מגישות: ליליה וייברמן ומיכל חידו-ביטרמן

"מתכנון אוטופי למרחב מכיל"

,חשיבה מחודשת על ההתיישבות הקיבוצית בישראל.כקהילה מקיימת, עבר ועתיד

מנחים: אדר' תאה קיסלוב, אדר' ליאורה קיסלוב-קיי, ואדר' דן איתן

טכניון- המכון הטכנולוגי לישראל – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים - חזון וראיית הנולד" IIסטודיו "תיקון

2010-2011

. דפוסי הפיתוח כיום מרמזים 21ההתיישבות הקיבוצית בארץ משנה את פניה במהלך השנים ומנסה להתאים את עצמה למציאות במאה ה-על שינויים שנויים במחלוקת.

"לא עיר נבנה ולא כפר...יישובנו יהיה סינתזה של החיוב בעיר ובכפר... שלילת הדלות החומרית והרוחנית שבכפר ושלילת השעבוד, המחנק (.טבנקין בימי ההקמה, ממעצבי דמותו של הקיבוץ הגדולוהצפיפות שבעיר" )

השנים האחרונות, נעצר והתפתח בכיוונים שונים, אך לרוב הוא שמר 100הקיבוץ הוא לא כפי שהיה, גם הוא עבר לא מעט שינויים במהלך על גמישותו התכנונית ועל תבנית היסוד של מרחב משותף פתוח ללא חלוקות. האידיאולוגיה שהייתה מרכז האתוס הקיבוצי הציוני כבר לא תמיד תואמת את מציאות החיים, והאדריכלות שנבעה מערכי העבר מתקשה לשרת את הצרכים של היום. התהליכים שמתרחשים בקיבוץ

משפיעים הן על החברה והן על המרחב. מציאת הדרך לפתח מרחב גמיש, שמשתנה עם ההפרטה וההשתנות האידיאולוגית, אך עדיין שומר על הייחודיות של הקיבוץ היא אתגר גדול

.ננסה להגדיר מחדש קהילה שיתופית בעולם קפיטליסטי. קהילה מודרנית שבוחרת בצורת חיים חדשה.

לקיבוץ יש ערכים סביבתיים, אינטליגנציה מרחבית שלא קיימת בסוג התיישבות אחר ויש ללמוד ממנה ,לשמרה ולפתחה כחזון חדש הנשען על הישן.

הפרויקט מציג כיצד ניתן אז רגע לפני שהקיבוצים הופכים פרוור של העיר, ננסה להגדיר את השינוי האורגאני המתאים לקיבוץ של העתיד. לשבור את המוסכמות ואת ההתפתחות המרחבית שקורית מתוך אינרציה וליצר חלופה אחרת מגוונת ולא מובנת מאיליה.

ופורה. מקומם של הקיבוצים דורי, גמיש, חסר גבולות הנשען על מרכז חברתי רלוונטי דינאמי, רב הפרויקט מנסה ליצור מרחב מגורים בחברה הישראלית היטשטש והאידיאולוגיה, כאמור, נחלשה מכאן עלה הצורך בהגדרת מקומו החדש של הקיבוץ הן כלפי עצמו והן כלפי

סביבתו. ניתן לומר כי קיים צורך ביצירת מעגלים חברתיים רחבים יותר. טשטוש הגבולות בתוך הקיבוץ ופתיחתם כלפי חוץ מאפשר פתיחות פיזית ורעיונית כלפי הסביבה שתוכל, אף היא, ליהנות ולקבל מאותו יחוד בהתאם ומשתנים הצורך לפי תוכנם את משנים אשר זמן תלויי ונפחים חללים זיהינו מהקיבוצים בחלק הוא. באשר קיבוץ כל המאפיין לשינויים המתרחשים. השתנות זו מאפשרת גמישות עתידית הן במבני הציבור והן במגורים. ישנה חשיבות רבה בהטרוגניות באזורי המגורים

ומציאת יחודו של כל - DNAהנוצרת על-ידי שילוב אוכלוסיות שונות מגילאים וסטאטוס שונים על מנת ליצור שכונות מעורבות ודינמיות.זיהוי ה קיבוץ וקיבוץ חיוני. זהו זיהוי "מותנה מקום" ספציפי , מתאים לאופיו ומיקומו אשר יחזק אותו וייתן לו זכות קיום בסביבתו.

