- דורון קליגר - איך בדיוק משפיע מזג האויר על הבורסה

יום ד'אביבי ובהיר. טמפרטורות נוחות לעונה. פקחי

החנייה שובתים. השוק נראה יציב מתמיד, המשקיעים רגועים

יום ה'גשם מקומי, קרה במקומות הנמוכים. מכבי

הפסידה. יועצי ההשקעות מדוכאים. לא יום טוב לשמוע עצות מפקיד הבנק

יום ו'חם מהרגיל לעונה. סוף השבוע בפתח, ויהיה

בהיר ונעים. תנאים טובים לגלישת גלים. שוקי העולם אופטימיים

27

רחוקה — איך ייתכן שמזג האוויר כל כך משפיע?

החוקרים היו מודעים לבעיה האחרונה, ולכן איששו את

הממצאים באמצעות בדיקת מסחר מקומי בלבד. "לקחנו

נתונים מהמאה ה�19 של מניות שנסחרו בבורסה בברלין.

מן הסתם, המשקיעים היו אז כולם בעיר עצמה, וחוו את

העננות שידענו עליה. גילינו את אותה תופעה: ככל שיש

יותר עננים יש הסתברות גדולה יותר לירידות בבורסה,

וביום עם יותר שמש — הסתברות גדולה יותר לעליות.

בבורסה", כסף מיד יעשה טוב שחזאי אומר לא "זה

מזדרז קליגר להבהיר. מה זה כן אומר? "שאפשר להיות

ערים לזה. אני, למשל, אימצתי מנגנוני הגנה, כמו להח�

ליט כבר בערב מה אני עושה למחרת בבוקר. למחרת אני

באותו האוויר משתדל לדבוק בתכנון, ללא קשר למזג

ובלי לבחון מחדש את ההחלטה שקיבלתי. דרושה רגע

לחלק ערים שאנשים ברגע אבל משמעת, כמובן לזה

מהדברים האלה ומקדישים להם תשומת לב, יכול להיות

שהם ישנו את ההחלטות שלהם. מצד שני, זה לא תמיד

קורה, וגם כשאתה ער לדברים אתה לא תמיד משנה את

ההחלטה שלך".

קליגר לא מסתפק בהפקת מסקנות אישית. בכל זאת,

אנשים ומתי למה איך, למימון שבודק בדוקטור מדובר

מנהלים את ההשקעות שלהם. יש במגרש הזה הרבה מאוד

כסף — והוא מודה ש"אנחנו גם מנסים לפתח אפליקציות

מסחריות של התופעות האלה, מודלים שאפשר יהיה לה�

רוויח מהם כסף.

"אנחנו הרי מדברים בעצם על הטיית תמחור שיטתית",

המשך בעמוד הבא

ד"ר דורון קליגר (בתמונה, עם מושאי מחקר): "שיעורי ההתאבדויות במדינות צפוניות קרות הם

הגבוהים בעולם. אם מזג האוויר משפיע כך בהחלטות של חיים ומוות, קל וחומר שהוא משפיע גם בהחלטות

פחות משמעותיות, כמו ניהול תיק הנכסים"

יום חמישי, י"ב בטבת תשס"ט, 8.1.2009כלכליסט

יום א' סוער וקר מאוד. מעט שעות אור. הים יהיה

גבה גלים, השוק שקוע בשביזות יום א' כללית, המניות הגדולות יגיבו בירידות

יום ב'חזית חורפית תיכנס לאזורנו, ועמה טמפרטורות

נמוכות ועננים. הרדיו ינגן שירים נוגים, המשקיעים ייזכרו שהבורסה מסוכנת

יום ג'רוחות דרום�מערביות קלות. משב מרענן באחד העם. העננים יתפזרו במהלך היום,

הטמפרטורות והמדדים יעלו

26

מניות נושרות

בוקר. פקק תנועה בדרך לעבודה. העיתון מסקר

האהובה. הקבוצה של ההפסד את בהרחבה

השמים מעוננים, טפטוף קל מתחיל. הווישרים

חורקים. שום דבר דרמטי או משמעותי. אפילו

לא דברים שנזכור שעה אחרי שנגיע למשרד.

אבל כל הדברים האלה ישנו את ההחלטות הכלכליות שנקבל

בשעות הבאות, מהטיפ למלצר בבית הקפה, דרך מכירת או

ועד ההחלטה על המסלול הנבחר למשכנתה. קניית מניות

משונה? הגיוני? ד"ר דורון קליגר מיד יוכיח ויסביר.

