1

שגרת העבודה עם משפחות במצוקה עמוקה בשירותי קווי יסוד לדיון מקצועי : הרווחה

שמאי-עינת אטיאס ואפרת בן, נבו-מיכל קרומר

לקראת שירותים טובים דיים –והיינו הולמים "מאמר זה נכתב כתגובה למאמרם של יונה רוזנפלד וישראל סייקס

רוזנפלד וסייקס קוראים . ובהמשך לו2000בנובמבר , )4(ווחה כ שהתפרסם בחברה ור, "בעבור משפחות וילדיםכדי להפוך את שירותי הרווחה להולמים , לפי הניתוח שלהם. לרפורמה בדרך מתן השירותים לאוכלוסיות חלשות

והן , הן במבנה הארגוני, הן במדיניות הרווחה, את צורכיהן של משפחות במצוקה יש לערוך שינוי הן במחקר . ת הפעולהבפרקטיקו

ברור כי שינוי כלשהו בשגרת העבודה בשירותי הרווחה לא יכול להתקיים מבלי שיתקיים קודם לכן דיון מקצועי

של התנאים הדרושים לשם , שתהיה בו בדיקה של הסיכויים אל מול הסיכונים הטמונים בשינוי שכזה, מקיףלפיכך מטרת המאמר . עבודה הסוציאלית בחברההגשמתו ושל השפעתו של שינוי על תפקידו ומעמדו של מקצוע ה

מתוך עמדה התומכת , הנוכחי לתרום לקיומו של דיון מקצועי באשר לדרכים הראויות לעבודה עם משפחות במצוקהטיפול , האחד: עמדה זו תוצג באמצעות הצגת שני סיפורי טיפול בנשים במצוקה עמוקה ומתמשכת. בצורך בשינוי . פול שהצליחטי, והאחר, שלא עלה יפה

מבוא

לצטט אותם ולכתוב עליהם מבלי לעשות את הצעד הקשה , ניתן להקשיב לאנשים עניים. לב העניין הוא שינוי עמוק

. והוא שינוי מה שקורה בפועל, ומדיניות ניתן לשנות מבלי לעשות את הצעד הקשה עוד יותר. של שינוי מדיניות-שינוי מערכתי, שינוי מקצועי: על השינוי להתקיים בשלושה תחומים. קולותיהם של העניים קוראים לשינוי עמוק

. ארגוני ושינוי אישי

הכוונה לשינוי הקונספציות המקצועיות . בערכים ובשיטות המקצועיים, במושגים, שינוי מקצועי הוא שינוי פרדיגמטי . ציאויות הקשות של החיים בעוניומבוססות על המ, הדומיננטיות לכיוון של תובנות הנובעות מגישות של שותפות

הכוונה לשינוי עמדות מתנשאות ואוטוריטטיביות של ארגונים . ארגוני הוא שינוי תרבותי והתנהגותי-שינוי מערכתי . מגיבות ומעצימות, לכיוון של גישות רגישות

ת האישית ובנכונות הכוונה לשינוי במידת המחויבו. שינוי אישי הוא אלמנט מכריע בשני תחומי השינוי האחרים

.(Narayan, Chambers, Shah & Petesch, 2000, p. 288-289) להתייצב לצדם של האנשים החיים בעוני 1998בשנת . קריאה נוקבת זו לשינוי המופנית כלפי המוסדות החברתיים השונים מגיעה מכיוונו של הבנק העולמי

אשר יביא את קולותיהם של ) participatory study(' מחקר משתתפים'התקבלה החלטה בבנק העולמי לערוך ההעדפות והשאיפות של האנשים החיים בעוני יהיו בסיס , המחשבות, מתוך שאיפה כי חוויות החיים, העניים

. לקביעת מדיניות חברתית וכלכלית

, סביב נושאיםהראיונות נסבו. אנשים החיים בעוני בשלושים מדינות60,000בהשקעה גדולה של משאבים רואיינו כיצד נאבקים אנשים החיים , מהן החוויות הפסיכולוגיות הקשורות אליהם', חיים רעים'לעומת ' חיים טובים'כמו מהם

, מהי ההשפעה של העוני על היחסים בין המינים, מהי תפיסת הגוף ומהן התחושות הכרוכות בו, בעוני כדי לשרודהמסקנות כונסו בשלושה ספרים תחת הכותרת המשותפת . ועודמהם התפקידים של המוסדות החברתיים השונים

VOICES OF THE POOR) Narayan, Chambers, Shah & Petesch, 2000; Narayan, Patel, Schafft, Rademacher & Koch-Schulte, 2000; Narayan & Petesch, 2001 .(המצוטטת , הקריאה הנוקבת לשינוי

.של הספר השני בסדרההיא חלק מדברי הסיכום , לעיל

האם יש לשינוי זה רלבנטיות גם בנוגע לטיפול המקובל בשירותי ? מהו אותו שינוי שהבנק העולמי קורא להנהיגכדי להשיב על שאלות אלו יש להתבונן על המגמות העכשוויות בתחום ? הרווחה בישראל ביחס למשפחות במצוקה

.הטיפול במשפחות במצוקה בעולם

2

סקירת המגמות העכשוויות–משפחות במצוקה הטיפול ב

לרוב , דפוס היחסים בין משפחות במצוקה עמוקה ומתמשכת לבין שירותי הרווחה זוכה להתייחסויות רבות בספרותמדובר ). Halpern, 1997; Shamai & Sharlin, 1996 ;1978, בנבנישתי ודובינסקי, ורדי(מתוך עמדה של תסכול

, בעיות בריאות, בעיות דיור, חוסר תעסוקה, כמו חוסר השכלה, עוני ומבעיות נלוות לעוניבמשפחות אשר סובלות מ ,Wood & Geismar)(וכן מבעיות בתוך המערכת המשפחתית ) בעיקר בתחום ההתמכרויות(סטייה חברתית

1989 .

דיון במאפייני (מצוקה אך הן אינן מצליחות לפרוץ את מחסום ה, משפחות אלו מוכרות לשירותי הרווחה במשך שנים hard to" (קשות להשגה"משפחות אלו נחשבות ). 1990, משפחות אלו בישראל ניתן למצוא אצל שרלין ושמאי

reach) (Wood & Geismar, 1989( , דפוס של יחסים נכשלים"ויחסיהן עם שירותי הרווחה פועלים במתכונת ")Schorr & Schorr, 1988 .(ול בהן הביא את רוזנפלד חוסר ההצלחה המתמשך בטיפ)משפחות "לכנותן ) 1993

פעם אחת על ידי מצוקות החיים ובפעם השנייה על ידי השירותים החברתיים –שכן הן הובסו פעמיים , "מובסות . שאמורים לעזור להן

בעיקר בחמש עשרה השנים האחרונות תיעוד של הצלחות ביצירת קשר , בולט בספרות המקצועית, למרות זאת

תכניות אלו רואות את המאפיינים הספציפיים של הבעיות . וברכישת שינוי באמצעות פעולתן של תכניות ייחודיותהן מדגישות את החשיבות של הגשת שירותים . והמצוקות הכרוכות בעוני בתוך ההקשר הרחב של תנאי החיים

במקרים רבים כוללות תכניות אלו . שפחותגמישים ומותאמים באופן ספציפי לצורכי המ, לרוב ארוכי טווח, כוללנייםטיפול משפחתי וכן התערבות ברמה , הדרכת הורים, טיפול זוגי, טיפול פרטני–התערבות בכמה מישורים במקביל

& Gutierrez, 1990; Miller & Whittaker, 1988; Palacio-Quintin, 1997; Ray, Schorr ( הקהילתיתSchorr, 1988; Stromwall, Neumiller & Roloff, 1998; Suarez, Smokowski & (Wodarski, 1996 .

, אמפתיה, כמו התקרבות לעולמם של הפונים, שיטות ההתערבות הנקוטות בתכניות אלו מבוססות על עקרונות

" התנגדות"בתכניות אלו ". במקום שבו היא נמצאת"העצמה ועבודה עם המשפחה , שותפות, יישוג, חוסר האשמה נתפסת כביטוי של אי רצון או חוסר יכולת להשתתף בטיפול אלא כביטוי של סוגיות לא פתורות בתוך אינה

& Cunningham & Henggeler, 1999; Halpern, 1997; Schlosberg(המשפחה או של כאב שחווה המשפחה Kagan, 1988 .(

, )1996, שון וסייקס, לפירוט ראה רוזנפלד" (שרק", "יחדיו"כגון , בישראל פועלות בגישות אלו כמה תכניות ייחודיות

שבע פרויקט ניסיוני של -לאחרונה פועל בעיר באר). 1991, שרלין ושמאי(ע "ובמידה מסוימת גם פרויקט ממק ).2000, לאומית-היזמה הבין) (wraparound(תכנית לפי מידה "התערבות לפי המודל הקנדי של

הרי שטווח ההשפעה שלהן ושל המודל העומד בבסיסן הוא , ת הצלחותיהןעל אף שבתיעוד התכניות הללו מדווחו

המצויות מחוץ לשגרת , ")פרוייקטים("העובדה שהתכניות המצליחות הן בגדר תכניות מיוחדות . מצומצם ביותר, מעידה כי התערבויות כוללניות, דרכי ההתערבות המקובלת בטיפול באוכלוסייה זו בלשכות לשירותים חברתיים

אינן מחלחלות לתוך הזרם המרכזי של דרכי ההתערבות , המבוססות על עקרונות של שותפות, "תפורות לפי הצורך"המבנה הארגוני ומדיניות הרווחה , כך יוצא כי הזרם המרכזי של הפרקטיקות. השגרתיות ואינן מביאות בו לשינוי

