http://crimeaisar111.files.wordpress.com/2011/05/fircovich-4.jpg

קוביץ יר� 'אברהם בן שמואל פ�

, 1874, לוצק - Авраам Самуилович Фиркович; 1787)ברוסית: צ'ופוט-קלה( חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם. פעיל התנועה

הלאומית של קראי רוסיה, שראתה בהם צאצאי עשרת השבטים שאינם כלל יהודים.

הקראים

הקראים דחו את סמכות התורה הרבנית שבעל-פה, כפי שבאה לביטוי

במשנה והתלמוד וקיבלו על עצמם רק את החוקים של התנ"ך ככתבם

וכלשונם. קיומם של הקראים ככת מאורגנת ידועה רק מהמאה השמינית.

הכת קמה, על פי ההסבר היהודי הרבני, כאשר רבני בבל לא אישרו את

בחירתו של ענן בן דוד כראש הגולה בבבל, והוא, בתגובה לכך, סירב לקיים

את התורה שבעל פה. ייתכן שראשיתה של הכת מוקדמת יותר. מכל מקום,

הכת צברה כוח במזרח, התפשטה לארץ ישראל ולמצרים, ובכמה מקומות

התחזקה עד שהיוותה איום על היהדות הרבנית.

שנותיו הראשונות למשפחה 1787אברהם פירקוביץ נולד בשנת

קראית של חקלאים בלוצק שבפלך ווהלין )אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום באוקראינה(. הוא

פשט את הרגל. 25לא ידע לנהל משק בית, ובגיל לאחר מכן התחיל ללמוד עברית, תורה וספרי

התמנה לחזן הצעיר 1818קודש אחרים. בשנת של הקהילה. עקב מחלוקת בינו לבין החזן

המבוגר נאלץ לעזוב את לוצק ולהגר ליבפטוריה לחכם וראש קהילה. 1823שבקרים, שם מונה ב-

שלח מכתב לצאר, בו הציע להעביר את 1825ב-האוכלוסייה היהודית מאזור הגבול של רוסיה ולקרב את היהודים לעבודת האדמה, אולם

עבר להתגורר 1828הצעתו לא נענתה. ב-בברדיצ'ב, שם הכיר את החסידות ואת כתבי

הקודש היהודיים שאינם מקובלים על הקראים, כגון התלמוד. המפגש עם היהודים הרבניים

הביא את פירקוביץ לויכוחים קשים איתם, אותם (. 1838פרסם בספר "מסה ומריבה" )יבפטוריה

בספר העלה טענות קשות נגד אורח החיים היהודי.

ספרו של פירקוביץ, "מסה ומריבה"

חיבורו של כמה"ר אברהם ירושלמי פרכוויץ. גוזלווא 1838.

חוקר עתיקות פרטי התלווה למנהיג הקראים 1830בשנת

ברוסיה שמחה בבוביץ', שהיו לו קשרים עם הנסיך ומפקד הצבאי הרוסי מיכאיל וורונצוב, בביקורו בירושלים, ואסף שם כתבים עתיקים, יהודיים וקראים. בדרכו חזרה לקרים השתהה באיסטנבול משך שנתיים ועבד שם כחזן ומורה בקהילה הקראית. לדעת פרופסור דן שפירא ,

בתקופה זו פיתח את גירסתו שהקראים אינם יהודים, אלא צאצאי הכוזרים דוברי השפה הטורקית, ואף קרא לאחווה כלל

