סיכום באפזיה אקספרסיבית –גלובלית

ברוקהאמנסטיתקונדקטיבית )חזרתית(רצפטיבית – וורניקה

לא שוטףדיבורפרסברציות

אפרקסיהפרפזיה וורבלית

שיום לקוי

דיספרזודיהמוטיזם

לא שוטףמופק במאמץ

דיספרקסיהפרפזיה ליטראלית

חזרה מופרעתשיום מופרע

אגרמטיזם – מילותפונ'

דיספרזודיה

שוטףספונטני – מופרע

אוטומטי - תקיןפרפזיה וורבלית

חזרה מופרעתשיום לקוי

פראגרמטיזם-דק' בלי תוכן ז'רגון-נאולוגיזמיםCircumlocation

– בספונטנישוטף

פרפזיה ליטראלית )לארק(

חזרה מופרעת מאד)פחות במילים מוכרות(

שיום לקוי עד תקיןיש מודעות

circumlocation

חסר תוכןשוטף בעיה מרכזית – שיום

ושליפה )בש"ע(היסוסים

חזרה תקינהאוטומטי תקין

יש מודעותCircumlocution

מאד יש הבנהלקויההבנהאלקסית

לעיתים טובה מדיבורבגלל אפרקסיה

.פגועה עד טובהטובה מדיבור

מאדלקויהאין מודעות לבעיה

פגועה יותר מדיבור

בד"כתקין כמעט לגמריתקין

קריאה

קוראלא לא מזהה שמו

מופרע בקול רם –ברמה פונטית

הבנת הנקרא –מופרעת עד טובה

ללאמצליח – בקול רםהבנה

מילה אחרת לא קשורהיקרא מילה במשקל דומה

– קושיהבנת הנקראלקשר מילה למשמעות דיסלקציה – יכול להגיע

לאלקציה

פגועה קריאה בקולדומה לדיבור

טובההבנת הנקראיותר

קריאה טובה יותרלמילים פשוטות

תלויפגועי עד מנורמלבעוצמת הפגיעה

כתיבה

אגרפיה מכנית חוסר יכולת להעתיק

מופרעת השמטת מילות פונ'

ומורפמות סופיותפרגרפיה ליטראלית

דומה לדיבורז'רגון

חוסר מודעות לבעיהבעיה בהמרת צליל אות

מבנה תקין ללא תוכן – ולכןאין בעיה מוטורית

פרגרפיה וורבלית ,פראגרמטיזם

עד אגרפיהפגוע מאד מודעות לכתיבה לא

נכונה מפגרת אחר הערוצים

האחרים

– תלויפגועי עד מנורמלבפגיעה

לעיתים יכול לכתוב אך לאלשיים את הכתוב

הערות

פגיעה נרחבתהמיפלגיה

חלקים – 3אקוטי – לאחר פגיעה

מתפתחת – בדינמיקהכרוני – חוסר התקדמות

איזור ברוקה –פרונטלי תחתון

פגיעה באפריקולום -אפרקסיהו

21,22פגיעה בangulargקרוב לfatigueנפוץ –

קורטקס41,42אזורים אודיטורי ראשוני

– אודיטורי22אסוציאטיבי

אפרקסיה מוטורית –AFתלוי בפגיעה ב

אבנורמליות סנסורית

צומת פריאטלית טמפורליתPost/inf tempoal 37

Angular gyrus

1

ז'רגון סמנטיז'רגון – נאולוגיסטיאקולליותטרנס' סנסוריתטרנס' מוטורית קשה.ספונטני 1דיבור

פרסברציותאקולליה

אוטומטי תקיןחזרה טובה

שיום מופרע לא שוטף. ספונטני 2

במאמץאוטומטי תקיןחזרה תקינה

שיום תקיןפרפזיות

ללא תוכן שוטףספונטני פרפזיות

נאולוגיזמיםאוטומטי תקין

חזרה טובה עד אקולליותופרסברציות

שיום מופרע מאד

חוסר תוכןאין פרפזיה

אקולליה חמורהאין שפה עצמאית

נאולוגיזמים רבים – לוגוריאהשטף

חסר תוכןשולחן – קושמן

תחביר תקיןמילים לא אמיתיות

מבנה מופרעפראגרמטיזם

מילה תקינה אך תחביר לאתקין

מילים אמיתיות

תקינה לרב.1הבנהתקינה.2

מופרעתהבנה

קריאה

טוב.קול רם –1טובההבנת הנקרא-

תקינה.קול רם 2 הבנת הנקרא בסיסית

ה ברמת התאמתתקינמילה לתמונה

מופרעת – שמורהבקול רם מופרעתהבנת הנקרא –

ז'רגון פונמי

כתיבה

מאדמופרעת.1אגרפיה מוחלטת

קשר גרפמי פונמימופרע

מופרעת.2

רצף של פונמות שלאמופרעתכתיבה קשורות אחת לשניה

לא ניתן לפענח סמנטית

הערות

.בעיות יזימה1הפרעה מוטורית

אקסטרא סילוויאני.יותר אפזי2

1וכל

בין אונה טמפורלית לפריטאלית37אחורי

אקסטרא

מעורבת – נדירדיבור ספונטני לא שוטף

אקולליהאוטומטי תקין

חזרה טובה עד אקולליההבנה מופרעתשיום מופרע

קריאה בקול – מופרעהבנת הנקרט- מופרע

2

סיכום הקורס באפזיה סמסטר ב' תשס"ד

. בתפקודי השפה כתוצאה מפגיעה מוחית אפזיה – אובדן או פגיעה

השפה מייצגת ארבעה ערוצים: דיבור, הבנה, קריאה וכתיבה. השפה מלאת סמלים ומפוענחת ע"י

קריאה או שמיעה. ומכאן שהפרעת שפה היא ליקוי בפענוח או קידוד – תכנון הסמלים המרכיבים

ערוצי השפה במינונים שונים. 4את השפה. הפגיעה באפזיה תהיה לרוב ב

העוסקים באפזיה – מסתכלים על קשר בין פגיעה ספציפית לתפקוד שפתי. מבוגר כברנוירופסיכולוגיה –

רכש את התפקוד ונראה במה לקוי אוצל ילד ההתפתחות תהיה לקויה.

מתמקדים במבנה השפה – מסתכל על חוקי דקדוק ואוצר מילים. מחפשיםבלשנים –

תהליכי חשיבה. מתוך מידע על אפזים מסיקים על שפה נורמלית.

– חקר תהליכים מנטלים שצריך כדי להשתמש בשפה. "שפהפסיכולוגיה קוגניטיבית

הוא החלון למוח"

תחום בריאות הנפש

– התחום התפתח לאחר מלחמת העולם השניה היו צעירים רבים עםקלינאי תקשורת

פגיעות מוחיות. הקלינאית חוקרים ומפתחים שיטות אבחון וטיפול ועוסקים בשיקום שפתי

ותקשורתי, ע"י שיקום השפה הפגועה ולאפשר שימוש במבנה תקשורתי.

שיקום הנעשה ע"י הקלינאית –למידה מחדש של מיומנויות שפתיות שנפגעו.1

שימוש ביכולות שמורות .2

מחקר.3

– אספקט מכני של תקשורת הדורש קורדינאציה נוירומסקולרית.דיבור

- תקשורת סימבולית בעלי משמעותשפה

– היכולת ליצור שפה לצורכי תקשורת.חשיבה

האפזיה אינה הפרעה טהורה אלא חלק מבעיות שונות.

– ההיסטוריה של האפזיה לפנ"ה היו ממצאים של אדם שנפגע ברקה ובעצם טמפורלית וסבל מחוסר2500-3000כבר ב

הניחברוקה . התייחסו לבעיה רגשית.speech lessדיבור. לאחר מכן התייחסו לאדם אפזי כ

.שאנחנו מדברים עם ההמיספרה השמאליתאצל אדם שלא מדבר ה פרונטלית בעקבות פגיע

אפזיות – אפזיה2 שמאלית שקשור להבנת דיבור. טען – טמפורלית זיהה אזור באונה וורניקה

מוטורית – אובדן מוטורי של המילים ואפזיה סנסורית – אובדן ההבנה אך שמיעה והגיה תקינים.

3

– כך ניתן לתאר אפזיה לפי מקום פגיעה במרכז או בחיבור ביניהם. מודל וורניקה ליכטהיים

A .מרכז תפיסה אודיטורי של מילים בוורניקה -B

B .מרכז של קונצפטים של מילים בפריטיאלית –

Mמרכז הפקת הדיבור בברוקה -

M A גישה מקומית – קישור בין תפקוד לאזור מוחי

גישה הוליסטית – מדגיש תפקוד מוחי כיחידה אחת.

תיאר תסמונות של אפזיה לפי הליקוי השפתי והמיקום האנטומי. )מקומי + הוליסטי(.לוריא

מידע ויזואלי נקלט באונה אוקציפיטלית – פענוח משמעות בוורניקה- מועבר דרך סיבים לברוקה

שם יש מידע מוטורי – עובר לשרירי הדיבור. ושלבים אלוט יכולים להפגע בדרך.

BDAE .חילקו אפזיה לסינדרומים המקובלים כיום – בקורלציה אנטומית –

אפזית ברוקה

אפזית ורניקה

אפזיה קונדקטיבית

אפזיה גלובלית

אפזיה אמנסטית

אפזיה טרנסקורטיקלית

אטיולוגיה לאפזיה אנשים מגיביםstrokeאירוע מוחי – בעיה לאספקת הדם למוח – קריש דם או שטף דם. לאחר

שונה לתנועה, תקשורת ושימשו יומיומי אחר פגוע.

נוירולוגיההתלמוס מעביר מידע תחושתי מהגוף לקורטקס.

