2016הודעה לעיתונות: דוח מצב המדינה הקישורעד להסרת האמברגו ניתן להוריד כל אחד מהפרקים דרך

  הזה

לחצו כאןלתקצירי הפרקים

כשאתם מצטטים את מרכז טאוב אנא קשרו לאתר:taubcenter.org.il/he

דוח מצב המדינה של מרכז טאוב רואה אור ( מציג תמונת מצב חברתית-כלכלית28.12המתפרסם היום ) מרכז טאוב הדוח השנתי של

ביחס למדינות אחרות ובהשוואה לעבר. הדוח מרכז מחקרים בתחומי2016של ישראל תעסוקה, הצמיחה במשק, חינוך, בריאות, רווחה והוצאות ציבוריות. כל אחד משערי הספר כולל מבוא שמציג את המגמות האחרונות והמצב הנוכחי בתחום. עורך הדוח הוא פרופ' אבי

וייס, מנכ"ל מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.

": 2016 מבחר ממצאים מפרקי "דוח מצב המדינה

פערים מגדריים בשוק העבודה

הדס פוקס )חוקרת במרכז טאוב(

הפרק בוחן את הגורמים לפער השכר בין גברים לנשים, ומגלה כי מרבית פער השכר תלוי בגורמים ניתנים להסברה הקשורים להבדלים במאפיינים של עובדים משני המינים. הגורם המשפיע ביותר על פערי השכר הוא שעות העבודה הרבות יותר של גברים: הבדלים בהיקף

.2011–2010 אחוז מפער השכר בין גברים לנשים בשנים 57שעות העבודה אחראים ל- אחוז14הגורם השני בהשפעתו הוא השוני במשלחי היד של גברים ושל נשים, האחראי לעוד

מהפער. הקיטוב המגדרי התעסוקתי בישראל יורד עם השנים אך נותר גבוה, אם כי הוא דומה . נשים עודן עובדות בשיעורים גדולים בתחומים המאופיינים בשכרOECDלממוצע במדינות ה-

שיעור הנשים המשכילותנמוך, במיוחד כאשר משווים את משלחי היד בקרב אקדמאים. שיעור הגברים אך תחומי הלימוד שהן נוטות לבחור שונים, דבר שמתבטאאמנם גבוה מ

במשלחי היד שלהן – ובהתאם, גם בשכר..גורם שלישי שמשפיע על פערי השכר הוא הישגיהן הפחותים של נשים במקצועות המתמטיים

הבדיקה איששה ממצאים קודמים המראים כי לציונים טובים יותר בבחינת הבגרות במתמטיקה ובחלק הכמותי בפסיכומטרי יש מתאם חיובי עם השכר, אולם אצל נשים ניכרת

התרחקות ממקצועות מדעיים כבר בחינוך היסודי. שיעור הסטודנטיות בתחומים הטכנולוגיים אחוז בלבד, ובקרב בוגרות מדעי20–30עלה מעט עם השנים אך עודנו נמוך ועומד על

המחשב אף יש נשירה מהעיסוק בתחום לטובת מקצועות אחרים. לאחר התחשבות בכלהגורמים נותר פער שכר קטן שאינו מוסבר.

,לאור תפקידם המרכזי של לימודים ריאליים ועבודה במשלחי יד רווחיים יותר בפערי השכר המודעות למשמעות הכלכלית שלאפשר לנסות לצמצם את הפערים באמצעות העלאת

בחירת המסלול האקדמי. כמו כן, יש לעודד נשים להעמיק במקצועות מדעיים. בהנחה שנשים

לא פונות למקצועות טכנולוגיים בשל שעות העבודה המרובות, ניתן גם לשקול לאפשר עבודהבהיקפי משרה נמוכים יותר בתחומים אלו.

האתגרים בהשתלבות חרדים בלימודים אקדמיים

איתן רגב )חוקר בכיר במרכז טאוב(

המחקר בוחן את דפוסי ההשתלבות של האוכלוסייה החרדית בלימודים אקדמיים על בסיס מספר הנרשמים החרדים החדשים למוסדות לימוד2008–2014מאגר נתונים ייחודי. בשנים

היה2014. מספר בוגרי התואר החרדים ב-3,227 ל-1,122אקדמיים עלה כמעט פי שלושה: מ-.2012 גברים בלבד ב-200 נשים ו-650 גברים, לעומת 450 נשים ו-1,600כ-

מספר האקדמאים החרדים נמוך בהרבה מאומדני העבר בסקרים קודמים, שהתבססו על אחוז מהנשים8.3 אחוז מהגברים ו-2.4 רק כ-2014דיווח עצמי. לפי נתונים רשמיים, בשנת