טורקית. פעולות אלה הביאו גם את איסמעיל בג גספרינסקי, מנהיג הטטארים

של קרים, לפרסם את ספריו על אחווה כלל טורקית, אותם הפיץ בכל הארצות

מסין עד לסרייבו. חזר פירקוביץ' ליבפטוריה 1832ב-

לתפקידו כחזן וחכם, והחל להוציא ספרים המתבססים על מימצאיו. פעמים רבות

שינה פרטים בספרים שהדפיס במקור כדי למצוא חן בעיני השלטון הרוסי וכן כדי

לאמת את השערותיו ההיסטוריות. בשנת שימש כמורה לילדיו של בבוביץ'.1838

צילום משפחת פירקוביץ

חוקר עתיקות בשליחות החברה להיסטוריה באודסה

פנתה החברה להיסטוריה ועתיקות בנשיאות וורונצוב אל בבוביץ' וביקשה 1839בשנת

ממנו לכתוב עבורה את ההיסטוריה של הקראים. בבוביץ' היפנה אותם הישר לחברו

פירקוביץ'. סוכם בין החברה שפירקוביץ' יתחיל לעסוק במחקריו תמורת מילגה מהחברה,

ואף יוכל לקבל לידיו כל חומר שיחפוץ. פירקוביץ' החל בעבודה עוד בשנה זו. הדבר

הראשון שעשה היה תחילת החפירות בבית העלמין העתיק של צ'ופוט-קלה שבדרום

קרים, בו מצא מצבות של קראים, לטענתו מהמאות הראשונות לספירה הנוצרית. לאחר

מכן בילה שנתיים בקווקז, חקר שם גניזות רבות, והצליח להוסיף כתבים עתיקים חשובים

. על סמך הממצאים שמצא התחיל 1842לאוסף שלו. בקווקז הגיע עד דרבנט, משם חזר ב-

לספירה הנוצרית, ואף לפני 1פירקוביץ' לטעון שהקראים הגיעו לקרים בתחילת המאה ה-

כן, ולכן לא השתתפו בצליבת ישו, ולא מגיעות להם את כל ההגבלות שהוטלו על ידי

השלטון הרוסי על היהודים הרבניים, שהואשמו בצליבת המשיח.

פנו קראי טרוקי שבליטא לשלטון הרוסי, ודרשו, על סמך ממצאיו של פירקוביץ', 1853ב-

שישנה את יחסו אליהם, לא יקרא להם "יהודים-קראים" אלא "קראים" גרידא, וייתן להם

הצטרף פירקוביץ' עצמו 1857חופש שנהנים ממנו כל עמי האימפריה הלא יהודים. ב-

ביחד עם גיסו גבריאל לעצומה ושיגר מכתב לממשלה, בתקווה שעל סמך ממצאיו תשנה

התקבלה בקשתו, והשלטון הסיר את כל ההגבלות 1863את היחס לקראים. ב-

שיגר פירקוביץ' איגרת דומה לממשל 1871ביחס לקראים, בצו מלכותי מיוחד. ב-

האוסטרי.

בית הכנסת הקראי בטרוקי שבליטא,

כיום מוזיאון לתולדות הקהילה הקראית במקום.

בית הכנסת הקראי בקייב

פנה להנהלת הספרייה 1856ב-הקיסרית הציבורית בסנקט פטרבורג

)הנקראת כיום הספרייה הלאומית הרוסית( בהצעה לקנות ממנו את רוב

כתביו ואוספיו. הספרייה נעתרה רובל קנתה 125,000להצעתו ותמורת

754 כתבי יד על עור ועל קלף, 1490 כתבי יד 25העתקים ממצבות קבורה,

כתבי יד 20, ו-9שנכתבו לפני המאה ה- הובאו 1863. ב-10שנכתבו במאה ה-

לספריה כתבים נוספים של פירקוביץ', שעד אז הוחזקו בחברה להיסטוריה

ועתיקות של אודסה. האוסף כולו נקרא בספריה תחת השם: אוסף פירקוביץ'

הראשון.

משפחה קראית מקרים, סוף המאה הי"ט

ערך מסע למצרים, שם ביקר בבית 1863ב-

הכנסת בן עזרא, והיה הראשון לספר על

גניזת קהיר, עוד לפני מסעו של שלמה שכטר.

המסע שימש כמקור הראשי לאוסף

פירקוביץ' השני, שהתמקד ברכישת כתבי יד

מהגניזה הקראית שבקהיר. אשר עבר אף

הוא מאוחר יותר לידי הספרייה הקיסרית.

בשובו לרוסיה עבר להתגורר 1865ב-

בצ'ופוט-קלה. במסעותיו הבאים ביקר

באודסה, שם הכיר את בצלאל שטרן ושמחה

פינסקר )אביו של יהודה לייב פינסקר(,

ובווילנה, שם הכיר את שמואל יוסף פין.

