I

גוריון בנגב-אוניברסיטת בן

הפקולטה למדעי הרוח והחברה

המחלקה לפוליטיקה וממשל

דמוקרטיה לפי הספר?

פיסות הדמוקרטיות בתכני הלימוד האזרחותהתבחינת

ת לקבלת התוארחיבור זה מהווה חלק מהדרישו

(M.A"מוסמך למדעי הרוח והחברה" )

מאת: נירה חיות

בהנחיית: פרופ' דני פילק

1024, דצמבר טבת, תשע"ה

II

גוריון בנגב-אוניברסיטת בן

הפקולטה למדעי הרוח והחברה

המחלקה לפוליטיקה וממשל

דמוקרטיה לפי הספר?

אזרחותהדמוקרטיות בתכני הלימוד בהתפיסות בחינת

התוארחיבור זה מהווה חלק מהדרישות לקבלת

(M.A"מוסמך למדעי הרוח והחברה" )

מאת: נירה חיות

בהנחיית: פרופ' דני פילק

תאריך:___________ חתימת הסטודנט: _______________

תאריך:___________ חתימת המנחה: __________________

תאריך:___________ חתימת יו"ר הועדה המחלקתית: ________________

1024 דצמבר

III

תודות

אשר נשאר איתי לכל אורכו של תהליך ,פרופ' דני פילק, שלי למנחה ובראשונה בראש להודות ברצוני

העבודה המשותפת שלנו סייע לי ה שלמתחילתעל שהעבודה המתמשך בסבלנות רבה והכלה עצומה.

בין העיקר לטפל, בין החידוש ליומרה ובין ועזר לי להבחין הנושאיםלהבין מה ברצוני לחקור, מיקד את

על תודה . עומדת לותרעלי גם כשהיה נדמה כי אני תעל כך שלא ויתרדני, תודה המעניין לשגור.

ותודה על שחלקת איתי את ידיעותיך בסוף דבקה גם בי. לתמוך ולעודד, על האמונה שלשלך הנכונות

נפלה בחלקי ההזדמנות לעבוד לצדך האינסופיות והבחנותיך הייחודיות והחריפות. אני שמחה על כך ש

ולשאוב ממך השראה.

אשר סייע רבות לבחירתי ללמוד במסלול המחקרי לתואר השני, עודד , גורדון ניב' לפרופ תודה

עותיו הרבות ובתרבות האקדמית שלו. תודה יך את לימודי במחלקה והעשיר אותי בידיאותי להמש

לאילה פז על העזרה הרבה בדרך, על העידוד והייעוץ, העזרה התכנית והטכנית, מתן הכתף ונטיעת

הכוח, על הזמן והמשאבים שהוקדשו עבורי. אני סבורה כי יש לך חלק גדול בהצלחתי לסיים את

תודה לנגה רותם אשר העירה והאירה על מילותיו ורעיונו של מחקר זה. ת בו. המחקר ולהתגאו

תודה רבה לרותי אנזל, מנהלת בית הספר בו אני עובדת, על ההתחשבות, הדאגה, המסירות

העידוד והדחיפה שסייעו לי לסיים את הכתיבה. תודה גדולה נוספת נתונה לאדר כהן, חבר וקולגה

תודה על שהיית פנוי לשאלותיי הרבות ותרמת מזמנך ורעיונותיך החכמים לתחום ההוראה ו המחקר.

רחל, ארנון, זרחות המקצועי המלווה אותי בבית הספר, מורי האכדי לקדם את כתיבתי. תודה לצוות

הישיבות הארוכות, הנבירה המשותפת בחומרי הלימוד ודעותיכם אבי, עינת, אביבית, טלי ושני,

המגוונות והענייניות סייעו לי לא פעם בכתיבת המחקר.

ברצוני להוסיף על רשימת התודות גם תודה גדולה לתלמידי, בחמש השנים בהם אני מלמדת

אה לעריכתו והוספתם אזרחות בתיכון הפכתם להיות חלק חשוב מחיי וממחקר זה. היוויתם את ההשר

לתרום לו בדבריכם המעניינים והבחנותיכם החדות. אני מודה למשפחתי ובפרט להורי אשר נידבו את

ביתם וסבלנותם על מנת לסייע לי בתהליך הכתיבה.

על ,בנגב גוריון-בן באוניברסיטת וממשל לפוליטיקה למחלקה להודות רוצה אנילבסוף, ו

המנהלי, הטכני סיועה על, הדרך אורך לכל קדימה ודחיפתה תמיכתה לע היותה בית חם ומקדם,

שסייעה בידי, לי שהעניקה המלגה עלו לפועל זו מחקר עבודת יוצאת הייתה לא שבלעדיו, והאקדמי

. זה מחקר לערוך

IV

תקציר

ממצאי הסקר במדינת ישראל. סקר הנערך בקרב בני נוער התפרסמו ממצאיו המדאיגים של 1020בשנת

כמחצית מבני הנוער בישראל סבורים כי אין צורך להעניק לערביי ישראל זכויות שוות לאלו של הראו ש

בחר ים, ולמעלה מחצי מהם מעוניינים לשלול את זכותם של ערביי ישראל להיהאזרחים היהודי

ישנןירות. מפלות ומד ים תפיסות שאינן דמוקרטיות, כי אםטאממצאים אלו מב למוסדות השלטון.

מוטיב הוא כולם בין המשותף אך, דמוקרטיים משטרים של רבים ודגמים לדמוקרטיה שונות הגדרות

דמוקרטיה בני הנוער בישראל לומדים .ההחלטות קבלת על להשפיע ביכולת האזרחים כלל הכלת

וחשופים לתפיסה הדמוקרטית העולה מתכני ת במערכת החינוך הממלכתית, ועל כןבמקצוע האזרחו

כאשר מתוך ההנחה כי קיים קשר בין מסריה של מערכת החינוך לתפיסותיהם של התלמידים, הלימוד.

של ההשתתפות צמצום או לשלילה הרצון את בחלקם מביעים הישראלית החינוך במערכת המתחנכים

.החינוך במערכת הנלמדת הדמוקרטית התפיסה מהי לבדוק יש, באוכלוסייה מובחנת קבוצה

הנלמדים באזרחות הלימוד בתכני הקיימת הדמוקרטית התפיסה האם בחנתי זה במחקר

הנחת. הפוליטית בתיאוריה הדמוקרטיה תפיסת עם אחד בקנה עולה, בישראל החינוך במערכת בפועל

מדינת אזרחי של לתפיסותיהם החינוך מערכת של מסריה בין קשר ישנו כי היא המחקר של היסוד

מתוךזיקקתי במחקרי .התלמידים אל והמורים הלימוד חומרי דרך מועברים אלו ושמסרים, הלאום

ומקיפה משותפת הגדרה, והרפובליקני הליברלי, הדמוקרטיים המחשבה זרמי שני של רעיונותיהם

,לאחר מכן. הזרמים שני מסכימים עליהם הדמוקרטיים הרעיונות את בתוכה מכילה אשר לדמוקרטיה

איזו או במילים אחרות, ב, האזרחות במקצוע הלימוד תכניב ביטוי זו תפיסה מקבלת וכיצד האם בחנתי

זיקקתי.אותה מידה החומר הנלמד משקף את ההגדרה הדמוקרטית המשותפת והמקיפה

הדמוקרטיות המסורות בשתי דיון באמצעות זוקקהההגדרה למושג "דמוקרטיה" כאמור,

משני העולים הדמוקרטיה מאפייני את סקרתי .הרפובליקנית והמסורת הליברלית המסורת, העיקריות

שני אשר קריטריונים דמוקרטייםמ המורכבת" דמוקרטיה" למושג הגדרה ניסחתיו המחשבה זרמי

דאל וג'ון דרך הגותם של רוברט נסקרההגישה הליברלית . לקיומה הכרחיים הם כי מסכימים הזרמים

( ופיליפ פטיט Viroliדרך רעיונותיהם של מארוציו וירולי ) הוצגוזרם המחשבה הרפובליקני ,רולס

(Pettit .)במידה תהווה, המחשבה זרמי שני מרעיונות המשותפת, המורכבת הדמוקרטית התפיסה

הנתפסים זרמים שני של שילוב שתייצר מכיוון, הדמוקרטיה על הקיימת לחשיבה חידוש מסוימת

באמצעות .הפוליטי הסובייקט ואת המדינה תפקיד את תופסים הם שבו באופן לשני האחד כמנוגדים

האזרחות במקצוע הנלמדת הדמוקרטית התפיסה מהי לבחון מעוניינת אני זו, דמוקרטית הגדרה

.ישראל במדינת

V

התכנים של אפיונםב באזרחות הלימודים תכנית סביב והתיאורטי הביקורתי השיח עסק ,כה עד

/שמרניות תפיסות כמייצגים היהודיים תכניםובאפיונם של ה כליברליים בספר הדמוקרטיים

קריאה אני מציעה ,במחקרי .הרפובליקנית העולם השקפת עם אחד בקנה העולות קולקטיביסטיות

שני זרמי , דרך הקריטריונים הדמוקרטיים העולים בקנה אחד עם באזרחות הלימודים לתכנית שונה

של יהדותה בשאלת העוסקים שנעשו בתחום זה למחקרים בניגודהליברלי והרפובליקני. ,המחשבה

התפיסה מהי היא מחקרי במרכז העומדת השאלה, שלה הדמוקרטיות מידת מול אל המדינה

המקיפה התיאורטית ההגדרה עם אחד בקנה עולה היא והאם האזרחות במקצוע הנלמדת הדמוקרטית

,באזרחות הלימודים תכניתשל בחינהוה החשיבה אופןשאלה זו עשויה לשפוך אור על .לדמוקרטיה

.לדמוקרטיה החינוך שלו

תכנית הלימודים באזרחות כפי שנלמדה בפועל בבתי הספר בישראל מציג מחקר זה את ,בנוסף

מהם דעתבאזרחות, יש לחומר הלימודים מ הנובעותלהסיק מסקנות כדי בתשע"ד. -בשנים תשע"א

נעשית דרך כלל המסמכים השונים במחקר על כן, הצגת חומר הלימוד , בפועלבו תכני הלימוד הנלמדים

תכני את להציג להצליח היא זו שיטה של מטרתה .המופקים על ידי הפיקוח על לימודי האזרחות

בבחינת הנכללים התכנים כי ההנחה מתוך ,ישראל במדינת התלמידים כלל אל בפועל העוברים הלימוד

הצגת תכני הלימוד הנלמדים בפועל באזרחות דרך . בישראל התיכוניים הספר בתי בכל נלמדים הבגרות

מאפשרת לשלב בניתוח התכנים את השינויים שעברו על התכנית ואת המגמות אותן הם מייצגים.

, לדמוקרטיה כהכרחייםוגדרו שה הקריטריונים של מידת ההלימה את בוחן המחקר בהמשך,

המגמה העולה מבחינה . בפועל באזרחות הלימוד לחומר ,והרפובליקני הליברלי המחשבה זרמי בסיס על

מועבר הוא בו האופן לבין ,הלימוד בחומר המוצג הדמוקרטי הרעיון ביןהקיים פער זו מצביעה על

כרעיון הדמוקרטי החזון את להעביר הלימוד חומרבעוד מצליח .ישראל במדינת מיושמת כפרקטיקה

הפועל אל הכוח מן הדמוקרטיים המסרים של בהוצאתם נכשל הוא, האנושיים לחיים וראוי נעלה

. שלם ואינ האזרחות לימודי דרך הנעשה לדמוקרטיה החינוך ולפיכך, ממשיות יומיומיות כפרקטיקות

המתבטא בזיקוק ,הדמוקרטיתחידוש תיאורטי בתחום ההגות ל היא בהצעתומחקר זה תרומתו של

המחקר מציע ,שני זרמי המחשבה, הליברלי והרפובליקני. בנוסף ההגדרה הדמוקרטית המשלבת את

בחינתה לאור הקריטריונים הדמוקרטיים על ידידרך התבוננות חדשה על תכנית הלימודים באזרחות,

למדים בפועל תכני הלימוד הנ של ומלמד על דרך להצגה מדויקת ,המשלבים תפיסות דמוקרטיות שונות

המחקר עשוי לתרום למחקרים בתי הספר הממלכתיים במדינת ישראל. במקצוע האזרחות בכלל

עתידיים בתחום התיאוריה הפוליטית ובתחום החינוך לדמוקרטיה.

VI

תוכן עניינים

6-1 מבוא

66-7 מהי דמוקרטיה? -פרק ראשון

22-7 מבוא -חלק ראשון

13-21 דמוקרטיה ליברלית -חלק שני

27-21 מאפייני הדמוקרטיה הליברלית ומוסדותיה -א. על הדמוקרטיה

13-27 רולס עקרונות הצדק של -ב. הדמוקרטיה הליברלית כתיאוריה של צדק

40-14 דמוקרטיה רפובליקנית -חלק שלישי

32-14 התחדושתה של הדמוקרטיה הרפובליקנית. א

40-32 . הדמוקרטיה הרפובליקנית כתיאוריה של חירות ומשילותב

44-42 סיכום -חלק רביעי

80-67 זרחות: סקירה כלליתתוכנית הלימודים בא -פרק שני

47 מבוא -חלק ראשון

53-48 שיטה -ק שני חל

52-44 א. מבנה תכנית הלימודים באזרחות

53-52 יתרונות השיטה ב.

74-54 סקירת התכנית -חלק שלישי

44-54 "פתח דבר" ופרק א' "מדינת ישראל מדינה יהודית"א.

74-44 " דמוקרטי משטר של ומאפיינים עקרונות, ערכים? דמוקרטיה מהי"ב. פרק ב'

74-74 מדינה יהודית ודמוקרטית" -פרק ג' "המשטר והפוליטיקה במדינת ישראל ג.

80 סיכום -רביעי חלק

107-81 הדמוקרטיה עקרונות לאור הלימוד תכני בחינת -פרק שלישי

82 מבוא -ן חלק ראשו

205-81 הלימוד לאור עקרונות הדמוקרטיה בחינת תכני - חלק שני

207-204 סיכום -חלק שלישי

111-108 סיכום ומסקנות

118-111 רשימת מקורות

1

מבוא

זכויות נגד מהנוער חציכתבה הנושאת את הכותרת: " "הארץ"פורסמה בעיתון 2010בחודש מרץ בשנת

ממצאיו של (. הכתבה פרסמה את2010" )קשתי, לכנסת להיבחר זכותם את שולל הרוב; לערבים שוות

חינוך והוצג בכנס של בית הספר ל 15-18בגילאי בישראל סקר דעת קהל אשר נערך בקרב בני נוער

נוער בנוגע לזיקתם השל בני יהם. הסקר בחן את עמדותבאוניברסיטת תל אביב שנערך בחודש זה

ממצאי הסקר העלו כי . (שםלמדינת ישראל, לקבוצות מיעוטים בחברה, למערכת החינוך ולפוליטיקה )

זכויות יםישראל לערבים להעניק שלא צריך סבורים 50%-כ ,בקרב בני הנוער בעלי הדעה במגזר היהודי

ישראלים לערבים לאפשר צריך כי לא סבורים 56%-ו ,ישראל במדינת יהודים אזרחים של לאלו זהות

הנוער מבני 80%-ו היהודי בעלי הדעה במגזר הנוער מבני 85%בנוסף, עולה מהסקר כי .לכנסת להיבחר

(. 4-3: 2010 )מאגר מוחות, דמוקרטית מדינה היא ישראל כי סבורים הערבי, מגזרבבעלי הדעה

לימדתי. הספר בבית ההוראה בחוויית הראשונה בפעם התנסיתי ,סקרבאותה שנה שבה נערך ה

כמורה. האזרחות מקצוע את בישראל פריפריאלית בעיר תיכון ספר בבית ב"י בכתה תלמידים

בקרב בפועל הקיימת זו לבין מלמדת אני אותה הדמוקרטית התפיסה בין לפער נחשפתי ,לאזרחות

של הגיונה את לתלמידים להעביר הצלחתי התיאורטית שמהבחינה בכך התבטא הפער. התלמידים

הבנת על הצביעו אשר ,במבחנים שכתבו התשובות ידי עלניתן היה לראות זאת, למשל, , הדמוקרטיה

והשלכותיו על החומר של יישומו מבחינתאולם . עקרונותיה עם אחד בקנה ועלו הדמוקרטית התיאוריה

מיישמים אינם תלמידיי רקטיקות היומיומיות ועל התנהלותם בפועל, נתקלתי בקושי. הבחנתי כיהפ

כאשר במיוחד בלטהזו תופעה. אקטואליים בדיונים עוסקים אנו כאשרהתיאורטיים העקרונות את

כי לשכנעם התקשיתי .ישראל במדינת וערבים יהודים בין ליחסים הקשורים נושאים סביב נסב הדיון

האזרחים לנו לשמש אמורים אלא, בלבד באזרחות למבחנים תקפים אינם הדמוקרטיים עקרונותה

שעל לב שמתיו לכתה נכנסתיבאחד הבקרים . פוליטיות סוגיות לבחון בבואנו מנחים רעיונותבתור

זו עולה בקנה אחד עם רהיאמלדעתם אםה את התלמידים שאלתי". לערבים מוות: "כתוב המזגן

פי על ,להסביר ניסיתי .הביטוי חופש במסגרת שזו אמירה הנכללת לי ענו והם דמוקרטיה,עקרונות ה

שזה לי ענו התלמידים. הביטוי חופש ו שלבמסגרת נכללת אינה כזו רהיאמ מדוע, כמובן הלימוד חומר

וז כי, ליהודים מגיעותה הזכויות אותןאת מגיעות לא לערבים, לא או דמוקרטי זה אם באמת משנה לא

להסביר יודעים כי הם ייתכן כיצד ותהיתי נסערת מאד יום באותו מהכיתה יצאתי. שלנו המדינה

וכבני כאזרחים להם שנותנת אפשרויותוב יתרונותיהב מכירים, הדמוקרטיה עקרונות על רבה בבהירות

גם האירועים בכתה, כמו .והדרה שנאהתחושות של לבטאעל מנת זונחים אותם בקלות, אולם, אדם

כי קיימת בעייתיות מסוימת בתפיסה הדמוקרטית של בני הובילו אותי לחשוב ,ממצאיו של הסקר

בנכונותם לשלול זכויות דמוקרטיות באה לידי ביטוי בעיקר . בעייתיות זו בישראל היהודים הנוער

2

כגון הזכות לשוויון, לכבוד ולהשתתפות. ,בסיסיות מאזרחים במדינה

כולם בין המשותף אך, דמוקרטיים משטרים של רבים ודגמים דמוקרטיהל שונות הגדרות ישנן

על מבוסס הדמוקרטי הרעיון. ההחלטות קבלת על להשפיע ביכולת האזרחים כלל הכלת מוטיב הוא

מהוגיה, דאל . רוברטזו זכות בהרחבת עוסקת המודרנית והדמוקרטיה, בשלטון האזרחים השתתפות

ייצוגית דמוקרטיה -פוליארכיה המונח את תבע, המודרנית ברליתהלי הפלורליסטית הדמוקרטיה של

קיימים שבה פוליטית מערכת היא פוליארכית דמוקרטיה, כללית בחירה זכות המעניקה מודרנית

יתהיה הבחירה זכות ובה 19ה במאה נהוגה שהייתה מהדמוקרטיה נבדלת היא, דמוקרטיים מוסדות

" כוללת אזרחות" המוסדהם מבוססת הפוליארכיה הוא אחד המוסדות הדמוקרטיים עלי. מוגבלת

לקחת חלק שיוכל בכדי הזכויות כל את לקבל זכאי לחוקיה וכפוף במדינה המתגורר מבוגר שכל משמעו

(. Dahl, 2000: 39-40) בעיצוב המרחב הפוליטי

לאדם הניתנים חירות סוגי שניבין מבחין( 1971בספרו "ארבע מסות על חירות" ) ברלין ישעיהו

חיובית וחירות כפיה היעדר היא שלילית חירות, חיובית וחירות שלילית חירות, הדמוקרטי במשטר

יקרא שמשטר מנת על הכרחית החיובית החירות ברלין פי על. פוליטי סובייקט האדם של היותו היא

ון'ג. כאוטונומי האדם תפיסת מתוך והשפעה השתתפות ביכולת עניינה חיובית חירות, דמוקרטי משטר

שני בעזרת חברתי צדק לקיים היכול דמוקרטי משטר של דגם ובונה צדק של בתיאוריה עוסק רולס

שלהם הטוב תפיסת את לקדם האזרחים כלל של היכולת על מדבר העקרונות אחד. צדק של עקרונות

הזדמנויות שוויון התקייםל שחייב בכך עניינו השני העיקרון. פוליטית חירות ובהן חירויות מגוון ידי על

(.Rawls, 1972) הפרנסה ומקורות המשרות בכלל

מהוגיה של הדמוקרטיה הרפובליקנית המודרנית, טען כי הדיון ,(Viroliמאוריציו וירולי )

, חיצונית לשליטה כפוף שאינו אדםהוא חופשי אדםהפוליטי סובב סביב החירות הפוליטית. לראייתו,

ופוליטיות חוקיות זכויות בעל אדם הוא חופשי אדם ולכן, פוליטיותה זכויותה של צרתו הוא החופש

(Viroli, 2002:.4-9 .)של להגדרתו הפוליטית ההשתתפות יכולת בין קושרים הנזכרים ההוגים ארבעת

הדמוקרטי לרעיון המרכזי הקריטריון הוא ההשתתפות קריטריוןלראות כי ניתן .כדמוקרטי משטר

הנוער המתחנכים במערכתכאשר בני .להשתתפות הפתיחות היא דמוקרטיה של לקיומה חןהבו ואבן

או לשלילה הרצון את בחלקם מביעים ,לדמוקרטיה החינוך היא ממטרותיה שאחת ,הישראלית החינוך

הדמוקרטית הנלמדת ההתפיס מהי לבדוק יש, היבאוכלוסי מובחנת קבוצהשל ההשתתפות צמצום

במערכת החינוך.

תכני הלימוד באזרחות הנלמדים בפועל הקיימת בבמחקר זה אבחן האם התפיסה הדמוקרטית

במערכת החינוך בישראל, עולה בקנה אחד עם תפיסת הדמוקרטיה בתיאוריה הפוליטית. בחינה זו

3

תסייע להבין מהו חלקו של החינוך לדמוקרטיה, כפי שמתבטא בחומר הלימוד באזרחות, בתפיסותיהם

בין קשר ישנו כי היא מחקרהנחת היסוד של ה. יות של חלק מבני הנוער במדינת ישראלהלא דמוקרט

דרך מועברים אלו ושמסרים ,הלאום מדינת אזרחי, תפיסותיהם של נמעניהל החינוך מערכתשל המסרי

יםהעול במחקרי אזקק את הקריטריונים הדמוקרטיים .התלמידים אל חומרי הלימוד והמורים

הלימוד בחומר ואבחן האם הם באים לידי ביטוי הדמוקרטיים הליברלי והרפובליקנימזרמי המחשבה

על פיה מחנכת מדינת ישראל במקצוע האזרחות. דרך ניתוח זה אנסה לאפיין את התפיסה הדמוקרטית

איזו תפיסה של דמוקרטיה מלמדת היום השאלה העומדת בלב המחקר היא . העתידייםאת אזרחיה

בישראל. לכתיתמערכת החינוך הממ

באמצעותם מעבירה מדינת הלאום את תפיסת עולמה וערכיה המרכזיים הערוצים אחד

טוען כי החינוך הוא כלי בידי מדינת הלאום דינור ציון בן הרצויים לאזרחיה, היא מערכת החינוך.

ת בישראלהממלכתי החינוך למערכת המודרנית, דרכו היא מעצבת את הדורות הבאים. הוא מתייחס

התפתחותו ותוגשם תודרך, תכוון שבו לאופן מלאה באחריות נושאתה ,המדינה ברשות הנמצא כשטח

במדינה הדמוקרטית מחויבות זו להפצת השקפת עולמה של (.25: 1968, דינור. )הצעיר הדור של

ת יותר ממדינות שאינן דמוקרטיות, מכיוון שהמדינה הדמוקרטיאף חזקה המדינה בקרב אזרחיה

.של האזרחים בשלטון השתתפותםמושתתת על

את מזהה" Civic friendship and democratic education" במאמרו(, Blacker) בלייקר דיוויד

לשם רחב משותף מוסרי בבסיס מחויבת שהיא בכך החוקתית הדמוקרטיה של המרכזית בעייתה

חינוך הקניית ידי על, אזרחיה של רחותהאז את לטפח הוא המדינה של תפקידה, לפיכך. קיומה

מכך משתמע כי במדינה הדמוקרטית מקצוע האזרחות נתפס (.Blacker, 2003: 248) מקיף דמוקרטי

בלייקר . העתידיים אזרחיה של הדמוקרטית זהותם את המדינה מעצבת כבעל חשיבות רבה, באמצעותו

מסוימת מוסרית רמה של הבטחתה היא הראשונהמוסיף כי לחינוך לאזרחות ישנן שתי מטרות.

את לסבול האזרחים של יכולתם טיפוח היא השנייה ואילו. יחיד אזרח כל של הפוליטית במחויבותו

כפייה מערכת של הפעלה מחייבת זו שאיפה. האחרים האזרחים לבין בינם המתגלעות המחלוקות

מכתיבים אשר, הממשל של הכפייה סוכני הם הספר ובתי, האזרח של בענייניו להתערב המוסמכת

אזרח לעצב הוא הספר בית של העיקרי תפקידו, בלייקר של לדידו. רבים התנהגות דפוסי לתלמידיהם

של בהנחלתן מחויב הספר בית, כן על, ו כולם האזרחים ושל המדינה של המשותף לטוב התורם

(. Ibid: 249-253) הדמוקרטיה של הצלחתה לשם הדרושות העמוקות המחויבויות

The schools role in developing civic":במאמרה (Torney-Purta) פורטה-טורני' ודית'ג

engagement" ,בשנים .התשעים בשנות ספר בבתי ועניין תאוצה לתפוס החל לאזרחות החינוך ,כי טוענת

קים בנושאים כגון: חוחלק מהשכלתו של כל תלמיד הוא הידע, ההבנה והאמונה אלו הוחלט כי

4

לנושאים וקות ושסעים בחברה. בהמשך, הורחבה השכלה זו וטבעם של מחל ,וחקיקה, מוסדות שלטון

,Torney-Purta) אזרחות רכישת ודרכי ,לאומיים בין יחסים, נוספים וביניהם: לאומיות, זהות לאומית

המערכת פורטה מזהה את החינוך האידיאלי לאזרחות ככזה המכיל ידע רב על-טורני(. 205 :2002

יכולתו של האזרח הטוב לתרום לדמוקרטיה. על הכלכלית והפוליטית, על אתגריה של הדמוקרטיה, ו

אשר תתבטא הפוליטית המערכת להבנת כלים הקנייתמטרתו העליונה של הידע בתחום האזרחות, היא

(. ibid: 203)השתתפות של ממש בחיים הפוליטיים או במוסדות החברה האזרחית בהצבעה מושכלת, וב

של בלייקר וטורני פורטה ניתן לראות כי הכישורים והידע הדרושים לתפקודו םמתוך דבריה

להשתתפותו של האדם במשטר הדמוקרטי, נלמדים דרך מקצוע האזרחות.ו

,(2013) הלל וורמן בספרו "אזרחות בין השורות מבט ביקורתי על לימודי האזרחות בישראל"

ספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל מדינה יהודית ניתוח בישראל דרך בוחן את לימודי האזרחות

(. וורמן טוען כי ספר זה כולל בתוכו מונחים רבים הקשורים בתחום 2001)אדן ואחרים, "ודמוקרטית

של המונחים הליברליות םאת משמעויותיה מדגישמציג אותם באופן סלקטיבי האך מדע המדינה,

(. 163, 127: 2013שמרניות מהימין ורדיקליות מהשמאל )וורמן, ת נוספות, אפשריוומשמיט משמעויות

המושג "מדינה דמוקרטית" מקבל נפח רב יותר מהמושג "מדינה יהודית" כמו כן, וורמן מצביע על כך ש

המושג ,לטענתוכלומר והן מבחינת רמת ההפשטה של המושג. , הן מבחינה כמותיתבספר הלימוד

הניתן למושג המקביל תיאורטי הזוכה לעושר מוצג בספר כעומד בפני עצמו ואינו ואינ "יהודיתמדינה "

הוא מציין כי בניגוד לדמוקרטיה, המוצגת כתופעה כוללת ורבת ,אליו "מדינה דמוקרטית". בנוסף

מדינה יהודית" בספר הלימוד הוא נקודתי ונוגע אך ורק למדינת ישראל, ללא מושג "יחס למופעים, ה

(.133-130)שם: יסטוריים לביטויי ריבונות יהודית אחרים אזכורים ה

ומתחים סתירות: לדמוקרטית יהודית מדינה בין: "אמרהבמ פינסון הלליבדומה לוורמן, גם

אולם בשונה ממנו, מבקרת את תכנית הלימודים באזרחות. ,(2005) "באזרחות הלימודים בתכנית

מדינהבעובדת הגדרתה של ישראל כ הלימודים שמקורן מדגישה ביקורתה סתירות הקיימות בתכנית

ליברליות בלבד, דמוקרטיות משמעויות בטאהטוען כי הספר מ ,בניגוד לוורמן .ודמוקרטית יהודית

שיח של במסגרת האזרחות מושג את להבנותאמנם מבקשת שתכנית הלימודים כך על מצביעהפינסון

. לטענתה, תכנית הישראלית האזרחות של הפרטי במקרה דנה כאשר בכך תנופל אך, וליברלי דמוקרטי

הלימודים מתיימרת להיות אחידה לכלל מגזריה של החברה הישראלית, אך בפועל מתקשה ליישם זאת

פינסון טוענת כי תכנית בעוד (. 2005, פינסון) משום שמעבירה מסרים קולקטיביסטיים יהודיים

יצחק כותב, בהיותה כלי לחיזוק הקולקטיב היהודי בהעברת המסר האוניברסלי תנכשל הלימודים

הבהתייחסות בחסר ולוקה ואינדיבידואליים ליברליים ערכים התכנית מלמדת בעיקר כי (2008) גייגר

כך ,והפרדתה למגזרים הלימודים תכנית שינוימעוניין ב גייגר. םייוקולקטיביסט קהילתיים לערכים

5

ולתלמידי להעביר שברצונו התכניםיבחר את ו שפתוב תאזרחו למדיי בחברה הישראלית מגזר שכל

(4-2: 2008, גייגר)

במחקר זה בכוונתי לבחון מהי התפיסה הדמוקרטית הנלמדת במקצוע האזרחות במדינת ישראל. עד

אפיונם של התכנים בהשיח הביקורתי והתיאורטי סביב תכנית הלימודים באזרחות, עסקכה

התכנים היהודיים כמייצגים תפיסות אפיונם של הדמוקרטיים בספר כליברליים וב

הביקורת התבססה על שמרניות/קולקטיביסטיות העולות בקנה אחד עם השקפת העולם הרפובליקנית.

כך שתכנית הלימודים מעניקה עדיפות לאחת התפיסות על פני השנייה, וורמן וגייגר טענו כי חומר

אילו פינסון הצביעה על כך שחומר הלימוד מדגיש הלימוד נותן עדיפות מובהקת לתפיסה הליברלית ו

מזניח את אלו הליברליים. סטיים ובכך תכנים קולקטיבי

מתוך העובדה כי קיימות שונה לתכנית הלימודים באזרחות. אטען כי קריאה במחקרי אציע

תפים הגדיר תחילה מהם המאפיינים הדמוקרטיים הבסיסיים המשויש לתפיסות דמוקרטיות רבות,

, אזקק מתוך רעיונותיהם של שני זרמי המחשבה לפיכךלכולן ודרכם לבחון את תכנית הלימודים.

לדמוקרטיה אשר תכיל בתוכה את משותפת ומקיפה הליברלי והרפובליקני, הגדרה ,הדמוקרטיים

עוסקים ה, בניגוד למחקרים אותם הצגתיהרעיונות הדמוקרטיים עליהם מסכימים שני הזרמים.

מול מידת הדמוקרטיות שלה, השאלה העומדת במרכז מחקרי היא אל יהדותה של המדינה בשאלת

והאם היא עולה בקנה אחד עם ההגדרה הנלמדת במקצוע האזרחות מהי התפיסה הדמוקרטית

שאלות אלו מהוות חידוש באופן החשיבה וההסתכלות על תכנית לדמוקרטיה. המקיפה התיאורטית

ינוך לדמוקרטיה. הלימודים באזרחות ועל הח

, העיקריות הדמוקרטיות המסורות שתיאסקור את ההגות הדמוקרטית באמצעות דיון ב בפרק הראשון

זרמי שניהעולים מ המסורת הליברלית והמסורת הרפובליקנית. אבחן את מאפייני הדמוקרטיה

כי מסכימים יםהזרמ שני אשר מרעיונות המורכבת" דמוקרטיה" למושג הגדרה על ואצביע המחשבה

משטר בכל להתקיים חייביםאשר שונים קריטריונים על תתבסס זו הגדרה. קיומהל הכרחיים הם

הלימוד תכני את לבחינתי בסיס יהוו אלו קריטריונים. ככזה לאפיינו יהיה שניתן מנת על, דמוקרטי

המחשבה בחלקו הראשון של הפרק אציג בכלליות את שני זרמי. השני בפרק האזרחות במקצוע

סקורא הפרק של השני בחלקהדמוקרטיים בהם בחרתי לעסוק ואת ההוגים אליהם אתייחס בכל זרם.

ועל המודרנית לדמוקרטיה הדרושים והמוסדות העקרונות על אפרט, ת לדמוקרטיההליברלי גישהה את

בחלק. רולסג'ון ו דאלרוברט של בהגותם ביטוי לידי שבאים כפי ,מימושם ודרך הצדק רעיונות

המרכזיים הרעיונות על אעמוד בסקירתי .ת לדמוקרטיההרפובליקני גישהה את אסקור השלישי

כפי שבאים לידי ,המודרנית הדמוקרטיה של במוסדותיה בו הם מיושמים גישה זו ועל האופן המובילים

6

יוניםהקריטר את זקקאאחרון ה בחלק. (Pettitביטוי בהגותם של מאורוציו וירולי ופיליפ פטיט )

.ואגדיר תפיסה דמוקרטית המשותפת לשניהם הזרמים שני עם אחד בקנה העולים הדמוקרטיים

במידה תהווה, והרפובליקני הליברלי ,המחשבה זרמי שני מרעיונות שתזוקק הדמוקרטית תפיסהה

הנתפסים זרמים שני של שילוב שתייצר כיווןמ, הדמוקרטיה על הקיימת לחשיבה חידוש מסוימת

אופן שבו הם תופסים את תפקיד המדינה ואת הסובייקט הפוליטי.ב שניל האחד יםמנוגדכ

תכנית את אציגבסקירה זו הנלמדים בפועל. אסקור את תכני הלימוד במקצוע האזרחות השני בפרק

בשנים הלימודים בתכנית שנעשו השינויים על ואעמוד ,אליה הנלווים המסמכים כלל ואת הלימודים

לכלל בפועל המועברים הלימוד תכני את הלימודים תכנית מתוך לזקק טרת הסקירהמ. ד"תשע-א"תשע

ואת הלימודים תכנית את ניתחתי דרכה השיטה אתציג א, תחילה. ישראל במדינת התיכון תלמידי

תכנית מבנה את אציג, מכן לאחר. קודמים במחקרים שננקטו שיטות מול אל בה הטמון הייחוד

, עצמם הלימוד תכני את אסקור ,לבסוף. להבנתה הרלוונטיים המסמכים ואת באזרחות הלימודים

.הלימודים בתכנית הופעתם לסדר בהתאם

, אותם ניסחתי בפרק הראשון,לדמוקרטיה ההכרחיים הקריטריונים שבו באופן אדון בפרק השלישי

בא וכיצד אםה ואראהדמוקרטי קריטריון כל אציג .בפועל באזרחות הלימוד בחומר ביטוי לידי באים

הרעיונות את המשלב אינטגרטיבי ניתוח אערוךבפרק זה .בפועל באזרחות הלימוד בחומר ביטוי לידי

בסופו של . בישראל הממלכתית החינוך במערכת כיום נלמדים שבו באופן המרכזיים הדמוקרטיים

בתפיסה בעיהל העולות ממנו. מגמות אלו מעידות ע המגמות על ואצביע יומסקנות את אסכם הניתוח,

. החינוכי במסר עקביות חוסר , ומהותההלימוד בחומר ביטוי לידי הבאה הדמוקרטית

והמסכם אציג ואחדד את מסקנות המחקר ואציע קריאה אחרת לתכנית הלימודים בפרק הרביעי

אגדיר את התפיסה הבוחנת אותה לאורה של התפיסה הדמוקרטית התיאורטית המשותפת. כמו כן,

.אציע רעיונות לכיווני מחקר עתידיים בתחום זהית העולה מחומר הלימוד באזרחות והדמוקרט

7

מהי דמוקרטיה? –פרק ראשון

מבוא -חלק ראשון

במחקר זה ברצוני לבדוק איזו תפיסה של דמוקרטיה נלמדת היום במקצוע אזרחות והאם במקביל

דיםת הלימוסקנות על הדמוקרטיה בתכניהסיק מכדי לנלמדות גם תפיסות הסותרות את הדמוקרטיה.