 ואינו כופה דרך אחת )שלא כמו בעבר ויכול להיות מרחב פתוח שמכיל תפיסות שונות הקיבוץ החדש , מאפשר פלורליזם, גמיש ומשתנה

אידיאולוגיה שהכתיבה והגדירה מרחב מסוים מאוד(.אולי זה אכן אפשרי: ניצול עתודות קרקע קיימות השומר על השטחים הפתוחים ולא "חזירות" שטחים מתפרסת, שכן איכות חיים לא ניתן למדוד במ"ר או בכמות חדרים .דיור בר השגה אלטרנטיבי ולא "בית בכפר" , הטרוגניות רעיונית ותכנונית ולא אחידות בשכונות ,בתעסוקה

ובתושבים. הקיבוץ, כפי שאנו רואות אותו, מקדש את הפשטות והצניעות כערך לקיימות )שימוש בקיים ולמידה ממנו( ולשמירה על הסביבה )ללא קשר תורמת ישות העתידי בקיבוץ הרואה חברתי כערך ומגוונות שונות התרחשויות ומספק מזמין מאפשר, אחרת(, או כזו לאידיאולוגיה

המתקיימת כחלק בלתי נפרד מסביבתה.

רקע

  )מתוך אדריכלות החברה האוטופית/ חיוטין(

רקע

האתגרים הניצבים בתכנון מכילים מספר מרכיבים גנריים לכל הקיבוצים

עקרונות הפריסה המרחבית בקיבוץ - "... לא עיר נבנה ולא כפר. יישובנו יהיה סינטזה..."

הפריסה המרחבית, החברתית, התעסוקתית,

מערכת השירותים והגדילה בקיבוץ דומה למודלים

העירוניים ושונה מהותית ממאפייניו של הכפר

המסורתי.

ערכים הקיימים בקיבוץ ההיסטורי משמשים כמצע לתכנון עתידי

עקרונות תכנון בקיבוץ העתידי

פתיחת גבולות בין בקיבוץ לסביבתו

קהילה מקיימת צומחת וגדלה

ציפוף הבינוי בתוך גבולות הקיבוץ

מגוון השתנות ודינמיות

בין הפרטי לציבורי – שיתופיות חדשה

חקלאות מקיימת ו"הגן הגדול"

חיזוק מרכז הקיבוץ כלב הקהילה

קיימות חשיפה וניקיון

- התייחסויות שונות המתאימות למגוון הקיבוציםקונקרטימחשיבה גנרית לתכנון

השוני בין הקיבוצים בארץ הוא משמעותי: מיקום, רמות הפרטה, כמות תושבים, יחסים עם הסביבה, אופי והתנהלות. לכל קיבוץ D.N.A.משלו ויחוד אותו כדאי לחזק

קיבוץ עין-חרוד - רקע

. עין חרוד הוא קיבוץ בפריפריה 20בחרנו להדגים את העקרונות שגיבשנו בקיבוץ עין-חרוד, הראשון ליישובי הקיבוץ הגדול הוקם בשנות ה-בין עפולה לבית-שאן, למרגלות הגלבוע, בליבו של עמק יזראל, סמוך למעין חרוד. עין חרוד תוכנן על-ידי האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן

במקביל את קיבוץ תל-יוסף) השכן.( נמשכנו למקום בשל אופיו הייחודי עליו יפורט בהמשך.

הדגמת העקרונות בעין-חרוד

– מיקומו הפריפראלי של עין-חרוד ואופיו המיוחד מהווה פוטנציאל למשיכת אוכלוסיה מהאזור כולו מעגלי השפעה )ואף מכל הארץ( ומתן מענה רחב לאנשים מחוץ לקיבוץ.

הדגמת העקרונות בעין-חרוד

מנעד ציבוריות –מיפוי של רמות ציבוריות שונות בין הבית עד לאזורי

ארצי, מגלה מקומות פוטנציאלים לרמות שונות של התערבות.

תפיסה אזורית – שלושת הקיבוצים הסמוכים כמכלול –

עין חרוד, כפי שתוכנן במקור, כחלק ממכלול הקיבוצים הסמוכים לו )עין חרוד איחוד ותל יוסף(, גם ברמת השירותים וגם בתפיסה.כאשר המרכז הפיסי נמצא בעין חרוד

מאוחד.

