shi-webfiles.s3.amazonaws.com · 2016-12-01 · _n[w_lz ]_oz wbw p_ohfz pwm[f[ zom p_ng[d p_dob cx...

3
הקצה מחשבות על בגידה הם לא בוגדים אבי שגיא בין אוניברסליות לערכים יהודיים ארגוני זכויות אדם או יחידים הפועלים בשם עקרונות מוסריים אינם "בוגדים", הם מציבים תמרורי אזהרה מוסריים הכרחיים למדינה. אבל מי שמוותר על הסולידריות עם ה״אנחנו" הישראלי, יכולתו למנוע עוול בתוך החברה הולכת ומצטמצמת. מחשבות על מוסר, תיקון חברתי וסולידריות••• מוסריות מיוסדת על שלושה יסודות: חירות, הנמקה ואוניברסליות. בניגוד לטענתו של ז׳אן פול סארטר, שקבע כי הבחירה המוסרית, ככל בחירה, מבטאת את החירות השרירותית שאינה מבוססת על צידוקים, השיח המוסרי מלמדנו כי בחירה מוסרית מיוסדת על הנמקה המצדיקה את החובה או את האיסור. המחלוקות המוסריות הנוקבות מלמדות כי כל אחד מהצדדים מניח שעמדתו המוסרית צודקת ולפיכך הוא מבקש לערער על הטיעון של זולתו ולה- ציג את הטיעון הראוי והנכון יותר. לא תמיד נוכל להכריע בוויכוח, במיוחד לא בדילמות מוסריות קשות. אבל העובדה שאנו מנסים תמיד להצדיק את עמדת- נו ולנמקה מלמדת על התשוקה למצוא בכל מצב את ההכרעה המוסרית הצודקת. ההצדקה המוסרית מתממשת במבנה האוניברס- לי שלה: האיסור לגנוב או לרצוח הוא כללי ומחייב את כל בני האדם. גם ההנמקה של איסורים אלה היא בעלת תוקף כללי, ואוניברסליות זו חוזרת ומתגלה בדיוק באותם מקומות שבהם חורגים מהכלליות. אם הנחנו שאסור לרצוח- אנו חייבים להצדיק את הח- ריגה מכלל זה במקרה של מלחמה צודקת ולנמק מדוע הריגה במלחמה אינה רצח. שיח מוסרי, בניגוד לשיח דתי או ערכי אחר, מב- טא את חברותו של האדם בקהילה מוסרית אוניברס- לית. ולא רק את הערכים האישיים, החברתיים והתרבותיים של הפועל המוסרי. מופעים שונים של התייצבות מוסרית חוזרים ומאשרים הן את החירות והן את האופי האוניברסלי שביסוד השיח והמעשה המוסרי: בחירתם של בני אדם להתייצב לימין הצדק גם במקרים שבהם העוול אינו נוגע להם באופן מיידי וישיר והנכונות לשאת במחיר של התייצבות זו מב- טאים עניין זה בעוצמה מיוחדת. אלבר קאמי, ביצירתו "האדם המורד", הצביע על כך שהיענות זו לסבל ולמצוקה של הזולת מבטאת את הסו- לידריות האנושית האוניברסלית, הנאבקת למניעת עוול; הפועל המוסרי חש שלנוכח אי הצדק והרוע הוא לא יכול לעמוד מנגד בלי לערער את משמעות הקיום האנושי וע- רכו; תודעתו העצמית נפגעת בשל הפגיעה באחר, משום שכל אדם הוא אחד מהאחרים, שותף לגורל האנושי לשבריריותו, לחוסר שלמותו ולרוע הרובץ לפתחו. כך תיאר קאמי התגייסות סולידרית זו: "לעתים נבצר מאיתנו לשאת מראה הפגיעה בזולת, אשר אנו עצמנו היינו נו- שאים אותה בלי למרוד... אין המדובר כאן אף ברגשות של שותפות אינטרסים. אכן עשויים אנו לסלוד מאי־ הצדק כלפי אנשים, שאנו רואים בהם את אויבינו. לפ- נינו אך ורק הזדהות עם גורל כלשהו ונקיטת עמדה". לפי קאמי, סולידריות זו אינה בהכרח הזדהות מתוך אכפתיות אישית עם בני אדם מסוימים; זו סולידריות והזדהות עם "גורל כלשהו" המבטא את הקיום האנושי הסולידריות היא "נקיטת עמדה": האדם המוסרי בוחר לסרב לתופעת הרוע האנושי מפני שהוא דוחה קיום שיש בו רוע, ולאו דווקא משום שמצוקתו של סובל מסוים נוגעת לו. הסולידריות האוניברסלית מכוונת אל כל בני האדם ולאו דווקא אל בני אדם מסוימים. כבני אדם אנו מועדים לטעות גם בתחום המוסרי, ולכן יש חשיבות לשיחה הביקורתית הפתוחה, גם אם לא תמיד נוכל להגיע באמצעותה להסכמה. לעתים שי- חה מתמשכת זו מאפשרת לנו לתקן טעויות מוסריות: חשבו כמה קשה היה לחברה האנושית לשרש את הע- בדות מתוכה, או איך אנחנו עדיין מתקשים לעקור תפי- סות שוביניסטיות או הומופוביות, כמה קשה להפוך את הזר השונה מאיתנו לאחד מאיתנו. אם חובה מוסרית היא לחלוטין פרטיקולרית או אז היא אינה תביפה מוסרית. לפיכך הצירוף "מוסר יהודי" הוא כפייתי, שכן הוא פלול לבטא