עמודי פתיחה עב - אוניברסיטת...

‡Î ÛÒ‡Ó ¨‰‡Â˘‰ ¯˜ÁÏ ÌÈÙ„

פתח דברגרמניה, חולקה (ב–8 במאי 1945) גרמניה של וכניעתה העולם השנייה מלחמת סיום לאחרורוסי. אזורי כיבוש: בריטי, צרפתי, אמריקני לארבעה ,(Yalta) יאלטה ועידת החלטות פי עלהיום: של הגרמנית הרפובליקה של אוטונומיות מדינות שלוש כלל האמריקני הכיבוש אזורשהוקמו העקורים במחנות .(Bayern) ובאווריה (Württemberg) ווירטמברג ,(Hessen) הסן

שואה, ניצולי כ–140,000 יהודים 1947 בשנת התרכזו הרוסי) (למעט האלה הכיבוש באזוריהאמריקני, הכיבוש באזור התרכזו נפש) (כ–110,000 רובם הפליטה". "שארית לכינוי שזכובברלין.1 מספרם וכ–8,000 הצרפתי הכיבוש באזור כ–2,000 הבריטי, הכיבוש באזור כ–20,000שקיימו הענפה הקשרים ומערכת שהקימו המוסדות שלהם, ההנהגה מערכת יחסית, הרבישראל וארץ בריטניה בארצות–הברית, ובפרט — העולם ברחבי אחרים יהודים מרכזים עםהשנים במהלך .1950 עד באירופה המשמעותי היהודי למרכז הפליטה שארית את הפכו —שהתנהלו בה, החיים תחומי כל את כמעט שבחן ויסודי, מעמיק למחקר הפליטה זכתה שאריתישראל.2 נושא שטרם נחקר במדינת אנשיה השתלבותם של את הארץ וכן לבין בינה הקשר את

ÔÓ¯ÂÙ ÍÂ¯·

ÌÈ¯Â˜Ú‰ ˙ÂÁÓ· ÈÙÂ‚ ÍÂÈÁÂ Ë¯ÂÙÒ

™±π¥∂-±π¥∏ ÌÈ˘·

בר–אילן, באוניברסיטת לפילוסופיה דוקטור תואר קבלת לשם מדיסרטציה חלק הינו זה מאמר *תידור–באומל יהודית פרופסור של בהדרכתה נכתבה הדיסרטציה .2005 בינואר שאושרהגופנית לתרבות ב"התאגדות עוסקת והיא בר–אילן, באוניברסיטת ישראל לתולדות מהמחלקה

.1960-1946 בשנים העלייה בקליטת ובמעורבותה 'הפועל'"יהודה ראו: שם האוכלוסייה והרכב השונים הכיבוש באזורי העקורים מספרי בנושא הוויכוח על .1שואה פרקי צמריון, צמח ;145-117 עמ' תשל"ד), אביב, (תל עדות בית מורשת הבריחה, באואר,ושם, ירושלים, 2005), לקראת חיים חדשים (יד לבסקי, חגית ;51-43 עמ' תשל"ה), אביב, (תל ושארית Leonard Dinnerstein, America and the Survivors of the Holocaust (New York, .28-18 עמ'

1982), pp. 277-285. Malcolm Proudfoot, European Refugees (London, 1957), p. 341.עדינה ישראל גוטמן, בתוך: מפא"י", הנהגת של בעיניה הפליטה' 'שארית של וייץ, "דמותה יחיעם .2באואר, ;377-365 עמ' תשנ"א), (ירושלים, 1948-1944 הפליטה" "שארית (עורכים), דרכסלרתשנ"ד); 1952-1948 (ירושלים, ישראל במדינת השואה ניצולי זרים אחים יבלונקה, חנה הבריחה;

101


102ÔÓ¯ÂÙ ÍÂ¯·

בעיקר העקורים התנהלה במחנות הפעילות הספורטיבית המאורגנת, אשר הינו זה בהקשרהקשרים שהתפתחה מערכת וכן מטרותיה מנהיגיה, זו, פעילות גורמיה של ,1949-1946 בשנים

ישראל. בארץ עת שפעלו באותה הספורט ארגוני שלה לבין ההנהגה מוסדות ביןבאופן ולתאר הפליטה, שארית אודות על למחקר נדבך להוסיף מבקש אפוא זה מאמרשהתקיימה בקרב וקשריה, מרכיביה מכלול על המאורגנת, הספורטיבית הפעילות מפורט אתמוסדות עם הפליטה של שארית יחסיה האמריקני. הכיבוש העקורים באזור מחנות אוכלוסייתלתרבות גופנית עם "ההתאגדות החיבור באמצעות במאמר ישראל יודגמו בארץ וארגוני ספורטבד העקורים במחנות פעל (ואשר הארץ–ישראליים הספורט ארגוני מבין הגדול שהיה 'הפועל'",

ואליצור). בית"ר מכבי, האחרים: הספורט ארגוני עם בבדהעקורים מחנות בהיסטוריה של הגופני והחינוך הספורטיבית סוגיית הפעילות של חשיבותהגורמים שהציבו המרכזיים היעדים לבין בינה ההדוק הקשר מן נובעת הפליטה ושאריתלקראת העלייה ונפשית, פיזית מבחינה והכנתה, שיקומה הפליטה: לשארית פנימיים וחיצונייםהציוני האתוס את שיהלמו חדשים, עצמי ודימוי עצמית הגדרה הבניית וכן ישראל, לארץשפעלו היישוב אשר נציגי — וה"נשי" לכאורה הישן, הפסיבי של היהודי לדימויו המנוגד —והצלה. "תיקון" של כפעולה הניצולים, אליו את ולחנך לחנוך שאפו הפליטה שארית בקרבהעקורים בחקר מחנות המוגדרת המרכזיות, התופעות אחת את זו מדגימה סוגיה במקביל,פוליטיים ארגונים הקשרים בין העיקרי של בהם כמאפיין הארץ–ישראלים שפעלו והשליחיםולעתידה, הפליטה שארית של לשלומה כנה דאגה לצד הפליטה: שארית לבין ארץ–ישראלייםעתודה מחנות העקורים באוכלוסיית שראו עצמן, התנועות של את האינטרס זה קשר ביטאלשורותיהן. אותה לגייס וביקשו אחרות) תנועות (לעומת הפוליטי כוחן את להגביר העשויההשופכת הצגה מפורטת, גם כמו העקורים, במחנות הספורט פעילות אלה של מרכיבים שני

להלן. המובאים הדברים במוקד הפליטה, הם אפוא שארית של היום–יום חיי אור על

יהודית ;(1987 (מורשת, 1949-1945 הפליטה" ו"לשארית האמריקני לצבא היועץ גניזי, חייםבאומל– יהודית ;(1994 המאוחד, הקיבוץ הגיטאות, לוחמי (בית בוכנוואלד קיבוץ באומל–תידור,בגרמניה העקורים במחנות הפליטה שארית בשיקום הדתי של פרק ומגבעות תפילה "סידורי תידור,ארגון 'שארית של התהוותו "ראשית יהודה באואר, ;87-73 עמ' ,(2000) 28 משואה, ,"1949-1945ופוליטיקה אידיאולוגיה מנקוביץ, זאב ;145- עמ' (תשל"א), ח ושם, יד בבאווריה", הפליטה'דוקטור תואר קבלת לשם (חיבור בגרמניה האמריקני הכיבוש באזור הפליטה" ב"שארית ;(1996 אביב, (תל הרעב נרגע לא קינן, עירית ;(1987 ירושלים, העברית האוניברסיטה לפילוסופיה,

Leo W. Schwartz, The Redeemers (New York, 1953).


103 ÌÈ¯Â˜Ú‰ ˙ÂÁÓ· ÈÙÂ‚ ÍÂÈÁÂ Ë¯ÂÙÒ



והנהגותיהם המבצעים הארגונים, במחנות, ספורטיבית לפעילות היוזמותשלושה מרכזיים, ועדים ידי על נוהלו בגרמניה העקורים במחנות היהודים של חייהםהמשוחררים היהודים של "הוועד המרכזי אחר: על אזור הופקד מהם אחד שכל במספרם,היהודים של המרכזי "הוועד במינכן, היה מושבו שמקום גרמניה", של האמריקני באזורהמרכזי ו"הוועד בברגן–בלזן, היה מושבו שמקום גרמניה", של באזור הבריטי המשוחרריםהכיבוש. מעצמות ארבע בין המחולקת בברלין היהודים את ייצג אשר ברלין", יהודי שלכל יהודים. התרכזו שבהם במקומות שפעלו ומחוזיים מקומיים ועדים גם היו אלה, על בנוסףכלכליות, הפליטה: חברתיות, שארית של היום–יום בעיות של טיפלו במכלול הללו הוועדיםהוועדים של המרכזיות התכנסויותיהם ומשפטיות.3 דתיות רפואיות, חינוכיות, תרבותיות, בחרו המפלגתית, השתייכותם פי על שנבחרו הקונגרס, חברי "קונגרסים"; כונו המרכזייםבאזור הכיבוש השנה. במשך פעמים ונשיאותה התכנסו כמה שלה הראש יושב במועצה, אשרקהל בהשתתפות 1946 במינכן, בינואר התכנס הראשון קונגרסים. שלושה התקיימו האמריקנישני האמריקני. הג'וינט ונציגי הצבא נציגי גוריון, בן דוד מוזמנים מבחוץ, ובהם ובנוכחות רבובסוף פברואר 1947, בבאד–רייכנהל (Bad-Reichenhall) בסוף התקיימו הנוספים הקונגרסים

4.1948 אפריל מארס–תחילתאת סימלה גרמניה", שהקמתו של האמריקני באזור המשוחררים של היהודים המרכזי "הוועדפלדאפינג ב–1 ביולי 1945 במחנה נוסד בגרמניה, העקורים היהודים של ההתארגנות תחילתאברהם בצבא האמריקני, ששירתו היהודים הצבאיים אחד הרבנים של ביוזמתו ,(Feldafing)

בסנט–אוטיליין (St. Ottilien) 94 נציגים התכנסו ב–25 ביולי 1945 .(Klausner) קלאוזנר י'להקים היתה מטרתם מברגן–בלזן. נציגים ובכללם ובגרמניה, באוסטריה יהודים מ–46 ריכוזיהפליטה". לשארית המרכזי "הוועד נוסד בעקבות הכנס ואכן, הפליטה. שארית לכלל ארגון–גגבאזורי הניצולים של כזה מאוחד ארגון לקיים יהיה קשה כמה התברר מהרה עד ברם,היהודים של המרכזי נהפך אפוא ל"וועד המרכזי" והאמריקנים יחד. "הוועד הבריטים הכיבושבהכרת שלטונות ועד זה ב–7 בספטמבר 1945 זכה האמריקני". הכיבוש באזור המשוחררים

האמריקנים.5 הכיבושהכיבוש באזור המשוחררים היהודים של המרכזי "הוועד במסגרת שנוסדו המחלקות אחתפליסקין ד"ר בוריס של בהנהלתו קאמיסיע) (געזונטהייטס הבריאות היתה מחלקת האמריקני"

.119-102 עמ' לקראת חיים חדשים, לבסקי, היתר, אצל: כך, בין על ראו .3(הופמן) חיים ;218-212 ,88-80 ,27-26 עמ' ,Schwartz, The Redeemers ראו: ופעילותם הוועדים על .4ל מורשת, ילקוט (א), "1949-1945 הפליטה' ל'שארית הארצישראלית המשלחת "פעולות יחיל,

.131-101 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה מנקוביץ, ;23-14 עמ' ,(1980 (נובמברמנקוביץ, ;71-70 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, ;143-136 עמ' התהוותו", "ראשית באואר, .5נרגע לא קינן, ;119-102 עמ' לקראת חיים חדשים, לבסקי, ;112-106 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה

.78-74 עמ' הרעב,



כ"מרכז המרכזי, גוף שהוגדר הוועד של הקמתו עם מיד זו החל לפעול, מחלקה (Pliskin).6 בתוךבאפרייטא די פון קומיטעט צענטראל ביים דערציאונג פיזישע פאר ("צענטער גופני" לחינוךעל אגודות הספורט "ֶחבֶר באותו עניין — שעסק גוף נוסף זאנע"),7 ולידו או.אס דאר אין יידן"שארית פון קלובן ספארט יידישע די פון (פארבאנד הפליטה" שארית של המרכזי הוועד ידעל תגובה למעשה היתה הללו הרשמיים הגופים הקמת "הפארבאנד"). בקיצור או הפליטה"אגודות ֶחבֶר שהוקם בשעה הניצולים: בקרב ספורטיבית פעילות של הספונטאנית ההתעוררותספורטיבית ענפה, ופעילות ספורט מועדוני השונים העקורים במחנות התקיימו הספורט כבר"איחוד", "בית"ר", "מכבי", "הפועל", ובהם פוליטיות, לתנועות מסונפים היו שמלכתחילה אגודות של פעולותיהן נועד אפוא לאגד את הספורט אגודות ו"גיבור".8 חבר "התקוה" "כוכב",ב–21 שהתקיימה הראשונה, להתכנסותו העקורים: במחנות לפעול שהחלו השונות הספורט 38 נציגי הגיעו גופני, לחינוך המרכז ביוזמת ,(Landsberg) לאנדסברג 1946 במחנה באפרילגדול, כדורגל טורניר של היוותה את שיאו זו התכנסות כ–5000 ספורטאים. מועדונים, שייצגוביוזמת 9.1946 באפריל פסח, המועד בחול בלאנדסברג התקיים ואשר טוב", "יום שכונהפלדאפינג, כגון: עקורים ממחנות כדורגל קבוצות של ובהשתתפותן גופני" לחינוך "המרכז

ועוד. לאנדסברג ,(Fohrenwald) פרנוואלד

.144-140 עמ' ,Schwartz, The Redeemers ;267 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה מנקוביץ, .6הפליטה שארית של השני הקונגרס סיכום .4-1 (boxes) קופסאות A.15 בוושינגטון, השואה מוזיאון .7

.1946 "המרכז" לשנת של הפעילות סיכום גופני, לחינוך המרכז — האמריקני באזור הכיבוששהיא אלא ול"פארבאנד", גופני" לחינוך ל"מרכז שהתייחסה היחידה החוקרת הינה קינן עירית .8לא הללו המוסדות שני .145-144 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, ראו ספורט". "ארגוני הגדירה אותםהעקורים. על במחנות הספורטיבית את הפעילות שארגנו וניהלו מוסדות–על אלא ספורט, היו ארגונידצמבר ,B צייטונג, ספורט היידישע את למשל, ראו, הפליטה" "שארית בקרב שפעלו הספורט קבוצותהעוסקים של מספרם כגון שאלות על לאור. העיתון שיצא של גיליון בכל הופיע הקבוצות פירוט .1947שם שחייתה האוכלוסייה של דמוגרפי חתך לפי במחנות העקורים מאורגנת ספורטיבית בפעילותמארגוני אחד לכל שהשתייכו הספורטאים של מספרם בדבר השאלה על גם כך מדויקת. תשובה איןחברי הספורטאים של מספרם כי משער אני הפליטה". "שארית בקרב שפעלו השונים הספורטובית"ר, אליצור מכבי, חברי הספורטאים יותר מזה של רב היה הפליטה" "שארית בקרב "הפועל"גופנית 'הפועל'" לתרבות "ההתאגדות של פעילותה הנתונים בדבר (1 גורמים: כמה על בהסתמך וזאתבארץ ההנהגה מוסדות ייצג את ש"הפועל" העובדה (2 המאמר; בהמשך שיוצגו כפי העקורים, במחנותהעובדה (3 הפליטה"; "שארית של ההנהגה מוסדות את גם הרכיבו שלמעשה הגדולות, המפלגות ואתאחרים, ספורט בארגוני של החברים ממספרם גדול "הפועל" חברי של מספרם היה בארץ גם כי

העקורים. במחנות שפעלו ארגוני הספורט בקרב נשמר גם זה יחס כי להניח המאפשרתוסוכות, ולכן פסח של המועד בחול התקיימו 7 במאי 1946. רבות מהתחרויות ,6 (Bamidbar) במדבר .9לאור שיצאו מהעיתונים חלק לאנדסברג. במחנה לאור שיצא עיתון במדבר היה טוב". "יום נקראואצל כך על בעברית. ראו גלופות די נמצאו משום שלא לטיניות, באותיות העקורים נכתבו במחנות

.68 עמ' תש"ל), אביב, (תל לבעיותיה כביטוי הפליטה" "שארית של העיתונות צמריון, צמח



הספר בבתי גופני לחינוך הקשור בכל העליונה כסמכות תפקד גופני" לחינוך "המרכזולהענקת מאורגנות ספורטיביות לפעילויות גופני, לחינוך מדריכים להכשרת העקורים, במחנותכן להלן). ראו כך שכונה ה.מ.ל.ו (על פרויקט שארית הפליטה, במסגרת של הספורט" "אותבמחנות העקורים. השונות שפעלו הספורט באגודות ובציוד, תמיכה, בכסף המרכז לגיוס פעלספורטיבית בפעילות היינו — המאורגן בספורט במקביל, התמקד, הספורט אגודות ֶחבֶרשהתמנו מוסדות או גופים על ידי מראש שנקבעה תחרותית, לפי תוכנית במסגרת המתקיימתחבר של זו לפעילות בעזרה ל"מרכז" בארגון תחרויות ואליפויות. וכן — ובפיקוחם כך לצורךקבוצות ואנשים איחדה היא הספורטיבי עצמו: מעבר לעניין שחרגה השפעה האגודות נודעהבקרב סולידאריות תחושת והצליחה ליצור אחת, מטרה שונה למען פוליטית אוריינטציה בעליחבר של פעולתו הקלה כך מאוד. עד אותה פילגו התקופה של הקשות שהנסיבות אוכלוסייהבה– ואולם חינוכיות. במסגרות בעיקר כאמור, שהתמקד, ה"מרכז", של פעילותו על האגודות

ל"הפועל", "מכבי" 1947 בין שנת שפרץ בסוף פילוג, של זרעיו את גם זו הכילה פעילות בעתבמקום נפרדות, שתי התאחדויות במסגרת של פעילות הספורט המאורגן נמשכה לאחריו ואשר

אחת.10 הספורט אגודות וחבר גופני לחינוך המרכז ִארגנו שאותו העקורים, במחנות בספורט העיסוקאינטרסים בעלי בחלקם חיצוניים, גורמים של בהשפעתם הן נוצר ממוסדת, פעילות לכללמנטייה כתוצאה העקורים, והן במחנות השואה לניצולי מדאגתם בהכרח נבעו שלא פוליטייםקשיי עם להתמודד העקורים של דרכם זו היתה הפליטה. שארית של וספונטאנית פנימיתבאופק נראה לא שקצם במחנות, העראי בחיי המלחמה, שלאחר בשנים הראשונות הקיוםמחוץ לשארית גופים ומוסדות החיצוניים נמנו עם הגורמים להיות זמניים. שהיו אמורים אףסוף שנת ועד 1945 בדצמבר החל ישראל. בארץ היהודי היישוב מטעם בעיקר — הפליטהובראשונה בראש ייצגו אלה שליחים מהארץ. שליחים מאות העקורים למחנות 1948 הגיעומטרתם ואחיות. רופאים מורים, היתר בין וכללו הגיעו, שמטעמן הפוליטיות התנועות אתשאותן לתנועות נפשות לעשות ביקשו למעשה אך השואה, בניצולי לטפל היתה המוצהרת

ייצגו.ב–11 שנשלח בתזכיר הניצולים ניתן של לספורט בחינוך למעורבות חיצונית ראשון ביטויהשנייה, העולם מלחמת וסיום גרמניה של כניעתה לאחר בלבד ימים שלושה ,1945 במאישל הפועל בוועד המרכזת הוועדה לחברי אביב בתל קופת–חולים של המרכזית מההנהלהבתזכיר אביב. בתל "הפועל" למרכז גם הועבר התזכיר של העתקו אביב. בתל ההסתדרותלשאת לבדה תוכל לא היא שרויה, שבה הכלכלית בשל המצוקה קופת–החולים, כי הודגש קבלו ההנהלה חברי תום המלחמה. עם לארץ להגיע החדשים הצפויים בעולים הטיפול בנטל

מכבי העולמי שהתקיים ה–10 של העולמי מהקונגרס דו"ח ,531-8 ,489 מיכל המכבי, ארכיון .10.35-34 עמ' 31-26 בדצמבר 1948, בתאריכים אביב בתל



הכרוכות הטיפול עלויות במימון להשתתף מסרבים ו"הדסה" אונרר"א כגון שמוסדות כך עלגלי כשיגיעו ויחריף ילך זה מצב כי החשש את והביעו יישוביים, ציוניים תפקידים במילויבמפורש בתזכיר צוין של קופת–חולים. כן קיומה מוחשית לעצם כדי סכנה עד הגדולים, העלייהוהנפש".11 הגוף רצוצי לעולים הבריאות מבחינת ההכרחית "בדאגה חייבת קופת–חולים כילשקמה, והרצון העקורים, של לבריאותם הפיזית והנפשית הדאגה כי משתמע אלה מדבריםשל לטפל בקליטתם האמורים הגופים ואת ישראל בארץ ההנהגה מוסדות להטריד את החלוהכלכלית קריסתה מפני החשש לצד השנייה. העולם מלחמת של סיומה עם מיד עולים אותםלאחר לארץ שיעלו הרבים של העולים והנפשי הפיזי כבד ממצבם חשש גם קינן קופת–חולים שלהיישוב על זה מצב של הקשות והחברתיות הכלכליות ומההשלכות הארוכות המלחמה שנותשל לריהביליטציה תוכנית להכשרה גופנית ב"וועד הלאומי" במחלקה פותחה לפיכך בארץ.העולים את להחזיר שנועדה יוזמי התוכנית לפעילות התכוונו ריהביליטציה העולים.12 במונחגופני שיקום — אחרות במילים או סוציאלית, ולעצמאות עבודה לכושר לבריאות, הניתן ככלשאמור רפואי, שירות מרכיבים: שלושה כללה הריהביצליטציה תוכנית השואה. ניצולי של ונפשייצירת הלבשה, שיכון, מתאימה, תזונה שיניים, טיפולי וניתוחי, נפשי רפואי, אבחון לכלול היהמחזור על שהתבסס "מתקן", גופני אימון מתאים; ולבוש כללית היגיינה ראויים, מגורים תנאיוכן העולים, סבלו שמהן הרפואיות במגבלות ביום פעם לפחות תנועה ומשחקי גופני אימון שלעל נופש ומבילויי שונים ממשחקים מורכבת שהיתה הפנאי, בשעות ועיסוקים נופש פעילותמקום בכל כמעט מיושמת להיות אמורה היתה זו תוכנית וכדומה. במחנה בחורשה, הים, שפתגופים נטלו חלק בביצועה ישראל. בארץ גם כך ואחר ארצה, עלייתם לפני התרכזו עולים שבו

וקופת–חולים.13 השונים הספורט ארגוני הג'וינט, אונרר"א, כגון שונים,מאחר הריהביליטציה. בתוכנית ביותר חשוב מקום תפסו גופני וחינוך ספורטיבית פעילותהפליטה שארית אנשי של בשיקומם להתחיל היתה היישוב אנשי של הכללית שהמטרה

.11.5.1945 ,164/4550 מס' תזכיר ,IV. 244.538 לבון, פנחס העבודה והחלוץ ע"ש ארכיון .11וד"ר כצנלסון אברהם ד"ר של הצעותיהם יסוד על ,1939 בשנת הוקמה גופנית להכשרה המחלקה .12הממלכתי המוסד את למעשה, זו היוותה, מחלקה הוועד הלאומי. במסגרת ופעלה סימון, עמנואלארגון (2 גופני; לחינוך ומדריכים מורים הכשרת (1 היו: ויעדיה בארץ גופני לחינוך הראשוןהסברה בנושאי טיפול (5 לבריאות; דאגה (4 הספורט; בנושא מקצועית ספרות הוצאת (3 השתלמויות;המלחמה לאחר אנשי "הפועל". בידי היו במחלקה המפתח תפקידי הדברים, רוב מטבע ותעמולה.ע"ש ראו: הארכיון הפליטה". "שארית למחנות מורים של משלחת גופנית להכשרה המחלקה ארגנההחינוך הגופני, להכשרה גופנית", המחלקה גם "מפעולות וראו .AD 2.2.33 וינגייט, במכון נשרי צבי