מבני ציבור קהילתיים קיימים- מרוכזים במרכז הקיבוץ בלבד

פתיחת גבולות

קהילה

ציפוף פנימה

מגוון והשתנות

בין פרטי לציבורי

חקלאות מקיימת " ו"הגן הגדול

קיימות וחשיפה

ושבירת האיזורחיזוק מרחבי הקהילה הדגמת העקרונות בעין-חרוד –

שיתופיות חדשה מציאת האיזון ,האפשרויות למגוון רמות שיתוף ויצירת בהם עוברות פונקציות מהמרחב הפרטי "מיכלים תלויי זמן" במתקיימים

לציבורי. כמו כן והטמעת החקלאות והחלקות הקהילתיות במגורים מעצבים את המרחב הציבורי כמחזק את הקהילה.

גינות קהילתיות מחזקות קהילה

בקיבוץ שהאוכלוסיה מכיוון לשבור מקום יש לגדול עתידה ולפזר בקיבוץ הרווח האיזור את במרחב גם ציבורי" ה"סמי- את

המגורים. שונים בקנ"מ חדשה, שיתופיות במיכלים כלום" או "הכל שאינה באזורי הממוקמים זמן תלויי מבנים הינם המיכלים המגורים. קלים וזמניים השואבים השראתם ממבני החממות להם אופי עונתי. מוגבלים אינם המיכלים מאפשרים גמישים, בפרוגרמה, השתנות בחלוקות ובמילואות לפי אוטופי. אינו ותכנונם שימושם פתוח, חלל להיות יכול המיכל חדר מפגש, מקום מגדיר מרחבי חדש, "סלון" משחקים,

עבודה ותעסוקה.

ושבירת האיזורחיזוק מרחבי הקהילה הדגמת העקרונות בעין-חרוד –

ציפוף הבינוי פנימההדגמת העקרונות בעין-חרוד –

זיהוי מרחבים פוטנציאלים לתכנון בתוך גבולות הקיבוץ

ציפוף הבינוי פנימה שומר על השטחים הפתוחים והחקלאים ומנצל את עתודות הבניה בתוך הישוב.

שימוש מחדש במבנים לשימור שאינם בשימוש או בשימוש חלקי חלק מאסטרטגיה זו.

פתיחת גבולות

קהילה

ציפוף פנימה

מגוון והשתנות

בין פרטי לציבורי

חקלאות מקיימת " ו"הגן הגדול

קיימות וחשיפה

דוגמה ל”מחזור” מבנים שאינם בשימוש או בשימוש חלקי ציפוף הבינוי פנימה-

שימוש מחדש במחסן התבואות הגדול )הנטוש בחלקו( כמבנה מגורים אלטרנטיבי עבור קהלים

שונים הוא חלק מאסטרטגיית קיימות )שימוש בקיים( וציפוף המגורים פנימה.

במבנה זה ניתן לראות פרשנות שונה למושג ה”גן הגדול” כמרחב קהילתי.

הדגמה ל”מחזור” מבנים שאינם בשימוש או בשימוש חלקי ציפוף הבינוי פנימה-

A-Aחתך

פתיחת גבולות

קהילה

ציפוף פנימה

מגוון והשתנות

בין פרטי לציבורי

חקלאות מקיימת " ו"הגן הגדול

קיימות וחשיפה

ציפוף הבינוי פנימההדגמת העקרונות בעין-חרוד –

חתך עקרוני הוספת מגורים חדשים באינטנסיביות שונה

העמדת המגורים החדשים צפון-דרום

הוספת המגורים החדשים שומרת על המגוון והפלורליזם ומייצרת סוגי

מגורים שונים ,בגדלים שונים וברמות אינטנסיביות שונה. בניגוד למצב הקיים בקיבוצים כיום, בבינוי החדש כל איזור

מגורים מכיל כמה סוגי דירות , על מנת ליצור שכונות הטרוגניות.

העמדת המגורים החדשים ממשיכה את הרצפים הירוקים של הגן הגדול

)מצפון לדרום( אך מתייחסת לעקרונות אקלימיים על מנת לייצר

מגורים איכותיים.

שלד ציבורי

הדגמת העקרונות בעין-חרוד – שלד תרבותי ציבורי חדש

"רוח המקום" תרבות, אמנות, אמנויות

הבמה

. 30עין חרוד ראה עצמו כצרכן ומפיץ התרבות באזור. "לא לנדוד אל התרבות – להביאה לכאן" נכתב על בית הבמה בנבנה בשנות הבין שבילי הקיבוץ נבנו מבני תרבות, אמנות ורוח נדירים לתקופתם המספרים את סיפור המקום, מהותו והווייתו.