אחוז בקרב נשים חילוניות ו-43 היו בעלי תואר אקדמי, לעומת 25–35החרדיות בקבוצת הגיל אחוז בקרב גברים חילונים. 28

.אחוז53בשנים האחרונות הוקלו תנאי הקבלה של סטודנטים חרדים ללימודים אקדמיים התקבלו ללימודים ללא בגרות ופסיכומטרי )ובמקרים2014מכלל הסטודנטים החרדים בשנת

אחוז מהסטודנטים79. כ-2000 אחוזים בלבד בשנת 26רבים גם ללא מכינה(, לעומת .2000-2014החרדים במכללות הפרטיות התקבלו ללא בגרות וללא פסיכומטרי בין

התחום החלש ביותר בקרב סטודנטים חרדים הוא אנגלית: ציוניהם הממוצעים בחלק ( מהממוצע בקרב יהודים לא-חרדים. 100 נקודות )מתוך 20האנגלית בפסיכומטרי נמוכים ב-

המחקר מראה שאחוזי הנשירה המשולבים )ממכינות קדם-אקדמיות ומתארים( של אחוז בקרב יהודים לא-חרדים.30 אחוז, לעומת 58הסטודנטים החרדים גבוהים במיוחד –

מרבית הנושרים היו סטודנטים בקמפוסים החרדיים של המכללות האקדמיות אובאוניברסיטה הפתוחה.

בכל המגזרים, ובייחוד בקרב חרדים וערבים, שיעורי הנשירה של גברים גבוהים משמעותית משיעורי הנשירה של נשים. פערים אלו מתקיימים גם לאחר בקרה על משתנים רלוונטיים כגון

תחום הלימודים, אשכול חברתי-כלכלי, ציוני הבגרות והפסיכומטרי, גיל וארץ מוצא.

ניתוח לפי זרמים חרדיים, שבוצע במחקר זה לראשונה, מגלה ששיעור הסטודנטים הגבוה אחוז מהגברים(. מבין הנשים בשלושת15 אחוז מהנשים ו-29ביותר הוא בקרב חסידי חב"ד )

הזרמים המרכזיים האחרים )ליטאי, חסידי וספרדי(, הליטאיות לומדות באקדמיה בשיעורים אחוז(.29 אחוז( ושיעורי הנשירה בקרבן הם הנמוכים ביותר )15הגבוהים ביותר )

כל המוסיף – גורע? על הקשר בין גודל הכיתה להישגים לימודיים בישראל

מדיניות החינוך במרכז טאוב( וכרמל בלנקצוות רעות שפריר, יוסי שביט )ראש

רבים מאמינים שהפחתת מספר התלמידים בכל כיתה תשפר את הישגי התלמידים. בניגוד להערכה זו, מצאו עורכי המחקר קשר חיובי בין גודל הכיתה להישגים: ציוניהם של תלמידי

הישג זה הוא מדומהכיתות גדולות הם לכאורה גבוהים יותר. אלא שבדיקה מעמיקה גילתה ש ומושפע מגורמים אחרים: תלמידים חזקים מוצבים בכיתות גדולות, ואילו בכיתות קטנות יותר

נוטים להציב תלמידים בעלי הישגים נמוכים יותר.בפיקוח על השכלת ההורים והישגים קודמים של התלמידים, היחס בין גודל הכיתה להישגים

אינו מוכח מבחינה סטטיסטית. על פי מודל זה, הגורם המשפיע ביותר על ציונו של תלמיד בכיתה ח' במבחן מיצ"ב הוא הציון שקיבל אותו תלמיד במבחן מיצ"ב בכיתה ה' . גם להשכלת

ההורים יש תרומה חיובית ומשמעותית לציון. מחקרים קודמים מצביעים על כך שמיעוטים אתניים ותלמידים משכבות חברתיות-כלכליות

חלשות יכולים להפיק תועלת רבה יותר מכיתות קטנות מאשר קבוצות חזקות יותר. כדי לבחון האם הקשר בין גודל הכיתה להישגים משתנה בין אוכלוסיות שונות, הוסיפו החוקרים מודל שבחן את הקשר בין גודל הכיתה לרמת החינוך של ההורים, נוסף לבחינה של גודל הכיתה

והישגיו הקודמים של התלמיד. בדיקה זו הפריכה את הטענה שלגודל הכיתה יש השפעה על תלמידים מרקעים שונים, ועל הישגיהם של תלמידים חזקים או חלשים יותר. המחקר לא מצא

כל שוני ביחסים בין גודל הכיתה להישגי התלמידים בין הקבוצות שנבחנו.

ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל

חיים בלייך )חוקר מדיניות הבריאות במרכז טאוב(,)חוקר ראשי וראש צוותדב צ'רניחובסקי במרכז טאוב(

ואיתן רגב )חוקר בכיר במרכז טאוב(

המחקר בוחן את ההוצאה הפרטית על בריאות של משקי הבית בישראל )בניגוד להוצאה הציבורית( כביטוי לתפקוד המערכת מבחינת יעילות ופערים בנגישותם של שירותי רפואה.

אחוזים מההוצאה5.9 שקלים בממוצע לחודש, שהם כ-906 עמדה הוצאה זו על 2014בשנת , אז הקדיש משק בית1997הכספית הממוצעת נטו של משקי הבית. שיעור זה עלה מאז

אחוז מהוצאתו לצורכי בריאות. 3.9בממוצע 2.6 עמד שיעור הגידול של ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות על 1995–2014בשנים

אחוזים בממוצע לשנה. הגידול בהוצאה הציבורית באותה תקופה על בריאות עמד על אחוז בממוצע מדי שנה.1.3כמחצית מכך:

נטל ההוצאה פוחת עם העלייה ברמת ההכנסה של משק הבית. חמישון ההכנסה הנמוך אחוזים מהכנסתו הכספית הפנויה על שירותי רפואה, לעומת שיעור9.7 2014ביותר הוציא ב-

אחוז למשק בית ממוצע בחמישון העליון. מבחינה כספית, משק בית בחמישון4.7הוצאה של ההכנסה העליון מוציא סכום הגבוה כמעט פי שלושה מזה של משק בית בחמישון התחתון –

שקלים לחודש בממוצע.498 שקלים לעומת 1,418,ההוצאות על שירותי רפואה משלימים לאלו הניתנים בסל, שמוקדשות בעיקרן לטיפולי שיניים

עולות ככל שההכנסה גבוהה יותר. גם ההוצאה הפרטית על שירותי רפואה מקבילים - קרי, שירותים בתשלום המקבילים לאלו שהציבור זכאי להם במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי

- עולה ככל שההכנסה גבוהה יותר.

שקלים, ומשק בית91ממוצע ההוצאה על השתתפות עצמית בקרב כלל משקי הבית הוא 96בחמישון ההכנסה התחתון מוציא בממוצע סכום גבוה מעט ממשקי הבית בחמישון העליון:

שקלים לחודש. הוצאה זו קשורה אמנם לכך ששיעור הקשישים בחמישוני ההכנסה92לעומת הנמוכים גבוה יחסית, אך גם מעידה על כך שהנטל היחסי של ההוצאות גדול יותר בקרב בעלי

ההוצאה על השתתפויות עצמיות היא מעין מס רגרסיבי שסותר את תפיסתהכנסות נמוכות. הצדק החברתי והשוויוניות שביסוד חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הוצאות משקי בית על חינוך טרום-חובה

קיריל שרברמן )חוקר במרכז טאוב( ונחום בלס )חוקר ראשי בתחום החינוך במרכז

טאוב(

עלתה ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על ילד בחינוך טרום-חובה 2003–2012בשנים

בהכנסה אחוז במונחים ריאלים. שיעור עלייה זה היה גבוה יותר מהגידול 43( ב-2–5)גילאי

לנפש )נטו( ובהוצאה לתצרוכת באותה תקופה, כך שהנטל היחסי של ההוצאה על חינוך

במסגרות טרום-חובה עלה. הקושי להתמודד עם נטל ההוצאה התבטא במחאה החברתית ב-

, ובעקבות ועדת טרכטנברג שהוקמה לאחר המחאה הוחל במלואו חוק חינוך חובה לבני2011

. עקב היישום עלתה ההוצאה הממשלתית על חינוך,2012–2013 החל משנת הלימודים 3-4

אחוז בהוצאה הממוצעת של משק בית על חינוך לילדים. 3ובשל כך חלה ירידה של

כי בקרב יכולת כלכלית(, התגלה בחלוקת האוכלוסייה לפי חמישוני צריכה )המעידים על

האוכלוסיות שמוציאות הכי הרבה )החמישון העליון( והכי מעט )החמישון התחתון( עלה נטל

,2003–2011 אחוז מהוצאות לתצרוכת בשנים 35ההוצאה על חינוך טרום-חובה לרמה של כ-

אחוז בין 5–6וירדה ב- ל-2011 . נטל ההוצאה של החמישונים שביניהם הייתה גדולה2014

יותר בתחילת תקופת המדידה ולאחר מכן נותרה יציבה למדי. המשמעות היא שבאופן יחסי

יותר מאשר על החמישון נטל ההוצאה על חינוך טרום-חובה הכביד על חמישוני הביניים

העליון והחמישון התחתון.

