ע"תש · אאאא ·ערב יום הקדוש

א"תשרי תשע' ו –ע "תש אלול כח ···· ערב יום הקדוש

)ג"קנת( אגליון · א"שנה י · א"תשע

בחצר הקודש - ט "ת חג הסוכות הבעלידיעות לקרא חג הסוכות

נמסר כי הם נערכים מבעוד מועד לבואם של האלפים להסתופף בצל הקודש בימי , ק"פעיה' היכלי התורה והחסד'מהנהלת •לקלוט , כמו הכנת הסוכה הגדולה כראוי וכיאות, ומוסרים כי ההכנות הגדולות לקראת החג הולכות ונשלמות, מ סוכות"חוה

.והסעודות בהרחבה לכל הקהל, ו את ההמונים המגיעים להסתופף בשולחנות הטהורים לכבוד האישפוזיןבתוכבסוכה הגדולה , א את שולחנו הטהור לרגל האושפיזין קדישין"ק מרן שליט"יערוך כ, ט"מ סוכות הבעל"בכל ליל מימי חוה •

.8:30לערך בשעה , ברחבה הסמוכה לביתו נאוה קודש, 03-6171111: 'בטל', קול הלשון'י מערכת "מהלך השולחן הטהור ודברות הקודש ישירות בשידור חי ע בכל לילה יועברו •

*.למדור שידור חי יש ללחוץ ר ישראל גרין "יש להירשם אצל הר. א"ק מרן שליט"בשולחנות הטהורים אצל כ, ט"בדבר להעמיד יין ופירות לכבוד שמחת יו •

.057-3104590: ו בטל"היסעדיה גאון ' להכנס כלל לרחוב רנשים לא הומחמת גדרי הצניעות מתבקשות , באיזור הסוכהלנשים ובנות כלל אין מקום •

.במהלך השולחנות, במעגל סגור עבור הנשים ובנות, א"ק מרן שליט"יועבר מהלך השולחן הטהור של כ, מ"דחוה' ב, בליל אושפיזא דמשה •

משעת , ברטנורא' השידור יועבר לרחבה בסמיכות לפארק ברח. 'והחסדהיכלי התורה 'במערך מיוחד בארגונם של הנהלת ).9.00לערך בשעה (א לטיש "כניסת מרן שליט

: כדלהלן, מ"ט סוכות ולימי חוה"בימי חול המועד סוכות וערבי החג יתקיימו זמני תחבורה מיוחדים ליו: פני רבו בחג' הקבלת' •במוצאי ; בצהרים 1.00ובשעה 11.00בשעה , מ"ת וערב שבת חוה"ושמחט ראשון "ערב יו, מירושלים לקרית צאנז 407קו ביום - ' קריאת משנה תורה'ל; בערב 6.00בשעה , לשולחנות הטהורים בכל לילה; בערב 8.30בשעה , ט אושפיזא דיצחק"יו . צ"אחה 5.00מ בשעה "דחוה' ז' ג

, ט אישפוזא דיצחק"במוצאי יו; 14.15, 12.30, 11.00, 9.00, 6.55בשעה , ט ושבת"עריו, מבני ברק לקרית צאנז 613קו •מ "דחוה' ז' ביום ג - ' קריאת משנה תורה'ל; בערב 7.15, 6.15בשעה , לשולחנות הטהורים בכל לילה; בערב 9.00בשעה .בבוקר 6.15ר בשעה "חרית ביום הולתפילת ש; צ"אחה 5.15בשעה

ש "במוצ; בצהרים 2.00, 11.45בשעה , ת"ערב שמח; בצהרים 11.45בשעה , ט ראשון"עריו, מחיפה לקרית צאנז 973קו •: 'ר ישראל ננקנסקי בטל"ליתר פרטים בעניני הקוים יש לפנות אל העסקן הר; בערב 8.30בשעה , מ ובאישפוזא דמשה"חוה

057/310-4210.

שמחת תורה . ת"ל לחג שמח"נמשכת ההרשמה לאכסניות ואש •באולם - סעודות לאברכים ולבחורים חוץ לעיר . לצעירים בקרית החינוך דברי חייםבהיכל הישיבה - סעודות החג למשפחות •

.הסעודות בקרית החינוך דברי חייםו "ר יצחק רובינשטיין הי"אצל האחראי הר, מ סוכות"דחוה' ח תשרי ג"א תשרי עד יום ראשון י"ההרשמה חובה מיום ראשון י •

!לאחר תאריך זה לא תתאפשר הרשמה. בערב בלבד 22:00 - 18:30בין השעות , 0527-111-363: בטל .עליהם להרשם כרגיל בכדי שנוכל להערך בהתאם, גם אלו המבקשים לסעוד את סעודות החג בלבד! לתשומת לב •א "בעת ההקפות אצל רבינו שליטת "התילדי לעס המיוחדים 'פארענציוקמו המארגון קול הצאן נמסר שגם השנה •

.צוות המשגיחיםכאשר הילדים נמצאים תחת השגחתם של , ת ובהקפת שניות"שמח ביוםשהזמינו מקומות 13עד 3הפארנצעס מיועדים לילדים מגיל . כבכל שנה המקומות שמורים ומסומנים עבור כל ילד וילד •

הילדים , 0722-789988בערב בטלמסר ) לפני סוכות(ההרשמה היא עד יום שלישי , ט"בכדי שנוכל להיערך עצהיו, מראש .כ אינם צריכים להירשם"ה ויו"בר' קול הצאן'פללו בשהת

עםלתרומות ניתן ליצור קשר ,הממתקים והשתיה עולים הון רב .יקרי ערךופרסים םממתקיבעת ההקפות מחולקים לילדים • .רייך) מ"בר(ר משה "א או הר"אריה לייבוש רייך שליט' ג ר"המנהל הרה

א"עתש · בבבב ·ערב יום הקדוש

ח אלול "האזינו כ' יום שלישי פרישכר ר"לאחר תפילת שחרית נערך שמחת החאלקה לבן הר

,)אנטוורפןב' רב דקהילתינו הק א"ר אברהם יהושע שליט"בהג(ב "רייך מב

,)ק"ר יחיאל מפעיה"בהג( עילית ר שלמה זלמן בוים מביתר"ולבן הר

.לחן לחיים לרגל השמחותוא ש"וערך מרן שליט

'ערב ראש השנה'יום רביעי

א להיכל "לפנות בוקר נכנס מרן שליט 5.05בשעה מעוטף בטלית שאולה ששאל , המתיבתא לאמירת הסליחות

בדרך הילוכו למקומו. ו"אברהם הי הרבק "בביתו מהמשבתפלל וה', א באמירת אשרי יושבי ביתך וכו"פתח מרן שליט

לאחר אשרי זמרו הקדיש בניגון . הסליחות לפני העמודלבדו אמר מרן ' את הסליחה איככה אפצה פה וכו. המקובל

נזר העסקנים ,רון התכבדואבפתיחות ה. בקול רם כנהוגיחיאל רוזנברג ' ח ר"הרה, ו"הי הרב יעקב שמעון שער

ונכנס , 7.20 אמירת הסליחות נמשכה עד השעה .ממאנסי .א לביתו"מרן שליט

ד "א לתפילת שחרית בביהמ"נכנס מרן שליט 8.00בשעה א "א עד ק"לאחר התפילה אמרו תהלים מקפיטל צ. שבביתו

, )ק"קפיטלעך חוץ מבשב' ח אלול י"י הסדר שאומרים בכל יום מר"עפ( .ת"ולבש התפילין דר, בסיום נכנס מרן לחדרו

ש ד שבביתו נאוה קוד"א לביהמ"יצא מרן שליט 9.50בשעה . כאשר מסביב לשולחן ישבו עשרה אנשים', התרת נדרים'ל

נזירות ' אפי'ואמר מרן .מרן החל באמירת נוסח ההתרת נדריםכ אמר "אחמ. ולא אמר סדר התרת קללות ונזיפות', שמשון

לדעת : וסיים לבסוף, א בקול בכי"המסירת מודעה מהחידל ולדעת רבי ישרא, ל"לדעת האריז, אלעזר בנו' ור, י"רשבבסיום אמר ישר . ולדעת אבותי הקדושים, ט ותלמידיו"בעש

.ונכנס לביתו, כח להמתיריןר מנחם אהרן "לבן הרהברית שמחת נערך 10.00בשעה

ר מנחם גליק "ק וח"ר חיים שרגא פאוויל מפעיה"ב(ק "שער מפעיה

ר "ק וח"ר אלימלך מפעיה"ב(ב "ר מרדכי לוי מב"לבן הרו, )ק"מפעיה

.וערך מרן שלחן לחיים לרגל השמחות ,)ב"בשמואל שווארץ מש הרב מרדכי ברוך בלומנטל למרן יגבעת השלחן לחיים ה

להזכירם , ש"אנ בחורימאברכי ומא חתימות של מאות "שליטט "בימים הקדושים הבעלקיבלו על עצמם על אשר , לטובה

והביע מרן , ועיין מרן בהחתימות ,ס"בביהכנ שלא לדבר .א קורת רוח מכך"שליט

' בשעות אחר הצהריים התמלאו רחובות קרייתנו הק

ווי הארץ ורחבי תבל שהגיעו לשהות אלפי האורחים מכל קצבא בימים "ק מרן שליט"ל כבצילא דמהימנותא בצל הקודש ש

בניני עשרות בקהל האורחים התאכסנו . הקדושים והנעליםסעדו את סעודות ו, האכסניות שהוכשרו לקליטת האלפים

י "בהרחבה באולמי הסעודות המרווחים שהוכנו ע החג והשבת ובהיכל, באולם הסעודות בקרית החינוךהעסקנים הדגולים

.הישיבה לצעירים בקרית החינוךקהל האלפים אשר עלו לרגל לשהות בימים הנוראים

ראשי הדגולים בצל הקודש הרימו על נס את העסקנים , ק"פעיה' הקהישיבות - הנהלת היכלי התורה והחסד

בר יוחאי שמעון 'ח ר"ההרמאיר דוד שכטר ' ח ר"הרה', וצוות העוזרים הנאמנים שיחי, זאב קליין 'ח ר"הוהר

להכשרת ההיכל הגדול לקליטת קהל שעסקו בכל מרצםכראוי והסעודות האכסניות מקומות לסידור ו, האלפיםוסייעו בזה לרווחת הציבור , ברוחניות ובגשמיות - וכיאות

.בימים אלו והרחבת הדעתובראשם העסקן "כוס של ברכה"כ הודו לראשי ארגון "כמו

שהעמידו את ',צאנז'מנהל בטאון , ר משה גליק"הנמרץ הר .הקידושא רבא בעת ההפסקות לרווחת קהל האלפים

דראש השנה' ליל אעבר א מביתו ל"יצא מרן שליט )6.34 נ"זמן הדה( 7:00בשעה

א ניגש לתפילת מנחה "ן שליטמר. 'היכל רוזנברג'ההיכל הגדול א הפיוט "לאחר תפילת מנחה אמר מרן שליט .לפני העמוד

.ובבכיות בעמידה' אחות קטנה'יגש לתפילת מעריב לפני העמוד הרב נ )ת"זמן ר( 8.08בשעה

, א"ג רבי יחזקאל שרגא ברוך בן מרן שליט"הצעיר הרה ע פתחו הארון קודש"לאחר שמו. ה"בניגון ר' ברכו'והתחיל

.פסוק בפסוק 'וגו' לדוד מזמור'א הקפיטל "ואמר מרן שליט .8.55וסיימו התפילה בשעה

א על מעלות הארון "לאחר תפלת מעריב עלה מרן שליטפ "בירך מרן את קהל האלפים ג, ובקול חוצב להבות אש, קודש

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים 'בברכת כ ענו יחדיו כל "לאחמ, גדול וענה כל העם אמן בקול', ולשלוםענה מרן לאחר כל פעם ו', וכו 'תכתבלשנה טובה 'פ "גהקהל

. ט"כ איחל מרן א גוט יו"אח .בחרדת קודש א אמן"שליטבערל שטמר על זמן תפילת שחרית למחרת בשעה בוהכריז הר

ערב מחמת ( 6.30בשעה ' ועל זמן תפילת שחרית ביום ב ,8.00

.עוד כשעתייםט ב"והעל זמן עריכת השו )ק"שבכל קהל האלפים בסך כבני מרון אל מול פני כ עברו "לאחמ

וא גוט , לברך ולהתברך בברכת א גוט געבנטשע יאהר, הקודש בכדי שכל הקהל, הקהל עבר במהירות ללא נתינת יד, ט"יו

בסיום חזר מרן . יוכל לעבור אל מול הקודש ר"הגדול בליעהולכל נכדיו , א"נית תליטשם איחל לשנה טובה להרב, לביתו

.'וכו' לשנה טובה'א בנפרד בברכת "לכ, ובני המשפחהמלובש בהוואסע א "נכנס מרן שליט 11.10בשעה

' דליל א לעריכת השולחן הטהור, להיכל המתיבתאבעקיטשע ע לקדש "ק מרן זי"שנהג כא קידש על הגביע "מרן שליט. ה"דר

לאחר .ע"ן זיק מסאוואר"שישנו בירושה מהרהק "בה בכל שבלאחר ברכת . ונטל ידיו לסעודה, קידוש פשט מרן הגארטיל

טבל , ה"לכבוד ר שחתך מרן עם סכין חדש שנקנה, המוציא, כל סימן בנפרד, והביאו הסימנים. מרן פרוסת המוציא בדבש

ר מטבלה עתיקא שבירושה "היהנוסח א "ואמר מרן שליט ל"צרדכי הערש שמרלר זמ' ח המפורסם ר"שקיבלו מהרה(ע "ק מרן זי"מכ

ע בסדר אכילת "ק של מרן זי"ובצידו בכתי - )מירושליםכ תפוח בדבש "ואח, סילקא, כרתי, רוביא, קרא, הסימנים

.'וברכת בורא פרי העץ וכוורא פרי בא "מרן שליטובירך . 'קרא'תחילה הביאו את ה

' כ אמר יהי רצון מלפניך ה"לאחמ, ואכל קצת מהקרא, האדמהוחלקו שיריים , ואכל עוד קצת', ו שבשמים וכוא אבינ"או

, ר"ואמר היה, א קודם"טעם מרן שליטובכל סימן .להקהלאת תחילה מרן אמר כן לפני כל סימן .כ טעם עוד קצת"ואח

בעת אכילת הסימנים אמר מרן כמה . 'רוביא וכו -קרא -שמו :וזהו תוכנן, גרגירים

דהנה ענין , ה"רנראה לבאר ענין אכילת הסימנים בליל �אף שנתבארו בפנימיות ענין , תקיעת שופר מכוסה היא

ינו אין אנו מ אנן בעינ"מ, וטעמים רביםמצוה זו ענינים יודעים כלל אלא דיש בזה אות וסימן הוא בין ישראל

שזה כמו סימן מוסכם שבעשייתם סימן , לאביהם שבשמיםסא ד עליהם ועומד מכסא דין ויושב על כ"זה נתעורר מדה

וכסימן שעשו , ואין אחרים מבינים בענין מצוה זו, רחמיםבמעשה החיצים והנערים )א פרק כ"שמו(דוד ויהונתן ביניהם

.אשר עמהם לא הבינו מאומה מהנעשה ביניהםע "לבקש מהבוכ, וזאת בקשתנו באכילת הסימנים

כן יתקבלו הסימנים ' סימנים'שכמו שכעת אנו אוכלים י התקיעה בשופר ויתהפך "שנעשה ביום המחרת ע

.ר"ד למדה"מדהא לברכת "לבאר ענין הנהוג אצלינו להקדים ברכת בפה �

א"עתש · גגגג ·ערב יום הקדוש

ר "ה זה היום תחילת מעשיך שבו נברא אדה"הנה ר, ע"בפהוביום הזה עלינו לתקן להחזיר הבריאה כמו , ובו ביום חטא

והנה , כביום תחילת מעשי הבריאה, שהיתה קודם החטאט קללות "היא כי ל, ה מהעץהא דמדריגת האדמה פחות

ולכן לסימנא טבא כי , ר"נתקללה האדמה אחר חטא אדהנתקן החטא הקדמון וכבר הוסר קללת האדמה מקדימין

.לברך על פרי האדמהז יתבאר מנהגינו לאכול סימנים אלו דייקא בליל "ועפי �

מאמרי חודש תשרי (דהנה איתא בבני יששכר ', ולא בליל ב' א' דיום א', לבאר עניין הסימנים בליל א) אות יא, מאמר ב

ורחל מסרה הסימנים , בבחינת רחל' בבחינת לאה ויום בוהנה איתא דיעקב ולאה הם בבחינת אדם . ק"עכתוד, ללאהכ דייקא בליל "וע) איני מבין פירושו אבל כך כתוב בסידור(וחוה

שהוא בחינת לאה אכלינן לסימנים אלו ומקדימים ' אורר ענין תיקון החטא ולהמשיך כמו לע, האדמה להעץ

.ראשית הבריאה�Â�È˙ÂÈÎÊ Â·¯È˘ - נראה לבאר עניין התרבות הזכיות שאנו

מבקשים שנקיים מצווה אשר על ידם יתהוה עוד מצות כעין .ובכן מתרבים הזכויות עוד ועוד' מרביץ תורה לתלמידים וכדו

� Â�ȇ�¢ Â˙¯ÎÈ˘ - אין בקשתנו שהשונאים יכרתו עלאלא שיכרתו מעצמם ולא נצטרך כלל לעשות מאומה , ינויד

.ויכרתו בלא פעולותינו כלל, על כך� Â�ȇ�¢ Â˙¯ÎÈ˘ ,Â��ÈˢÓ Â�ȷȇ ˜Ï˙ÒÈ˘ , ÂÓ˙È˘

Â�ȷȇ Â�ȇ�¢ - ק מרן "הנה כ, לשונות אלו' לבאר ענין גע פירש דיכרתו שונאינו אזלי על הגויים "ר זי"אאדמו

היינו המלאכים , אויבינו' ויסתלק'ש, שיכרתו לגמריולכן מבקשים אנו , המקטרגים שאין שייך בהם שיכרתו

שונאינו היינו פושעי ישראל ' יתמו'ו, שיסתלקו מלהשטיןונראה לבאר דבקשתינו שייפסק שנאתם . השונאים אותנו

, י שנשלים מעשינו לגמרי ונאהב אותם באמת"אלינו עונתנהג ) יט, לי כזמש(וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם

דרכי איש גם ' כ יהא ברצות ה"ועי, בשלימות הרצויהויתמו שונאינו ששנאתם , )ז, שם טז(אויביו ישלים איתו

.תסתלק ויהפכו לאוהבים� ÔÂÓȯΠ˙ÂÈÎÊ ‰·¯�˘ - י מה דמצינו "נראה לבאר עפ

דהנה , מ רימון מצא תוכו אכל קליפתו זרק"ר.) חגיגה טו(' ד דאי"ע, דבקים בהם הקליפותבכל דבר שבקדושה מת

וצריך לברר הטוב , ק ירושלים הרים סביב לה"בספההיינו , כ בקשתינו שנרבה זכיות כרימון דייקא"וע, מהם

שיהיו מעשינו נקיים וזכים מן הקליפות ויהא כולו .פנימיות בקדושה

� ‰˜Â˙Ó ‰·ÂË ‰�˘ Â�ÈÏÚ ˘„Á˙˘ - ק מרן "הנה כ, היינו בלימוד התורה ע ביאר דשנה טובה"ר זי"אאדמו

ובקשתינו שנזכה בשנה זו , :)ז יט"ע(דאין טוב אלא תורה , ש בלימוד התורה להתמדת ומתיקות התורה"להצלחה וסיד

ל דלהכי "ושמא אפ. ונזכה לחדש חידושי תורה כראוידרצונינו לרמז בזה שצריך , מקדימים ברכת האדמה להעץ

השונאים להקדים ברכת האדמה שבהם מבקשים על כריתת , וסילוק המסטינים ופגעים רעים מעל עמו בית ישראל

הנרמז בתפוח -כ יכלו לישב וללמוד בטח ושאנן "ועיחגיגה (דהא כיון שגלו אין לך ביטול תורה גדול מזה , בדבש

אך אחר , ואין לבני ישראל שלוות הנפש ללימוד התורה, :)הד שיסתלקו כל המפריעים והשונאים ויהיו פנויים ללימו

.ילמדו בהתמדה ויתעלו בה, התורה� ·�ÊÏ ‡Ï ˘‡¯Ï ‰È‰�˘ - דברים (נראה לבאר דהנה כתובספרי ואתחנן (ל "ודרשו חז', א מצווך וגו"היום הזה ה) טז, כווהנה הראש מרמז , בכל יום ויום יהיה בעיניך כחדשים) ו, ו

, והזנב מרמז על העצלות ורפיון ידיים, על התחדשות', ויזנב בך כל הנחשלים אחריך וגו) יח, כה דברים(כ "וכמאה

ל שכל עבודתינו תהיה "רצ', שנהיה לראש'ובקשתינו בעצלות ' ולא לזנב, 'בבחינת ראש בהתחדשות תמידית

.ורפיון ידיים לעבודתךבעת אשר זימרו הניגון ארשת שפתינו אמר מרן �

ותקבל ברחמים ' ארשת שפתינו יערב לפניך וגו: א"שליטהנה ארשת שפתינו רומז על תפילה . ר מלכיותינווברצון סד

וכפי , דהא תפילה בכוונה עבודת הלב היא, בלא כוונהועל , איזוהי עבודה שבלב זו תפילה.) תענית ב(ל "שדרשו חז

ודייקא , השפתיים כתיב בשפתיו כבדונו ולבם בל עמםתפילה בלא כוונה כדבעי מיקרי ארשת שפתינו שמנענע

' ע אפי"כ באים אנו לומר רבש"וע, יבשפתיו ותו לא מיד'Â�È˙Ù˘ ˙˘¯‡ 'בלא כוונה ,ÍÈ�ÙÏ ·¯ÚÈ , וזאת מכיון שאתה

,מבין ומאזין מביט ומקשיב בירידת הדורות וקטנות המוחיןרק באמירה בעלמא יתקבל לפניך ברחמים ' ולכן אפי

.'סדר מלכיותינו' 'וברצון אפי

��

והביאו . לחייםאחר אכילת ראש הכבש שתה מרן יין ואיחל ש "ושתה מרן יי .שנפרה ונרבה כדגים' ר וכו"יהדג ואמר רק כן הוסיפו , הביאו את שאר מאכלי יום טובו. ואיחל לחיים

לאחריה שתה מרן שוב יין . ט"להביא בשר בהמה לכבוד יוזמרו ט "השוהבמהלך . ט ואיחל מרן לחיים"מחמת שמחת יו

' מלוך'ם לזמר וכיבדו המשוררי, ט"יוכמה וכמה מנגוני ע כיון שכבר "באכילת הקומפוט לא בירך מרן בפה .'ויאתאו'ו

ונביא כאן ', תורה'א "כ אמר מרן שליט"אח. בירך על הסימנים :את תוכנה

ה "נעים זמירות ישראל המשורר האלוקי דוד המלך עתקעו בחודש שופר בכסה )ו- ד, תהלים פא(אומר במזמוריו

עדות , וא משפט לאלוקי יעקבליום חגינו כי חוק לישראל הב המשך "ויל. 'ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים וגו

' כי חוק לישראל'הפסוקים וגם מה שכפל בלשונו לומר .'משפט לאלוקי יעקב, 'ושוב, הוא

ענינים ' אשר יש בה ב, גם לבאר ענין תקיעת שופרכדבר הכתוב , דמחד השופר מורה על שמחה, סותרים

יום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וב )י, במדבר י(קול )יג, עזרא ג(וכן מצינו עוד כתוב בקרא ', ותקעתם וגו

כי התקיעה .)ה לד"ר(' ומאידך מצינו בגמ, תרועת השמחהגנוחי גניח וילולי 'הלא היא רומז על השברון וההכנעה

.כ מאי פשרה של מצוה זו"ויש להבין א', יליל, מאמרי תשרי מאמר א(ביא ק בני יששכר ה"ק בספה"זקהאשרי העם ': )ג, ר כט"ויק(את דברי המדרש )אות ל, דרוש א

' אמר ר )טז, תהלים כט(' באור פניך יהלכון' יודעי תרועה הכמה , יאשיה וכי אומות העולם אינם יודעים להריע

חצוצרות יש להם כמה סולפנים יש להם כמה בוקינים יש אלא אשרי העם , תרועהלהם ואתה אומר אשרי העם יודעי

ד "עכ, אלו ישראל שיודעים לרצות את בוראם בתרועה, ב מה חידש רבי יאשיה מה שלא ידענו קודם"ויל. המדרש

שיודעין לרצות את בוראם 'ש "וגם דהיכן מרומז בכתוב מ .אחר שבכתוב נאמר רק אשרי העם יודעי תרועה', בתרועהה "דפרשת האזינו (ק ישמח משה "ק הביא בספה"זקה

שאלו תלמידיו : )פרק כג, זוטא(א "דברי התנדב )ונחזור לעניינואמר להם , את רבי אליעזר רבינו האיך נעשה תשובה ונחיה

)ד, ש ה"שה(וכתיב , ביום צרה' יענך ה )ב, תהלים כ(כתיב ותמוה כי אמנם שאלה גדולה . כ"ע, דודי שלח ידו מן החור

א"עתש · דדדד ·ערב יום הקדוש

שובה שהשיב אך מהו כוונת הת, שאלו האיך נעשה תשובה .להם רבי אליעזר אשר לכאורה אין לה פשר ופירוש

ז בהקדם ביאור הענין שדייקא ביום זה"יתכן לבאר כהיום שבו נברא , ראשון ליום זכרון מעשיך תחילת אשר היא

היא אשר נבחר לעת אשר המלך יושב על כסא , העולםב לבאר מה שנקבע יום זה דייקא "ויל', ובריות בו יפקדו וגו

.יעברו כל העולם כבני מרון לפקוד את גזר דינםשכי הנה גבר עלינו חסדי הבורא , והנראה במכוון הדברים

ח "זוה(ל "שנתן לבניו רחומיו את כח התשובה וכפי שאחזייסא אמר אין דבר בעולם עומד בפני ' ר )בראשית' פר

ש מיד "וכאשר יתעורר האדם לשוב אליו ית, התשובהעד שגם , ח שער לדופקי בתשובהיקבלו וכאמרינו הפות

בריה שפילה כמוני עדיין יכולה היא לאחוז במידת רק בהרהור בלב ' ואפי, התשובה ולשוב קמי בוראו

, שמתחרט ותוהה על מעלליו הרעים מיד נחשב לצדיק גמורשהמקדש את האשה על מנת :)קידושין מט(' כדאיתא בגמ

רהר רשע גמור מקודשת שמא ה' שאני צדיק גמור אפיהרי מכך שבהרהור בעלמא שיותר לא יעשה , תשובה בליבוה מקבלו באהבה ופותח לפניו "כ הקב"ג, המעשה הרע

.דלתות תשובהואין , שהמקטרגים אינם חפצים במדת התשובה, אלא

והם שמים , רצונם כלל כי יעלה התשובה לרצון לפני הבוראכל מעיינם בדבר זה לעשות מסך המבדיל לבלתי לשמוע

הרינה ואל התפילה אשר עם בני ישראל עורכים ושבים אלכי המלאכים .)א כה"ח(ק "וכפי שמצינו בזוה. לקונם וצורם

, עתידין למחטי קמך, קודם בריאת האדם עמדו וקטרגוובכל עת רוצים להצדיק את עצמם כי עדיף היה שלא היה

ה שכבר "ואולם כבר אז השיב להם הקב', נברא האדם וכו .תרופה וברא את מדת התשובההקדים להם

ובהתבונן בשים לב יווכח כי בלתי יתכן כזאת שלא שנים שתי :)עירובין יג(' ל בגמ"דהנה אמז, יועיל התשובה

לו נוח אומרים הללו ,הלל ובית שמאי בית נחלקו ומחצה לו נוח אומרים והללו ,משנברא יותר נברא שלא לאדם לאדם לו נוח רווגמ נמנו ,נברא משלא יותר שנברא לאדם במעשיו יפשפש שנברא עכשיו ,משנברא יותר נברא שלא

מכות ' א במס"ופירש המהרש, ימשמש במעשיו לה ואמרידעל ידי שמנו מנין המצוות )ג"ה תרי"ד, חידושי אגדות: דף כג(

, ח מצוות עשה"ה מצוות לא תעשה ורמ"וראו שיש שס ו"ונמצא שיותר קרוב האדם להתדרדר ולעשות הרע ח

ועל כן כיון דהוי קרוב להפסד מלשכר נמנו , מלעשות הטובאלא , ש"וגמרו כי נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא עי

ו לומר על מעשה אלקינו דנוח היה "דח' שכבר כתבו המפושלא נעשה והרי התורה אמרה וירא אלקים את כל אשר

ד היה נוח "ל דאמנם מצד מדה"ועכצ, עשה והנה טוב מאודה "ואולם כיון דהקב, ברא כיון דבקל עלול לחטואשלא נ

ע לרחם על "ברוב רחמיו הקדים את מדת התשובה לבריה' י וגו"בריותיו ולסלוח לעמוסיו כאמרו ונסלח לכל עדת בנ

כי הן ' פ יצא לנו מדברי הגמ"ועכ, לכן שוב הוי נוח שנבראבאם לא היה פתח , לדברי בית שמאי והן לדברי בית הלל

לא היה כדאי לברוא את האדם , קי בתשובהפתוח לדופ .והיה נוח לו שלא נברא יותר משנברא

ה ברא את עולמו בעבור שישכון "וממילא מאחר שהקבאשר כנודע כל תכלית בריאת העולם הוא בעבור , בה האדם

כי , כ מן ההכרח שיועיל התשובה"א, האדם מובחר הבריאהמר שייך אצל אדם בשר ודם אשר יסודו מעפר וקרוץ מחו

לומר כי טעה בחשבונו ולא עלתה בידו להוציא לפועל ולהרויח ובסוף נכשל ' חשב לבנות עסק וכדו, מחשבתו

ו אצל "ולא כן ח, ונמצא תוהה על הראשונות' והפסיד וכוהיוצר כל הוא אלקינו דלא שייך לומר שטעה בבריאת

ו כל "ובאם אין מועיל תשובה הרי ח, העולם וביצירת האדםה היא קרוב להפסד וללא תכלית ונמצא דעשייתו הבריא

ש "וכמ, והרי בלתי יתכן כלל לומר כך, ו"להבל ולריק חעל כן ', לא איש קל ויכזב ובן אדם ויתנחם וגו )יט, במדבר כג(

ע נקבע חוק התשובה ונקבע "ההכרח לומר דעוד טרם בריהת יקשיב ויקבל את כל שירצה לשוב אליו לבלתי "כי השי

.נדח ידח ממנוהיום 'בהאמור יתכן לבאר דבר אמרינו בתפילת מוסף

אם , היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, הרת עולם, אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים, כבנים אם כעבדים

ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא כאור ש אם כעבדים "וכבר הרבו לבאר במ. 'משפטינו איום קדוש

.אתמהה', לך תלויות וכועינינו בראשית (פ "עה )ט, תנחומא תזריע(ד במדרש "פ עפמ"ויל

רבי אמר, ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה )ה, א נזכר ה"הקב של שמו אין יוחנן רבי בשם פדת בן אליעזר

שברא שבשעה כן שהוא לך תדע ,הטובה על אלא הרעה על שמו הזכיר ,מותש להן וקרא החשך ואת האור את ה"הקב

אלוקים שנאמר ויקרא ,החשך על שמו הזכיר ולא האור על אבל האור על שמו הזכיר הרי ,לילה קרא ולחושך יום לאור

אלא ,לילה אלוקים לחושך קרא אומר אינו לחושך כשבאדנמנו ' לפי פשטות הגמ, ובהיות שכן הוא. כ"ע, לילה קרא

כ תמוה "א, ראוגמרו כי נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנבה את שמו "טובא דהאיך מצינו כמה פעמים שהזכיר הקב

כ ויברא אלוקים את "דאמה, )כז, בראשית א(על בריאת האדם ים את האדם וקאל' הוייצר )ז, שם ב(וכן כתיב , האדם בצלמו

ספר תולדת זה) א, שם ה(ועוד נאמר ', ה וגועפר מן האדמיון דנוח לו לאדם והלא כ', וגוים אדם וקאדם ביום ברא אל

שלא נברא יותר משנברא אין ראוי ליחס את שמו על והיינו , כ דבאמת בריאת האדם הוא לטובה"וע, הקלקלה

מ כיון דמועיל תשובה "ג דהוא קרוב להפסד מ"משום דאעמעתה שפיר נוח לו , ועל ידה לא ידח מבני ישראל עד אחד

רא ה את שמו על בריאתו וק"לאדם שנברא ושפיר יחד הקב .עליו את שמו

שמבקשים אנו , ז מה מאוד יובן דבר אמרינו הנזכר"עפיוהיינו כי ', אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים': ואומרים

ה שומע תפילתו "ודאי זה הצדיק אשר לא חטא ודאי שהקבהיינו ', אם כעבדים עינינו לך תלויות'אמנם , ונענה לבקשתו

, ם רצונו של מקוםו כעבדים אנחנו שאין עושי"פ שח"שאעמפני ששערי תשובה לא ננעלו ', עינינו לך תלויות'כ "אעפ

וראיה לדבר מכך אשר , ה מקבל את השבים אליו"והקבשמתוך כך מוכרח , ה את שמו על בריאת האדם"ייחד הקב

משפטינו ‡ίעד שתחנינו ותוציא 'ש "וז, דמהני תשובהת שמו רק ה ייחס א"היינו דכאשר ראינו שהקב', איום קדוש

משום שאין ' על בריאת האור ועל החושך לא נזכר שם השמעינן מכך דבהכרח דיצירת , ת מזכיר שמו על הרעה"השי

והיינו , ה הזכיר שמו בבריאותו הוא לטובה"האדם שהקב .משום דמהני תשובה כאמור

ת ברוב חסדו קבע לנו יום "ובאשר לכך יבואר שהשיכי הנה יום הזה , דםהמשפט דיקא לבו ביום שנברא בו הא

והוא , הוא כיום גינוסיא של המלך אשר הכל שמחים בואחד מהטעמים אשר נתן רבינו סעדיה גאון טעם לתקיעת

הבריאה תחילת שהיום מפני הראשון הענין: ל"וז, שופר המלכים עושים וכן, עליו ומלך העולם ה"הקב ברא שבו

יעולהשמ להודיע ובקרנות בחצוצרות לפניהם שתוקעין

א"עתש · הההה ·ערב יום הקדוש

את עלינו ממליכין אנו וכן ,מלכותו תחילת מקום בכלואשר על כן כאמור , ל"עכ', זה וכו ביום יתברך הבורא

ה "מכיון דתכלית הבריאה הוא יצירת האדם ובהכרח שהקבידו פשוטה לקבל השבים דאם לא כן לשמחה מה זו עושה