חלק אותם מבני תרבות מרשימים נותרו יפים ועזובים. היום ערך התרבות קיים אך אינו חזק כמו פעם,. היתו קיבוץ בפריפריה מהווה הזדמנות לייחודיות באזור.הפוטנציאלים התרבותיים הקיימים במקום מאפשרים את החייאת מקום וחיזוקו .. הכוונה היא לחשוף את מה שקיים כטריגר

לפיתוח בעתיד.המקומי. עדכון מרחב זה " D.N.A.תוספת הבינוי הציבורית מרוכזת באזור השדרה ויוצרת מרחב ציבורי תרבותי אשר שואב את ערכיו מה"

לביקושים ולמציאות הנוכחית תאפשר הזדמנויות חדשות ופתיחת גבולות הקיבוץ למגוון קהלים.

– שלד תרבותי ציבורי חדש לצד מגורים1:500תכנית

פרוגרמה חדשה בשדרה: עירוב שימושים המכיל מתחם תרבות, אמנות

ואמנות הבמה לצד מגורים אינטנסיביים יותר.

צפיפות במגורי השדרה ביחס לצפיפות הקיימת

הן ביותר האינטנסיבי האזור את לפתח בחרנו והן ארצית( )אזורית/ הציבורית הפרוגרמה ברמת

ברמת המגורים. תרבותי אופי בעלות ציבוריות פונקציות הכנסת בשדרה בו הקיים ועל המקום רוח על הנשען וצפופים מגורים אינטנסיבים גם הראשית המכילה

יותר.השדרה באזור מרוכזת הציבורית הבינוי .תוספת ויוצרת מרחב ציבורי תרבותי אשר שואב את ערכיו

המקומי. עדכון מרחב זה לביקושים " D.N.Aמה"חדשות הזדמנויות תאפשר הנוכחית ולמציאות

ופתיחת גבולות הקיבוץ למגוון קהלים.החדשה הפרוגרמה גובשה זאת מחשבה מתוך מכללה הכוללת: והאמנות התרבות מתחם של תיאטרון סדנאות, הבמה, ואמניות לאמנויות ומגורי מסעדות סטודיואים, גלריות, ניסיוני, התרבות מוקדי עם יחד אלו שימושים אורחים. שטורמן בית )ביקלס(, לאמניות למשכן הקיימים: ומהווים ורעיוני פיזי רצף יוצרים התרבות ובית

מוקד המשיכה של הקיבוץ אל מול השוק הפתוח.

– שלד תרבותי ציבורי חדש לצד מגורים1:500תכנית

רמות ציבוריות משתנות בקיבוץ-

מרחב אזורי -ארצי– מרחב השדרה המבוסס על ציר התרבות – אמנות הייחודי של עין חרוד ופונה לשוק הפתוח ול"קהילה" אזורית

מרחב השבילים- מהווה חלק ממרחבי הגן הגדול, המגיעים ממרכז הקיבוץ, נושאים אופי קהילתי יותר.

מרחב החצרות- "יחסי שכנים" , מערך שטחים ציבוריים קטנים הפזורים כרשת במרחבי המגורים ומהווים מוקד ליצירת תתי-קהילה אינטימיות החולקת אחריות על מרחב משותף.

סטרוקטורה תנועה-

מערך התנועה המשלב קיים וחדש שוזר את תנועת הרכב תוך מתן עדיפות להולכי

רגל. ומכיל שתי רחבות אזוריות לשהייה והתרחשות אזורית, ואזורי שהייה "משניים"

במפגשים בין מרחבי השבילים לשדרה האזורית.

– השדרה הראשית1:200תכנית קרקע

מבני ציבורלאורך השדרה מפוזרות סדנאות המשחק והאמנות של המכללה )אך פתוחות גם לתושבי האזור בשעות הערב( לצד פונקציות פנאי המושכות קהל מבחוץ.