ביקר בקהילה הקראית הקטנה 1871ב-

בהאליץ' שבגליציה, ותקופה מסוימת אף

שימש כמנהיג הקהילה שם. מהאליץ' נסע

לווינה, בה הכיר את הרוזן ביוסט ואדולף

ילינק. את ימיו האחרונים בילה בצ'ופוט-קלה,

שבאותם ימים כבר עזבוה רוב יושביה. הוא

.1874נפטר בצ'ופוט קלה ב-

קברו של אברהם פירקוביץ

תולדות אב"ן רש"ף, ספר על חיי פירקוויץ,

.1875שהודפס בוארשה שנה לאחר מותו,

הקראים הפכו לרוב בעיר קירק-אל, שכן נאסר עליהם להתיישב 16סביב ראשית המאה ה-בבחצ'יסראי הבירה, והם נאלצו להסתפק בעיר הקרובה ביותר אליה. בעקבות הפיכת העיר

למרכז הקראים, שמה שונה לצ'ופוט קלה )מבצר היהודים(, בזמן האחרון הוחלף שמה על ידי מנהיגי הקראים לג'ופט-קלה)המבצר הכפול בחלק מהשפות התורקיות( כחלק מתהליך

העיר נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, ותנאי 1783התכחשותם לקירבה כלשהי ליהדות. בשנת החיים בעיר ובקרים השתנו לבלי הכר. לקראים הותר להתיישב בכל ערי קרים, ועד סוף המאה

רובם נטשו את עירם המרכזית. בין התושבים האחרונים בעיר, לפני שננטשה סופית, 19ה- צ'ופוט קלה נהפכת לאתר תיירותי בעל חשיבות לאומית, 20אברהם פירקוביץ'. בסוף המאה ה-

ומבנים רבים, כולל בתי הכנסת הקראים עוברים שיפוץ יסודי.

פרסומיו האישיים, יבפטוריה - טיעוניו נגד 1835, חותם תוכנית

היהדות הרבנית. - מחלוקותיו עם 1838, יבפטוריה, מסה ומריבה

היהודים הרבניים בברדיצ'ב. - ספר על מסעותיו 1872, וילנה אבני זיכרון

בקרים ובקווקז, ועל הספרים העתיקים שמצא בגניזות והצליח להשיג מקהילות יהודיות.

בית הקברות הקראי בעמק יוספת ופוט-קלה, חצי-אי 'ליד מבצר צ

קרים.

קברים. 7000בבית הקברות כ

רוב הרישומים החרוטים על המצבות הם בעברית.

לפי התאריכים החרוטים על גבי המצבות, בית הקברות (. הוא היה פעיל 1360 )שנת XIVהוקם באמצע המאה ה

. זו תקופה היסטורית ארוכה XIXעד אמצע המאה ה, כיבוש XIVמאד שכללה כיבוש של קרים במאה ה

, וגם סיפוח של קרים על ידי XVעות'מני במאה ה.XVIIIהאימפריה הרוסית בסוף המאה ה

עבודתו החשובה ביותר של פירקוביץ' "אבני זכרון", המתבססת על בית קברות זה, יצאה לאור בווילנה

, היא אוסף של כתובות מצבות, שבמחציתן הוא 1872ב-שינה שמות, תאריכים ומלים והוסיף או מחק שורות;

אחדות מן הכתובות פשוט הומצאו על-ידו.

אוסף התנ"כים העבריים בלנינגרד

בצלאל נרקיס, איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד,

1990.

, התאמנו משפטים 1990)היות ומאמר זה נכתב בשנת

(.2012אחדים לזמן עריכת המצגת,

עברו כבר למעלה ממאה ושלושים שנה מאז

, ועדיין מוגבלות 'מותו של אברהם פירקוביץ

ידיעותינו על הדרכים שבאמצעותן רכש את

אוסף כתבי היד שלו, ועל כי טרם נערך מחקר

מקיף ושיטתי אודותיהם. אפילו התנ"כים, גולת

הכותרת של אוספיו הגדולים, לא נחקרו

ביסודיות, לא על ידי חוקרים רוסיים ולא על ידי

חוקרים זרים, אם כי מחקר מעין זה היה עשוי

'הטקסט המהימן'לקרב אותנו לפתרון שאלת

של התנ"ך.