עלי להגדיר את הקריטריונים הדמוקרטיים דרכם אני מתכוונת לבחון את הימצאותה או באזרחות,

את סקורא ,ילמחקר תיאורטי מהווה בסיסה ,פרק זהב. בתכנית הלימודיםהיעדרה של הדמוקרטיה

זרם וה זרם הליברלית, הבמסורות הדמוקרטיות העיקריוההגות הדמוקרטית כפי שמשתקפת

" המורכבת מרעיונות אשר דמוקרטיהמושג "הגדרה לא להצביע על מטרתי בפרק זה הי .הרפובליקני

כי הם הכרחיים לדמוקרטיה. הגדרה זו תהווה במידה מסוימת חידוש לחשיבה שני הזרמים מסכימים

ים האחד את השני בשל הקיימת על הדמוקרטיה, משום שתייצר שילוב של שני זרמים הנתפסים כסותר

רעיונותיהם המרכזיים. כמו כן ניתוח תכנית הלימודים באזרחות דרך ההגדרה הדמוקרטית המורכבת

משני הזרמים, מהווה חידוש בתחום המחקר של תכנית הלימודים באזרחות במדינת ישראל, שעד היום

מציאת ההגדרה לדמוקרטיה םלש(. 2005, פינסון, 2008ראה גייגר, נותחה דרך כל זרם מחשבה בנפרד )

המייצגים את בארבעה הוגים מודרנייםהמשותפת למסורת הליברלית ולמסורת הרפובליקנית, בחרתי

משנתו של כל הוגה, את אציג את ,בבחינתי התפיסה הדמוקרטית המודרנית של המסורות האמורות.

ום המודרני של זרם זה ואת הדרך לייש ,ההקשר המסורתי לזרם המחשבה הדמוקרטי אליו משתייך

שני הזרמים.פי ללדמוקרטיה ע את הקריטריונים ההכרחיים סכם ואדגישבסיכום הפרק אלדידו.

בנפרד של כל זרם, אך מקובלת על מהגדרתולדמוקרטיה צרה יותר מייצרים הגדרהקריטריונים אלו

את מקומם של אבחן מחקר כאשר ה צרה זו לדמוקרטיה אעבוד בהמשך העם הגדרשני הזרמים.

הקריטריונים המחייבים בתכנית הלימודים באזרחות.

16השני זרמי מחשבה שתחילתם מזוהה עם המאה םהדמוקרטיה הליברלית והרפובליקנית ה

על הזכויות הטבעיות של האדם, זכויות הניתנות בוססתהזרם הליברלי מייצר צורת מחשבה המ .17וה

,המזוהה עם הזרם הליברלי ,ג'ון לוק .של שלטון את סמכותן מתוקףשואבות לו מעצם היוולדו ואינן

שהמדינה היא תוצר של הסכמה בין אנשים חופשיים ושווים, בני ,"על הממשל המדיני"חיבורו, בכותב

שמציג הליברלית הרוח. שחייהם יהיו טובים יותר משהיו במצב הטבעימתוך רצון כוננו מדינההאדם

רק, קיומיים משאבים על תחרות אין כן ועל מחסור של ולא שפע של מקום הוא העולם כי גורסת לוק

לוק טוען כי הממשל הטוב הוא .להתפתח לאדם גורמתו בריאה זו תחרות, כמו רכוש ויוקרה הישגים על

זה ששומר על חירויות היסוד של האדם וכאשר ממשל אינו מקיים תנאי זה, האזרח אינו חייב בציות

. ג'ון (1990 כך בעצם מפריד הרעיון הליברלי את התחום האישי מהתחום הפוליטי. )לוק, ,לממשל עצמו

פוטנציאל הגלום באדם כמטרה עליונה, על חירות המחשבה סטויארט מיל כתב על היכולת לממש את ה

8

ברלין גורס כי החירות נחלקת לשני סוגים, ישעיהו .(2006 הביטוי והדיון שמביאים ליכולת זו )מיל,

שלילית מסמלת את מה שמותר לי לעשות במסגרת החוק, חירות הירות חיובית וחירות שלילית, הח

החיובית היא יכולתו של אדם להחליטהחירות כלומר כל מה שלא אסור לי או לא יופרע על ידי אחרים ו

ערך בפני . החירות בהגות הליברלית היא(1971)ברלין, , להיות אדון לעצמו ולנמק את בחירותיועל חייו

אחרות.אדם עצמו למרות שלעיתים יש נטייה לקשר אותה אל זכויות

, החירות של חשיבותם את מדגיש, שלטון כצורת הרפובליקניזם את המייצג הרפובליקני הזרם

בעשרת: עיונים"ב כותב ,הרפובליקני הזרם עם המזוהה ,מקיאבליניקולו .הטובה והסגולה העם שלטון

, חירות של תנאים תחת להיווצר צריכות קהילות כי(, 1985" )ליביוס טיטוס של םהראשוני הספרים

כי ומציין איטליה של הגדולות הרפובליקות את מתאר הוא. עצמי שלטון בעזרת תתאפשר זו חירות

, המשטר לחוקי האזרחים של לנאמנותם גדולה חשיבות ישנה לדבריו. לעבדות קץ שמה זו שלטון צורת

(. 1985, מקיאבלי)" האזרחית הסגולה" מכנה שהוא טובות במידות מאופיינים חיםוהאזר השליט

לטוב דאגה היא ינהרפובליק הממשל של הטובה המידה, הכול מעל הוא המשותף הטוב ברפובליקניזם

על כן, ציבוריפני האינטרס ה על פרטיה ישנה קדימות לאינטרס כאשר מתרחשת שחיתות. משותף

(.Skinner, 1999: 137) החירות של הגשמתה למען הכרחי, המשותף טובה, הציבורי אינטרסה

טוען על ההבדל המהותי בין שני הזרמים. דהאן ו "על מושג החירות", עומדיחיבורב יוסי דהאן,

חושש הליברלהליברל הקלאסי תופס חירות כשחרור מכל הגבלה או התערבות במעשיך ועל כן כי

הרפובליקן הקלאסי יטען כי להיות חופשי משמעו ובמעשיו, מאידך, המדינה בחייו ה שלהתערבותמ

חת חלק בחיים הפוליטיים. יקלול ,אשר אינה נתונה לשלטון זר ,להיות חלק מקהילה פוליטית חופשית

החירות, הליברל עבור, הפוליטיים בחיים מימוש לידי באה החירות, אצל הרפובליקןש בעוד ךכ

מייקל סנדל (.2013, דהאן, 2012)דהאן, הפרטיים בחייו – יימתמסת הפוליטיקה כאשר מתחילה

(Sandel) בעזרת המונחים 'אוטונומיה' ו'סגולה אזרחית' )מבחין בין ליברליזם לרפובליקניזםCivic

virtue הרפובליקניזם מבוסס על שלטון בידי העם והמסורת הליברלית מבוססת על סובלנות וזכויות .)

המאפיינים משטר רפובליקני חייב לכלול בתוכו את וחלטת מכיוון שכל ההבחנה אינה מהפרט.

ם זאת שיסודו הוא כמו סובלנות, מחויבות לתחרות הוגנת וכבוד לזכויות האחר יחד ע הליברליים

ניתן לומר כי זכויות ליברליות תומכות בשלטון העצמי הרפובליקני על ידי מניעת .שלטון בידי העם

וט בעוד הבסיס הרפובליקני מדגיש את הסגולה האזרחית כמרסנת יחידים הרוב מדיכויו של המיע

. (Sandel, 1999: 209-210) 1מניצול זכויותיהם והתעלמות מהטוב המשותף

1

מושל זמננו בן הפוליטי בשיח כי וטוען מוסיף סנדל אך התפיסות שתי בין מוחלט אינו המתח כי לומר אפוא ניתן

9

(, לדידה החשוב מכל הוא שבני Good( על פני הטוב )Rightהתפיסה הליברלית נותנת קדימות לזכות )

,התפיסה הרפובליקנית לעומתה .ל פי שאיפותיהם האישיותהאדם יוכלו לבחור בעצמם את דרכם ע

הרעיון שממשל צריך להיות ניטרלי ולדידה החשוב מכל הוא יצירת הסדר פוליטי או חברתי דוחה את

המטפח את הסגולות האזרחיות במתווה ברור וציבורי. ישנו זרם פחות נפוץ של ליברליזם

כאידיאליים ,יות כגון אוטונומיה ואינדיבידואליזםפרפקציוניסטי, אשר מנסה לקדם תכונות ליברל

השוני משום שלמרות מצוי בקונפליקט קטן יותר,מוסריים מקיפים. עם זרם זה הרפובליקניזם

בין שני הזרמים על כך שהסדר פוליטי נמדד על , ישנה הסכמה מעוניינים הזרמים לקדם ןתכונות אותב

. (Ibid: 210-212)פי סוג האזרחים שהוא מפיק

והיא קשורה למשמעות לדידו של סנדל, ישנה הבחנה ברורה בין שני הזרמים למרות המשותף,

המושג 'אוטונומיה', אוטונומיה אינה מקושרת רק לליברליזם הפרוצדורלי, אלא רעיון הנטוע עמוק

ו לנהל את חייו מובן אחד של אוטונומיה מתייחס לבחירה אינדיבידואלית של הפרט ויכולת בליברליזם.

כי הבחירה החופשית של הפרט גורסמובן אחר של אוטונומיה ואילו , לפי רצונו ללא התערבות חיצונית

מהווה , הציווי הקטגורי של קאנטאחת הןתמיד תהיה לטובת הכלל מכיוון שטובת הכלל וטובת הפרט

אוטונומיה וסגולה טובה, . סנדל טוען כי ניתן לדבר רבות על הכלאתם של שני המושגים,לכך דוגמא

לא ניתן לומר כי . מאידך,כי הם מזינים ומווסתים האחד את השניניתן לומר מסוימים ובמובנים

העדפותיו מכיוון ש ממנו, הבחירה החופשית המשתמעתו שג האוטונומיההרפובליקניזם מאמץ את מו

דפות והתשוקות המוסרית של ההע ןחשיבות של הפרט תמיד יעמדו בתחרות מולותשוקותיו

מהשיפוט המוסרי הממשי של פרט לא ניתן לנתק תביעה לזכויותש משמעות הדבר היא. הציבוריות

האינטרס של טוב המשותף עולה בחשיבותו על מטרות המקודמות דרך זכויות אלו ובשיפוט מוסרי, הה

(. Ibid: 212-214) היחיד

בחרתי בארבעה הדמוקרטיים, שני הזרמיםהמבוססת על ההגדרה הדמוקרטית כדי לחבר את

ייצוג ניסיתי להעניקבבחירתי .הוגים, שניים מהמסורת הליברלית ושניים מהמסורת הרפובליקנית

מתוך עולם הפילוסופיה המדינית של המחצית השנייה של המאה העשרים, אחד ,הולם לשתי המסורות

ההוגים הליברלים והרפובליקנים בהם שלסגנונות הכתיבה ין השיקולים לבחירתי היה הדמיון ב

בספרו "על .(Rawls) מהזרם הליברלי בחרתי להציג את הגותם של רוברט דאל וג'ון רולס נעזרתי.

כמייצג של נתפס ועל כן הגדרה לדמוקרטיה הליברלית המודרניתמנסח רוברט דאל, ,הדמוקרטיה"

המודרנית דמוקרטיהה לש יניהמאפיאל את מבודד דכתיבתו הקוהרנטית ב. (10-7: 2002, דאל) זרם זה

בנוסף מונה דאל את ,בה להתגלם נדרשיםה הרעיונותו ,עבורה ההכרחיים הקריטריונים מציג אתו

תפיסות שולל כן ועל ניטרלי הממשל של היותו לגבי משמעית חד בעמדה נתון פרוצדורלי ליברליזם, הפרוצדורלי הליברליזם

".משותף טוב" או" טובים חיים" של

10

1971פרסם בשנת ,רולסג'ון . קריטריונים ורעיונות אלויתממשו דרכם וניים לדמוקרטיהחיה מוסדותה

בפרט. זרם הליברליבבכלל ו הפוליטית בפילוסופיה מסד לאבן נחשבה", Theory of justice" את ספרו:

ומפעלו הגדול היה כתיבתה של ,לממשו שניתן אידיאל צודקת ליברלית דמוקרטיהרולס ראה ב

הליברלית הגות. כתיבתו של רולס מעמתת את ה(18-17 :2010 ,מלצר) אתתיאוריה פוליטית המבהירה ז

כפי שהתפתחה בדגמי משטרים שונים ה המודרנית מוסריות של הדמוקרטיהפוליטיות והדרישות העם

ה פוליטית מודרנית צדק לפרקטיקגורס כי ניתן להפוך עיקרון מוסרי של במהלך המאה העשרים, רעיונו

הרפובליקניזםהזרם הליברלי, מתוכו הוא יוצא, לבין ביןאין ניגוד ממשי רולס טוען כי . 2ברת ביצוע

אזרחית מעורבות המקדמת תפיסה קיימתמת הזרמים שבשני הקלאסי, את טענתו זו מבסס על כך

למרות זאת הוא מציין כי ישנם הבדלים בין הזרמים בנוגע למידת המעורבות .הפוליטיים בחיים

האזרחית הנחוצה במטרה להגן על חירויות היסוד, ועל הדרך הנתפסת כ"טובה" להשגת מעורבות

(.277-276: 2010, רולס) אזרחית זו

, (Pettit( ופיליפ פטיט )Viroliמארוציו וירולי ) מהזרם הרפובליקני בחרתי להציג את הגותם של

סגנונם של דאל ורולס, ההוגים למקבילים בהתאמה כתיבתם וחיבוריהם בעיני סגנונותכפי שציינתי,

. כתיבתו של וירולי קושרת בין המסורת הרפובליקנית העתיקה לכתיבה הליברליים שנבחרו

את ברורה ומסודרתבצורה וירולי מנסח ,Republicanism" (2002), בספרו, "ובליקנית המודרניתהרפ

ניתן לראות בכתיבתו את המקבילה ובאופן זה המאפיינים והרעיונות של הרפובליקניזם כצורת ממשל

. וירולי סבור כי התיאוריה הרפובליקנית היא תיאוריה דמוקרטית רפובליקנית להגותו של דאלה

, לדידו מתוך התיאוריה זמננו בתפיסתה הפוליטית והאזרחיתהמתאימה למשטרים בני ,מקיפה

(.Viroli,2002: 4-7)הליברלית התיאוריה גוןכ זמננו בנות דמוקרטיות תיאוריות התפתחו הרפובליקנית

שזרם המחשבה הרפובליקני בפילוסופיה הפוליטית מבק הידוע כמייצג את תיאורטיקן ,טיטפפיליפ

הנחות המוסר וכיח כילה ,Republicanism a theory of freedom and government" (1999)בספרו "

הגותו במובן זה. ברת ביצוע מודרנית פרקטיקה פוליטית מייצרות, היסודיות של הרפובליקניזם

הגדרותמפרק פטיטהליברלית של רולס. ולהגות יכולה להצטייר כמקבילה הרפובליקנית של פטיט

ומציג אותם בהקשרים הרפובליקניים דמוקרטיים כגון: "חירות", "התערבות" ו"שליטה" מונחיםו

משלב את אידיאל משטר מוסרי וישים בן זמננו. אחת מטענותיו היא כי הרעיון הרפובליקני מהוויםה

ועל ,השם דגש על הסולידריות והשוויון הקהילתנותעם אידיאל ,המדגישות את החירות זכויות האדם

(.Pettit,1999: 110)הרפובליקני מגלם בתוכו את הרעיון הדמוקרטי במלואו רעיוןהכן

2

הדגיש כי רעיונו של רולס הינו צודק ובר ביצוע לטענתו, להגותו הענפה של רולס ישנם תומכים ומתנגדים בדומה יש ל לתיאוריות פוליטיות מרכזיות אחרות.

11

בחלק השני של פרק זה אציג את הזרם הליברלי, בתוכו אפרט על העקרונות והמוסדות הדרושים

לדמוקרטיה המודרנית ועל רעיונות הצדק ודרך מימושם כפי שבאים לידי ביטוי בהגותם של דאל

ס. בחלק השלישי אסקור את הזרם הרפובליקני, בסקירתי אעמוד על הרעיונות המרכזיים ורול

המובילים זרם זה, על דרך יישומם במוסדותיה של הדמוקרטיה המודרנית, ועל אפשרות מימושם של

ערכים דמוקרטיים, בצורתם המלאה בדמוקרטיה הרפובליקנית. בחלק הרביעי אסכם את

העולים בקנה אחד עם ההגדרה המחייבת לדמוקרטיה של שני הזרמים, הקריטריונים הדמוקרטיים

סיכום זה יהווה את ההגדרה לדמוקרטיה עליה אתבסס בהמשך המחקר.

12

דמוקרטיה ליברלית -חלק שני

ומוסדותיה. הליברלית הדמוקרטיה מאפייני - הדמוקרטיה על א.

המצריך ,ת אחת של ארגון שיתוף הפעולה בין אנשיםאפשרוכהדמוקרטיה מגדיר את ,רוברט דאל

-40: 2002דאל, ) בדיון להשתתפות שווה סמכותהוא ,הל מקדיםה תנאימערכת כללים או חוקה שה

דעות אחרות. עותיו צריכות לגבור אוטומטית על אין בינינו מישהו שהוא חכם מהאחרים כך שד" :(39

כולנו מסוגלים ללמוד את מה מסוים בזמן נתון כלשהו, נושא על אפילו אם יש חברים שיודעים יותר

חייבת להתאים הלתכנן מערכת של חוקים היאדמוקרטיה המטרת (.40 :)שם "שאנחנו צריכים לדעת

כל החברים מוסמכים בצורה שווה להשתתף בתהליך התכנון עיקרון הגורס כי לעיקרון יסודי אחד,

להיותו של משטר דמוקרטי, את התנאי הבסיסי ביותר לדא מציבבכך . (41-40: שם) וקבלת ההחלטות

.הוא העם המוכשר לקבל החלטות הנוגעות לחייו בעצמו בדמוקרטיה הריבון

שכל החברים יוכלו להשתתף במידה שווה בתהליך ואה בסיסי נוסף דמוקרטי תנאי

מידה האו אמות קריטריונים ה מהם דאל מפרט ."שוויון פוליטי"בשם תנאי זהנכנה הדמוקרטי,

הוא השתתפות אפקטיבית, הראשון שבהם שוויון הפוליטי: תנאיהאת אשר מבטיחיםלדמוקרטיה

. בענייןלפני קבלת החלטה צריכה להיות לכל אחד מהחברים הזדמנות שווה ואפקטיבית להביע דעתם

וכל קול נספר הזדמנות שווה ואפקטיבית להצביע להינתןהשני הוא שוויון בהצבעה, לכל חבר צריכה

כל חבר חייב לקבל , דאל טוען כי בתוך גבולות סביריםכשווה. הקריטריון השלישי הוא הבנה משכלת

הזדמנות שווה ואפקטיבית ללמוד על האפשרויות החלופיות למדיניות שעומדת על הפרק ועל ההשלכות

יצד יועלו העניינים על כ שלהן. קריטריון רביעי הוא שליטה על סדר היום, החברים הם אלו שמחליטים

סדר היום ואילו עניינים יועלו על סדר היום, כך שמדיניות ההתאגדות תמיד פתוחה לשינוי. הקריטריון

הכללתם של מבוגרים, כל התושבים הקבועים המבוגרים או לפחות מרביתם, צריכים החמישי הוא

(. 42-41 :הזכויות המפורטות בארבעת הקריטריונים הראשונים )שם להיות בעלי

לא ניתן לכונן שוויון פוליטי הכרחיות לשם השוויון הפוליטי כלומר,אמות המידה הללו כל

מבטיח לנו שלכולם , השתתפות אפקטיבית,. הקריטריון הראשוןהןביישום רק חלק מ בלעדיהן או

חד יהיה שלכל א מבטיח , שוויון בהצבעה,הקריטריון השניתהיה הזדמנות להבעת דעה במידה שווה,

מעניק את ההזדמנות השלישי, הבנה משכלת,שום קול לא יגבר על אחר והקריטריון קול אחד וש

בשלושת הקריטריונים הראשונים דאל טוען שיש הרואים אשר חשופים למידע שווה.למשחק בין שווים

את בהכרח מבטיחה רק את שלושתם לא תבטיחהכמספיקים אך הדבר אינו נכון מכיוון שחוקה

כל אחד מארבעת הקריטריונים הראשונים על כן, .3סדר היום שוויון בהשפעה על הקריטריון הרביעי:

3

זה לא מונע קביעתה של אך , מתבססת על השתתפות אפקטיבית, שוויון פוליטי והבנה משכלתהיכולה למשל להיכתב חוקה חברות בנוסף עלול להיווצר מצב בו ידונו רק בנושאים שהועלו על ידי הועדה המנהלת.סיפה הכללית אדרישה המורה כי ב

13

(.44-43 :אינו מספיק בפני עצמו בכדי להבטיח שוויון פוליטי )שם מהם ואף אחד ,הוא הכרחי

אינו פרקטיקה אלא מהותו של השוויון הפוליטי. , הכללתם של מבוגרים,הקריטריון החמישי

השאלה על להתעכב ומעוניין רבות שנים במשך מאליו מובן היה לא החמישי הקריטריון כי טוען דאל

עיקרון השוויון הפנימי הוא הגיוני ורציונלי .פוליטית מבחינה לנו כשווים לאחרים להתייחס עלינו מדוע

אשונה שדאל ולכן ניתן לבסס עליו את השלטון במדינה, הסיבות לאימוץ העיקרון מגוונות: הסיבה הר

קובע כי כולנו ילדיו המונותאיסטיותמבחין בה היא הדת והמוסר, העקרונות הדתיים של שלוש הדתות

שוויון בינינו. סיבה נוספת היא חולשתו של עיקרון חלופי, כל פתרון שאינו יש לקיים של אלוהים ועל כן

שכאלה אנו חשים עליונות על מבוסס על שוויון מבוסס על עליונות של קבוצה או אדם, גם אם בתור

אחרים, לא סביר שנקבל כעיקרון פוליטי יסודי עליונות של אחרים עלינו וכך גם האחרים. סיבה נוספת

ועשוי לפגוע במדינה פגיעה גדולה, שוויון בהשתתפות עוזר היא זהירות, השלטון הוא מוסד בעל כוח רב

שכן בחירה בחלופה על ידי סכמה רחבההסיבה האחרונה לדעת דאל היא הבהגבלתו של השלטון.

כאשר יש שוויון שקילת המצב ושימוש בהגיון בריא, סביר להניח שתהיה מקובלת על יותר אנשים.

פנימי ישנה הבטחה לקבלת החלטות תוך התייחסות לזכויותיהם וקולם של כולם וכך יש סיכוי גדול

(.68-66 :להסכמה רחבה )שם

יש לתת את השלטון בידי הגורסת כי הטענה האפוטרופוסית,יטי דוחה את הדרישה לשוויון פול

כי לכולם יש את היכולת משמעושכן שוויון פוליטי קומץ מומחים היודעים מה טוב עבור המדינה,

(. דאל מחזק 74-69 )שם: ואין יחיד אשר יעשה זאת טוב יותר ,והזכות לקחת חלק בקבלת ההחלטות

גרים אין אדם שיש לו בבירור כשורי שלטון טובים משל אחר עד שצריך שבקרב במבו" :קביעה זו

,אם זוהי ההנחה היסודית (.74 :)שם "להפקיד בידיו את הסמכות השלמה והסופית לשלוט במדינה

בני האדם, להאינטרסים של כל לייצוגלא יזכו של דאל כי ללא שוויון פוליטי וכחתוונצרף לכך את ה

סקנה כי הכללת כל המבוגרים בזכות הבחירה היא הכרחית. הרעיון הדמוקרטי להגיע למ מחויביםאנו

טומן בחובו זכויות, חירויות ואוטונומיה לבני האדם, השתתפות פוליטית היא המבטיחה מימוש

כמו למשל מעמדות הביניים, ,חסרי זכות הבחירה ,רעיונות אלו לרווחתם של כולם. לאורך ההיסטוריה

כמו נשים ,שקופחו בעבר על ידי חוקים מדירים שונות נטרסים שלהם וקבוצותחשו שמתעלמים מהאי

מכיוון מחוקים אלו,גם לאחר שהיו חופשיים גיעים מפני השלטון ושאר האזרחים פ, נותרו או שחורים

תוכל לתת בבטחה לאחרים מצב בו קבוצה של אנשים ללא זכויות פוליטיות במקומות רבים. שנשארו

ועל כן הקריטריון החמישי, הכללתם אינו קיים, מבלי פחד מפני קיפוח זכויות ,ט בהאת הסמכות לשלו

השוויון הפוליטי אילו כך קבוצה קטנה תקבל את השליטה בסדר היום וו, קריטריון כמו רכושבוועדה המנהלת נקבעת לפי

שלושת הקריטריונים. מם שללא יתממש למרות קיו

14

4הקריטריונים האחרים בדיוק כמו ארבעת לכך שהמדינה תהיה דמוקרטיתהכרחי של מבוגרים, הוא

הוא אינו מאמין בשוויון פוליטי, המסקנה העולה מדבריו של דאל גורסת כי אדם אשר (. 77-74שם: )

אינו תומך בדמוקרטיה. אדם אשר

הצבת הקריטריונים להגשמת התנאים שלטון העם ושוויון פוליטי היא הכרחית, אך חשובה גם

שלטון ההבנה כיצד מתממשים אותם הקריטריונים במדינה דמוקרטית מודרנית גדולת ממדים.

המתבקשים לשם קריטריוניםיים שינסו לעמוד בדמוקרטי מחייב אותנו בהסדרים ומוסדות פוליט

מכיוון מוסדות פוליטיים, להבדיל מסדר פוליטי, ב עסוקל בחרדאל דמוקרטיה.קיום התנאים ל

דורש בסיס דאל .(85-83, שם) לאורך זמןושמוסדות הם יציבים וקבועים יותר, עוברים מדור לדור

.גדולים בממדיםלדמוקרטיה ההכרחיים של שישה מוסדות פוליטיים מינימלי

השליטה על ההחלטות ניתנת בידי נציגים כי פירושו ,נציגים נבחריםוסד הראשון הוא המ

בחירות חופשיות, הוא שניהמוסד ההממשלה הדמוקרטית היא ממשלה ייצוגית. ומכאן ועל כן שנבחרו

הוגנות מבחינת היותן שוויוניות , לכלל חופשיות מבחינת יכולת הבחירה וההתמודדות הוגנות ותדירות,

במרווחי זמן קבועים. המוסד שקלם של קולות הבוחרים וללא כפיה, ותדירות כיוון שמתקיימות במ

בנושאים להתבטאותדאל טוען כי לאזרחים חייב להיות חופש מלא חופש הביטוי,השלישי הוא

חברתי ועל -ביקורת על השלטון, על המשטר, על הסדר הכלכלי ו נכללת יכולת העברתפוליטיים ובה

גישה המוסד הרביעי, מבלי להיות נתון בסכנה לעונשים חמורים. של המדינה, לוגיה המרכזיתהאידיאו

בשליטתה של םאת הזכות למצוא מקורות מידע חלופיים שאינ לאזרח מקנה ,למקורות מידע חלופיים

אחרים , תקשורת, אזרחיםעיתונים, ספרותמומחים, :במקורות אלו נכללים .לפי בחירתוהממשלה

המוסד החמישי אותו מציין דאל . על מקורות מידע חלופיים אלו יש להגן ביעילות דרך החקיקה ,עודו

הגן עלהתאגדויות או ארגונים עצמאיים הכרחית בכדי ל הקיםחופש ההתאגדות, זכות האזרחים להוא

במוסדות האחרון ו השישי תקינה של המוסדות הפוליטיים. המוסדה שמור על פעילותםזכויותיהם ול

האזרחות הכוללת המוסד אזרחות כוללת. דאל הוא הפוליטיים ההכרחיים לדמוקרטיה מבחינתו של

הזכויות לא יַמנעו המתגורר במדינה כדרך קבע וכפוף לחוקיה, ,מבוגראדם מבטיחה כי מאף

(.86-85)שם: האחריםחמשת המוסדות הנאה שווה משם דרושות למובטחות לאחרים, הה

הואיל ,המהווה תופעה היסטורית ייחודית ו הם סוג חדש של שלטון עממית הללששת המוסדו

גדולת דמוקרטיה את ה. דאל מכנה אלומוסדות בתוכה לא כללה מודרנית-הפרההדמוקרטיה ו

. להלן תקרא "פוליארכיה" "דמוקרטיה פוליארכית" אלו בשם:מוסדות המימדים, המכילה

אינו המתקיים במדינה אשר גודלה ות אותם מנה דאל המוסד לאת כל היא משטר המכיל הפוליארכיה

4

פרט, המדינה לחוקי הכפופים האדם בני כל את לכלול חייב דמוקרטי שלטון תחת במדינה האזרחי הגוף - מלאה הכללה (.77 :2002דאל, ) לעצמם לדאוג יכולים שאינם שהתברר ואנשים קבועים שאינם לתושבים

15

הנחשבות . הפוליארכיה מתקיימת כיום במדינות 5מאפשר קבלת החלטות בדרך שאינה ייצוגית

באותן עבר השל מאבקי תםהם תוצא אותם ציין דאל,ק מהמוסדות הפוליטיים טיות וחלקרדמו

ך הדמוקרטי.ישנו תפקיד בתהלי לו,הלאחד מהמוסדות כללדאל סבור כי (.90-89 :שם)מדינות ה

מממש את התנאים הדמוקרטיים ות מוסדאחד מן הכי כל , ולהוסיף עליהטענה זוב ברצוני להתמקד

. דמוקרטיים נוספים.תנאים אף ו ,הכרחיים על פי דאלה

לא ניתן לשתף את האזרחים טיה מאותו הרגע בו קרדמומחויב ב ,"נבחריםהמוסד "נציגים

ם גודל נוצר מפאתה ,יר בקבלת ההחלטות, דאל קורא לזה אובדן היכולת "להשתתפות פעילה"באופן יש

אין ספק כי בעיניו של דאל, שיטת הנציגים הנבחרים רחוקה והאזורים הנשלטים. האוכלוסייה של

גדול כמו מדינה. דאל מצטט את תשובתו ניהולי גוף למלהיות מושלמת אך זהו הפתרון האפשרי היחיד

'ון סטיוארט מיל לשאלה זו:של ג

הממשלה היחידה שתוכל לתת תשובה מלאה לכל הצרכים של מדינה חברתית היא

ממשלה שהעם כולו משתתף בה; שלכל השתתפות, אפילו בתפקיד הציבורי הקטן ביותר, יש

תף ערך שימושי;]...[ ושבסופו של דבר אי אפשר להסתפק בפחות ממתן אפשרות לכולם להשת

אבל מאחר שבקהילה שגודלה עולה על גודל עיירה קטנה לא כולם בכוחה הריבוני של המדינה.

יכולים להשתתף השתתפות אישית, אלא בחלקים שוליים מאד של העסקים הציבוריים, נגזר

בתוך: דאל, Mill, 1861: 55שהטיפוס האידיאלי של ממשלה מושלמת חייב להיות ייצוגי )

2002: 94.)

ובע דרך מוסד זה את מימושו של תנאי שלטון העם, הדרך בה התנאי מתממש הוא הקריטריון דאל ק

עה גם בשם דמוקרטיה עקיפה. דמוקרטיה ייצוגית אשר ידו

אזרחים חופשיים הבחירות חופשיות משמען ש "תדירותה"בחירות חופשיות הוגנות ומוסד

זה מאפשר את קריטריון מוסד יכולת ההתמודדות היא חופשית, ואף מבלי חשש מנקמה ,בחורל

קול שכל בכך הקריטריון "שוויון בהצבעה" את ותמבטא בחירות הוגנות ההשתתפות האפקטיבית.

של שליטה על סדר היום, שכן בחירות שאינן מתקיימות קריטריוןתדירות הבחירות מגנה על ה .שווה

ולהשפיע בצורה בלעדית על סדר שלטון ארוך ימים במדינהבתדירות מאפשרות לשליט אחד לשלוט

. דאל מודע לכך שאין מתכון מושלם לשיטת הבחירות )יחסית מול רובית למשל( או לתדירות בה היום

צריכות להתקיים בחירות במדינה דמוקרטית )יותר משנה אך לא פחות מחמש שנים למשל(, אך אין

דאל מבטא את (. 95-94 :2002ם מוסד הבחירות הכרחי )דאל, ספק בכך שכדי לממש עקרונות דמוקרטיי

, אך אינו מחדד מספיק בתוך מוסד הבחירות התנאים שלטון העם ושוויון פוליטי דרך מוסד הבחירות

טעמי למימוש השוויון הפוליטי.את יכולת התמודדות השווה ההכרחית אף היא ל

5

כלומר זוהי אינה "דמוקרטיה דיונית" או "דמוקרטיה ישירה".

16

את האחר את הזכות לשמועאך גם ,כולל בתוכו את הזכות להתבטא ולהשתתף "טויחופש הבי"מוסד

, הבנה זו מבטא את עצמו. חופש הביטוי מאפשר לאזרחים את ההבנה המשכלת של פעולות ממשלתיות

ללא חופש הביטוי לא תתקיים היכולת להשפיע על סדר היום של . לדמוקרטיההכרחי תנאיהיא

לפי ההגדרה של דאל (.96 :הוא מוסד שבלעדיו לא תתקיים דמוקרטיה )שםההחלטות, חופש הביטוי

עליו להיות כמעט בלתי מוגבל בתחומים בהם מתקיים, מוסד זה מממש את תנאי ,מוסד זהל

הדמוקרטיה שהציב דאל ובעיקר הוא מדגיש את זכות האדם לחירות אשר חופש הביטוי נגזר ממנה.

