים של יפורמאל ולימוד ערוך, חתום ספרותי 5חיבור לשימור קאנוניים,

(literate society) שוחרת-ספרות חברה שבה הדרך על הרבה ללמד וכתוב, עשויים בתכנם, בלשונם קבועים חיבורים התרבותיים, לכלל וחומריה רעיונותיה את מגבשת

ומפרה, פורה להיות רבדיה, עשוי כל על התלמודית בספרות ממוקד עיון6 ובצורתם.אין ומהותיים מתודיים קשיים למרות וזאת היהודי הספרותי החומר בכל ניכרים.

ולחיבוריה. שבעל "התורה וכתיבת חיבורה תיארוך לשאלת ברורות תשובות 7פה"

אין על זו. המידע מתקופה ספרותיים עבריים מסמכים כמעט בידנו גם להוותנו, שנים מאות שנכתבו בכתובי-יד אצור כולו רב, אבל הוא לרשותנו העומד התקופה

לקבל ניתן כמה ועד היא, האם לא-פשוטה עצמם. בעיה המאורעות התרחשות אחרי איננה זו לשאלה תולדותיה. התשובה על התלמודית הספרות עדות את כמהימנה

סיבה אין עוד חיובית, כל היא לה העקרונית שהתשובה מהנחה יוצא מוסכמת. אני על רק ההיסטורי, אך בערכה אחידה אינה זו שספרות ספק. כמובן בה להטיל סבירה8הנדון. לתהליך סביר כולל תיאור להציע ניתן בסיסה

.107-108עמ' שם קלאנצ'י אצלC.Watkins , והערות102עמ' קדומה קיפרסקי, ספרות 4 שדיונים מודפס. מכיוון או כתוב לטקסט אסוציאציה אחריו "ספר" גורר המונח עברית דוברי בפי 5

במונח להשתמש מעדיף אני להטעות. לכן עלול כזה עצמו, קישור הכתיבה בעניין עוסקים להלן רביםכזה. סמנטי מטען נושא איננו "חיבור", אשר

מגובשת ספרותית בצורה נשמרים וריטואלים שמיתוסים מציינת שם, היאC.Watkins של בהערותיה 6 להשמר עשויה משפטית ספרות שגם מלמד ההלכה ספרות של עממיים. המקרה סיפורים מאשר יותר הדת כהני מעמד לעליית בהודו התופעה את מקשרת מגובשים. הכותבת בחיבורים פה בעל

מ', והאמוראים. קוק התנאים ישראל בעם שמילאו החברתי לתפקיד זאת להשוות הבראהמינים. ניתן ופילולוגיים אירגוניים באמצעים בהודו המוצלח השימור את , תולה522-523עמ' לכתיבה ההתנגדות

המחקר את לקדם בעלמא(, עשוי מקרה איננו )אם רחוקות תרבויות לשתי יעילים. המשותףבכללה. האנושית התרבות התפתחות על הרבה האנתרופולוגי, וללמד

המחקר. את וממקד ההלכה, מייעל לספרות הדיון הנשיא. צמצום ר' יהודה בידי סדר-המשנה מלבד 7 אופיין בהכרח, בגלל עולות צדדיות, שהיו שאלות של גדול באוסף מלעסוק אותנו פוטר הוא

הנחות להניח והצורך–"אגדה" מטעה בהכללה לעיתים המכונות – הסוגות שאר של הבלתי-מוגדר ואבחנה הסוגות של העיון, בידולן במהלך שיובהר הבאה(. כפי בהערה השתיקה" )ראו "מן רבות

נעסוק. שבהם המרכזיים הנושאים מן לחיבוריה, הם ההלכה של ספציפית איננה היהודית ההיסטוריה זה עצמם, ובעניין המקורות בדיקת הוא ההיסטורי במחקר מהותי ענף 8

הכלל. מן יוצאת

במיוחד עצמו, חשובה את לשאול חייב היסטוריון שכל היסודיות השאלות מן argumentum ex)השתיקה" "מן ללמוד לו מותר תנאים ובאיזה השאלה: האם, מתי

silentio)להתנזר תובעת איננה הזהירות שבספק. מידת עובדות לגבי , בהנחותיו מקובלנו אד-הוק. אמנם בו לשימוש ההצדקה את היטב לבחון מ"מקור" זה, אלא

להעלות לעיתים אפשר מבוקר במחקר רואות', אך שעיניו מה אלא לדיין ש'אין על האותנטי שהמידע ככלאיננו'. ש'הדבר נוכחים כשאנו גם חשובות תובנות

כן מועט התקופה מרבית!( )בזהירות אותו ולהשלים למצות הצורך גדל יותר, הפקתסבירות. השערות תוספת באמצעות 9רגיש, אמצעי היא מאי-הזכרתו מידע

שאלות תעלינה דיוננו לאורך10נוספות. טעויות לגרור עלול בו מושכל בלתי ששימוש11ושוב. שוב אלה

* העתיק, הזמן בשלהי ביהדות המרכזי הזרם ע"י שחוברו הטקסטים מכלול

במכלול12פה". שבעל "התורה מכונה ביניהן כמה התפתחו זה ובמרכזן סוגות, ספר עומדת ספרות בעיקרה בלבד, שהיא ההלכה בספרות עוסק זה ההלכה.

