219

אביב-אוניברסיטת תל

אנטיןש לסטר וסאלי "הפקולטה למדעי הרוח ע

ש חיים רוזנברג"בית הספר למדעי היהדות ע

החילונית) גזל(דגמים בספרות האהבה

במרחב התרבותי של ספרד בימי הביניים

כיצד עשויים סיפורים נרטיביים ערביים לסייע בהבנתה של שירת

?אהבה עברית על אף ההבדל בין שתי צורות השיח

"דוקטור לפילוסופיה"חיבור לשם קבלת התואר

מאת חביבה ישי

החיבור נכתב בהדרכתם של

יוסף סדן' ישראל לוין ופרופ' פרופ

אביב-הוגש לסנט של אוניברסיטת תל

2001אוקטובר ב"תשרי תשס

218

תודה

שלימדוני , יוסף סדן' ישראל לוין ולפרופ' לפרופ

, דברים יג" (וחקרת ושאלת היטב, ודרשת"דרך

.בשבילי ערב ובנתיבות עבר) טו

.ש נחמיה אלוני על הסיוע הכספי הנכבד"לקרן ע

220

המכיל קובץ , או בבוכרה, )איראן(יד שצוייר במשהד - מיניטורה מתוך כתב–" המשורר כורע אל אהובתו"

,Francis Richard:מתוך. ונראה בה משורר המחזר אחרי עלמה1515- ל1514 צויירה בין המיניטורה. שירה

Splendeurs Persanes, Bibliotheque nationale de France, Paris, 1997, p. 143.

221

ייניםתוכן הענ

עמוד

א על שיח האהבה: פתח דבר

1 מבוא

2 האהבה בספרות העברית בימי הביניים .א

3 ?מדוע לא נכתבו יצירות נרטיביות בעברית .ב

7 שירה בתרבות הערבית-יחסי אחבאר .ג

10 סיפורי האהבה הנרטיביים הערביים .ד

14 ? האם ספרות עם–הבה הערביים סיפורי הא .ה

16 השירה העברית וזיקתה לסיפורים הערביים .ו

19 בין טקסטים לאינטרטקסטים : פרק ראשון

20 הטקסט .א

21 הקורא .ב

22 התרבות: הקונטקסט .ג

23 סיפור ערבי ושיר עברי, שיר ערבי: משחק טקסטואלי .ד

33 שירה ומה שביניהם,פרוזה .ה

36 הפירוד : פרק שני

36 כהדגמה, הפירוד על פי תפישתו של אבן חזם .א

37 תפישת הפירוד ממבט התפתחותי מקיף .ב

39 )בדיקה מדגמית(הפירוד בשירה העברית .ג

55 הפירוד בסיפורים הערביים .ד

59 וסף על רקע הנרטיב הערבי עיון נ–הפירוד בשירה העברית .ה

62 )קורפוס(סיפורי הרקע הנרטיביים .ו

222

עמוד

73 הבגידה : פרק שלישי

73 הבגידה על פי אבן חזם .א

73 הבגידה והבוגדים בשירה העברית .ב

84 הבגידה בסיפורים הערביים .ג

89 תרומתו של הנרטיב הערבי לשירים העבריים .ד

91 )קורפוס( הסיפורים הנרטיביים הערביים .ה

103 או הרע המסייע, השליח, הצופה, המריב :פרק רביעי

105 בשירה העברית" שליחים"וה" מריבים"ה .א

107 בשירה העברית" רע המסייע"וה" שליח"ה .ב

114 ה העבריתבשיר" מריב" דמות ה .ג

123 בשירה העברית" צופה"דמות ה .ד

127 בשירה העברית" רכילאי"דמות ה .ה

130 המריבים והשליחים בסיפורים הנרטיביים הערביים .ו

133 עיון נוסף על רקע הסיפורים הערביים–בשירה העברית ' שליחים'ה .ז

135 קע הסיפורים הערביים עיון נוסף על ר–בשירה העברית ' מריבים'ה .ח

137 )קורפוס(מדגם של סיפורים ערביים .ט

149 מחלת האהבה :פרק חמישי

149 פי תפישתו של אבן חזם-מחלת האהבה על .א

150 התחלת המחלה והתפשטותה .ב

151 ? נגע רצוני או נכפה–מחלת האהבה .ג

152 ?או מחלת נפש, מחלת גוף .ד

153 "טירוף שניתן כמתנת שמיים "–השיגעון .ה

154 דרכי הטיפול האפשריות .ו

223

עמוד

156 על מחלת האהבה בשירה העברית .ז

164 לתפישתה של מחלת האהבה בסיפורים הנרטיביים הערביים .ח

165 תרומתם האפשרית של הסיפורים הערביים לתפישתה של מחלת .ט

האהבה בשירים העבריים

168 )קורפוס(הסיפורים הערביים הנרטיביים .י

175 המוות :פרק שישי

176 המוות בשירה העברית .א

187 המוות בסיפורים הנרטיביים הערביים .ב

191 המוות בשירה העברית לאור הסיפורים הערביים .ג

196 )קורפוס(סיפורי הרקע הנרטיביים .ד

211 טקסטואלי" שיח-רב" :מוסף

211 הנרטיב המקראי והשירה העברית .א

211 שלמה אבן גבירול והסיפור המקראי .ב

217 סיכום

220 לוח הסיפורים הערביים

222 לוח הקיצורים הביבליוגרפיים

VIII-I תקציר באנגלית

1

מ ב ו א

היא מציעה תמונת עולם עשיר; ב העברית הספרדית"קסומה ומופלאה הקריאה בשירת ימה

. ובקריאה מחודשת באותו השיר, ורחב ממדים המתגלה בצורה שונה בכל אחד מן השירים

זהו גם כוחה של שירה . זהו כפי הנראה כוחה של השירה הקלאסית שבכל זמן ובכל לשון

ב "לימוד תורת השיר העברית והערבית של ימה. בים ומורכביםבדי המשמעות שבה רושר

מבהירים את הלשון , כמו גם הכרת השירה הערבית על סוגיה ועל מערכת הקישוטים שלה

. אנריים ואת עקרונות המבנה והמשקל'את עקרונותיה הז, את רקמתה המטפורית, השירית

נדמה לי שאפשר לחדור . שירכך אנו מצליחים לחדור לרבדים שונים במבנה המורכב של ה

מהווים מרכיב חשוב מאוד סיפורים אלה. בדי עומק נוספים דרך הכרת סיפורים ערבייםולר

.היו מוכרים ואף הטביעו חותם בקרב יהודי ספרד וצפון אפריקה, בקורפוס התרבותי הערבי

בשאלת הקשרים והמגעים בין השירה הערבית לבין השירה התמקדהמחקר עד היום

החוקרים כולם מדברים . בספרדות הערביות לבין המקאמות העבריותהמקאמבין ברית והע

על יניקתן של התרבות ושל השירה העברית מן הערבית מחד ועל המצע הרוחני של שתי

היו בין החוקרים שנתנו דעתם על שאלת 1.השירות שהצמיח תוצרים דומים משהו מאידך

אך עדיין , הכתובים בפרוזה, דב ערביים נודעיםהקשר בין השירה העברית לבין ספרי א

אפשר להצביע על עקבות ברורים של תרבות : "במסגרת הכוללת של תרבות משותפת

, אך ברורה ולפעמים עמוקה, הכוונה לזיקה כוללת. סיפורי ערב הנרטיביים בשירה העברית

מובנים מאליהם ,"היו באוויר"שכאילו , מצויים בכל, דומיננטיים, רוח כלליים-לזרמי

. מחקרים רבים תיארו את זיקתה הוודאית של השירה העברית לשירה הערבית 1

; חידוש, פגיס; שירת החול, פגיס; ספרד המוסלמית, שירמן; לחקר, ילין, ביניהם

; מעיל תשבץ, לוין; הרהורים, פליישר; שירה, רצהבי; עיונים, רצהבי; השיר, פגיס

, שיפרס; חיקוי, שיפרס; השירה, יהלום; רובקי, טובי; הנגיד, לוין; על מות, לוין

מדבר על ידיעה אקטיבית ופסיבית של הלשון 24-25' עמ, אלחריזי–סדן . שירה

הידיעה האקטיבית הנדירה היא האפשרות לכתוב שירה : הערבית בקרב היהודים

גם היהודים ששלטו היטב בערבית מיעטו ליצור . (ערבית נמלצת באותיות ערביות

, הידיעה הפסיבית היא הכרת הטקסטים הערביים, )ת לקהל ערבישירה ערבי

.הטמעתם ועשיית שימוש בהם אגב הכתיבה בעברית

2

הנרטיביים עדיין לא ערב סיפורי2".אינטלקטואל או משורר, וידועים היטב לכל משכיל

.ערבית- נחקרו כחלק מן המערכת הנרחבת של הספרות העברית

יש בידינו כלי , עיון מעמיק באותן יצירות ערביות שנכתבו בפרוזה נרטיבית מוכיח כי אכן

ממנה ותלהנ, ו לאפשר לנו להבין את השירה טוב יותרושיש בכוח, עזר שאיננו מפותח כלל

, היצירות הנרטיביות הערביות, עזר זה- כלי. יותר ואף לחקרה ולנתחה באופן מעמיק יותר

לא כמעט , לכן. ביניהן לבין השירה העברית הוא נושא המחקר שלפנינווהזיקה האפשרית

של השירה על יחסיה נכתב כבר רבות . בשירה הערביתבגוף החיבורעסוק תפנה לא

שבלעדיו לא היינו יכולים , מוכר וטוב, עם השירה העברית ועל היותה כלי הכרחיהערבית

במידה ואזדקק למימד שירה ; העבריתינייםהבי כלל לעיין באופן מעמיק וחד בשירת ימ

בגוף החיבור אעסוק בצד המוכר . שירה עברית יהיה זה בעיקר בהערות השוליים←ערבית

מערכת היחסים שמקיימת השירה העברית בימי הביניים עם הסיפורים : החלוצי יותרפחות ו

3.הנרטיביים הערביים

או העמקת , יצירת רקע הולם לשירה, השימוש בפרוזה הנרטיבית לצורכי הבהרת השירה

אלא , סביר שאותו מודל שימש את היהודים. העיון בה היה מקובל מאד אצל הערבים

אנסה ליישם מודל ערבי , לכן. לא כתבו בשפה שאיננה מליצית, בפרוזהשהיהודים לא כתבו

.על השירה העבריתזה

של השירה של כלי זה באחד מן הבולטים בשעריהתורויחיבור זה ינסה לבדוק את כש

.האהבה: העברית החילונית בספרד

ב"האהבה בספרות העברית בימה .א

ומאוחר יותר בפרוזה , הבה בלשון שירהב מבטאת את נושא הא"הספרות העברית בת ימה

בנושא זה בפרוזה , הכתוב בעברית, אין לנו תוצר נרטיבי. המקאמה–אומנותית חרוזה

אף על פי כן ראויים חומרים ). לא קשוטה ולא מחורזת, כלומר לא אמנותית(פשוטה

.21' עמ, השירה, לוין 2

שיש המשכיות בליקוטם והבאתם אף , סיפורים ערביים קלאסיים בני ימי הביניים 3

.ראה להלן הערה . עד סף תקופתנו

3

שמש ל) ושהיו מוכרים ליהודים מסביבתם(אשר אטול מן הספרות הערבית , נרטיביים אלו

.את הבעייתיות הכרוכה בהם אבאר בהמשך. חלק מחומרי השירה העברית

.פרוזה אומנותית ופרוזה נרטיבית עשירה, פני שירה-פרשת עלתבית מרספרות האהבה הע

4.ינייםהבי יצירות נרטיביות שעניינן אהבה בספרות העברית בימ איננו מוצאים כמעט

משהו לנוכח הידיעה שהמשוררים העבריים -היעדרן של יצירות נרטיביות עבריות מתמיה

הכירו את יצירות המופת שלה , עשוה לשון דיבור וכתיבה, למדו את השפה הערבית

.והשתמשו בהן לצורכיהם

שהמשכילים היהודים בספרד לא הכירו את יצירות הפרוזה , קשה להעלות על הדעת

הדעת ולהסביר את אך יש לתת את, לא שמעו סיפורי מספרים וקראו רק שירה, הערבית

.עוסק באהבה בקרב היהודיםו תעבריהכתוב בחסרונו הבולט של חומר נרטיבי

?מדוע לא נכתבו יצירות נרטיביות בעברית .ב

לחסרונן של היצירות הנרטיביות בעברית הוא במישור , לדעתי, ההסבר הטוב ביותר

שהלשונות העברית במחצית הראשונה של המאה העשירית נראה ; ולא הספרותי5,הלשוני

יש שאותם טקסטים נכתבים בנוסח ). ההשגות, הספרות הקראית(והערבית משמשות יחדיו

נדמה שהיהודים חשו שהכתיבה 6.כדוגמת ספריו של סעדיה גאון, עברי ובנוסח ערבי

כדי להעמיד . איננה קומוניקטיבית די הצורך, הבנות-גורמת לאיפרוזאית פשוטה בעברית

בטקסט ערבי היה חשוב . "ה בהירה ומדויקת יש צורך לכתוב בערביתאת הדברים בצור

בטקסט העברי היה חשוב לכותב שהדברים יהיו מנוסחים . לכותב שהדברים ייקלטו ויובנו

7". שיהיה לטקסט אופי חגיגי…יפה

15-למן המאה ה, שיחות הוא מתקופה מאוחרת יותר–בנאל כגון אבר, המעט הקיים 4

.ואילך .46-54' עמ, ראשית, דרורי 5 סעדיה . עברית וערבית, ההקדמה לספר האגרון ולספר הגלוי נכתבו בשתי מהדורות 6

. גאון מסביר בהקדמה לאגרון את הצורך שלו לכתוב פירוש לספר הגלוי העברי

ינו ברור מספיק ולכן יש להוסיף לו הסברים הייתה תחושה שהנוסח העברי א

.בערבית .50' עמ, ראשית, דרורי 7

4

- נתייחדו הכתיבות בערבית ובערבית, ובקרב יהודי ספרד במיוחד, בקרב יהודי המזרח בכלל

לאט לאט קיבלה כל אחת מן : כל אחת לערוץ מסויים, חד ובעברית מאידךיהודית מ

ולאחר שהתבססה חלוקת התפקידים ביניהן הפסיקו , הלשונות על עצמה תפקיד מסוים

הערבית ענתה על הצרכים האינפורמטיביים והתקשורתיים והעברית . לכתוב בשתי השפות

דים בין שתי הלשונות הופכת חלוקת התפקי. ענתה על הצרכים האסתטיים והפואטיים

שבאותו טקסט עצמו מופיעים שירים , עד שתופעה נפוצה היא, משמעית-כך חד- להיות כל

.או דברי ההסבר להם נכתבים בערבית, ואילו כותרותיהם, בעברית

שירה העברית במוקד ההתעניינות שלה את לשון הבעקבות הפואטיקה הערבית העמידה

נמצאה הלשון לפיכך. ואת הקישוטים הלשונייםהסגנון הנמלץאת , את המטפוריקה, השירה

- "חגיגית"כלשון ) המקראית(כך התבססה העברית . העברית מתאימה להיות לשון השירה

. לצרכים ספרותייםייחודית, טקסיתכעין

מספיק כמו " יגיותחג"בסגנונן הן לא היו צירות נרטיביות לא נכתבו בעברית הן משום שי

עשרה- שתיםוהעשרה -האחתן משום שקהל היעד של הכתיבה בעברית במאות וה, השירים

שהיה להם פחות עניין בפרוזה ויותר , בספרד היו אנשי האצולה החצרניים האריסטוקרטיים

.בשירה

, היהודים היו. עניינו לשוני ולא ספרותי, של היצירות הנרטיביות בעברית, היעדרן, אם כך

8בגניזה הקהירית: הבה הערביים לא פחות מאשר בשיריםבקיאים בסיפורי הא, ללא ספק

סיפורי הרפתקאות מתוך אלף 9,שרדו טקסטים רבים הכוללים רומנסות ערביות כמו ענתר

חיים ומעשיות מן - סיפורי בעלי, מתוך כלילה ודמנהומשלים סיפורים , לילה ולילה

.2הערה , 630' עמ, סיפור העם, יסיף; ספורי אברהם, בן שמאי; סוגים, פוליאק 8 سريةعنرتאו قصةعنرت, את סיפור חיי ענתר. ענתרה הוא גיבור עממי אצל הערבים 9

קפה -היושבים בתוך בתי, מייחסים בדרך כלל למספרים) נתראו סירה ע, קצה ענתר(

אלה המספרים סירת ענתר . מזרחיים ומשעשעים את הקהל בדקלומיה בזריזות

אף על פי שהסיפור מציג את כל האנכרוניזם והגוזמאות של אגדה . נקראים ענאתרה

בדואים ולהביאם אל יש בו כדי לייצג בבהירות ובנאמנות את חיי ה, עממית

המספר הגדול של הדפסותיו יכול להעיד על היותו חומר קריאה אהוב . הקוראים

.ולייט'ענתר וג; ענתר, אבו אלנצר; 354-355' עמ, תולדות, ראה ניקולסון. מאוד

5

והמהווים עדות , ות הכתובים ערבית באותיות עברי10,ינייםהבי הפולקלור הערבי של ימ

.ינייםהבי חשובה ביותר לקליטתה של הספרות העממית הערבית בחברה היהודית של ימ

-הרוב הגדול של כתבי. ישנם מקורות רבים לסוגי היגד וכתיבה אלו, לעומת זאת, בערבית

טרם נחקר וטרם הובאו לדפוס פרט להוצאות לאור ) אגדות, מעשיות" (חכאיאת"יד בנושא

.תבודדו

-למרות כל האמור לעיל לא היה עד כה נושא היצירות הנרטיביות חלק מן המגעים הבין

אולי בשל היעדרו מן המשוואה הגלויה שבין הספרות הערבית . ספרותיים בתקופת ספרד

זהו נושא רחב ממדים ומרתק הן בתחום הערבי כשלעצמו והן בתחום . לבין הספרות העברית

.לי להבנתה ולהארתהכבה של השירה העברית וכהעברי כאחד המקורות בעיצו

בקהילה היהודית המוקפת בציבור הערבי המקיף

שירת חשק עברית >--- --- -- --- -- -- שירת אהבה ערבית

↑ ↑

נרטיב–יחסי שירה

↓ ↓

לאותו מאגר היהודים מודעים ושותפים >--- --- -- --- -- -- פרוזה נרטיבית

אך אינם מעלים חומרי פרוזה לא , ערבי טית ערביתרומנ

.אומנותית אלו על הכתב

מות , סדן; 82-147' עמ, טכניקות, פינו; 415-420' עמ, אמנות הסיפור, גרהרדט 10

; 6-10' עמ, פרוזה, לדר; 1-10' עמ, רשיד-הארון אל, ןסד; 130-138' עמ, נסיכה

, קילפטריק-לדר; 1-6' עמ, קלאסיקה, קילפטריק; 351-355' עמ, באר'אח, קילפטריק

, קיים מספר לא קטן של מונחים בערבית המכוונים לאותם סיפורים. 2-10' עמ

למרות , לא תמיד קיימת הבחנה ממשית בין מונח למונח. מעשיות ואגדות

, )أخبار(באר 'כוונתי למונחים כגון אח. טרמינולוגיה מכוונת להבחנה ביניהםשה

, סדן; 130-132' עמ, מות נסיכה, על כך ראה סדן). قصص(קצץ , )حكايات(חכאיאת

.אדב, ריס'ג; 15- ו13 וכן הערות 5-6' עמ, רשיד- מארון אל

6

או , בין אוכלוסיות דוברות ערביתכך - כלחיץ ברור אולי בתקופה בה אנו מדברים לא היה

, היה זה עולם אחד. או יהודים שנהו אחר הערבית, נוצרים משוערבים, שפות רומאניות

את היצירות הנרטיביות הכירו ואהבו לשמוע לא רק .יו משותפים השתכניו התרבותיים

בתודעתם ובזיכרונם של קהל השומעים הערבים והיהודים . אלא גם היהודים, הערבים

.כשנפגשו עם השירים" יוצרים"כאחד נחרטו יצירות אלה והפכו אותם ל

ת מחקר השירה מכשיר מחקר נוסף שיש בכוחו להפרות א, למעשה, תפישה זו נותנת בידינו

.ינייםהבי ימבהעברית

לא 11.ות רבותרמספר הסיפורים ויצירות האדב הערביים שעסקו בנושא האהבה מגיע לעש

אף לא ניסיתי לזהות חיבורים ערביים מסוימים שמתוכם שאבו . כמובן, בדקתי את כולם

שעניינן הקורפוס הערבי שבדקתי מורכב מיצירות . המשוררים היהודיים את רעיונותיהם

12.עשרה-השתים לא יאוחר מן המאה וברוב המקרים, העשיריתאהבה שנכתבו כבר במאה

.3-4' עמ, התפתחות, גיפן 11

סיפורי האהבה . היצירות עצמן קדומות, נאסף מאוחר יותרלמרות שחלק מן הספרים 12

שנבדקו נלקחו מתוך ספרים שכולם עוסקים באהבה ומתוך אנתולוגיות מסוג

ספרי . שמכילות בין יתר נושאיהן גם שערים הנוגעים באהבה ובנשים, "אדב"ה

سر يف املصون الكتاب: האהבה שמתוכם נבחרו הסיפורים הם

/ הספר השמור בסוד האהבה הגנוזה – القريواني حلصريا/ اهلوىاملكنون

حزم إبن /احلمامة طوق; )אלכתאב אלמצען: להלן(אלחצרי אלקירואני

العشاق مصارع; )טוק, אבן חזם(אבן חזם האנדלוסי / ענק היונה - األندلسي

מצארע (קארא אל' אלסראג/ התגוששות האוהבים -ٴالقارى السراج/

احلافظ / املمبني من أستشهد من ذآر يف املبني الواضح; )אלעשאק

' אלחאפט/ המחוור בזכרו של מי שנהרג על מזבח האהבה ]ו[הברור ― مغلطاي

قيم إبن – ونزهةاملشتاقني روضةاحملبني; )ח'מגלטאי אלואצ(מגלטאי

ذم; )ת אלמחבין'רוצ(וזיה 'אבן קים אלג / גן האוהבים וטיול החשוקים– اجلوزية

تزيني; )ם אלהוא'ד(וזי 'אבן אלג/ השמצת האהבה - اجلوزي إبن /اهلوى

קישוט השווקים - داوداالنطاآي / العشاق االسواق بتفصيل االسواق

بارأخ; )תזיין אלאסואק(דאוד אלאנטאכי / בפירוט תשוקות האוהבים

באר 'אח(וזיה 'אבן קים אלג/ סיפורי הנשים - اجلوزية قيم إبن/ النساء

رساله: 'אחט'בנוסף לספרים הללו נבדקו שלוש מאגרותיו של אלג). אלנסאא

يف رسالة; )רסאלה אלעשק( אגרת האהבה והנשים - النساء العشق

7

שירה בתרבות הערבית–באר'יחסי אח .ג

אלה באר ' אח. משובצים בשירי אהבהבאר'בכללם גם מה שמכונה אח, סיפורי אהבה רבים

על תולדות סיפורים , מעשיותסיפורי , אפשר שהיו ידיעות היסטוריות; )מילולית(ידיעות

באר'אחשימשו ה, ואפילו מסורות דתיות מכל מקוםאו אישים מפורסמים אחרים , משוררים

המבארים באר 'אחמעניין שבספרות הערבית טרם נחקר עד תומו הקשר בין . רקע לשירים

הו על טיב חוקרים רבים ת. לבין השיר) ידי רקע מסייע-או על, ידי ביאור לשוני-על(שיר

מתי הצריך : היחסים המופלאים שבין סיפורי האהבה לבין שירי האהבה המשובצים בהם

לעתים נדמה כאילו הסיפור ? עלילתי- או מתי הצריך השיר הסבר סיפורי? הסיפור יצירת שיר

במקרה כזה המציאו . לשונית או ענינית בבתי שיר, נולד מתוך הצורך לבאר דבר מה סתום

) אל'אמת(מקרים כאלה בולטים הרבה יותר בפתגמים . ו שבאר את הסתוםסיפור רקע כלשה

والغلمان اجلواري مفاخرة; )רסאלה פי אלקיאן( אגרת השפחות - القيان

מתוך ). ארי'ו'רה אלג'מפאח( המשרתות והעלמים - שבח העלמות -

ااخبار عيون: האנתולוגיות הבאות נבדקות הפרקים העוסקים באהבה ובנשים

; )באר'עיון אלאח(אבן קתיבה / מעינות הסיפורים -قتيبة إبن/

אבן / הרביד המיוחד במינו - ياالندس ربه عبد إبن / العقدالفريد

سليمان إبن / الزهرة; )אבן עבד רבה אלעקד(עבד רבה אלאנדלוסי

; )אלזהרה, אלאצפהאני(אבן סלימאן אלאצפהאני ] / והפאר[ הזוהר - االصفهاني

, אלתוחידי(די אלתוחי/ ההשגות והאוצרות - التوحيدي / حائرالذو البصائر

אוסף אבני החן של דברי – الحصري / والنوادر الملح في الجواهر جمع ;)אלבצאאר

الحصري / االلباب وثمار االداب زهر; )ואהר'מע אלג'ג(אלחצרי / הבדיחה והאנקדוטות

/ والبلفاء اءالشعر محاورات; )זהר אלאדאב(אלחצרי / פרחי הספרויות ויבול הלבבות –

אלראגם / מסיבות המשכילים ודיוני המשוררים וכותבי המליצות – االصفهاني الراغب

/ דיואן הכמיהה – المقرى / الصبابة ديوان; )ראת'מחאצ, אלאצפהאני(אלאצפהאני

אבן / ת ספר הזמירו– االصفهاني الفرج ابن / االغاني آتاب; )דיואן אלצבאבה(אלמקרי

االبشيهي / مستطرف فن آل في المستطرف; )אלאגאני, אלאצפהאני(אלאצפהאני ' אלפרג

الجوهر ومعادن الدهب مروج; )אלמסתטרף/ אלאבשיהי ( הבחירה היפה שבכל אמנות -

نهاية ;)'מרוג, אלמסעודי(אלמסעודי / החן - שדות הזהב ומחצבי אבני– المسعودي/

אלנוירי / אחרית מיצוי התכלית באומנויות הספרות – النويري / االدب فيون في االدب

).אלף לילה( אלף לילה ולילה – وليلة ليلة الف; )נהאיה, אלנוירי(

8

, הסיפור העתיק התקצר לקוד(שנותרו מתקופה קדומה וסביבם המציאו סיפור מבאר

13).ומשנשכח הרקע הסיפורי לאותו פתגם המציאוהו מחדש בווריאציות שונות, לפתגם

או גאווה , יש לו חשיבות היסטוריתבעיקר אם, שבהם סיפור, עשויים להיות מקרים הפוכים

או לפחות גרם לחפש במאגר החרוזים המוכר דבר , העדות השיריים-הוליד את בתי, שבטית

שבהם חלקי , שאין להוציא מכלל אפשרות את המקרים, כמובן. דומה על מנת לאששו

לף א"בולט עד כדי מיוחדות מסויימת המקרה של . או בסמוך, הפרוזה והשיר נולדו יחדיו

של המספר , פ"המתאפיין במעט מן הפן שבע") חכאיאת"ובכלל ספרות ה" (לילה ולילה

במיוחד , שיש לו מן המוכן הן צירופים בפרוזה מחורזת והן שירים של ממש, )חכואתי(

שהוא יכול לעטר בהם את העלילה כמו גם לעשות בהם שימוש פונקציונלי , בנושא האהבה

14.מכריע בעלילה

יש סיפורים שהומצאו אולי בדיעבד כדי להסביר נסיבות של יצירת ": ל כך אומר יוסף סדןע

קשה . אחרים נעזרו בשירה למיצוי העלילה. או להעניק לו מסגרת אגדתית משלימה, שיר

ובייחוד רגשות ,ארמון שלא ראתה עין דוגמתו, לפרוזאיקן להביע בלשון הפלגה דרך רחוקה

שבו המספר צריך להביע רגשות הוא עובר למימצע של בבוא הרגע. כאהבה וסבל

בעיקר , השיר- דוגמאות רבות ניתן למצוא לסיפורים שנוצרו כדי להבהיר את בתי15".השירה

באותה מידה ניתן למצוא גם שירים רבים . בתקופות בהן הופצה השירה גם לשכבות עממיות

לעולם שקצרה ידה של אלא שהם מכניסים את הקורא , שהם חלק מעלילתו של הסיפור

אולי הם מובאים כדי להביע בצורה מרוכזת ועשירה נקודת . הפרוזה מלתת בו מהלכים

ואולי הם , ו זעזועאהתרגשות , נקודת מפתח מבהירה, או שיא עלילתי, מפנה בסיפור

. שהעדיף את לשון השיר, מובאים כדי לרצות את הטעם הספרותי הערבי

קשה גם לקבוע בוודאות את הסיבות לכתיבת השירים , הקשה לקבוע בוודאות מה קדם למ

מעט מאד אנו יודעים על כך מן . או לכתיבת הסיפורים לצד השירים, בתוך הסיפורים

.ולכן ההסברים נותרים ברובם בגדר השערות החוקרים השונים, ספרותית-המציאות החוץ

, באר'אח, קילפטריק; 17-21' עמ, דאגלאס–מלטי ; 102-104' עמ, אוירה, גרונבאום 13

.4-6' עמ, קילפטריק–לדר ; 36-40' עמ, נבנציות קו–לדר ; 357-359' עמ -מות, סדן; 82-147' עמ, טכניקות, פינו; 416-418' עמ, אומנות הסיפור, גרהרדט 14

.1-8' עמ, הארון אל רשיד, סדן; 130-132' עמ, נסיכה .163' עמ, לא אלף, סדן 15

9

רים היוו את גרעין ש והשיי. לפעמים קדמו השירים ליצירות הנרטיביות ולפעמים ההפך

. זאת גם הסיבה להימצאותם של סיפורים רבים המתארים סיטואציות דומות. הסיפורים

, עלילתי שונה-אם בשל מבנה סיפורי, אך הסיפורים סביבו קיבלו גוון שונה, הגרעין נשמר

הסיפורים נוצרו כדי להסביר ולהרחיב את יריעת השיר הקצרה . ואם בשל מספרים שונים

, שמות של אנשים ומקומות בשיר, לבאר קשיים לשונייםהסיפורים נוצרו כדי . רוכזתוהמ

הסיפורים נוצרו כדי לשמר ולהפיץ את השירים . שהשיר יוצר' פערים'להשלים את הוכדי

, )נ" לסה719מת (רביעה -עמר בן אבי. פיגורטיבית-שהיו מתוחכמים מאד מבחינה לשונית

ששימשו פעמים רבות הקדמות , מציין בדיואן שלו כי סיפורי האהבה, ימשורר שהיה גם ראו

שימשה בספרות הערבית הפרוזה . סייעו בידו להפיץ את שיריו במקומות רבים, לשיריו

זהו עניין חשוב ביותר לחיבור זה ואשוב ואעסוק בו .קונקרטיזציה של המליצה השירית

.בהמשך

אולי בזכות העובדה שכולם הכירו , הדגשה בשירהמוטיבים שיריים רבים זוכים לחזרה ול

רקע למליצה השירית ואהבו ) או שניהם, בדיעבדאו, מלכתחילה(את הסיפור המשמש

מוטיבים אלה . הסיפור הפך את המוטיב לאירוע ולכן היה בעל השפעה חזקה מאד. לשמעו

.אלא גם בשירה העברית בת הזמן, קיימים לא רק בשירה הערבית

' יוצר'בחזקת במידה מסויימת קוראים היה - שבו קהל השומעים, ה זה עולם אחדהי, כאמור

של בזיכרונו ובדמיונו המצוי המאגר המשותף .ל האינטראקציה בין המספר לשומעיושגם ב

.עם השיריםכך נפגש הקהל

בספרות הערבית עדיין בהליכי , "הרקע", שהקשר בין השיר לבין הנרטיב, אפוא, ראינו

יש עדיין מקום רב להפגשת החרוזים הרבים בשפע סיפורי האהבה הערביים וכי, מחקר

האם הם ? האם חוזרים החרוזים במקומות נוספים: הקיימים עם הטקסט הכתוב בפרוזה

? האם נעשה שימוש מחדש בשירים דומים המעיד על מלאכת המספר? מופיעים בלבוש אחר

נשאלת השאלה כיצד נוכל , יות אלהאם בספרות הערבית יש עדיין שטח נרחב להבהרת תה

הפרק הראשון . להשתמש בחמר הנרטיבי הערבי לבדיקה ולעימות עם השירה העברית

ומדגים עד כמה , עוסק באחת האפשרויות לבדיקה ולעימות מן הסוג הזה, למשל, בחיבור זה

.חשוב המאגר הנרטיבי הערבי גם לשירה העברית

10

םסיפורי האהבה הנרטיביים הערביי .ד

ובפרט בארצות דוברות , הגדת הסיפורים הייתה מאז ומעולם דבר חביב על הקהל במזרח

ראשיתה של הפרוזה פה בדורות שלפני האסלאם -בשל חשיבותה של התרבות בעל. ערבית

הנוגעת לאיסוף החומרים וגיבושם בכתב בדור ,המחלוקת. הערבית שנויה במחלוקת

איסוף הסיפורים : נחלתו של מחקר מסוג זהנובעת מקשיים שהם פעמים רבות, מאוחר

ציוני זמן שבמרבית המקרים , )היסטוריים, ביוגרפיים, שבטיים, ספרותיים(ממקורות שונים

או שאינם ידועים , שמות המחברים שנויים במחלוקת, או שאינם מדויקים, אינם קיימים

.כלל

הנוטלים מספרים . יםאו לזמנים שונ, ר אחדספמאשר לעתים יוחס סיפור אחד ליותר מ

לכן קיימות . היו דבר שבשגרה,ו איש מרעהועתיקשה', מעתיקים'וכן , ומושפעים זה מזה

כמו כל תופעה ספרותית . כשכל אחד כותב לעניינו ולשיטתו, גרסאות שונות לאותו סיפור

והשפיעה על , גם הפרוזה הערבית נוצרה בזמן מסוים כפועל יוצא של תהליכים מסוימים

.קשה להגדיר את תחילתה ואת סיומה המדויק. ם הבאים באופן זה או אחרהזמני

רואים את ראשיתה של הפרוזה מתבוננים בתחילת תהליך ההעלאה על הכתב ויש חוקרים ה

: אחרים רואים את ראשיתה בתקופת החליפות העבאסית16,אומייה- הערבית בסוף ימי בית

כאשר , מח בתקופת החליפות העבאסיתכי ענף זה של הספרות הערבית צ, מקובל להניח"

כשם שהעתיקו ספרי מדע , סיפורים פרסיים רבים, במצוות השליטים, החלו מתרגמים

סיפורים זרים אלה בלבוש לשוני ערבי נתנו את . ופילוסופיה מיוונית וסורית לערבית

17".הדחיפה הראשונה ליצירת פרוזה יפה ומקורית אצל הערבים

' עמ, אסלאםה, כאהןעל האספקטים השונים של התקופה האומיית כדור מעבר ראה 16

.308-316' עמ, דגמים, אלקלמאוי; 157

כבר היה פעיל בסוף ימי בית) אבן אלמקפע(املقفع ابنהמתרגם והסופר הידוע 17

הוא היה פרסי שהמיר את דתו ועבר . לספירה757הוא מת בשנת . אומייה

אבן אלמקפע היה הראשון ורב הפעלים ביותר בשדה התרגומים מפרסית . לאסלאם

או (סוג הספרים אשר העתיקם ללשון ערב . לערבית בראשית התקופה העבאסית

11

מדובר , אצלם 18.היליה'אשיתה של הפרוזה הערבית בגיש גם כאלה הרואים את ר

ידי הראוים עוד - סיפורים הועברו מדור לדור על. פה-בהתבוננות בתהליך ההתהוות בעל

המדבר הערבי יצר את ראשוני הסיפורים שנולדו מתוך רגשות הפחד . היליה'בתקופת הג

סיפורים . הארוכיםהחשוכים ובשל לילותיו ושטבע המדבר באנשים שחיו בו בשל גדלו

כבר בתקופת . אולי גם סביב שירים מוכרים, או ניב עממי19,רבים חוברו סביב משל ידוע

בין מאהלי , בלילה, היליה היה למספר הסיפורים מעמד חשוב לצדו של המשורר'הג

20.השבטים הבדווים הנודדים ובהתכנסויות אנשיהם

האי ערב סייעה -המדברית של חציהסביבה . הסיפורים שבו את הלבבות ודיברו אל הכלל

כאן אולי , האווירה הרומנטית, הכוכבים, לילות הירח המלא; לצמיחת סיפורי האהבה

שסופרו תחילה לאור הירח על הקרקע החולית 21יםיר'דשורשיהם של סיפורי האהבה הע

.המדברית והמשיכו אחר כך גם בתקופת העושר והכיבושים של האיסלאם

היה ביחוד סוג שהיה חביב מאוד על , )יצר יצירה מקורית באותה רוח ובסגנון דומה

בדרך שיש בה גם מן , חיבורים המלמדים כיצד להתנהג וכיצד לנהל מדינה: הפרסים

. בדרך ביוגראפיות של מלכיםאו, בדרך סיפורים נאים ומשלי שועלים: השעשועים .35' עמ, תולדות, ניקולסון; 5-10' עמ, נרטיב, בוילד 18

.בעברית' משל'הקרוב אטימולוגית ל, כפי שהוא בערבית) ל'מת (مثلידוע המושג 19

,fable(ל מצורתו הנרטיבית 'פה בתקופות קדומות נתקצר המת- עקב מסירה בעל

parable( ,נתפס כפתגם ה, והפך לכעין קוד)proverb( , המצריך שיחזור פרשני

לעתים . המשחזרים את הרקע הסיפורי שממנו קוצר, וביאור ארוך בקבצים מסוימים

ידי -ל הומצא על'מת-שמאחורי ה" מלא"של הסיפור ה" שיחזור"ניכר שה

.כמה מזרחנים ערבים כתבו על כך לאחרונה. הפילולוגים

באר איאם 'אח , العرب أيام أخبارהיו למשל , שמאוד נתחבבו על הקהל, סיפורים 20

שעליהם מספרת המסורת , עלילות ימי הגבורה המפורסמים בקרב השבטים; אלערב

פירורי חומר היסטורי הנוגע בהם נשתמרו בסיפורים נרטיביים . הערבית העתיקה

יר ר'רבים מסיפורים אלה נותרו בידינו בעלילות ג. שנרקמו סביב בתי השיר

היו , )728מתו בשנת (שני משוררים מהוללים , ריר ואלפרזדק'ג. ואלפרזדק למשל

בשירת הפולמוס הידועה שלהם תיעדו את . אב שונים-אך מבתי, מאותו שבט

המחלוקות ביניהם וכבדרך אגב תיארו את המסורת המדברית של שבטיהם ואת

. פרזדק–ריר 'ג: ראה למשל. עברן של משפחותיהם , ערב-שבט קטן בחצי האי, רה'הכוונה לסיפורי האהבה שנרקמו בין בני שבט עד 21

12

פה את הסיפורים שנחשבו מחוץ -בעלגם בות זו הכתיב להמשיך ולספר נוהג הכתיבה בתר

גם , בין השאר, יגיעו, פה- בעליםפרוסהיות משהמשיכו ל, חלק מסיפורים אלה. "קאנון"ל

כאן המקום לציין שכבר בספרות הפרוזה .לנוסחאות השונות של סיפורי אלף לילה ולילה

ולבסוף מתגבשים קבצים של , י פעם עולות אגדות כגון אלה מד22העבאסית הקלאסית

.פה ובכתב- המשקפים התפתחויות שבעל23סיפורי אהבה

ומספרם קטן 24היליה'מיוחסים לתקופת הגוספרות חכאיאת מקבילה סיפורי אהבה אלה

שכן הם שקולים , השירים שרדו בכמויות גדולות יותר. היליים'לאין ערוך מן השירים הג

כמו כן קיימת הסברה שחלק מן . דורית- פה ולהעברה בין- בעלומחורזים וניתנים לזכירה

בשנים שקדמו לאיסלאם היו בחצי האי ; ידי המוסלמים עצמם- עלנזהילית נג'הספרות הג

,פה- שבעלהילית'שתועדו בספרות הג, ערב מנהגים ומסורות של עבודת אלילים לסוגיה

הערבים בראשית 25.)פה- שאף הם נמסרו בעל ( מאשר בשיריםאולי לא פחותבסיפורים

האסלאם ניסו לשמור על אחדות האסלאם ולשכוח ככל שניתן את כל הספרות שאיננה

, אולי, שהיו(ריים 'סיפורי האהבה העד. שנודע כשבט שבניו מתים ממחלת האהבה

מתארים ) היליה'המשך ישיר לאהבה הבדואית הטהורה שהתקיימה בתקופת הג

על כן . יפוקה הוא בעצם קיומהשס, בלי התממשות של מגע, אהבה מעין אפלטונית

. אלא תכלית לעצמה, גם הדרכים למימוש האהבה אינם מהווים אמצעי להשגתה

.אך נעלה, רית נתפשה כאורח חיים וכדרך חיים מיוסרת'האהבה העד ' ספרות הפרוזה העבאסית הקלאסית'ב. לספירה750תקופת בית עבאס החלה למן 22

: ראה. ספר הזמירות שנכתב במאה העשירית– االغاني آتاب -למשל ל, כוונתי

.כמו כן לספרי אדב למיניהם. אני'אלאג, אלאצפהאני הספר , القيرواني الحصري / المكتون الهوى سر في المصون الكتابכבר 23

שהוא מן המוקדמים שבקבצי ) אלכתאב אלמצון: ראה(השמור בסוד האהבה הגנוזה

ראה . פה ובכתב-משקף התפתחויות שבעל) ספירה ל1022-אלחצרי מת ב(האהבה

. להלן12הערה ; קצץ אלמרקש אלאכבר; קצץ ענתרה בנ שדאד; קצץ אמרא אלקיס; קצץ מהלהל 24

; אלמהלהל: ראה. קצץ אלמנחל אלישכרי ורבים אחרים, ר'קצץ אלמרקש אלאצע

. ענתרה בה שדאד;אמרו אלקיס .62-65' עמ, Iכרך , הפרוזה, מבארכ 25

13

את עלילותיהם , ככל הנראה, היליים אלה סיפרו' סיפורים ג26.עולה בקנה אחד עם הקוראן

וכדי , המרוכזות של השירים בהרחבה ובלשון פרוזה כדי להקל על זכירת השירים מחד

. קשה לדעת אחרי אלו השערות כדאי לנהות.ינו של הקהל בשירים מאידךלעורר את עני

אחד מן הסוגים שפותחו מאוד בתקופה האומיית הוא . אומייה התרבו הסיפורים- בזמן בית

אין ביכולתם של החוקרים למנות את כמות הספרים שהקדשו לאהבה 27.סיפורי האהבה

, וריות הדנות בשלביה השונים של האהבההן שירים והן תיא, הן סיפורים; בספרות הערבית

28.בגורמיה ובתוצאותיה

, גרעין כלשהו של אמיתות, כפי הנראה, מהם כאלה שיש בהם, מספר רב של סיפורי אהבה

שנתחברו , היסטוריה וגיאוגרפיה שונים, נשמרו בספרי ספרות, ומהם הנושאים חותם הבדיון

ה הערביים נושאים חותמה של ספרות סיפורי האהב29.עבאס- בימי ממשלת החליפים מבית

מבארכ כי בספריות מצרים קיימים נוסחים של סיפורים . טוען ז61' עמ, שם 26

שרידים נכבדים של , לטענתו, גם בספריות ספרד קיימים. היליים שטרם נחקרו'ג

.שעדיין לא נבדקה, הילית'הספרות הג נוהגים לספור שישה זוגות של אוהבים. 142-143' עמ, בית אומייה, עבד אלחלים 27

- היליים מוכרים לעומת עשרים ואחד זוגות של אוהבים מוכרים מתקופת בית'ג

.אומייה גיפן ניסתה למנות את הספרים בנושא זה אשר . ל. 48-50; 3-4' עמ, התפתחות, גיפן 28

العشق في رسالة: 'אחט'היא החלה בשתי איגרותיו של אלג. 9-17חוברו בין המאות

) רסאלה פי אלקיאן (القيان في رسالة; )ראסלה פי אלעשק ואלנסאא(والنساء

المعتز صيابة, )1655, מחיי אלדין אלסלטי (السلطي الدين محييוסיימה בספרו של

פרטים נוספים על . היא לא הצליחה למנות את הספרים כולם). צבאבה אלמעתז(

, מנאזל, צמח: להלן, הערביים ניתן למצא במאמרו של דוד צמחמניית ספרי האהבה

. ראשוניים ומשניים: בדרך הטבע עומדים לפני החוקר שני מקורות. 65-78' עמ

הוא רחב ועל כן גם מפתה ' שוק'בתחום הרומנטי שלפנינו יש להדגיש במיוחד שה

בוי עובדה זו גרמה לרי. את האוספים ואת מקבצי סיפורי האהבה ומדפיסיהם

פי איזה -שברוב המקרים אינן טורחות לציין על, אנתולוגיות קטנות בנות ימינו

הזהירות כאן היא , לפיכך. מקורות ראשוניים הן מביאות בפני הקורא את חומריהן

.חשובה לאין ערוך ספר הזמירות מן המאה העשירית –דוגמה טובה אפשר לראות בכתאב אלאגאני 29

14

יתכן שבדורות שכבר נכתבו . פה-ספרות שמוצאה בהיגד בעל: אולי מוטב לומר."ממיתע"

שתכליתם היתה לשעשע את , ואנשי אדב, גומלין בין הספר לבין היגד זה-ספרים היו יחסי

.פה-למדו סיפורים כתובים והעבירום שוב לצורה שבעל, החברה הגבוהה ולהשכילה

?ספרות עםהאם –סיפורי האהבה הערביים .ה

שנברו בו ובראו בו מיני , יש להיזהר אמנם מהכללות בנוגע לתחום ספרותי זה

ולא רק , הביניים- בלשנים וחוקרי שירה בני ימי, משרתי השכבה הגבוהה, אינטלקטואלים

יסודותיה של נעיר שאף על פי כן . ולאורו של הירח, כביכול, סביב מדורה, מספרים עממיים

סיפורים העוברים (פי המקובל היום במחקר כבר אינם היסודות האוראליים -ספרות העם על

ההאלטרנטיב). סיפורים העוברים מדור לדור(וגם אינם המעברים הכרונולוגיים , )פה- בעל

פה או -סיפור עממי הוא סיפור הקיים בעל":"הקיום המרובה"א מושג י עתה התהמקובל

הסיפורים 30".רב קבוצה חברתית נתונה ואשר מצוי לפנינו בנוסחאות שונותבכתב בק

בפני , בהזדמנויות היגד שונות. תוך עיצובם מחדש בכל פעם, העממיים מופיעים שוב ושוב

לנטיותיו האומנותיות של , קהלים שונים יסופרו הסיפורים מחדש בהתאם לציפיות הקהל

.ת שהוא מציב לעצמואו החברתיו, המספר ולמטרות החינוכיות

סיפורים ; קיומם של סיפורי אהבה ערביים בנוסחאות שונות ניתן לאישוש ללא כל קושי

אותו הסיפור נמצא לעתים בקבצים 31,אך נקראים בשמות שונים, רבים מזכירים אלו את אלו

זמירות 100הספר התבסס במקורו על אוסף של ). אלאגאני, ניאלאצפהא: להלן(

ועליהן הוסיף המחבר הרבה אחרות שבחר , רשיד- ליף הרון אל'שחוברו למען הח

, המחבר אף מספר את תולדות חייו של המשורר ושל זה שחיבר את המנגינה. בעצמו

, היסטורייםומשתמש בהזדמנות זו להכניס כמות רבה של מסורות וסיפורי מעשיות

-351' עמ, באר'אח, קילפטריק. עתיקים כמו חדשים; שיר רבים- המכילים בתוכם בתי

368. .4-5' עמ, סיפור העם, יסיף 30

قصةהסיפור מופיע פעם בשם . 2.סיפור ו, IIלהלן פרק , סיפור קיס ולבנא, לדוגמה 31

ופעם , קיס ולבנא סיפור - ولبنى قيس قصةפעם בשם , סיפור המשוגע-انون

משוגע לבנא-لبىن جمنونבשם

15

לאותו סיפור ניתנו בקבצים שונים . או בשינוי מקום ההתרחשות, ליף'שונים בשינוי שם הח

32.יומים שוניםס

לגשר על פער ' הצליחו'הם אף , סיפורי האהבה העממיים נפוצו בין כל רבדי העם

העשירה מתאהבת , ליף מתאהב באשה פשוטה'בן הח, ליף מתאהב באמה' הח:המעמדות

לשון הסיפורים . זמרת המופיעה בפני קהל רב-הכומר ירא השמיים מתאהב באמה, באביון

33.במנהגים ובאמונות טפלות, זמאות החביבות על הקהלמתובלת בגו, פשוטה ובהירה

או , "מדוברת"בלשון ה; או בכתב, פה- בעל: נושא חשוב בסיפורי העם הוא אופן היגדם

כאשר מועלים הסיפורים על הכתב הם נכתבים בלשונות , ברוב המקרים". כתב"בלשון ה

הלשון ( הפצחה שלה על לשון) במידה רבה עד עצם היום הזה(הערבית שומרת . הלאומיות

מעניינת וחשובה מאוד לנושא חיבור זה . קאנוניים-לענינים ספרותיים) הגבוהה-הספרותית

כי , הספרותית, שעברו את מחסום לשון הפצחה, שקיימים סיפורים עממיים, היא העובדה

, שהם מסייעים להבנת השירה, נמצאו כשרים להיכלל בקאנון הספרותי בשל ההערכה

בקבצים. 3.סיפור ו, IIפרק , להלן, דוגמה מוכרת הוא סיפורם של ערווה ועפראא 32

באחד מסופר על ערווה שמת בנדודיו בשל ; ניתנו לסיפור סיומים שונים, השונים

י מתה וברביע, כשנודע לה הדבר התאבלה עליו שלושה ימים. געגועיו לעפראא

שכשנפטר ערווה , בקובץ אחר שמביא את אותו סיפור מסופר. ונתאחדו נשמותיהם

. באה קבוצת רוכבים לביתה של עפראא להודיע לה על מותו ועל מקום קבורתו

ועל צמיחת עץ משונה , בקובץ אחר מסופר על קבורתה של עפראא לצידו של ערווה

.מעל הקברים

ידי צריבה בברזל - ב ממחלת האהבה עלשניתן לרפא את האוה, למשל, האמינו

אנושיים המבשרים -ייחסו לינשוף וללילית כוחות על; מלובן בין שני חלקי אחוריו

, ראו בעורב אות מבשר רע; )הילית' הג-ייתכן שאלה שרידי המורשת המדברית (רע

מופיע ) البني غراب(עורב הפירוד . בעיקר אם היו נוצותיו מרוטות, כמו פירוד

ידי -מאחר שפרידות רבות נגרמו על: אסלאמית הקדומה- רה הערבית הטרוםכבר בשי

ייתכן שעצם , )שבט האוהב לכיוון אחד ושבט האהובה לכיוון אחר(נדידת שבטים

עקירת האוהלים ואריזתם עוררו את העורבים לחוג סביב סביב , התכונה לעזיבה

.3.ג-ו' סעיפים בIIראה גם פרק . כאילו הרגישו בדבר

16

היסטורית של -או תורמים להכרה תרבותית, לטקסטים פיוטיים) באר'אח( רקע משמשים

.העבר

השירה העברית וזיקתה לסיפורים הערביים .ו

. קוראי השיר הערבי להבינו כשהוא היה מלווה בסיפורבסביבה הערבית הכללית היטיבו

ניתן להניח כי .השירהסיפור סייע בידם להבין את רבדיו השונים ואולי העמוקים יותר של

אם הכירו את אותם , היטיבו קוראי השיר העברי להבינו, בסביבה היהודית, באופן דומה

-במודע ובתת; מוטיבים המקננים בסיפורים אלו היו קיימים גם אצל הקורא העברי. סיפורים

עמד על אווירתם, שהכיר את הסיפורים הערביים, ראייתו של קוראש, אם כן, סביר. מודע

בהירה יותר , יותר"אמיתית", הייתה ראיה עמוקה יותר, קרא את השירים העברייםו

כפי , אמנם, קורא כזה( 34.ומרתקת יותר מראייתו של קורא שהכיר רק את השירים הערביים

בתהליך הקריאה ). אך הוא מקביל לקורא בן ימינו, לא היה קיים בימי הביניים, הנראה

עמקת ההתוודעות לטקסט ולרבדי משמעויותיו השונים הייתה ראייה זו יכולה לתרום לה

:במספר דרכים

הקורא היה מבחין ביתר קלות וביתר עוצמה בעושרן הרב של המערכות המטפוריות .1

.המעצבות את השיר ובתחכומה של הווירטואוזיות הצורנית

בתהליך הקריאה היה הקורא מטמיע מוטיבים נרטיביים במערכת הרקמה הפואטית .2

.עשיר את השיר ברובד נוסף של משמעותומ

.דימויים וציורים סתומים משהו בלשון השיר, לקורא היו מתבהרים ביטויים .3

הקורא דאז היה מרחיב את משמעות מילות השיר אל אפשרויות שהיו סמויות .4

.ו קודם הכרת הסיפוריםתודעתמ

ואת מלא משמעות הקורא והחוקר היום יכולים להבין את מידת עמקו של השיר .5

.שלא תמיד היו נהירים להם דיים קודם הכרת הסיפורים, ביטוייו

עניין הזיקה שבין השירה העברית לבין השירה הערבית תואר במחקרים , אמורכ 34

.1ראה לענין זה הערה . ואינני מתכוונת לחזור ולתארו בחיבור זה, רבים

17

לאור השונים של שירי האהבה העברייםהמוכרים רכיביהם ידון בחלק מחיבור זה

.הסיפורים הערביים

המוות והבגידה כמו הדמויות הנוטלות חלק בדרמת , הפירוד, חלי האהבה:רכיבי האהבה

הם , ליח יידונו תוך עיון בהגדרות התיאורטיות של כל אחד מהם והשב המרי:האהבה

תצוין דרך הופעתם בשירה הערבית ודרך תיאורם בסיפורים , ייסקרו וימוינו בשירה העברית

. הערביים

פסיכולוגיות והן במבנה הפרקים ובסידורם -נסתייעתי רבות הן בהגדרות התיאורטיות

ידי - על1027-בשנכתב בספרד ) ענק היונה (امةاحلم طوق בקודכס האהבה הערבי הנודע

נערכו וסודרו בדרך של , בספר קובצו35).אבן חזם איש אנדלוס (االندلسي حزم إبن

הספר כולל שלושים שערים ". תורת האהבה"הרצאה שיטתית כל הנושאים והמוטיבים של

כל . סימניה ותוצאותיה,גורמיה, שכל אחד מהם נותן ביטוי לנושא אחר של האהבה וטבעה

משל (לאחר מכן מובאים קטעי שירה , שער נפתח בקביעה תיאורטית או פסיכולוגית

או הוכחות לדרך הצגת הנושא , ואחריהם ניתנים הסברים) או משל אחרים, המחבר

סיפורי רקע , אירועים, ולמעשה סיפורים, ידיעות: מילולית (באר'באמצעות סיפורים או אח

סיפורים אלה הם למעשה ייחודו של הספר והפיכתו ליצירת מופת . )קסט שיריהנלווים לט

אני מביא "36:אבן חזם עצמו מעיד על דרך כתיבתו. ולמציבה לתרבות של ספרד המוסלמית

המספר , אני נוקט כאן בדרכו של מספר…שאותם כתבתי על אשר ראיתי, במחקרי זה שירים

זם תומך את תפישותיו ואת הגדרותיו בסיפורים ממשיים אבן ח, אכן". סיפור על עצמו

כך נשמרו לנו מסורות . או שראה בעצמו והיה שותף להם, ממקור מהימן לפי דעתו, ששמע

כאילו אששו את , לשירים' ממשות'העדויות האישיות והסיפורים העניקו . היגד מספרד

ראה בהצלחה רבה על זוהי תבנית פסיכולוגית שפועלת כפי הנ. קיומם בעולם הממשי

זו גם הסיבה העיקרית לכך שחיבורו של אבן חזם לא הפך גם הוא לאוסף של . הקוראים

. כפי שקרה לחיבורים רבים שנכתבו לפניו ואחריו, נקדוטות המודגמות בשיריםאקלישאות ו

וח חיים בהגדרות ראו להפיח , לתמך, לאשש, תבנית זו המשתמשת בנרטיב כדי להבהיר

, צרפתית, ביניהן אנגלית, ספרו תורגם בימינו ליותר מעשר שפות. טוק, אבן חזם 35

אותו עתה לדפוס בלבוש ר אלה אלמגור מגישה"נתבשרנו שד. איטלקית, ספרדית

.שילווה בוודאי במבוא על אופי הספר ועל הערבוב והחסר אשר בנסחיו, עברי

18

הם לא יכלו להפעיל אותה 37.או בשירים קצרים הייתה מוכרת למשוררים העבריים, תיבשו

כדי לא . שכן לשון הפרוזה הייתה כאמור ערבית ולא עברית, בדרכו של אבן חזם בעברית

, לדעתי,בחרו, שזכתה להצלחה בספרות הערבית, לוותר על הפעלתה של תבנית זו

או , רתימתו של הנרטיב המקראי המוכר לשיריהם; המשוררים העבריים בדרכים אחרות

.במבני העומק של השירים, שימוש בנרטיב הערבי המוכר באופן סמוי

יש בכוחם של הסיפורים 38.תבניתו של אבן חזםיש ערך רב למשום כל האמור לעיל

ות השיריות הקפואות משהו ולהעניק להן קונבנציהנרטיביים הערביים להסביר את ה

.'ממשות'

.54' עמ, שם 36 בשנת . מערכת היחסים בין שמואל הנגיד לבין אבן חזם היא דבר שאינו מוטל בספק 37

שניהם היו צעירים מאוד . בן גילו ובן עירו, נפגש שמואל הנגיד עם אבן חזם1011

. וכבר התנגשו בוויכוחים תיאולוגיים מתוך בקיאות עמוקה) פחות מבני עשרים(

.41' עמ, הנגיד, לוין, למשל, ראה : ראה להלן, למשל. תבנית זו מצויה גם בספרים מפורסמים ומוכרים אחרים 38

; אלזהרה, )מחמד בן דאוד(אלאצפהאני ; אלאגאני, )'אבו אלפרג(אלאצפהאני

דם ; תזיין אלאסואק; ת אלמחבין מצארע אלעשאק' רוצ;אלמסתטרף, אלאבשיהי

לאבן ' ענק היונה'הרחבתי בתיאור . להלן12ראה הערה , אלהוא ועוד רבים אחרים

הסתייעתי בהגדרותיו התיאורטיות ואף ציטטתי את חלקן , שכאמור, חזם משום

, תמיכה, אך לענין עשית השימוש בנרטיב לצרכי הבהרה, בפרקי החיבור השונים

כל אחד מן הספרים הנזכרים כאן יכול לשמש דוגמה טובה לא , ישוש ואחריםא

.פחות

19

בין טקסטים לאינטרטקסטים :פרק ראשון

זיקות אלה . כל יצירה ספרותית מקיימת מעצם טיבה זיקות ליצירות ספרות אחרות

ולעתים , לצדה הצורני, לתבניותיה האומנותיות, מתייחסות לעתים לחלק הנגלה שביצירה

וני ם מטבעם נסתרים וטעהש, הן זיקות עומק המתייחסות למבנים נושאי משמעות ביצירה

. ותקאו מסופ, משוערות, וקיימות זיקות מרומזות, ודאיות, קיימות זיקות מפורשות. חשיפה

פעמים רבות רומזים : "'רמיזה' מדבר על ה1"תורת השירה הספרדית"דוד ילין בספרו

או אל סיפור , אל מקרה היסטורי כללי, במלים אחדות, המשוררים בתוך שיריהם בקצרה

בקשר עם העניין שהם מדברים , מר ספרותי השגור בפי רביםאו גם אל מא, פרטי ידוע

, אחזו גם המשוררים הערביים, שהשתמשו בה כבר נביאי ישראל, בדרך זו][….עליו

והמדברים על ענייני הספרות ודרישותיה חושבים לתנאי הכרחי לסופר או למשורר המשכיל

הושפעו גם מהמליצה , שאחזו גם הם בדרך זו, המשוררים הספרדיים…]. [להשתמש בה

".…כית וגם מזו של הערבים"התנ

מתכנסות , הוודאיות והמשוערות, המפורשות והמרומזות ,הזיקות הפורמליות והתוכניות

טקסטואליות פורת מגדירה אינטר-זיוה בן. 'טקסטואליותאינטר'תחת כנפיו של המושג

עם קורפוס קודם מושג המכסה את כל התופעות הנובעות מיחסים שמקיים טקסט נתון "כ

אלא תמיד קשור לעולם קיים של , אף טקסט אינו קיים בבידודו2".זמני של טקסטים- או בו/ו

אף קריאה פרשנית אינה : הדבר אמור הן לגבי ייצור הטקסט והן לגבי קבלתו. טקסטים

; פי קריסטיבה- על" כל טקסט הוא צומת של טקסטים: "יכולה להחשיב טקסט בבידודו

- על" ספיגה של טקסט אחר ותשובה לו"פי דרידה ו- על" ל טקסטים אחריםתיבת תהודה ש"

3.פי באחטין

כולם צמחו משאלות שונות שנשאלו . הרבה היבטים והגדרות לאינטרטקסטואליות

במחקר האינטרטקסטואליות 4הפרספקטיבה הסינכרונית. שלעתים ניתנו מראש, ומתשובות

:היא מציעה בפרטובשני היבטים ש, בכללהיא זו שאדון בה

.103' עמ, תורת השיר, ילין 1 .170' עמ, טקסטואליות-בין, פורת- בן 2 .19-21' עמ, רוטשטיין–קלייטון 3 .18-20' עמ, אינטרטקסטואליות, פלט 4

20

.וכל טקסט יכול להתקשר לטקסט אחר, כל הטקסטים מתקיימים באופן סימולטני .1

אחראי ליצירת ) ידי התקופה בה הוא חי-מאגר הידע שלו ועיצובו על(הקורא .2

. אם לא יותר מאשר היוצר, המשמעות בטקסט הספרותי לא פחות

ניחה את האקטיביות של הקורא המ, המבוסס על התפישה, המהלך האינטרטקסטואלי

5:הוא תוצאה של אינטראקציה בין שלושה גורמים, בתהליך הקריאה

הטקסט . א

הקורא .ב

)התרבות(הקונטקסט .ג

שיר החול העברי הספרדי כאינטרטקסט: הטקסט .א

הוא צריך להיקרא בצורה . השיר העברי הספרדי בן ימי הביניים הוא אינטרטקסט מובהק

, )פשוטו ומדרשו, לשונו(הם המקרא ' הטקסטים האחרים'. תו לטקסטים אחריםהקושרת או

, היליים'ג(שירים ערביים , )שנכתבו קודם תקופת ספרד ובו זמנית(שירים עבריים אחרים

).לא אומנותיים, נרטיביים(וסיפורים ערביים ) עבאסיים ואנדלוסים, אומיים

אלי היא שכל טקסט נקרא ביחסי גומלין אחת הטענות המרכזיות של המחקר האינטרטקסטו

כשירות זו היא 6."כשירות אינטרטקסטואלית"תופעה זו ידועה בשם . עם טקסטים אחרים

קורא בן הזמן שקרא . שמאפשרת את הבנת הטקסט מתוך הקונטקסט והנסיבות של הקריאה

. 'הטקסטים האחרים'את השיר העברי הספרדי היה מצויד במטען תודעתי שהכיל את כל

והם כולם נכחו כשהוא , טקסטים ששמע והכיר)אינטר(הקורא עצמו הווה צומת של כל ה

. קרא את השיר

השיר העברי הספרדי יוצר זיקה לטקסטים אחרים לא רק באמצעות הפניה ישירה לטקסט

ידי - אלא באמצעות תהליך של הבנת הטקסט ביחס לטקסט אחר על, למשל' רמיזה'אחר כמו

. ו נובעת התפישה שהאינטרטקסט קיים רק בתהליך הממשי של התקשורתמראייה ז. הקורא

.3' עמ, טקסט–ריפפטר 5 . 66-67' עמ, סמיוטיקה–קריסטיבה 6

21

, השיר. המזוהה כחלק מהאקט התקשורתי של הקורא, הוא מופיע כחלק מהפרגמטיקה

).ומטענו התודעתי(ידי הקורא - הוא מקבל אותה על, יותר משהוא מציג משמעות, למעשה

הקורא .ב

ינטליגנציה המלאכותית מסיבים את תשומת הספרות והא, חוקרים רבים בתחומי חקר השיח

שבתהליך , הם מניחים 7.כמי שאחראי ליצירת המשמעות בטקסט הספרותי, הקוראהלב אל

מה שמיוצר ברגע הקריאה . הקורא קושר בין הטקסטים השונים המשתתפים בו, הקריאה

8.נוצר הודות להפריה ההדדית בין חומרי הטקסט לבין הטקסטים שהקורא מביא עמו

מדגישים את חשיבות מאגר הידע ואת המהלך האינטרפרטטיבי ' הפריה'כמו גם ה' קישור'ה

פיתח תיאוריה המתמקדת בקורא כמארגן את ' רונלד בארת. המתרחש בתודעתו של הקורא

אבל יש , לקוח מהרבה תרבויות, טקסט עשוי מטקסטים רבים"האינטרפרטציה וקובע כי

).כפי שנהוג היה לחשוב, ולא היוצר (9"זה הוא הקוראמקום . מקום שבו ריבוי זה מתאחד

לנתינת משמעות , אחראי למימוש הטקסט, ופעמים יותר מן היוצר, יחד עם היוצר, הקורא

לתיאור התהליך המתבצע בשעה שנותנים משמעות למרכיבי הטקסט אקרא . למרכיביו

לכל קורא יש . 'מעלמש'ובאותו הקשר אשתמש בשם הפועל ' תהליך של משמוע'מעתה

היכולת הפוטנציאלית היא שילוב של יכולת . יכולת פוטנציאלית למשמע טקסט נתון

שהוא תהליך , בתהליך הקריאה. אינטלקטואלית מחד ושל ניצול מאגרי ידע מאידך

יש חשיבות עצומה למטען , שבו הופך הכתוב לדבר בעל משמעות מודעת, פסיכולוגי

המטען התודעתי כולל את היכולת האינטלקטואלית של . התודעתי שמביא עמו הקורא

הכולל את כל סוגי האינפורמציה הרלבנטיים העומדים , את מאגר הידע שלו, הקורא

ואת המסגרות האינטרטקסטואליות שמתוכן הוא מפנה את המידע אל הטקסט , לרשותו

10.שהוא קורא' חדש'ה

.7-11' עמ, הקורא, אקו; 34-39' עמ, הקורא, קריסטיבה 7 .56' עמ, קורא, ריפפטר; 30' עמ, סטיל–וורטון 8 .21' עמ, רוטשטיין–קלייטון ; 148' עמ, מות המחבר', בארת 9

.146' עמ, מות המחבר', בארת 10

22

ניתן להבין , עצם תהליך המשמועהמשפיעים על, לאור תפישה זו ביחס למאפייני הקורא

. המעלים את מעמדו של הקורא למעמדו של כותב הטקסט, היטב את כוונתם של החוקרים

הוא שיוצר את המרחב האינטרטקסטואלי שבו מתקיימים קשרים שונים , לטענתם, הקורא

ולא היוצר (הוא היוצר את הטקסט , לפיכך, הקורא). הקורא ולא היוצר(בין הטקסטים

).ועצמ

התרבות: הקונטקסט .ג

, המוסכמות, המנהגים: הכוונה להקשר הממשי בו מתבצע תהליך הקריאה" תרבות"במושג

הדבר הרלבנטי . המיומנויות ואורח החיים של הקהילה אליה משתייך הקורא, הערכים

ביותר לאינטרפרטציה טקסטואלית אינו עצם הזיהוי של מקור אינטרטקסטואלי מסוים

משייכות זו נגזר סוג הידע . אלא מבנה השיח הכללי יותר אליו הוא משתייך,כשלעצמו

האופן בו ימושמעו אלמנטים שונים בטקסט ויזוהו . שייראה לקורא רלבנטי לקריאת הטקסט

תרבותיות השוררות בתקופה בה -תלויים בנורמות הסוציו" אלמנטים אינטרטקסטואליים"כ

טרטקסטואלי בתוך הטקסט של החברה קריאת טקסט הוא מהלך אינ11.הוא נקרא

אלא גם המרחב , לא רק המערכת הספרותית12פי תפישה זו-על. התרבות–וההיסטוריה

.התרבותי נחשב למרחב אינטרטקסטואלי

הטקסט והקורא היא דרישה מוקדמת , הכרת המרחב האינטרטקסטואלי שבו נמצאים היוצר

הקורא יכול לקשור . הגלומות בטקסטהכרחית לניסיון מימוש אפשרויות הקריאה השונות

כהלכה בין פרטי הטקסט ולשחזר נכונה את האווירה ואת העולם המעוצבים בטקסט אם יש

אי אפשר להבין רומן . במאגרו התודעתי מספיק ידיעות מן המרחב האינטרטקסטואלי

היסטורי בלי להכיר את התקופה ההיסטורית המעוצבת בו כפי שאי אפשר להבין סיפור

במקרים אלה הם חלק מן ' מיתולוגיה'וה' היסטוריה'ה. תי ללא הכרת המיתולוגיהמי

.ידי הקורא- המרחב האינטרטקסטואלי שללא הכרתו תיפגם הבנתו של הטקסט על

.47' עמ, אינטרטקסטואליות–פרו 11 .67-68' עמ, סמיוטיקה, קריסטיבה 12

23

סיפור ערבי ושיר עברי, שיר ערבי: משחק טקסטואלי .ד

מנו משיג שמ13"שדה ריפרור"לפי תיאורית הטקסט של הרושובסקי כל מבע לשוני קשור ל

הכרת שדות הריפרור שהטקסט . הקורא אינפורמציה נוספת על כל הרפרנטים שמדובר בהם

לעולם אי . ידי הקורא-שולח אליהם באמצעים שונים תסייע מאוד במשמועו של הטקסט על

אך , או לכל שדות הריפרור שלו, אפשר להיוודע בתהליך הקריאה לכל מרכיביו של הטקסט

וככל שההתמצאות במרחב , רור תהיה רחבה יותרככל שהכרת שדות הריפ

לקשר , כך ייטיב הקורא לפענח את לשון הטקסט, האינטרטקסטואלי תהיה מקיפה יותר

.לזהות להבין ולעתים אף להשלים את הסיטואציה המעוצבת בו, כהלכה בין פרטיו

בינייםשמספר שדות הריפרור של שיר עברי מימי ה, כפי שכבר ציינתי במבוא, אני טוענת

שמטענו התודעתי של , במלים אחרות ניתן לומר. היה גדול יותר ממה שתואר עד כה במחקר

.הביניים היה רחב יותר ממה שהובן עד עתה-הקורא בן ימי

או ליצירת רקע ואווירה הולמים , השימוש בסיפורים לצורך הבהרת השירים, כאמור

גם בסביבה , כי באופן דומה, חניתן להני. היה מקובל מאוד בספרות הערבית, לשירים

היה . אם הכירו את אותם סיפורי רקע ערביים, היהודית היטיבו קוראי השיר העברי להבינו

מוטיבים המקננים בסיפורי הרקע , לכן. עולם אחד שתכניו התרבותיים משותפים, כידוע, זה

.הערביים היו מוכרים גם לקורא העברי

אם נרחיב הנחה זו גם . יר את השירים הערבייםשהקורא העברי הכ, עד כה הניח המחקר

המטען . תהיה הבנתנו את תהליך מימוש הקריאה בהירה ומעניינת יותר, לסיפורים הערביים

אפשר למשמע אלמנטים שהיו חבויים , שהכיל גם את הסיפורים, התודעתי של הקורא

יורים וביטויים צ להבהיר ולהמחיש, יכול היה לשחזר אווירה מסוימת, בטקסט בלא מימוש

ואולי להוביל , לקונבנציות המאובנות' חיות'ו' ממשות'להעניק , סתומים משהו בלשון השיר

.לתהליכי קריאה שונים

.12-17' עמ, טקסט, הרושובסקי 13

24

) כנראה בדיעבד(סיפור שנוצר סביבו , אדגים את התיזה שהוצעה לעיל באמצעות שיר ערבי

משמוע השיר העברי אנסה להראות כיצד הכרת הסיפור הערבי יכולה להוביל ל. ושיר עברי

.בהירה ומעניינת יותר, מורכבת, בצורה עמוקה

14 בן חזםערווהשירו של של .1ד

ائتالفهما طال دوحة من غصنان .1

فافترقا الدهر صروف فجالت فيها،

له ليس تحويه يد في فصارذا .2

لقا الفالة في وهذا, براح منها

,وضمهما يوما ذويا إذا حتى .3

واتفقا األرض بطن, التفرق بعد

فحنا أرجائها فيالعهد على حنا .4

واعتنقا لتربا في إلفه على آل

):תרגום(

.התהפכו חולפות הזמן והם נפרדו] ואז[, ממושכותחברואשר , יש שני ענפי עץ .1

מוצאותיו במדבר רחב –והשני , מפלטלו ממנה ענף אחד נפל ליד האוחזת בו באין .2

.הידיים

שוב יהיו בטן האדמה ואספה אותם, בעקבות הפרידהקמלו לאחר ש, אחדעד שיום .3

.יחדיו

רכן לעבר רעהו בתוך העפר ,לברית האוהביםמתוך געגועים , כל אחד מהם .4

.תחבקויו

אין יודעים. אחד ממשוררי האהבה המפורסמים בספרות הערבית, ערווה בן חזם 14

תזיין . 650ת בשנת מ, כפי הנראה. בוודאות את שנת הולדתו ואת מקום הולדתו

.196' עמ, I, אלאסואק

25

או , הזמן שהיו קשורים; שבין האוהבים" יחד"קיום ה= אעיר כי ברית האוהבים (

).בלים זה עם זומ

יד הגורל .מעמיד סיטואציה סתומה משהו המתארת שני ענפי עץ שהיו כרוכים יחדיוהשיר

הם התאחדו בחיבוק , בין רגבי העפר, במעמקי האדמה. ניתקה אותם וגרמה לנבילתם

לאיזו הבטחה ? איזו יד מנתקת את ענפי העץ? איך צומח עץ רחב ידיים במדבר. מחודש

תשובות לשאלות אלו ? כיצד מתאפשר חיבוקם בין רגבי העפר? הכרותיםהתגעגעו הענפים

.אך הן מתבהרות ומתבארות כשקוראים את סיפור הרקע, אין השיר מספק

מופיע במקורות , להלן2.שאביא בסעיף ד, ערווה ועפראאסיפור אהבתם של , סיפור הרקע

הסיפור כאשר קרא את השיר הקורא הערבי היה בקיא בפרטיו של. הערביים לפני השיר

מכיוון שערווה היה משורר מפורסם ואף . המרוכז והמתומצת על כל מערכותיו המטפוריות

גם אם הופיע שיר זה , שסיפור אהבתו לעפראא היה מוכר וידוע לקהל הרחב, אוהב מפורסם

.או אחר במנותק מן הסיפור הוא מיד ריפרר אל סיפור האהבה הפופולרי של יוצרו

15ערווה ועפראא ספור אהבתם של -סיפור ערבי .2.ד

ואחד הסיפורים עליהם מעיד על נצחיותה של , רי מוכר'דערווה ועפראא היו צמד אוהבים ע

כשהיה ילד , לאחר שאביו של ערווה נפטר.האהבה ועל יכולתה להתגרות אפילו במוות

ם בת דודו עפראא ונקשרו נפשותיהם שם שהה ע. הוא גדל ונתחנך אצל דודו עקאל, קטן

אך אמה , אביה הסכים. כשבגרו ביקש ערווה לשאת את עפראא. בקשרי אהבה עזים

ערווה ביקש מהם . התעקשה לקבל מוהר גדול יותר והייתה מוכנה להשיאה לכל המרבה

לאחר זמן . והובטח לו שיחכו עד שישוב, שהות לצאת למרחקים כדי לאסוף רכוש למוהר

השיאוה לו , ולמרות סירובו של אביה, שביקש ידה של עפראא,ן איש עשיר מאודנזדמ

וכן , 3.סיפור ו, IIלגרסה מורחבת יותר ראה פרק . זוהי פרפרזה מקוצרת של הסיפור 15

, אלאצפהאני: ניתן למצוא את הסיפור בשינויים קלים ב. 10.סיפור ד, VIפרק

' עמ, 23כרך , אלאגאני

; 118' עמ; 75' עמ, II; 316-317' עמ; 264-265' עמ, I, מצארע אלעשאק; 300-316

.191-204' עמ, I, תזיין אלאסואק

26

כשערווה חזר עם המוהר נאמר לו שמתה והראו לו את . הוא נסע עמה לדמשק.בעצת אמה

עד שבאה אחת השפחות וסיפרה לו את , הוא מירר בבכי על קיברה מספר ימים. קיברה

ידידים עם בעלה של עפראא והתארח התיידד מאוד בסיוע, הוא יצא לדמשק. האמת

אפשר , אהובה של עפראא, כשהם נפגשו הבעל גילה שידידו הטוב הוא אותו ערווה. בביתם

אף היה מוכן בשם האהבה והידידות לוותר . לו להישאר בביתם לצדה של עפראא ולצדו

והחל עזב את המקום , ערווה לא יכול היה לנצל את טוב לבו של ידידו. למענו על אשתו

סופו שמת מאהבה ומגעגועים . לנדוד בעולם הרחב כדי למצוא מזור או כוח לשאת את סבלו

אחרים (התאבלה עליו שלושה ימים וברביעי מתה , כאשר נודע הדבר לעפראא. לאהובתו

מספרים שכאשר נודע לה הדבר הלכה אל קיברו והתאבלה עליו עד שנפחה נשמתה על

שכאשר הגיעו ,ו של ערווה ומשני הקברים צמחו שני עצים את עפראא לצדרובק. )קיברו

החלו ענפיהם נכרכים אלה באלה ונראו למתבונן בהם כשתי דמויות ,לגובה של קומת אדם

היו . האיחוד שנמנע מהם בחייהם התממש לאחר מותם. החבוקות בחיבוק שלא ניתן לנתקו

מתעכבים , עולם הצמחיםהעוברים והשבים משתאים למראה העץ המופלא שאיננו מוכר ב

לידו ושבים ומספרים את סיפור אהבתם של ערווה ועפראא שקרא תיגר על מכשולי

. המרחק והזמן והוכיח את נצחיות האהבה, הממון,המשפחה

) בין אם התקיים מלכתחילה ובין אם הומצא לאור השיר(כיצד יכול הנרטיב הערבי 3.ד

? בן חזםווהערלהמחיש את שירו של , לפחות, לבאר או

. סיטואציה סתומה משהו המתארת שני ענפי עץ שהיו כרוכים יחדיו,כאמור, השיר מעמיד

הם התאחדו , בין רגבי העפר, במעמקי האדמה. יד הגורל ניתקה אותם וגרמה לנבילתם

.בחיבוק מחודש

: מרוכזתתובמליציוצר שיר שהאת הפערים בקלות רבה למלא ניתןלאחר קריאת הסיפור

' התגעגעו'לאיזו הבטחה ? איזו יד מנתקת את ענפי העץ? איך צומח עץ רחב ידיים במדבר

התשובות שנותן הסיפור ? כיצד מתבצע חיבוקם בין רגבי העפר? שני הענפים הכרותים

שכמו , ומוטיבים שירייםת ו מליצןר ולזכור את אותמ לש הקוראלשאלות מסייעות בידי

.ן גם בשירים נוספיםבתוכמתמלאים ויכולים לשמש

27

שגם האמנות נרתמת להמחיש בצבעים , כמו במקומות רבים אחרים, מעניין לראות כאן

16:במקרה זה באמצעות מיניטורה צבעונית. ובצורות את המליצות הספרותיות

מזכירה מיד את סיפורי " עד שהמוות איחד ביניהם: "הכתובת שמקדימה את המיניטורה

, יים הקדומים שבהם גיבורי האהבה זכו לאיחודם המיוחל רק לאחר שמתוהאהבה הערב

17.בקברותיהם

שירו של שמואל הנגיד .4.ד

, ולגבי סיפור ערווה ועפראא בפרט, בכלל208-209' עמ, מיניטורות, רייס 16

, שלא הובנה כהלכה, רייס מצא מיניטורה מן התקופה הפאטמית. 211-212' עמ

ושירים של וקישר זאת עם סיפורים " ממנו"כי מדובר בקבר עם עץ הצומח , והוכיח

.אהבה בערבית סיפור האוהבים משבט; 908-910' עמ, אלף לילה, ראה גם את סיפור עתבה וריא 17

