1

יש צמיחה, יש צמיחה, הכנסות המדינה גדלות – הכנסות המדינה גדלות –

אבל ההוצאה הממשלתית קטנהאבל ההוצאה הממשלתית קטנה

13.11.2007מצגת בכנסת,

2

א. מדיניות הצמצום התקציביא. מדיניות הצמצום התקציבי

הערות ומקורות – בסוף המצגתהערות ומקורות – בסוף המצגת

3

צמיחה והשקעה חברתיתצמיחה והשקעה חברתית

מאז דעיכת האינתיפאדה השנייה, במחצית השנייה של , המשק הישראלי מצוי בצמיחה.2003

לכאורה, כאשר יש צמיחה יש גידול בהכנסות המדינה, ואזי הממשלה יכולה להשקיע בפיתוח חברתי וכלכלי – למשל,

בחינוך ובהשכלה גבוהה, או בפיתוח כלכלי בפריפריה.

לא כך נהגו ממשלות ישראל.

4

מדיניות הצמצום התקציבי, א'מדיניות הצמצום התקציבי, א'

מדיניות התקציב היתה ממוקדת כל כולה ביעד אחד עיקרי: עידוד ודחיפה של הצמיחה, באמצעות צמצום ההוצאה

התקציבית.

צמצום ההוצאה התקציבית אמור להוזיל את עלות ההון ; עבור המשקיעים

לקדם את ההשקעות ולהאיץ את הוזלת עלות ההון אמורההצמיחה.

5

מדיניות הצמצום התקציבי, ב'מדיניות הצמצום התקציבי, ב'

כאשר הממשלה מוציאה פחות, היא נזקקת פחות לגיוס כספים.

האשראי במשק עומד לרשות בעלי הון - אזי, חלק גדול יותר שלובמחיר יותר נמוך )ריבית נמוכה(:

הכלכלנים קוראים לזה "פינוי מקורות לטובת המגזר העסקי";•האוצר קורא לזה "להקל על המגזר העסקי במימון •

השקעותיו".

ואכן, נתונים של החשב הכללי באוצר מצביעים על ירידה חדה בגיוס הון על-ידי הממשלה, ונתוני בנק ישראל מראים, במקביל, על ירידה במחיר גיוס ההון השקלי )אך יש לציין כי גובה הריבית

בישראל מושפע לא רק מהחלטות מקומיות אלא גם מהתפתחויות עולמיות, כגון גובה הריבית בארצות הברית(.

6

2005-20012005-2001גיוס הון של הממשלה באגרות חוב, גיוס הון של הממשלה באגרות חוב, 2006ברוטו, במיליארדי ₪, במחירי

52.55

57.60 57.62

38.9135.44

2001 2002 2003 2004 2005

7

2006-20032006-2003מחיר גיוס ההון השקלי, מחיר גיוס ההון השקלי, אחוזי ריבית

5.1%

4.4%3.9% 3.9%

8.5%

7.0%

5.9% 5.9%

2003 2004 2005 2006

צמוד מדד

לא צמוד למדד

8

מדיניות הצמצום התקציבי, ג'מדיניות הצמצום התקציבי, ג'

ראינו שבעלי הון נהנים ממדיניות הצמצום התקציבי הודות לירידה של מחיר האשראי השקלי. אך הם נהנים ממדיניות

הצמצום התקציבי גם בדרכים נוספות:

כאשר הממשלה מוציאה פחות על עבודה ושכר, עלות העבודה במגזר הפרטי יורדת ואזי המגזר העסקי יכול

להעסיק אנשים בעלות נמוכה יותר;

כאשר הממשלה מוציאה פחות, היא יכולה להוריד מסים – ואזי בעלי ההון ובעלי השכר הגבוה נהנים מהכנסות גבוהות

יותר.

9

מדיניות הצמצום התקציבי, ד'מדיניות הצמצום התקציבי, ד' ואכן, ממשלות ישראל ערכו בעשור הנוכחי הפחתות מסים

משמעותיות. בין השאר הופחתו מס הכנסה ומס חברות.

כתוצאה מהפחתת מס ההכנסה, למשל, שכירים בעשירון 2,000העליון יקבלו בסופו של דבר תוספת נטו חודשית של

₪ ומעלה.

יש גם מסים שהממשלה העלתה - אבל המאזן הסופי הוא, מיליארד 22 תפסיד המדינה סך של כ-2010 ל-2002שבין

₪, אותם ניתן היה להשקיע, למשל, בקידום מערכות החינוך וההשכלה, הסובלות כיום משביתות.

10

2010-2002הפחתות והעלאות מסים, 2001השפעה מצטברת לעומת שנת

במיליארדי ₪

201020092008200720062005200420032002

המסים 38.9-35.9-33.0-29.3-24.5-17.2-11.7-3.6-0.0 הפחתת סך

. מסים ממשלתיים1 34.8-31.8-29.6-26.4-22.5-16.0-10.9-3.6-0.0

א. מס הכנסה על יחידים21.0-18.5-16.9-14.7-13.7-11.5-7.7-3.6-0.0

ב. מס חברות4.9-4.4-4.0-3.1-2.2-0.8-0.4-0.00.0

. ביטוח לאומי2 4.1-4.1-3.4-2.9-2.0-1.2-0.8-0.00.0

מסים 17.316.615.714.914.312.811.88.43.6 העלאת סך

. מסים ממשלתיים1 14.513.812.912.111.510.09.05.62.2

נטו 21.7-19.3-17.4-14.4-10.2-4.5-0.14.83.6 השפעה סך

. סה"כ מסים 1 20.3-18.0-16.7-14.3-11.0-6.0-1.9-2.02.2ממשלתיים

. ביטוח לאומי2 1.3-1.3-0.6-0.1-0.81.62.02.81.4

11

מדיניות הצמצום התקציבי, ה'מדיניות הצמצום התקציבי, ה'מדיניות הצמצום התקציבי ממומשת בדרכים שונות:

החוק לצמצום הגירעון, שבו התחייבה הממשלה לשמור על 1. תמ"ג(; 1% – 2009 תמ"ג )ומ-3%גירעון שלא יעלה על

החוק להגבלת ההוצאה, שבו התחייבה להגדיל את הוצאותיה 2. לשנה; 1.7%בלא יותר מ-

החוק להגבלת החקיקה הפרטית, האוסר על חברי הכנסת 3. מיליון ₪, 5להציע חוקים שמימושם דורש תקציב העולה על

חברי כנסת.50אלא אם יש תמיכה של הנוהג של משרד האוצר להעביר למשרדי הממשלה את 4.

תקציביהם ביד קפוצה ובאיחור – דבר התורם לניצול חלקי של התקציבים שאושרו;

חוק ההסדרים, המאפשר לממשלה לקצץ מגוון עצום של 5.פעילויות מבלי שהכנסת תוכל לבחון זאת במסגרת הליכי

חקיקה מקובלים.

12

מדיניות הצמצום התקציבי, ו'מדיניות הצמצום התקציבי, ו'

אבל לממשלה יש "פטנט" אחד נוסף לצמצום התקציב: בעת קביעת גודל התקציב )"מסגרת התקציב"(, היא

מפרסמת תחזיות התומכות במדיניות הצמצום התקציבי:

תחזיות נמוכות של צמיחה ושל הכנסות ממסים, – להגדיל את התקציב;אין ממההמאפשרות לה לטעון כי

תחזיות גבוהות של גירעון ושל החוב הציבורי, – להגדיל את התקציב. שאסורהמאפשרות לה לטעון

13

מדיניות הצמצום התקציבי, ז'מדיניות הצמצום התקציבי, ז'

בתרשימים שלהלן ניתן לראות כמה דוגמאות של תחזיות משרד האוצר שהתבררו כתומכות צמצום תקציבי גדול מן

המתבקש:

, תחזית הצמיחה של האוצר היתה נמוכה 2003מאז •משמעותית מהצמיחה בפועל;

, תחזית ההכנסות ממסים היתה נמוכה 2007–2006בשנים • ;משמעותית מן ההכנסות בפועל

, תחזית הגירעון היתה גבוהה מן הגירעון בפועל;2004מאז •, תחזית החוב הציבורי היתה גבוהה מן החוב בפועל;2003מאז •, תחזית ההוצאה הממשלתית היתה גבוהה מן 2003מאז •

ההוצאה בפועל.

