יום רביעי, כ"ב בכסלו תש"ע - 9.12.2009 162117

הבכור בנו את מחזיק מחיפה רזיאלי רונן עומדת לידם אהבה. בהרבה בו ומביט אלון האם הטרייה, מרילו, מלטפת את ראשו של בנה

ומחבקת את רונן בעלה.ניצ־ את מסמלת הזאת המשפחתית התמונה חונו הענקי של רונן רזיאלי, לוחם ימ"מ שנפצע טענו והרופאים שנים, 17 לפני בראשו אנושות

שמעטים הסיכויים שישרוד.בדצמבר 1992 קיבל הימ"מ מידע שלפיו מפקד הג'יהאד האיסלאמי בצפון השומרון, עיסאם ברה־מה, יתארח בערב בבית של סייענים בכפר ענזה. רונן רזיאלי, אז סמל ראשון, התמנה לעמוד בראש

צוות החדירה לבית. לרוע המזל פתחה בתו של בעל הבית את הד־

לת וזיהתה את הכוח. המחבל התבצר ופתח באש. לברהמה שתיגמר עד הדלת ליד המתין רזיאלי המחסנית. אלא שקליע פגע במשקוף הפלדה של הדלת, ניתז ממנו, חדר לראשו של רונן ונתקע בח־

לק הפנימי של הגולגולת.מפקח שלו, שתיים מספר בידי חולץ רזיאלי לוחמי בין שהתפתח בקרב ז"ל. מורדוך ששון הימ"מ נהרג מורדוך, וכמה לוחמים נפצעו. בסופו

של הקרב חוסל המחבל.הוא היה קריטי. מצבו הוגדר הראשון בחודש מזיהומים קשים מאוד במוח, מחוסר הכרה, סבל

מפגיעות בכלי דם ומשיתוק בכל הגוף. הרופאים התחיל מכן לאחר לשרוד. שיצליח האמינו לא מצבו להשתפר. הוא הועבר לבית לווינשטיין, שם אושפז במשך ארבעה חודשים נוספים, עדיין ללא

הכרה."לא זזנו ממנו לרגע", מספר אביו של רונן, שי. "שרתי לו, ניגנתי לו, קראתי לו דברים שאהב. כל הזמן אמרתי לו: 'רונן, אם אתה שומע אותי, תלחץ לי את היד'. עד שיום אחד הוא התחיל ללחוץ. אח־רי שנתיים החזרנו אותו הביתה. רונן נלחם על חייו בניגוד לכל התחזיות הקודרות של הרופאים: הם חזו את מותו, ואחר כך, כשהיה חסר הכרה ומונשם, חזו שיהיה צמח לכל החיים, חסר הכרה ואומלל. אני חשבתי מהיום הראשון שרונן ינצח, והוא ניצח

בגדול".

בכי־ נותר הוא ,41 בן רזיאלי חלפו. השנים סא גלגלים, מתקשה מאוד בדיבור ומשותק בידו הימנית, אך מצליח לנהל חיים כמעט רגילים. יש לו שני מלווים מסורים, מאיר ואבי, שעוזרים לו בתפקוד היום־יומי. לפני חמש שנים החליט אביו לשכור גם את שירותיה של מרילו, אזרחית פילי־פינית, והיא הועסקה כמנהלת משק הבית של בנו.כעבור שנתיים התאהבו מרילו ורונן. "לא אש־

עמדתי אני מסרט. חזרו הם שבו הלילה את כח ירד רונן של שהמלווה ובזמן הבית, מרפסת על מהמכונית ראיתי אותם מתחבקים ומתנשקים. לבי

התמלא אושר", מספר האב, שחי כיום בקנדה.בהמשך סיפרה מרילו לאב שהתפתחו בינה לבין רונן רגשות. האב הביע חשש שרונן עלול להיפגע. "להפתעתי היא אמרה: 'אני אוהבת את רונן וחושבת

שרונן אוהב אותי'", משחזר האב.לפני שנה הרתה מרילו, ובני הזוג החליטו זה היה בקפריסין. אזרחית בחתונה להינשא רונן של אביו למשפחה. גדול ניצחון עוד עדיין זוכר את הרופא שהעריך כי רונן לעו־לם לא יתפקד מינית. "לי תמיד היו בראש תמונות שמחות של רונן יושב בכיסא גלג־

לים ומחבק בזרועותיו תינוק שנולד. החלום בהקיץ הזה הפך למציאות".