האגדה, המדרש )כדוגמת אחרות שבסוגות שהטקסטים הנחה משפטית. זאת, מתוך יותר דורש השתלשלותם יותר, ומחקר ומורכבים רבים לגלגולים נתונים והסוד( היו

המסורת הנחות-עבודה ספקולציות(. ברורה תשובה נותנת איננה עצמה )קרי: פה שבעל מספרות ההלכתית היצירה השתנתה שלבים ובאילו כיצד: לשאלות שניתן המידע מירב את לדלות זה, עלינו עניין לחקור בבואנו? שבכתב לספרות

ולשבצו שבעל התורה מחיבורי להפיק ההיסטוריה מן לנו הידועים בנתונים פה, הספרות תרבויות ותולדות הכללית כאמור, מספקת איננה התלמודית העמים. משלימות. הנחות-עבודה מהצעת להמלט נוכל לא השלמתה מלאה, ולשם תמונה

אשתדל הנחות להניח שאאלץ פעם בכל עובר זאת לעשות כאלה, במפורש. הדברים, מהלך הפנימי" של "ההגיון הידועות, וכן שעובדות-הרקע אראה לעשייתהולחילופין טיעונים עם מתיישבים מנוגדים. טיעונים עם מתיישבים אינם מסויימים,

של בכוחה השתיקה" תלוי "מן טיעון של מוצדק. חוסנו תמיד לא נוח, אך אמנם האגנוציסטי המפלט 9 דורשת זו טענה שגם במפורש. כמובן תוצג החסרה שהעובדה מצפים היינו מדוע–ה"הפוכה" הטענה הנדרש גבי על להערכות לגרום הראויה, עלול לזהירות מתודית מודעות סביר. חוסר ביסוס

זה. חמור בקריטריון לעמוד הצלחתי אם הקורא )טוטולוגיה(. ישפוט קולקובסקי, אגדת של המקסימה ברשימתו כאלה, ראו במצבים בהכללות הכרוכות הסכנות על 10

ההפניה. על ששון למ' בן נתונה קנדי. תודתי הקיסרהספר. של השלישי החלק בתחילת ראו נוספים ומתודולוגיים מתודיים עיונים 11 בלידשטיין, תושב"ע. 12

לא שכמובן אלה, אף את אלה לגַבּות אמורים הריאליים והנתונים הכלליות התובנותמלא. כרצף

ומעספרות-ההלכה עברה רבים ליםגילגו שלבי את במפורט לבדוק נייןַ, חשוב שחלו יםהשינוי אשר אפשריים קשרים להציע גם בה. )במידה ביניהם,

.השתלשלותה לאופן הסבר גם מסויימת( יספקונופה של הקאנוניזציה תקופת בסוף אחוזים פה שבעל התורה שרשי התנ"ך.

אנו המסתעפים הגאונים וכתבי התלמודים הם ופארותיה אפוא מתחילים מהם. שאני מה של המודעת הקלאסית, ראשיתה בתקופה פה שעל המסורות בתיאור

הביניים, לימי במובהק ששייכת כתובה בספרות הנוספת"; ומסיימים "התורה מכנה פרשנית הלכתית ספרות נוצרת סופית. אז וחתום כתוב כבר התלמוד חיבור כאשר

ספר-התלמוד. לוז של גמורה לקאנוניזציה כהוכחה לראותה שיש ומקבילה, תופעה זו )רשמיים(. אבחנה )פרטיות( לספרים רשימות בין האבחנה היא שלי התיאוריה

התקופה חכמי הבינו היא: כיצד בעקבותיה המתעוררת חידוש. השאלה איננה כמובןבכתב? בידם מצויים חיבוריה פה", כאשר שבעל "תורה המושג את

מנהיגות, ובסגנונות מדינית החיים, בסיטואציה באורחות מהירים שינויים חדשות. ומאידך, התמודדות דרכי מקובלות, וחיפוש מסורות זניחת לעודד עשוייםלאיסוף הנעה לקאנוניזציהחיבורלמסורות, )מוטיבציה( ובמיוחד חיבורים של ,

קו-אינצידנציה משבר לתקופות הנראה ככל תאופיינילכתיבתם, בין היסטוריות. חורבן על הידיעה(א)פעמים: כמה היהודית בהיסטוריה חוזרת כאלו מאורעות זוגותאשר הבית )יחזקאל הכהנים וחוקי המקדש תאור נכתבו בעקבותיה הראשון,