כיום ידוע כי בניגוד להצהרותיו החוזרות ונשנות

בספר הזכרונות שלו, "אבני 'של פירקוביץ

זיכרון", שעיקר מטרתו הייתה לאסוף מסמכים

הקשורים להיסטוריה של הקהילה הקראית

בקרים, אוספו החשוב ביותר כולל פרגמנטים

של טקסטים תנ"כיים מן המזרח הקרוב, קראים

ורבניים כאחד.

יצאה משלחת של מכון בן-צבי, בשיתוף עם מוסדות 1997בשנת ברוסיה ובאוקראינה, כדי לבחון את התיאוריה בדבר המוצא

הכוזרי. המשלחת נתקלה בהתנגדות מצד חסידי הקו האנטי-יהודי בקרב קראי קרים, אולם חבריה הצליחו לחשוף את מלאכת הזיוף

שנעשתה בכתובות הקבר היהודיות. הספר המפורט מביא את סיפור המשלחת וממצאיה לאור ההיסטוריה היהודית של קרים

ובוחן את הרקע והמוצא של הקראים בחבל ארץ זה.

ופוט-קלעה, קרים", פרופסור ' "מצבות בית העלמין של היהודים הקראים בצדן שפירא.

"הו עיר הקברים, הוי עיר קברים על גב קברים! את סמל פלאים, אות וציון לעם תגרים,

החי ללא תקווה ולו למיתה מנוולת."ופוט קלה - סלע ' שאול טשרניחובסקי, "צ

היהודים"

כתבי היד של התנ"ך המופיעים בקטלוג הספרייה הבריטית 161מבחינה מספרית כתבי היד והפרגמנטים 2425 התנ"כים שבספרייה הבודליאנה אינם משתווים ל-146ו-

, אלא שאלו הראשונים, שלא ככתבי היד של 'של התנ"ך שבשני אוספיו של פירקוביץפירקוביץ, נחקרו ביסודיות ואילו לכתבי היד בלנינגרד גישה מוגבלת. רק אחד מהם,

קאהלה באשר ' קיטל ופ'תנ"ך לנינגרד, נחקר בהרחבה. על תנ"ך זה התבססו ר, הגירסה העברית המדעית הידועה ביותר של התנ"ך. Biblia Hebraicaההדירו את ה

)אחרי שנמנע מהם לחקור את כתר ארם צובא שהיה בידי קהילת חלב, שנחשב לקדום במאה שנה לתנ"ך לנינגרד(

. הכתר הפגוע הגיע בסופו 1947כתר ארם צובא נפגע קשות בפוגרום ביהדות סוריה בשל דבר לישראל, ופורסם בפקסימיליה לפני שנים. פרסומו עורר ויכוח אקדמי

ומחלוקת קשה בין החוקרים בשאלה האם זהו אכן התנ"ך השלם המוקדם ביותר שנדבק והוגה על ידי המסורן המפורסם אהרון בן משה בן אשר. ויכוחים אלו מזכירים

, לפני יותר ממאה שנה, 'ויכוחים דומים שנתעוררו בעקבות תגליותיו של פירקוביץובמידה מסוימת יש בהם חזרה על המחלוקות בנות למעלה מאלף שנים בין הקראים

ובין הרבנים, שאולי הייתה מעורבת בהן אותה משפחת סופרים, משפחת בן אשר.

קוביץ' ) יר� ( הוא אחד האוספים הגדולים של כתבי יהודים, Фирковичאוסף פ� נמכר האוסף על ידי אברהם פירקוביץ' 1870קראים ושומרונים. בשנת

לספרייה הציבורית הצארית, היום הספרייה הלאומית הרוסית, בסנקט פטרבורג שברוסיה.

מטרתו של פירקוביץ' ביצירת האוסף הייתה, בין השאר, הוכחת מקורם של .8הקראים קודם המאה ה-

(Leningrad Codexכתב יד לנינגרד ) בידי 1008כתב יד לנינגרד נכתב בשנת

שמואל בן יעקב מגאבס שבתוניסיה של היום. הוא הועתק מכתב יד השונה במקצת

משיטת בן אשר, ולאחר מכן הוגה כדי להתאימו לשיטת בן אשר על ידי מחיקות

ותיקונים רבים.במאה הי"ד ניתן תנ"ך לנינגרד על ידי יצחק בן משה בן אליהו המכונה באב עלולי לבית הכנסת הקראי בדמשק

במתנה. פירקוביץ הודה כי רכש את כתב היד בדמשק, למרות הקללה המופיעה

בכתב היד על מי שיגנוב, ימכור, יקנה או ימיר את התנ"ך.