14

2008-20032008-2003שיעור הצמיחה בישראל , שיעור הצמיחה בישראל , שיעור הצמיחה החזוי מול הצמיחה בפועל

0.8%

3.8% 3.9% 3.9% 3.8%4.2%

1.5%

4.8%5.2% 5.1%

5.4%

2003 2004 2005 2006 2007 2008

שיעור צמיחהחזויצמיחה בפועל

אומדןאומדן

15

2008-2003הכנסות המדינה ממסים, תחזית מקורית מול הכנסות בפועל

במיליארדי ₪, במחירים שוטפים

157.9150.1

161.9

179.5190.0

168.0

143.7 151.5161.6

178.4187.0

2003 2004 2005 2006 2007 2008

תחזית מקורית הכנסות בפועלאומדןאומדן

16

-2008-2008הגירעון בתקציב )ללא אשראי( כאחוז מהתוצר, הגירעון בתקציב )ללא אשראי( כאחוז מהתוצר, 20032003

תקרת גירעון מתוכננת מול גירעון בפועל

3.0%

4.0%

3.4%3.0% 2.9%

1.6%

5.4%

3.7%

1.9%

0.9%0.5%

2003 2004 2005 2006 2007 2008

תקרת גירעון מתוכננת

גירעון בפועל

אומדןאומדן

17

20082008 – – 20032003החוב הציבורי, החוב הציבורי, שיעור החוב הציבורי החזוי מול החוב הציבורי בפועל

באחוזי תוצר

106.0% 103.0% 102.0%

90.8% 89.0%

79.7%

101.5% 99.8%95.9%

86.9%81.7%

2003 2004 2005 2006 2007 2008

שיעור החוב הצפוי

החוב בפועל

אומדןאומדן

18

2008-20032008-2003הוצאה ממשלתית כאחוז מהתוצר, הוצאה ממשלתית כאחוז מהתוצר, הוצאה ממשלתית מתוכננת מול הוצאה בפועל

46.7%43.6%

41.7%

37.3% 37.2%36.6%37.6%39.1%41.5%

2003 2004 2005 2006 2007

הוצאה ממשלתית מתוכננת הוצאה בפועלאומדן

19

מדיניות הצמצום התקציבי, ח'מדיניות הצמצום התקציבי, ח'לעתים נוקטים גם בהצגה מעוותת של נתונים, כדי לחזק את הטיעון בדבר הצורך

בצמצום תקציבי.

, האוצר 2008 למשל: בעת שהממשלה התכנסה להחליט על גודל תקציב והמועצה הלאומית לכלכלה טענו בפניה כי יש צורך דחוף להקטין את החוב,

. OECDכיוון שהיחס חוב/תוצר בישראל גבוה בהרבה מן הממוצע בארצות ה-. 58.8%( על 2006 עמד )ב-OECDלדבריהם, היחס חוב/תוצר בארצות ה-

. גם יחידת ניהול החוב במשרד 77.5% עצמו מציג נתון אחר: OECD אלא שה-

החשב הכללי באוצר נוקטת בנתון זה. לשרים לא הוצג הנתון השונה וגם לא הוצג מקור השוני.

. אם ניקח את הנתון שמוצג על 87.7% יחס חוב/תוצר בישראל עמד על 2006 ב- ועל ידי יחידת החוב במשרד האוצר שלנו, הרי שהפער בין ישראל OECDידי ה-

(.2006 נקודות אחוז )ב-10 נקודות אחוז אלא 30 לא היה OECDל-

20

מדיניות הצמצום התקציבי, ט'מדיניות הצמצום התקציבי, ט'

ראינו, כי הצמיחה בפועל היתה גבוהה מן החזוי, ההכנסות ממסים היו גם הן גבוהות מן החזוי ואילו הוצאות הממשלה היו קטנות מן החזוי.

במלים אחרות, בקופת האוצר נצבר מדי שנה כסף. את הכסף הזה ניתן היה להשקיע בפיתוח כלכלי וחברתי.

אלא שמדיניות הצמצום התקציבי מונעת זאת.

במקום זאת, הכסף הפך למוקד ויכוח בין משרד האוצר ובנק ישראל:

האוצר רוצה להשתמש במצב כדי להפחית עוד את המסים; זאת, בשעה שכבר עתה נהנים בעלי הכנסות גבוהות מהפחתה משמעותית במס.

ואילו בנק ישראל רוצה להשתמש בכסף כדי להוריד את החוב הממשלתי. צמצום החוב הוא יעד חשוב – אבל השאלה היא אם ראוי שהוא יבטל

את כל שאר היעדים.

21

מדיניות הצמצום התקציבי, י'מדיניות הצמצום התקציבי, י'

החוב הממשלתי )ליתר דיוק, היחס בינו ובין התוצר המקומי הגולמי - יחס חוב/תמ"ג( הוא מרכיב חשוב בקביעת דירוג האשראי של מדינה.

דירוג האשראי של מדינה משפיע, בין השאר, על הריבית שמשלמים בעלי הון מקומיים בבואם לגייס אשראי.

במלים אחרות, הדגש על הורדת החוב הממשלתי בא גם הוא לשרת את המטרה של הוזלת עלות ההון.

בישראל, היחס חוב/תמ"ג כבר אינו רחוק מהממוצע במערב; יתרה מזאת, ובניגוד לארצות שחוו משברים בגין חוב גבוה, בישראל רוב החוב הוא פנימי ואין בו כדי לסכן את היציבות הכלכלית. על רקע זה ניתן לשאול, האם יש הצדקה בהמשך

המדיניות האדוקה של הפניית מרבית הכספים הנצברים להורדת החוב הממשלתי – בשעה שמערכות כה רבות בחברה הישראלית נתונות במשבר תיקצוב עמוק.

22

ב. לקראת אפשרות של בלימה ב. לקראת אפשרות של בלימה בצמיחהבצמיחה

23

לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, א'לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, א'

על שולחן הכנסת, תחזית 2008כיום, עם הנחת הצעת התקציב לשנת הצמיחה לשנה הבאה בטוחה פחות מבעבר. זאת בעקבות משבר

ה"סאב-פריים" בארצות הברית, שהפך למשבר אשראי כלל-עולמי. תחזיות הצמיחה לגבי אזורים שונים בעולם מתוקנות כיום כלפי מטה.

אם כך יקרה, תושפע גם ישראל, שחלק גדול מן התוצר שלה מופנה לייצוא. יש המדברים על ירידה בשיעור הצמיחה בישראל, ואף יש

. 2003המדברים על סיום מחזור הצמיחה הנוכחי, שהחל ב-

מנגד, ראשי האוצר עדיין אופטימיים: ייתכן וכיום יש להם דווקא עניין בשמירה על התדמית של ישראל כמשק צומח שראוי להשקיע בו.

24

לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, ב'לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, ב'

כאשר הגיש משרד האוצר את הצעת התקציב לממשלה, . באותה תקופה, 4.2%הוא התבסס על תחזית צמיחה של

לפני משבר "הסאב-פריים", תחזית זו נחשבה לנמוכה: גופים פיננסיים לא ממשלתיים צפו צמיחה גבוהה יותר. תחזית צמיחה נמוכה מצדיקה, כאמור, תקציב מצומצם,

והאוצר התעקש לדבוק בתחזית הנמוכה.

כיום, לאחר משבר "הסאב-פריים", תחזית האוצר עלולה להתברר כאופטימית מדי. ואכן, שר האוצר אמר מעל

במות שונות כי יש להביא בחשבון ירידה בשיעור הצמיחה.

25

לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, ג'לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, ג'

אם אכן ירד קצב הצמיחה, הממשלה תוכל להמשיך בקו הנקוט בידה מזה שנים, לפיו אין להגדיל את התקציב. כל שישתנה הוא הנימוק: אם

את הצמיחה, בתקופות של צמיחה אין מגדילים תקציב כדי להגביר עודבתקופות של בלימה בצמיחה אין מגדילים תקציב בנימוק שאין הכנסות

ממסים. מכל מקום, ממשלת ישראל הכינה עצמה גם לתסריט של בלימה בצמיחה:

כידוע, בתקופות של מיתון מקובל לצפות מן הממשלה שתגדיל את ההוצאה התקציבית, כדי להניע מחדש את גלגלי המשק. זה מה שקרוי

פעולה אנטי-מחזורית.

אלא ששר האוצר רוני בר-און כבר הזדרז להתחייב בפני שלושת חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם, סטנדרד אנד פורס, מודיס ופיץ', כי

"ממשלת ישראל לא תפרוץ את מסגרת התקציב גם אם תאוצת הצמיחה תיבלם בגלל סיבה כלשהי".

26

לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, ד'לקראת אפשרות של בלימה בצמיחה, ד'

יוצא, שמחזור הצמיחה הנוכחי עלול להסתיים בלא שמרבית הישראלים ייהנו ממנו במידה הראויה.

המרוויחים הגדולים, עד כה, הם בעלי ההון בפרט והמעסיקים בכלל: חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית גדל שנה אחר שנה, בעוד שחלקם של העובדים ירד. העובדים הגדילו את התפוקה שלהם, אך עד כה לא

ראו פיצוי הולם בשכר שלהם.

הציבור הישראלי בכללותו גם לא זכה, עד כה, לראות השקעה ממשלתית בשדרוג השירותים הציבוריים: חינוך,

השכלה גבוהה, ביטחון סוציאלי, רווחה ודיור.