לאחר(ב)מ-מח(. הן מהפך ארעאנטיוכוס, גזירות התורה לימוד בדרך כפול, ולכינוסה לאסיפתה ה"הלכה" העצמאית(, והן שיטת הכתובים" אל "מדרש )מדרך

אצלה נבע ,( מירושליםהגורש )או הפרש -היחדכת כאשר(ג). יםוכחיבור ציםכקבלספריכתיבה: של פרץ הסרכיםהמקרא ה"פשרים" החזונות , השונים,

).ועוד האסכטולוגיים פרוייקט והתפתח , נוצרהשני הבית חורבןל ונראה סמוך (ד ובעקבותיוה"עדויות" ביבנה ריכוז )ה( בשלהי.משניות קבצי גיבוש התחלת גם ,

אחרי התיכונה הפרסית התקופה וסגירת ושמדות גזירות תקופת )הסאסאנית(, הבבלי. התלמוד ונחתם הישיבות, נערך, נכתב

מסורתית, חברה שלווים, בתוך בתנאיםש לשער עשיר, בכדי בדמיון צורך יןא מגובשים בטקסטים שימוש ללאלדור, ומדור לאיש מאיש המסורת עוברת

כזו לתלמיד. הנחלה ומרב לבן מאב אישית דוגמא של בדרך בעיקר .פורמאליתכאשרמילולית. בתקשורת צורך ללא כמעט מתבצעת חיצוני, מדיני אתגר נוצר

עם )מפגש תרבותי החיים( או בתנאי מהיר )שינוי לאומי(, כלכלי-חברתי אסון )למשל הפשוטה בצורתה המסורת את לשמר מאד קשהזרים(, ומנהגים דעות בעלי אנשים

לשמור לו, רוצים ומודעים המשבר את שחוויםהמתגוננת, הקהיליה בניהקודמת. להנתק. הלולע לאיש מאיש שהשלשלת חשש קשיחה, מתוך בדרך המסורת את

,ותמסור של ורשמי מודע מיסוד , היאזה מעין אתגר מול להתמודד הדרכים אחתשעדוטקסטים, מנהגים ומעכשיוהקולקטיבי, בזיכרון נשמרו כה בגדר יותר םאינ

כל. ה על והמוסכם מוכר, הידועה מאליו, מובן עםהתרבותית. ברציפות הלב תשומת את בו, ממקד שפתחנו הרכבת משל "פאנטום" וירטואליים, לקרונות המשל את עוד להרחיב תעוזה, אפשר של קורטוב

. לתפיסתםקיימים הם עדיין כאילו "הרכבת" מתנהגת מחוברים, אך אינם שכבר את שחיברו הם מרובה, שהרי חשיבות יש הראשונים הדורות אנשי של העצמית

אין13לידינו. שהגיעו המקורות )והצורך( לאבחן האפשרות מן מוציאה זו תובנה התרבות. עניין של )אובייקטיבית( בהיסטוריה מיוחדת חשיבות נקודות-מפנה, בעלות

תהליכים אחרי עקובל אנסה זה לספר". בחיבור "מאיש המעבר בתהליך יש מיוחדשהתגבשוההלכה, תויציר שלפנימיים, יהודיים וספרותיים היסטוריים, תרבותיים

של רכסים שני ממעוף-הציפור, בולטיםלו. וכהשלמה המקרא בעקבות ונכתבו הקדומה. האחד, הוא היהודית התרבות התפתחות של "פרשת-מים" בטופוגרפיה

לפנה"ס(. והשני, השניה המאה )אמצע החשמונאים בימי עבודת-המקדש חידוש לימי בטיבה לספירה(, הנושקת העשירית המאה )בתחילת גאון סעדיה רב של יצירתו

המקובלת( תובהר לפריודיזציה חופפות )שאינן אלה לקביעות הביניים. ההצדקה רחבה ביקעה הספר, ובתוך של אופקיו את תוחמות אלה הדיון. נקודות-ציון במהלך

להתגדר. מבקש אני זו

.ההלכתית היצירה גיבוש התחלת אורילת אחדים קווים בזהירות סרטטנ להלןדרך לכתבי הלכתית פרשנות של הבידול בניצני החל של גיבושם הקודש,

ספרותית כנורמה הלכתיים חיבורים כתיבת כתובים, ועד בלתי נפרדים קבצי-הלכה עקרוניים, של אך הראשונים, הקטנים לצעדים תוקדש מיוחדת לב תשומת. רשמית

להלכה "התורה גיבוש של הספרותית התגבשותם תהליךמאורגנת. הנוספת" בוודאי במבט-על אותו לסקור ןהניסיושנה. מאות כשבע ארך והתלמוד המשנה

שלא בכדי. תובנות-תשתית ממנו לחלץ היא המטרה אם , במיוחדפשוט איננוש כגון: מהותן בשאלות לעסוק שלא לעצמי היריעה, ארשה את מדיי יותר להרחיבאני וההלכה בכלל פה שבעל התורה של והיקפן את לבחון מבקש בפרט.