נטל ההוצאה של משק בית יהודי ממוצע על חינוך טרום-חובה גבוהה פי שלושה מההוצאה של

. 2012משק בית ערבי ממוצע, אך הפערים מצטמצמים מאז

הנטל על משקי בית במרכז הארץ עלה מאז תחילת שנות האלפיים וירד לאחר שחוק חינוך

חובה חינם הוחל במלואו. בד בבד, בשנים האחרונות עלתה ההוצאה על חינוך טרום-חובה

בפריפריה, וכעת ההוצאה במרכז ובפריפריה כמעט זהות.

הביא לעלייה במספר התלמידים בגנים3–4היישום המלא של חוק חינוך חובה חינם לבני נקודות אחוז במגזר הערבי(. החוק גם הביא13 נקודות אחוז במגזר היהודי ו-9בגילים אלו ) אחוז בתשלום הממוצע של הורים עבור ילדים בגילים הללו. עם זאת, ראוי לציין10לירידה של

שמרבית הירידה התרכזה אצל משפחות ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, מפני שמשפחות מאשכולות נמוכים יותר נהנו מתמיכה ממשלתית בשכר לימוד לגילי טרום חובה עוד לפני

היישום המלא של החוק.למרות העלייה בהוצאה הציבורית על חינוך טרום-חובה לאחר החלת החוק, לא חל שינוי

בהיקף סך המשאבים המוקצים לחינוך זה ביחס לתוצר המקומי הגולמי. מצב זה נובע מכך 92 ל-2011 אחוז בממוצע עד שנת 79שהעלייה בחלק הציבורי של מימון חינוך טרום חובה )מ-

אחוז בממוצע21( התקזזה עם הירידה בחלק הפרטי )שעמד על כ-2012–2013אחוז בשנים (. 2012–2013 אחוז בשנים 8 וירד ל-2011עד

הצמיחה במשק הישראלי: בדרך לעשור אבוד?

גלעד ברנד )חוקר במרכז טאוב(

התוצר צמח שנים במשך

ב- עד 2לנפש אחוזים2.5

בשנים אך –2016לשנה,

לגידול2012 הקצב הואט

– כאחוז של ממוצע שנתי

למדינות ביחס אטי גידול

שהתוצר אחרות מפותחות

של לזה דומה בהן לנפש

את לבחון כדי ישראל.

בוחן הפרק מקורות ההאטה

של הצמיחה מקורות את

פירוק באמצעות המשק

והפריון. הייצור לגורמי

שמרכיב עולה מהממצאים

ביותר המשמעותי הצמיחה

הגידול הוא האחרון בעשור

המתמשך בהיקפי התעסוקה,

מהצמיחה כמחצית שתרם

. לצד זאת יש מגמת ירידה בתרומת ההון האנושי לצמיחה והאטה2012–2015בשנים

בהשקעות במלאי ההון הפיזי לעובד. ירידה נרשמה גם בפריון הכולל, מגמה הנמשכת

. 2012מאז שנת

נראה שתהליך התרחבות שוק העבודה ותרומתה לצמיחה הגיע לידי מיצוי; חלקה של

( נמצא במגמת ירידה, והמגמה צפויה25–64האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים )

להתעצם בשנים הקרובות, עם הגעתם של ה"בייבי בום" לגיל פרישה. תהליך זה מאט

נקודות אחוז מהצמיחה0.6את הגידול הפוטנציאלי במספר המועסקים וצפוי לגרוע כ-

הנוכחי. העשור תום עד שנה מדי משקלן שלהפוטנציאלית עליית כך, על נוסף

אינה או מעטה ושהשכלתן יחסית נמוכים שלהן התעסוקה ששיעורי אוכלוסיות

רלוונטית לשוק העבודה צפויה אף היא להעיב על צמיחת המשק.

לאור הידלדלות מקורות הצמיחה הנוכחיים, נדרשת מדיניות אקטיבית שתקזז את השפעת

המגמות הללו. ללא התאוששות בסביבה הכלכלית הגלובלית או רפורמות מבניות

מעודדות צמיחה, סביר לצפות לצמיחה אטית גם בשנים הקרובות. פתרונות אפשריים

לעידוד צמיחה מאוזנת בת קיימא הם הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות לעובדים בשכר

נמוך, שיפור התחרות בסביבה העסקית המקומית והשקעות בתשתיות.