– השדרה הראשית1:200תכנית קרקע

השדרה הראשית – רצף מבני הציבור

חתך ב-ב

חזית השדרה הציבורית

הבינוי ביחס לגובה העצים פרופורציות

מקצב חזית השדרה שאול ממקצב גזעי העצים

השדרה הקיימת

– השדרה הראשית1:200תכנית קרקע

דירות מגוונות בגודלן ובצורתן מורכבות יחד – בין הקבוע למשתנה במערך המכיל חלקים קבועים לצד חלקים משתנים

כיוון העמדתן– התייחסות אקלימית במגוריםואוורורן

חופש בתוך מסגרת – גמישות והשתנות ביחידות המגורים השונות

מגורי השדרה הינם מגורים אינטנסיביים יותר אשר מאפשרים מגוון ופלורליזם.

מגורים הטרוגניים - גדלי היחידות המשתנים ,אפשרויות ההרחבה ,הפיצול והסוגים השונים הסמוכים זה לזה מיצרים אזור מגורים רב-גוני

המכיל אכלוסיה מגוונת.

A B

C

בהתאם לתקופות החיים והמשתמשים השונים– גמישות והשתנות במגוון יחידות המגורים השונות חופש בתוך מסגרת

תכנון היחידות באמצעות גריד ומודול

יצרנו ומגוונות מעורבות לשכונות הרצון בשל מ"ר ועד 40חמישה סוגי דירות בשלושה גדלים מ

. כאשר 100ל ופיצול הגדלה עם אפשרויות מ"ר ומודול גריד )ע"י וצנוע פונקציונלי אופיים ומתאים מרווח עדיין אך משחק( המאפשרים

למציאות ולצרכים העכשוים.צניעות הדירות הינה ערך של קיימות המשמר את חלק על ושומר הקהילה ואת הסביבה

מהפונקציות במרחבים הציבוריים )מיכלים(.האלמנטים קומפקטיות, שהדירות למרות רטובים )קירות מינימליים בהם הקבועים חלוקות של משחק מאפשרות ולכן והמסגרות( כמעט הוא הדירה בתוך החופש וגדילה. פנים מנת על מוגבל במסגרות שהחופש בעוד אינסופי למנוע התרחבות על חשבון המרחב הציבורי )בתי

סטריאואידים – תופעה קיימת(.

תכניות חצר מגורי השדרה – קומות עליונות

מנעד שטחים פתוחים- בין הפרטי לציבורי

אותן יחידות מגורים מגוונות "שתולות " בגן הגדול הן בקומת הקרקע והן בקומות העליונות.קיימת היררכיה בשטחים הפתוחים בקיבוץ אותה ניסינו לדמות גם במגורי השדרה על מנת לאפשר את אותם מרחבים

איכותיים הקיימים בקיבוץ הישן כמו כן הוספנו שטח פתוח בדרגת פרטיות גבוהה יותר שטרם קיים ולדעתנו נחוץ.

תכניות חצר מגורי השדרה – קומות עליונות

+(18.00תכנית קומה א' )מפלס +(21.00תכנית קומה ב' )מפלס +(24.00תכנית קומה ג' )מפלס

ה”גן הגדול” מתקיים גם בקומות הגבוהות, שטחי החוץ הפתוחים וה”מיכלים” מהווים מרחבי שהיה ומפגש ומתקיימים בעיקר בצמתים

של התנועה האופקית והאנכית.

מגורים ומרחבי קהילה

מרחב השבילים החדש מרחב השבילים בקומות

חתך מגורים

חתך ג-ג – מגורי השדרה

מגורים ומרחבי קהילה

מגורים בקומות – "הגן הגדול" מטפס מעלה

חתך א-א

חזית מגורים- מסגרות להרחבת היחידותהעציםלגובה הבינוי ביחס פרופורציות

בין הקבוע למשתנה... בין הכבד לקל... שאובים מהקיים תוך פרשנות חדשההשראות וחומרים -

שפה אדריכלית

חזית מגורים- מסגרות להרחבת היחידות

- בין הקבוע למשתנה... בין הכבד לקל...

חתך "מגורי ההנגאר"מחסן התבואה הישן שהוסב למגוריםחזית "מגורי ההנגאר" –

"מיכלים תלויי זמן"

חזית השדרה הציבורית

התכנון בפרויקט עסק באזורים שונים בקיבוץ:, בשדרה הראשית, ב"מיכלים,", בשימור מבנים והשמשתם מחדש, וכו'. ניסינו ליצור שפה אדריכלית משותפת לתכנון הממחישה את הזמני והקל אל מול הקבוע את החדש מול הקיים והבהרת

ההבדלים ביניהם.