.5 עמ' ,(1946 (דצמבר יב,(1946 (דצמבר יב החינוך הגופני, ,Emanuel Simon, “Physical Rehabilitation and Immigration” .13בעיות עם להתמודדות יעיל כאמצעי ספורטיבית פעילות של חשיבותה בדבר התיאוריה .23-22 עמ'בר– מיכאל למשל: כך ראו, מאוחר יותר. על שנים עשרות קיבלה חיזוק מחקרי רק ונפשיות פיזיותעמ' ,(1996 וינגייט, מכון (הוצאת ב הגופני, של הספורט והחינוך הפסיכולוגיה טננבאום, גרשון אלי,



העקורים במחנות כבר נעשו התוכנית הצעדים להחלתה של ארצה, עלותם בטרם עוד העקוריםלחינוך ו"המרכז הפליטה" "שארית של הבריאות ועדת הופקדו התוכנית ביצוע על באירופה.על דיווחו להם ישראל, בארץ הספורט ארגוני עם פעולה שיתפו אלה במסגרתה. שפעל גופני"

לפעילות הספורטיבית. בציוד בעיקר עזרה, ומהם קיבלו פעילותםאותם גם השונים, הסעד וארגוני קופת–חולים קידמו שאותן אלו, ליוזמות במקבילמניעים מתוך העקורים של חייהם על כללי באופן שהשפיעו ארץ–ישראליים פוליטיים גופיםסיום עם מיד ולמיסודה.14 כידוע, ספורטיבית פעילות של להקמתה פעלו מקומיים פוליטייםהפליטה".15 "שארית בקרב לפעולה שליחים מערכת בארץ אורגנה השנייה העולם מלחמת 1948 ומאז ועד דצמבר דצמבר 1945, בחודש הגיעה 27 שליחים, הקבוצה הראשונה, שמנתההיתה אמנם השליחים פעולת של המוגדרת שליחים.16 מטרתה מ–400 למעלה לגרמניה הגיעותכוונם חופשית, עלייה למען במאבק תחזקם הפליטים, את ותארגן שתשקם תשתית בנייתהמניע למעשה, אך ובהגנתה, הארץ בבניין לשילובם ותפעל ישראל בארץ עתידם לבניית שמטעמה נשלחו.17 הרקע לכך היה חששן התנועה של וחיזוקה הגדלתה היה העיקרי שלהם

Richard S. Lazarus, “Stress and Coping Paradigm” in Carl Eisdorfor (et.al) — eds., ;219-212Models For Clinical Psychopathology (New York, 1981), pp. 192-206.

דאכאו ,(Buchenwald) השחרור. בבוכנוואלד לאחר מיד החלה העקורים של ההתארגנות הפוליטית .14,(Bad-Toelz) באד–טלץ ,(München) מינכן ,(Buchberg) בוכברג ,(Kaufering) קאופרינג ,(Dachau)לעצמה הציבה היו המטרות העיקריות ששארית הפליטה אחרים, (Mittenwald) ומקומות מיטנוולדמשותפת שהיתה התביעה ומילוי נפרדים ליהודים השגת מחנות אוטונומיים, הנהגה מוסדות להקמתציוניים גופים שני העקורים בגרמניה הקימו ישראל. חופשית לארץ עלייה — העקורים לכלל כמעטבמחנות מיוחד"). חלוצי ("נוער "נוח"ם" הנוער ותנועת האחידה" הציונית "ההסתדרות מאוחדים:אורתודוקסיות קבוצות וכן שמאל", ציון "פועלי כגון בורוכוביסטיות, קבוצות גם פעלו העקוריםאלא מרובה. השפעה להן נודעה לא מועט ולכן היה החברים בהן שמספר אנטי–ציוני, גוון בעלותחי שבה המציאות מול אל במהרה התנפצו ציונית לאחדות הפליטה" "שארית אנשי של שכוונותיהםאיש איש חיו היישוב אנשי הנאצי. הכיבוש בזוועות התנסה שלא ישראל, בארץ היהודי ופעל היישובהעצמאות, לקראת המדינית הדרך בראיית הן מזה זה ונבדלו המיוחדת, הפוליטית השקפתו פי עלמכך כתוצאה לכשתקום. העצמאית, המדינה לדעתם תתנהל פיה שעל החברתית באידיאולוגיה והןבני של נפשותיהם על להילחם החלו השונות והתנועות קצר, זמן להתפורר בתוך החלה האחדות

והמבוגרים. הנוער.111-106 הרעב, עמ' נרגע לא קינן, .15

1948-1944 (ישראל הפליטה שארית בתוך העקורים", מחנות אל הישראלית "השליחות קינן, עירית .16נבחרו השליחים הערה 18 שם. וכן 213 עמ' ירושלים, תשנ"א), — עורכים, עדינה דרכסלר גוטמן,

.12 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, המפלגתית–פוליטית; השתייכותם בשל לשליחותםהישראלית", "השליחות קינן, עמ' 45; תשנ"ט), מולדת (ירושלים, מוצאים בית מחפשים ברגיל, שלמה .17אבל למשלחת, גם גורמים: לשני מראש נתונה הייתה הסעד פלוגות חברי של "נאמנותם :215 עמ'כל שוגרו, שמטעמן לתנועות ובראשונה בראש כמובן, נאמנים, היו התנועות שליחי לתנועותיהם. גם



בקרב הרביזיוניסטית התנועה של כוחה התגברות מפני ההסתדרות ושל הפועלים מפלגות שלמכך להשלכות האפשריות התייחסו העקורים במחנות שביקרו מפא"י הפליטה. נציגי שאריתלמעשה ידעה לא ישראל, לארץ לעלייה טבעית כמועמדת שנתפסה המחנות, שאוכלוסייתבארץ. הפועלים חיי ועל הקיבוצים על ופעולותיה, הכללית העובדים הסתדרות על מאוםשארית בקרב הפועלים מפלגות כל את שייצג ארגון–גג להקים אלה נציגים הציעו לפיכך, בשנת 1926 שנוסד "הפועל", ובהשפעתה.18 ארגון הרביזיוניסטית בתנועה וייאבק הפליטה,חלק חשוב והיווה ישראל, בארץ העבריים הפועלים בקרב ספורטיבית פעילות במטרה לקדםאנשיו, אשר את השליחים בין וממפא"י,19 דאג לשלב ההסתדרותית מהמערכת נפרד ובלתיותנועות לגופים בדומה מרכז "הפועל", "הפועל." פעולותיהם למרכז כל על בקביעות דיווחובמיוחד נחוץ היה אשר גידול חבריו, מספר את להגדיל דרך זו בפעילות הוא גם ראה אחרים,השנייה. העולם מלחמת סוף ועד תרצ"ו מאורעות למן הארגון על שעברו השפל שנות לנוכחמשום את פעולתם להפסיק רבים מהסניפים נאלצו ,1945 בשנת לשיאו שהגיע זה, משבר בשלבאנשי "הפועל" ראשי גם אפוא ראו מנהיגי מפא"י כמו והלך. פחת בהם החברים שמספרדרכים כוחם, ונקטו את ולחזק השורות שעשוי לרענן את פוטנציאלי, יעד הפליטה קהל שארית

הספורטיבית.20 הפעילות באמצעות גם אליהם לגייסו כדי שונותלאישור זכתה שלעיל המניעים מתוך "הפועל" ארגון שיזם הספורט לקידום הפעילות המצב של התדרדרותו עת. באותה ישראל בארץ ששרר הבטחוני המצב לנוכח ולתמיכה

את עמו ונשא תנועתו נציג וגם והיישוב המשלחת נציג גם בו–בזמן והיה כפול בתפקיד שימש שליחלפעילות להיסחף לשליחים גרמו אלה האינטרסים שלה. גורמים ואת המיוחד הגוון את ציפיותיה,מינוי עצם התנועה. למען ובין עשייה כללית פעילות שבין האיזון הדק שמירת על והקשו תנועתיתוהמשותפת הכללית עבודתם למגמת עמד בסתירה המפלגתית השתייכותם על–פי המשלחת חברי

.174-172 ,196-168 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, ;217 עמ' שם, כולו", היישוב של נציגים ולהיותםמגולת 1947 ביוני ב–20 שנשלח חתימה ללא מכתב ,IV. 244.208.4563 והחלוץ, ארכיון העבודה .18את האלמוני הכותב מביע במכתב ההסתדרות. של הפועל בוועד (ארן), אהרונוביץ לזיאמה גרמניההמתרחש שם; מידע על ומוסר העקורים, במחנות הרביזיוניסטית התנועה חששו מהתחזקותה שלמצמיח הזה "המצב :12 עמ' ,24.7.1946 הפועל, הוועד ישיבת פרוטוקול והחלוץ, העבודה ארכיוןיש אצ"ל... גם קיים ומסוכן... עולה כוח הוא כיום בגרמניה הרביזיוניזם מאד. מסוכנים גידולים"בית"ר :128 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, מרגלים"; בתוכו שאין בגרמניה ציבורי גוף שאין לשער

הצעירים..." נשמות את מרעילהלפילוסופיה, אוניברסיטת דוקטור תואר לשם קבלת 1936-1923 (עבודה "הפועל" ארגון קאופמן, חיים .19

.147 עמ' ,(1993 חיפה, 1944 מאי ההתארגנות מפעילות דו"ח למועצה — מועצה "הפועל" בין והחלוץ, העבודה ארכיון .20שהתכנסה הראשונה "הפועל", של עשרה הארבע המועצה לחברי שנמסר דו"ח .1949 אפריל —

והחלוץ, העבודה גם בארכיון מופיע הדו"ח תקציר אביב. ב–31 במארס 1949 בתל ישראל במדינתIV. 244.483.



ניתוק הציבורית, ההתנכלות הערבית לתחבורה בגין השאר בין ,1948-1947 בשנים הביטחוניהעקורים. של את רוחם דיכאו אלה כל צבאות ערב, של פלישתם והחשש מפני הנגב יישוביפניהם ששמו מי של גם הפליטה, שארית כל של נחלתה היתה היישוב לגורל העמוקה החרדהישראל בארץ לנעשה מרובה פרסום במתן ביטוי לידי באה לקנדה.21 היא או לארצות–הבריתהתפרסמו שבה הספורט, בעיתונות זה ובכלל העקורים, במחנות לאור שיצאה בעיתונות

ישראל.22 לארץ הגיעם עם החדשים לעולים שנכונו והמאבקים הגיוס בזכות סיסמאותבסוף כבר אשר גוריון, בן דוד של גישתו את למעשה ביטאה "הפועל" של הביטחונית התפיסהבארגון הטמון הביטחוני מודע לפוטנציאל להיות תרפ"ט, החל מאורעות לאחר העשרים, שנות"ההגנה"; ארגון את ולחזק לתרום שתוכל העתודה את ב"הפועל" ראה גוריון בן ספורט.בעלי אופי גם לאימונים מסווה לשמש להבנתו, יכלה, במסגרת ספורטיבית גופנית הכשרה

להגנה".23 "פרוזדור גוריון, בן של דוד "הפועל", כלשונו היה ובכך ביטחוני–צבאי.בפעילותם והן בפעילותם בארץ ישראל הן "הפועל", אנשי אכן הנחה את כזה מחשבה כיווןכמסווה חוקית במסגרת הגופנית ההכשרה רעיון יושם בעיקר הפליטה". "שארית בקרבהסיסמה שנטבעה את העקורים. במחנות שהונהגו הכושר" "אות במבחני צבאית לפעילות "הפועל" ממנהיגי רסנר, (הנריך) צבי הגה בין השאר ולהגנה", לעבודה מוכן "היה זה, בהקשרבמקביל בהם.24 המאורגנת הספורטיבית בפעילות הבולטות ומהדמויות העקורים במחנותלפי סופק אשר בנשק, גם העקורים במחנות שחיו הניצולים התאמנו הגופניים לאימוניםשימש אך המחנות, על הגנה האמריקני, לשם הכיבוש מפקד אזור קליי, ל. גנרל של הוראתוגיוס פעילות זו לקראת השליחים מארץ ישראל. "ההגנה", אותם ארגנו לאימונים של חברי גםובתמיכתם.25 המרכזי" "הוועד אנשי בידיעת נעשתה ישראל, מארץ באה לה שהיוזמה ועלייה,שהיה (עצמון), בלומוביץ אברשה דוקטור העביר לאימונים ששימשו הרובים את למשל, כך,הראשון הרפואה קצין ולימים המרכזי" "הוועד ראש יושב של מקומו וממלא הכללי המזכיר

26.1956 עד צה"ל של

היהודית, לתחבורה הערבית ההתנכלות בא"י, "הקרבות :106 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, .21של רוחם את דיכאו ערב מדינות של מפני פלישה הנגב והחשש יישובי ניתוק הערבי, הלגיון פלישתפניהם ששמו אלה כולל כל יהודי גרמניה לגורל הישוב הייתה נחלתם של העמוקה החרדה העקורים.