מפרכת פרכים פנימית, יהודית, הפשויה להיות א־מוסרית או במקרים קיצוניים בלתי מוסרית. מוסר פנימי סגור לא פותר קונפליקטים, הוא מנציח אותם "יצר לב האדם רע מנעוריו", קבע המקרא, ודו- רות רבים אחריו כתב קאנט כי האדם הוא "עץ רע... שהניב פירות באושים". ולמרות זאת הפלא מתחו- לל, ותיקון מוסרי מתהווה. האדם יכול להתגבר על נטיותיו וטעויותיו ולעשות את הנכון והטוב. זהו תי- קון אינסופי מיום לידת האדם ועד מותו, מיום הול- דת ההיסטוריה האנושית ועד אחריתה, תהליך מתמשך הנעשה לנוכח אידיאליות אנושית שאדם מציב לנגד עיניו. בכוחו של האדם להעמיס על עצמו את המסע הסיזיפי הנצחי של תיקון עצמי. הקול המוסרי העצמאי היסוד האוניברסלי שבשיח וכפרקטיקה המוסריים מלמד כי מוסר לא יכול להיוותר תחום למסגרת תר- בות או חברה אחת: אם תביעה מוסרית היא נכונה או אז היא נכונה כלפי כל בני אדם ובכל המצבים, בין אם הם יהודים, פלסטינים, נשים או גברים. אם חובה מו- סרית היא לחלוטין פרטיקולרית או אז היא אינה תבי- עה מוסרית. לפיכך הצירוף "מוסר יהודי" הוא בעייתי שכן הוא עלול לבטא מערכת ערכים פנימית, יהודית, העשויה להיות א־מוסרית או במקרים קיצוניים בל- תי מוסרית. מוסר פנימי סגור לא פותר קונפליקטים, הוא מנציח אותם. אין מובן לשיח מוסרי אם אינו מת- מודד עם האתגר של קונפליקטים בין בני אדם ומציע מסגרת אוניברסלית לפתרונם. המדינה יכולה לחוקק נורמות משפטיות התואמות למוסר ואז היא תעמוד במבחן המוסרי אבל המדינה אינה יכולה להיות ריבון המוסר. ריבונות זו מסורה לא- דם עצמו ולו בלבד. במדינה הדמוקרטית האדם לא מע- ניק לריבון את הסמכות להחליפו כסובייקט בן חורין המכריע על הטוב ועל הרע. מתוך מודעות לכך, המדי- נה הדמוקרטית, ובוודאי זו הליברלית, תעשה כל שני- תן כדי למעט את הניגוד שבין המוסר לבין הנורמה המשפטית והמדיניות הפוליטית חברתית שלה. היא לא תמיד תוכל למנוע חיכוך כזה, אבל היא חייבת תמיד להיות קשובה לשיח הציבורי ולקול המוסרי העצמאי אוי לה למדינה שוויתרה על קול מוסרי, גם אם הוא מר- גיז, לא קונסנזואלי ומטריד. הערעור המתמיד על המ- קובל הכרחי לניקיון המוסרי של המדינה ואזרחיה. המתח המובנה בין מדיניות או מעשה פוליטי־מדי־ ני של המדינה לבין עמדתם המוסרית של בני אדם חיוני לתהליכי תיקון חברתי. ארגוני זכויות אדם או יחידים הפועלים בשם עקרונות מוסריים אינם "בוגדים" ואינם מועלים בחובתם האזרחית. פעילותם לגיטימית וראויה לשבח; הם אלה המציבים תמרורי אזהרה מוסריים הכ- רחיים לחברה ולמדינה. המדינה אינה "חותם המוסר", אלא היפוכו של דבר: בני אדם הם שומרי החותם המו- סרי של המדינה. העובדה שבמדינת ישראל פוליטי- קאים מכנים אנשי מוסר בכינוי "בוגדים", ומועלה הרעיון לפגוע בהקצאת משאבים או בהפניית כוח אדם במסגרת שירות לאומי לארגונים כמו בצלם או האגו- דה לזכויות האזרח, מלמדת עד כמה גורמים שלטוניים בישראל רחקו מהבנת הכורח בעצמאות ובאוטונומיות של השיח והפרקטיקה המוסריים.- ב1960 סערה צרפת סביב שאלת המלחמה באלג׳יריה, חוגי הימין תמכו בה ואילו סארטר ניהל מאבק ללא פשרות כנגדה. בהפגנה בשאנז אליזה צע- קו ההמונים: "הוציאו את סארטר להורג בירייה". דווקא שארל דה גול, שהיה נשיאה הכריזמטי והחזק של צרפת בעת ההיא והוביל את המערכה באלג׳יריה, השיב למפגינים, לאחר כמה חודשים, במשפט רב עו- צמה והשראה: "את וולטר אין מרעילים". דה גול זיהה את חשיבות קולו של סארטר בשיח הציבורי ולא הי- סס להשוות אותו לוולטר. הוא הבין כי מרחב השיח הציבורי חייב להיות פתוח לקולות ביקורתיים, מו- סריים, שאם לא כן עלול המרחב הפוליטי להיהפך למרחב של שלטון עריץ הפועל על בסיס כוחו וללא הצדקה מוסרית. מצב זה עלול להוביל לקריסה מו- חלטת של המדינה הדמוקרטית. אנשי מוסר, שעמדתם המוסרית בוערת בלבם, חייבים להתייצב בלב השיח הציבורי והמדינה אמו- רה לאפשר להם זאת ואף לעודד תופעה זו. ביקורת