27

תיאוריית "הטפטוף כלפי מטה"תיאוריית "הטפטוף כלפי מטה"

הטיעון הנקוט בפי הפוליטיקאים והכלכלנים הניאו-ליברלים, בבואם להצדיק את מדיניות הצמצום התקציבי ואת

המהלכים הכלכליים המעשירים את המיעוט, הוא ש"בסופו של דבר" פירות הצמיחה "יטפטפו כלפי מטה".

עתה מתברר כי הטיפות עלולות להתייבש עוד לפני שהן הגיעו אל כולנו.

על מצב עניינים דומה בארצות הברית שאל הכלכלן

האמריקני הידוע פול קרוגמן, "ובכן, איפה הטיפה שלי"?

28

ג. הגידול בתקציב הביטחוןג. הגידול בתקציב הביטחון

29

לא הכל נושאים בנטל הצמצום התקציבילא הכל נושאים בנטל הצמצום התקציבי

ראינו, כי מדיניות הצמצום התקציבי פוגעת ביכולתה של הממשלה להשקיע בחברה הישראלית.

אבל לא כולם נפגעו ממדיניות הצמצום: יוצא דופן בולט אחד הוא תקציב הביטחון.

ישראל נזקקת, לפחות לעת עתה, לתקציב ביטחון גדול. השאלה היא האם, בחישוב כולל של האינטרסים הישראליים, אפשר להצדיק מדיניות המתבססת, מצד אחד, על צמצום תקציבי

קפדני, ומצד שני, על חריגה קבועה ממדיניות זאת אך ורק לתקציב הביטחון.

30

הגידול בתקציב הביטחון, א'הגידול בתקציב הביטחון, א'

, תקופה בה התרחשו שתי האינתיפאדות ומלחמת 2008 ל-1989בין לבנון השנייה, קיבל משרד הביטחון תוספות ייחודיות )מעבר לתקציב

מיליארד ₪. 44.0הרגיל( בסך כולל של

, התוספות בגין האינתיפאדה הגיעו לשיעור של 2004 ו-2003 ב- מתקציב הביטחון השוטף; 12%כ-

עם דעיכת האינתיפאדה, צפוי היה כי תקציב הביטחון יקטן. אולם

, להגיב על חטיפת חיילים באמצעות 2006החלטת הממשלה, ביולי מהלך רחב שהתפתח למלחמה בת חודש, הקפיצה שוב את תקציב

, התוספת בגין מלחמת לבנון השנייה 2007-הביטחון כלפי מעלה. ב מן התקציב השוטף 11%תגיע לכ-

לערך. 10% היא צפוייה לעמוד על 2008 וב-

31

תוספות לתקציב הביטחון שיוחסו במפורש לעימות תוספות לתקציב הביטחון שיוחסו במפורש לעימות 20082008––19891989הישראלי-פלסטיני ולמלחמת לבנון השנייה, הישראלי-פלסטיני ולמלחמת לבנון השנייה,

2006במיליארדי ₪, במחירי

0.90.6

1.3

0.70.9

2.8

1.5 1.7

2.6

1.1

0.0

0.5

1.3

2.2

5.25.1

2.0

3.2

5.4

4.5

32

הגידול בתקציב הביטחון, ב'הגידול בתקציב הביטחון, ב'עם סיום מלחמת לבנון השנייה דרש משרד הביטחון להגדיל

מאוד את תקציבו. הממשלה ביקשה מוועדה בראשות דוד ברודט לבדוק את הבקשה בפרט, ואת תקציב הביטחון בכלל.

מיליארד 46 ועדת ברודט המליצה על תוספת מצטברת של

מיליארד ₪ בשנה. 4.6 שנים – ממוצע של ₪10 על פני

על כך יש להוסיף סיכום בין ישראל לארצות הברית, לפיו תגדיל זו האחרונה את הסיוע הביטחוני לישראל, בהיקף של

שנים. 10 מיליארד ₪ על פני 30כ-

השנים הקרובות יגדל תקציב הביטחון 10 במלים אחרות, ב- מיליארד ₪. 7.6בכל שנה בממוצע ב-

33

הגידול בתקציב הביטחון, ג'הגידול בתקציב הביטחון, ג'

על מנת להגדיל את תקציב הביטחון מבלי לפגוע בעקרונות מדיניות הצמצום התקציבי, משרד האוצר המציא את רעיון

שהוטלה 1.7%"הקופסא" – הוצאות החורגות מן המגבלה בסך על הגידול בהוצאות הממשלה.

"הקופסא" יוצרת מראית עין של שמירה על מגבלת ההוצאה – תוך הגדלת התקציב בפועל.

בשנים האחרונות, פטנט "הקופסא" שימש תקציבי ביטחון.

השקף הבא, הלקוח ממצגת שהציג משרד האוצר בישיבת , מציג את "הקופסאות".2008הממשלה שדנה בגודל תקציב

34

2008"הקופסאות" בהצעת התקציב לשנת 2007במחירי

1%לחימה בצפון –הגדלת ההוצאה התקציבית ב-•

מיליארד 2.2(, דהיינו, תוספת של 1.7%)מעבר ל-;₪

0.5%התנתקות - הגדלת ההוצאה התקציבית ב-• מיליארד 1.1(, דהיינו, תוספת של 1.7%)מעבר ל-

.₪

35

מחיר הכיבושמחיר הכיבוש

בתוך סך הוצאות הביטחון, משקל ההוצאה על המשך

השליטה בשטחים הפלסטיניים הוא גבוה מאוד.

ראינו את התוספות לתקציב הביטחון בכל אחת משתי האינתיפאדות. ועדת ברודט צופה כי הוצאה זו תימשך ואף

תגדל בשנים הבאות.

בין השאר, הוועדה ממליצה להכשיר יחידות שתועסקנה באופן קבע באחזקת השטחים הפלסטיניים.

36

הגידול בתקציב הביטחון, ד'הגידול בתקציב הביטחון, ד'

ערב מלחמת לבנון השנייה, המליצה הוועדה לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל, בראשות דן מרידור, להותיר את תקציב

הביטחון ברמתו הריאלית הנוכחית, כך שבמהלך השנים הקרובות, בהנחה שהצמיחה תתמשך, משקל תקציב

, במקום 5.5%-5%הביטחון בתמ"ג ילך ויקטן, ויגיע לרמה של

כיום.8.5%-8%

לאחר המלחמה ותחת לחץ כבד של מערכת הביטחון, החליטה ועדת ברודט לפעול בניגוד להמלצות ועדת מרידור.

כפי שראינו, היא המליצה להגדיל את תקציב הביטחון, כפי שמפורט בשקף הבא.

37

2017 -2007התוספת המצטברת בתקציב הביטחון, על המלצות ועדת ברודט, חישוב המבוסס

, במיליארדי 2007₪בהשוואה לתקציב

התוספת המצטברת לתקציב

הביטחון )במיליארדי ₪(

השנה

1.42008

2.32009

2.92010

3.62011

4.22012

4.92013

5.62014

6.32015

7.02016

7.72017

סך הכל46.0

38

, 2010 ועדת ברודט המליצה, כי תקציב ההוצאות של הממשלה יגדל, עד

לשנה. 2.5% לשנה ולאחר מכן, ב-1.7% ב-

אילו דבקה ועדת ברודט בהמלצת ועדת מרידור, כי תקציב הביטחון לא יוגדל באופן ריאלי, תקציב הביטחון לא היה נוטל שום חלק מן הגידול הצפוי בתקציב ההוצאות של הממשלה: כל הגידול הצפוי היה מופנה

להוצאה אזרחית.

אולם, בעקבות המלצות ועדת ברודט להגדיל את תקציב הביטחון, תקציב זה ייטול שיעור ניכר מן הגידול הצפוי בתקציב ההוצאות של הממשלה

בעשור הקרוב.

הנתונים בשקף הבא אינם כוללים את הגידול בתקציב הסיוע הביטחוני של ארצות הברית.

הגידול בתקציב הביטחון, ה'

39

חלקו של הגידול בתקציב הביטחון 2017 – 2008בתוך הגידול בתקציב ההוצאות של הממשלה,

על המלצות ועדת ברודט, חישוב המבוסס , באחוזים2007בהשוואה לתקציב

38%2008

31%2009

25%2010

20%2011

18%2012

16%2013

15%2014

15%2015

14%2016

14%2017

40

ד. משבר תיקצוב עמוק ד. משבר תיקצוב עמוק

בכל מערכות השירותים הציבורייםבכל מערכות השירותים הציבוריים

41

להוציא הביטחון – כל המערכות הציבוריות להוציא הביטחון – כל המערכות הציבוריות נתונות במשבר תיקצוב עמוקנתונות במשבר תיקצוב עמוק

מדיניות הצמצום התקציבי מוזילה את עלות ההון – אך במחיר של משבר תיקצוב עמוק במערכות הציבוריות בישראל, להוציא מערכת הביטחון.