הדמוקרטי "הבנה משכלת", קריטריון" מממש אף הוא את הים"גישה למקורות מידע חלופי המוסד

באם קבוצה כלשהי תהיה בעלת מונופול על המידע, האזרח לא יקבל את כל המידע שהוא זקוק לו על

"השתתפות יעילה" ו"השפעה על סדר היום קריטריוניםהמנת לקבל החלטות מושכלות. בנוסף על כך

בכך ממקור יחיד בעל השפעה על סדר היום ו יינתןמידע שברשותם הציבורי" יפגעו אף הם מכיוון שכל ה

"גישה למקורות מידע חלופיים" מממש את התנאי המוסד מנע מהם השתתפות יעילה ומבקרת.תי

שוויון פוליטי דרך הקריטריונים הנזכרים ומעבר לכך מדגיש אף הוא את הזכות לחירות אשר דוגלת

לדמוקרטיה מכיוון שהוא מאפשר את קריטריון ת" הכרחי המוסד "חופש ההתאגדובחופש המידע.

ההתאגדויות מאפשרות לאזרח את ואת הקריטריון שליטה על סדר היום, השתתפות האפקטיביתה

, להיות מעורבים ולא רק היכולת לדון, לשקול ולהכריע בין חלופות כגוןרכישת המיומנויות הפוליטיות

המוסד חופש ההתאגדות מממש את התנאים שלטון (.97-96 :)שם בזמן הבחירות לרשויות השלטון

העם ושוויון פוליטי וכמו קודמיו מדגיש את הזכות לחירות הכוללת את חופש ההתאגדות.

, ומממש את הקריטריון "הכללתם של מבוגרים" רחי לדמוקרטיההכ "אזרחות כוללת"המוסד

את הסכמתםניתן להעלות על הדעת ולא ויותיהם, יוכלו האזרחים לממש את זכ בו האופן היחידזהו

כך מממש המוסד אזרחות כוללת את (. 97 :להישלט על ידי אחרים אקראיים )שם של אנשים ביודעין

דאל טוען כי המוסדות הללו הכרחיים לדמוקרטיה התנאים הדמוקרטיים שלטון העם ושוויון פוליטי.

ססים ותיקות אשר מוסדות אלו מבו זציה. דמוקרטיותדמוקרטישל מודרנית וניתן למדוד לפיהם רמות

,אלו מוסדות בתוך עקרונות הדמוקרטיה במלואם להכלתם של בהן היטב מתמודדות היום עם הניסיון

(.98-97)שם: אלו בתוכן מוסדותות" מתמודדות עם בניה וביסוס של דמוקרטיות "חדש

רק את התנאי שוויון העם ושוויון פוליטי, דאל מספק שני תנאים לקיומה של הדמוקרטיה, ריבונות

כדי שתנאים אלו יתקיימו הוא מציב חמישה קריטריונים הכרחיים וכדי פוליטי הוא מכנה בשמו,

התנאי לקיים את הקריטריונים הללו במלואם הוא מונה שישה מוסדות דמוקרטיים שמאפשרים זאת.

הוא בעצם רעיון המכיל בתוכו עקרונות של דאל אשר הוא מכנה בשם "שוויון פוליטי" הדמוקרטי

וקריטריונים דמוקרטיים כמו שלטון העם, זכויות האדם, זכויות האזרח, זכויות סוציאליות והגבלת

אתה אוכל לעבוד ר הגדרה לדמוקרטיה שדאל בכדי ליצוהשלטון. את כל אלו אקח ממשנתו של

17

רחי כדי שמדינה תוכל להיקרא . דאל מוסיף כי זהו המינימום ההכתכני הלימודבבחינתי את

בסיס התחלתי זה נוספים על ,ליארכיה, ככל שהדמוקרטיה מתקדמת"דמוקרטיה מודרנית" או פו

התנאים והמוסדות לדמוקרטיה טיה המודרנית.קרהמאפיינים את הדמוומוסדות זכויות עקרונות,

השלימה מבחינה רעיונית מהווים חלק מהתיאוריה הדמוקרטית הליברלית בת זמננו, כדי לשהציג דאל

ומוסדית אציג את עקרונות הצדק של ג'ון רולס.

של רולס. הצדק עקרונות-צדק של כתיאוריה הליברלית הדמוקרטיה ב.

,קריטריונים ומוסדותהעקרונות הדמוקרטיים הבאים לידי ביטוי במשנתו של דאל ברורים ומחולקים ל

ההוגה ג'ון בעקרונות הצדק של איעזר ,קרונות אלוכנס לעומקם ולהבין את מהותם של עילהאך כדי

רולס, לדידו של ג'ון משמעותית בצורה מובהקת. אשר תרומתו להגות הליברלית במאה העשרים רולס

תורות המוסר והפילוסופיה המדינית השונות עוסקות בשאלה, כיצד לתעדף את התביעות לחירות

ופיה הפוליטית יכולה לתרום לתפיסה של בני אדם את אך זהו אינו תפקידן היחיד. הפילוס ,ולשוויון

עצמם כחברים בדמוקרטיה ותפקידם במסגרת זו. רולס רואה את הפילוסופיה הפוליטית כמחויבת

במתן הכוונה לפרט על ידי ניסוח עקרונות לזיהוי מטרות פוליטיות, חברתיות, דתיות ועוד אשר מעבר

החברה הפוליטית היא "מערכת הוגנת של (.73-69 :2010רולס, ה כיצד יוכלו להשתלב יחד )הוין מרַאלזי

, לאורך זמן, מדור לדור, שבה משתפי הפעולה נתפסים כאזרחים חופשיים ושווים, וכבנים שיתוף פעולה

על כן אנו זקוקים לעקרונות (. 73 :קין לאורך חיים שלמים" )שםפעולה בה באורח ת-לחברה המשתפים

נה הבסיסי של החברה יקיים אותם ניתן יהיה לומר שהאזרחים הם של צדק פוליטי שכאשר המב

בחיבורו "אחרית דבר" המסכם את הספר "צדק כהוגנות" טוען יוסי דהאן (.73 :חופשיים ושווים )שם

שכן מושא ,הדמוקרטיים למוסדות והמוסרי הפילוסופי המסד את לספק היא רולס של כתיבתו מטרתש

.(371 :2010בתוך: רולס, , "אחרית דבר", הבסיסי של החברה )דהאן תיאורית הצדק שלו הוא המבנה

מותאמות שאינן שונות ערכים במערכות מחזיקים האדם שבני הנחה מנקודת יוצא רולס

לרולס (.33 :2007, ןאדה) ביחד לחיות להם שיאפשרו צדק עקרונות למצוא ניתן זאת למרות אךבהכרח

פעולה לאורך שיתוף של הוגנת מערכת היא החברה"הוא , הראשון יסודייםשלושה רעיונות מרכזיים ו

ועקרונות אינדיבידואליים אינטרסים קידום מאפשר הפעולה שיתוף (.75 :2010, רולס)זמן, מדור לדור"

)דהאן, הפעולה שיתוף של ביסודו העומדים וחובות זכויות של ההוגנים התנאים את קובעים הצדק

חברתי מתאפיין בכך שהוא מונחה על ידי כללים וחוקים המקובלים על (. שיתוף פעולה 36 :2007

, יש בו רעיון של הדדיות שכן תנאי שיתוף הפעולה הם הוגנים וכולם אמורים לצאת משתפי הפעולה

הנחה בדבר תועלתו הרציונלית של המשתתף כלומר כל טומן בחובורעיון שיתוף הפעולה . מכך נשכרים

על נוצרועלתו מהזווית האישית שלו. עקרונות הצדק הפוליטיים של רולס משתתף מבקש לקדם את תו

מתוך הרעיון הראשון (.79-76 :2010, רולס)לקבוע מהם הכללים ההוגנים לשיתוף פעולה חברתי מנת

18

לדמוקרטיה מכיוון שהוא תופס את םשוויון הפוליטי תנאיריבונות העם ובניתן לומר כי רולס רואה ב

וגנת של שיתוף פעולה, כלומר מעצם היותה של המערכת כזו המבוססת על שיתוף החברה כמערכת ה

לומר שבסיס ההנחה הוא ריבונות העם משום שזו מערכת בה כולם חברים, רולס מוסיף גם פעולה ניתן

את המילה הוגנת ועל כן ניתן להסיק כי הוא מחייב את התנאי שוויון פוליטי.

ומשמעותו שהאזרחים (Well-Ordered societyהיטב" )-סדרתהרעיון השני הוא "החברה המו

בחברה מקבלים את אותה תפיסת צדק פוליטי, הציבור מאמין כי תפיסת הצדק הזו מסופקת על ידי

המוסדות הפוליטיים והחברתיים של החברה ולאזרחים עצמם ישנו חוש צדק המאפשר להם להבין את

כלומר(, Basic structure)עיון זה חל על המבנה הבסיסי ר החלטות המוסדות ולפעול בהתאם אליהן.

את משתלבים למערכת אחת של שיתוף פעולה חברתי הקובעת חברתייםו פוליטיים מוסדותאופן שבו ה

ומווסתת את חלוקת התועלת בין האזרחים. חוקה, חוקים, רשויות השלטון, והחובות הזכויות מערך

.(82-80 :שם) מבנה הבסיסי שהוא הרקע הצודק של החברהמבנה הכלכלה ומבנה המשפחה שייכים ל

ארגונים, אוניברסיטאות גוןכ זה בסיסי ממבנה חלק שאינם מוסדות על חלים אינם הצדק עקרונות

(.37-36 :2007דהאן, ) הבטיח את חירויות היסודלמרות שגם מהם נדרש ל, מקצועיים ואיגודים דתיים

סיק כי החברה הפוליטית לדידו מתבססת על צדק פוליטי, בהמשך מתוך הרעיון השני של רולס ניתן לה

אציג את עקרונות הצדק של רולס ואמנה את התנאים או העקרונות הדמוקרטיים אשר מתבקשים כדי

ון השני ניתן כבר לציין כי חירויות יליישם עקרונות צדק אלו. לפני ניתוח עקרונות הצדק ומתוך הרע

תנאי למשטר צודק , משטר דמוקרטי. היסוד מהוות לדעתו של רולס

העוסקים כאנשים האזרחים את תופס רולס "אנשים חופשיים ושווים"הוא שלישי הרעיון ה

בשתי ניחן האזרח לדידו לפיכך. שלמים חיים לאורך כך לעשות יכולתם מתוך חברתי פעולה בשיתוף

להפנים האדם של יכולתו ,צדק חושל היכולת האחת היא": מוסריים הכשרים" מכנה שהוא תכונות

להבין היכולת, כדבריו: "בצדקתם ואמונה הבנה מתוך הפוליטיים והערכים העקרונות את ולממש

ואת, חברתי פעולה-לשיתוף ההוגנים התנאים את הקובעים הפוליטי הצדק עקרונות את וליישם

לתפיסת היכולת היאהשנייה לת היכו (.94 :2010, רולס) "(להם בהתאם רק ולא) מתוכם לפעול היכולת

והתכליות המטרות את ולדרג האדם חי בתוכן הערכים מערכות את לפרש יכולתמשמעה ,הטוב

להחזיק היכולת, כפי שמנסח זאת רולס: "ההיגיון ברוח מתמיד שינוי כדי תוך ,ערכן לפי השונות

תכליות של סדורה משפחה אהי כזו תפיסה. רציונלי באורח אותה ולקדם אותה לתקן, הטוב בתפיסת

חיים אילו, לחלופין, או, האנושיים בחיים ערך כבעל אדם בעיני נתפס מה הקובעת, עליונות ומטרות

ויכולת צדק של הבנה יכולת ישלאזרחים חופשיים ושווים (.94 :שם" )בתכלית ראויים בעיניו נחשבים

שלהם הטוב תפיסת את ולשנות ונותהשלט בפני לפעול חופשיים הם כמו כן ,הטוב תפיסת שומילמ

מתוך הרעיון .(35-34 :2007)דהאן, פוליטי צדק של הציבורית התפיסה את משנה אינה שזו מכיוון

19

אות בקנה השלישי של רולס עולה עקרון השוויון וכן ניתן לראות כי זכויות אדם וחירויות פוליטיות ב

חופש המחשבה וחופש :חירויות היסוד כגוןרולס מציין ברעיון זה את אחד עם המשטר הדמוקרטי.

הזכות למתוח ביקורת על השלטון. :ואת החירויות הפוליטיות כגון ,הביטוי

השאלה ,כאשר החברה היא מערכת הוגנת של שיתוף פעולה בין אנשים חופשיים ושווים

לים אחרות:?. במימהם עקרונות הצדק שיגרמו למבנה הבסיסי לקיים חירות ושוויון ,הנשאלת היא

לאזרחים סיכוי כליים תוך מתן כל-יסוד ולווסת פערים חברתייםניתן לקבוע ולהגן על זכויות כיצד

של לקיומה צידוק למצואמנסה אינה רולס של (. כתיבתו127 :2010)רולס, ?את שאיפותיהםלהגשים

במילים או תדמוקרטי במדינה הצדק עקרונות מהם למצוא אלא, הדמוקרטית המדינה או המדינה

על (.40-38 :2007 ,דהאן) הוגן פעולה בשיתוף המעוניינים האנשים כלל םבינ יסכימו מה על, אחרות

שאלות אלו מנסה לענות רולס בנסחו את עקרונות הצדק.

The, רולס ממקם את ה"מצב המקורי" תחת "מסך הבערות" )בכדי להגיע לעקרונות הצדק

veil of ignoranceאינו יודע מהו מעמדו החברתי, מצבו הכלכלי, שיוכו הדתי, הלאומי, ( כך שאיש

המגדרי ותכונותיו. בצורה זו מתבטל המשא ומתן בין אנשים בעלי מידע אישי שאין לו הצדקה מוסרית

ולא יעדיפו האוכלוסייהותנאי הוגנות מובטחים. עקרונות צדק שיושגו במשא ומתן כזה, ייצגו את כלל

פניה .(42-40 )שם: על פני אחרת, הצדדים הנושאים ונותנים הם רציונליים ושמרניםתפיסת טוב אחת

עקרונות את למצוא ניתן כך רק כי טוענת (,2004במאמרה: "ג'ון רולס על צדק ושוויון" ) זלצברגר עוז

מבדילות תכונות ונטולים ובאנוכיותם בתבונתם לחלוטין הזהים, היפותטיים אנוש בני רק" :הצדק

ינסחו התרגיל משתתפי (.464 :2004, זלצברגר– עוז) "צודקת חברה של כלליה את לנסח גליםמסו

" כהוגנות צדק" רולס פי על יהיה אלו מעקרונות המושג והצדק צודקת לחברה כלליים עקרונות

"(Justice as fairness ,)"אחר מדיני הסדר כלפני על עדיף יהיה החלשים של מצבם זה סדר תחת

ההחלטות בקבלת להם העוזר כלל(. 463-465 :שם) האפשר ככל מצומצמים יהיו המעמדות בין והפערים

הגרועה שתוצאתה זו היא שתיבחר האפשרות כי הגורס ,(The maximin rule" )המקסימין כלל" הוא

ומתן במשא. האפשרויות שאר של האפשריות הגרועות מתוצאותיהן יותר טובה, האפשרית ביותר

חירות ,התאגדותה חופש ,מצפוןה חירות ,מחשבהה גון: חירותכ בסיסיות חירויות לוקהלח ותעומד

ועושר הכנסה, רמות ציבוריות משרות נושאי של סמכויות, בנוסף על פוליטיות חירויותו פרטיותה

ולעצב לשנות לממש, ושווה חופשי להיות לפרט מאפשרים בעצם אלו כל. עצמי כבוד של חברתי ובסיס

האדם בני (.44-40 :2007דהאן, ) ערך בעלות ןה ואמונותיו שתפיסתו ולחוש שלו הטוב סתתפי את

בעוד, הבסיסיות ובזכויות בחובות שוויון דורש הראשון, שונים עקרונות בשני יבחרו" המקורי מצב"ב

המפצים יתרונות מניב הוא אם רק צודק להיות שיכול חברתי הכלכלי השוויון באי עוסק השני

שווה זכות יש אדם שלכל הוא הראשון העיקרון .בחברה החלשות לשכבות ובמיוחד לכל עיםומסיי

20

הוא השני העיקרון. זהות בחירויות יזכו שהאחרים כךב תלויותה, ביותר המקיפות הבסיסיות תיולחירו

המבחינ צפויים ששניהם כך מאורגנים להיות צריכים חברתיהן אי השוויון הו כלכליה שוויוןה איהן ש

לכולם פתוחה תהיה בכירותה והעמדות למשרות הגישהמאפשרים שו, אחד לכל יתרונות להכיל הגיונית

(Rawls,1971: 60-65.)

ת וא מנסח רולס מחדש את עקרונות הצדק ,(2010) הצגה מחודשת" -בספרו "צדק כהוגנות

ם זכות זהה ובלתי ניתנת לערעור שלכל אד אומרהראשון העיקרון האופן בו יש לקרוא ולהבין אותם:

מובנית חירויות התואמת את המערכת ההנאותה של חירויות יסוד שוות, ולתבוע לעצמו מערכת מובנית

:צריכים לעמוד בשני תנאיםהקיימים פערים חברתיים וכלכליים קובע כי השני העיקרוןשל כל אחד.

והשני ,תנאים של שוויון הזדמנויות הוגןלם ות ולתפקידים הפתוחים בפני כולמשר יצרוהראשון הוא שי

(. רולס 6)עקרון ההפרשים ביתם של בני החברה הנחשלים ביותרהוא שעליהם להביא לרווחה את מר

תנאי שוויון ההזדמנויות לפניתנאי מציב את העיקרון הראשון לפני השני ובעיקרון השני מציב את

מיישמים או בוחנים עיקרון, אנו מניחים עקרון ההפרשים, משמעות הקדימות היא שכאשר אנו

(. 129-128 :2010)רולס, זה מכבר קוימושהעקרונות הקודמים לו

אףאין קדימות להמבהירה כי ,העיקרון הראשון תוקן למערכת )סכמה( של חירויות יסוד

ונדרשות ידהחשובות באותה המ שכלל חירויות היסוד , משמעות הדבר היאאחרתיסוד על פני חירות

, דרך סקירה של משטרים צורה כרונולוגיתב הציגניתן ל חירויות היסוד. את ם צדק פוליטייכדי לקי

בה בוחנים ,אנליטית צורהאו ב ,הכרחיות ומגנות על המשטרכדמוקרטיים וקיבוץ החירויות שנתפסות

המוסריים ריםושייים והחברתיים להתפתחותם של הכלו חירויות מספקות את התנאים הפוליטיא

למרות קביעתו של רולס בדבר חשיבותן של . (133-130 :)שם 7אנשים חופשיים ושווים הנדרשים בהם

כלל חירויות היסוד, בהמשך החיבור הוא מציין שישנה הבחנה בין חירויות יסוד לחירויות פוליטיות.

היסוד כגון חופש החירויות הפוליטיות השוות פחּות מערכן של חירויות של ערכןרולס טוען כי

לחירויות היסוד. הבחנה זו מבטאת את הסכמתו עם העדפההמחשבה והמצפון ובכך בכל זאת מייצר

המכונות בפיו:יסוד החירויות ן של קדימותדוגמא לכך היא קביעתו של ברלין להזרם הליברלי,

ס בהמשך כאשר טוען . אך גם מהבחנה זו מסתייג רול8על פני "חירות הקדמונים" "חירויות המודרניים"

ק בכדי ימספהזהו טיעון לדידוחירויות פוליטיות הן אמצעי חיוני להגנה ושמירה על חירויות היסוד, כי

6

The differenceאו בפרשנויות אחרות "עקרון המקסימין" ) ,ן ההפרשים"הסעיף השני בעיקרון השני נקרא גם "עקרו

principle). חומר ורוח )עוז עוז זלצברגר טוענת כי הוא מעניק מקסימום של הטבה למי שנולד עם מינימום של נכסי-הוא הגרוע ביותר ן מפרשו כך שאי השוויון הכלכלי והחברתי צריך לפעול לטובת אלו שמצבם א(, דה465 :2004, זלצברגר

(. 44: 2007 ן,דהא) קורא לו "עקרון הפער"ו7

.הפוליטיים במוסדות הצדק מידתלשפוט את ו אותה, לממש ביכולתם שוויםחופשיים לבחור את תפיסת הטוב שלהם ו8

ם" בעוד החירויות הפוליטיות שנקראות "חירויות הקדמוני ,משמעות המושג היא שחירויות היסוד התפתחו מאוחר יותרנמצאת אולם בחברה הדמוקרטית המודרנית ההשתתפות הפוליטית אינה .היו בסיסיות כבר בימי הדמוקרטיה היוונית

ן יש להן קדימות )רולס, כ לעואילו חירויות היסוד ממלאות מקום מרכזי בתפיסת הטוב של כלל האזרחים ו ,במוקד החיים2010 :274 .)

21

(.275-273לכלול את החירויות הפוליטיות בכל סכמה נאותה של חירויות יסוד ) שם:

ור כי החוקה העיקרון הראשון יהא מעוגן תחת חוקה, רולס כממשיכו של הזרם הליברלי סב

מבטאת את הקהילה שכן כוחה של קהילה לכונן לעצמה רשות מחוקקת הוא החוק הראשון והיסודי

שאינו מותנה בשום חוק קיים, לוק כינה כוח זה בשם "כוח מכונן". בשל היותו מעוגן בכוחה המכונן של

לקדימות על פני כהזואף ו ה הבסיסי של מוסדות השלטוןמבנהמעל הקהילה, נמצא העיקרון הראשון

תפקידו לתקן את שוויון ההזדמנויות , שוויון הזדמנויות הוגן השני מחייב העיקרוןהשני. העיקרון

העיקרון השני ימומש דרך מוסדות . של העיקרון הראשון הפורמלי המשתמע ממערכת חירויות היסוד

מוסדות פוליטיים ת יצירמערכת חינוך שאינה תלויה בהכנסה משפחתית ו השלטון, למשל דרך הקמת

(.134-129 :2010וז יתר של קנין והון )רולס, בה נמנע ריכאשר שמתעלים את הכוח הכלכלי בצורה

הגדרת הדמוקרטיה מכיוון שהוא מציג יסודות חיונית להתפיסה הדמוקרטית של רולס

מדרישה נובעת רולס של תפיסתו ניתן לראות זאת בהבחנתו של דהאן כי מהותיים לרעיון הדמוקרטי,

ליהנות צריך חברתי פעולה בשיתוף חלק הנוטל כל ,לפיה( Reciprocity requirement) הדדיות של

(. 383 :2010 ,רולס , בתוך:דהאן, "אחרית דבר") הוגנות של תנאים תחת ,זה פעולה שיתוף של מפרותיו

יחסית ותרבי הטוב יהיה החברה סולם בתחתית הנמצאים אלו של שמצבם לכך היא השאיפה

הכרחי תנאי הן שבעיניו הרבות היסוד חירויות על לוותר מבלי זאתו אחרות חלוקה לאפשרויות

ניתן לומר כי בעוד דאל מפרט על (.371 :שם) בחברה הקיימות השונות החיים תפיסות מגוון למימוש

לית המוסדות הנדרשים לשם קיומה של הדמוקרטיה, רולס עוסק במהותה של הדמוקרטיה הליבר

רויות האדם מהן הראשון שבהם עוסק בזכויות וחי עקרונות הצדק.ומציב כמסד לדמוקרטיה את

נגזרות גם חובות האדם עיקרון זה מבטיח שוויון פורמלי לכל הפחות, השני עוסק בהבטחה לכך

מהותי, באם העיקרון הראשון כשל מלספק אותו. ההגדרה של רולס לדמוקרטיה שוויוןשיתקיים

זכויות היסוד כדי לממש את עקרונותיו יש לעגן את מורכבת מזכויות יסוד ושוויון מהותי, כאמור

כעת אפרט על מבני דרך מוסדות המדינה והמבנה הכלכלי שלה.את השוויון המהותי לקיים בחוקה ו

או במילים אחרות, מדינה אפשריים לדעת רולס אשר מטרתם להבטיח את קיומם של עקרונות הצדק,

את קיומה של הדמוקרטיה. להבטיח

השוויון להגשים את ו לא לפגוע בחירויות היסוד הוא ,המבנה הדמוקרטי הצודקפקידו של ת

חמישה משטרים ומצביע על שניים שעשויים לממש את עקרונות רולס מציג המהותי דרך מוסדותיו.

גיש כי זוהי הצעה תיאורטית מדמשטרים אלו בוודאות יהיו צודקים בעודו אך אינו טוען כי הצדק,

ים אותם מתאר רולס הם מערכות חברתיות בעלות מוסדות פוליטיים, כלכלי משטריםה חמשת. בלבד

השני ,9 (Laissez-faire) פר"-לסה קפיטליזם". הראשון הוא מבנה כלכלי שונה וחברתיים אך לכל משטר

9 Laissez-faire שוק חופשי שמקורו בקריאה של סוחרים במאה השמונה עשרה בצרפת כנגד שם נרדף לכלכלת הוא

22

, הרביעי "עם כלכלה ריכוזיתסוציאליזם מדיני ", השלישי הוא "קפיטליזם של מדינת רווחה"

ארבע מעלה רולס )דמוקרטי(. "סוציאליזם ליברלי"והחמישי והאחרון "דמוקרטיה של בעלי קנין"

האם מוסדות (:Political right. שאלת הנאותות הפוליטית )1: לגבי כל אחד מחמשת המשטרים שאלות

מוסדותיו של המשטר כך האם ניתן לעצב את . שאלת העיצוב:2?. המשטר הם מוסדות צודקים

למוסדות שאכן יצייתוהאם ניתן לסמוך על האזרחים . 3. ?שיקיימו את היעדים והתכליות לשמם נוצרו

האם . 4 .?בעוד המשטר יעודד אותם לפיתוח אינטרסים מגוונים ותפיסת טוב שונה ,ולכללים הצודקים

או שמא קשות ,ברות ביצוע כןא הן הציבוריות משרותנדרשות מבעלי הבתוך מבנה כזה המשימות ה

בהנחה שאכן ניתן לקיימו ,רולס מנסה לברר איזה סוג של משטר יהיה נאות וצודקכי . ניתן לומר ?מדי

(.265-264 :)שם ביעילות

, רולס בוחן את המשטרים כאשר כל אחד מהם פועל לפי התיאור המוסדי האידיאלי שלו

מתנגד לערכן "פר-קפיטליזם לסה" מפרים את עקרונות הצדק.שלושה מהם ומוצא כי כלומר היטב,

מבטיח חירות פורמלית לשוויון ההזדמנויות ההוגן, כאשר במהותוו ותשל חירויות פוליטיות שו הוגןה

קפיטליזם של מדינת ". ועל כן מפר את עקרונות הצדק מתוך שאיפתו ליעילות ולצמיחה כלכלית בלבד

לערכן ההוגן של חירויות פוליטיות שוות כאשר מתנגדראשון ן הצדק המפר גם הוא את עיקרו "רווחה

פערים בשל התייצר אותו אשר אקטיבית , נמנע מהתערבותהזדמנויותשדואג בחלקו לשוויון למרות ו

ענפים ככל שיהיו ,שמשטר זה מספק שירותי הרווחה. בנוסף הקנייןבבעלות על בין האזרחים גדוליםה

נחשבים ככלי שמטרתו לווסת פערים כלכליים אינם כי היסוד החברתיים, בהבטחתם לספק את צור

סוציאליזם מדיני עם כלכלה ". ועל כן מפר המשטר גם את עיקרון הצדק השני בין האזרחים וחברתיים

מפר את עיקרון הצדק הראשון, מכיוון )בהנחה שהפיקוח הוא של משטר בעל מפלגה אחת( "ריכוזית

לכלה שתכניתה אינה נבנית בהליכים דמוקרטיים ועל כן משטר זה אינו מקיים שכלכלה ריכוזית היא כ

דמוקרטיה של בעלי ". לפיכך גורס רולס כי רק המשטרים מערכת זכויות וחירויות יסוד שוות במלואה

שבתיאור האידיאלי שלהם קיימים הסדרים הם משטרים "משטר סוציאליסטי ליברלי"ו "קנין

(.267-266 :רונות הצדק )שםאת שני עק מממששמטרתם ל

מקיימים מערך חוקתי ",משטר סוציאליסטי ליברלי"ו "דמוקרטיה של בעלי קניןהמשטרים "

לניהול הפוליטיקה, מבטיחים חירויות יסוד הכוללות את ערכן ההוגן של החירויות הפוליטיות ושוויון

מתיישבת עם עקרון ההפרשים. רולס הזדמנויות הוגן ומווסתים פערים כלכליים וחברתיים בצורה ש

בכך שמניח כי "כלכלה ריכוזית"סוציאליזם מדיני עם ל "משטר סוציאליסטי ליברלי"מבחין בין

יהיו מבוזרים בין כמה חברות שיתנהלו בצורה ו ימסרו לידי החברה בסוציאליזם הליברלי אמצעי היצור

ועל כן ומבטיחות את חופש העיסוק, בתוך מסגרת של שוק חופשי פועלות חברות אלו .דמוקרטית

התערבות הממשל בסחר.

23

רולס מחדד את .הסוציאליזם הליברלי, להבדיל מהסוציאליזם המדיני, מקיים את העיקרון הראשון

וטוען שלמרות שבשני "קפיטליזם של מדינת רווחה"ל "דמוקרטיה של בעלי קניין"ההבדלים בין

המוסדות יפעלו של בעלי קניןבדמוקרטיה ,פרטיתעל אמצעי היצור היא בעלות אלו, המשטרים

ו חלק קטן מהחברה את המצב ב ימנע . פיזור זהלפזר את הבעלות על הרכוש על מנת הדמוקרטיים

(.269-268 :)שם קיים את עקרונות הצדקיועל כן משטר זה ,חיים הפוליטייםבו בכלכלהישלוט

לאזרחיה, חינוך וכישורים על ידי מתן ", נמנעת מלאפשר מצב קפיטליסטידמוקרטיה של בעלי קנין"

)להבדיל מריכוזיות המבקשת לשלוט על בטיחו בעלות נרחבת על נכסי היצור וההון האנושייאשר

מוסדותיה הבסיסיים בנויים כך שבאפשרותם להעניק לכל בני החברה אמצעי ייצור .חלוקת ההכנסה(

ף כי במצב רולס מוסי. ונימספיקים בכדי שיוכלו להפוך לחברים המשתפים פעולה באורח מלא ושווי

דרך למדינה יש כלים להתמודד עמו מכיוון שלא התפתחאו לפחות לא כזה ש נמוך,צר מעמד כזה לא יוַ

(. 270 :חלשה )שםהַ

מתוך עקרונות הצדק וסוגי המשטרים אותם הציג כדרך למימוש העקרונות הללו ניתן להסיק

הבטחת חירויות יסוד וחירויות מערך חוקתי, והם: התנאים אותם מציב רולס לדמוקרטיה על

יומוסדות אשרפוליטיות, שוויון הזדמנויות הוגן, אמצעים לוויסות פערים חברתיים ומבנה כלכלי

דאל הציב תנאים ומוסדות מחויבים לתנאי הדמוקרטיה הללו בפעולותיהם ובאופן התנהלותם.

נה "פוליארכיה". רולס פיתח תיאוריה אשר המודרנית אותה כי דמוקרטיהקיומה של ההכרחיים ל

לאדם שמימושם מעיד על דמוקרטיה, בהמשך הציג רולס את המהותיים מבודדת את עקרונות הצדק

,הליברלי מבנה המשטר שעשוי לאפשר את קיומה של דמוקרטיה מודרנית. דאל ורולס נמנים על הזרם

חירויות חשיבותן וקדימותן של גישים את בין היתר משום שמאפשרים מדיניות כלכלית ליברלית ומד

לתת דגש ,רולסחרף תפיסתם הליברלית מצליחים ההוגים, ובעיקר למוסדות הפוליטיים. היסוד

בהתאמה לתפיסה הליברלית, במטרה לצמצם את הפערים בחברה. לשוויון הזדמנויות הוגן משמעותי

חלקמידה בחירויות היסוד ולדידו אף מממש אינו פוגע יתר על ה כי שוויון הזדמנויות הוגן מבאר רולס

בחלק השלישי של פרק זה אציג את הזרם הרפובליקני דרך שני הוגים מרכזיים מודרניים, ולאחר מהן.

מכן בסיכום הפרק אשלב בין התנאים, העקרונות והמוסדות אשר נתפסים כהכרחיים לדמוקרטיה על

פי שני הזרמים.

24

ליקניתדמוקרטיה רפוב -חלק שלישי

הרפובליקנית הדמוקרטיה של התחדשותה א.

ערים אלו היו חפות הרפובליקה הראשונה נוצרה באיטליה, בערים פירנצה, ונציה, גנואה, פיזה ועוד.

וזוהי משמעותה בתושבים שחיו יחדיו תחת חוקים ותקנות משותפיםממלכים ונסיכים, אך היו מלאות

עבדות. שם בהם הייתהאך לא ,היו בעלי אזרחות כל התושבים לא בערים אלו אמנם. של הרפובליקה

גוף מובחן בתוך התיאוריה מהווההמחשבה הרפובליקנית המודרנית, ש וסדהלטעמו של וירולי נ

בכדי לשמר מחויב לעיקרון החירות ולהסבר האמצעים הפוליטיים והחוקיים הדרושים , אשר הפוליטית

בליקניזם בתצורה הקלאסית שלה, אינה תיאוריה של דמוקרטיה רפו(. Viroli, 2002: 3) עיקרון זה

אלא תיאוריה של חירות פוליטית שמחשיבה את ההשתתפות האזרחית בדיון הריבוני , 10השתתפותית

דרים היטב. וגזאת בתנאי שהדיון נשאר בגבולות מהכרחית להגנה על החירות, כל כ

די האזרחים, תפיסה זו של תיאורטיקנים דיון הנוגע לגוף האזרחים חייב להיות מופקד בי

, בתוך What effects all must be decided by all" (Codex 5.59.5" ים לקוחה מהחוק הרומינרפובליק

, במטרה לשדר לאזרחים שמטרתם היא הטוב המשותף כי כל המשתתפים שווים (4: 2002וירולי,

המשותף המוצעת על ידי מקיאבלי, הטוב וירולי טוען שזוהי תובנה מחודשת של הטוב בהשפעתם.