אולם גם ההריון לא עבר בקלות. לפני שלושה רעלת לבית־החולים עם מרילו הובהלה חודשים היריון. התינוק נולד בניתוח קיסרי בשבוע ה־25 ספק הביעו הרופאים גרם. במשקל 760 להיריון אם יחיה. "אני זוכר שבני זיו התקשר אלי וסיפר לי שהתינוק מונשם באינקובטור, ולא ברור אם יחזיק

מעמד כי הריאות שלו עדיין לא התפתחו", משחזר שי רזיאלי. "אני, כדרכי, הייתי אופטימי. אמרתי לזיו: 'התינוק הזה יחיה. הוא הבן של רונן השורד.

גם הוא יהיה שורד, כמו אביו'".הע־ האהבה רונן, של היה. "הכוח כמובן וכך הפ־ רופאי של המסור הטיפול מרילו, של צומה גייה ורופאת השיקום של רונן, ד"ר קטי גולדנברג מבית־החולים בני ציון בחיפה, והאמונה של כולם

הביאו לסוף טוב", מספר שי.לפני ימים אחדים הוצא אלון מהאינקובטור ונשם לראשונה ללא סיוע. אתמול לקחו אותו הוריו הביתה. הוא כבר שוקל 2 קילו ו־770 גרם. "זה יותר מחלום שהתגשם", אומרת אתי, אמו של רונן, "לא האמנתי שלרונן יהיה ילד. כל כך לו. מגיע כך כל המשכיות. לו שתהיה רצינו כעת הוא מאושר מאוד. הוא יושב עכשיו כל הז־מן ליד עריסת התינוק ומסתכל עליו. אני אומ־רת לו: 'רונן, אתה שומר עליו', והוא מראה לי

עם הידיים: ' זה הילד שלי'".

משפחה משפחה שלשל

שורדיםשורדיםהרופאים העריכו לפני 17 שנים שרונן רזיאלי ימות מהפציעה

בראשו או יהפוך לצמח † אך הוא שרד כנגד כל הסיכויים †

הרופאים גם חששו שבנו הפג לא יחיה † אתמול הוא השתחרר

מבית־החולים, והמשפחה המאושרת שבה הביתה

בן 95 ירה בבנו בגלל הריב על הבלונדינית

מאוחרתשנאה

ניר גונטז'

קשיש בן 95 מהרצליה, שהתאהב במט־פלת של אשתו בת ה־85, ירה בבנו בן ה־55 משום שקינא בבן אשר העז לדבר עם המט־

פלת.בשלוש אחר הצהריים לערך הוזע־ אתמול

בעיר הפועל לרחוב גלילות תחנת שוטרי קו לאחר שאזרחים דיווחו ששמעו קול של ירייה. השוטרים שהגיעו למקום — בית משפחתי ולידו יחידת דיור — מצאו שם גבר מבוהל בן 55, בע־

צמו אב לשלושה, שסיפר כי אביו הקשיש ירה לעברו בכניסה לקומפלקס המשפחתי שבו מת־

הקשישים בבית, המשפחה: זוג ההורים גוררת והבן ומשפחתו ביחידת הדיור הצמודה.

הקשיש קיבל את השוטרים בחליפת טרנינג בקוטר ווסון" אנד "סמית אקדח ובידו כחולה

זה ברישיון מחזיק שהוא מילימטרים תשעה שנים. לשוטרים, שחשבו שכבר שמעו וראו הכל במטפלת מאוהב הפתעה: "אני נכונה בחייהם, בת ה־40 של אשתי. אני לא מסכים שהבן שלי ידבר איתה", הודיע. הקשיש סיפר שלפני הירי הוא כבר איים על הבן שיהרוג אותו, אבל הבן בפש־ הסביר מקנא", "אני צוחק. שהוא חשב