המשבר דוחף את המערכות הללו לפעול באחת או יותר מן הדרכים הבאות:צמצום שירותים – למשל, פחות שעות לימוד בבתי הספר; פחות ספרים •

ומעבדות באוניברסיטאות;צמצום עלויות – בעיקר דרך העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם, •

קבלני שירותים או קבלני כוח אדם. למשל – אחיות בתי הספר;הצעת שירותים "ייחודיים" לבעלי אמצעים – למשל, "חינוך אפור" לבני/ות •

משפחות מבוססות; שר"פ לחולים מבוססים; ביטוחים משלימים; וכיו"ב. שירותים ייחודיים אלה מערערים את האופי הציבורי והאוניברסלי של שירותי

החינוך, ההשכלה, הבריאות, הביטוח הסוציאלי, הרווחה והדיור.

42

ההשלכות החברתיות של משבר התיקצובההשלכות החברתיות של משבר התיקצוב

משבר התיקצוב של המערכות הציבוריות פוגע בראש ובראשונה באפשרויות התעסוקה, השכר והקידום של נשים – מחצית האוכלוסייה. עבור חלק

מהנשים, השירות הציבורי מהווה שער כניסה לשוק העבודה: קרוב למחצית הנשים העובדות מועסקות בשירותים הציבוריים.

נשים נפגעות לא רק כעובדות אלא גם כמקבלות שירות – במרבית המשפחות, נשים הן אלה המנהלות את המגעים עם השירותים הציבוריים – עם בית

הספר, עם טיפת החלב, עם מוסדות הרווחה וכיו"ב.

לבסוף, נשים נפגעות גם מכך שהן אלה הנאלצות להעניק, במסגרת המשפחה, את השירותים שאותם הממשלה מקצצת: למשל, שירותי סיעוד.

משבר התיקצוב של המערכות הציבוריות גם מערער את יציבותו של המעמד הבינוני, המתבסס על שני מפרנסים במשפחה. המעמד הבינוני נפגע גם מן הירידה באיכות השירותים הציבוריים, שעליהם הוא מבסס את תקוותיו לדור

הצעיר. לבסוף, המעמד הבינוני מתקשה לעמוד בעלות הכספית הגבוהה של שירותים שהופרטו - שמהם נהנים בעלי ההכנסות הגבוהות.

43

יש צמיחה – אבל ההוצאה הציבורית קטנהיש צמיחה – אבל ההוצאה הציבורית קטנה

ישראל מצויה בשנה חמישית של צמיחה והכנסות המדינה גדלות – אבל ההוצאה הממשלתית קטנה.

השקפים שלהלן מראים, שהוצאות הממשלה, בחישוב לנפש, . מאז הן אמנם עלו, אך גם 2004-2002ירדו מאוד בשנים

לאחר עליות אלה הן נמוכות היום, ויהיו נמוכות גם .2001, ממה שהיו ב-2008ב-

ההוצאה לנושאים חברתיים, בחישוב לנפש, הצטמקה עוד יותר מן ההוצאה הכוללת.

44

- - 20012001שחיקה בהוצאה הממשלתית לנפש, שחיקה בהוצאה הממשלתית לנפש, 20082008

; 29,683₪, התקציב לנפש היה 2001 ב-; 29,089₪ הוא ירד ל-2007 ב- ₪.28,606 הוא ימשיך לרדת וצפוי לעמוד על 2008 ב-

, היה 2001אילו ביקשה הממשלה לשמור על רמת ההוצאה לנפש ב-• מיליארד ₪; 218.1 עומד על 8200תקציב ההוצאות הממשלתי ב-

(.2006 מיליארד ₪ )במחירי 210.1בפועל הוא יעמוד על

אילו ביקשה הממשלה לשפר את שירותיה באמצעות הגדלת • 2008 בשנה, היה תקציב ההוצאות עומד ב-1%התקציב לנפש ב-

210.1 מיליארד ₪; בפועל הוא יעמוד, כאמור, על 233.8על (.2006מיליארד ₪ )במחירי

45

, לנפש הממשלתית , ההוצאה לנפש הממשלתית 20082008 – – 20012001ההוצאה2006 בש"ח, במחירי

29,683

28,956

28,193

27,793

28,071

28,422

29,089

28,606

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008אומדן אומדן

46

-2008-2008שחיקה בהוצאה החברתית לנפש, שחיקה בהוצאה החברתית לנפש, 20012001

₪; 11,218 עמדה ההוצאה החברתית לנפש על 2001 ב-

₪ לנפש.10,504 היא תעמוד על 2008 ב-

אילו ביקשה הממשלה לשמור על רמת ההוצאה החברתית • 82.4 עומד על 2008, היה התקציב החברתי ב-2001לנפש של

מיליארד ₪.77.2מיליארד ₪; בפועל הוא יעמוד על

אילו ביקשה הממשלה לשפר את החינוך, הבריאות והרווחה, על • בשנה, היה התקציב 1%ידי הגדלת התקציב החברתי לנפש ב-

מיליארד ₪; בפועל הוא יעמוד, 88.4 על 2008החברתי עומד ב- מיליארד ₪.77.2כאמור, על

47

, לנפש חברתית , הוצאה לנפש חברתית 20082008 – – 20012001הוצאה20062006בש"ח, במחירי בש"ח, במחירי

11,218

10,645

10,221 10,176 10,19010,261

10,506 10,504

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008אומדןאומדן

48

שחיקה בתקציב שעות התקן לתלמיד, שחיקה בתקציב שעות התקן לתלמיד, 20012001 - - 20082008

; 16%, תקציב שעות התקן לתלמיד הצטמק ב-2007 ל-2001 בין

₪ לשנה 7,976 הוא צפוי לעלות מעט ולעמוד על 2008 בשנת לתלמיד.

גידול זה, במידה ויתממש, יחזיר את תקציב שעות התקן , אך הוא עדיין יהיה רחוק 2004-2003לתלמיד לרמתו בשנים

. 2001מרמתו ב-

הקיצוצים בתקציב החינוך הם הרקע למשבר הפוקד הקיצוצים בתקציב החינוך הם הרקע למשבר הפוקד כיום את מערכות החינוך היסודי והתיכון.כיום את מערכות החינוך היסודי והתיכון.

49

, לתלמיד התקן שעות , תקציב לתלמיד התקן שעות 20082008 – – 20012001תקציב2006בש"ח, במחירי

8,876

8,332

7,915

8,142

7,5817,516 7,492

7,976

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008אומדןאומדן

50

שחיקה בתקציב הפיתוח של החינוך, שחיקה בתקציב הפיתוח של החינוך, 2008-20012008-2001

הצטמק תקציב הפיתוח של משרד החינוך 2008 ל-2001 בין (.38%ביותר משליש )

פירוש הדבר שחיקת תשתיות ומחסור בכיתות פירוש הדבר שחיקת תשתיות ומחסור בכיתות לימוד.לימוד.

51

, בחינוך הפיתוח , תקציב בחינוך הפיתוח 20082008 - - 20012001תקציב2006במיליוני ₪, במחירי

821.0

624.3587.4

340.7395.8 395.1

540.9511.5

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008אומדןאומדן

52

שחיקה בתקציב ההשכלה הגבוהה שחיקה בתקציב ההשכלה הגבוהה לסטודנט, לסטודנט, 2007-20002007-2000

הצטמק תקציב ההשכלה הגבוהה, בחישוב 2007 ל-2000 בין .17%לסטודנט, ב-

פירוש הדבר פחות עוזרי הוראה, כיתות גדולות יותר, פחות רכישות לספריות – ונטייה להעלות באופן משמעותי את שכר

הלימוד.

הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה הם הרקע הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה הם הרקע למשבר הפוקד כיום את האוניברסיטאות ואת למשבר הפוקד כיום את האוניברסיטאות ואת

המכללות האקדמיות הציבוריות.המכללות האקדמיות הציבוריות.

53

20072007––20002000תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"תסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"ת

2006בש"ח, במחירי

44,503

41,174

35,958

40,676

33,90536,149 35,535

36,930

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007אומדן

54

שוחט ועדת שוחט המלצות ועדת המלצות

ועדת שוחט מסכימה שמערכת ההשכלה הגבוהה סובלת ממשבר תיקצוב – אך היא ממליצה לפתור אותו, בין השאר,

באמצעות העלאת שכר הלימוד.

ועדת שוחט המליצה גם להגדיל, בהדרגה ועל פני מספר שנים, את התקציב הממשלתי להשכלה הגבוהה.