הרי נוח לו לאדם שלא נברא ומה לו , בבריאת העולםובהכרח דכבר מראשית , בבריאת העולםכביכול לשמוח

ובכן דבר זה , נקבע שיהיו שערי תשובה פתוחים בכל עתי ביום המשפט ועל ידה יצא דין האדם לזכות "יעמוד לבנ

.ולחיים טובים )פרשת ויצא(ק זרע קודש "הנה ראיתי דבר יקר בספהו

, וכיון שדבריו הקדושים יש בהם חיזוק גדול לאנשים כמונו 'והנה סולם מוצב ארצה כו ויחלום, ל"ריו וזנביא כל דב

' קולי אל ה )ה, תהלים ג(תחילה הפסוק נקדים) יב, בראשית כח(ויש לדקדק תיבת קולי , אקרא ויענני מהר קדשו סלה

,אקרא ויענני' אני אל ה, רק הוה ליה למימר, לכאורה מיותר קול) ד"א ס"ס' ח סי"ע או"שו' עי(ל "ונראה לומר על דרך שאמז

‡È"‡‰ ¯Ó‡È ¯Ó‡ ÈÎ ÏÌ„ È�ÙÏ ÏÏÙ˙‡ ÍÈ, מעורר הכוונה· ̘Ӊ"˙Â�ÂÂÚ ‡ÏÓ È�‡Â ‰ ,ÔÎ ¯Ó‡È ‡Ï , Â�ÁÈË·‰ Èη ‡¯Â·‰"ÂÈÓÁ¯ ·Â¯· ‰ ,)Ï Ìȯ·„ ,„( ÍÁ„� ‰È‰È ̇

͈·˜È Ì˘Ó ÌÈÓ˘‰ ‰ˆ˜· ,כי , ל"ועל זה מרמז אותיות קוף "כי רגל הקו, ף היא נמשך למטה מכל האותיות"אות הקו

נמצאמה שאינו , ה מגבול האות ותחת האותהיא למטף היא מן התיבה של שקר אשר בזה "כי הקו, בשום אות כןק "כמבואר בזוה, שלא נברא בהם העולם] שר[נדחו אותיות

ש "ן ורי"ף בין שי"ובאמת באם שיטיל אל, )ב"בהקדמה ב ע(, ף ביניהם הצירוף שקר"וכשהאות קו, ש"הם צירוף רא

, ב אתוון"תיות התורה הקדושה מככ היא אות מאו"ואעפ, ה איך הוא פושט יד לקבל בתשובה"הבורא ב אהשמר

והשתלשל אות אחד עד למטה בארץ להראות טובו וחסדו ה תנחני לבוא לתשובה "שיאמר האדם שגם שם ידו ב

בקול ' ד להתפלל תמיד לה"ש הלמ"ד שברא"עד יו, עליונהל "צר אלימלך ז"ר מוהר"כמו ששמעתי מאדמו. גדול

פירוש על דברי )וישלח' ריש פ(ח ספר נועם אלימלך "בעהמשצריך אדם לצעוק , וכבר צווח אנא השם )ב"יומא כ ע(ל "חז

עד שישמע קולו ביריחו , אנא השם מכבר דהיינו באריכותוהיינו במקום שבעלי תשובה ', שיהיה ריח ניחוח לה

ד "כי המה עולים עד היו, )ב"ברכות לד ע(' עומדים כוו שבמלת "ד רק קרא בגרון וזהו על ידי הוא"ראש הלמשב, למעלה' שדרך שית עזקאין שבקנה עולים עד הר ה, קול

שמשם נשפע לו העזר , ד"ד שלמעלה בלמ"שמרמז על היוששם , לשוב מעבירות שאדם דש בעקביו בעומק הגוף

א כקוף בפני אדם כאשר יבואר עוד בעזר "אחיזת הס' מיו בתשובה אמר קולי אל הועל שדוד היה כל י, ת"השי

. ד"ד שעל הלמ"מהיו, ויענני מהר קדשו' אקרא כומוצב , ל"ו גימטריא קו"וזהו סולם בקריאתו עם הוא

הוא , וראשו מגיע השמימה, ף"בתחתיות ארץ של הקוישעיה (על דרך , ד הוא בשמים"כי היו, ד"ד שעל הלמ"היו

הבא ולםוע' עולם הזה בה, צור עולמים' ה ה"כי בי )ד, כו, ד"ד שעל הלמ"שהשמים הוא יו, )ב"מנחות כט ע(ד "ביו

‰Ê ͯ„· Â˙„Â·Ú ‰È‰ ·˜ÚÈ ,‰Ê‰ ͯ„ „ÓÏ� Â�ÓÓ , È΢‡¯ ÈÏ Ô¢ÏÓ Ï‡¯˘È ‡¯˜� ·˜Ú Ô¢ÏÓ ·˜ÚÈ ‡¯˜� ,

�‰ ÌÏÂÒ ÂÓÎ ˘‡¯ „Ú ·˜ÚÓ „ÓÂÚ‰ „ÂÓÚ‰ ‰È‰ ‡Â‰˘" ÏÔ·‰Â .ÊÂ"‰ ˘È Ô· ·˜ÚÈ ˘ '‰Ê‰ ̘ӷ ,˜ ˜ÓÂÚ· Ì‚" ÛÓÈ‚˘‡È¯Ë ˜Ó"Ì, גם כי )ד, תהלים כג(ה "ש דוד המלך ע"וז

כי אפילו , אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדישם (וזהו שנאמר , ש"למקום עומק מאוד נשפע קדושתו ית

.ק"עכד, רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך )ו, נז

י האמור יבואר היטב תשובת רבי אליעזר "עפ, ל"רצ, והו רבינו האיך נעשה תשובהכאשר שאל, לתלמידיו

, שהתאוננו שכבר הרבו לחטוא וכי עוד יועיל לנו התשובהשידעו כי גם ', ·Í�ÚÈ '‰¯ˆ ÌÂÈ ‰' ז השיב להם כתיב"ע

בעת שהם בצרה גדולה שכבר נראה כי לא יועיל לו עוד ל "רצ, 'Ì˘ Í·‚˘È ȘÂχ'·˜ÚÈגם אז , ו"התשובה ח

כי יעקב המשיך כח זה כי , דשערי תשובה אין ננעלין כללהעקב הנמוך ביותר יוכלו להתעלות ' גם מעומק השאול בחי

„Â„È ÁÏ˘ È„Â והמשיך ואמר להם וכתיב , ל"ישרא' עד בחי¯ÂÁ‰ ÔÓ ,ה את ידו "כי גם בשפל המצב יושיט הקב, ל"רצ

ויוציאנו מן החור דהיינו מן שאול התחתית אשר ימצא בה תייאש שום אדם מן ולכן אל י, ויעלה אותו עד למעלה

כי כוחו של יעקב עומד לנו תמיד לבלתי ידח , התשובה .ממנו נדח

אלו ישראל , 'מעתה יתבאר שפיר מה שאמר רבי יאשיהשביאר כאן ענין ', בתרועה ·Ì‡¯Âשיודעים לרצות את

אשר מורה כאמור שלכל אחד יש לו היכולת , תקיעת שופראת ה ברא"כדמוכח הדבר מהא שהקב, לשוב בתשובה

ו יצא "ה הרי נוח לו לאדם שלא נברא וח"ל דאל"האדם וכנובהכרח שמועיל , כי כל הבריאה נברא להבל ולריקש רבי יאשיה "וז, התשובה ושוב נוח לו לאדם שנברא

דמעצם מה שבראם מבינים כי בכל מצב יכולים לרצות את באור ' ה' וסמך דבר זה על הפסוק אשרי העם וגו. ש"הבוית

ה מייחס "דלמדין מבריאת האור דהקב, כלומר, ןפניך יהלכואת שמו רק על הטובה ומינה דבוודאי שמקבל השבים

. ל והבן"וכנוכיון שהלך לקרוע את ' )ו, ר כא"שמו(והנה איתא במדרש

ל הים מפניך איני נקרע אני "א, הים לא קיבל עליו להבקעכיון ששמע ', ואתה נבראת בו' גדול ממך שאני נבראתי בג

מה , ה אין הים רוצה להבקע"הלך ואמר להקב, ה כךמשה נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר מוליך "עשה הקב

ל הים "א, ל משה מפני מה אתה בורח"א' לימין משה וכווכבר דברנו הרבה למה . כ"ע', מפני אלוקי יעקב אני בורח

ע אומר "ר) ח"סא "כס(ר "מדוב, הזכיר אלקי יעקב דיקאי קורע להם את הים שנאמר ופרצת ימה בזכות יעקב אנ

וטעמא בעי מדוע דייקא בזכות יעקב נקרע הים ולא , וקדמה .בזכות שאר האבות

לפסח אות ' דרוש ב(ק ערבי נחל "ש בספה"ויבואר בהקדם מהאיך יצאו בני ישראל ממצרים קודם מלאות ' בישוב הקו )'דל "וכתב דהנה אחז, מאות שנה שנגזר עליהם להשתעבד' ד ל רמי כתיב בעתה"ר אלכסנדרי ריב"א )א"ח ע"סנהדרין דף צ(, ישעיה ס( בעתה אחישנה 'ההקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני (ל שאם "רצ, זכו אחישנה לא זכו בעתה ,וכתיב אחישנה )ב"כ

יזכו מעשיהם ויעשו תשובה תחוש עת הגאולה ותבוא קודם תאחרת עד עת ו לא יזכו שאז הגאולה מ"כ אם ח"משא, העת

כ בגלות מצרים שני זמנים לגאולה "ז היה ג"ועד, הקבועאלא לפי שזכו , שנים' שאם היה בעתה היה מתאחר עד ת

, )ו"סל, א"ר פ"שמו(וכדאיתא במדרש , ישראל ועשו תשובהרבנן ' וכוים קים את בני ישראל וידע אלקוירא אלפ "עה

ם ים שעשו תשובה הבינונים וגם הרשעיקאמרי וירא אל ,חנטה פגיה אנההת) 'בש "השי(הרהרו לעשות תשובה דכתיב

ה "ים שאפילו אחד בחבירו לא היה יודע אלא הקבקוידע אלכ "וכ ,וזה מכוון את לבו וזה מכוון לבו ועושין תשובה ,לבדו

צער שעבודהון דבני 'הוחמא )ה"כ ,ב"פ(ע "בתרגום יובדעו אנש ישראל וגלי קדמוי ית תיובתא דעבדו בטומרא דלא י

ובגין כך זכו ונתקיים בהם אחישנה ונגאלו קודם , בחבריהל ביקש יעקב "ז אמז"ש מה שמפרש עד"ועי, העת הקבוע

א"עתש · וווו ·ערב יום הקדוש

.ח"ודפח' לגלות הקץ וכוובאשר לכך דיקא בזכות יעקב אשר המשיך בעבודתו

כאשר ירד ' ואפי, שכל אחד באשר הוא יוכל לחזור בתשובהכל לבוא ולהתעלות יו, האדם מטה מטה עד לשאול תחתית

בזכותו , ה יקבל תשובתו באהבה"והקב, עד לכסא הכבודנבקע הים דמיד כאשר ראה כזאת נסתמו פיות המקטרגים

, )ב, ר סג"ב(' אשר טענו מה נשתנו אלו מאלו הללו והללו וכו, כי אהני תשובתם להתעלות מעמקי שאול עד לרום המעלות

.אחישנה והבן' ובכן נתקיים בהם בחיאשר כאמור מורה על , תה יבואר ענין תקיעת שופרומע

ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו "היראה והפחד כמועצם השופר מעורר את האדם לפשפש במעשיו עד שבא

ואמנם מכיון שהתקיעה הוא לזכר דיום , לידי גנוחי וילוליש בבריאת האדם שוב אנו "הזה יום גנוסיא דיליה יתית כזאת כבר הכין לנו את דרך מתחזקים כי בהכרח דמראש

ועל כן אנו שמחים בהשם הטוב אשר אל יעזבינו , התשובהולכן השופר , ואל יטשנו ופותח לנו שערי תשובה וחרטה

.משלב את הפחד והבכיה עם ההתחזקות והשמחהוהיינו תקיעה , ˙˜Ù¢ ˘„ÂÁ· ÂÚ¯, וזהו שאמר הכתוב

‰ Òη ÌÂÈÏועל זה קמתמה הכתוב והרי , המורה על שמחהÂ�È‚Á ,היה עדיף להסתיר את השמחה ביום הדין , כלומר

הגדול דהאיך יכול לתקוע ולשמוח אחר שלב יודע מרת ÂÁ˜ דמכיון ש, ועל זה אמר, ת"נפשו כמה חטא נגד השי

·˜ÚÈ È˜ÂÏ‡Ï ËÙ˘Ó ‡Â‰ χ¯˘ÈÏ ,ה קיבל "ל שהקב"רצאת בקשתו של יעקב שפתח לנו השער להורות את ענין

מעומקא דתהומא רבא ניתן לעלות עד ' התשובה דאפיולכן בכל מצב עלינו להתחזק ולשמוח , ד"ד שעל הלמ"היו

.בקבלת עול מלכות שמים מעתה ועד עולםÏÚ Â˙‡ˆ· ÂÓ˘ ÛÒ‰ȷ ˙Â„Ú ועל זה הסמיך הכתוב

ÌȯˆÓ ı¯‡ ,ש אולי "כמ, יוסף מורה על כללות כלל ישראלוהיינו , )טו, עמוס ה(אלוקי צבקות שארית יוסף ' יחנן ה

אשר , שענין זה חזינן בצאת בני ישראל מארעא דמצריםי שעשו תשובה ומתוך כך נגאלו "ת להוציאם ע"הקדים השי

ל מדברי "ובגין כך נבקע הים בעבורם וכנ, אחישנה' בבחיה "אשר נראה אז כוחו של אותו זקן יעקב אבינו ע, המדרש

זו לבלתי ידח ממנו נדח כדברי הזרע' אשר המשיך בחיובכן למרות כל מצבינו הירוד הננו מתחזקים , ע"קודש זי

.ש בשמחה"בקבלת עומת לכל בני ישראל בכל מקום שהם לכל אחד "יתן השי

שאל מאי דבעי ואתן לך ברוחניות , כל מה שצריךשתהא שנה זו שנה שידבר עמים , ובגשמיות בגוף ובנפש

ל ויתן לכל אחד מבני ישרא, תחתינו ולאומים תחת רגלינוויהא , וברכה בבני חיי ומזוני רויחי, כתיבה וחתימה טובה

.שנת גאולה וישועה בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן��

הגאון האדיר ראש הישיבה ז על הכוס התכבד "בברכהמ .12.45ט בשעה "ונסתיים השוהא "שליט

דראש השנה' יום אא מביתו לעבר היכל "בבוקר יצא מרן שליט 8:00בשעה

עם כיםהתכריבשני ובידו החזיק ', היכל רוזנברג'דול הגופניו , ע"ר זי"ק מרן אדמו"ובו גם השופר מירושת כ, השופרות

היכל 'מרן נכנס מיד ל. בוערות כלהב אש ובעינים עצומותי "נעמד מרן ע 'היכל הגדול'בכניסתו ל ,לתפילת שחרית' הגדול

. המזוזה משך זמן כאשר נושא תפילה חרישיתכ ניגש "אח. א אדון עולם וברכות בקול"מרן שליט ואמר

הגאון רבי חיים יעקב שוורץ ' פסוקי דזמרהדבעל תפלה 'ה' אדון עולם'ופתח בניגון ', א דיינא רבא דקהילתנו הק"שליט

א זכרנו בזכרון "א אמר או"מרן שליט. בנוסח הימים הנוראים 'ש וכווהרבונו של עולם כמו שכב, וכל העקידה', טוב לפניך וכו .והתחילו הודו, 8.50 ונמשך עד השעה, במשך זמן רב

פתח הבעל תפילה של ו ,סיימו פסוקי דזמרה 10.15 בשעהא "ג רבי יחזקאל שרגא ברוך שליט"שחרית הרב הצעיר הרה

. והמשיך אצל העמוד, בניגון המקובל' המלך'על מקומו בעמד מרן ' מלך וכו' ץ בעת שאמרו הפיוט ה"בחזרת הש

וכן אחר קדושה כשאמרו הפיוטים שבקדושה המשיך , א"שליט', מרן לעמוד עד אחר שהתחיל הבעל תפילה לדור ודור וכו

בעת תפילת שחרית .12.25ונמשך תפלת שחרית עד השעה עיין מרן , ובין פרק לפרק, כשהבעל שחרית ניגן הניגונים

.ק ייטב פנים ועוד ספרי חסידות על ראש השנה"בספה

י "ע, )גם לבית שני( חרית נמכרו העליותבסיום תפילת ש

מרן ישב על . ל איגוד חסידי צאנז"שלום שטמר מנכ' ח ר"הרה

.ז"עמסכת בדף היומי מקומו ולמד

עבור , בשעות אלו התקיים מנין מיוחד לתפילות היום

, ק"ם דחסידי צאנז בארה"תלמידי רשת התתי, צעירי הצאן

דים התאספו התלמי. אשר התפללו יחדיו בהיכל המתיבתא

הפועל ' אשרי יולדתך'י ארגון "שע', קול הצאן'בארגונם של

ר משה "בראשותו של המחנך הר, ק"ת דרכי אבות פעיה"בת

.ו"רייך הי )מ"בר(

כשסיימו למכור העליות החלו באמירת 12.45 שעהבלערך ' בב(חת ארון הקודש א לפתי"וניגש מרן שליט, אתה הראת

נו של וריב', ה' ואמרו ה. )ם-אלעזר גבירץ מיר חיים "י הר"נקנה עהימים הנגיד –התכבד ' ת הב"בנשיאת הס .'בריך שמיה וכוו', וכועולם

' ח ר"הבעל קורא היה הרה ,ם-ישראל נח גוטמן מי' ח ר"הרה .יהושע העשיל וורובל מירושלים שהיה לבוש בקיטל

ג רבי פרץ טוביה בינדר "הרה -כהן , בעליות התכבדו' ח ר"הרה -לוי , בבית שמש' צ קהילתנו הק"דומא "שליט

-שלישי , עורך השבועון מרוה לצמא ק"ישראל פולק מפעיהג רבי יחזקאל שרגא "ההרהרב הצעיר הבעל תפילה דשחרית

יצחק אייזיק הלפרין ' ח ר"הרה -רביעי , א"ברוך שליטר יחזקאל וואלף "הרי "נקנה ע(א "מרן שליט -חמישי ,ק"מפעיה

א מי שברך "עשה מרן שליטאחר העליה לתורה ל .)ק"מפעיה, א"אמו הרבנית הצדקנית תליט, לכל משפחת בית המלוכה

ר "ק אדמו"גיסו כ, א"ב שליט"ר מארה"ק אדמו"אחיו כק מרן "וחתני כ, א"אחיותיו הרבניות תליט, א"מזוועהיל שליט

. וכן מי שברך לקונה העליה ופתיחת הארון, ולכל צאצאיו, ע"זילאלו ששומרים פיו א לעשות המי שברך "שליט והורה מרן

מפטיר . ט"מבעל התוספות יו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה, יחיאל מיכל רוזנברג ממאנטריאול' ח ר"הנגיד הנכבד הרה -

ר וועד הנאמנים "גרשון לידר יו' ח ר"הרה -' ת הא"הגבה בסר לוי יצחק לידר "הר -גלילה , העולמי של מרכז רפואי צאנז

, ם-שמואל יעקב לידר מי' ח ר"הרה -' ת הב"הגבה בס, ם-מי .ק"שמחה דוד ווקסמן מפעיה' ח ר"הרה -גלילה

שעה הפסקה עד הוהכריזו על , 1.35וסיימו הקריאה בשעה , ולבש הקיטל, א לחדרו לטבול במקוה"מרן שליטונכנס . 2.00

נכנס מרן 2.00בשעה . ואסע גארטילוהוואסע קאפיל והשישנו בירושה נרתיק השופרות שאוחז כ, לא להיכ"שליט

א לעבר בימת הקריאה"מרן שליטוניגש , בידוע "ק מרן זי"מכההתעוררות קודם תקיעת שופר בקול באמירת דרשתהחל ו

ואמר נוסח , רבהתעוררות מות ובהבעיניים עצו בוכיםמדפוס ראשון הנמצא ' בני יששכר'ק "המדרשים מתוך ספה

:וזהו תוכנה, באוצרו

תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל וכבר דייקו על כפל , )ד, תהלים פא( הוא משפט לאלקי יעקב

.הלשון כי חוק לישראל הוא ושוב משפט לאלקי יעקבדרוש ', מאמרי תשרי ג(' בני יששכר'ק מביא בספרו "זקה

א"עתש · זזזז ·ערב יום הקדוש

בחודש השביעי באחד )ג, ר כט"ויק(את דברי המדרש ) 'א' עלה אלקים בתרועה ה, ודה בר נחמן פתחיה' ר, לחודש

בדין , ה יושב ועולה לכסא דין"בשעה שהקב, בקול שופרובשעה שישראל , ט עלה אלקים בתרועה"מ, הוא עולה

ה עומד מכסא "נוטלין את שופרותיהן ותוקעין לפני הקבבקול שופר ומתמלא ' דין ויושב בכסא רחמים דכתיב ה

עליהם מידת הדין עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך .ל"עכ', אימתי בחודש השביעי, למידת הרחמים

)ד ט"פכ ר"ויק(דברי המדרש )'דרוש י(עוד מביא שם ר יאשיה וכי אומות העולם "א, אשרי העם יודעי תרועה

כמה סלפנים יש , כמה קרנים יש להן, אינם יודעים להריעואתה אומר אשרי העם יודעי , כמה בוקינים יש להן, להן

אלא אשרי העם אלו ישראל שיודעים לרצות את , רועהתה עומד מכסא דין ויושב "מה עושה הקב, בוראם בתרועהוכבר עמדו לבאר מה חידש רבי , ל"עכ, על כסא רחמים

.ש שיודעים לרצות את בוראם בתרועה"יאשיה בממורי ורבותי עומדים אנו בפתחה של שנה חדשה

שה וכלימה על שכבר ואנו מלאים בו, שתבוא עלינו לטובהעבר קיץ וכלה , א ועדיין בן דוד לא בא"הגענו לשנת תשע

ולא זו בלבד שלא נושענו אלא , קציר ועדיין לא נושענושאין , כמה צרות רבות ורעות עברו עלינו בשנה החולפת

בשורות , לך יום שאין קללתה מרובה משל חברתההן ר בבתי"כמה כאב לב נתרבה בעוה, ושמועות לא טובות

י אסונות קשים ומרים מיתות משונות "של בני ישראל עהחשך תכסה ארץ ואין , ומחלות גזירות רעות וקשיי פרנסה

מי האמין כזאת שכעת הזאת עדיין , אתנו יודע מה יולד יום .נעמוד במצבנו הירוד והשפל

ובאמת אין צורך לומר דברי כיבושין כי עצם המחשבה בר מעורר את הלב לשפוך וההתבוננות במצבנו כיום הזה כ

שיושיענו מצרותינו ' לב כמים לבקש ולהתחנן לפני המלך הוהנה בוודאי שבקול השופר אפשר , ומבור גלות יעלנו

אך כל , להמשיך ישועת השם לפעול רחמים וחסדים כידועזה כאשר יודעים היאך לתקוע ומכירים בכוונות התקיעות

ר נסתרו "שבעוהואולם כאשר ידעתי מרת נפשי , וסודותיהלו ' ממני מעינות החכמה לא רק ברזי דאורייתא אלא אפי

והיאך אבוא העני , רק בנגלות התורה אין איתי יודע עד מהממעש לזעוק אל המלך בתקיעות ובתפילות כאשר לרש אין כל בושתי ונכלמתי להרם אלקי פני אליך כאשר איננו יודע

.אחד מני אלף אלפים מסודות התקיעות' אפיעלה בדעתי דיש , אך בדרך ספר אתה למען תצדק

בהקדם דיש ליתן טעם על , להתחזק ולהצדיק קול תקיעתנוה הוא "מה שכתבו הפוסקים שעיקר מצוות שופר בר

ולכן בנוסח הברכה אומרים , השמיעה ולא עצם התקיעה' סי(ה לשון הטור "וכ, לשמוע קול שופר ולא לתקוע בשופר

לשמוע קול שופר ולא לתקוע וקודם שיתקע יברך )תקפה, ג"ה פ"ר(וכדתנן , דלאו בתקיעה תליא מילתא אלא בשמיעה

, אם קול הברה שמע לא יצא' התוקע לתוך הבור וכו) ז"מוהיינו דגם כשהוא בעצמו תקע בפועל אם שמע רק קול

ולהבין בעי עניין זה מדוע לא יוצאים , הברה לא יצא .בתקיעה עצמה אלא בשמיעה

וזה , ויצא דף קס' פר(ק "מ דאיתא בזוה"ר עפואפשר לומתא חזי בר נש כד בעי צלותי לא ': )ק"נשנה כמה פעמים בזוה

שלא יבקש על עצמו זכרני ופקדני לשון (, יימא עליה זכרני ופקדניבגין דאיכא זכירה , )אלא יאמר זכרנו ופקדנו לשון רבים, יחיד

מילה מן וזמנין לנטלא , ופקידה לטב וזכירה ופקידה לביששאותה (נש ולענשא ליה -פומא ואתיין לאדכורי חובוי דבר

זכירה ופקידה לרעה מזומנות לקבל את הדיבור מפיו וזה יזכיר

כלומר יקטרגו עליו לומר על מה זה הוא , עוונותיו ויבואו להענישובר אי איהו זכאה שלים דכד , )בוטח בואו ונראה מה מעשיו

ה לביש לא ישכחון להון בודקי חובוי ההיא זכירה ופקידחוץ (זכרה לי אלוקי לטובה ) לא, נחמיה יג(כגון עזרא דאמר

מעזרא שהיה צדיק גמור וכשבדקו במעשיו לא מצאו אצלו עוון ולכן , נש צלי צלותיה-דהא בכל אתר דבר, )התפלל בלשון יחיד

שבכל פעם שמתפלל (יכליל גרמיה בין סגיאין בכללא דסגיאין בים ואז יכלל למעלה בכלל הרבים כי אין לאותה יכלול עצמו עם הר

.)זכירה ופקידה לביש שליטה על תפילת רביםהיש ) יג, ב ד- מלכים(שונמית כד אמר לה אלישע , ותא חזי

היש לך לדבר אל , לך לדבר אל המלך או אל שר הצבאוההוא יומא , המלך ההיא יומא יום טוב דראש השנה הוה

ה איקרי מלך "וקוב, עלמאדמלכותא דרקיעא שלטא למידן ובגין כך אמר לה היש לך לדבר אל , המשפט בהאי זימנא

מאי , מה כתיב ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת, המלךקאמרה לא בעינא למהוי רשימאה לעילא אלא לאעלא

איני רוצה להיות (רישאי בין סגיאין ולא לאפקא מכללא דלהון ולא , שי בין הרביםאלא רצוני הכניס את רא, נרשמת לבדי למעלה

נש להתכללא בכללא -וכך בעי לבר, )להוציא את עצמי מכללםדסגיאין ולא לאתייחדא בלחודוי בגין דלא ישגחון עליה

. ויצא' ק בפר"ל הזוה"עכ, לאדכרא חביו כדקאמרן .ק"ק בזוה"ומובאים עוד בכמ

תמצית הדברים הוא שבעת אשר מבקש האדם עבור האם זכאי וראוי הוא למלא עצמו בודקין פינקסיה לראות

ולכן העצה היעוצה לאדם שלא יבקש ויתפלל על , בקשתוכי בכך עלול לבוא זכרונו שלא לטובה כי , עצמו בלבד

אלא שיכלול עצמו עם הכלל , יבדקו אחריו אם הוא ראוילבקש על כלליות ישראל ובכך לא תהא תפילתו חוזרת

ך עמי ומהאי טעמא אמרה השונמית לאלישע בתו, ריקםה רצוני להכלל עם כלל "והיינו שהיום בר, אנכי יושבת

.ישראל ואל תתפלל למעני לבדאתם נצבים היום )ט, דברים כט(כ "י זה יבואר מאה"ועפ

ק פירשו היום זה "ובספה', אלוקיכם וגו' כולכם לפני ה) ו, א(פ באיוב "פנחס עה' ק פר"על דרך שאמרו בזוה(ראש השנה

ויהי היום זה ראש ', בני האלוקים להתייצב וגוויהי היום ויבואו ויעצה התורה דכאשר יגשו בני ישראל בימים הללו , )השנה

לבקש על נפשם יכללו את עצמם בתוך הכלל כולו ויהיו , יחד ראשיכם שבטיכם זקינכם ושוטריכם כל איש ישראל

, עד חוטב עציך ושואב מימיך' ואז אפילו טפכם נשיכם וגוים והגרועים ביותר גם הם יהיה להם גם השפל, כלומר

תקומה על ידי שיכללו עצמם בכלל אחד עם הראשים .והזקנים ובגין כך יעלה זכרונם לפניו לטובה

פעל , ענין זה שתפילת רבים מעוררת הזכירה לטובהק דאברהם אבינו "דהנה מבואר בספה, ה"יעקב אבינו ע

צדיק ויצחק אבינו העמיד, העמיד צדיק יחיד יצחק אבינוב "אבל יעקב אבינו הוא שהעמיד את י, אחד יעקב אבינו

וכתיב אצל יעקב כשהלך לחרן , ה כללות ישראל- שבטי יר "ב(ובמדרש איתא ', ויקח מאבני המקום וגו )יא, בראשית כח(

ב "יה שהוא מעמיד "כך גזר הקב ,אבנים נטלב "י) יא, סחשבטים אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם

ב "אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד יב "יאחות הן מתב "ב אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד י"שבטים כיון שנתאחו י

ל שכאשר יעקב ראה והביט את כל העתיד לבוא "וי, שבטיםויצא ' ר ריש פר"ש המד"וכמ, י עד סוף הדורות"על בנ

וצפה יעקב אבינו ברוח הקודש , דיציאת יעקב רמז על הגלותמצב בניו בגלותם שירדו מטה מטה עד שיהיו במדרגת את

או אז התפלל יעקב על בניו , דומם כאבן שאין בה חפץ

א"עתש · חחחח ·ערב יום הקדוש

והמשיך את ההנהגה העליונה שבכל מצב שיהיו גם כשמצד מ על ידי שיתאחדו ויכללו להיות "עצמם לא יהא ראוים מ

.באחדות יהא להם תקומה להמשיך עליהם חסד ורחמיםבטעם )ח מכתבי תורה"שפ(ה "זצללה ר"וכבר פירש אאמו

עיין (דאהדריה קרא לשמו של יעקב ולא נעקר כמו אברם , דהנה השם יעקב אין שייך לאומרו בלשון רבים, .)ברכות יג

ל "ולדרכנו י, ש"כ ישראל שאפשר לומר ישראלים עי"משאוידו ' דבא להורות דגם כאשר יהיו בדיוטא התחתונה בבחי

ז בלב אחד "על ידי שיתאחדו זבמ "מ, אוחזת בעקב עשיו .יומשך עליהם חנא וחסדא משמי מרום

ויש לומר דלכן מצוות שופר היא בשמיעה דווקא כי כי קול השופר בא באזני כל , בשמיעה כולם שווין כאחד

, אחד ואחד מהשומעים אם צדיק גמור ואם קל שבקליןא יתקע "ואילו היתה המצוה בתקיעה דייקא היה ראוי שכאו

אם הוא , והיו מסתכלין לפי מעלתו של התוקע, ובעצמדרק אז היו מקבלין קול , צדיק ושלם להבין ברזי התקיעה

ו אינו בר הכי היו טורפין לו "ובאם ח, תקיעתו ותפילתוודומה , תפילתו בפניו לאמר שקולי טיבותך ושדיא אחיזרי

כאותו עבד שמזג לו כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו לכן אמרה תורה , .)סוכה כט(י בשימושך לאמר אי אפש

שעל ידי כך כל השומעין , שיהא עיקר המצוה בשמיעהז בשמיעה אחת ובגין כח הציבור שגדולה מאוד "נכללין זב

.נמתקין הדינים ומידת הדין מסתלקת והולכת להמספר סדר (י מה שנדפס בהמחזורים "וביותר יבואר עפ

' הם כנגד האבות הק שהקולות היוצאים מתקיעת שופר )היוםק שתקיעה "ומקורו מהזוה, כדי שיעוררו רחמים עלינו

, ושברים כנגד יצחק, ראשונה הוא כנגד אברהם אבינו, ותקיעה אחרונה כנגד יעקב, ותרועה כנגד דוד מלכא משיחא

ואולם בפשטות . וודאי שרזין טמירין הן למעלה מהשגתינוח במתיבתא דבי דאליהו הוה שכי :)מ פה"ב(' ד בגמ"ל עפמ"י

ולוקמינהו בהדי הדדי ' ל אדאוקימנא לאברהם וכו"א' רבי וגוהרי שאילו , סבר תקפי ברחמי ומייתי ליה למשיח בלא זמניה

האבות יחדיו היו תוקפים ומרבים ברחמים ' היה מקים לכל ג .וגורמים לביאת המשיח בלא זמניה

ז מעוררין בכך "ואפשר דכאשר בני ישראל מתאחדים זבמדה כנגד מדה שגם האבות יתאחדו ויעוררו רחמים ' יבבח

וזה עצמו ענין תקיעת שופר לעורר את , כאחד להחיש הישועהוכפי שכתב , מתרדמתכםעורו ישנים ' האבות הקדושים בבחי

דהיינו ישני חברון שיקימו , )ד"ה, ג"תשובה פ' בל(ם "הרמב .ת שכבר יחוס וירחם עלינו לגאלינו"ויצעקו יחדיו להשי

ובאשר לכך כדי להביא לידי התכלית הזאת שיתאחדו שומה עלינו להתאחד כאיש אחד , האבות לצעוק כאחד

אלא יבקש רחמים על , א עבור עצמו בלבד"שלא יבקש כאוואז תתעורר תפילת האבות יחד , צרכי כלל עם בית ישראל

.לתקוף ברחמים ולהביא לגאולתינו ולפדות נפשינויאשיה אשרי העם יודעי ' ש רז יפורש המדרש דדר"ועפי

שאינם מתגאים כגויי הארץ , באור פניך יהלכון' תרועה הלחשוב כי ) פ כי אתם המעט מכל העמים"י עה"ד שפרש"ע(

אלא , שכוחם בתקיעה עצמה בתקיעת קרנות וחצוצרותשיודעים ענין התקיעה שעיקרה הוא השמיעה יען שבזה

ת כאיש אחד ולכך כאשר נכללים באחדו, כולן שוין כאחד' אשר הם בבחי' האבות הק, ל"רצ, באור פניך יהלכון' אז ה

צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את אך) ד"י, מ"תהילים ק( .גם המה יתעוררו לבקש יחדיו על בני ישראל, ךפני

, יהודה בר נחמן פתח' ועל דרך זה יתבאר המדרש דר·˜‰˘ ‰Ú˘·"ÔÈ„· ‰ÏÂÚ ‰ ,‰ÏÂÚ ‡Â‰ ÔÈ„· ,אין שעל פי דין

ו מתהוה "כי לפעמים ח, כל התפילות ראויות להתקבל לפניו

, ·˘Ô‰È˙¯Ù¢ ÔÈÏËÂ� χ¯˘È˘ ‰Úאך , ו"זכירה לרעה חשלומדין מענין השופר להתקבץ ולהתאחד כמו שקול , כלומר

י שלא "ומתאחדים בנ, ל"השופר נשמע לכולם כאחד וכנאלא מבקשים , להביט ולבקש על ענין פרטי השייך לו בלבד

או אז מתאחדים כל תקיעות בני ישראל אלו , י"עד כללות בנבולא רק עם , עם אלו שאינם יודעים עם אלו היודעים והמבינים

התקיעות בדור זה בלבד אלא שמתעורר גם קולות השופר ש למעלה "כי הלא הוא ית, שתקעו צדיקי קמאי בכל הדורות

ות ז מעוררים את האב"והקולות הללו האחודין זב, מן הזמןשגם הם יתאחדו יחדיו בתפילה לפניו ויהיו תוקפים ' הק

וזהו , ÌÈÓÁ¯ ‡Òη ·˘ÂÈ ÔÈ„ ‡ÒÎÓ ‰ÏÂÚובכן , ברחמיםȉ"¯Ù¢ Ϙ· ‰ ,ה היה הוה ויהיה שהוא "י שם הוי"שע

למעלה מן הזמן הוא שומע קול תרועת ישראל עמו שבכל .הדורות ומתרצה להם ברחמים

˘ ˘ÂÁ· ÂÚ˜˙ ÌÂÈÏ ‰Òη ¯Ù„, ש המשורר האלוקי"וזÂ�È‚Á , אף שמכוסה ממני עניני תקיעת שופר ואין אני יודע

Á ÈΘ אך מכיון ד, ומי יודע אם יערב לפניו, ומשיג סודה‡Â‰ χ¯˘ÈÏ ,לבקש רחמים , שכולל עצמו עם כלל ישראל

נמשך מדת , ÚÈ È˜ÂÏ‡Ï ËÙ˘Ó˜·אז , על כולם כאחדם ובכן הרחמים שפעל יעקב אבינו שלא ימאס בתפילת רבי

.עולה קול שופר לפניו לרחמים ולרצון, ועל זאת תהיה עיקר כוונתינו בתפילות ובתקיעת שופר

ווודאי מי שבדרגה שיכול לבקש רק על כבוד שמים , אך לא כל אחד במדריגה זו, מה טוב, דשכינתא בגלותא

ולכן אף מי שמבקש על עניינים גשמיים פרנסה ורפואה י ויכלול עצמו "עד כללות בנפ יבקש ב"עכ, ושאר ענינים

י "ומה גם כי כאשר בנ, בתוך כל שאר נצרכי עמו ישראל, )ט, ישעיה סג(כי בכל צרתם לו צר , ה בצער"בצער גם הקב

ויעשה , ואם לא למעננו למענו יעש ויסיר מנו חרון אף וכעסלמען שמו הגדול ויתמלא רחמים עלינו ועל כל עמו בית

מתוקה שנת גאולה וישועה ישראל לחדש להם שנה טובה ו .במהרה בימינו אמן

��

באמירת והחל 2.25סיום הדרשה שנמשכה עד השעה מיד באמר מרן בלחש התפילה ו, בקול רעש גדול פעמים' למנצח ז

א "שליטמרן כ אמר "חמלא, ל בבכיות נוראות"לתוקע מהאריזופתח בברכת השופר , פסוק בפסוק' הפסוקים מן המצר וכו

כשהשופרות מונחים , בקול חוצב להבות אשיינו וברכת שהחהבעל . וידו בתוך הנרתיק בתוך הנרתיק עד לאחר הברכה

שהיה לבוש ( א"מקריא היה הגאון האדיר ראש הישיבה שליט

ת בנשימה אחת"בתקיעות דמיושב היו התשר. )בקיטללאחר התקיעות אמר מרן . ובתקיעות דמעומד בשני נשימות

ולאחריה אמר מרן בקול הפסוקים , תר שבסיום התקיעו"היהוהמשיך ונתיישב מרן . 'וכו' אשרי יושבי ביתך', 'וכו' אשרי העם'

בידו הספר תורהלקח א ו"קם מרן שליטבסיום . באמירת אשרי .ת לארון הקודש"והחזיר הס, 'וכו 'יהללו'ואמר

אמר מרן את קודם כש, החלו בתפילת מוסף 2.45 בשעהבקול ובבכיות לשליח ציבור ' שהנני העני ממע'התפילה

והשמיט , הנוסח היה ויהי נא דלוגנו עליך אהבה. עצומותוכן , יפוצו אותם, ואמר יביאו תפילותינו, תיבות ואל אבוש בם

והנוסח היה אשר אעתיר בעד ', אמר התפילה קל מלך נאמן וכוכמו שחתרת , עם התפילות שמתפללים היום' עדתי וכו

ואמר הארבעה , תיבות ולא אני בהםוהשמיט .לתפילת מנשה .וזימרו הקדיש, ת"פסוקים המקובלים מר

, א לפתיחת הארון קודש"מרן שליטניגש 3.40בשעה כל הפיוטים גם ואמרו את . ץ"והתחיל בתפילת חזרת הש

משך כל התפילות עמדו בסמוך . במלכיות זכרונות שופרות

א"עתש · טטטט ·ערב יום הקדוש

כי ר מרד"מקהלת המשוררים בניצוחו של הרא "למרן שליטברוך בלומנטל עמדו והנעימו בגרונם בניגונים מעוררים

שהלחין ניגון חדש ', מכלכל חיים'ב(במקומות שנהגו לשורר במוסף

ניגון עתיק מחצר הקודש ' וכל מאמינים'ב, ו"הי ר ישראל אברהם שנק"הר

ששרו ניגון ' היה עם פיפיות'ב ,ע"בעל הדברי חיים זי מרןצאנז שזמרו אצל

ק העטרת ישועה "נו הרהניגון עתיק שהלחי' ויאתיו'ב ,יציהאצל צדיקי גל

ונתנה 'ב. )ל"ז ניסן יוסט' רח "הרהניגון מניגוני 'מלך עליון'ב ,ל"יקוב זצ'מדז. מי ישפל ומי ירום, מי יעשר ומי יעניהנוסח אמר מרן 'תוקף

וכל ,שהשלטן לפניךאלוקינו ' שידענו ה -א "ואמר מרן שליטבעלינו . )כל הנוסח כבסידור כתר נהורא(, ָלההרשעה כולה בעשן תכ

בואנחנו ', אמר מרן שהם משתחוים להבל וריק וכו' לשבח וכובפישוט ידים ורגליים על א "מרן שליטרק השתחווה , כורעים

וסיים מרן ', ותערב'קודם מודים אמרו . )ולא כל הציבור( הארץ .שאותך לבדך ביראה נעבוד: בברכה

לאחריה אמר מרן , 6.10השעה תפילת מוסף נמשכה עד. ולכהנים שעמדו שם בסמיכות, א ישר כח להמשוררים"שליט

-לפני העמוד ניגש , מוסף התפללו מנחהתפילת מיד לאחר בסיום תפילת מנחה. ייגר מירושליםיעקב יוסף שט' ג ר"הרה

, ט"איחל לכל הקהל א גוט יווא "עלה מרן שליט 6.30בשעה וחזר . ט מחמת איחור השעה"גוט יוולא עברו לפניו לאמירת

. א לביתו"מרן שליט בביתו נאוה א בקליינע זאל "ערך מרן שליטשט "סעודת יוב

וכן כמה אורחים , השתתפו צאצאיו ובני המשפחה קודש ,ש"מרן קידש על יי. ש"וכמה מזקני אנ, צאנזער אייניקלעך

. ט"במהלך הסעודה זמרו כמה ניגוני יו. נטל ידיו לסעודהו .א עם המסובים"מהלך הסעודה שוחח מרן שליטב

תקעו בחודש הפסוקד "בסעודת היום היה ע" תורה"ה

שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי ב מדוע כתוב בתורה "גם יל, ב"וצ, )ד, פא תהלים(יעקב

יום תרועה יהיה לכם ולא כתיב להדיא שצריך )א, במדבר כט() .ה לד"ר(שנה אלא ילפינן זאת לתקוע בשופר בראש ה

.בגזירה שוה מיובל אשר בו כי הנה בעת אשר קרב ובא יום הדין, ויבואר

ת "והשי ):ה לב"ר(ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו ובשל כך , שהוא זוכר כל הנשכחות דן את כל מעשי האדם

בעת אשר עושה האדם את חשבון נפשו במה שהרבה הרי הוא , ת וטינף את נפשו בכך"ילחטוא ולפשוע כלפי הש

שאין ביכלתו לשמוח כלל ,בא לידי צער ויגון על כל מעשיוצופה ורואה שעל אף שכבר נמצאים ע"אמנם הבוכ .וכלל

שנים בגלות המר מאות לאחר תשע עשרה א"בשנת תשעועם כל אשר סבלנו עדיין זוכרים בני ישראל בכל , הזה

מתכנסים ובאים ו ,בא ראש השנהקרב וקצוות תבל ש ת שמחה"אזי נתמלא השי ,להתפלל ולתקוע בשופרות

י כ, חזו בני חביבילהם וקורא לפמליא דיליה ואומר ,מכךבקחתו ת כביכול מקח טעות"ז מוכח שלא עשה השי"עי

.)א"מי ,ו"ראה אבות פו( את ישראל לעםאשר עם כל דאגתם ,לשמחה זו מצטרפים גם בני ישראל

ובגין כך שישראל ,ה"שמחתו של הקבמיום הדין שמחים בכי הגם שלעם , ה נמתקים כל הדינים"שמחים בשמחת הקב

שעבר אשר מתבוננים על מה כ, צעריום ישראל יום זה הוא ,ה"מ שמחים עם הקב"מ ,החולפת עליהם במשך השנה

על )ה והנה"ב ד, ס דף שמט"דרשות חת(בחתם סופר וכדאיתא כי השרת לומר שירה לפני בקשו מלא :)ה לב"ר(' גמדברי ה

באמת תמהו מלאכי השרת : ל"וז, ש"עיי' ה וכו"ה בר"הקבכ על הנס הנפלא "ה ויו"ט אין אומרים הלל ושירה בר"מ

ת אתה בחרתנו מכל העמים ועדיין חביביתיה "שתלי, הזה

, ר"הגם שבכל שנה ירדנו עשר מעלות אחורנית בעווה, גבןוזהו . ש"ל עיי"עכ', ש וכו"מ ישתבח בנו הבורא ית"ומ

והיינו כי באמת היה ', יום תרועה יהיה לכם'ה "שאמר הקבצריך להיות בעבורכם יום זה צער גדול בעת אשר מהרהרים

מ נהפך יום אבלינו "אמנם מ, על כל מה שעבר במשך השנה .למחולינו ולשמחה גדולהכי מן הדין , צריך לתקוע בשופרשולכן לא כתוב להדיא

שהוא מלשון צער ,שהרי זה יום תרועה לא היה לנו לתקוע˙˜ÂÚ ' ועל כך בא ואמר המשורר האלוקי, ולא יום שמחה¯Ù¢ ˘„ÂÁ·', האיך יתכן שיהא תקעו ' לכאווהיינו ד·ÌÂÈÏ ‰ÒÎ 'והרי , תקיעה המורה על שמחהבחודש שופר

Â�‚Á,' השמחה ולהתעורר רק שמן הראוי להסתיר אתל "רצÈÎ 'תשובה על כך בעבור אמנם ה ,בבכי וצום על החטאים

‡Â‰ χ¯˘ÈÏ ˜Á ·˜ÚÈ È˜Ï‡Ï ËÙ˘Ó' ,ני ישראל שב היינוהדין מידת מהפכים את ז "עי, ה"שמחים בשמחתו של הקב

המסטין לקטרגיבוא א ובכי מעתה באם , רחמיםמידת הלאת הוא מיפר יען אשרבזה מורד במלכות נעשה , ולהסטין

.והבן, יום שמחתו של המלך��

במהירות כדי להספיק לגמור קודם קצת אכלים והביאו המ' ח ר"ז על הכוס התכבד הנגיד הנכבד הרה"בברכהמ. הזמן

.יחיאל מיכל רוזנברג ממונטריאול

דראש השנה' ליל בשהיה מלא א להיכל המתיבתא "נכנס מרן שליט 9.15בשעה

ת התפללו "בזמן ר( לתפילת מעריבוגדוש בציבור המתפללים

,)מתיבתאהיכל הב יותרש נכנס לתפילה מאוחר "ומר, 'ולהיכל הגד'מעריב ב

יוסף משה דב ג רבי "הרהראש הישיבות -ניגש לפני העמוד לדוד 'א "ואמר מרן שליט, ע פתחו הארון"לאחר שמו. א"שליט

.ט"עברו הקהל לברכת א גוט יוו. פסוק בפסוק בנעימה' מזמורא לביתו לסעודת החג שנערך "כ נכנס מרן שליט"לאחמ

וקרא מרן לסעודה לבני , בקליינע זאל שבביתו נאוה קודש .ל"ד ז"שלום מרדכי רייניץ הי' ג ר"משפחת הקדוש הרה

קודם ברכת שהחיינו הניחו על השולחן כמה מינים של , א עליהם קודם שבירך"והביט מרן שליט, פירות חדשים

ע על תאנה ואכל ממנה פחות "ולאחר הקידוש בירך מרן בפה .תמשיעור כזי

ואמר מרן , ט"במשך הסעודה זמרו כמה ניגונים לכבוד יו :ונביא כאן אחדים מהם, כמה גרגירים

כי בנו בחרת ואותנו , באומרינו, בעת הקידוש הרהרתי �ב מה "דלכאורה צ, ודברך אמת וקיים לעד -קדשת מכל העמים

אלא אפשר לומר דאנו אומרים , השייכות בין שני דברים הללו, הוא קיים לעד, דמה שבחרת בנו מכל העמים, ה"לפני הקב

מ "מ, ועל אף שאנו נמצאים בשפל המצב בדיוטא התחתונהדברים הללו קיימים ' א ובך בחר וגו"ש כי עם קדום אתה לה"מ

כי בכל , ה"ועל כך אנו מברכים לשמו בכל ר, לעד ולנצח נצחים .את עמו ונחלתו לא יעזוב' מצב לא יטוש ה

, אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים' והיום הרת עולם וכ �ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא כאור

י התקיעה "דהנה מצינו שע, ויש לבאר בפשטות, משפטינווזה מבקשים אנו , יוצאים העבדים לחרות) כ של יובל"ביו(בשופר

וזהו . עבדים' ה נצא מבחי"י התקיעה בשופר בר"ה שע"מהקבי התקיעה "שע, עינינו לך תלויות שתחננו, בדיםהכונה אם כע

.עבדים לחירות' בשופר נצא מבחיי המפורש בתורה דסימא עין "עפ, ויש ביאור נוסף בזה

י "שע', ועל זה אנו באים בתחינה לפני ה, העבד יצא לחירותעד כי לסומים , ואין אתנו יודע עד מה, שטחו עינינו מראות

וזהו שאנו אומרים , בדים לחירותי זה נצא מבחינת ע"ע, נדמינו

א"עתש · יייי ·ערב יום הקדוש

' ונצא מבחי, שתדון אותנו בדין סימת עיניים, עינינו לך תלויות .ותוציא כאור משפטינו, עבדים

הבן יקיר לי אפרים ) יט, ירמיה לא(הזכרנו הפסוק ' זכרונות'בסדר �על כן המו , כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד, אם ילד שעשועים

ובהקדם מה , ועלה ברעיוני לפרש. 'נאום ה מעי לו רחם ארחמנודמברכת ) פ ויברכם ביום ההוא"פרשת ויחי עה(ק ייטב לב "שכתב בספה

יעקב לאפרים ומנשה אנו למידים שמצרפים הטוב העתיד לבוא דהנה בתחילה לא רצה יעקב לברך את מנשה , ולא את הרע

' פיו, וכדכתיב וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, ואפריםלפי שעתיד ירבעם ואחאב , מי אלה שאינם ראויים לברכה: י"רש

וישת , 'כ בירך אותם לבסוף"אך אעפ, ויהוא ממנשה, לצאת מאפריםואמר ידעתי , יד ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה

, י שעתיד גדעון לצאת ממנו"ופרש', וגם הוא יגדל', 'וכו' בני ידעתיי "ופירש', דל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוייםואולם אחיו הקטון יג'

לכן הקדים , שהוא גדול יותר מגדעון, שעתיד יהושע לצאת ממנוומזה למידים ממה שהקדים אפרים כי ראה , את אפרים לפני מנשה

ש שהבורא "ואם כן הוא בצדיק כ. בטוב העתיד להיות ולא ברעה אפשר ועל פי ז. ע"ק הייטב לב זי"עכד, ש מתנהג במידה זו"ית

, והכוונה על בני ישראל ,הבן יקיר לי אפריםהבן יקיר לי אפריםהבן יקיר לי אפריםהבן יקיר לי אפרים ל"לבאר הפסוק הנעם כל , פ שאין בני ישראל ראויים"לומר שאע, והזכיר אפרים דייקא

היינו שאצרף ואזכור הזכויות , מידי דברי בו זכור אזכרנו עודמידי דברי בו זכור אזכרנו עודמידי דברי בו זכור אזכרנו עודמידי דברי בו זכור אזכרנו עוד זאת, וכמו שמצינו שלפיכך הקדים אפרים למנשה, שיוסיפו לעתיד עוד

על כן המו מעי לו רחם ארחמנו על כן המו מעי לו רחם ארחמנו על כן המו מעי לו רחם ארחמנו על כן המו מעי לו רחם ארחמנו ,העתיד להיותשחישב רק הטוב רומז על בחינת למעלה מן הזמן שהוא היה הוה , ה"הוי - ''''נאום הנאום הנאום הנאום ה

.שעל ידי כן שפיר אפשר לצרף ולחשב הטוב העתיד להיות, ויהיה', וגם את נח באהבה זכרת, 'אנו מזכירים בסדר זכרונות �

וונה ובאחד השיחים הארכנו בזה שהכ', באהבה'ב אומרו "ויל, י בראשית ו"ראה רש(י מה שמצינו שיש דורשים את נח לגנאי "עפ

ועם כל זה ניצל כי נדון לעומת בני , שרק לפי דורו היה צדיק) טבראשית (פ "עה )א, ר כט"ב(ובפרט לפי מאי דאיתא במדרש , דורו

שגם נח היה ראוי לאבד אלא שמצא ', ונח מצא חן בעיני ה )ח, ושהיה ' באהבה זכרת'וזהו אומרו , מצא חן והיינו שלפי דורו, חן

ועל זה אנו מפילים . מ לזכרו לטובה"זקוק לאהבה מיוחדת עשכמו כן אנו על אף גודל שפלותינו עם כל זה איננו , תחינה

ה "כ אנו מבקשים שידין אותנו הקב"וע, גרועים מהגוייםאם כעבדים , 'ובזה אפשר לפרש מאמרינו. לעומת הגוייםהיינו שתדון אותנו לעומת ', ויות עד שתחננועינינו לך תל

, היינו כיתרון האור מן החושך', משפטינו כאורכאורכאורכאור ותוציא, 'הגוייםולכן אף , שכל כמה שהחושך גדול ניכר יותר אפילו אור קטן

מ לעומת הגויים וחושך האפילה "שאנו דומים לאור קטן מ .מסביב גם זאת כאור גדול ידמה

תקעו בחודש שופר )ד, פא( פ בתהלים"היה עה' תורה'ה, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב, בכסה ליום חגינו

.ב"וצ, וסמך לזה עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצריםמאמרי (והנראה לבאר ובהקדם מה שכתב בבני יששכר

בספריו דברים אחדים (ל "א ז"בשם החיד )אות יא, אלול מאמר בבתומר (ק "שכתב בשם הרמ )ג"ע' וכסא דוד דף ח, ד"דף כח ע

מי קל כמוך נושא עוון )יח' מיכה ז(על דבר הכתוב )דבורהת מרחם על ישראל "דהשי, ועובר על פשע לשארית נחלתו

שאר בשר העמוסים מני בטן , לפי שהם קרוביו כביכולומוסיף שם בבני יששכר לבאר בזה על פי דברי , כביכול

ה "כל האומר הקב .)בבא קמא נ(ל "ע שהקשה דקיי"הרמ, ואיך נאמר דאם רוב זכויות יוציא כנוגה צדקו' ותרן וכו

וגם קשה על , כובש נושא ומעביר, ואפילו מחצה על מחצהואיך , מה שאנחנו אומרים אנו מלאי עוון ואתה מלא רחמים

ע דלא מקרי "ותירץ הרמ, יתכן שיהא כל זה בלא ויתורשאין כן כשיש מה , ויתור רק כשאינו על פי דרכי התורה

.אין זה ויתור, איזה דרך על פי דרכי התורה

מי קל )ל"א הנ"ד דברי החיד"ע(ל "ז מפרש הפסוק הנ"ועפי, ואם יקשה הלא ויתור הוא, כמוך נושא עוון ועובר על פשע

ורצה , לזה אמר לשארית נחלתו, ומלך במשפט יעמיד ארץ ,לומר דהנה זה הוא לישראל עם קרובו כביכול שאר בשר

וכיון , ומבשרך לא תתעלם )ז, ישעיה נח(והנה כתוב בתורה ע "וכדברי הרמ, שהוא על פי דרכי התורה לא מקרי ויתור

.ע"ק בעל הבני יששכר זי"עכתוד, ל"זה "וארא ד' פר, ראש דוד(א "ונקדים עוד מה שכתב החיד

פ בפיסקא ועברתי בארץ "ה בשמחת הרגל על הגש"וכ, בכורותפ שמתחילה הייתה "שו המפרשים שאעעל מה שפיר) מצרים

, אך קושי השעבוד השלים, מאות שנה' גזרת גלות מצרים דא דזה שייך לומר "וביאר החיד, ו שנה"ולזה היו שם רק רד

' ו בבחי"אך אם הם ח, בנים' רק אם בני ישראל הם בבחיהלא אמרו בזה תוקף עבדו של חבירו ועושה בו , עבדים

בבא מציעא (ליסתרי עבדיה מלאכה פטור דניחא ליה דלא .כ לא שייך לומר שישלים השנים"וא :)סד

המקרב :) יבמות סב(ל "ז יש לבאר מה שאמרו חז"ועפיולכאורה , יענה' את קרוביו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה

אלא להאמור יבואר , מהו הרבותא בכך שמקרב את קרוביוגד כי בכך שמקרב את קרוביו הוא מעורר למעלה מידה כנ

.ה יקרב את ישראל עם קרובו"מידה שגם הקבואם , ˙˜Ù¢ ˘„ÂÁ· ÂÚ¯לביאור הכתוב ובזה נבוא

שצריך לכסות השופר ולמנוע , ·Â�È‚Á ÌÂÈÏ ‰ÒÎ, יקשה, ומורה על דין, כי הרי השופר מכלי הדיינין, מלתקוע בו

, ‰ χ¯˘ÈÏ ˜ÂÁ È·לזה אמר , ואיך יעורר רחמים, ÚÈ È˜ÂÏ‡Ï ËÙ˘Ó˜·י אף כ, שישראל תוקעים בשופר

אלוקים ' כ וה"ה תוקע בשופר כמאה"פ שהקב"דהיינו אעכ איך אנו משתמשים "וא ,)יד, זכריה ט(בשופר יתקע

וכעין מה , בנים' ובהכרח שאנו בבחי, בשרביטו של מלךומכח זה בדין , שכתב בבני יששכר לגבי שמירת שבת

מך ולכן ס, מדין ומבשרך לא תתעלם, ובמשפט מזכה אותנוÌȯˆÓ ı¯‡ ÏÚ Â˙‡ˆ· ÂÓ˘ ÛÒ‰ȷ ˙Â„Ú , רמז בזה

וזהו מטעם , שקושי השעבוד השלים הגלות במצריםה יהיה נושא "ולפיכך בדין שהקב, בנים' שישראל בבחי

.עוון לשארית נחלתו כדין התורה��

' בן הק( ר חיים רייניץ מבני ברק"הרז נתכבד "בברכהמ

.12.00שעה ט עד ה"ונמשך השוה, )ל"ד ז"מ הי"הגרש דראש השנה' יום ב

היכל 'א להיכל הגדול "בבוקר נכנס מרן שליט 6.55בשעה

נוסח , רכותמרן אמר אדון עולם וב. לתפילת שחרית', רוזנברג

והתפללו כל התפילה יותר במהירות , התפילה היה כדאתמול

ניגש ראש 8.20בשעה . התחילו הודו 7.30 בשעה. ק"מפני ערש

'המלך'א והתחיל "יוסף משה דב שליט ג רבי"הישיבות הרה

בסיום . סיימו תפלת שחרית 10.30בשעה , בניגון המקובל

והכריזו שלא תהיה הפסקה לאחר , שחרית מכרו העליות

, א לחדרו"בשעת מכירת העליות נכנס מרן שליט. ת"קריאה

כ נכנס "ואח, לבש הבגדי לבןו, תקיעותטבל במקווה לקראת הו

.השופרות בידו והניחם על מקומוד כשאוחז נרתיק "לביהמ

בסיום מכירת העליות החלו באמירת אתה 10.50בשעה

ושיר ', ה' ואמרו ה, א לפתיחת הארון"וניגש מרן שליט, הראת

-התכבד ' ת הב"בנשיאת הס. 'בריך שמיה וכו', המעלות וכו

-כהן : סדר העליות היה ,מבני ברק רייך )י"ברח( ר יחזקאל"הר

ר מרדכי"הר -לוי ,זר שוורץ מבני ברקר מרדכי אליע"הר

ג "הבעל שחרית ראש הישיבות הרה -שלישי , ק"מפעיה אוברט

משה דוד ' ח ר"הרההנגיד –רביעי , א"רבי יוסף משה דב שליט

א"עתש · יאיאיאיא ·ערב יום הקדוש

מי 'והורה מרן לעשות , א"מרן שליט - חמישי ,מירושליםגוטמן

הקהל וכן עשה מי שברך לכל , לקוני הפתיחה והעליה' שברך

הגאון -מפטיר . הזה הם ונשיהם וטפם וכל אשר להם הקודש

' ח ר"הרה -' ת הא"הגבה בס, א"האדיר ראש הישיבה שליט

הרב מרדכי אריה שכטר -גלילה , מנחם מנדל שכטר מבני ברק

-' ת הב"הגבה בס, ב"ב כ ערב בבית מדרשנו ברמת אלחנן"רא

ר גדליה דוד"הר -גלילה , יהושע פישר מאנטוורפן' ח ר"הרה

.ק"שווארץ מפעיה

א "החל מרן שליט, 11.25בסיום קריאת התורה בשעה

דרשת ההתעוררות קודם תקיעת שופר בקול בוכים באמירת

:וזוהי תוכנה, בעיניים עצומות ובהתעוררות רבה

ויקרא אברהם שם המקום : )יד, בראשית כב(בקריאת היום ובמפרשים . יראה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' ההוא ה

.אריכו למעניתם לבאר מקרא זההט של ראש השנה מכל "יש לבאר הענין שנשתנה יו

הימים טובים שגם בארץ ישראל נוהג שני ימים אשר דינם .כקדושה אחת וכיומא אריכתא

לחדש באחד השביעי בחודש )ג ט"פכ ר"ויק( ובמדרש בתרועה אלקים עלה פתח נחמן בר יהודה' ר, )כד ,כג ויקרא(

ועולה יושב ה"שהקב בשעה, )ו ,מז תהלים( רשופ בקול 'ה ,בתרועה אלקים עלה טעמא מאי ,עולה הוא בדין דין לכסא

לפני ותוקעין שופרותיהן את נוטלין שישראל ובשעה 'ה דכתיב ,רחמים בכסא ויושב דין מכסא עומד ה"הקב

והופך ,עליהם ומרחם רחמים עליהם ומתמלא ,שופר בקול .השביעי בחדש אימתי ,מיםהרח למדת הדין מדת עליהם

הנה מצינו דבר פלא במצות תקיעת שופר שלא רק שלא אלא , פירשה התורה את אופן מעשה המצוה כבכל המצות

לא נאמרה בלשון של קום ועשה אלא קרא ' יותר מזה דאפי' ובחודש השביעי באחד לחודש וגו )א, במדבר כט(כך כתיב

או יהא לכם ולא אמרה תעשו לכם, יום תרועה יהיה לכםש "ורק רמזה התורה בגז, אלא שיהיה יום זה יום תרועה

שכל תרועה בעי תקיעה לפניה , מתקיעת שופר דיובלועדיין לא ידענו תרועה עצמה כיצד היא , .)ה לד"ר(ולאחריה

' אם גנוחי גנח או ילולי יליל או שניהם יחד עד שהתקין ראת כל ועושין , אבהו בקיסרי גנוחי גנח וילולי יליל

וכבר הקשו הראשונים והלוא מצוה זה נהגה כל , האופנים, שנה ושנה והיאך יתכן ששכחוה ולא ידעו היאך לנהוג בה

ועצם הענין תמוה טובא דהיאך מצוה נעלה כזאת שבה תלוי כל קיומינו והוצאת דינינו לטובה הסתירה הכתוב

.וסתמה ולא פירשהדהנה בני וחשבתי בעצמי על דרך ספר אתה למען תצדק

וגם , ישראל הקדושים מתכנסים יום זה לשמוע קול שופרכאלה אשר אריכות הגלות והחרבן הנורא גרם להם

מ ביום "מ, ם"להתבלבל ולהיות כתינוקות שנשבו בין העכונ לשמוע קול "הזה אלפי אלפים בכל קצוי תבל באים לביהכ

בהתבונן , השופר הגם שאין להם שום מושג במצוה רבה זובר זה נראה בחוש קדושת עם ישראל אשר למרות בד

כי מי , א ניצוץ קדוש"הירידה הגדולה עדיין קיים בכאוא אחרי ההסתר "אלפים תשע' האמין כזאת שגם בשנת ה

פנים העצומה עוד יזכרו רובם ככולם של זרע ישראל כי ברור , קדוש היום לאדונינו ויתכנסו לשמוע תקיעת שופר

כי בדורות , ונים דורות האחרוניםהדבר שלא כדורות הראשהקודמים שהיו מרובים הצדיקים דור דור ודורשיו אשר עמדו על המשמר ללמד לבני יהודה קשת להרביץ תורה

היה צריך זכויות גדולות כדי לעורר רחמים ', ויראה וכוכל , לא כן בדור עני ואביון שנשארנו יתמי דיתמי, עלינו

ת ברצון "בלת לפני השיקטנה ביותר מתק' התעוררות אפיכי הרי גלוי , וכל תפילה ובקשה לפניו מעוררת רחמים לפניו

הן נסיונות , ת כמה רבו הקשיים והנסיונות"וידוע לפני השי, ברוחניות שהם קשים ומרים שלא היו עדיין כמותם מעולם

וירב בבית ישראל תאניה ועניה על כל , והן צרות בגשמיותאם , כל מיני דלות עניות ואביונות וכן, מיני צרות ופורעניות

בדורות הראשונים היו מסתפקין במעט לחם ומים במשורה לא כן בדורנו זה שכל סגנון , והיה להם בזה כדי שבעם

על כן , וסדר החיים נשתנה לגמרי ובכן צרכי עמך מרוביםגם תפילות על הפרנסה שיהיה ברווח ובנקל מקובלת לפניו

.ש באהבה וברצון"יתע "ר זי"ק מרן אאדמו"חוזר תמיד מה שפירש כ ואני

עיני כל אליך ישברו ואתה )טו, תהלים קמה(מאמר הכתוב שהמשורר מספר רוב חסדו , נותן להם את אכלם בעתו

ובכל דור ודור משפיע לבני , ש אשר מעולם ועד עולם"יתולא רק שמשפיע מזון , ישראל לספק להם די מחסורם

יתירה מזו אשר ואתה נותן אלא, ופרנסה שהם אוכל נפששירידת השפע באה לפי העת והעונה , ·Â˙Úלהם את אכלם

ואם בדור עני מדעת , כפי ההצטרכיות של אותו הדורצריכים הרבה יותר כדי לחיות בשלוות הנפש ולגדל הבנים

.ע משפיע לנו לפי מחסורנו כיום הזה"הבוכ' לתורה וכואין , זמןה דן בכל עת ועת לפי המקום וה"כי הקב

מצפים מאתנו אותה התעוררות והתעלות כאשר היה בימי דהאמנם בשנים כתיקונם היה צריך שבעל התוקע , קדם

' ש מרבים שידע לכוון כראוי כדאי"יהיה איש מורם מעם ירכהיום גם כאשר איש פשוט , לא כן עתה, ק"ק ובספה"בזוה

ר הננו בער ולא אדע כלל מהו "וגס כמונו אשר בעוהת ברוב רחמיו מאזין קול השופר לפי "מ השי"מ, ההתקיע

וגם זה מקובל לפניו לריח ניחוח , דורנו זה ולפי השגתינווכלפי רשעת את עמו לפי אורך הגלות ' כי ידון ה, לפניו

בהתאם לכך ועמך , בוני מכל צדהגוים הרוצחים אשר סב .כולם צדיקים

על דרך זה יש לפרש אמרינו היום הרת עולם היום אם , יד במשפט כל יצורי עולמים אם כבנים אם כעבדיםיעמ

ואם כעבדים עינינו לך , כבנים רחמינו כרחם אב על בניםוכבר ', תלויות עד שתחננו ותוציא כאור משפטינו וגו

, ש עד שתחננו ותוציא כאור משפטינו"נתקשו לפרש מויתכן דהנה כשידליק אדם נר באמצע היום כשהשמש

דשרגא בטיהרא מאי , ה כלל אור הנרמאירה בתוקף לא ייראולא יהא שום רושם לאור הנר בזמן אור השמש , אהני ליה

רק אם ידליק אבוקה גדולה למאוד יהיה ניכר קצת , בצהריםאז גם אש , אך כי ינטו צללי ערב ויחשיך היום, תוספת אורה

אש פחותה ' וכאשר יחשיך יותר אפי, קטנה יאיר סביבותיוובזמן שיהא עלטה ואפילה רבה כי , חוקיהא ניכר אורו למר

.ניצוץ זעיר יאיר למרחוק' אז אפיבדור , בימים קדמונים כשהיה עולם כתיקונו נוהג

הנביאים והתנאים והאמוראים ולאחריהם בזמן הגאונים ושוב בימי הפוסקים הראשונים והאחרונים , והראשונים