הספר. שבסוף הגאונים בתקופת הבלתי-כתוב התלמוד בתיאור זה, יגיע משל-חידה של פתרונו 13

היהודים. בהמשך של ההיסטוריה של צעדיה ההלכתית, לפי הספרות של ההיסטוריה )עד התַנאים השני(, ימי הבית תקופת )סוף הפְרושים הבאות: ימי לתקופות נתייחס המאה של השניה המחצית )עד האמוראים לספירה(, ימי השלישית המאה תחילת

וימי חיבורנו14והגאונים. הסבוראים החמישית(, בנפרד, אך תקופה כל בוחן זה לשינוי הגורמים את להבין מאמץ ביניהן, תוך למעברים ניתנת מיוחדת לב תשומת בדיונים להעמיק האפשרות את מראש מבטל כזה היסטורי התרחשותו. היקף ואופני

רבים חוקרים של בניין-תשתית גבי על נוסף נדבך אלא כאן לכך, אין אי15פרטניים.לי. שקדמו

זו דמדומים השני. בתקופת הבית ימי שבסוף לספרות מוקדשת העיון תחילת בימי באיבו נקטע זה דתי מקומראן. זרם היחד עדת בספרות טמון שבידנו המידע רוב

מהלכות למדיי שונה במסגרתו מקובלת והיתה שהתפתחה הגדול. ההלכה המרד שלביה על ללמד בהם יש – השונה גם - כמו השוה הצד חז"ל, אך והלכות הפרושים

ההלכה. ספרות התגבשות של הראשונים בבד ונושאים. בד חיבורים של רחבה קשת כוללת הקדומה היהודית הספרות

התפצלות אחר להתחקות יהיה מעמיקה( שלה, חשוב לא )אך מקיפה סקירה עם לב ההלכה. תשומת בסוגת מתמקד והתגבשותן. עיוננו בה הנכללות הסוגות מן כמה

סביר, וכד'. אפשר, ואף אגדה, תרגום, תפילה – מצרניות לסוגות גם נקדיש מסויימתמכלאחר. בקצב אם דומה, גם בדרך התפתחו שאלו מן ששרד המידע מקום, משמעותית . במיוחדההלכה ספרות של הגיבוש מסלול לע גם להקיש הן, ניתןלגבי

ואגדה. ה"אחיות" - הלכה בין ההקבלה ועריכה. מסירה של משולבת בדרך נוצרה שספרות-חז"ל רחבה הסכמה יש

תהליך אותה שמאפיין דרך. דרך לאותה מפה זה, מציגה בספר המוצעת התיאוריהשתי הטקסטים גיבוש של הדרגתי התיאוריה, את מחזקות תמוכות והקשחתם. היא אותה ועושות מצביע הכרונולוגי שסדרם המקורות שורת לסבירה. האחת, פה. השניה, היא שבעל התורה חיבורי של ההתגבשות יותר( לשלבי או )פחות וחופף

כרונולוגיים גדרים יש אלה השונות. לכינויים בתקופות החכמים כינויי על נשענת הזמנים חלוקת 14 עיצוב שלבי והתלמוד( עברו )המשנה הספרותיים שהחיבורים ברורים, בשעה יותר או פחות

תיארוך "סבוראים" ועל הכינוי של משמעותו הספר. על בגוף בהרחבה כך על חוצי-גבולות. ראולהלן. השישי בפרק ראו התקופה

בידול הבהרת לצורך סמאנטיות, בעיקר הערות וכמה כמה משולבות הנוכחי למשל, במחקר כך 15 )שנ"ה, דר"ש, שונות בתקופות משמעויות השתלשלות )למשל: "מדרש" ו"פשר"( או המשמעות

יומרה זה, ללא חשוב בהבט היסטוריות תופעות ולהבהיר להמחיש מסייעות אלה ועוד(. תובנות תרג"םנוספת.

קשיח נוסחם יותר קדומים שחיבורים לכאורה( שככל )הפראדוקסאלית התופעהוגמישים. נזילים טקסטים "צעירים" יש שלחיבורים יותר. בשעה

העיסוק דרך של בהיסטוריה הספרות של ההיסטוריה אחוזה בגחלת כשלהבתשימורה שינונה, לאמור, קריאתה, יכולה ועדכונה. במידה בספרות. דרך רבה,

לאופיה שלו. הודות הטקסט של הגיבוש מידת את לשקף כלשהו חיבור של הלימוד למידה, ובאמצעותם תיאורי מעט לא בה התלמודית, פזורים הספרות של הדידאקטי

בני-הזמן. בעיני החיבורים של התודעתי מיצובם את לאבחן ניתן*

מכוונת תוצאה הוא מסויים שחיבור להניח מותר כמה עד היא קשה שאלה שנערך היחיד החיבור כנראה הוא 16עורכים(. סדר-המשנה קבוצת )או עורך של

היה הנשיא שר' יהודה המוסכמה על לערער בכוונתי הנדונה. אין בתקופה ונחתםאולם חותם )קרי בטקסט התערבותו אם לברר מקום יש בהחלט המשנה.