מנהג מוסלמי הנהוג עד היום הוא להציב ענפי דקל ליד . 917-919' עמ, רה'עד

או קברים הוא מוטיב , או עץ אחר מתוך קבר, מוטיב צמיחת דקל, בכלל. קברים

. מוכר בספרות

28

מעמיד סיטואציה מוכרת 18?" ואיך אתאפקה–אש אהבים נשקה בי "שירו של שמואל הנגיד

ממומשת ולשם כך הוא משתמש במאגר המטפורי העשיר של שירת החשק - של אהבה בלתי

תחנוני האוהב , ידי הדמעות-סוד האהבה המתגלה על, אש האהבה: עברית והערביתה

הפרידה הבלתי , הסבל הפיסי שנגרם בשל האהבה, פנייה לרעים שיסייעו בידו, לאהובו

ה ושל הסטרופה שלפניה 'רגחלנוכח כל אלה מתמיהה משהו נוכחותן של ה. נמנעת

, מתחבקים, קוראים זה לזה, דו זועקיםלבות החושקים שנפר: שמעמידות סיטואציה שונה

! ואולי לא ייפרדו שוב לעולם…מתנשקים ומתחברים שוב

מעניין לראות ששירו של הנגיד מסתיים כמו שירו של ערווה בן חזם בחיבוקם של האוהבים

.שהצליחו לממש את איחודם

? ואיך אתאפקה–בי אש אהבים נשקה

,ני אהבהצמתת

.כי לידי ארבה

,נפלה כנפל שבא

.את לבבי בתקה ,בחרי אף דלקה

יום דמעי נגרו

.סוד לבבי הערו

?מה לדודי תאמרו

? במה אצטדקה–לי אין בדמעה צדקה

דברו לו על שמי

:את ארשת נאמי

!אל דמי, אל דמי לך

.אחוה שנתקה לב רחקה-מדוה

,נחמו, נחמוני

כי קרבי יהמו

,על כאבים עצמו

.קהנדדה גם עת , ושנתי רתקה

הלבבות נתקו

,יתחבקו, יזעקו

163-164' עמ, אהבה-פי יהלום -על. 314-315' עמ, ב"שיר ר, ירדן–שמואל הנגיד 18

.זהו אחד משירי האזור העבריים העתיקים ביותר שהגיע לידינו

29

ולבבי דחקו

!נדבקה נתנשקה , נתחבקה–לחבק

מענה, אהובי, שיר

]נה[

שיר ידידות תענה

19. לא יפתרקארב עאשקין אעתנקא

]. לעולם לא ייפרדו–שני האוהבים שנתחבקו : ה'רג'תרגום הח[

, ה והסטרופה שלפניה עוברות בפתאומיות וללא הסבר מתיאור סבלו של האוהב'רג'הח

שנפרדו , לתיאורם של לבבות האוהב ואהובו) אנר האהבה'כמקובל בז(שאהובו רחק ממנו

מכיוון שהניתוק נכפה ). אנר'שלא כמקובל בז( האהוב אולי גם בעל כורחו של, בעל כורחם

).אנר'שלא כמקובל בז(שהאהבה תזכה למימוש , יש מקום להביע תקווה

היא יכולה , ה איננה חייבת להמשיך את נושא השיר'רג'חה 20,פי הפואטיקה של המושח-על

ל שיר או שיש להניח קיומו ש, לסגנון אחר, לדובר אחר, לעבור בפתאומיות לנושא אחר

כך שסיומו של השיר , ממנו קטע' שואל'שהמחבר , )בניב ספרדי כגון קסטיליאני(עממי יותר

החורג משהו מקונבנציות החשק המקובלות יכול עדיין להוות סיום מקובל ואף מעניין לשיר

שאש , לפנינו שיר חשק המבטא את סבלותיו של האוהב. חשק שכתוב בצורת המושח

כה ובאמצעות לשון שיבוצית עשירה ומערכת מטפורית סב. ההאהבה הביאה עליו כלי

בה כדמות אנושית הנוהגת באכזריות רבה וושזורה בצימודים רבים מעמיד השיר את האה

לאור מצבו העגום הוא אולי מתיר לעצמו . אף אין לו הזכות להזיל דמעות–והוא , כלפיו

.השירשמצב זה יכול להתהפך בסיומו של , לפחות להתנחם בכמיהה

פי הפואטיקה של המושח ושל - יכול לעמוד כשיר עצמאי מרתק עלידהנגאל שירו של שמו

.זל ללא צורך במקורות חיצוניים כלשהם'הע

?כיצד יכול הנרטיב הערבי למשמע את שירו של שמואל הנגיד .5.ד

אני . 315' עמ, ירדן-ה שכפי הובא לעיל מופיע בדיואן שמואל הנגיד'רג'ניקוד הח 19

. 'רב'ניקודה של המילה אלברט ארזי שהאיר את עיני בהערתו על ' מודה לפרופ

שאינו מקיים את כללי הלשון (ארזי היו השגות לגבי הניקוד המופיע בדיואן ' לפרופ

. בכל מקרה לשון פניה לאל'; רב'או ', רב': והוא מציע שתי אפשרויות, )הערבית

, הוי אלוהים–שני אוהבים שנתחבקו : ה יהיה'רג'תרגומה המדויק יותר של הח

[!]שלא ייפרדו ] עשה[

30

אצל (את כל השאלות שעלו משירו של ערווה " פותרת"הכרתו של סיפור הרקע הערבי

סיפור אהבתו של אחד המפורסמים שבמשוררי ). ורא שלא הכיר קודם לכן את הסיפורק

כי זו , גם אם הסיפור עצמו לא הופיע שם(רה היה מוכר לכל מי שעלעל בדיואן שיריו 'עד

, או האזין לו, שקרא את השיר בתוך אסופת סיפורים ערביים, קורא). הייתה אסופת שירים

.משום שהשיר הופיע כשהוא משובץ בתוך הסיפור, רונואף לא צריך היה לאמץ את זיכ

שבספרות העברית הכתובה לא הייתה מערכת מגוונת כזאת , האם העובדה, נשאלת השאלה

גרמה לכך שהקוראים העבריים לא הפעילו , אלא שירה בלבד, של רישום שירה ופרוזה

שהיו מוכרים , ולא הפעילו אותם אינטרטקסטים, אותם כישורים כמו הקוראים הערביים

ואולי הקוראים העבריים הפעילו את אותם כישורים ואת ? להם כמו לקוראים הערביים

?אלא שדרכם הייתה סמויה מעינו של הקורא בן ימינו, אותם אינטרטקסטים

לאחר שהמרחב , ידי קריאה מחדש בשירו של הנגיד- אנסה לענות על כך על

שאפשר והשיר העברי מרפרר , פראא הערביהאינטרטקסטואלי כולל גם את סיפור ערווה וע

.גם אליו

, את הטקסט באופן אחרעמשקורא שהכיר את סיפורם של ערווה ועפראא יכול היה למ

של הסטרופה ' גיבורים'ה :ה ממשיכה את נושא השיר ואינה סוטה לאחר'רג'כאשר הח

, יזעקו, נתקוהלבבות "ולא החושקים עצמם , האחרונה בשיר הם ליבות החושקים שנפרדו

ואולי גם לא באותו אוהב שעליו נסובו , אין מדובר כאן באוהבים בשר ודם" …יתחבקו

דחפו גם את ליבו השבור של – "לבבי דחקו לחבק"שכן שני הלבבות , הסטרופות הראשונות

.וקק ולנשוק ולדבוהאוהב בשיר לחב

יכולים להעלות ממאגרי הידע של , מחדששניתקו ואחר כך נתאחדו, ליבות החושקים

.שאפשר שמכוון אליו שירו של הנגיד, הקורא הוורסאטילי את סיפורם של ערווה ועפראא

שעשויה , יש עדיין אווירה משותפת זהה, גם אם אין שירו של הנגיד מכוון אליו ספציפית

חבקו זה ) מותםלאחר(אך ליבותיהם , שני האוהבים נפרדו. לתרום רבות להבנת הסיטואציה

, ענפי העץ בסיפור הערבי. נשקו זה את זה ודבקו זה בזה לבלתי היפרד לעולם, את זה

הכרת הסיפור הערבי . המה שני הלבבות בשירו של שמואל הנגיד, שנכרכו ונלפתו זה בזה

אך , סבלו ואומללותו של הדובר בשיר עצומים: יכולה לחדד פרטים נוספים המצויים בשיר

.80-83' עמ, שירת האזור, רוזן; 39-40' עמ, שירה סטרופית, שטרן 20

31

אין בשום מקום בשיר אזכור לכך שהאהוב הוא זה , רי חשק רבים אחריםלהבדיל משי

. שאמלל את אוהבו

שהעצימה את כאביו והדירה , ששרפה ופלחה את לבו, האהבה היא זו שהביאה עליו כליה

! אל דמי לך"אמנם מופיעה בסטרופה השלישית קריאתו של האוהב לאהובו . שינה מעיניו

כאילו אדישותו של , "אל תישאר אדיש"ב ירדן מפרשים אותה כ וד21שחיים שירמן!" אל דמי

אך קריאה זו ניתנת , היא סיבת אומללותו של האוהב, שמוכרת לנו משירים רבים, האהוב

.לאהבה המייסרת!" אל תוותר", "!קואל תשת"לפירוש גם כ

מילה שאיננה עולה בקנה אחד עם , "אחווה"אותה אהבה מוצגת בשורה לאחר מכן כ

ומתאימה מאוד לאהבתם האפלטונית , קה והחשק שמוצגים בשירה העברית בדרך כללהתשו

מוטיב נוסף בשיר שרווח בשירת החשק ויש לו הקבלה במוטיב נרטיבי . של ערווה ועפראא

דברו לו …?מה לדודי תאמרו: "ל אהובואהשליחים שהוא שולח , נפוץ הוא מוטיב הרעים

כמוטיב שכיח למדי בשירים יכול להתמלא ' הרעים המסייעים'" … נחמו, נחמוני…על שמי

לפגשו פנים אל , הרעים סייעו לו להגיע אל אהובו: ן בתוכן חדש לאור הסיפור הערביכא

זהו פער נוסף –" נדדה גם עתקה, ושנתי רתקה, כאבים עצמו"ה, אך למרות פגישתם, פנים

.ל למלא בפרטים רביםוהסיפור יכו, שיוצר השיר

בחרי "והסטרופה השנייה ממשיכה " אש אהבים נשקה בי" פותח כי ידהנגאל שירו של שמו

כי עזה כמוות : "ו, ח, ש"קשה שלא לראות כאן את תמונת האהבה שבשיה". אף דלקה

" … מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה… רשפיה רשפי אש…אהבה

לא אלהים ששוב ] עשה[, שנתחבקו) או ליבות האוהבים(שני אוהבים "ה'רג'חהשיר נחתם ב

.'עזה ממוות אהבה': שמעמיד את המוטו של סיפור ערווה ועפראא" ייפרדו לעולם

אך , של חומר נרטיבי ערבי" חיצוני"השיר אמנם שלם לעצמו ואינו נזקק בהכרח לסיוע

כאן באמצעות הנרטיב הסמוי יכולה להעניק לשיר חיות הקומפוזיציה שיכולה להיעשות

הקורא שהכיר את הסיפור הערבי יכול היה להבחין בחריפות יתר ; וליצור ממד אסתטי נוסף

הציור של החיבוק בשיר העברי יכול היה להיות מעשר יותר , ה ובמשמעותה'רג'חב

טענת באותה אווירה ואווירת השיר כולו הייתה נ,באמצעות תמונת שני העצים החבוקים

ולא (שגם בתהליך היצירה של השיר , כמובן.הילי הקדום'ית של הסיפור הגר'דע—יתגלא

.פעל הסיפור הערבי על ההתמקדות בנקודות אלה) רק בתהליך קריאתו

.314' עמ, ירדן-שמואל הנגיד; 154' עמ, Iהשירה , שירמן 21

32

אך יש בה כדי , זו אולי דוגמה קיצונית להסתייעותו האפשרית של שיר עברי בסיפור ערבי

.בותי עשיר שעשוי לסייע רבות לדרך הבנתם של השירים העברייםלהעיד על אספקט תר

תרומתו האפשרית של הנרטיב הערבי להבנת השירה העברית 6.ד

לשים את האצבע במדויק על המקום שבו תרם הנרטיב ) גם לא תמיד צריך(לא תמיד אפשר

נרטיב אך קריאת השירים העבריים לאחר הכרת ה, או למילוי פערים בו, להבנת השיר

שאולי טמונים בטקסט העברי" קודים אבודים"הערבי מאפשרת את זיהויים של אותם

.שיאפשר את מימושם' מפתח' ליםאך נזקק, או במאגר הידע של קוראיו, הנמלץ

בעיני החוקר אין חשיבות רבה להוכחת הזיקה העלילתית או הנסיבתית בין טקסט שירי

פעמים רבות ניתן . לבין סיפור אהבים מסוים) במקרה שלנו(או טקסט שירי עברי , ערבי

, השיר המונח לפני החוקר במליצות: מעניקים, האווירהאו , להסתפק בתועלת שהרקע

משום שהוא משתלב בתוך אווירה אשר הייתה , בולט ומוחשי, ממדי-נעשה פתאום תלת

.מוכרת מאוד לבני הדורות ההם המצויים בנבכי הסיפורים

להיות כלי יעיל , כאמור, רים העבריים לנרטיב הערבי עשויהת הזיקה של השיפחשי

הנרטיב הערבי מצוי בעומק היצירה השירית ומשתתף . המעמיק את הבנתם של היגדי השיר

. שלהעמושבתהליך המ

הרי שהאקטיביות , ליטת הטקסטבקפי התפיסה המניחה כי הקורא הוא משתתף אקטיבי -על

בתהליך הקריאה . וא מעניק משמעות למרכיבי הטקסטשלו מתבטאת בתהליך המתבצע כשה

הסכמות הללו הן פעמים רבות של . את הטקסטעמשנשלפות סכמות המאפשרות לו למ

הפריטים של הנרטיב הערבי מובלעים בתוך השירים העבריים ומשולבים . הנרטיב הערבי

ים תת מודעים מעצם טיבם של פריטים שאפשר שהם מצויים בעומק היצירה או ברבד. בהם

הקורא עשוי . ידי הקורא כלל- הם עלולים שלא להימצא ולהיחשף על,בנפשו של הקורא

ולאבד בכך חלק כלשהו במשמעותו של , לעבור על פניהם בלא שיחוש כלל במציאותם

בליטותם של פריטים אלה תלויה במידת פרסומו של הסיפור אליו . הטקסט שהוא קורא

ועשויה להשתנות , דת המפורסמות של הסיפורים היא יחסיתכמובן שמי. יכול השיר לרמז

מידת בליטותם של הסיפורים תלויה גם ברוחב ידיעתו . מקהל קוראים אחד למשנהו

האישית של הקורא ובמידת התמצאותו במערכת התרבותית שבתוכה מופעלים פריטים

.סמויים אלה

33

שירה ומה שביניהם, פרוזה .ה

, הכתובות בפרוזה, רחבות היריעה) המונח מציין לעתים מעשיות. סיפורים(= החכאיאת

אנרים 'הכתובים בלשון שקולה וחרוזה הם שני ז, והטקסטים המצומצמים והקצרים

שלכל אחד מהם מגוון נורמות ודרישות אסתטיות גם בספרות הערבית וגם ,ספרותיים שונים

ונות המשתמשות בכלים שונים הפרוזה והשירה הן מערכות ספרותיות ש. בספרות העברית

עיסוק בשתי מערכות נפרדות אלה ומציאת זיקה ביניהן יכול ליצור . ובדרי מבע שונות

על אחת כמה וכמה כשמדובר במערכות שעוברות גם מעתק . מלכתחילה כר נרחב של בעיות

לתאר את השוני שבין שני 22במימרתו השנונה היטיב סקוט). ולא רק ספרותי(לשוני

פרוזה היא . שירה היא תקשורת באמצעות הלשון למטרות הבעה: "ים הספרותייםאנר'הז

או שלא במתכוון זרע סקוט את זרעיה , במתכוון". הבעה באמצעות הלשון למטרות תקשורת

היוצרת את ההבחנה בין שני , התחכמותו הלשונית. המוקדמים של האינטרטקסטואליות

.היא גם זו שיוצרת את הקישור והזיקה ביניהם, אנרים באמצעות מילים זהות בסדר אחר'הז

:אנסה להבהיר כאן שני נושאים

.אנרים ספרותיים שונים'כיצד ניתן לקשור בין שני ז .א

הפרוזה הערבית . (כיצד מתבצע קישור זה בפועל במערכת הספרותית שאני דנה בה .ב

).והשירה העברית

המבוסס על הקאנון (ן האישי הקישור האינטרטקסטואלי מתבצע על סמך מבנה הזיכרו

23)המושתת על המוסדות התרבותיים" זיכרון הקולקטיבי"הספרותי האינדיבידואלי ועל ה

אין שום מגבלה חיצונית החלה על האופן בו טקסטים עשויים לקיים זיקה זה עם , כלומר

.לכן גם פרוזה ושירה יכולות לקיים זיקה זו עם זו. זה

הן יכולות לקיים ביניהן , י המערכות הספרותיות שונותלמרות שמערכות הסימנים שבשת

:שיח באופן הבא

.269' עמ, הבחנה, סקוט 22 .12-13' עמ, אינטרטקסטואליות, פלת 23

34

) או יותר( כהטמעה של מערכת סימנים אחת 24ידי קריסטיבה- אינטרטקסטואליות מוגדרת על

כל אקט של . המלווה בביטוי מחודש של הסימנים המוכרים, לתוך מערכת סימנים אחרת

תהליך . רכות סימון עוברות הטמעה מסוג זההינו שדה בו מספר מע, לפי קריסטיבה, משמוע

לתוך מערכת סימנים אחרת ) נרטיבית במקרה שלנו(הטמעה של מערכת סימנים אחת

והוא יוצר ) הנרטיבי והשירי(מתחולל בשלב בו נוצרת זיקה בין שני הטקסטים ) שירית(

ידי -על(אותו ביטוי מחודש נעשה בתהליך הכתיבה . ביטוי מחודש של הטקסטים השונים

כמובן שהקישור יכול להיעשות רק על ידי מי ). ידי הקורא- על(או בתהליך הקריאה , )היוצר

.אנרים'שמצוי היטב בשני הז

25:אנרים'מבחינים בין הז, החשובים לענייננו, שני עקרונות מרכזיים

, שהיא גבוהה בשירה הרבה יותר מאשר בפרוזה, דרגת משיכת תשומת הלב למבע .1

.דחיסותו של החומר הלשוניבשל ריכוזו ו

שיכול להתקיים , )עלילות, פעולות, אירועים(דרגת הבליטות של הגורם הנרטיבי .2

.אולם הוא בולט בעיקר בסיפור, גם בשירה

כי הסיפור מושך יותר מן השיר תשומת לב אל , לומר, אולי, שני עקרונות אלה מפתים

כי ציר , יאקובסון קבע26.בין הסוגיםעניין זה משתלב עם הבחנתו של יאקובסון . העולם

המבוסס על יחסי דומות , הציר המטפורי, המעבר הלשוני הבולט והדומיננטי בשירה הוא

המבוסס על יחסי , הציר הדומיננטי הוא הציר המטונימי, לעומת זאת, בפרוזה. ושוויון ערך

.תסמוכת במעבר מפריט לפריט

איננו יכול אנרים השונים 'שות בין שני הזכי הקישור שניתן לע, מכל האמור לעיל עולה

אינני,אכן. כלשהן בין הנרטיב לבין השיר' מקבילות'בשום אופן להיות קישור המחפש

בין הסיפורים הנרטיביים הערביים לבין שירי האהבה' מקבילות'מתכוונת להראות

הנרטיב . הנרטיב ישתמש לעולם בכלים אחרים מאשר השיר. גם לא חיפשתי אותן. העבריים

או , מבנה הסיפר נשען על אירועים. או איננו יכול להגיע, יגיע למקומות שהשיר איננו מגיע

מספר הסיפור חייב להובילו . פעולות המוגשים בסדר כלשהו באמצעות דמויות שונות

מון עוברות שבו מספר מערכות סי, לפי קריסטיבה כל אקט של משמוע הוא שדה 24

.76-80' עמ, מהפיכה, קריסטיבה. הטמעה מהסוג המתואר .41' עמ, טקסט, צורן 25 לינגוויסטית של יאקובסון בין הציר - מרחיב את ההבחנה הפסיכו42' עמ, שם 26

.המטאפורי לציר המטונומי לתחום הספרות

35

או , מתח, בכללם נקודות שיא. או קוראיו, בדרכים מקובלות ואהובות על קהל שומעיו

עם , בצורה נרטיבית, פי תבניות מקובלות-בות להשתלב בעלילה עלהיפוך דרסטי החיי

השיר איננו יכול לפתח נרטיב . או הקורא המורגל בחכאיאת, מוטיבים לטעמו של השומע

לשונו הפיגורטיבית הדחוסה עם יריעתו המצומצמת והקצרה אינן עולות בקנה . ברור) היגד(

כי הפרוזה האמיתית יכולה , נה המצויהזו הסיבה לטע. אחד עם משמעות מדויקת אחת

! השירה לא. להתבטל ברגע שהובנה

, באווירה, במוטיבים: חבוי בדרכים שונות בשירי האהבה העבריים, כאמור, הנרטיב הערבי

ככזה ; הוא משמש כשדה ריפרור חיצוני לשדה הפנימי של הטקסט השירי. ברעיון, בציור

בקישור עניינים שאינם מקושרים מפורשות , פתרונותבמתן , הוא יכול לסייע בשחזור אווירה

שינסה , ידי קורא- חשיפתו של הנרטיב בשיר יכולה להתבצע רק על. במילוי פערים, בשיר

.או למשמע את הטקסט השירי, לממש

36

הפירוד :ינפרק ש

כהדגמה, פי תפישתו של אבן חזם-הפירוד על .א

פותח את השער העשרים וארבעה , שכבר הוזכר כאן, עשרה-בן המאה האחתאבן חזם

או המוות הוא , בשאלה הפילוסופית אם הפרידה היא אחות המוות, העוסק בפירוד, בספרו

ת ועל עצמת סבל המשתנה בכל אבן חזם מדבר על סוגים שונים של פרידו1.אחי הפרידה

: שני סוגי הפרידות הקשות הם. אחד מן הסוגים

האהובה : משרת אותה היטב" נדוד"שמוטיב ה, הפרידה בסגנון הנסיב המדברי הקדום. א

.נודדת עם שבטה למרחקים והסיכוי לראות אותה שוב הולך וקטן

.חלטתסופית ומו, כמובן, ידי המוות והיא-הפרידה שנגרמת על. ב

כשם 2.אבן חזם מספר על חוויה אישית שהתנסה בה כשהיה מאוהב בשפחה ושמה נעם

נעם מתה . והיא החזירה אהבה במלואה, הנועם והיופי, הייתה סמל העדנה, ששמה מורה

המספר מתאר את גודל . והיא הייתה צעירה ממנו במותה, כשהיה המספר בן פחות מעשרים

לאחר מותה לא חדלתי : "ידי המוות-פרידה הזאת שנגרמה עלהאסון שנגרם לו כתוצאה מן ה

עד היום לא . ובמשך שבעה חדשים לא החלפתי בגדי ולא חדלו דמעותי מלזלוג, מלבכותה

לו הייתה דרך בה יכולתי לפדות את חייה לא הייתי חס לא על רכושי ולא . מצאתי נחמה

לא הצלחתי לאהוב אישה . י נותן בעדהגם את היקרים שבאיברי גופי היית. על רכוש אבותי

אמנם יש . קטע זה מצטיין בקיצוניות". ולא חדלה אהבתי העזה אליה עד היום, אחריה

משוגע "ואף נראה להלן את הדמות הנרטיבית של ה, ותמורות בחיי הרגש גורמות לשיגעון

יש , )םאו בלעדיה, עם גרעיני אמת שנטמעו(אבל בהנחה שהמדובר בסיפורים , "מן המנזר

לציין שהנרטיב הזה מסמל בשפת הפרוזה את סמל הקיצוניות שאליו שואפת גם המליצה

.אבדן נפש, אבדן דעת, שיגעון: הפיוטית

.205' עמ, טוק, אבן חזם 1 .217-216' עמ, שם 2

37

למרות תיאור הסבל הנורא שבפרידה שגרם לה המוות מסיים אבן חזם את שער הפירוד

או מעבר ,פרידה שנגרמת כתוצאה ממסע, בקביעה כי פרידת האוהבים מן הסוג הראשון

.קשה אף מן המוות, למקום מגורים רחוק היא הפרידה הקשה ביותר

תפישת הפירוד ממבט התפתחותי מקיף .ב

מכאן גם חיי (השבטייםנתפש כתוצאה של נדוד בעקבות החיים במקורו הפירוד )1

ה /הפירוד נגרם בעיקר כאשר האהוב. האי ערב ובאזורים הגובלים בו-בחצי) האהבה

אבל בשל המנהג , הם בילו עונה שלמה שבה חנו שבטיהם בסמוך; שבטים שוניםהשתייכו ל

הנומאדי להחליף מקום חניה ומרעה מדי עונה עשויים היו האוהבים למצוא את עצמם

. אך שבטיות– אמנם היו גם ערים .מרוחקים וללא תקווה להיפגש שנית

, 'עירוניים'האו , (sedentary) הישובייםהיכול לאפיין כבר את החיים , שלב נוסף )2

הוא כאשר האהובה נישאת לפי אילוצי , האי ערב-לעומת מולדת רקע הפירוד והנדוד בחצי

; מאפשר פגישות ממשיות עם האוהב, וביחוד המזרחי, הזמן והמשפחה ואין הנוהג הכללי

ןאלעבאס אבדוגמה מצויינת לכך אפשר למצוא בחוויותיו החטופות של האוהב בשירתו של

האוהב מנסה לזכות במראה . הרון אלרשיד מגדולי משוררי האהבה בתקופתו של ,אלאחנף

האוהבים " נדדו"לעתים המרחק העצום שדרכו . או במבט עין משמעותי של אהובתו, חטוף

אך המרחק מבחינת , או בין שכונה לשכונה, והופרדו זה מזה הוא בין רחוב לרחוב סמוך

גורמי ' מדברי'בעוד שבשירה בעלת טעם . הכתיב את גדלו ועוצמתויכולת המימוש הוא ש

הרי שבשירה בעלת הרקע העירוני גורמי הפירוד הם , הזמן והמקום עשויים להיות מכריעים

.חברתיים בלבד

לגורמי הזמן והמקום כמו לגורמים החברתיים יש להוסיף את הפירוד ביוזמת )3

.ביוזמתםהאוהבים בקשר המואסים, או האהובה הסרבניים, האהוב

38

שכן דרך הביטוי , )'עירוניים'(ישוב -הרקע המדברי לפירוד גובר גם בשירתם של בני )4

השואלת את מליצותיה משכבת הדימויים המדברית רווחת במידה רבה בשירה הערבית

.לכך נודעת חשיבות רבה. לדורותיה) ובעקבותיה בשירה העברית(

עת לגבי השירה העברית משום שהקלישאות המדבריות מכרתהיה להלן הבחנה זו )5

המהווה נושא , לחלק אינטגרלי מהמליצה המקובלת, שהפכו למצוות אנשים מלומדה

רלבנטיות מאוד גם בקרב המשוררים העבריים היושבים בספרד הנושבת, המשכיות וחיקוי

)sedentary( ,יטרח לא רק על המשורר העברי. גניה ונהרותיה, בין ארמנותיה וחומותיה

אלא , שילוב המלץ המדברי והאווירה היישובית תוך שהוא מגלה טפחיים מן הפן היישובי

).מדרש, תלמוד, מקרא(גם על ייהוד התמונה

ד בין ביטויי הקלישאות המדבריים לבין כוהמשורר העברי ניתן להגדרה כל )6

, הוא המצב התרבותי הנתון' דלכו' ברור שהמניע להיותו .העירוני החצרני" המודרניזם"

על נופיו ואורחותיו מתחלף ) אהילי'הג(המדבר : מרצון' הילכדות'אבל במידה רבה ישנה גם

3.פעמים בשירים העבריים בנופים ובאורחות המקרא והמקורות

פעם הם -כאשר חרוזיו של המשורר העברי מותירים עוד תקוה שהנאהבים יתראו אי )7

פישה של הפטליזם הטרגי הרובץ על רבים מסיפורי האהבה של אינם כפופים בהכרח לת

במקרים כאלה ניתן בהחלט לעמוד על הקשר בין שירת האהבה העברית . הערבים ושיריהם

4 ).عتاب (' עתאב'אנר ה'לבין ז

)בדיקה מדגמית (הפירוד בשירה העברית .ג

.להלן. 3.ראה גם סעיף גלענין זה 3 אני מסייגת את תרגום המילה עתאב. אנר שירי ערבי מן התקופה העבאסית'זזהו 4

אלא , או בנאצה, בתוכחה, בשיר לעגאין המדובר שכן , לתלונה שיש בה מן הנועם

שעדיין קיימת תקווה לפייסם , ה/בתלונה מתחנחנת שכוונתה להשיב את לב האהוב

.ידי גילוי סבלותיו של האוהב- ולצודדם על

39

אך לא , את פרידת האוהבים אנו מוצאים היגדים רבים המתארים5בשירה העברית הספרדית

.הסיבות האפשריות לפרידהמלוא את

, וכמי שיצא בכך ידי חובתו, לפירוד האוהביםואולי בלעדי הנדודים מופיעים כגורם עיקרי

. בסיבות שהביאו אליולא, מתפנה הדובר בשיר לעסוק בייסורים הנגרמים בעקבות הפירוד

שמסע השיירות הפריד בין האוהב לבין כ, מקורם של הנדודים בחיי השבטים המדבריים

נמנע ואף בלתי ניתן - היה בלתי, שנבע בשל ריחוק גיאוגרפי ממשי, פירוד זה. אהובתו

.לגישור מחדש במדבריות חצי האי ערב

מופיעים הנדודים בשירה העברית גם במשמעות שאיננה , כפי שנראה בהמשך, אמנם

רקע מסע השיירות האיטי של בהקוראים אבל גם אז ינוע לנגד עיני , גיאוגרפית דווקא

הספרותי הערבי הקדום לבין השיר העברי הספרדי ר בין הציוהזרהעל אותה . הנודדים

כמו רוחות רפאים לשוניות שהתרוקנו "6:המסע והנדוד עומד ישראל לוין, בענייני הפירוד

הרחוק והשכוח רמזי תיאור ונוהג שהיו בעבר ] בשירים[מפוזרים , משמעות ראשוניים- מגופי

עקורות מן המערכת שבה , הם שרדו כקונבנציות המסרבות לחדול. הוויית חיים של ממש

, וכמרקם מילולי אסתטי הם יוצרים אווירה מוזרה של בדידות, תיפקדו כמשקפי מציאות

".כאב ותשוקה

: פרידה ונדוד של המלים ים השוניםהן המילוניפירושיהשירים העבריים מספקים לנו את

וכן צירופי סמיכות מטפוריים המכילים את , "עזבוני, "עזבו", "הרחיקו, "פנו, "סעונ"

, "אש נדד", "קשת נד", "אבני הנדודים", "יום נדוד", "יום פרידה: "הפרידה והנדוד בסומכים

אש , קשת, הנסמכים כמו אבנים". מי פרידה", "כוס פרידה", "מרכבות פירוד", "רכבי נדד"

הוא , "יום הפרידה"הגורם העיקרי של . ומרכבות מרמזים על גורמי הפרידה ותוצאותיה

אם ".אש הנדד"לכן גם ייסורי הפרידה יהיו , שהרחיקו את האהובה מאוהבה, "רכבי הנדד"

אפשר להתאמץ לדמות את השיירות של , ותכמו מרכב, כי בעצם המלים הקשורות ברכיבה

, יכולה להתפרש כקבוצת רוכביםرآب, ואפילו המילה רכב(השבטים המדבריים הנודדים

-משה אבן, גבירול-שלמה אבן, הנגיד-בדקתי לענין זה את שירי החשק של שמואל 5

.עזרא ויהודה הלוי .307-306' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 6

40

היא כלי תחבורה יישובי " מרכבה"מקראי וכיוצא בו , אין לשכוח שבהקשר העברי, )שיירה

.הלשון מרשה כאן עושר התרשמויות. בעיקר

זאת לצד ; שביטויים מסויימים אינם מתייחסים למדברכבר בשלב זה אפשר להיווכח

; הנדודעצם דוגמה לכך היא . לא למדבר ולא ליישוב שאינם נוטים 'ניטרליים'ביטויים

ועדיין שומר על מידה של , מדמה ריחוק טופוגרפי או גיאוגרפי, כאשר הוא נזכר בשמו

מתאים גם לנסיעה למקום או מרכבות הרי שהדבר , אם מדובר על רכב. נאמנות לקלישאה

7.הרבה מעבר לתמונת הגמלים על שיירותיהם. בעגלות, רחוק על גבי סוסים

וייסוריה בשירתו של שמואל הנגיד" אש הנדד" .1.ג

מעמידים במרכזם את האוהב הדואב הסובל מייסורי 8שירים רבים משל שמואל הנגיד

. ד.ד.או נ, .ב.ז.ע, .ע.ס.נ, .ד.ר.פ: יםבכולם מופיעים השרש. הפרידה ומעזיבתה של אהובתו

אינם " יום פרידה"עיון מעמיק בשירים אלה מלמדנו ששורשים אלה כמו הצירוף השכיח

:מכוונים בכל השירים לסיטואציה זהה

יום ). IVלהלן " (בני יענים מעונים יחבלו: "יום פירוק המחנההוא לעתים ' יום הפרידה'

. כשמסע בני שבטה של האהובה הפריד בינה לבין אוהבה, דה רומז כאן למקורו הקדוםהפרי

, )VII" (הלכו", )Iלהלן " (נסעו"רמיזה לאותו מסע שיירות קדמון אנו מוצאים גם בפעלים

".נסע מגבולי" מופיע הצירוף 9ובאחד משירי האזור) IX" (נדתם", )IX" (פנו"

מי : " בכיו ולכן נמצא אותו בשירים אחרים כיום שכוליום נדוד האהובהוא יום הפרידה ה

חובת הבכי כה ). I" ( ישלח אל תבלול באישוניו–עלי פניו מבול , יום פרידה, לא ישלח

אותו טור גם מורה. יקולל, מי שלא יבכה: מודגשת עד שהדובר נוקט לשון שבועה של ממש

.3.סעיף ג, דימויים נוספים ראה להלן 7

) II(; 299' עמ, ח"שיר קס) I(: סימון השירים יהיה כדלקמן; ירדן-שמואל הנגיד 8

) VII(; 308, ט"קפ) VI(; 307, ח"קפ) V(; 306, ד"קפ) IV(; 301, ז"קע) III(; 300, ט"קס

.307, ז"קפ) X(; 306, ה"קפ) IX(; 310, ז"קצ) VIII(; 310, ו"קצ

.313-312, א"שיר ר, שם, "אדום הלחי ברדה" 9

41

אותו , "מבול: "על עצמת הבכי וכמות הדמעות שעל האוהב הנפרד מאהובתו להגיר מעיניו

יום הפרידה כיום . שטף בלתי אפשרי של מים שחוותה האנושות פעם אחת בתולדותיה

" ?פומעין אשר מימיו כעב ירע, יום נסיעתכם, ם בעינימי ש): "VI(שכולו בכי מוצג גם בשיר

כמו היה היקום , מעין ועב המגירים מים מן האדמה ומן השמיים: כפולהעיניים-מידימוי

כי אם בדמעות של , פעמים בוכה האוהב לא בדמעות של מים. כולו שותף לבכיו של האוהב

). VII" (עזבוני ועיני יזלו דם: "דם

כי אם גם ללבו , יבה לא רק לעיניוהפרידה מכא; הבכי הוא רק ביטוי אחד לייסורי הפרידה

). VIII" (ועיני דאבו, בהרחיקם, ידידי בפירודם לבבי לבבו ונפשי": ולנפשו של האוהב

]".ירבו [באבני הנדודיםואת לבבי : "בהמשך השיר מצויירת הפרידה כיידוי של אבנים

יורה חצים הפוגעים ) V" (קשת נד: "ים פיסיולוגיים של ממשייסורי הפרידה הם ייסור

. כיום מוות, ויום הנדד מופיע כיום שבו מתכלה הגוף מעצמת הסבל, בקרביו של האוהב

בשיר זה מוצג . הפרידה היא אש שבוערת בבשרו של האוהב עד ששוברת את עצמותיו כולן

כאן מוצגת חווית . רידה שעברהאוהב שאינו מסוגל עוד לשלוט בגופו בשל חווית הפ

:אלא כחוויה שביטוייה פיסיולוגיים ממש, הפרידה לא רק כחוויה נפשית קשה

?בשטפו ומי יוכל נשא אור וזרם בקרבי אור וגופי בתוך יאור לנודך

?ותורם, טרה קרביותציב כמ נדדהתמשך בקשת נד לתמך ביום

,ורקדו בתוך גופי כעגל ובן רם , אוהבי זעו עצמי ורחפולנוד

.ילהט לחומי ועצמי יגרם בלבי כמו יקוד לפרודוואמצא

קצף ונסע : " האהוב את אוהבועוזב" אדם הלחי ברדה"בשיר האזור של שמואל הנגיד

נשבע אותי להמית : "כאן מוצגת אנלוגיה בין הפרידה לבין ארבע מיתות בית דין". מגבולי

ארבע מיתות נמסרו : 'א', פי סנהדרין ז-הרובד הקונוטטיבי על". תוך קהלי במיתות ארבע

בע המיתות מוצאות את ביטוין בחוויית כל אר. הרג וחנק, שריפה, סקילה: לבית דין

.הקשה ממוות, הפרידה

הם אזרו זיקות : "ביטוי אחר לפגעי הפרידה הוא ההזדקנות הפתאומית והלבנת השיער

).IX" (…אשכ והאירו קוצותי –ם ת נד…במורשי בעת נסעם

42

אך השירים מתרכזים רק במה שמתרחש , או העזיבה, בשיריו של הנגיד קיים ציון הפרידה

או , מתמיהה העובדה שאין כמעט התייחסות לרקע לעזיבה. או לאחריו, ביום הפרידה

האוהבים : הרקע לפרידהבמספר קטן של שירים ישנו בכל זאת אזכור של . לסיבת הפרידה

אדם " האזור גם בשיר. ומביא לייסורי הפרידה) II" (טועה בחשבוניו"נפרדו בשל העפר ש

כאשר האוהב ניסה להניאו " ונסע מגבוליקצף"אחראי האהוב לפרידה שכן " הלחי

. האהוב עזב את אוהבו כעונש על דבריו. כדרך כל האהובים, מלהתאכזר אל האוהבים

למרות שהדבר , )X" ( אשר חפצולעשות חפצם"בשיר אחר עזבו האהובים את האוהב כדי

) III" (ריםאיה עפ"בשיר . היה כרוך בחוסר התחשבות מוחלט בחפצו וברצונו של האוהב

".ברית הפרוואני אבכה למען כי : "מוצגת סיבת הפרידה כהפרת ברית

. הסיבה איננה מפורשת ובוודאי שאיננה מפורטת, גם כשקיימים אזכורים לסיבת הפרידה

האם כה גדול היה כעסו על , )II( השיר כיצד העופר טעה בחשבוניו פי-איננו יודעים על

והאם , )X(של האהובים שגרם להם לעזוב " חפצם"מהו , )חשומ(דבריו הידועים של האוהב

.או שהפרידה היא הפרת הברית, )III(אכן נגרמה הפרידה בשל הפרת הברית

בשירים אין גם מספיק . ת אלהבשירים אין מספיק אינפורמציה כדי לענות על שאלו

: אנר החשק'אינפורמציה כדי למלא פערים שנפערים מידי פעם בקונבנציות המוכרות של ז

יבכו : "למרות שהם אשמים בפרידה, גם האהובים בוכים, לא רק האוהב הנעזב בוכה

וראיתי …זבוני ועיני יזלו דםע"; )III" (ואני אבכה למען כי ברית הפרו, לפרודי כנחל

הקשה ממוות תמוהים , ייסורי הפרידה המעידים על פרידה סופית). VII" (…לחייהם בבכים

; )VI" (…אם הבכי יקריב תשובתכם: "משהו נוכח הצגת האפשרות של שיבת העוזבים

האם הפרידה איננה סופית כמו , )X" ( ולשוב מהרו שעו…אילו תשלח אש נדודים בם"

פערים ! ?שלא יצליח להפגיש שנית את אוהביו, במסעי השיירות הקדומות במרחבי הישימון

אין בכוחם – יסודות עלילתיים החבויים בשיריםכדי להצביע על , אולי, שיש בהם, אלה

.של השירים עצמם למלא

43

על שירי הפרוד של אבן גבירול; "בותהפרוד מחלה לב" .2.ג

או יום העזיבה ומתמקד , גם שלמה אבן גבירול רואה את יום הפרידה כיום הנדד

גם כאן נראה את ייסוריו הגופניים והנפשיים . בתחושותיו של האוהב הנעזב לאחר הפרידה

.גם כאן תהיה אנלוגיה ברורה בין הפרידה לבין המוות, של האוהב

ובו אנו 10"שירי פירוד"דיש בדיואן שירי החל לאבן גבירול שער שלם הנקרא דב ירדן מק

אמת כי : "שכבר הכרנו 11מוצאים את כל אותם ציורים וביטויים המשמשים לעניין הפרידה

, )I" (בות תענה הלבבפרודך", )I" (ומבעיר בקרבות אש להבות, מחלה לבבותהפרוד

, אהב תמול האיר ביפיו הטוב-ובית", )I" (יסמר שערת אנשי קרבות, אדני עז וקשהופרודך"

, יום פרידותהשכחת בכותי ", )III" ( ידידונסעהיחיה איש אשר ", )II" (לנדוכי יחשך היום

).V" (ר קריעת הכסתותזכולא ת

או , גבירול להחליט אם הפרידה היא בין אוהב לאהובו או לאהובתו-ו של אבןיקשה בשיר

שציורי הפרידה נעשו , הקושי נובע מכך. שעקרו למקום אחר, או לידידיו, בין ידיד לידידו

.אציות השונותכך קבועים ומוכרים שהשתמשו בהם באופן זהה כמעט בסיטו- כל

אין גם עיסוק רב ביום , אין התייחסות בשיריו של אבן גבירול לאירועים שקדמו לפרידה

ייסורים פיסיים של . עיקר תשומת הלב מופנה לרגשותיו של הנעזב לאחר הפרידה. הפרידה

…י רע דל וחולה אנ…ועורי אחריו ידל ויכלה/ כלה שארי מהיותו : "ממש פוקדים אותו

.ייסורי הלב והנפש קשים מנשא). IV" (…עדי אסוף ואבלה

.176-160' עמ, ירדן- שלמה אבן גבירול 10 , ט"ע) IV(; 18, ז"כ) III(; 17, ה"כ) II(; 8' עמ, שיר ז) I(; שירמן - שלמה אבן גבירול 11

42 ;)V (151, א"רל.

44

האוהב הנרעש לאחר ; חיים במוטיב המאובן משהו- מפיחות רוחהרמיזות המקראיותרק

ידי שלמה - כאביתר הכהן שגורש על, )V" (כאיש נגרש ושלח לענתות"עזיבת אהובו הוא

כלב יצחק "ליבו של האוהב בעת פרידתו מאהובו ; )כז-כו, ב, מלכים א(תות והוגלה לענ

):III" (בעת אביו עקדו

ושר החן והיפי רבידו/ היחיה איש אשר נסע ידידו

ושמתי כן אני לבי בידו/ אשר הפקיד לבבו עם לבבי

.כלב יצחק בעת אביו עקדו/ חתיו ולבי בו מקשר ושל

הרובדפעמית מתחזקות עשרת מונים בעטיו של - עוצמת הכאב והסיטואציה החד

תמוה לנוכח ייסורים אלה הפועל ). ל, בראשית מד( המגולל את סיפור האבות הקונוטטיבי

לא האהוב הוא שעזב ; טיבי המכוון אל האוהבפועל אק, הפותח את הבית" ושלחתיו"

השאלות אינן ? האם נכפתה על האהוב הפרידה? מדוע? לאן…אלא האוהב שלחו, מרצונו

.מוצאות תשובה בשיר עצמו

קראתיהו התכלא : "IVתמוה גם הדיאלוג שעורך האוהב עם אהובו לאחר הפרידה בשיר

גם את פשרו של הדיאלוג הזה אין האינפורמציה " …זמן רב השיבני הלא כי ה…עוד קרבי

.הקיימת בשיר יכולה לספק

עזרא-ו של משה אבןיהפרידה בשיר; "עת קרבו מרכבות נד" .3.ג

של הפרידה המצב האותנטיעזרא לצייר את -אולי יותר מכל משורר אחר היטיב משה אבן

המנסות להניא את , מעמד הנשים הבוכות12;י הקדוםהנסיב המדברושל הנדודים בציורי

.305' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 12

45

, הגורם לפירוד בין האוהבים, ההכרזה על ראשית מסע השיירות, הנודד מלצאת לנדודיו

בכך כי איש לשקורא מעל בית ומסמ, )33וראה לעיל הערה البين غراب(עורב הפרידה

אולי בשל כך . קיםקללת הגמל שישא על גבו את האוהב למרח, מאנשי הבית ידוד למרחקים

מרכבות ": "נדוד"ו" פרידה"רבים מאוד הצירופים המטפוריים המקפלים בתוכם את המלים

לבהמות , כפי הנראה, המכוונים" יסורי נדוד", "נסיעה)ה(רכבי ", "רכבי נדוד", "נדוד

של פירוד , בהקשר הזההנומאדית הרכיבה הנזכרות לרוב בשירה הערבית הקדומה

נכפתה על האוהבים בעטיים הפרידה המטפורית. עת השיירות למרחקיםהאוהבים בשל נסי

כאשר , המתארות אותהסמיכויות מטפוריות שמניותשל חיי המדבר ועל כן נמצא שורה של

ענן , "חרב הנדד", "גרזן הנדד: "הנסמכים ממלאים את הפרידה במשמעויות נלוות כגון

תיאורים . פרידה כדי לרמוז על תוצאותיהבכולם יש כבר בצירופי ה". פחי פירוד", "פירוד

כמו אצל המשוררים האחרים שראינו הם תיאורים , עזרא-אלה בשיריו של משה אבן

במדבר הערבי שיקפו תיאורים דומים פירוד של ממש ונדד של ". ספרותיים מטפוריים ותו לא

כמו , כאן. 'מציאות של ממש'בהיכתבם בספרד שוב אין הדברים משקפים . ממש שגרם לו

, בלבד'מציאות ספרותית'הם , בשירה הערבית המאוחרת של כרכי האימפריה המוסלמית

נדמה לי שהצירוף 13".מפורט בעל אפקט אסתטי מפשט שמשמעותו היא מטפורית' אימאז

יכל להמחיש היטב את התופעה IIעזרא בשיר -שמשמש את משה בן" מרכבות פרוד"

מקושרת ומקשרת למדבר הנומאדי באותה מידה כמו ' ותמרכב'המילה . הספרותית הזאת

וכמובן שבדיקת שירים נוספים , שלהלןIIהמילים והפעלים לקוחים רק משיר : (לחיי היישוב

, )מימין(להלן ביטויים המשתמעים לנוף הנומאדי ). בהקשר זה רק תעשיר את הרעיון

וביטוי הצריך דיון לכאן ולכאן ) משמאל(ביטויים כלליים היכולים להשתמע לנוף היישובי

):באמצע(

מרכבות

פרוד פרוד

נסעו נסעו

אהלים

צענו

.304' עמ, םש 13

46

נטענות בכל אחד מן הצדדים ' נסעו'כמו המילה ' מרכבות'ברור לגמרי מכאן שהמילה

.בפירוש אחר המתאים לארחותיו ולאווירתו) המדברי והעירוני(

משמעות 'או ה', מציאות הספרותית'י לא תמיד יכולה העיון מעמיק בשירים מעלה כ

כאלה הן שלוש . להניח את הדעת ולמלא את הפערים שיוצר הטקסט הספרותי' המטפורית

14:עזרא-הדוגמאות הבאות משירתו של משה בן

I ובקשתם תנואות על אהבות / הפרתם בריתותאהובינו

ותחבלות אמת טרם קרבות / אש נדדיםצית ונועצתם לה

חרב נפשות העצובות-בלי/ שביתם - עדנסעתםדי כי -ולא

רקיעי מחשבות- זרחתם על/ ערבתם בעלות שחר ואמנם

ו שמתם במי דמעה נתיבותכמ/ הלכתם בין יקדי הצלעות

ויקרו כמו גשמי נדבות/ דמעות אחריכם לא קראתים

באור שחר לחייו לא צהובות / ושנה נדדה מאז בליל

רבותכוס הח- ועם כוסי כמו/ ובודד גג-עלנודד אני - כעוף

מסלות מדבר השכל רחבות/ ותנחומי בהדרך רעיוני

II יזמו-אשר לא- עשו לנפשי את/ למסע רתמו מרכבות פרודיום

רחמו-יסרו אתו באף אם- אם/ לבי בשביה נשאו לא אדעה

עלי למען נאקותי דממו/ לשון דמעי אשאלה מהם לאט ב

פני ועין מלהביט עצמו/ ויתנו ערף לבלתי יחזו

שלמו-אז כתרו כמעט ורע לא / נסעופעלו יום - לו ידעו מה

רמועיני במי פרוד כעבים ז/ קש אכלו - כמואהב-מעי באש

את נחליהם יחמרו עת יהמו/ אחזה -מדם כבדי ישאבו כי

מהם וחרבו בדמעות אשמו / אהליהם צענומכונים - הה על

י וכימי הנעורים נעמומי/ ו כפר אהי להם הכי בם קצר

; 11-1ג "קכ' עמ, כ"ק) II(; 9-1ז "כ' עמ, א"שיר כ) I(; בראדי –משה אבן עזרא 14

)III (טו' עמ, א"י.

47

נעתמוייום בעינ-בלתם מאורי/ ופדות ללילות נהרו עמם והן

י כחלמים חלמואל רעיונ/ יהיו צל עברו ו-ימים כמו

III היו מופת לבאיםבתבל י/ איש באהבינו פלאים -לכל

צבאים- מאד מכל-מעול עד/ אני מבליג עלי שדי ואתה

לבלתי יאמרו מדוה פתאים/ בלבי -אסתר מבני איש מה

ותוסיף עוד ברחקך חלאים/ אהב בלבי -ותדע כי חלי

ורחבה בלתך בתי כלאים / לנודךל כחותם צר וכי תב

באין מראיתך אחשב פראים/ וכי אישים ולו היו כאלים

ואתעטף בצירי בין צמאים/ נפת וצופים - נחלייךבפ

כמו תנים לרוח צח שפאים/ אף וריחך מר באף זרים ואש

ועפר אך יצודד אט לבאים/ לך עלם ומבין תעלמים

בלי עון לנגדי שם תלאים/ אהב וחיי -וחיי כל בני

ה חטאיםמאד תוסיף בעת תרב/ תי באה-לך שלום דעה כי

ואם אישים שכן תוכם יראים/ וכי שכנך בתוך עיני ולבי

ומזה ישאבו מים נשיאים/ למען כי בתוך זה אש תלהט

וחליי עז ולא אחמד בריאים/ ך רצון האל בעיני וכי קצפ

תהזיל טל ורום יוציא דשאים/ אט מנתיבי עד אדמה -אול

.בעוד עגור יצפצף בין עפאים/ חיה עפרי כפי חפץ לבבי

, לא אעמוד על ייסורי הפירוד הנפשיים והגופניים הבלתי אפשריים המוצגים בשירים אלה

. או הנדוד בכל אחד מן השירים, הריחוק, ורת הצגת הפרידהאך ברצוני לתת את הדעת על צ

היא תוצאה , ת להפרת ברית האהבהנואוהיא תוצאה של בקשת ת) I(בשיר " אש הנדודים"

ונועצתם להצית , וביקשתם תנואות על אהבות/ הפרותם בריתות "של התייעצות ותחבולות

איננו יודעים מתוך השיר מה קדם לבקשת ". ותחבלות אמת טרם קרבות/ אש נדדים

איננו יודעים מדוע נזקקו לחבל תחבולות , התואנות שתוביל להפר את ברית האהבה

או ', אש הנדוד'איננו יודעים אם הפרת הברית היא הצתת . כצבאות הלוחמים בטרם קרב

48

מעמידות , השאלות הבלתי פתורות הללו. ריתות באה כתגמול על הפרת הב'אש הנדודים'ש

. והתשובות עליהן אינן מסופקות בטקסט עצמו, יסודות עלילתיים שלא זוכים לפיתוחבשיר

מערכת הייסורים המוצגת לאחר מכן באמצעות השדות המטפוריים המוכרים והקבועים של

, דות העלילתיים אין בה כדי לפתח את היסו–הגוף והנפש , האש והמים, המלחמה והשבי

.או כדי לספק תשובות המניחות את הדעת

בין , הם לא התכוונו כלל לפגע בנפשו, "עשו לנפשי את אשר לא יזמו" ביום הנדוד IIבשיר

להבדיל מן השיר .'זממו'או ', ירצו', 'התכוונו'במשמעות של . מ.ז.אם נתייחס לשורש י

אז כתרו / לו ידעו מה פעלו יום נסעו "ם סלחני הקודם נדמה כאילו היחס אל האהובי

, שאילו היו יודעים מה הם עושים ברחקם מן האוהב, הם אכן לא יזמו את שעשו, "…כמעט

צער , מתמיה היחס הסלחני לנוכח הצער הכפול המוצג לאחר מכן. כך-לא היו ממהרים כל

, "עיני במי פרוד כעבים זרמו/ אהב כמו קש אכלו - שמעי בא"הפרוד וצער האהבה גם יחד

למרות ,מדוע. הן עכורות ואדומות מדם כבדו, דמעות הפירוד אף אינן דמעות רגילות

על כך אין בפרטי השיר כדי ?"לא יזמו"הייסורים הגדולים חושב האוהב כי אהוביו שעזבו

.להשיב

זהו שיר . בישימון" מרכבות הפירוד"ללא חותם הנדוד ו, "מודרני"שק הוא שיר חIIIשיר

ככל שהחושק מנסה ; חשק טיפוסי המתנה את סבלותיו של החושק הכורע תחת עול חשוקו

מוסיף החשוק ייסורים , להבליג על ייסוריו ולהסתיר את מחלה האהבה המקננת בו נואשות

מדוע ". ותוסיף עוד ברחקך חלאים/ אהב בלבי -ותדע כי חלי"על ייסוריו ברחקו ממנו

? לאן מועדות פניו. כאן לא נכפה עליו מסע השיירות המדבריהלא ? מתרחק ממנו האהוב

איך ייתכן שעל אף כל החוליים ?, "אהבתי מאד תוסיף"כיצד זה שלמרות פרידתו וריחוקו

תהזיל / ולא אט מנתיבי עד אדמה "ב אהבתו לעולם והייסורים נשבע האוהב לא לסור מנתי

?"טל ורום יוציא דשאים

העובדה שחלקם של העניינים מוכר . גם על אלה אין בכוחם של פרטי הטקסט להשיב

עדיין איננה מספקת תשובות המניחות את –) והערבית(כקונבנציות בשירת החשק העברית

.הדעת

49

נקשר בשער השביעי ללילותיו המיוסרים ולנדודי למשה בן עזרא 15הענקהפירוד בספר

ובשער הרביעי לבכי על המעונות החרבים שננטשו לאחר מסע , שנתו של האוהב הנעזב

הרקע לפירוד הוא רקע המדבר והלשון . הנדוד מופיע כסיבה מרכזית לפירוד. השיירות

וגועים למפרד געות הבקרים , דידים כמים בעביםדמי עין י" 16: הקדוםיבסמעוצבת בנוסח הנ

דודי עד נשא גמליגף האל "; )I" ( בטרם בקריםנסיעה וקורא מצעק מרכבות נודבעת קרבו

אורחותיום "; )IV" (ומתג משכו לחיו חיםבחויארך ליל פרידתו כאילו "; )II" (לא יעלה גרה

קמו חצות ליל ואת פניו כמו שמש באישון , בצביי נסעו אש תאוה חנם בלב האירופרוד

, בהמות הרכיבה). VI" (מו מדור כי נשאו גם שמבתי מידעיאבכה עלי "; )III" (לילה האירו

אלה כולם ועוד רבים אחרים הם , המתג והמעונות החרבים, הדרבן, שעת הנדידה, הבקרים

היריעות התיאוריות הרחבות שבקצידות התפוררו כאן . "יבסמרכיביו הבסיסיים של הנ

לעיבוד " חומרים"אלא לשמש , שוב לא נועדו לתאר אורחות חיים…למרכיביהן היסודיים

של השירים " מדבריים" הניכור הבולט בין התכנים ה…אסתטי ברוח הטעם הספרותי החדש

לבין זמן חיבורם ומקומם בגרנדה היפהפיה ואנינת הטעם מבליט מאד את האופי של

אולי יותר מכל דבר אחר מבליט הניכור הזה את כוחה העריץ של …"המשחק היוצר"

17".מסורת ספרותית רבת עצמה

על סיטואצית הפירוד בשיריו של יהודה הלוי; " ענתה בנדודה דודה" .4.ג

אך הפרידה 18,בשירי החשק של יהודה הלוי מתקיימים פחות ופחות התכנים המדבריים

רכבי ", "אש הנדד", "יום הנדוד"הצירופים . ממשיכה להיתפש כמסע וכנדודים למרחקים

.7- ו 4שערים , שם 15 ; ז"שס', ו) II(; ו"שס' מכתם ה עמ) I(; 7שער , ספר הענק; בראדי –משה אבן עזרא 16

)III (ז"שס', ח ;)IV (ז"שס', י ;)V (ט"שס, כ ,)VI (ט"שס, ג"כ. .315' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 17 פתיחת השיר (יבסכוונתי לשירי החשק העצמאיים ולא לפתיחות הקצידות נוסח הנ 18

. העקבות המדבריים ברורים מאודבהן ש, העוסקת באהבה

50

גם כאן 19. שהרקע המדברי איננו מצוי בשירים עצמםלמרות, ממשיכים להתקיים" הנדד

:המסורת הספרותיתבכוחה רב העצמה של , כפי הנראה, מדובר

I שכנתיו מעודך יעלת חן רחמי לבב

בנדדךאסוני יום תנודיתדעי כי

להביט אל הודך גם בעת יהרסו עיני

]…[

ודדיה עשו יום בגנה רעו ידי

הכי עוד לא נסו אמרה הרף ידיך

לבבי המסו ואמרים לי החליקה

ר דנאשוכפאנ א חביבייגן מתא נקש

20:בשתאת הפרמשו צהכאלגלאלה ר

II בית חן שביתני בצביךצ

ך העבדתני בשביךופר

בא בין שנינוומיום הנדד

דמות לא אמצאה נמשל ליפיך

ד בתפוח אדמדםעואס

אשר ריחו כמר אפך ועדיך

ותבניתו כשדיך ועינו

: בלחיךכעין אדם אשר נראה

III מה לך צביה תמנעי ציריך

מלאו ציריךומדוד צלעי

', ד)III(; 19, ז"י) II(; )25-21; 3-1שורות (7-6' עמ', שיר ג) I(; בראדי–יהודה הלוי 19

).24-18; 5-1שורות (18-17, ד"י) V(; 34, ג"ל) IV(; )76-69; 6-1שורות (10-7 .22הערה , ראה להלן, ה'רג'תרגום הח 20

51

לא תדעי כי אין לדודך מזמן

בלתי שמע קול שלומותיך

שנינו נגזרה- עלהפרידהאם

עמדי מעט עד אחזה פניך

]…[

פקדי ביום פקדך לחיות חללי

חשקך ויום בו יחיו מתיך

גויתי ביום-נפשי להשיב אל

יצאה אחריךנסעך בצאתך

בשלום ידידך יעלת חן שאלי

יךאם הזמן ישאל שאלות

מחוז- וצורנו ישיבך אלשובי

חפצך ואל ארץ מכרותיך

IV ייקזחב הר קךקשל חלאת חרקל

ייקלדה הבהא הדד נשאבו

ית ני חין ליקרן תכ-לי עב תסאמ

ייקר ה–ה סאמי אשפני בנאו

יבך שדות דיוב הטו-אי לבת ציער

ייקחר הדדני הבכרוי ברק

גנוע תשרעי לכפי הו דשרע

ייקנ הךבהב אלח ושבדו

V ואם אש חשקה בי בערה שלום לצביה נערה

תהיעלה כשמש על

ענתהבנדדהדודה

אם הרעה לי כלתה

ולהרגי אסר אסרה מאתה או אם נדרה

52

]…[

אזכר היום אשר יעדה

להחיותי בו ולא בגדה

ובשני תפוחים רפדה

:וקדם אותי בם דקרה נפשי ולגופי חזרה

כל היום צדי חבקה

ועת בא השמש חמקה

21…ללכת לה ומר צעקה

ועל , אין לנו אינפורמציה על דרמת האהבה בכלל) III(ובקצידה ) II ,IV(בשתי המיניטורות

וא התחושה המתקבלת המשותף לשלושת השירים ה. הסיטואציה המתוארת בפרט

ומיום הנדד בא בין "תלמרות שמבחינה לשוני. שהאהובה היא זו שגרמה לפרידה, מקריאתם

נדמה כאילו הפרידה נכפתה על שניהם ) III" (אם הפרידה על שנינו נגזרה"ו) II(שנינו

עדיין הכוח והיכולת הרי שעיון מעמיק יותר בשירים מעלה כי לאהובה, באותה מידה

כוחה הוא ככוחו של האל ) III" ( נפשי להשיב אל גויתי…פקדי"; גזירת הפרידהאתלשנות

שרק כוחו , הניסי-על כוחה העילאי. להשיב את הנפש אל הגוף לאחר שניטלה ממנו, ממש

גליו / ם דמעות יהמו ביני ובינך י: "של האל ישווה לו עומד הדובר גם במקום אחר בשיר

את ים ). II" (אז נבקעו מימיו לכף רגליך/ אך לו פעמיך לעברו קרבו / ולא אוכל עבר אליך

אך אילו ניסתה , הדמעות המטפורי המפריד בין האוהב לאהובתו אין האוהב יכול לחצות

סוף -ישראל שעברו את ים-כמו לרגלי בני, רגליה המיםאזי היו נבקעים ל, זאת האהובה

רק היא תוכל להביא ; האוהב ממשיך להיות תלוי בחסדי אהובתו. בחרבה בכוחו של האל

היא הבעירה את ; אולי בין השאר משום שהיא זו שיזמה את הפרידה, לאיחודם המחודש

לבו ביתר שאת את אך אש זו הבעירה ב, הפרידה ביניהם כי מאסה בו ורצתה להתרחק-אש

אך למרות זאת המשוואה , בשירים אלה אין רמזים לנסיב הארכאי). IV(אש האהבה

היום בו רחקה , )II" (יום הנדד) = "III" (יום נסעך= פרידה : נדוד קיימת בהם=פרידה

.23ראה להלן הערה , ה החסרה'רג'על הח 21

53

דים הרקע הקדמון לנדו). IV" (נדד)ה(אש "והדליקה את ) IV" (רכבי הנדד"האהובה על

גם . ממשיכים להתקיים בנאמנותבוהמלים הקשורים - אך צירופי, אינו קיים כלל בשירים

בשירים אלה בהם אין קיימים עקבות עלילות המדבר לא הצליח המשורר לנתק את עצמו

ניתן לו מכוחה של כוחו העצום של הדגם. 'דונד, מסע= פרידה 'לחלוטין מהשפעת הדגם

בסיפורים וגם בשירים הערבייםהנערצת שתועדה גם המסורת הספרותית הבדואית

.הנרטיביים

). I ;V(עד היכן מגיע כוחו של הדגם ניתן להמשיך וללמוד גם משני שירי האזור שלפנינו

שלא כמו בשאר השירים ; בשני השירים נעשה ניסיון לפתח את העלילה בדרמת האהבה

/ ידי ודדיה עשו עויום בגנה ר: "ההסיבה לפרידקיימת בסטרופה האחרונה של שירי האזור

ידיו חסרות הניסיון של האוהב גרמו לאהובה , )I" (הכי עוד לא נסו / -הרף ידיך "אמרה

/ איני רוצה במי שפוגע בי/ אל תגע בי ידידי "22:ה'רג'ועוד היא אומרת בח, להתרחק ממנו

רוחם של הדברים הנאמרים כאן רחוקה מרוח ". אני לכל אחדמסרבת ! די לך/ חזי רך ורגיש

יום תנודי : "אך למרות זאת הביטוי הקיים בשיר לפרידה הוא הנדד, שיירות הנודדים במדבר

ח מאוחר שמעמיד סיטואציה שונה שו גם בממוות= נדוד = הפרידה ; )I" (אסוני בנדדך

שכן בסטרופה שלפני האחרונה , ננה ברורה לגמריהסיטואציה של הפרידה אי. לגמרי

אך ברגע שהוא נענה , הדורשים בשלומו, האהובה נענית לאוהבה ושולחת אליו שליחים

אולי זו סיטואציה רגילה בשירת . לקריאתה היא מסרבת בתואנה שעוד לא רכש די ניסיון

ש כאן גם אך י23, המפתה מחד ודוחה מאידך'פאם פטאל'כהחשק שבה נוהגת האהובה

מאמהות הקסטילינית , ממשפחת הלשונות הרומאניות(רומאני -ה בניב ערבי'רג'הח 22

ידי - פענוחה על). רד בזמן השלטון הערבי ולאחריוכפי שנתקיימה בספ, והספרדית

.437' עמ', א, השירה העברית, שירמן

שזכה לפיתוח רב הן , זהו מוטיב מאד שכיח, אשת הגורלות, Femme Fatale-ה 23

האשה שגורמת ייסורים רבים לאוהבה הן . בשירה הערבית והן בשירה העברית

, בעזיבה פתאומית', פיתוי ודחיה'קי והן במשח) פסיביות(בחסר היענותה לחיזוריו

, פרס). אקטיביות(בניסיון להכניעו לדרישותיה ובריחוקה ממנו לאחר שהצליחה

.שעוזבת ועושה כרצונה, למשל מתאר את האשה החפשית248' עמ, אנדלוס

54

כיסודות לאשנותרים , של התרחשות, של דיאלוגים, יסודות עלילתיים של שליחים

. בשירמפותחים

/כל היום צדי חבקה : "אך איננה ברורה דיה, הסיבה לפרידה במוושח השני גם היא מוזכרת

ת בצעקה דווקא באותו יום האהובה נמלט 24"…ללכת לה ומר צעקה/ ועת בא השמש חמקה

דודה בנדודה : "הפתיחה של השיר מכנה פרידה זו בשם המוכר נדד. שבו נענתה לאוהבה

). V" (ענתה

מה עניין , מדוע צעקה, אין בשיר די פרטים שיסבירו לקורא מדוע חמקה לה האהובה

כדי למלא פרטים ה החסרה יש 'רג'אולי בח. ההבטחה והבגידה שבסטרופה שלפני האחרונה

25.אלו ואולי אפשר למלא אותם מתוך הכרת מקורות חיצוניים אחרים

ד בסיפורים הערבייםוהפר .ד

יש בהם המפתחים את הגרעין המדברי . הסיפורים הערביים עוסקים רבות בפירוד האוהבים

ייסורי הגוף , המוכר של הנדד ועוסקים בהשפעותיו הטראגיות על האוהב כגון הבכי

. שיגעון של ממש ואף מוות, פשוהנ

פירוד המוביל לשיגעון ולמוות .1.ד

ומציין שכפי הנראה יש לשיר המשך … - שירמן מסיים את השיר ב. 438' עמ, שם 24

ה בלועזית המביאה את תלונת הצבייה 'רג'אולי ח, דשלא השתמר בכתב הי

, שירה סטרופית, שטרן: ראה למשל. ות כתבו רבים'רג' על הח.כשהופרדה מחושקה

הוא , ות'חרג, קוריינטה; 84' עמ26הערה ; 80-80' עמ, שירת האזור, רוזן; 32-42' עמ

יהודים ות של'רג'כאן אפשר למצא גם ח. אחד הספרים האחרונים העוסקים בנושא

קוריינטה מסכם את הספרות ; 221' עמ, למשל, יהודה הלוי, כותבי שירים עבריים

.373-383' עמ, שנכתבה על הנושאבשירה הערבית הקדומה מופיעה הפרידה כמסע השבטים במדבר במתכונת הנסיב 25

, כוחו של הדגם המדברי היה כפי הנראה חזק יותר מן המציאות המשתנה. הקדום

בשירה הערבית המאוחרת יותר ממשיכים הדגמים המדבריים של הנדידה ולכן גם

.ושל המסע למרחקים להתקיים באותו אופן

55

, על שם הרקליוסרהמנז, שיש אומרים כי הוא דיר הרקל( 26:מספרים על המשוגע במנזר

לקרוע , שנוהג לקלוע שערותיו לצמה, ראינו במנזר עלם יפה ומשוגע) קרוב לוודאי הקיסר

קשור בשלשלת ברזל אל הקיר ומענה את עצמו הוא היה . עיניו בפוך ולהראות תמיד הדור

כשראה אותנו מביטים בו ומשתאים החל מספר לנו על כאבו בשל אהובתו . עינויי גוף ונפש

הם לא , אך לשווא, הוא קרא אל מסיעי הגמלים. היפה שעזבה למרחקים עם שיירת הגמלים

אני משביעכם ? יםהאם מתו רוכבי הגמל"לפתע שאל אותנו . עצרו ואף לא ענו לקריאותיו

!" הריני מת עמם, באלוהים, אם כך"אמר . חמדנו לצון וענינו בחיוב!" לומר לי את האמת

הוא החל גורר עצמו בכוח כשהוא קשור בשלשלת הברזל עד שניתקה לשונו ממקומה ועיניו

ואנחנו חרדים על שעשינו עד , כך פרפר כשעה עד שמת. יצאו מחוריהן וניגר הדם משפתיו

.היום

האהבה בסיפורים וגם הוא קשור (!) טירוף הדעת הוא אחד מסממניה המובהקים של מחלת

27:לעתים לנדד

)סיפור המטורף(פירוד המוביל לטירוף הדעת .2.ד

שהיתי בה ימים אחדים וכשעברתי באחת , )מוסול (צלומאל רנכנסתי לעי: ואלו דברי המספר

. המשוגעים- שאלתי לפשרם ונאמר לי כי זהו בית. מסמטאותיה נשמעו צווחות ורעש נוראי

כששאלני אנה פני . בירכתיו לשלום וענני. נכנסתי וראיתי בחור קשור בשלשלת ברזל

עניתי בחיוב ואמר לי . שאלני אם אני מכיר משפחה מסוימת שם, מועדות ועניתי לעיראק

" ?מה עשו "לשאלתי. שבשל אותה משפחה חלה במחלת האהבה והשתגע והגיע למקום זה

ענה בשיר בן ארבעה בתים בו תאר את היום והאופן בו קשרו את בהמות הרכיבה שלהם

; 229-227' עמ, ח'אלואצ, לטאיגמ; 22-21' עמ, 20-19' עמ, I, אלעשאקמצארע 26

ראה .536-537' עמ, ם אלהוא'ד, וזי'אבן אלג; 292-291' עמ, I, תזיין, אלאנטאכי

אהבה , שירה עמד ארזי, אהבה, על הצירוף של משוגעים. בפרק זה, .1.סיפור ו

).אלד'ח, השווה גם ארזי( . 163' עמ, I, אלעשאקמצארע 27

56

הם , הם לא שמו לב למאוהב שנשאר מאחוריהם. והחלו במסעם בשעות שלפני צוהרי היום

עד , הוא נותר בודד מזיל דמעות רבות אחריהם. לא נפרדו ממנו ואף לא ברכוהו לשלום

. דם וייסוריו התחזקו והביאוהו לכדי טירוף של ממששהפכו דמעותיו לדמעות

לסיבה המוכרת של מסע השיירות נוספו בסיפורים הערביים סיבות רבות אחרות המסבירות

לעתים זהו פרוד בין אוהבים שמנע את נישואיהם ולעתים זהו ; בין האוהביםאת הפירוד

עמה בטרם ארוסיהם עורר אוהב ששר שירי אהבה לאהובתו ונפגש ; פרוד שלאחר הנישואים

.המנהגים והמסורת הפרידו ביניהם; את זעם משפחתה

פירוד ביזמת החמות .3.ד

: רבת השנים שבין החמות לבין כלתה הפרידה לא פעם בין האוהבים' מסורתית'השנאה ה

גוזלת את , אהובתו מסיחה את דעתו מאמו. אהתאהב בלבנ, שהיה בן יחיד ונאמן לאמו, קיס

לאחר 28:הזוג ומצליחה בכך-ותיו ואת זמנו והאם מנסה בסיועו של האב להפריד בין בנירגש

את ואלא שלבנא ואהבתה הסיח, שנשא קיס את לבנא חי עימה פרק זמן מסוים באושר רב

שזכה ליחס מיוחד ואף , קיס היה בן יחיד ומפונק להורים עשירים. דעתו של קיס מאמו

וחובותיו כלפי הוריו הלכו , ו ללבנא שינתה את המצבאהבת. העניק יחס הולם להוריו

אמו של קיס לא יכלה לשאת את ריחוקו של בנה ממנה והחלה להתנכל . ונשתכחו ממנו

משנכשלו . אביו של קיס, סה לשם כך את כל כוחותיה ואף את בעלהיהיא גי. ללבנא

ת לגרום לו או לפחו, להשיאו לאחרת, ניסיונותיו של האב להעתיר עליו מממונו הרב

ולא יחסה , נשבע האב כי יעמד חשוף מתחת לקרני השמש הצורבת, להתרועע עם שפחות

חס , כך היה עומד האב בחום השמש מידי יום וקיס לצידו. בצל עד שיגרש קיס את לבנא

. כך יום אחר יום. אהובתו, וקיס שב ללבנא, והאב שב לביתו, עד שפונה השמש, עליו

ם בני השבט המוכיחים אותו על כך שיהרוג את אביו אם ייאלצו לחרדתו של קיס נוספו ג

.לאחר מאבק נפשי כואב גירש קיס את לבנא. להמשיך בדרכיו

, II, אלעשאקמצארע; 73-72' עמ, אלנסאאבאר'אח; 150-130' עמ, I, אלאסואקתזיין 28

ראה . 334' עמ, ם אלהוא'ד; 180-206 'עמ, 9כרך , אלאגאני, אלאצפהאני, 21' עמ

.בפרק זה. 2.ספור ו

57

.או פער כלכלי, פער חברתי, יריבות משפחתית, יש ויריבות שבטית הפרידה בין האוהבים

בים בשל הורי הנערה מפרידים תכופות בין האוה, הממון מנצח בסיפורים רבים את האהבה

.העדפתם חתן עשיר לבתם

פירוד מטעמי ממון .4.ד

הוא סיפורו של ערוה המאוהב בבת דודו עפראא 29סיפור מפורסם החוזר בקבצים רבים

הוא יוצא לאסוף מוהר מכובד לאהובתו ובזמן היעדרו מבקש את ידה . ומבטיח לה נישואין

ה מלתת את הסכמתו בשל הבטחתו אביה של עפראא אמנם מהסס תחיל. אחד מעשירי דמשק

אך צלילי מטבעות הזהב הצליחו להשכיח את ההבטחה מלב האם שהשיאה את , לערוה

.עפראא לאותו עשיר

ידי אבי הנערה-פירוד שנכפה על .5.ד

אנם ' המציג את אבי הנערה כאחראי לפרידת האוהבים הוא סיפורם של ערסיפור אח

ם לצבור ממון בהתקפות ביזה ומלחמות כדי שימצא את מותו אנ' אביה שלח את ע30.ולבנא

אנם נהרג באחת 'שביקש את ידה וסיפר לה כי ע, כשזה לא קרה השיא האב את למלך. שם

.המלחמות

' עמ, 2כרך , אלעקד, אבן עבד רבה; 316-300' עמ, 23כרך , אלאגאני, אלאצפהאני 29

' עמ, 75' עמ, II; 317-316' עמ, 264-265' עמ, I, אלעשאקמצארע; 180-206; 95-108

.בפרק זה .3.ספור וראה . 204-191' עמ, II, אלאסואקתזיין; 118 מופיע בתוך סיפור ' אנבאנם ול'ע'סיפור . 351-347' עמ, לעשאקקצצ א, אלחמיד 30

.5.ו- ו. 4.סיפורים ו, להלןראה ', לילא ואלצחצאח'המסגרת של

58

. פעם לחבל ברגש האהבה-הפרידה שנכפתה ברוב המקרים על האוהבים לא הצליחה אף

כך . בצבעים של כמיהה וגעגועהריחוק רק הגביר את הייסורים וצבע את האהבה , להפך

. בעלה של ביא הבריח אותה למרחקים כדי להרחיקה מעון31.בסיפורם של עמר בן עון וביא

אך לא הפסיק לאהב אותה , ואכן משך תקופה ארוכה מאד לא הצליח עון לדעת היכן היא

, ביא ובעלהובדרך פגש עלם צעיר ממקום מושבם של , ייסוריו הביאו אותו למכה. בשל כך

.שסיפר לו עליהם ואף הפגיש אותו עם אהובתו

ברוב המקרים יד הגורל שהפרידה בין האוהבים הייתה חזקה מן האהבה ומעטים מאד היו

32.או לפחות להיפגש שוב לאחר פרידתם, בני המזל שהצליחו להתאחד

ד ואת מאבקו הסיפורים פורשים עלילה ארוכה ומפורטת המסבירה בדקות את הסיבות לפרו

הוא , מסכת ייסוריו אינה פסיבית כמו בשירים. של האוהב להחזיר לידיו את אהובתו

. הוא נוסע מרחקים עצומים כדי לאסוף כל פיסת מידע על אהובתו, הוא שואל, מתעניין

שהפרידה ביניהם חזקה ' יד הגורל'אך כאמור , לעתים הוא אף מצליח להגיע אליה

, מנהגים ומסורות, חברתיים, גורמים סביבתיים, כפי שראינו, היא' יד גורל'אותה . מאהבתם