– מפרידה בין אונות פרונטלית ופריטלית , בין פרה לפוסט גירוס. פיסורה רולנדית

- מתחתיה טמפורלית מעליה פרטלית ופרונטלית. סביבה יש הרבה אזורי שפה. פיסורה סילוונית

. בקדמת אונה פריטלית. מכיל תאי עצב המקבלים1,2,3 –ברודמן אזור סומטו סנסורי ראשוני

input .סנסורי

. 17קורטקס ויזואלי ראשוני –

. מעברים קונטרהheschls gyrus. טמפורלי. נקרא 41,42 – אזור ראשוני לקליטת גירוי אודיטורי

לטרליים דומיננטיים. כל מידע שמיעתי מגיע לכאן.

. מהאזור הזה לגוף. מסלול הפוך מקליטת גירוי. קורטקס מוטורי שמאלי4אזור מוטורי ראשוני –

שולט על תנועות בצד ימין של הגוף ולהיפך.

שם יש תהליכים ברמהאזורים שיניוניים אסוציאטיביםלכל אחד מהאזורים הראשונים האלו יש

גבוהה יותר. קורטקס ראשוני קולט את הגירוי והשיניוני מפענח אותו. לדוגמא – נקלטת תמונה

. וההבחנה בין דיבור41,42. או בשמיעה – צליל נקלט ב18,19 והזיהוי שלה יעשה ב17ויזואלית ב

4

הינו וורניקה בהמיספרה דומיננטית לשפה בשמאל(.22. )21,22לצליל יעשה באזור סמוך

בהפקה – אזור ראשוני ושיניוני יחד בברוקה.

שם יש עיבוד אינפורמציה שמקשר מידע חדש למידע מאוחסן.אזורים הטור מודליים –

ומניפולציות שונות עם המידע.

שם נפגשות האונות – טמפורלית, angular gyrus. נקרא 37,39אזור הטרו מודלי אחורי

פירטלית ואוקסיפיטלית. תחנה מרכזית במוח. ושם נפגשים אזורים אסוציאטיבים אחוריים –

טמפורלי – שמיעתי, פריטאלי – תחושתי, אוקסיפילטי- ויזואלי.

. חיוני לאינו' לטווח קצר. אחראי לתכנון44,45,46 – אזור ברוקה מורחב אזור הטרומודלי קדמי

רצף כמו תחביר.

שפה- תוצר של תהליך הטרו מודלי. המידע המתקבל מכל החושים מעובד עם מידע מאוחסן וכך

באזור הטרומודלי אחורי. מרכז מתקשר עם מרכזangular gyrus יש אזור סמנטי של השפה ב

הטרומודלי קדמי שם נוצת השפה וארגון ורצף במבנה שלה.

Arcuat fasciculus– סיבים לבנים המקשרים ביו וורניקה לברוקה.בין טמפורלית לפרונטלית

. agומעבירים מידע מה

רב אזורי השפה מסביב לפיסורה הסילוונית פגיעה שם תביא לאפזיה.

בחלק קדמי פרונטלי. אחראי לפעילות מנטלית גבוהה. כאןקורטקס סופרמודלי אסוציאטיבי –

מתקבץ מידע מכל המבנים הקורטיקלים ומאפשר פעילות יזומה שליטה ופיקוח על התפקוד.

בפגיעה כאן נראה קושי בגבולות, חוסר תכנון ויזימה.

– ברוקה. AG – AF זיהוי – 19 18 – 17בשיום – אוקסיפיטלי רואים

. AGהבנה – שמיעה – עיבוד ראשוני ומשני- ורניקה-

ארבעה תפקודי הבנה לא תקינים – בהמספרה שמאלית41,42נזק באזור הקולט גיורי אודיטורי. לקורטקס ראשוני .

. Pure word deafness)דומיננטית לשפה(המביא לחוסר יכולת לקלוט צלילי דיבור.

בשמאל יכול לגרום לחוסר יכולת21,22נזק באזור המעבד מידע אודיטורי נקלט- ב .

לעבד מה שנקלט )א. וורניקה(

– נזק באזור עיבוד מידע הטרומודליAG.פגיעה ביכולת עיבוד סמנטיות של מידע נקלט –

.נזק בברוקה – פגיעה ביכולת עיבוד תחבירי של מידע נקלט. ופגיעה בהפקה

– אחורי – הבנה – ורניקה / קדמי- הפקה ברוקה. דיכוטומיה נפוצה באפזיה

– התמחות חד צידית של השפה בולטת בימניים. בשמאליםקשר בין דומיננטיות ידית לאפזיה

– נזק בצד ימניCrossed aphsiaיש לעיתים ייצוג דו צדדי של השפה. ולכן החלמה טובה יותר.

אצל ימניים.

5

תיאור האפזיה – משקפיים לאפזיהיכולות תקשורתיות –

האם יוזם תקשורת

.באיזה כלים מעביר מסר תקשורתי – ג'סטות,דיבור, כתיבה

.האם התקשורת פונקציונאלית

ערוצי שפה דיבור, הבנה, קריאה וכתיבה4 – יכולות שפתיות

– היכולת לדבר, פונקציונאלי, תוכן. התייחסות לשטף, ניתוח טעויות ברמת מילה, מבנהדיבור

תחבירי, שליפה.

דיבור ספונטני

דיבור אוטומטי

חזרה

שיום

דיבור ספונטני - – קוטע מאומץ או מופק בקלות. חשוב לקבוע סינדרום. פגיעה קדמית- לא שוטף פגיעהשטף

אחורית – דיבור שוטף. השטף מוגדר עפ"י כמות מילים לדקה, קצב איטי או נורמלי או לוגריאה,

היגוי, אורך משפט, פרוזודיה.

מילים לקב' נשימה, מאמץ להפקה ברמת מילה, היגוי2-3דיבור לא שוטף – כמות מצומצמת,

לקוי, משפטים קצרים, דיספרוזודיה.

דיבור שוטף – קלות להפקה, לוגוריאה של דיבור או נורמלי, היגוי תקין, פרוזודיה תקינה, אורך

מילים. 5-8מבע רגיל

– האם יש משפטים, תקין או שגוי תחבירי, דיסגרמטיזם- בא. לא שוטפות. מבנה תחבירי

– הפקהפרפזיותשיבושי היגוי, החלפות מילים או חלקי מילים – ניתוח טעויות ברמת מילה –

לא מכוונת של צליל או מילה או מבע.

סוגי פרפזיות – – החלפה, השמטה, תוספת או מטטזיס )שיכול( של צליל אחד יותר. למרותליטרלית / פונמית

השיבוש יש מספיק מידע פונולוגי לזהות את המילה. מס' הברות ותנועות נוטות להישמר יותר

מעיצורים. למשל – שולחן –

השמטה- שוחן, שיכול – שוחלן, החלפה- שולרן, החלפה צליל ויצירת מילה חדשה – פולחן.

)פרפזיה פורמלית(

כאשר יותר ממחצית ההברות משתנה. יצירת מילה חדשה חסרת משמעות –נאולוגיזמים –

מפתח – שלמח. יש ז'רגון נאולוגיסטי בד"כ עם לוגוריאה.

– החלפת מילת המטרה באחרת. יש ז'רגון סמנטי. סמנטית קרובהפרפזיה וורבלית – סמנטית

– החלפת מילת היעד במילה הקרובה במשמעות – מפתח למנעול. סמנטית רחוקה – אין קשר

בין מילת מטרה למילה מופקת, מפתח לחתול.

6

מילה המופיעה שנית בדיבור הנבדק. פרפזיה פרסברטיבית –

– שימוש מכוון של הדובר במילה אחרת כתחליף למילת המטרה כדי להעביר מידע.פריפרזה

הדבור יודע שאין לו יכולת שלוף את המילה הרצויה ויחליף אותה במילים אחרות בניסיון לתיאור.

מסר ענייני, מבון, קשר בין מילים מופקות. תוכן הדיבור –

האם המסר פונ' ברמת שיחה פשוטה ומורכבת. פונקציונאליות המסר –

טעויות כמו בדיבור ספונטני, התייחסות לדרך הביצוע, קלות ושטף, ניסיונות תיקון. שיום –

חשוב להבדלה בין סינדרומים – טעויות יבואו לידי ביטוי גם כאן. חזרה –

–היכולת להבין מידע מילולי ברמות שונות. כל אפזי סובל מכך ברמה שונה,הבנה שמיעתית

חומרת הפגיעה חשובה לקבוע אבחנה.

– הבנת שיחה יומיומית, זיהוי פרטים אישים, שאלות כן ולא, זיהוי חפצים ותמונותהתרשמות

(, ביצוע פקודות, הבנת קטעים מורכבים.X)איפה

– דיסלקציה יכולה להופיע מאפזיה.בהבנת הנקרא- קריאה בקול והבנת הנקרא. פגיעה קריאה

דומה לדיבור ולא מעיד על הבנה. בודקים בזיהוי פרטים אישיים, התאמת מילהקריאה בקול

לתמונה, הבנת משפטים וקטעים.

– פונקציונאליות מסר כתוב, ניתוח טעויות, כתיבה חופשית, בהכתבה יופיעו טעויות כמוכתיבה

בדיבור – פרפזיות והשמטות וכדו', העתקה – כמו חזרה.

.חשוב להדגיש יכולות שמורות לפיצוי

– פגיעה ביכולת לתכנן ולהוציא לפועל בצורה קואורדינטיבית רצפים תקיניםאפרקסיה לדיבור

של תנועות איברי הדיבור עבור הפקה רצונית של צליל הדיבור וזאת בהיעדר שיתוק או חולשה

באיברי הדיבור אפרקסיה בוקפציאלית, או פגיעה פונולוגית קשה שיכולה להסביר קשיי הפקה.