נבעה עובר קאנוני טקסט להעמיד מרצון "העריכה"( לאור להוצאתו סופי, אינה כי המשנה, אם כתיבת לשאלת גם הדוק קשר יש זו לשאלה17)ה"פרסום"(.

מובנת איננה בגיבושם, אך חשוב מאפיין הינה העתיק בזמן חיבורים לה. כתיבת זהההיא שהשימוש אופציה מאליה. רשמיות בסיטואציות רק מתממש בה קיימת,

במבט לשער שאפשר גרידא, כפי טכני איננו הכתיבה התחלת ומוגדרות. תיארוך שקדמו השלבים . כלשלו ההיסטוריה גם מתחילה הטקסט כתיבת עםראשון. לחוקרים. רק לא בוודאי חשובה זו פרה-היסטוריה. ואבחנה בבחינת לה, הם

תורהה של כתיבתה זמן בשאלת נשתברו רבים וקולמוסים נשפכו דיו נחלי ערוך, הבבלי התלמוד היה כבר שמיניתה המאה כיום, שבאמצע פה. ידוע שבעל החיבורים שאר ועללה, הקודמות מאותה על היא שבמחלוקת ומונח. השאלה כתוב

אחד.התלמוד? ומתי? וכדומה( לפני נכתבו והברייתות המשנה )האם זו שבסוגה כתיבת הנדונה, שאלת התקופה רוב שלאורך התובנה זו, היא בסקירתנו החידושים

מבעיית המיקוד את מסיט מבפנים באמת. מבט החשובה השאלה איננה ההלכה בגלל עצמו. זאת בפני כחיבורלפנינו, שהוא כפי המשנאי לטקסט שלי המונח "סדר-המשנה" הוא 16

תהליכי תיאור בהמשך, תוך עוד יתבאר זה ייחודי במונח הצורך "משנה". המונח של רב-המשמעות זרעים", "סדר "סדר אותך יטעה )ואל קובץ "סדר" הוא של המקורי משמעוהמשנה. של התגבשותה

אומר: רבו ב:ל: 'ר' מאיר ב"מ מתוספתא המקרא. כנראה "משנה" הבנת היתה מועד" וכו'(. בתחילה "משנה" המונחבמשנתו'. עיניו שהאיר אומר: כל מקרא…ר' יוסי שלימדו רבו ולא חכמה שלימדו משנה, ר' איזוהי'ע"א: מט התנאים. קידושין תקופת בסוף רק , נקבעמסויימת הלכתית לסוגה כתואר שמשננים כלשהו חיבור "משנה" היא הגאונים בתקופת. 'אומר: מדרש אומר: הלכות. ר' יהודה מאיר

רבתי היכלות זה. ונקראות בדבר אותן שונין שהתנאים משניות שתי רה"ג: 'ויש דברי למשל בע"פ. ראו.14עמ' חגיגה זוטרתי'. אוצה"ג והיכלות

השלישי. החלק בתחילת ראו הקאנוניזציה בשאלת נוסף עיון 17

השונים. החיבורים של הנוסח קיבוע , לשאלתפה שבעל רהתוה כתיבת ךוארית – להדגיש למקרא, ויש כפרשנות מופיעה הלכתיים טקסטים של הראשונית יצירתם

גיבושו את לקדם עוזר יחסית, אשר מאוחר שלב היא הטקסט כתיבתפה. בעל הוא עיוננו שתכלית מכיווןעצמו. בפני כחיבור לקבלתו ביטוי לאמצעי ךוקיבועו, והופ

הכתיבה לשאלת מפורטת לב תשומת בכתב, נקדיש ליצירה פה בעל מיצירה המעברבנפרד. טקסטואלי מיגבש בכל ואופניה

לבדיקה: קונקרטיות שאלות סידרתכ אותו הדיון, אציג את למקד מנת עלהשני? הבית בימי הלכות כתבו - האם

כתובות? ותמשני תנאיםל היו - האם והתלמוד? המשנה נערכו - כיצד ?ובכתיבת המלוו תההי רבי( )בימי המשנהסדר- עריכת האם- כתובה? המשנה )הראשונים? האחרונים?( היתה האמוראים לפני לא, האם אם- כתוב? תלמודספר- )הראשונים? האחרונים?( היה האמוראים לפני האם- כתובים? ותלמוד משנה היו הראשונים הגאונים לפני האם-