טות.התברר ובמהלכה לחקירה, נעצר הקשיש שהירי בוצע כפי הנראה באוויר, רק כדי לתת לבן רמז ברור שכדאי לו להתרחק תיכף ומיד שהבחין סיפר הקשיש המולדובית. מהאהובה המט־ עם משוחח שבנו התריס לשלבי מבעד פלת. חמתו בערה בו, והוא הוציא את האקדח ממקום המחבוא שלו, יצא לחזית הבית ופשוט

ירה. למרבה המזל, איש לא נפגע.למשפחה מספרים שבין האב לבן מקורבים

יש מתיחות רבה על רקע מה שהאב מכנה "חוסר התפקוד של הבן". הם גם ידעו לספר שמושא אהבתו של האב, ואולי גם של הבן, היא "בלו־

נדינית יפהפייה עם עיניים כחולות". לא ברור מה חושבת האם הקשישה על המאבק הרומנטי בין בעלה לבנה על לבה של המטפלת שלה, אבל

היא בטח לא מרוצה.אקדחו של האב נלקח ממנו, ולאחר שהתג־

לה שגם הבן מחזיק באקדח ברישיון, גם האקדח הזה נלקח על ידי השוטרים. בשל גילו אמור היה לבי־ הלילה במהלך להשתחרר בירי החשוד תו בתנאים מגבילים. הבן הורחק מהקומפלקס המשפחתי. במשטרה שוקלים כעת כיצד לטפל

במקרה יוצא הדופן.ממשרד הפנים נמסר אתמול שאין גיל מק־

סימום להחזקת נשק, אולם מבקש הרישיון צריך להיבדק רפואית כדי שרישיונו יחודש.

האבא בן 95, ה"ילד" בן 55, והם נלחמים על המטפלת של האמא בת ה־85

מאוחרתאהבה

זאב ויפה פגשו אחד את השני כבר ב־1945 † השנה הוא סוף סוף כרע ברך והציע

ליאור אל־חי

רונן רזיאלי לפני הפציעה

לוחם הימ"מ שנורה בראשו לא מפסיק להפתיע את הרופאים

הכתבות על רונן שסיקרו במשך השנים את התאוששותו המופלאה. מימין מ�1993 ומשמאל מ�2002

אשרת נגר לויט

1945. זאב נאווה בן ה־19, לוחם צעיר מ"ההגנה", נשלח לאבטח את המושב מו־צא ליד ירושלים. בנות המושב מתרגשות. שיערה את אוספת ה־16 בת שגיב יפה ארוכה ג'ינג'ית לצמה והאדמוני הארוך ומסתובבת ליד העמדה שלו. החייל הקשוח

לא מבחין בה.1948: יפה שגיב כבר חיילת בצה"ל ומ־שמשת מפקדת הכלא במחנה שנלר בירוש־

לים. יום אחד מגיע לידיה משלוח של רובים מגיע 22 בן ומשעשע נחמד חייל צ'כיים. למשרדה לאסוף אותם. קוראים לו זאב. הם מחליפים דברי נימוסין, הוא לוקח את הרובים

ועוזב מבלי לפתח שיחה רצינית.קרבי, חובש עכשיו נאווה, זאב :1950"זיו" הצבאי בבית־החולים לסטאז' מגיע בירושלים. גם יפה שגיב נמצאת שם, לאחר שנפצעה בגבה מפיצוץ מוקש ליד בית־גוב־בפצו־ ומטפל המחלקות בין עובר זאב רין.

עים. יכול מאוד להיות שהוא חבש את הגב הפצוע כמה פעמים. אבל הבחור נשאר ענייני

ולא יוצר קשר עם הפצועה החיננית.2007: זאב בן 81. יפה בת 78. שניהם אל־

השנה בראש נכדים. ושלל ילדים עם מנים מחליטות הבנות שלהם, טלי וענת, שחברות עורכות הן מעשה. לעשות שנים, 25 כבר סעודת חג משותפת לשתי המשפחות ומזמי־נות את ההורים. הפעם זאב לא מתעלם מה־ג'ינג'ית. יש אהבה. "זה כמו חלום. לא האמנו

שנתאהב שוב אחרי שהתאלמנו". 2009: יפה וזאב, כבר זוג ותיק, עובר למו־שב אמירים. יש להם עכשיו הרבה זמן לשו־