ההוצאה הציבורית על רווחה

פרופ' ג'וני גל )ראש צוות מדיניות הרווחה במרכז טאוב( ושביט מדהלה-בריק )חוקרת במרכזטאוב(

-מיליארד שקלים, שהם כחמישית מסך94 על 2015התקציב המוקצה לשירותי הרווחה עמד ב אחוז מתקציב80ההוצאה הממשלתית – הקצאה השומרת על יציבות זה כמה שנים. יותר מ-

זה הוקדשו לתכניות ביטחון סוציאלי. כמחצית מקצבאות הביטוח הלאומי מיועדות לקשישים. חלק זה של ההוצאה עמד בתחילת

אחוז, ועלה בצורה בולטת בשנים האחרונות, בעיקר בשל הזדקנות40שנות האלפיים על כ-האוכלוסייה.

מספר מקבלי הבטחת הכנסה, שמהווה רשת ביטחון אחרונה לחסרי הכנסה, ירד משמעותית בשל שינויים בתנאי הזכאות לתכנית והשתלבות אוכלוסייה גדולה יותר בשוק העבודה. ב-

בלבד.98,350 ירד מספרן ל-2015 משפחות היו כלולות בתכנית, וב-155,000 כ-2003מס הכנסה שלילי, אשר נועד לסייע כלכלית לבעלי הכנסות נמוכות מבלי לפגוע במוטיבציה

אחוז מהזכאים. למרות זאת, בשל70 לשיעור מיצוי גבוה של 2014שלהם לעבוד, הגיע בשנת סכום המענק הנמוך היקף ההוצאה המיועדת למס הכנסה שלילי עדיין נמוך, ועומד על פחות

מחצי אחוז מההוצאה הממשלתית. ההוצאה על תעסוקה – אשר כוללת את מערך שירות התעסוקה, הכשרות מקצועיות, תכניות

לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה ועוד – קטנה יחסית ואינה עולה באופן ניכר לאורך כי ההשקעה הישראליתOECDהשנים. נתונים אלו תומכים בטענה המועלית בדוחות של ה-

בתחום התעסוקה מצומצמת בהשוואה למדינות רווחה אחרות. אחוז. הירידה העיקרית נרשמה בסעיף70 ירד תקציב משרד השיכון ב-2015 ל-2000בין

אחוז במלאי40 חלה ירידה של כ-1999–2016 אחוז(. כמו כן, בשנים 96הסיוע למשכנתאות ) דירות, אך כמות זו806 נרכשו 2016 עד אוגוסט 2015הדירות בדיור הציבורי. אמנם מתחילת

3,000 על כ-2016אינה מספיקה ביחס למספר הממתינים הגדל לדיור ציבורי, שעומד בשנת איש.

,כמחצית מהמלצות הוועדה יושמו באופן חלקיכשנתיים לאחר הגשת המלצות ועדת אלאלוף או מלא, ובהן: הגדלת קצבאות השלמת הכנסה לקשישים, הרחבת מענק העבודה והגדלת

סכום הסיוע בשכר דירה לזכאים. עם זאת, נראה כי המטרה העיקרית של ההמלצות – צמצום היקף העוני במחצית בתוך עשר שנים – לא תוכל להתממש. עלויות יישום ההמלצות הוערכו

מיליארד1.9 מיליארד שקלים לשנה, אולם בפועל הקציבה הממשלה ליישומן עד היום 7.4ב- שתי המלצות מרכזיות של הוועדה – הגדלת קצבתשקלים בלבד. נוסף לכך, לא יושמו

הבטחת הכנסה בצורה משמעותית וריכוז הפעולות להתמודדות עם עוני בידי גוף מרכזי.

עוני ואי שוויון בישראל: מגמות ופירוקים

חיים בלייך )חוקר במרכז טאוב(

המחקר בוחן את חלקה היחסי של כל אחת משלוש קבוצות האוכלוסייה הגדולות בישראל .2014–2002 – חרדים, ערבים ויהודים לא-חרדים –באי השוויון ובעוני בשנים בגילאי עבודה

ההכנסות מעבודה, מפנסיות תעסוקתיותבמהלך השנים אי השוויון בהכנסות הכלכליות ) ( ירד באופן עקבי בתקופה זו, אולם הירידה התבטאהומהון, לפני ניכוי תשלומי החובה

ההכנסה הכלכלית בתוספת תשלומי העברה ובניכויבצמצום אי השוויון בהכנסות הפנויות ) לאורך רוב התקופה מרבית התרומה לשינויים באי( רק בשנים האחרונות. מסים ישירים