בעיה מהווה היא חד-משמעית, ולכן איננה אלו תבשאלו התלמודית המסורת מנסה הבא התיאורהמסורתי. ללומד גם המבקר, אלא לחוקר רק לא ממש של

פנימי הגיון בו המקובל, שיש מן במקצת שונה היסטורי תהליך של דגם להעמיד בתאריך הכתיבה את לנעוץ הספרות. במקום מן העולות העדויות את סותר ואיננו

ארועים, שההבדלים כרצף ההלכתית הספרות כתיבת כאן כלשהו, מתוארת ספציפי למשל, לדעתנו הכתיבה. כך איסור ביטול מדרגה" של "קפיצת קטנים, ללא ביניהם

( ששרדurtext) באב-טיפוס מקורו שלפנינו שספר-התלמוד להניח צורך שום אין בזו. רק זו תלויות אינן וכתיבתו חיבורו שאלות לכך, גם האמוראים. אי תקופת מסוף וכתוב. חתום כספר – התלמוד – המרכזי ההלכה חיבור מונח התהליך של בסופו

איננה )ללא הדרגתית השתנות אבני-דרך ציון של אפשרות מבטלת מהפכים!(, להבליט. אשתדל בתהליך, שאותן היסטוריות

* פה שבעל התורה כתיבת שאיסור ההנחה מן יוצאים והחוקרים הלומדים מרבית

המחקר )מאוחר( כלשהו. דרך בזמן דנא, ששונתה מקדמת מקובלת נורמה היה שבעל תורה לכתוב האיסור את מאליו כמובן מקבלים מדרכם. קודמי שונה הנוכחי

היא דעתי, הכתיבה . לעניותבלהיכת התחילה היא בשאלה: מתי פה, ומתמקדיםוצריך המובן אני להופעת הסבר למצוא מאליו, סוגריים" את בין "שם האיסור.

ההיסטוריה, לאורך והמסירה השימור בתהליכי הכתיבה, ודן איסור בסוגיית הטיפולומגיע בסוגייה מטפל אני המסלול בסוף אליו. רק להתייחס מבלי למסקנה זו,

התורה את לכתוב נורמאטיבי-מקובל איסור של בקיומו לכפור מבקש מפתיעה. אני פה", שבעל "תורה התואר שבין הפראדוקס את להקהות מבקש פה, ובכך שבעל

. מאידךהתקופות בכל זה מקורפוס כתובים טקסטים קיום של הידועות לעובדות חשוב ייחודה, ולכן את "מסטורין", מגדירה היא פה שבעל שתורה גיסא, האמירה

ההיסטורי. האמירה( בהקשרה )את אותה לתארך המשלבת בתובנה רק להפתר יכולה היהודית ההלכה של הכתיבה לדעתי, חידת

תרבותיים-היסטוריים תהליכים בכל ואידיאולוגיים ריאליים, התרבויות ממושכים. ברבים. לדברים נפוצה היתה שלא יוקרתי, אלא ממעמד הכתיבה נהנתה הקלאסיות

למרות סמכותיות-יתר הוענקה כתובים בוצע מסורות והעברת ששימור ברורה, היהודית. בתרבות גם בראשיתם הדברים פני היו להניח, שכך פה. יש בעל בעיקר של שונות. ההשערה בהתייחסויות ומלווה מודרגת היתה פה שבעל התורה כתיבת של האמביוואלנטי האופי את היטב להסביר עשויה ובכתב פה בעל מקביל שימור

התהליכים שרשרת את ולתאר לנסות הוא רציני תולדותיה. אכן, אתגר על העדויותושלביהם. לכך, סיבותיהם שהביאו

שאי-כתיבת נכון אם לא שבעל תורה הוא, קביעה של תוצאה היה פה, מתי, הסבר לתת מלכתחילה, צריך – מפורש איסור או תקנה – פוזיטיבית-נורמטיבית

עליונות של תלמודיות. האידיאולוגיה סוגיות בשתי ה"איסור", ושולב נוצר וכיצד מדוע פה( קיבלה שבעל תורה של ממעמדה – הֶקשר למרות – )להבדיל פה בעל המסירה

רק והתלמוד המשנה תקופות במהלך שונים גוונים דתית סיטואציה ואחריהן. איסור-כתיבה להציג בבבל הישיבות גאוני את הביאה מאד מוגדרת וחברתיתאני כששוברו דתיים זרמים של לאתגר כתגובה נעשה משער, שהמהפך בצידו.