חח. לפני חודש זאב פתאום פולט שהיה שומר במוצא. "הייתי שם!" מודיעה יפה. אחר כך

היא מספרת לו על השירות בשנלר. "אני לק־חתי ממך את הרובים!" הוא מספר. "נפצעתי בגב ואושפזתי", היא מספרת. "הייתי באותו בית־חולים בדיוק באותו זמן", הוא עונה בפ־

ליאה. "זה משמיים", הם מסכימים פה אחד.הצ־ הזוג יוצא שבועות שלושה לפני עיר בנפשו לחופשה בטבריה. זאב בן ה־83, טריאתליסט חובב, כורע ברך ומציע נישואין ליפה. "הוא ירד על הברכיים כמו נער. זה היה מרגש", היא משחזרת. "לא חשבתי שאכיר או שאחיה עם מישהי אחרי מות אשתי", מודה

כדי עצמי את צובטת לפעמים "אני זאב. לגמרי", אמיתי זה אך מהחלום, להתעורר

מסכמת יפה. ב־26 בפברואר, יומיים לפני יום הולדתה של יפה, יגיעו ארבעת ילדיהם ו־14 נכדיהם להגיע התבקשו האורחים חגיגית. לארוחה מחופשים, לכבוד חג הפורים. "מה שהילדים מחו־ להיות הולכים שאנחנו זה יודעים לא

נו, טוב, יפה. מצחקקת וכלה", לחתן פשים לא בדיוק מחופשים. גם רב יהיה שם, וטבעות

נישואין.

זאב ויפה, אתמול. "לא האמנו שנתאהב שוב" | צילום: אפי שריר

רונן, מרילו ואלון הקטן, אתמול. "תינוק שורד של אבא שורד"

| צילום: ערן יופי כהן

אתי, אמו של רונן: "כל כך

רצינו שתהיה לו המשכיות. כל כך

מגיע לו. הוא יושב ליד עריסת התינוק

ושומר עליו"

הטריאתליסט והג'ינג'ית יתחתנו אחרי 64 שנים

יום רביעי, כ"ב בכסלו תש"ע - 9.12.2009 162117

הבכור בנו את מחזיק מחיפה רזיאלי רונן עומדת לידם אהבה. בהרבה בו ומביט אלון האם הטרייה, מרילו, מלטפת את ראשו של בנה

ומחבקת את רונן בעלה.ניצ־ את מסמלת הזאת המשפחתית התמונה חונו הענקי של רונן רזיאלי, לוחם ימ"מ שנפצע טענו והרופאים שנים, 17 לפני בראשו אנושות

שמעטים הסיכויים שישרוד.בדצמבר 1992 קיבל הימ"מ מידע שלפיו מפקד הג'יהאד האיסלאמי בצפון השומרון, עיסאם ברה־מה, יתארח בערב בבית של סייענים בכפר ענזה. רונן רזיאלי, אז סמל ראשון, התמנה לעמוד בראש

צוות החדירה לבית. לרוע המזל פתחה בתו של בעל הבית את הד־

לת וזיהתה את הכוח. המחבל התבצר ופתח באש. לברהמה שתיגמר עד הדלת ליד המתין רזיאלי המחסנית. אלא שקליע פגע במשקוף הפלדה של הדלת, ניתז ממנו, חדר לראשו של רונן ונתקע בח־

לק הפנימי של הגולגולת.מפקח שלו, שתיים מספר בידי חולץ רזיאלי לוחמי בין שהתפתח בקרב ז"ל. מורדוך ששון הימ"מ נהרג מורדוך, וכמה לוחמים נפצעו. בסופו

של הקרב חוסל המחבל.הוא היה קריטי. מצבו הוגדר הראשון בחודש מזיהומים קשים מאוד במוח, מחוסר הכרה, סבל

מפגיעות בכלי דם ומשיתוק בכל הגוף. הרופאים התחיל מכן לאחר לשרוד. שיצליח האמינו לא מצבו להשתפר. הוא הועבר לבית לווינשטיין, שם אושפז במשך ארבעה חודשים נוספים, עדיין ללא