השוויון בהכנסות מקורה באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. אולם הרכב2014 ל-2002לא השתנה בין בקרב גילאי העבודה שיעור העוני הכולל ,

חלקם של משקי הבית החרדיים והערביים2002האוכלוסייה הענייה השתנה משמעותית: ב- – עלייה החורגת2014 אחוז בשנת 54 אחוז מכלל האוכלוסייה הענייה, לעומת 44עמד על

משיעור הגידול של קבוצות אלו בכלל אוכלוסיית גילאי העבודה.במשך השנים חלה ירידה במדדי אי השוויון והעוני בהכנסות הכלכליות בקרב כלל האוכלוסייה

המבוגרת. עם זאת, בחלוקה לשלוש קבוצות אוכלוסייה )ותיקים, עולים שהיגרו לישראל לאחר , וערבים( ניכרים פערי הכנסות גדולים בין הקבוצות והבדלים בשיעורי העוני בהכנסות1990

פנויות.

מיקור חוץ של שירותי רווחה

שביט מדהלה-בריק )חוקרת במרכז טאוב( ופרופ' ג'וני גל )ראש צוות מדיניות הרווחה במרכזטאוב(

גדלה הוצאת משרד העבודה והרווחה על שירותי מיקור חוץ בצורה ניכרת.2000מאז שנת אחוז מתקציבו, על שירותי70 מיליארד שקלים, שהם כ-2.3באותה שנה הוציא המשרד כ-

מיליארד שקלים, עלתה6, שבה היה תקציב המשרד כ-2015(. ב-2015מיקור חוץ )במחירי מיליארד שקלים. סכומים אלו הוקדשו למיקור חוץ4.8 אחוז מתקציבו והגיעה ל-80ההוצאה ל-

בתחומי שיקום, מוגבלות שכלית התפתחותית, תקון ושירותים אישיים וחברתיים. מרבית הספקים המעניקים שירותים למשרד העבודה והרווחה הם ותיקים, ועבדו עם המשרד

אחוז מסך תשלומי מיקור החוץ.96. ספקים ותיקים זוכים ב-2015לפחות שנה אחת לפני תוצאה זו קשורה לחשיבות שמייחסים מכרזי ההתקשרות לניסיון ולכך שבתחומים שונים יש

חשיבות יתרה לשמירת הרצף כדי למנוע פגיעה במקבלי השירות.

20 הספקים הגדולים של שירותי מיקור חוץ למשרד הרווחה )המקבלים יותר מ-50חלקם של 46, אך הם קיבלו כ-2015 אחוז מסך הספקים בשנת 2מיליון שקלים בשנה כל אחד( היה רק

מהספקים48(. כ-2000 אחוז בשנת 49אחוז מסך התשלומים המוקדשים למיקור חוץ )לעומת היו עסקיים וותיקים,2015 אחוז מהספקים הגדולים ב-58הגדולים הם גם ותיקים. בסך הכל

אחוז – עמותות חדשות.4 אחוז היו עמותות ותיקות ו-38ספקי השירותים של משרד העבודה והרווחה כוללים עמותות לצד גורמים עסקיים. לאורך

השנים חלה עלייה במספר העמותות ובנתח התשלום המיועד להן, ובמקביל חלה ירידה 2,554 עמותות ו-431 קיבל המשרד שירותים מ-2000במספר הספקים העסקיים. בשנת

872 הוכפל מספר העמותות ל-2015 ספקים(, ועד 2,985גורמים עסקיים )מתוך סך של ספקים(. עם זאת, היקף2,697 )מסך כולל של 1,825ומספר הגורמים העסקיים ירד ל-

התשלומים לעמותות ולגורמים עסקיים דומה.

בת מצווה לכוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל )ועדת דוברת(: מה השתנה?

נחום בלס )חוקר ראשי בתחום החינוך במרכז טאוב(

-הציעה להעלות באופן ניכר את שכר2003ועדת דוברת לקידום החינוך בישראל, שהוקמה ב , ל-2003המורים כדי לשפר את מעמדם ולהגדיל את כוח המשיכה של המקצוע. ואכן, בין

אחוז כתוצאה35 אחוז ושכר המורות ב-24 שכרם הריאלי של המורים הגברים עלה ב-2013 8 שכר המורים הגברים היה גבוה ב-2013מהסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". ב-

)אך נמוך יותר מהשכר הממוצע של אחוז מהשכר הממוצע של שאר העובדים הגברים במשק אחוז משכרן הממוצע של41עובדים בעלי השכלה אקדמית( ושכר המורות היה גבוה ב-

אחוז משכרן הממוצע של אקדמאיות אחרות(. למרות13עובדות אחרות במשק )וגבוה ב- 28,281)במונחי כוח קנייה(: OECDזאת, שכר המורים בישראל עדיין נמוך מהשכר הממוצע ב-

)למורים בעלי אותה דרגת השכלהOECD דולרים בממוצע ב-42,675דולרים בישראל לעומת וותק(.