בזמנם. ביהדות חלופיים, שצצו – הלימוד במהלך ריאליים תיפקודים בין אבחנה על שלהלן, מבוסס הניתוח

ובמשולב, כך כדי והשימור. תוך הלומדים לפני הטקסט )גריסה(, הצעת השינון של פה בעל רומימש מעבר טכנולוגי, שלה תהליךה להתרחש יכול היה כיצד אתאר

באתגרים השזור . תהליךבכתב ם לשמירת,התלמודו הקדומה, סדר-המשנה ההלכה דלהלן תיאור. הההלכתיים החיבורים של הטקסטים ובגיבוש אידיאולוגיים-היסטוריים

הריאלי תהליךה של מפורט שילתרח 18מושכל מניחוש – פחות לא גם אך – יותר איננו כדי תוךבכתב. הלשמירת פה לבע יתתלמודה ספרותה משמירת מעברב טכנולוגיהו

משולבים התיאור ממוקדים קצרים מחקריים עיונים של קטעים העובדתי, אני בשאלות-ציר שהמינון קריטיות. עדיין עובדות בין היחסי מקווה, והשערות,

"היסטוריוזופיה". "היסטורה" ולא בקטגוריית הספר את ממקם

השלישי. החלק בתחילת ראו המתודה והצדקת נוסף הסבר 18

יצירה – התלמוד ביצירת מובחנות תקופות שתי של קיומן בדבר התיאוריה – הסבוראים קטעים( בימי שיחזור )תוך עריכתי האמוראים, ולימוד בימי אורגאנית

סוגיות ספרותית מציאות של המביכה התופעה את לבאר אמורה כפולת-פנים. אותנו גרר היצירה בתהליכי מכאן. העיון מכאן, וסוגיות-של-קרעים כדבעי ערוכות

"תקופת היתה ההיסטורית: האם הסבוראים, לשאלה של תיפקודם אופן משאלת תקופת על הפרק בתחילת ה"אפיקורסית" נתונה מתי? תשובתי כן הסבוראים", ואם

השערות הגאונים, מעלה בתקופת הדיוןהשני. החלק בפרקי הגאונים, ומנומקת ,פה לבע התלמוד הצעת על בהתעקשות יםמנהיג אותםל שהיו האינטרסים לגבי

זו, בכפילות החבויה ההפרובלמאטיקשברשותם. הכתובים ו"התכחשותם" לטפסים ,הדיון של בסופו שתתוארנה מעניינות היסטוריות-תרבותיות בעיות אחריה מסתירה. הכתיבה" "איסור של הֶקשר-הגורדי את ופותרת

.הגאונים תקופת סוף של הספרותית ביצירה ון, עוסקראשה החלק של סופוומצביעהמרכזי לנושא אפילוג מהווה הוא היצירות של המאפיינים מן כמה על ,

כנראה התלמוד, גרם של והרב-דורי המצטבר אופיו מלכתחילה. שבכתב הראשונות הסופית. חתימתו אחר רק להופיע יכול , היהונפרד שונה הלכתי שחיבור לכך

יותר חתימת היתה מעשה המשהיית התלמוד, חדש תרבותי-רוחני יחס ריאלי, וכמה כמה אחת )ועל הבבלי שבמרכז הרוחנית השמינית, המנהיגות לחיבור. במאה

ניתן בלתי חדש, ושפער בעידן פועלת שהיא ההרגשה את התפוצות( הפנימה בשארמתוך תקופת ובין בינה מבדיל לגישור נוצרה האמוראים. מובנת "הסכמה כך,

על לבסס יש הלכתית עמדה כל ואילך התלמוד, ומכאן על לחלוק מאליה", שאין היהודית בהיסטוריה חדש עידן של תחילתו היא התלמוד בלבד. חתימת פרשנותו

בפרט. ההלכתית ובהיסטוריה בכלללימוד מסלולים בשני ההלכה לימוד התנהל הגאונים בתקופת עיקריים:

בישיבות כלה )בכינוסי הרחב לציבור פומבית ובתרביץ( ודרשה )בישיבה התלמודניכריםעשירית,ה במאה החלהשונות(. בקהילות הכנסת ובבתי מגמת של ניצניה התלמוד, שאלות ענפים: פרשנות לשלושה ההלכה ספרות בתוך הסוגות פיצול

ההתרחבות לתהליכי במקביל והתגבש הלך זה פיצול פסיקה. וספרי ותשובותהבאים. בדורות שהתקבל , והואבתפוצות הקהילות של וההתמסדות

ואילך( מתאפיינת גאון סעדיה )מרב סופה ובמיוחד הגאונים תקופת זה, יחד . תהליךמוסלמיתערבית-ה תרבותב היהודית התרבות של עמוקה בהתערוּת

ע"י )שנבלמה פה שבעל התורה של הלגיטימיות על הקראות של התגר קריאת עם חיבור יצירתש הנורמה נקבעה מעתה.ההלכתית ליצירה חדשה תנופה רס"ג(, נתנו

של תחילתםל ביותר החשוב התרבותי הציון היא זו חיבור. תופעה כתיבת עם זהה

הפנמת.היהודיים הביניים ימי )שאמנם בכתב הטקסטים שימור של הלגיטימיות דגמים במקורות, לפיתוח להעמקה רוחנית אנרגיה בהדרגה(, שיחררה רק הבשילה נפרד כתחום מעכשיו מוכרת למידהחדשים. ה רוחניים בתחומים וליצירתיות מקוריים