הכרה."לא זזנו ממנו לרגע", מספר אביו של רונן, שי. "שרתי לו, ניגנתי לו, קראתי לו דברים שאהב. כל הזמן אמרתי לו: 'רונן, אם אתה שומע אותי, תלחץ לי את היד'. עד שיום אחד הוא התחיל ללחוץ. אח־

רי שנתיים החזרנו אותו הביתה. רונן נלחם על חייו בניגוד לכל התחזיות הקודרות של הרופאים: הם חזו את מותו, ואחר כך, כשהיה חסר הכרה ומונשם, חזו שיהיה צמח לכל החיים, חסר הכרה ואומלל. אני חשבתי מהיום הראשון שרונן ינצח, והוא ניצח

בגדול".

בכי־ נותר הוא ,41 בן רזיאלי חלפו. השנים סא גלגלים, מתקשה מאוד בדיבור ומשותק בידו הימנית, אך מצליח לנהל חיים כמעט רגילים. יש לו שני מלווים מסורים, מאיר ואבי, שעוזרים לו בתפקוד היום־יומי. לפני חמש שנים החליט אביו לשכור גם את שירותיה של מרילו, אזרחית פילי־פינית, והיא הועסקה כמנהלת משק הבית של בנו.כעבור שנתיים התאהבו מרילו ורונן. "לא אש־

עמדתי אני מסרט. חזרו הם שבו הלילה את כח ירד רונן של שהמלווה ובזמן הבית, מרפסת על מהמכונית ראיתי אותם מתחבקים ומתנשקים. לבי

התמלא אושר", מספר האב, שחי כיום בקנדה.בהמשך סיפרה מרילו לאב שהתפתחו בינה לבין רונן רגשות. האב הביע חשש שרונן עלול להיפגע. "להפתעתי היא אמרה: 'אני אוהבת את רונן וחושבת

שרונן אוהב אותי'", משחזר האב.לפני שנה הרתה מרילו, ובני הזוג החליטו זה היה בקפריסין. אזרחית בחתונה להינשא רונן של אביו למשפחה. גדול ניצחון עוד עדיין זוכר את הרופא שהעריך כי רונן לעו־לם לא יתפקד מינית. "לי תמיד היו בראש תמונות שמחות של רונן יושב בכיסא גלג־

לים ומחבק בזרועותיו תינוק שנולד. החלום בהקיץ הזה הפך למציאות".

אולם גם ההריון לא עבר בקלות. לפני שלושה רעלת לבית־החולים עם מרילו הובהלה חודשים היריון. התינוק נולד בניתוח קיסרי בשבוע ה־25 ספק הביעו הרופאים גרם. במשקל 760 להיריון אם יחיה. "אני זוכר שבני זיו התקשר אלי וסיפר לי שהתינוק מונשם באינקובטור, ולא ברור אם יחזיק

מעמד כי הריאות שלו עדיין לא התפתחו", משחזר שי רזיאלי. "אני, כדרכי, הייתי אופטימי. אמרתי לזיו: 'התינוק הזה יחיה. הוא הבן של רונן השורד.

גם הוא יהיה שורד, כמו אביו'".הע־ האהבה רונן, של היה. "הכוח כמובן וכך הפ־ רופאי של המסור הטיפול מרילו, של צומה גייה ורופאת השיקום של רונן, ד"ר קטי גולדנברג מבית־החולים בני ציון בחיפה, והאמונה של כולם

הביאו לסוף טוב", מספר שי.לפני ימים אחדים הוצא אלון מהאינקובטור ונשם לראשונה ללא סיוע. אתמול לקחו אותו הוריו הביתה. הוא כבר שוקל 2 קילו ו־770 גרם. "זה יותר מחלום שהתגשם", אומרת אתי, אמו של רונן, "לא האמנתי שלרונן יהיה ילד. כל כך לו. מגיע כך כל המשכיות. לו שתהיה רצינו כעת הוא מאושר מאוד. הוא יושב עכשיו כל הז־מן ליד עריסת התינוק ומסתכל עליו. אני אומ־רת לו: 'רונן, אתה שומר עליו', והוא מראה לי

עם הידיים: ' זה הילד שלי'".