בספרייה 1863 כתב היד שמור מאז הלאומית הרוסית בסנט פטרבורג, באוסף

על שם פירקוביץ'. הנסיבות המדויקות שבהן הגיע כתב יד זה לידי פירקוביץ' אינן

ברורות.

כתב יד לנינגרדספר שמות - שירת הים

אנו ממליצים לעיין במצגת שהוקדשה לתנ"ך לנינגרד:www.clarita-efraim./Leningrad-Codex

.דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, )דף הקולופון(

‘תוכן כתבי היד באוסף פירקוביץ

מדורים לפי הפירוט הבא:14 כתבי יד, ל- 1350ויקטור לבדב חילק את האוסף, שכלל מגילות של ספרי תורה )הכינוי המקובל; "מדרג'"( כתובות על עור, שזמן העתקתן נע בין 28

המאה . שלוש מהן כמעט שלמות . 15 ובין המאה ה-10ה-

ובין המאה 12 קטעים של ספרי תורה כתובים על עור, שזמן העתקתם נע בין המאה ה-207 . 16ה-

קטעי ספרים וספרים על התורה, כתובים על נייר 160. 19-המאה ה-11 כתבי יד של תרגומים ופירושים לתורה, המאה ה-52 ספרי הלכה בענייני מצוות התורה ומשמעותן המעשית 61 כתבי יד של מילונים וספרי דקדוק 10 ספרי היסטוריה וחיבורים היסטוריים ומדרשיים. 48 ספרי אסטרולוגיה, אסטרונומיה וחישובי לוח השנה. 70

ספרי רפואה ומדעי הטבע של שומרונים ושל אחרים. 106 כתבים ובהם קטעי תפילות ופיוטים רבים. 375

כתובות נישואין. כתב גט אחד. 88 כתבי יד שמהם: 49 קמעות. 10לספירה ושני 4 כתובות, כולל כתובת "עשר האמירות" שהעולם נברא בהן מן המאה ה- 12

ציורים של כלי המשכן. קטעים וספרים של שמחות ושירי חג וחול. 66 מסמכים של שטרי קניין, בעלות ופסקי דין. 45

.19האוסף מתייחס לתקופה של כאלף שנים, מסוף האלף הראשון ועד אמצע המאה ה-

מתוך ספרו של נתן שור, "תולדות הקראים"

, אלא אף בשל עמידתו לימינם של 'לא בשל אוספיו בלבד התפרסם פירקוביץ

סיפק 1839מנהיגי הקראים בקרים במאבקם למען זכויות פוליטיות מלאות. בשנת

ולנסיך וורונוצוב חומר על הקראים, דתם, תולדותיהם ' לשמחה בבוביץ'פירקוביץ

ומנהגיהם, וחומר זה שיכנע את שלטונות רוסיה להעניק לקראים זכויות שוות

לאלה של המוסלמים, ואחר כך אף זכויות שוות לאלה של הנוצרים ברוסיה.

הייתה שאבות הקראים התנחלו בדרום רוסיה כבר במאה 'התזה של פירקוביץ

השביעית לפני הספירה, ולכן לא ייתכן שהיו שותפים לצליבת ישו )ובחיבור

התלמוד(. לגירסתו היו הכוזרים קראים. כדי לחזק את ההוכחות לטענותיו השונות,

את התאריכים 'תיקן' אחדים מן הטקסטים שאסף. בעיקר 'מתקן'היה

שבקולופונים לכתבי-היד ואת התאריכים בכתובות של אבני הקבר שפירסם.

התאריכים המוקדמים שפירסם תמכו בתמונת ההיסטוריה הקראית שהציג. בדיון

לדיוק המדעי 'על מעשיו אלה צריך לזכור שבחומר שפירסם לא שאף פירקוביץ

המקובל בעולם האקדמי של היום, אלא ראה בחומר הזה אמצעי לסייע לקראים

להשיג את מטרותיהם הפוליטיות, והוא אמנם הצליח בכך.