, שהיה בהם צדיקי אמת ענקי רוח היה העולם מלא אורהלכן אז לא היה מספיק בניצוץ קטן של התעוררות כי הרבה ו

היה צריך לעמול כדי להתקרב אל יוצרנו ושיתרצו מעשיו אבל בדורנו זה כשהחושך יכסה ארץ וערפל , ש"לפניו יתשמגודל אריכות הגלות והפרעניות הנורא , לאומים

בשעה זו , שנשארנו מתי מעט אחד מעיר ושנים ממשפחהתעורר בבר ישראל עושה רושם בשמים כל ניצוץ קטן שנ

.ומתקבל לפניו לרצוןת מביט "שהשי ‡ÌÈ„·ÚΠ̇ ÌÈ�·Î Ìזה שיסד הפייטן

א"עתש · יביביביב ·ערב יום הקדוש

, ומקשיב ודן בכל דור ודור כפי המציאות באותו דורבדורות קדמונים שהיו בני עליה עושין רצונו של מקום

היה צריך שיהא תורתם , ונקראו בנים שהם ברום המעלהוכן היו התפילות צריכות , השלימות ועבודתם בתכלית

אבל בדורנו זה שאנו שרויים , להיות כפי מדרגתם ומעלתם, עשיה כלדהו מעורר רחמים' באפילה ובטירוף הדעת אפי

ÍÏ Â�È�ÈÚ בזו בלבד אשר ' ש אם כעבדים הרי כיום אפי"וז˙ÂÈÂÏ˙ ,ת"כלומר בזכות זה בלבד שמאמינים בהשי

ו מלכינו תן לנו שנה טובה ונושאים עין לשמים לבקש אבינ‡Π‡ÈˆÂ˙¯ , בכך כבר מתעוררים רחמי שמים' וכו

Â�ÈËÙ˘Ó , כי כיום כאשר החושך תכסה ארץ אף הניצוץ, ועל פי זה תחננו ותוציא דינינו, הקטן ניכר ומאיר סביבותיו

אור .)פסחים ב(' ויש להמתיק יותר על פי מה שאמרו בגמכי בשעת לילה , לשניהם ורמז כאן, לשון נגהי ולשון ליליא

.הנר הקטן ביותר בוהק אורו ביותר' אשר וימש חושך אפירב כלו כל אמר )ב"ז ע"דף צ(סנהדרין ' בגמ' והנה אי

ושמואל ,ט"הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשכתנאי רבי אליעזר אומר אם ,אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו

ל רבי "א ,ין נגאליןישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אה "ביהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הק

מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין הןמעמיד לא אם ישראל עושין "תניא אידך רא ,תשובה ומחזירן למוטב

תשובה נגאלין שנאמר שובו בנים שובבים ארפא ל רבי יהושע והלא כבר נאמר חנם נמכרתם "משובותיכם א

בכסף תגאלו חנם נמכרתם בעבודת כוכבים ולא בכסף ולא ויתכן דבאמת ', וכו ומעשים טובים התגאלו לא בתשוב

עץ (ל "אילו ואילו דברי אלקים חיים דהנה איתא מהאריזשמתחילה היה הגלות אמור להיות )פרק ה ועוד, שער לה, חיים

מאותן אלפיים שנה של ימות המשיח , רק אלף שניםכל ' הוא יום אחד מיומו של יוצר הרים בחיש .)סנהדרין צז(

ר יצאו מה שיצאו ונמשך הגלות "ואמנם בעוה, ה"היום דו, זה עידן ועידנין עד אשר ישקיף השם לרחם שארית עמו

דינא ' ויתכן דאמנם באותן אלף שנה הראשונות היה בחיאליעזר שאם אין עושין תשובה אין ' קשיא ונהגו כשיטת ר

ר נתארך הגלות גם לאלף השישי "והאך כאשר בע, נגאליןכ "יהושע דב' דינא רפיא ונפסק ההלכה כר' נתהוה בחי

כי במצב השפל והירוד כאשר ההסתר פנים , כ נגאלין"ובי שיתעוררו "הוא באופן מבהיל אי אפשר לדרוש מבנ

.מעצמם בתשובה שלימהק פרשת "הזוה י"ב עפ"ה ד"ר, ח"פרע(ל "ש האריז"ונודע מ

דינא ' ה הוא בבחי"שיום ראשון דר )ב"ע, אג רל"ח, פנחסויתכן דכאשר צפה , דינא רפיא' קשיא ויום שני בבחי

ת שיתארך הגלות ריחם עלינו להקדים רפואה למכה "השידביום הראשון דנין בו לפי , ה"ימים ר' על ידי שיתקנו ב

אותן דורות הראשונים זמן התנאים והאמוראים והדורות בל ביום השני כפי המצב באלף א, שאחריהם עד אלף שנה

ע מביט בנו לדון אותנו לפי המקום "הנוכחי אשר הבוכאשר כיום הזה שאחרי כמעט אלפיים שנות גלות , והזמן

י בבתי כנסיות לתקיעת שופר כבר "כאשר רק מתאספין בננתהוה בכך התעוררות רחמים לומר מי כעמך ישראל גוי

ימים ' ה ב"של רט "ולכן הנהיגו לעשות את יו, אחד בארץכדי להמשיך על דורות האחרונים של עקבתא דמשיחא

.הנהגת החסד והצדקהכדי , ובאשר לכן לא פירשה התורה את ענין התקיעות

לרמז דאין בהם הנהגה קבוע ומסודרת הקיים תמיד באותו כל דור עליו לפעול בתורה , כי דור ודור ותקיעותיו, מדה

ודאי בזמן שבית , וועבודת השם בדרגה לפי עתו ומצב

ת והתקיעות נעלות "המקדש היה קיים היו עבודת השיואופן אחר היה להם בזמן חכמי , וגבוהות לאין שיעור וערך

כ בתקופת "ושוב נשתנו אח, אחר החורבן' המשנה וכווכן הלאה לפי ערך ירידת , הגאונים ורבותינו הראשונים

שפל עד שלעת כזאת בדור ה, הדורות נדונו באופן אחר' ולכן אפי, והירוד אין דורשים מאתנו אלא לפי המצב כיום

עשיה כלדהו וצפצוף קול בעלמא מעוררין התפעלות ÌÂÈ זה שאמר הכתוב , להשפיע חסד קל משמי שמים

ÌÎÏ ‰È‰È ‰Ú¯˙ ,דבר תלוי בכם לפי מה שאתם, כלומר ,דבוודאי אצל , כי בהתאם להשגתכם ייקבעו מהות התקיעות

' יה צריך לתקוע בכוונות ורזי התקיעות וכוצדיקים בני על' אבל לא כן בדור של קטני דעת וכו, ה אינו כלום"ובלא

ולכך לא רצתה לקבוע , שכל הקולות כשרים בשופרמסמרות בענין התקיעות כדי שתמיד תתקבל תרועת עמו

.והבן, ישראל ברחמיםיהודה בר נחמן לבאר הפרשה בחודש ' וזו שדרש ר

, חודש שבה נאמר יום תרועה יהיה לכםהשביעי באחד ל, ש"והוקשה לו מפני מה לא פירשה התורה את מצוות תקי

ה עולה בכסא דין בדין הוא עולה "שבשעה שהקב, א"עזמ בין הדורות "והיינו דכלפי מדת הדין אין שום נפק', וכו

אך בשעה שישראל נוטלין , וכאז כן עתה יקוב הדין את ההרוהרי התקיעה מה זו , ה"י הקבלפנ ÔÈÚ˜Â˙Âשופרותיהן

אלא דבאמת נסתם הענין , עושה כי בקרא נאמר רק תרועהש מיובל להוסיף "ולמדו מגז, כדי לפרשה לפי כל דור ודור

להורות שהכל תלוי לפי אותו יובל , תקיעה לפניה ולאחריה' ומהאי טעמא אתקין ר, שעומדין בו ואין הזמנים שווין כלל

היינו שבתוקף הגלות , וילולי יליל אבהי בקיסרי גנוחי גניחכשנבנית קיסרי וחרבה ירושלים יש לתקוע באופן זה של

וממילא מתורץ הא דמקשין כיצד , גנוחי גניח וילולי ילילוכי שכחו היאך תקעו , אבהו' היו עושין עד תקנת ר

' אלא שבאמת בכל שנה ושנה משתנה בחי, אשתקדובכן , התקיעות שלו וכל דור ודור יש לו את אופן, התקיעות

, ת יביט בנו לפי ערך הדור הזה"מעוררין התקיעות כי השיולכך מתמלא עליהם רחמים להביט ולדון אותנו לפי מצבם

' וממילא ומרחם עליהם לקבל כל עשייתנו אפי, עכשיוהדברים הפעוטים ביותר שעל ידי כך עולה מכיסא דין

.ושב בכסא רחמיםוייקש על זרעו אחריו עד סוף ש באברהם אבינו אשר ב"וז

ובעת אשר ראה האיל נאחז בסבך בקרניו , כל הדורותי נאחזים בעבירות "שראה את בנ )ט, ר נו"ב(ובמדרש

כל ', ומסתבכין בצרות וסופם ליגאל בקרנו של איל וכו, ימות השנה ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות

ים לפני ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו ונזכרȘ¯‡ ‡˙ ת "ועל כך התחנן להשי, ה והוא מוחל להם"הקב

‰ ‡Â‰‰ ̘Ӊ Ì˘ '‰‡¯È ,שהשראת השכינה , כלומר‡˘¯ ÌÂȉ ¯Ó‡È ·‰¯ וההתחברות עם ישראל תהיה באופן

‰ '‰‡¯È ,ולא ידון אותנו כלפי , כל דור ודור לפי מצבואלא יביט , הדורות הראשונים אשר היו טובים מאלה

וד שאנו מסובכין בצרות וקשיים המונעים ממנו במצבנו היר', כי איך יפנו כל לבם לעבודת ה, לעבוד עבודתו כראוי

אשר ליבם דואג וכואב על כל הני אפרתקאות דעדו עלן הן ולכן נוטלין השופר ותוקעין בו , ברוחניות והן בגשמיות

לכם לכל , ÌÎÏ ‰È‰Èלעורר ציווי התורה יום תרועה תקבל לפי המצב שאתם בו ובכן נזכרים כלומר שי, צרכיכם

.ה והוא מוחל להם"לפני הקבכי ' אל אברהם שנית וגו' וממשיך הפסוק ויקרא מלאך ה

שהן ' ככוכבי השמים'ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך

א"עתש · יגיגיגיג ·ערב יום הקדוש

אבל ביום אף שהכוכבים קיימים ועומדים , מאירים בלילהמ אינם נראים מחמת האור הרב של "במקומם כמו בלילה מ

ואף בלילות שבהם הירח מלאה ואורה זורח נכהה , השמשורק בלילות החשוכים ביותר או אז גם אור , אור הכוכבים

ואדם ההולך במדבר בחשכת לילה ותועה , כוכבים אור הואבדרך יכול למצוא דרכו גם על פי אורן של כוכבים ואז הוא

י שכל "ת אם בנ"על דרך זה ידון השי, משתעשע באורןשיה כלדהו במצב אשר בו יהיו ירודים עד לעפר מצוה וע

כחול אשר על שפת הים יתקבל לריח ניחוח והם יזהירו .ככוכבים אלי ואקבלם ברחמים וברצון לפני

' ע בשנה בו חל ב"ק מרודניק זי"ידוע מה שאמר זקהק שממהרין ומקדימין להתפלל כדי להתכונן "ה בערב ש"דר

הזכות שחשים למהר כי, כראוי וכיאות לכבוד שבת קודשביאת שבת ונזהרין בכבודה היא שעומדת לנו ביום הדין ואין

ונפעל כל הפעולות , מן הצורך להאריך בתפילות ובתחנונים .י התקיעת שופר והתפילות"לטובה שצריך לפעול ע

ובכח שנקבל על , זכות שבת קודש המתקרבת ובאהת ללמוד הלכות שב, עצמינו להזהר בשמירת שבת כהלכתה

, כדי לדעת איך לנהוג ולא לעבור על שום איסור והלכהע ליום שכולו "יעמוד לנו ולכל ישראל שבמהרה יזכנו הבוכ

, יום שבו יפסקו צרותינו ובשובה ונחת נוושע, שבת ומנוחהוירוויח , יום מנוחה וקדושה ושלום ושלוה והשקט ובטח

ושיהיה , ויושפע עלינו שפע ברכות וטובה, לנו מצרותינוושנזכה לגדל בנינו לתורה , לנו לב מבין בתורתו ובמצוותיו

ובדרך ' ולראות דורות ישרים ומבורכים ההולכים בתורת הוישפיע לנו ולכל עמו בית ישראל בכל , אבותינו המקובלת

מקום שהם שנה טובה ומתוקה שנת ברכה רחמים וחסדים .שנת גאולה וישועה במהרה בימינו אמן

��

כ אמר "אח. פעמים' למנצח זחילו באמירת הת 11.45בשעה

ואמר , ל בבכיות נוראות"מרן בלחש התפילה לתוקע מהאריז

ופתח בברכת , פסוק בפסוק' מרן הפסוקים מן המצר וכו

ברכת קודם (, בקול חוצב להבות אשוברכת שהחיינו השופר

מיד לאחר כש, ג הכיפה הלבנה"הלביש מרן כיפה שחורה חדשה עשהחיינו

כשהשופרות מונחים בתוך הנרתיק עד לאחר , )סירההברכה ה

הבעל מקריא היה הגאון האדיר ראש הישיבה . הברכה

ר שבסיום "היהא "שליטלאחר התקיעות אמר מרן . א"שליט

', וכו' אשרי העם'בקול הפסוקים מרן ולאחריה אמר , התקיעות

.ונתיישב והמשיך באמירת אשרי', וכו' אשרי יושבי ביתך'

וניגש להחזיר , 'וכו 'יהללו'ואמר פר תורה רן הסבסיום לקח מ

.ת לארון הקודש"הס

הנני העני 'א תפילת "התחיל מרן שליט 12.05בשעה

והנוסח היה , ואמרה מרן במהירות ובלחש, קודם מוסף 'ממעש

ע במוסף נמשך עד השעה "תפילת הלחש דשמו .כדאתמול

רן התחיל מו, א לפתוח הארון קודש"ניגש מרן שליטו 12.50

והראה . ואמרו כל הפיוטים כדאתמול, ץ"דחזרת השע "שמו

תפילת מוסף . ק"מרן להמשוררים שיקצרו קצת מחמת שב

, על כסאא "מרן שליטלאחר התפילה עלה . 2:30סיימו בשעה

א לביתו "וחזר מרן שליט. ט"ואיחל לכל הקהל בברכת א גוט יו

.לסעודת היום, נאוה קודש

ונביא כאן כמה , ם המסוביםא ע"בסעודה שוחח מרן שליט

:קטעים מתוכנהאמר ' זכרתי לך חסד נעוריך' כה אמר ה'בעת שזמרו הניגון �

כי הנביא הבטיח לבני ישראל שאף כשלא יעמוד לנו שום : מרן, שכבר ייפירו כל הזכיות מכל הדורות שעברו עד עתה, זכות

מ יעמוד לנו הזכות הזו שהלכנו אחריו במדבר בארץ לא "מ .וזכות זו תהא קיימת לעד לזכותינו בדין, הזרוע

אינו מובן מהו הגדלות והזכות ' אמר מרן לבאר דלכאועוד �דוכי היו שם ', במה שיצאו בני ישראל ממצרים והלכו אחרי ה

והרי עבדו שם בחומר ובלבנים , במצרים בשלוה ובמנוחהאלא עיקר זכותם היא במה שמיד כאשר ', ובעבודה קשה וכו

הלכו אחריו ולא התמהמהו , לצאת מארץ מצרים 'ציום הובדרך מידה כנגד , לצרור כספם ורכושם במצרים וצידה לדרך

.והבן, לגאלינו להחיש הישועה' מדה ימהר ה

ב מהו "צ' לכאו: אמר מרן' וגם את נח'בעת שזימרו הניגון �את נח בהביאו את ' הענין של פקודת ישועה ורחמים שפקד ה

על הארץ כבר היה נח טמון ' בעת המטיר הוהרי , מי המבולולמה הוצרך לפקידה זו ', בתיבה שהגינה עליו כפי שציווהו ה

אלא הענין הוא שבזמן שניתן רשות . את מי המבול' כשהביא הכ משבאו מי "וע.) ק ס"ב(למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע

הוזקק לפקודת ישועה ורחמים מיוחדת , המבול על הארץ .ק גם הוא ממי המבולשלא ינז

מכיון , כ מזכירים אנו את פקודת נח"שע: עוד אמר מרן �שהפקידה היתה להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול

ובזה , נמצא כי מה שניצל נח ממי המבול היה למעננו, הים .לטובה' מבקשים אנו שאף אותנו יזכור ה

ה "הקבדאיתא בספרים כי לעתיד לבוא יביא : עוד אמר מרן �וכפי שרואים אנו היום , מבול ויציף את העולם כפי שהיה בימי נח

מה , בחוש שבאים שטפונות על מדינות שלימות ברחבי העולםועל כן מזכירים אנו מה , מאז ומעולםכל כך שלא ראו ולא שמעו

כדי שיזכרנו גם עתה , ת את נח לטובה בזמן המבול"שזכר השי .ום בר ישראלושלא ינזק מכך ש, לחסד לרחמים

המשורר האלוקי ד מה ש"היה עבסעודת היום ' תורה'הה אומר במזמוריו תקעו בחודש שופר בכסה "דוד המלך ע

תהלים (ליום חגינו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב איזהו חג שהחודש מתכסה .) ביצה טז(' ודרשינן בגמ). ד, פא

ור מהו וצריך ביא. ש"עיי, בו הוי אומר זה ראש השנההרבותא בכך שהלבנה אינה מאירה בראש השנה עד

.'כ בגמ"שהוצרכו לדרוש עבדרשה לפני תקיעת (ויתכן לבאר על פי מה שאמרנו היום

ובדורות , ת דן כל דור ודור לפי מצבו"כי השי) שופרשכן , ת באופן שונה"חשוכים ושפלים כדורינו אנו דן השי

ועט אשר עושים בעת אשר חושך תכסה ארץ אזי כל דבר מ .הרי הוא מאיר וחשוב עד למאוד

ולכאורה היה צריך ', תקעו בחודש שופר'וזהו הביאור ל שמן הראוי להסתיר את "רצ', בכסה ליום חגינו'להיות

, על כן דרשינן דלא כן הוא, ט כפי מצבינו בדורות הללו"היווהיינו כי כעת בתחילת ', איזהו חג שהחודש מתכסה בו'אלא

אזי כל כוכב , שר אין הלבנה זורחת במלוא עוזההחודש אוכן הוא הדבר , קטן הנמצא בשמי מרום מאיר עד למאוד

כי לפעמים הדור , בבני ישראל שכל דור הוא נדון כפי מצבו' ופעמים הוא בבחי', כי חוק לישראל הוא'הוא במצב של

.שכל דור כפום דרגא דיליה', יעקבמשפט לאלוקי '��

ק אלאמרדכי פ' ר ג"הרה הכוס התכבדז על "בברכהמ

.ל"זצרגסאז עמבר "ק האדמו"בן כ, מבני ברקא "שליט

א בן מרן "הגר: פתיחות הארון בשני הימים התכבדוב

א דיינא "ז בריל שליט"הגרש, א"מ בן מרן שליט"הגרמ, א"שליט

א"עתש · ידידידיד ·ערב יום הקדוש

א "ש שכטר שליט"הגריראש הכולל ', רבא דקהילתנו הק

מ "א ר"אייזנברגר שליטש "הגרמ', צ דקהילתנו הק"דומו

רב נוה הורים שפע חיים א "שליטבוים י"הגר, ק"בישבה

מנהל רוחני ראש הכולל וא "שמרלר שליט י"ריהג, ק"פעיה

א שפיר א"גרשה, ק"רשת הכוללים פעיה-במרכז התורה

ש גליק "גריה, ק"מ בבית המדרש אהל נחמיה פעיה"ר א"שליט

עקב ברגרהרב אברהם י, מראשי ישיבת חיי משה א"שליט

יצחק חיים אברהם הרב , ב"הרב ברוך פריזנט מב, ק"מפעיה

.ע"ק מרן זי"נכדי כ –ם -מוטצען מי

תשרי ' ב' שבת שובה'האזינו ' ק פר"שב

א לתפילת "נכנס מרן שליט )6.31נ "זמן הדה( 7:00בשעה

',ברכו'עם הטלית עד א"ונשאר מרן שליט .מנחה בהיכל הגדול

ג רבי אברהם בן מרן "הרה -עמוד קבלת שבת התפלל לפני ה

לאחריה לא אמרו ', מזמור לדוד'והתחילו התפילה מ, א"שליט

הניגון חבר המשורריםבזמר לכה דודי זימרו . אנא בכח כנהוג

ק מרן הדברי חיים "העתיק שהושר עוד בבית מדרשו של רבה

ברנסדורפר מאיר אביש' הבעל מנגן ר י"ואשר הולחן ע, ע"זי

.ולא אמרו כגוונא, הקטעים וזמרו כל. ל"ז

לאחר התפילה הכריזו על זמן תפילת שחרית למחרת

כל ועבר. 11.00ט בשעה "ועל זמן עריכת השוה, 8:30בשעה

.הקהל לברכת א גוט שבת

לעריכת , א להיכל המתיבתא"נכנס מרן שליט 11.10 בשעה

מרן החל בזמר אשת חיל בניגון שלום . ק"ט דליל שב"השוה

החלות . קידוש לא אמר מרן למבצע על רפתאלאחר . עליכם

.היו עגולות כנהוג בחודש תשרי

שובה )ג-ב, הושע יד( ד ההפטורה"היה ע' פלפול'ה

קחו עמכם דברים , אלוקיך כי כשלת בעוונך' ישראל עד האמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה ' ושובו אל ה

בה ב המשך הכתוב וגם כפל הלשון שו"יל, פרים שפתינוקחו ואומר )א"סהאזינו ' פר(ובספרי ', ושובו אל ה' ישראל וגו

אלא דברי תורה םואין דברי' עמכם דברים ושובו אל הז "וכעי, אל כל קהלכם' את הדברים האלה דבר ה' שנאואני ' עמכם דברים ושובו אל ה קחו )ד"סח "שמות פל(ר "במד

ה אל 'ת שנא"מוחל על כל עונותיכם ואין דברים אלא ד )ג"ילקוט אות תקל(' עוד במד, ש"עי הדברים אשר דבר משה

נחמיה אומר קחו עמכם דרשנים ' קחו עמכם דברים רד "ש שביאר ע"ח בדרשות ש"ראה בבנין דוד הנדמ(', טובים וכו

.)דרוש בכמה אנפיןו "דף ס(פסחים ' ד בגמ"בהקדם מ, ב בדרך דרוש"ונל

מה ,ו בתמידמר נאמר מועדו בפסח ונאמר מועד מרא )א"עמועדו האמור בתמיד דוחה את השבת אף מועדו האמור

אלא ' וכוותמיד גופיה מנלן דדחי שבת ,בפסח דוחה שבתאמר קרא עלת שבת בשבתו על עלת התמיד מכלל דתמיד

,תמיד ופסח דדחו שבת אשכחן )ב"ע(ולהלן , קרבה בשבתאמרי כי היכי דיליף פסח מתמיד ,דדחו טומאה מנא לן

ופסח ,שבת הכי נמי יליף תמיד מפסח לענין טומאה לעניןאמר רבי יוחנן דאמר קרא איש איש כי יהיה ,גופיה מנא לן

טמא לנפש איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין לפסח ר "דת )א"ז ע"דף ע(' ולקמן בגמ, שני אלא עבדי בטומאה

ל לפי שלא למדנו אלא "מה ת' עדי הווידבר משה את משנאמר בהו במועדו במועדו ואפילו בשבת לתמיד ופסח

משמע לא יעבור זמנן במועדוי "פרש( במועדו ואפילו בטומאהשאר קרבנות ציבור מניין , )ואפילו הן טמאין ואפילו הוא שבת

מניין לרבות עומר ' וכובמועדיכם ' אלה תעשו לה 'שנאל וידבר משה את מעדי "ל והקרב עמם ת"והקרב עמו שתה

', וכו ראל הכתוב קבעו מועד אחד לכולןאל בני יש' ה, הקשו דהנך סוגיות סתרי אהדדי )ה מה"ו ד"דף ס(' ובתוס

דבפרק אלו דברים דרשינן דפסח דוחה שבת מקרא דעל והקשו ' עולת התמיד ולטומאה מקרא דאיש איש וכו

ובפרק כיצד צולין אמרינן דילפינן לה ממשמעות , אהדדי' ומסיק התוס, אופן דמועדו דפירושה שלא ידחה בשום

ד דילפינן ממשמעות "דעל כרחך תנאי הוא דאיכא למד דמועדו לא "ואיכא למ, בטומאה' בשבת ואפי' מועדו אפי

משמע ליה ובעינן למילף מהנך דרשות דעולת שבת בשבתו .וקרא דאיש איש כי יהיה טמא לנפש' וגו

מ "ואמרנו מכבר לבאר במה דפליגי הני תנאי עפאהא דדרש איש נדחה )ואיןה "ב ד"ו ע"דף ס(' שהקשו התוס

תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב , ואין ציבור נדחהדרשינן והוצאת את האיש )ב"ע ז"דף י(ובסנהדרין . ישראל

ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל וכתב , ש"עי, העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט

עולם מאיש ממעטינן אפילו עיר או דל דיש לתרץש "רשהאיש כי יכרה )א"עא "נדף (ק "בבוכעין הא דאמרינן שבט

ל "בהא דס )א"ע ח"עדף (וכן בסנהדרין ,אחד ולא שנים ,בורבזה אחר זה האחרון חייב דא "הכוהו עשרה בנב ב"לריב

סבר כל נפש ב "דריביוחנן ר"וא ,מפני שקירב את מיתתוומיהו , דהוא נפש אפילו מקצתה כלי "ופרש, כל דהוא נפש

היכא דהכהו בבת אחת לא קטלינן לכלהו דאיש כי יכה אמר אלא דהכא משום דכתיב , ש"ו עירחמנא ולא שנים שהכוה

אלא לרבות ול מיעוט אחר מיעוט ואינ"והכ "אאיש איש ג "וכה ,עד דאיכא רוב צבורדנדחים לפסח שני עיר ושבט

בהא דמרבינן דבת )א"ע ו"דף ס(בסנהדרין כתבו התוספותוכתבו ' א חייבת מדכתיב איש איש כי יקלל וגו"שקללה לאו

דהא השוה אשה לאיש היינו היכא דכתיב בלשון ' התוסאבל הכא דכתיב איש הוי ממעטינן אי לאו דכתיב , זכור

, ש"איש תרי זימני דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות עימדבריו דהא דילפינן והיוצא , ב דזבים"ט רפ"תויועיין עוד

דאין ציבור נדחה והיינו דווקא כשרוב הציבור טמאין ה הוי אמרינן "דבלא, ילפינן לה מכפל הלשון דאיש איש

.דגם עיר אחת או שבט אחד אינו נדחהד "ואמנם הך מילתא דדרשינן איש איש אתיא דווקא למ

וכדמצינו בדוכתין סגיאין דרק , א"לא דברה תורה כלשון בנעיין יבמות (, א דרש יתורא דאיש איש"ת כלב"א דבד דל"מ, א"ע' ערכין ג, ב"ח ע"זבחים ק, ב"ה ע"פ, א"ו ע"סנהדרין נ, א"א ע"ע

א אין כאן קרא "ת כלב"ד דדב"כ מ"משא )ב"ב ע"נדה לת "ק אם דב"ופליגי בה תנאי בכמ, יתירא ולא דרשינן מיניה

תנא ומובן היטב דבהא קמיפלגי הנך ברייתות דהאי, א"כלבדדריש דטומאה הותרה מבמועדו נאיד מלמידרשיה מקרא

ל דאיש ממעט "ואת, א"ת כלב"ל דדב"דאיש איש משום דס, שנים כעין הא דכי יכרה איש בור' כ נמעט אפי"ציבור א

ואין לומר , פ נמעט עיר אחת או שבט אחד דלא יידחו"ועכת "דמרבינן להו מאיש איש דהרי לאו ריבויי הוא דדב

כ הך ברייתא "משא, ה יליף ליה מבמועדו"מש, א"כלבא ולכן שפיר "ת כלב"ש קאי כהאי תנאי דלא דב"דיליף מגז

יוחנן הוא דמפרש ' ויציבא מילתא דר, ילפינן לה מאיש אישדקאי לשיטתיה , לה להאי מילתא דילפינן מקרא דאיש איש

ז "דף כ(ז "מהא דדריש בע, א"ת כלב"ל בעלמא דלא דב"דסש "האכל יאכל עי )ב"א ע"דף פ(ובחולין , להמול ימו )א"ע .ק"ודו, )ז"ת אות י"ר ערך דב"עיין מלה(

ביאר דהא )ז"שי' ח סי"או(ת בית שערים "והנה בשותליא בילפותא דפסח , דטומאה הותרה בציבור או דחויה

ד "ותו, ש"דוחה טומאה אם ממשמעות מועדו או מגז

א"עתש · טוטוטוטו ·ערב יום הקדוש

לבאר ) כהניםא ענין ה"ן בתו"והוא ברמב(כ הראשונים "עפמששכתב דמהא דילפינן מקרא ) א"ע' דף כ(ברכות י ב"ברי רשד

ע יכולין "בקו' דכהן נזיר מטמא למת מצוה אין לילף דאפילא על הת דטומא"דהתם מעיקרא כשנכתב ל', לעקור וכו

ז "ע' והקשו התוס, מ נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים"מ: ל"ן וז"וכתב הרמב, ל דחיה"ת בכל מקום והו"דהרי עדל

יטמא דלא לאו אלא דליתיה כיון ,דכהן דלאו ,לפירושו' פי לא מתים בשאר אלא ללאו ליתיה הא, מ"מ מיניה ומפיק דחד הוא דיחוי לאו ג"וכה, לקרובים או מ"למ אלא ,יטמא קבורת אין, האי על בדעבר אלא האי מיקיים ולא, הוא שמא

סדין נ"א דפסח עשה אבל, לעולם טומאה בלא מ"מ, הוא מצות משאר דכלאים ולאו דפסח דעשה כיון ציציתב

מיקרי גוונא האי כי להו ודחי דציצית או מ"דמ עשה אתי כי כי וציצית דפסח מצוה למיעבד מצי גופיה איהו דהא, דיחוי

נ "א בלאו עלייהו עבר כי הילכך, כלום עלייהו עבר לאך פ הברו"וכ(ד "ותו, ש"עי' וכו להו דדחיא הוא מצוה, בעשה

ע התלוי בביטול "דהיכי שקיום המ) 'ד' ח סי"ח או"טעם בעטדאין מציאות לקיים העשה כי , ז"ת אגודים תמיד יחד זב"ל

דמיד , ג לא מיקרי דחויה"בכה, ת"י ביטול הל"אם עולכן ביבום שכל , ת"ע היה כלא היה הל"כשנאמרה המ

וכן לענין , ה דחויה אלא היתר גמור"מצוותה באשת אח לי "א רק ע"בשבת דכיון שכל מצות קרבנות שבת אקרבנות

כ היכי שיש מציאות לקיום "משא, ל היתר גמור"מלאכה הורק שלפעמים מזדמן שיהא עומד , ת"העשה בלי ביטול הל

ג "בכה, ת"א לקיים העשה רק בביטול הל"ת שאז א"נגדו ל .ש"ל רק דחויה עי"ת הו"ג דעדל"אע

„ÏÚ מקרא ומעתה אם ילפינן הא דתמיד דוחה שבת „ÈÓ˙‰ ˙ÏÂÚ הנאמר בשבת דהתורה אמרה להדיא שיקריבו

א "דהרי א, פשיטא דהותרה הוא, התמיד גם ביום השבתוממילא , בשום פעם להקריב תמיד דשבת בלי דחיית השבת

ש דמועדו ילפינן לכולא "כיון דילפינן פסח מתמיד בגזנ לענין טומאה דמהאי "והה, ל הותרה"מילתא וגם הפסח הו

ש גופא ילפינן לה לתמיד מפסח דדרשינן איש נדחה "גזדכיון דתרוייהו , ל הותרה לגמרי"ממילא דגם בזה הו', וכו

ש אין לחלק ביניהם ובהכרח דגם "ילפינן להו מהאי גזד דטומאה הותרה "וזה הטעם דמ, בציבור טומאה הותרה

ל כהאי תנא דילפינן להא דטומאה "בציבור משום דסל דילפינן "ד דטומאה דחויה ס"מ אמנם, ש דמועדו"מגז

ולכך הדרינן , לתמיד דקריבה בשבת ממשמעות דמועדול דכיון דאפשר לקיים המצוה בלא דחיית שבת "לסברא הנ

ולכן כיון , ל רק דחויה"כ בשבת הו"היכי דמיקלע בחול אאלא , דעיקר פירוש במועדו קאי על דבר יום ביומו

א הוי כמפורש כ ל"דממשמעות מועדו ילפינן גם לשבת אש לענין "ומכ, ל בגדר דחויה"להדיא לגבי שבת ולכך הו

טומאה דבוודאי דאפשר להקריב מבלי דחיית הטומאה .ש"ל רק דחויה עי"דהו

ומבואר בדבריו שם דאי ילפינן להא דפסח דוחה טומאה ממשמעות דמועדו אמרינן דטומאה דחויה היא

ולתמיד ', גואמנם אי ילפינן לה מקרא דאיש איש ו, בציבור, ש בהמשך הדברים"עי, ל בגדר הותרה"ש דמועדו הו"מגז

י שכבר קדמו בסברא זו "מ פלדמן נ"ר ש"והראוני הר(ז כתבו "וכעי, )ש"עי', אות ב' ד' ט סי"ח להבר"ת עט"בשו

עוד כמה אחרונים דדין טומאה אם הותרה או דחויה תליא .בהך תרי ילפותותעניני (צא באור תורה ק מאוסטרוו"ש הגה"ונקדים עוד מ

דהיינו , לבאר הענין שטומאה הותרה בציבור )א"חנוכה אות למשום שציבור יש בהם כח להעלות הרע והטומאה להפכו

כענין , לטוב ולהכניסו לקדושה ולכן הותרה בהם הטומאהיוחנן שובה ישראל עד ' ש ר"במ )ב"דף פו ע(שאמרו ביומא

י "י הכי והאמר ר"ר ופריך ומי אמר, א עד ולא עד בכלל"הלא קשיא הא ', ת שבתורה וכו"גדולה תשובה שדוחה ל

דביחיד קאמר עד ולא עד בכלל ובציבור , ביחיד הא בציבורהרי דבתשובה של יחיד , ת שבתורה"הוא דאמר שדוחה ל