.מאורגן בהתאם למסורת שמרנית, ככלל

ות למחקר ולתיאוריה אשר ממשיכים להתייחס לאוכלוסייה זו כאל אוכלוסייה קשה הצלחות אלו גם אינן מחלחלאין במחקר כל עדות לניסיון להעריך באופן שיטתי את תרומתן של ההתערבויות . במיוחד וכמעט בלתי ניתנת לטיפול

אין ; ה זוהמוגשות במסגרת התכניות המיוחדות בהשוואה לתרומתה של הפרקטיקה השגרתית הניתנת לאוכלוסייכל עדות למעקב ארוך טווח על משפחות בעלות מאפיינים דומים אשר קיבלו שירותים שונים לשם בדיקת יכולתן

. אין גם בחינה שיטתית של עלותן, כשם שאין בחינה שיטתית של תועלתן של התכניות המיוחדות. להשתנות

תערבות הניתנת באמצעות הלשכות השפעתן המצומצמת של התכניות המיוחדות על הזרם המרכזי של ההמתבטאת גם בכך שאין הן מצליחות לעורר דיון וויכוח משמעותיים בקרב אנשי המקצוע לגבי הדרכים הראויות

.מאמר זה מבקש לעורר דיון כזה. לעבודה עם משפחות במצוקה

הצורך בשינוי פרדיגמטי –הטיפול במשפחות במצוקה

קס כי משפחות החיות במצוקה עמוקה ומתמשכת יכולות להיעזר בשירותי טענתם המרכזית של רוזנפלד וסייעבור משפחות אלו יכולה להתפרש כקריאה לשינוי " הולמים"וכי שירותי הרווחה יכולים להפוך עצמם ל, הרווחה

. מדובר בשינוי דרכי המחשבה והפרקטיקות המקצועיות במסגרת של שינוי מבפנים. פרדיגמטי בעבודה סוציאלית . הדגש הוא על שינוי המערכות הקיימות ולא על יצירת מערכות חלופיות, לומרכ

3

, נראה שהשינוי הפרדיגמטי כרוך בשינוי קונספטואלי, אשר צוטטה לעיל, בהתבסס על קביעתו של הבנק העולמיבין מדוע כדי לה, כלומר. אמונות ודעות, כיוון שההחלטות הפרקטיות של אנשי המקצוע נובעות ממערך של תפיסות

איש מקצוע בוחר לפעול בדרך זו או אחרת יש לבחון את התפיסות המקצועיות והאישיות שלו ביחס לתופעה כמו גם לשינוי , השינוי הקונספטואלי יביא בהכרח לשינוי בפרקטיקה של שיטות התערבות ודרכי התערבות. הנתונה

. בהיערכות הארגונית המעצבת את הגשת העזרה

.ארגונית-אישית והרמה המערכתית-הרמה הבין, אישית-הרמה התוך: צריך להיעשות בשלוש רמותהשינוי, לפיכךשינוי התפיסות המקובלות של אנשי המקצוע ביחס לתכונותיהם של אנשים החיים בעוני וביחס : אישית-הרמה התוך

ות והרגשות של הפונים הכוונה לשינוי האופן שבו תופסים אנשי המקצוע את את עולם החווי. ולמציאות חייהםהדגש הוא על שינוי התפיסה הרואה בפונים אלו אנשים שוליים . המשתייכים לאוכלוסיית המצוקה הקשה ביותר

חסרי כוחות ובעלי צרכים קונקרטיים בלבד לתפיסה הרואה בהם אנשים מורכבים שצורכיהם הרגשיים והקונקרטיים . המצוקהמשולבים זה בזה והם מתמודדים באופן פעיל עם

שינוי התפיסות המקובלות של אנשי המקצוע ביחס לשאלה מהי העזרה המתאימה והמועילה : אישית-הרמה הבין

והם הקובעים , הכוונה לשינוי התפיסה שלפיה אנשי המקצוע הם המומחים הבלעדיים בטיפול. לאנשים החיים בעונייסה הרואה בפונים מומחים בפני עצמם ובאנשי לתפ, את דרכי הטיפול בהתאם לשיטות הטיפוליות המוכרות להם

, תפיסה זו מבוססת על מחויבות אישית. המקצוע שותפים ליצירת דרכי ההתערבות המתאימות לפונים באופן אישי ). 1997, נבו-קרומר(ועל זיהוי דפוסי ההיעזרות של הפונים ) 1993, רוזנפלד(על שותפות

ת הארגונית בשירותי הרווחה והתאמתה לתפיסות החדשות באשר שינוי ההיערכו: ארגונית-הרמה המערכתית

הכוונה לשינוי ההיערכות . לתכונותיהם של אנשים במצוקה ולצורכיהם ובאשר לדרכי העזרה המתאימות להםהארגונית המבוססת על חוקים ביורוקרטיים לא אישיים והחלפתה במערכת ארגונית התומכת בעובדיה ומאפשרת

שינוי זה הכרחי כדי לאפשר לעובדים ליצור יחסי . יחסים האנושיים בין עובדים לפונים ויצירתיותגמישות מרבית ב .שותפות ועזרה עם פונים המצויים בשולי החברה

יש בו משום חיזוק התפיסה כי תפקידם החברתי של העובדים . לשינוי פרדיגמטי יש השלכות בתחום האתוס

. לצדן של משפחות המצוקה ולהיות מי שמייצגים אותן בפני החברה בכללההסוציאליים הוא להתייצב ללא פשרות מצד אחד המקצוע מייצג את החברה על מוסדותיה בפני : העבודה הסוציאלית ניצבה מאז ומתמיד בצומת חברתית

ומצד שני המקצוע מייצג את האנשים החיים בשולי החברה בפני המוסדות החברתיים , אנשים החיים בשולי החברה . המקובלים

הבחירה לייצג את החברה בפני האנשים החיים בשוליה כרוכה בהזדהות . שתי העמדות הללו שונות בתכלית זו מזו

) מבחינה אישית או חברתית(ובהפנמה של התפיסה הפופולרית הרואה באנשים החיים בשוליים החברתיים סוטים מאשימות או , בלתי דמוקרטיות, ועיות פטרנליסטיותוהיא מחזקת גישות מקצ, )Rainwater, 1970( או קורבנות . על פי תפיסה זו העבודה הסוציאלית מייצגת את הממסד החברתי ודוברת שלו מול המשפחות השוליות. מענישות

בחירה זו . על פי התפיסה האחרת תפקידה של העבודה הסוציאלית היא להתייצב לצדן של המשפחות השוליות .פחות במצוקה אנשים מורכבים ושותפים מלאים למעשה של שינויכרוכה בתפיסה הרואה במש

כדי להדגים את נחיצותו של השינוי בשלוש הרמות שהוזכרו לעיל יתוארו בפרק הבא שני סיפורי טיפול של נשים

סיפור הטיפול . במצוקה עמוקה אשר טופלו על ידי סטודנטיות לעבודה סוציאלית במסגרת ההכשרה המעשית שלהןסיפור הטיפול באיריס נכתב על ידי . שמאי והתבצע במסגרת מרפאה לבריאות הנפש-ה נכתב על ידי אפרת בןבזהב

. במהלך הכתיבה שונו פרטים מזהים כדי להבטיח את הסודיות המתבקשת. עינת אטיאס והתבצע במסגרת הלשכהבפרק הדיון ינותחו המקרים . הןשתי הנשים אינן זהות אך הן דומות בקשיים שהעמידו בפני המנסים להתקרב אלי

לפי שלוש הרמות שתוארו לעיל תוך הצגת הגורמים המעכבים את האפשרות של נשים במצוקה לקבל טיפול הולם .ודרכים להתגבר על הגורמים הללו, במסגרת שגרת העבודה בלשכה

' סיפור טיפול א

תיאור הפונה ומצבה

ה על ידי הלשכה אל המרפאה לבריאות הנפש כדי לקבל טיפול היא הופנת. נשואה ואם לשלושה, 24בת , זהבה . וסיפרה כי היא מכה את ילדיה" דיכאון"נפשי לאחר שהחלה להתלונן על

שמהם , "אנשים קשים"היא מתארת את אביה ואת אחיה כ. נפשות15זהבה היא הבת הצעירה במשפחה של מאז נישואיה אין לה ". כדי לברוח מן הבית "18יל היא נישאה בג. ואת אימה כאישה חלשה במיוחד, פחדה תמיד

אביו נפטר ממחלה כרונית . נפשות11בן למשפחה של , 32בן , בעלה של זהבה, פנחס. כמעט קשר עם משפחתהאך לא ידועים לה , זהבה מספרת כי פנחס היה נשוי בעבר והתגרש. והוא עצמו חולה באותו מחלה, בגיל צעיר

. נישואיו וגירושיופרטים נוספים על נסיבות

4

; הבן הבכור התפתח בצורה תקינה. 3 - ו4, 5בני , נולדו לזהבה ופנחס שלושה ילדים, לפני כשש שנים, מאז נישאוהיא שוהה . שבעקבותיהן היא הופנתה לטיפול בריפוי בעיסוק, מוטוריות וקוגניטיביות, הבת סובלת מבעיות רגשיות

שלושת הילדים לא נגמלו מהרטבת . הבן הצעיר נולד עם מום בלב. ן הלשכהבמימו, 16:00מדי יום במעון עד השעה . לילה

בין היתר מכיוון , הוא פתח חנות שאינה רווחית. הוא העדיף לצאת לעבוד, על אף שלפנחס זכאות לקצבת נכות

.ינה עובדתוכיום א, זהבה עבדה בעבר במשק בית. שבעיות הבריאות שלו מונעות ממנו לעבוד בחנות באופן רציףואף הצריכו את , שכללו אלימות פיזית מצד פנחס, זהבה מספרת כי בעבר היו בינה לבין פנחס סכסוכים רבים

. פנחס מעולם לא היה אלים כלפי הילדים, לפי דבריה. התערבות המשטרה

תו של פנחס סכום עם נישואיהם גייסו בני משפח. הבעיה החריפה ביותר שעמה מתמודדים בני הזוג היא בעיית דיורבני הזוג לא התגוררו . רק לאחר שהסתיימה קניית הדירה התברר כי היא אינה ראויה למגורים. כסף לקניית דירה

אך בינתיים הם איבדו את , והם מנהלים התדיינות משפטית עם בעל הבית שמכר להם את הדירה, בה מעולם . ים בדירות שונות שאליהן פלשו ואינן מתאימות למגוריםבני הזוג וילדיהם מתגורר. זכאותם לסיוע ממשרד השיכון

בשנתיים האחרונות הם מתגוררים . במהלך המעברים הרבים הם איבדו את מרבית פרטי הריהוט שהיו ברשותם

לאחרונה החלה חברת . ולא ניתן לחממה, הדירה מוזנחת מאוד. בדירה אחת בסביבה שבה שוהים מכורים לסמים . וג כי הם עתידים להיות מפונים מן הדירה הזאתעמידר לאיים על הז

-הוא הסביר לה כי אם תיחשב לאם חד. ופנחס הציע לזהבה להתגרש, בני הזוג לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב

הוא הבטיח לזהבה כי אינו מתכוון . ותנאי זכאותה לקבלת דירה חלופית ישתפרו, הורית עמידר תימנע מלפנותהוהיא , זהבה לא סיפרה על הגירושין לאיש. בני הזוג אכן התגרשו. אחר קבלת הדירה יינשאו שובוכי ל, לנטוש אותה

, לעומת זאת. שכן פנחס שומר עמה על קשר קבוע ומבקר את הילדים כמעט כל יום, אף אינה מוטרדת מן הגירושיןכי הוא חושש , זהבהפנחס סיפר לעובדת הסוציאלית המטפלת בהם בלשכה כי אין בכוונתו להינשא בשנית ל

. אינה יודעת על כך דבר, כאמור, אך זהבה. לבריאותו ומעדיף חיי רווקות שקטים

בתקופה . החלה זהבה לבטא סימפטומים של דיכאון ולהכות את הילדים, מאז החלה חברת עמידר באיומי הפינוי, פנתה לטיפולה של אפרתבמרפאה היא הו. זאת היא הופנתה על ידי הלשכה לטיפול במרפאה לבריאות הנפש

.'העובדת במרפאה במסגרת הכשרה מעשית של שנה ג, סטודנטית לעבודה סוציאלית

תיאור התפתחות הקשר הטיפולי) intake(פגישתנו הראשונה הייתה פגישת קבלה . זהבה הייתה בטיפולי במשך כשלושה חודשים באופן לא סדיר

היא מוזנחת . תרשמתי כי זהבה נראית מבוגרת מגילה הכרונולוגיה. שנערכה לזהבה על ידי המדריכה שלי במרפאההיא סיפרה את סיפור חייה באופן . במשך כל הפגישה זהבה בכתה. ומרושלת בלבושה ומשדרת עייפות ולאות

ובעיקר בתיאור הקשיים הכלכליים העומדים בפניה ובפני , היא התמקדה בתיאור הקשיים בהווה. תמציתי למדיהיא הציגה את המתח הקיים בינה לבין . התייחסה בהרחבה לקשיים שלה בגידול הילדים במצב זהכמו גם, פנחס

היא אמרה כי היא חשה על סף איבוד שליטה וציינה כי היא פוחדת מאוד כי . בעלה כמשפיע באופן שלילי על הילדים . תתפרץ על הילדים

שעמה היא נמצאת בקשר בשנתיים , הלשכה שלהבאותה פגישה היא סיפרה כי הופנתה למרפאה על ידי עובדת

על אף שהיא מאוד רוצה לעבוד , לדבריה. זהבה סיפרה כי עובדת הלשכה מעודדת אותה לצאת לעבוד. האחרונות . שהיא כה מוטרדת בבעיות שונות, היא מרגישה שאין ביכולתה לעשות זאת בתקופה זו

במצב , בגיל(הרגשתי כמה אנו דומות . י בושה ואשמהלי היה קשה להביט בזהבה במשך כל הפגישה כי הרגשת

לאחר הפגישה יצרנו קשר עם עובדת הלשכה של זהבה . ועם זאת כמה מציאות החיים שלנו שונה, )המשפחתישלפיה , עובדת הלשכה הציגה בפני את תפיסתה כי יש צורך בחלוקת תפקידים. לבירור סיבת ההפניה למרפאההיא טענה כי . נפשיים-טיים של המציאות בעוד שהמרפאה עוסקת בצדדים הרגשייםהלשכה עוסקת בצדדים הקונקר

נתקלו בסירוב הניסיונות החוזרים והנשנים , גם בהמשך הטיפול. אין היא יכולה לערוך עם זהבה שיחות טיפוליות . ויהיא טענה כי לטיפול בזהבה אין סיכ. שלי ליצור שיתוף פעולה עם עובדת הלשכה אשר טיפלה בזהבה

היא –היא בכתה וסיפרה כי היא סובלת מסימפטום חדש . שבוע לאחר הפגישה הראשונה נפגשתי שוב עם זהבה

כמו כן היא סיפרה היא משכיבה את הילדים . וסובלת בעקבות כך מסחרחורות וחולשה, מקיאה כל מה שהיא אוכלתכיוון שאין מי שישמור עליהם , שוניםכאשר היא חייבת לצאת לסידורים, לישון כבר בשעה חמש אחר הצהריים

. בשעות אלו

5

בשיחות אלו שטחה בפני . התקשרתי אליה וניהלנו כמה שיחות טלפון ממושכות. לפגישה הבאה זהבה לא הגיעהביחסיה עם הילדים : היא סיפרה על התדרדרותו של המצב בכל התחומים. זהבה את בעיותיה בשטף ללא מעצורים

הרגשתי . אותו של פנחס ובאטימות שמפגינים כלפיה משרד השיכון ומשרדים אחריםבמצב ברי, ועם פנחסשכן חוויתי את חוסר האונים של זהבה ואת התחושה כי , מתוסכלת מאוד וחסרת אונים לאחר השיחות הללו

. המערכות השונות אטומות לצרכיה

ה כדי להתרשם ממצבם הקונקרטי בפגישת ההדרכה הציעה המדריכה שלי במרפאה לערוך ביקור בית אצל זהבבביקור שערכתי . וכדי לראות אם ניתן לשפרו) לפי טענתה של עובדת הלשכה זהבה הגזימה בתיאור מצוקתה(

הוא ביטא זעם גדול כלפי המדינה וטען כי מצוקתו והעוולות שנעשו לו נגרמו בשל . פגשתי לראשונה את פנחס, עם זאת. בסגנון דיבור מציף ולא נתן לי כמעט להגיב לדבריודיבר, בדומה לזהבה, גם הוא. אפליה עדתית

.וכי מצבו אינו נורא כפי שזהבה תיארה אותו באזני, התרשמתי כי הבית מרוהט באופן בסיסי

החלטנו להציע לזהבה ולפנחס סדרה של שישה מפגשים כדי לעזור , בהתייעצות עם המדריכה, לאחר פגישה זו . פנחס סירב לבוא. ר על שהייתם בדירה בתנאים המתאימים למצבם הכלכלילהם להגיע להסכם עם עמיד

לקבוע עם זהבה סדר , שניהלה את הפגישה, בפגישה זו ניסתה המדריכה. זהבה הגיעה לבדה לפגישה אחתו היא סיפרה לי בטלפון כי אין ביכולתה להגיע כי צ. לפגישות הבאות זהבה לא הגיעה. עדיפויות של הבעיות השונות

. והיא עסוקה בניסיונות למנוע צו זה, הפינוי של עמידר מתקרב

סיפרה על גירושיה מפנחס וביקשה ממני לכתוב חוות דעת למשרד השיכון , לאחר כחודש הגיעה זהבה למרפאההיא סיפרה ששכנה . זהבה נראתה רגועה יותר. כתבנו את המכתבים. ולציין כי היא מטופלת במרפאה, ולפרזותאמרתי לה שלוריוון הוא כדור ממכר והצעתי לה להיפגש עם . ושהכדור מרגיע אותה, )Lorivan( לוריוון נתנה לה

. אך זהבה לא הייתה מעוניינת בפגישה כזו, הפסיכיאטרית אשר תוכל להמליץ בשבילה על תרופה חלופיתבע פגישה במועד בשיחה טלפונית אמרתי לה שכשתרצה לבוא תתקשר אלי ונק. מאז לא באה יותר למרפאה

.שיתאים לה

'סיפור טיפול ב תיאור הפונה ומצבה

במשפחת המוצא שלה . 16איריס עלתה מאתיופיה עם משפחתה בגיל . אם לשני ילדים, 30רווקה בת , איריס. בעקבות כך הופנתה עם הגעתה לארץ לפנימייה. וסבלה מיחס של דחייה ומהתעללויות" כבשה השחורה"נחשבה ל

גם כאן סבלה מיחס של . עזבה את הפנימייה ועברה להתגורר עמו ועם משפחתו, רתה לבן העדה ה17בגיל ועברה להתגורר עם בנה הבכור בשכונת מצוקה , עזבה את בן זוגה ומשפחתו21בגיל . התעללות פיזית ונפשית

וילדה , עם החברחידשה לזמן קצר את הקשר , כעבור כמה שנים. שם קיבלה זכאות לדירת עמידר. בעיר מרוחקת . הקשר בין איריס לבן זוגה נותק שוב לאחר שחזר להתעלל בה. לו בן נוסף

היא ושני ילדיה נהגו . בדירה מוזנחת וריקה כמעט מציוד, )12,4(כשפגשתי את איריס היא התגוררה עם שני ילדיה

