,מימון ודפוסי פעולה / צוקר סקירת מבוא מערכת החינוך בישראל: מסגרות, ארגון

המסגרת הפוליטית, החוקית והתקציבית א.

למרבית ענפיה של מערכת החינוך יש זיקה למשרד החינוך, ומיעוטם קשור בדרך זו או אחרת עם משרדי

ממשלה אחרים.

למדינה תפקיד מכריע בניהול וכוונת המערכת המתבטא בהיבטיםאחריות המשרדים הממשלתיים:

התקציביים, התוכניים והתפעוליים. מרבית המוסדות מופעלים ע"י הרשויות באמצעותן מספקת המדינה את

- פיתוח٤- פיקוח. ٣- מימון המערכת ٢- האחריות לביצוע החוקים שעניינם חינוך. ١שרותיה. תפקידיה:

- העסקת מורים .٥והרחבת המערכת (בפועל-בשיתוף עם משרד השיכון, מפעל הפיס והסוכנות)

הכלי הפרלמנטרי המפקח על פעולת מערכת החינוך כולה , משרדי הממשלהועדת החינוך של הכנסת:

והרשויות המקומיות. השפעתה מוגבלת ורק במספר מקרים חייב שר החינוך להתייעץ עם חבריה.

מבחינה משפטית ופוליטית – משרד החינוך ממונה על פעולתה של מערכת החינוך- השר הוא אישיות

פוליטית, המנכ"ל אחראי בפני השר על פעולת המשרד. כל עובדי המשרד כפופים למנכ"ל פרט לראש האגף

לחינוך דתי , שלו מעמד שונה (בידו הזכות לערער בפני השר על הכרעות במספר נושאים – זכות שאין לראשי

אגפים אחרים).

:עקרונות המאפיינים את מבנה המשרד

א.פיצול מערכת החינוך למגמה ממלכתית ולמגמה ממלכתית דתית. מחוץ למערכת הרשמית פועל החינוך

העצמאי (מגמה חינוכית חרדית המוכרת בחוק, אולם מעורבות המדינה, הסיוע והתלות בממשלה קטנים

יותר.)

ב. הפרדה בין המינהל והפדגוגיה- רוב יחידות המינהל שייכות "למינהל החינוך" והיחידות הפדגוגיות כפופות

ל"מזכירות הפדגוגית".

ג. הפעולה הישירה של המשרד מתבצעת במסגרת מחוזי באופן ריכוזי יחסי (ששה מחוזות) .

-: מתמקד בחמישה נושאיםמשרד העבודה וברווחה

. הכשרה מקצועית וחינוך מקצועי בהתאם٣. שירותי עזר כגון עובדים סוציאליים. ٢. פיתוח מעונות יום ١

. טיפול באוכלוסיות חריגות (מפגרים במוסדות, נוער עבריין תלמידים נודרים).٤ ١٩٥٣לחוק החניכות

. ניהול מוסדות פנימייתיים בשיתוף משרד החינוך. ٥

משרדים נוספים הפועלים בזיקה עם משרד החינוך:

משרד הבריאות, משרד הקליטה, משרד הבטחון (הכשרת תלמידים לקצונה ולתפקידים מקצועיים טכניים).

: רוב פעולות החינוך נעשות בזיקה כלשהי לרשויות המקומיות.הרשויות המקומיות והשלטון המרכזי

מעורבותן רבה בחינוך טרום חובה ויסודי ופחות בעל יסודי, אם כי קיימים תיכונים עירוניים במספר ערים.

חלוקת היבודה בין המשרד לרשות היא פועל יוצא של הסדרים ומסורת , מרבית הפעולות אינן מעוגנות בחוק

לכן הן משתנות לעיתים.

הרשות המקומית אחראית על רישום תלמידים ושותפה ביישום חוק חינוך חובה, מספקת את השירותים

לביה"ס, אחראית לביטחון. שותפותו של משרד החינוך היא במימון ובפיקוח המקצועי.

שותפה באמצעות מספר גופים במימון השכלה גבוהה, בינוי גנים, החזקת פנימיות. הסוכנות היהודית:

.١٩٦٩: רישוי בתי הספר והפיקוח הממשלתי עליהם מוסדר בחוק פיקוח על בתי ספר חקיקה במערכת החינוך

הממשלה אינה רק סמכות רישוי ופיקוח אלא גם המממנת העיקרית . המדינה מחויבת לחוק חינוך חובה חינם.

הפעלת המוסדות ע"י המדינה והרשות נעשית על פי חלוקה מקובלת:

המדינה קובעת את ת"ל, מעסיקה מורים ומנהלים ומפקחת עליהם. הרשות אחראית לניהול הצד המישקי

ולהפעלה פעילויות חינוכיות מסוימות. (החלוקה מתבססת על חוק חינוך ממלכתי).הפיקוח חל גם על מכללות

להכשרת מורים ומוסדות להשכלה גבוהה.

מקורות מימון המערכת- התקציב הממשלתי, תקציבי הרשויות שהוקצו ע"י המדינהתקציב מערכת החינוך:

ומכספי מיסוי מוניציפאלי, תקציב של בעלויות ואירגונים כגון אורט,מפעל הפיס , תקציב המשפחות לחנוך

(לספרי לימוד, טיולים וכד').הנ"ל נכון למסגרות הכלולות בחוק חינוך חובה.