משפחה משפחה שלשל

שורדיםשורדיםהרופאים העריכו לפני 17 שנים שרונן רזיאלי ימות מהפציעה

בראשו או יהפוך לצמח † אך הוא שרד כנגד כל הסיכויים †

הרופאים גם חששו שבנו הפג לא יחיה † אתמול הוא השתחרר

מבית־החולים, והמשפחה המאושרת שבה הביתה

בן 95 ירה בבנו בגלל הריב על הבלונדינית

מאוחרתשנאה

ניר גונטז'

קשיש בן 95 מהרצליה, שהתאהב במט־פלת של אשתו בת ה־85, ירה בבנו בן ה־55 משום שקינא בבן אשר העז לדבר עם המט־

פלת.בשלוש אחר הצהריים לערך הוזע־ אתמול

בעיר הפועל לרחוב גלילות תחנת שוטרי קו לאחר שאזרחים דיווחו ששמעו קול של ירייה. השוטרים שהגיעו למקום — בית משפחתי ולידו יחידת דיור — מצאו שם גבר מבוהל בן 55, בע־

צמו אב לשלושה, שסיפר כי אביו הקשיש ירה לעברו בכניסה לקומפלקס המשפחתי שבו מת־

הקשישים בבית, המשפחה: זוג ההורים גוררת והבן ומשפחתו ביחידת הדיור הצמודה.

הקשיש קיבל את השוטרים בחליפת טרנינג בקוטר ווסון" אנד "סמית אקדח ובידו כחולה

זה ברישיון מחזיק שהוא מילימטרים תשעה שנים. לשוטרים, שחשבו שכבר שמעו וראו הכל במטפלת מאוהב הפתעה: "אני נכונה בחייהם, בת ה־40 של אשתי. אני לא מסכים שהבן שלי ידבר איתה", הודיע. הקשיש סיפר שלפני הירי הוא כבר איים על הבן שיהרוג אותו, אבל הבן בפש־ הסביר מקנא", "אני צוחק. שהוא חשב

טות.התברר ובמהלכה לחקירה, נעצר הקשיש שהירי בוצע כפי הנראה באוויר, רק כדי לתת לבן רמז ברור שכדאי לו להתרחק תיכף ומיד שהבחין סיפר הקשיש המולדובית. מהאהובה המט־ עם משוחח שבנו התריס לשלבי מבעד פלת. חמתו בערה בו, והוא הוציא את האקדח ממקום המחבוא שלו, יצא לחזית הבית ופשוט

ירה. למרבה המזל, איש לא נפגע.למשפחה מספרים שבין האב לבן מקורבים

יש מתיחות רבה על רקע מה שהאב מכנה "חוסר התפקוד של הבן". הם גם ידעו לספר שמושא אהבתו של האב, ואולי גם של הבן, היא "בלו־

נדינית יפהפייה עם עיניים כחולות". לא ברור מה חושבת האם הקשישה על המאבק הרומנטי בין בעלה לבנה על לבה של המטפלת שלה, אבל

היא בטח לא מרוצה.אקדחו של האב נלקח ממנו, ולאחר שהתג־

לה שגם הבן מחזיק באקדח ברישיון, גם האקדח הזה נלקח על ידי השוטרים. בשל גילו אמור היה לבי־ הלילה במהלך להשתחרר בירי החשוד

תו בתנאים מגבילים. הבן הורחק מהקומפלקס המשפחתי. במשטרה שוקלים כעת כיצד לטפל

במקרה יוצא הדופן.ממשרד הפנים נמסר אתמול שאין גיל מק־

סימום להחזקת נשק, אולם מבקש הרישיון צריך להיבדק רפואית כדי שרישיונו יחודש.