-ובאותה תקופה נרשמה יציבות2014 ל-2005 אחוז בין 55מספר המורים החדשים עלה ב , ואף ירידה קלה בשיעור המורים שבחרו להישאר במקצוע. המשך העלייה ברמת ההשכלה של

המורים והשמירה היחסית של שיעור הוותק של המורים מצביעים לכל הפחות על יציבות, ואולי אף על עלייה, בשני המשתנים הללו, שנוהגים לקשור אותם לאיכות המורים, במערכת

עלה דירוג המורים ברשימת שביעות הרצון מהמקצוע בסקר2013 ל-2005החינוך. כמו כן, בין –2013החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהמקום העשירי למקום השלישי ב-

שביעות רצון גבוהה יותר מאשר בקרב מהנדסים, מפתחי תוכנה, עורכי דין ומקצועות אחריםשהשכר בהם גבוה יותר.

אחוז, ותקציבו הריאלי ב-142 עלה תקציבו הנומינלי של משרד החינוך ב-2000–2016בשנים אחוז. העלייה בהוצאות על חינוך נבעה בעיקר מהסכמי השכר של הסתדרות המורים86

עלתה ההוצאה הכללית2012 ל-2005. בין 3–4ויישום מלא של חוק חינוך חובה חינם בגילאי . מרבית התקציב הנוסף הוקדש לגניOECDעל החינוך וההוצאה לתלמיד בקצב מהיר יותר מב-

אחוז(, לבתי ספר יסודיים ולחינוך מיוחד )שתקציב כל אחד מהם38ילדים )שתקציבם עלה ב- אחוז(20עלה בכ-

בעשור האחרון, במקביל לשינויים במערכת החינוך, נרשמה עלייה בהישגים במבחני מיצ"ב בכיתות ה' ו-ח', כמו כן היה שיפור של ממש בציונים – אם כי שינוי זה לא לווה בשיפור מקביל

. שיעור התלמידיםPISAו-TIMSS, PIRLS– בדירוג של ישראל במבחנים בין-לאומיים כמו הלומדים, והניגשים לבחינת הבגרות עלה, ושיעור הזכאים לתעודת בגרות מכלל שכבת הגיל

. תלמידים בחינוך הדתי-לאומי, כמו גם דרוזים2015 אחוז ב-56 ל-2006 אחוז ב-46עלה מ- ואתיופים – שבהם הושקעו תקציבים נכבדים בתקופה זו – הגיעו להישגים גבוהים מהצפוי

בהתחשב במעמדם החברתי-כלכלי.

שוויון ורב תרבותיות בחינוך הציבורי – מחשבות על ההווה והצעות לעתיד

מדיניות החינוךצוות נחום בלס )חוקר ראשי בתחום החינוך במרכז טאוב( ויוסי שביט )ראש במרכז טאוב(

.מאמר הדעה מצביע על הצורך בחשיבה מחודשת על האידיאולוגיה שבבסיס החינוך הציבורי במסגרת החשיבה החדשה יש להדגיש את השוויון כיעד מנחה למערכת החינוך – אך לא לקדש את האחידות בה, אם זו תביא לפגיעה בזכותה של כל קהילה לחנך על פי תפיסת

עולמה. קבוצות שונות יוכלו לקיים מערכות חינוך נפרדות בהתאם לכמה תנאים. בין היתר, תחול עליהן חובה ללמד מקצועות ליבה בהיקף שיקבע משרד החינוך, אך לא בהיקף שיעלה

אחוזים מתכנית הלימוד הבסיסית. מעבר ללימודי ליבה יותר למסגרות החינוכיות30על חופש יחסי, ובלבד שלא יעודדו אלימות או יפעלו בניגוד לחוק.

של התלמיד, התקצוב למסגרות יהיה שוויוני ופרוגרסיבי, ללא התחשבות בלאום וזהות דתית ויעניק עדיפות משמעותית לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. כמו כן, ייאסר מיון תלמידים

על סמך נתוני רקע חברתיים-כלכליים או הישגים לימודיים קודמים. לצד זאת, מהתלמידיםצפוי להתנהל על פי אמות המידה התואמות את ייחודיות בית הספר.