אלא שבדיקה פשוטה מראה, כי המשמעות של המלצות ועדת שוחט איננה הגדלת התקציב הממשלתי להשכלה

, לרמתו 2013גבוהה, בחישוב לנפש, אלא החזרתו, עד . 2001ב-

55

44,50341,174

35,958

40,676

33,90536,149 35,535 36,930

42,225

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2013אומדןאומדן

,,20072007 - - 20002000תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, – על פי המלצות ועדת – על פי המלצות ועדת 20132013תחזית התקציב לסטודנט לשנת תחזית התקציב לסטודנט לשנת

שוחטשוחטסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"תסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"ת

2006בש"ח, במחירי

56

2008-20012008-2001שחיקה בתקציב הבריאות, שחיקה בתקציב הבריאות,

, תקציב הבריאות לנפש מתוקננת )ללא תקציבי חוק 2008 ב- 88% בריאות הנפש ופיתוח( יעמוד על ,ביטוח בריאות ממלכתי

.2001ב- מערכו

57

20082008 – – 20012001תקציב הבריאות, תקציב הבריאות, לנפש מתוקננתלנפש מתוקננת

תקציב פיתוח ; תקציב הבריאות לנפש;לא כולל חוק ביטוח בריאות ממלכתי100%=2001 באחוזים

88%85%

92%97%

108%

97%96%100%

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008אומדן אומדן

58

שחיקה בתקציב הפיתוח של משרד שחיקה בתקציב הפיתוח של משרד הבריאות, הבריאות,

20012001 - - 20082008 הצטמק תקציב הפיתוח של משרד הבריאות 2008 ל-2001 בין

ברבע לערך.

בשלושת השנים האחרונות ישנה תוספת, אולם עדיין תקציב הפיתוח לא חזר לרמת ההוצאה של תחילת העשור.

59

20082008 - - 20012001תקציב הפיתוח בבריאות תקציב הפיתוח בבריאות 2006במיליוני ₪, במחירי

369.3

282.3

205.4

157.9179.3

250.5

213.8

277.9

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008אומדן אומדן

60

שחיקה בתקציב סל הבריאותשחיקה בתקציב סל הבריאות

לא קבע מנגנון עדכון מלא של 1994 חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת עלות סל שירותי הבריאות. עלות הסל, על מנת שלא תישחק, יש

לעדכנה בהתאם לכמה מדדים:הגידול באוכלוסייה והשינוי באחוז הקשישים בה;–

מדד תשומות הבריאות )עבודה, ציוד וחומרים(;–

השיפורים הטכנולוגיים המתרחשים באופן שוטף. –

הממשלה אינה תומכת בעדכון מלא ומקיף של עלות הסל, משום שהדבר יחייב אותה להגדיל את חלקה במימון הסל.

התוצאה: שחיקה בתקצוב סל הבריאות.

שני השקפים הבאים מראים מה תקציב הסל כיום, ומה הוא אמור היה

להיות אילו הונהג עדכון מלא.

61

עלות סל הבריאות

לנפש מתוקננת בהצמדה

מלאה)בש"ח(

עלות סל הבריאות

לנפש מתוקננת

בפועל)בש"ח(

עלות סל הבריאות בהצמדה

מלאה)במיליוני ₪(

עלות סל הבריאות

בפועל )במיליוני

,₪במחירים שוטפים(

שנה

2,4472,44712,74112,7411995

2,7692,65515,06214,4391996

3,0932,72217,45115,3581997

3,3342,86019,36416,6141998

3,5833,01021,43118,0081999

3,8073,12823,45419,2692000

4,0043,19825,37620,2682001

4,1063,25526,64221,1182002

4,2153,18527,96821,1352003

4,4363,25330,01622,0082004

4,6103,30231,78322,7682005

4,9043,40934,58824,0412006

2006-19952006-1995עלות סל הבריאות, עלות סל הבריאות,

62

, הבריאות סל 2006-1995עלותבמחירים שוטפים ובהצמדה מלאה

0

5,000

10,000

15,000

20,000

25,000

30,000

35,000

40,000

1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006

עלות הסל בהצמדה מלאה

עלות הסל בפועל, במחירים שוטפים

63

שחיקה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי,שחיקה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי, 20012001 - - 20072007

תשלומי הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי קוצצו:

מיליארד ₪;49.9 הם עמדו על 2001 ב-

מיליארד ₪;45.8 הם עמדו על 2006 ב-

מיליארד ₪ לערך. 47.0 הם עלו ל-2007 ב-

עדיין קיבל ציבור מקבלי הגמלאות2007 במלים אחרות, ב- מיליארד ₪ פחות משהיה מקבל לולא הקיצוצים 2.9

וההקפאה של הגמלאות )וזאת מבלי להביא בחשבון את הגידול בצרכים ובאוכלוסייה במהלך שנים אלה(.

64

20072007 – – 20012001תשלומי גמלאות הביטוח הלאומי תשלומי גמלאות הביטוח הלאומי 2006במיליארדי שקלים, במחירי

49.9

49.1

46.3

44.3 44.3

45.8

47.0

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007אומדן

65

ה. מדינות הצמצום התקציבי ה. מדינות הצמצום התקציבי וההשקעות במשקוההשקעות במשק

66

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, א' במשק, א'

האינתיפאדה השנייה לוותה בירידה בהשקעות במשק. ההשקעה בנכסים החל גידול 2005. ב-2004-2002קבועים ירדה במשך שלוש שנים רצופות –

ואף עלו עליה.2001 הן חזרו לרמתן ב-2006בהשקעות, וב-

פוליטיקאים ניאו-ליברלים מתהדרים בכך שמדיניות הצמצום התקציבי, בליווי מדיניות ההפרטה, היא שאחראית לגידול בהשקעות ולצמיחה, ועל כן הם

קוראים להמשיך בה.

במחלקת המחקר של בנק ישראל אומרים, שצעדי הממשלה מסבירים רק כשליש מן הגידול בצמיחה; שני השלישים האחרים מוסברים על ידי גורמים

חיצוניים ובהם הרגיעה הביטחונית והגידול בסחר העולמי.

במלים אחרות, מדיניות הצמצום התקציבי תורמת לצמיחה, אך פחות ממה שחסידי הצמצום התקציבי טוענים. הצמצום התקציבי טוב לקבוצות ההון

ולתאגידים הגדולים – אך תפקידו בעידוד הצמיחה פחות ברור.

67

2007-20012007-2001השקעה מקומית גולמית, השקעה מקומית גולמית, , במחירי ₪ , במיליארדי במחירי ₪ 20062006במיליארדי

2007200620052004200320022001

131.3119.8114.3102.095.8100.9112.1סך ההשקעה

המקומית הגולמית )כולל מלאי(

118.5108.398.195.192.396.1100.9השקעה בנכסים

קבועים

)כולל עבודות בנייה(

68

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ב'במשק, ב'

גל הצמיחה הנוכחי משך לישראל גם משקיעים זרים.

מזה 6 השקיעו זרים בישראל סכום הגדול פי 2006 ב-.2001שהשקיעו ב-

69

-ספטמבר -ספטמבר 20012001הגידול בהשקעות של זרים בישראל, הגידול בהשקעות של זרים בישראל, 20072007

, אחרות והשקעות למסחר ערך בניירות השקעות ישירות , השקעות אחרות והשקעות למסחר ערך בניירות השקעות ישירות השקעותבמיליארדי דולריםבמיליארדי דולרים

4.133.16

5.35

9.15 9.53

25.80

7.55

2001 2002 2003 2004 2005 2006 ינואר-ספטמבר2007

70

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק,

ג'ג'אלא שמדיניות הוזלת ההון והסרת ההגבלות על תנועות הון

גרמה גם לגידול רב בהשקעות של ישראלים בחו"ל.

,6בשעה שהשקעות של זרים בישראל גדלו פי .8השקעות של ישראלים בחו"ל גדלו פי

הדבר מעלה את השאלה, האם יש הצדקה להמשך מדיניות הוזלת עלות ההון, כאשר חלק כה גדול מן ההון זורם לחו"ל.

71

" זרים של מהשקעות גדולות ל בחו ישראלים של " השקעות זרים של מהשקעות גדולות ל בחו ישראלים של השקעות20072007ספטמבר – ספטמבר – 20012001בישראל, בישראל,

, אחרות והשקעות למסחר ערך בניירות השקעות ישירות , השקעות אחרות והשקעות למסחר ערך בניירות השקעות ישירות השקעותבמיליארדי דולרים

4.1 3.25.4

9.1 9.5

25.8

7.5

4.3 4.6

7.9

13.1

17.6

33.7

12.4

2001 2002 2003 2004 2005 2006 ינואר-ספטמבר2007

סך ההשקעה של תושבי ישראל בחו"לסך ההשקעה של תושבי חוץ בישראל

72

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ד'במשק, ד'

ההשקעות של ישראלים בחו"ל גדלו בקצב מהיר מזה של , ההשקעה של 2006כלל ההשקעות במשק הישראלי: ב-

ישראלים בחו"ל אף היתה גבוהה באופן משמעותי מסך ההשקעות במשק הישראלי )השקעה בנכסים קבועים(.

73

השקעה בנכסים קבועים בישראל לעומת השקעה בנכסים קבועים בישראל לעומת 20072007 - - 20012001השקעה של ישראלים בחו"ל, השקעה של ישראלים בחו"ל,

2006במיליארדי שקלים, במחירי

100.9 96.1 92.3 95.1 98.1108.3

118.5

19.7 22.6

36.8

60.7

80.8

150.3

51.4

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007

השקעה בנכסים קבועים השקעה כוללת של תושבי ישראל בחו"ל

לחודשים ינואר-

ספטמבר

74

ההשקעה הכוללת בישראל אינה גבוההההשקעה הכוללת בישראל אינה גבוההנתונים אלה מקבלים משמעות מיוחדת על רקע העובדה, שההשקעות במשק הישראלי, בהשוואה בינלאומית, אינן מן הגבוהות. בהשוואה

, רמת ההשקעות בנכסים קבועים בישראל, בחישוב OECD ה-לארצותלנפש, וגם בחישוב לעובד, אינה גבוהה.

, 100 עמד על OECD, כשהמדד הממוצע של השקעות בארצות ה-2002ב-; בתוך זה, ההשקעה במכונות ובציוד 95המדד של ישראל עמד על

(, אירלנד 144. בראש הטבלה ניצבו ארצות הברית )92עמדה על (. 131( ואוסטרליה )138(, יפאן )139)

חלק נכבד מן הגידול בהשקעות בעשור האחרון הופנה להיי טק; כאן, ההשקעות גבוהות בהשוואה בינלאומית. לעומת זאת, הגידול

בהשקעות בענפים אחרים במשק היה קטן יותר באופן משמעותי.

75

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ה' במשק, ה'

ראינו, שמדיניות הזולת ההון, הוזלת עלות העבודה והורדת המסים תרמה להתרחבותם ולהתעשרותם של קבוצות הון ושל

תאגידים ישראליים.

עתה, חלק מבעלי ההון, לאחר שהתעשר מאוד, התחיל לבעוט. נוחי דנקנר, למשל, אמר לסוכנות "בלומברג" כלהלן: "אני מאוד מאמין בישראל, ואני מאמין גדול בכלכלה הישראלית. עם זאת,

ברור שההתפתחות שלנו חייבת להיות מעבר לים". מיליון התושבים קטנה מדי 7 לדברי "בלומברג", ישראל בת

עבור מה שהם מכנים "הדור החדש של יזמים שלהם נתחים משמעותיים מהשוק המקומי".

על כך נאמר בספר דברים: וישמן ישורון ויבעט. על כך נאמר בספר דברים: וישמן ישורון ויבעט.

76

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, במשק,

ו' ו'

מה שמעלה את השאלה האם,

לאור העובדה שהצמיחה שאנו חווים בשנים האחרונות מתרכזת בעיקר במרכז הארץ ומצטמצמת במידה רבה להיי טק ולפיננסים,

עליהם", ולאור העובדה שבעלי ההון מצהירים כי ישראל כבר "קטנה

לא הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לתלות במגזר העסקי את כל תקוותיה לצמיחה ולפיתוח, ותתחיל ליטול אחריות על פעילות הפיתוח הכלכלי,

בייחוד באזורי הארץ שאינם נמנים עם המעגל הקטן והסגור של היי טק ופיננסים.

77

מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, במשק,

ז' ז'

כאשר מדובר במעורבות של הממשלה בהשקעות, בולטת העובדה שמזה זמן, השקעות הממשלה סובלות גם הן

הצמצום התקציבי. ממדיניות

, ההשקעה הממשלתית בנכסים 2006 ל-2002בין השנים מיליארד ₪; 9.8מיליארד ₪ ל-15.6קבועים ירדה מ-

, חלקה של הממשלה במימון 2006 ל-2000בין השנים .8.7% ל-11.3%ההשקעה המקומית הגולמית ירד מ-

78

השקעה מקומית גולמית בנכסים קבועים השקעה מקומית גולמית בנכסים קבועים 2006-20002006-2000של המגזר הממשלתי, של המגזר הממשלתי, 2005במיליארדי ₪, במחירי

-2006-2006, , חלקו של המגזר הממשלתי בהשקעה מקומית גולמיתחלקו של המגזר הממשלתי בהשקעה מקומית גולמית20002000

באחוזים

200620052004200320022000

9,83510,20511,65614,98215,61414,871סך כולל

2,3452,4263,4264,4454,4724,281השקעה בתשתית

4,7534,7775,2496,2246,8526,644שירותים חברתיים

2,7373,0022,9844,3174,2863,945מינהל ואחר

8.7%9.1%11.1%15.5%14.5%11.3%חלקו של המגזר

הממשלתי בהשקעה הגולמית מקומית

79

יוצאת דופן לטובה: יוצאת דופן לטובה: השקעה ממשלתית בתשתיותהשקעה ממשלתית בתשתיות

התחום היחיד, כמעט, שבו נרשם גידול בהשקעות הממשלה הוא תחום התשתיות, ובעיקר תשתיות התחבורה.

גידול משמעותי במיוחד נרשם בהשקעה בפיתוח הרכבות. אך נרשמה ירידת-מה בהשקעה זאת. 2008 וב-2007 ב-

80

, סוג לפי בתחבורה , השקעה סוג לפי בתחבורה 20082008 - - 20012001השקעה, לפי מדד תשומות סלילה2006במיליארדי שקלים, במחירי

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

4.5

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008

אוטובוסים-רכישה ותמיכה בתעריפים

כבישים עירוניים ובינעירוניים

רכבת ישראל ורכבות קלות עירוניות

81

ו. צעדים חלופייםו. צעדים חלופיים

82

מדיניות ומחירהמדיניות ומחירה

המדיניות הממשלתית מתמקדת באופן כפייתי בעידוד הצמיחה, בעיקר באמצעות הוזלת ההון, הוזלת עלות העבודה והפחתת מסים.

ראינו, כי מדיניות זו תורמת להעשרה ולהתרחבות של תאגידים גדולים

ושל קבוצות הון גדולות.

ראינו, כי הצמיחה היא בלתי מאוזנת ומתרכזת במספר ענפים ובמרכז הארץ.

ראינו גם, כי למדיניות זו יש מחיר כבד, של משבר תיקצוב עמוק במערכות

השירותים הציבוריים. משבר זה פוגע בהזדמנויות החינוך, ההשכלה הגבוהה, הבריאות והדיור של מרבית הישראלים.

פגיעה זאת, מצדה, מעיבה על פוטנציאל הפיתוח והצמיחה בדורות הבאים.אם ברצוננו לפתוח סיכויים במקום לסגרם, יש ליזום שינוי במדיניות.

83

"קופסא" לפיתוח חברתי"קופסא" לפיתוח חברתי

ראינו, שאחת הדרכים המשמשות את הממשלה כדי להגדיל את תקציב הביטחון מבלי לפגוע במדיניות הצמצום, היא יצירת פיקציה של "קופסא", שאותה אין מביאים בחשבון

בעת חישוב גודל ההוצאה התקציבית.

אין סיבה שפטנט "הקופסא" לא ישמש גם למטרות אזרחיות.

84

השקעה אזרחית וחברות דירוג האשראיהשקעה אזרחית וחברות דירוג האשראי

פטנט "הקופסא" נועד לרצות את חברות דירוג האשראי הבינלאומית. הדירוג שאלה נותנות למדינות משפיע לא רק על הריבית שממשלות משלמות על גיוס הון, אלא גם על הריבית

שתאגידים בתוך כל מדינה משלמים על גיוס הון.

"הקופסא" נועדה למנוע פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, למרות החריגה ממדיניות הצמצום התקציבי, לטובת הביטחון.

ממשלות ישראל, היודעות להצדיק את פטנט "הקופסא" לצרכי ביטחון, צריכות ללמוד להגן על "קופסא" גם למטרות אזרחיות, בייחוד כאשר מדובר בתקציבים שהם בגדר השקעה של ממש,

כדוגמת תקציב החינוך וההשכלה הגבוהה.

85

ישנן גם חלופות נוספותישנן גם חלופות נוספות

יצירת "קופסא" לצרכים אזרחיים היא חלופה אחת – אך ישנן גם חלופות נוספות:

;הפחתת הגידול בתקציב הביטחון יפסיד אוצר 2010עצירת הפחתות המסים: ראינו, כי עד

מיליארד ₪ בגין 22המדינה סכום מצטבר של כ-הפחתת המסים, שהנהנים העיקריים ממנה הם

התאגידים ובעלי שכר גבוה. השקעה בקידום התהליך המדיני – תהליך שיתרום

להרחבת הפעילות הכלכלית הרבה יותר ממרבית הצעדים שבהם נוקטות כיום ממשלות ישראל.

86

לובי ביטחוני, לובי חברתילובי ביטחוני, לובי חברתי

הדבר הוא תוצאה, בין השאר, ;ראינו, שתקציב הביטחון גדלשל פעולת לובי מוצלחת של ראשי מערכת הביטחון, מול

ראש הממשלה.

מאידך, ראינו שתקציבי השירותים החברתיים אינם גדלים. אחת הסיבות לכך היא, שהעומדים בראש השירותים האלה אינם פועלים במשותף ואינם מפתחים תכנית

כלכלית-חברתית מקיפה וארוכת טווח.

ללא קואליציה שכזאת וללא תכנית שכזאת, קשה יהיה לשנות את המדיניות המיטיבה עם התאגידים הגדולים ועם

בעלי ההון, ואשר בד בבד יודעת לפתוח "קופסאות" עבור תקציב הביטחון אך לא עבור צרכים אזרחיים וחברתיים.