Upload: others

Post on 07-Jun-2020

0 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

Page 1: shi-webfiles.s3.amazonaws.com · 2016-12-01 · _n[W_lZ ]_oZ WbW p_ohfZ pWm[f[ Zom p_ng[d P_dob cX p_f[_] V_Z bVno_ pf_YdW p_]naZ V_Z p_Y[Z_ Zf_Yda Zf_YdZ bo pn[gdZ[ g[pVZ pn [Y[WaW

בגידה על מחשבות הקצהשגיא אבי בוגדים לא הם

יהודיים לערכים אוניברסליות בין תמרורי מציבים הם "בוגדים", אינם מוסריים עקרונות בשם הפועלים יחידים או אדם זכויות ארגוני יכולתו הישראלי, ה״אנחנו" עם הסולידריות על שמוותר מי אבל למדינה. הכרחיים מוסריים אזהרהוסולידריות חברתי תיקון מוסר, על מחשבות ומצטמצמת. הולכת החברה בתוך עוול למנוע

חירות, יסודות: שלושה על מיוסדת מוסריות ••• פול ז׳אן של לטענתו בניגוד ואוניברסליות. הנמקה בחירה, ככל המוסרית, הבחירה כי שקבע סארטר, על מבוססת שאינה השרירותית החירות את מבטאת

מוסרית בחירה כי מלמדנו המוסרי השיח צידוקים, את או החובה את המצדיקה הנמקה על מיוסדת כי מלמדות הנוקבות המוסריות המחלוקות האיסור.

צודקת המוסרית שעמדתו מניח מהצדדים אחד כל­ולה זולתו של הטיעון על לערער מבקש הוא ולפיכך

נוכל תמיד לא יותר. והנכון הראוי הטיעון את ציג קשות. מוסריות בדילמות לא במיוחד בוויכוח, להכריע

­עמדת את להצדיק תמיד מנסים שאנו העובדה אבל את מצב בכל למצוא התשוקה על מלמדת ולנמקה נו

הצודקת. המוסרית ההכרעה­האוניברס במבנה מתממשת המוסרית ההצדקה

ומחייב כללי הוא לרצוח או לגנוב האיסור שלה: לי היא אלה איסורים של ההנמקה גם האדם. בני כל את

ומתגלה חוזרת זו ואוניברסליות כללי, תוקף בעלת אם מהכלליות. חורגים שבהם מקומות באותם בדיוק­הח את להצדיק חייבים אנו - לרצוח שאסור הנחנו מדוע ולנמק צודקת מלחמה של במקרה זה מכלל ריגה

רצח. אינה במלחמה הריגה­מב אחר, ערכי או דתי לשיח בניגוד מוסרי, שיח

­אוניברס מוסרית בקהילה האדם של חברותו את טא החברתיים האישיים, הערכים את רק ולא לית.