ל רק במדריגה של עד ולא עד בכלל כי הוא בגדר כמו "הודונות דבתשובה מיראה ז' דאמרו שם בגמ, תשובה מיראה

נעשים לו כשגגות שנתמעט הרע ונמחה אך לא נתקן שיהא אבל בתשובה של ציבור הוי בגדר כמו , הרע נהפך לטוב

והיינו יען כי בכח , בתשובה מאהבה דזדונות נעשו כזכויותהרבים להעלות הרע ולהפכו לטוב ונתקן העוון להיות

יוחנן דבציבור העושים תשובה ' ועל כן קאמר ר, לזכותת "ת שנתקן הל"ת כענין עדל"ה תשובה שדוחה לגדול

.בהעשה כמו כלאים בציצית דנהפך הרע לטובא "ז ביאר שם פסוקי הנביא שובה ישראל עד ה"ועפי

ויש לדקדק דפתח בלשון ', קחו עמכם דברים ושובו אל ה, יחיד שובה ישראל ומסיים בלשון רבים קחו עמכם דברים

תחברים ונעשים אלא משום דענין ציבור הוא שרבים מש "כ כל חד לחודיה קאי וכמ"דאל, כאחד באחדות גמורה

משום , )כו, י בראשית מו"רש' עי(בעשיו נפשות וביעקב נפש ה אמרינן "ומש, כ אומות העולם"דישראל מתאחדים משא

ע קרויים "אתם קרויים אדם ואין אוה )א"דף סא ע(ביבמות רבים לקוראן כי כינוי איש אנוש גבר נשתנה הכינוי ל, אדם

אבל הכינוי אדם הוא שוה ליחיד , אישים אנשים גבריםולכן רק לבני ישראל יוצדק כינוי אדם דבישראל , ולרבים

כ "מתאחדים באחדות גמורה להקרא בלשון יחיד משאדישראל )א"חולין פט ע(ל "והטעם כמשאחז, ע"באוה

והראשונים , ממעטים את עצמם ואומות העולם מתגאיםי חיתוך בהמה "הענין שהיו כורתים ברית עכתבו לבאר

לרמז על ביטול הנפש הבהמית המפריד , לעבור בין בתריהועל כן לא , י הביטול יכולים להתאחד"בין אדם לחבירו וע

שייך אחדות וציבור רק בישראל שכל אחד מכניע ומשפיל י "ועיקר הכנעה וביטול הוא ע, את עצמו ובטל לחבירועל כן צריך מקודם , כדאי לעצמו שמפשפש במעשיו שאינו

ציבור ' ז יהי בבחי"תשובת יחיד שיבוא להכנעה וביטול ועיה נאמר תחילה שובה "מש, ויתאחדו בתשובת הרבים כאחד

שצריך לחזור מדרכו הרעה ולבוא , ישראל בלשון יחידזו של ביטול ' כ כשיבואו לבחי"ואח, ביטול לרעהו' לבחי

ז "ועי, כם דברים לשון רביםויהיו במדריגת ציבור וקחו עמושובו ' שכל אחד שב לעצמו מצטרפים יחד ויבואו לבחי

ש "עיי, שכח הציבור לתקן הרע ולהפכו לטוב' אל הק ישמח "ש בספה"ודבריו מתאימין למ, שהאריך עוד בזה

דבתשובת הרבים יש בה מעלה גדולה )האזינו' פר(משה איוב ( כ"מאהופירש בזה , דבכל גווני זדונות נעשו זכויות

) י, ב"תהלים ס(ש "וגם מ, מי יתן טהור מטמא לא אחד )ד ,ד"יאך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל

.ש"עי ,יחדל דטומאה הותרה "פ נמצינו למדין דמהא דקי"ועכ

בציבור שמעינן מינה דכח הרבים מועיל להפוך הרע לטוב דטומאה הותרה נ "ש רק א"ז א"ופשוט הדבר דכ, ל"וכנ

ל רק דחויה ליכא למשמע מינה "נ דהו"כ א"בציבור משאמידי אלא דבדיעבד הנדחה הטומאה דהרי בעינן לאהדורי

ואין , )ש בריש יומא"כמ(ולעשות כל טצדקי להקריב בטהרה .להוכיח דנתהפך לגמרי לטוב

ז יבואר היטב דלכן תיקנו להפטיר תרתי דתיובתא "ועפ )ה ראש"ב ד"מגילה לא ע' תוס' עי(' שובה ישראל ודרשו ה

א"עתש · טזטזטזטז ·ערב יום הקדוש

עניני התשובה הללו שמתחילה צריך כל אחד ' להורות על בז יוכל להתאחד עם "ורק אח, ואחד לשוב עד כמה שאפשר

י ביטול גמור בהכנעה שלימה שבכך יזכה "הציבור עושוב יבואו לתשובת רבים שכוחה , להכלל באחדות גמורה

ולהורות על , ות לזכויותגדול לתקן הרע לגמרי להפוך הזדונ .חלקי התשובה הללו תיקנו תרתי דתיובתא' ב

' ˘Ú χ¯˘È ‰·Â„ ‰והשתא יבואר פסוקי ההפטרה ÍȘÂχ דהורה הנביא על סדר התשובה דבתחילה על כל

Í�ÂÂÚ· ˙Ï˘Î ÈÎאלא שבכך , אחד לשוב בתשובה לעצמוש "כמ(מ יישאר הפגם דהרי יתהוה רק לשגגות "ל שמ"רצ

ואמנם על ידי התחלת , )י שגגה"רא ליה מכשול פרששם ק' בגמביטול ושוב לבוא לידי תשובת ציבור ' התשובה תגיע לבחי

ויתהפך , שגדול כוחם לתקן הרע לגמרי ולהעלותה לקדושהואל תאמר היאך אפשר כדבר הזה שבכח , החטא לזכות

˜ÂÁ לזה גמר אומר , הרבים נתהפך עצם הרע להיות טוב ¯ÓÂÏÎ Ìȯ·„ ÌÎÓÚ‰¯Â˙ ȯ·„ ,‡ ·¢Â"‚ ‰ 'Â�È˙Ù˘ Ìȯ٠‰ÓÏ˘� ,ה בענין "דהרי תראו דכ, ל"רצ

הקרבנות דטומאה הותרה בציבור מטעם דכח הציבור אך שמא תאמרו דגם אצל ציבור , ל"מהפך הרע לטוב וכנ

˜ÂÁלכן דייק ואמר , ל רק דחויה ואינו מתהפך לגמרי"הוÌȯ·„ ÌÎÓÚ ,ורה דהרי דתדעו לדרוש כל אות בת, כלומר

א דלא דברה תורה "אין לשונה של תורה כדיבורי בנומעתה ילפינן , ומינה דשפיר דרשינן איש איש, א"כלבנ

דאין (להא דאין ציבור נדחה מקרא דאיש איש כי יהיה טמא עיר אחת או שבט אחד לא יידחו דדרשינן איש ' כ אפי"להקשות דא

ש דמועדו "זז דהדר ילפינן בג"ולפי, )ש"ש הרש"איש לרבות כמכ "וע, ש"ש הבי"ל בגדר הותרה וכמ"כ בהכרח דהו"א

משום שהרע מתבטל לגמרי ומתהפך להיות נכלל בקדושה זו בכח תשובת הרבים ' ובכן בבחי, טוב המוחלט' בבחי

היינו ˜Ìȯ·„ ÌÎÓÚ ÂÁולכן , ייעשו זדונות לזכויותשגם העון יתעלה לקדושה 'χ ·¢ ‰בתשובת של רבים

, ‡ÂË Á˜Â ÔÂÚ ‡˘˙ ÏÎ ÂÈχ ¯ӷז "ועי' ה וישוב אל .שעצם החטא יתהפך לטוב ולזכות

הלכה זו ר "והנה בפסחים שם ריש פרק אלו דברים תאמרו להם אדם אחד יש שעלה ' וכונתעלמה מבני בתירא

מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני גדולי הדור שמעיה ' וכוויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו וןואבטלי

לו מנין לך אמר להם נאמר מועדו בפסח ונאמר אמרומועדו בתמיד מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת אף

ראה מעשה ונזכר ' וכומועדו האמור בפסח דוחה את השבת והיינו , הלכה ואמר כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון

ועל זה קאי , ש"ש מגז"דשמעיה ואבטליון ילפי לפסח דדוהרי , ילפינן תמיד מפסח דדרשינן איש איש י דהדר"דברי ר

ל דהא דאין ציבור נדחה מקרא דאיש "דשמעיה ואבטליון ס .ל הותרה בציבור"איש והיינו דהו הוא פירש תניא יהודה בן דורתאי )ב"ע' דף ע( והנה להלן

אליהו יבוא אם אמר ,בדרום לו וישב והלך בנו ודורתאי מה ,בשבת חגיגה חגגתם לא מה מפני לישראל להם ויאמר

ואבטליון שמעיה הדור גדולי שני על תמהני ,לו אומרים הן להן אמרו ולא ‚„ÔÈ�˘¯„ ÌÈÏ גדולים חכמים שהן

והיינו דבן דורתאי נחלק , השבת את דוחה חגיגה לישראלל דאין חגיגה דוחה את השבת וסבר דהדין "על רבנן דס

ות א ביארתי באריכ"ובמק, ש"נותן שידחה את השבת עיי', וכו ואבטליון שמעיה הדור גדולי שני על ש תמהני"במש תליא בכך אם הא דפסח נקרב "ל דהא אם חגיגה דו"די

ל כעין "ל דחויה י"ה הו"דא, ל הותרה או דחויה"בשבת הואין לך בו אלא חידושו ואין לנו אלא שפסח דוחה את

ש "ה דפסח דו"אמנם א, השבת ולא חגיגה דלא מפורש בהל דכל מה דשייך לה בכלל וכיון דהותרה "גמור י ל היתר"הו

ולכן תמה בן דורתאי על שמעיה ואבטליון , שרינן גם חגיגהש "ל טומאה בגדר הותרה שהרי דרשו גז"דהרי לדידהו הוש להדיא "ל לילף ממשמעות במועדו כמ"דמועדו דלא ניח

על כן התפלא עליהם שהיה ראוי להם לדרוש , שם' בגמ .את השבתשגם חגיגה דוחה

ובכן יבואר כוונת המדרש קחו עמכם דברים קחו עמכם היינו ליקח את סברת שמעיה ואבטליון , דרשנין טוביםל הא דפסח דוחה "דרשנין גדולים דנפק' דקרו ליה בגמ

ל "כ הא דפסח דוחה טומאה נפק"וא, ש דמועדו"שבת מגזומינה , ומוכח דטומאה הותרה בציבור' מאיש איש וגו

י "ובזאת תדעו כי ע, ור נתעלה הרע ונהפך לטובדבכח הציבתשובת רבים תזדככו מחטאתכם להעלות העונות להופכם

ל קחו עמכם דרשנין טובים שידעו "ובפשטות י, לזכויותל "א וכנ"ת כלב"לדרוש כל תיבה ואות בתורה דלא דב

.ק"ודו, ומינה דטומאה הותרה בציבור��

ובה ישראל עד שפ באפטרתא דיומא "היה עה' תורה'ה

קחו עמכם דברים ושובו אל , אלוקיך כי כשלת בעווניך' ה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו', ה .)ג-ב, הושע יד(

' ר, והיכן היה ,וישב ראובן אל הבור) יט, ר פד"ב(ש במדר, אליעזר אומר בשקו ובתעניתו' ר, יהושע' אליעזר ור

ד וישב ראובן אל "הה, הבורכשנפנה הלך והציץ לאותו מעולם לא חטא אדם לפני ועשה , ה"אמר לו הקב, הבור

חייך שבן בנך עומד , ואתה פתחת בתשובה תחילה, תשובה, הושע יד(ר שנאמ, ואיזה זה הושע, ופותח בתשובה תחילה

מה הכוונה בעי ןולהבי .אלוקיך' ישראל עד ה השוב )בפתח בתשובה שבן בנו ת לראובן"באותו שכר שנתן השי

.ומהו הקשר והשייכות בין אותו שכר לאותו מעשה, תחילהכן יש לדקדק הא דנקט במדרש הלשון שפתח בתשובה כמו

.ל שפתח בתשובה ותו לא"והול, דייקא 'תחילה'ראה (ק "דאיתא בספה מהבהקדם ו, ויבואר בפשטות

איזה שהולך האדם לקיים דטרם) ויצא ועוד' מאור עיניים פאזי צריך הוא מקודם לרחוץ מעוונותיו ', ה וכדומצודבר

היינו שצריך הוא להקדים את ו ,רוע מעלליועליו ולסור מים יולא שיתחיל לק', עשה טוב'ה חלקל 'סור מרע'החלק

שקוע עדיין בעומק חטאיו ונפשו לא בעודו' את מצוות הכי תבוא ' פ(ע "ק מראפשיץ זי"הרהביאר ובדרך זו , מטוהרה

שוא לכם )ב, תהלים קכז(את דבר הכתוב אביו בשם )ועודדדבר שוא הוא לאלו , משכימי קום מאחרי שבת

ל שמקדימים תחילה "רצ', קום'כימים ומקדימים ששמומאחרים , קום ועשההחלק ואת ' לראש לקיים את מצוות ה

', מאחרי שבת'וזהו , המה לשוב בתשובה על עוונותיהםסור 'צמם את חלק הכ מקיימים המה בע"היינו שרק לאחמ

.ש"עיי, שהוא בשב ואל תעשה 'מרע' ˘Ú χ¯˘È ‰·Â„ ‰תחילה לראש , זהו שאמר הנביא

ÍÈ�ÂÂÚ· ˙Ï˘Î ÈÎ ÍȘÂχ , היינו שקודם תשוב בתשובה עלהיינו דברי תורה , ˜Ìȯ·„ ÌÎÓÚ ÂÁכ "ורק לאחמ, עוונותיך

היינו שרק לאחר שתשוב )ד, ר לח"שמו(ל "כדרשת חזועל , '˜Ï‡ ·¢ Ìȯ·„ ÌÎÓÚ ÂÁ ‰או אז ,בתשובה כראוי

כאמור היינו , ‡ÔÂÂÚ ‡˘˙ ÏÎ ÂÈχ ¯Ó, כן המשיך ואמרהיינו , Á˜Â ·ÂË כ"ורק לאחמ, שקודם תשוב על עוונותיך

ותקיים את מצוות 'עשה טוב'את חלק ה שתקיים בעצמך .והבן, 'ה

א"עתש · יזיזיזיז ·ערב יום הקדוש

דהנה , ל"מעתה מה מאוד יבוארו דברי המדרש הנוהבין בדעתו שדבר זה , שהילד איננושב לבור וראה ראובן ועל כן , ן במעשה בלהההראשולידו מחמת חטאו ' אינה ה

ל ששב בתשובה על כך "רצ', וישב ראובן אל שקו ותעניתו'דכיון שעדיין לא שב על ,שהתחיל במצוה קודם שסר מרע

ואם היה רוחץ עצמו , החטא ההוא לכן בא לידי מקרה זהנקרה לידו מעשה זה שגרם כהוגן מחטא זה אזי לא היה

אתה פתחת , 'ת"ועל כן אמר לו השי ,שימכרו את יוסףהחטא תחילה על שעשה תשובה היינו ', בתשובה תחילה

, 'ה מצוותשאר כ שב ובא לקיים את "ורק לאחמ, ההואחייך שבן בנך הושע עומד ופותח נמי 'ואשר על כן .כאמור', בתשובה תחילה

גוף ם הא דיש לדקדק בבהקד, ה מילין בגו- עוד לאלודאמאי לא ', אלוקיך' שובה ישראל עד ה, 'לשון הכתוב

ומאי טעמא נקט דייקא ', וכדו ‡Â�ȘÂÏ' נקט הלשון ה .'אלוקיך'' הלשון ה

יאמר בלשרן של צדיקים י מה דאיתא בספ"עפ, ויבוארוהחצפתי פני , ת"כ הרביתי לחטוא לפני השי"הרי כ, האדם

י "וע, יל תשובה גם לחוטא כמוניכ וכי תוע"וא, ומרדתי בויאוש ועצבות ולדכדוכה של יהרהורים אלו נופל הוא לידי

דלעולם תועיל , צריך הוא לידע דלא כן הוא, אמנם .נפש פ"אע כ"או, מטיבהטוב והע הוא "הבוכרי הכי , התשובה

ויכול הוא , מ לא אפסה תקותו"מ, חטא בחטאים מרוביםש .לעולם לשוב בתשובה על חטאיו

כי , דבר זה הוא ברור ומוסכם מפי ספרים ומפי סופריםצריך הוא , מה שכתבו בספרים שהאדם אשר שב על חטאיו

דברים , בסיגופים ותעניות שונים ומשוניםת עצמו לסגף אאלו היו שייכים רק לדורות הראשונים לפני כמה מאות

אלא די ,כ בדורנו אנו אין צריכים לבוא לזה"משא, שניםעל ע חרטה "ויקבל ע, ע"שובה שלימה קמי הבוכשישוב בת

בוא לידי סיגופים שיצ "יוא, לשעבר וקבלה על העתיד - )קודם תקיעת שופר(בדרשה שהארכנו היום וכפי - ותעניות

בחרטה שישוב בתשובה שלימה על חטאיו די בכך אלא .)ק עמוד הדין שמאריך בזה"וראה בשלה(, אמיתית

שתמיד ברורה לכך ראיהויותר מכך יש לו לאדם ט "כ מדוע לא יצאה נשמתו מגופו ומ"דאל ,תשובה הועילמ

אחר שחטא ועיוה כלפי הבורא עדיין לא נפטר מן העולםהרי זה ,ומכך שעדיין נשאר הוא בחיותו עלי אדמות ,ש"ית

וכפי ,ת בתשובתו שישוב אליו"אות וסימן שחפץ השיאשר ,ן זהבעני) כי תבוא' פר(ק תפארת שלמה "שהובא בספה

צריך האדם לשאוב חיזוק מכך שנשאר עדיין בחיים על אף דהוא לו אות וסימן שתמיד תועיל לו כל חטאיו המרובים

עד יום מותו תחכה 'ובזה ביאר את דבר אמרינו ,תשובהשעדיין לא מת ונפטר מן 'עד יום מותו'היינו מכך ש', לו

ם כל שע עולם סימן הוא לוזה הועדיין חי הוא ב ,העולםת עדיין מצפה "היינו שהשי ',תחכה לו'עדיין שחטא חטאיו

.ש"עיי ,וממתין גם לו שישוב בתשובה שלימה לפניו) ע"בתפילת שמו(וכעין זה הרהרתי לבאר את דבר אמרינו

והיינו דאף אם ', אלוקינו ואלוקי אבותינו וגו' ברוך אתה ה' ואין הוא נקרא כביכול ה, חטאנו ומרינו כלפי מעלה

אלוקי אבותינו ואלוקי אברהם 'מ כיון שהוא "מ', אלוקינו'כ אלוקינו ושמו נקרא גם "כ הוא ג"אזי כמו', יצחק ויעקב

מ התשובה מועילה "ל חטאנו לפניו מ"פ שרח"ואע, עלינו .'תמיד ובכל עת יכול הוא לשוב אל ה

ט "על דרך זו הרהרתי אמש בעת הקידוש דליל יוות ואותנו קדשת ודברך אמת כי בנו בחר' ,בנוסח הקידוש

דלכאורה יש להבין מדוע הסמיכו את התיבות ', וקיים לעד

מהו הקשר ד', וכו' ודברך אמת'ל' וכו' כי בנו בחרת'דבל יאמר , ובהאמור יובן בפשטות. והשייכות ביניהם

וכבר , ת בתשובה"השיו אין מקבלשוב האדם שאדם כערכו אשר , מרוביםאפסה תקותו לאחר שחטא בחטאים ובעוונות

כי בנו בחרת 'אלא הא ד, על כן אומרים אנו דלא כן הוא, דבר זה שייך וקיים לעולם ועד', ואותנו קדשת מכל העמים

התורה היא נצחית שהיינו ' דברך אמת וקיים לעד'שהרי תדיר ניכיום וגם לאדם כמווגם ,ודברך אמת דקושטא קאי

.תועיל תשובהמונקט '‡Ï‡¯˘È ‰·Â˘‰ „Ú' 'ÍȘÂÏ , זהו שאמר הכתוב

וחטא ל "רחגם להאדם השפל שנפל כי , דייקאבלשון נוכח , מ גם הוא קדוש לאלוקיו"מ ,בחטאים ובעוונות מרובים

‡Â·Â˘Â Ìȯ·„ ÌÎÓÚ ÂÁ˜ Ïוגם הוא יכול לקיים בעצמו .'וגו ÂÈχ ¯Ӈ ÔÂÚ ‡˘˙ ÏÎת אשר "השירהו וכן יעז, '‰

��

. רים בניגוני שבתט הנעימו מקהלת המשור"במהלך השוה

.וצור משלו, קה ריבון, וזמרו המשוררים ויאתאו

הגאון רבי חיים יעקב שוורץ ז על הכוס התכבד "בברכהמ

ג "הרהונערך השלום זכר לבן . 'ץ קהילתנו הק"דומא "שליט

בבית שמש ' צ קהילתנו הק"דומא "שליטרבי פרץ טוביה בינדר

ר "לבן הר ,)ק"יייך מפעיהר בן ציון ר"ב וחתן הג"מבחיים מרדכי ר"ב(

לבן ,)ק"ר שמואל מאיר כהן מפעיה"ח(ק "יחזקאל יאקאב מפעיה

ר "לבן הר, )ק"ר שמואל מאיר מפעיה"ב(ק "ר אשר כהן מפעיה"הר

כ חילקו פירות "אח .ע העשיל פורגס מאשדודמשה יהוש

.1.20ט בשעה "וסיימו השוה, לקהל

יום שבת קודש

כל הגדול לתפילת א להי"נכנס מרן שליט 8.40בשעה

מ "שמואל נטע זלמנוביץ ר' ג ר"הרה -ז ניגש "שחרית לפסוד

שלמה אברהם 'ג ר"הרה -שחרית , ק"בישיבה לצעירים פעיה

.ק"לפרין משגיח רוחני בישיבה גדולה פעיהיזלמן הי

ג רבי פרץ טוביה בינדר "הרה -כהן ,בעליות התכבדו

' ח ר"רהה -לוי , בבית שמש' צ קהילתנו הק"דומא "שליט

ג רבי בן ציון רייך "הרה -שלישי , ק"שלמה זאב קליין מפעיה

הבחור הבר -רביעי , ק"מפעיהק "נאמן בית רבוהא "שליט

, ק"ה מוטצען מפעיהאשר ישעי 'ג ר"י בן הרה"נבן ציון מצוה

, א"מרן שליט -שישי , ק"ר יחזקאל יאקאב מפעיה"הר -חמישי

-אחרון , ס מאשדודר משה יהושיע העשיל פורג"הר - שביעי

רבי שלמה זלמן צ"גהה –מפטיר , ק"ר אשר כהן מפעיה"הר

ר מרדכי בנימין "הר -הגבה ', צ קהילתנו הק"דומא "שליטבריל

בני הנגיד (ח חיים צבי רוזנברג "הבה -גלילה , מירושלים רוזנברג

.)ו"הי יחיאל מיכל' ח ר"הנכבד הרה

, מתיבתאא להיכל ה"צ נכנס מרן שליט"אחה 5:30בשעה

ועמד על מעלות ', שבת שובה'לאמירת דרשת , מעוטף בטלית

כ נשא דברי "ואח, ופתח בדבר תורה בפרשתן, הארון קודש

:וזהו תוכנה, חיזוק והתעוררות בדברי אגדה משך כשעה ארוכה

האזינו השמים ואדברה )א, דברים לב(ק בפרשתן "בתוה

פ"ט הביא המסורה ב"ובבעה. ותשמע הארץ אמרי פי) ט, ב כ"דהי(ואידך , ותשמע הארץ אמרי פי', ותשמע'

.ותשמע ותושיעתקעו בחודש )ד, תהלים פא(יש לפרש בהקדים הכתוב

שופר בכסה ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלוקי משפט לאלוקי ' 'כי חק לישראל'ד כפל לשונו "ויל. יעקברם כשופר ה) א, ישעיה נח(גם לבאר מאמר הנביא . 'יעקב

.ב הדמיון לשופר דייקא"ויל', קולך והגד לעמי פשעם וגו

א"עתש · יחיחיחיח ·ערב יום הקדוש

ר "ק אאדמו"י דברי קדשו של כ"עפ, והנראה בדרך רמזשעמד על כפל לשון )ב"תשמהאזינו ' פרג "בס(ה "זצללה

וביאר . ותשמע הארץ' הכתוב בפרשתן האזינו השמים וגו, ע"זי' ט הק"י המסופר מה שארע בהיכלו של הבעש"עפ

פעם , ה דרכו להאריך בתפילותיו שעות ארוכותשכידוע היבעת שסיימו התלמידים את תפילתם והיה עליהם לצאת

ט עודנו יעמוד בתפילתו זמן "וידעו כי הבעש, לאיזה מקוםרב סברו כי אדהכי יש להם פנאי לצאת ולחזור קודם

ויהי אך יצאו התלמידים . וכן עשו, שיסיים את תפילתו. פסיעותיו וסיים את תפילתו את' ט הק"פסע הבעש, משם

כששבו התלמידים המה ראו כן תמהו לשינוי מנהגו של נענה להם , כ מיהר בתפילתו שלא כהרגלו"רבם שכ

משל למה הדבר דומה לקבוצת אנשים ', ט הק"הבעששרצונם היה להשיג משהו מסוים במקום גבוה ובשל כך גמרו אומר שהם ייציבו את עצמם באופן שיוכלו להגיע

עמדו איש ברגליו על כתפי חבירו שני על , לפי מעלהכעד שהגיע האחרון , ראשון שלישי על שני וכן הלאה

אם יענה ויאמר זה הראשון אשר רגליו על , הנה. למעלהמה מעשי כאן הרי ממילא אין אני מגיע לאותו , הארץשכן בעת , הרי ודאי שטיפש הוא, כ אלך מכאן"וא, מקום

כ הרי "וא, מהר צונחים כולם ארצהשעוזב את המקום חיש ובהכרח הוא שכל אחד יעמוד , הוא שהחטיא את המטרה

.על מקומו ואז יוכלו להשיג את אשר חפצוכל -' ט הק"אמר להם הבעש -, כן הם פני הדברים כאן

עומדים כאן סביבותי בכח הכוונות , עוד אתם תלמידיוהתורה שלכם הנכם לי לעזר לעלות ולהגיע לעולמות

אבל כשהלכתם , להאריך בתפלההנני יכול והעליונים ונשארתי לבדי לא יכולתי לעלות וממילא סיימתי את

.ויש בזה ענינים גבוהים ונשגבים ,תפלתיכי עבודתו של שליח ציבור הוא , הענין בזה ובפשטות

אמנם זה , לכסא הכבודשל הציבור להעלות תפילותיהםשאז , ציבור גופאתלוי לפי ערך קדושתם ותפילתם של ה

. נעשה שלוחם כמותם ממש בידו לפעול הרבה בתפילתושליח צבור שטעה )ב"ד ע"ברכות ל( ל"ומשום כך אמרו חז

כי אף כשהוא עצמו אינו כראוי יכולים , סימן רע לשולחיוואלמלי היו שולחיו מהוגנים הרי , אחרים להעלותו

צ מתעלה להתפלל כדת ולא היה בא "שבזכותם היה השכי סליק רבי אבא )א"ח ע"ביצה ל(מצינו ולכן , די טעותלי

ולכאורה מאי , אמר יהא רעוא דאימא מלתא דתתקבלאלא שבגודל . איכפת ליה אם יתקבלו דבריו או לא

, ענוותנותו חשב שמעשיו בודאי לא יעמדו לו ביום הדיןזירא דיתיב מאה תעניתי ' בר )א"ה ע"מ פ"ב(וכהך דמצינו

ורא דגיהנם כל תלתין יומי הוה בדיק דלא נשלוט ביה נרוב שב, ש"עיי' נפשיה שגר תנורא סליק ויתיב בגויה וכו

ביקש שיתקבלו כן ול, טוח היה שדינו לגיהנםענותנותו בדבריו כיון שבזה שיאמרו שמועות בשמו ייטיבו לו בעולם

.שבכך יצילו אותו מדינה של גיהנם הבאם העניו מאוד משה איש האלקיאשר יבוארעל דרך זה ו

‰‡Â�ÈÊ ביקש ואמר ,מכל האדם אשר על פני האדמה‰¯·„‡Â ÌÈÓ˘‰ בזכות אשר , ני מבקש זאתהנובאיזה זכות

È٠ȯӇ ı¯‡‰ ÚÓ˘˙Â, יושבי ארץ בזכות אשר , כלומרוגרמתי זכות וטובה להרבה ', שומעים מפי את דבר ה

ואמר .ולכן מדה כנגד מדה יאזינו השמים לדברי, אנשיםוכל העוסק )א"ע' תענית ז(ל "ודרשו רז, כמטר לקחייערוף

בתורה שלא לשמה נעשית לו סם מיתה שנאמר יערוף ראה דאף מי נו. 'כמטר לקחי ואין עריפה אלא הריגה וכו

שלומד תורה שלא לשמה אם אומר דברי תורה לאחרים

, תורה לשמה יש גם לו זכות וחלק בזהממנו והם לומדים שמתוך שלא לשמה בא )ב"ע' פסחים נ(ל "כעין מה שאמזוזה

היינו שעל ידי הלימוד שלו שלא לשמה בא אחר , לשמהאף , אומרו יערוף כמטר לקחי וזהו .לידי לימוד תורה לשמה

מכל , ו"שעל לימוד תורה שלא לשמה יש דין עריפה חאין לקח אלא תורה שנאמר כי לקח ,ÈÁ˜Ïמקום כיון שזה

שאני דהיינו , )תענית שם(טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו שאהיה כטל ˙È˙¯Ó‡ ÏËÎ ÏÊ, מלמד תורה לעמו ישראל

לישראל שמרטיבים והולכים על ידי ואומרים שמועות .והם הרי לומדים תורה לשמה ואיבנה גם אנכי מהם, בשמיאין זה בזכותי אלא על ידי אשר ‡˜¯‡' Ì˘ ÈÎ ‰עוד ואמר

Â�È˜Ï‡Ï Ï„‚ ·‰, ה זוכה לכך כי אני כשלעצמי לא היכיורק בזכות ', אין בידי מעש להיות ראוי לקרוא בשם ה

וראה שם , ש לי גם חלק בכךישאתם נותנים גודל לאלקינו .דברי קדשו באריכות

דברים אלו מקבלים משמעות ביותר אצל זה שמתייצב אשר ', לדרוש לבני ישראל ולהוכיחם בדברי מוסר וכו

הוא שמרשה לעצמו לכאורה הוא תמוה מי הוא זה ואי זהפ "דממנ, ליטול את שבט המוסר להגיד לעם ישראל פשעם

בודאי שאינו , אם סבור בעצמו שראוי הוא לאותו איצטלאכל גבה לב ותחילה ' כדאי והגון לומר מוסר כי תועבת ה

ואם יודע כי באמת אינו ראוי לומר , עליו לתקן את עצמויך יבוא כ הא"א', לאחרים דהרי קשוט עצמך תחילה וכו

אלא דכאשר הבעל דרשן עומד לשאת , לדרוש בפניהםדברים בפני הציבור צריך שידע בעצמו כי כל מה שמדבר

אין הדבר בכוחו וזכותו כי אם זכות , ומחדש ומוציא מפיו', ציבור שומעיו אשר משפיעים עליו להוריק על ידו דבר ה

שנסוכה ' ובאמת הדבר כי כערך קדושת הציבור ויראת הכך יזכה הדרשן לסייעתא דשמיא מיוחדת להוציא , הםעלי

ורק על דרך , מפיו דברים נכונים שיתקבלו על לב השומעים .'זה ראוי לשאת דברים לפני עם ה

גם הבעל תוקע שתקיעותיו עולות לו כהוגן בלי שום כי עליו , אין לו לתלות זאת בזכות עצמו כלל וכלל, מכשול

הוא כי אין לו זכות עצמו לדעת כי הוא גופיה לאו בר הכיאלא שזכות ציבור השומעים שהכינו את עצמם כראוי , כלל

ש לקראת "וכיאה ונתקדשו בסילודין בהתעוררות קבלת עומהם שהמשיכו כח על , המצוה הגדולה של תקיעת שופר

.הבעל תוקע שתקיעותיו יעלו יפהל בברכת השופר לברך "ל דמהאי טעמא תיקנו חז"וי

, ב"וכיוצ' לתקוע בשופר'ואין אומרים ' ופרלשמוע קול ש'שלכמה ראשונים המצוה הוא , וכבר דברנו אתמול מזה

ולדברינו יבואר עוד כי בא , השמיעה ולא התקיעה גופאאלא הכל , לרמז שאין הרבותא כלל אצל התוקע מה מהותו

, כפי מדת ומעלת השומעים השולחים אותו לתקוע בעבורםולפי הכנתם וטוהר לבבם , תכי בהם תלוי מהות התקיעו

.יעלו התקיעות כהוגןהרם ' ÙÂ˘Î¯'מעתה שפיר יובן מה שנקט הנביא דייקא

כי בעת שהנך מתייצב לייסר ', קולך והגד לעמי פשעם וגודע לך כי הדבר דומה לתקיעת , את בני ישראל בשבט מוסר

כי , שופר שתיקנו לברך עליו לשמוע קול שופר ולא לתקועמיעה יען שענין התקיעות אין תלוי בתוקע העיקר הוא הש

כ "כמו, כי אם בציבור השומעים כערך הכנתם להמצוהאתה הבעל דרשן באם עולה לך הדרשה יפה אין זה מכחך

ואין בך מעלה יתירה שמחמת זה , כלל כי אם בזכות הציבור .היו דבריך נעימים

ותמה על , ˙˜Ù¢ ˘„ÂÁ· ÂÚ¯ש "ועל דרך זה יבואר מהלא כל עצם ענין התקיעה , ·Â�È‚Á ÌÂÈÏ ‰ÒÎ ,זה לאמר

א"עתש · יטיטיטיט ·ערב יום הקדוש

מופלא ומכוסה הימני ובער אנכי ולא אדע כלל מכוונות ג "דאע, הוא χ¯˘ÈÏכי חוק , והיה כמשיב, ורזי התקיעות

מ "מ, דהמצוה אצלי כחוק סתום מבלי טעם והבנה כללËÙ˘Ó יועיל הכנתם וקדושתם של הציבור ובכח וזכות

·˜ÚÈ È˜ÂÏ‡Ï ,עזרי שהתקיעות יעלו כהוגן המה יהיה בוכל זה , לפעול בשמי מעל להמתיק הדינין ולעורר רחמים

.בזכות בני יעקב השומעים ולא בזכות עצמול "דקאמר האזינו השמים ואדברה כנ, זה דבר המסורה