87

 , הם נתוני 2006הנתונים התקציביים המוצגים כאן עבור השנים שעד

ביצוע של תקציבי המשרדים, שנלקחו מן הדוחות השנתיים של החשב הכללי במשרד האוצר.

  לקוח מהוראות התקציב )"הספרים הירוקים"( שאושר 2007 הנתון עבור

. 2006בכנסת במאי  

לקוח מהצעת התקציב לשנה זו. 2008 הנתון עבור  

על בסיס מדד המחירים 2006כל הנתונים במצגת זו מהוונים למחירי לצרכן.

 . 2% מבוססים על תחזית אינפלציה של 2008הנתונים לגבי שנת

 כל הנתונים הם של תקציבי נטו )ללא הוצאה מותנית בהכנסה(, אלא אם כן

צוין אחרת.

 

אודות הנתונים

88

הערותהערות ובהתאם למתווה החקיקה המתוכנן. 2007 הם במחירי 2010 - 2008הנתונים לשנים 1. 2% הינה לחוב הממשלתי ולא לציבורי. ההנחה היא כי החוב הציבורי גבוה ב-2005 - 2003החוב הציבורי: התחזית המובאת לשנים 2.

לערך מן החוב הממשלתי. הוצאה ממשלתית כאחוז מהתוצר: נתוני ההוצאה בפועל כוללים מתן אשראי.3. נבנתה על פי מודל החלופה הבינונית של 2008 ו-2007שחיקה בהוצאה הממשלתית לנפש: תחזית הגידול באוכלוסייה לשנים 4.

הלמ"ס. שחיקה בהוצאה החברתית לנפש: ההוצאה החברתית מורכבת מן המשרדים הבאים: חינוך )כולל פיתוח(, מדע, ספורט ותרבות, 5.

הם של 2001-2004בריאות )כולל פיתוח(, השכלה גבוהה, גמלאות המוסד לביטוח לאומי )שבמימון האוצר( ורווחה )הנתונים לשנים התבססנו 2008 ו-2007משרד הרווחה אולם ללא הסעיפים של רזרבה ותחום פעולה(. בכדי לחשב את הגידול באוכלוסייה בשנים

על תחזיות החלופה הבינונית של הלמ"ס. שחיקה בתקציב שעות התקן לתלמיד: התקציב כולל את שעות התקן לחינוך היסודי, חטיבות ביניים, חינוך על-יסודי, חינוך 6.

. מספר התלמידים 6-17התיישבותי על-יסודי, חינוך עצמאי ומעיין החינוך התורני. אוכלוסיית התלמידים כוללת את קבוצת הגיל חושב על פי תחזיות האוכלוסייה של הלמ"ס.2008 ו-2007לשנים

תקציב ההשכלה הגבוהה בחישוב לסטודנט: אוניברסיטאות - תל-אביב, חיפה, ירושלים, הטכניון, בר-אילן, באר שבע ומכון ויצמן. לא 7.נכללו סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה. מכללות אקדמיות ציבוריות – מוסדות אקדמיים אשר מתוקצבים על ידי הוועדה

. www.che.org.ilלתיכנון ולתקצוב שבמועצה להשכלה גבוהה. את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר המועצה להשכלה גבוהה . מספר הסטודנטים כולל 8% הונח כי מספרם יגדל ריאלית ב-2006/07לצורך חישוב מספר הסטודנטים במכללות האקדמיות לשנת

את הלומדים לתואר ראשון ושני )מכללות אקדמיות( ואת הלומדים לכל התארים )כולל תעודה( באוניברסיטאות. יש לשים לב כי (. בשנה שעברה הוצג 14.11.2006הנתון המופיע בפרסום זה שונה מהנתון שהוצג בשנה שעברה בחוברת "העשור החברתי האבוד" )

החישוב עבור כל הסטודנטים הלומדים בישראל, קרי, גם עבור אלו הלומדים במכללות פרטיות וגם עבור סטודנטים הלומדים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. ההנחה הייתה כי תקציב ההשכלה הגבוהה נועד לשרת את כולם.

סטודנטים, בהשוואה לשנת 14,700 יתווספו למערכת ההשכלה הגבוהה עוד 2013המלצות ועדת שוחט:הועדה הניחה כי בשנת 8.. 2007 מיליארד ₪, גם כאן בהשוואה לתקציב הקיים ב-1.491. הנחה נוספת הייתה כי התקציב הממשלתי יגדל עד אז עוד ב-2007

שחיקה בתקציב הבריאות: תקציב משרד הבריאות לא כולל את תקציב חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תקציב בריאות הנפש ותקציב 9.הפיתוח. מספר הנפשות המתוקננות נמסר על ידי אגף כלכלה וביטוח בריאות שבמשרד הבריאות.

עלות סל הבריאות: עלות סל הבריאות בהצמדה מלאה-העלות חושבה על פי שלושה מדדים: שינוי דמוגרפי, שינוי טכנולוגי ושינוי 10. נפשות מתוקננות-ממוצע הנפשות המתוקננות התקבל ממשרד הבריאות ולוקח בחשבון את השינוי בנוסחת ;במדד יוקר הבריאות

. התקנון רגיש לשינויים בגודל האוכלוסייה. בסל הבריאות קיימים גם שינויים אחרים מלבד אלו שנסקרו כאן. 2005הקפיטציה משנת אולם, במצגת זו, שינויים אלו לא נלקחו בחשבון.

השקעה בנכסים קבועים לעומת ההשקעה של תושבי ישראל בחו"ל: נתוני ההשקעה של תושבי ישראל בחול תורגמו למונחים 11. של ההשקעה של תושבי ישראל בחול הינו לחודשים 2007שקליים, על פי השער היציג הממוצע הרלוונטי לאותה השנה. הנתון לשנת

2007. בכדי להופכו לשקלים חושב השער היציג הממוצע לאותם החודשים. הנתון של הנכסים הקבועים לשנת 2007ינואר-ספטמבר של החשבונות הלאומיים. 2007(, שעסקה באומדן הבזק לשנת 16.10.2007הינו אומדן מתוך ההודעה לעיתונות של הלמ"ס )

89

מקורותמקורות.2007, אוקטובר 2008תקציב המדינה, עיקרי התקציב לשנת מדיניות הצמצום התקציבי ב': משרד האוצר, 1. www.mof.gov.ilגיוס הון של הממשלה באגרות חוב: עיבוד של מרכז אדוה מתוך אתר האינטרנט של משרד האוצר 2.. 2007, אפריל 2006דו"ח בנק ישראל לשנת מחיר גיוס ההון השקלי: בנק ישראל, 3..2007, תשס"ז 55, מס' 2006מנהל הכנסות המדינה, דו"ח שנתי מדיניות הצמצום התקציבי, ד': משרד האוצר, 4.: שם, שם. 2010 - 2002הפחתות והעלאות מסים בשנים 5.חוק המדיניות הכלכלית לשנת , 1992חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב-מדיניות הצמצום התקציבי, ה': 6.

. 2006(, התשס"ו-6חקיקה הצריכה תקציב )תיקון מס' ,חוק יסוד: משק המדינה ;2004 )תיקוני חקיקה(, התשס"ד-2004הכספים , ספטמבר 58, מס' 2007שנתון סטטיסטי לישראל שיעור הצמיחה בישראל: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן יקרא למ"ס(, 7.

משרד האוצר, ;2004 ו-2003המדיניות הכלכלית, מצרפי התקציב, שינויים מבניים והרכב התקציב לשנים משרד האוצר, ;2007, מסיבת עיתונאים, אוגוסט 2007התכנית הכלכלית לשנת משרד האוצר, ;2005, אוגוסט 2006עיקרי המדיניות הכלכלית לשנת

. 2008 מסיבת עיתונאים, אוגוסט ,2008אגף התקציבים, תקציב המדינה לשנת משרד האוצר, ;2007 משרד האוצר, תקציב ;2007, תשס"ז 55, מס' 2006מנהל הכנסות המדינה, דו"ח שנתי הכנסות המדינה ממסים: משרד האוצר, 8.

, שנים שונות. עיקרי התקציבהמדינה, , ירושלים, , עיקרי התקציב2008תקציב המדינה, הצעה לשנת גירעון בתקציב )ללא אשראי( כאחוז מהתוצר: משרד האוצר, 9.

. 2007אוקטובר ,2007סקירה על מצב המשק ותחזיות מקרו-כלכליות לקראת התקציב לשנת החוב הציבורי: משרד האוצר, אגף כלכלה ומחקר, 10.

. 2008 – 2003עיקרי התקציב לשנים . משרד האוצר, תקציב המדינה, 2007ספטמבר משרד האוצר, אגף כלכלה ;, שנים שונותעיקרי התקציבהוצאה ממשלתית כאחוז מהתוצר: מתוך משרד האוצר, תקציב המדינה, 11.