.או האם ונשואי האהובה לאחר, כניעה לרצון האב, נהייה אחרי ממון, מעמדות-הבדלי

עיון נוסף על רקע הנרטיב הערבי–הפרוד בשירה העברית .ה

בות שהביאו מתמקדים יותר בייסורי הפרידה ופחות בסי, כפי שראינו, השירים העבריים

יחד עם זאת מצאנו שהשירים עמוסים בצירופים מטפוריים המתארים את הפרידה . אליה

, ועוד רבים אחרים" מרכבות פרוד", "אש נדדים, "חרב פרידה: "לה' אחראים'ואת ה

.6.סיפור וראה . 243-242' עמ, I, אלאסואקתזיין; 214-213' עמ, I, אלעשאקמצארע 31

.להלן דוגמא נוספת היא . אחת הדוגמאותהוא , 31 הערה אהר, אין ובור בן עמסיפור ע 32

בפרק . 7.סיפור וראה , 198-197' עמ, II, אלעשאקמצארע, הספור על האוהב העשוק

.זה

59

בהכרת . שבהם הם מובאים אינם נותנים בידינו די פרטים כדי להבחין ביניהםשהשירים

ורים הערביים יש כדי להוציא צירופים אלה מן הכבלים הקונבנציונליים והלשונייםהסיפ

ייתכן והצירופים השונים בסיטואציות . שבהם הם כבולים ולהעניק להם דרכי חיים נוספות

הצירוף יכול להצביע ; השונות אינם מעידים על אותה סיטואציה דרמטית של נדודים בלבד

בשל פגיעה . או בשל דלות אמצעיו של הגבר, ה לאחרעל פרידה בשל נישואי האהוב

ההקשרים הנרטיביים . הבצע-או בשל הורי הנערה תאבי, במסורת השבטית או המשפחתית

יש בהם כדי להפוך את השירים לבעלי רבדים נוספים של –שאפשר והם סמויים בשירים

ורט והמגוון של ייתכן שקיומן המפ. משמעות ולהחיות בהם סיטואציות מוכרות ורדומות

ד ומשתנה של הנד-סיבות הפרידה בנרטיב הערבי הוא שאפשר את קיומו הקבוע והבלתי

).העבריים והערביים(בכל השירים

הכרתו של הנרטיב הערבי יכולה לסייע לדעתי גם במתן תשובות אפשריות לתהיות

X- וVIים שיר; שהעליתי במהלך העיון בשירים העבריים המעמידים סיטואציה של פרידה

, )VI" (תשובתכם: " הציגו אפשרות של שיבת העוזבים לאחר הפרידה33של שמואל הנגיד

אפשרות שאיננה עולה בקנה אחד עם התיאור המדברי של השיירות , )X" (לשוב מהרו"

בסיפורים . המדבר איננו מפגיש שנית את אוהביו שנפרדו. במרחבי המדבר' נוסעות'ה

ערוה הצליח למצוא את ; הפגישה המחודשת קיימת כפי שראינוהערביים אפשרות

36.אנאנם הצליח לפגוש את לב' ע35, עמר בן עון פגש את ביא34,עפראא

זו אולי . הכרת הסיפורים האלה שופכת אור נוסף על אפשרות הפגישה המחודשת שבשירים

" אמיתית"זו אולי אפשרות , לאיננה כמיהה מיוסרת וחסרת תקווה של האוהב האומל

אפשריים של האוהב - כמו כן ייסוריו הבלתי. הקיימת באחד מרבדיו הסמויים של הטקסט

האוהב איננו תמיד אותו אוהב ; בשירים יכולים לקבל עניין וחיות נוספים מהכרת הסיפורים

פסיבי וטראגי העומד במקומו ומבכה את ריחוקה של אהובתו כשהוא חסר אונים וחסר

. של הנגידX- וIIIשירים , 50' ראה עמ 33 .3.להלן סיפור וראה 34 .6.להלן סיפור וראה 35

60

ייסוריו של האוהב יכולים להתפרש גם כמסכת ייסורים שלמה של נדודים בעקבות ; תקווה

של ייאוש ואכזבה , של מחלות בדרך, של חיפושים בדרכים לא דרכים אחריה, האהובה

באמצעות הסיפורים לנתק את הייסורים הנתפשים כמכלול , אולי, ניתן. במהלך החיפוש

חיים יותר ואולי אף מעניינים , פרטים פשוטים יותרמליצי קפוא ומקובע ולפרוט אותם ל

.יותר

בשיריו של שמואל הנגיד נתפרשו ) X" (שכחתם את בריתי", )III" (ברית הפרו"הצירופים

וכן עלתה . ידי האהובה- על' הפרת ברית האהבה'אנריות כ'מכוחן של הקונבנציות הז

" יבכו לפרודי כנחל: " את הברית ביום הפרידהשהפרו, התהייה מדוע בוכים גם האהובים

)III .(הסיפורים חנוס, אלא להוריה למשל, אולי הפרת הברית מכוונת לאו דווקא לאהובה

כפי , ה עמל לצבור את מוהרהוראא משיאים אותה לאחר בעוד ערפהוריה של ע; שראינו

כך גם ניתן להבין את הבית . כרתו עמוהם אלה שהפרו את הברית ש. שדרשו ממנו הוריה

–הלכו עלי דרך נתיבה לעשות חפצם אשר חפצו : "השני באותו שיר שגם הוא עורר תהייה

.לא התחשבו כלל בחפצו, )III" (וחפצי אחרו

ת אינו מספק לנו די פרטים כדי להבין את הסיבות שגרמו לבקש37עזרא-שירו של משה בן

היא פעולה שכיחה ' הפרת ברית האהבה'אמנם . תואנות ותחבולות להפרת ברית האהבה

, אנריות המקובלות'בקרב האהובים והאהובות והיא יכולה לעמוד במבחן הקונבנציות הז

תואנות ותחבולות ; אך נדמה לי שהכרת הסיפורים הערביים יכולה לשפוך עליה אור נוסף

של האא מחבל אבירפה ועורבסיפורם של ע: ורים רביםלהפרת ברית האהבה קיימות בסיפ

- הוא מחדש קבר ישן בבית–עפראא תחבולה כדי להסתיר מערוה את נישואיה לאחר

הקברות וקובר בתוכו עצמותיו של כבש ומראה אותו לערוה כקברה של עפראא שכביכול

ם אנ'לאחר שסיפר לה כי ע, מלךל אנב משיאה אביה של לאנבם ולאנ'בסיפורם של ע. מתה

.נהרג באחת ממתקפות הביזה שבהן השתתף

.4.להלן סיפור וראה 36 .Iשיר , 55' ראה עמ 37

61

וחלק ממאגר הידע קשה מאד להתעלם מסיפורים אלה שהיו חלק מן התשתית התרבותית

…בקשתם תנואות על אהבות"באותה תקופה כשבשיר מופיעים הצירופים של הקוראים

).X" (תותחבלות אמת טרם קרבו

קושר בין הטקסט השירי העברי לבין ) ואנו מנסים להתחקות אחריו(ביניימי - הקורא הימי

זהו מהלך אינטרפרטטיבי המתרחש בתודעתו של . הנמצא במאגר הידע שלו, הנרטיב הערבי

מה שמיוצר : "בלשונם של וורטון וסטיל. הקורא והוא הכרחי בכל מהלך אינטרטקסטואלי

ודות להפריה ההדדית בין חומרי הטקסט לבין כל הטקסטים שהקורא ברגע הקריאה נוצר ה

הקוראים המנסים לשחזר את תהליך (שמספק לנו " תחבולות"וה" תנואות" ה38".מביא עימו

שיכולים , הם חומרי הטקסט השירי, למשל, שירו של משה בן עזרא) ביניימי-הקריאה הימי

המספקים לנו , על ידי הטקסטים הסיפוריים, עלאם נשתמש באותו פו, להיות מופרים

.דוגמאות אפשריות לתנואות ולתחבולות ומאפשרים לנו לממש את הטקסט השירי

ציורי הפרידה בשירי החשק העבריים מצוירים במיטב צבעי וקישוטי הלשון , אמת

אנריות מקובלות ומוכרות בשירת'ומתקיימים כחלק מתיאורי הנדוד מכוחן של מוסכמות ז

האפשרות למצוא בהן יסודות עלילתיים הפורצים יחד עם זאת . החשק העברית והערבית

.את לשון המליצה ומעניקים להם צורת קיום נוספת מעניקה להם ממד נוסף של עומק ועניין

)קורפוס(סיפורי הרקע הנרטיביים .ו

39)המשוגע במנזר (המשוגע מדיר הרקל .1.ו

שאל החבר את המספר אם ירצה להיכנס פנימה . ר הרקלפני די-המספר וחברו עברו על

ומיד נתקלו , ענה המספר בחיוב והם נכנסו. ולהתבונן ביפים ובמשובחים שבמשוגעים

ריסיו ארוכים כמו היו . עיניו מאופרות וגבותיו דקות, ששיערו קלוע, בעלם יפה פנים

בשרשרת היוצאת מן הקיר הוא היה קשור. נוצות כנפיו של עוף גדול וכולו אומר יופי והדר

.30' עמ, סטיל–וורטון 38 תזיין; 229-227' עמ, ח'אלואצ, לטאיגמ; 22-21' עמ, 20-19' עמ, I, אלעשאקמצארע 39

.26הערה , לעיל, ראה ארזי. 536-537' עמ, ם אלהוא'ד; 292-291' עמ, I, אלאסואק

62

לאחר חילופי ברכות בין המספר וחברו לבין העלם . וכשהביט בנכנסים בירך אותם ארוכות

הבחור ענה . שכן נראה להם שהוא איננו שייך לשם, שאלו את העלם מה מעשיו במקום

; שתי נשמות לו. שרק האל יכול להבינו, כי הוא שרוי בצער רב, להם בארבעה בתי שיר

.ובזו הקיימת אין תועלת וכבר אין כוח סבל, ימת ואחת נעדרתאחת קי

אך העלם הפציר בהם להישאר , רצו לעזוב את המקום, לאחר ששיבחו אותו על יפי אמריו

אזי סיפר בשישה בתי שיר מחורזים ושקולים על . אולי יוכלו לסייע לו במחשבתם, מעט

כל . הוא מבט עיניה ודמעותיהכל מה שנותר לו. שיירת גמלים שנשאה עימה את אהובתו

השיירה על גמליה . קריאותיו למסיע השיירה שיעצור ויניח לו להיפרד ממנה לא נענו

הוא סיים את . והוא עדיין נאמן לאהבתו ולאהובתו ואיננו יודע מה עלה בגורלה, נסעה

תשובתם " ? מה עלה בגורלם–הלואי וידעתי : "השיר כשהוא מפנה שאלה למספר ולחברו

וכדי , אמת בפיהם, הוא השביע אותם כי אכן!" הם מתו: "יידית וחסרת האחריות היתההמ

העלם הנסער נשבע בחי האל כי הוא . כי אכן מתו, הם נשבעו, לראות מה תהא תגובתו

גרר את עצמו בעוצמה באותה שרשרת בה היה כבול וקשור לקיר עד שיצאה , ימות עימם

כך פרפר כשעה עד שיצאה . וניגר הדם משפתיולשונו ממקומה ויצאו עיניו מחוריהן

את חרטתם על תשובתם הפזיזה כל , הוא וחברו, שלא ישכחו, המספר מסיים בכך. נשמתו

.ימי חייהם

אנבס וליק .2.ו

באחד מביקוריו של קיס . חיה בסביבות מכה אנבל. חי בסביבות העיר מדינהחיר'ס בן דיק

יצאה . מים, שעבר בקרבתו,וביקש מדרי האהל, אד חש בצימאון גדולאצל דודיו ביום חם מ

הזמינה אותו לפוש באהלה וכך . ובמתק שפתיים הגישה לו מים, אליו בחורה נאה וגבוהה

זבח כבש לכבודו , גם הוא אירח את קיס בסבר פנים יפות. שוחחו ארוכות עד שבא אביה

.ו יצאה ללבנאאך נפש, כשהוקל החום המשיך קיס בדרכו. וכיבדו

מדבריה הבין כי גם היא . פעם נוספת הלך קיס לבקר את לבנא ופתח את סגור לבו בפניה

שחס , אביו של קיס. שיבקש את ידה של לבנא עבורו, מיהר קיס אל אביו. שותפה לאהבתו

63

ולהשיא את קיס לאחת מבנות (והעדיף לשמר עליו בתוך המשפחה , היה על רכושו הרב

קיס יצא בעצמו עם חסן בן . גם אמו של קיס לא סייעה בידו. שתו של קיסדחה את בק) דודו

) שהיה אחיו ליניקה ואף מוכר בקרב משפחתו ובקרב משפחת לבנא (באלי טבי בן אלע

אך דרש כי אביו של קיס הוא , אביה של לבנא לא סירב. לבקש את ידה של לבנא מאביה

שלא יכול , שאביו של קיס, סופו של עניין. על בתושיבקש את יד בתו כדי לא להמיט קלון

.ביקש את ידה של לבנא מאביה והם נישאו, היה לעמוד בלחצם של חסן ושל מכובדי שבטו

לאחר נישואיהם החלו הוריו של קיס להתנכל ללבנא בתואנות שונות ולהפעיל לחץ על

.ת לבנאוקיס מגרש א, בסופו של דבר מנצחת נאמנותו להוריו. קיס שיגרשנה

כאשר בא אביה של לבנא , )שלושה חודשים לאחר הגירושין(לאחר תום תקופה אלעקדה

ומשלא , לקחתה על גבי אפיריון ושיירת גמלים שנשאו את חפציה התחוור לקיס אשר עשה

כשהחלה השיירה לנוע למחרת היום החל קיס בעיניים . נתנו לו להיכנס לאוהלה התעלף

שנתו . את עקבות רגליה, את מקום מושבה של לבנא, פרסת הגמלדומעות לנשק את עקבות

החלה נודדת והוא החל מבלה את לילותיו בבכי ובחרטה על שעשה ומחבל תחבולות

כשניסה להגיע הוא או חבריו של משכנות שבטה התלונן אביה עליו אצל . לפגוש בלבנא

כמו כן . ינסה להגיע לשם שניתאשר הפקיר את דמו של קיס אם, מעאויה בן אביי ספיאן

קיס חדל . לבנא סירבה. אלד בן חלזה'יעץ מעאויה לאביה של לבנא להשיאה לח

לא הועילו רופאים . גופו כחש והוא היה כמוכה הלם, נתקף במחלה קשה, מתחבולותיו

את תפוסאו כדי ל, לא הועילו לו אף הנשים שנשלחו אליו כדי לגנות את לבנא, ותרופות

כי ימות אם לא , לרופאים שניסו להעמידו על חומרת מצבו ולאביו שהיה גוער בו. המקומ

שמת באהבת עפראא ושל עמרו בן , היה קיס עונה כי דמויותיהם של ערווה העדרי, יתעשת

.ואין הוא פוחד בשל כך מן המוות, לאן שמת באהבת הנד הינן מופת בעיניו'עג

החלו . ישיא לו אשה יפה שתשכיח ממנו את לבנאכשגברה מחלתו של קיס יעצו לאביו כי

ממלא רצון אביו בחיפושיו אחר אשה , וקיס עימהם, לסרוק את השכונות בחפשם אשה יפה

קיס . לבנא: וענתה, שאל אותה לשמה. באחת השכונות ראה אמה יפהפיה. שתטה את לבו

ל לבנא הלך אחיה ש. התעלף למשמע השם וכשהתעורר סיפר לה את קורותיו ופנה לדרכו

אך , ניסה לשכנעו לשאת את לבנא. החזיר אותו לביתם ואירח אותו כיד המלך, בעקבותיו

בליל . בסופו של דבר נכנע קיס בשל עניין כלשהו לבקשת האח ונשא את לבנא. קיס סירב

64

או לקשור עמה קשר , להביט בה, כששהה עם אשתו לא הצליח להתקרב אליה, כלולותיו

.שך זמן רב יצא קיס את מקום שבת שבטו ולא שב יותר אל אשתוכשמצב זה נמ. כלשהו

אלד 'הידיעה על נישואיו של קיס הגיע ללבנא ובכעסה על בגידתו הסכימה להינשא לח

כששמע מנשות . הלך לחפשה, כשהגיעה ידיעת נישואיה לקיס). לאחר שסירבה בעבר(

יע בידו למצוא את הדרך השבט שאכן נישאה ויצאה עם בעלה לעיר מדינה פנה ליזיד שיסי

יזיד הציגו לפני מעאויה והאחרון אף הציע לכתוב לבעלה של לבנא ולהכריחו . ללבנא

כך חזר . קיס הסתפק בהבטחת הכליף שדמו לא יופקר אם יימצא בקרבתה של לבנא. לגרשה

ביום מן הימים נשא ונתן בלא ידיעתו על . קיס לחיי החיפוש והייאוש בסביבות מדינה

, הם הסכימו על כך שקיס יביא את הנאקה למחרת לביתו. אקה עם בעלה של לבנאמכירת נ

כשהגיע לשם הכירה לבנא את קולו ושלחה את שפחתה שתשאלנו . ושם יקבל את כספו

קיס סיפר לה כי כך נראה מי שנפרד מאהובתו ובחר . מדוע הוא נראה כה מפוזר ומבולבל

ותוך , את ספור אהבתו ללבנא בדמעות רבותסיפר לה קיס. במות על פני החיים בעודו חי

פרץ בבכי ויצא , נחרד קיס. כדי סיפורו נכנסה לבנא לחדר והסירה את צעיפה מעל פניה

, שלפחות יחזור לקבל את הכסף עבור נאקתו, קרא לו בעלה של לבנא. במהירות מן המקום

.חרי'סיפרה לבנא לבעלה כי זהו קיס בן ד. אך קיס רכב על נאקתו ולא השתהה

שלחה לבנא אחרי קיס שליח כדי לדובבו ולשמע מפיו את קורותיו ובעיקר את סיבת

הוסיף כי לא דיבר , קיס סיפר לו כי אם יראה את אשתו עתה לא יכירנה. נישואיו לאחרת

כשליחה , לאחר ששמע את דברי קיס, הזדהה השליח. עימה ואף לא הושיט ידו אליה מעולם

.ו על אהבתה של לבנא אליו וחזר למקומווסיפר ל, וכשכנה של לבנא

התאכסן אצל אשה נדיבה וחיננית שקיבלה אותו עם , קיס חזר בפעם השנייה אל אלמדינה

אשה זו היתה מבקרת . סיפר לה קיס את סיפורו וביקש את עזרתה. בעלה בסבר פנים יפות

נא הרשה לאחר שהפכה בת בית בביתה של לב. את לבנא ומביאה לה את מתנותיו של קיס

. שם פגשה לבנא בהתרגשות עצומה את קיס. בעלה של לבנא ללבנא להתארח בביתה

משהגיעו . ביקוריה של לבנא את קיס הלכו וגדלו והרכילויות מסביב הלכו ונתרבו

.השמועות לבעלה של לבנא אסר עליה לבקר בבית זה

: לגבי סיומו של סיפור האהבה בין קיס ללבנא חלוקים המספרים

65

40.וכשנודע לה על מותו מתה מצערה עליו, המספרים כי קיס מת לפניהיש -

עמד על קברה כשהוא, והוא יצא עם חבריו לקברה, יש המספרים כי לבנא מתה לפניו -

התעלף בצערו וכשנשאוהו חבריו אל ביתו נשאר בעלפונו שלושה , נושא מספר בתי שיר

41.ימים עד שמת ונקבר לצידה של לבנא

הוא נאות . רים כי שליחיו של קיס יצאו אל בעלה של לבנא וביקשו כי יגרשנהיש המספ -

:גם לגבי סיום זה חלוקות הדעות. וגירש את לבנא

.לא עברו שלושה חודשים ולבנא מתה, יש המספרים כי לאחר גירושיה-

יש המספרים כי לאחר תקופת שלושת החדשים שלאחר הגירושין חזרה לבנא אל קיס והם -

42.חיו יחדיו תקופת מה באושר רב

. 21' עמ, II, אלעשאקמצארע; 73-72' עמ, אלנסאאבאר'אח 40 .334' עמ, ם אלהוא'ד; 206-180' עמ, 9כרך , אני'אלאג, אלאצפהאני 41 ; 316-300' עמ, 23כרך , אלאגאני, אלאצפהאני .150-130' עמ, I, אלאסואקתזיין 42

כמו כן ניתן למצא את סיפור קיס ולבנא . 108-95' עמ, 2כרך , אלעקד, אבן עבד רבה

תזיין; 118' עמ; 75' עמ, II; 317-316' עמ; 265-264' עמ, I, אלעשאקמצארע:ב

' עמ, I, אלעשאקמצארע; 163' עמ, I, אלעשאקמצארע; 191-204 'עמ, I, אלאסואק

.198-197' עמ, II, אלעשאקמצארע; 243-242' עמ, I, אלאסואקתזיין; 214-213

66

43אארפה ועורע .3.ו

ערוה . והוא גידלו מאז ילדותו, אביה של עפראא, ה השאיר את בנו לאחיווראביו של ע

משבגרו פנה . כך עד שבגרו. וידעו כי הם מיועדים זה לזו, שיחקו יחד, ועפראא גדלו יחדו

אא והיא פנתה לאחיה וביקשה ממנו כי ישיא רפעסיפר לה על אהבתו ל, ערוה לדודתו הנד

כשנודע לערוה . אך ערוה טרם צבר נכסים, האח אמר כי איננו מתנגד. את עפראא לערוה

, שבחור עשיר מתכוון לבקש את ידה של עפראא פנה לדודו וזה אמנם הסכים עימו שהוא

א לא תשיאנה ללא אך לא שכח להוסיף כי אמה של עפרא, עדיף על פני הזר, שגדל בביתו

ערוה החליט לצאת לאסוף מוהר לעפראא והוריה הבטיחו לו שיחכו עד . מוהר גדול

.וזה העניק לו מאה נאקות, אל בן דודו, ערוה יצא אל ערבות תימן. שישוב

היא מצאה חן . בינתיים הופיע בחור עשיר מאד מסוריה והתארח בקרבת מגורי עפראא

הבחור . ה האב סירב וסיפר לו כי הבטיחה לבן דודהבעיניו והוא פנה לבקש ידה מאבי

האם הסכימה להשיא את בתה , לעומתו. אך האב סירב, ניסה לפתות אותו במוהר גדול

.עפראא נישאה ועזבה עם בעלה לסוריה. לעשיר והחלה לשכנע את האב עד שהצליחה

עפראא אביה של עפראא חידש קבר ישן וביקש מבני המקום לשמר את דבר נישואיה של

.יאמרו לו כי מתה וזהו קברה, ואם ישאל אודותיה, בסוד מפני ערוה

היה ערוה מבקר יום יום . ערוה אכן הגיע כעבור זמן ואביה של עפראא הובילו אל הקבר

. יום אחד סיפרה לו שפחה אחת את האמת. את קברה של אהובתו כשהוא מדוכא ותשוש

התחבר עימו ושהה , א הגיע אל בעלההו. ערוה יצא בדרכו לסוריה לחפש את עפראא

באחד הימים פנה לשפחתה של עפראא וביקש ממנה למסור לעפראא . בסביבתו הקרובה

עפראא . השפחה הכניסה את הטבעת לכוס החלב שממנה שתתה עפראא. את טבעתו

קיבלה אישור משפחתה שאכן ערוה בביתם וכשחזר בעלה , הכירה את טבעתו של ערוה

.הבן דוד, ו וידידו הוא ערוהסיפרה לו כי אורח

: VI בפרק 10.סיפור ד, כמו כן ראה להלן. 29למקורותיו של הסיפור ראה הערה 43

".מת על קבר אהובתו"

67

הוא . אמר לו שהוא יודע את זהותו והשאירו עם עפראא לבדם, הבעל הזמין את ערוה

הם שוחחו על פרידתם ועל אהבתם וערוה פרש . ציווה על אחד מעבדיו שיאזין לדבריהם

אחר כך אמר לעפראא כי נדיב גדול . את כאב פרידתם בפני עפראא כשהוא בוכה בכי רב

הוא ייסע מן . ועל כן אין הוא מתכוון לבגוד בו ובאמונתו, נפש גדולה הוא בעלהובעל

כשחזר הבעל סיפר לו המשרת על . כך נפרדו בבכי עז. המקום ולא ישוב לשם עוד

אך היא ידעה שלא , הבעל ביקש מעפראא שתנסה להניא את ערוה ממסעו. שהתרחש

אר ואף אמר לו כי יוכל לראות את ניסה הבעל בעצמו לשכנע את ערוה להיש. תצליח בכך

וכי הוא מקווה שהאל ייתן בו את , ערוה אמר שלא יוכל להישאר. עפראא מתי שיחפוץ

.ועזב את המקום, הכוח הנפשי לחיות במקום אחר

כששמעה עפראא על . שלושה לילות לפני שהספיק ערוה להגיע למחוז חפצו מת בדרכו

.ה אף היאמותו קוננה עליו משך מספר ימים עד שמת

44לילא ואלצחצאח .4.ו

וכשהתגלתה אהבתם , היה כותב לה שירים. והיא בו, דודו לילא- אלצחצאח התאהב בבת

אהבתו של אלחצחאח רק גדלה כמו . עמד דודו עטאפ בדרכם ומנע ממנו לראות את לילא

לילא . אלצחצאח ואמו עזבו את המחנה בו שכנו. שהתרבו העצות והנזיפות מן הסביבה

אך הוא לא הסתפק במצב שלא יכול היה , בכתה והיתה שולחת אליו שירי אהבתה

. באחד מן הימים עשה חשבון נפש ומצא כי הוא מתייסר אך ורק בשל עניו. להתפתח

אלצחצאח הצטרף למתקפות . אולי יתעשר, החליט לעשות מעשה ולצאת אל המדבר הגדול

החלה הקנאה . התעשר והתפרסם, ה במעשיוזכה להצלחה רב, ולבזיזות השבטים הנודדים

היה הדוד מחבל . שמא יתחרה על מנהיגות השבט, מכרסמת בלב דודו כמו החשש מפניו

התגבר , בשיתוף פעולה עם לילא, אך אלצחצאח, תחבולות שונות בניסיונו להתנקש בחייו

יו ופעם אף הציל את חי, בשל אהבתו הרבה ללילא לא נטר אלצחצאח לדודו. על כולן

אז הפכה שנאתו של הדוד לאהבה והוא נתן ברכתו לנישואיהם . מצפורניו של אריה טורף

אלצחצאח החליט שמוהרה של לילא צריך להיות רב מן הנמצא . של לילא ואלצחצאח

אך הוא נכתב , ריים הקדומים'שדומה מאוד לסיפורים העדזהו סיפור . 30ראה הערה 44

68

בדרכם שמעו צעקות וקול צחצוח . לאסוף את המוהר, אח'נג, בידיו ולכן יצא עם עבדו

רים בעמק פורה וחרבותיהם שלופות בידיהם וביניהם חרבות והיו עדים למחזה בו עמדו גב

אם לא תשחררו את : "לפתע הופיע עלמה נאה ובידה חרב חדה והיא אומרת. עלם יפהפה

, אלצחצאח שאל לפשר המתרחש". אכניס את החרב הזאת לבטני ואוציאנה מגבי, בן דודי

:אנם ולבנא'וספרו לו ספור אהבה שגיבוריו ע

אנבם ולאנ'ע .5.ו

, א תהיה אשתונבם ידע כי לאנ'ע. א ואהבו שניהם זה את זהנבדודו ל-ם גדל עם בתאנ'ע

ואף הספיק לתת לו את מוהרה , אביה של לבנא, שכן לפני שאביו מת הוא ביקש זאת מדודו

שיקיים , אנם מדודו'וכשביקש ע, לקח לעצמו את הרכוש, הדוד היה רע ואכזר. כנדרש

". שלש לנו שלל מהתקפה זו או אחרת, לפני כן: "אמר הדוד, יא לו את בתוהבטחתו ויש

ואז יוכל להשיא את בתו לאחד , אנם ימצא את מותו באחת ההתקפות'כוונתו היתה שע

הוא . ראה ברכה במעשיו והצליח לשוב עמוס באוצרות, אנם יצא למשימתו'ע. המלכים

לאחר שהודיע לה על מותו , חצרמותהופתע לגלות כי בהעדרו השיא דודו את לבנא למלך

הם התחבקו . נכנס לאוהלה של לבנא, אנם התחפש לרועה'ע. אנם באחת המתקפות'של ע

אך בינתיים התעוררו , אנם על סוסו'נשא אותו ע. ולבנא הציעה לו להבריחה משם, באשר

.בשל מספרם הרב הצליחו לשבותו. אנם'רדפו אחריהם ונלחמו בע, בני השבט

]אם לא ישחררוהו, שהעלמה הנאה איימה להתאבד, העלםזה היה [

הרג , שלף את חרבו, נחלץ לעזרת אוהב כמותו, כאשר הבחין אלצחצאח את פשר הדברים

.אנם ללבנא'את בעלה של לבנא ואת אביה והשיא את ע

המשיך אלצחצאח בדרכו עד ששמע צווחות של נשים וראה שודדי דרכים מתנפלים על

נחלץ לעזרתם מיד כי תמיד היה אומר לעצמו כי אהבת לילא מאפשרת . הרגל למכה- עולי

שנותרה , התברר לו כי הציל את מרוה בנת עבד אלמלכ. לו להיטיב עם הזקוקים לעזרה

שהיה נגלה , מאחורי השיירה בשל יראתה ממשורר בשם עמר בן אבי רביעה אלמחזומי

.בתקופת בית אומייה

69

שם יקבל , ווה אליה לדמשקמרוה ביקשה מאלצחצאח שיתל. לעיני הנשים ומתאר יופיין

.בדמשק קיבלו את פניו של אלצחצאח כיאה לגיבור. פרס על שהציל את חייה

ידי -לכן כשנשאל על. למותר לציין כי למרות כל הקורות אותו לא שכח לרגע את לילא

ידי בן המלך מה יבקש מאביו הוא מיד השיב כי כל -וכשנשאל על, ליף מהי משאלתו'הח

ידי - על' מלך על הערבים'אלצחצאח התמנה ל. מוהר היאה ללילארצונו הוא להשיג

בדרכו עבר במחנהו של . געגועיו ללילא לא נתנו לו מנוח והוא יצא בדרכו אליה. ליף'הח

והיא עומדת , שם הפתיעו אותו בספרו לו כי לילא נמצאת שם, אג'בן אלחג' אלחרית

לאט לאט התבהר . 'רו של חריתאסי, אנם'ע, כמו כן נאמר לו כי חברו. 'להינשא לחרית

הוא ביקש . וכשראה את לילא התאהב בה, את שבטו' תקף חרית, לאלצחצאח כי בהעדרו

בדרכו ביקר את בן דודו . ואחר כך נשא אותה עמו למקומו, שהסכים, את ידה מאביה

שהיטיב , אלצחצאח, אהובתו של חברו, אנם שמע את סיפורה של לילא'כשע. אנם'ע

' השיב לו חרית. שישיב את לילא לביתה ולשבטה' ביקר מחרית, לבנאלעשות עמו ועם

, כמוקיס בן אמלוח, והוא מאוהב בה עד כלות, שלילא אלכלאביה כמו לבנא אלעאמריה

ניצח ' עניין זה הוביל אותם לקרב של ממש וחרית. אנם להרפות מנושא זה'ולכן כדאי לע

' נלחם בחרית, כששמע זאת אלצחצאח. אנם ולקח לעצמו את לילא'הוא שבה את ע. בו

.אנם והוציא לחופשי את לילא'שחרר את ע, וניצח אותו

45עמר בן עון וביא .5.ו

הוא התאהב בשפחה מבני שבטו בשם ביא בת . היה היה עלם מבני מרה בשם עמר בן עון

אחר אהבתו של עמר בן לבה של ביא נטה. היא נשאטה לאיש מן השבט בשם דהים. אלרכין

, בעלה הבריח אותה משם בשל עמר. וגם הוא היה שבוי בקסמיה ושר לה שירי אהבה, עון

, עמר לא הצליח למצוא אותה. בן כעב' למקום שבתם של בני אלחארת, עד שהגיעו לתימן

הוא היה מבלה את ימיו בבכי בלתי פוסק עד שיום אחד יצא רכוב על . או לדעת היכן היא

הוא החליט להיאחז באושיות הכעבה ולהפיל . מלווה בחברו לכיוון מכה, אקתוגבי נ

.31למקורותיו של הסיפור ראה הערה 45

70

או שיסייע בידו להפסיק לאהוב , או שירחם עליו וישיב אליו את ביא; תחינתו לפני האל

.אותה

שמצא , בן כעב' פגש עלם מבני חארת) כפי הנראה בקרבת מכה, שם מקום(כשהגיע למנא

תוך השמעת . השמיע באוזנו מספר משיריו על ביאועמר, החלו משוחחים. חן בעיניו

ביקש ממנו העלם שיתאר לו את . השירים גם סיפר לו עמר על תלאותיו וייסוריו באהבה

אמר העלם שהוא מכיר את האשה ואת בעלה מזה , וכשעשה זאת עמר, ביא ואת בעלה

ביא בריאה העלם סיפר ש. הודה עמר לאל וביקש מהעלם לספר לו אודות ביא. מספר שנים

, ביקש ממנו עמר להיפרד מחבריו. אך קדורנית ובוכייה ואין מה שישמח אותה, ושלמה

כדי שלא יכירהו , ולאחר שיוותרו לבדם יצטרף אליו מחופש, לאחר שגם הוא ייפרד מחברו

.העלם הסכים. ויביאנו למקום מושבה של ביא, אדם

מים במכה וקיימו את מצוות הם נשארו שלושה או ארבעה י, כל אחד מהם נפרד מחברו

, עם אשתו ואחותו, העלם אירח את עמר באוהלו. ואחר כך פנו לעבר ביתו של העלם' החג

כל יום היתה ביא מגיעה אל עמר והיו משוחחים . והלך אל ביא לספר לה על אורחו

בעלה של ביא הופתע מאוד מביקוריה . ומתנים את צער פרידתם וגעגועיהם הקשים

שהשתנה , כמו שהופתע ממזגה הטוב, שבעבר לא ביקרה בו כלל, ו ביתהתכופים באות

הוא . הוא יצא עם חבריו ואמר לה שייעדר עשרה לילות. באורח פלא ואיננו כבעבר

שחשב שאכן ייעדר עשרה , עמר. התחבא במשך שני לילות ובלילה השלישי שב לביתו

הם ישבו עליו ושוחחו , היא פרשה לו שטיח בקדמת הבית. בא אל ביתה של ביא, לילות

כך מצא . ארוכות עד שנפלו בחבלי השינה כאשר כל אחד מהם בפינה אחרת של השטיח

ושלף את , עמר התעורר בבהלה. כשהסתכל בפניו של עמר הכירו. אותם בעלה של ביא

גם היבשה וגם הים לא הצליחו להצילני , הוי עמר, אוי לך: "אמר לו בעלה של ביא. חרבו

, לו עמר כי אין לו לחשוש ולחשוד כי קרה דבר חטא כלשהו בינו לבין אשתואמר ". מידך

סיפר לו עמר כי גדל עם ביא ואהב אותה עוד בילדותם ולא יכול היה . לא עתה ולא בעבר

אך הבטיח כי לא היה ביניהם . לכן בא לחפשה. לשאת את ייסורי אהבתה וגעגועיו אליה

.פרט למצב שבו הוא רואה אותם, דבר

ואם אכן נכונים דבריו של , ר לו הבעל שברח אל מקום משכנו הנוכחי רק בגלל עמראמ

עד . אך בלא לממש את אהבתם, קרובים זה לזה, כך חיו שנים. לא יברח ממנו יותר, עמר

71

דהים מת אחר כך . היתה ביא מבכה אותו בדמעות דם. שעמר מת בשל אהבתו העזה לביא

.וביא האריכה ימים אחרי שניהם

46)שנעשה לו עוול (האוהב העשוק .6.ו

מספרים על אחיו של עמרו בן דוירה אלסחמי שתשוקתו העזה לבת דודו היתה כאש

אלד בן עבד 'התלונן האב בפני ח. אביה שנא אותו בשל כך והיה מתנכל לו. בעצמותיו

. ותווהמושל כלא א, על הבחור שהוא מרע לו מאד, שהיה מושל עירק, אללה אלקסרי

והעלם נשאר זמן רב כשהוא רחוק מאד , כשנשאל המושל אודות העלם הכלוא שחרר אותו

אלא שהגביר את , לא רק שלא הצליח להשכיח אותה מלבו, הריחוק ממנה. מבת דודו

השתלטותה של אהבתו עליו הביאה . אהבתו עד כדי השתלטות מוחלטת על מוחו ועל לבו

האב . בינה לבינו והוא הגיע אליה ושהה בקרבתהאותו לכדי פריצת כל הגדרות שהוצבו

אלד אלקסרי באשמת גניבה ואף העמיד שני 'הביא אותו בפניו של ח, עצר אותו, הרגיש בו

כששאל . וכי נכנס לשם כדרכם של גנבים, עדים שיעידו כי ראו אותו בביתו בשעת לילה

היה בעיניו להיתפש עדיף. אלד את העלם הוא הודה כי אכן נכנס אל הבית כדי לגנוב'ח

אלד החליט לכרות את ידו 'ח. דודו-מאשר להמיט קלון על בת, למרות שלא היה כזה, כגנב

אלד בה הוא מסביר את מצבו של אחיו בארבעה בתי 'ואז שלח עמרו איגרת אל ח, של הגנב

:שיר מחורזים

.ואין האוהב המקופח שבינינו גנב/ שפטת ללא ראיות , חי האל! אלד'הוי ח .1

כריתת ידו עדיפה על פני המטת קלון / שכן בעיניו , האיש הודה במעשה שלא עשה .2

.על אהובתו

.הייתי פועל בעניינם ללא אומר/ ולולא חששתי מכריתת כף ידו .3

, בן עבד אללה, הרי שאתה) / העליון(אם היו מרחיקים את המטרות במרוץ הסופי .4

.היית ראשון המנצחים

.32ראה הערה 46

72

אלד 'הוא חזר אל ח. אלד את עוזרו שיתחקה אחרי הסיפור' שלח חעם קבלת האיגרת

אלד את הנערה והשיא אותה לעלם 'הזמין ח. והצדיק את דבריו של עמרו בשירו האיגרתני

ענה לו . אביה עמד עדיין בסירובו וטען שאין העלם יאה לבתו. אחיו של עמרו, המאוהב

ועוד , להקריב את כף ידו למענהאם היה מוכן , אלד בזעם שיאה ונאה העלם לנערה'ח

. הרי שאז בעצמו ישיאם למורת רוחו של האב, הוסיף כי אם לא ייתן הסכמתו לנישואיהם

שעד מותו המשיכו לכנותו , אלד שילם את המוהר במקום העלם'נישאו השניים וח

".האוהב"

______________

יפורי האהבה הערביים המדגים את ס, שאפילו קורפוס קטן כמו זה, אם כן, אנו רואים

, העשר הלשוני והרעיוני, הרקע, אכן יכול לשרת את האווירה, שרווחו בימי הביניים

צבעי הסיפורים . שדנתי בהם לעיל בהקשריו השונים של הפירוד בשירה העברית

על כן גם מאפשרים הערכה נכונה יותר של השירה , הנרטיבים עזים ומוגזמים יותר

גם אם אין הקבלה , המאופקת והעצורה יותר בלשונה המתומצתת) במקרה שלנו, העברית(

.ישירה וצמודה

73

הבגידה :ילישפרק ש

פי אבן חזם-הבגידה על .א

1:שער העשרים ושלושה בספרו כותב אבן חזםב

, הבוגד. הבגידה היא השפלה והשנואה שבתכונות, כשם שהנאמנות היא האצילה בתכונות"

שאדם המחזיר בגידה על , אלא. שיזם את הבגידה נחשב לשפל והבגידה נחשבת לבזויה

היודע את כל הסודות של , שפלה היא למשל בגידתו של שליחבגידה. לא יגונה–בגידה

".הזוג ומשתמש בידע שבידו כדי להסב את לב האהובה אליו עצמו- בני

יהודה מציין - אליעזר בן. שיקר לו, רוב שימושיו של הפועל בגד במשמעות רימה את זולתו

ני שהבוגד מכסה ומסתיר את מפ, במילונו כי קיים קשר בין בגד לבין בגד במשמעות כיסוי

חוסר , מרד, מעילה, חתירה2:מילים נרדפות לבגידה הן). כמו גם מעל ומעיל(רגשותיו

.חיים כפולים, הפרת אמון, סודות-גילוי, נאמנות

הבגידה והבוגדים בשירה העברית .ב

ה כאן נעש3.בשירת החשק העברית בספרד מופיעים רבות הצבי הבוגד והצביה הבוגדנית

, "בבריתי מורדת, "הפר בריתי", "בגד בי: "שימוש במבחר הפעלים הנרדפים לפועל בגד

4".מנאצת", "עברה דינים ודתות", "לא שמרה הברית, "שכחה ידידותי", "רימני, "התל בי"

אך יש בכל , ולם הם פעלים נרדפים לפועל בגדשאמנם פעלים אלה כ, כדי לדייק ניתן לומר

; מצורת הבגידה ואולי מן הסיבה שקדמה לה, אחד מהם כדי לציין משהו מעצמת הבגידה

התל "בצירוף . זוהי התקוממות ממש–יש בו יותר מסתם מעשה רמייה , למשל" מרד"הפועל

שיש " שכחה ידידותי"ירוף לא כשם שמורה הצ, יש ממעשי השחוק והליצנות המכוונים" בי

.203' עמ, טוק, אבן חזם 1 .64' עמ', א, אוצר המלים 2יהודה , עזרא- משה אבן, שלמה אבן גבירול, ואל הנגידנבדקו כל שירי החשק של שמ 3

.עזרא-הלוי ויצחק אבן .בהמשך יבוא פירוט השירים בהם משובצים פעלים אלה ונוספים 4

74

הפר "מוצג מעשה נבלה של ממש וב" מנאצת"בפועל . בו משהו מקלות הדעת הלא מכוונת

חזקה יותר מאשר , פעולת הביטול היא פעולה אקטיבית. יש ביטול של דבר קיים" בריתי

צירופים אלה מעלה בדיקת השירים שבתוכם נמצאים פעלים ו". לא שמרה הברית"בצירוף

כי הסיטואציות המתוארות בשירים אינן מספקות אינפורמציה שיכולה אכן לתמוך בכל

הסיטואציה המתוארת בשיר שבו נמצא הצירוף . אותם פירושים אפשריים שניתנו לעיל

".שכחה ידידותי"אינה שונה מזו המתוארת בשיר שבו נמצא הצירוף " התל בי"

בעיקר נוכח , או להתייחס בביטול לשימוש בצירופים ובפעלים השונים, קשה להתעלם

הביניים שלטו בנבכיה וברזיה של הלשון העברית שליטה מלאה ועשו - הידיעה שמשוררי ימי

, התייחסותם של משוררי ימי הביניים אל השיר כאל מלאכת מחשבת. בה כחומר ביד היוצר

ינה עולה בקנה אחד עם השימוש ואל תהליך יצירתו כאל מלאכת מחשבת מודעת א

מבלי שתהיה לכך סיבה גלויה , במבחר הפעלים הנרדפים לפועל בגד, לכאורה, "מקרי"ה

מכוונות " עברה דינים ודחות"וגם " שכחה ידידותי"שגם , קשה להעלות על הדעת. בשירים

שאולי גם ההתייחסות , הלשון מכוונת אותנו לפעולות בדרגות חומרה שונות. לאותה פעולה

הסיטואציות בהן מופיעות פעולות אלה אינן תומכות , מאידך. אליהן צריכה להיות בהתאם

, וגם לא מתוך שדגות הרפרור המוכרים, לפחות לא ברובד הגלוי של השירים. בהבדלים

.שיכולים לסייע במשמועם

הבגידה בשיריו של שמואל הנגיד; "כל צבי בוגד" . 1.ב

ואם כרת ברית 'כל צבי בוגד'כי דרך העולם היא ש", בי בשירת החשק העברית הוא בוגדהצ

כמה שירים משירי החשק של שמואל הנגיד מוקדשים לנושא 5".או ישכחנה, לאוהבו יפירנה

6:הצבי הבוגד

I וישיב לעפעפי מעט שנה, נומי אשר גזל , הפך נא לבב גוזל, אלי.

.299' עמ, מעיל תשבץ, לוין 5בהם הבגידה , שירים נוספים. אזכיר רק את השירים שבהם הבגידה מפורשת 6

שיר , ירדן-ידהנגאל שמו. לא אדון בהםאך, קיימיםאמנם , משתמעת או מתפרשת

.301' עמ, ב"קע

75

במתנה, בלי אנס, אהבת לבבו אהוב אשר בא באלתך ונתן לי

! מחני נא–ואם אין , תשא לחטאו אם , ועתה, וכן כל צבי בוגד, בגד

. יים את המשפט מן הבית השני לאחר הפסיחהמופיע בבית השלישי והוא מס" בגד"הפועל

ומיד אחר " במתנה, בלי אנס, נתן לי אהבת לבבו"הוא מפתיע שכן האוהב מספר כי האהוב

ולמעשה גם אין צורך , כפי הנראה לא הייתה סיבה". בגד"ללא שום סיבה או הסבר , כך

צרת רבים "ו אמורה לנחם את האוהב הנבגד בחינת הכללה ז". כל צבי בוגד"שכן , בהסבר

כל : אך יש בה גם כדי להגביר את חומרת המצב שאי אפשר להיחלץ ממנו, "חצי נחמה

אם "זה אולי יכול להסביר את הסיום . ולכן כל אהבה תביא עימה בגידה, הצבאים בוגדים

שכן בגידתו איננה כל כך , שבגד ביסלח לצבי הזה, " מחני נא–ואם אין , תשא לחטאו

הרוג אותי שכן אינני , מחני נא–אם לא תסלח לו . היא כבגידתם של הצבאים כולם, נוראית

ניתן גם כמובן לראות את הסיום באור . רוצה עוד בצבי חדש ובאהבה חדשה ובבגידה חדשה

ם היא בנוסח פנייתו של האוהב אל האל בסיו: פי הרובד הקונוטטיבי שבשיר- על7,שונה

ועתה אם תשא : "פנייתו של משה אל האלוהים לבקש על העם שחטא את חטא העגל

בגידתו של הצבי באוהבו ). ב"ל, ב"שמות ל" (מחני נא מספרך אשר כתבת, ואם אין, חטאתם

הדובר לצבי אך אהבתו של, כנגד בגידת העם באלוהיו, היא חטא השקול כנגד חטא העגל

אם לא יסלח לו האל על . שגם על חטא כזה הוא מבקש מן האל שיסלח לו, כל כך גדולה

.מוכן האוהב לקבל עליו את העונש ולמות במקומו, חטאו הגדול שדינו מוות

8:נאמנותו של הנבגד לצבי הבוגד למרות בגידתו מופיעה גם בשיר הבא

II אהבתו בתוך לבי שמורהו אהי כפר צבי הפר בריתי

?התראה את מאור פני ותרא : אשר אמר לסהר בעלותו

.כברקת בכף עלמה שחורה ומראה הלבנה באפלה

.125-124' עמ, רוזן-צמח 7 .309' עמ, ג"צ שיר ק,ירדן-ידהנגאל שמו 8

76

גם כאן מוכן האוהב. שיופיו של הצבי מכפר עליה" הפרת ברית"כאן מופיעה הבגידה כ

למרות הבגידה לא נפגמה אהבתו . להיות כפרתו של הצבי הבוגד שהפר את ברית אהבתם

.לצבי והוא ממשיך להצהיר על נאמנותו לו

עם ) כדי להתנחם או להתנקם(בשיר אחר מופיע המשורר גם כנבגד וגם כבוגד בצבי בנטשו

9:צבי יפה ממנו

III ביומם וליל על לבבות לאט משלי לבנה אשר נבראת בארץ לממשלת!

לאכזר לי, כרגע, בלי פשע, ונהפך כאח לי חשבתיהו , במה תשפטי כוכב

במחמדים קניתים ימי גדלי, ליפיו שכל צבאים חמדוהו , קנו לי צבי

.חרי בא לתמו פעמים ולן אצלי -א, אראה היש עיניו כעיני צבי נסו

החושק פונה בצורה מחוכמת לחשוקה הבוגדת ודורש את משפטה שלה ביחס לחשוקים שהם

!).שמא תסיק מכך על מעשי בגידתה(בוגדים

:הבגידה מופיעה כאן בשתי צורות

הבגידה היא המהפך הפתאומי ". לאכזר לי, כרגע, בלי פשע, בתיהו ונהפךכאח לי חש. "1

עצמתה של הבגידה מודגשת . 'בלי פשע': כשהסיבה איננה ברורה כלל' אכזר'ל' אח'מ

בטרם ): 2(באמצעות המעבר שיוצרת הלשון המקראית משיר השירים לאיוב באותו בית

, כאח לי יונק שדי אמי, מי יתנך: 'א' כדמות האח האהוב בשיר השירים חבגידה היה האח

המופיעה ' אכזר'לדמות ה' אח'במהלך הבגידה הופך ה". אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי

".עצם ידך תשטמני תהפך לאכזר לי ב…אשוע אליך ולא תענני: "א"כ, באיוב ל

הצבי ברח לאחר שנתן לאוהב את אהבתו ". אחרי בא לתמו פעמים ולן אצלי, צבי נס. "2

אחרי בא : "הבגידה קשה לאור הפתאומיות שבה היא מוצגת גם כאן. מרצונו החופשי והטוב

".לתמו

ידי בגידה בצבי -להתנקם בצבי הבוגד עללרגע משתעשע האוהב באפשרות להתנחם או

אפילו הצבי היפה ביותר : באה ההתפכחות) 4בית (אך מיד , )3בית (אולי יפה ממנו , אחר

.בכל המחמדים שרכשתי לי בימי גדולתי לא ישווה לצבי שבגד בי

אני "301' עמ, א"סיטואציה דומה ניתן לראות בשיר קע. 303' עמ, ו"שיר קע, שם 9

.אך שם אין אזכור מפורש של הבגידה, "אראך עפר

77

גבירול-האהובה הבוגדנית בשירתו של אבן; "לא שמרה את הבריתות" .2.ב

אך ניתן להבחין , ד.ג.גבירול לא נזכר מפורשות השורש ב-הבה של שלמה אבןבשירי הא

11: ובפתיחה לקצידה של שבח10במיניטורה' בגידה'ב

IV נפשי בעיניה ושם הניחה/ מה לאביגיל אשר לקחה

צחהתיה ושנאתי מאד נ / - כל חשקיה דברו לה כי שנא

אשמר ברית אהבה ולא אשכחה/ עם זאת ואם שכחה ידידתי הלא

אלך אלי ביתה ולא אשלחה/ ושלח בנו ישי לביתה ואני

.בחהעלות וקרבנות לזאת אז/ אם אין ביום גלות לאל קרבן הלא

ידי הניגוד בינה לבין אוהבה -ופעולתה זו נראית כבגידה גם על" שכחה ידידתי"האהובה

אהובתו ". אשמר ברית אהבה ולא אשכחה, לעומתה, אני: הנאמן בסוגר של אותו בית

זאת למרות. שכחתהו עקב לשון הרע שהוציאו עליו חושקיה האחרים כדי לרכוש את לבה

בגידתה יכולה לבא לידי ביטוי בקריאה שנייה גם . מבטיח האוהב לשמר לה ברית אהבה

, האהובה פיתתה את האוהב, "לקחה נפשי בעיניה ושם הניחה: "בבית הפותח את השיר

שני הבתים המסיימים את השיר מעידים על כך . הסעירה את נפשו ואחר כך עזבה אותו

אלא שאהבתו אליה וגילויי , שהאוהב הנאמן סולח ומוחל לאהובתו הבוגדניתשלא זו בלבד

, כה' שמואל א(שבעצם אהבתו שלח וקרא לאביגיל , לעומת דוד: אהבתו מתעצמים מאד

ה יהי, "…ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך ): לט

אלא ילך בעצמו לביתה כדי , לא ישלח אליה שליחים, האוהב בשיר פעיל מאד בעצמו

בבית האחרון עושה הדובר בשיר אנלוגיה נועזת בין אהובתו הבוגדנית . לחדש את אהבתה

האל ' עבודת'אהובתו לעומת ' עבודת'לבין האל ואף מפליא בנועזותו המצליחה לממש את

.שהוא איננו יכול לממשה בגלות

:אשר במרכזו בגידה, בנסיב מקורי6-1ג בבתים "בקצידה של שבח פותח רשב

V אשר לא שמרה את הבריתות/ היה עד על דבורה אל אמתות

.27' עמ, א"שיר נ, שירמן-בירולגן בלמה ש 10 .151' עמ, ב"שיר רל, שם 11

78

ראל כרתותכדת משה ויש/ אשר ביני ובינה שבועות

בחוט אהבה ועתה בעבתות/ ורי אשר משכה לבבי מנע

למען עברה דינים ודתות/ מתי משפט עשו לי בה שפטים

בעיניה תרפה הכסתות/ אשר תעמד מנאצת לעיני

]…[ ומחתות בני לוי במקטרת/ וריחה מר כאלו קטרוה

כהפרת שבועה וכפיתוי שבמשיכת חוט האהבה שהפך , שמירת ברית-הבגידה מופיעה כאי

הברית : חומרת הבגידה מוצגת באמצעות רובד קונוטטיבי עשיר. להיות חבל חונק ומייסר

שבועת האהבה שבינו לבינה אנלוגית לשבועה , "ראלכדת משה ויש"שנכרתה הייתה

עברה : "חומרת הבגידה מוצגת גם באמצעות הביטוי. תה בין עם ישראל לאלוהיוהכרו

. לכן אך טבעי הוא להעמיד את האל שיעיד על בוגדנותה ועל אמיתות דבריו". דינים ודתות

אנו רואים את האוהב הנבגד בכעסו וברצונו , שלא כמו בשירי האהבה הקודמים, בשיר זה

פעמים 12מופיע ' לעשות שפטים'הצירוף ". פט עשו לי בה שפטיםמתי מש: "העז לנקם

בעיקר נעשה הצירוף עם מכות מצרים . במקרא ובכל פעם כוונתו לעונשים כבדים ביותר

ללמדנו עד כמה נחוש האוהב בדעתו , "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים): "12, ב"שמות י(

שכן הוא לבדו לא , הוא איננו מתכוון לנקום בה בכוחות עצמו.לנקם באהובתו הבוגדנית

, את אנשי הצדק, "מתי משפט"לשם כך הוא מגייס את . יוכל לתת לה את עונשה הראוי

כי רק הם יוכלו לעשות בה את השפטים הראויים , כעד" אל האמתות"ומעמיד בפניהם את

.לה

הבגידה . הקצידה ובמיקומה של הבגידה בשירקשה להתעלם בשיר זה מהמבנה הקלאסי של

אנרים 'חשיבות רבה נודעת לפתיחות החשק של הקצידות מן הז. מופיעה בפתיחת הקצידה

המצב 12.הנסיב: שריד של מסורת ערבית קדומה, כידוע, פתיחות אלה מהוות. השונים

יקפו התיאורים במדבר הערבי ש. האותנטי המוכר בנסיב הוא של הפרידה ושל הנדודים

בהיכתבם . שהיו חלק מארחות חייו של הבדווי הנודד, פרידה של ממש ונדודים של ממש

אלא תיאורים ספרותיים , מציאות של ממש, כמובן, בספרד הדברים שוב לא שיקפו

מעניין מאד לראות בשיר שלפנינו את התפתחותו של . שהמשיכו את המסורת רבת השנים

.17-20' עמ', א, מעיל תשבץ, לוין 12

79

אלא שהמוטיבים המדבריים קיבלו כאן לבוש , פתיחה שנושאה אהבהעדיין לפנינו: הנסיב

, אך לא בשל הפרוד והנדוד, האהבה אינה מתממשת והאהובה איננה נענית: "שונה לגמרי

אך 13,מוטיב בגידת האהובה איננו קיים בנסיב הקדום. אלא בשל בגידתה של האהובה

ונבנציות המסרבות לחדול גם התממשות האהבה וייסוריו של האוהב שרדו כק-אי, הפרוד

הבגידה המופיעה בנסיב . מציאות- ללא המערכת שבנתה אותם כמשקפי, בתקופות מאוחרות

גבירול מפתיע -שלמה בן. המעצבת את מוטיב הפירוד הקדום" מודרנית"שלפנינו היא דרך

ת שכפי שכבר ראינו מעצימו, כי אם גם בשימוש באלוזיות המקראיות הרבות, לא רק בזה

.ואת בוגדנותה של אהובתו מאידך, את חשקו של האוהב מחד

עזרא-הצבי הבוגד בשירתו של משה אבן; "התל בי ורמני " .3.ב

. עזרא מרבה לדבר בשירי התלונה שלו על ידידיו ואוהביו שבגדו בו מבלי חטא- משה אבן

. יננו מתייחס למוטיב זהואף כמעט וא, בשירי החשק שלו הוא איננו מזכיר בגידה מפורשות

הוא משתמש " סוד לבי"כשהוא בכל זאת מזכיר את בוגדנותו של הצבי בשיר האזור

העפר יפה התואר שמותניו דקות ופניו מאירות נענה לאוהבו 14":רמה"ו" התל"בפעלים

אך לפתע הפך פניו ומבלי חטא ואשמה הבין האוהב כי , והעניק לו מדבש פיו ומנועם שפתיו

, אך שקר וריק נסכו…: "ו של הצבי הבוגד שקר וריק ובדבריו התל בו ורימה אותומחשבותי

למרות בגידתו של הצבי נותר האוהב נאמן ומסור ומלא ". חטא הדמני-התל בי ורמני ובלי

ה הכתובה ערבית לגרום לאהוב הבוגדני לפחות 'רג'תשוקה עד כדי כך שהוא מנסה בח

.וב ולהיזכר בו בדרך הניחוש והמחשבהלש

פי האינפורמציה שהמושח מוסר -אך איננו יודעים על, הבגידה מוצגת כמעשה תרמית ושקר

כמו ? האם בגד בו עם מישהו אחר? האם עזב הצבי את האוהב: לנו מה טיבה של בגידה זו

.מיות וללא חטאאלא שנעשתה בפתאו, כן גם סיבת הבגידה איננה מוזכרת ואף איננה נרמזת

אלמרקש , ענתרה, אמרו אלקיס: היליה'משוררי הגגדולי קצידות של הפי -על 13

' עמ, ראה אלשער ואלשעראא.ביאני'ה אלד'אלנאבע, אלמרקש אלאצער; אלאכבר

52-72 ;153-157 ;124-126 ;127-129 ;٩٩–٨٧. .ח"רס-ו"רס' עמ, ג"שיר רנ, בראדי- משה אבן עזרא 14

80

סיטואצית הבגידה בשיריו של יהודה הלוי; "בגד וברח" .4.ב

בהצגת מציאות כואבת , האוהב בשירי החשק של יהודה הלוי מתאר את הבגידה בכאב רב

מה נגיד -על'דוגמה למיניטורה כזאת ניתן לראות בשיר . בין רגע, מאד שנגרמה ללא סיבה

15":החן

VIII ה נגיד החן ושר היפיעל מ

בגד בחשק אין בחשקו דפי

בגד וברח ממסבי מהיות

נשק שפת שני אשר בה צופי

אין . פותח בשאלה רטורית שמגבירה את תחושת הבגידה ואת חסר האונים, התיאור קצר

; למעט הכאב הרב, סות למצבו של האוהב לאחר הבגידהאיזכור של עונש בשיר ואין התייח

ולכן , הוא רק כואב אותה, הוא איננו מבטיח נאמנות לבוגדת ואיננו מתפשר עם הבגידה

.מתעצם הכאב עוד יותר

בו , בהם מעמיד האוהב את מצבו הנחות והכאוב בהווה לעומת העבר16באחד משירי האזור

. בימים בהם התקיימה האהבה" לא בגדה"ווקא כד ד.ג.נענתה לו אהובתו מוזכר השורש ב

אך מיד אנו מבינים כי המעבר בין האהבה הנעימה לבין הכאב שבא בעקבותיה נעוץ כפי

אך גורמת , היא סתמית, היא פתאומית, גם כאן סיבת הבגידה אינה ידועה. הנראה בבגידה

ואכן קיימה , הביום אחד הבטיחה האהובה להחיות את נפשו של האוהב באהבת: לכאב רב

ומאז הוא נדון לסבל " …חמקה ללכת לה ומר צעקה "אך בערבו של אותו יום , הבטחתה

:ולייסורים

אזכר היום אשר יעדה

.294' עמ, ב"שיר ע, בראדי-יהודה הלוי 15 או צעקותיה לא נשתמרו , תלונת הנערה. 18-24שורות , 17-18' עמ, ד"שיר י, שם 16

; שיר קולני ידועהוא אולי אמצעי לאזכר ולשרבב " מר צעקה"הביטוי . היד-בכתבי

יש להניח שהמשורר השתמש כאן . כמו אחת מעמי הארץ היא צעקה בשפת העם

).ערבית או ספרדית(בלשון לועזית

81

להחיותי בו ולא בגדה

ובשני תפוחים רפדה

:תי בם דקרהוקדם או נפשי ולגופי חזרה

כל היום צדי חבקה

ועת בא השמש חמקה

…ללכת לה ומר צעקה

האוהב איננו מתפשר עם הבגידה ואיננו מביע נכונות לסלוח , כמו בשיר הקודם, גם בשיר זה

אבו הרב הוא מסתפק בתיאור כ. אך הוא גם לא מביע רצון לנקום, ולהמשיך באהבה

17".זאת חטאתך לא נסתרה ראי כי לא תוכלי כפרה: "ובאזכור הבגידה כחטא שאין לו כפרה

עזרא-הבוגדים והבגידה בשירי יצחק אבן; "איך לבבי בבגדים תחשק" .5.ב

18:בשיריו. ד.ג.יצחק אבן עזרא מזכיר מפורשות את השורש ב

VIII ר כל אקראה אליו ימאןאש/ קוה ובגד בי אהובי תהיש

.ד את לשונו לענות איןולמ/ וימנע בבקשי צוף שפתיו

ואולי הבגידה , אולי זו בגידה ממשית; אך איננו מבינים את מהות הבגידה, האהוב בוגד

השאלה הרטורית שבה נפתח השיר מעלה את . אוהבומובאת בסירובו התמידי של האהוב ל

איננו עדים לאופי ; יש כאן תיאור מצב שאיננו מתפתח. כאבו של האוהב נוכח בגידת אהובו

.לסיבת הבגידה או לצורת ההתנהגות שאחריה, הבגידה

בשיר אהבה סטרופי מתאר יצחק אבן עזרא את הצבי הבוגד שעשק את נפשו של הדובר

19:או בשל עצם מהותו וטיבו, משיך להיות כרוך אחריו בשל יופיו הרבאך הוא מ, בשיר

IX לזט אאי ליבי צנפלמ

לז גרואי תי בבבת לא

לזיו ירחי אי כעמדה למ

.17שורה , שם, שם 17 .24' עמ, ז"שיר ט, שמלצר-עזרא-יצחק אבן 18 ייתכן שתחילתו של השיר , שם, שם, פי שמלצר- על.141' עמ', א' נספח, 1שיר , שם 19

.חסרה

82

קשחים תדגובי בבב לךיא/ ק של עמוי תשפא נא הולהו

ילחוה תמי ובה לוקה תמ

ילה חנהא ופרה מפצל תכ

ילעוא תלר וזעה תנלוא תל

קפאתהי ושפם נד/ ק פד דדנ הךשפי נלם עא

יהקנ עפוי יתיער

יהקשו חוב רהיפיק בר

יהקשות עעמה דפצי תכ

.תסחב אלדמע כלקה פי אלמאק/ אתראה לכתרת אלעזאק

,"קשמל עי תשפנ"למרות ש; אך לבבו של החושק נמשך דווקא אל הבוגדים, הצבי הוא בוגד

ייתכן ואפשר להבין כאן את בגידתו של הצבי . הדמעות ניגרות מעיניו של החושק

שכן , ואולי לא, "לזט אאי ליבצ"ת השיר אזכור הנדוד ופתיח: כהתרחקותו מהדובר בשיר

מכל מקום בגידתו של הצבי אינה . יכולות להכיל למעשה הכל" יםדגוב"ו" עשק"המלים

הבכי הוא למעשה נחלתם של כל , ייסורים ובכי, אלא גורמת לו צער, מכעיסה את הדובר

20.האוהבים ואולי מטרתם של כל החשוקים הבוגדים

רופי לכבוד השר יצחק ידידו מתאר יצחק אבן עזרא בסטרופה הראשונה את בשיר יין סט

בי ובבריתי , יעלת החן בגדת, ונקם אהבה נקמת, בערה בלב גחלת "21:יעלת החן הבוגדת

".סוד אהבה היא מגדת, מרדת

הבגידה נזכרת . בוגדת בו) מוזגת הייןכפי הנראה(ויעלת החן , האהבה נוקמת במשורר

ייתכן שמדובר כאן בבגידה ": תדרי מויתרבבי וב, תדגון בחת הלעי: "פעמיים בכפיפה אחת

זהו אולי המקום היחיד . שהיא הפרת ברית וייתכן שמדובר כאן בבגידה ובהפרת ברית

–" סוד אהבי היא מגדת: "ארתאו הפרת הברית מתו, בשירה העברית שבו נראה שהבגידה

אך גם זו איננה . העלמה אינה מכבדת את סוד אהבתו של הדובר בשיר ומגלה אותו ברבים

ומדובר באנלוגיה לאהבתו את יצחק , שמירת סוד-או אי, זו הפרת הבטחה, בגידה ממשית

ה ובסטרופה שלפניה ניתן להבחין ביסוד הקולניות שהזכר לעיל 'רג'גם כאן בח 20

.הצעקות והבכי יכולים לשמש ביטוי לזמר הקולני של העם הפשוט; 16בהערה .141' עמ', נספח א, 2שיר , שמלצר-עזרא-יצחק אבן 21

83

גם בשירה כר הוא מוטיב עצמאי מו' גילוי סוד האהבה' (ולא לאהבתו את עלמת החן, ידידו

.)הערבית וגם בשירה העברית

, )I" (בוגד", )I" (בגד: "בגידות בדרכים שונות, אם כן, שירת האהבה העברית מזכירה

התל בי ", )III" (נהפך", )II" (הפר בריתי", )VIII" (בגד וברח", )VIII" (בגד בי", )II" (בוגדת"

).X" (בבריתי מורדת", )V" (לא שמרה הבריתות", )IV" (שכחה ידידותי", )III" (ורימני

אך למעשה איננו מוצאים בשירים את צורת , בגידות שונות בדרכים שונות, לכאורה

לעתים הדברים אינם מוזכרים כלל . את העונש, את התחבולות, את הסיבה, הבגידה

כל צבי "שכן , לא צריך לחפש סיבה לבגידה: יוותרו כאזכור בלבדואם יוזכרו הם , בשירים

: אך אם היא מוזכרת הרי שהיא מוזכרת כדבר פתאומי שסיבתו אינה ברורה, )I" (בוגד

למעט שירו (האוהב הנבגד ברוב המקרים ). VI" (בלי חטא", )III" (בלי פשע", )III" (כרגע"

נותר נאמן וסלחן ולעתים ) אולי בשל ההרמז המקראי, " עד על דבורההיה) "V(ג "של רשב

.אף משתוקק ואוהב יותר

,הבגידה מהווה מעין גרעין בסיסי של מוטיב שתכנו אינו בהיר דיו ללא תוספת אינפורמציה

אך 22,אפשר לנסות ולחפש אינפורמציה זו בשירה הערבית. שאיננה נמצאת בשירים עצמם

.רחב ומפורט יותר דווקא בסיפורים הערביים, אותה באופן בהירנראה שנמצא

)קורפוס (הבגידה בסיפורים הערביים .ג

משהו ' סתומים'כל ההיגדים ה. תמונה שונה לחלוטין אנו מוצאים בסיפורים הערביים

מלאים מתבהרים ומת" הפר בריתי" "בגד וברח", "בגד בי"שמצאנו בשירים העבריים נוסח

:כפי שרק הפרוזה מסוגלת לפרט, לעתים בהמחשה ובהגזמה. בפרטי תוכן מסוגים שונים

לא הילית'שירת החשק הערבית הג: מוטיב הבגידה בשירה הערבית איננו שכיח 22

רית 'באסכולה העד; שכן הייתה עסוקה בתיאור יפיה, שרה על בגידתה של האישה

זו . שכן עיקרה של השירה בכיסופים ובכמיהה ולא בהישג ממשי, אין תיאורי בגידה

אזית הסגנון הוא 'בשירה החג; שירה רומנטית בעיקרה ואין בה מקום לבגידות

דוגמת שירי עמר בן (תיאורי בגידות ולכן גם שם אין , מאד הדוניסטי, סיפורי יותר

אך אין בהם , אבן חזם מביא בספרו שני שירים קצרצרים על בגידה; )רביעה- אבי

דוגמת שירתו של אלעבאס בן(בשירה העבאסית החצרנית ; פיתוח של המוטיב כלל

ודמות זו אינה מאפשרת , מושם דגש רב על דמות הגבירה החצרנית) ףאלאחנ

.תהתיאורי בגידות בסביב

84

בגידת אהובה , בגידת אישה בבעלה: בגידות בזויות רבות אנו מוצאים בסיפורים הערביים

סיפורי הבגידה מאכלסים חלק נכבד מקבצי הסיפורים . בגידת אוהב באהובתו, באוהבה

ומדרכו של כל חשוק לבגד , מה כי אין אהבה ללא בגידהעד כי נד, העוסקים באהבה

באר קצרים ומתומצתים ויש סיפורים הפורשים עלילה ארוכה 'יש סיפורי אח. בחושקו

ויש כאלה בהם מושם הדגש על אומללותו של ,יש סיפורים שבסופם נענש הבוגד, ומפורטת

23.הנבגד בלבד

. כבר בתקופות מוקדמות, הבהבגידתה של האישה שימשה מוטיב שכיח בסיפורי הא

בגידת אשה בבעלה .1.ג

ובסיפוריהם של הראויים השונים אנו מוצאים אותו 24,הילי מוכר הוא אלמנחלא'גיבור ג

בגידתה של האישה בבעלה עם אלמנחל מתוארת . III-מתרועע עם אשתו של המלך נעמן ה

עשיהם של צמד הנאהבים מ, כיצד התאפשרה הבגידה ומתי, מקום הבגידה: לפרטיה

ידי בעלה ועונשו של - וכן תפישת האישה הבוגדנית על, הבוגדני והאווירה ששררה ביניהם

סיפור זה קיים בשינויים קלים בקבצים שונים של סיפורי אהבה . אלמנחל לאחר שנתפש

נתנה היא , בשעה שנעמאן אהב את אשתו אהבה עזה: גרעין הסיפור זהה בכולם25.קדומים

ידי נעמאן ומן היום ההוא לא נודעו -האוהבים נתפסו באהבתם על, תה לאחראת אהב

שכן היא , בגידתה של האישה מוצגת כבגידה שפלה ובזויה. עקבותיו של אלמנחל שוב

מתוארת בהרחבה . מתוארת לפרטי פרטים ומציגה מהלך שמחשבה רבה הושקעה בביצועו

ה עם אלמנחל כשמנגד מוצגת גם קורת הרוח הנגרמת לאישה הבוגדת בעת התרועעות

.נאמנותו ואהבתו המסורה של בעלה אליה

הם נעים בין , וולגרי משהו, יש סיפורי אהבה ערביים רבים שכתובים בהומור פוחז 23

לא הבאתי אותם כאן שכן הם אולי מסייעים לתחום את . הרומנטי לבין הפריוולי

; נפזאוי' שייח: הכוונה לספרים כגון. אך אינם שייכים אליו, נושא האהבה

.נזהה, אלתיפאשימלך עריץ , III-נעמאן ה, רי היה משוררו המפורסם של מלך חירהאלמנחל אלישכ 24

.לנשים ולשירה, שנודע באהבתו ליין .רדה ואלמנחל'סיפור אלמחג. 47- ו46וכן הערות , להלן, .3.ספור ה 25

85

ליף'בגידתה של אשת הכ .2.ג

ואחד המפורסמים , גם התקופה האומיית מעמידה בפנינו סיפורים רבים על אהבה ובגידה

אם , ואשתו) 705-685(ליף האומיי יזיד בן עבד אלמאלכ 'שבהם הוא הסיפור על הכ

, ששיכנה בביתה, אם אלבנין הייתה מתנה אהבים בקביעות עם בחור יפה תואר26.ןאלבני

גם כאן . ובכל פעם שהיה מגיע בעלה הייתה מכניסה את הבחור לאחד מן הארגזים שבחדרה

את מקומה ואת הדרך בה , פורש בפנינו מספר הסיפור באופן מפורט ביותר את צורת הבגידה

שלא , סיפור זה מוצגת תגובת הנבגד כמתונה ומאופקת מאדב. נודע עליה לבעל הנבגד

השיחה בין הבעל הנבגד לבין אשתו הבוגדת היא 27;כדרך הסיפורים הערביים האחרים

התנהגות זו חריגה . סבלנותו והתגברותו על יצרו מופלאות ממש, שיחה שקטה ומנומסת

בריותו נפגעו מבגידת שכבודו וג, משהו במסגרת המוכרת של חימתו והתפרצותו של הערבי

.אשתו ואהובתו

בוגדנותן של נשים לעומת נאמנותם של גברים .3.ג

ואולי , גם בקבצי הסיפורים המאוחרים יותר אנו מוצאים שהבגידה מהווה חלק בלתי נפרד

שגם סיבותיה שונות , הסיפורים מציגים סוגים שונים של בגידה. הכרחי ממש לעניין האהבה

האישה נהתה . דה של אישה שפיתויי הכסף והנהנתנות הכתיבו אותהקיימת בגי: ומשונות

. בעיני רוחה אחר העושר הצפוי לה בארמונות המלך ונתנה תמורתו את בעלה הנאמן והיגע

דבריה שלה נחרצים , מלווים בסימני שאלה, בהיסוס, דבריו של הבעל הנבגד מוצגים ברוך

ה הבוגדת מוצגת כדמות שליטה האיש. משמעיים-כולם משפטי קריאה חד, ותקיפים

לכן גם העונש . ויחד עם זאת היא הבוגדת באכזריות, הוא עושה רצונה בטוב וברע, ודינמית

28!אין מחילה, אומר הנביא בשם האל, על בגידה שכזו. המגיע לה מוצג כפועל יוצא הכרחי

גיע והוא ה, אח אלימן ואם אלבנין'הסיפור מוכר כספור על וצ. להלן, 1.ספור ה 26

מאהב - אשה-שבו הומרו יחסי בעל, "מאה לילה ולילה"ים שונים עד לבעיבוד

.)אח'וצ(מאהב -בת-ביחסי אב) אח'וצ(ומייחסים אותו ) אולי פרסיים(יש המייחסים לסיפור זה מקורות לא ערביים 27

.44' עמ, בית אומייה, ראה למשל עבד אלחלים.לשעוביה מקאאד (לם של מזימות הנשים אנר ש'בנרטיב הערבי יש ז. להלן, 6.הסיפור 28

ספר שלם על בוגדנותן של הנשים , אבן אלבתנוני: למשל, ראה). אלנסאא

פרק שלם מוקדש בספרו של אבן . אבן ערבשאה; אבן אלקטעה; ותחבולותיהן

86

למרות , שפשוט לא עמדה בפני חיזוריו של הגבר האחר, קיימת בסיפורים בגידתה של אשה

ולכן גם , בסיפורים מסוג זה מוצגת אהבתו של הבעל בפירוט ובעוצמה29.שאהבה את בעלה

פעמים רבות אין הפרוזה יכולה לתאר את סערת . עוצמת הבגידה מקבלת משנה תוקף

בסיפורי אהבה כאלה . רגשותיו הגדולה של הגבר הנבגד ולכן עובר המספר למילות השיר

אך בגידתה , )ולעתים גם את הגבר האחר(ד את אשתו הבוגדת רוצח בדרך כלל הגבר הנבג

והונאתה אותו לעומת נאמנותו ואהבתו אליה מצמצמים מאד את ממדיו של הרצח והתחושה

אלא תחושת ההזדהות עם , שמסתיים בה הסיפור איננה תחושת זעם על הנקמה של הנבגד

.אומללותו

ים עם רצונות אנוש כדי להעצים את אנושי- קיים לעתים בסיפורים עירוב של כוחות על

הפער שיוצר הסיפור בין הנאמנות לבין הבוגדנות 30).ידי כך גם את הבגידה-ועל(האהבה

הנאמנות היא עד כדי ויתור ממשי על מחצית מחייו ; מעצים באופן קיצוני את שתי התכונות

, חיחות הדעתוהבוגדנות קיצונית בז, אנוש- ויתור שהוא למעלה מתפישתו של בן–של אדם

אותו פער עמוק יוצר אצל המספר העממי את . במהירות ההחלטה ובעזות המצח שבה

.הצורך לסיים סיפורים כגון אלה באזכור עונשה של הבוגדת ושביעות רצונו של הנבגד

"אגדת המלך ארדשיר"או , בגידת נערה באביה .4.ג

יעיד הספור הידוע על בת , תןמטבע בריא, עד כמה טבועה תכונת הבגידה באופיין של נשים

31:שמראהו מצא חן בעיניה, לטובת גבר, שהיה מסור מאין כמותו, מולידה, שבגדה באביה

על , מזימות, ראה אלחוראני, כמו כן. 186-217' עמ; ערבשאה למזימות הנשים

, תשוקת האשה, Desirs des Femmeם את אותו מחבר כתב ג, אגב(מזימות הנשים

בן , ידי מחבר ערבי- ומעניין לציין שהתשוקה מוצגת כתשוקתה של האשה בלבד על

גם בטקסט המסורתי של אלף לילה ולילה יש מחזור סיפורים ). יו'דורו של בוקאצ

. אך לא כל ההוצאות המודרניות שמרו על אותו שם, "מזימות הנשים"שלם בשם

.172-174' עמ, VIכרך , ביבליוגרפיה, שווין: ראה .להלן, 4.הסיפור 29 .להלן, 5.הסיפור 30 זו אגדה ידועה מהשושלת הסאסאנית אודות המלך . 196' עמ, II, מצארע אלעשאק 31

.מלך פרסי, ארדשיר

87

התבצר בעיר שכנה ולמרות ניסיונותיו לא , תר עיר שרצה לכבושדשיר הפרסי כיהמלך אר

באחד הימים עלתה בתו של המלך. בה שכן המלך של אותה מדינה, הצליח לכבש את העיר

ולמרות שהיה אויבם של , היא התאהבה בו מיד. דשיריהמכותר אל המבצר וראתה את אר

שאם יבטיח לה שיישאנה , דשיריכתבה עליו לאר, של מדינתה ושל אביה לקחה חץ, עירה

שלחה בת המלך את החץ . ש את העיר בקלות רבהותראה לו מקום ממנו יוכל לכב, לאשה

הוא יהיה נאמן ; אליה תשובתו בחץ שירה לעברההוא קרא אותו וכתב , דשירילעבר אר

הראתה לו בת המלך את המקום ממנו יוכל לפרוץ אל . אם תעמד בהבטחתה, לבקשתה

ואכן הוא שלח את צבאו וכבש את העיר המכותרת בקלות רבה שעה שתושביה כולם , העיר

. ירג את המלך ורבים מתושבי העוכך הצליח להר. היו שקועים בשינה ולא חשו בדבר

על , באחד הלילות. נשא את בת המלך לאשה ולקחה עמו לממלכתו, דשיר עמד בדיבורויאר

בדקו בני הזוג את . נוחות קשה שהדירה שינה מעיניה-חשה האשה באי, יצועם המשותף

התפלא מאד . שכפי הנראה לא היטיבה עם עורה הרגיש, יצועיהם ומצאו אגודת צמחים

, במה היה אביה מזין אותה, עורה של אשתו ושאל אותהדשיר על עדינותו ורכותו של יאר

מאכלים (בחמאה ובמוח , תה לו שהיה מאכילה כל העת בדבשנע. שכך טופח עורה

לא יקום מי שיאהב ויכבד ויפנק אותך כפי שעשה : "דשיריאמר לה אר). משובחים מאד

ך ציוה וקשרו ובאמרו כ!" ?מדוע שלא תעשי מעשה דומה גם עימדי, ואם כך גמלת לו, אביך

.זה אחר זהבשערותיה לזנבו של סוס הדוהר בסערה עד שנפלו אבריה

צורות הבגידה השונות .5.ג

את ערמתן הרבה ואת הדרכים , הסיפורים מפרטים אף את תכסיסיהן של הנשים הבוגדניות

אם 32,אם בהסתרת הגבר בארגז; השונות שהן מוצאות לעצמן כדי לממש את בגידתן

ואם בניסיון לנקום בו על חוסר רצונו לבגוד 33,ה בתוך צרור של חרבותבהבאתו לבית

בסיפורים אלה מוצגת הבגידה כפשע לצדם של פשעים אחרים 35. או בחברו34,באחיו

.להלן, 1.הסיפור 32 .להלן, 2.הסיפור 33 .להלן, 8.הסיפור 34 .להלן, 7.סיפור ה 35

88

ומי ידע , אומרים המספרים, נפלאות דרכי הגורל. ואף מוצגת כחמורה מהם, כגניבה וכרצח

!אך כתמיה של בגידה לא ידהו לעולם? פשרם

בגידה , הפרת ברית או הבטחה מוצגת פעמים רבות בסיפורים לא רק כמעשה הבגידה עצמו

זוג שחיו בנעימים הבטיחו זה לזו שמי - בני36:אלא אף בסיטואציות קונקרטיות יותר, באמון

והאישה נישאה לאחר זמן , מת הגבר. מביניהם שיחיה לאחר מות רעהו לא יינשא בשנית

אליה בחלום בעלה המת כשהוא מוכיח אותה נזעמות על הפרת בליל כלולותיה נגלה. קצר

כאילו דבר ' חדש'הקיצה האישה משנתה והמשיכה את שיגרת יומה עם בעלה ה. הבטחתה

זו . בר הזה כדבר של מה בכך בעיניה של האישה'הפרת ההבטחה מופיעה בח. לא היה

ער אף במעט את אך אין בכך כדי לער, הפרה בוטה של הבטחה משום שמדובר באדם מת

, באורח סמלי ביותר, גם הופעתו המזעזעת של המת בחלום. נימי הרגש בנפשה של האישה

בהירות , קיצורם של הדברים. אינה מצליחה להניע את אותם נימים, דווקא ביום כלולותיה

בר הזה למעין מקרה 'זוג מסוימים הופכים את הח- שיוכם לבני-השפה שבה הם כתובים ואי

.זוג רבים עלי אדמות- יכול לחזור ולהישנות בקרב בניש' טיפוסי'

הפקר-דמו של בוגד .6.ג

יש וכדי להראות לשומעים עד כמה שפלה ונוראה היא הבגידה מתיר המספר את דמו של

שיצא למלחמה וביקש , )עוזרי מוחמד(האב סיפר על אחד מאנשי האנצאר ' אבן מת37:הבוגד

הדוד -לילה אחד הגיע בן. פעם על אשתו ולמלא כל מחסורהדודו להשגיח מפעם ל-מבן

כשהתקרב הגיע לנחיריו ריח עז של , לדרוש בשלומה של האישה ומצא אור דולק בביתה

לא ידע . ומשנכנס הבחין בגבר הנשען על המיטה ומפליג במילות תשוקה בוערות, בושם

הגיע הסיפור אל . מתונפשו מרוב זעם והחל מכה בכל כוחו את הגבר הזר עד שהוציא נש

וכששמע אותו התיר מיד את דמו של הנרצח הבוגד וזיכה את 38,ליף עמר בן אלכטאבחה

.151' עמ, אחבאר אלנסאא 36 .152-151' עמ, שם 37ליף חבסיפורים הוא מופיע כדמות אידיאלית של . נ" לסה644-634ליף בשנים ח 38

.הדין בכל אשר מצא אותם-שהיה נוהג להסתובב בשווקים ולשפוט בין בעלי

89

עד כדי כך שפלה . זוכה בדין–רוצח שרצח בוגד , בר זה מתיר ממש דמו של בוגד'ח. הרוצח

בסיפור זה דווקא האישה הבוגדת בבעלה בהעדרו מן הבית נדחקת לשולי . היא הבגידה

למרות , והוא גם זה שנענש, והגבר שבאמצעותו ממומשת הבגידה עומד במרכז, סיפורה

קל ', כלי'שאם זו ההתייחסות של הכליף ל, אולי רוצה המספר לומר. 'כלי מסייע'שהיה רק

בגידה נוראה היא ; מסגרת הסיפור חשובה לא פחות. לאישה הבוגדת, למשתמש בו–וחומר

ואין המוסר הקיים בציבור המוסלמי מתייחס כל כך לגבר , בגידתה של אישה נשואה בבעלה

קשר רגשי עמוק בין זוג אוהבים הופך את האהובה לבת . המתנה אהבים עם שפחות למשל

, והלשון(הזוג נשואים נוהגים להתייחס אליהם כאילו כרתו ברית -גם אם אין בני; ברית

ל אף שאינה אשתו חורה לו עד מאד כך שע). מעין ברית נישואין, רואה ברית בזוגיות, כידוע

.לו" אי נאמנותה"

תרומתו של הנרטיב הערבי לשירים העבריים .ד

כאן . נפרשת לעיננו יריעה רחבה של דמויות הבוגדים והנבגדים, אם כן, בסיפורים הערביים

בסיפורים נענשים . גם פוגשים בסיבות לבגידה ובתחבולות שונות המנסות להסתירה

בהכרת 39.פרטים אלה חסרים בשירים העבריים. ידי הנבגדים עצמם- מים עללפע, הבוגדים

וליצור מימד , שרק מוזכר בשירים, הנרטיב הערבי יש כדי להעניק חיות למוטיב הבגידה

, "בגד: "מוטיב הבגידה שבנרטיב הערבי יכול למלא בתוכן את המלים. אסתטי נוסף

אולי ריבוי פרטים אלה . העברייםשרק נזכרות בשירים" הפר ברית", "התל", "רימה"

.שבסיפורים אפשרו למוטיב הבגידה להשתמר גם בשירים

והיקריותיה השונות של הבגידה , האווירה של הסיפורים הערביים העוסקים בבגידה

באשר לשאלות , במודע או בתת מודע, המופיעות בהם יכולות להניח את דעתו של הקורא

הלית מדובר על בגידה א'בשירה הג: פרטים אלה חסרים גם בשירים הערביים 39

בשירים האומיים והעבאסיים הופכת. או עזיבה, אלא נדידה, ננה בגידה ממשיתשאי

אך מכיוון שצריך היה לשמר , בסביבה עירונית) לגבר אחר(האהובה לאישה נשואה

המתח שבעזיבה הוא קיבל אופי שונה משהו של אהבה שממשיכה למרות את

.ת כמו בסיפוריםהמיני- גם כאן איננו מוצאים את הבגידה הממשית. הנישואין

90

לאחר הכרת הסיפורים הקורא יודע שקיימות . הקצריםהשונות שעולות תוך קריאת השירים

שהעונשים , לכן גם ברור לקורא. ותנהיע- או אי, ולא רק הפרת הבטחות, גם בגידות ממשיות

שאינן , הקורא יכול לשער את סיבות הבגידה. על הבגידות השונות עשויים להיות שונים

ן רב שמוצע לאשה יכול ממו: מצויות כלל בשירים מתוך הכרתו את הסיפורים השונים

הסיפורים גם יכולים . או יופיו של אהוב העולה על יפי בעלה, לגרום לה לבגוד בגבר

לו תחבולות יובא, כיצד התאפשרה ומתי, לספק לנו תשובות באשר לצורות הבגידה השונות

כשהאשה בוגדת , כשהבעל יוצא למסעיו בימים קבועים: השתמשו כדי להסתיר את הבגידה

או , כשהאשה מחביאה את אהובה בתוך ארגז, שמשאיר עימה בעלה" נאמן"ר העם השומ

.כשהיא מסתירה אותו בתוך צרור חרבות

ידי רפרור חומר סמנטי -על, כפי שראינו, פערים רבים יכול הקורא למלא בשירים העבריים

כשהשירים העבריים נקראים על רקע . מן הנרטיב הערבי אל שדה הרפרור של השיר העברי

, בתהליך הקריאה נשלפות סכימות מן הסיפורים, עם הנרטיב הערבי) גם(ניסיונו של הקורא

סכימות אלה נשלפות כאשר נפערים בטקסט השירי . המאפשרות לקורא למשמע את השיר

, לא מרצון: "הנרטיב הערבי מכיל תשובות כגון" ?מדוע בגדה האהובה: "פערי מידע בנוסח

כי , יש לציין". זה טיבן הבוגדני של הנשים מקדמת דנא"או , "תכי אם מפאן כרחן של נסיבו

לא תמיד שאל את עצמו את השאלות , שהכיר את הנרטיב הערבי, ביניימי-הקורא הימי

שאין השיר יכול לסגור , ואף לא תמיד מצא את פערי המידע, )ששואל הקורא המודרני(

התשובות נמצאו במאגר התודעה ). ימינו-והם מאוד בולטים לעינו של הקורא בן(בלשונו

.שלו ועל כן מנעו מלכתחילה את השאלות

אולי הכרתו והטמעתו של ). שרק מוזכרת בשיר העברי(את הבגידה " מספר"הנרטיב הערבי

איפשרו למוטיב הבגידה ) ידי נמעניהם- ידי המשוררים העבריים ועל- על(הנרטיב הערבי

ובכל אופן לא לחמוק מן , תפתח ומבלי להתבהרמבלי לה, להופיע בשירים כאיזכור חטוף

.הספרות

הסיפורים הנרטיבים הערבים .ה

91

40וצאח אלימן ואם אלבנין .1.ה

הם אהבו זו את זה והחליטו . ואם אלבנין גדלו יחדיו מאז היו ילדים קטניםאח אלימן 'וצ

אודות , ליד בן עבד אלמאלכו, ליף'וכששמע הח, אך הגורל רצה אחרת. לנינשא כשבגרו

לאחר נישואיה . נשא אותה לאשה ולקחה עמו לסוריה, יפיה והליכותיה של אם אלבנין

שם . רגשותיו וגעגועיו גאו ונשאו אותו לסוריה, אח להתרופף'החלו הגיונו ושכלו של וצ

שפחה באחד הימים פגש ב. החל לבקר מידי יום בארמונו של החליף וליד בן עבד אלמאלכ

, ענתה לו השפחה. החל להתרועע עימה ושאלה אם היא מכירה את אם אלבנין, בארמון

- דודו היא וביקש ממנה שתידע את בת-אח כי בת'אמר לה וצ. שגבירתה הינה אם אלבנין

שלחה אליו שליח שיביאנו , אח'משסיפרה השפחה לגבירתה על וצ. דודו כי הוא נמצא שם

ואת הארגז הניחה בחדרה בין שאר , לתוך ארגז, אח'סה את וצאם אלבנין הכני. אליה

וברגע שחששה מעיני , מידי פעם היתה מוציאה אותו מן הארגז ומשתעשעת עמו. חפציה

.הרכילאים היתה מסתירה אותו שוב בארגז

יום אחד . ודאג לכל מחסורה, אם אלבנין, אהב מאד את אשתו, וליד עבד אלמאלכ, החליף

והוא ביקש מאחד ממשרתיו להעניקם לאם אלבנין , בארמונו פנינים יקרות ממצריםנתקבלו

אך אם , אח עימה'וראה את וצ, המשרת נכנס לחדרה של אם בנין מבלי לבקש רשות. במתנה

המשרת . אח'לא הבחינה שהמשרת ראה את וצ, אח לארגז'שמיהרה להכניס את וצ, אלבנין

המשרת . היא סירבה ואף ענתה לו בגסות. ן קטנהנתן לה את המתנה וביקש שתתן לו אב

הוא תיאר לו במדויק את הארגז . יצא כעוס ומיד פנה לאלוליד וסיפר לו את שראו עיניו

התיישב על הארגז שתיאר לו , הלך וליד אל אם אלבנין. אח נכנס לתוכו'שראה את וצ

ביקש . בגדיםענתה שהם מלאים תכשיטים ו. שוחח עמה ושאלה לתכולת ארגזיה, משרתו

. ואף היא עצמה שלו, שלו הוא–ממנה לתת לו אחד מארגזיה והיא ענתה כי כל שירצה

שדווקא , ואמרה לו, ניסתה אם אלבנין להניאו. הביע אלוליד את רצונו בארגז שמתחתיו

.משהתעקש אלוליד על דרישתו נתנה לו את חפצו. הוא מכיל צרכי נשים

משורר רגיש ויפה תאר התאהב באם , עבד אלרחמן בן אסמאעילאח אלימן הוא 'וצ 40

.אשת אלוליד בן עבד אלמאלכ, אלבנין בת עבד אלעזיז בן מרואן

92

בלילה קרא לשני . לא פתח אותו ולא ראה את תכולתו, ציווה שישאו את הארגז לארמונו

הצמיד אלוליד את פיו אל הארגז . בחורים פרסיים וציווה עליהם שיחפרו בור עמוק מאד

אם איננו ; הרינו קוברים אותו–אם הוא נכון ; שמעתי אודותיך דבר מה, הארגז, הוי: "ואמר

אלה הורידו את הארגז לבור לאחר ". הרי שאין זה ולא כלום לקבור ארגז מעץ–נכון

מאז ועד היום לא נראה וצאח אלימן 41.כיסוהו בחול ויישרו את האדמה מעליו, העמוק

42.בשום מקום

לקמאן אבו עאד והנשים .2.ה

, הוא סבל מרורים מן הנשים. לקמאן אבן בן עאד היה מבכירי שבטו ומן האמיצים שבהם

נשא , לאחר שנות ייסורים רבות, ביום מן הימים. שנשא אשה היא בגדה בו43ובכל פעם

חצב לה בית בצלע ההר והתקין שלשלאות ברזל . שלא ידעה גבר לפניו, עלמה צעירה מאד

שלשלאות אלה היו הופכות למדרגות רק כשהפעילו אותן מתוך . שישמשו לו כמדרגות

, ביתו ואל אשתוכך היה יוצא לקמאן ובא אל. לאחר שראו מי הרוצה לבא בשעריו, הבית

.כי אין בביתו גבר מלבדו, כשלבו סמוך ובטוח הפעם

הוא כינס את . שהתאהב בה, יום אחד ראה את האשה בביתה שעל ההר בחור מבני המקום

, וכי יש בידו תחבולה, סיפר להם כי התאהב נואשות באשת לקמאן, חבריו ואת משפחתו

הוא החליף (375-376; 373-374' עמ, ם אלהוא'ד: סיפור זה בשינויים קלים נמצא ב 41

ליף המזכר כאן הוא גם כן יזיד אבן 'הח (192-193' עמ, II, מצארע אלעשאק; )יזיד

, אלאצפהאני; 11-12' עמ, II, תזיין אלאסואק; )עבד אלמאלכ ולא אלוליד

.131-133' עמ, ח'אלואצ, מגלטאי; 209-241' עמ, VI, אני'אלאגמספרים שונים . 376' עמ, ם אלהוא'ד; 193' עמ, II, סיום זה נמצא במצארע אלעשאק 42

' עמ, ח'אלואצ, מגלטאי; 374' עמ, ם אלהוא'ד: מסיימים את הספור בורסיות שונות

היו רואים את אם אלבנין באותו מקום כשהיא בוכיה עד , לאחר שנקבר הארגז: 133

.שיום אחד מצאו אותה שם כשהיא שרועה על האדמה על פניה והיא מתה

' אמתזאג" מביא את דבריו של אלתמימי בספר 133' עמ, ח'אלואצ, מגלטאי

נשאר אלוליד עם ) אח'עם וצ(כי לאחר שנקבר הארגז ) النفوس اجمتزا" (אלנפוס

…והאל הוא היודע את האמת, סופר שלא קיימו יחסי מין מאז. אם אלבנין בביתה . מסופר כי נשא ארבעים נשים20' עמ, II, בתזיין אלאסואק 43

93

להכניס אותו , תיהם בצרור גדולהוא ביקש מהם לצרור את חרבו. שתוביל אותו אליה

עשו , ואכן. לקשרו היטב ולקחתו לביתו של לקמאן שעל ההר, עצמו לתוך צרור החרבות

. בני המשפחה כבקשתו וביקשו מלקמאן להפקיד את צרור חרבותיהם בביתו לרגל מסעם

היה הגבר יוצא מן , בכל פעם שהיה יוצא לקמאן מביתו. הם אף קבעו את מועד חזרתם

, כך היו מבלים מידי יום בנעימים. ששמחה מאד לקראתו, ומבלה עם אשת לקמאןהצרור

הימים . וכשחזר לקמאן היה נכנס שוב לצרור החרבות, לעתים בסיועה של אחת השפחות

לאחר שלקחוהו והלכו . המשפחה חזרו ביום שנקבע כדי לקחת את הפיקדון-חלפו ובני

והיא , שאל את אשתו מי היורק. גג ביתוהבחין לקמאן בכיח שמישהו ירק על, לדרכם

כי , הבין מיד לקמאן44,משביקש ממנה לירות בשנית ולא הצליחה. ענתה לו שהיא עצמה

השליך את אשתו הבוגדנית מן ההר … לא היה אלא גבר זר, צרור החרבות ששהה בביתו

. שהוששאלתהו לפשר מע, צחר, משנכנס לביתו נתקל בבתו. והיא בותרה לחתיכות רבות

היכה בראשה באבן שנמצאה , !"ככל הנשים, הלא גם את אשה: "הוא חשב לרגע והשיב לה

.והרגה, לו

אלא , היא לא פשעה" ; صحر بنذ إال بتنأذ ما: ספור זה הפך למשל שגור בפי הערבים

שכן הנשים , זה הספיק כדי להרגה. וכל פשעה של צחר היה היותה אשה, "כפשעה של צחר

45.וזה הענש הראוי לבגידה, יבן וטבען בוגדניות הןמעצם ט, כולן

רדה ואלמנחל'אלמתג .3.ה

ר בן מאא 'לאחר שהיתה אשתו של אלמנד(אשת המלך נעמאן השלישי , רדה'אלמתג

היה המלך נעמאן נוהג להיפגש עם שני . היתה מן המפורסמות ביפהפיות ערב, )אלסמאא

ביאני ואלמנחל אלישכרי ועמם ישבה 'אלנאביגה אלד: רריםחבריו לשתיה המשו

.שם מצוין כי הנשים אינן מסוגלות לירוק כיח באופן שכזה בשל מיזגן העדין, שם 44 ' עמ, I, מצארע אלעשאק; 19-20' עמ, II, תזיין אלאסואק: הספור נמצא בגירסה זו ב 45

ביניהם הצורך להעניש גם את , בשינויים קלים. 377-378' עמ, ם אלהוא'ד; 76-77

כאן . 372-378' עמ, מצא הסיפור בדם אלהואנ, הגבר שעימו בגדה אשת לקמאן

).במקום לקמאן(מופיע השם לעמאן

94

למלך 46.רדה התאהבה באלמנחל והם היו נוהגים להתרועע יחדיו'אלמתג. רדה'אלמתג

באותו יום היה . בו היה רוכב על סוסים ונעדר מביתו שעות רבות, נעמאן היה יום קבוע

כשהיה נעמאן שב . ה ולשהות עמה כל היוםנוהג אלמנחל להגיע לביתה של אלמתגרד

עת , יום אחד. רדה מבריחה את אלמנחל בעזרת אחת משפחותיה'היתה אלמתג, לביתו

את רגליה לרגליו של אלמנחל בצמידים , רדה כדרך משחק'קשרה אלמתג, שבילו יחדיו

נכנס במפתיע לחדרו, מיהר נעמאן לשוב לביתו, מסיבה כלשהי, באותו יום. ובשרשראות

47.מאותו יום לא נראה יותר אלמנחל… וראה את אשתו ואת חברו

48רצח אותה והתאבל על מותה .4.ה

באהבתו העזה היה . והוא אהבה אהבת נפש, שהייתה יפהפיה, בן ערב נשא את בת דודו

. יושב עם רעיו לשתיה בפרוזדור הבית וכך יכל היה מידי שעה להביט בה ולשוב לרעיו

הוא שכר דירה בשכנות והחל משגר . שאף הוא חשק בה, דוד נוסףלאותה אשה היה בן

. היא הונתה את בעלה והייתה יורדת אל בן דודה. אליה מכתבי אהבה עד שנענתה לו

, שאל אשה שהייתה במקום היכן היא ונענה. לא מצאה, להביט בה, כהרגלו, כשנפנה בעלה

והוא מביט בה ושואל אותה , ורדתוהנה היא י. חיפש אותה ולא מצאה. כי היא עושה צרכיה

. דודה השכן- היא התוודתה בפניו על בן. לפשר העניין ומשביע אותה שתאמר לו את האמת

וברח מן המקום כשהוא נושא חמשה , הרג אותה ואת אמה, בו במקום שלף בעלה את חרבו

.על רציחתה במו ידיו ועל אומללותו הרבה, בתי שיר על בגידתה בו

כי למלך נעמאן נולדו שני ילדים יפים , מציין עוד317' עמ, אלשער ואלשעראא 46

ואלו נעמאן , שכן אלמנחל היה יפה תאר, ואמרו הכל שהם שלו, הדומים לאלמנחל

.אדמוני ומכוער

אלשער . מספר שהמלך נעמאן הרג את אלמנחל14-15 'עמ, II, תזיין אלאסואק 47

שם עינוהו , מספר שהמלך נעמאן השליך את אלמנחל לכלא, 317' עמ, ואלשעראא

.עד שיצאה נשמתו

.69-70' עמ, I, מצארע אלעשאק 48

95

49 של עבודשנתו .5.ה

בצר לו . ומותה לא נתן לעבוד מנוח, היא מתה בפתאומיות. עבוד אהב מאד את בת דודו

שיוכל , השיב לו ישו. אנושי-הוא פנה אל ישו וביקש ממנו לשוב ולהחיותה בכוחו העל

עבור ניאות והעניק לה במתנה מחצית . רק אם ייתן לה עבוד חלק משנות חייו, להחיותה

אחז עבוד . ואכן היא קמה לתחייה, ישו על קיברה ושאל מן האל להחיותהעמד . משנות חייו

הוא הניח , הם עצרו. בדרך נפלה עליו עייפות גדולה. בידה ושמו פעמיהם אל משפחתה

.ראשו בחיקה ומיד שקע בשינה עמוקה

. והציע לה להתלוות אליו, שיפת תואר ויפת מראה היא, עבר שם מלך האזור והבחין באשה

כשהתעורר עבוד והבחין שהוא לבדו . קמה ונכנסה לאפיריונו של המלך, ד נענתההיא מי

במרחק לא רב פגש בקבוצת אנשים המתפעלת מיופייה של אשה . החל מחפש את אהובתו

התחקה , עבוד לא ויתר. מדבריהם הבין כי אהובתו עזבה את המקום באפריון מלכות. שראו

. שבזכותה הושבו לה חייה, זכיר לה את אהבתומצא אותה בארמון המלך וה, על עקבותיהם

כעס . היא נותרה בשתיקתה והחלה מתרחקת ממנו. ביקש ממנה להתלוות אליו. היא שתקה

הלא אני הוא זה שביקשתי מישו . מתה ככל המתים, הלוואי ונותרת בקברך: "עבוד ואמר לה

נך נשארת עמי אם אי. והושבה הנשמה לאפך לאחר שהענקתי לך מחצית מחיי, להחיותך

ענתה לו שהיא !". השיבי לי את שנתתי לך מחיי, ואינך מתלווה אלי למשפחתי ולמשפחתך

. עוד מילותיה בין שפתיה והיא נפלה מתה. שכן איננה חפצה בה כלל, משיבה לו את מתנתו

השינה שנפלה על עבוד בדרכו הפכה למשל . עבוד שב אל משפחתו כשהוא מרוצה ממעשיו

.ים לבוגדנותן של הנשיםבפיהם של הערב

50והמלך' בעל המגרפה'אשת .6.ה

.263-264' עמ, I, מצארע אלעשאק 49

.67-68' עמ, I, מצארע אלעשאק 50

96

נהגה האשה . היתה אשה יפהפיה, שהמגרפה היתה כלי עבודתו היחיד, לעובד אדמה פשוט

.להגיש לבעלה את ארוחתו עם שובו לביתו בלילה ולהכין יצועו בנאמנות

רת באזניה על כך שהחלה מדב, וזה שלח אליה זקנה, דבר יפיה ונאמנותה הגיע לאזני המלך

שם היו מלבישים אותה בגדי משי , שיפיה הרב יכל היה להוליכה אל ארמונו של המלך הרם

בדלות ' בעל המגרפה'תחת זאת היא יושבת עם . ומשכיבים אותו על מצעי ריקמה הדורים

.ובחסר כל

עם ערב לביתו לא ' בעל המגרפה'וכששב , במהירות' עשו את שלהם'דבריה של הזקנה

כשתמה לפשר השינוי ושאל . שה לו אשתו את ארוחתו ולא הכינה את יצועו כהרגלההגי

שאל אותה בעלה בפליאה !" זה שעיניך רואות": ענתה האשה בגסות, אותה בדאגה מה לה

, לאשתו גט' בעל המגרפה'נתן !" כן: "ענתה לו נחרצות" ?רצונך שאגרשך מעלי: "ובשחוק

.אכן נשא אותה לאשהש, והיא הלכה בעצת הזקנה אל המלך

ומשהושיט ידו למשש , התעוור–כשרצה המלך להתענג על יופייה הרב , ביום כלולותיהם

. יבשה ידו–את גופה

מסור : "והאל השרה על הנביא את דעתו בענינם, פרש הנביא את הסיפור לפני האל העצום

"!'בעל המגרפה'שכן ראיתי במו עיני את שעוללו ל, להם שאינני סולח להם

)סיפור מיזוגני(תכסיסן של נשים .7.ה

היה . עלבה'קיס בן ת-ד בן'שהיה חביבו של מרת, מספרים על עמרו בן קמיה אלבכרי

.האחרון מזמינו לעתים קרובות להסב על שולחנו בחברת אשתו

מצעיות בכף שתי האצבעות הא: עמרו היה עלם יפה תאר והיה לו סימן היכר משונה משהו

.רגלו היו מחוברות

שיזמינו אל ביתה בשמו , ואשתו שלחה שליח אל עמרו, ד לעיסוקיו'באחד הימים יצא מרת

, ד'ומשלא מצא את מרת, הכניסה אותו האשה לביתה מכניסה אחורית, כשהגיע. ד'של מרת

תת ביקש עמרו לשוב מיד לביתו ולא ל. הבין שהוא עומד ליפול בפח שטמנה לו אשת רעהו

יאונה לך –ולא , עימי, הישאר כאן: "אמרה לו האשה בתקיפות. ידו לבגידה בחברו הטוב

.למרות האיום קם החבר הנאמן ויצא את הבית!" רע

97

מיד לקחה האשה קערה והפכה אותה על פיה במקום בו נראתה טביעת כף רגלו של עמרו

.לבל תימחה, כך שימרה את טביעת האצבעות. בחול

כשהיא מספרת לו שאחד מטובי חבריו ומן , פגש את אשתו כעוסה וזועמתד 'כשחזר מרת

ד 'שאל אותה מרת. הקרובים שבהם ניסה בהעדרו לתנות עימה אהבים בניגוד גמור לרצונה

וגילתה את טביעת כף , במקום תשובה הסירה את הקערה. אך היא סירבה לענות, לשמו

את . מיד את כף רגלו של עמרוד 'הכיר מרת). ובה שתי האצבעות המחוברות(הרגל

המבטאים יותר מאשר כעס על מעשה , ד בארבעה בתי שיר'תחושותיו הקשות ביטא מרת

51.ידי הטוב שבחבריו-אכזבה גדולה ויסורי נפש של הנבגד על, הבגידה

52נאמנותו של אח לעומת בוגדנותה של רעיה . 8.ה

. חוקה בפקודת נסיך הממלכהאחי נשלח למדינה ר: "סיפר, שנשאל לסיבת מאסרו, אסיר

, יום אחד שלחה אלי שליח. ולא ידעתי, מאהבת בי כבר קודם, כפי הנראה, אשתו היתה

, משהגעתי לביתה. שהזמינני אליה בתואנה כי הגיע מכתב מאחי והיא מבקשת שאקראנו

ואז גילתה לי מפורשות את , העסיקה אותי בעיסוקים מעיסוקים שונים עד שירד הערב

אך , ניסיתי בכל כוחי להניאה. חפצה נפשה לתנות עימי אהבים בהעדרו של אחי. שבנפשה

תצעק בקולי קולות , שאם לא איעתר לה ואמלא רצונה, לפתע אמרה נחרצות. ללא הצלחה

משלא נעתרתי לה ועמדתי לצאת . שפרצתי לביתה והיא תפסה אותי בקלקלתי, כי גנב אני

נתפסתי . ה קולה בצעקות רמות כי גנב בורח אניהיא אכן מימשה את איומה ונשא, את הבית

אלא אף רצח קל בעיני , אך לא רק פשע הגניבה, זאת הסיבה לשהותי בכלא. ונכלאתי כגנב

".ואני מוכן להיענש בעבורם, מבגידה באחי

שם הסיום שונה, 177' עמ, באר אלנסאא'אח; 154-155' עמ, II, מצארע אלעשאק 51

ד את טביעת כף רגלו של עמרו החל מתרחק ומתחמק 'לאחר שהכיר מרת. מעט

, ד בארבעה בתי שיר'פונה אל מרת, שהבין את סיבת כעסו של חברו, עמרו. ממנו

' אמת'כפי שרק שירה יכולה לבטא את ה, מרוכזת וחריפה, המספרים בצורה ישירה

, ד בבקשה כנה'עמרו פונה אל מרת. ה מאחורי סיפורה של האשה הבוגדניתשחבוי

משהגיעה שירתו . היוצאת מעמק לבו ומבקש ממנו להתייחס ברצינות לאמת שלו

משגילה את . ד שלא לבדוק את אמיתותם'ד לא יכל היה מרת'של עמרו אל מרת

.גירש מעליו את אשתו הבוגדת ושב אל חברו הנאמן, האמת .52' עמ, ר אלנסאאבא'אח 52

98

53)המסגרת המיזוגנית(סיפור המלך שהריאר ואחיו המלך שהזמאן .9.ה

; שני הבנים היו בעצמם מלכים אבירים. והיו לו שני בנים, ו וסיןהיה לפנים מלך באיי הוד

, עד שנתגעגע המלך הגדול על אחיו הקטן… ושם אחיו הקטן שהזמאן , שם האחד שהריאר

הושיב את משנהו , הכין עצמו לנסיעה, נענה לו שהזמאן. ושלח את משנהו שיביאהו אצלו

חזר ונכנס , הלילה נזכר במשהו ששכח בארמונוכשהגיע חצות . למושל ויצא בדרכו לאחיו

שלף חרבו והרג את השנים . ומצא את אשתו במיטתו מחבקת עבד כושי מהעבדים, לארמונו

נזכר שהזמאן במה . קיבלו אחיו כיאה למלך נכבד ולאח אהוב. והמשיך בדרכו אל אחיו

לשאלותיו של . ופוהחווירו פניו ונרזה ג, ונצטער צער רב, שהיה מעניין אשתו ובגידתה בו

איום אחד הזמינו שהריאר לצאת עמו . אך לא סיפר לו דבר, פצע בקרבו, כי אכן, אחיו ענה

והיו בארמון המלך חלונות נשקפים לתוך גן . ואחיו נסע יחידי, אך שהזמאן סירב, לציד

הסתכל וראה שערי הארמון נפתחים ויצאו מתוכם עשרים שפחות ועשרים עבדים . אחיו

פשטו , היו מהלכים עד שהגיעו לבריכת מים. יפה וחנונה, בתוכם אשת אחיוו, כושים

נתקרב אליה עבד כושי וחבק אותה ובא , "מסעוד: "קראה אשת המלך. בגדיהם וישבו יחדיו

לא פסקו מנישוק וחיבוק וביאה ומעין זה עד שפנה . וכך נהגו שאר העבדים בשפחות. אליה

ולא , כך הוקל לו. שצרתו עוד קטנה מצרה זו, אמר בלבו, כשראה זאת אחיו של המלך. היום

, כשחזר המלך שהריאר וראה כי האדימו פניו של אחיו. מנע עוד עצמו מאכילה ושתייה

הסכים שהזמאן לספר לו מדוע נצטער . התפלא ושאלו לפשר העניין, והוא אוכל בתאבון

ן לאחיו על בגידתה של סיפר המלך שהזמא. אך סירב לספר לו על השינוי שחל בו, תחילה

משביע אני אותך : "אמר, כששמע אחיו דבריו. אשתו ועל כך שהרג במו ידיו את שניהם

ביקש המלך . חזר לפניו על כל מה שראה". שתגיד לי הסיבה שחזר לך צבעך, באלוהים

ובהיחבא התנכר וחזר אל החדר שאחיו , הכריז על נסיעה. שהריאר לראות את הדבר בעיניו

כשראה המלך . שסיפר לו עליהם אחיו, בחלון הנשקף לגן וראה את כל הדבריםוישב, בו

אין לנו חפץ , נקום וניסע לדרכנו: "כמעט יצא מדעתו ואמר לאחיו שהזמאן, שהריאר כך

הגרסה המובאת כאן היא קיצור . זהו סיפור המסגרת של סיפורי אלף לילה ולילה 53

.1-6' עמ', כרך א, אלף לילה ולילה: ראה. ריבלין. תרגומו של י

99

יצאו ". הרי מותנו טוב מחיינו, ואם לאו, במלוכה עד שנראה אם אירע לאדם מה שאירע לנו

שתו . עד שהגיעו לאילן ולידו מעין מים ליד הים, ילותמדלת סמויה בארמון ונסעו ימים ול

הם פחדו והתחבאו בין ענפי . לפתע התגעש הים ועלה מתוכו עמוד שחור. וישבו לנוח

פתח את התיבה ויצאה ממנה נערה . נגלה לעיניהם שד נוראי ועל ראשו תיבה. האילן

; את שני המלכיםהעלמה נשאה ראשה וראתה. הניח השד ראשו על ברכיה וישן. יפהפיה

שאם לא , איימה עליהם, כשסירבו. הניחה את ראש השד על הקרקע ורמזה אליהם שירדו

כשגמרו . מרוב פחדם ביצעו בה את שרצתה. היא תעיר את השד שימיתם, יעשו רצונה

את הקופסה . סיפרה להם כי השד הזה חטף אותה בליל נישואיה ושם אותה בתוך קופסה

אין הוא . הניח אותה כך בתהומות הים. התיבה בשבעה מנעוליםשם בתוך תיבה וסגר את

היא הראתה להם . לא ינצח אותה דבר, שכאשר אשה מבקשת משהו, הוסיפה העלמה, יודע

הוסיפה עליהן את טבעותיהם של שהריאר ושל , מחרוזת של חמש מאות שבעים טבעות

. ם של הטבעותואמרה כי הצליחה להעריב על השד ולשכב עם כל בעליה, שהזמאן

…קמו וחזרו למדינת המלך שהריאר , התנחמו באירועיהם, כששמעו המלכים דברים אלה

54או סיפור הזקן והפרדה, סיפור הזקן השלישי .10.ה

, כשסיים עסקיו. ורחק ממנה שנה שלמה, נאלץ לעזוב את אשתו בשל עסקיו) הזקן(גבר נשוי

היו שניהם שקועים בשיחה ושחוק . עימה במיטהוראה עבד כושי שוכב , חזר לביתו בלילה

לחשה עליהם וזרקה , חשה אליו עם כד שבתוכו מים, כשראתה אותו אשתו. ונשיקה וגיפוף

והוא הלך עד שהגיע , גירשה אותו. מיד הפך כלב". צא מצורה זו לצורת כלב: "ואמרה, עליו

נטלה , בכלב מכושףבת הקצב הבחינה מיד שמדובר. הקצב לקחו לביתו. לחנותו של קצב

וביקש ממנה , נשק לה האיש. והחזירה אותו לצורתו הראשונה, לחשה עליהם, כד מים

ואמר לה , והוא זרק את המים על אשתו הישנה, מסרה לידו מים. לעשות כשפים גם לאשתו

כשהוא מלווה , שהפך בינתיים לזקן, מאז מסתובב האיש. לצאת מצורתה לצורת פרדה

.בפרדה

.11-10' עמ', כרך א, אלף לילה ולילה 54

100

55סיפור פהראס החכם .11.ה

בחגיגה אכלו ושתו . ובכל שנה נהג לערוך חגיגה רבתי, כי מלך היה בארץ הודו, מספרים

כשחזר . נהג המלך לפרוש לשעה קלה אל חדריו, עודם מיטיבים את ליבם. הקרואים כדת

היה המלך מתבונן בבבואתו . ציווה להביא לפניו מראה גדולה, המלך הדור בפאר מחלצותיו

, לא ולא: "כולם היו עונים פה אחד" ?הראיתם בכל תבל יפה ממני: "ל את הסובביםושוא

השלטון –מכונן, עד שבאחת החגיגות קם זקן נשוא פנים, כך נשנו הדברים!" אדוננו המלך

והוא , גן שמו-פרח, בן למשפחת סוחרים, וראסאן חי לו בחור'כי בעיר ח, ואמר למלך, שמו

ויראה כי אכן מראהו , כי אם יביא את הבחור אליו, המלך לזקןאמר . עולה ביופיו על המלך

, סחורות, לקח הזקן כסף. ינקום בו עד בלי די, אם ימצא שכזב בפיו. יעניק לזקן הון רב, כזה

כשהגיע . הטעינם על ספינה גדולה והפליג בה הוא ואנשיו, שכיות חמדה ומיני דורונות

נאה בשוק הבשמים והציג לפניו את שכיות פנה אל חנותו של אבי הבחור ה, וראסאן'לח

והאחרון , וראסאני'הצליח הזקן לרכוש את אמונו וידידותו של הח. החמדה שהביא עמו

. שלושה ימים התארח שם הזקן בעונג ובכבוד ואחר כך שכר דירה בסמוך. הזמינו לביתו

לשלוח עמו את יום אחד פנה אליו הזקן והציע לו. הידידות בין שניהם נמשכה והתעצמה

ענה לו . לאצילים ולמלכים, גן להודו לרכוש את תורת המסחר ולהתוודע לסוחרים- פרח

בתום השנה הכין הבחור את . ויוכל לעזבה רק בתום שנה, שבנו נשא אשה זה מקרוב, הסוחר

, חזר לביתו, ששכח דבר מה, פתאום נזכר. נפרד מרעיתו ויצא מחוץ לשערי העיר, צרכיו

שרועה על , ולעיניו נתגלתה אשתו, הסיט את הוילון המסתיר מיטתו, שכבונכנס לחדר מ

והבחור שיסע את גרונותיהם של , גברה חמתו ונסתתרה בינתו. המיטה ולידה שוכב כושי

- הבחין הזקן כי מראהו וגוון פניו של פרח, כשחזר אל הזקן. השניים והסתלק מיד מן המקום

הפליגו יחדיו עד שהגיעו למחוז . אך לא נענה, ברשאלו לסיבת הד. גן השתנו עד בלי הכר

. שטרם פורסם, סדן. זוהי תמציתו של הסיפור מתוך תרגומו המלא של י 55

יש סיפור מסגרת " אלף לילה ולילה"ו" מאה לילה ולילה"סדן מעיר שבסיפורי . י

הוא , הסיפור המובא כאן. שגיבוריו הם המלך ושהרזאד המספרת לו את סיפוריה

". מאה לילה ולילה"המספר לכאורה את סיפורי , מסגרת נוספת על החכם פהראס

.חלק מן הנוסחאותתוספת מסגרת חיצונית זו נמצאת רק ב

101

יצא לקראתם המלך ולא הבין היכן . חפצם ובכל אותה עת לא חזר אל הבחור יופיו הקודם

ציווה . גן ומראהו השתנה כליל-כי בדרך חלה פרח, סיפר לו הזקן. יופיו וחינו של הבחור

באחד הימים . ליוכדי שיתאושש במהרה מחו, המלך לשכנו בבית האורחים הנכבדים

לפתע נכנסו אל . הסתובב הבחור בבית האורחים ומצא חלון שמשקיף אל גינה מפוארת

החלו הנערות לחולל ובילו . שפחות ובראשן גבירתן ההדורה–הגינה ארבעים נערות

והנה , רקעה הנערה ברגליה, עם הסתלקן. בנעימים עד שהגבירה הרימה קולה וכולן ברחו

מתוכו יצא עבד כושי ויחדיו החליטו להרוג את המלך כדי . מבוא חבוינפתח מכסה שהסתיר

. בינתיים נהג בה הכושי כדרך גבר בעלמה. שתוכל לחיות עם הכושי ולהיות שלו בלבד

והנה לפניו אהובת המלך , כי הוא הצטער על בגידת אשתו, גן אמר לעצמו-בראות זאת פרח

לפתע נראתה לו בגידת אשתו דבר פעוט .ועל אף זאת היא בוגדת במלך, שזכתה בכל טוב

סיפר . מאותו יום חזר אליו תאבונו וכעבור עשרה ימים שבו אליו יופיו וחינו. וחסר ערך

ושוב ציווה המלך , ברוב עם נאספו כולם. כי הגיעה העת לראות את הבחור, הזקן למלך

ושאל את , ניוראסא'התבונן המלך בבואת פניו ובבבואת פני הבחור הח. להביא את המראה

הסכים . כי מימיהם לא ראו יפה יותר מן הבחור, ענו לו הנאספים. הנאספים מי יפה יותר

שלף , קם המלך מכיסאו. נשארו רק הוא והבחור, עימם המלך ומשנסתיים המשתה בנעימים

. אם לא יספר לו מדוע נתכער מראהו כשהגיע, שישסף את גרונו, חרבו ואיים על הבחור

וכיצד התרועעו הכושי , ואת שראה בגן הארמון, מלך את שקרה לו עם אשתוגן ל- סיפר פרח

המלך הלך עם הבחור לבית האורחים ובמו עיניו ראה . והאשה שתכננה לרצוח את המלך

56…השפחות והכושי, ציווה המלך להתיז את ראשי הנערה. את אשר שמעו עיניו קודם לכן

כי בסיפורים , כאן אולי המקום לציין. אך הסיפור לא תם. עד כאן לעניין הבגידה 56

איש אפשר שלא . רבים העוסקים בבגידה מוצגת האשה כבוגדנית יותר מן הגבר

, על כך ראה. לראות בכך את אותה מגמה מיזוגנית הקיימת בבירור בספרות זו

יפור פהראס החכם הדבר בולט לא רק בפרטי בס. אשה, דאגלס-מלטי: למשל

כשהוא , וראסאני'אותו נושא הבחור הח, נשי המובהק-אלא גם בשיר האנטי, הסיפור

התרגום הוא תרגומו . רואה את המלכה המורמת מעם מתרועעת עם העבד הכושי

לא בביתן אם/ נשים לעתים כצנועות תצטירנה : 55הערה , לעיל, של יוסף סדן

בזול גם ללא כל סיגים / הרי בשרן לכל כלב תשארנה / נעולות תשמרנה

כבית / לאחר גם פיהן גם גרונן –מחר / היום עוד תשמח בשיחן המרנן / תתמכרנה

!לך מכאן: ואתה–אחר בו יגור / אום ירקן פת–בנית

102

______________

י אהבה ערביים יכול להוכיח לנו כיצד יש בכוחם של קורפוס מדגמי זה של סיפור

יריעתה ). הכתובים בפרוזה למשמע טוב יותר את השירים העבריים) הערביים(הסיפורים

, הסיבות לבגידה; הרחבה של הפרוזה מאפשרת להבהיר ולפרט את סיפורי הבגידה

בלשון השירה כל אלה חסרים. עונשם של הבוגדים, תוצאות הבגידה, התחבולות להסתרתה

מבחין , המכיר את סיפורי האהבה הערביים, קורא. בה הם רק נזכרים או נרמזים. המרוכזת

".די לחכימא ברמיזא"ומתקיים בו הנאמר , מיד ברמזים המצויים בשירים העבריים

103

או הרע המסייע, השליח, הצופה, המריב :פרק רביעי_____________________________________

האהבה גם דמויות ' דרמת'או אהובו יכולות להופיע ב, מלבד דמויות האוהב ואהובתו

פקידם לקדם את עלילת האהבה שת, או הרכילאי, הצופה, המריב, המתווך, השליח: נוספות

שלושה מהם עוסקים . חמשה שערים מקדיש אבן חזם לעיסוק בדמויות אלה. בדרכים שונות

, המלשין(והרכילאי ) המרגל(הצופה , )המוכיח(בפגיעה במימוש האהבה באמצעות המריב

שהם נדירים יותר , מנגדם עוסקים שני שערים בשליח וברע המסייע1).המשטין, המשמיץ

2.מסייעים לנאהבים לממש את אהבתםו

שבערבית הוא נתפש בדרך כלל כדמות אשה , או המוכיח, המריב; )ל'אלעאד (العاذل

הוא ', ענק היונה'עשר ב-פי השער הששה-על, )קיימות צורות נקבה כאלו במשקל פאעל(

ר אומ, קיימים סוגים שונים של מריבים. הראשון מבין גדולי הפוגעים באהבה ובמימושה

, היודע מתי להשמיע דברי תוכחה', טוב' ואף מוצא כי ביניהם קיים המריב ה3,אבן חזם

הוא נדיר מאד בקרב ' ענק'מודה בעל ה, זן זה. וגערותיו לעתים מועילות יותר מן הסיוע

הם גוערים , לגוניהם מהווים אסון של ממש המשחרים לפתחה של האהבה, רובם. המריבים

. מרפים את ידי האוהב ואינם מניחים לו לאהוב, בים ללא הרףתמיד ומטרידים את האוה

.ידי אבן חזם כאויב של ממש שיש לפעול כדי להביסו-המריב מגדר על

הוא זה . הצופה או המרגל; )אלרקיב( الرقيبעשר מתאר אבן חזם את - בשער השמונה

ים למנוע שמעמיד באופן שיטתי מכשולים רבים בדרכם של האוהבים ומצליח ברוב המקר

בדרך כלל הוא מופיע במקום פגישתם החשאי של 4.את איחודם בדרכים מדרכים שונות

אז הוא נגלה . כשהם בטוחים שהם מוגנים מעין רואה ושמחים להתייחד באהבתם, האוהבים

.לעיניהם ומפר את שמחת אהבתם

, 18שער ; ) המריב–ל 'עאדאל (العاذل: 135-136' עמ, 16שער , טוק, אבן חזם 1

الواشي: 146-156' עמ, 19שער ; ) הצופה–אלרקיב ( الرقيب: 142-145' עמ

). הרכילאי–אלואשי (

: 137-141' עמ, 17שער ; ) השליח–אלספיר (السفري: 112-114' עמ, 11שער , שם 2

).מסייע הרע ה–ואן 'אלמסאעד מן אלאח( االخوان املساعدمن

.136' עמ, שם 3 .142' עמ, שם 4

104

, ילאיהרכ; )אלואשי (الواشيלדמותו של ' ענק'עשר מקדיש בעל ה-את השער התשעה

5:שני סוגי מלשינים מונה אבן חזם. המלשין

אומר אבן חזם הוא , סוג זה של מלשין. המלשין ששאיפתו היחידה להפריד בין הנאהבים. 1

.כסם מוות קטלני

לא . שמרכל על בני הזוג ומוציא דיבתו של האחד רעה באזני השני) הרכילאי(המלשין . 2

.יו ולכן נופלים לא מעט פעמים בפחתמיד מצליחים הנאהבים להבין את תחבולות

, בדרך כלל סיפר הרכילאי לאהוב. חללי אהבה רבים נפלו בשל אותם מלשינים ורכילאים

. על גילוי סוד אהבתם על ידו, על בגידתו באהובתו, או לאהובה מעשי שקר על האוהב

והבים ונסתיימו בדרך כלל ברצח הא, סיפורים כאלה קרו גם בסביבתו הקרובה של אבן חזם

אבן חזם מדגים את טיעוניו באמצעות סיפורים אותנטיים על 6.אהובותיהם/ בידי אהוביהם

; )דיר'מרואן בן אחמד בן ג (جدير بن امحد بن مروان; למשל, )בני לבנא( لبىن بين

).עבד אלרחמן (الرمحن عبد; )מוסא (موسى

ובמקרים כאלה , ה בעצמו/ין הנאהבים כדי לזכות באהובלעתים מנסה המלשין להפריד ב

.משקיע המלשין מאמצים נעלים כדי לבצע את זממו בהצלחה

אבן חזם מזהה את הרכילאי והמלשין עם השקרן וטוען כי אנשים אלה הם היחידים שאפשר

עוד , עומד בפסגת תכונותיו הרעות של אדם, פי תפישתו- על, השקר. להגדירם כחסרי אמונה

הוא המקור לכל מעשי התועבה שבעולם והוא מנת חלקם של . לפני הניאוף והשכרות

.הדמויות שאנו עוסקים בהן

והוא מופיע כדמות ' ענק'עשר ב-השליח הוא נושאו של הפרק האחד; )אלספיר (السفري

הוא מוצג כאדם בעל תכונות הנבחנות . האחראית לסיים בהצלחה את סיפור האהבה

רגיש וחכם ויחד עם זאת לא , עליו להיות נאמן. כן הוא יכול להזיקשאם לא, בקפידה

7.רק כך הוא יוכל להצליח בשליחותו. או חשד, למשוך תשומת לב

االخوان من ساعدملاעשר בספרו במניית תכונותיו של -אבן חזם פותח את השער השבעה

א נבחר בקפידה רבה הו. הרע המסייע הוא מתנת האל לנאהבים; )אלמסאעד מן אלאחואן(

.146' עמ, שם 5

.148' עמ, שם 6 .137' עמ, שם 7

105

כי אם גם בצורתו , והוא כליל של שלמות לא רק במבנה אישיותו ובתכונות אופיו

אומר לנו אבן , ידיד מסייע נאמן כזה הוא מזן נדיר ביותר. במוצאו ובנועם קולו, החיצונית

נשים מבוגרות ' ענק'לדעתו של בעל ה. ורק לעתים רחוקות זוכה אדם לפגוש בו8,חזם

שכן הן נאמנות ויכולות לשמש ידידות טובות וחכמות , מש כאותו רע מסייעיכולות לש

9.ושומרות סוד

בשירה העברית" שליחים"וה" מריבים"ה .א

הן דמויות שקיימות בשירת , הצופה או הרכילאי, המריב, הרע המסייע, דמויות השליח

או , כיונה, מופיעות כמכתבהאהבה העברית הספרדית בין כדמויות ממשיות ובין אם הן

מעניקות חיות מגוונת לעלילת הרקע של "10אומר ישראל לוין, דמויות אלה. כעב מטפוריים

". שיר האהבה ומכניסות בו יסודות דרמטיים מסוימים

כוחם של . הדמויות המעכבות את מימוש האהבה קיימות יותר מאלה המקדמות אותו

, מבקשים ולעתים אף מצליחים לפגוע במימוש האהבההם , המריבים והצופים למיניהם רב

.אך במקרים רבים הם אינם מצליחים לגבור על אהבתם ונאמנותם של האוהבים

מעניין לראות כי בדורות הראשונים של השירה העברית בספרד הדמויות הללו נדירות מאד

ל טדרוס עד שבשירתו ש, וככל שמתקדמים כרונולוגית הן מרבות יותר להופיע בשירים

11.בספרד הנוצרית הן תורמות לעיצוב של עלילה קטנה בשירים, למשל, אבולעפיה

מהם הזוכים לפיתוח ומהם הנותרים . כינויים שונים הוצמדו לדמויות הללו בשירה העברית

, "אנשים: "לעתים הכינויים הם סתמיים לגמרי כגון. בצירופיהם המטפוריים המקובעים

: ולעתים הם מקפלים בתוכם את אפיין וטיבן של הדמויות" ויש אומרים", "איש- בני", "הם"

, "מקנאים", "פתי", "כסיל", "מלין", "מוכיח", "יועץ", "מענני", "צופי", "משטיני", "מריבי"

הכינויים נוכל להיווכח בהמשך כי למרות שמשמעויותיהם הדנוטטיביות של". אורבים"

.137-138' עמ, שם 8 שלא גילתה את סוד , שם מדגים אבן חזם את דבריו בסיפור על שפחה מבוגרת, שם 9

.כדי שתפתח את סגור לבה, למרות שהוכתה נמרצות, אהבתה של חברתה .389' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 10 .4.סעיף ג, ראה להלן 11

106

" כסיל"ה, "הצופה. "הן משמשות באותו תפקיד ובאותו אופן, הללו שונות מאד אלה מאלה

אחראים " מענה"וה" מקנא"ה, "משטין"ה, "מוכיח"כפי שה, נוהגים באותה דרך" פתי"וה

).ללא אזכור הדרך שהובילה אליה(לאותה תוצאה

או את מימושה , מנסות לעכב את עלילת האהבהאו, שכל הדמויות שמעכבות, נדמה

שעיקר תפקידה לגנות ולהוקיע את עצם מעשה , הופכות להיות בשירה העברית דמות אחת

בדרך כלל לא , לא תמיד ברורה משמעותם, לא תמיד מופיעים דבריה של הדמות. האהבה

א תשמש אל, ולפעמים גם הדמות עצמה לא תימצא בסיטואציה, יופיעו הסיבות לגינוי

.אמצעי לקידום העלילה בלבד

תגרת : "שמות העצם והצירופים שלתוכם נוצקו הדמויות הללו הם רבים ומגוונים, הפעלים

, "ריק תלונה", "יריבוהו עלי חשק", "יוכיחוהו", "איש-ריב כל בני", "שלח אשלחה", "מריבי

להגברת סבלות : עדו למטרות דומות בקידום העלילה השיריתאך נראה שכולם נו; "שקר"

ליצירת תחושת מתח לצד , ליצירת אווירה סוערת ודרמטית יותר, הסובל ממילא, האוהב

להמחשת , או לאהובתו, ליצירת מומנטום של עימות בין האוהב לאהובו, סבלות האוהב

.אהבתו ונאמנותו הגדולה של האוהב

כך הרבה -העבריים הספרדיים היו משתמשים בכל" קי השירענ"קשה להעלות על הדעת ש

אלא , שגם היא לא תמיד דמות ממשית, צירופים ופעלים כשכוונתם לדמות אחת, כינויים

אותם משוררים שכל שירתם . או ליצירת אווירה מסוימת בשיר, אמצעי לקידום העלילה

יו כה רבה מקולמוסיהם כדי היתה מעשה רוקם מדויק ומתוכנן להפליא לא היו מגירים ד

.להעמיד דמות אחת שטוחה ובלתי בהירה המכניסה יסודות דרמטיים לשירתם

שגם הכותבים וגם הקוראים באותה עת ידעו לעמוד על ההבדלים שבין המרגל , אני מניחה

אלא שעם חלוף העתים הם , בין המריב לבין המשטין, בין השליח לבין היועץ, לבין הצופה

האהבה : למוטיב קבוע ואחיד המציג בשירים עמדה הפוכה מזו של האוהבהפכו כולם

, הטרדניים' מריבים'רק בעיני ה, שלא חוו אותה בעצמם, והתאווה מגונה רק בעיני אלה

ולא , רבו מריבי: "אבל האוהב מזלזל בהם תמיד; אלה הטוענים בשם התבונה והמוסר

12..."כניעםבוא הצבי ואני א. אשמעם

' עמ, שירת החול, פגיס: כמו כן ראה. 3-4' עמ, ט"שיר רמ, בראדי–משה אבן עזרא 12

. לעניין המריבים269

107

בשירה העברית" הרע המסייע"ו" שליח"ה .ב

אחד מן המוטיבים הבסיסיים השכיחים בשירת החשק העברית הוא האהבה שאיננה

קיומו ושכיחותו של מוטיב זה בשירים יכול אולי להסביר את העובדה שדמויות . מתממשת

אינן , או הרע המסייע מופיעות במשורה, חיוביות המקדמות את עלילת האהבה כגון השליח

.או עוטות על עצמן מלבושים שונים בשירי החשק העבריים, מופיעות כלל

בשירתו של הנגיד" שליח"ה .1.ב

גרמי מצויים בשירתו . בשיריו של שמואל הנגיד דמותו של הרע המסייע אינה מופיעה כלל

העבבאחד משיריו משמשת . ח המסייעים לאוהב ומשמשים למעשה כדמות השליטבע

האוהב מבקש מן העב שתעכב את ". ונסעה עב עלי ראשם–נסעו "13:שליחתו של האוהב

לפחות שתמטיר עליהם גשמי ברכה כשיגיעו , ואם לא תצליח בכך, נודם של האהובים

.למקומם

אוהבו והאוהב מבקש ממנה כי תביאנו אל, כשליחו של האוהבהיונהבשיר אחר משמשת

התוכלי שאתי על , יונה... ? מה לך תקונני, יונה עלי בן הדס "14:בטרם יגווע בייסורי אהבתו

קשה להתעלם כאן מדמות היונה המקראית המוכרת ". אלך ואראה דמות דודי בעודני? כנפיך

.ליחה שיש בכוחה להציל את האוהב ממוותגם כאן משמשת היונה כש. כשליחת הצלה

שבעצם איננה , בשני השירים המובילים המטפוריים הם אלה שמעצבים את דמות השליח

גם כשמופיע . זאת גם הסיבה שהיא איננה זוכה לפיתוח כדמות ממשית. דמות אנושית כלל

מוטיב הוא איננו זוכה לפיתוח ונשאר בגדר 15"שמע רופא"השליח כדמות אנושית בשיר

'חוזה בכוכבים' ובין אם הוא מופיע כ'רופא'בין אם השליח מופיע כ. מוכר וקבוע בלבד

אשר הניס , רופא, שמע: "בוודאי שלא לדמות עגולה, הוא איננו מתפתח לכדי דמות ממשית

בכוכבים אשר צפנו / ין התב, חוזה בכוכבים, ואת/ ?היש אצלך צרי לנדד אהובי:/ כאבי

.299-300' עמ, ח"שיר קס, ירדן–שמואל הנגיד 13 .311' עמ, ח"שיר קצ, שם 14 .212-219' עמ, ג"שיר ע, שם 15

108

, הם נמענים רטוריים במונולוג דרמטי שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת' שליחים'ה" ?קרבי

.לא יוכלו להועיל לו' שליחים'כך רע שגם ה-כל. שמצבו של האוהב הוא בכי רע

גבירול- בשירת אבן" הרע המסייע" .2.ב

רעי", "אחי"או הרעים מסייעים בכינויים , ופיעים הידידיםגבירול מ-בשיריו של שלמה אבן

לסייע בידו , לעודד אותו, לבקש מרפא לכאבו; והם נקראים לעזור לאוהב האומלל" מידעי

אלה הם התפקידים של , לכאורה. או להיות נמענים לקריאה מצידו, לפגוש את אהובתו

גם בשירים אלה לא זוכה הדמות , עשהלמ. הרע המסייע הטיפוסי שאותם מונה אבן חזם

לי - ומהרו, אחי, לכו/ בטרם יחזק עלי כאבי : "אלא לאזכור בלבד, לפיתוח בגוף השיר

ובקשת ' אחי' הכינוי 16".ואולי בו יהיה מרפא ומסעד/ והובילו צרי לכאב לבבי / לגלעד

כנמענת , אך למעשה היא קיימת באורח פסיבי לגמרי, את דמות הרע המסייעהסיוע מעלים

גם הסיוע המבוקש איננו ". אולי"ואף בקשת הסיוע ממנה מלווה במילה , שאינה פועלת

; ח, א"נ; א"י, ו"ירמיהו מ(אלא משובץ בלשון נבואותיהם של ישעיהו וירמיהו , מעשי וברור

).ד"ה י"ישעיהו ס

אך גם כאן העזרה 17,המסייע בבקשת עזרה ממשית-ה של ממש אל הרעבשיר אחר ישנה פני

אחת / רעי מידעי אלי הביאוה : "מתבהרת ומתפרשת באמצעות האלוסיה לסיפור המקראי

כפי שמתאר , המסייע מתממשת כאן כמעט במלואה-דמות הרע...". שאלתי מכם אשר אומר

שמעלה האלוסיה המקראית , המקראית של יונדב בן שמעהאותה אבן חזם בזכות דמותו

).3-4, ג"י, ב"שמוא(

גבירול אפשר להבין רק באמצעות -גם את דמות השליח הנמצאת בשיריו של שלמה אבן

". אשלחה-אלך אלי ביתה ולא/ ושלח בנו ישי לביתה ואני "18:הרובד הקונוטטיבי המקראי

נכון , )ט"ל, ה"א כ"שמוא(לעומת השליחים ששלח דוד אל אביגיל כדי לממש את אהבתו

הוא עצמו יהיה השליח . גבירול למלא את שליחות האהבה בעצמו-הדובר בשירו של אבן

הן ; עקיפהאך בצורה , כאן מופיעה אמנם דמות השליח. כדי לזכות אולי באהובתו

.89' עמ, ד"שיר קמ, שירמן–אבן גבירול שלמה 16 .61' עמ, ח"שיר ק, שם 17 .27' עמ, א"שיר נ, שם 18

109

ואולי אין . הדובר עצמו שישמש כשליח מטעמובאמצעות האלוסיה המקראית והן באמצעות

...שליח נאמן ממנו

יכולה ) ובכלל(וריאציה מעין זו . זוהי וריאציה מסוימת על דמות השליח שתיאר אבן חזם

רק אז יכול המשורר להרשות . להתאפשר רק במקום בו המוטיב הבסיסי מוכר וקבוע דיו

.יולעצמו לשחק במוסכמה ולגרום קורת רוח לקהל נמענ

הידיד 19.או השליח מופיעה בצורה מעניינת בשיר אחר של אבן גבירול, דמותו של הידיד

מצא / חקר היטב ידידי יגעני : "כי עליו לנהוג בשקול דעת באהבתו, מנסה להסביר לאוהב

לכאורה . עליו למצוא את הדרך הנכונה ואת המידה הנכונה באהבה; "פלס לאהבתך ומעגל

מזכירה השורה הראשונה את דבריהם של המריבים למיניהם הגוערים באוהב ומנסים

ונימת הדברים המפויסת מבהירים לנו כי מדובר " ידידי"אך הכינוי , להניאו מאהבתו הרבה

הצליח , כך גם הבית השני מסביר לנו כי כשעשה האוהב כעצת ידידו. ולא במריב, בשליח

שלא כמו בשירי חשק עבריים אחרים . שב במחיצתו הדורה כמלכהלהביא את אהובתו שת

אם לא די בכך ? אולי בזכות השליח. האהבה כאן היא הדדית ונדמה שיש לה זכות מימוש

אנו מבינים מהמשך השיר שגם הנערה חושקת באוהבה והיא אף פונה אליו בדברי פיתוי

:ומעודדת אותו לגלות את סוד אהבתו

מצא פלס לאהבתך ומעגל/ ידי יגעני חקר היטב יד

עדינה ישבה אצלי כשגל/ עדי שרתי בחקרי האהבים

תרא ותגל-מסתרת ולא/ אן אהבתך -ואמרת ועד

י קמה ומגלושית חרמש על/ והקציר כבשל יקצרהו

.הלא שלח וקרא לאביגל/ ישי בעצם אהבתו -ובן

אנריות המקובלות בשירת החשק 'בעצם דיבורה של הנערה יש כדי חריגה מן הנורמות הז

.כמובן שתוכן הדברים גם הוא חריג. העברית

השליח השיר מעלה את הסוגר המסיים את . הדלת הפותחת את השיר מעלה את דמות הידיד

אולי אותה דמות היא שאחראית לסיטואציה . שכבר הכרנו בסיפור דוד ואביגילהמקראי

אולי ? אולי היא שהניעה את הנערה להודות בתשוקותיה? החורגת מן הנורמות המקובלות

חקר ואהב "אותו שיר מופיע תחת השם ". חקר היטב ידידי "26' עמ, א"שיר כ, שם 19

שיר , ירדן–שלמה אבן גבירול ; 213' עמ', שיר ב, Iכרך , השירה, שירמן: ב" ידידי

.366' עמ, א"רי

110

כמו גם מוסכמות , הרובד הגלוי של השיר? היא שסייעה ביד האוהב לממש את אהבתו

.תנים בידינו את המפתח לתשובותאנר אינם נו'הז

עזרא-הדמות המיטיבה בשירת משה אבן .3.ב

כך -אולי כל. או את השליח, משה בן עזרא כמעט ואיננו מזכיר בשיריו את הרע המסייע

שהוא מבין כי טובה רבה לא תוכל לצמוח לו אף מן הדמויות , מודע האוהב האומלל למצבו

לחלוטין ואין בו כדי לקדם את סתמיח האזכור הוא גם כאשר נזכר השלי. החיוביות הללו

כשליח מופיע 20השליח שמופיע באחד ממכתמי ספר הענק. עלילת האהבה בצורה כלשהי

ביום הביא שלוחו את / לבבי זע לזכר שם אהובי: " של האהוב לאוהבוהנושא את מכתבו

, לא רק השליח נושא המכתב". עדי לא נודעו טורי כתבו/ קראתיהו ועיני נזלו בו / כתבו

בין אם משום תוכן המכתב שאין בו כדי ; אלא גם המכתב איננו מקדם את עלילת האהבה

לשנות את מצבו המיוסר של האוהב ובין אם לא הצליח האוהב להבינו בשל דמעותיו

שליחותו ובעצם אזכור שם האהוב יחד עם זאת מצליח השליח בעצם . שטשטשו את הכתוב

האם ? נשאלת השאלה אם זהו תפקידו של השליח. לרגש את האוהב עד כדי דמעות ובכי רב

עצם או שאולי ? לשם רגשנות ודמעות מצד האוהב יש צורך בדמות ממשית נוספת על האהוב

ם ממד הסמוי לעתי, נוסף לעלילת האהבהממד דרמטי יש בו כדי להעריך – אזכור הדמות

.מן העין

בשירתו של יהודה הלוי" הרע המסייע" . 4.ב

21"פני אדם וצח"בשיר . יהודה הלוי מזכיר את הרע המסייע באחד משירי האזור שלו

והם אכן מצליחים לנחם את האוהב , מופיעים דבריו של הרע המסייע כציטוט ישיר מפיו

גות בסוג ובשיר מתואר האוהב המיוסר שקרביו אנריות הנהו'פי המוסכמות הז-על. האומלל

האוהב יודע כי רק נשיקת האהוב עשויה . שעפעפי אהובו הדליקו, ולבו נצרבו באש החשק

.ט"שס' עמ, ט"שיר י', שער ז, ספר הענק, בראדי–משה אבן עזרא 20

.440-441' עמ, Iכרך , השירה, שירמן 21

111

והוא יתנחמה –במה אתנחמה : "כי נשיקה זו אינה בת השגה, אך הוא גם יודע, לרפאו

מיד לאחר תיאור סבלו של האוהב מופיעים " אלי וגולי גו–? היסור מחלי" "?להרגני

הרע , כפי הנראה, הוא (אחד מידידי המשוררבסטרופות החמישית והשישית דבריו של

קום שבה והיגון , ידידי. ובא זמן האהבה, סתו עבר): "המסייע המוכר לנו ממקומות אחרים

הרע ". וטל עביו כמן לחושק נאנח בבכים נדבו, הפך זמן לרע נאמןכבר נ. רצח בכוסות ערבו

, משאת נפשו של האוהב, הנחוץ לעזרתו של האוהב הסובל מקשר בין הנשיקה, המסייע

ומשכנע את האוהב כי הטבע וכוסות יין ערב , לבין שתיית היין, שיכולה לרפא את סבלותיו

שהפך להיות רע , הזמןבין הטבע לבין , הקשר בין הנשיקה לבין היין. נו לתמידיניסו את יגו

פי - ה שמשמעותה על'רג'כמו כן לגמרי תמוה סיומו של השיר בח. נאמן איננו ברור לגמרי

ידי - דבריו של הרע המסייע נענו בחיוב על!" קומו ונשתה, רוח הגינה הפיחה ריחות: "שירמן

מטביע יגונו בכוסות , הוא מצטרף לשתיה בגן ואף מזמין למשתה את חבר מרעיוהאוהב ו

ניצב פעור פה , אנר החשק ומוסכמותיו'המכיר את ז, הקורא. היין ומתנחם בדברי ידידו

האם אכן די היה . שהחל בתיאור סבלותיו של האוהב, לנוכח הסיום האופטימי של המושח

האם די היה בקריאתו של הידיד ? ייסוריו של האוהבבדבריו של הידיד כדי להפיג את

? את היגון בכוסות היין כדי להשכיח את סבלות האהבה ולהתענג על משתה היין' רצוח'ל

, אנריות כמו גם הרובד הגלוי של השיר לא רק שאינם מספקים תשובה לכך'המוסכמות הז

.ציות המקובלותאלא מעמידים את סיומו של השיר כחריגה לא ברורה מן הקונבנ

אך איננה זוכה לפיתוח עלילתי ואף איננה , דמות השליח מופיעה בשיריו של יהודה הלוי

כצירים מופיעים השליחים 22"יעלת חן רחמי לבב"בשיר האזור . מוצגת כדמות בשם ודם

אולי על מנת להעצים את תפקידם ואת , מלאכים של מעלה, "מלאכי שלום"המכונים

שלוש הסטרופות הראשונות של המושח פורשות בפני הקורא את , אכן. יבותם בשירחש

לא כשיעלת החן בקרבתו ולא כשהיא ; סבלותיו של האוהב שאינו מוצא מרגוע לנפשו

בסטרופה הרביעית הנימה הכללית הופכת להיות ' צירים'ברגע שמופיעים ה. מתרחקת ממנו

יום אני מיין דודיה : "ם את תלונותיה של האהובהלמרות שהצירים מביאי, אופטימית

/ ידי צירים ובבאם אליהם תתחנן -על/ כי שלומיה תפגיע ועלי תתלונן / כשכור מתרונן

בראדי מפרש סטרופה ". רוחי חדשומאמרם לבי פתו ו/ מלאכי שלום פגעו בי שנו גם שלשו

.6-7' עמ', שיר ג, ספר שני, בראדי–יהודה הלוי 22

112

שלוחיה עושי , ידי ציריה-היא תפגיע בי על, בעת אני מתרונן כשיכור מיין דודיה: "זאת כך

היא מתחננת , בשובם אליה. אשר היא מלינה עלי, את ברכת שלומה ואת תלונותיה, דברה

ה גם כלתה נפשי לשמוע כי נכספ, מלאכי שלום פגעו נא בי פעמיים ושלוש: "אליהם לאמור

". הנה שלוחיה פיתו את לבי במאמרם ויחדשו את רוחי, וגם אני; גם ממני ברכת שלום

שולחת את שליחיה , היא יעלת החן, האהובה: הסיטואציה המתוארת מוזרה משהו, לכאורה

אך היא למעשה דורשת , )ולא כדי שיסייעו לה לקשור עמו קשר(כדי להתלונן על האוהב

על כן מביע הדובר בשיר שביעות רצון ואופטימיות . אף מצפה לדרישת שלום ממנובשלומו ו

האם התלונה היא רק מעטה . למרות התלונה שבפיהם, מן המסר שמעבירים לו השליחים

אלא רק ליצירת , הם אין חשיבות לתוכנם של הדברים? חיצוני שאמור להסוות מסר שונה

ים כדי להשביע את רצונו של האוהב ולהפיח האם די בשליחת הציר? הקשר בין האוהבים

.על כל אלה אין בכוחה של האינפורמציה שהשיר מעניק לנו כדי לענות? בו אופטימיות

השיר פותח בפנייתו של האוהב אל 23".לך צביה- מה"דבר דומה אפשר למצוא גם בשיר

האהובה נמנעת מלשלוח ; "עיו מלאו ציריךמדוד צל/ לך צביה תמנעי ציריך -מה: "הצביה

שליחיך " (ציריך"השימוש בהומונים . הסובל בכאבי אהבתה, את שליחיה אל האוהב

. מדגיש את הקשר בין שליחת השליחים לבין האפשרות לרפא את הכאבים) וכאביך

השיר ועל כן כאביו של האוהב נמשכים לאורך , האהובה אינה שולחת בשיר זה שליחים

שכן הפעם לא , אולי יש בפתיחה כדי להעיד שהמצב לא ישתנה במהלך השיר הארוך. כולו

אנריות של שער החשק 'זהו שיר העונה על המוסכמות הז. ישלחו השליחים המסייעים

דווקא יכולה רק להדגיש את השימוש בדמות השליח בדרך השלילה. בצורה מלאה ומפורטת

ידי הקורא בתקופה בה נכתב - ידי הכותב והן על- פנים הן עלהכרתה של הדמות לפני ול

.השיר

, הרוח: כדמויות שאינן בני אנוש כללבשירים אחרים של יהודה הלוי מופיעים השליחים

הטבעכמו נחלץ . השחר והעננים כמו ההרים והגבעות הם שליחי האהבה של הדובר בשיר

ההרים פונה האוהב האומלל אל 24"בדמעותשלומותי מסוכים "בשיר . לעזרתו של האוהב

הצבועים ומקושטים בדם לבו , שישמשו שליחיו לעיניה ולאצבעותיה של אהובתווהגבעות

.7-10' עמ', שיר ד, שם 23 .16' עמ, ב"שיר י, שם 24

113

הנימוקים המדומים כמו גם הסינקדוכות בהן נעשה שימוש מרוכז במכתם הקצר . ובבבת עינו

" שליחים"מן העל כן גם מובנת בקשתו . מסייעים להדגשת נחיתותו וסבלו שלה אוהב

: לא יצליחו לעורר, כפי הנראה, שכן את אהבתה, לעורר לפחות את רחמיה של אהובתו

ואם לא / ואצבעות בדם לבי צבעות / לעינים בבת עיני קרעות / שאו הרים וקראו הגבעות "

הרוח והעננים הם , השחר 25"לו שחרים"בשיר ". לדמעותתעירון רחמיה/ אהבתה לי תעירון

אזי אולי , לו אכן היו נחלצים לעזרתו. הפוטנציאליים בעיניו של האוהבשליחי האהבה

ועננים לו נשאו/ המנשק פיה וגופה ינופף / לו שחרים ירדפוני ברוח . "היתה נענית לאהבתו

מכיוון שהשליחים המסייעים נותרים בגדר " אז כמתנה קשי לבבה ירופף/ לה שלומי

ובין אם משום שהם שליחים , בין אם משום שהם קיימים רק בעיני רוחו של האוהבאשליה

נחתם השיר בוויתור , שאינם דמויות בשר ודם שאכן יכולות לבצע שליחותם, שאינם ממשיים

".רחמי: "ובמקומו בקשת רחמים מן האהובה, ימוש האהבהעל מ

או , איננו בהכרח חיזוק הקשר בין האוהבים, כפי שעולה משירים אלה, תפקיד השליח

עם האוהב האומלל ייטיבו . גם אם אין משמעותו אהבהבקיום הקשראלא , במימוש האהבה

שלומותי (" אהובתו או את דמעותיה של, השליחים גם אם ישיגו למענו את רחמיה

").יעלת חן רחמי("וגם אם יסתפקו בהעברת דרישת שלום ") לו שחרים", "מסוכים

את כולם . 'מכתב'ו' סוד, '"כנפי רוח", "ציר שלוח" מופיעים 26"רעית צבי"בשיר האזור

הדרך שבה הם משמשים יחדיו . שעשוי להופיע בה השליח' עלילה'הכרנו כחלק מן ה

ברכת השלום . כמו גם נושא האהבה ההדדית שעולה ממנו מעניינים במיוחד, מושחב

אך האוהב ', ציר שלוח'ידי - ולא על, ידי אהובו בעצמו-השלוחה אל האוהב מובאת על

שליחו של . משתמש בשליח כדי לשלוח לאהובו את ברכתו וכדי לגלות לו את סוד אהבתו

בו מגלה לו , אהבה מבושם לאהובעביר מכתב כבלדר המהמשמש 27הרוחהאוהב הוא

מדוע האהוב ? מדוע היה דבר האהבה נסתר. שהיה נסתר עד כה, אוהבו את דבר אהבתו

, הרוח, ואף לשירותו של שליח מיוחד, איננו נזקק לשירותיו של השליח ואילו האוהב נזקק

שגרמה כך- האם אכן מילא שליח זה את שליחותו באופן מושלם כל? שישא את מכתבו

, קשה לענות על שאלות אלה באמצעות הפרטים הקיימים בשיר? לאהוב להיענות לאוהב

.45' עמ, ו"שיר מ, שם 25 .26-27' עמ, ג"שיר כ, שם 26 .21' עמ', שיר כ, שם, "אשא שלומי"הרוח כשליחו של האוהב מופיע גם בשיר 27

114

ה המסיימת את השיר עולה בקנה אחד עם 'רג'מכל מקום הח. לפחות ברובד הגלוי שלו

ודי רק לך אתנה ד/ אנך אלהים אל ידי / הנך מאד יפה דודי : "האהבה ההדדית המוצגת בו

שכזאת מקפל בתוכו אהבה הדדיתנדמה לי שאין זה מקרה ששיר המתאר ". ותלין בבין שדי

שהייתה מוכרת למשוררים כמו לקוראים כדמות האחראית לסיים , השליחאת דמות

.בהצלחה את סיפור האהבה

בשירה העברית" מריב"דמות ה .ג

את החושק הוא מוכיח ועליו הוא מרבה .המריב קשור בשירים רק בדמותו של החושק"

יש שהוא . לפעמים נמסר רק תכנם, לפעמים מובאים דבריו מפיו כדיבור ישיר. תלונות

מופיע כדמות בודדת ויש שהוא נרמז כדמות קולקטיבית סתמים שלטענותיה יקדים השיר

ולפעמים נדמה –דברי המריב או טענותיו מעוררים ". אמרו"או " יאמרו: "את צורת הרבים

" התקפת הנגד"התנצלותו או , את הסבריו, את תגובתו של החושק–כי רק לשם כך נועדו

28".שלו

המריבים בשירתו של שמואל הנגיד–" הם יקראוני אויל" .1.ג

אך ככלל הם מתגלים , המריבים מופיעים בשיריו של שמואל הנגיד בסיטואציות שונות

המריבים ברוב . קידה מגדר מראש ועל כן איננה משתנה משיר לשירשתפ, כדמות סתמית

גערת המריבים ותוכחתם . המקרים גוערים באוהב על עצם אהבתו המסבה לו סבל וייסורים

את תוכחת המריב וגידופו מדומה הדובר באחד השירים . מוסיפים על סבלו של האוהב

ועל גבי כמו מענית , שמע גדופהא: "לפעולת המחרשה שכאילו חורשת את גבו ומענה אותו

המשמיעים . דברי התוכחה מדומים לכאב פיסי של ממש29".למעניך ועליכי, חורש ארכה–

, אלא רק באמצעות דבריהם, את דברי התוכחה למעשה אינם נוכחים באופן ממשי בשיר

הפרט היחיד ". גדופה"ימוי והמילה אלא רק באמצעות הד, שגם הם אינם מובאים בשיר

.400' עמ', כרך ב, מעיל תשבץ, לוין 28 .299' עמ, ז"שיר קס, ירדן–שמואל הנגיד 29

115

מי משמיע . על אהבתי אותך ובגללך; "למעניך ועליכי: "המפורש בשיר הוא סיבת הגידוף

.פערים אלה ממלא הקורא שלא מפרטי השיר? מה תכנו? את הגידוף

הדמות ". יבתר"דרך הפועל ; מופיעה דמות המריב באופן עקיף30"שימה ימינך"גם בשיר

אך סיבת , דברי התוכחה גם כאן אינם מופיעים בשיר; איננה ממשית כפי שאיננה אקטיבית

אהבת העפר היא הגורמת למריב להוכיח ; "למען כי אהבו לבי, תריב: " התוכחה מפורשת

סיומו של השיר מראה כי למרות תוכחת המריב אהבת הדובר בשיר את אהובתו . את האוהב

.יננה משתנה כללא

- כדמות סתמיתאך עדיין , במשפטכנושא אקטיבי' מריבים'בשיר אחר אמנם מופיעים ה

גם כאן כמו בשיר הקודם אין די בפרטי ". על אהבתך' אויל'הם יקראוני "31:קולקטיבית

כאשר הסיבה" אויל: "אך כאן מופיע הגידוף כלשונו, "הם"השיר כדי להבהיר מי אלה

בשני השירים אין ". למעניך ועליכי"בדיוק כפי שקראנו " על אהבתך: " שהביאה אליו זהה

האם השירים היו מסתיימים אחרת לולא הופיעה בהם דמות ; אזכור של תוצאת הגידוף

די היה בו –כך חזק שעצם אזכורה הסתמי בשיר - ואולי כוחה של הדמות היה כל? המריב

!?שהאהבה לא התממשהכדי להבהיר

ואף " תגרה"פעולתה מוצגת כ, "מריבי" מופיעה דמות המריב בשמה 32"יסך עלי ידו"בשיך

. האוהב שומר את סוד אהבתו ואיננו מגלה אותו לאהובו": תגרת מריבי"יש תוצאה ל

ואציה של עיון נוסף בשיר מעלה כי הסיט. סיטואציה העונה על מוסכמות הסוג, לכאורה

ואותו , )ולא על האוהב( מוסב בשיר על האהוב הדימוי לעבד: השיר נדירה בשירת החשק

כל זה מבלי שיודע האהוב את אהבת הדובר . אהוב גם מבקש את קרבת האוהב ואהבתו

למרות , אולי בשל קיומו של המריב בשיר. שחושש מן המריב לחשוף את אהבתו, בשיר

המריב ביתר קלות ' מצליח'אולי ? האהבה איננה מתממשת,נכונותו של האהוב לאהוב

?אנר'במזימתו דווקא במקום בו האהוב איננו קשה עורף כמקובל בז

.309' עמ, ד"שיר קצ, שם 30 .401' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין: ראה, כמו כן; 311' עמ, ח"שיר קצ, שם 31 .311' עמ, ח"שיר קצ, ירדן, שמואל הנגיד 32

116

וברורים בשיר דברי תוכחה מפורשיםבאורח יוצא דופן שם שמואל הנגיד בפי המריב בשירו

סף בן חסדאי על יו' המהווה את תשובת שמואל הנגיד לר, פתיחת הקצידה33".התזכיר אל"

- התזכיר אל יפת מראה לבונה : "היא למעשה דברי המריב אל הדובר בשיר, "שירה יתומה"

זהו " ?ואיך תשגה באהבתך עדינה / -והעדנה שנאתך בזדון ! / וגלגלתך כמו חלב לבנה/

, דבריו של המריבירה העברית בספרד המוסלמית בהם מופיעים אחד המקרים הנדירים בש

אלא מוכיחו על אהבתו , כאן אין המריב מוכיח את האוהב על עצם אהבתו באורח סתמי

אולי משום שהדברים מפורשים וברורים . שיש בה לטעמו של המריב טעם לפגם, בזקנתו

, שמעני: "מה מפויסת ונינוחהעונה האוהב למוכיחו בני, ואינם מהווים גידופים ולעג לשמם

'טוב'המריב האולי אפשר למצוא כאן את ". ואחר כן ענה נא, על בכותי ימי נער, מריבי

שיכולים לעתים , היודע מתי להשמיע דברי תוכחה, מריב מזן נדיר, שעליו מצביע אבן חזם

.אף לסייע

רו של שלמה אבן גבירולהמריב בשי!" חדל נא, מריב" .2.ג

המריב מופיע כדמות שטוחה . מופיע המריב בשירתו של שלמה אבן גבירול34רק בשיר אחד

אלא שאין מדובר בדמות , כמונולוג דרמטישאמנם פונה אליה האוהב בלשון נוכח , מאד

מהי הסיבה לתוכחה והאם השפיעה על מהלך ; אין אנו יודעים מה היו דבריה; ממשית

ונדמה שדי , ת השני מבין ארבעת בתי השיר הוא היחיד שמזכיר את המריבהבי. הקשר

אם ". הבט ויפיה ראה טרם תריבני/ מריב חדל נא ואם משפט אמת תדרשה : "באזכורו בלבד

נפסח על בית זה נקבל שיר בן שלשה בתים המתארים את ייסורי אהבתו של הדובר ואת

שהמריב רק תורם להגברת סבלו , נדמה. שחייו ומותו בידיה, ו לעומת אהובתונחיתות

אלא שעוד נוספים לייסוריו דברי התוכחה , שלא די לו בייסוריו שלו, וייסוריו של האוהב

שהיה עליו , האם חסרו לו לשלמה אבן גבירול צירופי לשון לתיאור הסבל. של המריב

כך מוכר לקוראי - או שמא היה המריב כל? רולהכניס את דמות המריב לשירו כדי לתא

דבר דומה ניתן למצא בשיריו של טדרוס ). 1-2שורות (164' עמ, א"שיר נ, שם 33

הלבין "השיר , 49' עמ, Iכרך , Iחלק , גן המשלים, ילין, למשל, ראה. אלולעפיה

".שערי .374' עמ, ד"שיר רכ, ירדן–שלמה אבן גבירול 34

117

את , שירתו שדי היה רק באזכורו כדי להכניס לרבדיו העמוקים של השיר את גערותיו

?טרדותיו הבלתי פוסקות ואת הצלחתו לנתק את הקשר שבין האוהבים

שדי היה בפועל , כך ברור לכותבים ולקוראים- תפקידו של המריב היה כפי הנראה כל

השאיפה המוצגת בסיומו של . עזה על סיום השיראירוניהכדי להטיל נימה של "יתריבנ"

ידי האוהב לקרבתה ולחברתה של האהובה ההופכת להיות שאיפה אירונית שאין -השיר על

אלא גם מכוח , אנר'היא לא תתגשם לא רק מכוח מוסכמות הז. לה שום סיכוי להתגשם

.הופעתו של המריב בשיר

המריבים בשיריו של משה בן עזרא– בחיי ממריבים לי קצתי" .3.ג

לעתים הוא מסתפק . עזרא מרבה להשתמש בדמות המריב בשירי החשק שלו- משה בן

לפרט את מעשיו ולהביע את עמדתו על מעשים אלה , אך הוא גם מיטיב לתארו, באזכורו

גם במיניטורות החשק , ספר הענקהמריב מופיע גם במכתמי . מנקודת מבטו של הדובר בשיר

באופן מפורש " מריב"כלל בשם העצם -הוא מופיע בדרך. ואולי בעיקר בשירי האזור

עזרא מגלה את יחסו - הדובר בשיריו של משה בן". יוכיח"ו" יריב"והפעלים הסמוכים לו הם

וא מכריז על ה, בהם" קצתי", "לא אשמעם: "למריבים גם כן בצורה ישירה ומפורשת

יש והאוהב אף מבקש ". וזמן יכלם ומות ירעם: "התעלמותו מהם ואף מקללם בקללות קשות

יחד עם כל ". מעניאל יט לבבך בניב : "מפורשות מאהובו לא להטות לבו אחר דברי המריב

מריב לריב ע את הסיבות שמביאות את ה"אלה עדיין איננו מוצאים גם בשיריו של רמב

גם . להוכיח את האוהבים על עצם אהבתם, הוא נוהג כך כי זוהי דרכו וזהו טבעו. ולהוכיח

כמו מובנות גם הן מאליהן . תוצאות מעשיו של המריב אינן מובאות ברוב המקרים בשירים

.מבלי צורך לפרטן

מרוכז ביותר הוא אולי השיר שבו נעשה השימוש ה35"דאגה שברה לבי"ע "שירו של רמב

כאן ". יריבו", "מריב", ")יוכיחו" ("יריבוהו", "ריב": בשירת החשק העברית. ב.י.בשרש ר

', ב, מעיל תשבץ, לוין: ראה, כמו כן. ג"כ' עמ, ח"שיר י, בראדי–עזרא -ןמשה אב 35

על שירים נוספים של משה אבן עזרא בהם מופיעה דמות המריב באופן . 401' עמ

.269' עמ, שירת החול, פגיס; 402' עמ, שם: ראה גם, אנר'כמקובל בז, דומה

118

חשק - עלי"; "רדף אהב"המוכיח את האוהב על , מופיע המריב כיריבה המוצהר של האהבה

מקובלות יוצא האוהב פי אותן מוסכמות- על. אנר'כמקובל בז" רבי דמעיו"ועל " צבי חן

יכול " יריבו". "מריב יריבו"הלהגן על אהבתו ונשבע בשם האהבה כי לא ישמע לדברי

; המוכיח אותו על אהבתו, המריב: לשמש כאן כהומונים בהוראת פועל ובהוראת שם עצם

מכל מקום גם במיניטורה זו שמוקדשת כולה. כאויבו של האוהב, המשמש כיריבו, או המריב

? או המריבים, מיהו המריב: לעניין המריב ופעולתו אין השיר מספק תשובות לשאלות כגון

האם ? מתוך קנאה? מתוך דאגה? מדוע הם מוכיחים את האוהב על אהבתו ועל ייסוריו

?יצליחו במזימתם למרות הצהרתו של האוהב לא לשמוע להם

מרבה להופיע בהם . עזרא-דרמת האהבה עזה יותר ומורכבת יותר בשירי האזור של אבן

לעתים הוא מופיע ; ולעתים משתמעים, מפורשים" עצתו"ו" תפקידו"לעתים ; דמות המריב

; כדמות אקטיבית ולעתים מדבר עליו הדובר בשיר בגוף שלישי והוא מוצג בצורה פסיבית

מבקר אותו ואף מקלל אותו ולעתים אנו לומדים על יחסו של , לעתים כועס עליו האוהב

ברוב השירים לא , מכל מקום. כלפיו רק מתוך המערכת הפיגורטיבית של השירהאוהב

שבו הוא פועל האופןלא מצוין , )למעט האהבה ככלל(שבשלה פועל המריב הסיבה מצוינת

תוצאת התערבותוואף אין ציון מפורש של ) 'להוכיח', 'לריב'למעט הפעלים הכלליים (

.תו/במערכת היחסים שבין האוהב לבין אהובו

מתוודה האוהב כי דמעותיו גילו את סוד אהבתו ובלשון צווי 36"סוד לבי ומצפני"במושח

זה האזכור היחיד של המריב " !מריב החשה הרף: "מבקש מן המריב לשתוק ולהרפות ממנו

אך אזכור זה שבא בסטרופה הראשונה תורם הן להדגשת סבלו של האוהב והן , בשיר כולו

כמו בקשתו של האוהב ממנו , שאינם נשמעים בשיר, דבריו. הדגשת נאמנותו הרבהל

. תורמים ליצירת משהו מן הדרמטיות בשיר) למרות שאיננו מדבר בגוף השיר(שישתוק

כפי , המריב מתבקש להרפות מתוכחת האוהב למרות שהמשך השיר מלמד כי המריב

למרות השקר ; וראויה לתוכחהוהתנהגות הצבי אכן אכזרית, צדק בתוכחתו, הנראה

אפשר אולי ! הוא נשאר נאמן ומבקש מן המריב לשתוק, והמרמה שנחל האוהב מאהובו

כם אחסן לה טני !) "אנר כמובן'בנוסף למוסכמות הז(ה את אחת הסיבות לכך 'רג'לראות בח

, המריב. תכן שישוב וייזכר ביכך יי, ככל שאיטיב את מחשבתי עליו–" ע וידכרני'עסי ירג/

.ח"רס-ו"אס' עמ, ג"שיר רנ, בראדי–משה אבן עזרא 36

119

לא יוכל לעזור לאוהב להיטיב את מחשבתו , )שלא מן השיר(כפי שהכותב והקורא יודעים

ועל כן הוא מתבקש פשוט לשתוק כדי לא להשפיע אפילו על מחשבתו של , על אהובו

...כוח השפעתו של המריב, כפי הנראה, כך גדול היה- כל. האוהב

: מופיעה דמות המריב גם כן פעם אחת בלבד בסטרופה הראשונה37"תאר-דדי יפת"בשיר

- למעשה זהו אב, יש לגעור במריב" וקח ישר נמצא בפי, דרכו/ לפי יועץ מריב- וגער בכל"

דבריו של . שדרכו לייעץ לאוהב ולהוכיחו על אהבתו" כל מריב: "טיפוס של המריבים כולם

דרך -חסותו של הדובר אליהם אינם מפורשים אך משתמעים עלהמריב כמו גם התיי

אנו מבינים כי להבדיל מדברי האמת " קח ישר נמצא בפי"מן המשפט . האנלוגיה הניגודית

מהמשך השיר אנו . ועל כן יש לגעור בו, דברי שקרדבריו של המריב הם , שבפי הדובר

הרי , מחה שבנהנתנות ובכללה החשקמבינים שאם דברי האמת שבפי הדובר מכוונים לש

להתרחקות מן החשק ולהשבתת השמחה , שדברי המריב מכוונים להתנזרות מן הנהנתנות

.בכלל

די באזכור של דמות המריב כדי להוסיף לאווירתם של השירים , כמו במושח הקודם, גם כאן

ר הדמות כדי די באזכו; כדי להפיח בהם מרוחה של הדרמטיות, משהו מן הסערה או המתח

וכדי לעמת אותם עם דברי ) למרות שאינם מופיעים בשיר(להבין את הדברים שיש בפיה

). שמופיעים בשיר(האחרים

המשרה , מופיעה שוב דמות המריב כאנטיתיזה לדמות הנהנתן38"תאוות לבבי"במושח

צר השיר לגבי גם כאן יכול הקורא למלא את הפערים האינפורמטיביים שיו. שמחת חיים

אך כאן מוסר לנו . הדמות מן הניגוד שבינה לבין הדמות האחרת המתוארת לפרטים בשיר

ואף על הדרך שבה הוא דרך פעולתועל , תפקידועל , המריבהדובר פרטים נוספים על

בכך תורמת הדמות להתפתחות של מעין עלילה . שאגב משתנה במהלך השיר, מתייחס אליו

. חיוניות ודרמטיות במוטיבים הקפואים המשובצים בשירומזרימה, קטנה בשיר

שתי הסטרופות הראשונות מתארות כמקובל את אהבתו הבלתי ניתנת למימוש של הדובר

המריבים מופיעים שלוש פעמים בשתי . בהמשך השיר חל מפנה באהבת הצבי. בשיר לצבי

אחראים , אולי,כפי שהם, מימושה של האהבה- הסטרופות הראשונות והם האחראים לאי

- ואחר; "מריבי: "המריבים מופיעים תחילה בלשון רבים. למפנה שיבוא בסטרופה השלישית

.ג"רס' עמ, ג"שיר ר, שם 37 .ב"רס- א"רס' עמ, ט"שיר רמ, שם 38

120

בפעם הראשונה בה מוזכרים . וכפי הנראה אין הכוונה לדמות ספציפית" מענני: "כך ביחיד

רצון לגבור , התעלמות מדבריהם: המריבים הם זוכים להתייחסויות שונות מצד האוהב

וזמן יכלם / בוא הצבי ואני אכניעם / רבו מריבי ולא אשמעם : "כך קללה- ם ומיד אחרעליה

ולכן הוא עובר , "נצח"אולי לא עזרה לאוהב ההתעלמות מן המריבים כדי ל". ומות ירעם

ללשון בסטרופה הבאה משתנה לשון הקללה . מתוך חוסר אונים ללשון קללה מפורשת

ידי האוהב -וממנה אנו למדים כי המריבים מאשמים על" למה יניאון לבבי למה: "שאלה

אך גם מן , איננו יודעים במדויק מה תכנם של דבריהם. בהסתת אהובו לבל יאהב אותו

אנו מבינים כי המריב" י)נ(יט לבבך בניב מענ-אל: "השאלה וגם מן הבקשה הבאה בהמשך

בייאושו פונה האוהב . מנסה להטות את לב האהוב מאוהבו ובכך גורם ייסורים לאוהב

מבקש האוהב , במקום להקשיב לדברי המריב, "בא נסני: "בבקשה לא שגרתית לאהובו

לא רק . של המריבבדברי ההסתהמאהובו לבחון ולנסות אותו בעצמו ולראות אם יש ממש

לא נדירה ביותר גם הנכונות להיענות לבקשה מצד א, הבקשה נדירה בשירה העברית

כל הצהרות האהבה והנאמנות כמו כל ייסורי הגוף והנפש של האוהב לא הצליחו . האהוב

בשיר שלפנינו מצליחה הקריאה . בשירת החשק לפתות ולהטות את לב האהוב לאהובו

צרות האהבה לבדוק את אמינות דברי המריב לפתות את אהובו ומרגע זה נענה האהוב להפ

/ אפשט בגדיו יפשטני / לילה ויומם אני רק עמו ... בית אמו - וקמנו אלי, נפתה: "של אוהבו

שלכאורה מתממשת כדי להוכיח לאהוב שאין שחר בדברי , האהבה". אינק שפתיו וינקני

תמוהים מאד ) בית אמו של האהוב(כמו המקום שבו מתממשת אותה אהבה , המריבים

אנר לא רק 'הפרטים שהשיר מספק כמו גם הכרת מוסכמות הז. בשירת החשק העברית

אלא שיש בהם כדי להבליט ולחדד יותר את סימני , שאינם יכולים ליישב את התמיהות

? האם המריב הוא המכשול היחיד שמונע מן האהוב להיענות לאוהבו. השאלה המועלים

' בית אמו'ו' אמו'ומה ענין ? שיוסר מכשול המריב תתממש האהבה באופן הדדיהאם ברגע

?של האהוב לעניין האהבה

דמות המריב בשיריו של טדרוס אבולעפיה–" חדל מריבך כי אין מרי בי" .4.ג

121

לעתים הוא משתמש בנוכחותה של 39.טדרוס אבולעפיה מגלה חיבה יתירה לדמות המריב

גם אם התיאורים והטיעונים סביב דמות המריב הינם . בשיר כדי לפתח מעין עלילההדמות

עלילתיים של -הרי שדרך העיצוב מכניסה לשירים יסודות דרמטיים, קונבנציונליים ומוכרים

מגנים את עצם אהבתו של הדובר ; לעתים מופיעים המריבים כמקובל. התרחשות ממשית

. ועל כן גם זוכים לחוסר התייחסות מצידו של האוהב, בשיר ומוכיחים אותו על דבקותו בה

, למשל, כך. במקרים כאלה גם לא יצליחו המריבים במזימתם והאוהב ישאר נאמן באהבתו

: פונה האוהב אל המריב מיד בפתיחת השיר בלשון ציווי ובביטחון40באחד משירי האזור

ובסטרופה " כי ישר שבילי/ והניחני , כיחימו/ ושמע נא בקולי / אל תוסף להוכיחני "

/ כי כזורעים בצחיח / ולדברי מריבים / לא אקשיב לקול מוכיח : "השנייה מצהיר האוהב

ובר בשיר מסתייע הד41בשיר אחר". מלין באהבים/ כן יטרח ולא יצליח –דשא עם עשבים

על אהבת עפרה , כסיל: " כדי להדגיש את מאמציו חסרי הסיכוי של המריבבצימוד המרכב

חשק צבי "באותו צימוד מרכב נעשה שימוש גם בשיר ". מרי ביחדל מריבך כי אין / מריבי

היא זו המיוסרתהנפש. אך כאן מעניין לראות את דמות המריב כנפשו של האוהב42,"החן

, לך-מה, אמתו, נפשי: "והיא גם זו שזוכה לפנייה ולהסבר, שמוכיחה את האוהב על אהבתו

הקול הפנימי; האמיתי' מריב'נדמה שזהו ה". אין מרי בי, אם אחותו אבחר/ את מריבי

.המבקש לחדול מן האהבה, שבכל אוהב מיוסר

ת דרמת האהבה למעין עלילה קטנה אנו מוצאים התייחסות ספציפית במקומות בהם מתפתח

ונמצא , יש. מפיהםדיבור ישירלעתים אף ; אליהםפנייה ישירה, יותר לדמות המריבים

אלא גינוי של אהבה , לא גינוי סתמי של האהבה בכלל; סיבה למזימתם של המריבים

בכינוי מופיעים המריבים 43"כמהבעודי מבלי שכל וח"בשיר . או אהובה ספציפית, ספציפית

הם אינם מוכיחים את האוהב על . אך דבריהם מפורשים וברורים, "ויש אומרים: "הסתמי

הלפלונית : ויש אומרים: "שלא תיענה לאהבתו, אלא על אהבתו דווקא לזאת, עצם אהבתו

היחשק עש וכימה עש / דים נפשך בחשקה ולמה תא... ובזבול היא אמת סהר וחמה ? תחכה

.404-405' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין. י 39 .38-39' עמ, א"שיר ל, שירי האזור, נספח, גן המשלים, ילין 40 .39-40' עמ, ב"שיר ל, שם 41 .9-10' עמ', שיר ד, שם 42 .124-125' עמ, ד"שיר תשי, Iכרך , IIחלק , גן המשלים, ילין 43

122

עזב חשקה וסורה / ? ואם תרד לך היא לאדמה/ ? התוכל לעלות לה את לשחק/ ? ורמה

בים לכך הסיבה שנותנים כאן המרי). 25-29בתים " (ובנערות בחר יונה תמימה/ מגבירות

? מדוע היא נעלה ממנו: אך איננה ברורה, שאין טעם באהבתו של הדובר בשיר מפורשת

ואולי ? פער מעמדות סמויהאם מדובר כאן על ? מדוע אין לתת סיכוי להתממשות אהבתם

שאיננה שכיחה בשירת האהבה העברית היא שמכתיבה 'אהבה רוחנית'הופעתה של

מכל . אנר' שאלות אלה מפרטי השיר כמו ממוסכמות הזקשה לענות על? מסוג אחר' מריבים'

האוהב : מקום גם כאן זוכים המריבים ומשיאי העצות למיניהם ליחס שאנו כבר מכירים

אל תחבלו נא ודמו , בוערים: עניתים: "ודורש מהם לשתוק") בוערים("מכנה אותם בורים

...או חסר האפשרות לממשה, ולא האפשרות, הכריעהאהבה היא זו שצריכה ל...". נא

את ") פתי"המכונה בפי האוהב ( מוכיח המריב 44" אך סגר לבי דבירה–צביה : "גם בשיר

שלעולם לא תיענה , האוהב על כך שהוא מכלה את נפשו דווקא באהבתה של צביה

כאמה / והנה , טוב לך חשק עלמההלא) "15בית : (וכדאי לו לבחור בעלמה אחרת, לאהבתו

גם כאן תוכחת המריב איננה על עצם האהבה כמקובל בשירה ". לעשות חפץ גבירה

45...אלא על אהבת עלמה שכזאת, העברית

את האוהב על עצם אהבתו מכנה הדובר בשירו של טדרוס , כמקובל, את המריב המוכיח

ש כביכול במצווה מן התורה המתירה את האהבה ואולי אף ומשתמ" כסיל"אבולעפיה

–? איכה/ ? חבק צבית חן ותרים קולך/ תלין עלי אדם אשר , כסיל, איכה: "מצווה עליה

בשיר התייחסות דומה אנו מוצאים 46!"בעת תראה יפת תאר ולקחת לך: והנה אמרה הדת

לאחר ארבע סטרופות בהן מתואר סבלו של האוהב 47"עלמה לענות הלבבות נוצרה"האזור

.125-126' עמ, ו"שיר תשט, שם 44 כאשר הוא מתאר בשיר את , טדרוס אבולעפיה מפתח בשירו עלילה של ממש 45

די היה למריב בראייתה . שעוברת לפני האוהב והמריב בעודם מתווכחים, האהובה

בית (במקומם הצהיר כי . והוא חדל מלשאת דברי תוכחה, כדי ליפול בשבי אהבתה

שאם יראה את , דבריו של האוהב למריבו..." חשקה אעביד לבי לעולםל): "34

, מוכרים ומקובלים בשירת החשק, יפול בקסמיה ויחדל מתוכחתו, אהובתו בעיניו

אך את פיתוחו של המוטיב לכדי עלילה ממשית אנו מוצאים רק בשירתו של טדרוס

.אבולעפיה .46' עמ,Iכרך , Iחלק , גן המשלים, ילין 46 .28-29' עמ, ב"שיר כ, שירי האזור, נספח, שם 47

123

בעטיה של אהובתו מופיעים בסטרופה החמישית והאחרונה המריבים המוכיחים את האוהב

נער / ותי בנתי דת אהבה מיום הי: / עת ריב בחשקה ערכו לי שחתי: "על אהבה שכזאת

ה פונה בערבית ישירות 'רג'הח. ה'רג' מאד מעניינת בשיר זה היא הח48".רדפתיה ובה זקנתי

ובתרגום ..." לוא'לוא או לא תעד'פלתעד: "אל המריבים שנזכרו רק בסטרופה האחרונה

ריבו : "ה היא נותנת את עיקרו של השיר'רג' חכדרכה של". או אל תריבו, ריבו בי: "לעברית

נודעתי מיום חיותי כחרוץ חושק / מעולם לא עלתה השכחה על לבי / או אל תריבו , בי

גם דמותם נזכרת רק , דבריהם של המריבים אינם נזכרים49"סוער בגדלותי/ בקטנותי

. ולא באופן ישיר" עת ריב ערכו" האחרונה ובאמצעות פועל בגוף שלישי רבים בסטרופה

כאילו היה . ומפורשת לגמרי, בגוף שני–ה היא ישירה 'רג'למרות זאת הפניה אליהם בח

50.ברור לגמרי לכותב ולקורא מי הם ומה תפקידם בדרמת האהבה

בשירה העברית" צופה"דמות ה .ד

. להשגיח על החושקים כדי למנוע את התייחדותם' תפקידו': הצופהחמור מן המריב הוא "

ורק לעתים , הוא אויבם המושבע. כל עוד פקוחות עיניו של זה אין השניים יכולים להיפגש

ששם לו למטרה לסכל את פגישת מרגל הוא מעין הצופה 51".רחוקות יימלטו מענשו

.ר את ייסוריהםלפגוע באהבתם ולהגבי, להרחיקם זה מזו', האוהבים

שהוא מוטיב ' האהבה שאינה זוכה למימוש'למרות שדמות זו יכולה לסייע מאד למוטיב

כשהוא מופיע הוא נזכר . בשירה זואיננה שכיחההיא , מרכזי וקבוע בשירת החשק העברית

לעתים . איננו מתואר בהרחבה ואיננו זוכה להתייחסות זולת ההתעלמות מצד האוהב, בלבד

לעתים הוא מופיע באמצעות הפעלים , ממשי ובשמו' צופה'כדמות של הוא מוזכר

כאן מכנה הדובר בשיר ". הלבין שערי"השיר , 49' עמ, Iכרך , Iחלק , שם: ראה גם 48

שהוא ממשיל לעסוק באהבים , המוכיחים אותו על כך, "פותים"את המריבים בשם

ואמרתם , פותים: "ונה האוהבלאותם משירי עצות ע. גם כאשר הזדקן והלבין שערו

!"ולולי אהבה לא שבתי? שיבה/ כי איך אהבים אעזב נא מפני : / אני עזבתי .הכתובה בלשון הערבית, ה'רג'תרגומו של בראדי לח 49 ה בערבית 'רג' מופיעה ח21-22' עמ, ו"שיר ט, נספח, שם, "דודי נא שבו"גם במושח 50

...").הוי מריבי..." ("לי'אד'פיא ע: "אל המריב, בגוף שני, הפונה ישירות .320' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 51

124

אלא כינוי לעיני , אינם בשר ודם' צופים'ולעתים ה, "שומרים"או , "מקנאים", "אורבים"

.למשל, האוהב

הצופים בשירו של שמואל הנגיד–" שומרים מצאוני והכוני" .1.ד

ניתן להבין ". שומרים"אלא , "צופים"ולא בשם , הנגיד את הצופיםבשיר אחד מזהיר שמואל

שלולא כן , רק לאחר הכרת דמות הצופה' צופים'בשירו של שמואל הנגיד הם ה' שומרים'שה

היו הדמויות המוצגות בשיר נותרות בגדר דמויות מטפוריות שנועדו להעצים את אומללותו

ביד צרים –שרים אהבוני , אהה! / פצעוני, והכונישומרים מצאוני, אהה "52:של האוהב

הדובר !" וסוף דבר מאסוני–והשקוני וכסוני / ולא שעו לעלבוני –טפחוני ורבוני , עזבוני

מי הם אותם . ו אותושהכו ופצע" שומרים"בשיר מתאר בגוף ראשון סיטואציה מוזרה של

? "צרים"מדוע הם מתוארים אחר כך כ? על מי הם שומרים? מדוע הם מכים אותו? שומרים

מדוע יש כאן סיטואציה של ? שאהבו וטיפחו אותו בעבר" שרים"מה גרם לשינוי יחסם של ה

הרובד הגלוי של השיר איננו מספק לנו בשום אופן תשובות על השאלות הללו גם ? אהבה

ח מסייעת לנו -ו, ה, הרמיזה המקראית לתיאור שבשיר השירים. ון חוזר ונשנהלאחר עי

בקשתיהו ולא מצאתיהו ... פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר : "להבין חלק מן התהיות

רדידי מעלי שמרי - עוני נשאו אתמצאוני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצ: קראתיו ולא ענני

הטקסט המקראי מסייע לנו להבין שאכן מדובר כאן במין דרמה של אהבה שבה ". החומות

משוטט האוהב האומלל לבקש את אהובתו שחמקה ממנו ונתפש בידי שומרים שהפליאו בו

קסט המקראי לבין שבטשומרי החומות המטפורייםעדיין לא ברור הקשר שבין . מכותיהם

שעשויים להופיע בדרמת ' צופים'שכפי הנראה הם אותם , השומרים שבטקסט הספרותי

53.האהבה

גבירול-בשיריו של שלמה אבן" צופה" דמות ה–" והצופה יהי נרדם" .2.ד

.304' עמ, פ"שיר ק, ירדן, שמואל הנגיד 52 .להלן, ראה עיון נוסף בשיר זה בסעיף ז 53

125

העוקב אחר האוהבים כדי כמרגלגבירול מחבב את תפקידו של הצופה - ששלמה אבן, נראה

תיאור של , אמנם אין בשירים תיאור של הדרך שבה פועל הצופה. גישתםלסכל את פ

שדי , כך מוכרת למשורר ולנמעניו- אך נדמה שהדמות היתה כל, או אי הצלחתו, הצלחתו

. בדרמת האהבה המיוסרת המוכרת והקבועהעלילה של ממשהיה באזכורה כדי להפיח

ב באשליית מימוש אהבתו ואיחודו עם האוה- שוקע הדובר54"תברך מבלי קצה"בשיר

) 8בית : (כי האפשרות היחידה להגשים את אהבתו היא, הוא קובע מפורשות. אהובו

רק אם הצופה יעצום עיניו ויירדם ולא יהיה עד ". וראותיו מעט יעצה/ והצפה יהי נרדם "

העומד , פי השיר-על, ביכולכ, המכשול היחיד. יוכל האוהב להתאחד עם אהובו, לפגישה

והוא איננו נותן לפגישת האוהבים , שעיניו תמיד פקוחות, בפני האוהב הוא הצופה

55.להתממש

מופיעות בתיאור , שהן למעשה האיבר הבולט והמרכזי בדמותו, של הצופהעיניו הפקוחות

המסורתי כאן מתוסף לתפקידן 56".בלבי אש" בדמות הצופים והשומרים בשיר סינקדוכי

ולעתים (היורות חצים לעבר לבו של האוהב וממיתות את אהבתו , המקובל של עיני האהוב

הקבועים בראשו של האוהב , עיני האהוב משמשות כשומרים וצופים: תפקיד נוסף, )גם אותו

מרים נתנו וש/ אשר נבנה עלי צואר כמגדל ... לראש זקוף : "...ומונעים מן האוהב להתקרב

עיני החשוק כשומרים וצופים הם ביטוי בלתי קונבנציונאלי בשירת החשק ". עליו וצפים

של הצופים הוא שאפשר את השימוש בדרך ' ריגולי'ייתכן שהכרת תפקידם ה. העברית

.שומעים באותה עת/ידי קהל הקוראים- על' פיענוחה'ביטוי זו ואת

בפנייה , הצליחו במזימתם, שכפי הנראה, האוהב לצופיםגבירול פונה- בשיר אחר של אבן

, הכתובת לשיר יכולה אולי לסייע. כאן תפקיד הצופים איננו ברור כלל57".קולי לצופי"

" ולה פי רקבה אלואשין: "ואולי להגביר את ערוב הגבולות שבין הדמויות השונות

אין השיר מלמדנו על ההבדל שבין )". ילאיםהרכ(ולו על ריגולם של המלשינים : "שתרגומה

אולי כדי . אלא כורך את פעולותיהם יחדיו, )המלשין (הרכילאילבין ) ?המרגל (הצופה

.105' עמ, ה"שיר עק, שירמן–שלמה אבן גבירול 54 שהיה תמיד מופיע בזמן ובמקום מפגשם של האוהבים ראה , המרגל–ל הצופה ע 55

".סיפורו של נציב.: "4.להלן סיפור ט .102' עמ, ח"שיר קס, שירמן–שלמה אבן גבירול 56 .23' עמ, ט"שיר ל, שם 57

126

אולי כדי להעצים את , כמו לתוצאה, או למבצע, לרמוז על כך שאין חשיבות לדרך הביצוע

מלאכת הריגול כי ההבדל שבין , ואולי, שאחראים לה כמה דמויות, אומללותו של האוהב

שלא , כך ברור לכותב ולקורא-של הצופה לבין מלאכת הוצאת הדיבה של המלשין היה כל

.היה צורך בהגדרות

עזרא- הצופים בשירו של משה בן–" על אף צופי" .3.ד

הוא דווקא שיר המתאר שלא , שבו מופיעה דמות הצופה, עזרא- של משה בן58השיר היחיד

/ אחיות שמש / על אף צפי : " האוהב לבין היפהפיות החשוקותכמקובל אהבה הדדית בין

/ או הניעו / ייני אבות / לרקוד כלו / קומות תמר / הניפו - אם/ נפשי אובות / תאבה -מה- כל

הבה ההדדית הנדירה אולי כדי להדגיש את הא". בעלי אבות / -הובישו כל/ יתרי כנור

המנסים לפגוע במימוש , למרות הצופים. בשירת החשק מזכיר האוהב בשיר את הצופים

ידה של : האווירה בשיר מלאה שמחת חיים ואופטימיות. האהובות נענות לאוהב, האהבה

איננו יודעים מתוך המכתם הקצר כיצד . היא נצחה גם את הצופים; האהבה על העליונה

ואיך נמחתה , איננו יודעים גם מי היו, וע בחשקם של האוהבים ומדועניסו הצופים לפג

אהבה הדדית יכולה לנצח : המסר העולה מן השיר הוא כמעט מפורש. השפעתם השלילית

.אפילו את הצופים

בשירה העברית" רכילאי"דמות ה .ה

ם כינויים אלה כול. המדבר לשון הרע, המסית, המשטין, המשמיץ, המלשין, הרכילאי

הוא מגלה את סוד האהבה "מכוונים לדמות אחת שמהווה פגע רע של ממש בדרמת האהבה

מוציא דיבת , הבנה ביניהם-מעורר מדנים בין החושקים ומרבה אי, שמבקשים להצפינו

59".מעוות עובדות ובודה דברים מלבו, החושק רעה באזני החשוקה

הם גם מתארים את הסיבה לעתים מסתפקים הדוברים באזכורם של הרכילאים ולעתים

אהובה שאיננה ראויה לאהבה , קנאה באוהב על אהבתו. (שהביאה אותם להסית ולהשמיץ

.ט"שכ' עמ', שיר ג, IIשער , ספר הענק, בראדי–משה אבן עזרא 58 400' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 59

127

, לעתים די באזכורם כדי להבין שמטרתם לפגוע במימוש האהבה). בשל הפכפכנותה

בין אם מתפתחת דמות ). הסתה, הוצאת דיבה(ולעתים מתוארת הדרך שבה הם פועלים

. כשהיא מופיעה בדרמת האהבהכדמות דומיננטית מאדו היא משמשת הרכילאי ובין אם לא

בשיריו של שמואל הנגיד' רכילאים' ה–" דברו בך כי חמדוך" .1.ה

הוא מופיע הן . הרכילאי מופיע הן במיניטורות של שמואל הנגיד והן בשירי האזור שלו

רים את פעולתו הם שמקטלגים הפעלים המבהי. הן כמוציא דיבה, הן כמשמיץ, כמלשין

ופעמים הוא " מסית"פעמים הוא , "חומד"פעמים הוא , "משנאי"פעמים הרכילאי הוא : אותו

אך לא באופן , יש לעתים קשר ישיר בין שם הפעולה לבין אופן ואופי ביצועה". משטין"

.תייחס לכך כללויש שהדובר בשיר אינו מ, יש ולא, יש והרכילאי מצליח במזימתו. קבוע

'משנאים'ה מתאר הדובר בשיר אהוב שדחה את אהבתו בשל 60"הלא תענני"במיניטוריה

וכך הצליחו , כי האוהב מצא בו מום, האהוב האמין לדבריהם. שהוציאו דיבתו רעה

וחי , משנאי / -ותקצף ותאמר כי אני מום אשו בך : "בדברי שווא לפגוע באהבה' משנאים'ה

של דרך פעולתםמבהירה את , שלא כמקובל, זו מיניטורה זעירה!" דברו זאת עלי שמי, אל

אולי יש בה כדי . מזימתם-הצלחתם במשימתם על האהוב ואת השפעתםאת , הרכילאים

61במיניטורה אחרת. גם אם שקר יסודו, להראות עד היכן יכול כוחם של הרכילאים להגיע

שאיננו , הנמען בשיר הוא כפי הנראה הרכילאי. מצליח במזימתו) 'המסית'(ן הרכילאי אי

אני –דודי / כמה תפתני ותסית את : "פי הפועל בגוף שני- אלא מזוהה על, מכונה בשם

ת כי גם אם יפתהו לעזוב א, האוהב מתריס בפני הרכילאי מעמדת ניצחון" לדודי ודודי לי

/ אשק אני שאהבה נפשי : "הוא לא יצליח במזימתו, אהובו וגם את יסית את האהוב לעזבו

אך לא כאשר , אולי רב כוחו של הרכילאי המסית והמפתה!". אדני לי–מה תעשה את לי

א ובעיקר כאשר הו, תמוה למדי אזכורו של האל בסיטואצית האהבה הזו. תומך באוהבהאל

שני בתיו הראשונים של השיר מתארים את שמחתו . תומך באוהב ומכשיל בכך את הרכילאי

: מעורר תמיהה, החל בדרמת האהבה, גם השינוי. של האוהב לאחר שסבל מייסורי אהבתו

.296' עמ, ט"שיר קנ, ירדן–שמואל הנגיד 60 .305' עמ, ב"שיר קפ, שם 61

128

האם ? מיהו אותו גואל. הגיע והתממשה אהבתוגואלושכן , השעה משחקת עתה לאוהב

שהתגברה על , האהבה, מכל מקום? שיכול לרכילאיהאם האל? האהוב שנענה לאהבתו

.מוצגת כחזקה יותר ויכולה לקרוא תיגר על הדמות שניסתה לפגוע בה, מכשולי הרכילאי

מתפתחת דרמת האהבה לכדי עלילה קטנה שמכילה בין 62"עיני בת מדין"בשיר האזור

אורח לא שגור מפרט ב. לבין האוהב) המשטין, המשמיץ(שיח בין הרכילאי -השאר גם דו

עת / דברתי בעמדי לפני משטינה : "המשטין את סיבת קטרוגו וניסיונו להפריד בין האוהבים

" עת תהרס וגם עת תבנה בנינה/ לא תחן לך ובעיני כל חנה / הלזאת תפנה שהנה : אמר

הוא מנסה להציל את האוהב מפגיעתה ; טין כאן מוצג כדמות שכוונתה טובההמש). 9-12(

נוטה , כמקובל בשירי אהבה, בהמשך השיר. שאין לתת בה אמון, של אהובתו ההפכפכה

–" מהרסה"לראות גם בחסרונותיה מעלות וגם ב, האוהב להתעלם ממומיה של אהובתו

הטובה של המשטין ומבקש מן המשטין הספציפי הוא אינו מעוניין כלל בכוונתו ". בנין"

בקשתו של האוהב ". אל נא בה עלי כל ענין תריבו: "ומכל האחרים שעשויים להופיע, הזה

אותה דמות שהאוהב אינו מעוניין כלל ; אנר'מעמידה את דמות הרכילאי המקובלת בז

בן (כך שגם בשיר ארך ! זיקהיא עלולה רק לה, לכאורה, גם אם כוונתה טובה; בהתערבותה

שבו ניתנת זכות הדיבור לדמות , עלילה קטנה, כביכול, שבו מתפתחת, )חמש סטרופות

נותרת דמות , המשטין ובו מתרחשת סיטואציה של חילופי דברים בין האוהב לבין המשטין

.שאין חפצים בפעולתה גם אם כוונתה רצויה, כך גדול-המשטין כדמות שהחשש מפניה כל

גבירול- הרכילאים בשירו של שלמה בן–" כל חושקיה דברו לה" .2.ה

. מזכיר בן גבירול את הרכילאים המסיתים את האהובה כנגד אוהבה63בשיר אחד בלבד

ועל כן מסיתים אותה כנגד האוהב , הרכילאים מוצגים כדמויות החושקות בעצמם באהובה

". לה כי שנאתיה ושנאתי מאד נצחה-שקיה דברוכל חו: "ומוציאים את דיבתו רעה בפניה

איננו . אך האוהב נותר נאמן באהבתו, אמנם מצליחים הרכילאים בהסתתם את האהובה

מדוע , יודעים מן הפרטים שהשיר נותן לנו מדוע משתמשים הרכילאים דווקא בטיעון זה

באהבה למרות נאמנותו של האוהב והאם אכן הצליחו לפגוע , מאמינה להם האהובה

אולי מופיעים כאן הרכילאים החושקים רק כדי להמחיש את עצמתה . שאיננה משתנה

.315-316' עמ, ג"שיר ר, שם 62

.27עמד , א"שיר נ, שירמן, גבירול- שלמה בן 63

129

ואולי היו למוטיב המוכר גם . וגדולתה של האהובה ובהכרח גם את אהבת הדובר אליה

64.שנעלמות היום מעינינו, משמעויות מוכרות נוספות

ילאי בשירו של יהודה הלוי הרכ–" מי זה הסיתך בי" .3.ה

אין הוא מופיע 65".עפרי צבי"בשיר : פעם אחת מופיע הרכילאי בשיריו של יהודה הלוי

די לדובר בשיר . שכן העפר מאמין לו, מקדם את עלילת האהבהאך , כדמות בדרמת האהבה

-הרכילאיותו של כדי להעלות את דמ" מי זה הסיתך בי ומי הודיעך"כדי לטעון כלפי אהובו

אין השיר מספק לנו אינפורמציה לגבי עלילת השווא . ואת דברי ההסתה שבפיוהמסית

כמו גם לגבי התוצאה , או לגבי הסיבה שהביאה אותו לכך, שהעליל הרכילאי על האוהב

או , אך האם יקשיב ויענה לאוהב, האוהב האמין לדברי ההסתה של הרכילאי; הסופית

ייתכן שדי בהכרת דמות הרכילאי ... ? כדי לנתק את קשרי אהבתויסתפק בדברי הרכילאי

הרכילאי הסית את האהוב כנגד אוהבו כדי : אנר כדי לענות על תהיות אלה'השכיחה בז

ייתכן שהכרת דמות הרכילאי גם ממקורות . והצליח במזימתו, לפגוע באקט האהבה כמקובל

. יכולה ליישב את אותן תהיות בדרך נוספת66אחרים

המריבים והשליחים בסיפורים הנרטיביים הערביים .ו

דמות השליח והרע המסייע בסיפורים הערביים .1.ו

אנו, ששאיפתו להפריד בין האוהבים, המשמיץ- - המלשין –את דמות הרכילאי 64

המנסה להפריד בין , אך דמות הרכילאי, )והערבית(מכירים מן השירה העברית

דמות זו מופיעה . ה בעצמו נדירה מאוד בשירה/הנאהבים כדי לזכות באהוב

".ומי' אץ'הסיפור על מצ. "1.סיפור ט, להלן, ראה למשל, בסיפורים הערביים . 31' עמ, ז"שיר כ, בראדי–יהודה הלוי 65 תפקידה לפגוע במימוש האהבה על ש, הרכילאי בשירה הערבית מופיע גם כדמות 66

על השליחים והמריבים ועל . ידי הסתתו של האהוב בעלילת שווא לרחוק מן האוהב

' עמ; 313' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין: ראה גם, דרך הופעתם בשירה הערבית

406-408.

130

או בפגישה , בנישואיהם, באיחוד הנאהבים" (סוף טוב"סיפורי אהבה רבים שנסתיימו ב

שנדמה לי שההבחנה (או הרע המסייע , מעמידים במרכז עלילתם את דמות השליח) מוצלחת

' מאיישים'שם ראינו שהם , שלא כמו בשירים). כך- ורים איננה משמעותית כלביניהם בסיפ

בסיפורים הערביים מתפתחות דמויות , המקדם את העלילה' סטטיסט'לרוב את תפקיד ה

; יש שמות ותכונות ומאפייניםלדמויות הללו בסיפורים . לדמויות עגולות וממשיותאלה

ובעלת השפעה אישיות מוכרתעתים הוא ל, הוא הרע המסייע של האהובה67אחיהלעתים

יש והרע המסייע 69.עפר שמגייס לעזרתו את החליף' או אבן ג68,כמו עמר אבן אבי רביעה

ויש ונשים כמו 70,וכך גם מעניק מהימנות לפרטי האירוע, בגוף ראשון, מספר הסיפורהוא

כל אחת מדמויות אלה . משמשות כשליחי הנאהבים72זקנה חכמה או 71,שפחה נאמנה

יש והרע המסייע פונה בבקשת עזרה אל אישיות רמת : מתאפיינת בדרכי פעולה שונות

קצץ , אלחמיד: כמו כן ראה". האוהב המקופח.: "5.ראה להלן סיפור ט 67

.125' עמ, אלעשאק 719מת בשנת . שנודע בשירי האהבה שכתב, משורר מפורסם, עמר בן אבי רביעה 68

: 50' עמ, I, מצארע אלעשאק; 184-188' עמ, קצץ אלעשאק, אלחמיד: ראה. לספירה

אך לא , שפגש בנערה יפהפיה והתאהב בה עד כדי אבדן חושים, סיפור על עלם

יום . לו על אחיה שוחרי הריב ועל אביה הקנאיכי סיפרה , יכול היה לפגוש בה

, סיפר לו על ייסוריו, פגש בעמר אבן אבי רביעה, במהלך נדודיו חסרי המטרה, אחד

מכיוון שקשה היה . לבקש את ידה לעלם הצעיר, הנערה-ועמר יצא בעצמו אל אבי

.והשניים נישאו, נתן האב את הסכמתו, לסרב לאישיות ידועה כמו עמר סיפור על בחור שיצא עם חבריו לטייל וראו לפניהם : 150' עמ, I, תזיין אלאסואק 69

אך הוריה , התאהב בה נואשות. שאחת מהן צדה את עיניו ואת נפשו, חבורת בנות

רכב , עפר'כשנודע הדבר לאבן ג. סירבו לבקשותיו החוזרות והנשנות לשאתה לאשה

ליף שלח בו במקום מכתב עם מוהר 'הח. יועוסיפר לו על כך וביקש ס, ליף'אל הח

את 151' עמ, שם: כמו כן ראה. ובסיוע מושל המחוז איחד בין האוהבים, מכובד

ואבן , היפה ואלאעראבי המעודן) בדואית: מילולית(אלאעראביה "הסיפור על

לעתים ". האוהב המקופח.: "5.סיפור ט, כמו כן להלן". ליף מעאויה'אלחכם והח

סיפור אבראהים : "להלן, .9.סיפור ט, למשל; ליף עצמו'הוא הח, הרע המסייע

.מילה'וג ".ידאא'הסיפור על בשר וג.: "3.סיפור ט, למשל, להלן 70 .שם, שם 71 סיפור נעמה בן רביע .: "8.סיפור ט; "הסיפור על בשר והנד.: "7.סיפור ט, להלן, ראה 72

".נעםו

131

יש והרע המסייע מחבל תחבולות כדי למצוא את 74. או המושל73,ליף'מעלה כמו הח

לכל אחת מן הדמויות יש 76. דבר המרחיב ומקדם את העלילה75,האהובה וליצור עמה קשר

המניע יכול להיות סתם מחווה של רצון . או מנודבת לסייע, א מתנדבתמניע אחר שבשלו הי

שם מצהיר 77,אנם ולבנא'כמו בסיפורם של ע, ייתכן גם מניע אחר. או חברות טובה, טוב

במעשים , שלא עלתה יפה, כי הוא מתנחם על אהבתו הפרטית ללילא, המסייע מפורשות

.טובים ובסיוע לנאהבים

הסיום ברוב המקרים הוא . ייעים למיניהם בסיפורים גם היא מפורשתהצלחתם של המס

הנאהבים מצליחים . הקוראים/שאיננו מותיר כר רחב לדמיונם של השומעים, סיום סגור

.להתייחד או להתאחד בברית הנישואין, או של השליח להיפגש, בסיועו של הרע

הצופה והרכילאי בסיפורים ערביים, דמות המריב .2.ו

בים מסיפורי האהבה הערביים מתארים את הדמויות המנסות מסיבות שונות לפגוע ר

ברוב המקרים . או להסית אחד מהם כנגד רעהו, לסכל את נישואיהם, בפגישת הנאהבים

גם אם אינם מצליחים לכבות . או הרכילאים לפגוע באיחוד האוהבים, מצליחים המריבים

סיפורי . נאהבים ומגבירים את ייסורי האהבהאת אש האהבה הם מסכלים את איחודם של ה

: בקריאה בשמםאו , אינם מסתפקים באזכור דמויות אלה, שלא כמו השירים, האהבה

שמתבצע , אינן רק דמויות בעלות תפקיד מסוים' מלשין'או ה', רכילאי'או ה', צופה'ה

מקדמות ה כדמויות עגולותהדמויות תוארו בסיפורים באופן ממשי . בהצלחה זו או אחרת

.69הערה , להלן, ראה 73 .67ראה הערה , אלד בן עבדאללה אלקסרי'המושל ח, למשל 74 הרע המסייע נכנס לשכונה בה : להלן. 3.סיפור ט, "ידאא'סיפור על בשר וג"ב, למשל 75

כך הוא מצליח ליצור . שהוא מחפש אחר בהמתו שתעתה, גרה אהובתו באמתלה

- לאישה על" מתחזה"אף , בסיפור זה הרע המסייע. ובתוקשר עם שפחתה של אה

, הגיבן, ראה גם את דמויות החייט. כדי לסייע לפגישת האוהבים, ידי לבישת בגדיה

.להלן. 9.סיפור ט; מילה'איבראהים וג"אן ואשתו בסיפור 'שוער הח ושבת על מפתן הזקנה המסייעת י: להלן. 7.סיפור ט, "סיפור על בשר והנד"ב, למשל 76

לאחר יצירת הקשר . הבית ופונה אל האהוב בקשה שיסייע לה לכתוב מכתב לבנה

.היא ממשיכה לחבל תחבולות כדי להפגיש אותו עם הנד, הראשוני ".אנם ולבנא'ע.: "5.סיפור ו, להלן, ראה 77

132

שנענה לבקשתם של קרובי , השלטון אישאו , המושלהמריב היה לעתים : את העלילה

במקרים אחרים איישו 78.משפחתה של האהובה ועמד כמכשול שמנע את מימוש האהבה

79.לגרש את אשתו, למשל, את תפקיד המריבים והצליחו להשפיע על הגברההורים

שלא כמו . הדרך שבה פעלו דמויות אלההסיפורים הערביים פורטים לפרטים קטנים את

בסיפורים אנו , אנר'מתוך הכרת מוסכמות הז' למלא פערים'שם אנו יכולים , בשירים

או , הלשנהידי -הפגיעה במימוש האהבה נעשית על: מקבלים את מלוא פרטי הסיטואציה

סיפר בסיפור אחד מסופר על המריב ש. הפעלת לחץידי -או על, שקרידי -על, הסתהידי -על

האחרת הוא מרבה לתאר –ואת זו , אוהבה אוהב אחרת-שארוסה, לאביה של האהובה

בסיפור אחר מופיע המלשין שמספר לאהובה עצמה כי לבו של אוהבה נתון 80.בשיריו

ידי כך הופך את סיפור האהבה היפה לטרגדיה המייסרת את שני - ועל81,לאישה אחרת

, ינם עוזבים אף פעם את האהובה לבדהסיפור אחר מתאר את הצופים שא. הנאהבים

82.או באמירת שירה, או בקריצה, אלא מסתפק רק במבט, והאוהב אינו יכול לשוחח עמה

או את , שהביאו את הצופההסיבותאינם חוסכים מאיתנו גם את , בניגוד לשירים, הסיפורים

רחקת ידי ה- מאוהב באהובה ועלהמריב עצמולעתים היה : המריב לנהוג בדרך שנהגו

במקרים כאלה לא היה המריב בוחל בשום דרך כדי 83.האוהב ניסה להשיג אותה לעצמו

קרוביבמקרים אחרים ניסו ). כשהוא נתון לאחר(להטות את לבה של האהובה אליו

בשל , בשל הבדלי מעמדות או ייחוס) גם לאחר נישואיהם( להפריד בין האוהבים המשפחה

ם או איש השלטון הופיעו פעמי, המושל. 213-214' עמ, קצץ אלעשאק, אלחמיד 78

: כינוייהם היו . העומדים בפני האוהבים, או לקשיים, רבות כסמל למכשולים

בערבית התקבלו צירופים אלו ככינוי למוות ". מפרידי האוהבים"ו" הורסי ההנאות"

سلطانבמקרים כאלה השתמשו במילה . המפריד בין אוהבים ומחסל עינוגים

אמיר (أمرياملؤمننيאו ) יפהל'ח (خليفةולא במילים , שמורה על שררה) סלטאן(

.החיוביות) נסיך המאמינים= אלמאמינין

, "לאן והנד'סיפור עבד אללה בן אלעג; VIפרק , .5.סיפור ד": קיס ולילא"סיפור 79

.36' עמ, I, תזיין אלאסואק; "ערווה בן קיס"כמו כן סיפור ; VIפרק , .3.סיפור ד ' עמ, אן בן מנבה'אלתיג; "ומי' אץ'הסיפור על מצ: "להלן, .1.סיפור ט, ללמש, ראה 80

197. .188' עמ, שם 81 .4.סיפור ט, "סיפורו של נציב", להלן 82 .1.סיפור ט, "ומי' אץ'הסיפור על מצ", להלן 83

133

- או בשל אי, בשל חששותיה של החמות מכלתה, והבשל הא) לדעתם(מצבו הכלכלי הירוד

84.הצלחה של האישה להרות

אלא גם , מוכר וידועמקומן בעלילההדמויות שלפנינו הן דמויות ממשיות שלא רק , אם כן

- והצלחתן או איהתוצאה הסופית, הדרך שבחרו בה, הסיבות שהניעו אותן, אופן פעולתן

.או מאזין, ירות לכל קוראכל אלה מפורטים ומפורשים בבה. הצלחתן

עיון נוסף על רקע הסיפורים הערביים–בשירה העברית ' שליחים'ה .ז

אינם מתארים את דמות השליח כפי שהוא מופיע , כפי שראינו, המשוררים העבריים

. על דרך פעולתו ועל מניעיו, הם אינם מתעכבים על אופיו של השליח. בסיפורים הערביים

וגם אז הוא ', סיפור האהבה' לקידום –במטרה שלשמה הוא קיים הם מתרכזים בעיקר

כך -מצבו של האוהב כל(דרך השלילה -לעתים הוא מוזכר על; בלבד' סטטיסט'מופיע כ

למרות כל זאת . לעתים הוא מופיע כברירת מחדל, )שגם השליח לא יוכל להועיל לו, נורא

כאשר , מכתמים ובמיניטורותגם ב. ממשיכה דמות השליח להופיע בשירי החשק העבריים

אך אינם , משוררי החשק העבריים מזכירים את דמות השליח; לא קיימת עלילה כלל

.מפתחים אותה כלל ומסתפקים באזכורה כמוטיב בלבד

מידת השימוש בו והמשכיותו בשיריהם של משוררים בני דורות , נראה שקיומו של מוטיב זה

או לסוגה הדומה למה שאנו קוראים (י העם שונים התאפשר במידה רבה הודות לסיפור

שהיו מוכרים היטב למשוררים , שהיו באוויר ובאווירה של אותם ימים) סיפור פופולרי

או של השליח בשיר שתיאר את , כן די היה למשל באזכורו של הרע המסייע- על. ולקוראים

אחת עם או כדי לתאר בכפיפה, ייסורי האהבה כדי להפיח נימה של אופטימיות בשיר

, כדי להשכיח את ייסורי האהבה86די בקריאה של הידיד, אכן85.הייסורים אהבה הדדית

כאשר הסיפורים הערביים על הנאהבים שהצליחו לממש את אהבתם בסיועו של ידיד זה או

).ושל הכותב(אחר נמצאים בתודעתו של הקורא

; "ס ולבנאקי: "IIפרק , .2.סיפור ו; "ערווה ועפראא: "IIפרק , .5.סיפור ו, למשל 84

".נון לילא'מג: "VIפרק , .5.סיפור ד .בפרק זה. 2.סעיף ב, לעיל, ראה 85 .4.סעיף ב, לעיל 86

134

למרות שניתן לעשות (י אינני מנסה להעמיד כאן שיר חשק עברי מול סיפור ערבי ספציפ

) גם לקורא המודרני(אני מנסה להראות כי הכרת הסיפורים הערביים מאפשרת ). זאת

מתוך מאגר הידיעות הפרטי שלו את הפרטים הרלוונטיים היכולים ליישב את " לשלוף"

ואין בכוחן של מוסכמות , או למלא את הפערים שיוצר השיר, התהיות שמעורר טקסט שירי

87"יעלת חן רחמי"לגבי שירו של יהודה הלוי , למשל, התהיות שהעלו. אנר למלא'הז

. עשויות להתיישב כאשר הסיפורים הערביים קיימים ברובד זה או אחר של תודעתנו

אנו יכולים ליישב את התהיות שהועלו בעקבות , מוכר לנו88ידאא'כשהסיפור על בשר וג

וטיב ההתחפשות שקיים בסיפור יכול ליישב מ: שירו של יהודה הלוי באופן כמעט אוטומטי

האופן שבו נפגשו הנאהבים בסיפור יכול להסביר מדוע אין ; את עניין המסווה שקיים בשיר

הדרך הפתלתלה ; אלא רק ליצירת הקשר בין הנאהבים, השיר מעניק חשיבות לתוכן הדברים

שתיקה רק כדי והמלקות שספג ב, התחבולות שמצא ושנמצאו לו, שבה נהג הרע המסייע

כל אלה יכולים לענות על השאלה שעלתה מקריאת שירו של –לסייע לאיחוד הנאהבים

האם די בשליחת השליחים כדי להפיח אופטימיות וכדי להשביע את רצון '–יהודה הלוי

.מאפשר לנו הסיפור לענות מיד! בהחלט כן'? האוהב

) ביניימי- המודרני כמו הימי(רא שככל שמאגר הסיפורים שיימצא בתודעתו של הקו, מובן

יהיה גדול יותר הוא יוכל ליצור את אותם קשרים סמויים ולהבין את הרבדים העמוקים

.בדרך מהירה ובטוחה יותר

עיון נוסף על רקע הסיפורים הערביים–בשירה העברית ' מריבים'ה .ח

ות אחת שתפקידה בשירת החשק העברית הן למעשה דמ' רכילאי'וה' צופה'ה', המריב'דמות

מכיוון שאין בשירים העבריים תיאור של הדרך שבה פועלת כל אחת מן . אחד ומטרתה אחת

הרי שלמעט ההבדל הדנוטטיבי שבין , או של המניע שהביא אותה לפעולתה, הדמויות

שהחוקרים , גם הסיבה. שורשי המילים השונים אין מוצאים הבדל בין הדמויות הללו

.1-4.סעיף ב, ראה לעיל; כמו כן העלו תהיות נוספות ואחרות. 4.סעיף ב, לעיל 87 .להלן, .3.סיפור ט 88

135

, למעשה, כשכוונתם', מריב', 'רכילאי', 'משטין'באקראי במילים משתמשים פעמים רבות

לסכל את פגישת האוהבים ואת : שתפקידה ידוע וקבוע, קבועה ומוכרת, לדמות אחת

: אולי זו גם הסיבה שאיננו מוצאים אזכור של כל הדמויות אצל המשוררים השונים. איחודם

ודה הלוי אינו מזכיר את הצופה יה; גבירול דמות המריב אינה מופיעה-בשירתו של אבן

או , שהמשוררים הסתפקו באזכורן של הדמויות, נראה. עזרא מתעלם מן הרכילאי-ומשה בן

כפי שהיו מוכרות גם לקהל , של חלקן מבלי לפתחן כלל משום שהיו מוכרות להם היטב

את: הכרת הסיפורים הערביים שתיארו לפרטים את ההבדל בין הדמויות השונות. קוראיהם

כך -אפשרה את השימוש בהן בצורה כל, ההבדל במניעיהן ובדרך פעולתן ובתוצאותיה

שאינה מאפיינת את מעשה התשבץ המאורגן והמדויק להפליא של משוררי , שטוחה ושטחית

טבעו של : כקוראים צייתנים למדנו לקבל מוטיב כמעט כאקסיומה. הביניים העבריים-ימי

אם נגלה מאין צמח . לפגוע באהבה–מטרתו . םהמריב להוכיח את הנאהבים על אהבת

לשחרר אותו מעט , כיצד הוא מופיע בסיפורים השונים נוכל להפיח בו רוח חיים, מוטיב זה

האכזר מסתתרות דמויות ' המריב'מאחורי מוטיב . מן הקיפאון ומן הקיבעון המאפיינים אותו

שמות ותפקידים , וכפי שראינ, יש להן: שמשמשות גיבורי עלילות שונות, ממשיות

ייתכן . והן מתפתחות ומשתנות ומקדמות את דרמת האהבה באופנים שונים, ותחבולות

שבזכות הכרה זו אף יכול היה מוטיב להשתמר בצורה קפואה וקבועה מבלי צורך ורצון

, מבקש האוהב מן המריב שישתוק89"סוד לבי ומצפני"בשירו של משה בן עזרא . לשנותו

זה אולי איננו מעורר תמיהה משום שהכותב כמו הקורא . שאיננו מדבר כלל בשירלמרות

למרות שקולו אינו נשמע , מכירים את תוכן דבריו של המריב ומדוע הוא מתבקש לשתוק

בתוכחת המריב שמדומה לכאב 90נתקלנו" אשוט כהלך"בשירו של שמואל הנגיד . בשיר

בשיר ; סתמית לפעולה הגורמת עינויים" דופהג"תמוהה למדי העובדה שמדמים . פיסי ממשי

אין תיאור של אופן פעולתם , אין נוכחות של נושאי הדברים, אין פירוט של דברי התוכחה

ועל כן קשה מאד להבין את משמעות הדימוי ואת הקשר בין תוכחת המריב לבין עינויי

שיר לאחר שאנו כשאנו קוראים את ה. על גבו של האוהב, כביכול, החורשת, המחרשה

מכירים את משמעותו של הבית התמוה הזה אנו מבינים ומקשרים את הפרטים בשיר טוב

.3.סעיף ג, ראה לעיל; ג"שיר רנ, בראדי–עזרא -משה אבן 89 .1.סעיף ג, ראה לעיל; ז"שיר קס, ירדן–שמואל הנגיד 90

136

אלא גם מסית ומשקר ומחבל , איננו מסתפק רק בגידוף' מגדף'אנו יודעים שהמריב ה. יותר

אנו גם יודעים מה מידת סבלו של . תחבולות שונות כדי להרחיק את האהובה מן האוהב

מתאר את 91"ומי' אץ'הסיפור על מצ"למשל ; יב מנסה להתנכל לאהבתושהמר, האוהב

שהיה בחור שהיה מאוהב במי ורצה לזכות , המריב: תוכחת המריב כפעולה ממשית

מאוהב בעלמה אחרת ואף מתאר אותה בשירי ' אץ'שמצ, סיפר לאביה של מי, באהבתה

ושל ' אץ' ארוסיהם של מצביטל את, אביה של מי האמין למריב. אהבה שהוא כותב למענה

ניסה בדרכים שונות לשכנע ' אץ'מצ. 'אץ'מי ועבר עם בתו למקום אחר כדי להרחיקה ממצ

במציאת ' אץ'מעבר לייסוריו של מצ. אך לא הצליח, את מי שדברי שווא בפיו של הבחור

לא לגעת ' אץ'הדרך להגיע לאהובתו ובשאיפת הנקם שהעבירה אותו על דעתו נדר מצ

כששמעה על כך . ואכן עשה כך עד שמת בייסורי אהבתו. ל או משקה עד שימותבדבר מאכ

לסיפור הזה אין קשר ישיר עם . מי הפסיקה גם היא לאכול ולשתות עד שמתה ונקברה לצידו

כך - אך הסיפור יכול להסביר לנו היטב מדוע יכול המריב להיות כל, שירו של שמואל הנגיד

יכולים להיות כמו , שסובל מתוכחת המריב וממעשיו, מסוכן ומדוע ייסוריו של האוהב

אותו סיפור יכול ליישב גם תהיות . מחרשה החורשת את גבו של אדם במקום את האדמה

אלא משום , לא משום שיש לו קשר תכני ישיר אליהם92,שעלו מתוך קריאת שירים נוספים

ורים נוספים כמו הכרת סיפ, והכרתו, שמפרטת את פרטי העלילה, שרוחב היריעה שלו

שדי , לדמות ממשית ופעילה) בעיני הכותב והקורא(הפכו את הדמות , בנושא המריב

גם אם , באזכורה או באזכור דבריה כדי לדעת ולהבין את מכלול הפרטים הקשורים בה

.אינם כתובים מפורשות

. לא רק בקשרים טכניים בין השירים העבריים לבין הסיפורים הערביים, אם כן, מדובר

כאשר המאגר התודעתי של הקורא מכיל גם , חווית הקריאה בשירים ודרך משמועם שונות

.להלן, .1.סיפור ט 91 של " בית אמו"לעניין ; .3.סעיף ג, לעיל, "תאוות לבבי:שירו של משה בן עזרא 92

שירו של יהודה הלוי . לעניין הרצון לבדוק את אמיתות דבריו של המריב, הצבי

שירו של שלמה אבן . ההסתה שהצליחהלעניין.: 3.סעיף ה, לעיל, "עפרי צבי"

המנסים להפריד בין , לעניין הרכילאים; .2.סעיף ה, לעיל, "מה לאביגיל"גבירול

.האוהבים כדי לזכות באהובה בעצמם

137

את דרכי פעולתם , קורא כזה מכיר היטב את סוגי המריבים. את הסיפורים הערביים

הוא איננו זר ; קורא זה מפנים את דמות המריב. את הסביבה שבה הם פועלים, השונות

שיח טקסטואלי בין -היכרות זו מאפשרת רב. בשירכאשר הוא מופיע לפניו כמוטיב, עבורו

והסיפור משלים פערי , השיר מרפרר לסיפור; השירים העבריים לבין הסיפורים הערביים

הביניים סמכו על -כאילו משוררי ימי, נראה. שאין בכוחו של השיר להשלים, מידע

.ריהםושימשמעו נכונה את שי, שיבצעו מהלך אינטרטקסטואלי מעין זה, קוראיהם

)קורפוס(מדגם של סיפורים ערביים .ט

ומי' אץ'הסיפור על מצ .1.ט

גם התנאים החברתיים סביבם היו משביעי . ומי חיו בנעימים באהבתם' אץ'זוג הנאהבים מצ

אך לתוך אידיליה זו פרץ מריב . על כן הסכימו הוריהם לקבוע את מועד נישואיהם, רצון

אך היא לא , אותו מריב אהב את מי בעצמו. ך את הקערה על פיהאשר הפ, זדוני) מלשין(

ואף , מאוהב באישה אחרת' אץ'כי מצ, החל אותו מריב לדבר באזני מי. שמה לבה לחיזוריו

סיפורו הבדוי של המריב הפך את האידיליה . לאהובתו' אץ'מצ, כביכול, ששר, ציטט שירים

כאילו , כאשר נחשף סיפורו הבדוי, ריבואשר למ. לטרגדיה שהסתיימה במותם של הנאהבים

93.ולא נראה יותר, בלעה אותו האדמה

ומי היו מאוהבים ' אץ' מצ94:המשלימים את התמונה, עם פרטים נוספים, אותו סיפור

רצה וניסה בכל מאודו , שהיה מאוהב נואשות במי, בחור מבני השבט. והכריזו על אירוסיהם

והוא אף כותב לה , מאוהב בנערה אחרת' אץ'י מצכ, הוא סיפר לאביה. לסכל את נישואיה

לקח , ומבלי לבדוק את אמיתותם, הדברים הכעיסו מאוד את אביה של מי. שירי אהבה רבים

להרוג את האיש ' אץ'ניסה מצ. 'אץ'רחוק ממצ, את בתו ואת משפחתו ועברו למקום אחר

וניסה לדבר על , הוא כן הצליח למצוא את מי. אך לא הצליח, שהרחיק ממנו את אהובתו

.188' עמ, אבן מנבה, אן'אלתיג 93 .20-26' עמ, VX, אלאגאני, אלאצפהאני: ראה גם. 197' עמ, שם 94

138

הוא איים בפניה . מי לא האמינה לדבריו. כי הוציאו דיבתו על לא עוול בכפו, לבה

היא לא . אם לא תאמין לו, או מצמא, כי לא יאכל ולא ישתה עד שימות מרעב, בייאושו

מנעה גם היא , כשנודע הדבר למי. לא אכל ולא שתה עד שמת' אץ'מצ, ואמנם. האמינה

.'אץ'לפני שמתה ביקשה להיקבר לצידו של מצ. וביום השלישי מתה, מעצמה מאכל ומשקה

95או אלוליד בן יזיד והעלמה הנוצריה, ליף'אהבת הח .2.ט

אך היא , נטרפה דעתו באהבתה. התאהב בעלמה נוצריה יפהפיה, אלוליד בן יזיד, ליף'הח

והיא , מתקרב ובאליף כי חג נוצרי'נודע לח. לא השיבה אף לא על אחד ממכתביו הרבים

. נוהגות היו הנשים באותו חג לחגוג באחד מן היפים שבגני האזור. תצא לחגוג באותו יום

נענה לו בעל הגן ואף . ליף מבעל הגן שירשה לו לשהות בגן ולהביט בעלמה'ביקש הח

ליף 'התחפש הח. שכן נאסר על גברים באותו יום להיכנס לגן, הציע לו לשנות את חזותו

שאלה , נכנסה העלמה הנוצריה אל הגן וכשראתה את הנזיר. כנס אל הגן ביום החגלנזיר ונ

היא החלה משוחחת עמו . ענה לה בעל הגן כי איש אומלל הוא. את בעל הגן לזהותו

לפתע פנה אליה . והוא אינו חדל מלהתענג על נועם דבריה ועל יפי פניה, ומיטיבה את רוחו

חשף בעל הגן , משענתה בשלילה. ת מיהו זה שלפניהאם באמת אינה יודע, בעל הגן ושאלה

מאותו רגע . ואף הוסיף כי הוא התחפש כדי שיוכל לראותה מקרוב, ליף'את זהותו של הח

.ניצתה גם בלבה אש אהבתו וגברה אף על אהבתו אותה

ידאא'או הסיפור על בשר וג, גבר בלבוש אישה .3.ט

התאהב בעלמה יפהפיה מבנות , העונה לשם בשר, אלנדיב ואמיץ מבני הל, עלם יפה תואר

נוצר קרע עמוק בין בשר , משנודעו יחסיהם ואהבתם בין בני השבט. ידאא'ושמה ג, שבטו

כדי . לפציעות ולשפיכות דמים, הקרע הוביל למאבקים של ממש. לבין משפחת אהובתו

, הימים גבר צערוככל שחלפו . להפסיק זאת נפרדו המשפחות והתרחקו זו מזו גיאוגרפית

כדי שיוכל , וביקש את עזרתו, נמיר, יום אחד הגיע לבית ידידו. וגברו ייסוריו של בשר

.167-168' עמ, II, מצארע אלעשאק 95

139

נמיר הביע את מלוא רצונו . שגעגועיו אליה הפכו בלתי נסבלים, ידאא'לראות את ג

ידאא 'והם רכבו יומם ולילה עד שהגיעו לקרבת המקום בו שכנו ג, והסכמתו לסייע

ונמיר נכנס , כדי שלא יזהו אותם, ם הבריכו את גמליהם במעבר צר ונסתרה. ומשפחתה

בדרך זו הצליח להתחקות אחר . לשכונה בתואנה כי הוא מחפש אחר בהמתו שתעתה

אך היא תשתדל , כי השמירה על גבירתה לוחצת מאוד, וזו סיפרה לו, ידאא'שפחתה של ג

וזו אכן , ידאא' הצפויה של בשר וגהם קבעו זמן ומקום לפגישתם. ככל יכולתה לסייע לו

לאחר . ידאא נפלו זה לזרועות זו כשהם מברכים זה את זו'בשר וג. נתקיימה כמתוכנן

בשר לא חדל . ידאא לשוב לביתה פן יראנה מי מבני ביתה'ששוחחו כשעה ביקשה ג

שנמיר ילבש את , היא הציעה: לפתע עלה רעיון במוחה. מלהפציר בה שתשתהה עמו עוד

לבש את בגדיה והקשיב , נמיר עשה כדבריה. וכך יחזור במקומה אל ביתהבגדיה

בחשבו שהוא (כי בעלה יגיע לביתם בעוד זמן קצר ויבקש ממנו , היא סיפרה לו. להנחיותיה

כפי , כי ייתן לו את הקערה המונחת שם, ביקשה מנמיר. קערה לחליבת הנאקות) ידאא'ג

ולא , ייתן לו את הקערה המלאה, בגמר החליבההוא ישוב . שהיא נוהגת לעשות מידי יום

אך . ועשה כמצוותה, מחופש בבגדיה, הלך נמיר אל ביתה. ישוב לראותו עד אור הבוקר

לא הספיק נמיר לאחוז , כשחזר הבעל מן החליבה והושיט את הקערה המלאה בחלב לנמיר

ספת של זלזול שראה בהתנהגות זו צורה נו, הבעל הנוזף. הקערה התהפכה והחלב נשפך, בה

והלקה אותו ) לדעתו, ידאא'ג(הפשיט את נמיר , הוציא שוט ארוך, והתנשאות מצד אישתו

הוא . בשל החשיכה והכעס הוא אף לא הבחין כי זו אינה אשתו. על גבו שלושים מלקות

ידאא נכנסו אל 'אמה ואחותה של ג. חדל ממכותיו רק כאשר נכנסו אמו ואחיו ולקחוהו בכוח

שוחחו עמו והחליטו כי האחות תלון עמו כדי להיטיב את , )ידאא' שהוא גבחשבם(נמיר

ידאא ושמעה 'עם עלות השחר הגיע ג. סיפר לה נמיר את המוצאות אותו באותו לילה. רוחו

הראה לו את גבו המדמם וסיפר . לקח ממנה את בגדיו והלך אל בשר. אף היא את קורותיו

יגמול לך האל . סיכנת חייך למעני. עשיך וגדולתךמה רבו מ: "אמר לו בשר. לו את קורותיו

96".על החסד ועל שעות הנועם שהענקת לי

הגיע אליו יום אחד אדם מתוך . לאחר אותו לילה נותר בשר בחיים רק חודש נוסף אחד

. ידאא כבר מתה'איך ייתכן שהוא חי בנועם את חייו כאשר ג, כוונה לפגוע בו ושאל אותו

.פי מקור זה- כך מסתיים הסיפור על. 148-151' עמ, שם 96

140

ידאא החלה מכה בידיה על 'כאשר סיפרו על כך לג. מוקות ומתרק נאנח ע, בשר לא ענה

החזה ומושכת בשערותיה מתוך צער וחוסר אונים עד שהשליכה עצמה לבאר המקומית

97.ומתה

98או סיפורו של נציב, אומללותם של אוהבים .4.ט

פעם - אם היה אי,שאלו עבד אלעזיז. באחד הימים נכנס נציב אל עבד אלעזיז בן מרואן

ונראה היה שגם היא משיבה לו , שפחה- הוא היה מאוהב בנערה: השיב נציב בחיוב. מאוהב

שנציב לא הצליח לשוחח עמה שיחה , והם גרמו לכך, אך אז החלו להופיע המריבים. אהבה

. חדל מניסיונותיו לשוחח עמה, בייאושו. ברמיזה, הוא נאלץ להסתפק במבט העין. של ממש

כשיראה אותה יפנה . והוא יוכל לפחות לראותה, וחיכה שתעבור שם, בצידי הדרךהוא ישב

אולי אחטוף / כדי שתעבור בדרכי , )למענה(ישבתי : השמורים עמו, אליה שלושה בתי שיר

הזילה / כאשר הבחינה בי וגם במריבים . גם אם לא תברכני בעצמה, ממנה ברכת שלום

לא הייתי קונה את חיי , אומללים האוהביםכה. ולא אמרה דבר, דמעותיה מרוב פחד

.אפילו לא בדרהם אחד, האוהבים כולם

99האוהב המקופח .5.ט

אביה לא ראה בעין יפה אהבה . לעמר בן דוירה אלסחמי היה אח שהתאהב עזות בבת דודו

, מושל עירק, סריאלד בן עבד אללה אלק'לכן התלונן בפניו של ח. הוא אפילו סלד ממנה, זו

לאחר תקופת מה שוחרר הבחור . עד שכלא המושל את הבחור, על הבחור ועל אורחותיו

. הוא טיפס מעל גדר ביתה כדי לראותה. אך אהבתו לבת דודו רק הלכה וגברה, מכלאו

הוא גם לקח . אביה תפס אותו והובילו אל המושל כשהוא מאשים אותו בפריצה ובגניבה

הידוע , )בשיר (بشريכאן מופיע הגיבור בשם . 243-244' עמ, I, תזיין אלאסואק 97

ראה גם את אזכור . פי מקור זה-כך מסתיים הסיפור על). תר'אלאת (األثرتבכינויו

.156' עמ, II, מצארע אלעשאק): דאאי'תר וג'אלאת( وجيداء األثرتהסיפור

.51' עמ, II, מצארע אלעשאק 98 .197-198' עמ, II, מצארע אלעשאק; 151'עמ, I, תזיין אלאסואק 99

141

, אלד'ח, כשאל המושל. הבחור בתוך ביתו בשעת לילה כדרך הגנביםעמו עדים שראו את

הוא עשה זאת כדי להגן על (הודה הבחור כי אכן נכנס כדי לגנוב , את הבחור לפשר העניין

אלד גזר על קטיעת 'ח. שלא גנב דבר, זאת למרות) דודו מן הבושה ומדברי האנשים סביב-בת

אלד וכתב 'והוא פנה אל ח, לשאת את השקר הנוראלא יכול היה , אחיו, עמרו. ידו של הגנב

אלד שלח אחד מעוזריו 'ח. אלא אוהב מקופח, כי אחיו אינו גנב, המספרים, ארבעה בתי שיר

הזמין את הנערה כדי להשיאה לאוהב , ומשנוכח באמיתותם, שיברר את אמיתות הדברים

כעס . מה שכמותהכי בחור שכמותו איננו יאה לעל, אביה עמד בסירובו וטען. המקופח

אלד השיא 'ח. אם הסכים לוותר על כף ידו למענה, כי אין יאה לה ממנו, אלד וטען כנגדו'ח