סל מזון בריא: הגדרות ועלויות

הבריאות במרכז טאוב(, ד"ר ג'נטה אזרייבה, בןפרופ' דב צ'רניחובסקי )חוקר בכיר וראש צוות אוריון, רבקה גולדשמיט, אבידור גינסברג ורן מילמן

העלות החודשית של סל מזון בריא, המבוסס על המלצות התזונה העדכניות של משרד רכיבי הסל המוצג בפרק נבחרו כדי שקלים לילד.737 שקלים למבוגר ו-844הבריאות, היא

לייצג תזונה מיטבית מבחינת איזון בין עלויות למילוי כלל הצרכים התזונתיים. ,"וחלקו בעלות המרכיב היקר ביותר בסל מזון בריא עבור מבוגר הוא "חלבון מן החי וקטניות

4שומן – הוא כ- –  אחוז. לעומת זאת, חלקו של המרכיב הזול ביותר40סל המזון עומד על כ-אחוז בלבד מעלות הסל.

דווקא במשקי הבית ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר ההוצאה החודשית הממוצעת הנדרשת למימון סל המזון המומלץ גבוהה יותר מזו של קבוצות ההכנסה הגבוהות, מפני שככל שרמת

ההכנסה הממוצעת למשפחה יורדת, כך מספר הנפשות הממוצע במשק הבית גדל.סל מזון בריא למשק בית בחמישון התחתון גבוה פי שיעור ההוצאה הממוצעת הדרושה למימון

אחוז, בהתאמה(.7 אחוז מתוך ההכנסה לעומת כ-64תשעה מהחמישון העליון )כ-משקי הבית בחמישוני ההכנסה השני והשלישי אינם מוציאים בפועל סכום המספיק לרכישת

סל מזון בריא, אם מטעמי העדפה ואם מכיוון שהכנסתם אינה מספקת לרכישת הסל . בחמישון ההכנסה התחתון סכום ההוצאה הנחוץ אינו מאפשר למשקי הבית לממןהמומלץ

סל מזון בריא ללא ויתור על צרכים חיוניים אחרים.

מדוע תוחלת החיים של גברים בישראל כה גבוהה?

פרופ' אלכס וינרב )חוקר ראשי במרכז טאוב(

שנים, לעומת ממוצע81 עמדה תוחלת החיים הממוצעת של גבר בישראל על 2013בשנת כולו.  בעולם68.8- ו-OECD ה  שנים במדינות77.7של

רמות העושר בהתחשב במאפיינים המשפיעים על תוחלת החיים בכל מדינה – כולל היתרון הישראלי גדול יותר, – וההשכלה, מאפייני מערכת הבריאות והפרופיל הדמוגרפי הכללי

ואף מתרחב עם הזמן.מוסיף שירות צבאי  מדינות מצא כי130הכולל יותר מ- אקונומטרי המתבסס על מדגם ניתוח

יותר משלוש שנים לתוחלת החיים של הגבר הישראלי.אישוש לתוצאות המחקר אפשר למצוא בפער בין אורך החיים הממוצע של גברים ונשים

שנים יותר מגברים5.55 נשים חיות בממוצע OECD מדינות ה-34: ב-OECDבישראל וב- ואילו בישראל, שבה השירות הצבאי של הנשים קצר יותר ולרוב דורש מאמץ גופני פחּות,

הפער עומד על שלוש שנים בלבד.גורם נוסף שמאשש את מסקנות המחקר

הוא העובדה שבישראל התמותה בקרב יהודים נמוכה יחסית ממחלות שמושפעות מרמת הפעילות הגופנית, כמו מחלות לב

ערבים. וכלי דם או סוגי סרטן מסוימים כמעט אינם משרתים בצבא, ועל פי נתוני

משרד הבריאות, שיעור האבחון של מחלות לב וכלי דם בקרבם גבוה מבקרב

האוכלוסייה היהודית.אף שהשירות הצבאי הוא מרכיב חשוב

בבריאות הציבור, הוא טרם נדון בספרות האקדמית בנושאי גורמי בריאות בכלל,

ובספרות על בריאות בישראל בפרט.

באמברגו - ההודעה והחומרים הנלווים ניתנים לפרסום רק 6:00 ( ב- 28/12 מיום רביעי )

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת

 ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לאיתי מתיתיהו, מנהל שיווק ותקשורת במרכז טאוב 050-6909749 , או לענת סלע-קורן, 052-2904678 לחקר המדיניות החברתית בישראל: