פי " את שואליםהנערה"

כלי לבניית קריטריונים גיבושלהכשרה מועמדים לברירת

להוראההשדה תפיסות בסיס על

אילנה מלחי

סוסק זיוה

מכללת לוינסקי

מכללה

סטודנטיות מגיעות לוועדת קבלה .

לכל אחת אפיונים וכישורים שונים

בעבודה זו זוהו קריטריונים שלאורם ניתן יהיה לבנות כלי לאיתור מועמדים מתאימים כלומדים

וכמתכשרים להוראה בגן.

זוהו קריטריונים משני תחומים:

גובשו קריטריונים לגבי הלומד המבוגר

המתכשר להוראה בגן בשני תחומים:

כישוריו המקצועיים•מה מאפיין גננת

טובה ?

כישוריו כלומד•

בחירת הגישה המחקריתמבין שתי הגישות המחקריות

הגישה הפוזיטיביסטית והגישה האיכותית

בחרנו :בגישה הקונסטרוקטיביסטית

בה החוקרים הם חלק ממושא -החקר

במציאות התיאוריה מעוגנת-grounded theoryונבנית כל הזמן

שיטת החקר פתוחה וכוללנית-המדגם ללא הפרדה למשתנים -העיבוד מבוסס על ניתוח הנתונים-האמצעי, ראיונות פתוחים-

לעומת הגישה הפוזיטיביסטית

בה מושא המחקר חיצוני -לחוקר

בה מאששים או מפריכים -השערות

יש שימוש בטכניקות ניסוי מובנות-בה המשתנים מבודדים מבוקרים -

ומוגדריםבה העיבוד סטטיסטי-איונות מובניםרהאמצעי , -

1999צבר בן יהושע

שאלת מחקר א'

מהן הקטגוריות על פיהן יעוצב

כלי ברירה לוועדות הקבלה של מועמדים מבוגרים למוסד להכשרת מורים

. קטגוריות בתחום כישורים מקצועיים1.קטגוריות בתחום הלמידה2מועמדים הם לומדי המשך לקראת הכשרה להוראה בגןה

שאלת מחקר ב'איך תופסות המדריכות הפדגוגיות החוקרות את תרומתו של תהליך

החקר התפתחותן המקצועית?ל

שלבי העבודה שאלת המחקר )

הראשונה(

הסטודנטיות שולבו בתהליך החקר:. איסוף הנתונים -עריכת הראיונות ,1. תהליך הקטגוריזציה של החומר אשר 2

נאסף.

איסוף הנתונים:שלב א'-הנתונים נשאבו מהשדה : גננות,

מד"פיות,סטודנטיות וילדי גן.מכאן שם עבודה זו:

"שואלים את פי הנערה …"ובמקורות:

"ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה: ויקראו לרבקה וגו' "

(57)בראשית כד'

שלב ב'-הגננת הטובה/ראיונות בנושא: *

כישורים המקצועיים*קטגוריזציה של ההיגדים

ות לקבוצות:א.מהתחום י מיון הקטגור*האישיותי,

ב.מתחום ידע המורים* ריכוז הקטגוריות בטבלא

מד"פיתילדיםגננותסטודנטיות

מעניקה חום

חוםמחבקתחום

ידיים יצירתיתטובות

מכינה עבודות

יצירתיות

אסתטיותשיער ארוךיפה

גמישותגמישותגמישות

להיות התיילדותילדה

גננת אמפטית

אוהבת תומכתילדים

רגישותמחבקת

צוחקת חוש הומורמתלהבתספרת מ

בדיחות

אופטימיות

משחקת פעילהאיתי

טמפרמנטית

ערנות אחריותיוזמה

סכום קטגוריות אישיותיות של ה"גננת הטובה" בלשון המרואיינות

שלב ג'- המורים ע* מיון הקטגוריות מתחום יד

לפי המודל של "סוגי ידע מורים"(1987)שולמן

הצגת ההיגדים בטבלא להלן

ידע תוכן ידע תוכן פדגוגיידע מעשידיסציפלינרי וכללי

רמת השכלה גבוההיכולת קשבמלמדת

מדברת אתם בגובה מעוררת סקרנותהעיניים

ידע כללי

לומדת כל הזמןכבוד לילדמספרת סיפורים

סקרנות רגישה אכפתיתלא צועקתאינטלקטואלית

ידע מקצועייכולת ניהול צוותשרה

פתיחות לחידושיםכושר ארגוןרוקדת

עקבית

הערה:לא נאמרו היגדים בשאר תחומי הידע .

(1987מיון הקטגוריות על פי סוגי ידע מורים )שולמן

לב ד'ש* ראיון הסטודנטיות בנושא כישורי הלומד

* מיון ההיגדים על פי עקרונות האנדרגוגיה (Knowels1980)

:1עיקרון

גדילה בהכוונה עצמית

יכולת ביצוע משימות-

עצמאית.

כושר לקיחת אחריות -על ביצוע.

יכולת למידה -מתצפית.

:2עיקרון

מיקוד בנושאים רלוונטיים לחיים

המקצועיים

-למידה מתוך אהבת הדבר

- קיומה של מוטיבציה גבוהה ללמידה

:3עיקרון

הבאת ידע והתנסות עצמית כמשאב למידה

לימוד תוך ניסוי וטעייה-

התנסות בשטח ולימוד -מכך

למידה מהעבודה -המעשית

לקראת סיכום הממצאים

נבדקה שכיחות הקטגוריות בראיונות

להלן מוצגות הקטגוריות השכיחות בקרב כל הנשאלות

יכולת להעניק חום לילדים-חוש הומור-כושר יצירתי-

יכולת הכוונה עצמית כדרך -יכולת לנצל ידע והתנסות עצמית -למידה

מוטיבציה גבוהה לעסוק בהוראה-כמשאב למידה

כישורים מקצועיים /הגננת הטובה

של הגננת הטובההתכונות האישיותיותהמרואיינות מדגישות את

כישורים כלומד

אלת מחקר א'()שיכום ממצאים:ס

קריטריונים לקראת בניית כלי לועדות הקבלה

למכללה להכשרת מורים למסבים להוראה בגן

איך מתקשר מה שמצאנו לידע הקיים

חשפנו קריטריונים לועדות •מפי הנוגעות בדברהקבלה

grounded theory)) * מצאנו כי אישיות המחנכת

חשובה ולא רק יכולתה האינטלקטואלית

(1984 ) נבו מצאנו כי לדרך למידתו של לומד •

לימודי המשך מאפיינים ייחודיים(1984נואלס (

לשאלת החקר השניה:איך תופסות המדריכות הפדגוגיות החוקרות את תרומתו של תהליך החקר להתפתחותן

המקצועית?

בתהליך רפלקטיבי זוהתה תרומת

תהליך החקר

להתפתחות המקצועית של המדריכות החוקרות

תרומת החקר להתמקצעותן של המדריכות החוקרות

גילינו דמיון בין הממצאים שלנו וידע קיים ,דבר שתרם •לתחושת מקצוענות.

הועצמנו מן העובדה כי מורים יכולים לערוך מחקר • (.1995באמצעות כלים איכותיים )צייכנר

תרומת תהליך החקר על שיפור שיתוף הפעולה בסגל •ההוראה.

נחשפנו לידע חדש.•שכללנו את דרכי ההוראה על ידי הוספת ההתנסות •

בחקר לעבודתנו כמדריכות פדגוגיות.

ולעתיד…

מומלץ לראות בתהליך החקר

הן מחקר והן דרך הוראה!

קשה ?אפשר ?

מתי ?

למי ?

תודה על תשומת ה-

אילנה מלחי זיוה סוסקכללת לוינסקי לחינוךמ

כסלו תשס"אsusak@internet-zahav amalchi@netvision.net.il

הערה:העבודה נכתבה בלשון נקבה אך הכוונה לשני המינים