ע דמה שיש לי כח לדבר אין "ר זי"ק מרן אאדמו"מדברי כמע ותש'וזה רמז באומרו , זה כי אם בזכות ותשמע הארץ

י השומעים אשר "היינו ע, י ותשמע"כלומר שע', ותושיעהמה אשר ישפיעו ' כוונתם רצויה ללמוד ולשמוע דבר ה

.'עלי שאוכל לדבר ולומר דבר הביאר ) מאמרי הוד והדר לחנוכה אות ב(ק ייטב פנים "ובספה

הכוונה שעוזר אחר ' עזרה'ד, ההבדל בין עזרה לישועההיינו שמושיע ' ישועה'אילו ו, בקשת הנעזר ולא בא מאליו

ז מפרש אמרינו עזרת אבותינו "ועד, מבלי בקשת הנושעוזהו ההפך [, ש"להם ולבניהם אחריהם עי' מגן ומושיע' 'וכוש האזינו "וז. ]ב אות כט"ש בבני יששכר מאמרי כסליו טבת מ"ממ

ארץ ' ג שהנני לומד בבחי"דאע', השמים ותשמע הארץ וגומ "מ, מוכה ולא אתי יודע עד מהדהיינו בדרגה שפילה ונ

, ש"בזכות השומעים אשר המה מתכוונים לשמוע לשייפתח לי שערי אורה לזכות להשכיל על דבר אמת בחכמת

דזה , ÚÈ˘Â˙ ÚÓ˘˙Âוזה שמסמיך המסורה הכתוב , התורההמדבר זוכה להארה מן השמים לדבר בדברי תורה גם בלי

, תא דלתתאשהוא בעצמו ראוי לכך שהרי לא עשה אתערווזה , ישועה דיקא' אלא הציבור הם שזיכו אותו בבחי

י השומעים שזכותם עומד לו להוציא דברים "ע' ותשמע' .והבן, נכונים מפיו ובכך ותושיע

יודע אני בעצמי כאשר אנכי ניצב כאן לדבר בפני הציבור שאין זה כלל בכוחי כי אם זכות הציבור ישראל

. 'דורשים לשמוע דבר הקדושים השומעים אשר מבקשים ול שיש בזה גם איזה מליצה שאם לא יהיו "ובדרך צחות אפ

לא יבואו , הדברים שאומר מיושבים ומתאימים לאשורם ...אלי בתרעומת כי אין זה בא מכוחי כי אם מכח הציבור

* א בפלפול בסוגיא דאין "ושוב האריך מרן שליט

ם בענין ובדברי הייטב פני, הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב .זה והמסתעף

* השכל ממה -אמרתי לעצמי דיש לי ללמוד מוסר

חציף עלי "כי באמת , שאמרתי היום בפלפולא דאורייתא, אבות(ל "ר נתקיים בי אמז"כי בעוה" מאן דמפרסם חטאיה

כי , "אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדו" )י, ד יחביל רוב חודש אלול הייתי משועבד לציבור ומוקף

, דמיטרדין ולא היה לי פנאי להכין את הדרשה לשבת שובהואף כשהגיעו ימי הסליחות הייתי טרוד בטרדות שונות

וחששתי כי אנה אני בא כאשר , ובחוק הלימודים הקבועיםואין בידי מן המוכן לדרוש ה"ר ימי ובאים ממשמשים

ט של ראש השנה בינותי "ורק סמוך ונראה ליו. בדרשהון לילה להכין את הדרשה וראיתי כי הם בספרים באיש

ק "ובזכות הציבור ובכח אבוה, ממש כמים שאין להם סוףונתעוררתי מזה שאם בזמן , עלה בידי לחדש מילין זעירין

קצר יכלתי להספיק הרי בודאי אם הייתי מנצל את כל ימי ולו חכמו . ושנותיי לעסוק בתורה הייתי זוכה לחלקי בתורה

ולהחשיב כל רגע ממש כי הרי אפשר ישכילו זאת לייקרוכבר אמר החכם , להספיק הרבה מאד בכל שעה ושעה

, "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו"נלמד מכאן ולהבא לייקר גם זמן מועט ולא לבטל שום רגע

.כי גם בזמן קצר אפשר להספיק מלאכה מרובה, לבטלה*

ה כבר עברו שני הנ, "לא המדרש עיקר אלא המעשה"נוטה לחלוף בעוד " שובה-שבת"ואף יום , ימי ראש השנהויש לנצל כל רגע בזמן המועט שנשאר , שעות ספורות

ואדרבה עכשיו התעוררות , לקבלת עול מלכות שמיםק "כנודע מה שאמרו רבוה, הקדושה הוא בהתחזקות יתירה

ע בשגב קדושת הזמן של רעוא "זי' ט הק"תלמידי הבעש :)שבת קיח(ל "כי אם על כל יום השבת אמרו חז, דרעוין

ז כדור אנוש "כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד ע"שכי ביום שבת קודש נשפעים משמים טללי , "מוחלין לו

הרי שבזמן נשגב זה של , אורות קדושים והשפעת רחמים רעוא דרעוין תרעין פתוחין ביתר שאת להתעוררות

אנשי מעשה להתוועד בשעה ולכן נהגו חסידים ו, דקדושהבהתבוננות , ת"זו באגודה אחת בשירין ורחשין להשי

כי , וחשבון הנפש מתוך קבלות טובות לשיפור המעשיםזמן נעלה זה מסוגל להכניס בלב האדם תשוקה וכמיהה

.'לאהבת ויראת האות (ע באגרא דפרקא "א זי"ק מוהרצ"וכבר כתב זקה

רים עוד שייכים לשנה שעשרת ימי תשובה עד יום כיפו )קיטשרבי יוחנן .)ב י"ב(והוכיח כן מהמובא בגמרא , שעברה

, ראה בחלום שקרוביו עתידים להפסיד ממון בשנה ההיאולשנה אחרת בערב יום כיפור שלח הקיסר ונטל מהם ממון

ואשר , ימים אלו המה החותמים את השנה שעברה, ש"עיהימים על כן כתבו בספרים הקדושים שבכל יום משבעת

פ אפשר לתקן ולהעלות את היום שכנגדו "ה ליוכ"שבין רדהיינו שביום השבת הזה , בכל השבועות של השנה שעברה

, אפשר להעלות את כל שבתות השנה וכן בכל יום ויוםכ בודאי שמוטל עלינו לייקר ולהחשיב כל שעה ורגע "וא

.לפשפש במעשים ולקבל עול מלכות שמיםדש של כל רגע נמצינו למדים גודל החשיבות וערך הקו

למען " )ה, מיכה ו(מהכתוב .)ברכות ז(ל "ממה שדרשו חזשבלעם הרשע היה יודע לכוון את הרגע , "'דעת צדקות ה

וכל , ו לקלל את ישראל"ה זועם ואז היה יכול ח"שהקבה "ד(והקשו שם התוספות , ה"אותם הימים לא כעס הקב

ותירצו , חד של זעםוכי מה היה יכול לומר ברגע א )שאלמלישברגע , והדברים מבהילים. ד"עכ, "כלם"שהיה יכול לומר

, כמימריה היה בלעם יכול להמיט אסון על כל בית ישראלמרובה מידה טובה ממידת פורענות חמש מאות "ל "והרי קיכ בודאי שברגע אחד "וא, )א, פרק ד, תוספתא סוטה(" פעמים

.נות עולמושל קבלת עול מלכות שמים יכול אדם לקובאמת ברגע אחד בלבד יכול אדם לשוב בתשובה

עזיבת החטא "כי יסוד ושורש התשובה הוא , שלימהוברגע שאדם נושא עיניו למרום , "וקבלה על העתיד

חטאתי עוויתי ופשעתי ואני מקבל על עצמי שלא , ואומרזהו כל תורת , אחטא יותר ולא אשוב עוד להכעיסך

ף אם אינו אומר זאת בפיו אלא ולא עוד אלא שא. התשובהקידושין (ל ואמרו "רק מהרהר תשובה בלבו כבר הפליגו חז

אפילו רשע , שהמקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור :)מאמור , "˘Â˙Ú„· ‰·Â˘˙ ¯‰¯‰ ‡Ó", גמור מקודשת

שבהרהור תשובה אחד אמיתי מעומק הלב נהפך , מעתהבה הוא וזאת כיון שכאמור עיקר התשו, אדם לצדיק גמור

ושאר העניינים הם רק תיקונים להשלמת , עזיבת החטא .ולהארת הנפש

פ והתוודו "פרשת נשא עה(כדבר האמור כתב בישמח משה

א"עתש · ככככ ·ערב יום הקדוש

ששאלו אותו משכיל אחד מדוע לא נכתב )את חטאתםרק מצוות ווידוי וכמו שכתב , מפורש בתורה מצוות תשובה

ב שכשישו"שהמצוה היא )א"תשובה ה' א מהל"פ(ם "הרמבותירץ הישמח . אבל לא כתוב עיקר מצוות תשובה, "יתוודה

שהנה עיקר התשובה היא עזיבת החטא וקבלה על , משהוברגע שאדם גומר בלבו בהחלטה גמורה לעזוב את , העתידועל כן לא שייך , כבר נחשב מיד לבעל תשובה גמור, חטאיו

אם כבר התעורר בלבו , לצוות על התשובה כי ממה נפשךואם הוא עדיין , כל חטאותיו הרי כבר שב בתשובהלהשליך

עומד במריו איך שייך לצוות על המורד שיקיים מצוות ומוסיף שם הישמח משה שמכאן ראיה למה שכתב , תשובה

שאין התעניות והסיגופים )לה' ח סי"או(ת נודע ביהודה "בשועיקר התשובה אלא העיקר הוא עזיבת החטא וקבלה על

.חותיוהעתיד להיטיב אור, ע"ק מרן הדברי חיים מצאנז זי"עובדא הוה אצל רביה

שמדי שנה בפרוס חג הסוכות היו מביאים לפניו הרבה , אתרוגים והוא בחר מכולם את האתרוג אשר ישר בעיניו

והנה אחד מהנכדים . ובשאר האתרוגים זכו הבנים והנכדיםשהבין שהוא ידחה לאחרונה ולא ישאר לו אתרוג מהודר ורק

, גמלה ההחלטה בלבו לעשות מעשה, זיבורית שבזיבוריתמהע "מצאנז זי ק"וכשהביאו את האתרוגים לביתו של רביה

חמק נכד זה לבית בחשאי ויפן כה וכה וירא כי אין איש ונטל אך כאשר רק הביאו את האתרוגים לפני , לעצמו אתרוג נאה

מי הוא זה ואיזהו אשר : ע מיד נזעק ואמר"מצאנז זי ק"רביהבענין זה ידוע מצדיקים שהרגישו איזה [לקח את האתרוג שלי

עשר בשבט - ק שכבר ביום חמשה"וכמבואר בספה, אתרוג שייך להםע "ר זי"ק מרן אאדמו"וגם אצל כ. פוסקים לו לאדם איזה אתרוג יהיה לו

שפעמים שרק הביט על האתרוג וכבר אמר , ראיתי בזה ענינים מופלאיםשתיכף כאשר הביאו לו אתרוג אמר שזה ופעמים, שזה לא שייך לו

ע שנכדו "זי מצאנז ק"וכשנתוודע רביה. ]ל"ואכמ, האתרוג שלואיני : זה שלח ידו לקחת לעצמו את האתרוג נתרעם ואמר

ויעתיק נא את מגורו מהעיר צאנז , רוצה לראות את פניו יותר .שלא יסתובב כאן יותר

צאנזמ ק"גודל כעסו היה כיון שכידוע הקפיד רביה[, ע מאד על עניין זה שלא לגעת בדבר שאינו שלו"זי

ע עם אחד "זי מצאנז ק"ומסופר שפעם אחת שלח רביהואחד הנוכחים שם , מבניו סכום כסף לאיזה שליחות

מוטב שאני אהיה השליח להעביר את : התחכם ואמר' כספים מעשר' המעות כי יש לחשוש שהוא יפריש לעצמו

ע דברים אלו נרעש "זי צאנזמ ק"כשמוע רביה. מן המעותאם הייתי חושד באחד מבניי שישלח ידו : "מאד ואמר

בממון שאינו שלו אזי בעודו במעי אמו הייתי משליכו מזה יכולים אנו ללמוד גודל קפידתו שלא , "לנהר הדונא

].לגעת במוכן לחבירו כמלא נימאבצר לו שלח נכד זה שלוחים לרצות את זקינו ולהצטדק

שעשה כן כיון שבכל שנה נדחה לאחרונה ולא על מעשהו ', היה לו אתרוג נאה וחשב שממילא יש הרבה אתרוגים וכו

ע דחה את כל השלוחים ולא אבה "ק מצאנז זי"אבל רביהלשמוע שום תירוץ וחזר שוב על מה שאמר שיעתיק מושבו

כראות נכד זה . ושלא יבוא לבקר בהיכלו יותר צאנז מהעיראין לו דרך מוצא החליט להיכנס בעצמו שהעניינים יגעים ו

ואכן נכנס לביתו של , אל זקינו אולי יוכל לכפר פניו: ופנה אליו ואמר, ע בפנים מושפלות"זי מצאנז ק"רביה

, "מכאן ולהבא אחזור למוטב ולא אעשה כזאת שוב, זיידע": ע דברים אלו צהלו פניו ואמר"זי מצאנז ק"כשמוע רביה

והרי גם אני רוצה לחזור , הנך אומר שתחזור למוטב" "...ם כן הבה ונשוב יחדיו בתשובהא, למוטב

וזאת יען וביען כי עיקר ויסוד התשובה הוא שיעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו ושלא ינסה להצטדק

או , בתירוצים שונים שפלוני פיתה אותי לעבירה מבלי רצון שהלכתי לתומי בדרך ולפתע נכשלתי נגד רצוני בראייה

שכן כל התירוצים והאמתלאות הם סתירה ', אסורה וכואלא הדרך , "עזיבת החטא"גלויה ליסוד התשובה שהוא

הישרה היא שיבוא אדם להכרה שלימה כי הוא היה חוטא בושתי וגם , ע"רבש: ופושע ומורד במלכות ויזעק במר לבו

יודע אני בעצמי שהאשמה תלויה , נכלמתי ממעשי הרעיםאבל הריני מקבל על עצמי באמת , תירוציםבי ואיני מחפש

ובתמים שלא לשוב עוד לכסלה ומכאן ולהבא אלך רק .זהו עיקר תורף התשובה, בדרך טובים

, עת לעשות(בענין זה כתב דבר נפלא בספר בינה לעתים על מה )דרוש ב, שבת איכה, עת צרה; פרקי אבות דרוש ז; דרוש לט

דוד , ת ועלתה לושאול באח" :)יומא כב(שאמרו בגמרא והיינו ששאול המלך נכשל בחטא , "בשתיים ולא עלתה לו

ואילו דוד , אחד שחמל על אגג ועל הצאן ונכחד ממלכותוולכאורה . המלך נכשל בשני עוונות ולא איבד את מלכותו

. אינו מובן מדוע אכן נשתנה דינו של שאול מדינו של דודשעלינו לדעת ובוודאי( -וכתב שם שטמון כאן לימוד גדול

כי כל הענינים הללו המה דברים גבוהים ורמים שאין לנו אין לנו השגה כלל במדריגת קדושת , מושג בעבירות שלהם

)א, א יג-שמואל(פ "עה )יומא שם(ל "שאול המלך שאמרו חזואין , שהיה כבן שנה בלא חטא" בן שנה שאול במלכו"

-) מוסר דברינו אמורים אלא כדי ללמוד דרך חיים ותוכחתדהנה כאשר הוכיח שמואל הנביא את שאול המלך מדוע לא

חטאתי " )כד, א טו-שמואל(ענה לו שאול ', קיים את ציווי הÚÓ˘‡Â ÌÚ‰ ˙‡ È˙‡¯È ÈÎ ואת דבריך ' כי עברתי את פי ה

ÌϘ· והיינו ששאול הצטדק , "'ועתה שא נא חטאתי וגו, בתירוצים שונים שהיה ירא מהעם שהם חמלו על הצאן

וכיון שבא בתירוצים ואמתלאות שונות נאבד ממלכותו ".ÍÒ‡ÓÈ 'χ¯˘È ÏÚ ÍÏÓ ˙ÂÈ‰Ó ‰" )שם כו(כ "וכמוש

ה שכאשר בא אליו נתן הנביא "אבל לא כן דוד המלך עÈÊ· Ú„Ó˙ ‡˙ " )ב יב ט-שמואל(להוכיחו על חטאיו ואמר לו

‰ ¯·„ 'È�ÈÚ· Ú¯‰ ˙¢ÚÏ , ˙‡Â ·¯Á· ˙ÈΉ È˙ÈÁ‰ ‰È¯Â‡Á˜Ï Â˙˘‡‰˘‡Ï ÍÏ ˙" , מיד הודה דוד ואמר" È˙‡ËÁ

‰Ï'" , וכיון שהודה בחטאו ולא ניסה כלל לתרץ את עצמו' ‚Ì ‰"על כן אמר לו הנביא , ולהתחמק באמתלא כלדהו

˙ÂÓ˙ ‡Ï ͇ËÁ ¯È·Ú‰" ,ולכן דוד בשתיים ולא עלתה לו ,כיון שהודה על חטאו וקיבל , והוא נשאר למלוך על ישראל

.וולתועל עצמו שלא לשנות באאצל בני ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב אין מקום להצטדק על חטא שהיה זה רק שוגג וכפי שכתבו בספרי יראה שאין אדם נכשל בשוגג אלא אם כן כבר עבר תחילה

ואין אדם יכול להצטדק ולומר איני , על עבירה אחרת במזידכי עליו , אשם כלום כי נכשלתי בעבירה באונס ובשוגג

היה שומר עצמו מכל חטא ועון והיה עוצם לדעת שאםואם , כ במעשים רעים"עיניו מראות ברע לא היה נכשל אח

רואה שנכשל הרי זה ידיים מוכיחות שלא נשמר די הצורך וכיון שהלך ברחוב העיר גלוי עיניים ממילא , ר"מהיצה

.נכשל אחר כך בעבירותאות (א באגרא דפרקא "ק מוהרצ"דבר נפלא כתב זקה

איכה (על הכתוב )לה, ר פא"איכ(לבאר את דברי המדרש )רמהוכי אומות העולם אינם ", "חטא חטאה ירושלים" )ח, א

אבל ישראל , י שחוטאים אינם כלום"חוטאים אלא אעפוהדברים תמוהים מאד מדוע ישראל חוטאים ". חטאו ולקו

וביאר שבאמת . ולוקים ואומות העולם חוטאים ואינם כלום

א"עתש · כאכאכאכא ·ערב יום הקדוש

ברא באופן שיהא לו שמירה ולא יוכל לבוא אדם מישראל נלשום מכשול כי מן השמים שומרים ומסוככים עליו שלא

ה "שאין הקב :)חולין ה(ל "ועל דרך שאמז, יבוא תקלה לידוה "ד(' ואף שכתבו שם התוס, מביא תקלה לידי צדיקים

, שזה נאמר רק במידי דאכילה ולא בשאר ענינים )צדיקיםשהצדיק אשר כל העבירות ק "מ כבר כתבו בספה"מ

חמורים אצלו כמו מאכלות אסורות יש לו שמירה מכל הבא לטהר מסייעין " .)שבת קד(ל "ועל זה אמז, העבירות

ת שומר רגלי חסידיו שלא יבואו "דהיינו כי השי, "אותוורק אם אדם עבר . לשום מכשול ולא יאונה לו כל אוון

עילא עבירות במזיד בכך הסיר מעצמו את השמירה דלאמנם . כ לידי חטא בשגגה"וממילא שוב יכול לבוא אח

, דבר זה שייך רק אצל בני ישראל זרע אברהם יצחק ויעקבאבל אצל אומות העולם אשר נמשל כבהמות נדמו אצלם

.אין שום שמירה מן השגגותמורה " חטא" "ÌÈÏ˘Â¯È ‰‡ËÁ ‡ËÁ"וזהו כוונת המדרש

‡ÈΠӇ˙ ÌÏÂÚ‰ Ì�È"ועל זה אמר המדרש , על השגגהÌȇËÂÁ, ‡Ï‡ Ú‡"Ù ÌȇËÂÁ˘ Ì�ȇ ÌÂÏÎ ,Ï·‡ χ¯˘È

‡ËÁ ˜ÏÂ" , כלומר שאצל אומות העולם אין מענישים עלהשגגות כי אין הם אשמים בדבר שבא עליהם בלא הודע

אבל ישראל קדושים שיש להם שמירה מן , ובלי משים, אצלם מענישים גם על השגגות, השמים שלא יבואו לשגגות

אם נכשל אדם בשגגה הרי זה סימן מובהק שחטא תחילה כי במזיד ובגין כך נסתלקה ממנו השמירה וההשגחה שלא

.ק"עכד, אשר לא תעשינה' יכשל באחת ממצות הפ עיקר מהות התשובה הוא הכרת החטא לדעת כי "ועכ

ז יש לבאר "עפי, בדרך רע הייתי הולך והנני שב ומתחרטוהובא בישמח משה , פרק כג, זוטא(לנכון דברי התנא דבי אליהו

˘‡ÊÚÈχ È·¯ ˙‡ ÂÈ„ÈÓÏ˙ Âϯ " )ה נחזור"פרשת האזינו ד‰ÈÁ� ‰·Â˘˙ ‰˘Ú� Íȇ‰ Â�È·¯ ,·È˙Î Ì‰Ï ¯Ó‡ )תהלים כ ,

„ÁÏ˘ È„Â " )ד, שיר השירים ה( Í�ÚÈ '‰¯ˆ ÌÂÈ·" ,·È˙Π‰" )ב¯ÂÁ‰ ÔÓ Â„È" , וכל העובר יתמה שהם שאלו שאלה גדולה

ולדרכינו יבואר בפשטות . נה להםומה פשר התשובה שע" ‰‡Â˘˙ ‰˘Ú� ÍÈ·‰"שהתלמידים באו ונפשם בשאלתם

כלומר מהו יסוד מצוות תשובה האם תעניות וסיגופים וגלגולי שלג הם העיקר או שמא העיקר הוא לומר את כל

ואולי העיקר הוא לעסוק בתורה שעות , ספר תהילים" ˆ¯‰ ·Í�ÚÈ ‰ 'ÌÂÈ"על כן ענה להם רבי אליעזר . רצופות

והיינו שעיקר התשובה הוא שיבוא אדם להכרה אמיתית ולא ינסה , שחטא ומרד במלכות ויהיה זה לו ליום צרה

להצטדק באמתלאות שונות ובמשאות שווא לומר כי פלוני אלא יבכה על אוולתו ', גרם לי וסיבה זו שהביאני לכך וכדו

ואשמתו ותשוח נפשו ונפשו עליו תאבל בבכי מר על ויקבל על עצמו שלא לשנות , ת"חטא ונתרחק מהשיש

זהו עיקר ושורש נקודת , באיוולתו ולא לחטוא עודואו אז כאשר יקבל על עצמו שלא לחטוא עוד , התשובה

ה יחתור "והקב "‰È„„ ÁÏ˘ Â„È ÔÓ ¯ÂÁ"יתקיים בו הכתוב ואף אם , חתירה מתחת כסא הכבוד לקבלו באהבה

בפניו את כל השערים המלאכים והמקטרגים ירצו לנעול .ה חתירה לקבלו ברחמים וברצון"מ יחתור הקב"מ

˘Ú χ¯˘È ‰·Â„ "זהו שהוכיח הושע הנביא את ישראל ‰ 'ÍȘÂχ "שיבוא אדם , ומפרש ואומר מהו יסוד התשובה

הכוונה שלא ישטה עצמו בכל " Í�ÂÂÚ· ˙Ï˘Î ÈÎ"להכרה ה אם מפאת הגורם והסיב' מיני טצדקי שאין האשמה בו וכו

, אם מפאת כי נכשל בשוגג ובבלי דעת, שהביאו לידי עבירהכלומר אתה בעצמך " Í�ÂÂÚ· ˙Ï˘Î ÈÎ"אלא ידע נאמנה

, כשלת וחטאת ואין לך לתלות האשמה בשום סיבה זולתך

מה שנכשלת בשוגג גם זה הוא ' פי Ï˘Î ÈÎ˙ל עוד "וי"Í�ÂÂÚ·" , על ידי שהלכת בדרך חשכים ואין נוגה ולא

ך מראות ברע וממילא נפלת מדחי אל דחי שמרת על עיניעד שהוסר ממך השמירה משמים ובאת לידי עבירות

כלומר שתבוא " ˜Ìȯ·„ ÌÎÓÚ ÂÁ"ועל כן , חמורותלהכרה אמיתית מעומק מהלב שאתה אשם בכל זאת והקולר תלוי רק בצווארך ולא באף אדם אחר ולא בשום

דרך שתקבל על עצמך לעזוב" 'χ ·¢ ‰", סיבה אחרתע "ואו אז הבוכ, רשע ולא לשוב עוד להכעיס את הבורא

שהוא מלך טוב וסולח הרוצה בתשובת הרשעים יקבלו .באהבה וברצון

* לא באתי לאחוז בשבט מוסר , ישראל קדושים ויקרים

, כי הלוואי ואתקן את נפשי ואת אשר פגמתי, כמוכיח בשעראמנם הבה נתחכמה ונתבונן כי עומדים כבר בשנת

מי פילל ומי מילל שעוד נעמוד בשנה זו כדלים , "א"שעת"וכפי . עבר קציר וכלה קיץ ועדיין לא נושענו, וכרשים

א "שמזכיר לי תמיד הגאון הגדול ראש הישיבה שליטע איזה "ר זי"ק מרן אאדמו"ל הגיע לכ"שבערך בשנות תש

ח אחד ושם הביא מכמה מקורות שמשיח "ספר שחיבר תע "ר זי"ק אאדמו"כשראה זאת כו, "נ"תש"יבוא בשנת

נרעש מאד והלך בחדרו אנה ואנה בסערת נפש כשהיא איך יכול יהודי להרהיב עוז בנפשו ולכתוב שמשיח "אומר

וכי כיצד יחזיקו בני ישראל מעמד עד , נ"יבוא רק בשנת תשע לא היה מסוגל להעלות "ר זי"ק אאדמו"כי כ". נ"שנת תש

ואנן , נ לביאת המשיח"על דעתו כזאת שנמתין עד שנת תשנ ואנו "מה נעני אבתריה שכבר עבר דור שלם משנת תש

ובטוחני , א ואין אתנו יודע עד מה"עומדים בשנת תשעא לא היה יכול "שבאם היה יודע שיארך עד שנת תשע

.לעמוד בזהמיום ליום אנו שוקעים עמוק יותר במצולת הגלות

, לחודש והדורות מתמעטים והולכים מיום ליום ומחודשי מתמעטים "זקני וצדיקי הדור העומדים בראש עדת בנ

ואנו הולכים הלוך וחסור ונופלים מטה מטה , ופוחתיםאין לך יום שאין קללתה מרובה משל . בחושך עב ומכופל

כאשר לדאבוננו שומעים היום על מחלות משונות , חברתהע "ואף שתמיד היו ל, ואיומות אצל הקטנים עם הגדולים

אצל אנשים אבל מעולם לא שמענו על היקף גדול מחלות , כזה ובאופן נורא ומחריד כל כך אשר תצילנה אוזן משמוע- ומי שאינו יודע במה דברים אמורים ילך נא לבקר בבתי

חולים ויראה את הילדים הרכים ושאר אנשים אשר ואף גם אלו שאינם , מתייסרים במחלות נוראות ואיומות

מ הרי מתייסרים ביסורים "ש מנמצאים בסכנת נפשות ממונוסף גם הוא האסונות האיומות . ובתחלואים שונים

וכל זאת לבד מקושי , ל"רח ביומו יום בתאונות הדרכים דברהפרנסה והכלכלה מדי יום ביומו ובפרט בהגיע פרק נישואי

וכל אשר יש בלבבו רגש כלשהוא של אהבת ישראל . הילדיםהוזיל פלגי דמעות על צרת אינו עובר עליו יום אחד בלי ל

ת "תפילתנו שטוחה להשי, אוי לדור שכך עלתה בימיו, הכלל .פתח שערי שמים לתפילתנו ותכלה שנה וקללותיה

לעת כזאת אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים ולומר אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז

ל העו אין דברינו אמורים כלפי הפושעים ופורקי. מעתהוהם כתינוקות שנשבו " לא דברה תורה במתים"שכן

ק יביאו קרבן חטאת אחד על כל "וכשיבנה ביהמאבל דברינו אמורים אל יהודים שנתחנכו על , שגגותיהם

)ל, ויקרא יח(בפרשת עריות נאמר , מבועי היראה והחסידות

א"עתש · כבכבכבכב ·ערב יום הקדוש

"È˙¯Ó˘Ó ˙‡ Ì˙¯Ó˘Â "יבמות כא(ל "ודרשו חז(. " ¢ÚÈ˙¯Ó˘ÓÏ ˙¯Ó˘Ó" ,נו שיש להוסיף גדרים וסייגים דהיי

כי אף , לאין שיעור ולהתרחק הרבה מן הכיעור והדומה לומ בנוגע "שבכל מצוות התורה יש לעשות גדרים וסייגים מ

אלא הוא " גזירה לגזירה"לקדושת ישראל אין זה בגדר כי אם אדם אינו שומר עצמו , "כולה חדא גזירא"בבחינת

עיר בעיניים רמות בשמירה מעולה והולך ברחובה של כי היום אומר לו עשה כך , לבסוף נופל לבור תחתיות

ר מפילו לשאול "ולמחר אומר לו עשה כך עד שהיצה ובדור. ל"תחתית ומכשילו במעשים רעים ומכוערים רח

את להוכיח אחד כל מחויב להוכיח שיודע מי שאין כזה ענינים ואיזה לקוי הוא במה נפשו מרת יודע לב כי עצמו

.ולשפר לתקן הוא יךצרכי , את אחי אנכי מבקש לחזק ולבצר את גדרי הקדושה

נמצאים אנו בדור שפל ואפל שהניסיונות בו גברו על הארץ ואין שום אפשרות להינצל מטומאת הדור הזה , עד מאד

אם אמנם . אלא על ידי מלחמה כבידה במסירות נפש ממשפ "עכ אבל, תמיד היה יכול כל אדם לפרוק עול ולהשתמד

וכמו ', היה צריך להרחיק נדוד ללכת לבית הכומר וכוילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה " .)קידושין מ(שאמרו

אבל בדורנו אנו יוכל להיות אדם רגיל , "מה שלבו חפץואפילו את , ועוד ייחשב לנשוא פנים' ש"אחד מאנ'הנקרא

ובאמת הוא שקוע ', עצמו הוא משטה לחשוב שהוא ירא ה .ל"שו ורובו בטיט היוון ובזוהמת הרחוב הטמאה רחרא

בדור כזה יש להתחזק ביתר שאת ויתר עוז לתקן את ולבער מן , בדקי הבית ולחזק את גדרי הצניעות והקדושה

הבית את כל כלי המשחית הטמאים ולקיים בהם מצוות )טו, דברים כג(ו יתקיים הכתוב "כדי שלא ח, ביעור חמץ

אדרבה להכניס , "דבר ושב מאחריך ולא יראה בך ערוות"לתקן את עצמו ואת בני הבית , את השכינה הקדושה לבית

חוב גדול על כל אב . שישמרו על גדרי התורה והצניעותואם להשגיח בעינא פקיחא על בניו ובנותיו לראות עם מי

ואידך פירושא זיל גמור , הם מסתובבים והיכן הם הולכים .םכי רבים הם ואי אפשר לפורט

ובודאי שאי אפשר להתחיל לתקן את כל אלו אלא על שכן בלא לימוד התורה הרי האדם , ידי קבלת עול תורה

כעיור המגשש באפילה ואינו יודע את הדרך ילך בה והתורה הקדושה מאירה במסילות לב , והמעשה אשר יעשה

.האדם שידע וישכיל מה צריך הוא לתקןשנזכה כולנו , ת"בזכות הקבלות טובות יעזור השי

ולכל בני , לשנה טובה ומתוקה ותחל שנה וברכותיהשישרור אורה ושמחה , תםוישראל יהיה אור במושב

ויזכו כולם לחיים טובים ארוכים ולא , בבתי בני ישראלת לכל בני "ויתן השי. יתן המשחית לבוא לתוך בתיכם

ישראל בכל מקום שהם ובכל מקומות מושבותיהם די ותן לכל , זכו לשנת ששון ושמחהבכל אתר ואתר שי

ויזכו , איש ואיש די פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורולראות נחת מכל הצאצאים ולגדלם לתורה ולחופה

ולהמציא להם זיווגים הגונים , ולמעשים טוביםונהיה אנחנו וצאצאינו , ולהכניסם לחופה בכבוד ובניקל

תך וצאצאי צאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תור .אמן, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, לשמה

��

,התחילו תפילת מנחה 7.20דברות הקודש בשעה בסיום

יעקב עזרא ראטה משגיח ' ג ר"הרה -לפני העמוד התפלל

יחיאל רוזנברג ' ח ר"הרה -התכבד פתיחת הארון ב, ק"בישבה

יוסף שלמה גליק ביג ר"הרה -כהן , בעליות התכבדו, ממאנסי

ג "ההר -לוי , ס פני שבת"מראשי ישיבת חיי משה ומחא "ליטש

בית מדרשנו בכפר צ"א דומו"שליטצבי אלימלך הורוביץ ביר

הרב אברהם חיים יצחק מוטצען -שלישי , ת"גנים פ

) ר שמחה"ב(ח החתן מורינו שלמה "הבה -גלילה , מירושלים

.פ"ניימאן מבו

הרב שמואל - ברוך קל עליון, בעידן רעוא דרעוין התכבדו

הרב -דרור יקרא , ס העולמי"ל מפעל הש"הלברשטאם מנכ

.)ע"ק מרן זי"נכד כ -( ב"ברוך פריזנט מב

ק האזינו "בתוה פ"בעידן רעוא דרעוין היה עה' תורה'ה

ויש לבאר . )א, לב(השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי ובהמשך המקראות יערוף , מה שכפל בלשונו במקרא זה

.תזל כטל אמרתי כמטר לקחי' שובה ישראל עד ה )ב, הושע יד(באפטרתא דיומא

אלוקיך ' ב אומרו עד ה"וצ, אלוקיך כי כשלת בעוונך', ושובו אל ה )פסוק ג(וכדכתיב להלן ' ל למימר עד ה"דהו

אלוקינו ולמה נקט בלשונו עד ' ל עד ה"גם ידוקדק דהו .אלוקיך' ה

הידוע מספרן וביסוד, ויתכן בביאור הדברים ברמז אחדשל צדיקים שכל נשמה אשר ירדה לעולם יש לה תכלית