על שאיפותיהם של האזרחים עלה הנלא טוב חיצוני אףו ,האזרחים להטוב עבור כל אינוהמשותף

שלא רוצים להיות ,הטוב של האזרחים נטרסים והנאמנויות הייחודיים להם, אלאמהאיהנובעות

תיאוריה הואהרפובליקניזם (.Viroli, 2002: 4-5מדוכאים מחד, אך אין להם כל שאיפה למשול מאידך )

שלטון עצמי מייצג, הקיים בתוך גבולות חוקתיים. השלטון הרפובליקני מתיימר לייצג את ברורה של

כלל האנשים, האזרח הוא האינדיבידואל וממנו מצופה להיות קשוב לאינטרסים של כלל הקהילה

פוף לשליטה חיצונית, החופש הרפובליקני . הרפובליקניזם מגדיר אדם חופשי כאדם שאינו כהפוליטית

. יתרה מזאת, אדם חופשי הוא אדם בעל זכויות חוקיות ופוליטיות ולכן ,הוא תוצר של זכויות פוליטיות

,Ibid:4-6, 8הרפובליקה היא הדרך לחיים החופשיים )היא עיר שחיה תחת חוקיה ועל כן עיר חופשיה

יקרון הדמוקרטי של ריבונות העם הוא תנאי הכרחי מדבריו של וירולי ניתן להסיק כי הע (.13

חירות.חיי לייצר ת קיומו במטרהאיו, והמטרה הדמוקרטית היא לאפשר לדמוקרטיה בעינ

האזרחים את ולבחור ,החירות על להגן בעזרתו ניתן אמצעיהיא ה הפוליטית ההשתתפות

פוליטית תרבות הרפובליקה עודדתמ זו בצורה. הרפובליקה להנהגת הטובה הסגולה ובעלי המוכשרים

של גחמותיהם את לשרת לסרב האזרחים את מחנכת הפוליטית המחויבות, ושליטה לתלות עוינתה

כטוב הרפובליקנית בתיאוריה נתפסת אינה החירות. המשותף הטוב ולעבוד רק עבור השררה בעלי

שלטון מוסדות תחת נוממ ליהנות שניתן כמצב לא וגם ,למעשיו קשר ללא הפרט של זכותו שהוא

10

.וכן רואה ברפובליקניזם תיאוריה של דמוקרטיה השתתפותית. אשר הוזכר במבוא לפרק זה, , סנדלבניגוד ל

25

לה ראוי להיות להפוך צריך אלא לחירות זכאי אינו הפרט, להרוויח יש אותו כטוב אלא ,חוקתיים

(Ibid: 11.) נתפסים כמגבילים את חירותו הרפובליקנית מתארת מצב בו חוקי המדינה אינם התיאוריה

רה האישית אינם הגבלה של , האילוצים שנכפים על ידי חוקים הוגנים ומשפיעים על הבחישל הפרט

הערובה הן ,, ההגבלות שמציב החוקיתרה מזאתאלא חלק מהותי מהחירות הפוליטית עצמה. ,החירות

שלטון החוק וגורס עיקרון החירות בעיקרון מתנה את כפיה. מקיאבלי ל שאף אזרח לא יהיה נתון לכך

אזי העיר כולה אינה נחשבת כעיר ללא ענישה, לעבור על החוקד המצליח כי אם ישנו אפילו אזרח אח

רק כאשר חוקיה המוסדרים מרסנים באופן אפקטיבי את מעמד האצולה ,העיר חופשיתחופשית.

ק הכופה את אותן מזוהה עם ציות לחו חירות(. וירולי טוען כי Ibid: 9ותאוות הפריצות של האזרחים )

את הכוח להם יש ו ,ליחידים יבילגיותניתנות פרהוא מצב בו ,ירותהעדר ח המגבלות על כולם, ואילו

וירולי מדגיש את מדברים אלו ניתן להסיק כי, (.Ibid: 9-10על אחרים ) נכפותלפטור עצמם מההגבלות ה

הכולל את כל אזרחיה של ,חשיבותה של ההשתתפות הפוליטית המוכוונת למען טוב משותף

כלל לע חלחוק, החוק הרפובליקני עיקרון דמוקרטי העולה מדברים אלו הוא שלטון ההרפובליקה,

.המאפשר את החירותהוא על כן אזרחי הרפובליקה ו

להבדיל ,(Dominate) או שליטה תלות כהעדר חירות מגדירה הרפובליקנית התיאוריה

הרפובליקנית התיאוריה בשם טוען וירולי. התערבות כהיעדר חירות מגדירהה הליברלית התיאוריהמ

מהתערבות סובלה חופשי שאדם מכיוון ,התערבות מאשר חירות של יותר כואבת הפרה היא תלות כי

רפובליקניתה חירותה(. Ibid: 10) נפשו תווכא לעשות לו נותן אדונו אשר עבד על עדיף ,בחייו המדינה

כאשרכלומר, , ושליטה מכפיה חופשי הוא כאשר הפרט נהנה ממנהאשר שלילית חירות של סוג היא

אינה אך ,ושליטה לתלות מנוגדת פוליטית חירותה .קבוצה או יחיד של שרירותי לרצון נתון אינו הוא

אינה החירות. הרפובליקה של המרכזי הרעיון את היטב ומשרתות התערבות המהוות לחובות מנוגדת

שהאזרח ראוי לו כטוב אלאהטבעית של הפרט, זכותו שהוא כטוב הרפובליקנית בתיאוריה נתפסת

ים נהתיאורטיקנים הרפובליקבהתאם לכך, (.Ibid: 11-12) .החיים הרפובליקנים הראוייםכאשר חי את

שחופש מכיווןזאת אינם מגנים את ההגבלות ששלטון החוק מייצר על חופש הבחירה של פרטים,

מוחלט ופריקת עול אינם נחשבים לחירות ועל כן הגבלות אלו אינן מהוות הפרה של החירות כפי

עולה בקנה אינו ,הרעיון הרפובליקני של חירות פוליטיתכיוצא בזאת, (. Ibid: 45-46) הםשנתפסת בעיני

אלא כוללת בתוכה זכויות מתוקף חוק יות פוליטיות,מימוש ישיר של זכו אחד עם תפיסה המחייבת רק

ההגבלות שהחוקים כופים על הפרט הן חיוניות לפי רעיון זה והגבלות מתוקף חוק, רוצה לומר כי

איש אינו ,מיושם על כלל האזרחים והשלטון באופן שווה ,הציבורי כאשר החוקאינהרנטיות לחירות. ו

וזו משמעותה הרפובליקנית של יכול לכפות רצון שרירותי על פרט אחר מבלי לתת את הדין על כך

(.Ibid: 47-48) החירות

26

ותנת חשיבות רבה לריבונות העם והתפיסה גם באפיון זה ניתן לראות כי הדמוקרטיה הרפובליקנית נ

על כן חקיקת החוקים לטובת הכלל ,הרפובליקנית גורסת כי החירות משליטה היא המאפשרת ריבונות

מקיאבלי טען כי חירותם של האזרחים היא ההגבלות שהחוק וציות להם הם תנאי הכרחי לדמוקרטיה.

חוקיה מגבילים באופן יעיל את הדחפים עיר חופשית רק אםה ,מטיל עליהם באופן שווה, שנאמר

החירות משמעה ת חירות הן הפרות של שלטון החוק, הרעים של האצולה והעם. וירולי טוען כי הפרו

(. Ibid: 49ההגנה מפני כפיה של יחידים ) מספק אתחיים תחת חוקים שוויוניים ושלטון החוק

ים מתנסים בפעולה השלטונית שבו האזרחמקיאבלי ראה במשטר הרפובליקני משטר מעורב

. לדעת וירולי כדי להבין את משמעותה של החירות ים חוקתייםבתוך גבולות המגודרים על ידי חוק

:Ibid) , לבין תלות ברצון שרירותי של אחרבתיאוריה הרפובליקנית יש להבחין בין הגבלות על החירות

עבד ו שלשחרורלכך היא דוגמא אחר,פרט לעפרט מתלות מחייב מתן הגבלות השחרורו של (. 52-53

האמצעי החוקתי המשחרר עבדים,במחייב מתן הגבלות על בעליו כדי שלא יוכל להחזיק המעבדות

כופה הגבלות חוקתיות על אזרחים אחרים. לא ניתן לשחרר מתלות ללא כפיה ,מתלות חלק מהאזרחים

כי וירולי מע תמש . מכאן(Ibid: 53ת אלו )של הגבלות חוקתיות ועל כן יש לבחור בין שני מאפייני חירו

לא ההגדרה הרפובליקנית לחירות אינה עולה בקנה אחד עם ההגדרה הליברלית לחירות, אךסבור ש

משטר , הנתפסת גם על פי וירולי כדמוקרטיהלקיום העקרון החירות לש יוניותוחניתן להטיל ספק ב

והאינטרפרטציהת במקורו הינו רעיון רפובליקני לתפיסתו, רעיון החירו חירות. פרטלהעניק ל מטרתוש

אך משנה את פרשנותה, לדידו הרפובליקניזם הליברלית לרעיון זה מבוססת על ההגות הרפובליקנית

הוא מקורם של רעיונות ליברליים נוספים, בין אם הושארו בפרשנותם המקורית או עברו שינוי רעיוני,

בפסקה הבאה ארחיב על תפיסה זו.

הליברליזם ואילו הליברלי הרעיון לפני קיימת הייתה הרפובליקנית התיאוריה כי טוען וירולי

הוא רפובליקני ומקורו לליברליזם המיוחס הראשון הרעיון. יםנרפובליק רעיונות כמה לחיקו אימץ

לו קרא יזםהליברל, וחוקתיות חוקיות נורמות ידי על מוגבל להיות חייב ריבוני כוחהקובע כי העיקרון

חברה של העיקרית שמטרתה הרעיון הוא מהרפובליקניזם השאוב שני רעיון. החוק שלטון עקרון בשם

התיאורטיקנים כי מדגיש וירולי. וקניינו חירותו, חייו על, האינדיבידואל על הגנה היא פוליטית

נוסף רעיון. היחיד של וקניינו חירותו, חייו על להגנה קיימת המדינה כי סברו הקלאסיים יםנהרפובליק

לוק של מדרשם מבית ליברלי לחידוש שנחשב הרשויות הפרדת רעיון הוא וירולי מציין אותו

הקלאסיים יםנהרפובליק לתיאורטיקנים מוכר היה הרשויות הפרדת עקרון וירולי לדברי, ומונטסקיה

של לקיומן סכנה מהווה אחד גוף בידי רב כוח כי שהבינו משום, חלקית בצורה לפחות אותו שהנהיגו

גורס כי הפוליטיקה מבוססת על קונפליקט בלתי ההרעיון הליברלי גם (.Ibid: 6, 58) הפרט חירויות

לבסוףעל ידי מקיאבלי. ו בעבר צוין ,ומבקר את הקונפורמיזם ,המשבח את המחלוקת ,נמנע ויעיל

27

בכתביהם של מוקדם יותר כרתנז ,ליברלית להקמת המדינההכסיבה שנתפסת ההגנה על הקניין הפרטי

מדברים אלו ניתן להסיק כי ישנם עקרונות דמוקרטיים הכרחיים .(Ibid: 58-59) מקיאבלי וקיקרו

,כפי שכבר ציינתי ,ושלטון החוק ,דמוקרטיה הרפובליקנית והם עקרון ההגנה על החירותלדידה של ה

. ניתן לומר שמוזכרים כאן ת וירוליבמקורו לטענ רפובליקניהעקרון הפרדת הרשויות ,נוסף עליהםבו

הפלורליזם ניתן שכן וירולי מגנה את הקונפורמיזם, מעיקרון ,גם עקרון הפלורליזם, ריבוי הדעות

לקנייןמציין וירולי את הזכות ,חירויות הביטוי, המחשבה וההתאגדות. לבסוף על קיומן של להסיק

ית הרפובליקנית.תיאוריה הדמוקרטהקשור להפרטי כעיקרון מנחה נוסף

בתיאוריהאינו קיים ,ואינן ניתנות להעברה ,הרעיון כי זכויות האדם הן טבעיות, מולדות

והיא ברורה תיאורטית חולשה ישנה, על אף שנתפס כבסיסי, זה רעיוןבשל וירולי לדעתו. הרפובליקנית

הן כאשר ורק אך ובדותמכ האדם זכויותכערובה לקיום הזכויות. ,צורך בחוקההתעלמות מכך שיש

להן תוקף של חוק אין כאשר ךא ,טבעיות זכויות להן לקרוא ניתן ,ומנהגים חוקים ידי על נתמכות

זו הינה מוסרית תביעהמסכים ש וירולי. בלבד תמוסרי התביע אלא זכויות אינן אלו ,המורה לכבדן

. על כן,(Ibid: 6-7) תזכו של מעמדל מעלה תביעה זו בחוק העיגונ רק אך ,וסבירה האויר ,הגונה, אצילית

וזכויות האדם אינן טבעיות במובן שהןקיומה של הזכות מותנה בתנאים ובחוקים של המדינה,

Social)החברתית" "האמנה המושג (.Ibid: 60) אלא תלויות בקיומה ובחוקיה ,ת למדינהואפריורי

contract), האמנה את המשטר דרך הצגת ,הסיק זאתניתן ל 11לתיאוריה הליברליתלרוב אף הוא משויך

רעיון טוען כי לו מסכים עם שיוך זה אנשים חופשיים ושווים. וירולי של הסכמה ביןוחוקיו כתוצר

לספק את ההסבר שאינו נועד כדימכיוון אלא ערך נורמטיבי, אמנה החברתית אין ערך מסבירה

ומה הופך באופן כללי, ות במסגרת מדיניתלשכנע מדוע טוב לחי אלאהעובדתי להיווצרותן של מדינות,

לעומתו התיאור הרפובליקני הנורמטיבי המקביל אליו, מבסס את מאחר. יותר אחד לטוב שטרמ

חשיבותה של הרפובליקה על בסיס דוגמאות שהתרחשו בהיסטוריה והשוואה בין רפובליקות העבר

(.Ibid: 60-61)דגם אידיאלי של מדינה קניזם אין הרפובלי למדינות הקיימות כיום, זאת משום שעל פי

שהזרם הליברלי והזרם , ניתן לומר אותם מציין וירולי המהותיים בין שני הזרמים, למרות ההבדלים

המשטר היא להבטיח את חירות האדם כי מטרתו של זהה, הגורסת מנקודת הנחה יםיוצא הרפובליקני

בנוסף ניתן להבחין שרעיונו של וירולי ם לאו.ובין א שטרוהעם, בין אם חירות זו היא אפריורית למ

את ההגנה משייך לרפובליקניזם הקלאסיהשואב מכמה מקורות, לעיתים אינו סדור כמו למשל כאשר

ברפובליקניזם הקלאסי מדינה ובאותה העת טוען כי חירויות היסודהעל הקניין הפרטי כסיבה להקמת

י אי דיוק זה נובע מניסיונו של וירולי לייצר תיאוריה . אני סבורה כאינן טבעיות או קודמות למשטר

11

וסו, אך סבור כי רעיון זה וירולי אינו מתעלם מכך שישנם תיאורטיקנים רפובליקניים של האמנה החברתית, כדוגמת ר (. viroli, 2002: 60אינו מתאים לרפובליקניזם )

28

פוליטית רפובליקנית עכשווית ופרקטית דרך הבחנתה מהתיאוריה הפוליטית הליברלית הקיימת

למרות שיש להם גם ,והוכחה כי מרכיבים אשר שייכים למושג "דמוקרטיה", נתפסים כליברליים

מקורות רפובליקניים.

למלא אחר בכדי שירצו תיקנית מבקשת לשתף יותר אנשים בתרבות האזרחיהחירות הרפובל

משאיפה זו נגזרים: יכולתם של כלל האזרחים לעבוד ולהתפרנס, שוויון בפני חובותיהם האזרחיות.

מתיישב עם ,הרעיון המודרני של זכויות האדםעל כן, . המוסדות הפוליטיים ואיסור על אפליה אתנית

ואילו הגדרתה של החירות כהעדר זרחייםחירות פוליטית וחיים א המבוסס על הרעיון הרפובליקני

, התנאים הדמוקרטיים אמורים לייצר אדם הרפובליקניזם על פי .תלות, מתקשרת לסגולה האזרחית

ירות הציבורי שמזהה את ה בעל סגולה אזרחית, אדם זה יהיה בהכרח חופשי, ועל כן הרפובליקניזם

ניתן להסיק כי מתוך כך .(Ibid: 62-64) כשותפים טבעיים להגנה על החירות ,חוקוהמגבלות הקבועות ב

הדמוקרטיה הרפובליקנית מחייבת בתוכה שוויון פורמלי ומהותי ומתנגדת לאפליה וגזענות, היא רואה

במוסדות הפוליטיים את האחראים לקיום תנאים אלו שמהותם להגן על החירות.

הרעיון שכן משמעותו של , כי הדמוקרטיה מחייבת תפיסה של צדק י, טוען וירולרולסל בדומה

. (Ibid: 65) בצדק וחירות תחת שלטון החוק ,אפשרות לחיות יחדלבני האדם הוא לייצר הרפובליקני

ועל כן ,הדרוש כדי לקיים את החירות תלותהמכיוון שצדק יוביל להעדר ,הצדק הוא הטוב המשותף

המשטר הרפובליקני אינו או במילים אחרות צדק. ,יון של זכויות שוותהבסיס הרפובליקני הוא הרע

כל רפובליקה היא שונה וייחודית לקהילה הפוליטית שלה, היא מבוססת -מספק דגם אחיד של משטר

ה נהרפובליקה אינלמרות ש אך על היסטוריה ותרבות השייכים לה, ויש לשמרה עבור הדורות הבאים.

הוא הצדק כבסיס. רפובליקה ול הרפובליקות למשותף לכ מכנהישנו , ואליתקונספטמציאות פוליטית

ואם אינה מספקת את כל אלו, היא שנוסדה על צדק מספקת לאזרחיה חברות, סולידריות ושייכות

אינה נחשבת כרפובליקה. על כן, למרות ההבדלים בין הרפובליקות הקשורים בהיסטוריה ובתרבות

יקה על תפיסה פרטיקולרית של טוב או על טוב הניתן רק לתרבות שלהן, אין לבסס את הרפובל

אך ,ההשתתפות בשלטון העצמי היא חשובההצדק הוא הערך המרכזי של הרפובליקה ועל כן מסוימת.

לכך שאלו שבשלטון אכן ישרתו את למשל חשיבות גבוהה יותר ניתנת נתפסת כאמצעי בלבד ולא כערך,

.(Ibid: 65-66)הטוב המשותף

שהבסיס הצודק הקיים חוזר על טיעונו,חדד את תפיסת הצדק הרפובליקנית ומוסיף לוירולי

של השלטון לשרת את הטוב המשותף , היא מחויבותוככזוואף מגדיר אותה ,בטבורה של כל רפובליקה

מתיימר אלא ,ידי ביטוי רק בזכויות האזרחיות והפוליטיותהרפובליקני אינו בא להשוויון כולם. ל

תרבותיים המאפשרים לאזרחי הרפובליקה לחיות החברתיים והלהבטיח את התנאים הכלכליים,

: האחת היא שתי אמרות קלאסיותיומרה זו מבוססת על היחס הרפובליקני לעוני המתבטא ב .בכבוד

29

אמרתו של מקיאבלי, הגורסת כי עוני לא יגרום להרחקה מתפקידים שיש בהם "כבוד ציבורי" או

אובדן יוקרה, השנייה היא אמרתו של רוסו על פיה ברפובליקה הראויה לשמה, לא יהיה אדם כה עני ל

טוען עד שיצטרך למכור את עצמו, ולא יהיה אדם כה עשיר שיוכל לרכוש את ציותם של אחרים. וירולי

יות או סגור דלתות בפני אנשים לקריירות ציבוריות ופרטעוני לא יכי כי האמרה הראשונה דורשת

מכיוון שהצדק דורש כי כלל האנשים יקבלו הזדמנות להתחרות ויבחרו האנשים הטובים , לחינוך

שכל הרוצה והמסוגל יוכל להתפרנס מעבודה והרפובליקה תעניק האמרה השנייה דורשת. ביותר

ות מדיני הזכויות החברתיות הללו אינן מעידות על .זכויות חברתיות שיסייעו בשעת הקושי לתושביה

מדיניות איננה גם זו ,מאידךאך כי מדיניות רווחה מייצרת טפילות, הרפובליקניזם סוברשכן רווחה,

של צדקה או סעד שניתנת מתוך רצון טוב אלא מתוך זכותם של אזרחיה הזקוקים לכך להבטיח את

פיסה תה וירולי מוסיף למאפייניו של המשטר הדמוקרטי הרפובליקני את(. Ibid: 66-67) 12כבודם

למען השגת שוויון בתחרות המשטר בחיי האזרחים התערבות שלו המתבססת עלכלכלית - חברתיתה

כלכלית -חברתית וירולי אינו מתחייב על מדיניות .ועזרה למתקשים בפרנסתם ,על המשרות הציבוריות

וא לייצר השלטון ה ו שלאך בהחלט טוען כי חלק מתפקיד , או על מדיניות רווחה,סוציאל דמוקרטית

.צדקל במטרה להגיע שוויון מהותי

אותותכונה נוספת המאפיינת את הדמוקרטיה הרפובליקנית היא הפטריוטיזם הפרטיקולרי

של אהבתם היא שלו לפרטיקולריות הסיבה ,13"השורשי יהרפובליקנ הפטריוטיזם" וירולי מכנה

, הפטריוטיזם פרטיקולרי היותו למרותש כי וירולי מדגי. בה החיים ודרך מוסדותיה, למדינה האזרחים

אלא לאומנות איננה יתנרפובליק שפטריוטיות מכיוון ,ליברלייםשאינם ממאפיינים חף הרפובליקני

וירולי(. Ibid: 13-15) ארצו לאוהב אדם הופכת חירות שרק נהפוך הוא, היא מחייבת חירות משום

ת לאומיות מהמאה לתיאוריו טיזם פרטיקולרי,הניחנת בפטריו מבחין בין התיאוריה הרפובליקנית

ההגדרה למושג "מולדת" ן הסכמה עליהלדידו אין בינ ,לאומניותהוא מכנה השמונה עשרה אותן

(Patria) . :טבעית כיצירה מוצגת הלאומית המולדתהבדל ניכר ניתן לראות בתפיסות הסיבות לכינונן

. תרבותית והידמות תרבותי זיהום מפני להגנה רצוןה היא יתהלאומ התחושהו שנוצרה על ידי האל

חכמה הבעלי ,מנהיגיםה הם מקורותיה ,ופוליטי מוסרי מוסד היא לעומתה יתנהרפובליק המולדת

, הבחנה זו (Ibid: 15) תבססת על עקרונות של חירותמ והיא ,והעם ,דופןה יוצאות אזרחיותה סגולותהו

ועולה בקנה אחד עם תפיסת הצדק ,ילאומנ מחדדת את הטענה שפטריוטיזם פרטיקולרי אינו

הרפובליקנים הקלאסיים ראו באהבת המולדת את המקור לסגולה האזרחית והתייחסו .הרפובליקנית

12

וירולי מדגים רעיון זה דרך מצבם של קשישים או חולים, אשר זקוקים לזכויות החברתיות ולהבטחת הכנסתם, והם אינם אשמים במצבם.

13וקרטיים, אותו מקובל לייחס ליורגן החוקתי שמבוסס על נאמנות ואהבה לערכים והחוקים הדמ מהפטריוטיזם להבדיל (.Pettit, 1999 : 14הברמאס )

30

,לשני המושגים כזהים, אהבת המולדת ברפובליקניזם הקלאסי היא אהבה רחבת לב לרפובליקה

בליקה ספציפית שמכוונת אל רפו מכיוון ,ולאחים האזרחים. אהבת הרפובליקה היא פרטיקולרית

השוויון הפוליטי הוא הנחת המוצא שלה ועל כן אהבה זו מתורגמת בפועל למעשים ואזרחים ספציפיים,

היא ,הפטריוטיזם הרפובליקני ו שלומראים את חשיבותו. משמעות את הטוב המשותף המשרתים

(. Ibid: 79-81ואינטרס משותף ) המתפרש כעיקרון סולידרי המבוסס על חברות בקהילה ,שוויוןבעצם

גם כאן התפיסה הרפובליקנית אשר הפטריוטיזם מהווה בה רעיון מרכזי, שמה דגש על העקרונות

קיומו של ויים פוליט ותמוסדב ובא לידי ביטויהדמוקרטיים, הממשל שתוקפו נובע מהסכמת העם

ים.שוויון הנובע מאהבתם של האזרחים את המדינה ואת הקהילה בה הם חי

כפי שכבר ציינתי בפסקאות קודמות, ההשתתפות היא עיקרון מנחה בתיאוריה הרפובליקנית

,אהבת הרפובליקה איננה נתפסת כרגש טבעימכיוון ש, ועל כן בעלת חשיבות בפטריוטיזם הרפובליקני

ל והשתתפות בחיים הציבוריים ש ,אלא כרגש מלאכותי אשר מתפתח על ידי חוקים טובים, ממשל טוב

מתנהלים בה והצורה האזרחים, המדינה ביו היחסים מערכת מתוך תנוצר המולדת הרפובליקה.

הממשל כן ועל ,נרכשת אלא מּולדת תכונה אינה אשר הארץ אהבת את מאפשר החוק. השלטון מוסדות

פטריוטיות ללא אין טען כירוסו .הפטריוטיזם של שורשיו הם ציבוריםה בחיים והשתתפות הטוב

כך ניתן , לדידומאפיינת אזרחים אמתייםאשר הנרכשת חירות ללא הסגולה האזרחית ואין חירות

אשר מממשים את הסגולה תייםירות ואין אזרחים אמח שכן אם איןלהבחין בין מדינה למולדת,

ההשתתפות ,(. כאשר אהבת המולדת נתפסת כאלמנט נרכשIbid: 83מולדת. ) זו אינה, האזרחית

כי כל הזכויות הטבעיות ,כפי שכבר ציינתי ,להסיק ניתןו לבעלת חשיבות גדולה, הופכת הפוליטית

על כן דמוקרטיה רפובליקנית מחייבת בחופש הביטוי . והפוליטיות ההכרחיות להשתתפות נלוות לכך

והדעה, חופש המחשבה, חופש ההתאגדות, הזכות לבחור ולהיבחר והזכות למתוח ביקורת על השלטון.

את מביעים האזרחים כאשר, האזרחי העצמי בשלטון השתתפות ידי על נוצר הרפובליקני הפטריוטיזם

השתתפות. להם כשייך הציבורי הטוב את מחשיבים הם עבודתם על ומפקחים נציגים בוחרים, דעתם

חשובות החלטות לקבל יוכלו האזרחים אם, אמתית השפעה לה תהיה אם רק תתקיים אמתית פוליטית

(.Ibid: 100-101) המקומיים למוסדות זאת מייעד וירולי, םלחייה הנוגעות

אף ו", טבעיים" פוליטיים להבדיל מעקרונות, וחוקות לחוקים אמונים שומרת הרפובליקה

" אזרחית סגולה" המושגים. שלה והתרבות ההיסטוריה לפי רפובליקה כל שמאפיינת החיים לדרך

שמשטרים מכיוון ,הדתיתאו התרבותית, האתנית גניותההומו דרך התפתחו לא" רפובליקנית תרבות"ו

עם מתיישבים שאינם ,וקנאות סובלנות לחוסר נוטים כלל בדרך זה מסוג הומוגניות המאדירים

יבת לעקרונות קנית מחוהדמוקרטיה הרפובלי מכאן נובע כי .(Ibid: 89-90) בהרח במובנה אזרחות

נות הומניטריים כלליים אשר חורגים מגבולותיה של הומניטריים פרטיקולריים כלפי אזרחיה ועקרו

31

הרפובליקה. כמו כן וירולי מוסיף על הזכויות הטבעיות והפוליטיות את הזכויות החברתיות, כפי שצוין

וירולי מדגיש את מחויבותה של הרפובליקה למניעת תופעות כמו .כאשר הצגתי את משנתו על החירות

זכויות כיבוד היבת בהרפובליקה מחו , למונחים דמוקרטייםאת גזענות ואתנוצנטריות, אם נתרגם ז

ובחינוך לערכים דמוקרטיים שמטרתם לסייע בסיסיות )כפי שנתפסות באידיאולוגיה הליברלית( ה

. במימוש זכויות אלו

לעיקרון הצדק. ההיצמדותהיא ,תופעות לא שוויוניות מניעתול דרך נוספת לייצר פטריוטיזם

שהאזרח יאהב את הרפובליקה ואת חוקיה, השאיפה היאאם אולוגיה הרפובליקנית מניחה כי האידי

החכמה בלי לתת כוח לחזק ולהפלות את החלש.מ ,אזי אלו חייבים להגן על כלל האזרחים

סדר הרפובליקנית באה לידי ביטוי בחומרתה של הענישה, חומרה המאפשרת לשמר את דרך החיים והַ

, לכן עליהתוך מתן כבוד מלא לזכויות הנאשם ,יבת בענישה בהתאם לחוקיקה מחוובלהרפ הפוליטי.

הרפובליקניזם מתנגד עקב כך כולם. ל יוניבאופן שוו ,על פשעים קלים וחמורים ה נוקשהענישהתמיד בל

היכול על פשעמחילה תפקיד המדינה אינו למחול, אלא לשמור על החוקים, למוסד החנינה, מכיוון ש

וירולי מדגיש בצורה (.Ibid: 97-99)הרשות השופטת על ידי השלטון או הקורבן ולא על ידי ק ר ינתןהל

נוספת, דרך הסבר על מוסד הענישה, את חשיבותו הרבה והבלתי ניתנת לערעור של העיקרון

, מאידך הוא מאפיין את הדמוקרטיה ומוסיף את זכות הנאשם להליך הוגן ,שלטון החוק ,הדמוקרטי

נית כחסרת חנינה ומחילה לאלו הפוגעים בחוק. כאשר מטרתה של הדמוקרטיה היא לספק הרפובליק

מכיוון שהיא סותרת את מטרת טוב משותף לכלל אזרחיה, המחילה על פשעים איננה קיימת

את העקרונות הרפובליקנים ומוסדותיה של הרפובליקה, פיליפ פטיט כותב ומגדירוירולי . הדמוקרטיה

על כן בדמוקרטיה בת זמננו, מוסדות אלו ומפרק אותם למשמעותם הרפובליקניתעוסק בעקרונות ו

פובליקנית דרך רעיונותיו של פטיט.אמשיך לדון בדמוקרטיה הר

ומשילות חירות של כתיאוריה הרפובליקנית הדמוקרטיה ב.

ים למשטרים וירולי בכתיבתו מעוניין להחיות את הדמוקרטיה הרפובליקנית ולשכנע ביתרונותיה הרב

,ים למשטר הדמוקרטישל הרעיונות הרפובליקנ שייכותםת את מהותם ואת מיד ציגבני זמננו. כדי לה

ת הרפובליקניזם כתיאוריה העונה על כל צרכיה של אשר מציג א ,אתמקד בהגותו של פיליפ פטיט

זר בחלקםחיוניים לדמוקרטיה ואיעה אציג מאפיינים ,מתוך רעיונות אלו. הדמוקרטיה המודרנית

בו אגדיר את התפיסה הדמוקרטית המתקבלת משני זרמי המחשבה הפוליטית אותם ,בסיכום הפרק

הצגתי.

הקיימים הוא מהרעיונות הגדולים ,העדר שליטהכהרעיון הרפובליקני של חירות פטיט טוען כי

במיוחד אם ל אותו האחר, יכול לשלוט על אחר רק אם יש לו כוח מסוים ע גורםבתיאוריה הפוליטית.

שליטה היא איננה פונקציה של כוח היחיד .התערבות על בסיס שרירותי תהכוח מהווה יכול

32

מכיוון ששליטה נעשית דרך זהות או יכולת השפעה קולקטיבית ומכוונת לקבוצה ,האינדיבידואלי

. 1 :שה אספקטיםבין שלו המתקיימת שליטה מורכבת ממערכת יחסיםה(. Pettit, 1999: 52מסוימת )

,ההתערבותיכולת . אספקט אמור לקבלן החלטות שהאחרב. 3בסיס שרירותי, על . 2יכולת התערבות,

משמעו טווח רחב של התנהגויות אפשריות שמטרתן להרע את סיטואציית הבחירה של הסוכן. רובה של

גם ת כוללת בתוכהלהגנה על אנשים מפני התערבות שכזו. התערבו מוכוונתהפילוסופיה הפוליטית

מרעים את ךא ,מעשים שאינם פסוליםו , אליחסי כוח בזמן נתוןאו מעשים שהם תוצאה של מחדלים

אשר ,להיות יכולת מעשית ,. היכולת להתערב חייבת אם כן14מצבו של הסוכן ללא כוונת המתערב

(.Ibid: 52-54יכולה להיות ממומשת )

שאינו נבחר או נמנע לשם ,ת המעשה המתערב להיות כזההבסיס השרירותי מחייב אאספקט

דעותיו ל, אלא מבוצע ללא כל קשר לאינטרסים שלו, עליו מתבצעת ההתערבות סיפוק רצונו של הסוכן

או למצב עליו המעשה עלול להשפיע. השרירותיות נקבעת על פי הכוחות אותם היא מממשת ולא על פי

בטאת את הלך רוחו של המבצע. התערבות שאינה שרירותית מכיוון שהיא מ ,תוצאתה של ההתערבות

היא כזו שמחשיבה את האינטרסים והרצונות הרלוונטיים של אלו המושפעים ממנה. כדי שכוח של

ורווחתו של הציבור ,מדינה יהיה לא שרירותי עליו להיות עקבי ומתואם עם השקפת העולם הציבורית

יש לפנות לדיון ציבורי בו ,י לדעת מהי הרווחה הציבוריתשל בעלי הכוח. כדעם אלו בכללותו ולא

הפרטים יוכלו לדבר בשם עצמם ובשם השיוך שלהם, דיון כזה חייב להתקיים על כל רעיון המנחה את

של נתונה תערבותהההכרעה אם וצריך להיות פתוח לכולם ולרעיונות ופתרונות חדשים. ,המדינה

(. Ibid: 55-57)היא ההכרעה בה עוסקת הפוליטיקה ,ו שאינהאהיא שרירותית בחיי האזרח המדינה

שמדובר ו היא משמעותבהחלטות שהאחר אמור לקבל בעצמו, האספקט השלישי עוסק

בהחלטות מסוימות ולא בכלל ההחלטות. כפי שהתערבות יכולה להיות על בסיס שרירותי ושאינו

יש כן על ,מסוימות חיים רותבספ אלא םהחיי תחומי בכל מתרחשת כך גם השליטה איננה ,שרירותי

פטיט מודע לכך שיש הבדל בנזק שמייצרת השליטה הקשור .זורי השליטהולא השליטה לטווח חשיבות

מסוימת, מאד כהתערבות "שליטה"מציג את המושג הוא .(Ibid: 58)לטווח ולאזור בו היא מופעלת

שני טיעונים מייצר הוא כך של וירולי. ב יונורעהנתפסת בזרם הרפובליקני כמנוגדת לחירות, בדומה ל

שלא כל התערבות היא שליטה ועל כן לא כל התערבות הטיעון הראשון הוא ההבחנה לענייננו: חשובים

במובנה כהיעדר ,חירותהטיעון השני הוא קביעה המשתמעת מדבריו, שה ,היא פסולה או לא דמוקרטית

ממצב השליטה כיכולת התערבות, על ה דמוקרטיים.של מוסד או מדינ םמדד להיותההיא ,שליטה

בסיס שרירותי בהחלטות אשר האחר אמור לקבלן, הוא מבקש להימנע ומפרט על הדרך לכך.

14

זו התערבות שמשפיעה ומרעה את מצבו של ,למשל אם אדם משתמש בטלפון ציבורי בזמן שהאחר זקוק לו בדחיפות האחר אך אינה מעשה פסול.

33

"הידע הרווחמושג אותו הוא מכנה " פטיט מוסיףכדי להימנע ממצב השליטה יש לדעת לזהות מצב זה,

(Common knowledge ,)שלושת האספקטים של השליטה הוי מצב בו אשר אמור לספק את הכלים לזי

המופעל על פרט אחר ישנם משאבים מגוונים ועצומים: כוח פיזי, כוח טכני, של פרט אחדכוח לקיימים.