של שונים מופעים המוסרי. הפועל של והתרבותיים החירות את הן ומאשרים חוזרים מוסרית התייצבות

והמעשה השיח שביסוד האוניברסלי האופי את והן הצדק לימין להתייצב אדם בני של בחירתם המוסרי:

מיידי באופן להם נוגע אינו העוול שבהם במקרים גם­מב זו התייצבות של במחיר לשאת והנכונות וישירמיוחדת. בעוצמה זה עניין טאים

כך על הצביע המורד", "האדם ביצירתו קאמי, אלבר­הסו את מבטאת הזולת של ולמצוקה לסבל זו שהיענות עוול; למניעת הנאבקת האוניברסלית, האנושית לידריות

יכול לא הוא והרוע הצדק אי שלנוכח חש המוסרי הפועל­וע האנושי הקיום משמעות את לערער בלי מנגד לעמוד

משום באחר, הפגיעה בשל נפגעת העצמית תודעתו רכו; האנושי לגורל שותף מהאחרים, אחד הוא אדם שכל

כך לפתחו. הרובץ ולרוע שלמותו לחוסר לשבריריותו, מאיתנו נבצר "לעתים זו: סולידרית התגייסות קאמי תיאר

­נו היינו עצמנו אנו אשר בזולת, הפגיעה מראה לשאת ברגשות אף כאן המדובר אין למרוד... בלי אותה שאים

מאי־ לסלוד אנו עשויים אכן אינטרסים. שותפות של­לפ אויבינו. את בהם רואים שאנו אנשים, כלפי הצדק

עמדה". ונקיטת כלשהו גורל עם הזדהות ורק אך נינו מתוך הזדהות בהכרח אינה זו סולידריות קאמי, לפי

סולידריות זו מסוימים; אדם בני עם אישית אכפתיות האנושי הקיום את המבטא כלשהו" "גורל עם והזדהות

בוחר המוסרי האדם עמדה": "נקיטת היא הסולידריות

קיום דוחה שהוא מפני האנושי הרוע לתופעת לסרב סובל של שמצוקתו משום דווקא ולאו רוע, בו שיש

אל מכוונת האוניברסלית הסולידריות לו. נוגעת מסויםמסוימים. אדם בני אל דווקא ולאו האדם בני כל

המוסרי, בתחום גם לטעות מועדים אנו אדם כבני אם גם הפתוחה, הביקורתית לשיחה חשיבות יש ולכן­שי לעתים להסכמה. באמצעותה להגיע נוכל תמיד לא מוסריות: טעויות לתקן לנו מאפשרת זו מתמשכת חה

­הע את לשרש האנושית לחברה היה קשה כמה חשבו­תפי לעקור מתקשים עדיין אנחנו איך או מתוכה, בדות להפוך קשה כמה הומופוביות, או שוביניסטיות סותמאיתנו. לאחד מאיתנו השונה הזר את

לחלוטין היא מוסרית חובה אם אינה היא אז או פרטיקולרית

הצירוף לפיכך מוסרית. תביפה הוא שכן כפייתי, הוא יהודי" "מוסר

פנימית, פרכים מפרכת לבטא פלול א־מוסרית להיות הפשויה יהודית,

מוסרית. בלתי קיצוניים במקרים או פותר לא סגור פנימי מוסר

אותם מנציח הוא קונפליקטים,

­ודו המקרא, קבע מנעוריו", רע האדם לב "יצר רע... "עץ הוא האדם כי קאנט כתב אחריו רבים רות

­מתחו הפלא זאת ולמרות באושים". פירות שהניב על להתגבר יכול האדם מתהווה. מוסרי ותיקון לל,

­תי זהו והטוב. הנכון את ולעשות וטעויותיו נטיותיו­הול מיום מותו, ועד האדם לידת מיום אינסופי קון תהליך אחריתה, ועד האנושית ההיסטוריה דת

שאדם אנושית אידיאליות לנוכח הנעשה מתמשך עצמו על להעמיס האדם של בכוחו עיניו. לנגד מציב

עצמי. תיקון של הנצחי הסיזיפי המסע את

העצמאי המוסרי הקול המוסריים וכפרקטיקה שבשיח האוניברסלי היסוד

­תר למסגרת תחום להיוותר יכול לא מוסר כי מלמד או נכונה היא מוסרית תביעה אם אחת: חברה או בות

אם בין המצבים, ובכל אדם בני כל כלפי נכונה היא אז­מו חובה אם גברים. או נשים פלסטינים, יהודים, הם

­תבי אינה היא אז או פרטיקולרית לחלוטין היא סרית בעייתי הוא יהודי" "מוסר הצירוף לפיכך מוסרית. עה

יהודית, פנימית, ערכים מערכת לבטא עלול הוא שכן­בל קיצוניים במקרים או א־מוסרית להיות העשויה

קונפליקטים, פותר לא סגור פנימי מוסר מוסרית. תי

­מת אינו אם מוסרי לשיח מובן אין אותם. מנציח הוא ומציע אדם בני בין קונפליקטים של האתגר עם מודד

לפתרונם. אוניברסלית מסגרת התואמות משפטיות נורמות לחוקק יכולה המדינה

המדינה אבל המוסרי במבחן תעמוד היא ואז למוסר­לא מסורה זו ריבונות המוסר. ריבון להיות יכולה אינה

­מע לא האדם הדמוקרטית במדינה בלבד. ולו עצמו דם חורין בן כסובייקט להחליפו הסמכות את לריבון ניק