.71 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, גם ראו לארה"ב"; או לקנדההחלוץ להיות עצמכם את הכינו יהודיים, "ספורטאים :1 עמ' ,1948 מארס ,A, צייטונג ספורט יידישע .22ביידישע ספורט הופיעה גם אותה קריאה לכם". וקוראת מחכה הארץ התכוננו לגיוס, לפני העם,

.1948 יוני ,A צייטונג, ספורט וביידישע 1948 מאי ,A צייטונג,בוקר. שדה בן–גוריון, למורשת המרכז מ–26 בינואר 1928, בן–גוריון יומן .23.(1947 (מינכן, נארמאטיוון מיט רעגולאמין ה.מ.ל.ו: רסנר, (הנריך) צבי .24

1949-1945 (ב)", ילקוט הפליטה' ל'שארית הארצישראלית המשלחת "פעולות יחיל הופמן חיים .25.153-151 לא (תשמ"א), עמ' מורשת,

בקרבות נפצע קשה בצבא האדום, כרופא 1940 שימש שבפולין. משנת לומז'ה בעיר ב–1909 נולד .26



כתוצאה גם במחנות הספורטיבית הפעילות התארגנה אלו חיצוניות ליוזמות במקבילהפליטה, שארית של היום–יום את שגרת שאפיינו לבעיות קשות וכפתרון פנימיים, ממניעיםשאכלסו ניצולים של הבודדות הרבבות באוכלוסיית המחנות. אל המאסיבי הגידול בשל במיוחדחזרו אלה מפולין. בעיקר מהמזרח, יהודים בהמשך 1945 נוספו בקיץ העקורים מחנות אתבזמן שעזבו הרכוש את ולהשיב לעצמם קרוביהם את כדי לחפש השחרור לאחר מיד לפוליןאחרת קבוצה לאזור הכיבוש האמריקני. והסתננו את מבוקשם שבו השיגו משלא המלחמה.בעומקה המלחמה נמצאו שבשנות פליטים כללה האמריקני הכיבוש מפולין לאזור שהגיעה

1939 בספטמבר כבר המתקדם הגרמני הצבא מאימת ברחו רבים יהודים אסיה. יבשת שללאנשים העניקו הסובייטיים כשהשלטונות המלחמה, אחרי המועצות. ברית לתוככי והגיעוכמאה בחירתם, ניצלו פי לפולין, על ברוסיה או לעבור אפשרות להישאר אזרחות פולנית בעלימשפחותיהם לא בני כי מצאו לחזור לפולין.27 גם הם ההזדמנות את יהודים וחמישים אלףגופניות בפגיעות מלווים קשים אנטישמיות בגילויי ונתקלו הוחרם רכושם וכי בחיים נשארואוגוסט פולין בחודשים ברחבי שהתחוללו קטנים וגדולים 26 פוגרומים (במסגרת רצח ובמעשיהאמריקני, הכיבוש לכיוון אזור מערבה לנוע הפליטים הללו החלו כך משום 28.(1945 דצמבר —להמשיך בו, ומשם התכוונו ששררו יחסית הטובים ובתנאים הטוב כלפי הניצולים ביחס שנודעהכיבוש לאזור שהגיע הפליטים אחרות. זרם לארצות לקנדה או לארצות–הברית, ישראל, לארץ

בחודש.29 פליטים מ–5,000 והגיע כדי למעלה האמריקני הלך וגברבמחנות מלכתחילה, הקשה המצב, להחמרת ניכר באופן תרמו האלה ההתפתחויותהסעד קצין ,(Srole) סרול ד"ר ליאו תיאר העקורים חיו שבהם הקשים את התנאים העקורים.

ארגון של בהנהגה משנת 1946 פעל פרטיזנים. עוצבת של ראשי כרופא שימש ומ–1943 ואילך והחלים,יו"ר הפליטה", "שארית של המרכזי הוועד יו"ר מקום וממלא כללי כמזכיר כיהן הפליטה", "שאריתלהגנת היהודית העולמית, אחראי הפיצויים בוועדת המרכזי הוועד נציג "אורט" בגרמניה, הנהלתצפון, וכיהן כקצין פיקוד של מונה לקצין הרפואה ב–1948. ארצה עלה הפליטה". "שארית של המחנותהרפואה כקצין בפעילותו "קדש". מבצע ערב ספטמבר 1956, 1949 עד רפואה ראשי של צה"ל משנתהגופני כושרם להעלאת רבות ופעל הרפואה למערך חיל היסודות את ובנה הקים צה"ל של הראשוןהיועץ לצבא גניזי, ;157 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה מנקוביץ, ;1981 בשנת נפטר צה"ל. חיילי שלגוריון בן דוד המליץ סמית, גנרל המטה, ב–20.10.1945 לראש בתזכיר שהגיש ,39-38 עמ' האמריקני,קדם– לאימונים מסווה למעשה שימשה אשר פעילות לצעירים, והתעמלות גופני חינוך הקניית על

"ההגנה". של צבאייםואילך. 12 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה מנקוביץ, .27

;128-122 עמ' התהוותו", "ראשית באואר, ;276-273 ,116-113 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, .28ואילך. 17 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה מנקוביץ,

העולם מלחמת לאחר בפולין היהודים גוטמן, ישראל ראו: בפולין, היהודים מצב של מפורט לתיאור .29.54 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, ;41-27 עמ' (תשמ"ה), השנייה



מתפקידו.30 הבעיות להתפטר אותו זו הניעה חמורה לאנדסברג, שמציאות במחנה אונרר"א שללכל אלא הכיר מקרוב, שאותו רק למחנה העקורים, לא אופייניות סרול היו תיאר שאותן

המלחמה. אחרי עקורים התרכזו שבהם ואוסטריה בגרמניה המקומותמקובלים שהיו לנהלים בהתאם במחנות. הצפיפות בעיית את סרול מנה וראשונה בראשלאדם הספיק רבוע) (3.348 מטר רבועים רגל ושישה שלושים של שטח ארצות–הברית, בצבאמטרים 12.5 היה שגודלו בחדר שלמות: למשפחות זו שטח הקצאת יושמה במחנות בודד.ישנו ליחידים שנועדו במיטות עשרה. שתים במקום מיטות עשרה שש סרול מצא רבועיםבדים בעזרת ברירה, בלית הושגו, מינימליים פרטיות תנאי שלושה. ואפילו שניים, לעתים הזה הצפוף ה"פרטי" השטח תוך ואל אשליה של קירות, ויצרו הבגדים ארונות גבי על שנתלו

לביקור.31 ומכרים שבאו סביבו הסבו אורחים כסאות ושולחן, הוכנסורבים אנשים מוצא במחנות "המסייר הבטלה: היתה סרול שציין נוספת מרכזית בעייהמהתנגדות להערכתו, נבעה, זו בטלה שחיבר.32 בדוח נאמר יעבדו", ולא עובדים שאינםהגרמנית בכלכלה שהיא בכל דרך להשתלב עקרוני מסירוב לעבודת כפיים, מושרשת פסיכולוגיתוהואשם ביקורת, לקיתונות של זכה גרמנים עם עסקיים קשרים וקשר עיקרון זה שהפר מי (כלולפועלים. לעובדים הולמת ומהיעדר תמורה גרמניה), של לשיקומה ובסיוע פעולה בשיתוףשוקולד סבון, סיגריות, של תוספת העקורים במחנות השירותים עובדי קיבלו למשל, כך,את מפרנסים כי הם תחושה לפועלים העניקה לא השיטה לכסף. אחרים, כתחליף ומצרכיםהשחור.33 בניסיון להתמודד יומיומי בשוק סחר הביאה אותם לידי זאת בכבוד, ולעומת עצמםזו אך פועלים, אלף ושישה שלושים של להעסקתם תוכנית המרכזי הוועד עיבד זו בעיה עםאת לגייס לא הצליח אך בה, אמנם תמך הג'וינט מציאותית34 — מהרה כבלתי עד התגלתהאת עודדו הם יותר: ליישומה. ארגוני הסעד השונים נקטו יוזמות צנועות הדרושים התקציביםהפליטה שארית שהתארגנו בקרב ולקיבוצים לקואופרטיבים מלאכה וסייעו בתי של הקמתםאך העובדים, מעגל את במידת–מה הללו אמנם הרחיבו הפעולות עבודה. וכלי ציוד ברכישת

העקורים.35 במחנות האבטלה בעיית את משמעותי באופן פתרו לא

על .Leo Srole, “Why the DP'S Can't Wait”, Commentary, 3, 1 (January 1947), pp. 15-16 .30גם וראו ,16 א, עמ' פעולות המשלחת, יחיל, גם ראו לאנדסברג במחנה ששררה הקשה הצפיפות

.47 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, אצלקמינסקי, יצחק ;64-62 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, ;111-110 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, .31

.69-68 עמ' 1947-1946 (חיפה, 1985), בגרמניה העקורים למחנות הישוב בשליחות.138-135 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, ,16-15 עמ' ,Serol, “Why the DP'S” .32

.117-116 ,74 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, .33.141-138 עמ' הרעב, נרגע לא קינן, .34

על הנייר". התוכניות רוב נשארו דבר של "אולם בסופו :140 עמ' שם, .35



אותה שגם שחור, בשוק ספסרות של פעילות ענפה במחנות התפתחה אלה מכל כתוצאהשל השוק קיומו היום–יום של שארית הפליטה. הבעיות הקשות של חיי כאחת מציין סרולהעקורים את וחשף האמריקניים הכיבוש שלטונות לבין העקורים בין היחסים על העיב השחורבהרס הכלכלה היהודים את שהאשימה הגרמנית, האוכלוסייה מצד להתקפות אנטישמיותוהשתדל גישה אפולוגטית נקט בתיאורו בהיקף התופעה, ואף נטה להמעיט סרול הגרמנית.היה השחור השוק בממדיה: ספק להטיל אין כן ואף–על–פי נכונה",36 "פרספקטיבה ליצור

הניצולים. העיקרי לתצרוכת הקיומית הבסיסית של המקורמלכתחילה הושפע אשר ביותר, ירוד עצמי מדימוי גם הפליטה שארית יהודי סבלו בנוסף,אנשי שארית הפליטה של התיאורים השליליים להינצלותם בשואה. מתחושות האשמה הנלוותישראל, בארץ היהודי וביישוב בארצות–הברית שהופצו ואנטי–ציונים, ספסרים כבטלנים,

והעצימו אותו.37 זה שלילי חיזקו דימויחדש דימוי הדחף לייצר נולד הניצולים חייהם של על שהעיבו שלל בעיות של זה רקע עלהקיומיות הבעיות עם להתמודד ומסוגל ונפשית פיזית מבחינה חזק מעברו, המנותק יהודי שלספורטיבית הפנימית לפעילות הושתתה היוזמה זה, שעליו דחף לו בעתיד. שנכונו והמאבקיםלענייני שיוחדה בעיתונות ובעיקר המחנות, בעיתונות ברור ביטוי קיבל הפליטה, שארית בקרבאנשי "הפועל", שני נמנו זה בכיוון שפעלו הפליטה שארית מקרב הבולטות עם הדמויות ספורט.מצטיינים וספורטאים וארשה ילידי שני רסנר, (1979-1913) ובועז (2004-1912) האחים צביפולין בנבחרת היחיד היהודי ה–30, שנות בשלהי היה, בועז מקצועות. של רחב במגוון שעסקודיסקוס הצטיין בזריקת צבי, מצטיין. אחיו, כידון באגרוף ומטיל וארשה וכן אלוף מים, בכדורלתרבות הגבוה במכון לימודיהם את רסנר האחים ה–30 סיימו שנות בתחילת ובהיאבקות.העולם פרוץ מלחמת עד גופני. לחינוך וכמאמנים כמורים והוסמכו פ) ו. ו. בווארשה (פ. הגוףואחרות, שפעלו "הפועל" מטעם יהודיות, ספורט באגודות כמאמנים השניים השנייה עבדובפעילות בעצמם עסקו ובמקביל גופני לחינוך מורים שהכשירו במוסדות לימדו בווארשה, צבי שהה לרוסיה, שם רסנר האחים פרוץ המלחמה, הגיעו אחרי ,1939 בשנת ספורטיבית.בחיל (סרן) קפיטן לדרגת בו הגיע האדום, לצבא התגייס בועז המלחמה. שנות כל במשךהגואה האנטישמיות בגלל אך לווארשה, 1945 שבו בשנת ברלין. עד גדודו עם והגיע התותחניםב"פארבאנד" לעבודה גוייסו בואם עם מיד .1946 בפברואר למינכן והגיעו פולין את עזבובפעילות השניים עסקו ארצה, עלייתם מועד ,1948 דצמבר חודש לחינוך גופני". עד וב"מרכז