כי , כ באה וירדה לעולם"ואשר ע, וענין מיוחד שעליה לתקןכל נשמה היא חלק אלוק ממעל ועל כל אחד מוטל להגיע

, י שמתקן את נשמתו נשלם בזה כתר מלכות"וע, לשלימותו א"פרדר(של אין מלך בלא עם ' ק הבחי"וכדאיתא בספה

, ע כביכול לקח את כלל ישראל שימליכוהו"שהבוכ, )ג"פואף שוודאי וברור כי אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר

ס "אך סוכ, נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקראוכל הענין , ת"ישנו ענין שבני ישראל ממליכים את השי

, :)ה לד"ר(בראש השנה הוא כדי שתמליכוני עליכם י כל "ע בעולם ע"מלכות ולהמליך את הבוכלהשלמת כתר

וכשכל נשמות ישראל יתוקנו , נשמות ישראל בשלימות, בשלימות אזי כל תכלית וכוונת הבריאה תבוא לשלימותה

.י-לתקן עולם במלכות שדוכל יחיד יש לו את עבודתו ומה שמוטל על זה לתקן

ואין האחר יכול למלאות את , לא יוכל האחר לעשותוכי דווקא עליו במיוחד הוטל הדבר , של זהשליחותו

.המכוון לנשמתוק כי כל אחד יש "מענין לענין באותו הענין מצינו בספה

האחד יזכה לשלימותו , ז יבוא אל שלימותו"לו ענין שעישבת (' י מצוה אחרת וכדמצינו בגמ"י מצוה זו והאחר ע"ע

ק "כ הרה"וכעין מש, ששאלו במאי אבוך זהיר טפי :)קיחה או "נח ד' נועם אלימלך פר(א "ע ועכי"אלימלך זי' י רהרב

ולכל זמן ועת יש את , שישנם זמנים שונים )יאמר בדורותיוובכל דור ישנה מצוה שבזה יהא השלימות , המצווה שלה

א כדוגמא שבדור הזה "וכתב שם הרר, ותיקון הדור ההוא .יש שורש לתקן מצות ציצית יותר משאר מצוות

וכפי שמצינו , בבחינת עולם שנה נפש וענין זה מצינוכי כל אחד יש , וכן בכל נפש, בזמן כן הוא בכל מקום שהוא

ק באר "וכן האריך בזה בספה, לו מצוה שבזה תלוי תיקונופ השמר לך פן תעזוב את הלוי "עה )פרשת ראה(מים חיים

.ש שהאריך הרבה בענין זה"יעו, )יט, דברים יב(נביאים וצדיקי אמת ואכן בדורות הקודמים היו

שבאו אל , שהסתכלו והטיבו ראות בשורשי הנשמותושאלוהו מהו תיקון נפשי ולשם מה באתי ' י הק"האר

וכן היה גם בדורות , א את תכליתו"והוא ענה לכ, לעולםשלאחריו שהיו בהם צדיקים שהסתכלו באדם והורהו על

א"עתש · כגכגכגכג ·ערב יום הקדוש

אך , מה תהא עיקר עבודתו וראו מהו תכליתו בעולםינו הרבים אין אתנו יודע עד מה ולא יודעים בעוונותת ולקבל "הנה הכל חפצים לעבוד את השי, מאומה

ובוודאי באם היו יודעים על איזה נקודה עליהם , ש"עומ .לעבוד ביותר היה הכל הולך יותר בניקל

ק כי לא דיברה "ברם ישנה עצה אחת וכדאיתא בספה, תהלים קיט( וכדכתיב, :)קידושין כא(ר "תורה אלא כנגד יצה

שיביט , מאויבי תחכמינו מצוותיך כי לעולם היא לי )צחועל מה זקוק , ויראה על מה היצר הרע מתלבש עליו ביותר

ובזה , הוא להלחם מלחמה כבידה ועולה בידו בקושי רבובזה ידע איניש , ישכיל לדעת שעל ענין זה עליו לעבוד

ל כל ואף אמנם שע, בנפשיה באיזו נקודה קשה לו ביותרמתגבר היצר להסיתו ולהדיחו שלא יקיים ' מצוה ממצוות ה

, מ בדברים אחרים מצליח הוא להתגבר עליו"מ, מצוותה, ר נתגבר עליו כסדר יום אחר יום"אך ישנם ענינים שהיצהר מתגבר עליו ביותר יהא זה סימן "ובמה שרואה כי היצה

ר "שהרי מזליה חזי והיצה, מובהק עבורו שזוהי תכליתוי ענין זה יתוקן ממילא "וע, ואה שזהו שלימותו ותיקונור

ויהא כלי מוכשר וכבר יהא ביכלתו להכניעו לגמרי מתחת .ידו וכך ישלים את חלקו

)א זוטא פרק כג"תנדב(א "ד בפרקי דר"בזה יבואר משאלו תלמידיו את רבי אליעזר ילמדינו רבינו האיך נעשה

ביום ' יענך ה )ב ,תהלים כ(אמר להם כתיב , תשובה ונחיהוהיינו , דודי שלח ידו מן החור )ד, ש ה"שה(וכתיב , צרה

שתלמידי רבי אליעזר שאלו מהו עיקר התשובה ומהו ועל כך , העיקר והמטרה לשמה ירדה נשמתי לזה העולם

דהיינו שיראה האדם , ·Í�ÚÈ ·È˙Î '‰¯ˆ ÌÂÈ ‰אמר להם בר ר מתג"ובאיזה ענין היצה, ויתבונן היכן הצרה אצלו

ובזה , והיא לו לצרה צרורה, עליו ביותר ואינו מרפה ממנועזרו ' ידוע ידע כי בזה יהא תיקונו וממילא ישלח לו ה

.ממעל כי בדבר הזה מונח הכלל כל התורה כולה בלשון יחיד "וזה מה שרמזו חז

כיון שלכל יחיד יש בה את האות שלו וחלק לעצמו , נאמרה .שבענין זה תלוי כל שלימותו

וכדאיתא מרבינו , תכן כי זה הוא הרמז בתקיעת שופרויאך עיקר הטעם הוא , סעדיה גאון עשרה טעמים במצוה זו

ולזה , ש עורו ישנים מתרדמתכם"שפרו מעשיכם לקבל עומוגלוי וידוע לפניו כי באם , גנוחי גניח שרוצים באמת לשוב

הייתי , הייתי יודע במה אבוא אל שלימותי ולשם מה נוצרתיולזאת , ר על יצרי בדבר הזה במסירות נפש באמתמתגב

לזה נתן סימן כי , גנוחי גניח כי איני יודע מה התכלית שליוהיינו , ברצותך לדעת מהי שלימותך אזי ילולי יליל

ועל מה נכונה לך , שתתבונן מהי צרתך הגדולה ביותרובאיזה מצוה בין שיש בה קום עשה ובין , מלחמה גדולה

בניקל נכשל בזה לעבור על כך ועל מה בלא תעשה הריהו ואינו מניח לו בשכבו ובקומו בזה , היצר הרע רודפו ביותר

וכן , תדע כי זוהי שלימותך וזאת המצוה והתכלית של היוםוזהו , שלפי הילולי ידע על מה ישוב, הוא בכללות ובפרטות

.הענין בתקיעת שופרר תקעו בחודש שופ )ד, תהלים פא(ובזה יבואר הכתוב

כי הנה מצות התקיעה לא נתפרשה , בכסה ליום חגינוב אמאי לא "ובאמת צ, בתורה כלל איך שיקיימו אותה

אלא מכיון שבכל דור ישנה תקיעה אחרת , נתפרשהוכן כל מקום לעצמו וכל יחיד לעצמו , ושלימות לעצמה

ע שסוחר "ר זי"ק מרן אאדמו"וכפי ששמעתי מכ, כאמורע ואמר לו שברצונו "י חיים זיק מרן הדבר"אחד בא אל זקה

, ק כי כבר עבד מספיק"לעזוב כל עסקיו ולישב לעסוק בתוה

אך מה יהא , ק ודאי שאתה חפץ לעזוב הכל"ואמר לו זקהוהטעים לו במשל למלך אשר , עם העניים והנצרכים

ואחד אשר תפקידו לבשל ולהכין , משרתים רבים לוף שזה המאכלים הנה אם ירצה לצאת ולהלחם בחזית א

מ גם הוא למורד "בוודאי יותר עדיף שהו מוסר נפשו בכך מבמלכות יחשב כיון שחלקו הוא בבית המטבחיים להכין

כ אתה חלקך "כמו, המאכלים ואין לך להחליף התפקידיםועל , הוא שתמציא ליהודים צדקה שיהיה להם כדי לאכול

.כל אחד לעמוד על משמרתו כדי שיבוא אל שלימותו, ·Â�È‚Á ÌÂÈÏ ‰ÒÎכ תקעו בחודש שופר "וזהו מאה

וזאת , היינו שמצוה זו חבויה וטמונה היא ולא נתפרשהל "רצ, ÚÈ È˜ÂÏ‡Ï ËÙ˘Ó ‡Â‰ χ¯˘ÈÏ ˜ÂÁ ÈΘ·מכיון ש

כי אם כל אחד לפי , שאין תיקון התשובה שווה לכולםשורש ולפי גלגולו ולפי מקור נשמתו יש לו את תיקונו

ר מתגבר עליו "יצהוזאת ידע כשיראה במה ה, בעולםוכך יוכל , וצרה היא אצלו אזי מאויבי תחכמיני מצוותיך

.לשוב בתשובהבמה , אלוקיך' ולזה אמר הנביא שובה ישראל עד ה

ובאם יקיים כל מצוות התורה אך , ששלימותך בכתר מלכותלא יקיים את שליחותו הרי הוא כאותו ששלחו אותו לשוק

י מעדנים אך לא הביא לקנות איזה דבר והוא קנה שאר מינאזי יצטרך לילך שוב למלאות , את הדבר שלזה נשלח

דהיינו שתבוא ותרד כאן ˘Ï‡¯˘È ‰·Â וזהו , שליחותווהיינו עד , לשון יחיד -‡Ú ' ÍȘÂÏ„ ‰בגלגול שוב ושוב

ותשלים מה שחסר לך , שתשלים חלקך לפי שורש נשמתךלכות ועליך לתקן כתר מ, נקרא עליך' כי שם ה, לשלימותך

וכל עת שלא תבוא אל שלימותך תחזור שוב לבוא לזה והאיך ידע לאיזה ענין נשלח והרי הוא מעוט שכל , העולם

Ï˘Î ÈÎ˙ ולזה גמר אומר , ועוור וכאפרוח שלא נפקחו עיניוÍ�ÂÂÚ· ,דהיינו שיראה באיזה דבר הוא נכשל ונשבר ביותר ,

ע כי צד הטומאה יוד, וכבר מאה פעמים שהתחיל ושוב נפלובדבר שהוא , ר אורב לו בזה"כ היצה"שבזה יהא תיקונו וע

˜ÂÁ ו, רואה שנכשל בו שוב ושוב ידע שזהו תיקון נפשו‰ χ ·¢ Ìȯ·„ ÌÎÓÚ'.

האזינו , ובזה נשוב לבאר מקראי קודש דריש פרשתןלפרש )ריש פרשתן(ק "השמים ואדברה וכדאיתא באוהח

, מיוחד פסוק זה שמשה דיבר אל לומדי התורה באופןוזאת לימדה , ולבעלי בתים במיוחד וכן לעמי הארצות

אותנו התורה שאין הכל שווים שישנם שהם בכלל השמים , א לפי חשבונו"כ, ויש שהם בכלל ותשמע הארץ, ואדברה

דע לפני מי אתה עתיד )א, אבות ג(וזהו בכלל מה שאמרו ע בזה מהו "א זי"וכידוע מה שדקדק הגר, ליתן דין וחשבון

ולענינינו יבואר דישנו דין כללי על כל , ין ומהו חשבוןדאך ישנו , ה גידיו על כל התורה כולה"ח איבריו ושס"רמ

שבאם היה מתקן מצוותיו לפי , כ חשבון נפש במיוחד"גשורש נשמתו היה נשלם בזה הכתר מלכות ושמא כבר היה

ורק אתה ,)טו, קהלת א(ומעוות לא יוכל לתקון , עולם התיקון .וזהו חשבון פרטי לבד מהדין, ול לתקן דבר זהיכ

באופן כללי לכולם ‰‡ÌÈÓ˘‰ Â�ÈÊוזהו דבר הכתוב ÚÓ˘˙ ולבד מזה , כאחד כי שמים הוא כלול מאש ומים

ı¯‡‰ דהאזינו הוא בלשון נוכח שהוא שווה , בלשון נסתרא לפי שורשו "אצל כולם אך ותשמע הוא נסתר שהוא לכ

ויבואר , ¯ÚÈÈÁ˜Ï ¯ËÓÎ ÛÂוהמשיך הכתוב , בפרטיותמי פלג לשטף )כב, לח(פ באיוב "עה .)ב טז"ב(' ד בגמ"עפימהרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי , תעלה

שאלמלי שתי טיפין יוצאת מדפוס , לה דפוס בפני עצמהי מאי "והענין בזה יבואר עפ, אחד מטשטשות את הארץ

א"עתש · כדכדכדכד ·ערב יום הקדוש

גדול יום :)ת זתעני(ל "על מאמרם ז' י הק"דאיתא מהארשהגשמים המה , הגשמים מיום שנבראו בו שמים וארץ

ניצוצי קדושה ואורות עליונים שיורדים לעולם בכדי ולזה אמרה , ואין כל ניצוץ שווה לחבירו, שיוכלו להעלותם

כ בבני "שתדעו שאכן כן הוא ג ÈÁ˜Ï ¯ËÓÎ Û¯ÚÈתורה ישראל שכל נשמה יש לה את חלקה ואת האורות שלה

˙ÏËÎ ÏÊ כ "כן ג ËÓÎ Û¯Úȯוכמו ש, ור המיוחד להוצינÈ˙¯Ó‡ שכל אחד יקבל לשלימותו להשלים כתר מלכות לפי

.בשלימות' מקורו ולפי שורשו לשוב אל הובזה מוטל על כל אחד לומר ולדרוש בעצמו ולהתבונן

חננו , ע רצונינו לעשות רצונך"ולבחון נפשו ולומר בוכמה עלינו להשלים ולתקן שנדע , מאיתך דעה בינה והשכל

.ולקבל עלינו עול מלכות שמים שלימהולדרכינו , הנה עיקר מצות תקיעת שופר היא השמיעה

אך השמיעה באה לכל , יאמר כי התקיעה היא שווה בכלוכפי מה ששומע ומקבל , אחד לפי מה שצריך בפרטיותועד היכן הדברים מגיעים , ומבחין בנפשו ישלים את עצמו

שכאשר יהודי הולך ושומע מגוי ' ט הק"שכידוע מהבעאומר איזה דבר אזי ידע נאמנה שדבר זה נוגע אליו לעבודת

ואם משמים סבבו שישמע דבר זה , שלא בכדי שמעו', הויש בזה הרבה עובדות אצל , סימן הוא שזה נוגע לשלימותו

ש בדיבורי קדושה שכל "ואם במילי דעלמא כן כ, צדיקיםתבונן וידע שעליו לתקן ענין זה דבר אשר שומע האדם י

.ודבר זה נוגע אליווזהו ענין התקיעה שהרי עיקרו הוא להמליך את

' ע ביום גינוסיא שלו שמכריזים ואומרים ה"הבוכוהעיקר הוא , ימלוך לעולם ועד' מלך ה' מלך ה

אמרו לפני מלכויות כדי :)ה לד"ר(' כדאיתא בגמא "יינו שכדה Ù¢· ‰Ó·Â¯', שתמליכוני עליכם וכו

, שומע התרועה כפי שנוגע אליו בפרטיות כאמור .ובזה יושלם הכתר מלכות

ת גלוי וידוע לפניו שרוצים אנו לקבל "יעזור השיכ שאין "אך בדור אפל ונמוך כ, ע עול מלכות שמים"ע

אזי הנשמות מאליהן נמשכות , ממי לשמוע ולראותובמקום שאין אנשים השתדל להיות , ת"לשוב אל השי

ז אזי יעורר "דהיינו בדור שאין צדיקים בעוה, ישאאיש ' ה )ג, שמות טו(כ "אותנו באתערותא דלעילא עדה

ת יעורר אותנו באתערותא דלעילא ויתן "שהשי, מלחמהא בפרטיות האיך שיקבל על עצמו "דעת ויאיר ויזריח לכ

.עול מלכות שמים שלימהה -י, בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם

שיושפע שפע ברכה ברוחניות , זכות אבות יגן עלינוכל מאי דבעי בהרחבה ובהרווחה , ובגשמיות בגוף ובנפש

נחמו נחמו )א, ישעיה מ(ת "וכבר יאמר השי .מקטן ועד גדולת "והשי, בני ישראל תקעו בשופר, עמי יאמר אלוקיכםתקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס , יתקע גם הוא בשופר

שכל השופרות של בני ישראל יתחברו , גליותינולקבץ ת יתקע בשופר וכבר יראה כל אחד "והשי, לשופר גדול

למלך על כל הארץ ביום ' והיה ה, באמת כי אין עוד מלבדו .אחד ושמו אחד' ההוא יהיה ה

ת שתהא שנת שמחה ואורה לכל בני ישראל "יעזור השייתן ולא , בכל מקומות מושבותיהם די בכל אתר ואתר

לשפוט את , כלה שעיר וחותנו, למשחית לבוא אל בתיכםת "ויתן השי, ונתתי נקמתי באדום, הר עשיו ואת כל הגוים

ויוושעו כולם בבנים , שפע ברכה בני חיי ומזוני רוויחישתהא , בבריאות ובאריכות ימים ושנים טובות, ובפרנסה

ונוושע בגאולת עולמים במהרה , שנה טובה ומבורכת

.אמןבימינו ��

מ "לתפילת מעריב ניגש הרב אהרן יוסף הלברשטאם ר

לאחר תפילת מעריב עשה מרן .ב"בישיבה לצעירים בב

בהגבהת , א הבדלה בהיכל המתיבתא לאלפי האורחים"שליט

ו "ר יחיאל מיכל רוזנברג הי"הכוס נתכבד הנגיד מוהר

כ עבר כל הקהל לברכת פרידה מאת "ואח, ממונטריאול

ד מברכות קדשו א מאחל לכל אח"שליט כשמרן, הקודש

.לשנה טובהלשבוע טוב ו

תשרי ' ד' צום גדליה'יום ראשון

א לאמירת "לפנות בוקר נכנס מרן שליט 5:00בשעה

ג רבי "הרה -לפני העמוד ניגש , הסליחות בהיכל המתיבתא

.א"אברהם בן מרן שליט

קודם , א שחרית"התפלל מרן שליט 7.30בשעה

ן תפילין להבחור הבר מצוה יקותיאל ניח מרהתפילה ה

ת "מנהל רוחני תבועז בדיחי ' ח ר"בן הרה, י"יהודה נ

בן , י"ניעקב להבחור הבר מצוה , ב"בב' דישיבת פוניבז

כ הלכות שבת במרכז התורה "אברהם לוי רא' ג ר"הרה

ר יצחק שלמה הרשקוביץ "ק וח"אלימלך מפעיהר "ב( ק"פעיה

י בן "יקותיאל יהודה נולהבחור הבר מצוה )מבודפאסט

ר משה טוביה "חתן הג( שלמה פריינד מירושלים' ח ר"הרה

, ושיר המעלות', ה' בפתיחת הארון קודש אמרו ה .)וייסברגר

. ת"ואמר מרן הרבונו של עולם מסידור כתר נהורא לעשי

י "עפ(א "א עד קי"בסיום התפילה אמרו תהלים מקפיטל ק

. )ק"קפיטלעך חוץ מבשב' י ח אלול"המשך הסדר שאמרו בכל יום מר

, התענית פנילאחר התפילה לא נערך שולחן לחיים מ

. ד לרגל השמחה"ונכנסו ברי המצוה לקבל דו

א להיכל המתיבתא לתפילת "נכנס מרן שליט 6.10בשעה

יעקב עזרא ראטה ' ג ר"הרה -לפני העמוד התפלל , מנחה

לות שיר למע', ה' בעת פתיחת הארון אמרו ה. ק"משגיח בישבה

' ג ר"הרה -כהן , בעליות התכבדו, ת"ורבונו של עולם של עשי

משולם פייש ' ח ר"הרה -לוי , שלמה שטרן ראש הכולל בחיפה

ולאחריה אמר , א"מרן שליט -מפטיר , ק"מפעיהאליעזר לוי

, יונה אונסדורפר מבורו פארקר "הר -הגבה , מרן ההפטורה

. מבורו פארק )אלר ישר"ב(ח חיים שרגא רוזנברג "הבה –גלילה

לאחר . 7.00וסיימו בשעה , מיד לאחר מנחה התפללו מעריב

בערב 8:00בשעה . התפילה עלה מרן לביתו לאויספאסטין

ל שהגיעו לשהות "ונכנסו אורחי חו, א קהל"קיבל מרן שליט

.בצל הקודש

תשרי' היום שני

א לאמירת "לפנות בוקר נכנס מרן שליט 5:00בשעה

ג רבי "הרה -לפני העמוד ניגש , תיבתאהסליחות בהיכל המ

ונכנס , 5:45ונמשך עד השעה , א"מאיר משולם בן מרן שליט

.א שחרית"התפלל מרן שליט 7.55בשעה . מרן לביתו

ג רבי "לאחר תפילת שחרית נערך שמחת הברית לבן הרה

בבית שמש ' צ קהילתנו הק"דומא "שליטפרץ טוביה בינדר

כ נערך "לאחמ, )ק"ר בן ציון ריייך מפעיה"גב וחתן ה"ר חיים מרדכי מב"ב(

)ל"ר אברהם ז"ב(ר נחום שטרן מנתניה "שמחת החלאקה לבן הר

.א שולחן לחיים לרגל השמחות"וערך מרן שליט

בין , א קבל כמה יחידים"בערב קיבל מרן שליט

א "הנכנסים היום היו הגאון רבי חיים צבי שפירא שליט

קהל מחזיקי צ"חבר בדרב דקהל חסידים רמת אהרן ו

א רב "ג רבי ישראל שמואל מיכלוביץ שליט"הרה ;הדת

.ד זלאטשוב בנתניה"ביהמ

א"עתש · כהכהכהכה ·ערב יום הקדוש

תשרי' ויום שלישי

א לאמירת "לפנות בוקר נכנס מרן שליט 5.05בשעה

' ג ר"הרה - לפני העמוד ניגש , הסליחות בהיכל המתיבתא

ונמשך , ק"מ בישיבה לצעירים פעיה"אליאס רישכר דוב

התפלל מרן 7.00בשעה . ונכנס מרן לביתו ,5:45עד השעה

.א שחרית"שליט

פ הרב יעקב גוטרמן ראש "לאחר תפילת מנחה נכנס לקו

.העיר מודיעין עילית

��

ÌÈ�È�Ú‰ ÔÎÂ˙– Â�Èʇ‰ ˙˘¯Ù ‰�˘‰ ˘‡¯

‰'‰¯Â˙ '‰Â˘·"¯„‡ ÏÈÏ Ë"‰:

ודי בכך שישוב ברגע אחד בחרטה , תשובה מועילה בכל מצב שהוא �כ "א, ומכיון שהאדם הוא מבחר הבריאה, ת ונסלח לו"י השישלימה קמ

.מוכרח הוא שתועיל התשובה דלא איש קל ויכזב

ומכיון שנזכר שמו בעת , ת מזכיר את שמו על הטובה ולא על הרעה"השי �סימן הוא שבריאת האדם הוי דבר טוב שלעולם יכול הוא , בריאת האדם

.לשוב בתשובה

דיום זה הוא , יקא ביום בריאת האדםבאשר לכך נקבע יום המשפט די �ושמחה זו היא מחמת שתדיר , כיום גינוסיא של המלך שהכל שמחים בו

.אפשר לשוב בתשובה

אשר אות זו רגלה ', מדברי הזרע קודש אשר תיבת קול מתחלת באות ק �אשר ' אשר יש בה את הקוצו של י' ונגמרת באות ל, פשוטה עד לארץ

.נמשך למעלה עד למאוד

ראל יוכל לצאת כיון שהוא פעל שכל בר יש, קרע בזכות יעקב דייקאהים נ � .משאול תחתית' אפי

מחד מורה הוא על פחד ורעדה הוא בענין האמור שענין תקיעת שופר �מורה הוא על יום גינוסיא דיליה ומעורר ומאידך גיסא , מחמת החטאים

.דתדיר אפשר לשוב בתשובה, הוא שמחה

È ¯Ù¢ ˙ÚȘ˙ ̄˜ ‰˘¯„·¯„‡ ÌÂ"‰:

כאשר האדם מבקש רק עבור עצמו אזי יש לחשוש שמא לא תתקבל � .ע ברבים אזי אין תפילתו חוזרת ריקם"כ אם מכליל א"משא, בתפילתו

י "מ ע"מ, אינם ראוייםששאף עולם דבר זה פעל יעקב אבינו לדורות � .שיתכללו יחד ימשך עליהם חסד ורחמים

א לאמרו בלשון רבים "ע ששם יעקב א"ר זי"ק מרן אדמו"מדברי כ � .ס"י ההתכללות יחד יומשך עליהם כט"עש, כ שם ישראל"משא

כ "עי י שכולם מתכללים יחד"מצות שופר היא בשמיעה להורות שע �שם שהאבות מכתכללים יחדיו בעולם האמת בבקשת וכ, נמתקים הדינים

ואז , כ צריכים אנו להתאחד ולבקש על צרכי כלל ישראל"מורחמים כ .תפילת האבות להחיש את פדות נפשינו תתעורר נמי

‰'‰¯Â˙ '‰Â˘·"‡ ÌÂÈ Ë '¯„"‰:

מ שמחים "מ, ה הוא יום צער כשעושים חשבון הנפש"י יום ר"הגם שלבנ �כ שנים "פ שעברו כ"אשר הוא שש ושמח שאע, ה"הם בשמחתו של הקב

.רבים בגלות עדיין לא עזבו את בריתו

יבוא המשטין לקטרג הרי ה ממתיקים את הדינים כי באם"י השמחה בר"ע � .הוא כמורד במלכות המפר את שמחת המלך

‰'‰¯Â˙ '‰Â˘·"¯„· ÏÈÏ Ë"‰:

' י שנידון בבחי"וכן ע, י תקיעת שופר"עבדים ע' בקשתינו שנצא מבחי � .סימא עין עבדו שיצא לחירות

וביאר , מברכת יעקב לאפרים למדים שמצרפים הטוב העתיד להיות � .הכתוב הבן יקיר לי אפרים

.י לעומת הגוים יוצאים זכאים בדין"ה דן את בנ"י שהקב"ע �

, כי ישראל עם קרובו, י דין תורה"ה נושא עוון לישראל והוא עפ"הקב � .'וביאור הכתוב מי קל כמוך וגו

· ÌÂÈ ¯Ù¢ ˙ÚȘ˙ ̄˜ ‰˘¯„· '¯„"‰:

כ "וכמו, ע"בדורנו אנו כל התעוררות תשובה מקובלת ברצון קמי הבוכ �דהרי אין די לנו במעט ' נמי לבקש על עניני פרנסה וכדו בדורנו זה אפשר

.לחם ומים במשורה

.ן ומשפיע לכל דור ודור לפי מצבות מאזי"השי �

בדורות הקדמונים אשר היו צדיקים וקדושים אזי לא היה די בהתעוררות � .גם בהתעוררות קטנה די בכךכ בדורנו אנו ש"משא, מועטת

דינא קשיא אזי לא היו נגאלים אלא ' בחיבחשבון אלף שנים הראשונות שהיו ב �דינא ' וכאשר נתארך הגלות עד לאלף השישי אזי נתהוה בחי, בתשובה שלימה

.מ יגאלו בגאולה השלימה"רפיא ועל אף שלא ישובו בתשובה מ

כ "משא, דינא קשיא' ה אשר ביום הראשון הוא בחי"ימי ר' זהו נמי ענין ב �שימשך על הדורות האחרונים שפע מ"ע ,דינא רפיא' ביום השני הוי בחי

.חיים ורחמים

מ להראות שדור דור "וזאת ע, בתורה' ענין התקיעות לא נכתבו בפי � .ת את תרועת עמו ישראל ברחמים"וגם בדורנו זה יקבל השי, ודורשיו

ק ממהרין "ה בעש"דר' ע שבעת שחל יום ב"ק מרודניק זי"מדברי הרה �ובכוח שנקבל , י"רר רחמים על בנדדבר זה מעו, התפילה מפני כבוד השבת

.שבת ולהזהר בשמירתה נזכה ליום שכולו שבת ומנוחה' ע ללמוד הל"ע

‰'‰¯Â˙ '‰Â˘·"· ÌÂÈ Ë '¯„"‰:

כי בעת אשר אין הלבנה ', איזהו חג שהחודש מתכסה וכו' ביאור הגמ �כ הוא בדורות חשוכים אלו שכל "וכמו, זורחת אזי כל כוכב זעיר מאיר

.קדבר מאיר למרחו

‰Â˘· ÏÂÙÏÙ‰"·˘ ÏÈÏ· Ë"˜:

הותרה בציבור אי מאיש איש או במועדו ' מנלן דטומ' ביאור הפלוג �ו דידעינן מכפל "ש בפסחים דף ס"פ דברי הרש"ע, א"ת כלב"דפליגי אי ד

.הלשון איש איש

' ילפותות וביאור הגמ' הותרה או דחויה תליא בהנך ב' הא אי טומ � .'עולם וכו תמהני על שני גדולי' בפסחים דף ע

י תשובה של רבים נתעלה העון כענין דאמרו "כ באור תורה שע"במש �וביאור הענין שתיקנו תרתי בתיובתא וביאור פסוקי , הותרה בציבור' טומ

.'ההפטורה שובה ישראל וגו

‰'‰¯Â˙' ‰Â˘·" Ë·˘ ÏÈÏ"˜:

כ אפשר לו "ראשית כל צריך האדם לשוב בתשובה על חטאיו ורק אח � .ל שער המלך ולקיים מצותיולבוא וליכנס א

והראיה לכך מזה שעודנו בין , אין להאדם להתייאש מדרכי התשובה � .ובדורינו אנו אין מן הצורך להרבות בתעניות וסיגופים, החיים

‰·Â˘ ˙·˘ ˙˘¯„:

או של בעל תוקע שיתקבלו , כוחו של שליח ציבור שיתקבלו תפילותיו �אינו אלא בזכות , נים וישריםאו שבעל דרשן שיהיו דבריו נכו, תקיעותיו

ט "ועובדה מהבעש, ציבור השומעים ואין להם לתלות זאת בזכות עצמן .בזה' הק

ר של שבת שובה "ק ובפרט ברעד"ר בכל שב"בשגב קדושת הזמן של רעד �שאז יש להתעורר ביתר תוקף , שנועד לתקן את כל שבתות השנה שעברה

.ש שלימה"לקבל עומ

בכל ' שאף ברגע אחד ניתן לשוב אל ה, ורגע בגודל חשיבות ערך כל רגע � .י קבלה על העתיד לחזור למוטב"לב ונפש ע

ולא לתרץ , עיקר מהות התשובה רק חרטה על העבר וקבלה על העתיד �ח "ועובדה ממרן בעל הד, עצמו ולחפות על חטאיו באמתלאות שונות

.ע בזה"זי

ותשובת דברי הבינה לעיתים לבאר החילוק למה תשובת דוד נתקבלה � .ל"ד הנ"שאול לא נתקבלה לגמרי ע

.דברי התעוררות על מצב הדור �

.י קבלת עול תורה שמאירה לו לאדם נתיב האמת"עיקר התיקון העבר הוא ע �

‰'‰¯Â˙ '· Ô„ÈÚ„Ú¯"¯:

כל נשמה יש לה את שליחותה ומטרתה לשמה נשלחה לעולם כדי לתקן � .י-חלקה ולהשלים הכתר מלכות לתקן עולם במלכות שד

שבכל דור ישנה מצוה שבזה יהא תיקון הדור , נ"כ בבחי עש"כן הוא ג � .ההוא וכן בכל מקום ובכל נפש

בדורותינו שאין לנו צדיקים שיורו לנו מהו תיקון נפשינו אזי סימן זה �מסור בידינו שבדבר שרואה שיצרו מתגבר עליו ביותר ידע שזהו תיקונו

.זהכ יצרו וכוחות הטומאה מתגברים עליו ב"וע

כ עיקר המצוה "וע, כל אחד ואחד שומע קול השופר כפי נשמתו ושורשו � .היא השמיעה

א"עתש · כוכוכוכו ·ערב יום הקדוש

תוכן השיחהתוכן השיחהתוכן השיחהתוכן השיחה בעת שנכנס לקודש פנימה בעת שנכנס לקודש פנימה בעת שנכנס לקודש פנימה בעת שנכנס לקודש פנימה

אאאא""""ג רבי דוד דורון גולד שליטג רבי דוד דורון גולד שליטג רבי דוד דורון גולד שליטג רבי דוד דורון גולד שליט""""הרההרההרההרה ישיבת דרך חכמה בירושליםישיבת דרך חכמה בירושליםישיבת דרך חכמה בירושליםישיבת דרך חכמה בירושליםמראשי מראשי מראשי מראשי

טטטט""""ב מנחם אב העעלב מנחם אב העעלב מנחם אב העעלב מנחם אב העעל""""ככככ, , , , ביום שני פרשת ראהביום שני פרשת ראהביום שני פרשת ראהביום שני פרשת ראה

, בירושלים הנני משגיח בישיבת דרך חכמה ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד .בחורים 350- ה ישיבה גדולה עם כ"שהיא ב

בשנים האחרונות כאב לי מאד ונגע ללבי הענין שבהיכלי שמשם שואבים , הישיבות נחלש מאד ענין לימוד המוסר

.יראת שמים ...ה לתורהמדרך ארץ קד ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

חשבתי שיתכן שאחת הסיבות לכך היא כי ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדסבירים מספיק לבחורים עד כמה שלא מ, חסר בהסברה

.הענין חשוב ונחוץהרי בישיבות של בני ליטא לימוד המוסר ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

...צריך להיות חזק יותראולם לאחרונה , אכן כך היה כל השנים ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

.נחלש מאדכל האומר אין לי ):יבמות קט(ל כבר אמרו "חז ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

ל "ויש עוד הרבה מאמרי חז. אלא תורה אפילו תורה אין לו .בגמרא ובמדרשים על זה

שהחצי , בישיבות ישנה מילתא דבדיחותא ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדזהו חצי שעה דומיה , שעה שמקדישים ללימוד מוסר

ברוב . עד כדי כך... לעילוי נשמת רבי ישראל סלנטראכן יש את היותר פרומע ישיבות ,המקומות המצב קשה