קליגר (43), מרצה למימון בחוג לכלכלה באוניברסיטת

הרחב התחום בתוך התנהגותית. בכלכלה מתמחה חיפה,

האחרונות בשנים הכלכלית האקדמיה שזורח בשמי הזה,

�והגיע עד לפרס נובל לדניאל כהנמן, קליגר מתמקד בחקי

רת האופן שבו גורמים חיצוניים שונים — מזג אוויר, למשל,

או חדשות הבוקר — משפיעים באופן לא מודע על החלטות

של משקיעים בשוק ההון ויועצי השקעות. כן, מדובר בעוד

מסמר בארון הקבורה של הרציונליות הכלכלית.

יום קצר, מדד מעונןהמחקר האחרון שפרסם קליגר, למשל, בדק את הקשר

בין האקלים לתנועות השוק. במאמר שפרסמו ד"ר קליגר

The Journal of Socio-" וד"ר אורי לוי בכתב העת האירופי

בעצם שימש האקלים כי החוקרים הסבירו "Economics

מנבא מצב רוח, באופן דומה לשימוש שנעשה בו במחקרים

רבים אחרים, ומצב הרוח ניכר בהתנהגות המשקיעים. אחד

�ממקורות ההשראה למחקר היה התקופות שבילה קליגר בנו

רבגיה. "עבדתי שם על מחקר, בחורף, והרגשתי היטב את

המעבר מהשמש של ישראל לחשיכה של נורבגיה. שמתי לב

�למקומיים, להתנהגות שלהם, וראיתי כמה מזג האוויר מש

פיע על אנשים. אתה מרגיש שם שהם בדיכאון אמיתי, ואמנם

שיעורי ההתאבדויות במדינות צפוניות קרות — הבלטיות,

רוסיה, פינלנד — הם הגבוהים בעולם. אם מזג האוויר משפיע

כך בהחלטות של חיים ומוות, קל וחומר שהוא משפיע גם

בהחלטות פחות משמעותיות, כמו ניהול תיק הנכסים".

עם הנחת המוצא הזאת יצאו קליגר ולוי לבדוק את הקשר

�בין האקלים לתנועות של S&P 500, המדד של 500 הח

ברות הגדולות בארצות הברית. החוקרים ניתחו את נתוני

המדד בשנים 1995-1987, ובדקו את הפער בין ההערכות

(באמצעות בבורסה בנוגע למה שיתרחש של המשקיעים

האופציות על המדד) לבין מה שעשה המדד בפועל באותה

�עת. "למעשה בדקנו עד כמה למשקיעים נראה מוחשי שה

שוק יירד או יעלה — ואז הצלבנו את הממצאים עם נתוני

מזג האוויר באותה עת", מסביר קליגר.

"המסקנה היתה ברורה: גם בבורסה יש דיכאון עונתי,

והוא מושך את השוק למטה", הוא אומר. "השינוי המובהק

ביותר נרשם בימי הסתיו, אז ההערכות של המשקיעים היו

הכי רחוקות מהמציאות. בסתיו הם בעצם נוטים לעוות את

�ההסתברויות של התשואות הרבה יותר מבשאר השנה. בעו

נה הזאת הם יותר מביאים בחשבון שהם קונים משהו שעלול

לרדת, יותר מושפעים מירידות, נכונים פחות לקנות".

�לשלכת הבורסאית הזאת יש כמה סיבות אקלימיות, וק

�ליגר ועמיתו הצליחו לנתח את הפרמטרים השונים שמרכי

בים אותן. הראשון הוא מספר שעות האור ביום והשינוי בהן,

כלומר אם היום מתקצר או מתארך. "כשמספר שעות האור

נמוך מצב הרוח פחות טוב, ובסתיו יש מעט שעות אור, שגם

מתמעטות מיום ליום. בחורף, לעומת זאת, יש כבר מגמה

של אופטימיות — היום אמנם קצר אבל הוא כבר מתארך.

באביב ובקיץ היום ארוך דיו, כך שהסתיו שונה מאוד משאר

העונות". ההבדלים האלה, כאמור, ניכרו בשוק: לא ישירות

את תפסו שבו באופן אלא הסוחרים, של ההשקעה באופן

התנהגות המדד ובמידה שבה דייקו או הגזימו בהערכותיהם

�באשר לעליות ולירידות בבורסה. גורם אחר הוא מידת הע

�ננות: בימים מעוננים יותר נרשמו עיוותים גדולים יותר בה

ערכות המשקיעים (ראו גרף בהמשך הכתבה).

במחקר שמתנהל עכשיו, קליגר וסטודנטים שלו יוצאים

מתחום הבורסה אל זירת הנדל"ן, ובודקים את הקשר בין מזג

�האוויר לפעילות בשוק הדירות — הפעם באמצעות פרמט

רים של טמפרטורה ולחץ ברומטרי (להשתתפות במחקר טרי

.(hevra.haifa.ac.il/~dkliger/exp — נוסף

איך עושים מזה כסף?�הממצאים האלה מעוררים השתאות: כלכלה אינה חק

הגלובלי בעידן ובכלל, ולמשקיעים? ומה לעננים לאות,

�הממוחשב, כשהמשקיעים לא יוצאים מהבית ולעתים קרו

בות סוחרים מרחוק — מעיר אחרת, מדינה שכנה או יבשת

ה ב ש ח מ ת ר ר ו ע מ ה ר ד ס

מעונן חלקית באחד העם | נקודות מפגש מפתיעות בין מזג האוויר לפעילות בבורסה (בעקבות מחקרו של ד"ר קליגר)

עמיר קורץצילום: עמית שעל

העננות משחקת תפקיד מרכזי בבורסה, השירים ברדיו מפעילים את המשקיעים, והמשבר הוא כמו

נחליאלי — בא בסתיו. ד"ר דורון קליגר חוקר את כל הדברים הקטנים, החיצוניים והלא מודעים שמשפיעים

על ההחלטות הכלכליות שלנו

בסתיו

כלכליסטיום חמישי, י"ב בטבת תשס"ט, 8.1.2009

28

הוא ממשיך. "יש הרבה אופציות לפתח את ההבנה

כסף. למעשה ששווים מודלים ולבנות ולחקור הזו

אנחנו בודקים את הממצאים שלנו, ובונים ובוחנים מודלים

שיעבירו את הידע הזה לאסטרטגיות מסחר בפועל".

השוק שוקע בדיכאון עונתיכדי להדגים את הטיית התמחור השיטתית קליגר מספר

על מחקר אחר, שבו הוא וסטודנטים שלו ניתחו את "מדד

ונרשם בבורסה בשיק� VIXהפחד". המדד, שמוכר גם כ�

בשוק לתנודות בנוגע המשקיעים ציפיות את משקף גו,

המניות כפי שהן באות לידי ביטוי באופציות. בעצם הוא

מאפשר להעריך את מידת הביטחון של המשקיעים בשוק,

או עד כמה הוא נתפס כמסוכן. המחקר של קליגר עדיין לא

פורסם, אבל הממצאים שלו שוב קושרים בין ימים קצרים

וחודשי הסתיו להערכות עיקשות יותר של משקיעים לגבי

הסיכון בשוק.

אלמנט נוסף במחקר הזה הוא ההבדל בין ימי השבוע,

משום ושישי, שני בימי "התמקדנו הפחד: במדד שניכר

שיש תיאוריה מבוססת שקושרת את מצב הרוח לתחילת

שבוע העבודה ולסוף שבוע העבודה. בימי שני, שבהם מת�

mondayחדש המסחר, מדד הפחד גבוה יותר — בגלל ה�

blues. בימי שישי, לפני סוף השבוע, הוא נמוך יותר".

מדובר לא רק בתחושות של המשקיעים, מסביר קליגר.

"יש עונתיות בשוק עצמו. התנודתיות למשל יותר גדולה

בהערכת מגזימים המשקיעים אבל באוקטובר�נובמבר.

התנודתיות הזאת. במרץ�אפריל, לעומת זאת, המשקיעים

חושבים שהשוק תנודתי פחות, אפילו פחות ממה שהוא

באמת. הם שאננים מדי. במאי וספטמבר, אגב, אין הגזמות

לשום כיוון. בסתיו המשקיעים פסימיים יותר, אבל באביב

הם מעריכים את הנכסים שלהם כפחות מסוכנים. ובאופן

כללי, הפסימיות והחשש גדולים מהאופטימיות והביטחון,

מההנאה גדול שקלים עשרה של מהפסד שהחשש כמו

שברווח כזה".

יש לכל זה השלכות כלכליות ברורות. "בסתיו המשקי�

עים מפחדים, ולכן יקנו אופציות יקרות מדי, שמתומחרות

כאילו התנודתיות גבוהה ממה שהיא בפועל".

אם כך, זה לא מקרי שהמשבר הפיננסי הנוכחי פרץ

עם בוא הסתיו.

"מדברים על זה שהמשבר הוא בעצם בועה של אנשים

שמפחדים יותר מדי. מי יודע, אולי אם המשבר היה מתחיל

בחודשי האביב, ההתנהגות של האנשים היתה שונה".

ודי להיזכר בכך שקריסת בר סטרנס במרץ אמנם עוררה

גררו ולא יחסי באופן נבלמו הדיה אבל בשווקים, זעזוע

משבר חריף — כמו זה שגררה קריסת ליהמן ברדרס בסוף

ספטמבר. אולי זה באמת עניין של עונה.

גם אירוויזיון משפיע על ההוןבקדירה הגדולה של מצב הרוח של המשקיעים נבחשים,

גדול מהם לחלק גורמים. עוד שלל והאור, העננים לצד

מתייחס קליגר במושג הטרמה — כשאירוע כלשהו מנביט

נטייה להחלטה מסוימת, גם אם אינה קשורה אליו ישירות.

הוא עורך מחקרי מעבדה בנושא, על סטודנטים, יועצי הש�

קעות ורואי חשבון, אבל לעתים המציאות מספקת לו את

הדוגמאות הטובות ביותר.

זה מה שקרה לו לפני כשלושה שבועות, בפרשת האימייל

השקרי של במבה. כזכור, הודעה שהופצה במהירות בין נמ�

ענים בכל המדינה קבעה כי נבדק קשר בין אכילת במבה

לתמותת תינוקות — ובתגובה הפילו המשקיעים את מניית

זמן מה אחרי אסם, שירדה ביותר מ�6%. השוק נרגע רק

שמשרד הבריאות הכחיש את השמועה.

ד"ר אומר הפסיכולוגי להתנהגות המשקיעים, ההסבר

קליגר, נעוץ בדיוק באותה הטרמה. הגורם המטרים, לט�

ענתו, היה פרשת רמדיה, שאירעה לפני חמש שנים. "כל

הזמן יש שמועות בשוק, אבל השמועה הזו עשתה לאנשים

אסוציאציה עם המקרה של רמדיה — גם אז תינוקות נפגעו

ממזון פגום. כך שהפעם השמועה הזאת נראתה מוחשית,

אפשרית. לולא פרשת רמדיה, מייל הבמבה היה פשוט עוד

מכתב שרשרת באינטרנט.

"במציאות אין שום קשר בין רמדיה ואסם, אבל ברגע

שאתה צריך לעבוד מהר, גדלה אצלך ההסתברות שמדובר

בעניין אמיתי. אתה בוחן משהו עכשווי, ובאופן לא מודע

אוסף סיטואציות של דברים דומים מן העבר — ומהם, גם

מהם, גוזר את ההחלטה שלך".

המהירות שבה עובד השוק משחקת כאן תפקיד מפתח,

זריזות. "בסביבה כשהמשקיעים נדרשים לשלוף החלטות

משתנה, התזמון חשוב מאוד. יש מצבים שהמערכות חייבות

לעשות קיצורי דרך, הרי לפעמים שנייה וחצי לפני התמו�

טטות עושה את כל ההבדל".

האינסטינקטיביות שבה פועלים לעתים המשקיעים נש�

יותר גורמי הטרמה, רלבנטיים נרחבת של ענת על קרקע

או פחות. לעתים זאת תהיה פרשה דומה מלפני חמש שנים,

לעתים זאת הכותרת של עיתון הבוקר. כתבה חיובית על הש�

קעה מוצלחת או סיקור הניצחון המפתיע של נבחרת ישראל

יכולים גם הם להגביר את מידת הביטחון של המשקיעים, וכ�

תוצאה מכך את מידת הסיכון שהם נוטלים בהמשך היום. ואם

זה לא משפיע על המשקיעים, אולי זה משפיע על האנשים

המשך מהעמוד הקודם

ניתוח מס' 2: עונות השנה ומדד הפחד

S&P ניתוח מס' 1: העננות ומדד

העננים משבשים את הראותד"ר קליגר ניתח את האופציות על מדד S&P 500 בשנים 1995-1987, וניסה

לבדוק אם גורם כמו מצב הרוח משפיע על היכולת של המשקיעים להעריך מה

יעשה השוק. בהיעדר יכולת לבדוק מה היה מצב הרוח, נעזר קליגר במזג האוויר

— מנבא מצב רוח שכבר זכה לביסוס מחקרי. בחלק אחד של המחקר נבדק הקשר

בין מידת העננות להערכות המשקיעים לגבי המדד. התברר כי בימים מעוננים יותר

הערכות המשקיעים מעוותות יותר, ואילו בימים שמשיים הן קרובות יותר לרציונל.

הגרף מדגים מה ההסתברות הסובייקטיבית שמעריכים המשקיעים להתרחשותו

של אירוע שלילי בשוק, וניתן לראות בו עד כמה הערכות המשקיעים (שמיוצגות

בקווים המתעגלים) מתרחקות מההערכות האופטימיליות לפי המודל הרציונלי

(המיוצג בקו האלכסוני) ככל שהעננות רבה יותר.

אופטימיות של אביבבניתוח אחר, קליגר בדק את הקשר בין "מדד הפחד" (VIX), שמשקף ציפיות

של משקיעים לנעשה בשוק, לבין שעות האור על פני חודשי השנה. התברר כי

בחודשי האביב, שבהם הימים ארוכים ומתארכים, המשקיעים שאננים ואופטימיים

יחסית — הם מפחיתים בהערכת התנודתיות של השוק. בסתיו, שבו הימים קצרים

ומתקצרים, הם פסימיים למדי, ומעריכים שהשוק יהיה תנודתי יותר מכפי שהוא

בפועל. העמודות מייצגות את הפער בין הערכות המשקיעים לגבי התנודתיות,

כלומר מידת הסיכון בשוק, לבין התנהגות השוק עצמו. כשהעמודות נמצאות מעל

הקו, המשקיעים חשבו שהסיכון קטן משהיה בפועל; וכשהן מתחת לקו המשקיעים

חשבו שהסיכון גדול מכפי שהוא בפועל.

המשך בעמוד 30

בעקבות הממצאים, אימצתי לי מנגנוני הגנה, כמו להחליט כבר בערב מה אני עושה למחרת בבוקר ולדבוק בתכנון ללא קשר למזג האוויר באותו רגע. אנחנו גם מנסים לפתח אפליקציות מסחריות של התופעות האלה,

מודלים שניתן יהיה להרוויח מהם כסף"

רגמב

לו ב

ם:לו

צי

הסתברות אובייקטיבית להתרחשות אירוע שלילי

לילי

שע

רואי

ת שו

רחת

להת

ביטי

יקבי

סות

רותב

הס

ציונליתהערכה ר

100%

0% 100%

עננות מועטהעננות בינוניתעננות כבדה

ינו'יוני פבר' מרץ אפר' מאי יולי אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ'הערכת המשקיע פסימית ממצב השוק בפועל

הערכת המשקיע אופטימית ממצב השוק בפועל

שעות אור

0


30

מתבונןעל העולם החדש

שיזף רפאלי

היתה שלי הראשונה התקשורתית המלחמה מלחמת ששת הימים. את עיקר הכיסוי קיבלנו אז משידורי "קול ישראל": העברית

היתה תקנית, הרשת היתה סמכותית, העיתונאי היה מכובד, והדיווח התקבל (כמעט)

ללא עוררין. פרשן הבית היה אלוף במילואים, וכשהוא אמר שצריך שיהיה ערפל קרב,

השתרר ערפל סמיך כל כך שלא ראינו אפילו את קצה האף. האלטנרטיבה היחידה

היתה שידורים מארצות ערב, אבל אף אחד לא לקח ברצינות את קול הרע"מ מקהיר,

עם התעמולה בעברית עילגת. לכל השידורים האלה האזנו מן המקלטים, ולא היה

צורך בהפצרות חוזרות של פיקוד העורף. העיתונות המודפסת אמנם היתה מפלגתית

ברובה, אבל באמינות של גלי האתר לא פקפקנו. רב�סרן שמועתי היה שם גנאי.

כבר הסיקור הכיפורים יום במלחמת

�הט הישראלית הטלוויזיה אחרת. נשמע

רייה שידרה, אבל היתה עדיין שחקן משני.

עניין מכופתרת, היתה היא הרדיו, כמו

מאופקת יום, של לערבו השמור חגיגי

על סמך עדיין הציבור רוב וממלכתית.

שישה לאחר שעה, מדי הרדיו חדשות

צפצופים. ובאותו יום הפרו השידורים את

מוחלט היה השקט בבוקר הצום. דממת

מכשירי לא מחו"ל, ערוצים לא —

וידיאו ודי.וי.די — ולכן הפריצה עם

שידורי המלחמה היתה חזקה במיוחד,

הפריצה רק לא בזיכרון. וחרוטה

�מזע היה הטון גם הבהילה, עצמה

הטראומה המוחלטת, ההפתעה זע.

הגדולה, משבר האמון, ובצדם האבל

השידורים. אל חלחלו קורבנות, על

החלו המיקרופון שמאחורי האנשים

יותר: קשות שאלות עצמם לשאול

האם הממלכתיות היתה מופרזת?

שוב כיפור יום אחרי �הטל של התפקיד הסיקור. השתנה

וויזיה גדל, והיא סיקרה בהרחבה את

פתאום ברדיו והחקירות. ההפגנות

שונים. דיווחים עם תחרות, היתה

�וכ הערוצים, התרבו ישראל בקול

וונו לקבוצות גיל ועניין שונות. גלי

צה"ל שידרו בכל שעות היממה. קול

�השלום תפסה תאוצה, עם קולות שנ

שמעו אחרת מהמסר הממשלתי. עוד

ועוד ישראלים צפו בערוצי טלוויזיה

�זרים, למשל של מצרים ולבנון, וצל

חות לוויין ראשונות צצו על הגגות.

�לגלובלי סימנים ראשונים היו אלו

פוסט�מודרניזם. של ניצוצות זציה,

כבר לא היה ברור שיש אמת אחת.

�ומ הראשונה לבנון מלחמת את

ראינו כבר הראשונה המפרץ לחמת

בינלאומיים, על חשבון בערוצים גם

�כש ,1991�ב המוסמכת. השבט מדורת

את המציאו צה"ל וגלי השידור רשות

�האולפן המשותף, רבים כבר העדיפו לה

סתמך על מקורות זרים, לא משותפים. גם

פחות הזרים. למקורות נזקקו השדרנים

�מו צה"ל "דובר במילים נפתחו דיווחים

"כתבים כי סיפרו מהדורות יותר דיע",

זרים מדווחים...".

בשנות התשעים גדל הגיוון פלאים, עם

BBC�ו CNN סקיי, הכבלים. התפשטות

�שידרו מהדורות שלא נשמעו לצנזור היש

ראלי ולהשקפה הממלכתית המקומית. גם

סמכותי, פחות נעשה הישראלי השידור

�יותר תחרותי, עם הצטרפות הרשות הש

�נייה לטלוויזיה ורדיו. את מה שעשו המקו

מונים לעברית בשנות השמונים, המשיכה

התקשורת האלקטרונית בשנות התשעים,

בעיקר בגלי צה"ל.

במלחמת המפרץ השנייה סמכותם של

�משמ נשחקה כבר הרשמיים הדוברים

נתקלו מסכות לרענן הקריאות עותית.

בתגובות סקפטיות מצד הציבור. האזרחים

נעשו יותר ביקורתיים ופחות ממושמעים,

�מלחמת לבנון השנייה היתה אבן דרך נו

הציע כשהאינטרנט הזאת. במגמה ספת

מבחר אדיר של מקורות — אתרי חדשות

וטלוויזיה ערביים, פרשנים מטעם עצמם

הזירה — שונים אינטרסים עם וארגונים

�מק פורומים כמוה. מאין צפופה נהפכה

�מחו חדשות של חדש עולם יצרו וונים

בבים, עם דיווחים עצמאיים. נוצר שכפול

לא בדוק, מידע של מבוקר ובלתי מהיר

�בדוק וסתם מפוברק, שקיבל הגברה בטוק

בקים. במקביל נהפך הרדיו המקומי לגורם

מרכזי יותר, בעיקר באזורים שבהם נפלו

�טילים. הצמא לעדכונים היה מיידי, מוח

שי יותר, ומי שהיה רב�סרן שמועתי

בין התחרות הפיקוד. לאלוף קודם

הערוצים נהפכה לפרועה, ובשמה הם

ברגשות, פגעו הפרטיות, את רמסו

ביטחון של זהירות הוראות הפרו

מידע.

הקודמת המלחמה �מרחי לשינויים בקריאה הסתיימה

קי לכת בתפיסה המדינית והצבאית.

ומה עם התפיסה התקשורתית? האם

אילו כללי? שיפוץ נדרש ממנה גם

במעבר הופקו הזה בתחום לקחים

ממלחמה בצפון למלחמה בדרום? גם

�במלחמה הנוכחית, כמו בכל קודמו

גם שיר". עם "ד"ש משדרים תיה,

בקודמותיה, כמו הנוכחית, במלחמה

הקוראים גוברים קולות נשמעים

את לחזק כדי בתקשורת להשתמש

�בקו כמו בזאת, גם האם ההסברה.

האחרות? המגמות יימשכו דמותיה,

ההודעה האם מעמד הפרשן, סמכות

�של הדובר, והאמון שנותנים בהם ימ

שיכו להישחק?

האינטרנט וערוצי התקשורת הלא

�בכ מידע כיום מזרימים רשמיים

ובמלחמה הכרנו, שלא וקצב מויות

�מתר רק הפרטיות היוזמות הזאת

�בות. אזרחים מייצרים יותר מידע, ו

�Google Earth, יוטיוב, טוויטר והב

לוגים מעורבים בקונפליקט — ואולי

יותר שטחים גם ביישובו. כשהצבא סוגר

�לכניסת עיתונאים, הקהל נעשה יותר בי

קורתי ואוטונומי. לכן גם מהבחינה הזאת

�חשוב לעקוב אחר המלחמה הנוכחית ותו

�צאותיה. כמה אחראית ורשמית תהיה הת

קשורת, וכמה יכורסם עוד מעמדה?

פרופ' שיזף רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול והמרכז לחקר חברת המידע

sheizaf.rafaeli.net .באוניברסיטת חיפה

האם גם במלחמה הזאת, כמו בקודמותיה, תחול שחיקה במעמד הפרשן, סמכות

ההודעה של הדובר והאמון שנותנים בהם?

שמעניקים להם עצות. "אם יועץ השקעות, למשל, קרא

�בבוקר משהו על הצלחה, למשל על זכייה בלוטו של מי

שהו או על השקעה טובה של יצחק תשובה, יכול להיות שתחת

הרושם הזה הוא ייעץ לקחת סיכון. ואותו דבר הפוך: אם הוא

קורא על הפסד של מישהו הוא ימליץ לקחת פחות סיכון".

יום לחוץ, שבוע רגועיכולים זאת רק ההתחלה, כמובן. הגורמים המטרימים

להסתתר בכל פינה — שיר ברדיו, שיחת מסדרון חטופה,

�הזמן שהקדשנו לחיפוש חניה. זה מבוך סבוך של קבלת הח

לטות, שגם מודעּות לא בהכרח תאפשר לנו למצוא בו את

הידיים והרגליים. ובכל זאת, יש בו כמה מסדרונות ארוכים

ומסודרים, שקשורים קשר הדוק להחלטות ההשקעה. בסופו

של דבר, אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על מצב

הרוח של המשקיעים הוא מצב הרוח הכללי של השוק.

"בימים שבהם השוק עשה תנודה חריגה, אנשים נזכרו שהוא

תנודתי, והעריכו שהסיכון גבוה יותר", מספר ד"ר קליגר על

�מחקר אחר שלו, ומסביר כי מגמת השוק מושכת את המשקי

עים — אם הוא עולה הם אופטימיים, אם יורד פסימיים — אבל

"אם השוק נפגע. קיצונית, סחף המשקיעים היא כשהמגמה

עולה ב�1%, אנשים נזכרים שאפשר להרוויח. אבל כשהשוק

עולה ביום אחד ב�5%, נזכרים כמה הוא תנודתי ומסוכן".

מנטרלת ולעתים מאוד, עיקשת הזאת היומית הרוח

חדשות עולה, השוק שבו "ביום אחרות. חזקות השפעות

והיא טובות על מניה מסוימת ישפיעו עליה משמעותית

תעלה מאוד, יותר משאר השוק — אבל חדשות רעות עליה

�לא ייפלו על אוזניים קשובות והשפעתן לא תהיה משמ

עותית. מצד שני, בימים שבהם השוק יורד לחדשות טובות

על המניה לא תהיה השפעה משמעותית, אבל חדשות רעות

בהחלט ימשכו אותה למטה. בימים רעים במיוחד חדשות

רעות על המניה פשוט יכולות להביא לקריסת המניה".

�הממצאים האלה מתבססים על נתוני בורסה מארצות הב

רית, אבל גם באחד העם הרוח היומית מורגשת היטב. במחקר

מקומי בדק ד"ר קליגר את נתוני הבורסה הישראלית, בניסיון

�לראות אם יש הבדל בין התנהגות המשקיעים עם מניות שנ

�סחרות באופן יומי לבין התנהגותם במסחר על בסיס שבו

עי. "היו ניסויי מעבדה שהראו שאנשים שהשקיעו בנכס על

בסיס שבועי היו רגועים יותר מאנשים שהשקיעו על בסיס

יומי, ולכן גם היו נכונים להשקיע יותר כסף", מספר קליגר.

"כלומר, אם עצמת לאנשים את העיניים והם לא הסתכלו מה

עשה הכסף שלהם מדי יום, אלא רק פעם בשבוע או אפילו

פעם בחודש — הם נטו לקחת יותר סיכונים. בדקנו את זה גם

בשוק, כשניתחנו מניות שעברו ממסחר יומי למסחר שבועי

ולהפך. כשהמסחר הוא יומי, יש יותר סיכוי שאנשים יראו

ואמנם מזה. וייבהלו המניה הירידות של את באופן שוטף

מצאנו שהתנודתיות של המניות נמוכה יותר במסחר השבועי

�מביומי. המניות השבועיות גם פחות הושפעו ממאורעות מא

קרו�כלכליים כגון העלאת ריבית, ופחות הושפעו ממאורעות

שוטפים בחברה הנסחרת".

�מבחינת קליגר, מדובר בעוד הוכחה לעיוותים שבמו

דלים המוכרים, מבוססי הרציונליות. "המחקר הזה מראה

שאנשים שונאים סיכון מיידי. הם לא מסתכלים על אופק

ההשקעה הנכון, ומסתכלים יותר מדי לטווח קצר של תיק

ההשקעות שלהם ופחות על הטווח הארוך. זה משהו הגיוני,

אבל הוא נוגד את כל המודלים הכלכליים הקלאסיים".

[email protected]

ד"ר קליגר. "הממצאים הגיוניים, אבל הם נוגדים את המודלים הכלכליים הקלאסיים"

עלש

ת מי

עם:

לוצי

המשך מעמוד 28


השוק

אירופה חשופים במזרחבולג רוסיה אוקראינה,

החור שבגוש

המציאות החדשהאוקראינהבעקבות הנדל"ן הישראלי במזרח אירופה

רוסיה

8.1.2009

ה ל כ ל כ ל ת ר ב ח ת מ ל א ר ש המחיר: 5 שקלים כולל מע"מי c a l c a l i s t . c o . i l

יום חמישי

08ינואר 2009

4 2009 עמ' 233 מדורים עמ' 116 חדשות עמ' 2

ץ כ

יביר

ל, שע

ת מי

עם:

מילו

צי

""

4.46%42008

" (00)5102900 " '

■ ' ■ ■ ■ ■ ■ ■www.cfb-funds.co.il *5666 03 - 7611999 :

3 2AAA/MR1 1 " "

3.9% , " - " .31.12.08 - " .1.1-31.12.08 .1 . " -00 . " :. " . ' . .31.12.08 1.1.08- .4 .31.12.08 - .3 .1.11.08 - " .2 . /

יו"ר מכון היצוא דוד ארצי חושף את מחיר המלחמה למשק הישראלי:

הזמנות במיליארד דולר בוטלו מתחילת הלחימהאלפי הזמנות למוצרים ישראליים שהיו אמורות להתקבל מחו"ל בשבועיים

האחרונים בוטלו או נדחו. מקור בהתאחדות התעשיינים: "השילוב בין המצב הכלכלי למלחמה יוצר את המשבר החמור ביותר ליצוא זה 30 שנה" חברת הדירוג מודי'ס:

"המצב הביטחוני מסכן את דירוג האשראי של ישראל" (נעמה סיקולר ואמנון אטד, עמ' 6)

"נדרוש לפחות

שש שנים לגד זאבי"

הונדה יורדת ב�7,000 שקל

יבואני הרכב מורידים מחירים

(עמ' 11)

"המשבר כבר משפיע על תוכניות הלימוד"

ראיון עם נשיאים של חמש אוניברסיטאות ומכללות (עמ' 4)

פאנלכלכליסט

ראיון כלכליסט

בלעדי לכלכליסט

פרופ' צבי גלילאוניברסיטת תל אביב

פרופ' רבקה כרמיאוניברסיטת בן�גוריון

פרופ' מנחם מגידורהאוניברסיטה העברית

פרופ' ישראל צנגהמכללה האקדמית ת"א�יפו

פרופ' אוריאל רייכמןהמרכז הבינתחומי בהרצליה

הממונה על העניינים

הכלכליים בפרקליטות

המדינה מסמנת מטרות

(איתי הר�אור, משפט, 20)

כשהשמש זורחת, הבורסה פורחתמחקר חדש מגלה גורמים מפתיעים

שמשפיעים על שוק ההון (עמיר קורץ, עמ' 26)

סוער וגשוםהמדדים יורדים

שמים בהיריםהמשקיעים רגועים

מעונן חלקיתהבורסה עצבנית

ה ב ש ח מ ת ר ר ו ע מ ה ר ד ס

31 מיליארד שקל קפאו במזרח אירופהכל המשקיעים, כל החברות, כל הפרויקטים, כל המפסידים. כך קרסו השקעות הנדל"ן של הישראלים במזרח היבשת (נעמה סיקולר ושי אספריל, השוק, עמ' 5-1)

בעקבות הנדל"ן הישראלי — סיכום פרויקט

- דורון קליגר - איך בדיוק משפיע מזג האויר על הבורסה

Documents