באפרקסיה בוקו' אי אפשר להניע איברים אורמוטורים בצורהרצונית אך אפשר בצורה אוטומטית

כמו פיהוק.

סיווג אפזיה לקבוצות )ברוקה, וורבלית, סינטקטית , אפרנטית מוטורית(. אפזיה אקספרסיבית1

אפזיה לא שוטפת עיקרית

. 44,45לאחר פגיעה באזור שפתי קדמי בהמיס' שמאלית.

מאומץ, מועט, א-פרוזודי , תחביר לקוי. – מאפייני דיבורדיבור לא שוטף, מעט הפקה, מאמץ הפקתי, היגוי לקוי, משפטים קצרים וליקוי גובה טון וקצב.

– השמטה של מילות יחס, שימוש דל והשמטת פעלים – איש אוטו ירושלים. טעויותדיסגרמטיזם

פועל של מין וזמן. אין בנית משפטים מורכבים של שאלה וכדו'.

- ריבוי פרפזיות ליטרליות. טעויות ברמת מילה

פלט דיסגרמטי עשיר סמנטי. לרב שי הצלחה בהעברת המסר.תוכן מסר-

7

טוב מספונטני. דיבור אוטומטי –

דומה לדיבור. דיסגרמטיזם, מאמץ,פרפזיות ליטרליות. חזרה טובה מדיבור ספונטני. קושיחזרה-

בחזרה על מבנה תחבירי ומילות תפקוד כמו בספונטני. "ילד כלב גינה" ."ילד בננה".

– קושי. פרפזיות ליטרליות, היסוסים וחיפושי מילים, יש מודעות וניסיון תיקון. שיום

פלט דיבור אבנורמלי. אפרקסיה לדיבור –

– שמורה יחסית להפקה. פונקציונאלית לצורך שיחה יומיומית, יש קושימאפייני הבנה שמיעתית

בהבנת מבנים תחביריים שונים. הפגיעה כאן סלקטיבית. הקושי הוא בהבנת משפטים עם מילות

יחס, ופסיבים רוורסבילים "הילד דוחף ילדה". והבנת משפט סביל משפטי שאלה וכו'. יש הבנת

משפט פשוט.

- לקויה כמו הבנה שמיעתית, לרב טובה עם קושי במשפטהבנת הנקרא מאפייני קריאה –

מורכב.

– כמו פלט הדיבור. חוסר שטף, פרפזיות ליטרליות, תחביר לקוי. קריאה בקול רם

לקוי מאד. איכות מסורבלת, כתב גדול ולא מדויק, ביד שמאל, השמטות ,מאפייני כתיבה –

החלפות ומטטזיס, שגיאות כתיב, ברמת משפט כמו בדיבור.

)וורניקה, סנסורית(אפזיה רצפטיבית. 2אפזיה שוטפת

)עיבוד מיעד שמיעתי - אזור וורניקה הוא אזור22 )קליטת שמיעה ראשונית( ו41,42לאחר פגיעה ב

אסוציאטיבי ראשוני . (

, אין בקרה על הדיבור, איןpress of speechדיבור שוטף, לחץ בדיבור מאפייני דיבור – )טיפול למודעות( דיבור בלחץ – סחור סחור נפסק בגירוי חיצוני חזק. ויסות, בעיה פרגמטית.

פרפזיות וורבליות סמנטיות ככל שיותר רחוקות הפגיעה קשה יותר.טעויות ברמת מילה -

)יכולות להופיע ליטרליות(

ז'רגון סמנטי ונאולוגיסטי-שילוב של לוגוריאה עם הרבה פרפזיות.) יש התייחסות לאפזים

רצפטיבים מסוג ז'רגון למי שיש כבר בהתחלה הבנה לקויה, ז'רגון ובעיית בקרה יחשב חמור יותר

מרצפטיבי(

- דיבור ריק וחסר משמעות. לא קוהרנטי לרמת ז'רגון. תוכן הדיבור

לא טובה. תלוי בכמות הז'רגון והפרפזיות כמה קרובות או רחוקות. ככל שהבנהפונקציונאליות-

פגועה – פונ' נמוכה.

– חוסר מודעות למצבם ולכן אין ניסיונות תיקון. אנוסגנוזיה

פגועה כמו הבנה. יש ריבוי פרפזיות ונאולוגיזמים. יכולים לחזור על המילה יד כמילהחזרה –

שלוש.

– מופרע. טעויות של נאולוגיזמים, דיבור סחור סחור ללא קשר, פרפזיות סמנטיות קרובותשיום

ורחוקות.

8

קושי בולט. הבנה פגועה לעיתים כבר ברמת מילה, קושי לביצועמאפייני הבנה שמיעתית –

משימה של זיהוי אובייקט וכדו'. יש קושי לבדוק מצב בגלל הבנה פגועה ולכן צריל לבדוק בנושאים

הקרובים לאדם, שאלות כן ולא.

- פקודות אוטומטיות של הגוף – להרים יד וכדו'. מסוגלים לבצע. פקודות אקסיליות

ההבנה גוזלת אנרגיה רבה מהחולים וחשוב להדריך משפחה לקשר עין, האטת הקצב, משפטים

קצרים, ג'סטות, שמירה על נושא שיח, הוספת מידע למילה לא מובנת.

בד"כ פגועה. הבנת הנקרא – לתת לו לזהות מילה או לכתוב שאלה שינסה לענותמאפייני קריאה

– יהיו שיקראו מצוין אך לא יבינו. אך, קריאהכמו הבנת מילה, תהיה הבנה ברמת פרטים אישים

יכולה להיות פרפזיות בקריאה.

בד"כ בימין, בגלל פגיעה אחורית ולא מוטורית. כתיבה שוטפת כמו דיבור, ישמאפייני כתיבה –

נאולוגזמים ופרפזיות.

נחשב לסוג של וורניקה כי שם הפגיעה. אפזית ז'רגון

– ז'רגון סמנטי או נאולוגיסטי. דיבור שוטף ולוגראי, לא מובן, אין מודעות לדיבור לא מובן.דיבור

פרוזודיה, היגוי ותחביר שמורים. מבונות תלויה בכמות פרפזיות.

מופרע יותר מספונטנישיום –

אין מודעותאנוסגנוזיה

סוגי א. ז'רגון – 3ז'רגון פרפזי – שימוש לא מותאם במילים קיימות . סמנטי. .1

מהמבע. 20-30%ז'רגון נאולוגיסטי – נאולוגיזמים ומילים קיימות. כשנאו' הם .2

ז'רגון פונמי – רצפים פונמים שלא ניתן לפענח. ג'יבריש. אין חלוקה למילים. .3

חולי ז'רגון מצייתים לחוקים פונולוגים בשפתם – למשל , לא יהיו צרורות במיקום שלא קיים

בשפה. הנאולוגיזמים כוללים מורפות נכונות כמו ריבוי בש"ע והטיית זמן בפעלים.

לקויה מאד הבנה שמיעתית –

)אקספרסיבית –רצפטבית(. אפזיה גלובלית3 פגיעה חמורה בכל תחומי השפה מפגיעה נרחבת במוח. הפקה מוגבלת ומורכבת ממבעים

סטריאוטיפים או מילים בודדות. הבנה מוגבלת אפילו בהוראות ושאלות פשוטות.

הפגיעה נרחבת כל כך שקשה לפעמים להבחין מה שמור ומה פגוע. גם יכולות ויזואליות לא

מילוליות כמו התאמה ויזואלית יכולות להיות פגועות.

הפגיעה מערבת אזורים קדמיים ואחוריים. בוורניקה ובברוקה. האזורים מקבלים אספקת דם

מסעיפים שונים והפגיעה חסמה את שניהם ואפזיה גרמה לאוטם פריסלווני. יכול להיגרם מנזק

סב קורטיקלי.

9

לא שוטף. הפקה לקויה עד חוסר דיבור, הפקת הברות ומלל חסרספונטני – – מאפייני הדיבור

משמעות עם אינטונציה תקינה. לעיתים יש הפקה חוזרת של ביטויים סטריאוטיפים. )בז'רגון

נאוליגסטי יש שטף שאין כאן ויש סיומות מורפולוגיות מוכרות בשפה שאין כאן(

– לעיתים שמורדיבור אוטומטי

- לקויהחזרה

– אין יכולתשיום

– לקויה מאד. זיהוי שמיעתי לקוי, כן ולא לקויות, יכולות הבנת פרטיםמאפייני הבנה שמיעתית

אישים טובה מהבנה אחרת המטופל יוכל לענות כן ולא לגבי פרטיו.הבנת סיטואציה טובה מהבנה

פורמלית.

– שמור יחסית.פקודות אלקסיות

– אלקסיה- אין יכולתמאפייני קריאה

– אגרפיה- אין יכולתמאפייני כתיבה

– אינטונציה המלווה דיבור, ארטיקולציה במעט המילים הנהגים, הבנה שלהיכולות השמורות

דבר אישי, לחלק מהחולים יכולת של קטגוריות ספציפיות שמורות יותר מאחרים , הבנת

סיטואציה.

– המיפלגיה או שיתוק ימניפגיעות נוירולוגיות נוספות

אפרקסיה בוקו' או לדיבור או של הזרוע, כשננבקש לבצע יכול להיות שיתקשה מהאפרקסיה ולא

מחוסר הבנה.

לא ניתן להשתמש במבחנים הסטנדרטים כי לא מלמדים על יכולות שמורות. לצורךאבחון –

המתאר יכולותBASAהעברת משימה פשוטה של אבחון יש צורך בלימוד המטלה. ישנו אבחון

שמורות כדי ליצור קווים מנחים לטיפול וכן בדיקה של עיבוד מידע בעל ערך אישי למטופל , יש

התייחסות להיבט תקשורתי ולא רק שפתי של המטופל ויש מאפיינים פרא לינגוויסטים. מתייחס

לאפרקסיה וכדו'.

למצוא אמצעי תקשורת לחולה. לשפר הפקת כן ולא. לשפר הבנה בעזרת רמזים לאטיפול –

מילוליים, לשפר יכולת העברת מסר בג'סטה וכו'.

חשוב לזכור שהמטופל מודע בצורה מסוימת למצבו ולא דרוש משימות של ילדים. ניתו להיעזר

אופציות. 2במילים פשוטות ומוכרות, הדרכה משפחתית, חומר ויזואלי, לתת לבחור מ

– חלק מהחולים יראו שיפור משמעותי תוך כמה שבועות, אחרים יעברו לסוג אחר שלהחלמה

אפזיה ויש כאלו שימשיכו להיות גלובלים. הפרוגנוזה מתאימה למידת היכולות השמורות לחולה

במטלות שפתיות. החלמה טובה כאשר הפגיעה רחוקה מאזורים שפתיים ויש נזק מצומצם. יש

שחושבים שהישקום העיקרי יעשה חצי שנה לאחר הפגיעה בניגוד לאפזיות אחרות.

10

)חזרתית, מרכזית(. אפזיה קונדוקטיבית4 רצועת סיבים המקשרת בין אזורי שפה רצפטיבים לאקספרסיבים. )כמו בתיארויהמיקום הפגיעה-

של וורניקה וליכטהיים שיש פגיעה בין מוקדים(

אפזיה שוטפת.

ישנו פער ביכולת ההבנה ליכולת החזרה. יש הרבה חיפושי מילים ותיקונים ולכן הדיבור יכול

להישמע לא שוטף. כשקשה להעריך אם החולה שוטף או לא בודקים עפ"י פרמטרים אחרים. יש

הבנה שמיעתית טובה קושי בחזרה. הקושי בחזרה מוסבר ע"י נתק הקיים בין אזור סנסורי של

הבנה לבין אזור מוטורי של הפקה. בראון טוען שזוהי אפרקסיה הפוגעת בחזרה, ויש שטוענים שזה

נובע מקושי בזיכרון לטווח קצר ולכן לא יחזרו על רצף.

שוטף, פרפזיות ליטרליות, חיפושי מילים, מודעות לטעויות וניסיונות תיקון.מאפייני דיבור –

לחלקם יש אפרקסיה לדיבור.

פגועה. ריבוי פרפזיות ליטרליות לעומת הדיבור, יש מודעות ותיקון. חזרה –

לקוי, קושי לשלוף למרות שנבדק יודע מהי המילה, פרפזיות ליטרליות וחיפושי מיליםשיום –

רבים , ניסיונות תיקון ושימוש בפריפרזיה מועילה.

ענייני, סמנטיקה תקינה, הפונק' תלויה בכמות החיפוש והפרפזיות. תוכן ופונ' –

שמור יחסית, טובה לרמת שיחה יומיומית. ליקוי ברמה מורכבת. מאפייני הבנה שמיעתית –

–הבנת הנקרא לקויה כמו בדיבור – פרלקסיות וחיפושים. קריאה בקול – מאפייני קריאה

(.AGשמורה יחסית אך לא תמיד. )כאשר יש קושי להבנת הנקרא יש פגיעה גם ב

– לקויה. יש דיסגרפיה - השמטות החלפות ומטטזיס. כמעט אגרפיה. מאפייני כתיבה

– לחלקם יש פרזיס ביד הדומיננטית ימנית. יש לפעמים אפרקסיההפרעות נוירולוגיות נוספות

אידו מוטורית.

בבניית הטיפול חשוב לעבוד על פונולוגיה.

בהפקה אצל הקונדוקטיבי אין פגיעה בזיהוי וניתוח ויזואלי ולא במע' סמנטית הקושי מתחיל

פונולוגי של פלט וארגון פונמות בסדר הנכון. ולכן יהיה לו קשהoutput bufferבלקסיקון פונולוגי וב

מודל נוירופסיכולוגי למתן שם -להגיד את מילה היעד במיוחד החזרה. במע' הסמנטית – מחליטים לאיזה קטגורי שייך, ומה עושים עם זה

-בלקסיקון הפונולוגי מסדרים צלילים

פונולוגי- מכניסים כל פונמה למקום שלה. output bufferב

. אפזיות טרנסקורטיקליות5

זיהוי וניתוח ויזואלי

מע' סמנטית

לקסיקון פונולוגי

Output buffer פונולוגי

11

באפזיות אלו אין בעיית חזרה וההנחה היא שהנזק אינו מרכזי באזור פריסילווני אלא מסיבים.

ניתוק אזור שפתי משאר התפקודים.

A .אפזיה טרנסקורטיקלית סנסורית TCS)דומה לרצפטיבי( – דיבור שוטף , אקולליה, פרפזיות סמנטיות ונאולוגיזמים, דיבור ריק, מאפייני הדיבור-

טובה מאד, חזרה מדויקת על מילות תפל ומשפטים ארוכים ושפות זרות.חזרה –

לקוי ביותר. פרפזיות סמנטיות רחוקות ולא ענייניות. שיום –

לקויה ביותר, עד חוסר הבנה מוחלט. מאפייני הבנה שמיעתית –

–הבנת הנקרא לפעמים שמורה ולפעמים יש פרלקסיות. קריאה בקול – – מאפייני קריאה

לקויה.

– לקויה.מאפייני כתיבה

לרב אין מודעות ותיקון.

– החולים מבצעים המרה אקוסטית פונולוגית ועוקפים את כל השלבים באמצע.החזרה השמורה

וכך יחזור על מילים.

B .אפזיה טרנסקורטיקלית מעורבת – MTC דומה לגלובלי עםTCSאפזיה מבודדת – אולי יש אזורי שפה אך הם מבודדים . חזרה גרועה מה

חזרה יותר טובה.

ספונטני מועט מאד, או לא קיים.אקולליה, היגוי תקין, מאפייני דיבור –

- טוב יחסית כשנתחיל סדרה. אוטומטי

לקוי. מאדנאולוגיזמים ופרפזיות סמנטיות או חוסר תגובה.שיום –

– טובה ביחס לשאר תפקודים אך עדין לקויה. חזרה

לקוי מאדמאפייני הבנה שמיעתית –

אלקסיה ואגרפיה. מאפייני קריאה וכתיבה –

. TCS כמות דיבור פחותה לעומת MTCהחלמה מועטה. ב

Input buffer פונולוגי

לקסיקון פונולוגי

Output buffer

מע' סמנטית

אנליזה אודיטורית

פרח

המרה אקוסטיתפונולוגית

פרח

המסר נקלט באזור אודיטורי ראשוני ומועבר ללא תיווך של אזורים אסוציאטיבים אל מע' ההפקה. אין עיבוד סמנטי של

12

C .אפזיה טרנסקורטיקלית מוטורית TCM .נדיר

לא שוטף, פרפזיה סמנטית, פרסברציות ואקולליהמאפייני דיבור-

– טובה.חזרה

– ליקוי ביזימת דיבור ספונטני. מאפיין מרכזי

טובה לרב. יכול להיות ליקוי במבנים תחבירים מורכבים.מאפייני הבנה שמיעתית –

– לרב טובה. הבנת הנקרא – לקויה, קול במאפייני קריאה –

– לקויה. מאפייני כתיבה

האבחנה בינה לאחרות- שההבנה שמורה יחסית.

אפזיות סאב קורטיקליות. 6פגיעה בחומר לבן ואפרו מתחת לקורטקס.

הדיבור המופק הוא פגוע המתחיל ממוטיזם ומתפתח לדיבור היפופוני)חלש(, איטי, אמלודי עם

קשיי היגוי.

יש פרפזיות לעיתים. חוץ מבחזרה. שיום לקוי.

החלמה טובה בגלל האופי החולף אין עדות שיש אזורי שפה בסב קורטקס אלא שיש לחץ על

לא מביאות לקשיי שפה. MSהקורטקס בנוסף לעובדה שמחלות הפוגעות בחומר הלבן כמו

Aא. סאב קורטיקלית קדמית – פגיעה בגרעינים בזאליים . – לא מאומץ אך עם היסוסים, לעיתים דיסגרמטי, ליקוים במוטוריקה של הדיבור,מאפייני דיבור

היגוי פגוע, דיבור איטי וכבד. היפופוניה, דיספרוזודיה, ליקויי שליפה, פרפזיות סמנטיות.

– טובה.חזרה

טובה לשיחה פשוטה אך לקויה בשפה מורכבת. מאפייני הבנה שמיעתית –

- שונה מחולה לחולה. כתיבה

יש שונות רבה בפגיעה וחלק מהליקויים יכולים להיות קוגניטיביים.

B .אפזיה סאב קורטיקלית אחורית – פגיעה בתלמוס ממוטיזם המשתפר לשטף עם ז'רגון פריפזיות ולוגוריאה. היפופוניה, ליקוי היגוימאפייני דיבור –

ופרוזודיה,

– מופרעשיום

– טובה מספונטניחזרה

– שמורהמאפייני הבנה שמיעתית

– לקויים מאד. קריאה וכתיבה

שכיח. רוצים להגיע אליה להחלמה. אפזיה אמנסטית. 7

Anomia קושי בשליפת מילים –word retrival .באפזיה

13

יכולת שיום מופרעת לעומת יכולות שמורות אחרות.

– שוטף,בספונטני – חיפושי מילים, היסוסים, סחור וסחור, פריפרזות ופרפיזיותמאפייני דיבור

סמנטיות.

– שמורה. חזרה

מע' סמנטית פגועה.