אבל באופן כללי , ים בזה יותרששם עדיין מחזיקים ומקפיד .זה חלש ביותר

. בכים על העניןמש, א"דברתי על כך עם גדולי ישראל שליט, א"שליט )לפקוביץ(רבי מיכל יהודה הגדול הייתי אצל הגאון

.וממש כואב לו .אין כלום, הלא כשאין מוסר ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.ע"אכן בשביל זה יש הרבה נפילות ומכשולות ל ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדע "ר זי"ק מרן אאדמו"אמת נכון הדבר שהיה כ ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

אבל , שהספר מוסר הכי טוב זה גמרא ותוספות, אומר תמידחייבים ללמוד בספרי , בכדי לדעת זאת ולהרגיש את זה

ע "ר זי"מרן אאדמוק "כאחד מהתקנות שתיקן ... מוסרהלא . מלבד ספרי חסידות, בישיבה היה ללמוד ספרי מוסר

.זהו דבר פשוט, י אפשר להיות יהודיבלי זה א, מה שאני עשיתי אצלנו בישיבה לטובת הענין ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

ים היה 'ים והוועד'כל השמועס, שבמשך קרוב לחצי שנהלברר לבחורים את משנתו של רבי ישראל - במטרה אחת

מה הוא גילה בכוחות הנפש , שידעו מה הוא חידש, סלנטר .נת שרבי ישראל סלנטר חידשואיך הלימוד המוסרי במתכו

אכן . חברו ספרי מוסרכבר גדולי הראשונים ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליטאבל עצם , רבי ישראל סלנטר החדיר זאת יותר למעשה

.הענין של ללמוד ספרי מוסר זה כבר מהראשוניםזה אכן היה ההוכחה שהבחורים אינם יודעים ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

רים שיאמרו בקשתי מהבחו... מה חידש רבי ישראל סלנטרואמרו לי שחידש ללמוד , לי מה חידש רבי ישראל סלנטר

ואמרו לי , תנו לי דוגמא של ספר מוסר, אמרתי להם. מוסראמרתי להם שהוא היה כמה ... שערי תשובה לרבינו יונה

והיינו שרבי ישראל לא , מאות שנים לפני רבי ישראל סלנטרוכי ? אז מה הוא כן חידש, חידש את עצם לימוד המוסר

רבינו יונה חיכה כמה מאות שנים כדי רבי ישראל סלנטר .יבוא ויאמר ללמוד בספרו

שכולם מבוססות בספרי , לשם הבאתי להם ראיות והוכחותשרבי ישראל סלנטר , בתוספת נופך והסברים, גדולי ישראל

ששמה ', תת הכרה'גילה בכוחות הנפש את מה שנקרא היום

.נמצא עומק המדותשגם עד רבי , ל אמר"איצלה פטרבורגר זצ הגאון רבי

אבל למדו זאת כמו שלומדים , ישראל סלנטר למדו מוסרבשביל הידיעה ולא בשביל שישתרש בתוך , איזה מקצוע

ובא רבי ישראל סלנטר וגילה את לימוד המוסר , הגוףלנצל את האופן ההתפעלותי כדי לחדור , בהתפעלות

.לכוחות הנפש הפנימיים, יחה שלימה על כל פרט שרבי איצלה כותבאני אמרתי ש

להרחיב , קול עצב ותוגה, שפתים דולקים, רגשת איבריםה', ל הרבה פעמים וכו"חזרת מאמרי חז, הרעיון בציור חושי

על כל אחד מהדברים . שכל אלו הם תנאים בהתפעלותאמרתי שיחה שלימה למה זה נוגע לכוחות הנפש הפנימיים

.ואיך זה עובדזה , גם זה שהחיצוניות פועלת על הפנימיות ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

הלא חלק מהדברים של . בהרבה ספרים, מיסודות החסידות, שאמרו שאינם לומדיםהיו אלו שלא הבינו את החסידים

הם במטרה , ולא ידעו שכל הפעולות הנראות כחיצוניות .להשפיע על הפנימיות

, אצלנו בישיבה היה שינוי מאד משמעותי ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדתורה "והרבה אמרו שכדי להעביר את השיחות הללו ל

והתחלתי להסתובב , וטרחתי רבות לכתוב הדברים, "שבכתבוהתגובות שקבלתי היו , אצל גדולי מרביצי התורה והיראה

...שאני בעצמי התפעלתי" בהתפעלות"כל כך , א"הייתי אצל זקן המשגיחים הגאון רבי דוב יפה שליט

ואחר כך בירך בקול בכי ברכת , נותוהסתכל חצי שעה בגליו. ואמר שספר כזה לא ראה אור, בלי שם ומלכות, שהחיינו

כמו לא בא , בהסכמתו כתב דברים שאינו רגיל להתנסח .'על ידו יתרוממו הישיבות ובתי ישראל וכו, כבושם הזה

כתב , א ראש ישיבת חברון"גם הגאון דוד כהן שליטברוך דב פוברסקי וכן הגאון רבי . בהתפעלות מדהימה

וגם , וכן הייתי אצל הרבה גדולי ישראל, א"שליטכי לדעתי זה לא קשור לחוג זה או אחר אלא , מהחסידים

.דרך בעבודה שנותן יראת שמים .א יצטרף למסכימים"מאד הייתי רוצה שהרבי שליט

...מי אנכי ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליטר "אדמולי הסכמה ממאד שיהיה לי חשוב ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

דברתי עם אנשים תלמידי . בל מאד בציבור הליטאישמקווזה יכול לתת תרומה , חכמים ואמרו לי ללכת לצאנזער רבי

.גדולה וחיזוק לעולם הישיבותוכי , זה הרי דבר פשוט שצריך ללמוד מוסר ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

אם בזמנו של ... אין כאן שני צדדים, לזה' הסכמה'צריכים ואם אז , ו בזמננו"ק, מודרבי ישראל סלנטר היו צריכים לל

בזמננו צריכים , היה די שעה אחת ביום ללימוד מוסר .הרבה יותר

שמעתי שאצל הגאון רבי שמואל אויערבאך ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדולכן הלכתי אליו לבקש , א לימוד המוסר חשוב מאד"שליט

והוא יש לו גדר שאינו נותן הסכמות אלא . הסכמהכאשר רק שמע בנושא אבל, ואני לא מתלמידיו, לתלמידים

אמר שיצא מגדרו כי אי אפשר שלא לכתוב על , המדובר .דבר כזה

מי שיש לו תלמידים מכיר לצערנו את הירידה ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליטאבל צריכים ', ה גדלים גם היום יראי ה"ב. ועד כמה זה נחוץ

.להשריש יותר

א"עתש · כזכזכזכז ·ערב יום הקדוש

השתנו בזמננו גם הרבה דברים שהרחיקו ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד, הנסיונות והתקשורת שהתפתחה, םקצת את הבחורי

ולכן צריכים ללמוד עמהם מוסר באופן שיהיה מובן להם .לפי השגותיהם

ל על מה "יש ווארט נפלא מהגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ, לך ולא לדורות, עשה לך חצוצרות ):מנחות כח(ל "שאמרו חז

הלא , דאמאי החצוצרות נשתנו מכל הכלים ואינם לדורות, מהמקדש היו מיוחסות שהם כבר היו במדברכל הכלים

, ואמר שכל הכלים היו לעבודה. ולמה החצוצרות לאאבל , והעבודה צריכה להיות שוה בכל הדורות ובכל הזמנים

וזה לא יכול להיות שוה בכל ', למקרא העדה'החצוצרות היו אי אפשר לעורר את העדה בארץ ישראל באותו , הדורות

...ראופן שעוררו אותם במדבשניתנה , א כותב בהסכמתו"ואכן הגאון רבי דוד כהן שליט

ההזדמנות לבני דורנו ליהנות מהשיטה המוסרית ולהתחזק .בזה בשפה שתהיה מובנת

וזכיתי להוציא , אני כבר משגיח שבע עשרה שנה בישיבהובספר האחרון כבר לא , כעשר ספרים בעניני המוסר

כי , ל הסכמותאבל פה טרחתי מאד לקב, לקחתי הסכמותשכותב בתוך , )מכתב יא(יש מכתב מרבי ישראל סלנטר

,תוכחת מגולה היוצא מאהבה מסותרת הנה טובה: הדבריםה שתראו מודכם הרבלהוכיח אתכם ולזרז את כ יתבא

להתאמץ בכל עוז איש לפי שכלו וענינו לחזק ליסוד והעיקר להטות לבב גדולי העם ,המוסרי בכל תוקף ועוז

שהמה ,ישראל יצופו עליהם וסרים למשמעתםאשר בית יתנו השתדלותם בזה כפי אשר יהיה לאל ידם דבר קל הוא

להשיג להשיג להשיג להשיג לעשות הדבר בהשכל למען האמת ,אם תתנו לב לזה .'וכו מהם מכתבים ראוים והגוניםמהם מכתבים ראוים והגוניםמהם מכתבים ראוים והגוניםמהם מכתבים ראוים והגונים

מה שאני עושה כעת זהו בשליחות של רבי , אם כן ...ישראל סלנטר

, בראשית ברא אלקים. ..הרי זהו דבר פשוט ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליטיראת שמים היא דהיינו ש', ראשית חכמה יראת ה

.ראשית התורהבגמרא , פעם היה יתכן שמי שהיה מונח ראשו ורובו בתורה

שהרי היו , היה מופשט מהעולם, ע וראשונים"ושו' ותוסואז אכן היתה התורה אגוני , מוחות חזקים ובעלי רעיון

לא הסיחו דעת שהיו גדולי עולם ש, מגנא מן החטא, ז כשוה פרוטה"ד שעות וממש לא נהנו מעוה"מהתורה כ

ולכן מוכרחים , אבל המציאות בדור הזה הוא שיש ירידה .להרבות בלימוד מוסר

, ומקימים הרבה ישיבות, ה מתרבים ספסלי דבי מדרשא"ב, את ההלכה למעשה, אבל היכן רואים את הדביקות והיראה

יזה צדיק ששאל אדם ידוע מא. שהתורה תשפיע עליהםושאל אותו ומה , ואמר שלמד תורה, אחד מה הוא עושה ...התורה מלמדת אותך

שגדולי ישראל האמיתיים לא היו , אכן כך הוא ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדכי הם הוציאו , צריכים כל כך להרבות בלימוד בספרי מוסר

היה . ל"היינו מתוך מאמרי חז, את המוסר מתוך המקורשבאו אליו להלשין על , ל"י ירוחם זצמעשה אצל הגאון רב

, ל שאינו לומד מוסר"תלמידו הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ: אמר להם רבי ירוחם. ואצל רבי ירוחם היה זה הגרוע מכל

...התורה שלו היא מוסר, חיים' עזבו את ררואים , ואכן כשמסתכלים בספריו של רבי חיים שמואלביץ

וכמעט , ל"וך מאמרי חזהאיך הוא מוציא לימוד מוסר מתשלא מזכיר ספרי מוסר כמו מסילת ישרים או אורחות

ל שלמד "והעיקר הוא מאמרי חז, צדיקים אלא מעט מאד .מהם תוכחת מוסר

והסדר הזה של לימוד מוסר רפוי , המצב של הדור קשהיש בתי מדרש שהחצי שעה של סדר מוסר זה . לחלוטין

, ן לומדים מוסרוגם אלו שכבר כ, ה הפסקהעממש חצי שנעמדים ליד ארון הספרים ומוציאים בכל פעם ספר אחר

.שנקלע לידיהם ומעיינים קצתהיה קפידא אצל צדיקים ללמוד כל ספר ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

מרן ק "וכן זקה. אפילו לא כסדר הפרשיות, מתחילה עד סוףמצאנז היה לומד בספרי חסידות מתחילה ע "הדברי חיים זי

.לפרשהבלי קשר , ועד סוףח "ספרי הקודם שהוצאתי לאור היה על מ ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

ח קניני התורה היה "השיחות שמסרתי על מ. קניני התורהשמתחילה היה אמור שבכל יום מימי הספירה אומר , כך

אולם לאחר מחשבה סברתי שאין , שיחה על אחד הקניניםכשכבר עברו , ח אייר"כי הלא זמן הקיץ מתחיל בר, זה טוב

, אמנם התלמידים לא הסכימו לזה. ימים מהספירה ד"כיואפשר להמשיך גם , ואמרו שאין לזה קשר לימי הספירה

ואחד הבחורים הכריז בלא ידיעתי . לאחר חג השבועותובלתי ברירה ... 'מ שיחה על קנין א"שממחר ימסור הר

, ח קנינים"ה מסרתי שיעורים על כל המ"הכנתי עצמי ובשאם יש לחץ יכולים להספיק , ולמדתי מזה מוסר השכל

.כרכים' ה הוצאתי על זה ב"ב... הרבהם חאגיז גם חיבר ספר משנת חכמים "מהרה ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.ח קנינים"אבל לא כתב על כל המ, על קניני התורהכשאמרתי להגאון רבי , בנוגע ללימוד המוסר ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

,שבכמה ישיבות נחלש סדר לימוד מוסרא "שליטדוד כהן הלא כל עולם התורה צריכים לבכות על הענין , נזעק ואמר

.זהו פיקוח נפש ממש, הזהא ראש ישיבת "הייתי גם אצל הגאון רבי שאול אלטר שליט

והוא גילה חיבה לספר ועבר עליו מתחילה ועד , שפת אמת, ואמר לי... והתרשמתי ממנו שהוא אוהב להתעניין, סוף

ונה קצת מדרכו של רבי שלימוד מוסר על פי חסידות הוא שמה עם כל החסידישע בחורים , אמרתי לו. ישראל סלנטר

... וכי ימרדו ברבותיהם, שלומדים בישיבות הליטאיותלדרך ' ט הק"ומלבד זאת שיש הרבה הקבלות בין דרך הבעש

...ואמר לי שאני צודק בשני התירוצים, רבי ישראל סלנטרלדעתי . ..כל הנחלים הולכים אל הים ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

רוב העיקרים . השינויים בין שני הדרכים הם שוליים ממשהרי אחד מיסודות החסידות זה גם . הם שוים, והיסודות

וזה ענין השירה ונענוע ולהתפלל , ההתרגשות והתפעלותהם אותם . כפי שמקובל אצל חסידים, בקול ולאכול יחד

.מושגים במילים אחרותשאחד , לם על שירהבספר הזה יש פרק ש ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

קול ", התנאים של התפעלות הוא כדברי רבי ישראל סלנטרהיינו המנגינה המוסרית שפורטת על נימי , "תוגה ועצב

אחד על עצם השפעת , אמרתי שתי שיחות על כך. הנפשוקול עצב , דהיינו הוצאת הדברים מהשפתיים ולחוץ, הקול

.יש בספר פרק שלם על נגינה. הוא המנגינה - ' שירה חסידית'לדאבוננו היום הפכו הכל ל ::::אאאא""""ן שליטן שליטן שליטן שליטמרמרמרמר

אבל וודאי שהשורש של , להבדיל אלף אלפי הבדלות, ע"ל. ה וחשבון הנפש"שירה הוא הרהורי תשובה ודביקות בהקב

ולדאבוננו , כל ענין בזמנו, שמחה בתורה ובקיום מצוות .א בזמננו מהפך טוב לרע ורע לטוב"הסט, מגילת אסתר(א בספר מנות הלוי יש דבר נפל ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

שמבאר סיבת , ע"לרבי שלמה אלקבץ זי )ה והשתיה כדת"דהדבר שלא מצינו בסעודת אחשורוש בעלי מנגנים ובעלי

שלאחר שמאריך לתאר את כוונותיו הרעות של , נגינהשכל מה שהכין לסעודה המלכותית היה בכוונה , אחשורוש

: הוא כותב, חטאלהכשיל את כל החושים של בני ישראל בואני שמעתי מפי זקן טעם נפלא לאשר נפקד הניגון "

המנגנים הערבים אבי כל תופש כינור ... בסעודה ההיא. ועוגב אשר על הרוב יהיו הקולות ההם ערבים לשומעיהם

א"עתש · כחכחכחכח ·ערב יום הקדוש

וזה כבר הקדמנו היות כוונה עצמית למשתה הזה שיתגאלו ולמה שהיו. עם בני ישראל בפת בג המלך וביין משתיו

דבר יערב לנפש לסיבת היותה ] מוזיקה[קה "הניגון והמושימורגלת בשמע זה בהיותה במרום כנודע למי שלא יכחיש

ומלאכי מרום פותחים את , פשוטן של מקראות ואמתתן' בשפה ברורה וכו' פיהם מברכים משבחין ומפארין וכו

ויש אנשים יערב עליהם כל כך ', ואשמע את קול כנפיהן וגוויש מהם , תבטלו כל חושיהם לבל ידעו איפה הםעד אשר י

תקפוץ עליהם שינה כי תתבודד הנפש לשמוע אל הרנה עד וכשתפרד , שתנוח הגוף כפגר מת כי רועה היא אותו

מהשגיח בו יהיה כלא היה וישן וירדם כמו בקטנים יונקי וכשומעם , נהישדים כי לא ישנו אם לא ישמעו את קול הר

רבה שנתם להיות צלצול הקול ינוחו על משכבותם ועלכן נפקד התענוג הזה מן ... והנועם עדיין נקבעת בנפשם

ואם רב הוא לבל ימצא מי שימנע מלאכול , הסעודה הזאתויורה היתר לעשות באמור המלך אמור לעשות כרצון איש

".ואיש ושערב לו שמע מאכול ומצאת מחשבת הצר בטלההיו מגיעים ,והיינו שאילו היה מביא בעלי מנגנים

שזה היה , להתפשטות הגשמיות ואז לא היו באים לידי חטא .כל מטרתו בעשיית הסעודה

אפשר דכיון שהוא מנע מהם שמחה של ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט .לכן לעומת זה תקנו שמחה בפורים, מצוה

ע דיבר בכל שבוע דברי מוסר משך "ר זי"מרן אאדמוק "כשעתיים בפרט בסעודה שלישית שאז דיבר כ, כמה שעות

בקול חוצב להבות אשר גם לב אבן , ולפעמים יותר מזהשאני אדבר שנה שלימה על , תאמין לי: פעם אמר לי. נימוח

, מנת שיכנס באזנו של בחור אחד שיקבל עול מלכות שמים .לא שנה רק עשר שנים, כ אמר"ואח, כבר היה כדאי

לפעמים , אלו ששומעים הרבה דברי מוסר ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדאת התוצאות , אבל על פי אמת, אס עליהם קצתכבר נמ

.רואים בשנים שלאחר מכןשאין את הסבלנות , זה גם ממדווי הדור ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.ללמוד לימוד אחד תקופה ארוכה קצת" משנת חכמים"ראיתי בהקדמה לספר ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

שמרמז , "אל תבוז כי זקנה אמך" )בכ ,שלי כגמ(שפירש הפסוק יבוז האדם את התורה ויזלזל בה באומרו על ענין זה שלא

שאינו מתיחס בכבוד הראוי לדברי תורה בתואנה ,"כי זקנה"בר ידוע מזמן ומפורסם פרסום כשדבר זה ,"כי זקנה"של

,ומאי טעמא ,'גדול וכמי שאומר שדברי תורה אלו זקנים וכו ,וכי אתה בז ומזלזל באמך כאשר היא מזקינה ,"אמך"למד מ

...בדה יותרכככל שהאמא מזקינה אתה מ והלא אדרבה ?באיזה ישיבה אתם למדתם ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

שאינה , אני למדתי בישיבת נחלת יעקב ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדשבראשה עמד הגאון רבי אברהם יצחק ברזל , קיימת היום

.ל"בנו של הגאון רבי עזרא ברזל זצ, א"שליטרבי עזרא היה מגיע בשבועות הקיץ ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט

.צאנז לקריתאני נזכר עכשיו שראש הישיבה רבי , אכן ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרד

בכל שנה בפרשת עקב היה אומר חסידישע , אברהם יצחקלמה השיחות בפרשת עקב הם על , ואמר פעם, ווארט

כי בהיותו ילד היה נוסע עם אביו לקרית , חסידישע אופןוהם , ע"מרן זיק "כצאנז והיה שומע את הדברי תורה של

...וחונחרטו במ... גם אבי התחנך בתלמוד תורה של צאנז בוויליאמסבורג

וראש הישיבה הגאון , הוא למד אחר כך בישיבת תורה ודעתל היה מעודד את הבחורים "רבי שרגא פייבל מנדלוביץ זצ

ק "ואל כ, רים בשבת"ללכת לתפילות ושולחנות של האדמו .ע"מרן זי

ה חבורה של תאכן שם בישיבת תורה ודעת הי ::::אאאא""""מרן שליטמרן שליטמרן שליטמרן שליט .בחורים שהתקרבו אל צאנז

ק "כש, אבי סיפר לי על אחד מקרובי משפחתו ::::ד גולדד גולדד גולדד גולד""""הגרדהגרדהגרדהגרדומרוב , ע פגש אותו זמן קצר ממש לאחר המלחמה"מרן זי

ה עוד יהודי נשאר "התרגשות חיבקו באהבה רבה על שב...בעולם

��

בחצרות קדשינו

התקבלה בשבוע זה שבמודיעין עילית בשכונת ברכפלד' ותינו הקממנהלי מוסד! בורא עולם בקנין השלם זה הבנין �בימים אלו , בבנין קבע בעיר' ובנין מוסדותינו הקמ החלו העבודות להקמת בית מדרשינו "הבשורה המרנינה כי בשעטו

.המפואר כאשר בתקופה הקרובה אף תתקיים מעמד הנחת אבן הפינה בעיר החלו בעבודות התשתית לבנית הבניןשפעלו ללא לאות להגיע ו "הי ר יוסף שמואל זילברמן"הרו פלדמן )א"ברש(משה ר"ה הר"בעיר ה' מוסדותינו הקקני עס

על ו "היידיד בית צאנז ראש העיר הנערץ הרב יעקב גוטרמן ליום זה מוסרים בזאת את תודתם והוקרתם המרובה קדם יעקב שמעון ' ח ר"הרהברכת תודה לנזר העסקנים וכן מביעים בזה, השגת השטח והאפשרות בהתחלת עבודות הבניה

.הברוכה ותו לינתניה על פעהעיר ראש סגןו "שר היא ברכת תודה על "פ לקראת הימים הנוראים מסר לו מרן שליט"הרב יעקב גוטרמן לקוראש העיר השבוע בעת שנכנס

ר יוסף שמואל זילברמן "עסקן הדגול הרפ ה"אל ראש העיר התלווה בקו, בעירו והשגת השטח' פעולותיו לקהילתינו הק .תהא משכורתם שלימה מן השמים, ו"היי צוואתו "ועפ, ע"ר זי"ק מרן אדמו"בת כ' רויזא בלומא'ש ולזכרה של הילדה "שהוקם בקרייתנו ע' ב חסדר'בארגון �

יות ושבועיות והן במטרה להיות לעזר למשפחות נצרכות הן בתמיכות חודש, להקים על שמם קרנות נצח ומפעלות חסד, מסכמים בימים אלו בהצלחה רבה את פרויקט חלוקת קופות הצדקה החדשות, במענקים גדולים בפרוס חגי ומועדי השנה

בתקופה האחרונה עברו ', הקופות החדשות שעוצבו במראה משובב עין ובצורה חדשנית נתרמו על ידי הנדיבים בעם שיחי .להביא ברכה אל תוך ביתם בחלוקת הקופות החדשות והגדולות' יתינו הקפעילי הארגון בין מאות בתי האב בקרי

סכומים גבוהים לקראת חודש תשרי אשר רבו ההוצאות ' כן חולקו בימים אלו לעשרות משפחות נצרכות מקהילתינו הקו לגייס מקוים כי בימים הקרובים יצליח' רב חסד'ובארגון , עלות החלוקה מסתכמת במאות אלפי שקלים, בחודש זה

א"עתש · כטכטכטכט ·ערב יום הקדוש

.ש"בעזרתם של תושבי קריתינו הק ונדיבי עם מאנ, את מלוא הסכום הנדרשיוזכרו שמות התורמים ובני ,₪שבעים ושנים של וכל התורמים סכום , בארגוןכ יצאו במיזם מיוחד "לקראת יוה

י ציון "מירון עקדישא י שריד בית מקדשינו הכותל המערבי ובאתרא"ע' רב חסד'משפחתם על ידי שליח מיוחד מטעם .ט"י ביום הכיפורים הבעל"הרשב

להקל מכתפי האברכים ההוגים , בבני ברק קיבלו כמאה אברכי הכולל תוספת חג מיוחדת בנוסף למילגה הקבועה �ג "אברכי הכולל הודו נרגשות לראש הכוללים בבני ברק הרה .בהוצאות המרובות הכרוכות בירח האיתנים' בתורת ה

על שמלבד מסירותו הגדולה בכל השנה לדאוג לעול הרוחני והגשמי של רשת הכוללים , א"טמן שליטרבי שלום יוסף גוהתאמץ כעת יותר , ולמרות המצב הכלכלי הקשה המעיק מאוד על החזקת הכוללים מידי חודש בחודשו, ב"העניפה בב

כלו אברכי הכולל להמשיך אף למען יו, מכפי יכולתו להוסיף על המילגה הקבועה סכום נכבד מאוד של חצי משכורת .ק מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת"בחודש זה להגות בתוה

ק שיעורים מיוחדים לקהל תושבי "ט יזמו בוועד קביעת עתים לתורה פעיה"לקראת יום הכיפורים וחג הסוכות הבעל �צ רבי "ה מפיק מרגליות הרהמוצאי צום גדליה נמסר בהיכל הכולל שיחה מפי המשפיע הנודע פ' ביום א', קרייתינו הק

א שמשך שעה ארוכה ריתק את קהל השומעים במתק שפתיו בדברי חיזוק והתעוררות לקראת "אלימלך בידרמן שליטדברים מיוחדים נשא בענין החובה להיזהר במצוות שבין אדם לחבירו ומידות טובות אשר ימים אלו שבין , יום הכיפורים

.א על דברי החיזוק הנפלאים"צ שליט"ציבור המשתתפים הודה להרה, שכסא לעשור נועדו לפשפש בנגעי הנפ םהשיעור נמסר באולם האודיטוריו, ט נמסר שיעור בהלכות ארבעת המינים ואופן בדיקתם וקנייתם"העעל' ביום ג

במהלך השיעור שמעו מאות , ב"ד נאראל ב"א רב ביהמ"רבי אהרן שפירא שליט ג"על ידי הרה' בקרייתינו הקהמינים וסדר בדיקתם על צד ההידור והכשרות ' תפים הדרכה מעשית ומפורטת בליווי מצגת ושקופיות לכל דהמשת

ר משה בורד "ך הנמרץ הר"לסיום הודה קהל המשתתפים לראשי וועד קביעת עתים לתורה ובראשם האבר, המהודרת .ו העושה והמעשה ללא ליאות להרבות פעלים לתורה ולהגדיל תורה ולהאדירה"היץ "דומועם בואו לראשונה של ,התרגשות רבה שררה בקרב מתפללי בית מדרשינו שפע חיים בבורו פארק �

ק לבית מדרשינו לשבות בימי ראש השנה ושבת "היעא מפ"ג רבי שלמה לייזער שליט"הרהפ "בבו' דקהילתינו הקב קיבלו "א לארה"ש שליט"של הגרמיד עם הגעתו , ט בקרב מתפללי בית מדרשינו וחברי קהלתינו בעיר"שובה העעל

בימי ראש , כ התקיימה מסיבת קבלת פנים לכבודו בבית מדרשינו"ראשי קהלתינו את פניו בשדה תעופה כשלאחמכן נשא דברי , בבית מדרשינו שהיה מלא וגדוש במתפלליםשחרית ש כבעל תפילה בתפילות "השנה שימש הגר

ה כך גם בשבת קודש שלאחריו נשא לפני קהל המתפללים "כבימי ר, ם תקיעת שופר כנהוגהתעוררות קודכיבושין ולמחרתו ביום צום . הלבאת כ המשיך בדברי אגדה המושכים "דרשת שבת שובה בדברי הלכה בענינא דיומא כשלאחמ

ש בבורו פארק "ק נפרדו מעמו קהל אנ"ש לארה"עם שובו של הגר. גדליה אף מסר שיעור בהלכות מענינא דיומא .ם לו על הימים המעלים והמרוממים להם זכו במחיצתוכשהם מודי

בווילאמסבורג ' שפע חיים'יוזמה חדשה שהתקבלה בהתלהבות יתירה בין חברי קהילתינו ומתפללי בית מדרשינו �ק בו יזכה אחד מן החבורה לשמש כשליחם "ערכו ביניהם גורל על כרטיס טיסה לארהד "כל מתפללי ביהמכאשר

עם עריכת ההגרלה ועליית , א בקרית מלך רב"ר שליט"ק מרן אדמו"ום הקדוש בצל הקודש אצל כק להשתתף בי"לארהאת ' ושלחו חברי קהילתנו הק', ו שיצא כבר למחרת לעבר ארצינו הק"הינפתלי טסלר ך הרב"שמו בגורל של האבר

.ע"ר זי"ק מרן אדמו"וכן בציון קדשו של כ, א"ר שליט"ק מרן אדמו"הפיתקאות להזכירם לטובה ולברכה אצל כק "היכלי הכוללים פעיה - " מרכז התורה"י בגליון הקודם בהם קיבלו אברכי ורבני "בנוסף לחלוקות שכבר פורסמו ע �

התקיימה בשבוע זה חלוקה נוספת למשפחות ברוכות ילדים בו חולק לכל , ט בשר ויין"לקראת חודש תשרי הבעלאברכי , ק"ו מפעיה"ר יוסף נתן רוזנברג הי"ליבו הרחבה של האברך הר החלוקה התקיימה מנדבת, משפחה ארגז עופות

.על רוב פעלו הטוב להקל מעול ההוצאות הכבדות בימים אלו' ורבני מרכז התורה הודו נרגשות לתורם שיחיואברכי הכוללים בעיר בני ' תינו הקהוצאות החג התקיימה לכל בני קהיל ט בהם רבו"עם פרוס חג הסוכות הבעל �

א ושאר "ל לנדאו שליט"ברק מכירה מיוחדת בו נמכרו עשרות מוצרים ביניהם בשר בכשרות המהודרת של הגרימהודה לכל ציבור בני קהלתינו, במחיר הקרן ובמחירים אפסיים' פ מיץ ענבים שתיה קלה וכו"מוצרי יסוד בהם כלים ח

חיים ' ח ר"צנתרי דדהבא העסקנים המסורים הרה ברכות תודה מיוחדים שוגרו קדם הני תרי .ט"מארגני המכירה עהציועל פעילותם הרבה למכירת הבשר במחיר ,ו"ניסן צויבל הי' ח ר"והרה ,בעיר' ל מוסדותינו הק"מאיר לנגאסם מנכ

ו שנידב את האולם "ד הרב דוד לפקוביץ הי"ברכת הודאה מיוחדת אף שוגרה קדם בעל האולם הסמוך לביהמ, המוזל .'ישא ברכה מאת ה, המכירה בנדיבות לב לצורך

א"עתש · לללל ·ערב יום הקדוש

א"עתש · לאלאלאלא ·ערב יום הקדוש

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ äìòðäå ãáëðä åðéãéãé , ïéëøòáù ø÷é

øäøäøäøä""""éä øòâøòáðééå á÷òé øéä øòâøòáðééå á÷òé øéä øòâøòáðééå á÷òé øéä øòâøòáðééå á÷òé ø""""åååå àéðåéï éèéñ

åðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì úáä úãìåä úçîùúáä úãìåä úçîùúáä úãìåä úçîùúáä úãìåä úçîù îåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîá""""öööö

áåè ìæî úëøááå äøä åéáàì"ø ç ' áã ïðçìà- äéòô"÷ äøä åéîçìå"ø ç ' ìéáéåøèù ãåã- éèéñ ïåàéðåé

ãéîú åìäàá ïåëùé äçîùå ïåùù êà ãñ êåúî"àéîìò éîìòì áø òôùå ù

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ äìòðäå ãáëðä åðéãéãé , ïéëøòáù ø÷é

øäøäøäøä"""" á÷òé ø á÷òé ø á÷òé ø á÷òé øøòìôòð÷øòìôòð÷øòìôòð÷øòìôòð÷ éäéäéäéä""""åååå àéðåééèéñ ï

åðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì úçîù úçîù úçîù úçîù øîë ïáä éñåøéà øîë ïáä éñåøéà øîë ïáä éñåøéà øîë ïáä éñåøéà åäéìà åäéìà åäéìà åäéìà ãåã ãåã ãåã ãåãðððð""""éééé áòáòáòáò""""øä úá âøä úá âøä úá âøä úá â""""øòãðìãðéøô ÷çöé øøòãðìãðéøô ÷çöé øøòãðìãðéøô ÷çöé øøòãðìãðéøô ÷çöé ø

îåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîá""""öööö

ìæî úëøááåáåè äøä åéîçì"ø ç ' øòöéôù äéòùé ïøäà- éèéñ ïåàéðåé

ãéîú åìäàá ïåëùé äçîùå ïåùù êà ãñ êåúî"àéîìò éîìòì áø òôùå ù

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ äìòðäå ãáëðä åðéãéãé , ïéëøòáù ø÷é

øäøäøäøä"""" ø ø ø ø ïééèù÷éã óñåé íåìù ïééèù÷éã óñåé íåìù ïééèù÷éã óñåé íåìù ïééèù÷éã óñåé íåìùéäéäéäéä""""åååå úåáåçø

åðáå åðáå åðáå åðáåøäøäøäøä"""" ø ø ø ø ìàøùé ìàøùé ìàøùé ìàøùééäéäéäéä""""åååå ÷øá éðá

ðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìíííí úãìåä úçîù úãìåä úçîù úãìåä úçîù úãìåä úçîù ãëðä ãëðä ãëðä ãëðä - - - - ïáäïáäïáäïáä

îåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîá""""öööö

ãéîú åìäàá ïåëùé äçîùå ïåùù êà îãñ êåú"àéîìò éîìòì áø òôùå ù

úáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâúáãð äæ ïåéìâ äìòðäå ãáëðä åðéãéãé, ïéëøòáù ø÷é

øäøäøäøä"""" ø ø ø ø÷åèù÷å øæòìà ïúéà÷åèù÷å øæòìà ïúéà÷åèù÷å øæòìà ïúéà÷åèù÷å øæòìà ïúéà éäéäéäéä""""åååå íéìùåøé

åðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøìåðåòîá äéåøùä äçîùä ìâøì úçîù úçîù úçîù úçîùïáä úãìåäïáä úãìåäïáä úãìåäïáä úãìåä

îåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîáîåèòùáå áåè ìæîá""""öööö

áåè ìæî úëøááå ìøä åéáà" òùåäé íéøôà ø- äéðúð ìåøä åéîç" ø øáøî äùî- éèéñ ïåàéðåé

ãéîú åìäàá ïåëùé äçîùå ïåùù êà ãñ êåúî"îìò éîìòì áø òôùå ùàé

א"עתש · לבלבלבלב ·ערב יום הקדוש