כוח פיננסי, סמכות פוליטית, לגיטימציה תרבותית ועוד. מה שחשוב הוא שמצב הפעלת הכוח יהיה

ברור, ידע לזהות את חיסרוןוח, זה שיש לו בולט וניתן לזיהוי כך שגם האדם שעליו מופעל הכ

הידע הרווח לזיהוי מצב השליטה הוא בסיסי, ואמור להיות נחלתם של כלל השליטה. סיטואציית

הצד נעדר -הצד בעל הכוח, החלק הנשלט - השליטה כוללת את החלק השולט(. Ibid: 59-60)האזרחים

ית ותוצאותיה האפשריות. למרות המודעותסימטר-הכוח, והמודעות המשותפת למערכת היחסים הא

הצד החלש אינו יכול לעשות דבר כדי לעזור לעצמו והוא נתון תיתכן סיטואציה בה למצב השליטה,

ו שלמשמעות (.Ibid: 60-61אדון ועבד ) בין סיטואציה זו ליחסלחסדו של הצד החזק, פטיט מקביל

פטיט מחייב מצב של כאשר חירויות היסוד, חלת להמקביל בעיני ,כתנאי להעדר שליטה "הידע הרווח"

המחשבה, ידע רווח אזי הוא מחייב מצב בו לכלל האזרחים ניתנות החירויות הבסיסיות כגון חופש

מחאה. המידע וההביטוי,

אינה נתפסת בעיניו של פטיט כערובה המגנה מפני אמצעים גם התערבות הנעשית בהסכמה,

א מבקר שתי תפיסות שנהיו דומיננטיות בסוף המאה התשע עשרה. התפיסה שרירותיים ועל כן הו

כאשר וגם ,בקלות רבה מדי לעריצות הרוב הופכת , לדעתו הכרעת הרוברובההראשונה היא הכרעת

מסכים לה מתוך רצונו להפוך לרוב ביום מן הימים. ה ,אינה, היא שרירותית עבור חלק גדול מהחברה

משליטה ורואה בה הפרה של החירות, לא יוכל לאשר הכרעת רוב כאמצעי פטיט סבור כי מי שסולד

היא הדוקטרינה שהוא מכנה ,לקבלת החלטות במדינה דמוקרטית. התפיסה השנייה אותה מבקר פטיט

האמנה כר יותר "האמנה החברתית". לטענתו, ( ואני אכנה בשמה המוFree contract"החוזה החופשי" )

, החוזה ולא רק על עצם החתימה עליו שבה האזרחים החליטו על תנאיו שלהחברתית מייצרת תפיסה

, הכוח במובנים של שליטה תה שוויונייתלא היאמנה החברתית . האך במציאות התוצאה היא שונה

נעשה להגנה על הוהמציאות הראתה לנו כי השימוש המאוחר ב סימטרי-היה א השנוצר בעקבותי

, צמחשל האמנה החברתיתהאומללות בעקבות תוצאותיה .הסכמים חוקתיים מחרידים למדי

(.Ibid: 62חירות משמעה היעדר שליטה ולא רק היעדר התערבות )הרעיון כי הרפובליקנית מחשבה ב

מכאן ניתן להסיק כי פטיט אינו מחייב את העיקרון הדמוקרטי הכרעת הרוב ואף רואה בו פרקטיקה

יר בין המדינה לרעיון האמנה החברתית על אף שהוא משותף פסולה, כמו כן הוא אינו מציין קשר יש

, אם אנסה להתבונן בטיעון זה מכיוון רפובליקני הקורא תיגר על הזרם זרמי המחשבה המדיניתל

ות האדם אינן טבעיות ואף הליברלי, זניחת הרעיון של האמנה החברתית זהה ומקדים לטיעון כי זכוי

שליטה. בדומה לוירולי, פטיט מייצר הפרדה בין רעיון תיאורטי, ר היעד משמעהחירות לטיעון הגורס כי

34

לפרקטיקה הנוצרת בשמו במציאות ומטרתו לשכנע בכך שהתפיסה הדמוקרטית הרפובליקנית,

מתאימה יותר למציאות בת זמננו מהתפיסות הדמוקרטיות האחרות הרווחות.

ורס כי קבלת החוק משמעותה פטיט מפרק את הקשר ההובסיאני בין "חוק" ל"חירות", הג

ניתן הוא סבור כי .בהכרח ויתור על החירות, לטענתו תפקידו של החוק אינו לייצר התערבות או שליטה

בתוך ,החירות העולות בקנה אחד עם ושיעבוד משליטה חפות לחלוטין שהן חוק למערכות להגיע

אין (.Ibid: 66) שליטה דפוסיל בעצמם שיהפכו מבלי ,שעבוד םדוחיה מנגנונים צרויוַ מערכות אלו

ך א, ברפובליקניזם דרישה, להסכמה של ממש להפעלת כוח לשם התערבות ההכרחית בחייו של הפרט

בצורה אפקטיבית. האזרחים לא יסכימו תמיד ישנה דרישה ליכולת אזרחית קבועה לערער על כוח זה

להציע חלופות ולדון על פגיעת אך תינתן להם תמיד האפשרות ,לכלל ההסדרים אותם המדינה מבצעת

זו, המדינה ערעור ללא יכולת, מבלי קשר למצב הכוח היחסי שלהם בחברה. ההסדר באינטרסים שלהם

מבחינה אתנית, תרבותית, מגדרית וכדומה. בשולי החברהתפעיל שליטה על כל הקבוצות הנמצאות

כפי שמגדירה ( Politics of difference" )השוניפטיט רואה ביכולת אזרחית זו ביטוי ל"פוליטיקה של

הפונה אל ההבדלים בין הקבוצות ולוקחת אותם בחשבוןפוליטיקה (, youngאותה איריס מירון יאנג )

(Ibid : 63). מכילה בתוכה זכויות פוליטיות יכולת הערעור האפקטיבית אותה מציב פטיט כתנאי

כולת הערעור האפקטיבית מזכירה את התנאי י וזכויות יסוד, כמו כן את הערך הדמוקרטי פלורליזם.

. "יכולת השתתפות אפקטיבית, "דאל אותו ציין

Non)" שליטה-אי"במושג חליפוומעדיף לה ,"היעדר שליטה" מושגפטיט מחדד את ה

domination)סיטואציה בה הפרט חי בחברת אנשים אחרים. היעדר שליטה ב תאר מצב שלמ , אי שליטה

התפקיד האזרחי הוא החופש כי ברפובליקניזם, (Civil role) שרת לתפקיד האזרחיזו נקפרשנות

כפי שנתפסה בהגות הליברלית מהחירות הטבעית וודאי שמובחנת ,האזרחותאף העיר ו היאהחירות

העדר שליטה שליטה, -החירות הטבעית קשורה להיעדר שליטה והחירות האזרחית לאי. 18ובמאה ה

שליטה הוא מצב היכול -ואילו איכאשר האדם חי בבידוד מהחברה, יים הוא מצב שיכול להתק

-אי אזרחית.הסגולה העל ידי ומתאפשר פרטים החיים את חייהם בנוכחות אחריםעבור להתקיים רק

מו: שתי גישות לעיצובים החברתיים הנדרשים בכדי לקיי שליטה הוא מצב שיש להשיגו, פטיט מציג

את משאבי גישת הכוח ההדדי מחלקת באופן שווה ניה החוקתית.גישת הכוח ההדדי וגישת ההת

הדרך הפרקטית לעשות זאת היא לחלק את , בידי כלל המשתתפים כך שיוכלו להגן על עצמםהשליטה

שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים ,היא דפוס התערבותיכשלעצמה אך ענישה הזכות לענישה,

גישת ההתניה החוקתית מכניסה להפוך להתערבות שרירותית. והרעיונות של המשתתפים ועל כן יכולה

לתוך הסיטואציה סמכות חוקתית, בדמות סוכן, אשר תפקידו לשלול את כוח ההתערבות השרירותית

שליטה, מכיוון שהסמכות החוקתית -פטיט סובר כי גישה זו תקיים אי, והענישה מכלל המשתתפים

35

.(Ibid: 66-69) הרצונות של המשתתפים המעורביםאינטרסים ופעול בהלימה לתהיה מחויבת ל

כוח ממנו נהנה הסוכן שיכול למנוע נזקים שיתכנו לו כתוצאה ,א צורה של כוחיהשליטה -אי

שליטה הוא מצב בו לסוכן ישנה חסינות מסוימת מפני מצב של -מהתערבות שרירותית, כלומר אי

אלא על הכוח שיש לסוכן התערבות שרירותיתהתערבות שרירותית אך אינו מצביע על היעדרותה של

שרירותית בחייו היא תוצאה של כוח ההתערבות את המניעתו לחוק, בהתאם זה ניתן לסוכןכוח מולה.

האמצעים הננקטים להפחתת חוסר האיזון אשר נתן שליטה-אימצב של בחוקי ולא של מזל או יכולת.

על , ר יחסי הכוח תישאל בקול רם ובשקיפותאלה בדביתרון לסוכן אחד על פני האחר יהיו בולטים, הש

התנאים לשליטה "נפלו"זיהוי המצב בו יכולת הנדרש מהאזרח הוא "רווחהידע הכן סובר פטיט כי "

שליטה מחוברת ליכולת הפרט להיות אינדיבידואל -אי. מכך משתמע שההנאה משליטה-ומתקיים אי

בשם זכותו החוקית והחברתית לא מתוך חסדים, אלא, דואג לחירותופרט ה, מוכרת וציבורית בזכות

המנוגד מושג אוה שליטה-כאי חירות כן על מעצם היותו חלק ממערכת היחסית החברתית.לכך,

בעל אספקט סובייקטיבי אשהו מכיוון וניתן לומר כי משמעותו רחבה יותר ,התערבות כהיעדר חירותל

(.Ibid: 69-73)המודעות המשותפת כדוגמת הידע הרווח בכינונו של הסוכן ואינטר סובייקטיבי בכינון

דוגל במובהק בזכויות האדם והוא שליטה -של חירות כאיהרעיון הרפובליקני פטיט מדגיש כי

המהפכה הצרפתית, מחד את החירות של ערכיהאף קהילתני. פטיט סובר כי רעיון זה מממש את

וך הטענה הרפובליקנית הבסיסית כי כל אחד נחשב ומאידך את השוויון והאחווה. השוויון מתחייב מת

לכל אחד יש קול אחד, טענה זו מחייבת את הפוליטיקה להתייחס לפרטים כשווים. ,לאחד או בהשאלה

אותו הטוב מןזכות לקבל חלק שווה את ה זהה, אלא שלכל אחד ישמחייב מתן יחס השוויון אינו

-שנותן מצב האיהיחסי כוחשוויון בשמירה על גת השוויון מתבצעת דרך הש. מספקת הפוליטיקה

היא יחסית, שליטה -איחירות ככוחו במצב העצמה שבה נהנה אדם מ .(Ibid: 110-113) שליטה לפרט

-אם היוזמה להפצת האישל האחרים והציון היחסי שלו בהתאם לכוחות אלו. כוחםהיא פונקציה של

שליטה של החלש היא פונקציה של כוחו -האי כוחש במובן שאינה מתייחסת לכך ,שליטה אינה שוויונית

,שליטה-כדי להעלות את רמת האיהכוחות יחס את מצבו. היוזמה צריכה לשפר את היא תרע ,היחסי

שוויונית -שליטה חייבת להיות פרו-מכיוון שהמצב הבסיסי ההתחלתי אינו שוויוני. היוזמה להפצת האי

יכולת עצים את השוויון באלא אם י ,שליטה לא יקודם-אל האיאידי ,ומכוונת עבור מי שיש לו פחות כוח

. (Ibid: 113-114) שליטה-של מצב האי כוחוהנאה מה

אך למרות זאת מודרנית-לטענת פטיט אליטיסטית בהתגלמותה הפרה הייתההמסורת הרפובליקנית

אמצעים שמטרתם לספק בחלוקת ההשוויון השוויון בפני החוק ו יון האזרחי,הדגישה את חשיבות השוו

, אלא נמצאת בליבה של מערכת בלבד מס שפתיים בגדר . המחויבות הרפובליקנית לשוויון אינהחירות

36

אך ,שליטה-איהערכים. פטיט סבור כי מטרתה הגדולה של ההגות הרפובליקנית היא לאפשר מצב של

שליטה -אייון בעצמת המצב של שוו יצירת תהיה המעוניינים שמטרתה הוא מסכים עם הוגים נוספים

(Ibid: 113-117 .)דוגל בזכויות האדם ובעקרונות החירות , כפי שמציגו פטיט,הרעיון הרפובליקני

המהווה כלי למימושן של זכויות האדם ועקרונות והשוויון, בפסקה זו מודגשת חשיבותו של עיקרון

, ובמיוחד לעיקרון הצדק השני בדומה לתיאורה הליברליתכמו כן ניתן לראות כי נוספים.ם דמוקרטיי

עבור נעדרי הכוח בחברה.של רולס, גם כאן ישנה התערבות המוכוונת

מייצגת את השייכות הקהילתית וקשרה העמוק של המדינה למחויבות תנותהקהיל

מייצר דרך חיים קהילתנית מכיוון שהאינהרנטי לתפיסה ההוא רעיון שליטה-איהקהילתית. חירות כ

המדינה לרעיון תמתנגד טוען שהתפיסה הקהילתנית אינה . פטיטרה לטוב הקהילתימסוימת הקשו

הוא טוב המדינה יכולה להיות נייטרלית מכיוון שהטוב הקהילתי הנייטרלית הלקוח מהליברליזם,

מתחלק לשניים, "רצון הטוב"ה. הפלורליסטית או כמעט כולם, במדינה שיהווה את רצונם של כולם,

רצון טוב יהיה טוב חברתי ביחס (,Common good( והטוב המשותף )Social goodהטוב החברתי )

המעלים את רמת ההשתתפות של הפרטים. רצון טוב יהיה ,לפרטים שיקיימו מעשים מכווני סולידריות

ם בזמן שלא נהנים ממנו אחרי ,הנות ממנו חלק מהפרטיםיטוב משותף כך שיהיה כזה שלא יוכלו ל

(Ibid: 120-121). שליטה משמעו שאחרים אינם יכולים להתערב על בסיס שרירותי -איליהנות ממצב של

דורשת שליטה-כאי. חירות ולם נהנים ממנורק כאשר כ ,וההנאה ממצב זה מתאפשרת ייני הפרט,בענ

מעורב בגורל של אדם את חירותה של העיר ועל כן הטוב החברתי הוא הטוב המשותף. הגורל הפרטי

גם אמתייהווה שחרור ,ורק שחרור של כולם קבוצה, הפרט הוא חלק מומעמדי שלהקבוצתי או ה

של המאבק תוהמאבק לחירות הוא מאבק קבוצתי המערב אינדיבידואלים בתוכו, מטרעבורו. ב

הוא טוב שליטה-איהופכת לטוב משותף. ,בקרב קבוצות שליטה-איפצה של הכך שה ,סולידרית

להיעדר התערבות, אלא מצוי בידי יחידים נה טוב מוחלט הקשורה אינ חירותקהילתני אשר מכיר בכך ש

אך ורק במידה בה הוא מצוי בקרב קבוצת השייכות שלהם. לדידו של פטיט המהפכה הצרפתית

דורש גם לעומת זאת, הבטיחה חירות שוויון ואחווה והצליחה להעניק חירות בלבד, הרפובליקניזם

יש לשאוף גם לשוויון ,קהילתית. בכדי לשאוף לחירות רפובליקניתשוויון ניכר ומצב של סולידריות

-Ibid: 122רפובליקנית יש לממש את הקהילה הרפובליקנית )החירות את הבכדי לממש ורפובליקני

פטיט ממשיך להדגיש את השוויון וחשיבותו לרעיון הדמוקרטי, כמו כן הוא מזכיר בהסברו (.126

הנות יהבחנתו את הצרכים השונים של קבוצות שונות המבקשות ללקהילתנות את ערך הפלורליזם ב

.השתתפות הפוליטית הכמקדם את את ערך הסולידריות מציין גםמהטוב המשותף. פטיט

שליטה, מפרט פטיט כיצד ניתן לממש -לאחר שהגדיר את הרעיון הרפובליקני של חירות כאי

פטיט טוען כי המדינה היא אכן סוכן של ה בעצמה.רעיון זה בפועל היות וכל מדינה היא סוכן של שליט

37

כל מה מכיוון ש ,(Dominiumבעלות )ל( ולא Imperium) סוג שליטה זה קשור למשילותשליטה אך

משילות מתאפשרתה. (Ibid: 171להיות תחת הסכמתם של המושפעים מכך )שנעשה ברפובליקה חייב

ם פיקוחהשני הוא ו ,השיטה החוקתית החלות על המגבלותהראשון הוא :םישני דפוסים רפובליקנדרך

אותה , ביכולת הערעור עליהן מתבטא, פיקוח זה אזרחי הרפובליקה על כוחם של מקבלי ההחלטות של

.מכנה פטיט "אפשרות המחלוקת"

המטרות הרפובליקניות הבנת דרך םהמגבלות החלות על השיטה החוקתית מתקיידפוס

מקומו של החוק והחלתו, אופן קובעים את הפקת שלושה תנאים מקיפים המס ,חוק מערכת תרויצי

התנאי הראשון הוא יצירת מצב "אימפריה של (.Ibid: 172-173)משתנה חוק הדרך בהפעולת החוק ו

עיקרון שלטון ו שלהחוק חייב להיות בהתאמה לאילוצי -. צורת החוק1לתנאי זה שני היבטים: 15חוק"

יים, חלים על כולם, רשמיים וידועים לכל האמורים בהם, עקביים לים הם כלהחוק בן זמננו, החוק

לבטל כל צורה של כוח שרירותי ואילוצי שלטון החוק עונייןואינם סובייקטים לשינוי. הרפובליקניזם מ

או בחירה בדרך ,כאשר לממשל ישנה בחירה בין פעולה על בסיס חוקי -. החלת החוק2הם בהתאם לכך.

סטית יותר, הדרך החוקית תהיה המועדפת. פטיט מוסיף כי זוהי גישה עקרונית, לעיתים כדי פרטיקולרי

שלטון אך גם במצב זה יכובדו מגבלות ,לקדם טוב רפובליקני הממשל יאלץ לפעול בדרך פרטיקולרית

(.Ibid: 174-175. מצב של אימפריה של חוק דורש דבקות ַבתהליך בטווח רחב של זירות פוליטיות )החוק

, ההגות יצירת מצב של פיזור הכוח מתייחס לצורה בה החוק פועל וזאת על ידי התנאי השני

וניתן לאמץ בצורה פשוטה וברורה את המודל ,הרפובליקנית הקלאסית הבחינה בין המחוקק למבצע

במקום בו החוק אמור ,הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת המקיים הפרדה ביןשל מונטסקיה

ושם. הצורך בהפרדה המוחלטת ברור מכיוון שמטרת המשטר היא למנוע הפעלת כוח שרירותי להיות מי

משחרר גוף זה ממעצורים ומאפשר לו לנהוג בהתאם ,על אחרים ומצב בו הכוח נמצא בידי גוף אחד

התנאי השלישי הוא עמידותו של החוק מול הרוב המספרי, תנאי זה מתייחס (.Ibid: 176-178לרצונו )

יש בה ניתן לשנות את החוק. בהנחה שמתקיים מצב "אימפריה של חוק" ומצב "פיזור הכוח", לדרך

שליטה ועל כן -החוק הרפובליקני מצווה לקדם אילוודא שהחוק אינו קל לשינוי על ידי רוב מספרי.

אבל מצב הרוב המספרי מחייב שהחוקים החשובים יהיו מוגנים ולא ,צריכה להיות לו אפשרות תיקון

(. Ibid: 180-182) הרוב בפרלמנט או ברפובליקה כולה ניתן יהיה לשנות אותם אלא על ידי תמיכת

המגבלות החלות על השיטה החוקתית מפרטות עקרונות ומוסדות דמוקרטיים, פטיט חוזר

ומציין את עיקרון שלטון החוק ומוסיף את הדרישה כי כל מוסד אזרחי ינהג לפיו, תוך מתן דגש על

נות החוק. כמו כן נדרש עיקרון הפרדת הרשויות, פטיט מתאר הפרדה זו כהכרחית למניעת שרירות עליו

אמורים לייצג את כלל האוכלוסייה. לבסוף ומדגיש כי הרשויות יורכבו מנציגים נבחרים מגוונים אשר

15

James Harrington: "Empire of laws and not of men" (Pettit, 1999: 174.)פטיט מפנה אותנו למשפט של

38

נות להם תוקף חוקתי כך שלא יהיה ניתן לש שיינתןמתאר פטיט מצב בו החוקים יעוגנו בחוקה או

חוקים מסוימים, החוקה והפרדת הרשויות הם עקרונות או מאפיינים דמוקרטיים הקשורים להגבלת

השלטון.

שמתבצע בעיקר על ידי פיקוח על כוחם של מקבלי ההחלטותהוא ה הנוסף הרפובליקני הדפוס

אלא כפורמט שאתו קבלת ההחלטות אינה יכולה להיתפס ככפיה, . (Contestability) מחלוקתאפשרות ה

מכיוון שמקדם גם את האינטרסים והרעיונות של אלו שאינם ,ניתן להזדהות ולחוש אליו שייכות

תיתכן הסכמה כללית קשה לדמיין מצב בו אך ,במוקד קבלת ההחלטות. מכך משתמע שנדרשת הסכמה

את אפשרות כי אם ,שליטה אינה דורשת הסכמה-כי השאיפה לאי ועל כן טוען פטיטעל כל החלטה

כל החלטה, בדומה להמחלוקת. אפשרות המחלוקת מייצגת את האמירה שניתן לחלוק או להתווכח ע

לאפשרות הערעור. אפשרות המחלוקת היא ההופכת התערבות ללא שרירותית ומייצרת שליטה בדרך

לא להיות מעשה התערבות שרירותי הציבורית של משילות ולא בעלות, היא מאפשרת להחלטה

(Ibid:183-185.)

ראשון הוא בסיס תנאי הלאפשרות המחלוקת הדמוקרטית נדרשים שלושה תנאים מקדימים, ה

מוכרות בסיס זה,(, בDeliberative Republicהמאפשר מחלוקת, פטיט קורא לו "רפובליקה דיונית" )

אפשרות כנוע. האחת מבוססת משא ומתן והשנייה מבוססת ש ,שתי צורות של קבלת החלטות

המסורת הרפובליקנית של פטיט מציין כי המבוססת שכנוע, המחלוקת זקוקה לצורת קבלת ההחלטות

כי ישנו בסיס משותף ,גורסהמודל הדיאלוגי זה. דיאלוגימאה השמונה עשרה אימצה את המודל ה

ח את הוא מבטיאשר ,לקבל החלטות על בסיס דיון הגיוני המאפשר להםמספק בין אזרחי הרפובליקה

.(Ibid: 189-190) שליטה-ועל כן מממש את האידיאל של חירות כאי ,אפשרות המחלוקת

Inclusiveהתנאי השני הוא ערוצים מאפשרי מחלוקת שפטיט מכנה "רפובליקה כוללנית" )

Republic) ,קולם ישנו צורך לאפשר ל. בהנחה שישנן החלטות אשר נוגדות את רעיונותיהם של הפרטים

מקום בו מתקבלות ההחלטות. כדי שהדמוקרטיה תהיה כוללת, היכולת להישמע צריכה להישמע ב

ולא דרך אמפטיה הרוכשים לו ,להיות שייכת לכולם ועל כן כל סקטור צריך להיות מיוצג דרך נציגיו

נציגיהם של אחרים. על הממשל לשתף פעולה עם כלל הקולות המייצגים את הטווח המלא של

,גם ברשות המבצעת מסוימת . מעבר לרשות המחוקקת, נדרשת ייצוגיות16תהפרספקטיבה החברתי

צוגיות מינימלית כמו למשל חבר מושבעים. הכוללניות יעל ידי סטטיסטיקה של י ,השופטתברשות ו

מתבטאת גם בערוצים אחרים כמו כתיבה לחברי הפרלמנט, פניה לנציב תלונות ביכולת המחאה

ערוצים "המחאה וההפגנה. כל אלו מכונים חופשותיו של בית המשפט, הציבור, יכולת הערעור על החלט

16

, כי כך קל יותר להשיג ייצוג פטיט טוען כי זו אחת הסיבות שממשל רפובליקני יעדיף בית נבחרים שמורכב משני בתים .(Pettit, 1999: 191מדיניות של שריון מקומות לקבוצות הפחות מיוצגות ) , הרפובליקה מקדמתכמו כןמלא.

39

בדרך רלוונטית טיעוניהםאשר תפקידם לסייע לפרטים למחות ולהשמיע את "מאפשרי מחלוקת

(. Ibid: 191-194) ואפקטיבית

התנאי השלישי הוא הפורום לאפשרות המחלוקת הנקראת בפי פטיט "הרפובליקה המגיבה"

(Responsive Republic), אשר יפקחו על כך בדמות גופים ,בה צריכות להיות פרוצדורות זמינות

תת ועליהם תוטל האחריות ל ,. גופים אלו יהיו קשורים לכלל הרשויותשהמחלוקת אכן מקבלת תגובה

מספק מענה אמור להיותהחלטותיהן. ה על הערעורים לגביו ,על שאלות העולות בהקשר לתפקודן מענה

אפשרות המחלוקת היא דפוס דמוקרטי הנובע מערכים (.Ibid: 195-200את אפשרות המחלוקת ) ודדומע

דמוקרטיים כגון פלורליזם והסכמיות. ריבוי הדעות השונות והמגוונות מייצר בהכרח מצב של מחלוקת,

פטיט מבקש לפתור את המחלוקת בדרך הדיונית אשר מניחה הסכמיות בין אזרחיה של הרפובליקה.

ערוצים מאפשרי מחלוקת הם אמצעים נוספים למימוש עיקרון הגבלת השלטון בדרכים מגוונות החל

בהרכבם של המוסדות המייצגים וכלה בדרכים לא מוסדיות אשר מאפשרות הבעת מחלוקת, כולל

חובת המוסדות להגיב על מחלוקות אלו.

אך ,ם ואמורים לממשם בפועלרפובליקניונות האת המוסדות המבוססים על הרעי צייןפטיט מ

של ותמיכתם הזדהותם ללא ולשרוד להתקיים יכולים אינם אשר ,אמצעים מכניים מדגיש כי אלו

החוקים כן פוך להרגל השגור בלבבות האזרחים, על רק אם יזכו לה פעלוי אמצעים אלו .האזרחים

ולהיות מכובדים בשל האזרחית צריכים להיות מוטמעים בתוך רשת של נורמות בתחומה של החברה

ולא מתוך הבנתו של מוסד האזרחות הם ,חוקים אשר הציות להם נובע מתוך פחד(. Ibid: 241-242) כך

יכובדו באזורים בהם יש נראות ויופרו באזורים שאינם ש מכיוון ,חוקים העשויים לאפשר שרירות

שרו ביטחון ויאירו את האזורים אשר הוטמעו מבחינה חברתית יאפ ,מוארים. לעומת זאת נורמות

. (Ibid: 241-246). בין הפרטים ביטחון תחושיצרו אמון ותמכיוון שי ,החשוכים

הרשות המבצעת אינה שגור והמכובד, אינו יכול להבטיח לבדו את אי השליטה,ה החוקאך גם

היא זקוקה לסיוע ולכן ,בהן מתרחשות הפגיעות ת כלל הפוגעים ולהימצא בכלל הזירותיכולה לזהות א

מפגעים פשיעה ועל לדווחארגוני החברה האזרחית הרפובליקניזם מצפה משל החברה האזרחית.

,. ענישה ממסדית לא תסייע במניעת פשיעהואף לשאת באחריות להוקעתם של הפוגעים ,סביבתיים

ו ק מפיזורחל תפקידה של החברה האזרחית,פטיט רואה ב ,ללא גינוי חברתי למעשים הבלתי חוקיים

,(Virtueהכוח בתוך המדינה. ההוגים הרפובליקנים הקלאסיים זיהו את הצורך בסגולה האזרחית ) של

. ללא ועל כן יש להשגיר את הסגולה האזרחית דרך חינוך לאזרחותחברתית במובן של ערנות ומוכנות

א תתאפשר חירות ללא חברה אזרחית אשר מבוססת על אזרחות פעילה, לו מתאימות לחוקיםהנורמות

פטיט מוסיף למרכיבים הדרושים לדמוקרטיה נורמות התנהגות התואמות (Ibid: 250-251שליטה )-כאי

לחוקים וחברה אזרחית פעילה וערנית, אשר הם הרבה מעבר להשתתפות הפוליטית שצוינה כמוסד

40

בליקנית היא ההוגים הנוספים. פטיט סבור כי הדמוקרטיה הרפו הכרחי על ידו ועל ידי דמוקרטי

זה עולה טיעון , מה ברמה היומיומיתיצריכים לסייע לקי עליהםבאחריותם של כלל תושבי ברפובליקה ו

אך מרחיב מאד את משמעותו. ,בקנה אחד עם עיקרון שלטון העם

התנאים הנדרשים מדמוקרטיה רפובליקנית, אתוירולי מנסח את עקרונות הרפובליקניזם ו

עקרונות אלו מנתחמהגותו של וירולי. פטיט אותם בחרתי להציג עקרונותמהפטיט כותב על חלק

ולאחר מכן מנסה להראות כיצד ,עומדים מאחוריהםהים בכדי לחדד את הרעיונות הרפובליקנלעומקם

. הקשרים הקיימים בינה לבין זו הליברלית תוך הדגשת ,ניתן ליישם דמוקרטיה רפובליקנית בימינו

ו ומטרת "העדר שליטה"כחירות משמעות ה הרפובליקני מתבסס על הרעיון כי ,דמהגותם ניתן ללמו

חשיבותו של שלטון העם ועיקרון השוויון בדמוקרטיה על מושם דגש בנוסףלספק חירות זו.

דוגל בזכויות אדם, זכויות ההדמוקרטיה הרפובליקנית היא משטר כי הגותם מציינתהרפובליקנית.

. פטיט ים לקיומההכרחי םרתיות מסוימות לכלל החברים ברפובליקה כתנאיזכויות חבפוליטיות ואף

את הדפוסים הנדרשים לשם החלתו של משטר רפובליקני בהתייחסו ומונה הגותו של וירולימוסיף על

אנסח הגדרה דמוקרטית לק הרביעי של פרק זה,חבאפשרות המחלוקת. קיום החוק ול והחלת להגבלת

התיאורטית של שני זרמי המחשבה העולים מתוך הסקירה ,וניים לדמוקרטיההעונה על המרכיבים החי

, הליברלי והרפובליקני.הדמוקרטיים

41

סיכום -חלק רביעי

הכרחיים למשטר הלנסח קריטריונים ברצוני ,מתוך הגותם של הכותבים הליברליים והרפובליקניים

לא כל מאפייני אך שני זרמי המחשבה שהצגתי, על בסיס אנסחאת הקריטריונים הללו הדמוקרטי.

רק המאפיינים הנתפסים כהכרחיים אלא ,הדמוקרטיה שאותם הציגו ההוגים יכללו בסיכום זה

ישנם מאפיינים הקיימים בשני הזרמים אשר הפרשנות שלהם או מקור לדמוקרטיה על פי שני הזרמים.

גורמים ההגדרתי ואעמוד על הבדלי התפיסה התהוותם שונה מזרם לזרם, מאפיינים אלו יכנסו לתוך

, ליברלי קצרה את הקריטריונים ההכרחיים להגדרתו של משטר דמוקרטילשוני. לבסוף אסכם בפסקה

היכן והאם באים לידי ביטוי בתכנית הלימודים בהמשך המחקר לבחון שאוכל מנת עלאו רפובליקני,

באזרחות.

הדמוקרטיה כשלטון ה שלהבסיסי ביותר הוא הבנת משמעותהראשון והדמוקרטי הקריטריון

זה קריטריוןמצדד ב. דאל , שכן העם הוא השולט על עצמו במשטר הדמוקרטיהעם ריבונות או העם

טוען כי הדמוקרטיה היא מערכת חוקית שצריכה להבטיח עיקרון יסודי והוא שכל החברים שותפים ו

ואה את החברה כמערכת הוגנת של שיתוף פעולה בין אנשים רולס ר(, 40: 2002בקבלת ההחלטות )דאל,

טוען וירולי( ועל כן מניח את שלטון העם כבסיס למשטר הדמוקרטי. 75: 2010 ,חופשיים ושווים )רולס

של תיאוריה אוה הרפובליקניזםלדידו , האזרחים בידי מופקד להיות חייב לאזרחים הנוגע דיון כי

פטיט מבסס את ו .(Viroli, 2002: 4-5, 50) חירות מאפשר עצמי שלטון מכיוון ורק מייצג עצמי שלטון

שליטה הוא מצב בו הפרט אינו נתון -שליטה, מצב האי-הדמוקרטיה הרפובליקנית על החירות כאי

ויש לו יכולת תמידית לערער בצורה אפקטיבית על ההחלטות הקשורות לגורלו ,לשליטה של פרט אחר

(Pettit, 1999: 52, 63.) הנחה של ריבונות העם. את המחייב מצב הוא שליטה"-מצב ה"אי

ו עוסק רק ביכולתו של הפרט להשפיע על מהלך אינ" שלטון העם" הדמוקרטי הקריטריון אך

דאל מציין כי ההבדל .מיהו העם, או מהי הכוונה במושג "עם" אמור לספק תשובה לשאלה אלא חייו

: 2002)דאל, בזכות ההצבעה האוניברסלית למבוגרים טאמתב "מודרנית"בין דמוקרטיה "עתיקה" ל

. וכפופים לחוקיה הם חלק מהריבונות ,, משמעה שכלל המבוגרים המתגוררים במדינה דרך קבע(10-7

כוחם הפוליטי המשותף של כהליברליזם הוא מפרש את, פרטהסבור כי הסובייקט הפוליטי הוא הרולס

זלצברגר, -עוז) וה והפעלתו נתונה לאישור כלל האזרחיםבצורה שו ביניהםמתחלק ה פרטים,אותם

(. ראיה נוספת לכך שבעיני רולס העם מורכב מכלל הפרטים, היא 343: 2010רולס ,462-460: 2004

ההגות .עקרון הצדק הראשוןעל פי הצדק ככזה המעניק זכויות פוליטיות לכולם, הגדרתו את

אמורים לשחרר את כלל האזרחים הה כפופה לחוקים הרפובליק מבוססת על היותה שלהרפובליקנית

אם רק חלק מהאזרחים זוכים לחירות זו, אזי זו אינה פטיט ווירולי מציינים כי משליטה ותלות,

מחייב כי כלל אזרחי המשטר יהיו חלק מהעם "שלטון העם" הקריטריוןעל כן ניתן לומר כי .רפובליקה

42

.(Pettit, 1999 :171, Viroli, 2002: 65-66) וחלק מהריבונות

בשני הזרמים האמורים,באופן מובהק קיימת ה הדרישה לשוויון פוליטי הוא שניקריטריון

ך התכנון וקבלת ההחלטות דאל דורש כי כלל החברים יהיו מוסמכים בצורה שווה להשתתף בתהלי

כל להיות מיושם בפועל. כך ששוויון זה יועל האמוניםומייצר תנאים ומוסדות (41-40: 2002ל, )דא

מערכת הוגנת של שיתוף פעולה בין בני אדם חופשיים ושווים", הוא מחייב את רולס מכנה זאת "

ותר אחר (44-40: 2007, דהאן, 371, 73: 2010במערך המבטיח חירויות פוליטיות )רולס, המוסד המדיני

בהיר כי תפקידה של ההתארגנות ולי מ. וירשל חירויות אלו את ערכן ההוגן המממשתצורת השלטון

. בנוסף אזרחית בדיון הריבוני, חלק מחירות זו מחייבת השתתפות 17להגן על החירותהפוליטית הוא

המשטר אינו צודק אזי יכולת השפעתם על הדיון הריבוני,שווים ב אינםהמשתתפים מציין וירולי כי אם

במידה שווה ליהנותי כלל האזרחים צריכים (. פטיט טוען כViroli, 2002: 4-5, 13) ואינו דמוקרטי

יכולת ,אך לדבריו ,מודע לכך שכוחם של האנשים אינו שווה הואמהטוב שהפוליטיקה אמורה לספק,

צריכה להיות ,ההכרה שלהם בפרקטיקות של שליטה ויכולתם לערער על ההחלטות המתקבלות

בתוך חברה בת פוליטיהשוויון ה את. יכולות אלו מייצרות משותפת לכולם במסגרת ההסדר הפוליטי

ניתן להסיק כי שני הזרמים, (. Pettit, 1999: 52-58, 60-61) ימינו, בה כוחם של האזרחים אינו שווה

פוליטי בדמוקרטיה. השוויון הפוליטי קשור קריטריון שוויון הליברלי והרפובליקני, מחייבים את ה

, בין אם האנשים המרכיבים את היחידה הפוליטיתהפוליטיות של כלל חירויותהטבעיות ול חירויותל

.קיימת הבחנה בין החירויות או תפיסתן כמקשה אחת

זכויות בובמידה מסוימת גם ,והאזרח זכויות האדםב הכרההוא השלישי קריטריוןה

מהוות חלק בלתי נפרד הללו מסכימים כי הזכויות שני הזרמים ,של כלל האזרחים הסוציאליות

נקודת המוצא שלו היא בדבר השוויון בזכותם של בני במפורש אך מציין אותןדאל אינו .רטיהמהדמוק

והמוסדות אותם הוא קריטריוניםההאדם להיות חלק מההחלטות שישפיעו על מהלך חייהם. כמו כן

זכויות האזרח. רולס מציב את עיקרון מכילים בתוכם את זכויות האדם ו כהכרחיים לדמוקרטיה, קובע

(, ומפירוט 133-130: 2010צדק הראשון שגורס כי לכל אדם ישנה מערכת של חירויות יסוד )רולס, ה

אשר מציב את ,עיקרון הצדק השניואילו .חירויות אלו ניתן להבין כי מדובר בזכויות אדם ואזרח

עם ההוגים וירולי חלוק בדעתו זכויות סוציאליות. יינתנודורש כי ,התנאים לאי שוויון חברתי וכלכלי

הליברליים בדבר היותן של זכויות האדם טבעיות, אך מתוקף חוק, הוא סבור כי זכויות אלו הכרחיות

פטיט מבהיר כי הדמוקרטיה הרפובליקנית היא משטר אשר (. Viroli, 2002: 6-7) למשטר הדמוקרטי

ות הסוציאליות דוגל במובהק בזכויות האדם ובזכויות הפוליטיות, בהמשך הוא מציין גם את הזכוי

(Pettit, 1999: 70-73 ,110-111) למרות שישנו ויכוח בין הזרמים הליברלי והרפובליקני בקשר למקורן .