­המדי לכך, מודעות מתוך הרע. ועל הטוב על המכריע­שני כל תעשה הליברלית, זו ובוודאי הדמוקרטית, נה הנורמה לבין המוסר שבין הניגוד את למעט כדי תן

לא היא שלה. חברתית הפוליטית והמדיניות המשפטית תמיד חייבת היא אבל כזה, חיכוך למנוע תוכל תמיד

העצמאי המוסרי ולקול הציבורי לשיח קשובה להיות­מר הוא אם גם מוסרי, קול על שוויתרה למדינה לה אוי­המ על המתמיד הערעור ומטריד. קונסנזואלי לא גיז,

ואזרחיה. המדינה של המוסרי לניקיון הכרחי קובלפוליטי־מדי־ מעשה או מדיניות בין המובנה המתח

חיוני אדם בני של המוסרית עמדתם לבין המדינה של ני יחידים או אדם זכויות ארגוני חברתי. תיקון לתהליכי ואינם "בוגדים" אינם מוסריים עקרונות בשם הפועלים

וראויה לגיטימית פעילותם האזרחית. בחובתם מועלים­הכ מוסריים אזהרה תמרורי המציבים אלה הם לשבח; המוסר", "חותם אינה המדינה ולמדינה. לחברה רחיים

­המו החותם שומרי הם אדם בני דבר: של היפוכו אלא­פוליטי ישראל שבמדינת העובדה המדינה. של סרי

ומועלה "בוגדים", בכינוי מוסר אנשי מכנים קאים אדם כוח בהפניית או משאבים בהקצאת לפגוע הרעיון

­האגו או בצלם כמו לארגונים לאומי שירות במסגרת שלטוניים גורמים כמה עד מלמדת האזרח, לזכויות דה

ובאוטונומיות בעצמאות הכורח מהבנת רחקו בישראלהמוסריים. והפרקטיקה השיח של

המלחמה שאלת סביב צרפת סערה 1960ב- ניהל סארטר ואילו בה תמכו הימין חוגי באלג׳יריה,

­צע אליזה בשאנז בהפגנה כנגדה. פשרות ללא מאבק בירייה". להורג סארטר את "הוציאו ההמונים: קו

והחזק הכריזמטי נשיאה שהיה גול, דה שארל דווקא באלג׳יריה, המערכה את והוביל ההיא בעת צרפת של

­עו רב במשפט חודשים, כמה לאחר למפגינים, השיב זיהה גול דה מרעילים". אין וולטר "את והשראה: צמה­הי ולא הציבורי בשיח סארטר של קולו חשיבות את השיח מרחב כי הבין הוא לוולטר. אותו להשוות סס

­מו ביקורתיים, לקולות פתוח להיות חייב הציבורי להיהפך הפוליטי המרחב עלול כן לא שאם סריים, וללא כוחו בסיס על הפועל עריץ שלטון של למרחב­מו לקריסה להוביל עלול זה מצב מוסרית. הצדקההדמוקרטית. המדינה של חלטת

בלבם, בוערת המוסרית שעמדתם מוסר, אנשי­אמו והמדינה הציבורי השיח בלב להתייצב חייבים

ביקורת זו. תופעה לעודד ואף זאת להם לאפשר רה

Page 2: shi-webfiles.s3.amazonaws.com · 2016-12-01 · _n[W_lZ ]_oZ WbW p_ohfZ pWm[f[ Zom p_ng[d P_dob cX p_f[_] V_Z bVno_ pf_YdW p_]naZ V_Z p_Y[Z_ Zf_Yda Zf_YdZ bo pn[gdZ[ g[pVZ pn [Y[WaW