, שנים שונות.תקציב המדינה, עיקרי התקציב משרד האוצר, ;2007, יולי סקירה על המשק והתפתחויות מקרו-כלכליותומחקר, .TheMarker, 6.11.2007לקראת בלימה אפשרית בצמיחה, א': 12.. 28.10.2007לקראת בלימה אפשרית בצמיחה, ג': גלובס, 13.. 2007, מאי 2006עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית, דו"ח לשנת לקראת בלימה אפשרית בצמיחה, ד': מרכז אדוה, 14.. The New York Times, 9.9.2007תיאוריית "הטפטוף כלפי מטה":15., שנים שונות. עיקרי התקציב, תקציב המדינההגידול בתקציב הביטחון, א': עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר, 16.תוספות לתקציב הביטחון שיוחסו במפורש לעימות הישראלי-פלסטיני ולמלחמת לבנון השנייה: עיבוד של מרכז אדוה מתוך 17.

, שנים שונות. עיקרי התקציב, תקציב המדינהמשרד האוצר, )דו"ח ברודט(. 2007, מאי דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחוןהגידול בתקציב הביטחון, ב': מדינת ישראל, 18.

90

מקורותמקורות

, מסיבת עיתונאים 2008תקציב המדינה לשנת : משרד האוצר, אגף תקציבים, 2008"הקופסאות" בהצעת התקציב לשנת 19.. 2007)מצגת(, אוגוסט

)דוח ברודט(. 2007, מאי דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחוןמחיר הכיבוש: מדינת ישראל, 20.

. The Marker, 21.12.2006הגידול בתקציב הביטחון ד': 21.

, מאי דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחוןהתוספת המצטברת בתקציב הביטחון: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מדינת ישראל, 22. )דו"ח ברודט(.2007

)דו"ח 2007, מאי דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחוןהגידול בתקציב הביטחון ה': עיבוד של מרכז אדוה מתוך מדינת ישראל, 23..The Marker, 21.12.2006 ;ברודט(

חלקו של הגידול בתקציב הביטחון בתוך הגידול בתקציב ההוצאות של הממשלה: עיבוד של מרכז אדוה מתוך מדינת ישראל, 24. )דו"ח ברודט(.2007, מאי דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון

;, שנים שונותדין וחשבון כספישחיקה בהוצאה הממשלתית לנפש: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 25., הלמ"ס;2.26, לוח 58, מס' 2007שנתון סטטיסטי לישראל הלמ"ס, ;, שנים שונותתקציב המדינה, עיקרי התקציבמשרד האוצר,

. 2004, דצמבר 2025תחזיות אוכלוסיית ישראל עד שנת משרד ;, שנים שונותדין וחשבון כספישחיקה בהוצאה החברתית לנפש: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 26.

, 2007הוראות תקציב משרד הבריאות לשנת משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב משרד החינוך לשנת האוצר, הוראות תקציב משרד משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב ההשכלה הגבוהה לשנת משרד האוצר, ;2007ינואר

;2007, ינואר 2007 משרד האוצר, הוראות תקציב משרד המדע, התרבות והספורט לשנת ;2007, ינואר 2007הרווחה לשנת שנתון סטטיסטי לישראל הלמ"ס, ;2007, ירושלים, אוקטובר , עיקרי התקציב2008תקציב המדינה, הצעה לשנת משרד האוצר,

. 2004, דצמבר 2025, תחזיות אוכלוסיית ישראל עד שנת הלמ"ס;2.26, לוח 58, מס' 2007 ;, שנים שונותדין וחשבון כספישחיקה בתקציב שעות התקן לתלמיד: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 27.

, 2008הצעת תקציב משרד החינוך לשנת משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב משרד החינוך לשנת משרד האוצר, , שנים שונות. שנתון סטטיסטי לישראל הלמ"ס, ;2007אוקטובר

, שנים דין וחשבון כספישחיקה בתקציב הפיתוח של משרד החינוך: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 28.הצעת תקציב משרד החינוך לשנת משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב משרד החינוך לשנת משרד האוצר, ;שונות. 2007, אוקטובר 2008

91

מקורותמקורות

, דין וחשבון כספישחיקה בתקציב ההשכלה הגבוהה בחישוב לסטודנט: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 29.הצעת תקציב השכלה משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב השכלה גבוהה לשנת משרד האוצר, ;שנים שונות

המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ;, שנים שונותשנתון סטטיסטי לישראל הלמ"ס, ;2000, אוקטובר 2008 גבוהה לשנת , שנים שונות.דין וחשבון שנתיולתקצוב,

הוועדה לבחינת מערכת דוח ;: שם, שם2013תקציב ההשכלה הגבוהה בחישוב לסטודנט, כולל תחזית התקציב לסטודנט לשנת 30..2007, בראשות מר אברהם )בייגה( שוחט, יולי ההשכלה הגבוהה בישראל

משרד ;, שנים שונותדין וחשבון כספישחיקה בתקציב הבריאות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 31., 2008הצעת תקציב משרד הבריאות לשנת משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב משרד הבריאות לשנת האוצר,

. 2007 נתונים שהתקבלו מאגף כלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, יולי ;2007אוקטובר , שנים דין וחשבון כספישחיקה בתקציב הפיתוח של משרד הבריאות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 32.

הצעת תקציב משרד הבריאות משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב משרד הבריאות לשנת משרד האוצר, ;שונות.2007, אוקטובר 2008לשנת

עשור לחוק ביטוח עלות סל הבריאות: עיבוד של מרכז אדוה מתוך המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות, 33. נתונים שהתקבלו מאגף כלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, ;, עורכים: גבי בן-נון וגור עופר2004 - 1995בריאות ממלכתי

. 2007יולי , שנים סקירה שנתיתשחיקה בתשלומי גמלאות המוסד לביטוח לאומי: עיבוד של מרכז אדוה מתוך המוסד לביטוח לאומי, 34.

.2007, יולי ודברי הסבר2007תקציב תפעולי לשנת המוסד לביטוח לאומי, מנהל המחקר והתכנון, ;שונות". הודעה לעיתונות, 2003מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, א': בנק ישראל, "הגורמים לצמיחה המתמשכת מאז 35.

12.12.2006.אומדני הבזק הלמ"ס, ";, שנים שונותשנתון סטטיסטי לישראלהשקעה מקומית גולמית: עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ"ס, 36.

. 16.10.2007, הודעה לעיתונות, "2007לחשבונות לאומיים לשנת מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ב': בנק ישראל, הפעילות של המשק מול חוץ לארץ והפעילות במטבע חוץ, מתוך 37.

אתר האינטרנט של בנק ישראל. הגידול בהשקעות זרים בישראל: שם, שם. 38.מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ג': שם, שם. 39.השקעות של ישראלים בחו"ל גדולות מההשקעות של זרים בישראל: שם, שם. 40.

92

מקורותמקורות

;מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ד': עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, שנים שונות41. בנק ישראל, הפעילות של המשק מול ;16.10.2007, הודעה לעיתונות, "2007אומדני הבזק לחשבונות לאומיים לשנת הלמ"ס, "

חוץ לארץ והפעילות במטבע חוץ, מתוך אתר האינטרנט של בנק ישראל. שנתון סטטיסטי השקעה בנכסים קבועים בישראל לעומת השקעה של ישראלים בחו"ל: עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ"ס, 42.

אומדני הבזק לחשבונות הלמ"ס, "; הלמ"ס, ירחון המחירים, אתר האינטרנט של הלמ"ס;2007, ספטמבר 57, מס' 2007לישראל בנק ישראל, מאגר סדרות של בנק ישראל: השקעות במטבע חוץ ונתוני ;16.10.2007, הודעה לעיתונות, "2007לאומיים לשנת

שער יציג, אתר האינטרנט של בנק ישראל.. 2007, ספטמבר 58, מס' 2007שנתון סטטיסטי לישראל ההשקעה הכוללת בישראל אינה גבוהה: הלמ"ס, 43.. 2.11.2007מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ה': גלובס, 44..2008, ספטמבר 58, מס' 2007שנתון סטטיסטי לישראל מדיניות הצמצום התקציבי וההשקעות במשק, ז': הלמ"ס, 45., שנים שונות. שנתון סטטיסטי לישראלהשקעה מקומית גולמית בנכסים קבועים של המגזר הממשלתי: הלמ"ס, 46. משרד ;, שנים שונותדין וחשבון כספיהשקעות בתחבורה לפי סוג: עיבוד של מרכז אדוה מתוך משרד האוצר-החשב הכללי, 47.

, 2007הוראות תקציב משרד האוצר לשנת משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב משרד התחבורה לשנת האוצר, תקציב המדינה, הצעה לשנת משרד האוצר, ;2007, ינואר 2007הוראות תקציב תמיכות שונות לשנת משרד האוצר, ;2007ינואר . 2007, ירושלים, אוקטובר , עיקרי התקציב2008