.אותם למרות סירובו של האב ואף נתן את מוהרה מכספו שלו

)והוא מתוך סיפור קיס ולבנא (100ריח'מעשה בריכה עם אבן ד .6.ט

הנשואה לאיש , אישה אדיבה ונכבדה. ה ושמה בריכההייתה באלמדינה אישה מבני זהר

כי יודע , אמר לו אביו, כאשר התארכה מחלתו של קיס. הארחה-ולו בית, מבני שבט קריש

שם שהתה לבנא (על כן שלח אותו אל אלמדינה . כי אם בקרבת לבנא, הוא שאין לו מרפא

בטרם ירד מעל בהמתו . למדינהההארחה של ברכיה ובעלה בא- קיס הגיע לבית). עם בעלה

ואף , ברכיה יצאה אליו וקיבלה אותו בברכה ובסבר פנים יפות. ביקש לשוחח עם ברכיה

ונכנס אל בית , קיס ירד מעל בהמתו. יסודרו כהלכה, יהיו אשר יהיו, כי ענייניו, הוסיפה

.ולו במבט אחד, הציג את עצמו כקיס בן דריח ואת בקשתו לראות את לבנה. ההארחה

ברכיה החלה חוזרת ומבקרת . ושמרה על סודו בלבה, כי כך יהיה, הבטיחה לו ברכיה

: ספק ברצינות לבעלה של לבנא, עד שיום אחד אמרה ספק בצחוק, בביתם של לבנא ובעלה

, אני מבקרת אותה תכופות, אם כן, מדוע. ולבנא אינה טובה ממני, אתה אינך טוב מבעלי"

לעניין פרק זה . IIפרק , .2.סיפור ו, לעיל, להמשך הסיפור ולגרסאותיו השונות ראה 100

.ולהצלחת השליח במשימתו אסתפק בחטיבה זו מתוך הסיפור

142

סיפרה . כי זהו עניינה של לבנא בלבד, ענה לה הבעל" ?יוהיא אינה מגיעה לעולם לבקרנ

וכשראו זה את זו פרצו , מיהרה לבנא לשם. ההארחה שלה- שקיס נמצא בבית, ברכיה ללבנא

.בבכי מר עד שכמעט נפחו נשמתם

101הסיפור על בשר ועל הנד . 7.ט

דרכו לעבודתו היה שב, אסד-עלם צעיר וירא שמים משבט בני, היה היה עלם בשם בשר

הנד הייתה מתבוננת בו ועד מהרה התאהבה בו . עובר על פני ביתה של אישה בשם הנד

כאשר התעצמה . הנד הייתה יפת תואר ונשואה לאיש בשם סעיד בן סעיד. ללא ידיעתו

בשר לא התפתה . אהבתה של הנד כתבה לבשר על אהבתה אותו ועל רצונה שיבקר בביתה

לאחר שני מכתבים . ואה היא ולכן יש טעם לפגם בביקורו אצלהוכתב לה כי אשה נש

כעס בשר מאוד והחליט כי ישנה את דרכו היומית כדי לא לפגוש בה , נוספים ששיגרה אליו

כשהבינה . לא התפתה ועמד בסירובו, גם לאחר ששלחה אליו שליחה עם מכתב נוסף. עוד

משהחל בעלה משגר . ד חלתה מאודומשלא ראתה אותו עו, שהוא אכן התכוון לדבריו, הנד

שד הופיע : כי יודעת היא את התרופה למחלתה, הערימה עליו וסיפרה לו, לה רופאים

והם , הבעל מסכים לכל דרישותיה. ואמר לה כי עליהם להחליף את דירתם, בחלומה

. כך יכולה הנד להתבונן שוב יום יום בבשר. עוברים לדירה שנמצאת על דרכו של בשר

היא משתפת אותה בסוד אהבתה לבשר ומבקשת ממנה . החדש פוגשת הנד בזקנהבביתה

.עצה וסיוע

היא התיישבה על סף ביתה . הזקנה החלה מחבלת תחבולות כדי להפגיש את הנד ואת בשר

וכשסיים , בשר נענה. היא מבקשת ממנו שיכתוב למענה מכתב לבנה, ומשעבר בשר במקום

ואם ידוע לו מי יכול היה , כי היא חשה שהוא מכושף, אמרה לו הזקנה, את כתיבת המכתב

ביקשה . כי אולי היא שכישפה אותו, סיפר לה בשר על אהבתה של הנד והוסיף. לכשפו

בינתיים ביקשה . ולאחר מכן ישוב אליה, כדי לבדוק את הדברים, ממנו הזקנה שהות של יום

אותו יום קבעה עם בשר ב. שתבדוק באיזה מן הימים ייעדר בעלה מביתו, הזקנה מהנד

היא מקשטת את הנד ומבשמת אותה . בעניינו" לראות בכוכבים"כדי שתוכל , שיגיע אליה

.126-141' עמ, ח'אלואצ, מגלטאי; 235-240' עמ, II, מצארע אלעשאק 101

143

נכנסת , כשבשר נכנס לבית הזקנה. כדי להגביר את תשוקתו של בשר על יראת השמים שבו

בשל עניין לא צפוי שב . ונועלת את הדלת אחריה, והזקנה יוצאת מן הבית, אחריו הנד

בו במקום גירש את אשתו ולקח את בשר אל . הנד לביתו ומצא את בשר עם אשתובעלה של

בשר פרש את הסיפור בפני שליח האל ובפני הבעל . כדי שיקבל את עונשו, אחד מנציגי הדת

, לכפר על מעשיה, אם תנסה, להנד אמרה שתוכל. שליח האל קרא להנד ולזקנה. הכועס

אהבתה של הנד החלה . כל אחד מהם חזר לביתו. ולזקנה אמר שהיא מקור החטא והאשמה

משום שבייש אותה בפני שליח , היא סירבה. להשתלט על בשר והוא שלח לבקש את ידה

כששמע זאת . היא סירבה בשנית. שב השליח אל הנד, ומשגברה מחלתו, בשר חלה. האל

רה היא נקב. צעקה ומתה במקום, כששמעה הנד על מותו. נאנח אנחה עמוקה ומת, בשר

. כשהיא מפוחדת מאוד, לאחר מספר ימים הגיעה הזקנה אל שליח האל. בקברו של בשר

אך ביקשה בכל , כפי שכבר נאמר לה מפיו, היא מקור החטא והאשמה, היא הודתה שאכן

אולי יסלח . הוא אל החסד והרחמים, אמר לה השליח, האל. זאת אפשרות לחזור בתשובה

.אם אכן תשוב מדרכיה הרעות, לה

102סיפור נעמה בן רביע ונעם .8.ט

שקנה , ואביו של ילד בשם נעמת אללה, מנשואי העיר כופה, סיפרו על אלרביע בן חאתם

שינה את שם הנערה . שהייתה מופלגת ביופייה ובחינה, מסוחר עבדים בשוק שפחה ובתה

כשגדלו החליט נעמה לשאת את . חתוזו גדלה עם נעמה בן רביע בעריסה א, הקטנה לנעם

, והייתה בקיאה במדעים, הייתה נעם יפה מאין כמותה וגם קראה בקוראן. נעם לאישה

103'אג'אמר לעצמו אלחג, בעוד נעמה ונעם חיים בנעימים. וידעה כל מיני משחק וכלי נגינה

חיפש 104.ואןעבד אללה בן מר, כי נערה מושלמת זו צריכה להישלח אל נשיא המאמינים

לבשה הזקנה . ומצא, שתהיה מוכנה ומסוגלת להערים על נעם ולקחתה, זקנה' אג'אלחג

.408-417' עמ', כרך ב, המופיע בשלמותו באלף לילה, זוהי תמציתו של הסיפור 102 ידוע . לספירה694-714כך כל עירק בין השנים -היה נציב כופה ואחר' אג'אלחג 103

.כאיש קשוח ותקיף . לספירה705 עד 685ומלך משנת , ליף מבני אומייה'ואן היה חעבד אללה בן מר 104

144

. שמה בצווארה מחרוזת תפילה והצליחה להיכנס לביתה של נעם, בגדי צמר של חסידות

אוכלת ומשוחחת , נקשרה נפשה של נעם בנפש הזקנה והיא החלה מבקרת אותה מידי יום

נעם הסכימה . הזקנה לבוא עמה ולהתפלל במקומות הקדושיםיום אחד הציעה לה. עמה

. הכניסה אותה לחדר ונעלה בעדה', אג'ברצון והזקנה לקחה אותה בערמה אל ארמון אלחג

ושלח עמה , אל אמיר המאמינים, על פרשיו לשאת את הנערה לדמשק' אג'ציווה אלחג

הם הגיעו . לפים דינרבו כתב כי קנה לו נערה מבנות המלכים שבכופר בעשרת א, מכתב

כשראתה אותה אחות הכליף . ואת נעם הכניסו אל בית הנשים, אל ארמון הכליף, לדמשק

סיפרה לה נעם כי , יהא מחירה אשר יהא, והתפלאה על כי נאות מישהו למכור אותה

הלבישה אותה אחות הכליף בבגדים נאים ובענקים יפים ונפלה אהבתה . בערמה הביאוה

, לא אכלה ולא שתתה, בעודה מהרהרת בנעמה חלתה הנערה בקדחת. בלבו של הכליף

.והרופאים אובדי עצות, היה הכליף מודאג. ונשתנו פניה ויופייה

, ולא הצליח לדעת היכן נעם', אג'כאשר הבין את אשר עולל לו אלחג: באשר לנעמה

ונשאר , ולא היה מכיר את הנכנס אליו, עד שלא היה יודע מה שהוא שח, נתרבתה דאגתו

שאין לו , ופסקו הרופאים, ונתייאש ממנו אביו, חולה שלושה חדשים עד שנשתנה מראהו

משבדק . שהיה בקיא גם באצטגנינות, נזדמן לעיר רופא פרסי מומחה. אלא הנערה, תרופה

, ואין לו תרופה, או בדמשק, נמצאת בבצרה, שבנו דבק בה, את נעמה אמר לאביו כי הנערה

שם שכר הפרסי חנות ומילא את מדפיה , קח אותו הפרסי לדמשקל. אלא באיחודה עמה

הלביש את נעמה . בבקבוקים ומיני משחות ולבש בגדי חכמים ורופאים, בכלי חרסינה יקרים

התאספו אנשי דמשק לסכות ביופיו של נעמה וביופייה . בלבוש משי וזהב והציג אותו כבנו

יום אחד הגיעה אל . ו מחוללות פלאיםשתרופותי, הפרסי נתפרסם כרופא מצליח. של החנות

הבין הפרסי , כשסיפרה לו את סיפור נעם. החנות שפחתה של נעם לנסות ולמצוא לה תרופה

ארז נעמה לזקנה את התרופה ולתוך הקופסה הכניס ניר כתוב . כי זו הנערה שהוא מחפש

ה את בעלי שתתאר ל, ביקשה מן הזקנה, כשראתה זאת נעם. שם חתם את שמו, בכתב כופי

שתתה את התרופה והחלה אוכלת בתיאבון , היא הבינה כי נעמה הגיע לחפשה. החנות

והם סיפרו לה , חזרה הזקנה אל הפרסי ובנו כדי להמשיך בטיפול המצוין. ושותה ומצחקת

, שאיחודו עם נעם יהיה על ידה, הבטיחה הזקנה לנעמה. את שאירע מראשית ועד אחרית

ומסכנת את , הריני מאחדת אתכם שניכם, רוח אמיצה וכוח הלבאם יהיה לך: "וכך אמרה

145

שתיפגש, שתיכנס לארמון נשיא המאמינים, ומתכננת תחבולה ומערימה ערמה, נפשי עמכם

הזקנה הלבישה את נעמה בלבוש אישה , ואכן". משום שהיא אינה יכולה לצאת, עם הנערה

ששמעה אחותו של הכליף את כ. כאילו הייתה שפחתה של נעם, והכניסה אותה לארמון

היא סיפרה תוך כדי משתה לאחיה את סיפור אהבתם של . החליטה גם היא לסייע, סיפורם

וביקשה שישפוט מהו המעשה , נעמה ונעם ואת הקורות אותם מבלי לחשוף את זהותם

לאחר מכן . לוותר עליה, שאצלו נמצאת נעם, אמר נשיא המאמינים כי על המלך. הנכון

ישבו אצלו שבעה . ואף לפרסי ולזקנה, המלך נטה להם חסדו, ונעם את זהותםחשפו נעמה

.ימים בנעימות ובשמחות וחזרו יחדיו אל כופה

105סיפור הגורל המזמן בסופו של דבר את שנועדו זה לזו: מילה'סיפור אבראהים וג .9.ט

כשיצא מתפילת , אחדיום. שלא היה יפה ממנו, היה לו בן, ציב אדון מצרים'סיפרו שאלח

הפך בספרים , ישב אצלו. ספרים- מוכר, על פני אדם זקן, אבראהים, עבר העלם, יום השישי

לקחה שבי את שכלו . שלא נראתה יפה ממנה בכל הארץ, וראה באחד מהם תמונה של אישה

והיה מסתכל בה ובוכה יומם , שילם לו מחירה. וביקש מן הזקן את התמונה, והפתיעה לבו

עד שעבר שוב אצל מוכר הספרים ושאלו מי עשה . נמנע מלאכול ומלשתות ומלישון. ולילה

. אבו אלקאסם אלצנדלאני, כי עשה אותה אדם מאנשי בגדאד, השיב לו. את התמונה הזאת

לרובע אלכרך , הגיע לבגדאד. הלך הנער ומילא תרמיל באבנים טובות ובזהב ויצא לדרך

נתן , ברכו השיך לבואו. שחפץ ביקרו, רל הפגישה אותו עם שיךויד הגו, ולמקום הסוחרים

כשהוציא אבראהים את . האכילהו והשקה אותו ושיחקו יחדיו בלוח השחמט, לו דירה יפה

, כי נפלאו דרכי האל, אמר לו השיך הזקן, וסיפר לשיך את מטרת בואו, תמונת האישה היפה

הוא סיפר לו כי . שהוא מבקש על גבי אי בנהר, וכי הוא עצמו אבו אלקאסם אלצנדלאני

אך הוסיף . ואין על פני הארץ יפה ממנה, מילה'ושמה ג, תמונה זו שצייר היא של בת דודו

הוא עצמו . ואינה יכולה לשמוע זכר גברים במקום מושבה, היא מתנזרת מן הגברים, וסיפר

שברון לבו צייר את תמונתה בשל . אך לא נענה, הלך אל דודו ופיזר ממונו כדי לשאת אותה

.1223-1229' עמ', כרך ד, המופיע בשלמותו באלף לילה, זוהי תמציתו של הסיפור 105

146

ואז יוכל , שיצליח להגיע אליה, כי אולי תיפול תמונתה בידי עלם, הוא חשב. והפיץ אותה

הכין השיך לאבראהים ספינה ומלחים . מרחוק– ולו מבט אחד –אולי גם הוא לראותה

יראה לו , מילה'כי אם יצליח לכבוש את ג, לאחר שקיבל ממנו הבטחה, שיקחוהו לבצרה

, "אן חמדאן'ח"ששמה , שכר חדר באכסניה, אבראהים הגיע לבצרה. אפילו מרחוק, תהאו

ולכבוש את לבו , כך התחיל לשאת ולתת עם העוברים והשבים. והיא מקום הסוחרים

ועל , סיפר אבראהים לשוער ולאשתו על זהותה). ושל אשתו(אן 'ונאמנותו של שוער הכ

אך הם , כי היא מתנזרת מגברים, גם מפיהם שמע. מילה בת אבו אללית הנדיב'שלבו דבק בג

נכנס . מילה'שהוא חייטה של ג, כי גר בקרבת מקום חייט גיבן, סיפרו לו: הבטיחו לעזור לו

סיפור לו את . לכבוש את אמונו של החייט, ביופיו ובנדיבותו, אליו אבראהים והצליח

. יך אותו מתחת לבצרהוהחייט הציע לו לרדת בסירה עם מלח ולבקש ממנו להול, סיפורו

יותר , אולי יעביר אותו יותר מן המותר, או במתנות את המלח, אם יצליח לפתות בכסף

בשער הגן יש שתי מדרגות גבוהות ועליהן . מילה'ואז יראה את הגן של הגבירה ג, מפרסה

עשה אבראהים בעצת החייט והצליח לפתות את . אולי הוא יוכל לעזור. יושב גיבן נוסף

גן "כי לגן קוראים , סיפר לו הגיבן. שהיה אחיו של החייט, להרשים את הגיבןהמלח ו

אחת . מילה'ג, ולא נכנס לתוכו אדם כל ימי חייו מלבד השולטן והגיבן ובעלת הגן" הפנינה

. הגן דמה לגן עדן בעציו ובמימיו ובעופותיו. מילה ונערותיה'לארבעים יום מגיעה לגן ג

, עשה לו הגיבן סוכה בין העצים. מילה'יושבת בה הגבירה גש, הוביל אותו הגיבן למבנה

, הוא יוכל לראות אותה מן הסוכה, אמר הגיבן לאבראהים, מילה'כשתבוא ג. למול המבנה

כשראה אותה . מילה'הגיע היום שבו הגיעה ג). כמובן, בעזרת האל(והיא לא תראה אותו

חל , עוד הוא מתבונן בה. חהכשרקדה לא ידע את נפשו משמ, הוכה בסנוורים, אבראהים

כשהתקרבה . ונטלה אותו לעברו, חצי אמה אורכו, ניגשה אליו ובידה סכין, מבטה עליו

החל אבראהים ". ישתבח המהפך לבבות: "נפלה הסכין מידה ואמרה, ונתנה פניה בפניו

כי הוא זה שגרם לה להינזר , השתאתה על כך ואמרה לו. בוכה ומספר לה את אהבתו אליה

פי -דבקה בו נפשה על, שאין יפה ממנו בכל הארץ, כששמעה שנמצא במצרים נער, ריםמגב

כשהגיעו . חיבלו תחבולות לצאת מן הארמון ומבצעה והצליחו. התיאור והיא חיכתה רק לו

, אכל ממנה אבראהים. נתן להם קופסת ממתקים, אל אבו אלקאסם אלצנדלאני, לבצרה

ומפקד המשטרה , לצידו גופת אישה, מצא את עצמו במקום זרוכשהתעורר מעלפונו, התעלף

147

והחליף הרון אלרשיד , נתגלתה זהותו של אבראהים, לאחר תלאות. אוסר אותו בעוון רצח

היה הדבר , כששמע החליף את סיפורו). פתרון נוסח דאוס אקס מאכינה(התערב בעניינו

ל בית אלצנדלאני ויביא אותו ואת שיתנפל ע, נושא החרב, קרא למסרור. קשה בעיניו

ליף 'כשראה אותה הח. הייתה כבולה בשערותיה ובמצב של כיליון) מילה'ג(הנערה . הנערה

לאחר מכן זימן אליו את מושל . ציווה לקצוץ את ידיו של אלצנדלאני ולהוקיע את גופו

לעדים י ו'כמו כן קרא לקאצ. מילה'אבי ג, ואת אבו אללית, אביו של אבראהים, מצרים

וחיו שניהם , נתן להם במתנה את כל רכושו של אלצנדלאני. מילה לאבראהים'והשיא את ג

.בשלמות השמחה ובתכלית האושר

_______________

משרטט לנו בצורה מפורטת ובהירה כיצד המריבים , דרך משל, מילה'סיפור אבראהים וג

והב יגיענה ממרחקים אחרי שהא, גורל האהובה: והשליחים פועלים בשליחותו של הגורל

פרטים כאלה . שהיא תדמה את דמותו ותסלק כל גבר אחר מדרכה, וגורלו, הצצה בתמונה

. מעצם טיבו וטבעו, לא יכולים להופיע בצורה כל כך ישירה ומפורשת בלשונו של השיר

אפילו מתוך הקורפוס המצומצם , כמו הכרת סיפורים אחרים(הכרת סיפור כגון זה לפרטיו

. ואת דרך מישמועם) העבריים(יכולה בהחלט לשנות את חווית הקריאה בשירים ) ושלנ

ההיכרות עם הדמויות ודרכי פעולתן יכולה להיעשות כהלכה באמצעות הפירוט הרב

.אלה מקומות שאין השירה יכולה להגיע אליהם. והתיאור הרחב של הפרוזה

149

מחלת האהבה : פרק חמישי

פי תפישתו של אבן חזם-מחלת האהבה על .א

רוצה להראות . את מחלת האהבה1"ענק היונה"בארבעה שערים לפחות מזכיר אבן חזם ב

כמצב בלתיהאהבה נתפשה על ידי אבן חזם . עד כמה מהותית המחלה כשמדובר באהבה

תפישה זו יצרה את האנלוגיה . איותושתוצאותיו אינן וד, שנקבע מראש, נמנע ובלתי נשלט

בהתאם למידת , שתרופתה בה עצמה, מחלה מתעתעתהאהבה היא ": "מחלה= אהבה "

לא יאבה , מי שטרם חלה בה. שמתאווים מאוד לחלות בה, זוהי מחלה מענגת. הטיפול בה

המוקדש , השער העשרים וששה2".ומי שחלה בה איננו רוצה להירפא ממנה, להתחסן נגדה

, חולה, רופא: של ממשטרמינולוגיה רפואיתמתאר את המחלה בעזרת , לחולי האהבהכולו

יחד עם זאת . טירוף הדעת, מלנכוליה, חולשת עצבים, כיליון, ניוון, מיטת חולי, תרופה

שלעתים זהים לחוליים , וסימניו, כי חולי האהבה שונה מחוליים אחרים, מדגים אבן חזם

מיעוט , חיוורון הפנים, רזון הגוף: סימני המחלה הם3.פאיםאחרים יכולים להטעות את הרו

אנחות חוזרות , העיניים הדומעות במהירות, ריבוי המחשבות, השפלת המבטים, השינה

שאיננו מצליח לממש , איננה פוסחת על אף אוהב, אליבא דאבן חזם, מחלת האהבה. ונשנות

רבים רק באיחוד יש כדי מזור ובמקרים, אין טיפול מונע לסוג זה של חולי. את אהבתו

היא " ענק היונה"פי -ואחת הגבוהות שבהן על, יש במחלת האהבהדרגות שונות. לחולים

4. רק לאל פתרונים–כשחולה האהבה נתקף בשיגעון . השיגעון

שער ; 20-29' עמ, )על מהות האהבה(שער ראשון ; 51-54' עמ, מבוא, טוק, אבן חזם 1

, )חולי האהבה, הריפיון(שער עשרים וששה ; 70-82' עמ, )סימני האהבה(שני

.237-241' עמ .29' עמ, שם 2 ות את מחלתו של שאיננו מסוגל לזה, שיח בין רופא- מובא בשיר דו237-238' עמ, שם 3

-הרופא טועה ומאבחן את המחלה על. החולה במחלת האהבה, לבין חולה, החולה

.רק החולה יודע את מקור הנגע. פי הסימפטומים המוכרים לו ממחלות אחרות שכמעט, מביא אבן חזם מספר סיפורים על אוהבים) חולי האהבה" (ריפיון"בשער ה 4

150

התחלת המחלה ודרך התפשטותה .ב

; שנזרעמבט עינו של האוהב הצד את האהובה כמוהו כגרעין . במבטתחילתה של האהבה

הבאים לאחר המבט הראשון , המבטים הנוספים5.או כזרע שנכנס לתוך רחם, כעץ שניטע

6.או לתוך הענף ומפרה אותו, ממלאים תפקיד של חומר הזורם לתוך הגרעין וממלא אותו

האוהב רוצה להתקרב : ומתפתחת, כמעט אוטומטית, מאותו רגע היא בלתי נשלטתההפריה

אחר כך הוא רוצה לחבק . הוא רוצה להישאר קרוב אליה, כשהוא מצליח. אל אהובתו

. את גופו, את ריחו, כשהשיג גם זאת הוא רוצה לחלוק עמה את בגדיו. לנשק אותה, אותה

מן הרגע שנבט זרע המחלה ההתפשטות היא . ולחוש אותה בכל איבריוהוא רוצה לדבוק בה

או מתנשקים סופג , ם מתחבקיםכאשר האוהבי: "מהירה מאוד ובלתי ניתנת לשליטה, מיידית

חודרת , הלחות הזאת חודרת לקיבה ומתערבת בה. כל אחד מהם את לחות גופו של האחר

מתפשטת דרך העורקים בכל הגוף והופכת להיות חלק , לכבד ומתערבת עם כלי הדם שבו

. הוא הדין כאשר האוהבים מתנשקים ונושפים זה על פניו של זה... אולי הדם עצמו. מן הדם

כשהם . תוך כדי נשיפות נפלט אצל שניהם משהו מנשמתם ומתערב עם חלקיקי האוויר

משם הוא מגיע למוח . לאפם) עם האוויר(שואפים את האוויר חודר חלק מאותה נשמה

חלק מן האוויר הזה מגיע גם לריאות ואחר . הקדמי וחודר דרכו כפי שאור חודר דרך גביש

7".ומתערבב עם הבשר והדם, ת העורקים לגוף כולוידי פעימו- כך הוא חודר על. כך ללב

כך ). לח מתוח ארבע הלחויות שולטים כאן, לחות(ניכר כי עקרונות הרפואה ההומורלית

. הופכת בעצם המחלה להיות חלק מן הגוף ומתחזקת בו ושולטת בו ללא מצרים

רות תיאורים מוחשיים כאלה ואחרים של האהבה כמחלה מתפשטת ממלאים את הספ

כך -או מדעיים לתופעה שהיא כל כך נפוצה וכל, כמו מנסים לתת הסברים לוגיים, הערבית

סיפור ; 239' עמ, בר על השפחה המאוהבת'ח; ועל כאלה שהשתגעו ממש, השתגעו

סיפורו של יחיא בן ; 240' עמ, שנטרפה עליו דעתו ונפטר מן העולם, על מרואן

.240-241' עמ, אך נותר בחיים, שנטרפה דעתו, מוחמד .269' עמ, ואן אלצפאא'אח 5 .270' עמ, שם 6 .271-272' עמ, שם 7

151

הנוצרת בלב ומשם מתפשטת , חמדנותיש שתיארו את האהבה כתכונה של . לא הגיונית

הופכת אותו לשחור ולאט לאט היא , כשהיא מתחזקת היא שורפת את הדם. "ומתעצמת

מחלה זו פוגעת קודם כל בנפשו של 8".לאובדן הדעתפוגמת במחשבה הצלולה עד שמובילה

.הכבד וכל שאר האברים, הלב, אך עד מהרה הופכים נגועים בה המוח, החולה

? נגע רצוני או נכפה–מחלת האהבה .ג

האם אפשר להימנע : בין העוסקים בנושא האהבה נסוב סביב השאלה9ויכוח תיאורטי נפוץ

10,יש הטוענים? שהדבר איננו נתון לשליטתו של האדםאו , מלחלות במחלת האהבה

או ההימנעות , דחיית האהבה. ניתן לבחור בה כמו גם לדחות אותה; שהאהבה הינה רצונית

אם יימנע . ידי הריסון העצמי בעיקר בכל מה שקשור למבטי העין- על, לדעתם, ממנה תעשה

אם כבר ( ולהירפא ממנה יוכל להתגבר על המחלה, האוהב מלהביט באהובתו ומלפגוש בה

שנמצא ' פקטום'רואים באהבה , והם רבים יותר, אחרים. או לא לחלות בה כלל, )חלה בה

מי שרואה 11.נטוע בטבע הנשמות ואינו יכול להעלם כל עוד מתקיים העולם; בעולם

אם , כי אין האדם יכול לבחור אם לחלות בה, בהכרח, מוצאמחלה ככל המחלותבאהבה

שאביו 13, מספר אחד הראוים12ינה'מיל לבת'רי המפורסם בין ג' האהבה העדבסיפור. לאו

האם : "מיל'ענה לו ג. כשהוא יודע שהיא אשת איש, ינה'מיל גער בו על אהבתו לבת'של ג

או שיכול היה להטות , שיכול היה לעקור מלבו את האהבה שניטעה בו, ראית לפני אדם

אם יכול הייתי למחוק את זכרה , האל עדי? בע לו גורלואו לעכב את שק, נפשו לדבר אחר

. אך אין בנמצא דרך שכזאת. הייתי עושה כך, או למחוק את דמותה מנגד עיני, מלבי

רוב העוסקים ". ולא יכול הייתי לבחור בדבר אחר, הטרגדיה שאני חלק ממנה נבחרה עבורי

כפי , ות שהביאו למחלתושאין החולה יכול לשלוט בנסיב, בנושא נוטים לקבל עמדה זו

.17' עמ, אלזהרה, אלאצפהאני; 377-378' עמ,6כרך , הב'אלד' מרוג, אלמסעודי 8 .32' עמ, מחלת האהבה, צמח 9

.200-202' עמ, ם אלהוא'ד, למשל, ראה 10 .260' עמ, ואן אלצפאא'אח 11 .32' עמ, מחלת האהבה, צמח: ראה, כמו כן; VIפרק , 4.סיפור ד, להלן 12

.מוסר הסיפור, א המספרהו, כאמור, ראוי. 107' עמ, 8כרך , אלאגאני, אלאצפהאני 13

152

שהיא מן , באחת מאיגרותיו14'אחט'היטיב לנסח זאת אלג. שאין בידו להיחלץ ממנה

האהבה היא מחלה שאין ביכולתו של איש : "הקדומות בספרות הערבית הדנה בעניין זה

שם נידונה מחלת האהבה כמחלה שיש לה תיאור 15".לדחות אותה או למנעה, לעכב אותה

ככזאת . סימניה ודרכי הטיפול האפשריות בה, נסיבותיה, מקיף את גורמיהה, רפואי מפורט

כבר מן המיתולוגיה , למעשה16.שאין ביכולתו של האדם לשלוט בו, היא מהווה נגע נכפה

, האלה היפה, אפרודיטה; כי האהבה שולטת גם באלים וגם בבני אדם, היוונית עולה

אבל גם הם עצמם אינם יכולים , כולםבנה השובב שולטים באמצעות האהבה על , וארוס

.להימלט ממנה

?או מחלת נפש, מחלת גוף .ד

מחלה הפוגעת בנפש האדם וגם זוהי : כדי שתדע את גבולותיה, הנני מתאר לך את האהבה"

סימני 17".היא מתפשטת לכל חלקי הגוף בהתאם לקרבתם או לריחוקם מן הלב. בגופו

, דופק מואץ, חיוורון הפנים, רזון הגוף: מחלת גוףמחלת האהבה הגלויים לעין מתאימים ל

העוסקים בשאלה זו . או נפשית, על כן עלתה השאלה אם זו מחלה גופנית. שקיעת העיניים

כבר אפלטון יצא נגד תפישת האהבה : היו גם רופאים וגם פילוסופים למן העת העתיקה

כי לא יהיה זה , עמו וטועןפאולוס מאגינה מסכים. מחלת נפשהוא טען שזו ; כמחלה גופנית

מכיוון שהמחלה 18).ולא בגוף (לחולי שבמוחאו , לחולי שברוחחסר טעם לשייך את האהבה

לא נאלצו להכריע במתן תשובה , גם פגיעות גופניות, הפוגעת בנפש גוררת אחריה בהכרח

כאשר , או שלבים שונים במחלת האהבה, במקום הכרעה מנו דרגות שונות. חד משמעית

מחלת האהבה נודעה . ימפטומים הגופניים היוו את שלביה החמורים יותר של המחלההס

. לספירה869מת בשנת . נחשב לחשוב שבסופרים הערבים הקלאסיים' אחט'אלג 14 .67' עמ, רסאלה אלקיאן 15 .Vפרק , חשק, י'כמו כן ראה דיון בנושא אצל אלקנוג 16

.67' עמ, רסאלה פי אלקיאן 17 , אפלטון, ריסטוכאן מובאות השקפותיהם של א: 260-261' עמ, ואן אלצפאא'אח 18

.פלוטריוס ופאולוס מאגינה, גלנוס

153

שכן היא 20",מחלה מנצחת" והיא הוגדרה כ19,למלנכוליהכמחלה הדומה מאוד בסימניה

ולהפיכת אנשים שפויים ) מחלת נפש(להשבתת המחשבה , )מחלת גוף(מביאה לריקבון הגוף

.בדעתם למטורפים

"וף שניתן כמתנת שמייםטיר "–השיגעון .ה

". או את דמותה מתרוקנים שלושת תאי המוח שלו מתוכן, כשרואה האוהב את אהובתו"

האהבה היא בעת ובעונה 21.של ממש" טירוף אלוהי"זהו , התרוקנות זו איננה סתם טירוף

השיגעון . בתפישה זו כדי להשתגע, אולי, ודי22,אחת הסיבה לשיגעון והמרפא מן השיגעון

הצער על האהבה שלא התממשה : "ה את אחד משלביה המתקדמים של מחלת האהבהמהוו

אם הדמעות . שלעתים מתפוגגים באופן טבעי על ידי הדמעות, יוצר סוג מסוים של אדים

היוצר משקע במוחו , הופכים אותם אדים לחומר מוצק וקשיח, אינן מצליחות לפוגג אותם

דר לכבד הוא גורם לחוסר תיאבון ולהיחלשות אם חומר זה חו. של האדם וגורם לשיגעון

יש אוהבים שהשתגעו 23".אז מתכלה הגוף כולו בלי שום ספק, אם הוא חודר ללב. הגוף

עקלאא (" عقالءاانني"לאנשים אלה ייחדו את השם . בשל אהבתם והם נותרו משוגעים

ספרות ענפה התפתחה 25.משוגעים שיש בהם צד של פקחות ופיכחון, דהיינו24,)אנין'אלמג

;31; 19; 12' עמ, דיואן אלצבאבה; 28-29' עמ, מחלת האהבה, צמח; 266' עמ, שם 19

.15' עמ, I, תזיין אלאסואק

, ולא לכתבי הרפואה' אדב'הספר אמנם שייך לכתבי ה. 12' עמ, I, תזיין אלאסואק 20

ואף חיבר חיבור , היה רופא) המאה האחת עשרהבן (דאוד אלאנטאכי , אך מחברו

.הדבר בא לידי ביטוי בהתייחסותו למחלת האהבה. חשוב ברפואה) כרה'תד( .262-263' עמ, ואן אלצפאא'אח 21 כי כבר טיפלתי במסגרת הפרקים , כאן המקום להזכיר. 34; 30' עמ, קמפ-מיקל 22

.1.ו; .2.סעיף ד; IIראה לעיל פרק . הקודמים בשיגעון

.31' עמ, מחלת האהבה, כמו כן ראה צמח. 300' עמ, אלזהרה, אלאלצפהאני 23 .29-30' עמ, קמפ, מיקל 24 מדבר) 10מאה (אלד אלכאתב 'תוך כדי הטיפול במשורר ח. 25-45' עמ, אהבה, ארזי 25

הרבה אוהבים שתוארו . ארזי על ההבחנה בין אהבת האל לבין אהבת בשר ודם. א

כמו מאני , אך ביניהם גם משוררי אהבה חילוניים, אוהבי האלהיו , כמשוגעים

154

שהוא אחד מנזקיה החמורים ביותר , אנר העוסק בתורת האהבה בכל מה שקשור לשיגעון'בז

כשלעצמו הפך שם של ) נון'ג(הביטוי שיגעון . משום שהוא בלתי הפיך, של מחלת האהבה

מוכר 26.קיימים סוגים שונים של שיגעון ודרגות שונות של שיגעון. אחד מסוגי האהבה

אלא , אותם שכבר אינם חיים במציאות הסובבת אותם; )היאם (هيامזה הכינוי בעניין

28,נון לילא' מספרים על מג27:או לאהובה, המשועבדת כולה לאהבה, במציאות משלהם

, אך הוא לא הבין את דבריהם, היו ניגשים ופונים אליו. שהיה יושב בין חבריו ובני משפחתו

ולא , אלא אם כן קרע אותו לפני כן, לא לבש בגד, דםהוא לא הצליח ליצור קשר עם שום א

רק בשיחה שבה הוזכרה לילא היה מתפכח . הבין דבר מן המתרחש במציאות הסובבת אותו

משועבדת כל , וזאת הייתה המציאות שלו, משום שזה היה עולמו, זאת. ומבין את השיח

שבא , כי טירוף זה, ןמוכרת לכל קביעתו של אפלטו, למרות כל האמור לעיל. כולה ללילא

, כפי הנראה, אך, קשה לחיות עמו29,"טירוף שניתן לאדם כמתנה משמיים"מן האהבה הוא

.קשה לא פחות לחיות בלעדיו

דרכי הטיפול האפשריות . ו

הטיפול . טיפול בנפש. 2. טיפול בגוף. 1: שתי דרכים עיקריות יש לטיפול במחלת האהבה

שהייה , תזונה נכונה, רחצה נעימה, שינה ארוכה, ל נוזליםבגוף נעשה על ידי שתייה רבה ש

היו רופאים שנתנו 30.כך ניתן לכבות את אש האהבה. בעיקר ליד בורות מים, בחיק הטבע

; .2.סעיפים ד, IIפרק , וכבר הזכרנוהו לעיל, שזוכה לפירוט, )המבולבל(אלמוסוס

.2.ו .22-26' עמ, חשק, י'אלקנוג 26

) צמא (= تيم שאולי בא מן המילה هيامהכינוי . 263-266' עמ, מיקל-ברמונד 27

.ד הטוטאלי לאהבהומציין את השעבו , קמפ-כמו כן ראה מיקל; VIפרק , .5.סיפור ד, להלן; 33' עמ, II, מצארע אלעשאק 28

.29-35' עמ .263' עמ, ואן אלצפאא'אח 29 .233-235' עמ, ם אלהוא'ד 30

155

על החולה לאכול 31;על החולה לאכול כבד של כבש. אופן טיפול פרטני ומדויק במחלה

היא להוציא מבטן , האהבההמנצחת את מחלת , דרך טיפול אחרת32.ציפורי שיר מבושלות

הם ישכיחו . העוף את האבנים הקטנות שנמצאות שם ולהכניסן למי השתייה של החולה

ניתן , כשכל דרכי הטיפול הללו אינן מביאות לתוצאה הנדרשת33.ממנו מיד את אהובתו

ידי חשיבה - הטיפול בנפש נעשה על34.לנסות את איחודו של חולה האהבה עם אהובתו

יש לה תכונות ומגרעות לא מעטות ולא ; היא איננה מושלמת: על האהובהשאיננה חיובית

כך . היא בשר ודם ואיננה אלוהית; איננה שונה מרוב בני האדם, למעשה, היא; מבוטלות

אלה הרואים במחלת . יכול האוהב במחשבותיו לשכוח את אהובתו ולהירפא מאהבתה

וגם לא חשיבה יכולים לרפא את , ה טוענים כי לא מאכל או משק35"טירוף אלוהי"האהבה

, להרבות בתפילה; הכל יכוללסיועו של האלהיא לקרוא , דרך הטיפול היחידה. המחלה

36מספרים על ערווה בן חזם. אנשי הדתלהקריב קורבנות ולפנות לסיועם של , להרים נדבה

– משנואש פנה לידעונים ולקוסמים. שניסה להירפא מאהבת עפראא בדרכים שונות

הם ניסו כל דרך מאגית שהכירו . אם יצליח לרפאו, מכשפים והבטיח להם שכר הרבה

לנו אין תרופה לכאב , הוי ערווה, ירפא אותך האל: "ולבסוף סיכמו את ניסיונותיהם כך

37...".שפוגע בצלעות, מסוג זה

שלילית כאחת למחלת האהבה כאל מכאוב -מן ההתייחסות החיובית, כמובן, אין להתעלם

אין החולה רוצה להירפאבמקרים לא מעטים . שיש בו מן הנעימות על ידי החולים עצמם

تشفيين رب،ال يا 39: המשורר אלאחוצ פונה בשיריו אל האל בבקשה38.מייסורי מחלתו

.48-49' עמ, באר אלנסאא'אח 31 .33' עמ, מחלת האהבה, צמח 32 .150' עמ, דיואן אלצבאבה 33 .262' עמ, פאאואן אלצ'אח 34 .264' עמ, שם 35 .IIפרק , .3.סיפור ו, ראה לעיל 36

.264-265' עמ, ואן אלצפאא'אח 37 .29' עמ, טוק, אבן חזם 38 .34' עמ, מחלת האהבה, צמח: ראה, משורר בן המאה השמינית 39

156

מייעץ 40בסיפור קיס ולילה). אל נא תרפאני מאהבתה לעולם, אלי, הוי( حبهاابدا من

להיתלות , כאשר הם עולים לרגל למכה לבקש תרופה למחלתו,אביו של קיס לבנו החולה

קיס מציית . נחמה ומרפא לאהבתה של לילא, בכיסויי הכעבה ולשאול מן האל מרגוע

ואל תשכיח , אהבה ותשוקה ללילא, אלי הטוב, הרבה לי: "אך בפיו בקשה אחרת, לאביו

".אותה ממני לעולם

על מחלת האהבה בשירה העברית .ז

; מנטי של המחלה הוא מן השכיחים והידועים בשירת החשק העברית בספרדהשדה הס

רק בידה לרפא , וכשם שהיא גרמה למחלה, האהובה היא הרופאה; האוהב הוא החולה

, "נגע", "כאב", "חולה", "רופא: " חוזרות ונשנות בשירי החשק העבריים המילים. אותה

עיון בשירים מלמד כי המחלה המתוארת בשירים נתפסת ".צרי ","מרפא", "תרופה", "מכה"

הסיבות הן תמיד . שייסוריה מטפוריים כמו הסיבות שגרמו לה להתפשט, כמחלה מטפורית

כמו , לעתים הסיבה אף לא מוזכרת בשיר. או כעסה, שרחקה, האהובה שנפרדה: אותן סיבות

יאורי המחלה אמנם נזכרים ת. כך- מובנה מאליה מכוחה של הקונבנציה המוכרת כל

שכן , אך נדמה שריבוי הווריאציות נועד לקישוט ולעושר לשוני בלבד, בוריאציות שונות

גם תוצאותיה של מחלת . היא תמיד אותה מחלה) הגופנית והנפשית גם יחד(המחלה

רק רמת , שאינם משתנים מחולה לחולה, דומה–האהבה והייסורים הנגרמים בעטייה

מחלת האהבה ). או למידת מרכזיותו של הנושא, אולי בהתאם לאורך השיר(ה הפירוט משתנ

. האהוב או האהובה לעולם יהיו הרופאים שבידם המזור והצרי. רק באוהב, כמובן, פוגעת

הפכה ; המטאפורה של מחלת האהבה כמו התבייתה בלשונה של שירת החשק העברית

י התחומים מהם מורכבת המטאפורה גם המחלה וגם האהבה כשנ". מטאפורה מתה"להיות ל

אך תחום המחלה מתקיים רק ברובד , העוסקים במחלת האהבה, מיוצגים בשירים העבריים

).ולא ברובד הממשי(הציורי -הלשוני

.VIפרק , .5.סיפור ד, להלן, ראה 40

157

על מחלת האהבה בשיריו של שמואל הנגיד–" ?אנושה, ואת רופא, המכתי" .1.ז

מילים , "נגעי", "כאבי", "מכתי: "למחלת האהבה הם בשיריו 41השמות שנותן שמואל הנגיד

המעידים על עצמת , להבדלים הלשוניים בין המילים. נרדפות המכוונות למחלה כלשהי

אין ביטוי בתכנם של , )נגע(ומהירות ההתפשטות ) כאב(עצמת הייסורים , )מכה(המחלה

בה איננה משתנה גם כאשר יש או לדרך הטיפול, לסיבותיה, ההתייחסות למחלה. השירים

המחלה 42,"אשר בא ונגש אלי קיר לבבי, כאבי: "או מפורט יותר שלה כגון, תיאור מדויק

במילים , הלב מפסיק להיות חלק מן הגוף43,"יעזב גופי לבבו"או , פגעה בלבו של החולה

. המוות: ת מתוצאותיה האפשריותהמחלה מתוארת במילה שמיועדת לתאר את אח, אחרות

, בין אם המחלה היא מחלה חשוכת מרפא. במפורש' מות'לעתים מתוארת המחלה במילה

שבה היא , מתוארת הסיטואציה, שמתוארת מראש כמות ובין אם היא נגע שניתן לרפאו

הדובר בשיריו , האוהב. אם לא זהה לחלוטין, בצורה דומה מאוד, מופיעה בשירים השונים

צירוף סתמי שמסתיר יותר משהוא ; "חולה אהבות"או , "חולה"ל הנגיד הוא תמיד הש

דמות שיכולה לתת תשובה ; "לוחש"או " רופא"ה הנמענים הם לעולם /האהוב. מגלה

הפניה אליה נעשית . איננה ממשית, שהדמות איננה מתקיימת, אך גם כאן נדמה, לחולה

כמעט מותנה , בעולם השיר כמו בעולם שמחוצה לו, הקיומה של מחל: מכוחו של הרגל

כדי לתת זכות קיום לציור המחלה ולתיאוריה מסתייעים . בדמויותיהם של החולה והרופא

, גם הן מטאפוריות, כפי שהן עולות משירי הנגיד, הסיבות שהביאו למחלה. בדמויות הללו

לא בעולם השיר ולא ; אך אין בהן ממש, פיגורטיבית-מעוצבות כהלכה מבחינה לשונית

שבלעדיו אין מחלת האהבה יכולה להתקיים ' שפתיים- מס'כאילו היו . בעולם המציאות

" מות בעיניה ותחת למדיה", )ו"קס" (קצף אהובי: "הסיבות למחלה יכולות להיות. בשיר

עיניה של , כעסו של האהוב: )א"ר" (בעפעף תקרע לבי) "א"ר" (עין הצביה", )ה"קע(

אנר 'כל אלה הם ציורים מוכרים בז. האהובה היורות חצים או שדיה הדוקרים כרמחים

: ות למחלת האהבה הםשירי האהבה של שמואל הנגיד בהם מופיעה ההתייחס 41

, ד"קצ, 302' עמ, ה"קע; 300' עמ, ע"ק; 299' עמ, ו"שיר קס, ירדן–שמואל הנגיד

.312-231' עמ, א"כ; 311-312' עמ, ט"קצ; 309' עמ .311-312' עמ, )1(ט "שיר קצ, שם 42 .309' עמ, )3(ד "שיר קצ, שם 43

158

קשה לראות בהם גורמים . וכאן הם מופיעים כגורמים ישירים למחלתו של האוהב, החשק

יוצא דופן . כלליותם ועיצובם הלשוני מפקיעים מהם את המימוש הממשי. ממשיים למחלה

:מפורט ומפורש, בו מתאר הדובר את סיבת המחלה באופן ברור, יר אחדהוא ש

?אשר בא ונגש אלי קיר לבבי, למי מאנשים אספר כאבי

!אהובי, ויכבש עווני, עד ירחם, אל לנגעי צרי, פנה רופאי

!וטובי כחובי, שב את רצוני כקצפיוהוא יח? הירצה ידידי

44! ושוא יענה בי–ואען אמת בו , וישנא–ואהב , ויקשה–אחנן

, הסיבה המוצגת בשיר זה למחלת האהבה הוא חוסר הבנתו של האהוב את אוהבו

המחישה עליו את , סבירהשכתוצאה ממנו הוא מקשה עורפו ונוהג באוהב בדרך לא

חוב , שהוא רוצה להרעיף עליו, ובטוב, האהוב רואה ברצונו הטוב של האוהב כעס. המחלה

הוא שונא ; )במקום להתרכך(הוא מקשה : משום כך תגובותיו הפוכות. כבד על צווארו

, אמנם הסיבה מפורטת ומפורשת). במקום דבר אמת(ומעיד עדות שקר ) במקום לאהוב(

ומדוע , ך עדיין אין השיר מסביר לקוראו מדוע לא מבין האהוב את דברי האוהבא, לכאורה

הדובר : גם פתיחתו של השיר איננה שכיחה. אין האוהב יכול להבהיר את כוונותיו שוב

בדרך כלל אין חולה האהבה . שאיננו יכול לשתף אחרים במחלתו ובכאביו, מאוכזב מכך

ניתן להבין שהרופא איננו האהוב , של הנגידלהבדיל משאר שיריו, כאן. מעוניין בכך

נוסף על (הרופא הוא דמות שלישית ). למרות שהאהוב הוא היחיד שיכול לרפא את אוהבו(

שבא , מדובר כאן בדמות של רופא ממשי, אכן, כי, שהפניה אליה מורה, )האוהב והאהוב

הוא יודע את כי רק, אמנם הרופא מבקש מן הרופא לעזוב אותו. לסייע בריפוי המחלה

אך עצם קיומה של הדמות כדמות עצמאית בשיר חשוב מאוד , הדרך שתוביל לרפואתו

או התרופה שמוצעת בשיר זה לריפוי המחלה שונה מאשר , גם דרך הטיפול45.כשלעצמו

או , בכל השירים האחרים התרופה המוצעת היא השבת האהבה. בשאר שיריו של הנגיד

תרופה "או במבט , )ו"קס" (שתה יין וחלב משפתי"ה שיכולה להתבטא בנשיק, האהובה

). שם" (ידידי, טוב זכרך"או בריח , )ד"קצ" (שימה ימינך על צלעי"במגע , )ה"קע" (בפניה

והסתרת ..." עד ירחם"התרופה היחידה היא רחמיו של האהוב על האוהב החולה , בשירנו

.311-312' עמ, ט"שיר קצ, שם 44 .סעיף ט בפרק זה, ראה להלן, בשיר כולולעיון בדמות הרופא ו 45

159

דרך טיפול זו מוזרה על רקע הכרת ). ט"קצ!" (אהובי, ויכבש עווני" האוהב עוונו של

כיצד יכול האהוב ? מהו העוון שכשל בו האוהב. אנר בכלל'השירים האחרים של הנגיד והז

וזה אף , שהאהוב אינו מבין את כוונותיו של האוהב, האם יש לעוון קשר לכך? להסתירו

אולי נגרמה ? היא זו שגרמה לו? צד קשורה מחלת האהבה לעווןכי? אינו מסביר לו אותן

.אנר אינם מספיקים כדי לענות על שאלות אלה'פרטיו של השיר כמו מוסכמות הז? בעטיו

אופן תפישת מחלת האהבה בשיריו של שלמה אבן גבירול–" אני חולה באהבתך" .2.ז

כאב "כ, "כאבי"כ, "מכה טריה"תוארת כ מ46מחלת האהבה בשיריו של שלמה אבן גבירול

גוף נחלה ", )'ח" (תחזוני בעיניכם-ודקותי עדי לא: "ולעתים אף באופן מפורט יותר" לבבי

היא באה לידי , המחלה היא מחלת גוף ונפש): ח"ק" (בשרי אשר סמר", )ה"מ" (עם נפש

גם כאשר מתוארת המחלה באופן 47.שמשנה את צורתו, ף ובעור הגוףביטוי ברזון הגו

אין . מפורט יותר היא עדיין המחלה הקונבנציונלית המייסרת את האוהב בייסורי גוף ונפש

. אנר'והיא נתפשת כציור נוסף על ציורי האש והדמעות המקובלים בזבה תיאור של ממש

תחום האהבה הוא ; גבירול-ריו של אבן שחוק למדי בשיצירוף מטאפורימחלת האהבה היא

מעשיר או מעצים את ייסוריה של , תחום המחלה נמצא מקשט. שמכתיב את הכללים

הסימפטומים של המחלה דומים מאוד בשירים , לכן. אך איננו מתקיים כשלעצמו, האהבה

טיפוס של דמות - גם דמותו של הנגוע במחלת האהבה היא מעין אב. השונים המתארים אותם

, איש תלוי לבב ונפש"בלשונו של אבן גבירול מתואר החולה כ). האהבה-חולי(אוהבים ה

הדימויים גם כאן ). ה"מ" (הרוג עין... איש כלה"או כ, )ח" (ים האהבות- אשר נטבע בלב

ה אהבה אחד המבחין בין חול, אך אינם מתפתחים לכדי תיאור ממשי, מקשטים את התמונה

אמנון : "שמדובר בחולה ספציפי, )לפחות בקריאה ראשונה(בשיר אחד בלבד נראה . למשנהו

לפחות לא , אך המשך השיר איננו מיחד אותו על פני חולי אהבה אחרים, )ח"ק..." (אני חלה

שלמה : שירי האהבה לשלמה אבן גבירול בהם באה לידי ביטוי מחלת האהבה הם 46

; 62' עמ, י"ק; 61' עמ; ח"ק; 25' עמ, ה"ה; 9' עמ', שיר ח; שירמן–אבן גבירול

.371' עמ, ט"שיר רי; ירדן–שלמה אבן גבירול ; 159' עמ, ג"קמ; 89' עמ, ד"קמ אני –יצחקי : לציורי המחלה ולבעיית האינטרפרטציה של מוטיב המחלה ראה 47

.112-116' עמ, השר

160

ואם נרצה , שהובילו למחלתו של האוהב הן קבועותהסיבות 48.ברובד הגלוי של השיר

נפל ", )ה"מ" (שצף החבה והתאוה", )ח" (החליתי מאהבות: " כללאינן סיבות הן ,לדייק

או , או הפירוד, ברוב השירים אין מצוין הריחוק. האוהב חולה בשל האהבה). ח"ק" (ברשת

היוצר לסמוך על , כפי הנראה, יכול היה, ולמרות זאת, חוסר ההצלחה לממש את האהבה

או האהובה מופיעים , גם האהוב, לא רק האהבה. שישלימו את הפערים בעצמם, יוקורא

לבי בעיניו ", )ד"קמ" (כליל יופי יבוסס את לבבי: "כסיבה אפשרית להתפרצות המחלה

התשובה שמספקים לנו ? או בוסס האהוב את ליבו של האוהב, כיצד החלה). ט"רי" (החליא

התשובה נאמנה לבסיסם המטפורי של . או באמצעות עיניו, באמצעות יופיו: השירים היא

דרכי . הראויה להתייחסות רצינית, אך אין בה כדי סיבה ממשית ואמיתית, התיאורים

כי מחלת , לתפישה, כפי הנראה, הטיפול המוצעות בשיריו של אבן גבירול הן פועל ישיר

לכבות : "כמו, ין ביטויים סתמיים כל כךרק כך ניתן להב. האהבה היא מחלה חשוכת מרפא

כיצד ניתן לכבות את אש ). ד"קמ" (הובילו צרי", )ה"ר!" (רפא נא, רפאני נא", )ח(אש בלבי

השירים אינם מספקים את ? איזו תרופה מבקש הדובר? כיצד ניתן לרפא את החולה? האהבה

אין : "כדברי המשורר, כי אכן, אולי. ות אלההאינפורמציה הרלבנטית כדי לענות על שאל

כי דרכי הטיפול האפשריות היו מוכרות וידועות לקהל , ואולי, )ה"מ" (תקוה- תוחלת לו ולא

בשיר אחד בלבד . ולא היה צורך לפרטן, )ממקורות אחרים(בני הזמן ) והיוצרים(הקוראים

איך העבדתני / אשר לבי בעיניו החליא , ידוד: "שיטת טיפול מפורטת) האוהב(מציע הדובר

אולי / ארץ צבי אלך ויין פיו אשת לי / אלי –אם אין בלבך רחמים עלי ! / ואתה גואלי–

49!"יחונים כמו יונים סביבות אהל/ תקנא בצבאים תחזם

וכך יירפא , שאולי תגרום לו לאהוב אותו, האוהב רוצה לנסות לעורר את קנאת האהוב

ואיננה מקובלת במעגל , אנר האהבה'שאיננה שכיחה בז" חדשנית"זו דרך טיפול . ממחלתו

שנענים לאהבתו , ושל צבאים אחרים, יש בשיר דמות של צבי נוסף. המוכר" מחלת האהבה"

האם ? האם יצליח לעורר את קנאתו של האהוב? קיימים, אכן, םהאם ה? מי הם. של הדובר

שנותרות ללא מענה, שאלותכל אלה ? החולה–רגש הקנאה יגרום לו להתאחד עם האוהב

.בטקסט השירי בבידודוכשמעיינים

.Iפרק , .1.סעיף ה, דיון בשיר זה ראה לעיל 48

.371' עמ, ט"שיר רי, ירדן–שלמה אבן גבירול 49

161

מחלת האהבה ואופן ביטויה בשיריו של משה אבן עזרא–" אויל חשק קראני" .3.ז

50,וארת בשירי החשק של משה בן עזרא בשיר שווה חרוז ושוה משקלמחלת האהבה מת

, רוחב היריעה שמציעים המבנים הצורניים השונים52. ובמכתמים מספר הענק51בשיר אזור

עיון . רמת פירוט שונה בתיאור מחלת האהבה בכל אחד מהם, לכאורה, יכול להכתיב

פצעי "כ, )ז"רמ(כפצע ) א"י" (לביאהב ב-חלי"המחלה נתפשת כ. כי לא כך, בשירים מלמד

גם הסיבות . בכל סוגי השירים) 'ל" (בילה בשרי... נגע בלבי פשה "כ, )ב"י" (לבבי

ריחוק . כשארכו של השיר מאפשר זאת, האפשריות למחלה אינן מתוארות ביתר פירוט

נדוד ", )ז"רמ" (רחקך", )א"י" (נודך", "רחקך: "ה הוא היוצר חלאים בכל סוגי השיר/האהוב

הרי שמזכר החשק באורח כללי וסתמי , אם אין הריחוק מזכר). ג"י" (פרידתם", )'א" (אחיו

שני שדי : "שאחראים למחלתו של האוהב, או אבריה המוכרים של האהובה, כסיבת המחלה

ההבדל היחיד באורכי השיר השונים נמצא בדרכי ש, דומה). ג"מ" (עיניה"ו) א"י" (תענוג

. ואינן נזכרות כלל במכתמים, הן מוזכרות בשני השירים הארוכים יותר. הטיפול המוצעות

הקירוב והאיחוד –) ז"רמ" (בפיך דבש ומן... צרי עלי לחיך : "דרך טיפול אחת היא

, למעשה, דרך הטיפול השניה היא. הם שירפאו את האוהב ממחלתו, אולי בנשיקה,מחדש

, במכתמים). א"י" (לא אחמד בריאים: "כי אין ברצונו להירפא כלל, הצהרתו של האוהב

שאולי יש בו כדי , אך ישנו מכתם אחד, כלל, כאמור, אין נזכרות דרכי הטיפול, אמנם

לך תרופה על תבל -אין) העפר(ויענה : "מדוע אין צורך להזכיר את דרכי הטיפול, להסביר

): והיא אותה דרך טיפול שמוצעת בשיר האזור הארוך( יש רק דרך טיפול אחת 53".לבד פני

, אם כן, מחלת האהבה. לכן אין צורך באזכורה כל פעם מחדש, ה/האיחוד מחדש עם האהוב

לתפישה זו .כציור מטפוריאלא , בשיריו של משה אבן עזרא איננה נתפשת כמחלה ממשית

והסיבות , הסתמיות והבלתי מפורטות של המחלה מחד, תורמות דרכי התיאור המרוכזות

.ז"ט-ו"ט' עמ, א"שיר י, בראדי–משה בן עזרא 50 .ט"רנ- ח"רנ' עמ, ז"שיר רמ, שם 51 :שער שביעי; נ"ש' עמ, ג"מ; נ"ש' עמ, א"מ; ח"שמ' עמ, ח"שיר כ: שער רביעי, שם 52

.א"שע' עמ', ל; ח"שס' עמ, ג"י; ח"שס' עמ, ב"י, ו"שס' עמ', א .ב"שע' עמ', שיר מ, שם 53

162

לחיזוקה של המחלה כמטפורה תורמים אף . שחוזרות על עצמן שוב ושוב מאידך, המוכרות

אך מתוקף תפקידם הם מגבירים את הצד , המובאים כסיבה למחלה, הנימוקים המדומים

54.מטפורי גרידא- תי ומותירים את המחלה כציור לשוניהדמיוני על הצד המציאו

האחד מתאר את : עזרא מתארים את מחלת האהבה בדרך שונה- שני מכתמים משל משה בן

אכל / הה כי חשק : "עד שהתכלה לגמרי, המחלה שפגעה בכל חלקה טוב מגופו של החולה

/ תם מצה -עד/ דמי -גם כל/ מח עצמי / יבש –עד כי / מצא - לו לא/ ושארי עוד / כחי

55".אתי מצא/ רק במחשב / עיני ראה / - נכחדתי מ

מטפורית הגורמת -זו איננה מחלה סתמית; מתוארת במכתם הקצר לפרטי פרטיםמחלת הגוף

שהסימפטומים שלה ,זו מחלה ממשית. ויכולה להיות למעשה כל מחלה, לייסורים

כאילו מסביר ומפרט . הדם נמצץ עד תום, מח העצמות התייבש, הבשר התכלה; מפורטים

56".בלה בשרי עד כי נלאה לבבי שאתו/ בלבי פשה ועמקה שאתו "מכתם זה את אותו נגע ש

הופך למחלת גוף ממשית , )'ל(שהוא ציור מטפורי לסבל במכתם אחד , הנגע המתפשט

במלים אחרות ניתן לומר כי הטקסט ). ח"כ(מכוחה של הזיקה שהוא מקיים עם מכתם אחר

לא רק כאשר הוא נתמך בהקשרים . בבידודו אינו מניח לממש את מחלת האהבה כמחלה

.ההקשר האחר הוא טקסט נוסף של אותו משורר, במקרה שלפנינו. אחרים

מתאר את החולה כמי שדעתו עזבה , שלא כמקובל, האהבההמציג את מחלת, המכתם השני

מהו ? כיצד הולך אדם בלי לבב57". אויל חשק קראני–אלך כמתהלל בלי לבב עד כי : "אותו

כיצד ? האם היה אדם כזה? האם זה מושג מוכר? מיהו אויל החשק, המתהולל במקרה כזה

במקרה . הטקס בבידודו אינו נותן מענה לשאלות אלה? ללכמתהו, אולי? מתנהג אויל חשק

אינו יכול ) טקסטים אחרים של אותו משורר(שסייע בידינו קודם , שלפנינו גם ההקשר

או , אנר מתייחסות לאויל חשק כאל ביטוי מטפורי לחשיבה הרופפת'גם מוסכמות הז. לסייע

.לסחרור הדעת הנגרמים בשל האהבה

ולבתי בעיניה/ ביד עפרת ערב נפשי חבולה : "נ"ש' עמ, ג"שיר מ, דרך משל, ראה 54

".עיני קרועה- עין בבת-ובת/ בשפה מדמי לבי צבועה / קרועה .ח"שמ' עמ, ח"שיר כ, שם 55 .א"שע' עמ', שיר ל, שם 56 .נ"ש' עמ, א"שיר מ, שם 57

163

על חלי האהבה בשיריו של יהודה הלוי–" לי עצום וכבדאשר חלה ח" .4.ז

כך מופיעה מחלת האהבה בשירי החשק של ; "מחלי", "חלי עצום וכבד", "חלי אהבה"

הלב : בשיר אחד מתוארים בנוסף על עצמת המחלה גם האברים הנפגעים בה. יהודה הלוי

הייסורים והתוגות , בדרך ציורית את הכאבים התיאור הוא תיאור מטפורי שמבטא58.והכבד

על כן . או נפשית, המחלה איננה נתפשת כמחלה פיסית גופנית. שהם מנת חלקו של האוהב

שיכול לרמוז גם על מצבים שליליים , שהוא שם עצם כללי" אובד"אפשר לכנות את החולה

" צרי"תמע מן המילה הוא מש. איננו מופיע כלל. ה.ל.יש והשורש ח. אחרים בנוסף למחלה

הצרי הוא קרבתה של האהובה וההתענגות על צוף לחייה 59.שמתבקשת במצב של מחלה

, הריחוק: מן התרופה המוצעת למחלה ניתן להבין את הסיבה שהביאה אותה. ודבש שפתיה

או קוד שמחכה , בשירים עצמם ניתנת הסיבה כצופן. או הפרידה של האוהב מאהובתו

חשק : "הסיבות למחלת האהבה הן. ולא היה צורך בפענוחו, מוכראו שהיה , לפענוח

, אתה: כאילו מסמן השיר לקורא, הן מגלות טפח ומכסות טפחיים61"גולי גואלי "60,"יעלה

. כפי שאתה מכיר ויודע את הסימפטומים של מחלת האהבה, הלא מכיר ויודע את הסיבות

ושחותם ... הקפיד בקלה כבחמורה " הלוי שקשה להעלות על הדעת שמשורר כמו יהודה

לא היה מפתח את תמונת המחלה 62"השלמות והאחריות טבוע אף בשיריו הקלים ביותר

, כי די בקוד, אלא אם כן ידע בוודאות. או משתמע, ומבהיר אותה ומסתפק באזכור מפורש

שיהודה , ה לינדמ. במה דברים אמורים) הביניים-בן ימי(או באזכור קל כדי להבהיר לקורא

בדרך . שנמצאים ברקע, כי יפעילו את הטקסטים האחרים, הלוי מסמן בשירים אלה לקוראיו

במקרה זה המקרא איננו יכול לספק את האינפורמציה . כלל סימון כמו זה מכוון למקרא

.החסרה בשיר

.12' עמ, בראדי–יהודה הלוי 58 .44' עמ, שם 59 .12' עמ, שם 60 .169' עמ, שם 61 .'ב, מבוא, זמורה –יהודה הלוי 62

164

לתפישתה של מחלת האהבה בסיפורים הנרטיבים הערביים .ח

לושים ושבעה סיפרה שהרזאד למלך סיפור שנמשך עד הלילה כשהגיע הלילה המאתיים וש

, נדמה לי63.סיפור נעמה בן רביע ושפחתו נעםהסיפור הוא . המאתיים וארבעים וששה

יש כדי להראות , שאנו מוצאים בסיפור זה, הנפשית והגופנית, שבתיאור מחלת האהבה

האהבה בסיפורים הנרטיביים הערביים בבירור כיצד נתפשה וכיצד באה לידי ביטוי מחלת

עד שלא היה יודע מה , נתרבתה דאגתו של נעמה"לאחר שהפרידו בין נעמה לנעם : בכלל

, עד שנשתנה מראהושלושה חדשיםונשאר חולה , ולא היה מכיר את הנכנס אליו, שהוא שח

וד אביו בע. אלא הנערה, ואמרו שאין לו תרופהרופאיםנכנסו אליו . ונתייאש ממנו אביו

שתארו אותו האנשים כבקי , פרסי, כששמע על דבר רופא מומחה, יושב ביום מן הימים

, ]אביו של נעמה[הזמין אותו אלררביע . ברפואה ובאצטגנינות ובהטלת גורלות בחול

הושיט לו . 'הב ידך': אמר לנעמה. 'התבונן למצבו של בני': הושיבו לצידו וכבדו ואמר לו

ונערה , דבק הוא בנערה': "דופקו והסתכל בפניו וצחק ופנה אל אביו ואמרמשש את . את ידו

מחלת האהבה פגעה 64".'ואין תרופה לבנך אלא באיחודו עמה, זו בבצרה היא או בדמשק

: מחלתה של נעם מתוארת כך. שכן הם הופרדו זה מזו בעל כרחם, גם בנעמה וגם בנעם

נכנסו ... ולא שתתה ונשתנו פניה ויפיה כאשר בא הלילה חלתה הנערה בקדחת ולא אכלה "

המחלה המתוארת היא 65".ולא ידע אחד מהם עצה לרפאה, אליה רופאים ויודעי בינה

הסימפטומים של , )מעל שלושה חדשים(משך המחלה מזכר : מחלה ממשית ולא מטפורית

י נתק עם העולם החיצונ, חוסר תאבון בולט, מראה הפנים היפים נשתנה: המחלה מדויקים

גם הניסיון למצוא מזור למחלה מתואר ). לא ידע מה הוא שח ולא הכיר את הנכנס אליו(

עד שנמצא האחד שמאבחן את , חלקם מפורסמים, פונים לרופאים שונים: כניסיון ממשי

: כפי שראוי שייעשה במחלה ממשית, האבחון נעשה גם הוא. המחלה ואף מציע פתרון

.ידמישוש הדופק בפרק ה, בדיקת הפנים

.IVפרק , .8.סיפור ט, ראה לעיל 63

.411' עמ', כרך ב, אלף לילה 64 .410' עמ, שם 65

165

של האוהב ) הנפשית(שגם הוא יכול לייצג את תיאור המחלה , סיפור ערבי מפורסם אחר

שנימוסיו הטובים , בן תרבות, קיס היה גבר יפה תאר66".נון לילא'מג"הוא סיפור , המאוכזב

, בהיר, תמיר, בעל כשרון כתיבה ואיש שיחה מעניין, והליכותיו המעודנות היו לשם דבר

על רקע שלמות זאת מבין הקורא את עצמתה . היפה והמושלם בין הגברים– שופע תלתלים

חסר , בעל מראה חולני, נבוך, כחוש, שבעטיה הפך להיות חוור פנים, של מחלת האהבה

ולא הכיר את האנשים , לא הבין את שדיברו אליו, לא אכל ולא שתה. ביטחון וחסר מורל

הסתובב , התפלש בעפר, שיחק בחצץ, עצמודיבר אל , התבודד, תעה במדבריות, שמסביבו

גם ( הצירופים שאנו מוצאים בשירים 67.השמיע קולות כמותן, עם חיות הפרא וחיות הטרף

, "חלשה דעתו", "מכאוב", "חלי אהבה", "נטרפה דעתו: "כגון) הערביים וגם העבריים

. ריםהמצויים למכביר בסיפו, יכולים להתמלא בפרטים קונקרטיים" נתרופפה בינתו"

מחלת ). גם הנפשית וגם הפיסית(הסיפורים מספקים תיאור ממשי ומפורט של המחלה

שיש לה , היא מחלה אמיתית. האהבה בסיפורים איננה שם אחר לתחושות של מצוקה

ורופאים מומחים שיכולים להציע דרכים , ודרכי אבחון משלה, סימפטומים משלה

68.לריפויה

הערביים לתפישתה של מחלת האהבה בשירים תרומתם האפשרית של הסיפורים .ט

העבריים

או מכוונים אליה במרומז , צירופי הלשון המכילים בתוכם את מחלת האהבה בגלוי

. למצב של סבל ומצוקהכמובילים מטפוריים 69בשירים העבריים, כפי שראינו, משמשים

ד עם יח. הטקסטים השיריים כשלעצמם אינם מאפשרים את מימושו של ציור המחלה

שהשירים , נוכחותו של השדה הסמנטי של המחלה הפיסית בשירים מעיד על כך, זאת

שהיו קיימים במרחב , העבריים יכולים לנהל שיח מעניין ופורה עם הסיפורים הערביים

השיח הזה יכול להאיר את השירים במישורי משמעות . התרבותי בן הזמן והמקום

.VIפרק , .5.סיפור ד, להלן, ראה 66

.42-43' עמ, קמפ–מיקל ; 69-74' עמ, נון'מג, מיקל: נון ועל טירוף הדעת ראה'על מג 67 .7. י– 1.סיפורים י, להלן, ראהדוגמאות נוספות לתיאור הממשי של מחלת האהבה 68 .51-192' עמ, על כך ראה כתאב אלגזל. וגם בשירה הערבית 69

166

ם בשירים העבריים יכול לתפקד כמסמן בצירופיו השוני. ה.ל.השורש ח. נוספים

או , "חלי"או , "מחלה"שנתקל בשיר במילה , קורא בן ימי הביניים. לסיפורים הערביים

ממאגר תודעתו את מכלול , או שלא במודע, מוציא במודע" מכאוב"או , "נגע"

כך הוא יכול לממש . הסיפורים הערביים העוסקים במחלת האהבה הנפשית והפיסית

או למוטיב קפוא , לפני שהפכה לצירוף(כפי שהכיר אותה , ת המחלהולמשמע א

שמופיעה בווריאציות שונות בשירים " מחלת האהבה"המטפורה ). וסכמטי בשיר

" מחלה"העולם הרפואי שנכנס למטפורה עם המילה : העבריים היא מטפורה שחוקה

המוכרות או כחלק מן הקונבנציות, נשחק עם הזמן ועם קבלתו כחלק מן המטפורה

להחיות את יש בכוחם של הסיפורים הערביים כדי . בתורת השיר העברית הספרדית

או במילים , הפעילות המטפורית דרך הסיפורים את לשחזראפשר ; המטפורה המתה

.של המטפורה' ריאליזציה'אחרות לעשות

, שהעלו תוך כדי העיון בשירים העבריים, או התהיות, אנסה לפתור את השאלות

באמצעות הסיפורים , יאו לידי ביטוי בדרך זו או אחרת את מחלת האהבהשהב

70"למי מאנשים"לגבי שירו של שמואל הנגיד , דרך משל, השאלות שהעלו: הערביים

השיר לא סיפק אינפורמציה לגבי : יכולות להיפתר בסיועם של הסיפורים הערביים

עוונו של אוהב ). והריפויכחלק מדרך הטיפול (שעל האהוב להסתיר , עוונו של האוהב

שיש בה , הוא יכול להיות הפצת האהבה בטרם עת: בסיפורים הנרטיביים נזכר לא אחת

כתיבת שירים לאהובה והפצתם ברבים 71.משום פגיעה בשמה הטוב של האהובה

יש בה כדי - גם אהבת איש 72.נתפשה פעמים רבות כעוון בעיני משפחתה של האהובה

. איני יודעת אם ואיזה מן התשובות הללנו נכונה 73.להסתירושיש צורך , להוות עוון

לא היו , שנקודות שהעלו בטרם הכרת הסיפורים, מעניין לציין. 1.סעיף ז, ראה לעיל 70

אצל ). לא האהוב(כגון קיומה העצמאי של דמות הרופא בשיר , עולות כלל אחריה

לא הייתה תמוהה כלל קיומה של דמות , כיר את הסיפוריםשה, ביניימי-הקורא הימי

, בסיפורים רבים מבקשים סיוע בריפוי המחלה מרופא. הרופא כדמות שלישית בשיר

.או זקנה עתירת ניסיון חיים, עתידות- מגיד, לוחש .VIפרק , .1.סיפור ד, להלן 71

.VIפרק , .2.סיפור ד, להלן 72

.VIפרק , .4.סיפור ד, להלן 73

167

אך עצם , ובכך יש עניין רב עוד יותר" תשובה נכונה"ואולי אין , אולי אין זה חשוב

.האפשרות לתת תשובה הוא החשוב לענייננו

שיביאו לו , אל הרעים74גבירול-פנייתו יוצאת הדופן של הדובר בשירו של שלמה אבן

המצוי בסיפורים , אינה נתפשת כיוצאת דופן בעיניו של קורא,מרפא מן הגלעד

לעתים גם ידיו של האהוב . ולא רק עמו נמצא המרפא, האהוב אינו הרופא. הערביים

על כן יש לבקש סיוע מגורם . שכן גם הוא היה קרבן לערמתם של אחרים, כבולות

. יות שונות בסיפוריםאך הוא מופיע בוריאצ, מצב זה אמנם אינו מוכר מן השירים75.אחר

שיסייעו בריפויו של , בשיר אחר של בן גבירול אנו מוצאים גם כן פניה אל הרעים

ולא אל האהובה עצמה מתקיימת , הפנייה אל הרעים. שלא כמקובל, האוהב החולה

שבשיר הקודם , לא יהיה זה מוזר לחשוב76.מכוחו של הנרטיב המקראיבשיר זה

.וחו של הנרטיב הערבימכהתקיימה הפניה אל הרעים

שפרטי השיר 77,באחד ממכתמיו של משה אבן עזרא" אויל חשק"הצירוף הבלתי מובן

נעשה ברור מאד לאחר קריאת , אנר לא הצליחו לסייע בהבהרתו'כמו מוסכמות הז

שנטרפה אויל החשק המתהולל מתברר מדמותו של קיס 78.הסיפור הערבי על קיס ולילה

לא מצליח ליצור קשר עם , משחק בחצץ, ה במדבריותעליו דעתו והוא החל תוע

79.מתרועע עם חיות הטרף ומתנהג כמותן, סביבתו

לתיאור מחלת " (חלי אהב: "כגון, שאינם מגלים דבר, את קיומם של הצירופים הסתומים

, )לתיאור החולה" (אובד", )לתיאור סיבת המחלה" (החליתי באהבות", )האהבה

כך מתוחכמים ועשירים מבחינה לשונית -בשירים כל) רופהלתיאור הת" (הובילו צרי"

צירופים כאלה יכלו להתקיים : גם כן לנסות להסביר באמצעות הסיפורים, אולי, אפשר

.2.סעיף ז, לעיל. 89' עמ, ד"שיר קמ, שירמן–שלמה אבן גבירול 74 .IVפרק , .8.סיפור ט, לעיל, למשל, ראה 75

, בנו של דוד, פנייתו של אמנון. 61' עמ, ח"שיר ק, שירמן–שלמה אבן גבירול 76

כמו נותנת לגיטימציה ) 'ג, ג,ב י"שמוא(יונדב בן שמעה , בסיפור המקראי אל רעו

, ולא אל אהובתו, החולה בשירו של אבן גבירול לפנות אל רעיו ואל מיודעיולדובר

.בקשת מרפא למחלתו .3.סעיף ז, לעיל. נ"ש' עמ, א"שיר מ, בראדי–משה אבן עזרא 77 .VIפרק , .5.סיפור ד, ראה להלן 78

.351' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין 79

168

ומוכר ליוצרים ולקוראים כחלק ממרחב , שהיה אצור בסיפורים, בשירים בגלל המידע

ופים והביטויים הסיפורים מימשו ומשמעו את הציר. השיח התרבותי בן הזמן והמקום

, אולי, וכך אפשרו, שנזכרה בשירים, הסיפורים סיפרו על המחלה. שבשירים' סתומים'ה

בעיניהם של קוראים (או כמטפורה שחוקה , את קיומה כמוטיב קפוא וסכמטי

).שהסיפורים אינם מהווים חלק מן המאגר התודעתי שלהם', מודרניים'