ההיסטוריונים קיבלו בלא ביקורת 'בחייו של פירקוביץ

. אך לאחר מותו ‘את נתוני החומר שפירסם פירקוביץ

שטראק וס"פ פרנקל על אי-הדיוקים, ' הרכבי, ה'עמדו א

והזיופים שבכתביו. מאז נזהרו חוקרי 'תיקונים'ה

.'הקראות מלהשתמש בחומר מפרי עטו של פירקוביץ

. כל 'ואולם בשנים האחרונות יש שינוי בגישה לפירקוביץ

החוקרים בני זמננו משתמשים בכתביו, והם יודעים

שכתבי-היד הרבים והנפלאים שאסף ערכם לא יסולא

בפז. גם המניעים לתיקונים שתיקן בממצאיו מובנים

יותר היום, מלבד זה ייתכן שמתנגדיו העלימו חומר

בכוונה תחילה כדי לחזק את נימוקיהם בוויכוח עם

ועם המגינים על שמו.'פירקוביץ

למרות שפרק זה אינו שייך ישירות לנושא המצגת, אנו מביאים פרק זה מספרו של נתן שור, "תולדות הקראים", על הקראים בתקופת השלטון הנאצי, כפועל יוצא ממאמציו של פירקוביץ להבדיל את

הקראים מהיהודים הרבניים, דבר שהצליח מול השלטון הצאר, והצליח גם מול השלטון הנאצי.

הקראים תחת השלטון הנאצי

הפרשה המשונה ביותר בתולדות הקראים היא פרשת יחסיהם עם הנאצים ועם השלטונות הגרמניים בכלל בזמן מלחמת העולם השנייה. נראה שיחסים אלה היו תוצאה

חריגה של התנועה הקראית הלאומית.

פנו שמונה-עשר קראים תושבי גרמניה למשרד הפנים הגרמני, וביקשו שלא 1938בשנת (. 1933להיחשב עוד ליהודים )היהודים נרדפו מאז עלייתם של הנאצים לשלטון ב

בהמלצת המחלקה לענייני גזע נענו הנאצים לבקשה. בכל זאת עדיין נחשבו הקראים לבעלי דם לא טהור.

, עברו קהילות 1940. עם כיבוש ליטא בשנת 1939את פולין המזרחית כבשה רוסיה בשנת לשלטון סובייטי. נכסיהם של הקראים הוחרמו וחיי 'טרוקי, וילנה, הליץ, לוצק ופוניווויז

.1941הקהילה נהרסו. שלא כצפוי השתפר מצבם בעקבות הכיבוש הגרמני בשנת

שאפשאל, לשעבר ראש קראי פולין, נפגש עם הגרמנים ושיכנע אותם 'שריה מרקוביץ פירסם מושל ליטא הגרמני הוראה 1941שהקראים אינם יהודים. באחד בספטמבר

שאישרה את מעמדם של הקראים כלא-יהודים.

, הבדילו הנאצים גם שם בין יהודים וקראים. את 1941לאחר שנכבש חצי-האי קרים בסתיו

היהודים הוציאו להורג, ובקראים לא נגעו לרעה. אף-על-פי-כן עדיין היו למנהיגים הנאצים

ספקות בדבר טוהר גזעם של הקראים. המיניסטריון לענייני השטחים הכבושים במזרח, חקר

חקירה מחודשת את הרקע של הקראים. לעניין זה גויסו גם אנשי מדע אחרים מגטו וילנה,

מגטו ורשה,ומגטו לבוב. כדי להציל את הקראים הצהירו הללו, בניגוד לדעתם האמיתית,

שהקראים אינם יהודים. המיניסטריון ברשות רוזנברג הכיר שהקראים הם מיעוט אתני נפרד

(.1943 ביוני 13)

הקראים לא נספו בשואה. רק קראיות אחדות מקייב ומקרים הזדהו כיהודיות והוצאו להורג.

כחמש עד שש מאות קראים גויסו ליחידות צבאיות גרמניות.

המליץ קולונל הגרמני גוטליב להתייחס אל הקראים כמו אל כל העמים 1944 בנובמבר 24ב

הטורקים:

"דתם, דת משה, אינה רצויה. אך מבחינת גזע, שפה ואמונה הם מתנגדים מוחלטים של

היהדות התלמודית. אי אפשר להפלות את הקראים לרעה בגלל קרוביהם לגזע )הטטארים(.