: סיבת פעולתן היא היסטורית וכלכלית-גופים ציבוריים השותפים לפעולת מערכת החינוך

מעונות יום לגיל הרך המופעלים ע"י ארגוני נשים , גנים פרטיים, תנועות נוער שרובן קשורות לגופים

פוליטיים ונהנות מחופש פעולה, חינוך על יסודי פרטי, עירוני ומיקצועי(אורט, עמל), ישיבות (שחלקן נתמכות

ע"י משרד הדתות), חינוך על תיכוני להשלמת השכלה תיכונית, סמינרים להכשרת מורים, מוסדות להשכלה

גבוהה(ממומנים בחלקם ע"י המדינה . שר החינוך ממונה עליה ).

נוסף לתקציב השוטף משקיעה המדינה כספים בפיתוח באמצעות תקציב המאושר בכנסת. תקציב פיתוח:

. ריכוז הצורך במבנים, גיבוש סטנדרטים, הכוונה מיקצועית ופיקוח על ההקמה. ١תקידו של המשרד כפול:

. אחריות לריכוז המשאבים לבנייה.٢

ב. שלבי החינוך

. כשליש מאוכלוסיית ישראל לומד במוסדות חינוך (מהגן עד האוניברסיטה)

מערכת לגיל הרך(יסודי חטיבה תיכון) . קיימת ٣-٣-٦בעקבות הרפורמה פועלת רוב המערכת על פי שיטת

שבחלקה פועלת מכוח החוק ובחלקה על פי מדיניות ממשלה שאינה מעוגנת בחוק. מכוח החוק המערכת

פועלת בשלושה ענפים- מ"מ, ממ"ד ועצמאי. במקביל פועלים בתי ספר וכיתות במסגרת הח"מ.

- (בעיקר ביסודי) – מבדיל בין תלמידים רגילים לטעוני טיפוח. סיווג נוסף

המערכת גיבשה שיטות טיפול לאחר איתורם:בתלמידים נושריםעל מנת לטפל

סידור פנימייתי או אומנה, פנימיות יום, הוספת משאבים וכוח למוסדות (סל טיפוח).

היא חלק מהחינוך העל יסודי ולרוב צמודה אליו.١٩٦٨ – נוסדה בעקבות הנהגת הרפורמה ב חטיבת הביניים

מטרות הרפורמה: קידום האינטגרציה של השכבות החברתיות השונות, שיפור ההישגים הלימודיים.

- (שלושה ענפים כנ"ל) ושלושה נתיבים עיקריים: בי"ס עיוני, בי"ס מקצועי, בי"ס חקלאי. החינוך העל יסודי

) – מקיימת צורות לימוד והכשרה מקצועית לתלמידים١٩٥٣מסגרת נוספת היא החניכות (מכוח חוק החניכות

שאינם נקלטים במסגרות הרגילות.

בי"ס עיוני- בחינות בגרות. מיקצועי וחקלאי- רשאים לבחינת בגרות בנוסף לבחינות מקצועיות.בחינות סיום:

החינוך המיקצועי מקיים בחלק מבתי הספר מסלולי טכנאות והנדסאות בכיתות י"ג- י"ד.(שכ"ל מדורג).

במערכת החינוך העל תיכוני פועלים מוסדות הכשרה במקצועות הבאים: הוראה, הנדסאותחינוך על תיכוני:

וטכנאות, אחיות מוסמכות, מקצועות עזר רפואיים, מינהל כלכלה ובנקאות, מוסיקה ואומנות, מדריכי נוער

מוסדות ובנוסף פועלות מכללות אקדמיות. ١٥٠ועובדים סוציאלים. קיימים כ

במערכת ההשכלה הגבוהה מוסדות אוניברסיטאיים, אוניברסיטה פתוחה, ומוסדותמוסדות השכלה גבוהה:

לא אוניברסיטאיים . מכוח החוק מטפלת המועצה להשכלה גבוהה בקשר בין הממשלה , הסוכנות, והמוסדות

בכל ענייני ההקצבות. כמו כן היא מאשרת פתיחת מוסדות או יחידות חדשות במוסד קיים וכן דואגת לעיצוב

רמתם האקדמית.

ג. עובדי הוראה במערכת החינוך:

המדינה, באמצעות משרד החינוך, מכשירה את מרבית עובדי ההוראה לגיל הרך ולחינוך היסודי.

מורים לעל יסודי – מוכשרים באוניברסיטה – בבתי ספר לחינוך.

: להישארותם בישובים לא מבוססים, להפניית מורים מהמרכז לפריפריה – ע"י מתןתמריצים למורים

הלוואות גמולים וכד'

באמצעות המפקח. שתי קבוצות מפקחים- מקצועיים, הממונים על הוראת מקצוע מסויים,פיקוח והדרכה:

וכוללים, הממונים על תפקודו של המוסד החינוכי.

ד. מסגרות חינוך משלימות:

המשמשים כמועדון שכונתיבתי נוער: מסגרות הפעולה העיקריות: מסגרות חינוך בלתי פורמליות

ומופעלים על ידי הרשות המקומית, תנועות נוער, בית התלמיד- בתוך ביה"ס לאחר שעות הלימוגים,

מתנ"סים, אגודות ספורט ואירגוני מתנדבים. – משרד החינוך מממן חלק מפעילויות אלה.

להנחלת הלשון לעולים, לימודי יסוד לאנאלפבתיים ומעוטי יכולת, השכלה עממית להרחבתהשכלת מבוגרים:

אופקים, השכלה להורים לשם התמודדות עם הסביבה המודרנית .

: משרתת את המערכת הפורמלית והבלתי פורמלית .טלוויזיה לימודית