– לקוי מאדיהיה לפעמים חוסר תגובה. שיום

– שמורה, קושי ברמה מורכבת. מאפייני הבנה שמיעתית

– טווח רחב של פגיעה. בקריאה קושי במורכב. בכתיבה – שגיאות של החלפותקריאה וכתיבה

והשמטות.

יכול להיות ממחלה דגנרטיבית ולהיות אפזיה פרוגרסיבית.

ספונטנסוגי

הבנהחזרהשמיעתית

שיום

לאגלובלישוטף

פגועה

גרועפגועה

לאאקספרסיבישוטף

פגועה

פגויחסית טובהע

טרנ'מעורבת

לאשוטף

פגופגועהטובהע

טרנ'מוטורית

לאשוטף

פגויחסית טובהטובהע

פגועשוטףרצפטיביה

פגופגועהע

פגועשוטףקונדקטיביה

פגויחסית טובהע

פגופגועהטובהשוטףטרנ' סנסוריע

פגויחסית טובהטובהשוטףאמנסטיתע

הפרעות נוירולוגיות לא שפתיות אצל חולי אפזיה – המיפלגיה, קאודרפלגיה. המיפרזיס. לרב השיתוק בצד ימין של הגוף.פגיעה מוטורית

– אפטיה, חולשה, עייפות ובלבול. הפגיעה יכולה להשפיע על האבחון. מתאפייןפגיעה בערנות

בפחד, אי שקט, חוסר התמצאות, פרוניה וכד'. יש מצב לאפקט פסאודובולאברי– פגועים

בצרבלום עלולים לפרוץ בבכי או צחוק ללא בקרה.

Neglect ליקוי ביכולת להתייחס לגירויים המופיעים במרחב השמאלי או הימני על אף יכולת –

מוטורית הקיימת להתייחס לכך. מתואר כליקוי קשב בד"כ התעלמות מגירויים בשמאל.

ההתעלמות היא לגירוי ויזואלי, אודיטורי וטקטילי. לפעמים יש אנוסגנוזיה.

14

Object centered neglectנגלקט לצד מסוים של כל אובייקט . לדוג' קריאה של המילה צליל -

כצל. יעתיקו חצי פרח או חצי שעון וישלימו לפעמים לבד.

Visuospatial neglect .הזנחה לצד מסוים של המרחב. לדוג' התעלמות מצד שמאל בדף –

נפוץ לאחר פגיעה ימנית ויש נגלקט לשמאל. אך ניתן למצוא אצל אפזי הפגוע לשמאל. חשוב

מודעות לנגלקט לדעת היכן למקם גירויים. נשב מצד שמאל של האפזי ליצירת קשב רב.

– פגיעה חד צדדית. ירידה בתחושה של כאב, טמפ', קושי בזיהוי המיסנסוריהפרעות סנסוריות –

טקסטורות,

– עיוורון במחצית משדה הראיה. המיאנופסיה

קשר בין מידע תחושתי למידע קיים. אינטגרציה של תחושות עם זיכרון וידע. רמהתפיסה –

מורכבת מזיהוי זה פענוח.

ליקוי בזיהוי ופענוח מידע דרך עוץ ספציפי למרות שקיים ידע על הפריט ומזוהה בעזרתאגנוזיה –

ערוצים אחרים. לא נובע מליקוי סנסורי ראשוני.

– ליקוי ביכולת לזהות פריטים מראיה.זאת על קיום ראיה תקינה וידע לגביאגנוזיה ויזואלית

הפריט. רואים את הפריט, יכולים לתאר אותו אך לא לשיימו. מזהים את הפריט מערוץ אחר –

שמיעה ומישוש בקלות.

פגיעה דו צדדית בחלק המקשר בין אונה אוק' – פריא'.

– אגנוזיה אודיטורית

ליקוי בפענוח וזיהוי צלילי הסביבה על אף ששומעים אותם. אגנוזיה לא וורבלית-

אגנוזיה וורבלית – Pure word deafnessליקוי בזיהוי/פענוח של צלילי דיבור כשיש-

שמיעה תקינה. מלבד ההבנה שאר תפקודי השפה תקינים

– מנזק טמפורלי דו"צ מבינים שפה כתובה אך לא דבורהאגנוזיה אודיטורית גלובלית

או צלילים.

– ליקוי בזיהוי ע"י מישוש אגנוזיה טקטילית

– חוסר יכולת לזהות פנים מוכרות או להכיר חדשות. פרוסופאגנוזיה

– הפרעה בביצוע רצוני של תנועות מוטוריות נלמדות שיכולות להיות מבוצעות האופןאפרקסיה

אוטומטי כתוצאה מנזק מוחי. קושי לבצע פעילות מוטורית כפקודה.

– ליקוי בביצוע פעילות מוטורית נלמדת שיכולה להיות אוטומטית.אפרקסיה אידומוטורית

בודקים שימוש במסרק, נפנוף יד, חשוב לבדוק שנבדק מכיר את המשימה.

Ideational apraxiaליקוי בביצוע רצף הצעדים שצריך לביצוע פעולה מורכבת. שימוש -

בחפצים.

Constructional apraxia– .ליקוי בפעילות במרחב כמו ציור וכתיבה

- מוודאים – הבנת המשימות ויכולת מוטורית עדינה. אבחון אפרקסיה

הפרעה בביצוע תנועות השרירים האורליים שלא רק לצורך דיבור.אפרקסיה בוקופציאלית –

באבחון בודקים ביצוע הוראות כמו פתיחת פה, הוצאת לשון, נשיקה וקריצה.

15

– ליקוי בביצוע רצוני של רצף התנועות הדרושות לצורך הפקת צלילי הדיבוראפרקסיה לדיבור

ללא חולשה, שיתוק א חוסר קוארדינציה של איברי הדיבור או פגיעה פונולוגית קשה . אין אפ'

בוקו' או אפרק' לפונציה.

הפרעה בדיבור כתוצאה משליטה מוטורית לקויה של איברי הדיבור מפגיעה עצבית. דיסארטריה-

– כשמאבחנים חולה אפזי בודקי ם –הפרעה בערנות, ליקוי מוטורי, ליקוי סנסורי, נגלקט,לסיכום

המינופסיה, אגנוזיה, אפרקסיה, דיסארטריה.

16

הגישה הנוירופסיכולוגית קוגינטיבית לאבחון וטיפול באפזיה וכלשמע' שפתית היא מודולריתחשוב לדעת לא רק מה נפגע ואיפה אלא גם למה, ההנחה היא

יחידה עובדת באופן עצמאי ויכולה להיפגע. כל מודול יש לו סוגים שונים של קלט: שמיעתי, חזותי,

כתוב ודבור.. כשמודול אחד נפגע תפקוד המודול השני מושפע מכך במיוחד אם הוא המודול הבא

והוא מקבל קלט שגוי.

ולאX אם אדם מצליח בדיסוציאציות -מתוך הלקוי לומדים על התקין ולהיפך. מידע מתקבל ע"י

כנראה שאלו מטלות שונות עצמאיות. Yב

מודל להבנה שמיעתית מודל להבנה

והפקה

מילה מדוברת "כובע" מילה מדוברת

אנליזה אודיטורית זיהוי הצלילים במילה

פונולוגיinput bufferמאגר המילים בשפה

inputמע' סמנטית – מידע על המשמעות והבנת המילה – לקסיקון פונולוגי

כובע – פריט על הראש.

מע' סמנטית

outputלקסיקון פונולוגי

Output buffer פונולוגי

הפקה

Buffer .מע' אחסון זמני. שומר מיעד עד לעיבוד -

Input buffer – מנגנון השומר באופן זמני את ההרכב הפונולוגי של המילה הנשמעת עד פונולוגי

לסיום התיהלוך במע' הפונולוגית.

– זיהוי רצף הצלילים כמילה בשפה. מחסן של כל המילים בשפה שם פונולוגיinputלקסיקון

מזוהה האם הרצף הינו מילה. מאורגן לפי תדירות המילה. כך שקל יותר להחליט האם מילים

שכיחות קיימות בשפה.

imagability – משמעות המילה, מכילה מידע על המילים. מאורגן בשדות סמנטיים, מע' סמנטית

גבוה למוחשי.(.imag)הדמיה מנטלית( של המילה, קטגוריות. )אין חפיפה בין

תביא לקליטה שגויה של המילה – פגיעה באנליזה אודיטורית

המרה אקוסטיתפונולוגית

17

– לא ידע האם המילה קיימת בשפה. פגיעה בלקסיקון פונולוגי

ידע שזו מילה אך לא יבין את משמעותה. בפגיעה חלקית יהיו קטגוריותפגיעה במע' סמנטית –

שמורות יותר ופחות. הפגיעה יכולה להיות בנגישות למילון.

רעיון תמונה

זיהוי וניתוח ויזואלי

מע' סמנטית

outputלקסיקון פונולוגי

Output buffer.פונולוגי – יש כאן תכנון של הדיבור

הפקה

ההנחה היא שהאדם האפזי מתפקד במע' נורמלית שבה אחד מהרכיבים פגוע או לאהנחות -

נגיש. הליקוי השפתי נוצר מליקוי בתהליך ולא באזור.

מתווכות ע"י מע' עיבוד מידע ומע' השפה היא מודולורית. כל מרכיב הוא מעבדההבנה והפקה

עצמאי. לא מתעסקים במיקום, ומתעסקים בעיבוד מילה בודדת.

כשיש הבנה דרך מע' סמנטית כשאין הבנה במסלולים של המרה אקוסטית פונולוגית אוחזרה –

עוקף מע' סמנטית.