אבל כדי שלא לפגוע בגישה העוינת ליהודים של העמים שגרמניה ניצבת בראשם, מומלץ

בזה שלקבוצה קטנה זו תינתן ההזדמנות לקיום נפרד )למשל בגדוד עבודה( ועצם קיומה

יישמר בסוד במידת האפשר"

יהודים אחדים הצליחו להינצל מן השואה על-ידי שהתחזו לקראים.

היו גרמנים שהתנגדו לגישה אוהדת לקראים, שטענו שהקראים הם יהודים וכך יש להתייחס

אליהם.

כשנסוגו צבאות גרמניה מרוסיה, עזבו רבים מהקראים ששיתפו פעולה עם הנאצים את

נמסר על יותר מאלף קראים שמצאו מחסה 1944מקומות מגוריהם ויצאו מערבה. במאי

זמני בווינה.

בעקבות מערכת אחרונה זו בדרמה של התנועה הקראית הלאומית אמנם ניצלו קראי

אירופה מהשמדה בשואה, אך המרכז הגדול והדומיננטי שלהם במזרח אירופה נחלש מאוד

גם מבחינה מספרית וגם מבחינה מורלית. מעטים מאד שרדו בתחום רוסיה הסובייטית,

והם היו מנותקים כמעט לגמרי משאר העולם הקראי.

נתן שור

לא ידוע דבר על מקורו של דף זה. הכוכב בן שמונה הקצוות, שהוא מעין

חזרה על הכוכב במיקרוגרפיה בן ששת הקצוות המופיע במרכז, מניחים שהדף עשוי להיות האחרון בכתב יד

שהכיל את נביאים ראשונים )דוד גינצבורג( . בין העיגולים הקטנים

שבקצות הכוכב מופיע כתובת סימן ברכה, ‘ באותיות בולטות יותר:

סימן ישועה, סימן שמחה, סימן כבוד, סימן חדוה, סימן זכרון, סימן ששון,

.'סימן טוב

הכוכבמצרים, אמצע המאה העשירית

איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד

דף פקסימיליה ובו ציורים שלוקטו

מכתבי יד שונים שברשות הספרייה.

והשומרונים - אילנות יוחסין'אוסף פירקוביץ

באוסף יש ריכוז של עדויות אישיות, שמות ובתי אב של מעתיקי כתבי היד ושל אישים

אחרים: נכבדי השומרונים בתקופות שונות, בעלי אדמות ורכוש, סופרים ופייטנים, כוהנים

וזקנים. ניתן היה להיעזר בפרטים שנמצאו לשרטוט אילנות יוחסין של בתי האב השומרוניים

של ימינו בתחילת צמיחתם.

במאמר של בנימים צדקה מופיע אילן היוחסין המפורט של בני משפחת הכוהנים

"העבתאים". העבתאים היו המתורגמנים בבתי הכנסת השומרוניים בימי השלטון הביזנטי.

, עם מותו של הכהן הגדול האחרון מבית פנחס בלא בנים, הכהונה עברה 1624החל משנת

למשפחת העבתאים.

שושלות אחרות שחוברו בעזרת אוסף פירקוביץ' ונכללות במאמר הן של המשפחות הבאות:

שנה. האוסף איפשר להוסיף 340 - תקופה של 1851 עד 1510בני מנשה הצפרים, משנת

לרשימה שמות שלא היו מוכרים קודם.

. "בני דנופתה", שהוא שמם המלא, מתייחסים 1850 - 1650בני משפחת הדפנים, משנת

לשבט אפרים. המשפחה התפרסמה בקהילת דמשק. עם חורבן הקהילה שרידיה ברחו

לשכם.