17

כפי שנתפסת על ידי ההוגים הרפובליקנים. ,נרחב על משמעות החירות בחלק השלישי של פרק זה מוצג דיון

43

של הזכויות, אם הן טבעיות או שמא מוענקות על ידי המדינה, ישנה תמימות דעים בנוגע לרעיון כי

.תמוסדר חוקתית מערכת ידי על צריכות להתממש בדמוקרטיהזכויות אלו

דגש רב בזרם לו ניתן אשר, הקריטריון הדמוקרטי הרביעי הוא "עיקרון שלטון החוק"

הרפובליקני. וירולי טוען כי משמעות הצדק הרפובליקני היא יכולתם של האזרחים לחיות יחד תחת

ק טוען כי הגבלת החו פטיט .(Viroli, 2002: 49, 65שלטון החוק מכיוון שהחוק הוא הערובה לחירות )

במדינה היא דפוס רפובליקני, החוק חייב להיות מוגבל בתוקפו, בהיקפו ועליו לחול על כולם. מעבר

לכך, על השלטון להחיל את החוק בכל מצב, לחוקק כמה שיותר חוקים ולהימנע מדרך פעולה

פרטיקולריסטית. בנוסף יש להגן על החוקים כדי שלא יוכלו להשתנות בנקל, ניתן לעגן את החוקים

(. רולס טוען כי שיתוף הפעולה Pettit,1999: 172-182)הנחקקים באמצעות חוקה או בדרכים אחרות

החברתי מותנה בקבלתם של כללים וחוקים, כמו כן הערובה שלו לקיומם של עקרונות הצדק היא

החוקה והוא אף מציין כי המשטר הדמוקרטי מתקיים ומשתמר על ידי מוסדות הפועלים לפי עקרונות

תנאי הדמוקרטיה םהמוסדות ההכרחיים לקיו דאל מציין את . (133-130, 69-66: 2010הצדק )רולס,

. ניתן לחדד עיקרון זה ולומר כי לא (85-82: 2002)דאל, יהיו מתוקף חוקמוסדות אלו בהכרח וגורס כי

רטיה, שני בדמוק מחויבכ ברור, העולה משני זרמי המחשבה רק שעיקרון שלטון החוק הוא קריטריון

הזרמים אף מדגישים את הצורך במערך חוקתי שמטרתו לדאוג כי החוקים המהותיים המגנים על

האדם לא יוכלו להשתנות בנקל.

ני ששל השלטון, בשלטון החוק, והוא עיקרון הגבלתו הקשור הקריטריון הדמוקרטי החמישי,

ההוגים מייצרים דפוסים ועל כן חר וייצוגי, נב היותוהזרמים מודעים לכוחו הרב של השלטון, על אף

דמוקרטיים אשר מטרתם היא להגביל את השלטון. דאל טוען כי אחת החשיבויות של השוויון הפוליטי

. רולס (67-66: 2002 )דאל, היא עזרתו בהגבלת השלטון מכיוון שכך ישנו פיקוח כולל יותר על עבודתו

טיים להיות כפופים להסדרים חוקתיים אשר אמונים על מחייב את השלטון ואת כל המוסדות הדמוקר

, 69-66: 2010, רולס), לדידו חוקה היא אמצעי אשר מגביל את השלטון ומחזק את הדמוקרטיה הגבלתו

מציג את השלטון ככזה שמגן על הפרט מפני שליטה ונועד כדי לקדם את הטוב הכללי, . וירולי (133-130

,Viroli) שויות כרעיון רפובליקני העוזר להגביל את כוחו של השלטוןהוא מציין את עיקרון הפרדת הר

הגבלות על החוק ואפשרות המחלוקת, ה. פטיט טוען כי הדפוסים הרפובליקניים הם (58 ,4-6 :2002

ההגבלות על החוק באות לידי ביטוי דרך פיזור הכוח והפרדת הרשויות ודרך עיגון החוקים בחוקה.

נועדו כדי להבטיח את יכולתם של שקת הם מוסדות פוליטיים ואזרחיים הערוצים מאפשרי המחלו

דפוסים ולדרוש ממנו תשובות לשאלות שונות.האזרחים לבקר את השלטון, לערער על החלטותיו

,Pettit, 1999:180-182ייעים בהגבלתו של השלטון הדמוקרטי )הם אמצעים אשר מס ,אלורפובליקניים

191-200 .)

44

לידי מביא הפלורליזם, מחויבות לערכים פלורליזם והסכמיותההוא שישיריטריון הדמוקרטי ההק

הפלורליזם המאפשר שיתוף פעולה. ,שותףבסיס מכרת את הריבוי וההסכמיות היא תפיסה שמב ביטוי

מציב את התנאי "הכללתם של מבוגרים" המבטיח את קבלת דאלבא לידי ביטוי אצל ארבעת ההוגים:

טות תוך התייחסות לזכויותיהם וקולם של כולם, השוויון הפוליטי לדידו דרוש לשם כך ההחל

ההנחה היא של רולס, המוצא נקודת (. 68-66: 2002שהאינטרסים של כלל בני האדם יזכו לייצוג )דאל,

ה את הפילוסופי תופס הוא (,33: 2007)דהאן, ומגוונות שונות ערכים במערכות מחזיקים האדם בני כי

אשר צריכות אחרות,הפוליטית כאמונה על ניסוח עקרונות לזיהוי מטרות פוליטיות, חברתיות, דתיות ו

טוען כי ההגות הרפובליקנית היא המקור לרעיון וירולי. (73-69: 2010להתקיים בכפיפה )רולס,

פורמיזםהקונ את ומבקר, המחלוקת את המשבח, ויעיל נמנע בלתי קונפליקט על מבוססתשהפוליטיקה

(Viroli, 2002: 58-59.) מורכבים מקבוצות שונות, שאינן שוות בכוחן, הוא מודע לכך שהאזרחים פטיט

ממצב את "אפשרות המחלוקת" כיכולת אזרחית המבטאת את ההכרה בהבדלים בין הקבוצות

פלורליזם, ניתן לומר כי שני הזרמים הדמוקרטיים מחויבים לערך(. Pettit, 1999: 63) ולקיחתם בחשבון

הם מכירים בכך שהמדינה הדמוקרטית מגוונת בקבוצות, בזהויות ובאינטרסים של אזרחיה,

. לתת אפשרות להכללת כולם והבאתם לידי ביטוי צריך הייצוגומסכימים כי

דאל מוסיף על הסיבות גם ההסכמיות באה לידי ביטוי ברעיונותיהם של ארבעת ההוגים:

של מבוגרים", את יכולתו לייצר הסכמה רחבה בקרב האזרחים )דאל , לחשיבות התנאי "הכללתם

שאינן שונות ערכים במערכות מחזיקים האדם שבני הנחה מנקודת יוצא(. רולס, כאמור, 68-66: 2002

: 2007, דהאן) ביחד לחיות להם שיאפשרו צדק עקרונות למצוא ניתן זאת למרות אך ,בהכרח מותאמות

פעולה בשיתוף המעוניינים האנשים כלל יסכימו יהםעללנסח את העקרונות ון היא ניסי כתיבתו, (33

על כך שהאזרחים בחברה תופסים את הצדק הפוליטי ורעיונותיו אף מתבססים (40-38: שם) הוגן

וירולי טוען כי הצדק כבסיס, הוא המכנה המשותף לכלל הרפובליקות . (82-80: 2010רולס, ) באופן זהה

-Viroli, 2002: 65פובליקה , משתפים פעולה על בסיס אמונתם בצדק שהיא מספקת )ואזרחיה של הר

אינו סבור, כי ברפובליקה קבלת ההחלטות אינה יכולה להיתפס ככפיה, אך מהצד השני, הוא (. פטיט 66

-לאי השאיפהועל כן מסכם, כי סבור כי ניתן לקבל הסכמה כללית על כל החלטה במדינה הדמוקרטית,

, המייצרת מצב בו ניתן לחלוק ולהתווכח המחלוקת אפשרות את אם כי, הסכמה דורשת ינהא שליטה

(. אפשרות המחלוקת היא המממשת את ערך ההסכמיות שכן, Pettit, 1999: 183-185על כל החלטה )

עצם קיומה הוא ההסכמה הכללית, בנוסף אפשרות זו מניחה כי מחלוקות נפתרות דרך דיון והסכמה.

ודרך תפיסת עקרונות הצדק הליברלייםהמוסדות ודרך בטאים את ערך ההסכמיותהזרמים מ

את לאמץ היכולת בו מצב מתארים הזרמיםהרפובליקה כמבוססת על צדק, ועל אפשרות המחלוקת.

הדמוקרטיה את מאפיינים כן ועל המדינה אזרחי כלל אצל קיימת רכים פלורליזם והסכמיות, הע

45

. העומדות בסתירה אליהם תופעות נגדכו אלו רכיםע של לאורם לחנך ביכולתה

הוא ,הצורך בהעלאת האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטיתהקריטריון הדמוקרטי השביעי,

הקריטריון הדמוקרטי "שוויון פוליטי" דורש . אינו ממש קריטריון כי אם יותר מאפיין דמוקרטי

העלאת האפקטיביות של ההשתתפות המאפיין הדמוקרטי " השתתפות שווה לכלל האזרחים,

ההכלה הפוליטית", דורש כי מעבר לכך שההשתתפות תהיה שוויונית, עליה להיות כמה שיותר מכילה.

מבחינת עוסקת בשני מישורים של השתתפות: הכלה מבחינת היכולת הטכנית להשתתפות והכלה

ה קריטריונים לדמוקרטיה מהשתתפות זו. דאל מעמיד חמיש ליהנותהקבוצות והיחידים המצליחים

הקריטריון הראשון מבטיח שוויון במידת פות אפקטיבית והכללתם של מבוגרים,ובהם השתת

מכלל הקריטריונים ליהנותשכלל האזרחים יוכלו על כך ההשתתפות האפשרית והקריטריון השני שומר

החופשיים והשווים (. רולס מדגיש את ההכשרים המוסריים בהם ניחנו האנשים 62-41: 2002 )דאל,

תוף פעולה הוגן המאפשר ייצר שיתפקידה ל ,זו נוסחה אלו.ומנסה למצוא נוסחה עליה יסכימו אנשים

השתתפות הדדית למען תועלת רציונלית אישית מקסימלית, בתוך מוסכמות המבנה החברתי )רולס,

תיאוריה הרפובליקנית, ען כי ההשתתפות היא עיקרון מנחה בוט(. וירולי 129-128, 94, 79-76 :2010

ברגע ,אזרחים אשר אינם יכולים להשתתף בחיים הפוליטיים הם חסרי מולדת וחסרי חירות. לדידו

שיש פרט במולדת שאינו נהנה מהזכויות שמהן נהנים כולם, המולדת מפסיקה להוות מולדת עבור כלל

רק כאשר לאזרחים יש מתקיימת האמתית(, ההשתתפות הפוליטית Viroli, 2002: 83-86הפרטים )

כחיוניים מקומיים השלטון הוירולי ממליץ על מוסדות על כן, יכולת אפקטיבית לקבלת ההחלטות,

האפקטיבית להשתתפות בהקשרים רבים תפטיט מדגיש את היכול(. Ibid: 100-101) למשטר הדמוקרטי

, רווחה זו היא תוצר של בספרו, הוא טוען כי כוח שאינו שרירותי הוא כוח המתואם עם רווחת הציבור

שליטה" הוא -. האידיאל של "אי(Pettit, 1999: 55-57דיון מתמיד הפתוח להשתתפותה של כלל החברה )

את הנמצאים במצב נחיתות אלוגם למפני התערבות שרירותית ודרך כך לאפשר על האזרחים להגן

, מאפשרת צב פיזור הכוחהדוגלת במ ,השיטה החוקתית הרפובליקנית .יכולת ההשתתפות הפוליטית

ור אפשרות המחלוקת דוגלת בייצוג מידתי לכל סקטו המייצגיםבבית לסקטורים שונים ייצוג רחב

,Ibid, 1999: 178-180)האזרחים השארת ערוצי המחלוקת פתוחים בפני כלל ברשויות השלטון השונות ו

האפקטיביות של ההשתתפות ניתן לראות כי הקריטריון או המאפיין הדמוקרטי "העלאת (.190-194

הפוליטית" לוקח חלק חשוב בשני זרמי המחשבה הדמוקרטיים וכלל ההוגים מציינים את הפרקטיקות

והמוסדות הפוליטיים אשר אמונים על מימושו של קריטריון זה.

בדומה .שוויון הזדמנויות הוגןהוא ,אותו אציין דמוקרטי השמיני והאחרוןהקריטריון ה

מעבר לשוויון הפוליטי שהוזכר היא דמנויות הוגןהקודם שהוצג, הדרישה לשוויון הזיון קריטרל

מדגישים זרמי המחשבה הדמוקרטייםשני המהווה חלק מזכויות האדם והאזרח.ולשוויון הפורמלי

46

לדמוקרטיה את תנאים כחלק מהדאל מבהיר זאת בכך שמציב את הצורך בשוויון הזדמנויות הוגן,

מצד הגנה, הוא מודע לכך כי ללא "הכללתם של מבוגרים"ו "לת השתתפות אפקטיביתיכוהתנאי "

הזכויות הטבעיות והדמוקרטיות יהיו נחלתם של חלק מהאוכלוסייה בלבד. רולס מציב את ,השלטון

מחייב הצדק השני הראשון, עיקרוןהצדק עיקרון לאי השוויון שמייצר כתיקוןעיקרון הצדק השני

היו פתוחות לכולם ללא קשר למעמדם ושמטרתה של החברה תהיה להביא את מרבית שכלל המשרות י

(. וירולי מציין את חשיבותן של הזכויות הסוציאליות 129-128: 2010בניה הנחשלים לרווחה )רולס,

כי משרות ציבוריות אינן צריכות ,טוען ובנוסף ,בתוך החברה להתפרנס שנועדו לסייע לפרט המתקשה

-. פטיט ממקד את מצב האי(Viroli, 2002: 84-86) של האדם חברתי -הכלכלי וות במעמדלהיות תלוי

שוויון לשם כך הוא דורש ללא קשר למעמדות השונים בחברה, שיהיה שוויוני ככל הניתן לכךשליטה

שוויון הזדמנויות " הדמוקרטי קריטריוןה(. Pettit, 1999: 110-114) ושוויון בחלוקת האמצעיםפוליטי

מתן סיוע לאזרחים אשר אינם ," דורש יכולת שווה של מימוש זכויות עבור כלל האזרחיםהוגן

מצליחים לדאוג לעצמם וגישה לאמצעים הציבוריים והמשרות הציבוריות שאינה תלויה במעמדו

חברתי של האדם. -הכלכלי

ובליקני, מתוך סקירה זו בפרק זה ביצעתי סקירה לזרמי המחשבה הדמוקרטיים, הליברלי והרפ

שמונת זיקקתי שמונה קריטריונים אשר מהווים את התפיסה הדמוקרטית המוסכמת על שני הזרמים.

הקריטריונים שבחרתי כהכרחיים להגדרת הדמוקרטיה הם ריבונות העם, שוויון פוליטי, זכויות האדם

פקטיבית, פלורליזם והסכמיות והאזרח וזכויות סוציאליות, שלטון החוק, הגבלת השלטון, השתתפות א

בפרק הבא, אציג את חומר הלימודים באזרחות הנלמד בפועל בבתי הספר ושוויון הזדמנויות הוגן.

בישראל, במטרה לבודד את התכנים מתוך תכנית הלימודים הנלמדים בפועל. בפרק השלישי של מחקר

.שמונת הקריטריונים שהצגתידרך זה, אבחן את מקומה של הדמוקרטיה בתכני הלימוד באזרחות,

47

באזרחות: סקירה כללית תכנית הלימודים - פרק שני

מבוא -חלק ראשון

פי על הל ההכרחיים הקריטריוניםאת המזקקת דמוקרטיהקיימת הגדרה ל כי טענתי קודםה בפרק

נלמדת ה את תכנית הלימודים באזרחות אסקורבפרק זה . והרפובליקניים הליברליים המחשבה זרמי

את תכנית הלימודים ואת כלל המסמכים הנלווים אליה בחןא. 18בבתי הספר התיכוניים במדינת ישראל

כלל מתוך הציגתשע"ד, במטרה ל-ואעמוד על השינויים שנעשו בתכנית הלימודים בשנים תשע"א

את אראה ,תכנית את תכני הלימוד המועברים בפועל לכלל תלמידי התיכון במדינת ישראל. תחילהה

את תכנית הלימודים ואת הייחוד הטמון בה אל מול שיטות שננקטו במחקרים השיטה דרכה ניתחתי

קודמים. לאחר מכן, אציג את מבנה תכנית הלימודים באזרחות ואת המסמכים הרלוונטיים להבנתה.

לבסוף אסקור את תכני הלימוד עצמם, בהתאם לסדר הופעתם בתכנית הלימודים.

18

דתי אשר ניגשים לבחינות הבגרות -במחקר זה אני מתייחסת לבתי הספר העיוניים בזרמים הממלכתי והממלכתי האינטרניות.

48

שיטה - שני קחל

תשע"א, התכנית רחבה , שנת הלימודים 2011תכנית הלימודים באזרחות עודכנה ופורסמה בשנת

בפועל בחינת הבגרות באזרחות אינה כוללת בתוכה את כל נושאיה אך ,נושאיםוכוללת מגוון רחב של

ה ברצוני ז פרקב .ובהתאם לכך גם התכנים הנלמדים בכתות הלימוד משתנים של תכנית הלימודים

ועל בבתי הספר נלמד בפהנדרש לבחינת הבגרות באזרחות ולהציג את החומר מתוך תכנית הלימודים

תהיה ניתוח תוכן של תכנית אלותכנים י להציג את אשתמש בכד בה השיטה .התיכוניים בישראל

ת כפי תכנית הלימודים באזרחוב כי אם ,הלימוד בלבד יתמקד בספרילא הלימודים, כאשר ניתוח זה

התייחסות צמודה למסמכים תוך עדכון תשע"א" -להלן "תכנית הלימודיםשעודכנה בשנת תשע"א,

השונים אשר מופצים על ידי הפיקוח על הוראת האזרחות השייך למזכירות הפדגוגית של משרד

דגשים הוראות, המתפרסמים כל שנה ומכילים 19כוללים בתוכם חוזרי מפמ"ר מסמכים אלוהחינוך.

החומר בדברמסמכי "מיקוד" ו"הלימה" שמטרתם ליידע את המורים ו י הלימודויים בחומרושינ

באתר הפיקוח על לימודי הודעות מתפרסמות לעיתים ,בנוסף. מועד היבחנותלבחינת הבגרות בכל

דגמי התשובותבשאלוני בחינת הבגרות באזרחות ו איעזר ,כמו כן האזרחות בנוגע לחומרי הלימוד.

במסמכים הנקראים ו חוברו על ידי מכון סאלד עבור המזכירות הפדגוגית של משרד החינוךאשר הםלש

לבחינת תפרסום דגמי התשובומפורסמים על ידי הפיקוח על לימודי האזרחות בצמוד לה"מלווי מחוון"

. ןלההבחינות וחומר הלימודים הנדרש הבגרות ומכילים דגשים לגבי

מפורסמים הוחומרי ההוראה ספרי הלימוד באזרחות ברובו מתוךחומר הלימודים עצמו יוצג

כלומר, . פירטתי בפסקה הקודמתעליהם דרך המסמכים אשר אולםבאתר הפיקוח על לימודי האזרחות

עד כה, מחקרים . 20באזרחות ואותם בלבד להציג את תכני הלימוד אשר יופיעו בבחינת הבגרות בכוונתי

לא יצרו הבחנה זו והתייחסו במחקריהם גם לתכנים ות בישראלשעסקו בתכנית הלימודים באזרח

כך, מחקר זה יעסוק אך . מתוך(2009, פינסון, 2013)וורמן, בפועלמספרי הלימוד אשר אינם נלמדים

יחוד נוסף של דרך עבודה זו הוא ורק בתכנים עליהם נבחנים בבחינת הבגרות באזרחות ובכך יחודו.

ה לצורה בה נדרשים להשיב עליו התלמידים בשאלות בחינות הבגרות, בהתאמ שהצגת החומר תתבצע

את תכני להציג של שיטה זו היא להצליח מטרתה .בצורה המצומצמת ביותר בה ניתן להציגו וללמדו

התכנים הנכללים בבחינת כי הנחההמתוך ישראלמדינת ב אל כלל התלמידים בפועל הלימוד העוברים

וד על להצגתם של תכני הלימוד, אעמבנוסף .21ספר התיכוניים בישראלנלמדים בכל בתי ה הבגרות

19

מרכז על הוראת מקצוע במשרד החינוך.-מפקח20

מסמכי "מיקוד החומר לקראת הבגרות", ומשנת תשע"ד הוכנסה עד לשנת תשע"ד, הונהגה בישראל שיטה בה פורסמו שיטת "תכנית הלימודים בהלימה לשעות ההוראה". שתי השיטות מייצרות מצב בו החומר לבחינת הבגרות אינו זהה משנה

לשנה, אך בסקירתי אתייחס לכל החומר הנכלל במסמכים אלו לאורך השנים. 21

ראה הקיימות בפועל בשנת לימודים וכמות בחינות הבגרות בהן נדרשו להבחן אני סבורה כי על סמך מספר שעות ההותשע"ד )בהן עוסק המחקר(, ניתן לקבוע כי הנושאים שאינם מופיעים בבחינות הבגרות -תלמידי ישראל בין השנים תשע"א

ת הבגרות אכן אינם נלמדים ברוב הכתות בישראל, אך לצורך מחקר זה מספיקה ההנחה כי הנושאים הנכללים בבחינ נלמדים בכלל הכתות בבתי הספר התיכוניים בישראל.

49

עדכון -בעקבות פרסום והטמעת "תכנית הלימודיםהאזרחות מקצוע השינויים והתוספות שנכנסו ל

הוכנסו לחומר ועל כן לא ת בשלבי הטמעתה המדורגת תכנית זו עדיין נמצאתשע"א". יש לציין כי

ות הלימודיםלשנ תתייחס של המסמכים והחומר הסקירהשנעשו בה. השינויים לבפועל כל הלימודים

. 22, מכניסתה של התכנית החדשה ועד בגרות הקיץ באזרחות בשנת תשע"דתשע"ד -תשע"א

מתבצעת למטרת ניתוח התכנים לאור הקריטריונים באזרחות סקירת תכני הלימודאזכיר כי

. ציון השינויים שנעשו בתכנית הלימודים קר זהמחההכרחיים לדמוקרטיה שהוגדרו בפרק הראשון של

של התכנית מגמתה התכנים והבנת ם שלבעקבות העדכון שהתרחש בשנת תשע"א יסייע בניתוח

. לדמוקרטיה שהצגתי בפרק הקודם בהתייחס להגדרות הליברליות והרפובליקניות ,כולההחדשה

רפובליקנית, העמידה וההליברלית להגות לדמוקרטיה המשותפת דרך ההגדרה ניתוח תכני הלימודים

יוצגו בפרק השלישי.יחודו של מחקר זה ביחס למחקרים אחרים שנכתבו בתחום, השינוי ועל מגמת

הלימודים באזרחות תכניתמבנה א.

תכנית לימודי החובה באזרחות מיועדת לחטיבה העליונה בבתי הספר העיוניים, התכנית משותפת לכל

מאה כהיהודי, הערבי והדרוזי. התכנית מורכבת משתי יחידות לימוד שהן : וךשל מערכת החינ 23מגזריה

תכנית הובמסגרתה כלולה בחינת הבגרות ומטלת הביצוע באזרחות שהיא עבודה בכתב. ,ושמונים שעות

ציון בשתי מזכה ב, הבגרות 24שש שעות שבועיות המתחלקות על פני שנות הלימוד בחטיבה העליונה בת

. בחינת הבגרות בישראל לתעודת הבגרות זכאותהמקנות חובהחלק מיחידות ההן יחידות לימוד ש

של החלטתומהווה שמונים אחוזים מציון זה, היא מתבססת על חומר הלימודים בהתאם ל 25עצמה

"מטלת הביצוע המכונהמעבודת חקר והגשה קבוצתית , מורכב הציון. בנוסף לבחינה26משרד החינוך

ה עשרים אחוזים מציון שתי יחידות הלימוד באזרחות בתעודת הבגרות וציונה מהוו 27באזרחות"

.(6-2 עדכון תשע"א: -כנית הלימודים ת)

, העדכון נעשה לפי 2011תכנית הלימודים לבגרות באזרחות עודכנה ואושרה בחודש יולי

דכון ופרסומה של מאז הע. (9-5 )שם: המזכירות הפדגוגית דאז ד"ר צבי צמרת בקשתו של יושב ראש

)תשע"א(, לא התבצע עדכון רשמי נוסף של תכנית הלימודים כולה אך בכל שנה 2011שנת התכנית ב

תכני ל בנוגע והבהרות עדכוניםהמאושרים, ספרי הלימודמתפרסמים חוזרי המפמ"ר לאזרחות עם

22

עדכון תשע"א" נכנסה כמחייבת רק בשנת הלימודים תשע"ב, אך מכיוון שהמעבר החלקי לשתי -בפועל "תכנית הלימודיםק יחידות לימוד באזרחות בוצע כבר בשנת תשס"ט וכמו כן במהלך שנת הלימודים תשע"א עסקו בכתיבת התכנית חל

מהגורמים שאמונים על עדכוני המורים ואישורי הבחינות, אני מצרפת לסקירתי את שנת תשע"א.23

.החינוך משרד של הקטגוריזציהומסמן את עצמם מהמסמכים לקוח" מגזר" במילה השימוש24

חלוקה שונה בכל בית ספר לפי החלטתו בהתאם לשנת ומועד ההיבחנות בבחינה.25

לנבחנים אינטרניים. 034114ת לימוד, סמל שאלון אזרחות לשתי יחידו26

, שהיו מתפרסמים זמן מה לפני בחינת הבגרות "לקראת בגרות "מיקודשנת הלימודים תשע"ד הונהגה שיטת מסמכי העד - הכללית המנהלת חוזר" לכלל המקצועות )לימודים בהלימה לשעות ההוראההתכנית "תשע"ד החל השימוש בשנת מכאשר (.1: 2013, הלימה מסמכי

27 .(5עדכון תשע"א: -מטלת הביצוע נדרשת כחלק מציון הבגרות באזרחות החל משנת תשנ"ט )תכנית הלימודים

50

: פרקים שלושהו" דבר פתח"מ מורכבת החובה ליחידות עדכון תשע"א" - הלימודים תכנית"ההוראה.

מהי. ב פרק, יהודית מדינה - ישראל מדינת. א פרק, ישראל מדינת להקמת ההיסטורי הרקע - דבר פתח

במדינת והפוליטיקה המשטר. ג ופרק, דמוקרטי משטר של ומאפיינים עקרונות, ערכים? דמוקרטיה

.ודמוקרטית יהודית מדינה - ישראל

אשר קבע מה ,"לקראת הבגרות "מיקודמסמך בכל שנה עד לשנת הלימודים תשע"ד התפרסם

הוחלפה ,תשע"ג שנת הלימודיםבסוף .יהיה החומר ממנו תורכב בחינת הבגרות מתוך תכנית הלימודים

חוזר המנהלת הכללית מסמכי ) "מסמכי ההלימה" שיטת המיקוד )בכלל מקצועות הלימוד( בשיטת

כך בכנית הלימודים לשעות ההוראה הקיימות בפועל ות שיטה זו מתיימרת להתאים את .(2013הלימה,

משנת הלימודים ,לפיכך. לקבוע את תכני הלימוד שילמדו מתוך תכניות הלימודים בכל שנה ושנה

בה מופיעים באופן ממוקד ,תשע"ד מתפרסמת "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה"

בחינת ועליהם תתבסס ת הלימודים לשנה זומהווים את תכניההתכנים מתוך תכנית הלימודים

"תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה" קובעת גם את מספר שעות הלימוד הבגרות.

שיוקדשו לכל פרק בה ולהבדיל מתכנית הלימודים, מותאמת במבנה שלה לפרקים הקיימים בבחינת

תכנית ", עדכון תשע"א" - לימודיםה תכנית"בנוסף ל. הפרק הבגרות באזרחות, על כך אפרט בהמשך

מתעדכן אף הוא עצמם תוכן תכני הלימוד, ולחוזרי המפמ"ר לשעות ההוראה" הלימודים בהלימה

כפי הפיקוח על לימודי האזרחות כיחידות הוראה הנקראות "מדריך למורה"לעיתים ומופיע באתר

:2ק מחוזר המפמ"ר תשע"א/שניתן להסי

של מהנושאים בחלק הלמידה חומרי את המעדכנים פריטים של רשימה םמפרסמי אנו השנה

מתפרסמת הרשימה. הללו הנושאים הוראת בעת אלו פריטים לכלול יש. הלימודים תכנית

: 2)חוזר מפמ"ר תשע"א/באתר יתפרסמו, דידקטי עיבוד בליווי, עצמם והפריטים זה בחוזר

13) .

שונה במבנהו ותכניו מיתר כאשר הפרק השלישי ,ארבעה פרקיםבחינת הבגרות באזרחות כוללת

, הפרק הראשון מורכב משאלות אירוע הדורשות יישום של חומר הלימודים, הפרק השני הפרקים

מורכב משאלות ידע הדורשות מיומנויות חשיבה פשוטות ומורכבות, הפרק הרביעי מורכב משאלות

,2, 1משאלת עמדה הדורשת הפגנת מיומנות טיעון. פרקים אירוע הדורשות יישום של חומר הלימודים ו

של הבחינה כוללים את רובו של חומר הלימוד מתוך "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות 4 -ו

מורכב . הפרק השלישי ולא מתקיימת הבחנה ביניהם מבחינת החומר העשוי להופיע בהם ההוראה"

בבחינה רק בפרק זה. נושאים יופיעונושאים שונים אשר משני קטעי "אנסין" שכל אחד מהם עוסק ב

אשכול א' מיועד למגזר היהודי ואשכול ב' למגזר הערבי כאשר ,אלו נקראים "אשכול א'" ו"אשכול ב'"

רחות "תכנית הלימודים באז (.16-15: 2, חוזר מפמ"ר תשע"א/6: 1)חוזר מפמ"ר תשס"ט / והדרוזי

51

מבנה בחינת הבגרות ועל כן הנושאים של "אשכול א" ל תתואמבהלימה לשעות ההוראה תשע"ד"

ו"אשכול ב" אינם מופיעים בה תחת שלושת הפרקים המרכיבים את תכנית הלימודים, אלא בנפרד

תחת הכותרת "אשכול א" ו"אשכול ב".

שאלוני בחינת הבגרות באזרחות מתפרסמים אף הם באתר הפיקוח על לימודי האזרחות

ת דגמי התשובואגף הבחינות של משרד החינוך. אתר הפיקוח על לימודי האזרחות מפרסם את ובאתר

. המסייעים לקהילת המורים למקד את התלמידים לקראת בחינת הבגרותבאזרחות הבגרות לשאלוני

,"מלווה מחוון כולל"מסמך תשע"א פורסם גםעד ו ס"חשנת תשממועדי בחינה שישהל ,כמו כן

, אשר את המורים בנושאים בהם בלט קושי בהעברת מטרות ההוראה או בתכני הלימודשמטרתו לכוון

לימוד ספרי שלושה ישנםכיום (. 1מחוון כולל חורף תש"ע: לידי ביטוי בבחינת הבגרות )מלווה בא

"האזרחות יסודות – בישראל ופוליטיקה משטר: "העליונה בחטיבה להוראת האזרחות המאושרים

ר העדכון לספר זה שיצא כולל ספ ,(2001ואחרים: אדן)" בישראל אזרחים להיות" (,2012, )דיסקין

מאושרה ,(2013 )שחר," ודמוקרטית יהודית מדינה ישראל"( ו2012)אשכנזי ואחרים, 2012בשנת

(.7: 1/ד"תשע אזרחות ר"מפמ חוזר) ה"תשע חורף ממועד החל להיבחנות

למעט שינויים מסוימים שבחרתי לערוך , היא מופיעהלפי הסדר בו את תכנית הלימודים אציג

יוצגו מתוך ספרי הלימוד תכני הלימוד . הנלמדים בפועל בלבדאתייחס לתכנים מטעמים שיוסברו ו

ויחידות ההוראה שהתפרסמו באתר הפיקוח על הוראת האזרחות בהתבסס על כלל המסמכים שהצגתי.

יתרונות השיטה ב.