– אנליזה אודיטורית – לקסיקון פלט פונולוגי – מע' סמנטית – לקסיקון פלטכתיבה להכתבה

אורתוגרפי – כתיבה. output bufferאורתוגרפי –

– פרח – ניתוח אורתוגרפי אין משמעות – לקסיקון קלט אורתוגרפי – מע'קריאה והבנת הנקרא

פלט וורבאלי. כשאדם לא מבין ורק קורא הואbufferסמנטית משמעות – לקסיקון פלט פונולוגי –

עוקף ומגיע ישר ללקסיקון פלט ובפר ע"י המרה גרפמית פונמית.

– כשסמנטי פגוע יכתוב לא נכון. אם יכתוב קבקוב במקום בקבוק בעיהשיום בדיבור וכתיבה

במע' בפר. אם יכתוב ברוב בעיה בפלט אורתוגרפי, נאולוגיזמים יעידו על בעיה במע' סמנטית או

בפלט אורתוגרפי. אם יגיד מים פגיעה סמנטית או ויזואלית.

מילים שהכתיבה שלהן לא לפי חוקי המרה גרפמית פונמית חייבים לעבור דרך מסלול לקסיקלי.

חייבים להכיר אותן.

לצרף מודל תיהלוך שפתי שלם.

18

אבחון שפה ודיבורמטרות-

.מידע על יכולות פגועות ושמורות

קטלוג לסוג אפזיה

חומרה

ליצורbase line .לטיפול –בסיב לתוכנית ונק' השוואה

אנמנזה –

שפת אם, שפות נוספות, רמת דיבור הבנה קריאה וכתיבה לפני הפגיעה, רמתיכולות שפתיות -

השכלה,

שם וכתובת, מצב משפחתי, שמות קרובים, מקצוע, תחביבים, יכולות תקשורתיותרקע אישי –

לפני הפגיעה.

יד דומיננטית, מצב ראיה ושמיעה, יד משותקת, יכולת דיבור ובליעה, רקע רפואי-

האבחון-

– שיחה ותיאור תמונהדיבור ספונטני

– ספירה, ימי שבוע, חודשים, ברכות.אוטומטי

חזרה – תנועות, ברות, מילים, תפל, משפטים

– ש"ע פעלים צבעים וצורות. וורבלית ואז בכתב. שיום

– זיהוי פרטים אישים, זיהוי פריטים )קודם לשיים ואז לבצע (, ביצוע הוראות,הבנה שמיעתית

פקודות אקסליות ואז מורכבות.

– קישור בין גרפמות לפונמות . בודקים: זיהוי צליל במילה )רושמים פונמהאנליזה פונמית

ואומרים אותה ומבקשים זיהוי האם הצליל קיים במילה( מיקום צליל במילה )האם המ' בהתחלה

או בסוף?( ,איות וסינתזה.

קריאה בקול והבנת הנקרא : פרטים אישיים, מילים בודדות, משפטים, קטעים. קריאה –

שם וכתובת, הכתבה, תיאור תמונה, חופשית. כשאין יכולת כתיבה בודקים העתקה. כתיבה –

Floor effectאבחון קשה מדי לחולים מסוימים. לא שאבחנה לא נכונה אלא חסר פרמטרים –

לבדוק. לעיתים לא מצליח לבצע.

Ceiling effect .אבחון לא מספיק מדויק כדי לאבחן לסובלים מהפרעה קלה –

Token testרגיש לקושי בהבנה שמיעתית ברמה גבוהה. יעיל ב – ceiling .

Warrington test .בודק זיכרון של מילים כתבות לעומת פרצופים. מילים קל יותר לזכור –

כשיש אפזים פגועים קשה יש קושי להעריך היבטים שמורים, ולכן מבחנים סטנדרטים לא

מספקים לאבחון גלובלית כי מראים חסכים ולא יכולות. ולכן לצורך העברה של משימה פשוטה יש

צורך בתרגול המשימה.

BASAאבחון ליכולות שמורות כדי ליצור טיפול. כולל עיבוד מידע רגשי של מטופל, מתייחס –

להיבט תקשורתי, מתייחס לאפרקסיה וכד'.

19

לאבחן מיקום הפגיעה במודול. PALPAלאחר האבחון נשתמש ב

PALPAלא מיועד כמכשיר אבחנה יחיד. בכל מבחן נבדק משתנה אחד, ורק ע"י שילוב מספר הפלפה

.טסטים ניתן לקבוע אבחנה

מילות תפל1 )פונולוגית( – ניתן לבדוק פלפה אנליזה אודיטורית בודקיםהבנה שמיעתית –

תמונות כמו פח,4 מילות חד הברתיות בזוגות מינימלים, או פלפה 2בזוגות מינימליים או פלפה

.פס,פר אומרים מילה וצריך להצביע על התמונה

שיפוט לקסיקלי שבו צריך לאבחן האם מילה5דרך פלפה בלקסיקון הפונולוגי ניתן לבדוק זאת

.מסוימת בשפה או לא

. התאמת מילה כתובה ודבורה לתמונה דרך מסיחים48 ,47ניתן לבדוק מע' סמנטית – פלפה

סמנטיות205 הן סמנטיות רחוקות ו80% הצלחה כאשר רב הטעויות שלו 60%אם חולה יראה

קרובות נבין שהבעיה במע' סמנטית קלה יחסית. ונוכל לעבוד עימו על קטגוריות.

סמנטי קרוב – גזר –כרוב , צינור - ברזסוגי מסיחים –

סמנטי רחוק – גזר – לימון , צינור – דלי

ויזואלי – גזר- מקצוע , צינור נחש

לא קשור - גזר – מסור, צינור – צפרדע.

ולכן נשתמש במשימת שיום לראות תפקוד סמנטי: בפגיעהלמתן שם מאד חשובה מע' סמנטית

– קשר סמנטי בין מילים – אפשרי51במע' סמנטית נצפה לפרפזיות סמנטיות. פלפה

כשהקריאה תקינה, בודק במסיחים סמנטים לדוגמא – החולה צריך להצביע על המילה מסרק –

ויש שם מברשת, מראה, כסא.

מילים בצורה שמיעתית ושואלים האם2 שיפוט אודיטורי של מילים נרדפות – נותנים 49יש פלפה

זה אותו דבר. שמש וחמה.

– מתן שם בערוצים שונים – קריאה, חזרה, כתיבה להכתבה, ושיום53 פלפה מתן שם –

בכתיבה. כך נראה הבדלי פלט בערוצים שונים. קריאה בקול וחזרה לא חייבים לעבור דרך מע'

סמנטית ויכולים לעקוף דרך המרה אקוסטית פונמית וכך נראה פגיעה סמנטית וכן נראה הבדל

בין פלט כתוב לדבור. חשוב לשים לב לסוגי הטעויות.

בודקת קושי בתדירות המילים בלקסיקון, כלומר קושי בשליפת54 - פלפה לקסיקון פונולוגי

מילים נדירות. כי המבחן מסודר לפי שכיחות המילה. וכשקשה במילים נדירות מעיד על לקסיקון

.imagפונולוגי פגוע. כשיש בעיה בשכיחות המילה יש בעיה בלקסיקון הפונולוגי אך כשיש בעיה ב

מעיד על בעיה סמנטית.

–אפרקסיה לדיבור או שיש לו בעיה בלקסיקון פלט פונולוגיניתן לבדוק האם יש לחולה

שיפוט חריזה בתמונות – וכך14 – שיפוט אודיטורי וקריאה של חריזה או פלפה 15ובודקים פלפה

20

ננטרל את דרך ההפקה של המילים. כי בלקסיקון יש התבנית הצלילית ולכן אם יש קושי בשיפוט

לחריזה נבין שיש בעיה לקסיקלית ולא אפרקסיה.

: מבחנים לדוגמא לקריאה וכתיבה

: אבחנה בין אותיות , התאמת אות דפוס, התאמת אות כתב, זיהוי אותיות

: שיפוט לקסיקלי – קריאה. inputלקסיקון אורתוגרפי

: השפעת הרגולריות של המילה על השיפוט הלקסיקלי, שיפוט הומופוניםמסלול לקסיקלי

)עט/עת( , הגדרת הומופונים רגולרים ואי רגולרים. )מילה אי רגולרית – מילה שלא מספיק המרה

כדי לדעת אם היא קיימת בשפה אלא חייבים לעבור דרך המע' הלקסיקלית לצורך שיפוט.( קריאה

בקול של מילות תפל – המרה צליל אות.

הטיפול באפזיההגישה הסוציאלית

נותן דגש חברתי לפגיעה באפזיה והיבט על יכולת תקשורתית ולא שפתית.

חשוב להבין את רמת תפקוד האדם היומיומית ואת זה לא נוכל להסיק ממודלים וקביעת מקום

הפגיעה. המטרה כאן היא שהמטפל קמות תומכת בטיפול הרחב של החולה.

הגישה המסורתית מתמקדת בתיקון אלמנטים שפתיים פגועים ורואה בנכות בעיה ישירה כתוצאה

מהפגיעה ונותן מענה בצורת "תרופה" . אך לאפזים אין תרופת פלא ויש השלכות רחבות מעבר

לפגיעה ולכן הגישה הזו משלימה את המודל הרפואי.

הגישה הסוציאלית ראה בנכות בעיה חברתית, ומתייחסים לאוסף מצבים שבהם האדם הפגוע

מתפקד.

רמות תפקוד:3כדי להגדיר את הבריאות של האדם – יש

רמת הגוף – שלב הפגיעה ושלמות מבנים.

רמה אישית – יכולת ביצוע פעילות, תפקוד שפתי, שלב המוגבלות.

רמה חברתית – התערבות חברתית, המוגבלות בהשתתפות.