לחדשנות גוברת להערכה פתח פותחת הבנהה אל הכובד מרכז . הסטתשימורה מן.חיבורים כתיבת של ספרותית, במשמע

ספציפיים, הלכתיים כולל, לחיבורים ספרותי כקומפלקס התלמוד מן המעבר של השניה במחציתמשמעות. רב תרבותי ציון-דרך הוא אחת, אך בבת נעשה לא

בתוכנם חדשים חיבורים של אינטנסיבית יצירה של מגמה הגאונים, מתחילה תקופת להתפתח מתחיל וצורות. מעתה רב-דוריים, רבי-פנים טקסטים עוד . לאובאופיים

.וממוקדת עניינית, מובְנית , מסווגתאישית כתיבה שלחדש, יצירה דגם*

השני, החלק אל פולמוס( נדחו הערות )וכמה בשאלות-ציר משלימים עיונים מתחיל הראשון. החלק בחלק כבר בחשבון ממנו, נלקחו העולות המסקנות אשר בתקופת עוסק רובו האמוראים, אך בתקופת פה שבעל התורה כתיבת על בדיון

המחקר, את מעמיק זה בחלק שבשיטתי. הדיון החידוש עיקר טמון הגאונים, שבה עשויה הקודמת. הצגתם מנומקת הבלתי בסקירה מסתפקים שאינם לאלו ומיועד

.הספר של הראשון חלקו את הקורא של בראשו אולי שצצו הספקות מן כמה ירתלה את להרחיב "הבהקים", שמטרתם בבחינת הם השלישי שבחלק הנספחים

התלמודית. הספרות התגבשות לתהליכי החיצוני הרקע מן מקצת הדיון, ולהאיר אופק הציביליזציות של התרבותית ההיסטוריה מתוך מקבצי-נתונים מוצגים זה בחלק

הערות כמה להם ִהקדְמתיהמדוברת. בתקופה ובבל ישראל ארץ יהודי את שהקיפו ההשפעה של מעמיק ניתוח עם להתמודד בידי איןה"השפעה". מושג על מתודולוגיות

םנתוניהו הנושאים מן אחדים של פשטנית בהצגה מסתפק אני , ולכןהתרבויות ביןגםלעניינינו. כרלבאנטיים לי הנראים מן מקצת להאיר כדי בהם יש זה באופן

במפורש. מתועדים שאינם אלו ההלכה, בעיקר ספרות השתלשלות של התהליכים מהשוואת העולים ספציפיים נתונים בין אפשרי קשר על הערתי אחדים במקומות זה. בספר המרכזי לנושא בעקיפין או ישירות קשורים שנסקרו הפרטים . רובהתיאורים תרבויות. באותן התהליכים של הפנימי ההגיון על להצביע בכדי הוזכרו האחרים

שמשל מחיצהוחברה. חברה לכל המיוחד בֶהקשר גם מאלף הרכבת ללמדך, הגאונים, תכניה ספרות על הקלאסית המוסלמית התרבות השפעת מעמידה לעצמה

קביעה שקשרו ההדוק הֶקשר בדבר הברורות העדויות על נשענת זו וצורותיה. במאה הנהרות", החל "בין שהתפתחה התרבות נושאי המעמדות(, עם )מכל היהודים

השביעית.

רב-תחומי מערכתי מחקר העלה ובין-תרבותי רב-תקופתי, שונה מסקנה זה, הפרטני, המקובל במחקר המקובלת פה, מזו שבעל התורה כתיבת )במקצת( לגבי

הרקע בדור משמש העולם של ההיסטורי האחרון. להתייחסות מוקד הסובב, היהודית. התרבות התפתחות להבנת מכריע חיקוי דגם בהכרח איננו והשוואה, אך

של שונים אספקטים שימרו השונות שהתרבויות ימצא האנושית הציביליזציה חוקר מזו החסר את להשלים אפשר כוללת שבראיה ספרויותיהן. יתכן התגבשות תהליכי

נוטים לעיתים מרובות, אך הן בין-תרבותיות מהשוואות להפיק שניתן לזו. התועלות כל הדעת. על את לתת יש כך על בהן, וגם הכרוכה העיוות סכנת את להזניח אנשים ספר למטרת מעבר הוא בהבהקים שנרמזו ההקבלות משמעות של עומק ניתוחפנים,

ויחכם לחכם 'תן בבחינת רק מקומן את קנו אלולדבר. למומחים כאתגר זה, ונשארמחקריםעוד'. בספר המוצעים ובתובנות בנתונים להשתמש שבעתיד, יוכלו נוספים

דיין. חדות ואינן שהוצגו אבחנות ויעדנו תיקון, ישפרו הטעון את יתקנו בוודאי זה. הם