שכן ספרי הלימוד לבדם אינם ,הנכונה בבחינת תכנית הלימודים באזרחותאני סבורה כי שיטה זו היא

כי השימוש בספרי בתי הספר התיכוניים בישראל. טענתי היא משקפים את החומר הנלמד בפועל ב

עלול ללא בדיקה צמודה של מסמכי הפיקוח על הוראת האזרחות, כמקור לתכני הלימוד הלימוד

מתבססות על שאינן מדויקות, הובעקבותיו להסקת מסקנות לימודיםלהוביל לניתוח שגוי של תכנית ה

ממחקרים על תכנית הלימודים לטענה זו דוגמאותכמה אציג בחלק זה. תכנים אשר אינם נלמדים כלל

. שנעשו בעבר באזרחות

,(2013) "אזרחות בין השורות מבט ביקורתי על לימודי האזרחות בישראל"בספרו הלל וורמן

, בחירה זו לדבריו .(2001) "להיות אזרחים בישראל" ספר הלימודמנתח את לימודי האזרחות דרך

חלק מההוראה הפורמלית בבית הספר ובמקצוע המהווהמרצונו להתמקד בתהליך מּונעת, בין השאר,

נותיו אחת מטע(. 92-91: 2013לבגרות בו מתנסה כל ישראלי אשר נבחן בבחינות הבגרות )וורמן, חובה

המושג "מדינה יהודית" זוכה לנפח קטן יותר מאשר המושג "מדינה דמוקרטית"כי היאשל וורמן

147בספר הלימוד על פני מתפרש המושג "מדינה דמוקרטית" בעוד . הוא מציין כי זה לימודבספר

ערך המכך מסיק וורמן כי בהתאם לספר .עמודים בלבד 63הוקצו "מדינה יהודית" למושג ,עמודים

52

.(105, 99: שם)"דמוקרטיה" מוכרז כערך שעל פיו יש לחיות ולקיים את המדינה

מסמך ,28"תשע"ד ההוראה לשעות בהלימהבאזרחות הלימודים תכנית"בעיון המתוך אך

, תעלה תמונה שונה. בהתאם לחלוקה הפרקים מן אחד לכל הנדרשות ההוראה שעות הן מהמציין ה

" יהודית מדינה-ישראל מדינת" לפרק הוראה, שעות חמש יוקדשו" ברד פתח" לנושא במסמך זה,

הוראה, שעות חמישים וארבע יוקדשו "דמוקרטיה מהי" לפרק, הוראה שעות שמונה עשרה יוקדשו

אשכול" הבחירה ילנושאהוראה ו שעות עשרים ושמונה יוקדשו" בישראל והפוליטיקה המשטר" לפרק

המשטר" פרקל כי לראות ניתןהמסמך נתוני על בסיס. הוראה שעות חמש עשרה יוקדשו ,'"ב -ו' א

, כמותית מבחינה כארוך ביותר עדכון תשע"א"-הלימודים תכנית"ב מצטיירה" בישראל והפוליטיקה

ואילו הפרק והוא למעשה הפרק הקצר ביותר בתכנית מוקדשות בפועל עשרים ושמונה שעות בלבד

בע שעות הוראה אכן מצטייר כפרק הארוך והמשמעותי "מהי דמוקרטיה" לו מוקדשות חמישים ואר

ביותר כפי שטען וורמן בבחינתו הכמותית את ספר הלימוד.

"תכנית הלימודים באזרחות ב את משמעותם של התכנים המוצגים לעומק כאשר בוחניםאולם

דבר" "פתח בפועל גם הנושאים . מצטיירת תמונה מעט שונה בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד"

מושג עוסקים במושג "מדינה יהודית" ולא ב 29ו"אשכול א'" )אשר בו חייב בהיבחנות המגזר היהודי(

ועל כן לפרק "מדינה יהודית" מוקדשות בפועל שלושים ושמונה שעות הוראה 30"מדינה דמוקרטית"

" לשעות ההוראה תשע"ד בהלימה באזרחות תכנית הלימודים" התוכן של . ניתוחולא שמונה עשרה

לנושא "מדינה דמוקרטית" על פני הנושא "מדינה יהודית", עדיפות כמותיתמצב בו ישנה אכן משקף

וספק אם היה מגיע בלבד מזה שמציג וורמן דרך ניתוח ספר הלימוד אך הפער קטן בצורה משמעותית

. ולתוכנם לנושאים הנלמדים בפועלרק באם היה מתייחסלאותן המסקנות

מבט? לכולם אחידה לימודים כניתתכך קיימת במאמרה של הללי פינסון "דוגמא נוספת ל

פינסון בתכנית (. במאמרה, עוסקת2009) "תיכוניים ספר לבתי באזרחות הלימודים כניתת על ביקורתי

בפועל אשר ,באזרחות תוך הצגת המתח הקיים במושג האזרחות כרעיון אוניברסלי מכיל הלימודים

מתח זה מוצג על ידי ( 217: 2009 ,ובע את הגבולות בין האזרח לאחר )פינסוןמשמש גם ככוח מדיר הק

חלק מטיעוניה של פינסון ובתכנית הלימודים. 31ניתוח הייצוג של אזרחים פלסטינים בספר הלימוד

כך למשל מראה פינסון .ביניהם סתירות הפנימיותמתבססים על ציטוטים מתוך ספר הלימוד וחשיפת ה

מצטטתכאשר ,ייחסות שונה למידת חברותם של ערביי ישראל בקולקטיב הישראליכיצד מוצגת הת

"השסע והנושא: "השסע הלאומי" יתתאת החברה הישראלית: חברה רבת שסעים"מתוך הנושא "

גישה אמביוולנטית ומאשר את מיקומו בנושא זה מבטא הספר, מסקנתה היא שהאידיאולוגי פוליטי"

28 אשר כפי שציינתי קובעת מהו חומר הלימודים עליו תתבסס בחינת הבגרות בפועל.

29 תכנים אלו יפורטו בהמשך פרק זה בסקירתי את תכנית הלימודים.

30 העצמאות העוסק באופי היהודי והדמוקרטי אותו מתעתדת לאמץ מדינת ישראל. תמסוים של הכרזמלבד חלק

31 (.2001"להיות אזרחים בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית" )אדן ואחרים,

53

. (231: שם) י ההיררכיה האזרחית הישראליתבשולשל המיעוט הפלסטיני

,מבהירה תשס"ט-תשס"זשפורסמו בתחילת שנות הלימודים של חוזרי המפמ"ר תםבחינאולם

תת ואילו, 32לשנים אלו בתכנית הלימודים כלל לא נכללכי תת הנושא "השסע האידיאולוגי פוליטי"

", לא הופיע לקראת הבגרות סמכי ה"מיקודפי מל נכלל בתכנית הלימודים אך הנושא "השסע הלאומי"

נתונים אלו מחלישים את טענתה של . , אלא רק בחלק מהןבשנים אלו תקיימובכל בחינות הבגרות שה

הללו, לא למדו את שני תתי הנושאים כאחד, היהודים והערבים ,שבפועל תלמידי ישראל פינסון, שכן

-האידיאולוגי השסע" הנושא תת את מדול לא כללו" הלאומי השסע" הנושא תת את למדו חלקם

. שהציגהלפער לא נחשפועל כן ו ,"פוליטי

(,2008) אינדוקטרינציה חד כיוונית"-בחיבורו "לימודי אזרחות בישראל ,גם יצחק גייגר

על מתחש בביקורת "פוליטי-השסע האידיאולוגי" נושאובתת ה "השסע הלאומי" נושאשתמש בתת הה

כי הוא מבוסס על של החיבור ובתחילת טען(. גייגר 73-59: 2008)גייגר, בלימודי האזרחות חוסר האיזון

חלק שאך דוגמא זו ממחישה ,(10המסמכים הרשמיים של הפיקוח להוראת האזרחות )שם:

בתכנית הלימודים באזרחות הנלמדת בפועל בשנים מסוימות, או בכלל. נכללים לא ציגהשמהתחומים

הייחודיות של השיטה בה אסקור את תכנית הלימודים מסייעות להבנת דוגמאות אלו

ברצוני הכרת נושאי הלימוד הנלמדים בפועל ותכנם. ה שלאת חשיבות ממחישותהן באזרחות מכיוון ש

שיטתי לסקירת תכנית על על תכנית הלימודים באזרחות הנלמדת בפועל ועל כן ילבסס את טיעוני

של ספרי הלימוד לבדם אינה . בחינתם מועברים בכתות הלימודהלימוד ההלימודים להתייחס לתכני

התכנים הנלמדים את סקורכן בסקירתי אשתמש בכלל המסמכים שהצגתי בדקדקנות וא ועל מספיקה,

.במדינת ישראלהתיכוניים בכל בתי הספר

32

. 2009גם בשנים שלאחר מכן לא נכנס תת נושא זה לתכנית הלימודים בפועל, אך מחקרה של פינסון פורסם בשנת

54

תכנית סקירת ה -חלק שלישי

ומתוך ספרי הלימוד "עדכון תשע"א-תכנית הלימודיםזו תתבצע על פי הסדר הנושאי של " קירהס

מדינה יהודית", -"מדינת ישראלפרק א' אתחיל בפרקים "פתח דבר" ו והמסמכים השונים אותם ציינתי.

ערכים, עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי" ואסיים -פרק ב' "מהי דמוקרטיה בהמשך אציג את

דית ודמוקרטית". את הנושאים השייכים לפרק הבחירה מדינה יהו-בפרק ג' "המשטר במדינת ישראל

ואת ,מדינה יהודית"-"אשכול א'", אציג תחת הפרק "מדינת ישראל,לבתי הספר מהמגזר היהודי

"אשכול ב'", אציג תחת הפרק ,נושאים השייכים לפרק הבחירה לבתי ספר מהמגזר הערבי והדרוזיה

. ית"מדינה יהודית ודמוקרט-"המשטר במדינת ישראל

מדינה יהודית"-דינת ישראלמופרק א' " "פתח דבר" א.

את הפרקים "פתח דבר" ו"פרק א'" מתוך "תכנית הלימודים באזרחות עדכון תשע"א" ובתיאום עם

על פי הספר "להיות אזרחים סקורא "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד"

הסיבה לכך היא (.2012ואחרים, אשכנזי תשע"ג )מהדורת ניסוי בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית"

לאחר השינוי שחל בתכנית (2001 ואחרים, המאושר )אדןשספר זה נכתב כעדכון לספר הלימוד המלא

והודפס על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך כמהדורה ניסיונית 2011שנת הלימודים ב

. ספר עדכון זה (5: 2012)אשכנזי ואחרים, ספר הלימוד המלאבקיימים בו המחליפה את הפרקים ה

הפיקוח על ואף הועלה במלואו לאתר 33האזרחות לימודינשלח אל כלל בתי הספר על ידי הפיקוח על

ההשתלמויות המקצועיות בנושא עדכוני ,כמו כן. יחד עם מטרות ההוראה לכל פרק לימודי האזרחות

תשע"ג ותשע"ד התבססו על ההגדרות הקיימות בספר זה ואף תכנית הלימודים בשנות הלימודים

.34הבגרותבחינת שאלונישאלות בה

פתח דבר 1א.

הנושאים לפרק זה אינם מפורטים ב"תכנית הלימודים בהלימה לשעות ההוראה -רקע היסטורי. 1

מך ההלימהושמו "הבהרות למס 23/3/14תאריך בוכמו כן בעדכון שנשלח אל מורי האזרחות ,תשע"ד"

הבהרות למסמך ) ייכלל בבחינת הבגרות תשע"ד לא" נכתב כי הפרק על הרקע ההיסטורי תשע"ד

עדכון שנעשה בשנת תשע"א והנושאים ב התווסף לתכנית הלימודיםפרק זה .(1ההלימה תשע"ד:

אזכור הצעות החלוקה של שנות השלושים, החלטת הצהרת בלפור, כתב המנדט, הנכללים בו הם:

דים של האו"ם( ומלחמת העצמאות. בתכנית הלימו 181)נקראת גם החלטה 47קה בכ"ט בנובמבר החלו

מסמכים ההיסטורי שהוביל ליצירת המדינה והמטרת הפרק היא לסייע להבנת ההקשר כי נכתב

33

.31/12/12 מתאריך הודעה. הפדגוגית המזכירות, האזרחות הוראת על הפיקוח אתר34

לקוח זהתרבותית", מושג –:"הצג את המושג לאומיות אתנית 6ניתן לראות זאת לדוגמא בבגרות חורף תשע"ד, שאלה , לפני כן שם המושג היה "לאומיות אתנית",2012בשמו המפורש מתוך העדכון לספר "להיות אזרחים בישראל" שיצא בשנת

, דגם 3: 6חורף תשע"ד שאלה 034114)שאלון 17חורף תשע"ב, שאלה 034114ון כפי שמופיע למשל בדגם התשובות לשאל (.8: 17חורף תשע"ב שאלה 034114 תשובות לשאלון

55

כמסמכים 1922שנת ואישור טופס המנדט מ 1917שנת הצהרת בלפור מ יםבפרק מתואר .שלה המכוננים

לתאר היה בלעדיו קשהקשר אשר מבטאים את הקשר של התנועה הציונית עם בריטניה, ה ציוניים-פרו

ועדת החלטות (. בהמשך ישנה סקירה של 28-27: 2012את הקמתה של מדינת ישראל )אשכנזי ואחרים

בבעיות היסוד של שאלת ארץ ישראל, כמו כן מצוין כדי לדוןב ם"האו מטעם 1937פיל שנשלחה בשנת

היהודי בארץ הקים הנהגה פוליטית ומוסדות שלטון אשר יצרו תשתית להקמת מדינה יהודית כי הישוב

של האו"ם בדבר הקמת שתי מדינות 181בסופו של הפרק מוזכרת החלטה (. 30-28בארץ ישראל )שם:

טי שלהן ומעמדה של המדינות, הנחיות לאופי הדמוקר של ןיהגבולותב בארץ ישראל סעיפיה עוסקים

פוליטית היהודית המערכת ה ה שלהקמת ומודגשתמלחמת העצמאות ושלים. כמו כן מתוארת העיר יר

וחקיקת החלפת מוסדות העם במוסדות המדינה הזמניים תוך כדי המלחמה, מערכת זו כללה את

(. 35-31בחירות דמוקרטיות )שם: בראשם קביעת קיומן של ,חוקים ראשונים למדינה

בתכנית הלימודים ו 35באזרחות הלימוד יספר לכלאת תעצמאות פותחהכרזת ה -הכרזת העצמאות. 2

פי לעחלקיה. ההכרזה מחולקת לשלושה חלקים לנכתב כי מטרת הלימוד היא להכיר את ההכרזה ע

אינה מעידה על התוכן שכנית תכנית הלימודים ולחמישה חלקים על פי ספר הלימוד, אך זו חלוקה ט

לבחינת ק בהצדקות להקמתה של מדינת ישראל,הראשון עוס החלק. 36בשתי צורות החלוקה הזהה

ההצדקה ההיסטורית המתבססת על האירועים בעברו של שלוש הצדקות:הבגרות באזרחות יש לדעת

ההצדקה הבינלאומית שהיא ההצהרות והמסמכים אותו אל ארץ ישראל, העם היהודי שקושרים

אוניברסלית -בארץ ישראל וההצדקה הטבעיתהמכירים בלגיטימציה של העם היהודי להקמת מדינה

התנועות הלאומיות תבעו את זכות ההגדרה העצמית במסגרת טריטוריאלית לעמים והעם היהודי לפיה

(.14-12 :אינו שונה מעמים אחרים )שם

בפועל, בחלק זה מוכרזת הקמת מדינה יהודית השני של ההכרזה עוסק בהקמת המדינה חלקה

בה. החלק השלישי של ההכרזה עוסק נקבע שמה ואף נקבעות רשויות השלטון המרכזיות, בארץ ישראל

הצהרה עקרונית לגבי אופייה היהודי אך קמה. חלק זה כוללשל המדינה שהרצוי בחזון לגבי אופייה

כי תהיה פתוחה לעליה יהודית ותפעל לאור חזונם מהבחינה היהודית מוצהרוהדמוקרטי של המדינה,

אזרח ומפורטות האדם והמהבחינה הדמוקרטית ישנה הצהרה על מחויבות לזכויות ,י ישראלשל נביא

חירויות היסוד. בחלק זה ישנן גם פניות לגורמים שונים ובהן פניה לערבים תושבי מדינת ישראל

פניות כך שאזרחותם תהיה מלאה ושווה מבחינת השתתפות וייצוג. בקריאה לשיתוף פעולה והבטחה ל

35ההכרזה מופיעה לאחר ההגדרה למדינה והרקע ההיסטורי, אך ,מדינה יהודית ודמוקרטית" של דוד שחרבספר "ישראל

(.30-8: 2013תחת החלק "פתח דבר" )שחר, עדיין 36

( .א. הייתה: "ציין והצג את הפניה מהכרזת העצמאות )מתוך הפניות לגורמים השונים2למשל בגרות קיץ תשע"ד ,שאלה בתכנית הלימודים ה"פניות לגורמים השונים" נמצאות בחלקה השלישי של שממשלת ישראל מממשת בפעולותיה.".

לימוד מהוות את החלק רביעי אך בבחינה אין התלמידים נשאלים על החלק, אלא על תוכן הפניות ההכרזה ואילו בספר ה (.2: 2קיץ תשע"ד שאלה 034114שנלמד בשתי צורות החלוקה )שאלון

56

ממוענות למדינות ערב השכנות, ליהודי הגולה ולאומות המאוחדות )תכנית הלימודים באזרחותנוספות

(.10עדכון תשע"א: -

"מדינה יהודית - מדינת ישראל"פרק א': 2ב.

עדכון תשע"א"-תכנית הלימודים באזרחות"על פי -ראל מדינת הלאום של העם היהודימדינת יש. 1

מאפייניה פרטי של מדינות הלאום המודרניות אשר הודית כמקרה נושא זה עוסק במדינת הלאום הי

יהודית ודמוקרטית. הנושא כולל בתוכו את מרכיביה של המדינה מעצם היותה מדינהוערכיה נגזרים

הריבונית, בסיס מושגי הכולל הגדרות ללאום, מדינות לאום, הגדרה עצמית וסוגי מדינות לאום,

וקבוצות במדינת הלאום בט דמוקרטית וזהויות של אזרחיםהצדקות למדינת הלאום מנקודת מ

מרכיביה של המדינה הריבונית הם אוכלוסייה, (. 11-10 עדכון תשע"א: - םתכנית הלימודיהיהודית )

שלטון, ריבונות והכרה בינלאומית. גבולות,

זכות ישנה זהות משותפת ו גורסת כי לכל עםההנושא "לאומיות" מוגדר כאידיאולוגיה

קבוצת אנשים שיש להם מאפיינים משותפים ושאיפה להגדרה המושג לאום מוגדר כלהגדרה עצמית.

עצמית. ישנם שני סוגים של לאומיות, הראשון הוא לאומיות אתנית תרבותית אשר בה חברי הלאום

ית חולקים מאפיינים משותפים כגון מוצא, דת, שפה, תרבות והיסטוריה. הלאומיות האתנית התרבות

קודמת ליצירת המדינה וישנם אנשים המשתייכים לקבוצת לאום אתנית תרבותית גם אם אינם אזרחי

רצוןנתית אשר בה חברי הלאום חולקים המדינה של אותה קבוצת לאום. הסוג השני הוא לאומיות מדי

. בלאומיות המדינתית חברי הלאום הםמשטר וחוקים זהיםלחיות יחד במדינה אחת תחת משותף

(. התלמידים 38-37: 2012בד ואין השתייכות אחרת ללאום )אשכנזי ואחרים, אזרחי המדינה בל

הרווחת הניתנת ללאומיות אתנית תרבותית כאשר הדוגמא נדרשים להבחין בין שני סוגי הלאומיות

ארצות הברית. בספר הלימוד מצוין כי היא ללאומיות מדינתית הדוגמא היא מדינת ישראל ואילו

)אלא אם יצוין הכוונה תהיה לסוג האתני תרבותי ,יופיעו "מדינת לאום"ו"לאומיות" המושגים כאשר

(.38 :)שםאחרת(

מוצגים על רצף בין מדינת הלאום הבהמשך ישנה הצגה של דגמים שונים של מדינות לאום

ינה דו לאומית דהם מ טווח)האתנית תרבותית( לבין מדינת הלאום המדינתית, הדגמים הנמצאים ב

ההבחנה נעשית דרך הגדרת הזהות של המדינה בהתייחס לקבוצות כאשר ומדינה רב תרבותית,

מתוארת מדינת הלאום כמדינה שזהותה היא הזהות של קבוצת הרוב ,הלאומיות המרכיבות אותה. כך

ות זה בא לידי ביטוי בתפיסת המקום המרכזי במרחב הציבורי, בעדיפדבר הלאומית במדינה ו

בני הלאום של אותה המדינה. המדינה ל ניקה עדיפותתרבותית, שפתית וערכית ובמדיניות הגירה המע

מתוארת בצורה דומה רק שבמדינה זו או אומים, הדו לאומית, שיכולה להיות גם בעלת יותר משני ל

מרחב שהמרחב הציבורי מופרד ומתחלק בין קבוצות הלאום המוכרות או שיש להן השפעה משותפת על

57

שאינה נותנת עדיפות לאף קבוצה לאומית על מדינה . המדינה הרב תרבותית מתוארת כ37ציבורי אחד

פני הקבוצות האחרות, זהות המדינה נקבעת על פי המאפיינים של כלל קבוצות הלאום הקיימות בה

רק מדינה רב תרבותית אינה מורכבת .והיא שואפת לשיתוף כלל הקבוצות בסמלי המדינה המרכזיים

מדינת הלאום המדינתית היא מקבוצות לאום אלא גם מקבוצות תרבותיות אשר היחס אליהן זהה.

אלא לפי רצונם ,של הקבוצות החיות בה תאתני תמדינה שזהותה אינה מוגדרת לפי זהותן הלאומי

(. בספר נטען כי אין קשר 45-43 :המשותף לחיות יחד באותה המדינה תחת מערכת חוקים אחת )שם

יר בין סוג הלאומיות )אתנית תרבותית או מדינתית( להיותה של המדינה דמוקרטית או לא יש

וניתנות דוגמאות הממחישות כי עשויה להתקיים פגיעה בזכויותיהם של מיעוטים או ,דמוקרטית

(.47-45בזכויות אדם בשני סוגי הלאומיות )שם:

ליחס השונות הגישותמוצגות ",יתהצדקות למדינת הלאום מנקודת מבט דמוקרטבנושא "

הנושא מודגש כנושא חדש שהתווסף אל ,כמו כן .המדינה של הדמוקרטי לאופייה היהודי אופייה שבין

תכנית הלימודים בעדכון תשע"א ובפועל נכנס כנושא מחייב לבחינת הבגרות בפעם הראשונה בקיץ

א זה יש ללמוד לפחות שלוש ההלימה תשע"ד" נכתב כי בנושתשע"ג. במסמך "הבהרות למסמך

יר את הצורך הכללי לדון בנושא זה:הספר מסב. הצדקות

לא, האידיאולוגיה הלאומית והאידיאולוגיה הדמוקרטית נתפסו במאה התשע עשרה כאחיות

היה צורך לנמק את הזכות להגדרה עצמית לאומית וזו נתפסה כ"זכות טבעית". אלא שמלחמת

תרבותית. -את הקלפים ביחס לאידיאל המוסרי של מדינת לאום אתניתהשנייה טרפה העולם

הצורר הגדול ביותר שקם לאנושות בעידן המודרני היה אדולף היטלר אשר ביצע את פשעיו על

(.52)שם: בסיס אידיאולוגיה ששמה במרכזה את הלאומיות הגרמנית

היהודית על בסיס השיח המוסרי צורך הספציפי לדון בהצדקה למדינת הלאום יש הסבר ל ,כמו כן

ומעבר אליהן עוד שתי ,האקטואלי. הספר מציג חמש הצדקות אותן מכנה דמוקרטיות וליברליות

ההצדקה הראשונה (. 52)שם: הצדקות, האחת מטעמים של דת והשנייה מטעמה של גישה קולקטיבית

הצדקות המבוססות על ההצדקות הליברליות למדינת לאום הן היא ההצדקה הליברלית ומפורט כי

הצדקה זו תתמקד בכך שמדינת הלאום האתנית אינה . הצורך לשמר את טובתו וחירותו של האדם

פוגעת בזכויות האדם ואף שמירתה על זכויות האדם מייצרת מכנה משותף להסכמה.

על פיה מדינת לאום אתנית מגנה על ,ההצדקה השנייה היא הצדקה על בסיס הזכות לתרבות

ם של בני האדם לחיות במסגרת תרבותית נבחרת עם נוכחות מספרית דומיננטית של בני אותה זכות

,פי הזכות לתרבות לעבמרחבים המוכרים שלהם. םתוך שמירה על זכויות המיעוטים לתרבות ,התרבות

37

גם במדינת הלאום וגם במדינה הדו לאומית נזכר כי ישנם מיעוטים לאומיים נוספים אשר המדינה אינה מדינת הלאום (.45-44: 2012ם אינם שותפים בעיצוב זהותה של המדינה בכללה )אשכנזי ואחרים, שלהם וה

58

ההצדקה מדינת הלאום היהודית מוצדקת מכיוון שהיא מממשת את הזכות לתרבות של העם היהודי.

ת היא הצדקה על בסיס היותה של מדינת הלאום כלי להשגת סולידריות אזרחית, ההנחה היא השלישי

להבטיח הגנה על זכויות האדם במדינה נדרשת סולידריות אזרחית חזקה ובקרב אזרחים על מנתש

סולידריות זו תהיה גבוהה במיוחד. ההצדקה הרביעית ,שהם רובם חברי קבוצה לאומית אתנית אחת

שלטון העם והכרעת הרוב, עקרונות אלו מקנים לאזרחים :על בסיס עקרונות הדמוקרטיה היא הצדקה

יות המיעוט לעצב את חייו כל עוד אינם דורסים את זכו ,את הזכות לעצב את המדינה על פי רצונם

הנגזרת מהזכות לביטחון קה ספציפית למדינת הלאום היהודית, ההצדקה החמישית היא הצד כרצונו.

בשואת יהודי פרטובלכל אורך ההיסטוריה, נרדףמרדיפות, ההצדקה גורסת כי העם היהודי ולהימנע

(.55-51רוב יהודי שתבטיח מקלט בטוח ליהודים )שם: בעלתאירופה ועל כן נדרשת מדינת לאום יהודי

:זהויות וקבוצות במדינת הלאום היהודית" מוצגים שלושה סוגי זהויות של אזרחים" בנושא

בהמשך הפרק מוגדרות לפי הסוגים הללו הזהויות השונות אזרחית.זהות לאומית ו זהות ית,דתזהות

הזהות מוגדרת כאוסף של מרכיבים בעזרתם מגדיר האדם את עצמו הקיימות בקרב אזרחי ישראל.

לאזרחי ישראל ישנם שלושה מרכיבי זהות: מרכיב דתי, מרכיב לאומי ומרכיב , והחברה מגדירה אותו

המרכיב האזרחי קובע את מידת הקשר של האדם אל המדינה בה הוא חי ורוב תושבי מדינת אזרחי.

של האדם והזיקה ישראל מחזיקים בזהות אזרחית ישראלית. המרכיב הלאומי קובע את מידת הקשר

ערבית, פלסטינית ודרוזית. המרכיב הדתי קובע את מידת . בישראל ישנה זהות לאומית יהודית, עמואל

של הפרט לדת ולהשפעתה על חייו. בישראל ישנה זהות דתית יהודית, מוסלמית, נוצרית ודרוזיתהקשר

.(114-109)שם:

את מאפייניה היהודיים של מדינת מציגנושא זה -מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. 2

במדינת ישראל במספר יהודיים. תחת הנושא יוצגו המאפיינים ה38ישראל כפי שבאים לידי ביטוי בפועל

ת, בהיבט המרחב הציבורי דרך השפה, לוח ווהנורמות המשפטי היבטים: בהיבט המשפטי דרך החוקים

השנה, המועדים והסמלים הלאומיים, בהיבט הדמוגרפי דרך הרוב היהודי, בהיבט המוסדי דרך

יהודיים אשר אפיינים מ, בו יוצגו המוסדות הממלכתיים ובהיבט נוסף שהוא בין פרטי לציבורי

- מטרה להעניק למדינה צביון יהודי )תכנית הלימודיםב משפיעים על חייהם הפרטיים של האזרחים

(.11עדכון תשע"א:

את חוק השבות, החוק מוצג ובאופן מאד כללי מתוארות דעות המשפטי כולל בתוכו ההיבט

וכולל (. חוק יסוד מקרקעי ישראל מוזכר61-60: 2012והיקפו ) אשכנזי ואחרים, 39שונות בדבר נחיצותו

(. כמו כן,63-62שאלה על מדיניות הקמת ישובים ליהודים תוך הצגת בג"צ בורקאן ובג"צ קעדאן )שם:

38

להבדיל מהנושא הבא העוסק בגישות הרצויות כלפי מדינה יהודית.39

בפרק השלישי בתכנית הלימודים, "המשטר והפוליטיקה בישראל", ישנו פירוט על חוק השבות ועל הדעות השונות לגביו וקרטיה. הכוללות התייחסות לדמ

59

ור גידול חזיר, חוק חינוך ממלכתי, חוק יום סמוזכרים החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, חוק אי

הרבניים וחוק חג חוק שיפוט בתי הדין ,(81-80השידור )שם: חוק רשות , הזיכרון לשואה ולגבורה

עדכון -תכנית הלימודים"ההיבט המשפטי נושא חדש אשר עודכן בכולל ,בנוסף(. 72המצות )שם:

השפעתם של המשפט העברי הדן בקיץ תשע"ד מועד ונכלל בבחינת הבגרות באזרחות מ "תשע"א

חוק " דוגמא:ל משם,ומצוינים חוקים שמקורם וההלכה היהודית על החקיקה והפסיקה בישראל

עקרונות משפטית, יכריע השופט לאור הקובע כי אם לא נמצאה תשובה לשאלה "יסודות המשפט

הקובע כי יום המנוחה "חוק שעות עבודה ומנוחה"ו דק, היושר והשלום של מורשת ישראלהחירות, הצ

(.76-75השבועי של עובד יהודי הוא יום השבת )שם:

היבט המרחב הציבורי כולל בתוכו את מעמדה של השפה העברית, מוזכר כי בישראל השפות

עדיפות לשפה העברית על פני ניתנתהרשמיות הן עברית וערבית אך ישנן דוגמאות לכך שבפועל לעיתים

את מבטאים ה ,כולל היבט זה את סמלי המדינה ולוח השנה העברי ,(. בנוסף66-65השפה הערבית )שם:

, מוסברים המאפיינים היהודיים בחוק השימוש בתאריך העברי, היותה של ישראל מדינה יהודית

(. ההיבט הדמוגרפי עוסק בקיומו של רוב 69-66בהמנון המדינה, בדגל המדינה ובסמל המדינה )שם:

ורו יהודי ומיעוט המורכב מבני דתות אחרות. מוצגים חוק השבות וחוק האזרחות אשר אמונים על שימ

. 40(61-60של רוב זה )שם:

למשל הכנסת ,ההיבט המוסדי עוסק במוסדות המדינה המבטאים את היותה מדינה יהודית

.(, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת, ובתי הדין הרבניים64 (, המשרד לקליטת עליה )שם:70)שם:

ההיבט (.74-73: שם)טות סמכויותיהם ומפור ח החוקוישנו דגש על כך שהמוסדות הדתיים פועלים מכ

להסכמה העז מפרט על הסכם הסטטוס קוו, ישנו תיאור של מצב בו הרצון "בין הפרטי לציבורי"

בארבעה סמכויות לרבנות המעניקיםגרם לכך שנקבעו סדרים ולהימנעות משסע בקרב האזרחים

עוגנו בחקיקה. החוק מבטיח חלק מסעיפי ההסכם אף כאשר ומים: שבת, כשרות, אישות וחינוך, תח

אוטונומיה לחינוך הממלכתי דתי ולחינוך החרדי. הספר מתאר את המציאות המורכבת בישראל בה

(.79-77מתעוררות מחלוקות קשות בנושאי הסטטוס קוו והחקיקה הדתית בכלל )שם:

זהו ,תשע"א"עדכון -לפי "תכנית הלימודים -ה הרצוי של מדינת ישראליעמדות שונות לגבי אופי. 3

תכנית הלימודים באזרחות בהלימה "אך ב ,מדינה יהודית" -הנושא השלישי בפרק "מדינת ישראל

תשע"ד" ואף בכל תכניות הלימודים לבחינות ספציפיות בשנים שקדמו לשנת תשע"ד, לשעות ההוראה

כפי ,א", אךעדכון תשע"-השתנה ב"תכנית הלימודים נושא זה ופיע נושא זה תחת הפרק "אשכול א'".מ

נכנסים אל תכנית הלימודים בהדרגה ושינוי זה עדיין לא עדכוןשינויי ה בתחילת פרק זה, שציינתי

40

בהצגה זו של קבוצות המיעוט, ההתייחסות אליהן היא כאל מיעוט דתי, אולם בנושאים אחרים כמו "השסע הדתי" ו"זהויות של אזרחים וקבוצות במדינת הלאום היהודית", ההתייחסות היא גם כאל מיעוט לאומי.

60

נכתב כי עד תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד",מסמך "ב. 41התרחש בפועל

תכנית ) שע"אתבשנת למד נושא זה כפי שנלמד לפני עדכון תכנית הלימודים יבגרות חורף תשע"ה י

נושא זה יוצג דרך הספר "להיות ,על כן( 4הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד:

ולא דרך העדכון בו השתמשתי עד כה. 2001שנת מדינה יהודית ודמוקרטית" מ-אזרחים בישראל

הגישות השונות לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל מוצגות על פני רצף שקצהו האחד מציג

דמוקרטית )"מדינת התורה"( והקצה הנגדי מתאר מדינה שאינה דמוקרטית מדינת הלכה יהודית

גישותארבע . הספר מציין כי בין שני קטבים אלו שוכנות שאינה יהודית כלל )"מדינת כלל אזרחיה"(

וגע בנאך גם בתוכן אין תמימות דעים ,במדינה יהודית ודמוקרטית תומכותציוניות הנוספות, גישות

אפיינו את מדינת ישראל מתחילת דרכה הדעות המוצגים כאןחילוקי ו "מדינה יהודית"פירוש המונח ל

הרצוי של מדינת ישראל וההבחנה בינן הייהגישות השונות עוסקות באופ. (31-29: 2001)אדן ואחרים,

נוספת . הבחנהמדינה יהודית, דמוקרטית וציוניתברצונה של אותה הגישה מידת היא קודם כל על פי

לתחום אותן לקבוצות חברתיות ומתבצע ניסיוןבין השאיפות התרבותיות של הגישות השונות היא

. 43רכיבים הנדרשים להצגתם בבחינת הבגרותעל פי ה אלו גישותלהלן אציג . 42מסוימות

יהודית, לא דמוקרטית, לא ציונית. גישה המזוהה עם היהדות החרדית -"מדינת התורה"א.

חלק מתהליך הגאולה המשיחי, הנהגתה תהיה כהקמתה ואשר תופסת את עוניינת במדינה דתית שמ

דתית, חוקיה יהיו חוקי ההלכה וכל אזרחיה יהיו מחויבים בקיום מצוות ההלכה. רוב הציבור החרדי

שחלקם מכירים בה כמציאות קיימת ולוקחים על אף ,אינו מקבל את המדינה היהודית הקיימת כיום

מעוניינת במדינת זו יהודית, דמוקרטית וציונית. גם גישה -"מדינה דתית לאומית" ב. במוסדותיה.חלק

הקמת המדינה היא תרומה משמעותית לשאיפה אידיאלית לתפיסתה, התורה אך כשאיפה אידיאלית.

זו בבחינת "אתחלתא דגאולה", להלכה היהודית יש מקום מרכזי בחיים הציבוריים, והחקיקה

יהודית, דמוקרטית -"מדינת לאום יהודית תרבותית" ג. ה יתבססו על עקרונות המשפט העברי.והפסיק

המסורת והמורשת מ שואבתיהודית משמעה מדינה ציונית אשר המדינ ,על פי גישה זווציונית.