Activity .אופי וטווח הפעילות של האדם עם הפגיעה ברמה אישית ותפקוד יומיומי -

Participation .טיב וטווח המעורבות של האדם הפגוע בסיטואציות חברתיות יומיומיות –

WHO– ארגון עולמי שהגדיר לאחרונה שהטיפול של האדם הפגוע חייב לשלב מרכיב סוציאלי

וחייב את הקלינאי להפסיק להתמקד בנכות ולהסתכל א למעבר למגבלה המסוימת.

: להפחית בידוד חברתי, שינוי באיכות חיים, הקלה על חיי המטופל, להעלותמטרות הגישה

דימויו עצמי, פיתוח כלי הערכה.

הרחבת מטרות טיפוליות כמו להתמקד בשיח בטיפול, הדרכת הסביבה, מרכזייישום העקרונות:

יום, עבודה קבוצתית.

21

הטיפול המסורתי מתמקד בעבודה מדורגת כדי להגיע להחלמה מלאה. ולא תמידטיפול בגישה :

נעשה הכללה בחוץ .

יש קושי במישור אישי וחברתי .

הרחבת המטרות – הדגשת הצורך לעסוק בהיבטי תקשורת שונים

Transaction-העברת אינפורמציה ספציפית. כמו למשל "מי צלצל?" בצורה מילולית ולא

מילולית. מלמדים מטופל להגיד מילים, וכד'.

Interactionאינטראקציה תקשורתית , תקשורת לשם שיח כדי להשתתף בסיטואציה -

סוציאלית. כולל יותר הבעת דעות מאשר מסירת עובדות.

נוטים בטיפול להתעסק באסטרטגיות להעברת מידע למרות שפחות משמעותיות. ואולי אפשר

לעבוד על שיח בבית קפה.

יצירת סיטואציות טבעיות – שיחה המבוססת על תמונות שיביא המטופל, העלאת נושא אקטואלי

לדוג' שימוש בעיתון, עיסוק בנושא שמעלה ע"י המטופל, משחקי תפקידים, יציאה משותפת מחדר

הטיפולים. לשבור מסגרת של מטפל – מטופל.

כדי לטפל בשיח יש לשפר יכולות תקשורתיות ושפתיות. חשוב לשפר בטחון ביכולת.

משתתפים. לקיחת תור, שמירה על קשר עין,2 – להתייחס לכך שבשיחה עבודה על שיח

התייחסות לידע המאזין, בדיקת ההבנה של המאזין, שמירה על נושא, תרגול שיח לא מילולי.

עבודה עם המשפחה

.הכרת קשיים ויכולות של אדם אפזי

תרגול שימוש במגוון כלים תקשורתיים

בנית סיטואציה טבעית עם שותף תקשורתי לנתח שיח

עבודה עם צוות רב מקצועי

. הפחתת תחושות שליליות וסטיגמות

מביא לשיפור הצלחות תקשורתיות , שימוש בוידיאו ולנת הבנה , אסטרטגיותניתוח שיח –

יעילות לתיקון, חלוקת תפקידים בשיח.

התאמת שיחה לרמת ההבנה השמיעתיתCA עקרונות )ניתוח שיח( הדרכת פרטנר תקשורתי –

של האדם האפזי,

התייחסות לצורת הדיבור ותכני דיבור.

– איך לעודד אפזי לתקשורתיזימה תקשורתית

– חלוקת תפקידים, לקיחת תור, ווידוא הבנה, פידבק, תיקונים. כיצד מתנהל רצף השיחה

– אפשר ללמד את האפזי איך לסמן שלא יתקנו אותו. שתיקונים לא תמיד עוזריםלדעת

– העברת מידע על הפגיעה התקשורתית. לימוד אמצעיםמטרות – טיפול קבוצתי למשפחות

לשיפור תקשורת, יצירת מסגרת תומכת .

– גשר בין טיפול פרטני לתפקוד חברתי. נטרת המנחה ליצור קשר ביןטיפול קבוצתי לחולים

אנשים, המנחה הוא כאחד המשתתפים, עם גלובליים זה יותר קשה כי לא תמיד הם מבינים.

22

– יתרונות הטיפול הקבוצתי

מפגישה את האדם עם אנשים שלהם קושי דומה לשלו. תורם לביטחון ביכולות

תקשורתיות.

מאפשרת הכללה יותר טובה כי נפגשים עם מספר סיטואציות

,מעודד יצירת אינטראקציה ושימוש בכישורים פרגמטיים – קשר עין, מגוון פעולות דיבור

התאמת מסר למאזין, הקשבה.

.מסגרת לעבודה בצוות רב מקצועי

הטיפול הקבוצתי שונה במהותו מהטיפול הפרטני – מתרחשים תהליכים דינמים , תפקידי

המטפל שונים – להנחות קבוצה, להתייחס לתהליכים הקורים בין חברי הקבוצה, ולוודא שהוא לא

יהיה הדובר העיקרי.

– שיחה חופשית, דיונים בנושאים, משחקי תפקידים, כל תרגיל הוא עבודה עלצורת העבודה

הרגלי שיח.

– שינוי תפקוד תקשורתי בסיטואציות תקשורתיות, שביעות רצון שליעילות הטיפול הקבוצתי

– מוקדים3בשיפור בהמטופל. הטיפול מתמקד

מהימנעות מסיטואציות תקשורתיות. .1

הפעלת אסטרטגית פיצוי, .2

השפעת סיטואציות שונות על קשיי הדיבור. .3

יש מרכזים לסובלים באפזיה בלונדון וכך הם מכירים אנשים נוספים, נהנים, רוכשים בטחון, וכד'.

עקרונות ויישום בטיפול בחולה אפזי בסיס טוב לטיפול הוא יצירת קשר טוב עם המטופל, הערכת יכולותיו התקשורתיות , מוטיבציה,

סף תסכול, הסבר מפורט למטופל על הטיפול.

?איך ניגשים לטיפול

אוספים נתונים על האדם: מידע על משפחה אדם ומחלתו, מידע על יכולת שפתית.1

משיחה, אבחון פלפה.

מיקוד המטרות בטיפול : מטרות לטווח קצר וארוך, תחומים לעבודה, קשר בין תחומים.2

מטופלים לחיי המטופל

איך נטפל: שיטות וחומרים. .3

: רמות3הטיפול מתמקד ב

רמת הסימפטום – מה רואים אצל הפציינט. כמו דיבור קטוע, קושי הבנתי, אפשר לטפל.1

כאן רק כשנדע למה הוא פגוע כי רואים מה פגוע.

המקור לסימפטום – הלמה.2

התפקוד היומיומי..3

23

ערוצים. 4 ביטוי של פגיעה בהסימפטום –

למשל קושי בהבנה שמיעתית ברמת תשובות כן ולא. או קושי בהבנת הנקרא של משפטים

מסיחים ולבחור מה מתאר תמונה הכי טוב.3 מילים ו2פשוטים – נוכל לטפל ולתת משפטים של

כמו איש הולך, איש שותה, איש קורא.

מומלץ להשתמש בגירוי ויזואלי.

– פגיעה במע' כמו בלקסיקון פונולוגי גורם לריבוי פרפזיות ליטרליות בהפקה.המקור לסימפטום

או פגיעה בנגישות למע' כמו אלקסיה מאגנוזיה ויזואלית לאותיות.

מה מצבו למרות הקשיים - האם יש תסכול, הימנעות משיחה עם זרים, ניתן לבצעהתפקוד –

טיפולים בחוץ, טיפולים זוגיים...

ערוצי השפה. 4בכל רמה ניתן לעבוד על

: אסטרטגיות טיפוליות

שיפור ישיר של מיומנויות הפגיעה. עבודה על מע' פגועה או נגישות. יש טיפול ישיר למע'שחזור –

פגועה.

– שימוש בתפקודים שמורים יחסית כדי לפצות על הפגיעה, לדוגמא – שימוש בג'סטותפיצוי

– הגדרות למילים חסרות. חשוב לחזק אסטרטגיהפיצוי לשליפת מיליםבמקום דיבור, תת"ח,

שהמטופל בעצמו מפעיל למשל לתת פרפזיות טובות וברורות .

– עקרונות כללים בבניית המערך והכלים הטיפוליים

– נתחיל מרמה פשוטה למורכבת, ממילה למשפט. כדי להתמודד עם הכללהעבודה מדורגת

נעבוד בכיוון ההפוך.

מחומר מוחשי למופשט – חפצים לתמונות., מחומרים שכיחים לנדירים. מחומרים רגשיים לפחות

קרובים.

דוגמא – הסימפטום – הבנה שמיעתית רמת המילה. מטלה- זיהוי שמיעתי. חשוב לוודא שאדם

מסוגל לבצע משימה, נבדוק לשם כך יכולת זיהוי ויזואלי – התאמת תמונה לזהה. הבנה ויכולת

לבצע הצבעה. או כן ולא או תנועות ראש.

יש בחירה מדורגת של חומרים – תמונות משפחתיים, שימוש בתמונות של ש"ע. בחירה מחושבת

של מסיחים – נתייחס לקרבה ויזואלית, קטגוריות סמנטיות וקרבה סמנטית, שכיחות מילים

בשפה, קרבה פונולוגית.

כשרוצים לעבוד על תחום סמנטי נשתמש במסיחים קרובים סמנטיים. כשרוצים להרחיב אוצר

מילים נשתמש במילות מטרה ומילים נדירות. כשנרצה לעבוד על מע' קלט פונולוגי נשתמש

במסיחים קרובים בצליל.

דוגמאות טיפוליות

מטלות – התאמת משפט לתמונה, הבנת שאלות כן ולא, משימותהבנה שמיעתית ברמת מילה.