כי להכחיש "אין כי ציין אך פסיכולוגיים, בגורמים התופעה את נימק סרול .Serol, “Why the DP'S” .36נרגע לא קינן, ;148-144 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, ;(18 אכן קיימות" (עמ' כאלה פעילויות

ואילך. 277 ,244-243 עמ' ופוליטיקה, אידיאולוגיה מנקוביץ, ;72-71 עמ' הרעב,אדם, "תתי בעקורים ראה למשל, פאטון, הגנרל :47 עמ' ,Dinnerstein, America and the Survivors .37;112 ,76-75 ,31-29 עמ' האמריקני, לצבא היועץ ימינו"; גניזי, של תרבותי או חברתי כל זיכוך חסרי

.375-369 עמ' הפליטה", שארית של "דמותה וייץ, ;72 עמ' הרעב, נרגע לא קינן,



לבדם, כמעט הפעילו, בתחום ההדרכה תחומיה. בכל חותמם כמעט את והטביעו ספורטיביתנושאים במגוון חוברות של רב מספר הכינו גופני, לחינוך מדריכים להכשרת הסמינרים אתשעל התקנונים את חיברו וכן ובאגרוף, בשחייה והדרכה, באימון גופנית, בפעילות הקשוריםהיוו אלו חוברות הפליטה". "שארית בקרב המאורגנת הספורטיבית הפעילות התקיימה פיהם"שארית המאורגנת של הספורטיבית לפעילות יחד, גם והמעשית התשתית, האידיאולוגית את

הפליטה".38 Jidisize) צייטונג ספורט יידישע הספורט עיתון של הראשי עורכו גם היה רסנר צביוכותרתו ביוני 1947 ב–18 שהתפרסם מהם, באחד רבים. מאמרים בו וכתב (Sport Cajtungנחרץ רסנר באופן קבע העבר"), טעויות לשוב על ("לא "nit iberchizern di alte felern" היתה:מחדש להחיות נוכל בתודעתנו לתהליך שבעזרתו הגופני חייבים להפוך והחינוך "הספורט כימקרב הספורטיבית הפעילות של האחרים מקדמיה פי ועל רסנר פי שלנו".39 על הנוער אתהנפשי מצבו שתאזן את גופנית ובטלה חייבו ליצור פעילות צפיפות עצמם, מחלות, הניצוליםזאת הבינו העקורים, מחנות של המרכזית ההנהגה וכן המקומיות, ההנהגות הפליט. של והפיזיביקורו לפני כבר למעשה נולדה ספורטיבית בפעילות להתחיל היוזמה בהתאם. לפעול והחלובארץ של מוסדות ההנהגה פעילותם .1945 שנת בשלהי העקורים, במחנות גוריון בן דוד שלעל אפוא נפלה הג'וינט ואורט, כגון הפעילות של גופים וכן ממניעים שונים, שנבעו ישראל,

העקורים. מצבם של לשיפור עבודה של כזה סוג לקראת מוכנות פורייה, של קרקעפעילות מרכזי יצירת מגוון יותר, מזון אספקת כללו לשם כך שהועלו המעשיות ההצעותהחכרת לעקורים, נאותה תעסוקה מציאת כך), לצורך שיופקעו גרמנים (בבתי קהילתיתלקראת מקצועיים ספר בתי הקמת חקלאית, עבודה לימוד לשם יהודיים לארגונים אדמותהקמתו, ספורטיבית.40 פעילות ארגון וכן במחנות עצמית משטרה הקמת פרודוקטיביזציה,המאורגנת הספורטיבית לפעילות אחראי שהיה גופני", לחינוך "המרכז של ,1946 במארסיוצא פועל היתה משתתפים, אלפי בשיאה הקיפה פעולתו ואשר הפליטה" "שארית במחנות

הללו. ההמלצות סדרת שלשל ריהביליטציה לקראת ההתארגנות שהניבה הספורטיבית הפעילות תיסקר להלןבכל הניכרת והמגמה התחומים, של הרחב המגוון וענפיה. מרכיביה מכלול על הניצולים,

במחנה ביקר שזה רסנר בעת צבי (הנריך) של את דמותו שוורץ ליאו The Redeemers תיאר בספרו .38(הנריך) כתב: "צבי וכך וועג". "אונדזער של עורכו שליט, ולוי פליסקין בוריס ד"ר יחד עם פלדאפינג,היתה שרירית גם שפתו המלחמה, לפני בפולין גופני עסק באימון ה–30 לחייו, חסון, בשנות רסנר,כל כאילו רושם הותירו וכדורגל אגרוף קפיצה, ריצה, אקרובטיקה, תחרויות, על דבריו ומעשית.

.140 עמ' ,Schwartz, The Redeemers נושאים אלה..." נע סביב העולם.2 עמ' ,3 צייטונג, ספורט יידישע .39

אידיאולוגיה מנקוביץ ;117-116 ,45-39 עמ' האמריקני, לצבא היועץ גניזי, לעיל; 25 הערה ראו .40.205-204 עמ' ופוליטיקה,



על קבועות, מעידים ותחרויות אימונים תוכניות ולייצר מאורגנת פעילות ותחום למסד תחוםלמרכז אותה הפכו ואשר העקורים, את אוכלוסיית שאפיינו הפנימי הכוח ועל הרבה החיוניותהיום–יום", שופך של חיי כ"היסטוריה העשרים. המאה של שנות הארבעים בסוף יהודי חשובלפתרון המתינו שבהן הקשות בשנים במחנות העקורים הניצולים התנהלות על אור זה תיאור

לאירופה. מחוץ קבע של

הפליטה" "שארית בקרב המאורגנת הספורטיבית הפעילות של ותחומיה ענפיהענפי פעילות א.

כך על מעיד השאר בין במחנות. ביותר הפופולארי הספורט ענף היה הכדורגל כדורגל: שהוציאו לאור הספורט במוסף תוצאות משחקי הכדורגל על הדיווחים שתפסו המקום הרבשיצאו אחרים בעיתונים גם היידישע ספורט צייטונג. גופני", לחינוך ו"המרכז ה"פארבאנד"

ביילאגע".41 "ספארט — כדורגל על משחקי ידיעות ספורט בלטו העקורים במחנות לאורה"דרום", ליגת ה"צפון" וליגת ליגות: שתי במסגרת הכדורגל הרשמיות התקיימו תחרויותבמשך ל–3 אזורים. בליגה הצפונית (Cofn Lige) נערכו א') שחולקה יותר (ליגה בליגה נמוכה וכן(שלוש קבוצות) ומקצתן ווירטמברג מהסן היו הקבוצות כ–90 משחקים. רוב הפעילות תקופתהדרומית בליגה בוואריה. (Rindsheim) שבצפון (Bamberg) ורינדסהיים במברג ,(Hof) מהוףהבכירות הליגות בשתי הרשמיים המשחקים סדרת משחקים. כ–130 נערכו (Dorem Lige)ל–13. ביידישע ספורט הליגות בשתי הקבוצות של מספרן גדל 1948 בשנת .1947 במאי החלהפורסמו שבו ,(Cwiszn Cwej Lige Tojern) ליגה" שערי שני "בין מיוחד, מדור הופיע צייטונגהקבוצות, מיקום עם עתידיים, טבלאות משחקים המשחקים שהתקיימו, על נרחבים דיווחיםשהופסקו משחקים בלתי ספורטיבי, באופן שהתנהגו בעניין שחקנים המשמעת ועדת החלטותכדורגל, 22 גופני" 55 קבוצות של "המרכז לחינוך פעלו במסגרת הרשמית הכול וכו'.42 בסך

א'.43 בליגה קבוצות ו–33 הבכירה בליגהליגה, במסגרת בין הקבוצות היהודיות כדורגל הבריטי התקיימו תחרויות הכיבוש באזור גםהאמריקני. הכיבוש שבאזור במחנות התחרויות לעומת יותר הרבה מצומצם בהיקף כי אםשמנה באזור, ביותר הגדול ברגן–בלזן, ממחנה הגיעו הבריטי הכיבוש באזור הקבוצות רובב–8 בספטמבר 1946. החלה קבוצות,45 לשתי שחולקה זו, בליגה הפעילות נפש.44 כ–13,000

.28 עמ' 15 בספטמבר 1946, שטימע, אונדזער ,13 עמ' 15 בספטמבר 1946, שטימע, אונדזער למשל, ראו .41.4 עמ' 25 ביוני 1947, ,4 צייטונג, ספורט יידישע .42

15 במאי 1947. ,40 שטימע, אונדזער ,5-4 עמ' 6 , 9 ביולי 1947, צייטונג, ספורט יידישע .43;Koppel Pinson, “Jewish Life in Liberated Germany”, Jewish Social Studies, 9 (1947), p. 107 .44

כ–20,000 עקורים של יותר, גדול במספר אפילו נוקב הוא שם ,148 ב, עמ' פעולות המשלחת, יחיל,.53-49 עמ' לקראת חיים חדשים, לבסקי, במחנה; לעתים שחיו

"כוכב" קבוצת על הגמר במשחק שגברה ברגן–בלזן, "גיבור" קבוצת 1946 זכתה לשנת הבריטי האזור באליפות .45



כדורגל קבוצות לבין הבריטי הכיבוש מאזור כדורגל קבוצות בין משחקים התקיימו לעתיםהאמריקני.46 הכיבוש מאזור

ובעיקר האמריקני, הכיבוש באזור מחנות של קטן במספר נהוג היה הטניס ענף טניס: נשים.47 גם בקבוצה השתתפו לאנדסברג במחנה ופלדאפינג. לאנדסברג שביניהם: בגדוליםלא לכך מתחרים.48 פרט ב–28 במאי 1947 השתתפו 42 פלדאפינג במחנה שאורגנה בתחרות

ליגה. של מסודרת במסגרת פעילות זה ספורט בענף התקיימהלעתים שיחקו בלבד.49 בכדורסל ידידות התקיימו משחקי אלה בענפים וכדורסל: כדורעף

האמריקני.50 מהצבא קבוצות מולאחרים. בסניפים וכן "הפועל" סניפי בכל נהוגה היתה זה בענף הפעילות שולחן: טניסבפעם פעם מדי שהתקיימו בודדים בין כתחרויות אלא ליגה, של במסגרת התקיימה לא היאשל 30 מטובי בהשתתפותם פלדאפינג, ב–28 בדצמבר 1947 במחנה כגון זו שהתקיימה במחנותוב–3 במארס 1948 ב–2 התקיים נוסף גדול טורניר הפליטה.51 השולחן בקרב שארית טניסאי

נוער.53 ובני נשים ובתחרויות השתתפו גם באימונים 52.(Lechfeld) לכפלד במחנהעל בנוסף במינכן. "הפועל" סניף במסגרת רק התקיימה זה בענף הפעילות קרח: הוקי

מול 1948 משחקים שנת של החורף חודשי במהלך נערכו בשבוע פעמיים שהתקיימו האימוניםאלו "הפועל" מינכן.54 ניצחונות קבוצת של בניצחונות שהסתיימו האמריקני, קבוצות מהצבאלטביות גרמניות, מול קבוצות להתמודד הזמנות גם רב, ובעקבותיו פרסום לקבוצה הנחילו

ראו 7 בדצמבר 1946 בברגן–בלזן. שבת, ביום התקיים הגמר משחק .3:0 (שטערן) ברגן–בלזן בתוצאה15 בדצמבר 1946. ,28 שטימע, אונדזער

"איחוד" ב–27 ביוני 1946 בין כדורגל שהתקיים על משחק מדווח ,1946 אוגוסט ,21 שטימע, אונדזער .46הקבוצה של בניצחונה והסתיים בלאנדסברג, התקיים המשחק ברגן–בלזן. ל"התקוה" לאנדסברג

.3:0 המקומית בתוצאה.9 עמ' 30 ביולי 1947, ,8 צייטונג, ספורט יידישע .47

.7 עמ' 1 ביוני 1947, ,3 צייטונג, ספורט יידישע .48.7 עמ' 10 ביוני 1947, ,3 צייטונג, ספורט יידישע ,6 עמ' 30 ביוני 1947, ,8 צייטונג, ספורט יידישע .49

מ–17 "הפועל" למרכז בגרמניה "הפועל" התאגדות מכתב ,IV. 244.590 והחלוץ, ארכיון העבודה .50מינכן לקבוצה "הפועל" קבוצת בין שהתקיימו כדורסל משחקי שני על במכתב דווח .1948 בדצמבר

ו–30:26. 42:18 בתוצאות "הפועל" ספורטאי נוצחו המשחקים בשני האמריקני. מהצבא.8 עמ' ,1947 דצמבר ,B 15 צייטונג, ספורט יידישע .51.5 עמ' ,1948 מארס ,A 19 צייטונג, ספורט יידישע .52

.9 עמ' 30 ביולי 1947, ,8 צייטונג, ספורט יידישע וכן ,10 עמ' שם, שם, .53,1948 מארס ,A 19 צייטונג, ספורט יידישע וכן ,6 עמ' ,1948 ינואר ,16 צייטונג, ספורט יידישע .54

.6 עמ'



של קבוצות מול לשחק סירבו היהודים שהשחקנים מאחר שנדחו הזמנות — ואוקראיניותמרצחיהם.55 עם שנמנו לאומים

אם תחרויות, קיום ולא השחייה לימוד היתה השחייה ענף של העיקרית מטרתו שחייה:חינוך בשעורי שנלמדו החשובים מן היה השחייה מקצוע פעם. מדי התקיימו כאלה גם כיכ–120 ילדים, ובתחרויות, שנערכו לשחות למדו במינכן השחייה בבריכת הספר. בבתי גופניהתנאים אחד את גם היווה השחייה טובה.56 מקצוע יכולת מהם רבים הוכיחו ,1948 בספטמבר

הכושר". "אות לקבלתכ"ספורט בתודעה מקומו משום הן העקורים, במחנות חשוב מקום תפס השחמט שחמט: ענףוהן משום בו, לעוסקים שנקשרה האינטלקטואלית והתדמית המלכים" "משחק המוח" אוהגבוה. גילם או הגופני כושרם מבחינת מוגבלים אנשים של גם הפנוי, הזמן את למלא יכולתויותר תחרויות גדולות אורגנו פעם ומדי המחנות, בתוך בעיקר התקיימה בענף זה הפעילות

במחנות.57 טובי השחמטאים השתתפו שבהןולכן רבה חשיבות יוחסה הקלה האתלטיקה של השונים למקצועות קלה: אתלטיקהמקומיות כללה תחרויות זו פעילות העקורים. במחנות הספורט בכל אגודות כמעט בה עסקו"שארית של כוללת וכן אליפות במחנות שפעלו הספורט של אגודות במסגרת ובין–אגודתיותספטמבר, בחודש לאנדסברג במחנה התקיימה 1946 לשנת הכוללת האליפות הפליטה".ספורטאים האמריקני וכן הכיבוש באזור ספורט שפעלו מ–13 אגודות אתלטים 85 בה והשתתפוכן כמו מהמקצועות. בחלק רק חלק ספורט. נשים נטלו מדריכי להכשרת בסמינרים שלמדוקלה באתלטיקה השנייה ולבנות.58 האליפות לבנים מקצועות, ב–4 נוער אליפות התקיימה יהודים. רובם כ–1000 צופים, בנוכחות 1947 התקיימה בבאד–רייכנהל בספטמבר 1947, לשנתלהשתתף בתחרויות.59 כמו כדי מאות ק"מ נסע ספורטאים שחלקם 100 באליפות זו השתתפוהעקורים, במחנות שפעלו שונות ספורט אגודות בין קלה באתלטיקה תחרויות התקיימו כן

60.(Jom Tov) פסח או סוכות של המועד חול בימי בעיקר

.7 עמ' ,(1949 (ינואר כידון גורן הפליטה'", 'שארית במחנות "הפועל בועז רסנר, .55"הפועל" מינכן, השחייה קבוצת צילום של ,1 עמ' ,1948 מארס ,A צייטונג, ספורט יידישע שם; שם, .56

(הנריך) רסנר. צבי ראשון משמאלאורגנה הבריטי הכיבוש שבאזור ברגן–בלזן במחנה גם .6 עמ' ,1948 יוני ,A צייטונג, ספורט יידישע .57"שארית בקרב השחמטאים מטובי 36 של בהשתתפותם גדולה, שחמט תחרות 1946 בספטמבר

.1946 דצמבר ,28 שטימע, אונדזער ראו הפליטה"..7 ראו הערה .58

התחרות. לסיקור הוקדש העיתון כל כמעט .1947 אוקטובר ,B 11 צייטונג, ספורט יידישע .59עמ' 20 ביולי 1947, ,8 צייטונג, ספורט יידישע ;10 עמ' 4 בספטמבר 1947, ,9 צייטונג, ספורט יידישע .60

.9 הערה וראו .6



צייטונג ספורט ביידישע הראשית היתה הכותרת סמל לכוחנו" — זו הוא "האגרוף ִאגרּוף:הפליטה", "שארית במחנות מאוד חשוב מקום תפס האגרוף ענף ואכן, מ–2.7.1947 5 מס'בהווה. המתחדש בעבר, ולכוחו היהודי לכוחו של העם סמל בו הניצולים היה שבתודעת מאחרבפולין יהודים מתאגרפים קבוצת של הופיעה תמונה בעיתון האמורה הכתבה לכותרת מתחתבר (Daniel Mandosa) ומקס מנדוזה דניאל יהודים כגון כי הודגש בכתבה עצמה המלחמה. לפניהספורט ממקצועות אחד היה האגרוף בעולם, וכי ענף המתאגרפים טובי עם בעבר (Baer) נמנושל חשיבותו הרבה את הדגישה אחרת העקורים. כתבה במחנות לפעול הראשונים שהחלושעוד הקשים החיים והן כהכנה לקראת היהודי האדם לשמירת כבודו של הן זה, ספורט ענף

לו.61 נכונו

.2 עמ' ,1948 ינואר ,16 צייטונג, ספורט יידישע .61

במרכז .1947 קלה לשנת באתלטיקה אלופת "שארית הפליטה" מינכן, קבוצת "הפועל"רסנר. אחיו בועז משמאל ראשון רסנר. צבי (הנריך) התמונה.1947 אוקטובר ,B 11 יידישע ספורט צייטונג, — המקור



אגודות שונות, בין במחנות שנערכו תחרויות במסגרת התקיימה האגרוף הפעילות בענףבתאריכים שהתקיימה בפלדאפינג מהן, גדול.62 באחת צופים קהל ומשכו רב עניין עוררו ואשרזה בענף גם נערכו בני 63.11 במקביל 32 מתאגרפים, ביניהם ילדים השתתפו 4-3 באפריל 1948,במינכן התקיימה הראשונה האליפות השונים. המועדונים חברי השתתפו ובהן אליפויות,האליפות ב–18-16 באפריל 1948. במינכן, היא אף התקיימה והשנייה ב–29-27 בינואר 64,1947ו"הוועד הג'וינט היהודית, מהסוכנות נציגים של בהשתתפותם רשמי בטקס נפתחה הראשונה

המרכזי".65

מיוחדים פרויקטים ב.הפליטה שארית אנשי מקרב ספורטיבית לפעילות מדריכים הכשרת ספורט. למדריכי סמינריםבמסגרת הסמינרים הראשונים להכשרה. ,1946 ספטמבר אוגוסט — בחודשים החלה כבר עצמםשל מתודיקה השאר, כללה, בין הלימודים ותוכנית ימים, נמשך שבוע מהסמינרים אחד כלשונים.66 ומשחקים אנטומיה שחייה, אגרוף, כדורעף, כדורסל, קלה, אתלטיקה גופני, חינוךהשנים במהלך הוכשרו שבהם הסמינרים, וחצי. את לשבועיים לעתים הורחב הסמינר משך

היהודית. והסוכנות הג'וינט ארגון בעיקר מימנו גופני, לחינוך מדריכים מאות 1948-1946

(ה.מ.ל.ו) ולהגנה" מוכן לעבודה "היה הספורט: אות ג.והכשרה אימון תוכנית הריהביליטציה להבראה, ליישם את בפרויקטים שנועדו הבולטים אחדלעבודה מוכן ("היה "ה.מ.ל.ו" תיבות בראשי שכונה תחרותי, מפעל היה ולהגנה לעבודהחלק זה פרויקט של משתתפיו לקחו הוענק "אות הספורט".67 כן ולהגנה") ואשר במסגרתושל תחרות העניק למפעל ה–"ה.מ.ל.ו" ממד על מחנות העקורים.68 המרכז לחינוך גופני בהגנה

,1948 מארס ,A 19 צייטונג, ספורט יידישע ;7 עמ' ,1947 ביוני 18 ,3 צייטונג, ספורט יידישע .62לצפות הגיעו המחנה אנשי וכל ב–24 בפברואר 1948, פלדאפינג במחנה התקיימה התחרות .5 עמ'

במתאגרפים..9 עמ' ,1948 אפריל ,A 20 צייטונג, ספורט יידישע .63

מ–21 בפברואר 1947 פליסקין ד"ר בחתימת מכתב גם ראו .AD 2.2.33 נשרי, צבי ע"ש הארכיון .64העזרה על רסנר לצבי הערכתו את פליסקין ד"ר מביע במכתב רסנר. לצבי נשלח המכתב .(1333 (מס/ידי על לי נמסר המכתב במינכן. שהתקיימה בִאגרּוף הפליטה" "שארית אליפות בארגון שהושיט

כך. על לה מודה ואני רסנר, בתיה הגב' צבי, של אלמנתועמ' 4-3. , 1948 אפריל ,B 1 צייטונג, ספורט יידישע .65

.AD 2.2.33 נשרי, צבי ע"ש הארכיון .66.1 עמ' נארמאטיוון, מיט רעגולאמין ה.מ.ל.ו: רסנר, .67

גופני ספורט וחינוך על אלא בנשק השימוש על לא היה "...הדגש :153 ב, עמ' פעולות המשלחת, יחיל, .68ארגוני הספורט..." עם שיתפנו פעולה לכן



6-1 בתאריכים בלאנדסברג ספורט שהתקיים למדריכי הסמינר תוכניתהנ"ל. בקורסים הראשיים המדריכים היו רסנר האחים .1946 בספטמבר



.AD 2.2.33 במכון וינגייט נשרי צבי הארכיון ע"ש — המקור



לעתים קרובות את פרסם ואף הפליטה, שארית בקרב שפעלו השונים בין המחנות והמוסדותשבהם בו.69 הענפים האגודות שפעלו לפי מחנה, בכל לאות הזכאים מספר את תוצאותיו, היינוובוגרים) בוגרות נוער, ומין, לקטגוריות פי קריטריוני גיל על חולקו, (אשר המשתתפים נבחנו(למרחקים ריצה גופני: כושר לפיתוח במיוחד כחשובה הוערכה שתרומתם אלה את כללו

והתעמלות.70 שחייה כידון, והטלת דיסקוס זריקת ולמרחק, לגובה קפיצה שונים),

העקורים מחנות בעיתונות גופנית ופעילות ספורט ציבור: ויחסי פרסום ג.בעיתונות יחסית נרחב ייצוג כאמור, קיבלו, הגוף תרבות וסוגיית הספורטיבית הפעילותשהיה ביטאונו הרשמי ,(Undzer Weg) וועג אונדזער לעיתון במחנות העקורים. בצמוד שנוצרהספורט מוסף גופני" לחינוך "המרכז הוציא האמריקני, הכיבוש באזור המרכזי הוועד של(שיצא של המוסף כ–30 גיליונות הופיעו היידישע ספורט צייטונג.71 בשנים 1948-1947 מיוחד,הכיבוש באזור העקורים מחנות בעיתונות גם משתנה). ובתכיפות קבועים, לא במועדים לאור

ספורט שונות.72 ידיעות לפרקים הבריטי הופיעו 1947 הופיעו בשנת שרובן ספורט, בנושאי ופרסומים הדרכה חוברות לאור יצאו בנוסף למעשה והיוו רסנר האחים ידי על כאמור, נכתבו, הן גופני". לחינוך "המרכז בהוצאת במינכן,הפליטה.73 שארית המאורגנת בקרב הספורטיבית לפעילות הרעיונית והמעשית התשתית את

הפליטה" "שארית עם וקשריה 'הפועל' גופנית לתרבות "ההתאגדותאת להרחיב שעשויה עתודה הפליטה בשארית ראו ישראל בארץ הפועלים מפלגות כאמור,ומוסדותיהם. מנהיגיהם עם העקורים הללו, עם קבוע מעוניינות בקשר היו כן ועל שורותיהן,במחנות שהתקיימה הספורטיבית הפעילות וכן ," 'הפועל' הגופנית לתרבות "ההתאגדותניתן אכן שבאמצעותם ומרכזיים חשובים תקשורת ערוצי היוו אחרות, במסגרות העקוריםארגון היה שלא אף "הפועל", ארגון הפועלים.74 תנועת חברי של מספרם את להגדיל היה

.11 עמ' 4 בספטמבר 1947, ,9 צייטונג, ספורט יידישע ראו, למשל, .69שם. ,67 ראו הערה .70

צייטונג ספורט היידישע על .144-141 ,91-86 עמ' הפליטה", "שארית של העיתונות צמריון, צמח .71.56-55 עמ' פרקי שואה, צמריון, ראו

.166 עמ' הפליטה", "שארית של העיתונות צמריון, ראו .72מיט רעגולאמין ה.מ.ל.ו: רסנר, ;(1947 (מינכן, שולן פאר איבונגען פיזישע רסנר, (הנריך) צבי .73 H. Rasner, Lern zich Szwimen (Munchen, 1947); H. Rasner, Fizisze kultur נארמאטיוון;

(Munchen, 1947); B. Rasner, Boks instruktor (Munchen, 1947).