האבא בן 95, ה"ילד" בן 55, והם נלחמים על המטפלת של האמא בת ה־85

מאוחרתאהבה

זאב ויפה פגשו אחד את השני כבר ב־1945 † השנה הוא סוף סוף כרע ברך והציע

ליאור אל־חי

רונן רזיאלי לפני הפציעה

לוחם הימ"מ שנורה בראשו לא מפסיק להפתיע את הרופאים

הכתבות על רונן שסיקרו במשך השנים את התאוששותו המופלאה. מימין מ�1993 ומשמאל מ�2002

אשרת נגר לויט

1945. זאב נאווה בן ה־19, לוחם צעיר מ"ההגנה", נשלח לאבטח את המושב מו־צא ליד ירושלים. בנות המושב מתרגשות. שיערה את אוספת ה־16 בת שגיב יפה ארוכה ג'ינג'ית לצמה והאדמוני הארוך ומסתובבת ליד העמדה שלו. החייל הקשוח

לא מבחין בה.1948: יפה שגיב כבר חיילת בצה"ל ומ־שמשת מפקדת הכלא במחנה שנלר בירוש־לים. יום אחד מגיע לידיה משלוח של רובים מגיע 22 בן ומשעשע נחמד חייל צ'כיים. למשרדה לאסוף אותם. קוראים לו זאב. הם מחליפים דברי נימוסין, הוא לוקח את הרובים

ועוזב מבלי לפתח שיחה רצינית.קרבי, חובש עכשיו נאווה, זאב :1950"זיו" הצבאי בבית־החולים לסטאז' מגיע בירושלים. גם יפה שגיב נמצאת שם, לאחר שנפצעה בגבה מפיצוץ מוקש ליד בית־גוב־בפצו־ ומטפל המחלקות בין עובר זאב רין. עים. יכול מאוד להיות שהוא חבש את הגב הפצוע כמה פעמים. אבל הבחור נשאר ענייני

ולא יוצר קשר עם הפצועה החיננית.2007: זאב בן 81. יפה בת 78. שניהם אל־השנה בראש נכדים. ושלל ילדים עם מנים מחליטות הבנות שלהם, טלי וענת, שחברות עורכות הן מעשה. לעשות שנים, 25 כבר סעודת חג משותפת לשתי המשפחות ומזמי־נות את ההורים. הפעם זאב לא מתעלם מה־ג'ינג'ית. יש אהבה. "זה כמו חלום. לא האמנו

שנתאהב שוב אחרי שהתאלמנו". 2009: יפה וזאב, כבר זוג ותיק, עובר למו־שב אמירים. יש להם עכשיו הרבה זמן לשו־

חח. לפני חודש זאב פתאום פולט שהיה שומר במוצא. "הייתי שם!" מודיעה יפה. אחר כך

היא מספרת לו על השירות בשנלר. "אני לק־חתי ממך את הרובים!" הוא מספר. "נפצעתי בגב ואושפזתי", היא מספרת. "הייתי באותו בית־חולים בדיוק באותו זמן", הוא עונה בפ־

ליאה. "זה משמיים", הם מסכימים פה אחד.הצ־ הזוג יוצא שבועות שלושה לפני

עיר בנפשו לחופשה בטבריה. זאב בן ה־83, טריאתליסט חובב, כורע ברך ומציע נישואין ליפה. "הוא ירד על הברכיים כמו נער. זה היה מרגש", היא משחזרת. "לא חשבתי שאכיר או שאחיה עם מישהי אחרי מות אשתי", מודה

כדי עצמי את צובטת לפעמים "אני זאב. לגמרי", אמיתי זה אך מהחלום, להתעורר

מסכמת יפה. ב־26 בפברואר, יומיים לפני יום הולדתה של יפה, יגיעו ארבעת ילדיהם ו־14 נכדיהם להגיע התבקשו האורחים חגיגית. לארוחה מחופשים, לכבוד חג הפורים. "מה שהילדים מחו־ להיות הולכים שאנחנו זה יודעים לא

נו, טוב, יפה. מצחקקת וכלה", לחתן פשים לא בדיוק מחופשים. גם רב יהיה שם, וטבעות

נישואין.

זאב ויפה, אתמול. "לא האמנו שנתאהב שוב" | צילום: אפי שריר

רונן, מרילו ואלון הקטן, אתמול. "תינוק שורד של אבא שורד"

| צילום: ערן יופי כהן

אתי, אמו של רונן: "כל כך

רצינו שתהיה לו המשכיות. כל כך

מגיע לו. הוא יושב ליד עריסת התינוק

ושומר עליו"

הטריאתליסט והג'ינג'ית יתחתנו אחרי 64 שנים