מרכיבים,2ברמות גבוהות יותר – משפטים ופתגמים, ביצוע פקודות – פקודות פשוטות, בינוניות

ומעלה ומבנים דקדוקיים. 3מורכבות

24

רמת המילה, המשפט, קטע. מילה בודדת: זיהוי פרטים אישים, התאמת מילההבנת הנקרא –

לתמונה, משימות ללא תמונות שיוך לקטגוריה במילים כתובות. משפט – התאמת משפט

לתמונה, משפטים ללא תמונות. קטע- אורכים שונים וקושי.

– עבודה מדורגת : מראים מה צריך לעשות והמטופלאפרקסיה בוקופציאלית הפקת הדיבור-

עושה. שימוש במראה, בקשה לבצע תנועות שונות. עובדים על תכנון מוטורי של הדיבור בעזרת

גירוי ממחיש מגע בפה, פידבק, בקרה עצמית, עובדים על פעולות אוטומטיות לרצוניות שמים

שוקלוד על השפה לליקוק.

– עבודה על הפקת פונמות, תמונות של צורות הפה, אודם. נותנים לו תנועותאפרקסיה לדיבור

בחיקוי, ציור. משתמשים בתנועות של הלשון והשפתיים שאדם יכול לעשות כדי להפיק צלילים.

– מילים בודדות - גלובלי : בשביל לכתוב מילים לשמות האנליזה לא רלוונטית. עבודה עלכתיבה

מילה כיחידה.

קשר בין צליל ואות, המרה גרפמית פונמית: זיהוי צליל במילה, מיקום צלילאנליזה פונמית -

במילה, זיהוי ושיום א"ב, יצירת קשר בין צליל ואות, זיהוי אותיות ע"פ צלילים, לימוד חמש תנועות,

שילוב עיצור + תנועה = הברה. דוגמא לתרגול אנליזה פונמית – לכל אות יש צליל, יש קשר בין

צליל ואות, צליל של אות זהה להתחלת שם האות. חלוקת המילה לצלילים בע"פ וכתיבה חד

הברתיות דו הברתיות.

כתיבה – מילים בודדות – גלובלי. אנליזה פונמית, מילים בודדות – אנליטי, משפטים , קטע.

. שיפור תקשורת עם אפזים עם קושי בהבנה: הנחיית צוות ומשפחה תפקוד –

סיוע לאדם אפזי: לשמור על קשר עין

להעביר מסר פשוט ורעיון אחד בכל פעם

משפטים קצרים

להאיט קצב

אינטונציה טבעית -חשוב

להשתמש בג'סטות והבעות

לחזור על מסר ככל שנדרש

סביבה תקשורת אידיאלית

.לשאול שאלות מכוונות לכן ולא או שאלות שמאפשרות לתת תשובה בהצבעה

עידוד שימוש בג'סטות לכן ולא והצבעה

לערב משפחה בבחירת ג'סטות

לתת זמן תגובה מספיק והבעה לא מילולית

.לומר כשלא מבינים שינסה שוב

לעודד הצלחות תקשורתיות וניסיונות

.לא לבצע מספר פעילות בו זמנית

25

לזכור שהחולה אדם במוגר

: להתמקד ביכולות, בכישורים ובשאיפות במקום במגרעות. מודל הכוחות

לוחות תקשורת, שימוש בתקשורת לא מילוליות, ציור, כתיבה.התאמת תת"ח:

התאמת הלוח ליכולותעקרונות לבנייה: מיועד לגלובליים ולאקספרסיביים, לוחות תקשורת

שפתיים שימוש בתמונה או מילה כתובה. בחירת פרטים – צרכים של החולה, בחירת פריטים

מתאימים למשפחה. צריך ללמד את החולה להשתמש בלוח.

עבודה על הכרת הפריטים בלוח. ניסיון להבהיר ערך תקשורתי, הדרכתתרגול השימוש בלוח –

משפחה וצוות.

– יש פער בין השימוש בלוח בטיפול ובחוץ. גלובליים לא יבינוהיעילות התקשורתית של הלוחות

את מטרת הלוח, לאקספרסיביים שימוש מוגבל בלוח למרות יכולת שפתית, לרצפטיביים יהיה

קשה להבין משמעות של הלוח.

הקושי הוא בד"כ התנגדות של החולה ומשפחתו שהקלינאי מרים ידיים.

יש שימוש בעזרי תקשורת גבוהים כמו פנקסי תקשורת או כרטיסיות המבוסס על מילים כתובות

לחולים עם קושי בשיום.

– עוזר לשליפה להצביע על השעון לשאול מה השעה. לבעיית שיום ניתן להשתמשג'סטות

בג'סטה ככלי לשליפה ניתן לאדם ציור של פטיש יהיה לו קל לשלוף פטיש. או תנועה של פטיש.

לגלובליים אין ג'סטות להבעה אך יותר קל ללמוד ג'סטות מדיבור.

טיפול בדיסגרמטיזם

, הטייתSVOחשוב לבדוק אלו רמות תחביריות פגועות. נתייחס בטיפול בהפקה ל – משפטי

פעלים בזמן, מילות יחס, משפטים מורכבים.

לעיתים נמצא של האפזי יש התאמה תקינה של מין ומספר אך קושי בנטיה של זמן.

האפזי אולי יוכל ליצור משפט פשוט אך יתקשה לנסח שאלה פשוטה.

מניחים שייצוג המשפט נעשה ע"י העץ התחבירי המורכב. משפט תקין יכלול – נושא ונשוא. נושא

מותאם במין ומספר. פועל מותאם בזמן.

–צמתים בעץ

צומת ראשונה - צומת התאם – התאמת הגוף והמין והמספר בין נושא לפועל. .1

צומת שניה – צומת שמן – פועל מוטה בזמן.2

צומת שלישית – יצירת משפט מורכב.3

– אפזי אגרמטים לא מסוגלים לבנות עץ תחבירי לצומת גבוהה, אך מבניםהיפותזת גיזום העץ

נמוכים תקינים.

– מתחילים מהקל לקשה. קודם הרכב בסיס במשפט פשוט על נושא ונשוא ומושא , אח"כטיפול

על התאם מין מספר וגוף, ואז התאם זנן ורק אחרי זה נוכל להתקדם למשפט משועבד.

26

כדי לעבוד על צומת גבוהה חייבים מבנה נמוך מתפקד וכל וניתן לעבוד על יכולת גבוהה לשיפור

נמוכה.

לדוגמא – חולה אגרמטי מטופל :

התאמת מילות שאלה בצורה סמנטית מי, מה, מתי .1

הדגמת חלקי המשפט .2

לימוד הליך תחבירי כדי ליצור משפט שאלה. לקחת משפט מושא ולהפוך לשאלה..3

"יוני אכל את התפוח" – "מי אכל את התפוח?"

.כשמלמדים מילות שאלה חשוב להסביר משמעות של כל מילה איפה- מקום, מתי – זמן.. וניתן1

לתת רצפים ולתת לחולה לבחור מילות שאלה שבהם ישתמש. הצייר עובד בסטודיו – ושיתאים

את השאלה מי? .

. לימוד חלקי המשפט2

. לימוד הליך תחבירי – הצגת משפט עם מילה מודגשת מכך עליו ליצור משפט שאלה, הצבת3

מילת שאלה במקום פנוי במשפט, הוספת ? בסוף משפט שאלה כשיש מסיחים. שינוי מקום מילת

השאלה במשפט.

בניית תוכנית טיפולית

שלבים:הכרות עם החולה ומשפחתו

אבחון שפתי ראשוני

העלאת היפותזות לגבי מיקום פגיעה

בחינת יכולות תקשורתיות ושפתיות

הגדרת מטרות טיפול

בחירת כלים

בחירת דרכי מדידה של התקדמות

דוגמא לתוכנית טיפולית

דיבור- .ספונטני – מלל חסר נשמעות לפעמים יש מילים משמעותיות. אין פרפזיות

.'אפרקסיה לדיבור ומעט בוקו

חזרה – חוזר על חלק מההברות בשאר מתקשה

.שיום – מופרע, יכול לפעמים להפיק צליל ראשון

הבנה שמיעתיתהבנת שיחה טובה, זיהוי תקין, קושי לבצע פקודות מורכבות.

אנליזה פונמית – קושי

- טובה למשפט פשוטקריאה

27

– רק את שמו. כתיבה

השערות – קושי לדיבור בגלל אפרקסיה או לקסיקון פלט פונולוגי פגוע

קושי בשיום וכתיבה בגלל פלט אורתוגרפי פגוע

.הבנה טובה של כתוב מצביע על סמנטי תקין

המטופל אקספרסיבי או קונדוקטיבי,

אבחון – 47,48סמנטית – תקין יחסית .

.לקסיקון פלט פונולוגי – פגוע נכשל בחריזה, או זיהוי צלילים

.לקסיקון אורתוגרפי פגוע קושי גישור בין גרפמות לפונמות

יכולות תקשורתיות – חברותי, יוזם, מנסה לדבר, מימיקה עשירה, ג'סטות, אין לוח תקשורת. מתקשר עם משפחה

ממעט לתקשורת עם אחרים

מטרות טיפוליות – ,שיפור יכולות תקשורתיות : לעבוד על ישחה, לשפר שימוש באמצעים קיימים כמו ג'סטות

פיתוח אמצעי תקשורת חלופיים.

.הפקת הדיבור – עבודה על תכנון הדיבור- אפ' בוקו' ולדיבור

עבודה על מע' פונולוגית - זיהוי צליל במילה, התייחסות למס' הברות במילה, התאמת

צליל פותח לתמונות, חריזה, ארץ עיר.

דגש לשיפור הכתיבה

דוגמאות למטלות ספציפיות-יצירת פנקס תקשורת

שימוש בציור וכתביה

תכנון ההפקה של הצלילים שקל להמחיש

עבודה על הכרות עם מע' צלילים במילה, חלוקה להברות

.קישור בין פונמות לגרפמות

28