כתא הראשוני הוא באשר "הפועל" את תפקיד ראו 'הפועל' " גופנית לתרבות "ההתאגדות מנהיגי .74תא כל כראותכם אותנו ראו פעילים לנו "הוו הפועלים. ומפלגת הפועלים ספורט רעיונות להפצת

.221 עמ' אביב, 1977), "הפועל" (תל של סיפורו גיל, עמנואל הסתדרות...", של ראשוני



כגוף מבחן. כמקרה זה נידון בהקשר הפליטה, שארית הקשר עם את שטיפח היחיד הספורטהדומיננטית 'הפועל'" גופנית לתרבות "ההתאגדות היתה מפא"י, השלטון, לתנועת מסונףעם "הפועל" של מרכז קשריו וסניפיה. פעיליה מספר מבחינת שארית הפליטה בקרב ביותרגם השאר בין שדן ,1946 בדצמבר ה–22, הציוני בקונגרס להתרקם החלו העקורים מחנותמנציגי שהורכבה משלחת הופיעה הקונגרס צירי בפני ישראל. בארץ לספורט החינוך במצבברוך ייצג "הפועל" אליאש ואת י' את אליצור ג' פלש, ייצג מכבי ואליצור. את מכבי "הפועל",ברוך של דרישתו גם כמו בארץ, הגופני החינוך מצב על הקונגרס לצירי שחילקו התזכיר בג.צירי מכך קיבלו רב.75 כתוצאה הד עוררו הגופני, החינוך בנטל תשתתף היהודית שהסוכנות בגבארץ העברי של הנוער והעם הגופני את החינוך רואה החלטה הבאה: "הקונגרס את הקונגרסגופני. ולכושר לסדר לאומית, למשמעת המחנך הציוני החינוך של אינטגרלי כחלק ובגולהפעולותיה ואת בארץ הספורט ארגוני של החלוציים הישגיהם את בסיפוק מציין הקונגרסבשטח מיוחדת בפעולה דחוף הכרח ורואה הלאומי, בוועד גופנית' להכשרה 'המחלקה שלוליזום במסגרת באירופה, "הפועל" בענייני לפעול בג ברוך הגופני".76 במקביל התבקש החינוךמיד בגרמניה.77 ואכן, היהודים העקורים במחנות מ"הפועל" ספורט קבוצות של ביקורים זובגרמניה העקורים למחנות 1947 הגיע ובפברואר באירופה, לסיור בג ברוך יצא הקונגרס בסיוםבחוברת שנכלל במאמר שובו ארצה, עם בהרחבה תיאר את רשמיו אחדים. שבועות בהם ושההבג התכתבות ברוך ניהל בחו"ל שהה גופנית.78 בחודשים שבהם להכשרה המחלקה בהוצאתלשחזר ניתן אלה מאיגרות איגרות. עשרה כשש שיגר להם "הפועל", במרכז חבריו עם ענפהעם הקשר את לקיים נועדה "הפועל", אשר מרכז חברי הציג בפני שאותה הפעולה תוכנית אתמקרב כוחות לגייס התעמולתי, המבקש היטב הממד ניכר הללו העקורים במחנות.79 באיגרות

העקורים.מוחלטת נאמנות יגלו בגרמניה העקורים למחנות "הפועל" שליחי כי במפורש תבע בגעל בדבריו הזאת: הנאמנות הבלעדית את לחשוף אין כי זאת הדגיש עם ל"הפועל". ובלעדיתתוצג לא שהפעילות להבטיח יש כי העיר הנוער ובתנועות הספר בבתי הספורטיבית הפעילות

.IV. 244.711 ארכיון העבודה והחלוץ, .75תאריך), (ללא הציונית ההסתדרות של ההנהלה הכ"ב, הציוני הקונגרס המרכזי, הציוני הארכיון .76

.601 עמ' ,104 החלטה.1946 בנובמבר 24 מיום "הפועל" מרכז בישיבת עליו שהוטלו התפקידים מחמשת אחד היה זה .77ארכיון מ–13 בנובמבר 1946, המזכירות ישיבת גם ראו .IV. 244.611 ארכיון העבודה והחלוץ, ראו:

.IV. 244.281 והחלוץ, העבודה.11-9 עמ' ,(1947 (יוני-יולי טו החינוך הגופני, באירופה", סיור "רשמי בג, ברוך .78

'הפועל' גופנית לתרבות "ההתאגדות פורמן, ברוך ;239-238 עמ' "הפועל", של סיפורו גיל, .79לפילוסופיה, דוקטור תואר קבלת לשם (חיבור 1960-1946 בשנים עליה בקליטת ומעורבותה

.124-120 עמ' ,(2005 ינואר בר–אילן, אוניברסיטת



התנועות, הפוליטית בין המתיחות את להחריף שלא כדי "הפועל". מטעם כפעילות רשמיתבמכוון בג הסווה הפועלים, מפלגות של האקטיבית הפוליטית הפעילות את להסוות וכדיכללי מוסד מטעם כללית פעולה של [כך במקור] "באצתלא באירופה שלו פעילותו את גםמטעם פעילותם של השליחים שירכז את בג כי הגוף המליץ 'הפועל' בלבד".80 עוד של ולאו–2 חברי "הפועל" חברי מ–5 חברים, 3 יורכב גרמניה, ברחבי יסיירו אשר הספורט, ארגוניחבר יהיה המשלחת מרכז ובמדיו. אונרר"א במסגרת לכאורה ויפעלו מהארץ שיישלחו מכבי,כן אם היו אמורים לכאורה בגרמניה. לפחות אחת פעילות לשנת יתחייבו וחבריה "הפועל"האינטרסים את ייצגו אך ורק בפועל אך היישוב, כלל של לייצג את האינטרסים המשלחת חברי

שעמדו מאחוריהם.81 הפוליטיים והגופים ארגוני הספורט שלבמחנות "הפועל" לסניפי ציוד לרכישת 500 לא"י בסך כספי סכום להקציב הציע אף בגנבחרת תקיים 1947 באפריל בארצות–הברית סיור אחרי כי המליץ במקביל העקורים.82 קבוצות של חיילים מהמחנות, ונגד כדורגל קבוצות נגד כמה משחקים הכדורגל של "הפועל"ולהשפיע ארגון "הפועל" של חשיבותו את להציג ברורה: אג'נדה היתה להמלצה זו אמריקנים.למצבם מפגינות שהן אלה, ובמודעות ניכרת בהמלצות שלא מומשו, אף בו. לתמוך העקורים עלומיואש ממש מסוכן רוח במצב נמצאים שלמעשה שבמחנות אנשינו ("על העקורים הקשה שלוהמתוכננת המכוונת והגיוס התעמולה האלה")83 מגמת מהמחנות להשתחרר הסיכויים לאור

העקורים בגרמניה. אל מפא"י ושל "הפועל" של ארגון ביחסםולקשר עמם, "הפועל" לעקורים במרכז שייחסו הרבה ולחשיבות של בג זו בהמשך לפעילותנקראה הוועדה הגולה. בארצות "הפועל" בענייני לטיפול חוץ 1947 ועדת בנובמבר בג הקיםעולמי מוסד להקים כוונה מתוך "הפועל", מרכז מזכירות ליד פעלה היא הגולה"; "ועדתמרכז של האינטרסים ולקידום הקשר לשמירת אחראית היתה הגולה" "ועדת "הפועל". שלשהמרכזיים תפקידים, שבעה הוטלו העקורים. על הוועדה ובמחנות הגולה בארצות "הפועל"בארץ ולמפעלי והגנה עבודה לחיי ב"הפועל" המאורגנים הספורטאים של היו הכשרתם שבהםהמתאימים, כיוּון והמוסדות החלוצית התנועה עם פעולה שיתוף תוך בגולה ההגשמה הציונית"הפועל" שחברי בארץ, ודאגה לכך "הפועל" לשורות בחו"ל לקראת הצטרפות "הפועל" חבריהוחלט אלה מטרות של השגתן בארץ. לשם גם בשורות "הפועל" פעילותם את ימשיכו מחו"לבחו"ל, והדרכה ארגון לחו"ל, שליחים שיגור ובהן מעשיות, פעולות סדרת על "הפועל" במרכז

ב–3 בפברואר 1947. מפריז נשלח ,14 מס' מכתב ,IV. 244.611 ארכיון העבודה והחלוץ, .80מ–4 במארס 1947. בג, מינכן–פריז, ברוך האחרון של מכתבו ,IV. 244.611 ארכיון העבודה והחלוץ, .81

ב–28 בדצמבר 1946. מבאזל שנשלח ,10 מס' מכתב ,IV. 244.611 ארכיון העבודה והחלוץ, .82האכזבה על ב–9 ביולי 1947. מפריז שנשלח בג, ברוך של מכתבו ,IV. 244.611 ארכיון העבודה והחלוץ, .83 9 ,6 צייטונג, ספורט יידישע ראו הפליטה" "שארית במחנות "הפועל" נבחרת של המסע מביטול

.230-229 עמ' סיפורו של "הפועל", ע' גיל, ראו בארצות–הברית "הפועל" נבחרת על מסע .1947 ביולי



לצורכי אימון גופני כמדריכי בחו"ל הביטחון שליחי שבקרב "הפועל" של אנשי הפעלתם וכןאלה.84 שליחים של מיוחדת והכשרה "ההגנה",

לאימון רבה חשיבות ייחסו "הפועל" כי אנשי מרכז עולה הגולה" "ועדת של התקנון מסעיפיבארץ והגנה עבודה לחיי להכשירם היתה שתכליתו אימון הפליטה, שארית אנשי של הגופניאנשי כי מהם עולה במקביל החלוצית". "התנועה עם הפעולה שיתוף הדגשת תוך ישראל,את להגביר שנועדה תעמולתית פוליטית לפעילות אמצעי הגופנית בפעילות ראו אכן "הפועל"כי אנשי התקנון עולה מן עוד הפועלים. לתנועת הפליטה שארית הזיקה האידיאולוגית ביןבאמצעות אלא אנשיהם שלהם, באמצעות רק לא הזו המטרה לממש את ביקשו "הפועל"הביטחוניים", ל"שליחים עם שארית הפליטה, ובהם, בנוסף בקשרים שנמצאו שונים גופיםלצורך גם באנשים אלה הסתייעו וכי חברי מרכז "הפועל" הבריגדה, וחיילי עלייה ב' אנשי גם