)סקורפו(הסיפורים הערביים הנרטיביים .י

80קיף' האוהב מבני ת .1.י

בנדיבותו הרבה ובנועם , קיף שנודע בנימוסיו הטובים'מספר אלאצמעי על עלם מבני ת

בשל ביישנותו ועדינותו . בעודו יושב באחד הימים עברה לידו היפה בנשים. הליכותיו

התאהב בה העלם מאד ועקב. לא אזר אומץ לשאול אותה מי היא ולאן פניה מועדות

כי האשה היפה היא אשת , התברר לו. והנה היא שמה פעמיה אל בית אחיו, אחריה

הוא הסתיר . והוא לא הצליח לעקור את דמותה מלבו, עובדה זו הציקה לו מאוד. אחיו

החלישו " אסורה"דאגותיו ואהבתו ה. את מצבו ממקורביו אך לא הצליח בכך לאורך זמן

הרופאים . יהם של בני משפחתו לא השיבלשאלות. הוא נעשה תשוש ורזה. את גופו

הזמינו , כאשר גברה עליו מחלתו עוד יותר. שהוזעקו למיטתו לא הצליחו לרפא אותו

שהוכר , חניך הרפואה הפרסית, ערבי, אחד מטובי הרופאים, בן כלדה' אחיו את חארת

הביט בו הרופא ולא מצא סימפטומים למחלה . בו כבר בתקופת הנביא מוחמד

כשהתייאש . אך לשאלותיו ענה הבחור בשלילה, א חשד שהבחור מאוהבהו.כלשהי

בכל פעם שהעלה על . הרופא מן הבחור החל לשאול על שמות בני משפחתו ונשותיהם

כשהגה את שמה של אשת . שפתיו שם של אשה היה הרופא מביט בפניו של החולה

כי הוא חולה , ופאהבין הר. הוא נשם לרווחה ועיניו התמלאו בדמעות, רווח לו, אחיו

על , ביקש מאחיו כי יכנסו במקום את כל בני המשפחה. במחלת האהבה לאשת אחיו

, דם אלהוא; 208-211' עמ, II, מצארע אלעשאק; 48-50' עמ, באר אלנסאא'אח 80

.220-222' עמ

169

כאשר הגיעה אשת האח . הגברים ועל הנשים שבהם והוא ישתף את כולם באבחנתו

ציווה הרופא לשחוט שה ולצלות את . כי הוקל מאוד לעלם החולה, בלט לעיני הרופא

ל הרופא להאכיל את החולה במעט מן הכבד כשהתבשל הכבד הח. כבדו על האש

כאשר בכל יום הוא מגדיל את , כך עשה במשך מספר ימים. ולהשקות אותו במשקה קל

. השתפר מצבו של החולה ומקצת מכוחותיו החלו חוזרים אליו. כמויות האוכל והשתייה

. אכלו ושתו. כשראה כך הרופא הכין מאכל ומשקה וזימן יחדיו את העלם ואת אחיו

: הוא בחר נער שיטפל בעלם החולה. אחר כך ביקש הרופא מהאח שיעזוב את המקום

שינסה לחרוט בזיכרונו את כל , ידובב אותו בדברי שיר וביקש מן הנער, ישקה אותו

לאחר שעזב גם הרופא את המקום החל הנער משקה את החולה ומספר . שיאמר החולה

החולה הוא נשא ארבעה בתי שיר כשהחל השיכר משפיע על. לו סיפורי אהבה שונים

הרופא הזמין . למחרת בבוקר חזר הנער באזני הרופא על שירתו של המאוהב. על אהבתו

כי , בו במקום השיב האח. את אחיו וסיפר לו על דבר אהבתו של אחיו החולה לאשתו

, אמר האח, אשה אחרת. הוא מוותר על אשתו לטובת אחיו ומתיר לו לשאתה לאשה

כששמע זאת חולה האהבה היה נבוך ביותר ובשל הבושה . אך לא אח אחר, יוכל למצוא

הרבה שחש על שנתגלתה אהבתו ברח מן המקום כל עוד נפשו בו ולא נמצא מקומו עד

. היום

81"השואל על מחלתי הוא הוא מחלתי" .2.י

, היה העלם משכיל ואדיב ונעים הליכות. ערב התאהבה בעלם מבני שבטה- נערה מבני

שאלה אותו על ענייניהן של הנשים ועל עניינים . יא החלה להרבות בביקוריה אצלווה

משנקפו הימים . שונים כאשר למעשה כל שרצתה היה להביט בפניו ולהקשיב לדבריו

היא ניסתה . חלתה הנערה והשתנתה לבלי הכר, ומצב היחסים ביניהם לא השתנה

כך הלכה מחלתה וגברה עד . תהאך הוא דחה או, תחבולות שונות כדי להתקרב אליו

כששמעה אמו של העלם על מחלתה של הנערה סיפרה על כך . שנפלה למשכב של ממש

ענה . לבנה ואמרה לו כי מן הראוי היה שיסייעו לה בשל ההיכרות והקרבה ביניהם

.108-109' עמ, II, מצארע אלעשאק; 267-268' עמ, ם אלהוא'ד 81

170

, ביקרה את החולה, האם נענתה. העלם לאמו שתלך לבקרה ותשאל אותה בשמו למצבה

כי , סיפרה לה האם. רה ענתה לה שכאב הלב הוא מקור מחלתההנע. ושאלה לשלומה

נאנחה הנערה אנחת רווחה עמוקה והשיבה . גם בנה דורש בשלומה ושואל למחלתה

חזרה האם לביתה וסיפרה . בבית שיר כי פלא הוא שמקור המחלה הוא זה ששואל עליה

, כי, כראוילבנה והוסיפה כי יש לדעתה להביא את הנערה החולה לביתם ולטפל בה

והאם שבה אל , הסכים עמה העלם. הם אחראים במידה זו או אחרת למחלתה, למעשה

פרצה הנערה בבכי ונשאה שני בתי שיר בהם . הנערה והביאה אליה את דברי בנה

ולאחר שהמיס את גופה הוא חומל , תיארה את אהבתה לעלם שהרחיק אותה ממנו

ופן לבקשת האם להתלוות אליה לא נענתה הנערה בשום א. עליה ומבקש לקרבה

.המחלה הלכה והתחזקה עד שהחישה את מות הנערה. לביתם

82חולה האהבה בן התשעים ושש .3.י

שהיה הצלול , סיפרו לחליף הארון אלרשיד מפיו של אלאצמעי על גבר בן תשעים ושש

היה המספר נוהג לבלות . הנהנתן והנעים מכולם, החזק שבהם, והפיכח שבגברים

שבה לא פגש , מסיבות כלשהן חלפה תקופה מסוימת. וחח עמו לעתים תכופותולש

, שכל-גוף ורפה- רזה, כשהלך לבקרו שוב מצא אותו כשהוא תשוש מאוד, ולאחריה, אותו

ענה הזקן " ?הקרה לך אסון כלשהו, מה לך: "שאל בבהלה. כשחזותו שונה ומצבו אחר

אם . "וגם זאת שלל הזקן, ה קשהאם חלה במחל, המשיך המספר לשאול אותו. בשלילה

, השיב הזקן כי באחד הימים. הקשה המספר" ?כיצד השתנית, מדוע הנך כפי שהנך, כן

משכה את תשומת לבו שפחה צעירה ויפהפיה שהחזיקה , כשיצא לבקר בשבט שכן

כששמעה את . השיב לה הזקן גם הוא בשירה. בחיקה תוף והייתה מכה עליו ושרה

הזקן המשיך לעמוד בחוץ . ף בפניו ונכנסה אל תוך האוהלזרקה את התו, שירתו

לבסוף נאלץ לעזוב . היא לא יצאה אליו ולא השיבה לו דבר. כשהשמש קופחת על ראשו

לשינוי שחל בו בשל , סיכם הזקן, זו הסיבה. את המקום כשעיניו קרועות ולבו מפולח

.341-343' עמ, ם אלהוא'ד 82

171

בן תשעים ושש אם אכן גבר, ליף למשמע הסיפור ושאל את המספר'צחק הח. אהבתו

.שכך אמנם קרה, ענה לו המספר. עדיין יכול לאהוב ולחלות מאהבתו

83עוד על מחלתו של קיס .4.י

לאחר שגירש , מספרים על שלושה שלבים במחלתו של קיס) מוסרי הסיפורים(הראוים

הוא היה משיב לבן שיחו . בשלב הראשון התנזר כליל מן השיחה ומן הדיבור. את לילא

קיס היה בשלב זה של מחלתו עירני ופיכח והיה מפנה את . ם היה מזכיר את לילארק א

אך מפעם לפעם היה פושט את בגדיו , הוא אמנם חי עדיין בין בני אדם. שיריו אל לילא

אך ללא , בשלב זה עוד השתדלו למענו אצל אביה של לילא. מעליו ומשחק בעפר

בני משפחתו כבלו . ל קיס עוד יותרמשנישאה לילא לאיש אחר החמר מצבו ש. הועיל

; שלב זה היה השלב השני של המחלה. וקשרו אותו מחשש פן יפגע בעצמו בדרך כלשהי

עד שחששו , היה נושך את לשונו ושפתותיו כל כך חזק, מכיוון שהיה קיס כבול

בשלב השלישי של המחלה קיס אמנם . עדיין חי קיס בחברת בני משפחתו. מקטיעתם

נדד ותעה ; אך הוא שחרר את עצמו גם מן העולם הסובב אותו, ומשוחרר מכבלי

היה אביו נוהג להביא לו בכל יום . חי עם חיות הפרא והתנהג כמותן, במדבריות ערב

אם התרחק האב היה קיס , אם היה האב בקרבת המזון לא היה קיס נוגע בו. את מזונו

כדרך , ן המקום בבהלהאדם מנסה להתקרב אליו היה נס מ- כאשר היה בן. בא ואוכל

.חיות הפרא

84ולילא אלאעלמיה' מעאד .5.י

, נון'מג, כמו כן ראה הלאל. VIפרק , .5.סיפור ד, ראה להלן, נון לילא'קיס היה מג 83

.42-43' עמ, קמפ-מיקל; 380-381' עמ, ם אלהוא'ד; 19-20' עמ .276' עמ, I, מצארע אלעשאק 84

172

. מבנות שבט עקיל, התאהב בלילא אלאעלמיה, איש מבני שבט נמיר, בן כליב' מעאד

אחיה של . ורגליו השתתקו' בשל אהבתו ללילא שלא הצליחה להתממש חלה מעאד

. הביא את לילא אל מעאד', את סיבת מחלתו של מעאד,כפי הנראה, לילא שהבין

וכאשר שוחחה עמו נרפאה מחלתה והוא קם והלך , כאשר הביטה לילה במעאד והוא בה

).שהיו משותקות בשל מחלת האהבה(על רגליו

85אהבתו של נזיר לשפחה יפהפיה .6.י

בימי החג .לסוחר עבדים ממכה הייתה שפחה שיופייה ושלמות הליכותיה היו לפלא

רבים היו מתעניינים . היה מוציא אותה עמו אל חגיגות ההמונים ומציג אותה לעיני כל

ברבות . הוא מאן למכרה והיה כל העת מעלה ומעלה את מחירה. בה ומעונינים בה

הימים יצא שמעה בין הארצות השונות והיו שהיו עולים לרגל למכה מתוך כוונה ורצון

תו זמן נזדמן למכה נער מן הנזירים שראה את הנערה באחת באו. לראות אותה ולהכירה

נפשו נקשרה בנפשה והוא היה בא בכל יום להביט בה כל עוד נמשכו . מן החגיגות

כאשר נסתיימו ימי החג והיא חזרה לבית . היה מביט בה ועוזב את המקום. החגיגות

: במחלה קשהמצב זה החלה אותו . לא ראה אותה יותר הנער המאוהב, סוחר העבדים

כך היה חי בסבלותיו ובייסורי . התבודד והוציא עצמו מכלל האנשים, הוא רזה מאוד

בהם הייתה השפחה מוצגת , עד שהיו מגיעים ימי החג, גוף ונפש במשך השנה כולה

מצב זה . אז היה הנער החולה מביט בה ונרפא כליל ממחלתו. ידי אדונה-לראווה על

ביום מן הימים . ל הנער וגופו רזה עד שהיה כעלה נידףבמהלכן תש כוחו ש, נמשך שנים

וכששמע מפיו על סבלותיו הלך מיד לבית ) מוסא בן עלקמה ממכה(נכנס אליו המספר

. והוסיף כי הבחור עומד למות, סוחר העבדים וסיפר לו על מחלתו של הבחור וסיבתה

יו את מחלתו הקשה ואת סוחר העבדים התלווה אל מוסא לביתו של הנער וראה במו עינ

חזר לביתו וציווה שילבישו את שפחתו במיטב המחלצות ויסכוה . תשישותו הרבה

לאחר מכן יצא עמה אל השוק וקרא אל ההמונים להתאסף . ויקשטוה כמו בימי החג

כי נותן אני את שפחתי זו לנער הזה כי זה , אתם עדי! קהל נכבד: "והכריז קבל עם ועדה

.135-136' עמ, II, שם 85

173

) בגדים ותכשיטים(כי הנערה וכל אשר לה , הנער החולה והוסיףפנה אל". רצון האל

החלו אנשים רבים נוזפים בסוחר העבדים ומוכיחים אותו על . מוענקת לו במתנה ממנו

, כך שהוא סירב להצעות נדיבות ולסכומי כסף גבוהים מאוד שהוצעו לו בעבור הנערה

תם האיש בתקיפות מעליו הדף או. כדי לתת אותה סתם כך במתנה לעלם נכרי ומוזר

אני חש . כאילו הציל את העולם כולו, שמי שמציל נפש אחת, אמר האל המבורך: "ואמר

". ואין שכר טוב מזה בעיני–כי הצלתי את העולם כולו

86שאהבה את האל, אהבת הנערה .7.י

כמעט , מאלכ בן סעיד מספר על אם ובתה שהתפרסמו מאוד בזכות יראת שמים שלהן

היו להן קשרי מסחר עם גבר . ראו בין האנשים והקדישו את רוב זמנן לעבודת האלולא נ

והעלם , באחד הימים שלח את בנו במקומו. אחד מבני המקום והוא היה בא ויוצא אצלן

ברגע שהביט הנער בפני הנערה שבבית נשבה לבו והתאהב ביפה . יפה תואר ומוכשר

הוא שקע רוב זמנו , גופו רזה מאוד: הכרמאותו יום נשתנה הנער לבלי . שבנשות ערב

כי אהבת האל , תחילה חשבו קרוביו. אדם- התבודד מחברת בני, במחשבות ובהזיות

אביו זימן את מיטב . אך לימים הוא נפל למשכב של ממש, ועבודתו הסיחה את דעתו

רושמים לו , היו מביטים בפני הנער החולה. הרופאים והמרפאים שימצאו לו מזור

הנער . כלשהי ומוסיפים כי רק הנער עצמו יוכל לספר על מחתו ולעזור לעצמותרופה

לא עזרו ניסיונות האב והאחים והחברים . נותר בשתיקתו ומחלתו הלכה ונתעצמה

לימים הזמין הנער . הוא לא גילה את סוד אהבתו לאיש. לדובב אותו לסיבת מחלתו

אם תבטיח לו כי , מה את סודווביקש לחלוק ע, החולה אליו אישה אחת מבני משפחתו

הבטיחה לו האישה כי תשמור על סודו מכל . הדברים שיאמר לה יישארו אצלה בלבד

עזבה אותו האישה לאחר ששמעה את . סיפר לה הנער על אהבתו לאותה נערה. משמר

, שוחחה עם האם וסיפרה לה על מחלתו הקשה של הנער. דבריו והלכה אל בית הנערה

על ייסורי הגוף ועל , על הכאבים החזקים ההולכים ומתרבים;שטרם ראתה כמותה

על הרופאים , תעצומות הנפש שזקוק להן הנער כדי לסבול בשתיקה ולא להתלונן

.116-117' עמ, אלכתאב אלמצון; 55-60' עמ, I, שם 86

174

שוחחה גם עם הבת וסיפרה לה . והמרפאים המגיעים ועוזבים מבלי יכולת להביא מזור

עליו את כי אהבתו אליה ורצונו לשמור את סוד אהבתו ואת כבודה הם שהביאו

אך היא כולה נתונה לעבודת , הקשיבה לה הבת והשיבה כי היא מבינה למצבו. המחלה

. כך שלא תצלח לנער, וכי אין בה אף חלקה פנויה לאהבת בשר ודם, האל ואהבתו

כי אם יפרוש במחשבותיו מן , ביקשה הבת מן האישה שתמסור בשמה לנער החולה

שבה האישה אל הנער ובפיה . יוטב לו–ל העולם הזה וייחד את אהבתו ואת גופו לא

פרץ הנער בבכי מר על גילוי הסוד ועל העצה שלא הייתה . דברי הנערה יראת השמים

לא , הוא השתגע ממש; מחלתו התחזקה מאוד ופגעה גם בשכלו. כלל מעשית בעיניו

,כדי שלא יהיה לצחוק בעיני הסביבה, כלאו אותו בבית. לא התנהג כאדם, דיבר לעניין

. הוא הלך ואיבד כליל את צלם האנוש שבו. קשרו אותו בחבלים כדי שלא יזיק לעצמו

. ואז היו נאספים סביבו נערים ולועגים לו, לפעמים היו מוציאים אותו אל מחוץ לבית

לא גילתה , גם האישה שניסתה לסייע לו ונכשלה. הוא לא גילה את סוד אהבתו לאיש

.תו עד יום מותוכך נותר כלוא וכבול בבי. את סודו

_______________

את מימושו של , אם כן, מדגם הסיפורים הערביים העוסקים במחלת האהבה מאפשר

הסיפורים הערביים מסייעים ). המופיע בשירים העבריים כמטפורה בלבד(ציור המחלה

את הצירופים ) העבריים(שהביאה לשירים , רבות בשחזור הפעילות המטפורית

כפי , מפרשת ומבהירה) הערבית(הפרוזה הנרטיבית . מטפורות המתותהקפואים ואת ה

לא תמיד קיימות תקבולות ישירות ). העברית(את הסתום והטעון הסבר בשירה , שראינו

אך האפשרות הניתנת לנו למשמע את השירים , )עברי(לבין שיר ) ערבי(בין סיפור

.ההקבלות הצמודהחשובה ממציאת ) הערביים(באמצעות הסיפורים ) העבריים(

175

המוות :ישישפרק

אורפאוס , רומיאו ויוליה. ומוות זו בזואהבה בתולדות האנושות כרוכות המילים

. כולם התנסו באהבה הרסנית–לנצלוט וליידי שלוט , ואורידיקה

למות 'רבות משתמשים במליצה . למוות את השער העשרים ושמונה בספרו מקדיש אבן חזם

אלא כחלק , האהבה גובה קורבנות לא כמליצהכי, וסיפוריבאבן חזם מוכיח ו', מאהבה

לא נטעה אם , הם קדושים, כפי שתופש אותם אבן חזם, חללי האהבה. מעובדות החיים

מהם שסופרו לו , רבים מובאים בפרק הדן במוותסיפורים ואחבאר. נאמר קדושים מעונים

שהוא פועל , ותכמו האהבה כך גם המו .או שחזה בהם במו עיניו, ומהם שהיה שותף להם

בין גבר , בין רם מעלה לבין איש פשוט, אינו מבחין בין עני לעשיר, יוצא אפשרי שלה

שהתאהב בחייל יפה , חכם נודע בזמנו, על אבן אלטובני1כך מספר לנו אבן חזם ;לאישה

סיפור ; האהבה שלא באה על סיפוקה החישה את מותו. מראה שראה ברחובות קורדובה

; ידו לזרים מתה באהבתה-ומשנמכרה על, ל שפחה שהייתה מאוהבת באדונהעמספר אחר

שלא השיב לו אהבה ולו פעם ,התאהב בבחור צעיר, משורר אנדלוסי מפורסם, אבן קזמאן

מאנשי אנדלוסיה מכר את שפחתו חדא; הוא מת בתשוקתו שלא באה על סיפוקה. אחת

הוא . לתה נפשו של האנדלוסי אליהלאחר שהלכה עם קונה כ. מבלי דעת כי הוא מאוהב בה

גם התערבותו של המלך . אך הקונה סירב, היה מוכן לתת את כל הונו כדי להחזירה אליו

, כשהבין המלך שמותו של האיש קרב, רק כך. ואז ניסה האוהב לאבד עצמו, לא הועילה

נו נמנע מותו של האוהב ונמצא, למעשה, כך. אילץ את הקונה להחזיר את השפחה לאוהבה

עתים .יש בידה גם כדי להציל מן המוות, למדים כי כשם שהאהבה יכולה להוביל למוות

שאין בכוחו להמשיך ולשאת את ייסורי , של האוהבכמשאת נפשו, כהקלהנתפש המוות

, רי מפורסם בטירופו ובייסוריו על ערוה'אוהב עד, נון לילא'אומר מג, למשל, כך. אהבתו

ומצא ) בפעם אחת(ערוה מת מות אחד : " שמוכר כנושא דגל יסורי האהבה,רי אחר'אוהב עד

2".מת כל יום מחדש, לעומתו, אך אני, לו מנוחה

.258-265' עמ, טוק, אבן חזם 1 תשוקה " על ה.122 'עמ, I , אלעשאקץקצ; 2' עמ, 12 כרך,אניגאלא, אלאצפהאני 2

176

המוות בשירה העברית .א

זהו מוטיב מסוגנן מכוחם של . לאורכם ולרוחבם3מוטיב המוות שזור בשירי החשק העבריים

האוהב מצוי על סף המוות . בלכמצב מטפורי של סאנר ונתפש ברוב המקרים 'חוקי הז

האוהב . אין מדובר במוות של ממשאך , לעתים הוא מייחל למותו, כתוצאה מייסורי אהבתו

שדמו וחלבו ', הרוג עין', 'נכחד מעיני רואה', 'איש כלה', 'הרוג התשוקה', 'חלל החשק'הוא

האחראית כלל-האהובה היא בדרך. לבו מפולח וכבדו מבוקע, דמו נמצץ או נשפך, נאכלו

', הורגת אותו', 'לוקחת את נפשו' היא ;)ולכן יש בידה לשנותו(הבלעדית למצבו זה

ומחישה את ' מחדדת חניתות', 'תוקעת חצים', 'יורה'היא . 'רוצחת', 'ממותתת', 'קוטלת'

החוזרת על עצמה בשיריהם , המטפוריקה השכיחה. 'טרם מועד'וב' לא עת'ב' יום הפקודה'

לכן המוות הוא פועל 4.ציד וטרף, ים היא מטפוריקה של מחלה ומלחמהשל המשוררים השונ

, רזון הגוף, אש האהבה השורפת. יוצא ישיר ואופייני של הסיטואציה המתוארת בשירים

המוות . כולם מובילים אל המוות הבלתי נמנע–הדם השפוך , האברים המפולחים בחצים

הכוחות - כאשר יחסי. מובילים אליואו צפוי בשל השדות הסמנטיים ש, נמנע-הוא בלתי

וכלי הנשק שבידיהם הם חניתות , רוצח וקורבן, טורף ונטרף, המתוארים הם של ציד וניצוד

.אך לא ממשי בהכרח, הכרחי ממש, הרי שהמוות הוא ציור נחוץ, ורמחים וחצים חדים

או , בהכעסה של האהו; כפי שאין ממש בסיבות המחישות אותו, המוות איננו ממשי בשירים

סיבות המופיעות לעתים ברובד הגלוי של , היענותה לחיזוריו של האוהב-או אי, ריחוקה

דיה כדי לגרום ' ראויה' אינן מהוות סיבה ,אנר'או שמוכרות לקורא מתוך מוסכמות הז, השיר

, יוצרים תחושה של משחק משעשע, שנוצרים ברובד הגלוי של השיר,הפערים הללו. למוות

. המתבקשת בדרך כלל מציורי המוות,סכמות הסוג במקום התחושה הטראגיתאו אירוני במו

ס בין החשק לבין המוות עם שם נדון היח259-362' עמ, מיקל-ראה ברמונד" למות

כמו כן ראה . בעיקר תוך ניסיון למצוא להם קשר לאלף לילה ולילה, סיפורים שונים

.75-82' עמ, נון'מג, מיקל; 133-150' עמ, אהבה, מיקל .יהודה הלוי, עזרא-משה אבן, גבירול-שלמה אבן, שירי החשק של שמואל הנגיד 3, מעיל תשבץ, לוין: ראה, רה העברית והערביתעל ציורי המוות והיקרויותיהם בשי 4

.399-388' עמ', ב

177

המוות בשירי שמואל הנגיד; "נחנו הרוגי אש" .1.א

על כן אין תימה . ציד וטרף, שירי החשק של שמואל הנגיד עשירים במטפוריקה של לחימה

5.שונותובצורות ניסוח וסגנון , ת ונרדפיו מצויים בהם למכביר.ו.שהשורש מ

, כשהוא חלק מן הרובד הקונוטטיבי של השיר,ת מופיע במפורש בדרך כלל.ו.השורש מ

בעיני צבי לב עבדךתלחפה; )III! ( תמותת רבבות… ואתה…מיתים מתי מספרמ: "למשל

" במיתות ארבע…אותי להמית"; )IV" (ה ומות בעיניה ותחת למדי…"; )V" (?…ומת ביומו

)VII.( ת אינו .ו.אך השורש מ, לעומת אלה מופיעים ביטויים רבים אחרים שמכוונים למוות

" דם עפרים תמרחי"; )I" (לב תפלחי"; )V" (ילחת לבפה"; )VI" (הרוגי אש: "מופיע בתוכם

)I( ;"ירה) "II( ;"בך יתקעו חצים) "II .(שכן , ת אינו מזכר מפורשות.ו.ייתכן שהשורש מ

אלא לייסורים גדולים של האוהב שבאים לידי ביטוי בלשון , הכוונה איננה למוות ממשי

הוא ולבו , האוהב האומלל נופל בשבי. מטפורית המעמידה יחסי כוחות של רוצח וקורבן

כבדו , דמו ניגר, הוא נפצע, הוא נורה, ליבו מפולח, משמשים מטרה לעיניה של האהובה

עם זאת אין כדי תיאור של מוות ממשי ולכן השימוש . ובסופו של דבר הוא מת, מבוקע

כלי הלחימה ויחסי הכוחות בין הלוחמים תכופה ושכיחה מן , במטפוריקה של המלחמה

: ראשונה כי הצרוףנדמה בקריאה ) VI ("שור כי בנות ציון"בשיר .ת.ו.השימוש בשורש מ

מוות שבא על האוהב , מבטא מוות ממשי שלאחריו מדבר האוהב מקברו" נחנו הרוגי אש"

:עיון נוסף בשיר מורה כי לא כך. כתוצאה מאש התשוקה שלובתה בלבו

:אש הסנה תבער באור אפן ן שור כי בנות ציון בהשקיפ

.כי אם תלבה את לבב צופן , ה את סביביהאש לא תלב

!קראו למישאל ואלצפן –נחנו הרוגי אש שביב יפי

שבערה " אש הסנה"; הרובד הקונוטטיבי הגלוי מורה לנו פעמיים כי האש היא אש האלוהים

והאש ששרפה את נדב , אש אלוהים יכולהכפי שרק , )'ב'שמות ג (בסנה ולא כילתה אותו

) IV(; 301, א"קע) III(; 300, ע"ק) II(; 297' עמ, א"שיר קס) I: (ירדן, שמואל הנגיד 5

מדריך וסטרופה ראשונה משיר ) VII(; 312', ר) VI(; 308, א"קצ) V(; 302, ה"קע

.312-3, א"ר

178

הרובד ). 'ב' ויקרא י" ('ותאכל אותם וימותו לפני ה' ותצא אש מלפני ה: "ואביהוא

ושל עוצמה של קדושהאלא ממד , הקונוטטיבי מעניק לאש ולמוות שבשיר לא ממד מציאותי

גם המוות שנגזר על .די לבטא מוות ממשי שוב אין כ'הרוגי אש'בצירוף . של סמל–רבה

דין סימלי - ובד הקונוטטיבי כגזררמתברר באמצעות ה, ידי האהוב-לאחר שנשפט על, האוהב

):'סטרופה א+ מדריך ): (VII" (ועל זאת נשבע אותי להמית תוך קהלי במיתות ארבע"

ועיני תדמע גבוליקצף ונסע מ אדם הלחי ברדה

.והוא לא ישמע -ואצריח בקולי , עליו

:בקהל יפהפיים קצף באמרי לו

אל תהרג צבאים אנא בעיניך

מכת עדת נקיים הך–אם חטא יהי בי

משפט בני עניים את למה תעקל

ועל זאת נשבע !ען את פלילי]מ[ל, שפטה נפשי עלי מרדה

במיתות ארבע אותי להמית תוך קהלי

הפער בין ". הרג וחנק, שרפה, סקילה: ארבע מיתות נמסרו לבית דין"' א' פי סנהדרין ז-על

שגזר להמית את אוהבו בייסורים אינו " אדם הלחי"בית הדין שגזר ארבע מיתות לבין

שמובעים בהמשך , לכל היותר יש כאן ייסורים. ת מוות ממשי.ו.מאפשר לראות בשורש מ

ותעמד לצוד ", "יי ועמליענ", "בעפעף תקרע לבי", "שסע לבי", "חלי", "המכ"השיר כ

ח הן יריעה מספקת לפיתוח עלילתי של נדמה שחמש הסטרופות הבונות את המוש". לבי

אדם הלחי : "ואכן השיר פותח בדרך לא שכיחה, הסיבות שהביאו את האוהב לסף מוות

ואף מוצגת , בשל כעסו על הדובר, נדודו של הצבי היה מרצונו–" ברדה קצף ונסע מגבולי

אך , אם יש על מה, לסלוח, בקשתו של האוהב מאהובו לנהוג במידת הרחמים; סיבת הכעס

, מעבר לאמירה זו,בפועל. לא לנהוג בו כדרך האהובים שהורגים בעיניהם את אוהביהם

יסורי העיסוק הוא עיסוק אובססיבי ממש בי; אין שום הבדל בין שיר זה לבין המיניטורות

לתיאור או , הסיבות למוותהאוהב ללא ניצול היריעה הרחבה יותר של המושח לפיתוח

הקשורה לשיר מכוחן של מוסכמות בתבנית לשונית מוכרתגם כאן יש שימוש . עצמוהמוות

מטפורי הנועד להגביר את רשמם של ייסורי , מוות סמליזהו , המוות איננו מוות פיסי. בסוג

179

מעמיד את יחסי הכוחות של האוהב ואהובתו כיחסי הכוחות שבין Iר שי .האוהב באהבתו

די בריח בגדיה כדי . ומבקש ממנה לשחררו,רחוק ממנה, הוא נתון בבור שביו. שבוי לשובה

:להשיב את רוחו

!ריח בגדיך לבשרו שלחי ? התפתחי–שבי -צבי מבור, רעיה

?או דם עפרים תמרחי על הלחי מים תמשחי שפתיכי הבמי אד

!קחי, מקום מהרך, רוחי ונשמתי , תגמול אהביו תתני, דודים לדוד

!באחד ענק מצוארוניך יחי - לב בשתי עיניכי אם תפלחי

חלק אינטגרלי ממערכת כאנר ומציג את מותו של האוהב 'שיר עונה על מוסכמות הזה

הנוטלת , מותו כמו החזרתו לחיים נתונים בידיה של האהובה. היחסים בינו לבין אהובתו

הנימוק המדומה כמו הכרת חוקי . בקור רוח אופייני מדמו השפוך כדי להאדים את לחייה

מעמיק , עיון נוסף. היא תעדיף את מותו, גם חייו בידיהאנר מלמדים אותנו כי למרות ש'הז

המופיע בבית השלישי המוהרמה עניינו של : יותר בשיר יכול להעלות מספר תהיות

האם יש בכך כדי . מוהר נותן הגבר לאבי הנערה שהוא רוצה לשאת? לסיטואציה של השיר

וא בוחר בתחליף מדוע ה? להעיד על מערכת יחסים מסוג מסוים בין האוהב לאהובתו

הרובד הגלוי של השיר איננו מעניק לנו די פרטים כדי ליישב ? הממשי, למוהר החומרי

.תהיות אלה

פי -או על, פי הרובד הגלוי של השיר- מעלה תהייה שאיננה יכולה להתיישב עלVגם שיר

:אנר הקבועות'מוסכמות הז

ך לאט סמכי לבבי ורחמילאט ל? למי, למי חדדו עיני צבאים חנית

בכל לב אהבי לך ולבך כמו צרור וכל פה ידבר בך ואת תתני דמי

תשלמי, וחי אל, דמי עבדך? הפלחת לב עבדך בעיני צבי ומת ביומו

וד באופן עצמאי כווריאציה מתוחכמת של יחסי האוהב ואהובתו המיניטורה יכולה לעמ

, וחי אל, דמי עבדך"המנצל את המקרא כדי ליצור כפל משמעות , כיחסי עבד ואדון

וכי יכה איש "א - א כ"פי שמות כ-על; הרמיזה לדיני העבד המקראיים בולטת מאוד. "תשלמי

" ביומו"המילה ". יעמד לא יקם יומים אם יום אואך, דו נקם ינקם ומת תחת י…את עבדו

180

כדי להבין את כפל המשמעות ניתן . פי המקור המקראי מקבלת משנה חשיבות ומשמעות-על

אם ימות . המשמשת כהומונים") דמי עבדך("להשתמש בכפל המשמעות של המילה דמים

–אם לא ימות בו ביום . בחייך, בנפש– תשלמי בדם – פלחת את לבו האוהב ביום בו

הרובד הקונוטטיבי של השיר מעלה במקרה זה את המוות כמוות 6.בכסף, תשלמי בדמים

" וחי אל תשלמי" החותם את השיר ,הפניה בלשון שבועה אל האהובה. ממשי ולא מטאפורי

האוהב . אנריות של החשק'בקנה אחד עם המוסכמות הזאינה עולה ") וחי אל"פי שירמן -על(

הוא גם זה . על כל מעלליה וייסוריה של אהובתו, בשירי החשק' שלם'הוא זה שנוהג ל

הוא פונה אליה בשיר זה , אם כן, מדוע. שמשלים ומקבל בכניעה את כל צורות התנהגותה

אמצעות הרובד הקונוטטיבי ניתן אולי ליישב תהיה זו ב? "למיתש"בדרישה אולטימטיבית

לשלם ) האדון(על האהובה ', אוהב–אהובה 'כאנלוגיה למערך . משלם לעבדווןבו האד

' תשלם'מדוע וכיצד אם כן . אך איננו מספק, אפשרי, לדעתי, הסבר זה). העבד(לאוהבה

?האהובה על מותו של האוהב

בירולג-המוות בשירי שלמה אבן; "קחה נפשי ואשקט" .2.א

ת .ו.השורש מ. גבירול ולו אחד בו נתפש המוות כמצב ריאליסטי-אין בשירי החשק של אבן

מופיע פעמים ספורות בלבד כלשונו וגם במקרים אלה נתפש המוות כמטפורה לייסוריו של

הן הסיבות המוכרות של , אם הן מצוינות, הסיבות שהובילו את האוהב למוות. האוהב

אך , יש בידה להחיותו. היענותה לחיזוריו- הובה עליו או של אישל כעסה של הא, הנדוד

שחייו , "תלוי נפש"ו" איש תלוי לבב", "איש כלה"האוהב הוא . היא איננה נוהגת כך

לעתים רק , הביטויים מטפוריים כולם". ים האהבות-נטבע בלב"או " ןיג ערוה"הוא , בסכנה

אך במישור המטפורי , ולעתים הם מתפתחים, ואינם מתפתחים לכלל נושאמוזכרים בשיר

7.בלבד

ולשונו האומנותית ורמיזותי, מוסכמות הסוגפי-אינטרפרטציה של השיר עלל 6

.151-147' עמ,רוזן- צמח:ההמקראיות רא

) II (:שירמן –שלמה אבן גבירול ; 374' עמ, ד"שיר רכ) I (:ירדן, שלמה אבן גבירול 7

.9', ח) IV(; 42, ח"ע) III(; 62' עמ, י"שיר ק

181

ייסוריה . גבירול- או האהבה כמחלה עומדת במרכז שירי החשק של אבן, מחלת האהבה

פש תהמוות נ, להפך. על כן אין המוות נושא חשיבות בשירים אלה, ותלאותיה קשים ממוות

" ים האהבות"וגם ) IV" (אש לבי"האהבה היא ). II" (קחה נפשי ואשקוט: "כהקלת הסבל

)IV( ,להחיש את מותו של : אלו שני ניגודים שמטרתם זהה. אך הים אינו מכבה את האש

השימוש בביטויים אלה אינו מכוון למוות . בין באש השורפת ובין בטביעה בים, האוהב

כמו , )IV" (ודקותי עדי לא תחזוני בעיניכם"ליונו של הגוף יכמו כ, זהו כליון מטפורי, ממשי

הדובר בשירים אינו חדל מלקוות שאהובתו ). IV" (איש תלוי לבב ונפש"כיליונה של הנפש

יחיני בעת , ימיתני בעת יזעם"הוא מודע לכוחו של האהוב ש. אהובו יצילוהו ממוות/

, )II" (רפאני רפא נא", )I" (מי יתנה תחנון אותי: " ועל כן פונה אליו בדרכים שונות8"ירצה

התשובה ). IV ("לא אשמע ולא אראה תשובות"אך ) IV" (קראתיכם להמשני ידידי"

אך נדמה לי , או שיבתה מנדודיה, שהאוהב מצפה לה היא אולי היענותה של אהובתו

מוצא ; שהיא תשובה כפשוטה, גבירול יש חשיבות רבה לתשובה-שבשירי החשק של אבן

חצי " שבהם משתמשת האהובה כאן הם שכלי הקטלת גם הסיבה זא. פיה של האהובה

הם כלי הנשק ,הדיבור, הלשון והניבה). III" (הניבות אשר בם יקטלני"ו) I" (לשונה

). III" (עלי לחיי ולא יורד ועלה/ ודמי יערוף עליו ונבהל "שמגירים את דמו של האוהב

-ניב נשה עלי"ורד במהירות על לחיו של האוהב הוא תוצאה של דברי אהובו שהם כהדם הי

עליונותו של האהוב והתאכזרותו כלפי אוהבו באים לידי ביטוי ). III" (איש רש ונקלה

התשובה . אלא גם כלי ההחייאה הם המילים, לא רק כלי הקטל". ניבה"ב, "ניב"ב, בדיבור

" …ה לי ידידי בערבית ושיר…השיבני"היא " רפאני רפא נא "IIר לבקשתו של האוהב בשי

כמו יש בכוחו של בית השיר לרפא את מחלתו של האוהב שהיא כה קשה ומייסרת עד שהוא

:מבקש את נפשו למות כדי להיחלץ מייסוריה

בנהוצוארו כמו אור הל/ מחצני אשר יאור דברו

מאור חזה כשמש במענה/ בפתחו ללאות זרו יגלה

אין רפאני רפא נא- ואם/ עניתיהו קחה נפשי ואשקוט

.105' עמ, ה"שיר קע, שם 8

182

מכה ישנה- רפואה אין לכל/ השיבני במתק פיו ואמר

טריה היא ואין לה כי כשנה/ דידי המכתי ישנה היא י

תבוא רננה- ביום פרוד ואל/ השיבני שתה כוסי ושיר לי

.עלי תדכאר מן אהוי ביאנה/ ושירה לי ידידי בערבית

ת האהוב בקול עצם הזכר. 'לזכרו של זה שאני משתוקק לראות ':ערביהמשמעות בית השיר

אנר אמנם 'מוסכמות הז. שהם ייסורי מוות, כדי להקל על ייסורי האוהב, כביכול, יש בה–

די כפי שאין , אך אין בכך, מכילות את קולו הערב של האהוב ואת שטף דיבורו הנעים

.כוחן של המלים להציל ממוות כדי להסביר את ,ברובד הגלוי של השיר

עזרא-ציורי המוות בשירתו של משה אבן": הלךאל נא תרצחי " .3.א

. עזרא מופיע כתופעה שכיחה למדי בסיטואציה של אהבה- המוות בשירי החשק של אבן

9".יטרף כלביא, עפר אכזרי"; ידו-ועל כן אין פלא שהאוהב נטרף על, האהוב הוא ארי טורף

הננעצים בלב האוהבים ומפילים , רמחים– ושדיה ,מבטי עיניה של האהובה הם חצים

יך ולא / בשתי עיניו אף וחמה : "גם בסיטואציה כזאת המוות הוא בלתי נמנע. חללים רבים

אל נא תרצחי הלך "; )9ב "רנ" (גם חללי עיניו רבו לאין חקר"; )10-9ד "רנ(יותיר בי נשמה

ואך המה , לחניתות על לבבה) את דדי הצביה(אדמם "; )ח, ענק ד" (…יםבשדים כמו חצ

המוות . הציורים הם הציורים המקובלים והמוסכמים). ה"כ, ענק ד" (יםכבתוך לבי מעו

שיש בידה להמית ולהחיות את , כדרך מטפורית להעצמתה של האהובהמופיע פעמים רבות

–אם יש בנפשך חיות "; )7ז "רמ" (ועת רחקך מותי תקרבי, אם תקרבי אחי ":אוהבה כרצונה

; )6א "רס" (מות וסוד מחיה תראה ותסתיר"; )27-26ט "רמ" (או חפצך להרג הרגני, חיני

קרבתו של האהוב מחיה את ). 13-12ה "קפ(ים ימותת יחיה בם ובם עת…ורואותיו קרעות"

, יחד עם זאת מתייחס האוהב בשוויון נפש אל מותו. האוהב וריחוקו ממנו מחיש את מותו

העיניים , דוגמאות נוספות לציורי הארי הטורף). 2(ה "ר רנשי, בראדי, משה בן עזרא 9

.268' עמ, שירת החול, פגיס: והשדיים ראה

183

ד"רנ" (יפת לי לו מות ישיבני, אהבי הוא יום יעציבני: "ידי אהובו-אם יבוא עליו על

חייו או –אחת היא לאוהב . ידי אהובו- כשהוא ייגרם על יערב לוהמוותאפילו , )17-16

החיים והמוות כשווי ערךאפשרות קיצונית זו המעמידה את . אם יבואו בידי אהובו, מותו

ותו לא כציור מטפוריכדי להפליא את האהוב מדגישה פעם נוספת את תפישתו של המוות

.עזרא- בשירי החשק של אבן

את התחושה המיידית המצטרפת אליו ברוב אפילו וצר בשירים אלה ו ינאזכור המוות אי

המוות איננו נתפש . עליוגם יש בכוחו של האהוב להתגבר .וסוף שאין לשנות: המקרים

אחד בלבד אנו םבמכת. על כן גם לא נמצא את הפחד ממנו ואת בקשת ההצלה, כממשי

כפי , כמו כן). ז"כ, ענק ד" (תיאל אמות בלא ע: מוצאים את האוהב מסתייג מן המוות

נראה שהיקרויותיו של המוות . או כמה אליו, אין האוהב מאושר במוות, שציינתי קודם

10".משחק קישוטי במוטיב של רשות הרבים"עזרא אינם יותר מ- בשירי החשק של אבן

תיאור המוות בשירי יהודה הלוי": עלי שפכך דמי לבי .4.א

ה שיותר מכל המשוררים שקדמו לו עושה יהודה הלוי שימוש בציורי המוות בשירי נרא

ומכיוון , תוופסשוקדת ל, נשבעת להרגו, האהובה חפצה במותו של האוהב. החשק שלו

. הרי שלא יוכל להימלט מגורלו שנתון בידיה11,"איש- לא יחטיאו לב–עיניה חצים "ש

שבא על ,המוות. של יהודה הלוי מתכננת היטב את מעשיה שהאהובה בשיריו,נדמה

תמיתני "האוהב מדגיש כי היא . או נדודיה, אינו בא עליו רק משום חוסר היענותה,האוהב

, היא נדרה ונשבעה להרגו13,"או אם נדרה ולהרגי אסר אסרה", בכוונה רעה12,"בצדיה

.389' עמ, ב, מעיל תשבץ, לוין 10 .107' עמ, ו"שיר ט, זמורה, יהודה הלוי 11

.88-87' עמ', שיר א, שם 12 .115-114' עמ, א"שיר כ, שם 13

184

אולי בשל כך מוצא הדובר בשירי . יארוב לי ויטמן לי מוקש14,"רגניהוא יתנחמה לה"ו

הן : "ולא סיבות אחרות, האהובה היא זו שגרמה למותו,כי אכן' הוכיח'החשק צורך ל

. הוא שישמש עדי בתביעתי נגדך, מדמי ששפכת, האודם בלחייך– 15" דמי–בלחייך שהדי

–שני עדים / אכן עלי שפכך דמי לבי " 16:ה גם בשיר אחרשימוש דומה בנימוק מדומה נעש

, שני עדים". דמי ועל כי שפכו ידיך/ איך תאמרי לא כן והם עדי עלי / לחייך ושפתותיך

, את עדיםהב, תביעתו נגדה .ישמשו נגדה בתביעתו על דמו ששפכה, כפי שנדרש במשפט

כל אלה עומדים בניגוד לביטויי –הצהרותיו כי מעשיה מכוונים נגדו בכוונה תחילה

הוא מצדיק את מותו , האוהב איננו מבקש על נפשו. ההשתעבדות והכניעה הקיצוניים שלו

ותחים בשיר אחר בו מפ17".קראי ואענה/ הנה –אם תחפצי במותי : "בידיה ומוכן לסייע לה

הוא תובע ממנה מפורשות להמשיך , והאוהב מציג עצמו כחלל החשק,ציורי המלחמה

ועל כן גם ,הוא יודע שהיא נלחמת בו כי מאסה בו. ולהילחם בו ולהטיל בו את חניתותיה

סה ואני בנפשי אמא/ מאסת בי על כן תריקין לי חנית : "הוא מואס בנפשו ומבקש למות

מעמדה זו עובר הדובר ללא סיבה נראית לעין לעמדה מנוגדת בשיר זה עצמו 818".הריקי

רחמי נפש / די לחרבך מנטות על ידידך : "הוא מתחנן, הוא מבקש על נפשו:ובשירים נוספים

ריבוי הסיבות , ריבוי ציורי המוות 20".ךשכנתיו מעוד/ יעלת חן רחמי לבב "19,"פקודה בידך

המוות . למוות שאיננו מוחשי כולם מובילים –השינויים בעמדות הדובר , שמחישות אותו

פקדי ביום : "ורק ממוות כזה יכולה האהובה האלוהית להציל, מוות מטפוריבשירים הוא

חיי האנשים 21;"נפשי להשיב אל גויתי/ יו מתיך חשקך ויום בו יח/ לחיות חללי , פקדך

.441-440' עמ, כרך ראשון, השירה העברית, שירמן 14 .115-114, א"כ, זמורה 15 .24-21טורים , 95-92' עמ', שיר ה, שם 16 .88-87, א, שם 17 .103, ב"י, שם 18 .126', ז, שם 19 .88-87', א, שם 20

.94', ה, שם 21

185

ורפאים עמה , חיים ברצונה ישכנו: "ואפילו המתים קמים לתחייה בחברתה, תלויים ברצונה

22".נתכנו

ה יפ, מעמיד את מערכת היחסים המוכרת בין האוהב לאהובו23"פני אדם וצח"שיר האזור

הוא יודע . שעפעפיו של האהוב הדליקו בקרבו, קרביו של האוהב נצרבו באש החשק: התאר

:אך הצבי מתרחק ממנו, שהתרופה היחידה למחלתו היא נשיקת פיו של הצבי

.לבבי לבבו/ פני אדם וצח

חמסי על צבי

,נתנני שבי

בפרך ירד בי

.קרביו נצרבו/ עתר לאח ולא נ

–במה אתנחמה

והוא יתנחמה

ומה? להרגני

?פעמי עזבו/ כי בפח , איחל

–? היסור מחלי

וגולי גואלי

לבבי שם צלי

.בקרבי קרבו/ ועפעפיו כאח

שחלקן , אנר המקובלות'פה השנייה מעניינת ומעוררת תמיהה על רקע מוסכמות הזהסטרו

מערכת היחסים בין האוהב לבין אהובו היא כשל שבוי . מתקיים כבר בסטרופה הראשונה

חש ינואך האהוב א, האוהב סובל מאש החשק. כשל עבד ואדון המעבידו בפרך;ושובה

?"במה אתנחמה"ניה פותחת בשאלה הרטורית שהסטרופה הש, אין תמה,כיון שכך. לעזרתו

המשך הסטרופה . אנרי'פי הרקע הז-פי השיר וגם על- אין נחמה במצבו של האוהב גם על

.114, א"כ, שם 22 .שלוש מתוך שבע הסטרופות של השיר. 441-440' עמ, כרך ראשון ,השירה, שירמן 23

186

האהוב אינו . אלא גם לתיאור שאחריה, מורה כי השאלה מתייחסת לא רק למצב שלפניה

". תנחמה להרגניי ":הוא אורב לו להרגו, מסתפק בחוסר היענותו לאוהבו וברדייתו בו

למקום בו מבין עשו כי ניטלה ממנו , ז"הרובד הקונוטטיבי בשיר שולח אותנו לבראשית כ

הוא יהרוג את , כי כשיגמרו ימי האבל על אביו, והוא מבטיח לעצמו,הברכה והבכורה

ו אחיך הנה עש: "מודיעה לו על כך במילים אלה, החוששת לחיי בנה, רבקה. יעקב אחיו

מקבל מן הרובד הקונוטטיבי המקראי 'יתנחמה'הפועל ). ב"ז מ"כ' בר" (מתנחם לך להרגך

. של מרומה ומנוצחקנאה ושנאהמתוך , מחשבה ותכנוןמשמעויות של פעולה הבאה מתוך

גם הרעיון שמובע בשורה שאחרי . אנריות של החשק'משמעויות אלה זרות למוסכמות הז

אמנם ניתן . שטמן לי האהובבמוקשנלכדתי , "בפח פעמי עזבו: "ו מקובל בשירת החשקאינ

או לאהובה , כציור מטפורי לאהבה שמפילה ברשתה את האוהבים' פח'להבין את המילה

נדמה לי שהחיבור ךא, ציורים מוכרים בשירת החשק, שמפתה את אוהביה כדי ללכוד אותם

מדוע הוא ? הצבי לאוהבואורבמדוע . איננו מקרי' פח'לבין המילה ' מהיתנח'בין הפועל

על כל ? המבקשות להרוגקנאה ושנאהמאין נובעות אותן תחושות נלוות של ? מוקשטומן לו

.אלה אין ברובד הגלוי של השיר מספיק פרטים כדי להשיב

. חוויה ממשיתכמטפורה לשונית מעוצבת ולא כ, אם כן, נתפש24המוות בשירה העברית

כמניירה ספרותית המעוצבת בכוחן , כמטפורה לסבל, המוות בשירים מופיע כמוטיב מסוגנן

הסיבות . ואף לא נתפש כממשי, הוא איננו משקף מציאות כלשהי. אנר'של מוסכמות הז

בשירת השבטים במדבר הוא : בשירה הערבית נפוץ בכל תקופותיה" מות החושק" 24

הציד , שאל את לשונו המטפורית מן המצבים ומן המעשים האלימים שבחיי הטרף

הייסורים והחולי , לצידו של השדה הסמנטי העשיר של השיגעון. והמלחמה

של תיאור האישה הפציעה והמוות נוצר שדה סמנטי מעודן , הדם, )שעמדנו עליהם(

נתווספו ) בתקופת בית אומייה ובתקופת בית עבאס(עם חלוף העיתים . היפה

בתכשיטים ובכלי יקר לציור יופייה של , בפרחים, מטפורות וציורים שמקורם בגנים

ציורי ההרג המלחמתיים הפכו פעמים רבות . ברוח הזמן והמקום, כמובן. האישה

המוות מופיע בשירים הערביים . עשוע אירוניולכן נשמעו גם כש, למניירה ספרותית

, לעומת זאת. כסגנון לשוני מעוצב ולא כחוויה ממשית, כמטפורה לסבל ולא כממשי

ביוגרפיים -לוואי כמו- סיפורי"רית נראה המוות ממשי ואמין בזכות 'באסכולה העד

, "במקורותיהן ובאסופותיהן השונים, החשק-הרוגי, שעוטרים את יצירות המשוררים

187

ואחת היא אם , קשורות תמיד לאהבה הלא ממומשת, אם הן מצוינות, המובילות אל המוות

המתקיימת , האחידות הזאת. מירי חצים או ממחלה ממושכת, הב משריפההמוות בא על האו

וכמו כל סמל הוא איננו יכול להיות , הופכת את המוות למעין סמל, כך- במוטיב השכיח כל

והצירופים , שהפעלים המובילים אל המוות, יחד עם זאת קשה להתעלם מן העובדה. ממשי

: תות שונות ועל סיבות שונות שהובילו אליהןיכולים לרמוז על מי, שבהם הוא כבול לשונית

' הרוג האש'גם . 'הרציחה'או ' קטילה'כדינה של פעולת ה' ההריגה'אינן דינה של פעולת

ייתכן והבחירה . שרזון גופו החיש את מותו, והם שניהם שונים מזה', מפולח הלב'אינו כ

רחב השיח הטקסטואלי בפעלים ובצירופים השונים מכוונת לסיטואציות אלה או אחרות במ

שלא כולו מוכר לקורא (אולי מרחב השיח הזה . של היוצר ושל הקורא בימי הביניים

הוא שאפשר ליוצרים בעלי שיעור קומה כשלמה אבן גבירול וכיהודה הלוי ) המודרני

, "הורגת אותו", "לוקחת את נפשו: "בפעלים כגון, כביכול, להשתמש ללא הבחנה

".וצחתר", "קוטלת", "ממותתת"

המוות בסיפורים הנרטיביים הערביים .ב

אין בכוחה של האהובה להפיח רוח . סופיגם , המוות המופיע בסיפורים הוא מוות ממשי

ן האהובהאו הריחוק מ, הפרידה. או לשנות את גזירת המוות, חיים באוהב לאחר שמת

הורגים שדיה או ,מבטי עיניהאך לא , מהווים ברוב המקרים את הסיבה למותו של האוהב

מותו של האוהב לא נגרם בשל אכזריותה של . רזון גופו, טירופו, הקשהמחלתוכי אם , אותו

; מימושה של האהבה-האהובה גרמה לאירק לא . אלא בשל אהבתם שלא התממשה, אהובתו

, עתים היה מחזר נוסף שהצליח להינשא לה, עתים היו אלה הוריה שהפרידו בין האוהבים

. על כן מתה גם היא, הפרידה נכפתה פעמים רבות גם על האהובה. או המוצא, תדלועתים ה

יש סיפורים על מותם של האוהב ואהובתו באותו יום ובאותה שעה כשמרחק עצום מפריד

ויש שהאוהב מת תוך , או להפך, יש והאוהב מת כשקיבל את בשורת מות אהובתו. ביניהם

לגלגוליו של מוטיב 393-399' עמ, שם: כמו כן ראה. 395' עמ', ב, מעיל תשבץ, לוין

.המוות בשירה הערבית לתקופותיה ולמשורריה השונים

188

, אומרים יודעי דבר, אין פלא במות האוהבים. שהוא בוכה ומתאבל על קברה של אהובתו

.הישרדותם היא פלא

האהובה או שניהם/מות האוהב .1.ב

. או במות שניהם רבים ומגוונים, במות האהובה, סיפורי האהבה המסתיימים במות האוהב

בוואדי , שבט קטן בחצי האי ערב, רה'בני שבט עדהמפורסמים שבהם הם הסיפורים על

על כיבוש , האהבה האפלטוניתכאן צמחו הסיפורים על . ין אלמדינה לבין דמשקשב, אלקרא

נלאים אחרי האהובה - על קיומם של רגשות האהבה כתכלית ועל החיפושים הבלתי, היצר

ברגע שהיא מתחילה אין לה , אהבה עד מוותרית היא 'האהבה העד. כמטרה בפני עצמה

רה 'מספר על בן שבט עד" השירה והמשוררים"רו אבן קתיבה בספ. תכלית אלא המוות

שפחה שעמדה לידו !" מן השבט שבו כאשר מתאהבים מתים: "ענה" ?מהיכן אתה: "שנשאל

זוגות האוהבים שמימשו אהבה זו הם רבים 25".רה'שהוא משבט עד, חי האל: "הישבה

רוה בנ חזאם ע 27,אן והנדל' בן עגבדאללה ע26,אלמרקש אלאכבר ואסמאא: יםרומוכ

31,א קיס בנ אלמלוח וליל30,אולבנ' חרי' קיס בנ ד29,ינה'מיל בנ מעמר ובת' ג28,ועפראא

נפח : התיאורים השכיחים הם. ממשי–מוות פיסי , כאמור, המוות המתואר הוא32.ואחרים

נאנח ארוכות ונפל מת , נפל ומת במקום, בקע לפתע כבדונ, נאנח אנחת מוות, נאנק, נשמתו

באה קבוצת , בנ חזאם נפטרערוהכש: מותה של האהובה גם הוא מוות ממשי. על קברה

.265' עמ, אלשער, אבן קתיבה 25 .1.ד, סיפור, להלן 26 .3.סיפור ד, להלן 27 .3.סיפור ו, לעיל 28 .4.סיפור ד, להלן 29 .2.סיפור ו, לעיל 30 .5.סיפור ד, להלן 31 ראה מצארע . יר ועזה'כת; כגון תובה בן אלחמיר ולילא אלאחיליה, אחרים 32

, אלאצפהאני; 117-129' ענמ, I, תזיין אלאסואק; 126; 88' עמ, I, אלעשאק

; 408-409' עמ, זהר אלאדאב; 444-447' עמ, דם אלהוא; 3-39' עמ, 9כרך , אלאגאני

.328-329' עמ, ח'אלואצ, מגלטאי; 412-413

189

, )בשירה(לאחר שקללה את מבשרי המוות . רוכבים לביתה של עפראא להודיע לה על מותו

קולות הבכי הפנו את תשומת לבם של . ובה לבכות את אההשתטחה עליו והחלה, התגנבה אל הקבר

33.קברוה בצד קברו. שוכבת על הקבר ללא רוח חייםואלה שניגשו אליה מצאוה , העוברים ושבים

התאהב בה עד. בנ מחמד שיצא לדמשק ועמו בשיירה נערה בשם בשרהצמספרים על אלאחו

. הסיגסעד לחלה מאוד באהבתו . יהאך נימוסיו הטובים ודתו מנעו ממנו להתקרב אל, לותכ

, זלגו דמעותיה על לחיו. ה במצבו זה שמה ראשו בחיקה ופרצה בבכירשכשראתה אותו ב

הוא מת . המבהירים לה שאינו פוחד מן המוות,הרים ראשו ונשא קולו בשלושה בתי שיר

ומתה המומה ממותו ואבלה עד שיצאה מפיה אנחה גדולהנותרה הנערה . עוד באותו היום

הצער והגעגועים הסיבות היחידות , לא תמיד היו הפרידה והריחוק 34.נקברה לצידו. גם היא

גרגיר רימון :מספר אבו מוסא על יזיד ועל אהובתו חבאבה שהיו משתעשעים יחדיו. למוות

השאיר יזיד את גופתה בביתו ולא הצליח להיפרד ממנה . ה ומתה אותשנכנס לתוך פיה חנק

קבר אותה וכשחזר מקבורתה הסתגר בביתו עד שהוציאוהו משם . החלה להעלות צחנהעד ש

35.בארון מתים

סיפורי התאבדות .2.ב

בדרכים מתאבדיםאו אהובתו , האוהב. קיימים גם סיפורי אהבה שבהם המוות איננו טבעי

הראוים מספרים על אוהבים שצערם הגדול באהבתם הניע אותם .שונות בשל אהבתם

רי 'מיל בנ קמר אלעד'ג: למרות שהאסלאם רואה בהתאבדות פשע חמור ביותר, אבדלהת

באחד . שאביה השיאה לאחר, רה שהיה נפגש בחשאי עם אהובתו'מספר על בחור מבני עד

- חיפש אותה ומצא את גופתה שנטרפה על. לפגישתם, שלא כדרכה, הלילות איחרה מאוד

ספר לידידו את סיפור אהבתם והוסיף כי גם שעת מותו , והביא את גופתה לאוהל. ידי אריה

באותו לילה חנק את עצמו . וכי הוא מבקש ממנו לקבור את שניהם בקבר אחד,קרבה

.369' עמ, אלזהרה, אלאצפהאני 33 .II ,289, מצארע אלעשאק 34

.120' עמ, I, שם 35

190

מין (, ה שפורטת על טנבורח שפ,מספר על טנבוריה' אחט'אלג 36.והצטרף לאהובתו

,תוך כדי שירתה. גדולההטנבוריה הייתה בדרכה לבגדד כחלק משיירה . ושרה)מנדולינה

קרעה את הפרגוד שישבה מאחוריו והשליכה , בה הזכירה את אהבתה הרבה לעלם צעיר

לפתע השליך עצמו בעקבותיה עלם צעיר ויפה שהיה גם הוא . עצמה למימי החידקל

37.עד ששקעו יחדיו במצולותיו, לאחר זמן קצר נראו שניהם מחובקים במי החידקל. בשיירה

הגבר . קשרה חבל לצווארה עד שנחנקה, שלאחר שקצף עליה אהובה, רהמספרים על בחו

38.שראה כך מת בעקבותיה

לאחר ששמע אותה . בחור עירוני התאהב בזמרת שהייתה שפחתו של יזיד בנ עבד אלמאלכ

מיד בשמעה . השליך את עצמו ממקום גבוה ומת, שרה בשלושה קולות למען יזיד ובנוכחותו

39. אף היאריו ומתהכך רצה אח

, לעתים צערם הגדול של האוהבים על פרידתם גורם להם להחיש את מותם במו ידיהם

הם זוכים להתאחד שנית רבים במקרים . ה/או האשם במות האהוב, לעתים רגשות האשם

עד שהחל , בחור התאהב בנערה והיה שולח שליחים שיספרו לה על אהבתו: לאחר מותם

וכשהיא ישנה בין , לאט החל מתגנב בחשאי בלילות אל אוהלהלאט. לבה לנטות אחריו

המחשבה שאחיה . או בנשיקת פיה, ה על חזהודבהנחת י, אחיה היה מסתפק באחיזת ידה

מן קל בעיניו המוותשכן הצהיר בפניה רבות כי , יתעוררו ויהרגוהו לא הפחידה אותו

גמרו אומר לארוב לו , כבשלושהבחינו בו הולך ובא באוהליהם, בני השבט. הריחוק ממנה

מאותו לילה יצא כשחצו וקשתו . כששמעה כך שלחה להודיעו שינהג משנה זהירות. ולהרגו

לפני עלות השחר יצאה אליו אהובתו . עמו והתיישב על אחת הגבעות הצופות על המקום

דרך את קשתו וחצו ופגע בלבה , מן המצפה הגבוה דימה שאלה הם האורבים לו. עם חברתה

, וכשירד ממרומי מושבו וראה את נערתו מתבוססת בדמה, החלה חברתה לזעוק. של אהובתו

.257' עמ, דיואן אלצבאבה 36 , 12.ראה להלן סיפור ד, כמו כן; 576' עמ, ם אלהוא'ד; 72' עמ, I, מצארע אלעשאק 37

.917-919' עמ', כרך ג, מתוך אלף לילה .120' עמ, I, זיין אלאסואקת 38

ובכלל על התאבדות בשל .198' עמ, III, אלעקד,אבן עבד רבה, 46;' עמ, I, שם 39

.570-580' עמ, שער ארבעים ושמונה, ם אלהוא'ד: ראה, האהבה

191

האנשים שמצאו את שתי הגוויות קברו . לקח חץ בעל להב רחב במיוחד ופילח בו את חזהו

40.אותן בקבר אחד

התיאורים המפורטים המלווים אתמתקבלת מן, סיפוריםה ןמהעולה , המוות הממשיתחושת

שקיומו אפשר. סיבות השונות שמחישות אותו והצורות השונות שבהן הוא מתקייםה, המוות

הערביים (קיומו של המוות המטפורי בשירים ל נתן לגיטימציההממשי של המוות בסיפורים

אפשר היה לכתוב שירים , ומפורטיםמוכרים וידועים, כשהסיפורים היו ברקע). והעבריים

.מובן- או בלתי, הדבר ייראה מוזרמבלי ש, שמתו מאהבה,על גיבורים

לאור הסיפורים הערבייםת העבריההמוות בשיר .ג

לפיכך המהלכים בו צריכים . אמצע וסוף, שיש בה התחלה, הוא צורה ספרותיתסיפור

קצר ולכן פתוח יותר השיר, פחות נחוצים' המהלכים הברורים'בשירה . להיות ברורים

את , כפי שראינו, השירים העבריים מציגים. ראיםידי הקו-לדמיון ולהשלמת פערים על

או הגורמת , כשהאהובה היא הרוצחת, ההרוג הוא תמיד האוהב; כמטפורה מסוגננתהמוות

. הפירוד, האש הבוערת בקרביים, רזון הגוף, מחלת האהבה: לייסורים שמחישים את המוות

בשום , מליצה מטפוריתכאו ', מושג טכני'הקונבנציות המוכרות הללו מציגות את המוות כ

, זו גם הסיבה שההתייחסות אליו בשירים היא לעתים מגוחכת. אליה של ממשיאופן לא כר

המוות מתואר בשירים מבלי שתהיה למשמעותו אחיזה כלשהי . או משעשעת, אירונית

טמונה אולי , העובדה שהוא ממשיך להתקיים באופן זה בשירים. בטקסט שבו הוא מצוי

מבלי , המוות מופיע כמוטיב בשירי חשק רבים. שם הוא אכן מתרחש.בהכרת הסיפורים

גם היא מעוצבת ,ואם כן, סיבת המוות לא תמיד מצוינת:שיהיו לו תימוכין בטקסט השירי

תוך הכרת מוסכמות , קריאתם של שירי חשק אלה. ומסוגננת כמליצה הרחוקה מן הריאליה

או , למלא את הפערים שנוצרים בשיר במודעלימדה אותנו כקוראים נאמנים ומיומנים, הסוג

או , ניצב על סף מוות, האוהב האומלל מתייסר; אנריות'ידי הקונבנציות הז-שלא במודע על

נדמה לי . בשל אהובתו שאיננה נענית לחיזוריו ובשל אהבתו שלא באה לכדי מימוש' מת'

.143' עמ, II, מצארע אאלעשאק 40

192

על , שקדם לוהרקע על ;שהכרת הסיפורים הערביים שופכת אור אחר על מוטיב המוות

המבטא ' טכני'זהו שוב איננו מושג . ועל החלק שנוטלת בו האהובה, שהחישו אותוהסיבות

יש בכוחם של הסיפורים לצקת משמעויות . זוהי איננה תבנית לשונית בלבד, ייסורים קשים

מן (העלילה הסיפורית אמנם איננה חלק מפשוטו של השיר . נוספות לאותה תבנית לשונית

אולם ניתן לראות כיצד היא חבויה בקפליהן של המילים וכיצד היא )לוי שלוהרובד הג

אנסה ליישב בדרך זו . שהשיר משתמש בהם,צומחת מתוך החומרים הציוריים המסוגננים

שירו של שמואל :מספר תהיות שהועלו אגב עיון במוטיב המוות בשירי החשק העבריים

שאין אנו רגילים בו בשירה העברית , מוהרהמעלה את עניין 41"צבי מבור, רעיה"הנגיד

זו . מוהר נותן הגבר לאבי הנערה שהוא רוצה לשאת!" קחי, מקום מהרך, רוחי ונשמתי"

אמנם אפשר לראות בכך . מערכת יחסים הזרה למערכת המקובלת בשירי החשק העבריים

רוחו 'גם אם התמורה תהיה , היחראו לפחות ב, את רצונו העז של האוהב לזכות באהובתו

שהכרת הסיפורים הערביים יכולה לספק לנו פרטים נוספים , אך נראה. חייו–' ונשמתו

או , שלא הספיק, בסיפורים רבים נפרדו האוהבים בשל המוהר שלא היה:אודות אותו מוהר

את החיש פעמים רבות, או ליתר דיוק חסרונו של אותו מוהר, אותו מוהר. שלא הושג בזמן

שהיה על האוהב להמציא כדי לרצות את הוריה של , ר החומריההמו. מותו של האוהב

פנייתו של הדובר בשיר . שכן הוא מת בעטיו, הופך במקרים רבים להיות חייו שלו, אהובתו

שמכיר את הסיפורים על , בעיניו של קוראאיננה פנייה מליצית מופרזת, של שמואל הנגיד

האוהב בסיפורים היה מוכן לתת את חייו . בה ממשות פניה שיש היא הופכת להי. המוהר

והתגמול איננו בהכרח סיפוק תשוקות , בתגמול לאהביו, ולו עוד פעם אחת,כדי לזכות

אולי אף לשוחח עמה עובר האוהב מסכת , כדי לראות את אהובתו פעם נוספת. מיניות

:בשיאו של הסיפור, יפתוכשהוא מצליח להגשים את שא. שלמה של ייסורי דרך ותלאות

כך . הוא מת ואז,נדמה שהוא יכול סופסוף להגשים את משאת נפשו, הוא פוגש באהובתו

43. כך אלמרקש אלא כבר42,ערוה

.לעיל. 1. סעיף א ראה 41 .פרק שני ,.3.וסיפור , לעיל 42 .1.ד סיפור, להלן 43

193

המוסב בלשון שבועה אל " תשלמי"מסתיים בפועל 44"למי חדדו"שירו של שמואל הנגיד

ואפשר שהרובד , הקונוטטיבי של השירפי הרובד - להבינו על, כאמור, אפשר. האהובה

על האהבה : הקונוטטיבי מכוון אל סיטואציה מוכרת ושכיחה בסיפורים הנרטיביים

היא אלעל כן אין תימה שהפנייה . בסיפורים משלמים בחייהם גם האוהב וגם האהובה

לעתים (סיפורים בהם מתה האהובה באותו יום לדוגמאות אינספור ניתן למצוא . האהובה

קריאתו של הדובר בשירו של שמואל . או מספר ימים אחריו, בו מת האוהב) ם באותה שעהג

מוחשית יותר , קריאה ממשית יותריאה, בין אם היא קריאה לנקם בין אם לאו, הנגיד

כפי שהוא " מות האהובה" של יותר בעיניו של קורא המכיר את המוטיבומאיימת הרבה

בא לידי 46"מחצני אשר יאור "ל של שלמה אבן גבירובשירו 45.מופיע בסיפורים הערביים

הגעגועים והרצון העז ליצור קשר עם האהובה כל כך , הכמיהה. כוחן של המיליםביטוי

גם כאן כפי שראינו יש . כדי להקל על ייסורי האוהבבהזכרת השם בקולעד שדי , גדולים

במתכונת המקובלת של בכוחו של רעיון זה כדי להעצים את האהבה ולהכביד על ייסוריה

ה בסיפורים הערביים /יחד עם זאת הכרת המוטיב של הזכרת שם האהוב. אנר'מוסכמות הז

,לא רק מליצה יש בדברי האוהב בשיר שלפנינו: יכולה לשפוך אור נוסף על השיר שלפנינו

: יש בכוחן של המילים להסיר כאבים ולהקל על הייסורים,הסיפורים מלמדים אותנו שאכן

הוא כלל . אנאספו הנשים בחדרו כדי לשוחח עמו ולהסיח דעתו מלבנ, לה קיס באהבתוכשח

הפר את שתיקתו הרועמת וקרא בקול , בהיסח הדעת, לפתע.לא שת לבו אליהן ולדבריהן

ועקצוציה אינם ', נרדמה'רגלי : "אמר להן. פנו אליו הנשים" ?מה לך!" "אהוי לבנ: "רם

קריאה בשמו של האדם האהוב עליך מכל בני האדם מרפאה את הלא נאמר כי . נוחים לי

כי הבינו שאין לו מרפא אלא , עזבוהו הנשים לנפשו!" אלכן קראתי ללבנ. הרגל הרדומה

כי הוא נושא את כדי המים על נאקה , המודיע לאביו, ערוה בן חזאם שומע ילד; אלבנ

הכרתו חוזרת . נותיו ומתעלףרק למשמע שמה של אהובתו מאבד ערוה עשתו. ששמה עפראא

נון היה נוהג ליפול נטול הכרה בכל פעם ששמע בסביבתו את 'אלמג; אליו רק לאחר שעה

.לעיל, .1.סעיף א 44 .להלן, .2.סיפור ד; לעיל, פרק שני, 3.סיפור ו, למשל 45 .לעיל, .1.סעיף א 46

194

הזכרת שמה של האהובה בקרבתו של 47.גם אם לא היה מכוון כלל ללילא שלו, השם לילא

: פועלת על האוהב פעולה מיוחדת–) גם אם אין הכוונה לאהובה עצמה(אוהב מיוסר

כאילו הוא נותן כוח להפוך את הדמיון , כאילו ממש ומחיה אזכור השם את הדמות עצמה

.לריאליה ולהגשים את המאוויים הכמוסים

ראינו כי ציורי ההתנקשות וטמינת הפח לאוהב 48"פני אדם וצח"בשירו של יהודה הלוי

ד הרוב.שמפילה ברשתה את האוהב, או לאהובה, יכולים להיות מטפורה לאהבה

שמעצימות את ,או שנאה או שתיהן גם יחד, הקונוטטיבי מוסיף לשיר תחושות של קנאה

כל אלה יכולים לעלות בקנה אחד עם . הרצון להתנקש בחייו של האוהב ולהחיש את מותו

לצידן . המעמיד את ייסורי האהבה וקשיות עורפה של האהובה במרכזו,אנר'מוסכמות הז

לשאלות הסיפורים הנרטיביים לסייע במתן תשובות הולמותיכולים של מוסכמות אלה

?', שמדוע טומנים לו מוק?', 'מדוע אורבים לאוהב': שיכולות לעלות מקריאתו של השיר

ושירי 49אהבתו של ענתרה לעבלה. ?'או של הקנאה, מאין נובעות התחושות של השנאה'

ו עליו את חמתם וקנאתם של אביה האהבה ששר לה כמו גם אומץ לבו שאין שני לו עורר

הם . ואחיה של עבלה שניסו בדרכים שונות ומשונות לטמון לו מוקשים שיחישו את מותו

ביקשו ממנו מוהר , הבריחו את עבלה ממקום למקום, גרמו לו למלחמות עם שבטים שונים

יו היא נשבתה והיה על, סיכנו את עבלה בדרכים, כדי שלא יוכל לעמוד בו, דמיוני

כשהוא ,בכל הניסיונות והמוקשים עמד ענתרה באון עד שמת באחד ממסעותיו .לשחררה

, דינמיים: סיפור זה מעמיד סוג אחר של סיפורי אהבה. רכוב על סוסו ונשען על חרבו

סיפורים אלה עשויים . מות האוהבים, מות האוהב: אך סופם דומה, לוחמניים, אקטיביים

וטיבים הקיימים בהם בהרחבה ובפירוט כמליצות מטפוריות להסביר את קיומם של המ

כמו גם קיומו של המוות הממשי , קיומם של מוטיבים אלה כממשיים בסיפורים. בשירים

וכמטפורות כמוטיבים מסוגננים של אותם מוטיבים בסיפורים איפשר אולי את השתמרותם

.בשיריםמליציות

.312' עמ, קצץ אלעשאק, אלחמיד 47 .לעיל, .1.סעיף א 48 .להלן, .2.סיפור ד 49

195

, "קחה נפשי", "מת ביומו", "הרוגי אש"כגון , יםהצירופים שהזכרנו בעיוננו בשירים העברי

שהסיפורים הערביים הם חלק מן המאגר , הביניים- משמשים לקורא בן ימי" גולי גואלי"

כשאותו קורא . הרומז לו ומכוון אותו אל אותו חלק במאגר תודעתו, כמסמן, התודעתי שלו

, בנוסף לחוקי העבד המקראיים, לה ממאגר תודעתוכעו" מת ביומו"פוגש בשיר את הצירוף

בו מתה ) אולי גם באותה שעה(באותו יום , שבהם מת האוהב, גם מקבץ של סיפורים

הוא מסמן לו להיזכר , "גולי גואלי"כשהוא קורא בשיר את הצירוף ). להפך, או(אהובתו

או כדי , אותו באהובתושיזכה , בכל אותם סיפורים שבהם גולה האוהב כדי לצבור מוהר

הכרת הסיפורים מאפשרת לקורא למשמע . לאחר שנישאה לאחר, לראות את אהובתו מקרוב

כפי ; כפי שקרו באמת, או בצירוף, את הפעולות ואת המצבים שהשיר רומז אליהם במילה

כך מחדיר הקורא אנרגיה פתאומית . שקרו לפני שהפכו למוטיב קפוא וסכימטי בשיר

אולי כאן המקום . מחיה אותו וממשמע אותו כהלכה, הוא מפעיל אותו; שירלרטוריקה של ה

הוא . איננו רומז בהכרח לסיפור ספציפיבשיר ) יהא אשא יהא(לחזור ולהדגיש כי המסמן

שבו , במרחב השיח התרבותיאו אירועים הנמצאים , של סיפוריםלמכלולמכוון את הקורא

מתוך ידיעותיו את הפרטים " לשלוף"רת לקורא הכרת הסיפורים הערביים מאפש. הוא נמצא

התשובות . או התהיות שעולות מן הטקסט השירי, הרלבנטיים כדי לענות על השאלות

עצם היכולת לתת אך , ויכולות גם לייצג סיפורים שונים, מגוונות, כמובן, יכולות להיות

.הוא החשוב למחקרנו, ולא התשובה עצמה, תשובה

196

יבייםסיפורי הרקע הנרט .ד

50אלמרקש אלאכבר ואסמאא .1.ד

אלמרקש . בתו של עוף בן מאלכ, היא אסמאא, היה מאוהב בבת דודו51אלמרקש אלאכבאר

כי לא ייתן , וזה השיב לו, הוא ביקש את ידה מאביה. התאהב באסמאא כשהיה צעיר מאוד

מבטיח לו הבטחות שונות היה האב . לו את בתו לפני שיזכה לפרסום בקרב האנשים סביב

יום אחד יצא אלמרקש אל מלך מן המלכים ושהה . אך לשווא, וקובע מועדים שונים

באותו זמן סבל . הוא נשא חן לפני המלך וזכה לשבחים ולמתנות. במחיצתו פרק זמן ארוך

וכשבא אליו אדם משבט מראד וביקש את ידה של בתו תמורת ממון רב , עטפ מתקופה קשה

אחיה של אסמאא . בינתיים שב אלמרקש ממסעו. השיא לו עוף את אסמאא, םומאה גמלי

וכשהגיע , וקברו את עצמותיו, אכלו את בשרו, הם שחטו כבש; החליטו לספר לו שהיא מתה

היה אלמרקש מבקר שם לעתים קרובות . סיפור לו על מותה והראו לו את הקבר, אלמרקש

, בבגדיו ולידו שיחקו בני אחיה של אסמאאכשהוא מכוסה, יום אחד שכב לצד הקבר. מאוד

כשהגיעו לכדי מריבה ). עצם חיבור של רגל כבש(הם שיחקו בכעאב . שלא הבחינו בו

אבי נתן לי אותו מהכבש אשר קברו , זהו הכעאב שלי: "אמר אחד מהם בכעס, במשחקם

הסיר , מששמע זאת אלמרקש". שזהו קברה של אסמאא, ואמרו לנו לספר לאלמרקש, כאן

סיפר לו הנער את סיפור נישואיה של אסמאא לאותו . בגדיו וקרא לנער שיספר לו את האמת

שלח אלמרקש אל אחת משפחותיו ובעלה וציווה עליהם לצאת עמו לחפש את . איש מראד

הם חנו במערה . בדרך חלה אלמרקש ואי אפשר היה להמשיך במסע. בעלה של אסמאא

, יום אחד שמע אלמרקש את בעלה אומר לה. באלמרקשוהשפחה טיפלה במסירות, קרובה

שכן הוא ממילא יאבד , כדאי להשאירו במקום ולהמשיך הלאה, כי לא כדאי לטפל בו

אך , החלה השפחה לבכות. כדאי שיצילו עצמם בזמן בטרם ימותו ברעב, אך הם, במחלתו

אוכף בהמת אלמרקש כתב על. הוא יצא וישאירנו לבד, שאם לא תצא עמו, בעלה התעקש

.227-231' עמ, I, מצארע אלעשאק; 127-145' עמ, VIכרך , אלאגאני, אלאצפהאני 50

מראשוני המשוררים ; היה משורר נודע) אלמרקש אלאכבר( األآرب املرقش 51

. לספירה בקירוב500הוא מת בשנת ". מתו מאהבה"ש

197

השפחה ובעלה עזבו את אלמרקש וחזרו אל . הרכיבה שיר קצר המתאר את שקרה לו ולהם

אחד מהם הבחין בכתוב על אוכף הבהמה וציווה . מסרו לבני משפחתו כי הוא מת. שבטם

, הרג אותם על חוסר נאמנותם, לאחר שכיוונו אותו אל המערה. שיספרו לו את כל האמת

אלמרקש סיפר לו כי פגש ברועה צאן . עדיין חי, ופגש את אלמרקשהגיע . ויצא אל המערה

ביקש . שהיה הרועה רועה את צאנו של בעלה של אסמאא, ויד הגורל עשתה, שרעה במקום

אלמרקש . ממנו אלמרקש עזרה והרועה הבטיח כי יבקש את סיועה של שפחתה של אסמאא

ותמורת זאת , חתה של אסמאאשישים אותה בכד החלב שהוא נותן לשפ, נתן לו את טבעתו

, סיפרה לבעלה. אסמאא מיד הכירה את טבעתו של אלמרקש. כך היה. הבטיח לו גמול רב

רכב הבעל עם אסמעע עוד באותו לילה למערה . ובעלה שמע את גרסת רועה הצאן שלו

וכשהגיעו אל הבית מת אלמרקש , נשאוהו עמם, מצאוהו תשוש וחולה. שבה אלמרקש

בטרם מת נשא מספר בתי שיר בהם הוא מתאר את אהבתו לאסמאא . בביתה של אסמאא

.אלמרקש מת ונקבר בארץ מראד. שהריחוק ממנה הביא את מותו

52ענתרה ועבלה .2.ד

שנלקחה בשבי באחת מן המלחמות , ולאמו הכושית, עמר בן שדאד, נולד לאביו53ענתרה

, שהצטיין ברכיבה על סוסים, נדיב, אמיץ לב, חמודותענתרה היה עלם . שהשתתף בהן עמר

ענתרה . כבן לשפחה שחורה נחשב לעבד, ומאידך, ובכתיבת שירים מחד" קרב-דו"בלחימת

. שכתב למענה, התאהב בבת דודו עבלה והיה מתאר אותה ואת אהבתו אליה בשירים

שהתרשמה , האמה של עבל. ואהבתו אותה הלכה וגברה, נענתה עבלה לשירתו של ענתרה

הבטיח לו כי תדבר על לבו , מכנות רגשותיו ומיפי שירתו, מאוד מנועם הליכותיו של ענתרה