היא לא עבדה ולא קיימה , איריס התקיימה מקצבת הביטוח הלאומי בקושי רב. לישון על מזרן המונח על הרצפה, הספר-והוא נתקל בבעיות רבות בבית, אקטיביות-הבן הבכור אובחן כסובל מהיפר. קשרים חברתיים או משפחתיים

איריס . שהחמירה עקב תנאי הדיור הקשים, הבן הצעיר סבל מאסתמה. אשר גרמו לאיריס דאגה וכאב גדוליםעצב וכאב על הגורל שלה , וכן מתחושות של כעס, למוצאהסובלת מתחושה קשה של קיפוח שאותו היא מייחסת

. הן איריס והן בנה הבכור מביעים לעתים מחשבות אבדניות. ושל ילדיה

במהלך השנים הללו היא נחשבה בלשכה למטרד וראו בה . איריס נמצאת בטיפול הלשכה בעשר השנים האחרונותולא , ארוכה של עימותים עם העובדים הסוציאליים שטיפלו בהשכן הייתה לה היסטוריה, "אינה ניתנת לטיפול"מי ש

. הושגו שיפור או התקדמות לקראת היעדים הטיפוליים

התפתחות הקשר הטיפולי חשתי . 'המפגש הראשון שלי עם איריס היה המפגש הראשון שלי עם פונה במסגרת ההכשרה המעשית בשנה ב

אך , נראתה צעירה לגילה, איריס הופיעה לפגישה בזמן. רגשתישאיני יודעת מה בדיוק עלי לעשות ומאוד התהיא הייתה מרוחקת ונמנעה מקשר . לבושה בבגדים בלויים שהיו גדולים בהרבה מממדיה הקטנים, מוזנחת מאוד

איריס החלה להביע כעס שהיא מועברת . הצגתי את עצמי ואמרתי לה כי אני שמחה שהגיעה לפגישה. עין עמיהיא ביטאה חוסר . ולכן מעבירים אותה לסטודנטית, ושאף עובדת לא רוצה להיות בקשר עמה, תמעובדת לעובד

. אמון מוחלט ברצונה של הלשכה לסייע לה

אפשרתי לאיריס להביע את התסכול . היא מגיעה מחוסר ברירה ומשום שאין לה מה להפסיד יותר, על פי דבריה. איריס לא הייתה בקשר עם עובדת סוציאלית, העובדת הקודמתמאז התפטרותה של , מזה חודשים ארוכים. שלה

6

כשהיא חוזרת פעמים רבות על אותם , דיבורה היה שוטף ומבולבל, כעוסה וממורמרת, איריס הייתה מתוחההסיפור שלה ריגש אותי וחשתי בצורך שלה לומר . אך לא הפסקתי אותה, שטף הדיבור שלה בלבל אותי. המשפטים

לאחר . מדבריה התרשמתי כי אין לאיריס נפש חיה לדבר עמה. שומרת לעצמה כבר זמן רבאת הדברים שהיא היא . איריס נראתה מופתעת מכך שלא הופסקה. שטף הדיבור נפסק מעצמו, כרבע שעה של דיבור בלתי פוסק

דנטית וכן לחששה מהיותי סטו, נראתה אף יותר מופתעת כשהבעתי הבנה לתחושות שלה בנוגע להעברתה מיד לידאמרתי לאיריס שאיני יכולה להבטיח לה דבר מעבר לרצון הכן שלי להיות עמה בקשר טיפולי ולעבוד יחד . מתחילה

איריס החלה לדבר והיה ניכר כי היא . שאלתי אותה מה הייתה רוצה לעצמה בחייה. אתה כדי לנסות ולסייע להדיברה , ביקשה לה ולילדיה חיים בכבוד ובביטחון-היא הביעה שאיפות ריאליסטיות ובסיסיות . מדברת בכאב גדול

וכן , על כך שהייתה רוצה שיתייחסו לילדיה כבני אדם שווים למרות חוסר היכולת שלהם לפעול ולדרוש לעצמםכמו מיטות לה , במהלך השיחה היא העלתה גם צרכים קונקרטיים. דיברה על הצורך שלה בחברים ובבני משפחה

. וכן צורך בציוד ביתי, המתפוררת או החלפתהשיפוץ לדירה, ולילדים

אמרתי לאיריס כי שמחתי לפגוש . הסיום התרחש באופן טבעי ולא עקב הגבלת זמן, הפגישה ארכה כשעה וחצילמחרת . ויצאה מהחדר" כן"מלמלה , איריס הייתה נבוכה מאוד. אותה וכי המפגש עמה היה לי מעניין ומרגש

נראה היה כי היא שמחה לשמוע ממני וקבענו את מועד הפגישה . וע פגישה נוספתהתקשרתי לאיריס הביתה לקבקיימנו קשר , מעבר לכך. פעם בשבוע, מאז והלאה התאפיין הקשר עם איריס במפגשים רציפים וקבועים. הבאה

, טוח לאומיטיפול במסגרת בי, סיוע במיטות(בעיקר לצורך עדכון ומידע לגבי נושאים שונים , טלפוני על פי הצורך פגישותינו ארכו בין שעה לשעה -מועדם ומיקומם , גיליתי גמישות מבחינת משך המפגשים). עמידר וגני הילדים

. בהתאם ליכולתה ולצרכיה, בלשכה או בביתה של איריס, בשעות גמישות הנוחות לאיריס, וחצי

. מה שביכולתי כדי לקבלה לשיחהעשיתי כל , במקרים הספורים שבהם הגיעה איריס ללשכה ללא תיאום מראשבפגישות שהתקיימו בלשכה הקפדתי כי יעמוד לרשותנו . כאשר השאירה לי הודעה טלפונית עניתי לה ללא דיחוי

, פגשתי את איריס במבנה סמוך ללשכה, במקרים שבהם לא התאפשר הדבר. ללא נוכחות עובדת נוספת, חדר פנויעריכת הפגישות שם לא תאמה את נורמות . שימש את הלשכה בדרך כללעל אף שמבנה זה לא , שהיה בו חדר פנוישיצרה עבור איריס ועבורי , והיא התאפשרה הודות לתמיכה ולעידוד שקיבלתי מהמדריכה שלי, העבודה בלשכה

. המאפשרת יצירתיות וגמישות בכל הקשור לתהליך הטיפולי" בועה טיפולית"מעין

הצגתי : הקדשנו לכך זמן. ת הפגישות בענייני הסיוע הקונקרטי שלו היא זקוקהבתחילת הקשר נהגה איריס לפתוח אפעלתי בשיתוף עמה להגשמתן ויידעתי אותה לגבי , בפניה מידע באשר לפרוצדורות להשגת זכאויות שונות

החלה איריס לדבר על , במקביל לעיסוק בצרכים הקונקרטיים, עם הזמן. התקדמות הטיפול בנושאים השוניםבין היתר בשל , היא טענה כי מזלזלים בה. ובעיקר על תחושות הבדידות והאפליה אשר הציפו אותה, ותיהרגש

היא הביעה כעס גדול מאוד על המדינה ועל השירותים . מתעלמים ממנה ומאשימים אותה כאם וכאדם, מוצאהמבלי להתגונן שכן הבנתי אני אפשרתי לה לשטוח את טענותיה . החברתיים השונים והאשימה את סביבתה במצבה

. הכרה וקרבה, את דבריה אלה כביטוי של צורך בקשר אנושי

איריס דחתה על הסף את הצעותיי . הנושא הקונקרטי הראשון שעמד על הפרק היה השגת סיוע ברכישת מיטותנמאס לה היא טענה ש. או לקבלת סיוע דרך קבלן שעמו עובדת הלשכה, לקבלת מיטות יד שנייה שהיו בהישג יד

על אף שהליך הסיוע . שכן מיטות מאיכות נמוכה יביאו לכך שתזדקק לסיוע דומה בתוך זמן קצר', לקבל עזרה סוג בק שניתן לאיריס 'אישרה המדריכה שלי בעקבות בקשתי מתן צ, דרך הקבלן הספציפי הוא היחיד המקובל בלשכה

. ישירות

חדשים לילדים שהתקיימה במסגרת היחידה לעבודה זמן מה לאחר מכן הזדמנתי במקרה לחלוקת מעיליםביקשתי לקחת מעיל לפונה שלי ומכוון ששהיתי בקרבת ביתה של איריס הלכתי לביתה ונתתי לה את . קהילתית . איריס התרגשה מאוד מכך שחשבתי עליה עד כדי כך שהיו בעיניה דמעות של שמחה. המעיל

שינויים . בסגנון לבושה שהפך מסודר ונקי יותר וכן בהתארגנותה, ריסבתקופה זו חל שיפור במראה החיצוני של אי

ליכולותיה המילוליות הגבוהות , לכל אורך הקשר התייחסתי לכוחותיה של איריס. אלו לווו בהתייחסות וחיזוק מצדינתתי לה מחמאות והדגשתי את הכוח ואת האחריות , לניסיונות שלה להתמודד ולפעול למען משפחתה, שלה .בלי קשר לתוצאה, מאחורי כל פעילות שלהש

, כשעניתי. איריס התקשרה ללשכה וביקשה לדבר עמי. לקראת אמצע תקופת הקשר הטיפולי אירע אירוע יוצא דופןניסיונותיי . הספר ושהיא לא יכולה להתמודד יותר-מבית, הבן הבכור, היא דיברה בכעס רב על כך שסילקו את ירון

נבהלתי מאוד ומיד . הכריזה כי היא קופצת מהחלון וניתקה, היא המשיכה לצעוק ולבכות, ולהבין מה קרה לא צלחובכל פעם הגיבה , התקשרתי עוד כמה פעמים. דרשה ממני לעזוב אותה וניתקה, היא ענתה. התקשרתי אליה חזרה

לאחר שתירגע קבענו לשוחח מאוחר יותר . עד אשר התרככה ושוחחה עמי, אך עצמת הכעס ירדה, באופן דומה

7

ניסיון לומר שתחושת הכאב וחוסר האונים , האיום שלה בהתאבדות נתפס על ידי כקריאה לעזרה. וכך היה, מעט . מציפים אותה עד שאינה יכולה עוד לשאת זאת

אם בשלבים המוקדמים יותר הרגש שאפיין את . לאחר האירוע הזה החלה איריס לדבר בשיחות על נושאים נוספים

איריס החלה לדבר בפתיחות על חוויותיה הקשות מן . בשלב זה הרגש המרכזי היה הכאב, ה הכעסהשיחות היעל פחדיה באשר , על חוסר הידע כיצד לגדל את הילדים, על הקושי בהורות, הילדות ועל יחסיה עם אבי ילדיה

. הספר-בעיקר עקב חוויות הכישלון שירון חווה בבית, לעתידה ולעתיד ילדיה

עד אז התאפיין הקשר בין איריס . בעקבות אותו אירוע החל גם תהליך של תיווך בין איריס לבין צוות בית הספראך בשלב זה החל ביניהם קשר ישיר של , לצוות בית הספר שבו למד בנה הבכור בחשדנות רבה ובחוסר תקשורת

הספר -ם וההשעיות של הילד מביתשיתוף פעולה זה הביא להפחתה משמעותית במספר הסילוקי. שיתוף פעולה . תוך מילוי כל חובותיו, ואפשר לו לסיים את שנת הלימודים האחרונה של בית הספר היסודי

מה שהגדיל במידת מה את , זמן מה לאחר מכן החלה איריס לעבוד כסייעת במועדון לקשישים במשרה חלקית

.ההכנסה המשפחתית ונתן לה תחושת ערך וסיפוק

התמקדו שיחותינו במציאת סידור חינוכי מתאים לירון לשנת הלימודים , לקראת סיום הקשר, האחרוניםבחודשיים היא הביעה . איריס הייתה מוטרדת מאוד מהפרידה המתקרבת. הבאה וכן בחששותיה של איריס מפני הפרידה

.א יהיה לה עם מי לדברכי שוב לא יהיה מי שידאג לה ולילדיה וכי ל, באופן מפורש את הרגשתה כי תישאר לבדמצד אחד רציתי . היחס שלי לקשר עם איריס היה אמביוולנטי. בשלב זה אני התמודדתי במקביל עם הפרידה

מצד אחר חשתי מוצפת . חשתי חיבה כלפי איריס וילדיה וסיפוק רב מההתקדמות ומהאמון שאיריס נותנת בי, בקשר . אשמה שאני נוטשת אותה בכך שאני מסיימת את תפקידיבתחושה מעיקה של אחריות כלפי איריס ותחושה של

לא תוכל להמשיך ולספק , תחושת האשמה התגברה עקב חששותיי כי הלשכה מסיבות של סגנון העבודה ועומס

איריס לא הייתה בקשר טיפולי חודשים ארוכים לאחר סיום . חשש זה התברר כמוצדק. לאיריס קשר מן הסוג הזה .הקשר בינינו

ןדיו

במסגרות של בריאות הנפש או במסגרות המעניקות טיפול לילדים נתקל , נדמה כי כל מי שעבד אי פעם בלשכה

בתחושות , בנשים הדומות לזהבה ולאיריס בכך שהן הסובלות במשך זמן רב מקשיים ומבעיות בתחומי חיים שונים . שהן מעוררות ובקשיים שמתעוררים במסגרת הטיפול בהן

-מקורות אחדים הם אישיותיים. של נשים אלו אינן נובעות ממקור אחד ובלעדי אלא ממקורות שוניםבעיותיהן

שכן הפרדה כזו היא , לא ניתן להפריד בין אלה לאלה. מערכתיים-ומקורות אחרים הם חברתיים, אינדיבידואלייםות הן מורכבות אלא שביטוייהן לא רק שהבעי, יתרה מזאת. ולכן היא מניבה פתרונות מלאכותיים, לעולם מלאכותית

אך הן גם בעלות , )בציוד בסיסי, בדיור, לדוגמה(קונקרטיים -שתי הנשים הן בעלות צרכים בסיסיים. אינם ישירים, הקונקרטיים מן הצרכים הרגשיים-הפרדת הצרכים הבסיסיים. תמיכה והבנה, הן מבקשות הכרה–צרכים רגשיים

מערכתיים מסכלת את האפשרות ליצור יחסי -יותיים לקשיים החברתייםכמו גם ההפרדה בין הקשיים האיש . היעזרות

, אישית-הרמה התוך: כדי לבחון את שני המקרים שתוארו נדון בהבדלים ביניהם בשלושת הרמות שפורטו לעיל

.ארגונית-אישית והרמה המערכתית-הרמה בין

אישית-הרמה התוךושל צורכי , עולם הרגשות והמשמעויות, דינמי של החוויה הסובייקטיביתאישית הוא ניתוח -ניתוח הרמה התוך

, מן הצורך הדחוף לעשות, )doing(ההקשבה לחוויה הפנימית מחייבת התנתקות מסוימת מן העשייה . העצמיהכוונה להערכת הצרכים הפסיכולוגיים " צורכי העצמי"במונח ). being(והתרכזות בהוויה , לסדר, לשנות, לפתור

מתוך תפיסה כי הבנת הצרכים הפסיכולוגיים היא אחד המפתחות ליצירת אמון , קשורים למצבי המצוקה העמוקההאך הם , הצרכים הפסיכולוגיים מובנים על רקע הצרכים הקשורים למציאות החיצונית. ותחושה של שותפות בטיפול

. אלא להפך, הצרכים הקונקרטייםההכרח בבירור צורכי העצמי אינו בא במקום ההכרח בבירור. נפרדים מהם

ועל רקע הלחצים והעומסים " האובייקטיבית", מובנים על רקע המציאות החיצונית, הרגשיים, הצרכים הפנימיים, אשר באה לידי ביטוי בסימפטומים הדיכאוניים, ההחרפה במצבה הרגשי של זהבה, לדוגמה. שהיא מעמידה

יובנו על רקע הפרידה מפנחס ועל רקע , כי החלה להכות את ילדיהבהקאות ובעובדה , בתחושת חוסר השליטה . כמו גם על רקע ההיסטוריה האישית שלה, מצוקת הדיור והחרדה מפני אבדן הדירה

8

הגברים והילדים , הכוונה היא לכך שהנשים". אזורי הכאב"העבודה עם אוכלוסייה זו היא במידה רבה עבודה ב

באופן ימיומי חוויות של כאב שמקורן הן במגבלות הכלכליות והן בעמדת הנחיתות החיים בעוני ובשוליות חווים ההתמקדות , אשר יוצרת מרחק בין הפונה לעובד" פתולוגיה"בניגוד להתמקדות ב). 2000, נבו-קרומר(החברתית

.הבדידות והניכור של מי שחיים במצוקה, בכאב מאפשרת להתקרב לחוויית הסבל

, שתיהן נישאו בגיל צעיר מאוד. ת של המצוקה המשותפת לזהבה ולאיריס היא חוויה של כאבהחוויה הסובייקטיבישתיהן אינן מקיימות קשרים כלל עם הוריהן . מתוך תקווה כי הנישואין יהוו פתרון למסגרת החיים הקשה של ילדותן

דחייה והשפלה , ללותהתע, מי שסבלו חוויות של כאב. בדידותן זועקת לשמיים. או עם קרובי משפחה אחרים, לזהבה ילד חולה במחלת לב(עם קשיים בגידול הילדים , בילדותן ומתמודדות בהווה עם קשיים כלכליים חמורים

ללא סיוע מבני . ועם קשיים ביחסים עם בני זוגן מתמודדות עם כל אלו לבד) אקטיביות-לאיריס ילד הסובל מהיפר . קשרים משמעותיים עם סוכני עזרה פורמליתללא קשרים חברתיים משמעותיים וללא, משפחה

ספור מקרים יומיומיים של השפלה ונחיתות -סבל זה נובע מאין. זהבה ואיריס חוות לאורך חייהן סבל אנושי עמוק

דווקא ריבויים של אירועי הסבל והרוטיניזציה שלהם . וחלומותיהן, שאיפותיהן, רצונותיהן, ומהתעלמות מצורכיהן ). Scheper-Hughes, 1992( של יצירת בנאליזציה של הסבל בעיני מי שמתבונן בהן מבחוץ משפיעים בכיוון

עומס העבודה והיעדר , הדיעות הקדומות, נדמה שבהקשר של העבודה השגרתית בשירותי הרווחה הביורוקרטיה

, אה של הזדהותהתעלמות זו יכולה להיות גם תוצ. המשאבים יוצרים מצע שבו עלולה להתפתח התעלמות מן הכאב . Rainwater, 1970)(מבוכה או בלבול הנובעים מהזדהות משתקת עם הפונים , תחושת אשמה

. שתיהן מוצפות ומציפות. יש לעמוד על הדמיון כמו גם על השוני בביטויי הכאב בפגישה הראשונה בין שתי הנשים

היא מבטאה . בוכה לכל אורך הפגישהזהבה. בקשותיהן וטענותיהן, שוטחות את מצוקתן, הן מדברות ללא הפסקהיא . כועסת ותוקפת, לעומתה, איריס. היא מבטאה גם חרדה מפני מצבי חוסר שליטה. ישיר, את הכאב באופן גלוי

. כך היא מבטאה את אי האמון שלה בכך שמישהו יבחין בכאבה. מאשימה את שירותי הרווחה ואת עינת

הצד האחר נוגע . לים הוא רק צד אחד בסיפוריהן של שתי הנשיםבדידות וכאב בלתי נסב, קיומם של קושיבצד הקשיים המרובים הנשים רואות את עצמן כמי שמתמודדות . להתמודדותן עם הכאב ולמידת האקטיביות שלהן

נאבקות , נאבקות כדי לכלכל את ילדיהן, שתיהן נאבקות כדי להשיג דיור. באופן אקטיבי עם המצוקה ומתנגדות לההן מבקשות להגן . שתיהן נאבקו בעבר עם בני זוג מכים. השיג לילדיהן את השירותים השונים להם הם זקוקיםכדי ל

איריס מגנה על בנה , זהבה מבקשת להגן עליהם מפני הנרקומנים המתגוררים בסמוך וכן מפני עצמה(על ילדיהן .ולאפשר להם עתיד בטוח יותר) בבית הספר

שתיהן . במנותק ממבחן התוצאה, הנשים כי הן מתמודדות עם המצוקה באופן אקטיביחשוב להבחין בתחושתן של

שתיהן מרגישות בצד תחושת המאבק גם תחושות של חוסר אונים ותסכול אל –אינן מצליחות להביס את המצוקה ר אך אין לטעות ולראות בחוס. ואל מול חוסר ההצלחה שלהן, מול המוסדות החברתיים שעמם הן מתמודדות

חשוב להבחין ולזהות את . לוההצלחה במציאות ובתחושת חוסר האונים אל מול מוסדות ביורוקרטיים את חזות הכ .חוויית ההתמודדות עם המצוקה של הנשים כדי להצליח לראות בהן שותפות למעשה של שינוי

המחסור , משפחותהדעות הקדומות כנגד ההשקעה ב, על עומס היתר שבה, העבודה השגרתית בשירותי הרווחה

במסגרות המאפשרות לעובדים להתמודד עם המטענים הכבדים המלווים את העבודה והסוציאליזציה המגבירה , אליצור(כל אלה יוצרים תנאים שבהם גוברת ההתמקדות במחסור ובפתולוגיה , מרחק רגשי ביחסים המקצועיים

על ההתייחסות האנושית לכאב ועל זיהוי הכוחות ) Parnell & Vanderkloot, 1994 ;2000, רוזנפלד וסייקס;1996 . של הפונים

במפגש עם זהבה . זיהוי הכוחות של הפונים הוא חיוני גם במקרים שבהם מאמציהם של הפונים אינם נושאים פירות

"נשכחים"הכוחות שהיא מפגינה כאילו . נראה כי החוויה המרכזית שלה שזוכה להתייחסות היא חוויית חוסר האונים . וגם בשל הקושי להתמודד עם תביעותיה הקונקרטיות לדיור, אל מול הצהרותיה על חוסר האונים שהיא חשה

ובמקרים אחרים , היעדר המשאבים וחוסר היכולת להיענות לדרישה לדירה מביאים לתחושת אשמה מצד אפרת

נדמה , ות להעניק לזהבה דירה אחרתמכיוון שאין אפשר. יכולים להביא גם ליחס של האשמה של עובדים כלפי פונים . שאין כל אפשרות להתייצב לצדה

אולם עינת אינה תופסת דרישות אלו , גם איריס מעלה דרישות קונקרטיות שלא ניתן להיענות להן באופן מיידי

צורך מבחינתה אלו ביטויים של . אלא להיפך, תלותיות או פאסיביות, כהאשמה או כביטוי של תובענות לא מוצדקתהדרישה למיטות מעידה כי איריס אינה מוכנה להסתפק בשינה על מזרן . המעידים על כוחותיה של איריס, לגיטימי

9

כעסה של איריס על בית הספר המפלה את בנה מובן על . והיא רוצה לעצמה תנאי חיים מקובלים, המונח על הרצפה . השכלה עשויה לעזור לו לצאת ממצב המצוקהידי עינת כביטוי של דאגה לחינוכו של הבן וכביטוי להבנה ש

אך , אפרת מזדהה עם כאבה של זהבה. צורכיהן של שתי הנשים מובנים על ידי אפרת ועינת בצורות שונות, לסיכום

נשמעת הדרישה , נוסף על כך. והיחס אליה הופך לא מאוזן, כוחותיה של זהבה" נשכחים"אל מול הכאב והמצוקה הרי שהוא מביא לשיתוק היכולת הטיפולית בשל , שגם אם הוא מוצדק, ה כביטוי של צורךהקונקרטית שלה לדיר

הכאב שאיריס . רואה את צרכיה של איריס כצרכים אנושיים מקובלים, לעומת זאת, עינת. חוסר היכולת להיענות לועינת . א לגיטימייםכהתנגדות או כהצפה של תכנים ל, כמו גם כעסה ודרישותיה אינם נתפסים כתוקפנות, מביעה

ובירורם מאפשר לעינת , רואה חשיבות גדולה באלה מכיוון שהם מעידים על שאיפותיה של איריס ועל חלומותיה . להתייצב לצדה של איריס כדי להגשימם

אישית-הרמה הבין

תוך , להןאישית הוא בדיקת דרכי ההיעזרות של זהבה ושל איריס ובדיקת הטיפול שהוצע -ניתוח הרמה הבין

. אישיים המעכבים והמאפשרים את הטיפול-התייחסות לגורמים הביןבתגובה להצעה זו . בראיון הקבלה של זהבה במרפאה היא סיפרה כי עובדת הלשכה הפנתה אותה בעבר לעבודה

זה לא מתאים כי היא טרודה "הרי שהיא מרגישה ש, אומרת זהבה כי על אף שהיא מעוניינת לעבוד באופן כללינראה כי מבין דבריה אלו של זהבה לאפרת עולות השאלות אם גם היא עתידה להשיא לה עצות ". בבעיות אחרות

ליכולת שלה ולמכלול החוויה , וכן באיזו מידה עתידה אפרת להתאים את העזרה לקצב שלה, ולהפנותה לעבודה . שלה

, העלתה במציאות הקונקרטיתהטיפול אשר הוצע לזהבה כולל בעיקר התייחסות לצרכים הדחופים ש

נעשה ניסיון לעשות סדר בבעיות , הוצע לה ולבעלה טיפול זוגי, נערך בביתה ביקור בית. של חייה" אובייקטיבית"הומוצעת לה פגישה עם פסיכיאטרית , היא מקבלת מכתבים שאמורים לשרת אותה במאבקה לקבלת דירה, שהעלתה

. ת על דעת עצמהלשם התאמה של הטיפול התרופתי שהיא לוקח

אולם בחינה מדוקדקת יותר של העזרה שהוצעה לה מעידה כי , כביכול הוצעו לזהבה כל רכיבי הטיפול האפשרייםבאילו דרכים הייתה רוצה להשיג , את הבעיות מנעו את האפשרות לבחון מה זהבה רוצה לעצמה" לפתור"הניסיונות

, הבעיות מבטאת גישה רציונליסטית" פתרון"עמדה של ה. ומה הייתה רוצה לקבל מן הקשר הטיפולי, זאתעמדה זו מבוססת על תפיסה כאילו צרכיה של זהבה הם צרכים קונקרטיים בלבד מתוך . אובייקטיבית ומכניסטית

אקטיבית ועושה , לפי תפיסתה, וכן מתוך התעלמות מכך שהיא, התעלמות מחוויית הכאב והבדידות של זהבה, נבו-ראה בהקשר זה את הביקורת על המודל של מסלו אצל קרומר( עם המצוקה מאמצים כבירים להתמודד

1997 .(

הניסיונות השונים לסייע לזהבה מתאפיינים בהתעלמות מן החוויה הקשה של בדידות אצל מי שמתמודדת לבד מגיל באופן פרדוקסלי . מיתעם קשיים גדולים הן במציאות החיצונית והן במציאות הפני) עוד לפני נישואיה(צעיר מאוד

בקשותיה השונות . זהבה פונה לעזרה, למרות זאת. תחושת הבדידות המתמשכת מקשה על מוכנותה להיעזרות . של פחדיה ושל הקושי שלה להיעזר, אך גם בביטוי ישיר של תחושת הקושי והמצוקה, מתאפיינות בקונקרטיות

-די התעלמות מן הקשיים הרגשיים שהיא מעלה הבחירה לדבר איתה בשפה של פתרונות קונקרטיים תוך כ

היא ביטוי לצורך של -הצורך לעשות בשביל עצמה לבד והפחד מפני חוסר השליטה שלה בעצמה , הבדידות, זהו סוג של פתרון שמאפשר לעובדים שלא לחוש את עצמת הכאב. כיווני ורציונלי-חד, העובדים בפתרון ליניארי

. דווקא בגלל זה הוא אינו מצליח. דהקושי והבידו, חוסר האונים

אך הן אינן מתחשבות בתחושה של זהבה כי , גם ההצעות לטיפול זוגי ולהתייעצות פסיכיאטרית הן הצעות רציונליותכי עליה להתמודד לבד עם כאביה וכי במצב זה היא אינה יכולה להיענות להצעות קונקרטיות הבאות , היא לבד . בשעה שזהבה מצפה להתייחסות לעצמה ולא רק לבעיותיה, ות לפתרון הבעיההצעות אלו הן הצע. מבחוץ

זהבה זקוקה לכך שהעובדים המקצועיים , כדי להתייחס אליה ולא רק לבעיותיה. הבדל זה אינו הבדל סמנטי בלבד

יחד עמו היא מצב שבו הפונה מרגיש כי העובד רואה את מצוקתו והוא מעוניין " התייצבות לצד. "יתייצבו לצדהיחס כזה יכול להינתן גם במקרים שבהם העובד אינו רואה . שעד כה הוא התמודד עמן לבד, להתמודד עם הבעיות

עובד אשר מתייצב לצדו של הפונה מגייס את כל המשאבים העומדים לרשותו . את הדרך להיענות לבקשות הפונה .) ר בהמשך בניתוח הטיפול באיריסעמדה זו תובה. (גם כאשר דרכי העזרה אינן ברורות, כדי לעזור

איריס עושה זאת . מתחילה את השיחה הראשונה בתיאור כשליהם של נותני העזרה מן העבר, כמו זהבה, גם איריס

אך יש בדבריה גם משום אמירה לגבי מה שהיא מצפה , בהשוואה לזהבה, בוטה ותוקפנית יותר, בצורה ישירה

10

דאגה , המבוסס על כבוד, כן, ניתן ללמוד כי היא מצפה לקבל יחס אמיתימתוך דבריה . לקבל ביחסים טיפולייםעינת הופתעה לראות באיריס . עינת מספרת כי איריס הפתיעה אותה באנושיותה ובחכמת החיים שלה. ואכפתיותראייה זו פתחה . לבעיותיה ולדרכים המתאימות בעבורה להתמודד עם המצוקה, בעלת מודעות לעצמה, אדם שלם

עינת אינה מציגה עצמה כמומחית ואינה מתיימרת לספק משאבים חומריים . הפתח ליצירת יחסי שותפותאת עם זאת היא מתייצבת לצדה של איריס בכך שהיא מתגייסת לסייע לה במאבק . ואחרים כל זמן שאינה יכולה לספקם

. צרכים רגשייםומתוך הקשר שנוצר היא הופכת להיות מי שמספקת גם , להשגת המשאבים החומריים

ובאיזו מידה עינת מוכנה לאפשר לה מרחב של , איריס בוחנת כמה פעמים באיזו מידה עינת מוכנה להתייצב לצדהעינת אינה . כך קורה לדוגמה כשאיריס מסרבת לקבל מיטות משומשות או מיטות באיכות נמוכה. הגדרה עצמית

המותאמים לאיריס ושונים מן , של כך נוהלי עבודה חדשיםשופטת את איריס ואינה נסוגה גם כאשר עליה ליצור ב .המקובל בלשכה

. והיא מרגישה פחות ופחות מקופחת ומופלית לרעה, בתהליך שמתפתח איריס הופכת פחות תוקפנית וממורמרת

היא יכולה להרשות לעצמה לחשוף את , שהיא חווה אותה כמערכת יחסים מגנה ובטוחה, בתוך מערכת היחסיםשמוביל לאיום , המגיעים לשיא עם האיום על סילוק בנה מבית הספר, הרגשיים ואת תחושת הכאבקשייה

העובדה שאחרי אירוע זה איריס מצליחה להתארגן ואף להתחיל לעבוד מעידה כי התפרצות זו הביאה . בהתאבדות . לחיזוק הכוחות של איריס

התמונה העולה מן האופן . עזרות של זהבה ושל איריס אינן ברורותניתן לומר כי בתחילת הקשר דרכי ההי, לסיכום

אם , יתרה מזאת. שבו הן מציגות את עצמן היא תמונה קשה של מי שאינן בטוחות כלל כי הן מעוניינות ביחסי עזרההיינו בוחנים אותן בשלב זה באמצעות הכלים המקובלים להערכת המסוגלות להשתתף בתהליך טיפולי נראה היה

בשל כוחותיהן הדלים ובשל חוסר , הן היו נתפסות כבלתי מסוגלות להשתתף בטיפול. י הן אינן מתאימות לטיפולכשכן היא מובילה להרמת ידיים , הערכה כזו אינה מתאימה לפונים במצוקה עמוקה ומתמשכת. המוטיבציה לטיפול

. דת למטרה של הגשת עזרהומנוג, היא פועלת בשירות הניכור והריחוק. של העובדים הסוציאליים

שלא יתבססו על בחינת , כדי לפתח דרכי טיפול יעילות ומועילות עם אנשים במצוקה יש לפתח דרכי הערכה חדשותשכן במקרים רבים נדמה שהמצב בהווה מעיד על היעדרם של כוחות , הכוחות כפי שהם משתקפים מן המצב בהווה

שכן אי ההצלחה של הניסיונות הטיפוליים מן העבר מטה את , טיפולושלא יתבססו על בדיקת המוטיבציה ל, בכללבמקום להתמקד בהערכת הכמות או המוטיבציה לטיפול . כך שנדמה כי לא קיימת כלל מוטיבציה לטיפול, התמונה

תתמקד ההערכה בפענוח הבקשה של הפונה וביצירת תהליך משותף של למידת דרכי ההיעזרות המתאימות לכל ).1997, נבו-קרומר (פונה ופונה

גם כאשר הפונים נבוכים ומבולבלים ואינם בטוחים ברצונם להתחיל , תהליך זה מתחיל עם עצם הפנייה לשירות

להמחיש לפונה "תפקידו של העובד בשלב הראשוני של הפנייה הוא , )2000(על פי סייקס וגולדמן . ביחסי היעזרות ). 20' עמ, שם" (ר לוומסוגל לעזו, רוצה, מוכן) העובד(שהוא

אלא להציג את עצמו כמי שמוכן ורוצה להתייצב , תפקידו של העובד בשלב ההערכה אם כך אינו לבחון את הפונה . לצד הפונה וכמי שמאמין כי הפונה מסוגל להשתנות

ארגונית-הרמה המערכתית

באשר . יפול בזהבה ובאיריסארגונית הוא ניתוח התפקוד של המערכת הארגונית בט-ניתוח הרמה המערכתית

.לתפקוד המערכת הארגונית ניכרים הבדלים בולטים בין שני המקריםהפנייתה של זהבה מן הלשכה אל המרפאה לבריאות הנפש מייצגת את הניסיון לנתק בין הבעיות הקונקרטיות אשר

לבין הבעיות ) טיפוליות לילדיםסידור במסגרות חינוכיות ו, מצוקה כלכלית, דיור(נשארות בתחום טיפולה של הלשכה והיא אינה , שכן חוויית המצוקה של הפונה היא חוויה אחת של מצוקה, ניתוק כזה הוא בעייתי ביותר. הרגשיות

. ניתנת להפרדה מלאכותית

הקונקרטיים , וכי יש להפריד בין מי שמטפל בצרכים הבסיסיים, גם אם נניח כי ההפרדה היא הכרח המציאותהרי שבמקרה זה הופנתה זהבה למרפאה , )המרפאה לבריאות הנפש(ין מי שמטפל בצרכים הרגשיים לב) הלשכה(

ולא בשל דאגה של ) שכן זהבה דיווחה כי החלה להכות אותם(לבריאות הנפש בשל הדאגה לשלומם של הילדים יחסים הזוגיים לא החרפת מצוקת הדיור ולא ההחרפה ב. העובדת בלשכה לסבלה של זהבה ולמצוקותיה הרגשיות

הביאו את העובדת לראות את זהבה כמי שזקוקה לקשר טיפולי חם ותומך אלא החשש לילדים הנמצאים במצב הם שעומדים , לא צרכיה הרגשיים של זהבה המתמודדת לבדה עם קשיי חיים ההולכים ומתעצמים, כלומר. סיכון

את מאמרי הביקורת בעניין Swadener & Lubeck, 1995בהקשר זה כדאי לקרוא אצל . (לנגד עיניה של העובדת ".)ילדים בסיכון"הזנחת האימהות במשפחות שבהן מוגדר מצב הילדים כ

11

ומסרבת לכל אורך הדרך לשתף פעולה עם (בכך שעובדת הלשכה מפנה את זהבה למרפאה לבריאות הנפש שמקורותיו הם בערעור הביטחון היא מסירה מעליה את האחריות למצב המצוקה ) עובדות המרפאה לבריאות הנפש

ולמעשה מסירה מעליה את האחריות להתייחסות , ביציבותו של מקום המגורים ובהחרפה ביחסים הזוגייםניתן כמובן להניח כי למצב (הוליסטית הכוללת טיפול בצדדים החברתיים והמערכתיים של בעיותיה של זהבה

אך דבר זה בעצמו אינו גלוי ומפורש , הנעוצים בילדותה, ותרהמצוקה של זהבה יש בנוסף גם מקורות מוקדמים י ). בשלב הראשוני של יצירת הקשר

נוהלי הקבלה לטיפול במרפאה לבריאות הנפש מעידים גם הם על הקשיים המערכתיים בטיפול בפונים המצויים

לכן אינם מקבלים , אטריתפונים אלו אינם סובלים בדרך כלל ממחלה פסיכי. במצבי מצוקה כלכלית וחברתית עמוקהולכן אינם נחשבים , הם גם אינם נחשבים למתאימים לטיפול פסיכולוגי מעמיק. טיפול מן הרופאים הפסיכיאטרים

התחושה . ללקוחות מועדפים בעיני הפסיכולוגים ובעיני העובדים הסוציאליים העובדים במרפאות לבריאות הנפשהיא כי אין ביכולתם לטפל בפונים אשר סובלים מבעיות תוך נפשיות בקרב מטפלים רבים במרפאות לבריאות הנפש

לכן זהבה ונשים אחרות במצבה אינן מצליחות לקבל מענה הולם למצוקתן . ומבעיות סביבתיות המשולבות זה בזה . במסגרת המרפאות לבריאות הנפש

סטודנטית לעבודה סוציאלית על אם כן ניתן להבין את הבחירה של צוות המרפאה להעביר את זהבה לטיפולה של

.רקע ההתנערות מן הטיפול בזהבה בלשכה ובמרפאההמערכת הארגונית המכתיבה את הטיפול בזהבה היא אם כן מערכת המנתקת בין בעיות רגשיות ובעיות

מערכת . ללא שיתוף פעולה וקשר בין המוסדות, ומטפלת בכל אחת מן הבעיות במסגרת מוסדית שונה, קונקרטיות . ו מאופיינת בהתנערות מן המצוקה הרגשית של זהבה כאישה וכאדם ובפיקוח על תפקודה כאםז