במחנות.85 הספורטיבית הפעילות כלל על מידע השגתשיצא (קורנת), קלומפוס "הפועל" ישראל מרכז נמנה חבר "הפועל" מטעם השליחים עםלהתאגדות "הפועל" מרכז הודיע לגרמניה יציאתו הסעד".86 על "פלוגות במסגרת 1948 במאישל מרכז רצונו מטרת שליחותו היא כי ובו ציין מ–15 במארס 1948, במכתב בגרמניה "הפועל"מ' מכבי, שליח גם קלומפוס יצא עם יחד בגרמניה. סניפיו את פעילות לייעל בארץ "הפועל"שני קורסים יחד ארגנו השניים ,1948 במאי לגרמניה, הגיעם מיד עם (ברזילאי). איזנשטטרלמורים גופני בחינוך והשתלמות האמריקני הכיבוש שבאזור במחנות גופני חינוך למדריכי

הגולה. ועדת תקנון ,IV. 244.583 ארכיון העבודה והחלוץ, .84דיווח ממנו הוא מבקש שבו פרוסק מ–21 במארס 1948 ל"דני", דב חבר מרכז "הפועל" של מכתבו ראו .85והקשר החברים, הפעילות מספר הסניפים, מספר כגון: בגרמניה, "הפועל" הנעשה בסניפי על מפורטשינד זאב של כינויו היה "דני" .IV. 244.701 ,והחלוץ ארכיון העבודה ראו: אחרים. ארגונים עםשל תנועת בסמינר 1937 השתתף שינד באביב בפולין. שליח השלושים בשנות שהיה ,(1953-1909)היו שבה המצוקה בשל סוכם כי הסמינר, שהתקיימה בסיומו של בשיחה סודית, פרייהייט". "דרורלחלוצים), שסופקו העלייה רישיונות מספר את הפחיתו שהבריטים (משום ההכשרה קיבוצי שרויים"המנגנון", צוות עם ב–1938 נמנה שינד .1934 בשנת שהופסקה לגלית הבלתי העלייה את לחדש ישב–1941 הגיע שינד לקושטא, ובין היתר לגלית. הבלתי העלייה את משם וארגן ביוון שישב מצומצםמשרד מנכ"ל היה השחרור מלחמת ב' בארצות–הברית. לאחר לעלייה למוסד ספינות ברכישת עסקצים (ינואר 1955) לבית — דפים תורן ראו: "צים". חברת ויו"ר התחבורה משרד מנכ"ל הביטחון,מזכירות ישיבת ,IV. 244.583 והחלוץ, העבודה ארכיון וראו שינד. זאב של למותו שנה במלאת תיאר עתה מגרמניה שחזר זה משמר–הנגב שמשון הלפרין מקיבוץ "החבר מ–23 במאי 1948. "הפועל"

'הפועל' בגרמניה". על פעולות אירגון דו"ח יושבי המחנות ומסר חיים התנאים בהם אתגם וראו 300 מס' המקצועית, ההנהלה ישיבת פרוטוקול ,IV. 244.708 והחלוץ, העבודה ארכיון .86ב–1913 בקניגסברג שבגרמניה. ישראל קלומפוס (קורנת) נולד ,IV. 244.611 ארכיון העבודה והחלוץ,מכן עזב ולאחר היהודית, ובסוכנות "הפועל" במרכז תפקידים שורת מילא 1934 עלה לארץ, בדצמבר

שב. הארץ לפרנקפורט ולא את



הקשיים מאותם רבים, בקשיים נתקלה העקורים במחנות קלומפוס של פעילותו הספר. בבתיבמשאבים החוסר ובהם העקורים, במחנות "הפועל" של הרשמית פעילותו על גם שהעיבו 1948 באוקטובר שיצאה הקריאה לנוכח הספורטיבית הפעילות והקפאת ובציוד, כספייםצבאי לשירות ארצה ולהתגייס לשוב העקורים, במחנות הארץ ישראלים הספורט פעילי לכלמאנשי שארית בלב רבים שהצטברו הגואים והאכזבה התסכול על פעילותו הקשו בצה"ל. כן

לא נפתח. ארצה ולעלייה מהמחנות ליציאה והפתח הזמן שחלף הפליטה ככלהפעילות לשיפור תוכנית בארץ "הפועל" לאנשי מרכז קלומפוס הציע זה עניינים מצב רקע עלוגם חברו הוא שגם משום אל הפועל, יצאה לא זו תוכנית במחנות.87 ברם, גם הספורטיביתלאחר לגרמניה, שהגיעו לאחר קצר זמן מתפקידם הועברו (ברזילאי), איזנשטטר מ' לשליחות,על מחתה "הפועל" מרכז מזכירות במפורש. זאת דרשה הארץ–ישראלית המשלחת שהנהלתבישיבת מזכירות הן היהודית, בסוכנות השליחים ממחלקת דרשה ואף של קלומפוס הדחתובתאריך 24 בספטמבר 89,1948 להחזירו שנשלח חריף במכתב מ–19 בספטמבר 881948 והן המרכזכמנהל החדש לעסוק בתפקידו המשיך וקלומפוס נענתה לא אבל הדרישה — הקודם לתפקידו

בהיידלברג. שלטונות הצבא עם הקשר ואיש פרנקפורט היהודית באזור הסוכנות

סיכוםשל דעיכתה על למעשה בישרו הגדולה, העלייה ובעקבותיה ישראל, מדינת של הקמתהשל סגירתם לקראת הארבעים, שנות הפליטה בשלהי שארית בקרב הספורטיבית הפעילותהקיפה בשיאה הפליטה, שארית של בקונגרסים שנמסרו דיווחים לפי הללו. המחנות רובחלק ונטלו מועדונים,90 ב–104 שפעלו ספורטאים, אלף 14,327 הספורטיבית הפעילות

על נייר מכתבים המכתב כתוב גרמנית, מ–4 באוגוסט 1948. AD 1.2.34 ,נשרי צבי ע"ש הארכיון .87ישראל של של שותפו שם מכתבו וראו במינכן, גופנית להכשרה הסוכנות היהודית, המחלקה של רשמיקלומפוס ישראל הציע השאר בין מ–21 באוגוסט 1948 (סעיף 1). , ברזילאי מ' לשליחות, קלומפוסמסגרת את להרחיב פעילות ה.מ.ל.ו, את להגביר במינכן, הסוכנות גופנית ליד להכשרה מחלקה להקיםברזילאי, וחברו מ' קלומפוס י' של על פעילותם גופני וכו'. לחינוך מדריכים במטרה להכשיר ההדרכההמחלקה פעולות על סקירה גופנית: להכשרה המחלקה — ישראל לכנסת הלאומי הוועד ראו גם

למחנות קלומפוס ו-י' ברזילאי מ' המחלקה 2 שליחי יצאו ממושך מו"מ "אחרי תש"ז-תש"ח: בשניםהאמריקני באזור במחנות הגופני החינוך למדריכי קורסים 2 ידם על אורגנו בגרמניה... הנידחים

.10 עמ' שם, ביה"ס", למורי השתלמות וקורס.IV. 244.243 ארכיון העבודה והחלוץ, .88

שם. שם, .89מ–100 המאורגנת בלמעלה הספורטיבית בפעילות חלק נטלו ספורטאים פעילים 14,327 .7 ראו הערה .90ידי על הפליטה" "שארית של השני הקונגרס למשתתפי נמסר כך הפליטה". "שארית בקרב מועדונים

גופני". לחינוך "המרכז של פעילותו על שדיווח (עצמון), בלומוביץ אברהם ד"ר



כוללות אליפויות במסגרת והן השונים המחנות בין הן המחנות, בתוך הן מאורגנות בתחרויותלהקלה זקוקים הניצולים עד כמה היו להמחיש כדי כולה. היה בכך העקורים אוכלוסיית של

העקורים. במחנות הקיום במצוקת הספורטיבית הפעילות להם שהעניקההספורטיבית הפעילות את תחזק במחנות הספורטיבית שהפעילות התקווה של מימושהובועז צבי האחים בדמותם של התגלם הספורט ארגוני שורות ותרחיב את בארץ העתידיתכעולים למעשה, הלכה הגשימו ובכך לצה"ל התגייסו ,1948 בדצמבר ארצה עלו שניהם רסנר.אימוני הכינו את לקראתו "הגיוס" רעיון את ישראל, מדינת של לקיומה בשנים הראשונות רביםבועז מנהלה. כאנשי "הפועל", במרכז האחים נקלטו מהצבא שחרורם לאחר במחנות. הספורטואילו צבי בקרבם, הספורטיבית והיה אחראי לפעילות ביפו החדשים העולים את רסנר אימןעסקו זו בפעילות הארץ. ובצפון בחיפה החדשים העולים בקרב זהה בתפקיד שימש רסנר

המדינה. הראשונות של רסנר בשנותיה האחיםהספורטיבית לפעילות רבה חשיבות ייחסו 'הפועל'" גופנית לתרבות וב"התאגדות במפא"ימחדש" ה"חינוך את לבסס — כפולה כוונה מתוך המדינה, קום לאחר גם העולים בקרבובמקביל והשרירי, הקומה זקוף החדש, היהודי של דימויו לתוך אותם ולנרמל העולים שליצחק של מדבריו כך על ללמוד ניתן הפוליטי. כוחה את ולהגביר המפלגה שורות את לחזקמורשת לתקן בא הגופני "החינוך :1962-1954 בשנים "הפועל" מזכ"ל שהיה פנאי, (פינסק)מקרוב באו אשר אחים יישובי העולים — ובראשונה בראש מעוות זה לתיקון גלות והזקוקיםמטרה אשר או יש משימה אם בארץ. חופשי עם של וגאה זקוף גב ישר להם היה ואשר זרהגדולה ההתנדבות גל את ולחדש להגביר כדאי ושבה ישותנו בכל להתמסר כדאי למענה

העלייה".91 זו קליטת הרי 'הפועל' כולו בשורותהמנותק יהודי של חדשה דמות ליצור הרצון עם ובד בד פוליטית, עתודה ליצור הרצוןמעל נורדאו של בקריאתו ביטויים הראשון את מאוויים שקיבלו שני — הגלותית ממורשתוהיוו — האבודה" יהדות השרירים את ולהחיות ב–1898 "לשוב השני הציוני הקונגרס במת"ההתאגדות של הספורטיבית ולפעילותה למעורבותה מרכזיים גורמים זה, לצד זה אפוא,פעילות "הפועל" מרכז קיים ה–50 בשנות ואכן, העולים. בקרב 'הפועל'" גופנית לתרבותבעשרות פעילים סניפים ביטוי בפתיחת לידי באה זו העולים. פעילות בקרב נרחבת ספורטיביתמקרב העולים למדריכים הדרכה קורסי של בקיומם עולים, ישבו שבהם של מקומות רבותאירועי בקיום אחיהם העולים, את שם ולהדריך מגוריהם לשוב למקומות שיוכלו כדי עצמם,(ספורט — סל"ע ארגון ובהקמת הארץ, רחבי בכל עצמם לעולים מיוחדים ספורט וכנסי ספורטלהכשרה ו"המחלקה הסוכנות היהודית הוועד הפועל, של משותפת ביוזמה ,1955 בשנת לעולים)הקמת כללה והיא "הפועל", בעיקר אנשי הופקדו של סל"ע המעשית פעילותו על גופנית".בקרב ספורט פעילויות וקיום עצמם מקרב העולים מדריכים הכשרת ציוד, אספקת מתקנים,

.3 עמ' ,1960 פברואר ,1 ירחון ספורט, .91



משמעותי גידול ה–50 חל שנות לבוא: במהלך איחרה לא השורות המקווה הרחבת העולים.92כ–10,200 חברים ארגון "הפועל" מנה 1946 בשנת הארץ. ברחבי "הפועל" סניפי של במספרםהגידול סניפים.94 את ב–550 חברים כ–70,000 מנה בשנת 1960 סניפים,93 ואילו ב–102 שפעלורבים עולים של ולהצטרפותם הגדולה, לעלייה ובראשונה בראש לזקוף ניתן הזה המשמעותי

'הפועל'". "ההתאגדות לתרבות גופנית לשורות

גופנית, לתרבות ההתאגדות פורמן, ראו העולים בקרב הספורטיבית הפעילות סוגי של נרחב לפירוט .92.224-183 עמ'

מחבר). שם ציון (ללא 10-8 עמ' (תש"ו), עוזנו ההתאגדות", פעולות על סקירה וכישלונות: "הישגים .93,1961-1960 "הפועל" שנתון ,"1961-1960 בשנים ההתאגדות של הענפה הפעולה "לסיכום פנאי, יצחק .94

.2 עמ'

עמודי פתיחה עב - אוניברסיטת...

Documents