הציבוריהשיחבלבהנעשיתונוקבתקשהמוסרית־לשמיגםחיוניתהיאישראלבמדינתהכרחית.היא

יהודית.כמדינההמדינהשלוהמסורתהאתוסרתבכבודובערכו,ההכרהעמוקותמשוקעתזובמסורת

־מסוהאל.שלבצלמוהנבראאדםכלשלחייוובערךלכלאוניברסלי,לצדקהדרישהאתלימדהזורת

שלהמידהאמתבסיסעלנבחןעצמוהאלהאנושות.־וזצדקמהאללתבועהיססלאאברהםוצדק.משפט

)בראשיתמשפט"יעשהלאהארץכל"השופטעק:רשע:ייעשהשהאללמחשבהנזדעזעאיובכ"ה(.י"ח,

בשםהפועליםי'(.ל"ד,)איובמרשע"לאל"חלילהשעניינהישראל,מסורתאתמממשיםוהצדקהמוסר

מסורתשלהדולקהנרהיאמלאכתםעולם"."תיקוןהרוע.בחשכתהמאירישראל

־מופועלביותר:מורכבתהחברתיהתיקוןמלאכתמגלםהואהאוניברסלית,האנושיתבקהילהחברסרי

הפרטיקולריים.מהאינטרסיםלחריגההדרישהאת־שהייתכןלחברה.וכמנוכרכזרמתייצבהואזהבמובן

ובעמליםחברתייםבמבקריםהמוטח"בוגדים"מונח־נבשלתחושהמבטאבישראלאדםזכויותשמירתעל

התייצבואלהמבקריםכישחשיםאלהשלמצדםגדותנתפסיםהםהישראלית.לחברהוזרותניכורבעמדת

היהודי־ישראלי.ל"אנחנו"שותפיםשאינםכמיאתמצדיקהלאשהצעתיהאפשריתהקביעה

חשוב:ענייןלהאירעשויההיאאבלזה,במונחהשימוש־הזגשראתלחצותהואחברתייםמבקריםשלהאתגר

שלהאוניברסליתלהתייצבותהאופייניוהניכוררותהחברתי־המבקרשלההתייצבותהמוסרית.העמידה

שבההחברהעלויתורמבטאתהחברהכנגדמוסריויתורלעתיםלהשתנות.ביכולתהאמוןוחוסרחיהוא

נעשההואולעתיםמהחברהעמוקייאושמבטאזה־לפעלשמים.זועקמתמודדהואשעמושהרועמשום

צדקישאםמשיחית:מגמהידיעלמונעתהיאמיםהאנושית.המציאותאתכלילוישנהמידיופיע

כבדמחירישהחברתיהמבקרשלזולהתייצבות־מבהואשאותההחברהשלאמונהאתמאבדהוא—

זוכיםאינםאדםזכויותשארגוניהעובדההאםקר.והחשובההמתמשכתתרומתםעללהוקרהבישראל

־תחואתמבטאזהשיחסדומנימקרית?היאלחיינובישראל.החברהעלמקריניםעצמםשהםהזרותשת

באותההתשובהמושבתהללוהחברתייםלמבקרים־נעזרותשליחסלחברה:מתייחסיםהםשבהמטבע

חמורהפגיעההיאזהמהלךשלהתוצאהבזרות.נההרועלהעצמתמובילזהמצבהפנימי.החברתיבתיקון

לאחברתישינוימצבם.לתיקוןולאהנפגעיםכלפינגדי.בכוחנענהכוחדבר:שלהיפוכובכוח;נעשה

להתייצבחייבהחברתיהמבקרהאםאחרת?דרךהישמבקר?הואואותהחיהואשבהלחברהמנגד

מופתכדמותהמבקרמוחלטכזרהמתפקדהחברתיהמבקרכנגד

־מהסוליוהסתלקה"אנחנו"לקהילתשותףשאינו־מיהיהודי־אמריקאיהפילוסוףמציבעמה,דריות

המגולםחברתית,ביקורתשלאחרדגםוולצרכאלאורוולגנדי,ישראל,נביאיכגוןמופתבדמויות

־החשלמבשרהבשרהיואלהמבקריםהעם.ואחדהםהחברהבניובעיניעצמםבעינישביקרו.ברה

־מדוזרותרקהיתהזרותםמאיתנו".כ"אחדנתפסובשםטענואלהחברתייםמבקריםאםגםשכןמה,

היתהפניהםמגמתאוניברסליים,אתייםעקרונותהתפיסהעלהתבססהציעושהםהתיקוןפנימה.

הראוייםהערכיםאתבתוכהמכילהשחברתםתודעתםאופקמתוךהחברה.תתוקןשבאמצעותם

לחלץוביקשותרבותםאלשבוהםהאוניברסליתההולמיםוהנורמותהאידיאותהערכים,אתמתוכה

האוניברסליים.והנורמותהערכיםאתכלילויתרוהישראליתבחברהרביםמוסראנשי

חיים,הםשבתוכההחברהשלותרבותהערכיהעל־העותשתיותועלהיהודיתהזהותשפתעלויתרוהם

בשיחשהתמקדהנגדיתשפהוהציבוערכיהשלמקלימיןהתייצבוהםונתבעים.תובעיםוחובות,זכויות

שללערכיהכמנוגדאותווהציבוהאוניברסליהאתוסנדודהרחיקואףחלקםהיהודית;והתרבותהחברה

בוגןיעלאיור:

Page 3: shi-webfiles.s3.amazonaws.com · 2016-12-01 · _n[W_lZ ]_oZ WbW p_ohfZ pWm[f[ Zom p_ng[d P_dob cX p_f[_] V_Z bVno_ pf_YdW p_]naZ V_Z p_Y[Z_ Zf_Yda Zf_YdZ bo pn[gdZ[ g[pVZ pn [Y[WaW

כוחבאמצעותהחברהשלפניהאתלשנותוביקשו

מתקיים,ישראלבמדינתאדםזכויותשיחמבחוץ.הופקרהזוישראל.למורשתזיקהללאכלל,בדרך

מקורשהואכדמוןהזכויות,כאויבשנתפסהצדבידיהרוע.כל

בעלהואהאוניברסלי,השיחאתלשלולאסורההתגדרותמחיראבללעילא,ולגיטימירבערך

הפרטיקולרייםהערכיםושלילתלבדובאוניברסליפהזיכעלתרבותו,שפתעלשוויתרמימנשוא:כבד

ולעתיםשלוהתרבותיתהמורשתועלההיסטורירוןאתמציבחיצונילחץבאמצעותשינוילחוללמבקש

ושינויתיקוןמאפשרתשאינהבעמדהמראשעצמוהממשיתהסולידריותעלשמוותרמיפנימי.חברתי

פמופבקרבולפעוליכולתוהישראלי,ה"אנחנו"עםפהחבתוךעווללמנועיכולתודברשלבסופוחתת.

כליל.נעלמתלאאםומצטמצמת,הולכתברהפבמהפמצויהזהלמצבההפוכההמראהתמונת

הימיםששתמלחמתעדהדתית.הציונותשהובילהכהורגישהבתפיסותיהפרגמטיתהדתיתהציונותהיתה

בדרךישראל.שלוהתרבותיתהחברתיתלמציאותשלהפוליטיתבמפההחברתילאגףחברההיאכלל

מהפפהתחוללה70–השנותבמהלךואולם,ישראל.פבמהתמקםזוחברהשלהמרכזיוהזרםדרמטיתכה

אוניברסליים,מוסרערכיעםדברלושאיןשיחרחבדתיבעולםומתקבעתהולכתזוחברהושוויון.צדק

משמעותאתבתפיסתם,המבטא,וסגור,תחוםהמוצלחתהשתלבותהלמרותהאמיתית","היהדות

בישראל.ההנהגהשכבותבכלפשפעדעמוקהכההיאפדתיתהציוניתהמהפכה

אגדהכסיפורבימינונשמעיםשלהההיסטוריהרקימסורתיצירתידיעלהתחוללההיארחוקים.מימים

פבטהיהודיהקיוםעיקראתשמיקדהחדשהיהודיתלהשתרשהצליחהזו"מסורת"ובמשיחיות.ריטוריה

הילדים,בגניחינוכיתחרישעבודתשנעשתהמשוםעקיבא.בניהנוערובתנועתבישיבותהספר,בבתי

פבקמצומצם,בחוגהחדשההמסורתשללידתהערשצביהרבעמדשבראשההרבמרכזישיבתתלמידירב

וזכויותמוסרשאנשימהאתהביןזהחוגקוק.יהודהיכולעמוקחברתישינוימבינים:לאבישראלאדם

פפניזהותשיחבאמצעותמתחוללהואאםלהצליחהיהודית,"המסורת"אלשבזהחוגיהודיפישראלי.מי

פחינוובמסעהאמיןשבהםהערכיםאתמתוכהחילץבחברהרקלאדרמטי,שינויחוללמתמשךכי

ישראל.במדינתגםאלאפדתית,הציוניתשלהמתמשךהכישלוןרקעעלבולטתזוהצלחה

פעראתמעייניהםבראששהעמידווקהילותיחידיםפהבלכלוהשוויוןהצדקבקשתואתהאדםשלכו

החברתיתהסולידריותאלשיבהרקבצלם.רואיםפתראללחבורמתמשךמאמץה"אנחנו",קהילתשל

אתעולמהשלהגנזיםבביתולמצואוערכיהבותהפהדושינוילחוללעשוייםהאוניברסליים,היסודערכי

זושיבההדתית.הציוניתשחוללהלזהבעוצמתומהפוהתרהזהותשיחבתוךנוקבציבוריעימותתיצור

לייצגהמתיימראחדצדשלההגמוניההיהודי.בותפשהשללמבחןותעמודתאותגרישראלמסורתאת

דרמטיים.להיותעשוייםחיינומכלולעלכותיואדםבניעמוקה.מוסריתחשיבותישזהלמהלך

החייםממשייםאנשיםהםמופשטים,יצוריםאינםנספחאינהזותרבותומסורת.תרבותבמסגרת

במיתוסיםומתממשתאותםמבטאתהיאלקיומם,

בנינורמטיבי.ומארגטקסיםחיים,בסדריואתוסים,

כאןחייםהםבו.חייםולאהיםמןבאיםאינםאדםפ"הקמסוימים.אדםבניועםמסויםבמקוםהאדמהעל

אלאוהאוניברסליותאלמהפרטיקולריותפיצה"אלאהכרחית,שאינהבלבדזולאהקוסמופוליטיות

פלבמתייחסתאינהשהיאמפנילפגם,טעםבהשישפועללהיותכדיעולמם.ולמכלולממשייםאדםני

פוהפהמקומיביןמדומהניגודלייצרצורךאיןמוסריהאוניברסלי.לביןרטיקולרי

הטוהרעלויתורפחבשבאמצעותההדרךעלהצביעושוניםהוגים

אתבהדרגהומרחיבהשעריהאתופותחתהולכתרה

באיכלאתבתוכהלכלולכדישלה,ה"אנחנו"קהילתנוסבאוםמרתההאמריקאיתהפילוסופיתעולם.

מושרשת""קוסמופוליטיותבמונחזותפיסהאיפיינהפתרמרחבבתוךונוצרתשנולדתקוסמופוליטיות—

מסוים.בותיפחברתישלהאפשריהשינויאתבבהירותתיארהנוסבאום

שמוטלתהנורמטיביתהתביעהבאמצעותהאדםחייהשתייכויותלהםשאיןכמילאעצמנועל"לחשובעלינו:

פקונצנמעגליםבסדרתשמוקפיםכמיאלאמקומיות,בתורהבאהעצמי;סביבמותווההראשוןהמעגלטריים:

פהמורחהמשפחהאחריוהקרובה;המשפחהאתמקיףפהמהקבוצהאוהשכנים,סדר:לפיזאת,ובעקבותבת.

אפשרזאתולרשימההארץ,בניהעיר,בניקומית,אתניות,זהויותעלהמיוסדותקבוצותבנקללהוסיף

ומיניות.מגדריותמקצועיות,היסטוריות,לשוניות,מכולם,הרחבהמעגלמצויהאלההמעגליםלכלמחוץ

העולםכאזרחימטרתנובכוליותה.האנושותשלזהפהמרכלפיהמעגליםאתכלשהיבדרךלמשוךתהיה

פעיליושבייותרקרוביםייעשוהאדםבנישכלכךכז...קהילהשלהלבבותפתיחתהיאהמוסריתהמשימהרנו".

ה"אנחנו"ליצירתהתהליךשלבסופושתובילמקומיתפלסולידיובילזהמהלךכולה.האנושיתהקהילהשל

והעמים.הריבונותגבולותאתשחוצהריותעמוקותרבותיחינוכימוסרי,פאתוסמבטאתזועמדה

פמאבמקוםישראל;נביאישלחזונםאתהולמתוהיאפהרדוחהאור"מעטאור:הוספתמציעההיאבחושךבק

למסענכונותמחייבתגםהזאתהעמדההחושך".מןבהפוהכועכשיוכאןאוטופיותמימושעלהמוותרסיזיפי

פשבהמיטבזהוהרוע.הופעתשלהמתמדתבסכנהרה"הדבר"ספרואתמסייםקאמילעשות.יכוליםאדםני

ישאבללעולם",נעלםואינומתאינו"הדברבקביעה:שמיםמלכותשללמימושהציפייהללאבולהיאבק

עלוויתורמחשבתישינוידורשתזומשימהאידיאלית.קהילהאוניברסליות,מולפרטיקולריותהדיכוטומיות:

לוותרנכונותדורשתהיאמקומית.קהילהמולאנושיתפשלוחוסררועבהםשישחייםעםוהשלמה"טוהר"על

סובלנותסבלנות,מחייבתעמםשההתמודדותמות,שלמשיחייםחלומותעלויתורדורשתהיארוח.ואורך

פוממייסרלדיאלוגוכניסהחרבבאבחתחברתיתיקוןפלחמחייבתהיאבישראל;היהודיתהחברהעםתמשך

וערכיה.תרבותההיהודית,לחברההזיקהאתמחדשוותפובתבחברהבאדם,עמוקאמוןמחייבתהיאלכלמעל

פמהמרביםאצלאבדשאוליפישראלית,היהודיתרבותבישראל.החברתייםבקרים

באוניברסיטתפילוסופיהמלמדשגיאאביפרופ'

הרטמןשלוםבמכוןבכירמחקרועמיתברפאילן

שלקולוחשיבותאתזיההגולדההשיחמרחבכיהביןהואסארטר.לקולותפתוחלהיותחייבהציבורי

כןלאשאםמוסריים,ביקורתיים,להיהפךהפוליטיהמרחבעלול

עלהפועלעריץשלטוןשללמרחבמוסרית.הצדקהוללאכוחובסיסלקריסתלהובילעלולזהמצב

הדמוקרטיתהמדינה

הצרפתיבכיבושנאבקסארטר.פולז'אן

אי־פיצילום: באלג'יריה

אנשימכניםשפוליטיקאיםהעובדההרעיוןומועלה"בוגדים",מוסרכוחאומשאביםבהקצאתלפגועלאומישירותבמסגרתאדם

האגודהאובצלםכמולארגוניםכמהעדמלמדתהאזרח,לזכויותמהבנתרחקובישראלשלטוןגורמישלובאוטונומיותבעצמאותהכורחהמוסריהשיח

אלעדחגיבצלם,מנכ"ל