בגיבויה ובתמיכתה של עובדת הלשכה אשר הדריכה את עינת . ההקשר הארגוני של הטיפול באיריס שונה בתכליתביורוקרטי כופה באופן עינת חשה כי ההקשר הארגוני ה". בועה"התאפשרה יצירת מרחב טיפולי שעינת מכנה אותו

ולכן היא בונה , רגיל נוהלי עבודה קבועים אשר מסכלים את האפשרות שלה לעזור לאיריס ושל איריס להיעזר בה, עינת פוגשת את איריס לפגישות ארוכות מן המקובל: מסגרת טיפולית אחרת המותאמת לצרכיה של איריס

היא פורצת את גבולות . ת והקשבה ללא הפרעה מבחוץוהפגישות מתקיימות במקום בו מובטחת לאיריס פרטיוגם . וכן תחושה של כבוד עצמי, המקובל בנוגע למימון המיטות ומאפשרת בכך לאיריס מרחב של הגדרה עצמית

הבאת המעיל לאיריס מדגימה את היחס האנושי לעומת היחס הבירוקרטי של מי שרשומים לקבלת סיוע בסיסי . ברשימות המתנה ארוכות

ראוי לציין כי שתי הפונות הסובלות ממצבי מצוקה קשים ביותר טופלו על ידי סטודנטיות במסגרת ההכשרה

נראה שההחלטה להפנות פונות אלו דווקא לסטודנטיות . טווח-המעשית שאינה מאפשרת לקיים קשר טיפולי ארוךאלא מצרכים , )לות יותר לפונים אלוכאמור התכניות ארוכות הטווח נמצאו יעי, שהרי(אינה נובעת מצורכי הפונות

כמו , הבעייתיות בכך מתעוררת דווקא במקרים בהם נוצר קשר טיפולי משמעותי. ביניהם צורכי המערכת, אחרים . אשר נקטע בצורה שרירותית בטרם עת, במקרה של איריס

סיכום

טיפול : נשים במצוקה עמוקהמציג מאמר זה שני סיפורי טיפול ב) 2000(בהמשך למאמרם של רוזנפלד וסייקס בעזרת שתי הדוגמאות מבקש המאמר להציע קווי יסוד לחשיבה מחדש . וטיפול אחר שהצליח, אחד שלא עלה יפה

קווי יסוד אלו באים לידי ביטוי בשלוש . ולעיצוב דרכי הפעולה בטיפול השגרתי במשפחות במצוקה בשירותי הרווחה, אישית-הרמה התוך: בלשכות לשירותים חברתיים ומשלימות זו את זורמות המעצבות את הטיפול בשגרת העבודה

. אישית והרמה הארגונית-הרמה הבין

חוסר ההצלחה בטיפול בפונים אלו . חשוב לזכור כי ניתן להצליח בטיפול בפונים במצבי מצוקה עמוקה ומתמשכתאינה הכרח המציאות אלא תוצאה , במקרים שבהם היא מתרחשת, הרמת הידיים של המטפלים. אינו גזירת גורל

באשר לעזרה המתאימה להם ובאשר , של מסגרת מושגית שרירותית באשר לתכונותיהם של אנשים במצוקה .להיערכות הארגונית שאינה מותאמת לשרת את צורכי הפונים

ם הגיעה העת לאחר כמעט שני עשורים של דיווחים על הצלחות בטיפול באוכלוסייה זו במסגרת פרוייקטים ייחודיי

לבחינה מדוקדקת של התנאים שיאפשרו את הטמעתם של עקרונות ההצלחה בפרקטיקה השגרתית של העבודה כדי לעשות זאת יש להישיר מבט אל עצמנו ולבחון מחדש את שפת השיח המקצועי בכל הרמות שבו הוא . בלשכות . מתקיים

להתפתחותו של דיון " יריית פתיחה"מדה זו תהיה מאמר זה מציג עמדה אחת לגבי השינוי הדרוש בתקווה כי ע

אשר מוכנים להתמודד עם האתגר אשר מציבות משפחות , אנשי מדיניות וחוקרים, מקצועי שיכלול אנשי שדה . במצוקה עמוקה ומתמשכת

12

מקורות

ת שיחו. ה לפיתוח ברית עבודה עם משפחות"מודל משו: שותפות והעצמה, מעורבות). 1996. (י,אליצור

.92-105, )2(י חוברת ". תכניות על פי מידה). "The International Initiative ) (2000 (לאומית -היזמה הבין

. להפצה ח מחקר של אפיונים של משפחות בטיפול ממושך של "דו). 1978. (מ,ודובינסקי. ר, בנבנישתי. ד,ורדי

רסיטה העברית ומשרד האוניב: ירושלים. בהקשר לתפקוד של הדור השני, לשכת הסעד .הסעד הפקת ידע מכוון לפעולה מהרהור על עבודת: למידה מהצלחות). 2000. (מ, וגולדמן. י, סייקס

.מכון ברוקדייל-וינט'ג: ירושלים. ח מחקר"דו, "קשר"מרכז הסתכלות מחדש על סוגיית העזרה לנשים ממשפחות? מה עוזר בעזרה). 1997. (מ, נבו-קרומר

.261-281 ,)3(ז "י, חברה ורווחה. בעייתיות-רב סיפורי חיים של נשים במצוקה כלכלית וחברתית עמוקה ומתמשכת : מחקר באזורי הכאב). 2000. (מ, נבו-קרומר

.האוניברסיטה העברית, הספר לעבודה סוציאלית-בית, עבודת דוקטורט. בישראל סוציאלית עם ולמען אוכלוסיות קווים לפיתוח פרקטיקה של עבודה: שותפות). 1993. (מ.י,רוזנפלד .225-235, )3(ג "י, חברה ורווחה. מובסותלקחים מתרומתם של אנשי מקצוע בשירותי הרווחה : ביציאה מן המצר). 1996. (י, וסייקס. א.ד, שון. מ.י, רוזנפלד

.וינט'ג: ירושלים. למשפחות ולילדים שלא נמצא להם מוצא לקראת שירותים טובים דיים בעבור משפחות–" והיינו הולמים"). 2000. (י, וסייקס. מ.י, רוזנפלד

. 421-443, )4(כ , חברה ורווחה. וילדים ח סופי מוגש "דו. איתור והתערבות-) ע"ממק(משפחות במצוקה קשה ועמוקה ). 1990. (מ, ושמאי. ש, שרלין

.אוניברסיטת חיפה: חיפה. משרד העבודה והרווחה, מחוז חיפה והצפון, לשירות לרווחת הפרט והמשפחה ב "י, חברה ורווחה). ע"ממק(התערבות במשפחות במצוקה קשה ועמוקה ). 1991. (מ,ושמאי. ש,שרלין

)1( ,91-112.

Cunningham,P.B., & Henggeler,S.W. (1999). Engaging multiproblem families in treatment: Lesson learned throughout the development of multisystemic therapy. Family Process, 38 (3), 265-281. Gutierrez, L.M.(1990). Working with women of color: An empowerment perspective. Social Work, 2, 149-153. Halpern,R. (1997). Good practice with multiply vulnerable young families: Challenges and principles. Children and Youth Services Review, 19 (4), 253-275. Miller,J.L.,& Whittaker, J.K. (1988). Social service and social support: Blended programs for families at risk of child maltreatment. Child Welfare, LXVII (2): 161-174. Narayan, D., Chambers, R., Shah, M.K. & Petesch, P. (2000). Voices of the poor: Crying out for change. Oxford and New York: Oxford University Press. Narayan, D., Patel, R., Schafft, K., Rademacher, A. & Koch-Schulte, S. (2000). Voices of the poor: Can anyone hear us? Oxford and New York: Oxford University Press. Narayan, D. & Petesch, P. (2001). Voices of the poor: From many lands. Oxford & N.Y.: Oxford University Press. Palacio-Quintin,E. (1997). When parenting is in danger: How do we protect children without separating them from their families ?. In: Hellinck,W.Colton,M.& Williams,M.(Eds.) International perspectives on family support. Aldreshat, UK: Arina: 153-163. Parnell,M.,& Vanderkloot,J.(1994). Poor Women: Making a difference. In: M.P. Mirking (Ed.), Women in context. 390-407. N.Y.: The Guilford Press. Rainwater,L. (1970). Neutralizing the disinherited: Some psychological aspects of understanding the poor. In: V.L.Allen (Ed.), Psychological factors in poverty. (pp. 9-28). New York: Academic Press. Ray, J. Stromwall,L.K., Neumiller,S.& Roloff,M. (1998). A community response to tragedy: Individualized services for families. Child and Adolescent Social Work Journal, 15 (1), 39-54. Scheper-Hughes,N. (1992). Death without weeping: The violence of everyday life in

13

Brazil. California: University of California Press. Schlosberg,S.Q., Kagan,R. (1988). Practice strategies for engaging chronic multiproblem families. Social Casework, 69(1), 3-9. Schorr,L.B.,& Schorr,D. (1988). Within our reach: Breaking the cycle of disadvantage. Doubleday: Anchor. Shamai,M.,& Sharlin,S. (1996).Who writes the "therapeutic story" of families in Extreme distress: Overcoming the coalition of despair. Journal of family Social Work, 1 (4), 65-82. Suarez,K. Smokowski,P.,& Wodarski,J.S. (1996). The process of intervention with multiproblem families: Theoretical and practice guidelines. Family Therapy, 23 (2): 117-134. Swadener, B.B. & Lubeck, S. (1995). Children and families “at promise”: Deconstructing the discourse of risk. Albany: State University of New-York Press. Wood, K.M. & Geismar, L.L. (1989). Families at risk: Treating the multiproblem family. N.Y.: Human Sciences Press, Inc.