, אף הם משבט אפרים. 1850 - 1650בני משפחת המרחיבים, משנת

עוד שושלות של שלושה בתי אב מופיעים במאמר:

. 1850 - 1650בני צדקה בן אברהם,

. 1850 - 1700בני יעקב בן אב-סכוה,

.1850 - 1650בני ישמעאל בן אברהם שבא מדמשק

הארגון החברתי

מסמכי האוסף מאפשרים להשלים את התמונה על המבנה החברתי של

השומרונים בתקופה שהיו תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. בין השאר,

מסתבר כי בדמשק וקהיר היו שכונות מיוחדות לכהנים מבני העדה, שכונו

"קריית כהנים". ניתן מעמד מיוחד ל"שופט ישראל" שהוענק לנכבדים ולמורה

דרך של הקהילות, שאינם נמנים עם משפחות הכהונה. קיים גם מעמד של

"נשיא" - מעין מנהיג ובורר לא-כוהני - תואר שעבר לפעמים בירושה באותה

משפחה ובאותו בית אב. על פי האוסף היה קיים גם מעמד של כוהנים

"אחרים" בקרב בתי האב של הכהנים שאינם משתייכים לענף המרכזי של בני

משפחת פנחס.

הקראים במדינת ישראלמוצאם של רוב רובם של הקראים במדינת ישראל הוא בקראי מצרים, ומוצא מיעוטם הוא בקראי עיראק, טורקיה, רוסיה ובכאלו שקיבלו על עצמם את הקראות. כיום מוערך מספר

נפש(. קהילות 10,000נפש )ובעולם חיים עוד כ-25000 עד 20,000הקראים בישראל בכ-קראיות קיימות ברמלה, שבה נמצא מבנה "מרכז היהדות הקראית העולמית", באשדוד )שני בתי כנסת(, באופקים, בבאר שבע, בקרית גת, בבת ים, בערד, בירושלים ובמושבים מצליח,

יישובים ובית תפילה 10 בתי כנסת קראיים בישראל, ב-12בית עזרא ורנן. בסך הכול ישנם אחד בערד.

היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה

ציצית עם פתיל תכלת בקשירה לפי מנהג היהודים הקראים

בגדי כהונה קראים

היום נפוצים יחסית נישואים בין רבניים לקראיים. בדומה לתהליכים כלליים שהתרחשו בעת המודרנית בזרמים דתיים שונים, גם בקרב

הקראים יש תופעה של חילון וישנם קראים שאינם מקפידים על מצוות אמונתם קלה כבחמורה.

במשך שנים רבות היה מעמדם של בתי הדין הקראים בעייתי, שכן החוק אינו מכיר בקראים

כעדה דתית נפרדת. אף שבדרך כלל ניתנו פסקי הדין בענייני גירושים ונישואים בידי בית הדין

העדתי, הדרך הייתה פתוחה לפני אחד הצדדים, אם חפץ היה להעביר את הדיון לבית הדין הרבני.

, ביטל 1995בית המשפט העליון שינה מצב זה ב-בכך את ההלכה הקודמת, והפך את המשפט

הקראי למחייב עבור בני זוג אנשי העדה.בישראל אימצו לעצמם קראים מנהגים רבניים כמו

, בניגוד לטענה 13בר מצווה ועליה לתורה בגיל הקראית המקורית שהבגרות של אנשים שונים לא באה באותו גיל. הקראים טוענים שאין במנהג זה

כל רע.בשנים האחרונות חל שינוי ביחסה של היהדות הקראית לעניין קבלתם של יהודים שלא נולדו

כקראים, והתקבלה החלטה במוסדות הקראיים, לפיה תתאפשר קבלה של יהודים רבניים לקראות,

וכבר ישנם כאלה שניצלו החלטה זו.

שער הכניסה לחצר הקראים, שם נמצא גם בית הכנסת הקראי,

ברחוב הקראים שברובע היהודי בירושלים

מקורות:אוסף התנכ"כים העבריים בלנינגרד, בצלאל נרקיס.

תולדות הקראים, נתן שור.

ופוט-קלעה, קרים. ד"ר דן שפירא.'מצבות בית העלמין של היהודים הקראים בצ

http://bar-ilan.haaretz.co.il/?p=396&s=961

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2319

http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_90.3(1).pdf

http://aleph.nli.org.il/nnl/dig/books/bk001213441.html

http://jnul.huji.ac.il/dl/books/djvu/1268262/index.djvu?djvuopts&thumbnails=yes&zoom=page

http://tora.us.fm/tnk1/sofrim/zuckm/qraim.html

http://www.nlr.ru/eng/coll/manuscripts/eastscripts.html

http://www.net.abimperio.net/node/1801

קלריטה ואפריםהנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:

www.clarita-efraim.comchefetze@netvision.net.ilלתגובות: