סירוב פקודה לאור ההלכה:

החובה למלא או הזכות לסרב

סוגיות בנושאים אקטואלים/ הרב אורן דובדבני

הנושאים בהם נדון:

הגדרת השאלה ההלכתית יסודות הדין וההלכה של חובת

הציות ואיסור סירוב באופן כללי?מה הם גבולות ההלכה מהו מקור הסמכות של השלטון

על פי ההלכה? השיקול הערכי כמשפיע על

ההלכה.

הגדרת השאלה:

סירוב פקודה

האם פינוי ישובים היא פקודה שאסור

למלא אותה?

חובת חייל לציית וגבולות הציות

מתי חלה על חייל כאשר ישנה פקודה החובה לציית

הסותרת את ההלכה – האם חובה לסרב?

חובת הציות: יסודות ההלכה

מקור הדין במקרא: חובת הציות למלך – "דין מורד במלכות"

פסוק א פרק יהושעיח

א�ת �מ�ר�ה י א�ש��ר א�יש� ��ל כא�ת יש��מ�ע �ל�א ו � �יך פ� � �ו ��נ �צ�ו ת� א�ש��ר ל�כ�ל � ��ב�ר�יך ד

�א!מ�ץ �ק ו �מ�ת ר�ק ח�ז יו

יז פרק דברים

� מ�ל�ך � ע�ל�יך �ש%�ים ת� ש%ו�ם � א!ל�ה�יך �ק �ק�ו י יב�ח�ר א�ש��ר �ש%�ים ת� � א�ח�יך מ�ק��ר�ב ב�ו� �כ�ל תו ל�א � מ�ל�ך � ע�ל�יך�כ�ר�י נ א�יש� � ע�ל�יך ל�ת&ת

�א: � הו א�ש��ר ל�א א�ח�יך

, " , עוזיאל משפטי ת שו עוזיאל חי ציון בן הרב , ב סימן ד כרך

זה אין מיתה, חייב במלכות שמורד ומה מגזרת אלא עליהם, שקבלוהו משום הכתוב דשום תשים עליך מלך. ובמושג מלך נכלל גם רשות לדון דין מיתה, משום מורד אשר 'כל ביהושע: שמצאנו וכמו במלכות, יומת דבריך אל ישמע ולא פיך, את ימרה )יהושע א(. ואין זה הוספה על דברי תורה 'שום בכלל שזהו הוא, מילתא גילוי אלא

תשים עליך מלך'.

דין מורד במלכות בפסיקה:

" ח. הלכה ג פרק מלכים הלכות ם רמב

רשות למלך יש ישראל במלך המורד כל העם משאר אחד על גזר אפילו להרגו, שילך למקום פלוני ולא הלך או שלא יצא להרגו רצה ואם מיתה, חייב ויצא מביתו יהרג, שנאמר כל איש אשר ימרה את פיך,

יישום הדין בימינו:

" : כהן משפט ת שו קוק הכהן יצחק אברהם הרבקמד סימן

,מלך שאין שבזמן הדברים, נראים מזה וחוץ כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב של הזכיות אלה חוזרים האומה, של הכללי נראה וביחוד בכללה. האומה ליד המשפטים לו, יש מלך דין בישראל שקם שופט כל שגם לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע

להנהגת הכלל. ואפילו בענינים פרטיים,

עד היכן חלה חובת הציות?היכן מותר או חובה לסרב?

מה הם גבולות ההלכה?

התנגשות בין חובה הלכתית לחובה לציית

מט דף סנהדרין מסכת בבלי תלמודא עמוד

אשר איש כל א'(: )יהושע כתיב ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך אפילו יכול יומת, תצונו אשר לכל רק לומר, תלמוד - תורה לדברי

חזק ואמץ.

התנגשות בין חובה הלכתית לחובה לציית

" ט. הלכה ג פרק מלכים הלכות ם רמב

שנתעסק בשביל המלך גזרת המבטל פטור, זה הרי קלה במצוה אפילו במצות, קודמין הרב דברי העבד ודברי הרב דברי ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה

שאין שומעין לו.

התנגשות בין חובה הלכתית לחובה לציית

רמב"ם, ספר המצוות, מצוות עשה קעג:

כל זמן שיצווה המלך צווי שלא יהיה סותר מצווה מן התורה הנה אנחנו חייבים לשמוע מצוותו ומי שיעבור על מצוותו ולא ישמע אליו – הנה מותר למלך להרגו

בכל עניין שירצה וכמו שאמרו אבותינו על עצמם )יהושע א(: כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע

אל דברך לכל אשר תצוונו יומת

תקדים: סירוב לפקודה בלתי חוקית של שאול המלך

כב פרק א שמואל

( ( )ו ס(ב ע*ל*יו )*ב,ים ),צ ה-נ צ,ים ל*ר* . ה-מ)/ל/ך )(אמ/ר -י ו יז( ),י כ ( *ד.עו י .כ,י ו ,ד )*ו ד ע,ם *ד*ם י -ם ג ),י כ ה 0י ה1נ )( כ ( .ה*מ,יתו ו . ) ע-ב.ד0י ה-מ)/ל/ך .ל(א א*בו ,י ו .נ ) א/ת א*ז *לו .ל(א ג )א ו ח- הו ר0 ב()(אמ/ר -י ו )יח( ס ה: 0י ה1נ ).כ( ב ל,פ.ג(ע- *ד*ם י א/ת ל,ש2.ל(ח- )ו(א0ג ד ),ס)(ב -י ו ,ים ה1נ )( )-כ ב -ע )פ.ג ו א-ת)*ה ס(ב ל.דו(א0ג . ה-מ)/ל/ך)א ה-הו )ו(ם )-י ב )*מ/ת -י ו ,ים ה1נ )( )-כ ב )א הו )-ע ),פ.ג -י ו ה*א1ד(מ,י

)*ד: -ח1מ,ש2)*ה א,יש2 נ(ש03א א0פו(ד ב ,ים ו ש2.מ(נ

מה ניתן ללמוד מהתקדים של פרשת נוב?

קיימת לסרב החובה הסירוב כאשר גם את ימנע לא

המעשה

חלה לסרב החובה ולא חיילים על גם

רק על אזרח

הלגיטימיות של השלטון

מקור הסמכות

השלטון של הסמכות מקור

, " תחוקה. הרצוג א הרי , חלק התורה פי על לישראל

עמוד , 152א 

כולו לנו למר שהעם יש וכן הם ישראל עם ועיקר –היושבים בא"י, כנ"ל – יש לו בענייני המלך של הסמכות האומה. וכיוון שהרוב הגדול זן מלחמה מכריז והמכריע

הרי זה כמו המלך..... 

, , ' דבר" העמק ין מוואלז ב הנצישופטים פרשת

 המדינה דהנהגת משום ונראה דעת פי על מתנהג אם משתנה מלוכה או על פי דעת העם ונבחריהם דעת לסבול יכולה שאינה מדינה ויש הרי מלך שבלא מדינה ויש מלוכה, זה ודבר קברניט בלא כספינה היא מצוות הכרח עפ"י לעשותו א"א להנהגת השייך בעניין שהרי עשה. שדוחה נפשות לסכנת נוגע הכלל אפשר לא כך משום עשה מצוות זמן שלא .....כל לצוות מלך בהחלט

עלה בהסכמת העם לסבול מלך.....

שיקולים ערכיים נוספים בשאלה ההלכתית

, , ' פרשת" שאלה העמק ין מוואלוז ב הנציקמב, שאילתא ואתחנן

  מי הי' ואלו במיתה, במלך במלכות דמורד נ"ל

לך ואין יהושע לבב ירך ישלחנו באשר פיו ממרה ונמצא מזה יותר הכנענים עם במלחמתם כושל ברור דזה לומר מיתה.....ראוי וחייו רודף הוא דתקנת כלל ישראל בין עובדי כוכבים במלחמותיהם הי' כאשר הי' אגודתם על הארץ ביסוד חזק לעזור מן לצאת א' שבט של ליבם שחלק וכיוון זא"ז, הכלל הי' קרוב הדבר שיחזקו ידי אויב ויפתחו שערי

א"י ואין לך סכנת נפשות גדול מזה

, , ' עמוד התשובה על יק סולוביצ הלוי דוב יוסף רבי :142הגאון 

השיעבוד למדינה יכול להיפך לעבודה זרה. אפילו נאמנותי כי שאחתום עולם גדולי כל יבואו אם הבלתי מסויגת נתונה למדינה, שהיא כיום האידאל בשום לכך ידי אתן לא – להיודים ביותר העליון זרה! עבודה היא כזו השתעבדות ואופן. פנים להקב"ה והיא לנו, יש בלבד אחת השתעבדות מסייעת המדינה אם לנו. שנתן ולתורה בלב לה מסורים הרינו שלנו, זאת להשתעבדות להשתעבדות מפריעה המדינה אם אבל ונפש.

זאת, איני יכול להרגיש אהבה בלבי למדינה.

סיכום:

על פי ההלכה קיימת חובת ציות למצוותהמלך.

לממשלה נבחרת יש מעמד של "מלך" עלפי ההלכה.

למלך אין רשות לתת הוראה נגד חוקיהתורה. במקרה כזה הן על חייל והן על

אזרח חלה חובה לסרב חובת הסירוב קיימת לכאורה גם במצב

שבו הסירוב לא ימנע את המעשה למרות האמור לעיל: יש לקחת שיקולים

נוספים בהחלטה כמו אחדות העם וכו'