.238-246' עמ, 8כרך , אלאגאני, אלאצפהאני 52

היה. 525-615חי בין השנים . מבני שבט עבס) ענתרה אבן שדאד (شداد بن عنرته 53

אמו הייתה שפחה שחורה . אביר ונדיב, מיץ הלבא, דגם עליון של הפרש הערבי

ושירתו נתפרסמה בשל , ענתרה היה אחד ממשוררי המעלקאת. ולפיכך נחשב לעבד

בתקופה המודרנית ענתרה נזכר פחות כמשורר . תיאורי המלחמה המצוינים שבה

198

, שנפוצו בין בני השבט, הכעיסו שיריו של ענתרה, לרוע המזל. של האב שישיאנה לו לאשה

החלו מחבלים , במקום להשיא לו את עבלה. של עבלה) עמרו(ואת אחיה ) מאלכ(את אביה

במקביל עוררו שירי אהבתו לעבלה גם את כעסו של אביו . ממנו" היפטר"לות כדי לתחבו

. שבט בני זיאד נחשב לגדול ולחזק באויביו של ענתרה. והוא נאלץ לעזוב את השכונה, עליו

ניצל את ריחוקו של ענתרה כדי לבקש , שהתפעם מיופייה של עבלה, עמארה, מנהיג השבט

גם כי ראה בנישואין אלה חיזוק הקשרים בינו , האב הסכים. את ידה של אהובתו מאביה

כשרבו התקריות בין 54.אך אביה התעקש, עבלה אמנם סירבה להצעה. לבין השבט היריב

ולא להשתתף , ציווה אביו של ענתרה עליו לחזור ולרעות את הצאן, ענתרה לעמארה

בט עבס מתנפלים באחת מן המלחמות בה התנפלו על בני ש. במלחמות ולא לשאת חרב

קראו בני השבט מתוך ייאוש גדול , ששדדו את גמליהם ועמדו לפגוע גם בנשים ובילדים

עבד אינו : "ענתרה השיב פני אביו ריקם באומרו. שיקרא לו לסייע בידם, לאביו של ענתרה

קרא " תקף". "עבודתו היא לחלוב את הנאקות ולקשור את עטיניהן, מבין כיצד להילחם

, תוך כדי שיח זה הספיקו האויבים לאסור חלק מן הנשים. וכך היה". ה חופשיואת", אביו

את . "הביט אביה של עבלה במחזה הנורא ופנה בקול בוכים אל ענתרה. ביניהן עבלה

ונענה מיד , שאל ענתרה את האב" ?תשיאנה לי, אתקוף אותם ואגרשם ואחזיר את עבלה

החזיר את עבלה , דקרו והרגו, סר את עבלההדביק את מי שא, דהר ענתרה על סוסו. בחיוב

תחבולתם הבאה של אביה ואחיה של . ונלחם וניצח את שאר הפרשים השודדים, לאביה

אלף נאקות מזן : עבלה ושל עמארה ואחיו הייתה לבקש מענתרה מוהר שלא יוכל לעמוד בו

שאם יסכים היה ברור . הנמצאות רק בידיו של המלך אלמנדר בן מאא אלסמאא, מיוחד

נפל בשבי על ידי , ענתרה יצא לדרך. לא ישוב ממנה חי, ענתרה לקבל על עצמו מזימה זו

ואף , רכש את חיבתו של המלך, אף נלחם ללא חרב באריה שואג וגבר עליו, חיילי המלך

בנוסף העניק לו המלך מאה וחמישים שפחות . מוהר לעבלה, קיבל ממנו את אלף הנאקות

שנחטפה על ידי , בדרך פגש בעבלה. מלים עמוסים בכל טוב הארץומאה עבדים ומאה ג

נתן ענתרה לעבלה . הרג חלק מן השודדים והבריח את האחרים, שחרר אותה, שודדים

; 98-99' עמ, תולדות, ראה ניקולסון. אכילאוס הבדואי–ויותר כגיבור של רומנס

354-355. אך ענתרה נחשב , דודו-אמנם לפי מנהגי ערב זכות הבכורה לבן האח לקחת את בת 54

.כל עוד לא יחסו אליו אביו על שמו, לעבד

199

כשפנה ענתרה לברך את . הלבישה וקישטה במיטב העדיים והחזירה לבית אביה, ממתנותיו

בדרך התנפלו . אותה עמארהועבלה נותרה עם שפחתה באפיריון חטף , אמו ואת בני שבטו

מכיוון שראש השודדים לא הצליח בשום . עליו שודדי דרכים והרגוהו ולקחו את עבלה עמם

כשנודע הדבר לענתרה יצא עם . הפך אותה לשפחתה של אמו, אופן להתחבב על עבלה

למרות הכל המשיך מאלכ לחבל . הכניע את השודדים ושחרר את עבלה מידיהם, פרשיו

הוא ברח ממקום למקום עם ; חות את נישואי ענתרה לעבלה בתואנות שונותתחבולות ולד

בכולן גבר ענתרה על אויביו . גרר את השבט ואת ענתרה למלחמות קשות ומיותרות; בתו

והתקפות ובזיזות , כך עברו ימים רבים של שבי ופדיון ושבויים. וחזר למקומו עם שלל גדול

החלו בחגיגות . נישואיהם של ענתרה ועבלהכי אין מנוס מ, עד שהבין מאלכ, רבות

במהלך החגיגות שמע המלך מסעוד בן מצאד על יופייה של עבלה ונועם . ובמשתאות

אמו של המלך החליטה להשיא לו את . כשראה אותה התאהב בה נואשות. הליכותיה

יהרוג ענתרה, ואף איימה כי אם לא יניחו לה, כשפגשה אותה דחתה אותה עבלה. עבלה

אשתו של הזקן . המלך מסעוד לא ויתר וביקש את סיועו של אחד מזקני השבט. את המלך

ענתרה הרג את . שלא תטה את לבה לענתרה, עסקה בכישוף וזממה לכשף את עבלה

עוד המשיכו המלך מסעוד והזקן לחבל תחבולות כדי להפיל את ענתרה בפח . המכשפה

המלך מסעוד המשיך את . את הזקןענתרה הרג ; הם לא הצליחו. ולהרחיקו מעבלה

למרות שענתרה . וענתרה המשיך בניצחונותיו עד שהרג גם את המלך, מלחמותיו בענתרה

כי רק בגללו הם , לא פסקו בני השבט מלהתנכל לו ולהאשימו, הגן בחירוף נפש על שבטו

. ונקעה נפשו של ענתרה והוא ברח למקום מרוחק וקבע בו את מושב. נאלצים להלחם ולמות

ענתרה שחרר את עבלה . באחת מהן נפלה עבלה בשבי, גם שם נקלע למלחמות ולתגרות

שנים עברו ואותו איש שהתעוור על ידי ענתרה לא סלח ולא . ועיוור את עיניו של השובה

מפחדו הרב . כיוון אליו חץ ופגע בו, כששמע העיוור את קולו של ענתרה, ערב אחד. שכח

כי כוחותיו לא , בדרך חש. והחליט לחזור אל מולדתו, גע בלבוענתרה נפ. מת העיוור במקום

ביקש מעבלה ומשאר . וביקש משני אחיו שימהרו אל בני השבט ויודיעו על מותו, יעמדו לו

נשען על , רכב על סוסו, עזב את אפיריונו, והוא אכן, השיירה שימהרו ויניחוהו לנפשו

כי כך (עבלה נישאה לאיש אחר . םקברו אותו במקום שמת והמשיכו בדרכ. הרומח ומת

וכי אין בנמצא , אך לא פסקה מלספר לו על גבורות ענתרה, )ציווה עליה ענתרה לפני שמת

200

היא גם לא דאגה לו והתעלמה , עבלה הכעיסה את בעליה בסיפוריה על ענתרה. גבר כמותו

ל מזבח כך מתה עבלה ע. ציווה בעליה על שפחותיה לחנוק אותה כדי להיחלץ ממנה. ממנו

.מות קדושה מעונה, אהבתה ונאמנותה לענתרה

55לאן והנד'עבד אללה בן עג .3.ד

שמונה שנים . ונשא אותה לאישה) בן עמרו, בת כעב(לאן התאהב בהנד 'עבד אללה בן עג

, מכיוון שלאורך השנים לא ילדה הנד לעבדאללה ילדים. חיו עבדאללה והנד באושר רב

כשהוא שיכור לחלוטין , ערב אחד. עבדאללה סירב בכל תוקף. ההכריחו אביו לגרש

ותחת , הדבר נעשה בכורח. ובאובדן חושים מוחלט הצליחו להוציא ממנו את רצונו בגירושין

הצטער . אך ללא הצלחה, ניסה עבדאללה לתקן את שנעשה, כשהתפכח מיינו. השפעת היין

עבדאללה חלה מאוד . לגבר זרוצערו הלך וגדל כאשר השיאו את הנד, עבדאללה מאוד

ולא הבינו , ובני משפחתו לא הצליחו למצוא לו מזור, הוא הלך ונחלש. מרוב געגועים וצער

אחרי מספר . יום אחד נכנסה זקנה אחת כדי לנסות ולסייע לו. את פשרה האמיתי של מחלתו

שלכם הבחור : "יצאה אל בני משפחתו ואמרה בביטחון ובהחלטיות, דקות ששהתה בחדרו

עשו כמצוותה והביאו !" ואת לבה החביאו, הביאו לו את כבדה, שחטו מיד כבשה. מאוהב

הוא הרים חתיכה ממנו והוריד אחרת ; לא טעם עבדאללה מן הכבד. לעבדאללה את הכבד

, עבדאללה, שהנך מאוהב, נראה: "אמרו לו אחיו" ?האם אין לכבשה שלכם לב: "ושאל

: ללה בינו לבין עצמו ולאחר מכן השיב להם במילה אחתהרהר עבדא". ואינך משתף אותנו

.ומת) וגם כמילת אנחה" כן"שיכולה להתפרש גם כ!" (אה"

יצא לשוטט עד שהגיע לביתה של , כי כשמחלתו של עבדאללה גברה עליו56,יש מספרים

כשהגיע . התחבקו בחזקה ונפלו על הארץ, כשזיהתה אותו הנד נפלו זה לזרועות זו. הנד

.ל הנד מצא את שניהם מתיםבעלה ש

; 542' עמ, ם אלהוא'ד; 27' עמ, II, מצארע אלעשאק; 204' עמ, I, תזיין אלאסואק 55

לאן 'בן עגרו לעתים מופיע השם עמ. 236-243' עמ, 22כרך , אלאגאני, אלאצפהאני

מת "ש, היליה'הכוונה היא בכל מקרה לאותו משורר מתקופת הג. במקום עבדאללה

".מאהבה .204' עמ, I, תזיין אלאסואק 56

201

57ינה'מיל בנ מעמר ובת'ג .4.ד

שנודע בחיזוריו אחר בחורות יפות ובשיריו , רה היה הרפתקן'מיל בן מעמר משבט עד'ג

מיל התאהב 'ג. ינה'הרפתקאותיו ומעשי השובבות שלו פסקו כליל כשהתאהב בבת. היפים

אז החל . ינה ונענה בשלילה'קש את ידה של בתבי, כשבגר. ינה בהיותו עלם צעיר'בבת

. מיל'ונישואיה גרמו צער רב לג, ינה נישאה'בת. לכתוב לה את שירי אהבתו המפורסמים

אוהבים לציין (ויצר ההרפתקאות שלו התפרץ מחדש , געגועיו ותשוקתו אליה הלכו וגברו

מיל 'ג). ץ הלב שלומיל היה גנב שנודע ביצר ההרפתקנות ובאומ'כי אביו של ג, בהקשר זה

ינה ללא התחשבות 'את בת) או לפחות לראות מרחוק(החל מנסה בדרכים שונות לפגוש

כשראה אותה אף היה שר לה . אלא רק בהתאם לפרץ רגשותיו הגואה, או בבעלה, ינה'בבת

. ינה בפני השולטן'התלוננו בני שבטה של בת, כשמצב זה נמשך זמן רב. משירי אהבתו

מיל 'ג. מיל להתחשב ברגשותיהם של האחרים ולחדול ממנהגיו הפוחזים'השלטן ביקש מג

כשזרקה כבר . וכך הזדקן, ינה כשהוא מתגעגע ומשתוקק אליה'חי את חייו בצל אהבתו לבת

ינה מואדי אלקרא אל ערבות הדרום של 'עברה משפחתה של בת, מיל'שיבה בשערו של ג

ליף עבד אל עזיז בן מרואן העניק לו 'והח, מיל החליט לעבור באותו זמן למצרים'ג. סוריה

כשבאו לבקר אותו . ולאחריה חלה מאוד, מיל חי בביתו החדש תקופה קצרה'ג. בית שם

לא שפך דם ולא עבר , לא שתה שיכר, דאג לספר כי מזה חמישים שנה לא ניאף, והוא גסס

, ינה'ים שנה לבתכשהזכירו לו כמה יפים שירי האהבה שכתב במשך עשר. על שום איסור

אם הייתי יכול לבקש . ויומי הראשון בעולם הבא, היום הוא יומי האחרון בעולם הזה: "אמר

הייתי מבקש , ינה פחות ממה שאני אוהב'ואם הייתי אוהב את בת, טובה מן הנביא מוחמד

לאחר ". כך הייתי נרגע. ינה ולהניח את כף ידה על לוח לבי'מן הנביא לאחוז בידה של בת

שהאחרון בהם , כך התעורר והספיק לומר שלושה בתי שיר- אחר, מר דברים אלה התעלףשא

תזיין ; 311' עמ, I, מצארע אלעשאק; 90-154' עמ, 8כרך , אלאגאני, אלאצפהאני 57

אלכתאב ; 435-444; 334; 222-223' עמ, דם אלהוא; 100-116' עמ, I, אלאסואק

.101-102' עמ; 99' עמ, אלמצון

202

שאהב אותך יותר מכל , ובכי על אהובך, קונני בצווחות, ינה'בת, קומי: "ינה'פונה אל בת

.נפל ומת, סיים את שירו". האוהבים

58נון לילא'או מג, קיס בנ אלמלוח ולילא .5.ד

הם היו צעירים . לילא בת מהדי אלעאמריה, אלמלוח היה מאוהב בנערה מבני שבטוקיס בן

, הדבר לא נשא חן בעיני משפחותיהם. וגם כשבגרו לא חדלו מכך, והתרועעו יחדיו, מאוד

נענה בסירוב , כשביקש קיס את ידה של לילא. שכן לא כך דרכם של הערבים המיוחסים

שיאו אותה לאחד מבני השבט כדי להביא את פרשת קיס הוריה של לילא ה. בשל כך

עד שהיה מתפתל וטומן ראשו בחולות , נישואין אלה הובילו את קיס לכדי טירוף. לקיצה

וזה נאות , ניסיונותיו לפגוש את לילא הביאו את אביה להתלונן נגדו בפני החליף. המדבר

, עזבו את המקום ורחקולילא ומשפחתה . אם יפגוש את לילא, להתיר את דמו של קיס

מצבו הפיסי . את ייסוריו מחד ואת שיריו מאידך; והדבר רק החמיר את מצבו של קיס

. אלא אם הוזכר שמה של לילא, והנפשי הלך והתדרדר עד שקיס לא הבין את שאמרו לו

" נון לילא'מג"או , )המשוגע" (נון'אלמג"מצב זה הביא את כל סובביו לכנות אותו בשם

ומצבו של קיס נתפרסם והגיעה משלחת מלאכים אל , כך נקפו הימים). שוגע של לילאהמ(

אם תהיה . כדי להציע לו שישיא לקיס אישה בטרם יאבד מן העולם באהבתו הנכזבת, אביו

, אך קיס סירב, אביו של קיס הציע לו להינשא. ישכח את לילא, אמרו, לו אישה אחרת

למרות סירובו של קיס הלכה קבוצת בחורים קנאים . אלא בלילא, באמרו כי אין לו צורך

כשקיס המלך למקום בו הייתה . וסיפרו לה כי קיס עומד להינשא, ושוחרי רע אל לילא

היא לא יצאה שוב בשל , )לפחות כדי לראות זה את זו מרחוק(נוהגת לילא לצאת לקראתו

הוצע לאביו לקחתו . מצב זה החמיר עוד יותר את בריאותו של קיס. כעסה על נישואיו

, קיס חדל מלאכול ומלשתות. אך גם זאת ללא הועיל, וכך היה. למכה ולהתפלל עליו שם

הוא . בחול וזועק זעקות שבר מתפלש: חי רוב שעותיו עם החיות במדבר והחל נוהג כמובן

אלא אם כן השמיע לו את שמה ואת שמעה של , לא הכיר אף אחד וגם לא דיבר עם אף אדם

;285-288; 46-47; 32' עמ, II, מצארע אלעשאק; 150-190' עמ, I, תזיין אלאסואק 58

.1-95' עמ, 2כרך , אלאגאני, אלאצפהאני; 380-408' עמ, ם אלהוא'ד

203

ואז היה נמוג טירופו של , היה מספר לו על לילא, רצה מישהו לקשור עמו שיחהאם . לילא

והוא מספר כי , יום אחד נדרש מישהו ליצור קשר עם קיס בשליחות אביו. קיס למספר דקות

הוא חג חוגה בחול וישב . ששיער ראשו ארוך ופרוע ומכסה את מצחו, ראה לפניו גבר עירום

, כשראה קיס מישהו מתקרב. משרטט באמצעות ידיון בחולוהוא , במרכזה כשלצידו אבנים

: אך האיש מיד שאל את קיס. החיים בראותם אדם-רצה לקום ולהימלט משם כדרך בעלי

" ?וכיצד לא אכירנה: "נשאר קיס במקומו וענה כדרך האדם" ?האם אתה מכיר את לילא"

כך היה גם ביום . וםוקיס שר משירי אהבתו ללילא עד שהעריב הי, החלו השניים משוחחים

כאשר בא האיש לחפשו . קיס לא חדל מלהזכיר את שמה של לילא ולשיר לה ועליה; השני

לקח אותו האיש בזרועותיו אל . ביום השלישי מצאו שוכב עירום בין האבנים כשהוא מת

.עטפו אותו בתכריכים וקברוהו, שם רחצו אותו. מקום משכנם של בני משפחתו

שאמר , אדם, אל החולות בהם שכן, הגיע אל קיס: של קיס באופן אחריש שתיארו על מותו

, רכב קיס על סוסו". על לילא: "ענה" ?על מי לקונן: "שאל אותו קיס". הוי קיס, קונן: "לו

מישש , נישק אותו, קיס רכן על הקבר. על סוסו עד שהגיעו לקברה של לילא" המבשר"ורכב

" המבשר"קבר אותו . ולפתע נאנח ומת, בתי שירהחל לומר מספר , הריח את עפרו, אותו

59.במקום

60קול שבקעה מן ההר-בת .6.ד

מכיוון שהיה מיוחס ועשיר . מספרים על בחור מבני אסד שהתאהב בעלמה מבני משפחתו

הוא חשב כי לבנו תהא ראויה נערה אצילה ועשירה . לא הסכים אביו לנישואיהם, ממנה

גם האב לא . אך הוא לא רצה אלא באהובתו, ת ועשירותהציע לו אביו נערות יפו. מזו

שתחילה נאות לחכות לאותו עלם , אביה. הסכים לשנות את עמדתו ועמדו שניהם בסירובם

ביום מן הימים נפגשו . והשיא אותה לבחור אחר, ראה שנוקפים הימים ללא הועיל, מאוהב

קבעו להיפגש . הם בבתי שירשני האוהבים במקרה וסיפרו זה לזו את קורותיהם ואת ייסורי

נשא אותה . כשהגיע הבחור למקום המפגש שנקבע מצא שם את אהובתו מתה. למחרת היום

.499' עמ, ם אלהוא'ד 59 .265-266' עמ, I, מצארע אלאשאק 60

204

חיבק את גופתה ודבק בה עד שנפטר אף , שם ישב. על כפיו והכניס אותה אל תוך מעבר צר

שפי שלא יכול היה כוח , את חיבוקם זה לא יכול היה אף לא אחד למנוע. הוא מן העולם

לפתע . לא ידעו קרוביהם היכן הם ולא שמעו עליהם דבר. שהו להפריד ביניהם שניתכל

והקול שיצא מן ההר נשא שני בתי ; קול מן ההר שלמרגלותיו היו חבוקים ומתים- יצאה בת

שלא עמד להם כוחם לחיות , שיר המודיעים על מותם של שני צעירים טהורים ואצילים

, הקול-שמעו העוברים והשבים את בת. לם למרגלות ההרוהם נפטרו מן העו, רחוקים זה מזו

.חיפשו ומצאו את גופות האוהבים וקברו אותן במקום

61יזיד בן עבד אלמאלכ וחבאבה .7.ד

ליפה עמר בן עבד אלעזיז היה יזיד בן עבד אלמאלכ מספר את תולדותיו 'כאשר מת הח

י בחורה בשם חבאבה והיא פנתה לאחר מצא חן בעינ. במשך ארבעים ימי האבל עליו

קח אותי למקום שבו ישמע אותי יזיד ושכרך יהיה עשרת אלפים : "ממשרתיו וביקשה

62.וכשיזיד עבר על ידה נשאה קולה במספר בתי שיר של המשורר אלאחוצ, כך היה". דרהם

אכלה באחת מפגישותיהם. התאהב יזיד בחבאבה והיה מבלה שעות ארוכות בחברתה

ולא , יזיד השאיר את גופתה בביתו. חבאבה מתה. חבאבה רימון ואחד מגרגיריו חנק אותה

. גם אז לא פסק מלהריח אותה ולגעת בה. קבר אותה עד שהחלה להירקב ולהעלות צחנה

הנני : "לאחר הקבורה אמר. ויצא לקבור אותה, רחץ את הגופה, כשהוכיחו אותו על כך

". ולא ההבלגה והאיפוק, שהיה שר על הייאוש שהוא נחמתו63,יר'כמו כת, חי האל, מרגיש

הוא החזיק מעמד כחמישה עשר ימים בלי . הוא שב אל ביתו כשפניו עכורים וחיוורים מצער

.ולאחריהם קברו אותו לצידה, חבאבה

; 119; 102' עמ, I, מצארע אלעשאק; 122-146' עמ, 15כרך , אלאגאני, יאלאצפהאנ 61

.539-540' עמ, ם אלהוא'ד סוף המאה (הוא בן דורו של עמר בן אבי רביעה . אלאחוץ היה ממשוררי בית אומיה 62

התפרסם . ונחשב למשורר בדרגה נמוכה יותר, ) תחילת המאה השמינית–השביעית

.לעתים אף שירת עגבים, בה שכתבבשירי האה .119' עמ, I, מצארע אלעשאק 63

205

64'טעותו של השייח .8.ד

, מרחוק ראה מאהל. מיםכי באחד ממסעותיו חנה ליד באר , פש'טאב אלאח'מספר אבו אלח

. ודמותו כדמות דמיונית, וכשהתקרב אליו צדה עינו בחור צעיר שוכב על יצועו לצד האוהל

, זאת. כשהתקרב יותר שמע את הבחור שר על אהובתו שאיננה חוזרת אליו ואף לא מבקרת

קמה סערה . התעלף ומת, הוא סיים את שירו. למרות שאחרים מבני שבטה באים לראותו

, שפניה כפני הלבנה במילואה, ולפתע יצאה מאחורי באר המים שפחה, ות מסביבוצווח

רכנה אליו ונקה לו והסבירה לו . חצתה את קהל האנשים עד שהגיעה אל גופת הבחור

שיש בהם מלשינים וקנאים וחורשי , היא אמרה, בכל האנשים; בשירה מדוע לא ביקרה אותו

עמד , יצא ממחבואו שייח זקן. סתיימה במותהסיימה את שירה באנחה עמוקה שה. מזימות

לא הבאתי לאיחודכם כשהייתם , חי האל: "בירך את נשמותיהם ואמר, בין שתי הגופות

חפר להם במקום קבר אחד וקבר בו את שניהם !" לפחות אעשה זאת לאחר מותכם, חיים

נותן להם והלוואי והייתי , וזהו בן אחי, זוהי בתי: "אטב'והסביר את מעשיו לאבו אלח

".להיות יחד בעודם חיים

65עקילה ועמר .9.ד

אחד המחפשים יצא לכיוון ימאמה כשהוא . עלם צעיר מבני נהשל נעלם ויצאו לחפש אחריו

כשהגיע למקום משכנו של שבט חניפה החלו השמים . רכוב על גב נאקה רבת ייחוס

הבריך את , הוא נענה בחיוב. מחסהנכנס אל משכנות השבט וביקש . ממטירים גשם עז

בבית היו שפחה שחורה ונערה . נאקתו וישב תחת קורת גג שהייתה עשויה מכפות תמרים

כי , שוחח עמן והשיב לשאלת הנערה היפה. אחותה התאומה של הלבנה ביופייה, יפהפיה

החלה הנערה משתעשעת עם האורח בשירתו של . מבני נהשל, הוא מבני שבט תמים

כשסיפר לה שהוא בדרכו אל ימאמה ושאל אותה אם . ק על השבט שלו ועל אחריםאלפרזד

הנמצא הרחק ממנה , סיפרה לו הנערה בשיר על אהבתה לעמרו בן כעב, היא אשת איש

".התאחדו בקבר"הסיפור מופיע תחת הכותרת ; 110-111' עמ, I, מצארע אלעשאק 64

".אלפרזדק והבדואית יפת התואר"הסיפור מופיע תחת הכותרת . 122-123' עמ, שם 65

206

שנמנעו ממנה , הוסיפה הנערה כי עמרו אהובה, נדמה לה. אך במעמקי לבה כל הזמן, פיסית

. בסיום דבריה נאנחה ומתה. תקדים אותו אל הקבר, והבטיח, אך היא, חולה, נישואיה לו

- בן, ועמרו בן כעב, ר'ליף אלנעמאן בן אלמנד'נכדתו של הח, סיפרו כי הנערה הייתה עקילה

למחוז ) המספר(' המחפש'כשהגיע . אך הגורל הפריד ביניהם, והיו מאוהבים זה בזו, דודה

אמר לו כי עמרו מת בדיוק באותו נ, ושאל למקומו, מקום מגוריו של עמרו, לימאמה, חפצו

.יום ובאותה שעה בה מתה עקילה

66מת על קבר אהובתו .10.ד

אירחו . כי באחד ממסעותיו ממכה אל ימאמה הוא עצר בשכונת בני עאמר, מספר אבן דריד

נתו לו שלום ושאלו מאין הגיע , לפתע הגיע בחור צעיר יפה תואר. אותו בנימוס וכיבדוהו

שוחח עמו ודבריו היו דברי טעם ושאל , לאחר שענה לו ישב העלם לצידו. לאן פניו מועדותו

קם הבחור . ענה לו אבן דריד בחיוב. אם היה מסכים שיתלווה אליו לימאמה, את אבן דריד

והבחור הקל על אבן דריד , הם יצאו לדרכם. והביא נאקה לבנה והדורה עמוסה בכל טוב

סטה הבחור מן הדרך אל , ארמונותיה הלבנים של אלימאמהכשנראו. את המסע המפרך

כשראו . להצטרף אליו, כאות לידידות נאמנה ביניהם, הבתים הקרובים וביקש מאבן דריד

הבריכו נאקותיהם ואירחו , כיבדו את הבאים, קיבלו את פניו בשמחה, אותו בעלי הבתים

שהטיט , ויצא לכיוון קבר טרילאחר זמן קם העלם ואבן דריד אחריו . אותם תוך כבוד רב

בהם הוא מבטיח , ונשא קולו בשני בתי שיר, השליך עצמו על הקבר, שמסביבו חדש לגמרי

לא יצליחו למנוע , כי את המפגשים והביקורים שמנעו מהם בעודה חיה, לשוכנת בקבר

. הוא נאנח כמה אנחות עמוקות ומת. ויהא עמה תמיד, הוא ישכון ליד קברה. כשהיא מתה

שידידו היה , סיפרו לאבן דריד. בן דריד סייע לבחורים לכרות את קברו וקברו אותו יחדיוא

" זמן שלושה"הוא היה מאוהב בה והיא מתה מ. בנו של מושל השכונה והנערה בת דודו

!כעת התאחדו שניהם). ?שלושה חדשים? שלושה שבועות(

67סיפור עתבה וריא .11.ד

.לעיל, רק שניפ, .3.ו, .5.כמו כן ראה סעיפים ד. 128-129' עמ, שם 66

207

מעמר אלקיסי על שראה ושמע כשעלה לחגוג שנה אחת בבית אללה סיפר עבדאללה בן

בתי השיר . שמע אנחה רכה בקול נעים ואחריה קול שירה68ה'בשעה שישב ברוצ. הקדוש

פנה . כוונו אל נערה בשם ריא והם סיפרו על החשק היוקד באהבתה ועל האהבה המענה

וכבר חרשו הדמעות , ה עדיין רתמת זקנושלא צמח, וראה עלם יפה, עבד אללה לעבר הקול

: והחל הנער מספר לו, כך- שאל אלקיסי את הנער מה מצער אותו כל. בלחייו שני תלמים

אחר כך פרשתי . באתי בבוקר אל המסגד והייתי כורע ומשתחווה, אני עתבה בן אלחבאב

. ה מופלאה ביופיהוהן יפהפיות ובמרכזן נער, והנה נשים באות, אלוהים לעסוק בעבודת

כך עזבה - אחר" ?מה תאמר לדבק עם מי שמבקש לדבוק בך, עתבה: "עמדה על ידי ואמרה

עובר , והריני נבוך. ולא נודעו לי עקבותיה, ולא שמעתי על אודותיה דבר, אותי והלכה

שלא , אחר כך התעורר והמשיך לשיר על אהבתו. צעק וצנח לארץ מתעלף". ממקום למקום

אלקיסי לא הרפה ממנו והם נכנסו יחדיו למסגד לתפילת . עתו ממנה לעולםיוכל להסיח ד

כי שם , סיפרו הנשים לעתבה. אולם הנערה לא הייתה בתוכן, הנשים קרבו ובאו. הצהרים

). הרחוקה מאוד מאלמדינה(וכי אביה נסע עמה לאלסמאוה , הנערה שביקשה לדבוק בו ריא

הם . וכך היה. ייעו בידם להגיע אל אלסמאוה שיס69,אלקיסי פנה עם עתבה אל האנצאר

הם סירבו לטעום . הגיעו אל אלסמאוה והתארחו בכבוד ובברכה אצל אביה של ריא

פנה האב לשאול לפי . ויתן את בתו לאשה לעתבה בן הטובים, ממאכלו עד שימלא חפצם

שכבר , אך האב, היא הביעה רצונה והסכמתה להיות לאישה לעתבה. והוא כועס מאוד, בתו

. נשבע שלא ישיאנה לו לעולם, הגיעה אליו השמועה על שיחתה של בתו עם עתבה במסגד

שלא יצליחו לעמוד , ירבה עליהם את המוהר, שכדי לא לבייש את האנצאר, הציעה לו ריא

אלף שרות של זהב אדום וחמשת : ביקש האב מעתבה מהר רב מאוד. בו וישובו למקומם

ר ומאה גיזרה אריג צמר ובגדי פסים מתימן וחמש 'ממטבעות הגאלפים אדרכמונים

.908-910' עמ', כרך ג, סיכום הסיפור מתוך אלף לילה 67 המקום שבין שניהם. במסגד אלמדינה נמצאים קברו של מחמד והבימה בצד דרום 68

.כאילו ישב בגן העדן, אומרים, כל היושב שם. הגן= ה 'רוצ נקרא אל פירוש המילה . יה ממכהשעזרו למומחד לאחר שהגיע אל, האנצאר הם בני אלמדינה 69

זהו תואר כבוד שנשאר גם לצאצאיהם בין . 'עוזרים'אנצאר מילולית הוא

.המוסלמים

208

, אלקיסי הסכים למוהר זה ושלח אנשים מן האנצאר אל אלמדינה. שלחופיות מלאות ענבר

וצייד אותה , לאחר ארבעים יום נשאו את ריא על אפיריון על גבי גמר. שיביאו את המבוקש

לפני הגיעו לאלמדינה פשטו עליהם .והם יצאו לכיוון אלמדינה, אביה בסגולות חמדה

. עתבה נפטר. נדקר ברומח ונפל לארץ, ולאחר שעתבה הרג מספר רב מהם, שודדי דרכים

נפלה על עתבה והתחילה שרה לו את אהבתה , הפילה עצמה מעל הגמל, שמעה זאת ריא

חפרו . נאנקה אנקה יחידה ונפטרה והלכה לעולמה, סיימה את שירתה. בקול קורע לבבות

חזר אלקיסי אל בני עמו ולאחר כשבע שנים הגיע שוב אל . שניהם קבר וטמנו אותםל

, תלויות70שעליו מטליות, וראה והנה עליו עץ גבוה, ביקש לראות את קבר עתבה. אלמדינה

".עץ החתן והכלה"שלעץ זה קוראים , סיפרו לו אנשי המקום. אדומות וצהובות וירוקות

71"אלף לילה ולילה"רה לפי גירסת 'דסיפור האוהבים משבט ע .12.ד

מיל בן מעמר 'הזמין את המשורר ג, משרתו הנאמן של הארון אלרשיד, סיפרו שמסרור הסריס

ליף 'ביקש הח. ששנתו נדדה עליו, רה להיכנס לאמיר המאמינים הארון אלרשיד'משבט עד

שהייתי כרוך ונפתה , םאמיר המאמיני, דע: "מיל סיפר'וג, מיל שיספר לו את סיפורו'מג

. היא הייתה כל שאלתי ובקשתי בעולם הזה. ויוצא ונכנס אצלה, אחרי בחורה ואוהב אותה

הדריכה התשוקה את מנוחתי . אחר כך נסכו בני משפחתה איתה בגלל מיעוט המרעה

תקפה עלי שינה והנאקה . בלילה מן הלילות יצאתי לדרך. ועוררה אותי לנסוע אליה

כשהתעוררתי אל ידעתי לאן מוביל . רך אחרת מזו שהתחלתי ללכת בההובילה אותי בד

, הגעתי אל האש. ונגלתה לי אש בקצה, שלחתי מבטי למרחקים באותה ערבה. אותי הגורל

, עשרה-יצא אלי מן האוהל בחור בן תשע. והנה אוהל נטוי ובהמות וסוסים וגמלים רועים

שהמקום מלא חיות , אמר לי הבחור. ניוואומץ הלב ניכר בין עי, והיה דומה לירח בזרחו

הבחור שחט . וכשיאיר השחר הוא יובילני בדרך הנכונה, וכי כדאי שאתארח באוהלו, טרף

אחר כך נאנק אנקה גדולה . ומתאנח פעם ובוכה פעם, שיה וצלה את נתחיה והיה נותן לי

טעם כמי שטעם את, באותה שעה ידעתי. ובכה בכי רב ונשא קולו בבתי שיר עצובים

במזרח לתלות מטפחות ומטליות ובגדים על עצים ) וגם היום נוהגים(היו נוהגים 70

.קדושים

209

. לא רציתי להתקיף אותו בשאלות בעודני במעונו. שבחור זה שטוף באהבתו, האהבה

כשגמרנו לאכול הוציא הבחור אגן נקי וקנקן נאה ומטפחת של משי וקומקום מלא מי ורדים

לאחר מכן הכין לי יצוא ולנתי . השתאיתי לנימוסו העדין ולנועם הליכותיו. מסוכים במור

הרמתי את המחיצה והנה . ילה נשמע קול עדין ורך מאין כמותובעצם הל. שם את הלילה

והיא לצידו ושניהם בוכים ומתאוננים על כאב האהבה . לפני נערה שלא ראיתי יפה ממנה

חוקת האורחים . למחרת בבוקר ביקשתי ממנו שינחני בדרך. וכיסופיה ועוז תשוקתם להיפגש

ושאלתיו , יום הרביעי ישבנו לשוחחוב, ישבתי אצלו שלושה ימים. אמר לי, שלושה ימים

. רה'והוא מן הבית הנכבד ביותר מבני עד, אחי אבי, נמצא שהוא בן דודי. לשמו ולמוצאו

, כששמע את דברי. שאלתי אותו מדוע עזב את טוב אבותיו והוא חי חיי פרישות בערבה

לו אותה הדוד סירב להשיא . כי היה מאוהב בבת דודו, ואמר, נתמלאו עיניו דמעות ובכי

הביאו אותו , כשרחקה ממנו. שלקח אותה למקום מגוריו, רה'והשיאה לאיש מבני עד

וכי כל לילה , כי אוהליהם קרובים אליו, הוא המשיך לספר. כיסופיו להתבודדות בערבה

, שכאשר יבוא הלילה ותבוא הנערה, הצעתי לו. היא מתחמקת מן המחנה בסוד ובאה אליו

. ואני אסיע אותם הרחק, והוא ירכב על סוסו, יא מהירה מאודשה, שיטיל אותה על נאקתי

שמע לדברי והחליט להיוועץ . הבטחתי שאסייע לו בהוני ובחרבי. כך יזכה באהובת לבו

והיה מצפה לה , הגיע מועד בואה, כשהחשיך הלילה. שהיא נבונה ובעלת שכל, בה

סיפר לי . שא דבר מהאחר כך בא והוא נו. יצא לחפש אחריה. והתמהמהה שלא כמנהגה

קצוות שיער ומה : הוא הביא מה שנשאר ממנה. פגע בה אריה וטרף אותה, שבדרכה אליו

, אחר כך ביקש ממני. יצא וחזר ובידו ראש האריה, בכה בכי עז. שנותר מעצמותיה

ושאקבור , ארחץ אותו ואעטוף אותו ואת שארית העצמות של אהובתו בבגד, שכשימות

תוב על קברם שני בתי שיר המעידים על אהבתם הרבה שהתממשה ואכ, אותם בקבר אחד

ניגשתי . אחר כך נאנק אנקה ועזב את העולם הזה, נאנח ונזעק, בכה בכי מר. בבטן האדמה

".נשארתי אצל קברם שלושה ימים ואחר כך נסעתי. אליו ועשיתי בו מה שציווני לעשות

_______________

.917-919' עמ', כרך ג, סיכום הסיפור מתוך אלף לילה 71

210

כי מהלכיהם הברורים של הסיפורים , יח פעם נוספתבקורפוס מדגמי זה יש כדי להוכ

והתיאורים המפורטים הנמצאים בהם בשל רוחב יריעתם כמו נותנים ) הערביים(הנרטיביים

הסיפורים הערביים ). העבריים(לגיטימציה לקיומן של מטפורות מסוגננות ונמלצות בשירים

, ות ואת המצבים הנרמזיםיכולים לסייע בידי קוראי השירים העבריים למשמע את הפעול

.או למוטיב מאובן וסכימטי, כפי שקרו לפני שהפכו למטפורה מסוגננת, או נזכרים בשירים

217

סיכום

כי אם לקבל , דבר שאינו צריך להציג משמעות: משמעות-אי, למעשה, כותבמשורר"

מושג חד איננו" קורא "המושג 1". מאזין לקוראוהשיר. השיר מצפה למשמעות. משמעות

קורא מאזינים השירים לאיזה. משמעי כאשר עוסקים ביצירות שנכתבו לפני מאות שנים

, שמאגר הידע, מובן? ימינו- בןלקוראאו , הביניים-בן ימי לקורא? העבריים שנכתבו בספרד

שונה אצל קורא דאז מאשר אצל , השירישמאפשר לקורא לקשור כהלכה בין פרטי הטקסט

את הטקסט באופן אחר מזה ומימש מישמעהביניים בוודאי -על כן קורא בן ימי. קורא היום

. אותו קורא היוםשמממש

תהליך קריאתם ומישמועם של שירי החשק העבריים את במהלך חיבור זה לשחזרניסיתי

סייע בידם לממש את , בני אותה תקופההקוראיםשמאגר הידע של , ולהראות, בספרד

. לממש אותם קוראים מודרנייםיםלו מאשר יכיותרבהירה ומעניינת , השירים בדרך משלמת

ה שבין הטקסט כרוך תמיד באינטראקצי) ספרותיתיצירהכמו של כל ( של שיר מימוש

כאשר . נותן בידיו על סמך מאגר הידיעות שלושהטקסטהקורא מקשר בין הפרטים . לקורא

, או הרמזים, הסימנים, חלק מן הנתונים, היוםונקראמדובר בשיר שנכתב לפני מאות שנים

בשירת ימי הביניים הרבות הרמיזות 2". אבודיםקודים"הם בבחינת , שהשיר מכוון אליהם

שלא , קורא מודרנילגבי" אבודים קודים"ל המקרא ואל המדרש הם פעמים רבות העברית א

והציורים שנלקחו מן השירה המוטיבים, הקונבנציות. למשל, ישתמש בקונקורדנציה

לגבי" אבודיםקודים" הם בבחינת גםידי המשוררים העבריים בספרד -הערבית ואומצו על

לכן כה רבה . מצוי בלשון הערבית בפרטאיננוש, ולגבי קורא מודרני, קורא מודרני בכלל

שפורשים את אוצרותיה של , זהחיבורשהוזכרו במהלך , חשיבותם של המחקרים השונים

של תרגומו, על השירה) 1871-1945( הגיגיו של המשורר הצרפתי פול ולרי מתוך 1

.6.4.01, תרבות וספרות, "הארץ", מנורדורי כזיות הקורא ומראתכאשר ניסה להגדיר ', צירוף שטבע בארתזהו" אבודיםקודים" 2

... ידי הטקסטים של תרבותו- מכונן עלהקורא: " במחקר האינטרטקסטואלימעמדו

של קודים אינסופיים , של טקסטים אחריםריבויהאני הזה שניגש לטקסט הוא עצמו

.22' עמ, רוטשטיין –קלייטון : ראה". ואבודים

218

המקל עליו את הכניסה בשעריה , מפתחונותנים בידו , השירה הערבית בפני הקורא העברי

.של השירה העברית הספרדית

הנרטיביים הסיפוריםהוא , העברי המודרני לקוראשניסיתי לתת בחיבור זה , נוסףמפתח

הידע ומן המרחב התרבותי של הקוראים והיוצרים ממאגר חלק בלתי נפרד שהיו הערביים

בעיני לגמרי" אבודיםקודים" הם בבחינת בשיריםאך הרמיזות אליהם , הביניים- בימי

.הקורא בן ימינו

זהו מקבץ . של החיבורלכובמה ותרגמו לעברית תומצתו סיפורי אהבה ערבייםכחמישים

אנר שאיננו ' העברי המודרני בזהקורא של את מטען הידעלהעשירשיש בו כדי , של סיפורים

או , פירוד, כמו בגידה, ספציפייםהסיפורים אמנם מובאים כהדגמות לנושאים . מוכר לו

רבים יכולים להדגים יותר סיפורים, אך כפי שהראיתי במקומות שונים בחיבור, מחלה

הם סיפורים שברוב המקרים יתארו את שנרפאה מחלהסיפורים על : מנושא אחד בכל פעם

. יסתיימו בדרך כלל במוות, שלא מצאו לה מזור, מחלהסיפורים על . המסייעהרעדמות

ומי שנתן יד לכך הוא פעמים , כבגידהאו , כפרידה יוזכרו, או סיבת המוות, סיבת המחלה

שמופיע בפרק ', נון לילא'מג'מופיעה בסיפור , ך משלדר, האהבהמחלת. המריברבות

סיפור . שמופיע בפרק העוסק בפירוד' המשוגע מדיר הרקל'או בסיפור , במוותהעוסק

אך נמצא אותו מדגים את מחלת , מופיע בפרק העוסק במוות' ערווא ועפראא'אהבתם של

ניסיתי להראות בפרקיו . המריבאת הרע המסייע ואף את דמות , הפירודאת, האהבה

אנר הערבי 'כי הכרתו של הז, הן בדיון תיאורטי והן בטקסטים מדגימים, החיבורהשונים של

, והטמעתו כחלק מן המאגר התודעתי של הקורא העברי בן ימינו, כספרות עםשאופיין, הזה

. הביניים- מאוד במשמועם ובמימושם של שירי החשק העבריים שנכתבו בימילסייע יםיכול

ולא , שהועלו בפרקיו השונים של החיבור מתוך עיון בשירים העבריים, ותהיותשאלות

. פתרונם בסיפורים הערבייםאתמצאו , או בשירה הערבית, במדרש, במקראפתרונםנמצא

ואין , בשירים העברייםהקיימים, שיש בכוחם של הסיפורים הערביים למלא פערים, הראיתי

שהסיפורים הערביים יכולים , הראיתי. או בשירה הערבית כדי למלאם,במקורות העבריים

לא תמיד , אמנם. בהם במפורשנקשריםשאינם , לקשור בין פרטים שונים בשירים העבריים

במקרים רבים אי אפשר לאתר את . ומפורשותההקשרים גלויים ולא תמיד הזיקות ברורות

במקרים אחרים . לפענח את הצופןוא, הסיפור המדויק שיש בכוחו להבהיר את הסתום

219

אך , לו את הכלים להכריעלתתהסיפורים נותנים לקורא מספר תשובות אפשריות מבלי

גם בהם תשובות לשאלותלחפשובעצם האפשרות , לקיומם של הסיפוריםהמודעותבעצם

שזה המקום , ונדמה לי, החיבורהזכרתי מספר פעמים במהלך . רואה חשיבות גדולהאני

הפרוזה ולעולמה ולהפך אינם ללשון ומעולמה השירהכי המעברים מלשון , כיר שובלהז

שלכל אחד מהם הכלים , שוניםאנרים ספרותיים 'אלה הם ז. תמיד מעברים טבעיים

את הדיבור בפרק הראשון הרחבתיעל כך . האופייניים לו כמו דרכי הביטוי האופייניות לו

וההסתייגות שהועלו כאן הקשייםעם כל . למעשהובפרקים האחרים הלכה, באופן תיאורטי

אלה להרחיב את ערבייםאני מאמינה כי יש בכוחם של סיפורים , ובמהלך החיבור

שנכתבו לפני מאות שנים , שיריםשמנסים לממש , בני הזמןכקוראים הספרותיתכשירותינו

.לקהל נמענים אחר

הם , שונים במהלך החיבורכפי שהוגדרו במקומות, הביניים-מימי העבריים השירים

בהם הגלומותאפשרויות הקריאה והמשמוע ". של טקסטיםצומת"או , "אינטרטקסטים"

נכתבוהשיח התרבותי שבו הם - יכולות להתממש בדרגת שלמות גבוהה יותר ככל שמרחב

של הערביאנר 'הז. בהיר יותר ונגיש יותר לקוראים בני ימינו, ונקראו יהיה מוכר יותר

על כן . תרבותישיח -מרכיב חשוב ודומיננטי באותו מרחב, כאמור, נרטיבית הואהספרות ה

, הבינייםמימיהחבויים בשירים העבריים , הוא יוכל לסייע בידינו לממש אלמנטים נוספים

בנושא רקאולי לא . ושלא מומשו בעזרתם של מרכיביו האחרים של אותו מרחב תרבותי

...האהבה

220

)פי סדר הופעתם-על(לוח הסיפורים הערביים

עמוד

56 סיפור המטורף )1

62 המשוגע מדיר הרקל )2

63 קיס ולבנא )3

66 ערווה ועפראא )4

67 לילא ואלצחצאח )5

68 אנם ולבנא'ע )6

69 עמר בן עון וביא )7

71 האוהב העשוק )8

87 אגדת המלך ארדשיר–ביה בגידת נערה בא )9

88 הפקר–דמו של בוגד )10

91 אח אלימן ואם אלבנין'וצ ) 11

93 לקמאן אבן עאד והנשים )12

94 רדה ואלמנחל'אלמתג )13

95 רצח אותה והתאבל על מותה )14

95 שנתו של עבוד )15

96 והמלך' בעל המגרפה'אשת )16

97 כסיסן של נשיםת )17

98 נאמנותו של אח לעומת בוגדנותה של רעיה )18

98 סיפור המלך שהריאר ואחיו המלך שהזמאן )19

100 סיפור הזקן והפרדה )20

100 סיפור פהראס החכם )21

137 ומי' אץ'סיפור על מצ )22

138 האו אלוליד בן יזיד והעלמה הנוצרי, ליף'אהבת הח )23

139 ידאא'או הסיפור על בשר וג, גבר בלבוש אשה )24

140 או סיפורו של נציב, אומללותם של אוהבים )25

221

עמוד

141 האוהב המקופח )26

142 ריח'מעשה בריכה עם אבן ד )27

142 הסיפור על בשר ועל הנד )28

144 סיפור נעמה בן רביע ונעם )29

146 מילה'סיפור אבראהים וג )30

168 קיפ'האוהב מבני ת )31

169 השואל על מחלתי הוא הוא מחלתי )32

170 חולה האהבה בן התשעים ושש )33

171 עוד על מחלתו של קיס )34

172 ולילא אלאעלמיה' מעאד )35

172 אהבתו של נזיר לשפחה יפהפיה )36

173 בת הנערה שאהבה את האלאה )37

196 אלמרקש אלאכבר ואסמאא )38

197 ענתרה ועבלה )39

200 לאן והנד'עבדאללה בן עג )40

201 ינה'מיל ובת'ג )41

202 נון לילא'או מג, קיס ולילא )42

203 הקול שבקעה מן ההר-בת )43

204 יזיד בן עבד אלמאלכ וחבאבה )44

205 'טעותו של השייח )45

205 עקילה ועמר )46

206 מת על קבר אהובתו )47

207 סיפור עתבה וריא )48

208 "אלף לילה ולילה"רה לפי גירסת 'סיפור האוהבים משבט עד )49

222

הביבליוגרפייםלוח הקיצורים

العلم دار ٫ الصحراء فارسو العرب بطل عنرت ،عمر ،النصر أبو ענתר, אלנצר אבו

. ١٩٦٥،القاهرة ،للماليين

مقائد من االحرتاز يف البتنوني،العنوان إبن אבן אלבתנוני

٠ ١٩٨٩،بريوت، النسوان

بالنساء األخيار ابتالء القطعة، إبن אבן אלקטעה

٠ ١٩٩٢بريوت، ، االشرار

حتقيق ، الف أل وا األلفة في الحمامة طوق ، االندلسي حزم إبن טוק, חזם אבן

١٩٨٦ ، بريوت سعد، فاروق

٫الفريد العقد ٫االندلسي ربه عبد بابن المعروف احمد الدين شهاب אלעקד, רבה עבד אבן

١٩٠٥ القاهرة ٫ العريان سعيد تحقيق

الظرفء، ومفاآهة اخللفاء فكهة عربشاه، إبن אבן ערבשאה

.١٩٧٧ الكويت،

".באר'עיון אלאח"ו" ער ואלשעראאאלש"ראה אבן קתיבה

, שיחות על האהבה, המכונה ליאונה אבריאו, אברבנאל. י שיחות, אברבנאל

.1983, ירושלים, מוסד ביאליק, תרגם והעיר מנחם דורמן

S. Diwald, Arabische Philosophie und Wissenschaft in ואן אלצפאא'אח

der Encyklopädie Kitab Ihwan as-safa, III, Wiesbaden,

1975.

.ד"ירושלים תשל, אוצר המילים, רדי. צ, רבין. ח אוצר המילים

يرضا نزار تحقيق ، اخبارالنساء الجوزية، قيم ابن אלנסאא באר'אח

.١٩٦٤ بيروت ٫ ةالحيا مكتبة دار منشورات

223

فن آل في المستطرف ٫ األبشيهي احمد بن محمد الدين شهاب אלמסתטרף, אלאבשיהי

. , ١٣٤٨القاهرة ٫ التجارية المحمودية المطبعة٫مستظرف

٫ والقيسي الساحرئي تحقيق ٫الزهرة ٫أالصبهاني داود بن محمد بكر أبو אלזהרה, אלאצפהאני

١٩٨٥. لزرقاءا ٫ األردن ٫ المنار مكتبة

حتقيق ، ااالغاني آتاب ـ )االصبهاني (نيفهاصاال الفرج بوا אלאגאני ,אלאצפהאני

.١٩٨١ ، بيروت ، مطر لعزيزا عبد

االدباء حماضرات ،)االصبهاني( األصفهاني الراغب ראת'מחאצ, אלאצפהאני

.١٩٦١ـ٢، بريوت والبلفاء، الشعراء وحماورات

Abd al-Rahim al-Hawrani (transl. R. Khawam), Les מזימות, אלחוראני

ruses des Femmes, Paris, 1994.

العصر فيالنثرية العشاق قصص ، إبراهيم احلميد אלעשאק ץקצ, אלחמיד

.١٩٧٢ ،ألموى ا

".זהר אלאדאב"ו" אלכתאב אלמצון"ראה אלחצרי אלקירואני

شرح المكنون یالهو سر في المصون الكتاب القيرواني، الحصري אלמצון אלכתאב

١٩٨٩ القاهرة، اللبستاني، العرب دار ٫شعالن الواحد عبد وتحقيق

١٩٧١ ,مصر ٫المعارف دار ٫ربيعة سيد المهلهل٫ حديد أبو فريد محمد אלמהלהל

ومعادن الذهب مروج٫المسعودى على بن الحسين بن على الحسن أبو 'מרוג, אלמסעודי

. ١٩٠٦ ,القاهرة ٫الجوهر

فنون في األرب نهاية ٫ النويرى الوهاب عبد بن احمد الدين شهب נהאיה, אלנורי

.١٩٥٠ القاهرة ٫ ئلمصرية الكتب دار٫األدب

ירושלים , ספר-קרית, אלף לילה ולילה, )מתרגם(ריבלין . י.י אלף לילה

1999.

224

Sahaire el Calamawy, "Narrative Elements in the Hadith דגמים, אלקלמאוי

Literature", in The Cambridge History of Arabic Literature.

Arabic Literature to the End of the Umayyad Period,

Cambridge, 1983, pp. 308-316.

تذآار صباء من السكران القنوجي،نشوة٠م٠ص חשק, י'אלקנוג

.٢٠٠١بريوت، الفزالن،

إحياء دار والشعراء، قتيبة،الشعر إبن אלשער ואלשעראא

.١٩٨٤بريوت، العلوم،

، دمشق ٫ الكيالني .أ تحقيق ٫ والذخائر البصائر حيدي،التو حيان أبو אלבצאאר, אלתוחידי

١٩٦٦ .

محري،روايةإبن ملوك يف منبة،التيجان بن وهب מנבהאבן , אן'אלתיג

. ه ١٣٧٤رآباد، هشام،حيد

ال فيما لباب األ نزهه فاشي،يالت يوسف بن أمحد נזהה, אלתיפאשי

.١٩٩٢مجعة،لندن، مجال حتقيق آتاب، يف يوجد

،القاهرةوالغزل اللهو شاعر ـ القيس امرؤ ٫األمير عبد شامي يحيى אלקיס אמרו

. ١٩٩٧

U. Eco, The Role of the Reader, Indiana University הקורא, קוא

Press, Bloomington, 1979.

A. Arazi, Amour divin et amour profane dans l'Islam אהבה, ארזי

médiéval à travers le Diwan de Khalid Al-Katib, Paris,

1990.

.La poeśie d'amour dans le diwan de Halid b" , - - - אלד'ח, ארזי

Yazid al-Katib", in Rivista degli Studi Orientali, 53,

1979, pp. 235-268.

225

R. Barthes, "The Death of the Author", in S. Heath מות המחבר', בארת

(ed.), Image - Music - Text, New-York, 1977,

pp. 142-148.

From work to text", in Barthes, (ed.) The" ,- - - טקסט', בארת

Rustle of Language, R. Howard (tr). New York 1986.

.1981, אביב-תל, )מתרגמת(ברק . א, שיח האהבה', בארת. ר שיח–' בארת

H. Boiled, "Narrative Discourse in Early Muslim נרטיב, בוילד

Tradition", in Studia Islamica, 83, 1996, pp. 5-31.

,"H.H. Biesterfeldt und D. Gutas, "The Malady of Love גוטס, בייסטרפלדט

in Journal of the American Oriental Society, 104, 1984,

pp. 21-55.

ضوءالنقدالعربي يف بلوحي،الشعرالعذري٠م רי'עד, בלוחי

.٢٠٠٠احلديث،دمشق،

.2001, לוד, ביתן-זמורה, בסוד הרגשות, זאב-בן. א בסוד, זאב- בן

1PTL, "The Poetics of Literary Allusion", Ben Porat. Z, אילוזיה, פורת- בן

North Holland Publishing Company, 1976, pp. 105-128. .1985, )2 (34 הספרות, "טקסטואליות-בין" , ־ ־ ־ טקסטואליות-בין, פורת- בן

אספקטים , הטקסט והרמיזה הספרותית, הקורא", - - - הקורא, פורת- בן

.1985, 26, הספרות, "אחדים במימוש רמיזות ספרותיות

סיפורי אברהם בערבית יהודית ממקור ", שמאיבן . ח סיפורי אברהם, בן שמאי

: עורך, ספר היובל ליהושע בלאו, חקרי עבר וערב, "מוסלמי

, האוניברסיטה עברית, אביב- אוניברסיטת תל, בן שמאי. ח

.111-133' עמ, 1993, ירושלים

,C. Brockelmann, Geschichte der arabischen Litteratur תולדות, ברוקלמן

Brill, Leiden, 1909.

226

A. Berton, L'amour Fou, collection "Folio", Gallimard שגעון, ברטון

ed, Paris, 1980.

J.E. Bencheikh, C. Bremond, A. Miquel, Mille et un מיקל–ברמונד

contes de la nuit, Paris, 1991.

P. Gallais, Genese du roman occidental, Essais sur טריסטן, גאייה

Tristan et Iseut et son modele persan, Paris, 1974.

פסח ) תרגם(, קיצור תולדות הספרות הערבית, גולדציהר. י קיצור, גולדציהר

.ט"תשל, ירושלים, שנער

:I.A. Giffen, Theory of Profane Love among the Arabs התפתחות, גיפן

The Development of the Genre, London, 1972.

عباس، إحسان وشرح ،ديوان،مجع)معمر بن(مجيل דיואן, מיל'ג

.١٩٧١الثقافة،بريوت، دار

.M.I. Gerhardt, The Art of Story-telling, Leiden, 1963 אמנות הסיפור, גרהרדט

G. von Grunebaum, "The Spirit of Islam as Shown in its אוירה, גרונבאום

Literature", Studia Islamica, 1, 1953, pp. 101-119.

G.V. Grunebaum, Medieval Islam, Chicago, 1947 אסלאם, גרונבאום

،الكرمل،״األدبية واألجناس أألدب״ جريرس،إ אדב, ריס'ג

.٧١־ ٤٣ ص ،٦،١٩٨٥

تحقيق ٫والفرزدق جرير بين ئضالنقا ٫التيمى المثنى بن معمر أبوعبيدة רזדקפ – ריר'ג

املكتبةاحلسنيةاملصرية، ٫الصاوي اهللا عبد اسماعيل محمد

. ١٩٣٥صرم

תל , סיפורי אהבה של יעקב בן אלעזר, )מהדיר(דוד . י בן אלעזר, דוד

.ג"תשנ, אביב

227

تزيين هامش على ٫الصبابة يواند ٫ىالمقر حجله بن امحد الدين شهاب אלצבאבה דיואן

١٢٩١ القاهرة ٫ بوالق مطبعة ٫ األسواق

، يلالغزا الواحد عبد حتقيق ، الهوى ذم ، الجوزي ابن אלהוא ם'ד

.١٩٦٢ ، القاهرة

أمية،مكتبة بىن شعر يف العذرى احلب قضية٫درويش אהבה, דרויש

.٢٠٠٠القاهرة،٫النهضة

R. Drory, Models and contacts: Arabic literature and its מודלים, דרורי

impact on Medieval Jewish culture, Brill, Leiden, 2000.

ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות, דרורי. ר ראשית, דרורי

.1988, אביב-תל, הערבית במאה העשירית

שירת החשק של שמואל –פשט או אלגוריה ", הוס. מ חשק, הוס

.35-73' עמ, ו"ט, מחקרי ירושלים בספרות עברית, "הנגיד

العربي االدبني يف وانون غنيمي، ليلى هالل נון'מג, הלאל

.١٩٨٣والفارسي،دارالعودة،لبنان،

B. Harushovski, "Segmentation and Motivation in the טקסט, הרושובסקי

Text Continum of Literary Prose", Papers on Poetics

and Semiotics, 5, Tel Aviv University, Tel Aviv, 1976.

.J.C. Vadet, L'amour courtois, Paris, 1968 אהבה, ואדה

M. Worton, J. Still, "Introduction", in Worton & Still סטיל–וורטון

(eds.), Intertextuality: Theories and Practices,

Manchester, New-York, 1990, pp. 1-44.

ز تحقيق ٫االلباب وثمار اآلداب زهر ٫الحصري اسحاق أبو אלאדאב זהר

. ١٩٢٥ ٫ القاهرة ٫ الكبرى التجارية المكتبة٫مبارك

A. Khairallah, Love, Madness and Poetry, An אהבה, יראללה'ח

Interpretation of the Majnun Legend, Beirouth, 1980.

228

.١٩٨٠،بريوت، الكاملة حسني،اموعة طه טה חסין

המגעים בין הספרות , בין עבר לערב, )עורך(טובי . י בין ערב, טובי

, הערבית לבין הספרות היהודית בימי הביניים ובזמן החדש

.ח"תשנ, אביב- תל, אפיקים

שירה העברית והשירה יחסי ה, קירוב ודחיה, טובי. י קירוב, טובי

.2000חיפה , הערבית בימי הביניים

שירי , ידי חיים בראדי-יוצא לאור על, דיואן יהודה הלוי בראדי–יהודה הלוי

.ע"ברלין תר, חול

, שבחים ומשלים לרבי יהודה הלוי/ שירי דודים / שירי ציון זמורה, יהודה הלוי

.1964, אביב-תל, מחברות לספרות, זמורה. מהדורת י

, כרך אחד, זמורה. מהדורת י, כל שירי רבי יהודה הלוי זמורה–יהודה הלוי

.ו"תשט, אביב-תל, מחברות לספרות

מחקרי , "התגשמות האהבה בשירי אזור עבריים", יהלום. י אהבה, יהלום

, 1973, ירושלים, ד"י, ירושלים בספרות עברית

.155-168' עמ

–רית שבתחום השפעת השירה הערבית השירה העב" , - - - השירה, יהלום

.286-298' עמ, 1979, 2, פעמים, "בין מזרח למערב

מהדורת , גן המשלים והחידות, טדרוס בן יהודה אבולעאפיה גן המשלים, ילין

.ב"ירושלים תרצ, כרכים4, חלקים2, דוד ילין

כרך , כתבי דוד ילין, לחקר השירה העברית בספרד, ילין. ד לחקר, ילין

.1975, ירושלים', ג

.ב"תשל, ירושלים, תורת השירה הספרדית, - - - תורת השירה, ילין

, סוגיו ומשמעותו, תולדותיו, סיפור העם העברי, יסיף. ע סיפור העם, יסיף

, ירושלים, גוריון בנגב ומוסד ביאליק-אוניברסיטת בן

.ד"תשנ

R. Jacobi, "Theme and Variations in Umayyad Ghazal אהבה, יעקובי

Poetry", JAL, 23, 1993, pp. 109-119.

229

,Time and Reality in Nasib and Ghazal" in JAL" , - - - נסיב, יעקובי

16, 1985, pp. 1-17.

,שמלצר. מהדורת ח, שירים–ן עזרא יצחק בן אברהם אב שמלצר–יצחק אבן עזרא

.ט"יורק תשל-ניו

, עיונים בשירת החול העברית בספרד, אני השר, יצחקי. מ אני השיר, יצחקי

.ו"תשמ, אביב-תל

האיסלאם מלידתו עד תחילת האימפריה, כאהן. ק האיסלאם, כאהן

-תל, ביתן- זמורה, דביר, קופלביץ. ע: תרגם, מאנית'העות

.1995, אביב

الغزل،بريوت، عبداهللا،آتاب٠فخرالدين،ح٠ج אב אלגזלכת

١٩٩١ .

دار عباس، إحسان وشرح مجع٫الديان - عزة آثري דיואן, עזה–יר 'כת

.١٩٧١بريوت، الثقافة،

,"S. Leder, "Prosa-Dichtung in der Ahbar Überlieferung פרוזה, לדר

Der Islam, 64, 1987, pp. 6-41.

Conventions of Fictional Narration Learned" , - - - קונבנציות, לדר

Literature" in Story-telling in the Framework of Non-

fictional Arabic Literature, S. Leder (ed.), Wiesbaden,

1998, pp. 34-60.

S. Leder and H. Kilpatrick, "Classical Arabic Prose קילפטריק–לדר

Literature", JAL 23, 1992, pp. 2-25.

-תל, הקיבוץ המאוחד, חייו ושירתו, שמואל הנגיד, לוין. י הנגיד, לוין

.1973אביב

השירה העברית בספרד בזיקותיה אל השירה " ,- - - השירה, לוין

נקודות מפנה בספרות העברית וזיקתן: בתוך, "הערבית

230

, )עורכים(הולצמן . שמיר וא. ז, למגעים עם ספרויות אחרות

.17-36' עמ, ג"תשנ, אביב-תל

הסוגים השונים של שירת החול העברית (מעיל תשבץ, - - - מעיל תשבץ, לוין

.ה"אביב תשנ-תל, )בספרד

הקינה על המת בשירת החול העברית על , על מות , - - - על מות, לוין

.1973, אביב-תל, רקע הקינה בשירה הערבית

E. Littman, Die Erzählungen aus den, Tausendundein אלף לילה, ליטמן

Nächten, reprented edition, Frankfurt, a/M, 1976, V/2.

ـ ليبيا ٫طرشونة محمد تحقيق ٫وليلة يلةل مائة ٫مجهول مؤلف לילה מאה

.٫١٩٥٧تونس

، العمرية المكتبة منشورات ٫ الرابع القرن في الفني النثر ٫مبارك ٫زآي הפרוזה, מבארכ

)تد( بيروت

من استشهد من آرذ فياملبني الواضح ، مغلطاي الحافظ ח'אלואצ, לטאיגמ

.١٩٩٧ ، بيروت ، احملبني

A. Miquel, Deux histoires d'amour de Majnun a אהבה–מיקל

Tristan, editions Odile Jacob, Paris, 1996.

.A. Miquel, Majnun l'amour poème, Paris 1999 נון' מג–מיקל

,A. Miquel, P. Kemp, Majnun et Layla: l'amour fou קמפ–מיקל

Sindbad, Paris, 1984.

.F. Malti - Douglas, Structures of Avarice, Leiden, 1985 דאגלאס – מלטי

Woman's body, woman's word: gender and , - - - אשה, דאגלאס- מלטי

discourse in Arabo-Islamic writing, Princeton, 1991.

، بال ش تحقيق ٫ والغلمان اجلواري مفاخرة ٫الجاحظ بحر بن عمرو וארי'אלג רת'מפאח

[Ch. Pellat] ١٩٥٧. ,بيروت ٫ المكشوف دار

231

بيروت صادر، دار ،العشاق صارعم القارئ، السراج אלעשאק מצארע

)تد (

.ה"ברלין תרצ, מהדורת בראדי, שירי החול למשה אבן עזרא בראדי–משה אבן עזרא

الرائد دار العذري، واحلب بثينة جنيم،مجيل٠ج מיל'ג, ם'נג

.١٩٨٢بريوت،٫ العربي

, ריבלין. י.תרגם י, תולדות הספרות הערבית, ניקולסון. א.ר תולדות, ניקולסון

.ח"ירושלים תשל, ספר- קרית

, 68 פעמים, "יהודה אלחריזי כצומת תרבותי' ר", סדן. י אלחריזי, סדן

.16-67' עמ, 1996

Harun al-Rashid and the Brewer: Preliminary" , - - - רשיד- הארון אל, סדן

Remarks on the Arab of the Elite versus Hikayat" in S.

Ballas and R. Snir (eds.), Studies in Canonical and

Popular Arabic Literature, Toronto, 1998, pp. 1-21.

Death of a Princess: Episodes of the Barmakid" ,- - - מות נסיכה, סדן

Legend in its Late Evolution" in S. Leder (ed.), Story-

telling in the Framework of Non-Fictional Arabic

Literature, Wiesbaden, 1998, pp. 130-157.

קובץ לציון יובל , קשת, "לא אלף ולא לילה", סדן. י לא אלף, סדן

' עמ, 1998, ירושלים, הד ארצי, אמיר. א: עורך, הארבעים

161-181.

F.N. Scott, "The most fundamental differentia of poetry הבחנה, סקוט

and prose", Publications of the Modern Language

Association of America, 1904, 19, pp. 69-269.

،األصوي المصر في النثرية العشاق قصص ٫احلليم عبد ابراهيم אומייה בית, אלחלים עבד

.١٩٧۶ القاهرة،٫ الثقافة نشر دار مطبعة

232

משירת החשק הערבית בשירת תשתיות מן המקרא ו, עגן. צ חשק, עגן

-אוניברסיטת בר, עבודת דוקטור. החשק העברית בספרד

.1996, גן-רמתן, אילן

، القاهرة ، المصرية الكتب دار ، األخبار عيون ،قتيبة إبن ،اهللا عبد באר'אלאח עיון

. ١٩٣٠ـ ١٩٢٥

حممدالدين ربيعة،ديوان،شرح أبي ابن عمر דיואן, עמר

.١٩٨٣ريوت،عبدايد،داراالندلس،ب

ولوحات،اهليئة قصص ،وجولييت عنتر ،حقي يحيى וגולייט ענתר

١٩٨٦ ٫القاهرة ،للكتاب العامة المصرية

بن عنترة العطر، احمد أمني ٫برانق احمد حممد ٫جوهر حسين שדאד בן ענתרה

١٩٦٠،مصر ٫املعارف دار ٫شداد

מחקרים ומסות בשירה: בור על אופניוהשיר ד, פגיס. ד השיר, פגיס

.1993, ירושלים, פליישר. ערך ע, העברית של ימי הביניים

.ו"ירושלים תשל, חידוש ומסורת בשירת החול , - - - חידוש, פגיס

, שירת החול ותורת השיר למשה אבן עזרא ובני דורו , - - - שירת החול, פגיס

.1970, ירושלים

A.G. de Fuentes, El amor Cortes en la lirica arabe en la אהבה, פואנטה

lirica provenzal, Catedra, S.A. Madrid, 1996.

, "סוגי הספרות הערבית יהודית בגניזת קהיר", פוליאק. מ סוגים, פוליאק

, ח"תשנ, אביב-תל, יםאפיק, בין עבר לערב, )עורך(טובי . י

.9-26' עמ

D. Pinault, Story-telling Techniques in the Arabian טכניקות, פינו

Nights, Leiden, 1992.

הרהורים בדבר אופיה של שירת ישראל ", פליישר. ע הרהורים, פליישר

.15-20' עמ, 1979, 2, פעמים, "בספרד

233

,H.F. Plette, "Intertextuality", in H.F. Plette (ed.) אינטרטקסטואליות, פלט

Intertextuality, Berlin, New-York, 1991, pp. 3-29.

,J. Frow, "Intertextuality and Ontology", in M. Worton אינטרטקסטואליות, פרו

J. Still (eds.), Intertextuality: Theories and Practices,

New-York, 1990, pp. 45-56.

, השירה העברית בימי הביניים בפרספקטיבה כפולה, צור. ר פרספקטיבה, צור

.ז"תשמ, אביב-תל

הקיבוץ , אביב- אוניברסיטת תל, מרחב, עולם, טקסט, צורן. ג טקסט, צורן

.1997, אביב-תל, המאוחד

يف اعراضه،نتأجه،عالجه:داءالعشق"صيمح،د מחלת האהבה, צמח

،״عندالعرب احلب ادب

.٣٦ـ٠٢٧ ،ص١٠ـ٨االعداد١٩٧٥اذار،٫جملةالشرق

الحلبي محمود الدين لشهاب االلباب ومنازه االحباب منازل” صيمح، د מנאזל, צמח

٨٧ـ٥٦ ص ١٩٧٤٫ حزيران ، ١ـ۴ األعداد ، شهرية مجلة الشرق،“

.ג"אביב תשל-תל, כשורש עץ, צמח. ע כשורש, צמח

.ג"ירושלים תשמ, יצירה מחוכמה, מוקד-רוזן. ט, צמח. ע רוזן-צמח

F. Corriente, Poesia dialectal rabe y romance en ות'רג'ח, קוריינטה

Alandalus, Gredos, Madrid, 1998.

H. Kilpatrick, "Context and Enhancement of the באר' אח,קילפטריק

meaning of Ahbar in Kitab al-Agani", Arabica, 38,

1991, pp. 351-368.

.קילפטריק- ראה לדר לדר-קילפטריק

Selection and Presentation as Distinctive" , - - - פרוזה, קילפטריק

Charcteristics of Mediaeval Arabic Courtly Prose

Literature", in Courty Literature Culture and Context,

234

K. Busby and E. Kooper (eds), Amsterdam, 1990, pp.

337-353.

,"Autobiography and Classical Arabic Literature" , - - - קלאסיקה, קילפטריק

JAL, 22, 1991, pp. 1-20.

A.Kh. Kinany, The Development of Gazal in Arabic אהבה, קינאני

Literature (pre-Islamic and early Islamic periods),

Demaskus, 1950.

Clayton, J. Rothstein, E (eds), Influence and רוטשטיין–קלייטון

Intertextuality in Literary History, Madison, 1991.

.J. Kristeva, "World, Dialogue and Novel", trans. A הקורא, קריסטיבה

Jardine, T. Gora, L.S. Roudiez, T. Moi (ed.). The

Kristeva Reader, Columbia, New-York, 1986,

pp. 34-61.

.La Révolution du language poétique, Paris, trans , - - - המהפיכ, קריסטיבה

M. Waller, Revolution in Poetic language, New-York,

1984.

Desire in Language", in J. Kristeva, Desire in" , - - - סמיוטיקה, קריסטיבה

Language: A Semiotic Approach to Literature and Art,

L.S. Roudiez (ed), T. Gora, A. Jardine, L.S. Roudiez

(trans), New-York, 1980, pp. 64-91. First publication: J.

Kristeva, Recherches pour une sémanalyse, Paris 1969,

pp. 143-173.

קריאה חתרנית בשירי אהבה : צייד הצבייה", רוזן. ט ציד הצביה, רוזן

-באר, גוריון-אוניברסיטת בן, מכאן, "עבריים מימי הביניים

.95-123' עמ, 2001יולי ', כרך ב, שבע

235

.ה"אוניברסיטת חיפה תשמ, לאזור שיר, - - - שירת האזור, רוזן

D.S. Rice, "The First Illustrated Manuscript", in BSOAS מיניטורות, רייס

1959 (2), pp. 207-220.

صابر حتقيق ، قنيالمشتا ونزهة المحبين روضة الجوزية، قيم إبن אלמחבין ה'רוצ

١٩٨٢. بيروت ٫ اساتللدر الجامعية المؤسسة ٫يوسف

M. Riffaterre, "Compulsory Reader Response: The קורא, ריפטר

Intertextual Drive", in M. Worton and J. Still (eds.),

Intertextuality: Theories and Practices, Manchester,

New-York, 1990, pp. 56-78.

,Text Production, T. Lyons (trans.), New-York , - - - טקסט – ריפטר

Columbia, 1983.

حتقيق الجاحظ، رسائل ضمن والنساء، العشق رسالة الجاحظ، אלעשק רסאלה

. ه ١٣٥٢ القاهرة، السندوبي،

القاهرة، ،فنكل تحقيق رسائل، ثالث ضمن القيان، يف رسالة ، - - - אלקיאן פי רסאלה

. ه ١٣٤٤

, ט"ל, תרביץ, "שמואל הנגיד' האהבה בשירת ר", רצהבי. י אהבה, רצהבי

.137-169' עמ, 1970

, סולטמן. א: בתוך, "עיונים בדרכי שירתנו הספרדית" , - - - עיונים, רצהבי

' עמ, ספר ברוך קורצוויל, )עורכים(שוורץ . צ קדרי ומ"מ

.1975, גן- רמת, 306-353

. ר: בתוך, "שירה ערבית בפי יהודים באנדלוסיה", רצהבי. י שירה, בירצה

, אביב- תל', א, ספר ישראל לוין, )עורכים(רוזן . צור וט

.329-350' עמ, 1995

236

.V. Chauvin, Bibliographie des ouvrages arabes, vol ביבליוגראפיה, שווין

VI, Leige, 1902.

Umar Ibn Muhammad al-Nafzawi, The Perfumed נפזאוי' שייח

Garden of the Shaykh Nefzawi, trans. Sir Richard

Burton, ed. Alan Hull Walton, London 1963.

A. Schippers, "Initations of Arabic in Hebrew חיקוי, שיפרס

Andalusian Poetry", in W. Diem (ed.), Ausgewähle

Vortäge xxiv Deutscher Orientalistentag, vom 26,

Stuttgart, 1990, pp. 162-173.

The Hebrew Poetry and the Arabic Literary , - - - שירה, שיפרס

Literary Tradition - Arabic Themes in Hebrew

Andalusian Poetry, Leiden, 1994.

- תל-ירושלים, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, שירמן. ח השירה, שירמן

.א"תשכ, אביב

ערך , תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית , - - - ספרד המוסלמית, שירמן

.1997ירושלים , רפלייש. והשלים ע

תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום , - - - ספרד הנוצרית, שירמן

.1997ירושלים , פליישר. ערך והשלים ע, צרפת

O. Spies, "Al-Mugulta'i's Spezialwerk über Märtyrer der מגלטאי, שפיס

liebe" in: W. Heffenng, W.K. Kirfel (eds.), Studien

zur Geschichte und Kultur... Paul Kahle zum 60

Geburtstag, Leiden, 1935, pp. 144-155.

, חמישה ספרים, אברמסון. מהדורת ש, שמואל הנגיד אברמסון–שמואל הנגיד

.ג"תש, אביב-תל, מחברות לספרות בסיוע מוסד הרב קוק

237

ירושלים , ירדן' מהדורת ד, )בן תהלים (דיואן שמואל הנגיד ירדן–שמואל הנגיד

.ה"תשמ

,S.M. Stern, Hispano-Arabic Strophic Poetry שירה סטרופית , שטרן

L.P. Harrey (ed), Oxford, 1974.

בין : סיפורי האהבה של יעקב בן אלעזר", שיינדלין. ר בן אלעזר, שיינדלין

דברי הקונגרס העולמי, "ספרות ערבית לספרות רומנס

'עמ, כרך שלישי', חטיבה ג, האחד עשר למדעי היהדות

16-20.

כרך , ירדן' מהדורת ד, שירי החול לרבי שלמה אבן גבירול ירדן–שלמה אבן גבירול

.ה"ירושלים תשמ, הוצאה שנייה, ראשון

, שירמן–מהדורת בראדי , שירי החול, שלמה אבן גבירול שירמן–שלמה אבן גבירול

.ה"ירושלים תשל

،العشق اشواق بتفصل االسواق تزيني ، االنطاآي داود אלאסואק תזיין

.١٩٩٣ ، بيروت ،الكتب عالم ،التوجني حتقيق