כל אזרח בוחר מתוך אלו את המנהגים, את מנהגיה, כאשר היהודית התרבותית, ההיסטורית והדתית

יהודית, דמוקרטית וציונית. גישה זו -"מדינת העם היהודי" ד. והערכים המקובלים עליו. המסורות

המהווה מוקד הזדהות לאומי ,מדגישה את היותה של מדינת ישראל מדינתם של כל היהודים בעולם

יהודית, -"מדינת היהודים" ה. ורגשי עבורם. גישה זו מדגישה את פיתוח הקשרים עם יהודי התפוצות.

41

ד לבחינת הבגרות מבגרות קיץ תשע"ד ומופיע חלק מהנושא המעודכן, "גישות של דמוקרטיות", מהווה חלק מתכני הלימו ב"תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה" תחת הפרק "מהי דמוקרטיה" ועל כן יוצג בפרק זה.

42הקבוצות בחברה הישראלית אשר נוצרות דרך שש הגישות הללו אינן חלק מתכנית הלימודים, אך כדי לייצר הבחנה בין

ה מסוימת אשר חוטאת לחלקים נרחבים בחברה הישראלית. הספר אינו מספק סיוג לדיכוטומיה הגישות, נדרשת דיכוטומי זו וההסבר הוא באחריות המורה המלמד בלבד.

43 .11וחורף תשע"ב שאלה 10שע"א שאלה , קיץ ת11חורף תש"ע שאלה :034114תשובות לשאלון מיראה דג

61

ה יהבטחת הרוב היהודי במדינה, שיקבע את אופי יונית. גישה זו מדגישה את חשיבותמוקרטית וצד

ותרבותה על פי רצונו )הגישה אינה קובעת או ממליצה מה יהיה טיבו של אופי זה(. חוק השבות הוא

זו לא ציונית. גישהלא יהודית, דמוקרטית ו -ל אזרחיה""מדינת כל ו. אמצעי לקיומה של מטרה זו.

וערכיה 44שואפת למדינה שאינה מזוהה עם הלאום היהודי בלבד אלא זהותה הלאומית היא פוליטית

(.35-32דמוקרטיים )שם:

נכתב כי יוצגו קבוצות המיעוט הקיימות עדכון תשע"א"-תכנית הלימודים"ב -המיעוטים בישראל. 4

ת, פי שהובטח בהכרזת העצמאוכ בשלושה היבטים: יוצג מעמדם בישראלו בישראל על מאפייניהן

יוצג מעמדם בהיבט המוסדיו ובפועלההיבט המשפטי הנורמטיבי בהיבט המרחב הציבורי הכולל את

כאשר א חדש בתוך הפרק "מדינה יהודית", נושא זה הוא נוש. (12עדכון תשע"א: - )תכנית הלימודים

אדם זכויות"והשסע הלאומי" " יםתחת הנושאנושא "המיעוטים בישראל" נלמד לעדכון התכנית עד

.45""המשטר והפוליטיקה בישראל-ג'בפרק "בישראל המיעוטים וזכויות ואזרח

צ'רקסי. המיעוט : ערבי, דרוזי, בדווי ואתניים בישראל-לאומייםמיעוטים ארבעה הספר מציג

בחינה מ משתייך ברובו, הימהאוכלוסי 19% -המונה כ ,בישראל ביותר הערבי מוצג כמיעוט הגדול

השאלה .מיעוט נוצרי, לוניס-רוב מוסלמיאומה הערבית ולעם הפלסטיני, דתו מתחלקת בין ל לאומית

המנחה בספר נוגעת למידת ההזדהות או חוסר ההזדהות של המיעוט הערבי עם מדינת ישראל ובתוך

בשירות קונטקסט זה מוצגים שיעורי השתתפותו של המיעוט הערבי בשוק הכלכלי, בשירות הציבורי ו

הכלכלה ובהעסקתם בשירות הציבורי שיעורי ההשתתפות של המיעוט הערבי בשוקהצבאי והלאומי.

פטורים משירות צבאי מרבית הערבים נכתב כילגבי השירות הצבאי והלאומי . מוצגים כנמוכים מאד

ים, )אשכנזי ואחר הערביתשגם הוא שנוי במחלוקת בתוך החברה ,וחלקם מתנדבים לשירות הלאומי

כאשר נערכת הבחנה בין המיעוט ,(. המיעוט הדרוזי מוצג כמיעוט השני בגודלו בישראל136-133: 2012

. הספר מציין כי הדרוזים הם עדה ייחודית המדינהחלקי לזה המתגורר ביתר הדרוזי החי ברמת הגולן

הדרוזים ונפרדת ורובם אינם מזהים את עצמם כערבים. שיעורי ההשתתפות בכלכלה והעסקתם של

אולם בדומה למיעוט ,בשירות הציבורי מוצגים כטובים יותר מאלו של הערבים )עקב שירותם בצה"ל(

לצדה של מדינת ישראל בסכסוך עמדועוד נכתב כי הדרוזים .שילובם בתעסוקה מוצג כבעייתיהערבי,

שיעוריו גבוהים הוחל עליהם גיוס חובה לצה"ל ש 1956ערבי עוד לפני קום המדינה ומשנת -הישראלי

סקרים שנערכו מראים שרוב הדרוזים היו מעוניינים להפוך את ,למרות זאת ולםיותר משל היהודים א

(. 137)שם: חובת הגיוס לצה"ל לבחירה התנדבותית

44

ולא "לאומיות פוליטית" כפי שהיה בעבר ,י הוא "לאומיות מדינתית"הביטו ",עדכון תשע"א - תכנית הלימודים"לפי (.38: 2012)אשכנזי, ואחרים,

45כפי שציינתי בתתי הפרקים "מבוא" ו"שיטה", נושאים אלו מתוך פרק ג' לא נכללו תמיד בחומר הנדרש בפועל לבחינת

כפי שנקבע במסמכי ה"מיקוד לקראת הבגרות באזרחות". ,הבגרות באזרחות

62

נבחן בתחומימעמד המיעוטים במדינת ישראל נדון דרך מגילת העצמאות ברמה הרעיונית ובמציאות

מובטחות לכל אזרחיה של מדינת ישראל זכויות אדם ,. לפי הכרזת העצמאותהחינוך, הדת והשפה

. (138)שם: ואזרח מלאות, כמו כן ישנה הבטחה לנציגות ערבית מלאה בכל מוסדותיה של המדינה

ן מוצג הדתי מוצגים החוקים המאפשרים לכל אזרח בישראל לחיות על פי ציווי דתו, כמו כתחום ב

מלבד סיוג ומצוין כי אין הגבלה במרחב הציבורי על קיום מנהגים דתייםהמימון הניתן לשירותי הדת

הנישואין גיל) ילדים או בנשים פוגע דתי וחוק במידה המדינה של ההתערבות יכולתל המתייחסמסוים

פועלת לשימורה וקידומה ין כי מדינת ישראל (. בתחום החינוך מצו139)שם: (ופוליגמיה ניתנים כדוגמא

בהקמתם של מוסדות חינוך ממלכתיים נפרדים למיעוטים דבר הבא לידי ביטוישל תרבות המיעוטים,

מכיר בייחודיות הקבוצות התרבותיות. עוד נכתב כי בפועל הוהגשמת מטרות חוק החינוך הממלכתי

מנהיגות הערבית על ליש השפעה שאינו שבע רצון מהמצב הנוכחי ומן החלק מהנהגת הציבור הערבי

ין כי הישגי התלמידים הערבים נמצאים במגמת שיפור בעשור האחרון וכי וך הערבי בפועל. מצוהחינ

תחום(. ב141-140)שם: ניתן לראות כי הם מצטמצמים פערים בין הישגי החינוך היהודי לערבי בעוד

בחקיקה ובפסיקה מד זהה לשפות הערבית והעברית קיים מע בחינה חוקיתהשפה נכתב כי בעוד מ

חוסר עקביות בנוגע קיימת כי בחקיקה הישראלית נטעןהישראלית לעיתים מצטיירת תמונה שונה.

בפועל, במרחב. לה עברית ולעיתים שווהשפה הת מזה של הפחּו הלמעמד השפה הערבית, לעיתים מעמד

רשמיים של המדינה, מסמכים כמו למשל ,ישנם תחומים בהם ישנו שוויון בין השפות הציבורי

כמו למשל בבתי המשפט בהם מתקיימים דיונים בעברית ,ובתחומים אחרים ישנה עדיפות לעברית

(. הנושא מסתיים בסיכום הגורס כי למיעוטים בישראל ישנן זכויות פרט ורמה 142-141בלבד )שם:

ת ויחסים אלו השפעתם על המרחב המדינתי הישראלי מצומצמ , אולםמסוימת של זכויות קבוצתיות

(.142בין רוב למיעוט מהווים מוקד לחילוקי דעות בחברה הישראלית )שם:

הוכנסתחת הפרק "מדינה יהודית" נמצאגם נושא זה ה -והעם היהודי בתפוצותמדינת ישראל . 5

מסמכי המיקוד שקדמו לו" ובתכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד"מסמך ב

. הנושא עוסק במרכיבי הזהות של יהודי התפוצותתלמידי המגזר היהודיד לעא'" המיותחת "אשכול

ובמידת השפעתם של יהודי ומדינת ישראל התפוצותליהודי , באינטרסים המשותפים כפרטים וקהילות

בטים חברתיים יבעליה וקליטה בה עוסק הנושא ,ישראל. כמו כןמדינת התפוצות על המתרחש ב

המופיעה מציין את מחויבותה של מדינת ישראל כלפי יהודי העולם דרך ההצהרה הפרק וכלכליים.

וחוק השבות שנועד לממש הצהרה ת ישראל תהה פתוחה לעליה יהודית,מדינבמגילת העצמאות לפיה

אך רוב יהודי העולם אינם חיים היום ,דוד עליהיזו. מהקמתה ועד היום עסקה מדינת ישראל בע

(. מדינת ישראל תופסת עצמה כאחראית לשלומם וביטחונם של היהודים 87-85 במדינת ישראל )שם:

בעולם ואף עיגנה בחוק העונשין שלה שדיני העונשין הישראליים יחולו גם על עבירות חוץ נגד יהודים

63

פועלת בשם העם היהודי בכל הנוגע להעמדת נאצים לדין ומנסה להחיל מדינת ישראלבאשר הם.

(. 90-89דיים בתפוצות דרך "משרד ההסברה והתפוצות" )שם: תרבות וחינוך יהו

לאומית זהות הכאשר ה ,לאומית ואזרחית ,זהותם של יהודי התפוצות מורכבת מזהות דתית

ומלמד כי עם היהודי. הספר מתאר את פיזור העם היהודי בעולם היותם חלק מההיא מידת זיקתם ל

השייכות ניתן הסבר מורכב על הגדרת .הגדולים בעולם ם היהודייםארצות הברית וישראל הם המרכזי

-94פי ההגדרה המשפטית של חוק השבות )שם: ועל לעם היהודי ומוצג ההבדל בין יהודי על פי ההלכה

סכנת הצטמצמותו עקב ומוצגתהשינויים הדמוגרפיים הפוקדים את העם היהודי מפורטים ,בנוסף(. 91

גולה תוך התייחסות למאפייניהןהקהילות היהודיות בפירוט על ישנו. עודחילון, נישואי תערובת ו

(.99-94מדינת ישראל )שם: לקשר קה ופוליטיאקונומי, -מים: דת, מצב סוציובתחו

היחס בין יהודי התפוצות למדינת ישראל מתואר דרך תרומתם בתחום הכלכלי והפוליטי,

השפעה של יהודי התפוצות על החלטותיה בדבר מידת ההמחלוקת והמסגרות המיוחדות לעם היהודי

כי קיימת הסכמה רחבה הספר מצייןאך שאלות העולות מיחס זה נשארות פתוחות,. של מדינת ישראל

(.104-100ישראל מדינת הלאום של כלל העם היהודי )שם: ל ש היותהעל

ישראל והעם עדכון תשע"א" מסתיים פרק א' בנושא "מדינת -ב"תכנית הלימודים -. השסע הדתי6

"המשטר והפוליטיקה -היהודי בתפוצות". הנושא "השסע הדתי" שייך על פי תכנית הלימודים לפרק ג'

בישראל" ולפי "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד" שייך נושא זה לפרק

" נובעת מכך מדינה יהודית-הבחירה "אשכול א'". בחירתי להציג נושא זה כחלק מהפרק "מדינת ישראל

בדומה מאד לנושא ,שנושא זה נלמד רק במגזר היהודי ולטעמי תכניו קשורים לנושא מדינה יהודית

"עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל" ששייך לפי תכנית הלימודים לפרק א' ואף הוא

. נמצא בפרק הבחירה "אשכול א'"

סע על פי תיאור הקבוצות השונות המשתייכות אליו, תכנית הלימודים מבקשת לבחון את הש

חברה . ישנן שלוש קבוצות בישראל השייכות למווהאפשרות לצמצוודרכי הביטוי לשסע הגורמים

חברה זו מורכבת מהזרם האורתודוכסי -ת חלק בשסע הדתי: א. החברה הדתית לוקחווהיהודית

הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי. ישנו פירוט לאומית והחברה החרדית, הזרם-המכיל את החברה הדתית

מוגדרת כחברה -דלים ביניהם. ב. החברה המסורתית ההב נעמדיםעל מאפייני הזרמים והחברות ו

דת ולאומיות ומקיימים חלקים מהמסורת היהודית. ג. יחד חבריה משלבים מרביתאשר מגוונת

ת על היסטוריה, תרבות וגורל משותף, מוגדרת כחברה אשר זהותה היהודית מבוסס -ונית החברה החיל

מוצגת כמגוונת בדרכי שמירת המסורת שלה ממניעים לאומיים.

שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל, צביונה של :הגורמים לשסע הדתי הם

השבת, הכרה במעמדם של הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי, הגדרת "מיהו יהודי", שירות בחורי

64

סד הרבני בפוליטיקה וסוגיית ההתיישבות ביהודה ושומרון. משיבות חרדיות בצה"ל, התערבות המי

שימוש ות לעיתים להמתפתח הקבוצות השונות דרכי הביטוי לשסע הדתי מוצגים כעוינות וחשדנות בין

ואלימות. דרך ההתמודדות המוצעת היא שימוש במנגנונים פשרניים בסטריאוטיפים שליליים

(.313-299: 2001ות מהכרעות חד צדדיות )אדן ואחרים, והימנע

מדינה יהודית" הוא הפרק הפותח את לימודי האזרחות לבגרות, ניתן לראות -פרק א' "מדינת ישראל

כל בית ספר בבפועל ניתן להניח כי זאת על פי תכנית הלימודים, מסמך ההלימה וספרי הלימוד השונים.

, בין אם מדובר ילמדו את תכנית הלימודיםאת הסדר בו ים בעצמםחרמורה בוה כתה, הצוות אואו

בצורה הטובה בהכנת התלמידים לבחינת הבגרותפדגוגית או בבחירה טכנית המסייעת -בבחירה ערכית

ביותר.

"מהי דמוקרטיה? ערכים, עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי" פרק ב' ב.

נקרא "מהי דמוקרטיה? ערכים, ה ,עדכון תשע"א"-זרחותב"תכנית הלימודים באהמוצג הפרק השני

שאכן . העדכונים 46לא עבר שינויים רבים עקב עדכון תשע"א ,עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי"

, מלבד נושא אחד47אל "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד" הוכנסולא נוספו

רות למסמך ההלימה קיץ תשע"ד" מפנה את המורה לפרק והמסמך "הבה "גישות דמוקרטיות" בשם:

בפרק זה אשתמש בעיקר בספר ,. עקב כך48על הנושא הנמצא באתר הפיקוח על לימודי האזרחות

,כמו כן ית הלימודים שקדמה לעדכון תשע"א.שנכתב על פי תכנ ,(2001) "להיות אזרחים בישראל"

פורסמו על ידי המזכירות י הבגרות באזרחות שלשאלונ ובדגמי התשובון, 49עזר ב"מדריך למורה"אי

.הפדגוגית של משרד החינוך

הסביר את תפיסת מטרתו היא לושל תכנית הלימודים נושא הפותח את פרק ב' -הרעיון הדמוקרטי. 1

וללמד את 50להבחין בין "המובן הפורמלי" ו"המובן המהותי" של הדמוקרטיההעולם הדמוקרטית,

דמוקרטיה כצורת "כי נכתבבספר הלימוד החברתית" כבסיס לתפיסה הדמוקרטית.המושג "האמנה

אשר דמוקרטיהההיא דמוקרטיה פרוצדורלית ששמה דגש על הנהלים הדרושים לקיומה של "ממשל

46

מספר וניתן לראות כי בפרק השני ישנוכון מסומנים בצבע צהוב הפריטים שעברו עד "עדכון תשע"א -תכנית הלימודים ב" .(16-11עדכון תשע"א: -מצומצם של סימונים )תכנית הלימודים

47ית הלימודים. עדכון תשע"א" נכנסים בהדרגה אל תכנ–הפיקוח על לימודי האזרחות מציין כי שינויי "תכנית הלימודים (1: 1חוזר מפמ"ר אזרחות תשע"ג/)

48-12עדכון תשע"א: -)תכנית הלימודים עדכון תשע"א" נושא זה מופיע תחת הפרק "מדינה יהודית"-ב"תכנית הלימודים

)תכנית מופיע תחת הפרק "מהי דמוקרטיה"הוא " תשע"ד אך ב"תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה (,11הנושא מופיע בשם ,. ב"מסמך ההבהרות לתכנית ההלימה תשע"ד"(2באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד: הלימודים

והמסמך מפנה לפרק המסכם את הנושא שהועלה לאתר הפיקוח, מתוך ההמשך לעדכון ,"גישות לדמוקרטיות ליברליות" לתכנית הבהרות מסמך) של המזכירות הפדגוגיתהספר "להיות אזרחים בישראל" של האגף לתכנון ופיתוח תכניות לימודים

(. 2: ד"תשע ההלימה49

"מדריך למורה" הוא השם הכללי ליחידות הוראה המתפרסמות באתר הפיקוח ודרכן יש ללמד את הנושאים שעודכנו . (26-24: 2חוזר מפמ"ר תשע"א/עדכון תשע"א" ) - תכנית הלימודים"ב

50ים "דמוקרטיה פורמלית" ו"דמוקרטיה מהותית" נקראים גם בהתאמה בספרי הלימוד ובמסמכים השונים המושג

"דמוקרטיה כצורת ממשל" ו"דמוקרטיה כהשקפת עולם, כערך".

65

:קיומם מבטא את רצון העם

ל כצורת ממשל היא דמוקרטיה ניהולית המדגישה את הכללים ואת דרכי הניהו הדמוקרטיה

הדמוקרטיה רואה ברצון העם ערך מרכזי כי העם הוא מקור [ ...] האופייניים לדמוקרטיה

דמוקרטיה כצורת ממשל פירושה מתן דגש על מוסדות [ ...] הסמכות של המוסדות השלטוניים

ונהלים. העקרונות הדמוקרטיים המנחים את רשויות השלטון בדמוקרטיה זו הם אלה:

ודמוקרטיות המאפשרות חילופי שלטון, הכרעת רוב, הפרדת רשויות, שלטון חופשיות בחירות

שוויון בפני החוק. בדמוקרטיה כצורת ממשל התנאי לקיום בחירות חופשיות הוא החוק,

תכנסות וחופש כגון חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש האסיפה והה קיום חירויות,

.(85-84 :2001ואחרים )אדן ההתארגנות הפוליטית

נגזרות הפרוצדורות הדמוקרטיות: לעומת זאת, מתוארת כרעיון אשר ממנו "מוקרטיה כערךד"ה

מערכת ערכים שבמרכזה האדם המושתתת על עקרון זכויות האדם. על פי ההשקפה הדמוקרטית"

" טבעיות "זכויות ד בפני עצמו: הוא בן חורין, בעל זכויות אנוש הידועות בשםומהאדם הוא ערך הע

(. 85)שם:

כך שהשקפת העולם הדמוקרטית מתבססת על עקרונותיה של תנועת ההסבר מתייחס ל

בדבר זכויות של ההוגה הדמוקרטי הליברלי ג'ון לוקההשכלה, ההומניזם והליברליזם. מצוינת תפיסתו

. האמנה החברתית (88, 85: שם) חברתית"ורעיון המדינה המודרנית כתוצרה של "האמנה ה, טבעיות

היא רעיון תיאורטי אשר מהווה את בסיס המדינה הדמוקרטית, הרעיון גורס כי המדינה היא תוצר של

הסכמה בלתי כתובה, בין האזרחים למדינה ובין האזרחים לבין עצמם, האזרחים מתחייבים לציית

:לחוקים ואילו המדינה מתחייבת להגן על זכויותיהם

, שכל על פי רעיון זה החברה והמדינה הם פרי הסכמה )חוזה( בין בני אדם חופשיים ושווים

מהם מכיר בכך שיש אינטרסים המשותפים לו ולחבריו, דוגמת אינטרסים הנוגעים אחד

לחירותו ולרווחתו. אם כן, ניתן לומר שהמדינה המודרנית היא פרי כריתת אמנה לביטחונו,

אף על פי שרעיון האמנה [ ...] בינם לבין עצמם ובינם לבין המדינה-האדם ני חברתית בין ב

תיאורטי בלבד נודעת חשיבות רבה למימוש רעיון זה במציאות המדינית. החברתית הוא רעיון

שהאמנה מתבססת על הסכמתם של האזרחים לחיות חיים משותפים על החשיבות נובעת מכך

לאזרחים ולרשויות השלטון את זכויותיהם ואת חובותיהם המבהיריםפי עקרונות וכללים,

(.88דיכוי )שם: ומשמשים מחסום מפני

דמוקרטיה"ה ובשני" ממשל כצורת דמוקרטיה"ה האחד שבקצהו ציר על כרצף מוצגת הדמוקרטיה

תהעקרונו מודגשים מדינה בכלכש הדמוקרטיות המדינות את למצוא ניתן אלו קצוות שני בין", כערך

(.93 :שם) הדמוקרטית תפיסתה פי על לה החשובים הדמוקרטיים

66

זכות לחירות על היבטיה מטרת הנושא היא להציג את ה - חירות ושוויון ערכי יסוד בדמוקרטיה. 2

להציג את הזכות לשוויון במובנה הפורמלי ובמובנה המהותי ,השונים וחשיבותו של חופש הביטוי

החירות והשוויון מוצגים כערכים נמנעת בין שתי זכויות יסוד אלו. ולהבין את ההתנגשות הבלתי

.מרכזיים לדמוקרטיה הנובעים מהתפיסה שהאדם נולד חופשי ושווה בזכויותיו אל כל אדם אחר

החירות נתפסת כזכות לכל אדם לנהל את חייו כרצונו ולהשתמש בחירותו כדי להגשים את הפוטנציאל

גע באחרים. השוויון משמעו שלכל בני האדם יש זכות שווה לממש את הטמון בו, כל עוד אינו פו

ויש הבחנה בין חירותם, ועל כן חובתה של המדינה לדאוג לכך שלכל אזרחיה יהיו תנאי קיום בסיסיים

כלכלי חברתי. המתח הקיים בין שני הערכים מוצג דרך ההגדרות /מהותישוויון פורמלי/פוליטי לשוויון

, ואחרים אדן) יסוי כפעולה אותה עושה המדינה בשם השוויון אשר פוגעת בחירותוניתנת דוגמא למ

2001 :87-86 ,96.)

הגישה הליברלית מול הגישה הנושא מציג את -מדינה הדמוקרטיתבחברתיות -. גישות כלכליות3

גישות הללו הן תיאורטיות בלבד ובמציאותפי עדכון התכנית יש להדגיש כי לו הסוציאל דמוקרטית

עדכון התכנית מוסיף לנושא זה את המושג נמצאות על רצף. מדינות משלבות בין הגישות הללו ה

הגישה הליברלית מדגישה את חירותו של הפרט ועל כן השלטון במדינה חייב להיות "מדינת רווחה".

חברתי,-מוגבל ולהגן על ערך זה. הגישה גורסת כי כאשר אין התערבות מצד המדינה בתחום הכלכלי

נוצרת תחרות חופשית אשר מקדמת את מימוש הפוטנציאל הטמון בכל אדם. השוויון מוגבל לתחום

באופן מינימלי כדי לסייע למי שאינו מסוגל לקיים בחיי האזרחים הפוליטי והמדינה מורשה להתערב

דמוקרטית הדוגלת בשוויון, מדגישה את אחריותה של החברה כלפי כלל -את עצמו. הגישה הסוציאל

חברתי כדי לייצר שוויון -הפרטים המשתייכים אליה, עקב כך המדינה צריכה להתערב בתחום הכלכלי

הגישה גורסת כי חוסר ביטחון כלכלי מוביל לאדישות וחוסר אמונה ביכולת ההשפעה ולצמצם פערים.

-דיםתכנית הלימו. (97-95 :שם) על החיים הפוליטיים ובמצב כזה הדמוקרטיה מתרוקנת מתכנה הערכי

כדיכוטומיות אלא כשני קצוות על רצף בו ממוקמות אין ללמד את הגישות מדגישה כי ,עדכון תשע"א

. (13 :עדכון תשע"א - המדינות הדמוקרטיות השונות, כל אחת על פי השקפת עולמה )תכנית הלימודים

פורסם באתר "עדכון תשע"א-ודיםתכנית הלימשכאמור עודכן ב"המושג "מדינת רווחה"

בנושא זה נלמדים המושגים "מדינת ,51"מדינת רווחה-מדריך למורהיקוח על לימודי האזרחות ב"הפ

, כמו כן נדרשים התלמידים להבנה כי מדיניות רווחה היא ו"סעד" רווחה", "רווחה", "רשת ביטחון"

כמו הגישות גם מדיניות רווחה נעה על ציר ומשתנה ו לדמוקרטיה חברתית-תוצר של גישה כלכלית

. מדינת רווחה היא מדינה דמוקרטית, מפותחת עם כלכלת שוק חופשי המספקת מדינה למדינהמ

לאזרחיה כחלק ממחויבותה אליהם שירותים חברתיים שונים לפי יכולתה הכלכלית ולפי הגישה

51

.49ראה הערה

67

היא הבטחה של רמת חיים סבירה ונאותה הגבוהה מרמת החיים ,חברתית שלה. רווחה-הכלכלית

,רשת ביטחוןבדרך כלל באה לידי ביטוי במימוש הזכויות החברתיות. רווחה , רחיםלכלל האז הבסיסית

לנזקקים אשר אינם יכולים להסתדר בעצמם, סעד סעד היא הבטחת רמת חיים בסיסית אשר מעניקה

(.4-5מדינת רווחה: - כלפי כלל האזרחים ומוגדר כסיוע )מדריך למורה להבדיל מרווחה, אינו ממוען

ההתייחסות לנושא הזכויות תעשה תוך בחינת ערך ,פי תכנית הלימודים לע -יות האדם והאזרחזכו. 4

זכויות טבעיות, זכויות אזרחיות, זכויות ילמדו סוגים שונים של זכויות:תחת הנושא כבוד האדם.

ש את וכמו כן חובות האדם. בעדכון התכנית מצוין כי יש להדגי חברתיות וזכויות תרבותיות/קבוצתיות,

עוסק ,בנוסף. המתח וההשלמה בין זכויות לחובות, אך עדכון זה טרם נכנס אל תכנית הלימודים בפועל

, נושא הזכויות הנושא בהתנגשות אפשרית בין זכויות לבין עצמן או לבין אינטרסים ציבוריים אחרים.

חינת הבגרות בבתמיד מהווה חלק גדול מהפרק "מהי דמוקרטיה" ומופיע בדגש על זכויות האדם,

. 52באזרחות

האנושי של האדם ללא פגיעה קיומונגזר מהצורך להבטחת זכויות האדם מוצגות כרעיון ה

שייכות לפרט מעצם היותו אדם ואינן מוענקות על ידי השלטון או תלויות בו, . זכויות האדםבזכויותיו

. א :. זכויות האדם הן(131: 2001ואחרים )אדן על כן נקראות "זכויות טבעיות" או "זכויות בסיסיות"

הזכות לחיים וביטחון, משמעותה היא שכל אדם זכאי לחיות את חייו מוגן מפני פגיעות פיזיות או

. ב(. 135נפשיות ומפני הפחד מפגיעות כאלו, חובת המדינה להגן על חייהם וביטחונם של אזרחיה )שם:

ו. הרוויח ללא סכנה שרכוש זה ייגזל ממנ ש שצבר, קיבל אושל אדם לשמור על רכוהזכות לקניין, זכותו

. הזכות להליך הוגן, עוסקת בהגנה מפני פגיעות שאינן ג(. 142חומרי ורוחני )שם: ישנם שני סוגי קניין:

מוצדקות בזכויותיו של אדם במהלך העמדתו לדין, מרגע בו נחשד בביצוע העברה ועד הרשאתו. לפי

וש בביתו של אדם ללא צו של שופט, אין לעצור אדם ליותר מעשרים וארבע שעות זכות זו אין לערוך חיפ

הבאתו לפני שופט להארכת מעצרו, אין להעניש אדם ללא משפט, זכותו של אדם לדעת במה הוא ללא

זכותו של אדם למשפט פומבי וחשוף לביקורת י לייצוג משפטי על ידי עורך דין ומואשם, אדם זכא

(. 148-147ם בלתי תלויים )שם: ציבורית עם שופטי

. הזכות לחירות ונגזרותיה, זכותו של אדם לחופש פעולה לנהל את חייו כרצונו, בתנאי ד

. חירות 1שאין הדבר מהווה פגיעה באחרים או בעצמו. מתוך הזכות לחירות נגזרות חירויות ספציפיות:

כל דעה שיבחר כל עוד אינו מממש מחשבות המחשבה והדעה המממשת את זכותו של האדם להחזיק ב

. חירות המצפון הגורסת כי זכותו של אדם לאמץ את ערכיו המוסריים, לפעול על פיהם 2פוגעניות.

. חופש הביטוי המממש את חירות המחשבה והדעה 3ולסרב לעשות פעולות הנוגדות את צו מצפונו.

52

תשע"ג ובמסמך "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה -במסמכי "מיקוד החומר לבחינת הבגרות" תשע"א אדם הופיעו בכלל בחינות הבגרות שהתקיימו בשנים אלו. תשע"ד", ניתן לראות כי זכויות ה

68

ו, דעותיו, תפיסותיו ורגשותיו בדרכים וחירות המצפון, הוא זכותו של הפרט לבטא את אמונותי

נגישות מאפשרתה לדעת הציבור זכותחופש הביטוי מייצר גם חירויות במישור החברתי, מגוונות.

מידע על רשויות ולקבל חירות המידע לפיה זכותו של הפרט לדרושו במרחב בו הוא חי כללי למידע

. חופש 4מממשות את חופש הביטוי בפומבי. נגזרות חופש ההפגנה והמחאה ש . מחופש הביטוי53השלטון

ההתאגדות המאפשר לפרט להתאגד בקבוצה ולפעול יחד למען קידום מטרותיו, ההתאגדות מגבירה את

. חופש הדת מממש את זכותו של האדם להשתייך לדת מסוימת, האמין 5סיכויי ההצלחה של המטרה.

השתייך לשום דת מבלי שיכפו אדם לא לבה ולקיים את מנהגיה, החופש מדת מממש את זכותו של ה

פירושו החופש של כל אדם לנוע באופן חופשי ממקום . חופש התנועה6עליו קיום מנהגים דתיים.

. חופש העיסוק גורס כי כל אדם חופשי לבחור לו משלח יד ומקום 7למקום בתוך המדינה ומחוצה לה.

כות לשוויון, כל בני האדם נולדו שווים בערכם . הזה. (141-137)שם: עבודה לפי רצונותיו ושאיפותיו

ובזכויותיהם ויש לנהוג בהם בשוויון ללא הבדלים על רקע מוצא, מין, דת, גזע, שפה והשקפת עולם.

הזכות לשוויון אינה אומרת שיש לנהוג בכולם באותו האופן ומגדירה שלושה סוגי מדיניות של מתן יחס

מסיבה בעלי תכונות וצרכים דומיםלאנשים שונהה, מתן יחס לא שוויוני, הראשון הוא אפליה פסול

מסיבה מוצדקת בצרכיהם שוניםההשני הוא הבחנה, מתן יחס שונה לאנשים שאינה מוצדקת.

בעבר תהיחס מועדף לאוכלוסייה מוגדרת אשר חוו מתן והשלישי הוא העדפה מתקנת, ורלוונטית

. (147-143)שם: בל עד לצמצום הפער והשגת שוויוןאפליה קיפוח או עוול, ההעדפה ניתנת לזמן מוג

. הזכות לכבוד, זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל, מזלזל ומעליב, יש לשמור על כבודו ו

. הזכות לפרטיות שמאפשרת 1האנושי של האדם. בתחום של כבוד האדם נכללות עוד שתי זכויות,

רטיים לעצמו ללא התערבות או חדירה אליהם ללא רשותו. לאדם לחיות את חייו ולשמור תחומים פ

.(151-148)שם: מרת שלא יוכפש שמו של האדם בדברים שאין בהם אמת. הזכות לשם טוב ששו2

אזרחיות נחשבות לחלק מהזכויות הטבעיות ומגדירות את זכויותיו של האדם הזכויות ה

יה הן הזכויות הפוליטיות ובהן הזכות לבחור מתוקף היותו אזרח במדינתו. זכויות האזרח בדמוקרט

ולהיבחר, חופש ההתארגנות והזכות לבקר את השלטון. מדינה אינה יכולה לשלול את זכויות האזרח

מעבר להכרה בזכויותיו של האדם ישנה גם ההכרה (.132של אזרחיה ומחויבת להגן עליהן )שם:

כל אדם על ההכרה בזכויותיו הטבעיות של בחובותיו כאדם וכאזרח. חובות האדם כאדם מתבססות

להימנע מפגיעה בזכויותיו של אדם אחר ולפעול ולהתריע כאשר הוא ועל כן על כל אדם מוטלת החובה

חובות האדם כאזרח הן לכבד את חוקי המדינה ולציית להם, ולהשתתף עד לפגיעה בזכויות אלו.

למרות שחובה זו היא בגדר מחויבות הפוליטי,זכויותיו בתחום בעיצוב החיים במדינה על ידי מימוש

53

אך מתוך דגמי תשובות ,אינן מופיעות בספרי הלימוד באופן מופרד "חירות המידע"ו "זכות הציבור לדעתהזכויות "סמך פרט זה מופיע במ ויות נפרדות מבחינת דרישת הידע.לשאלות שנשאלו בבחינת הבגרות ניתן לראות כי מדובר בשתי חיר

מחוון נכנס לחומר המהרגע שהוכנס למלווה ךאותו לא לומדים בדרך כלל, אבספר המפנה לחלק "מלווה מחוון קיץ תש"ע", (.5)מלווה מחוון לבגרות קיץ תש"ע: ים מבחינת הבגרות כל הזמן מושפעמשתנים ו . כלומר תכני הלימוד בפועלהלימוד

69

מעוגנת בחוק. היחס בין זכויות האדם לחובות האדם אינו יחס סימטרי, בדמוקרטיה אינהערכית ו

מתוקנת אין קשר בין חובות לזכויות. אדם אשר אינו ממלא אחר חובותיו החוקיות ייענש לפי החוק,

. (153, 132: שם)אך לא יפגעו זכויותיו עקב כך

רמת קיום סבירה ספקומטרתן ל ,המדינה לתושביההזכויות החברתיות מוענקות על ידי

אותם מעניקה בשירותים, באות לידי ביטויואנושית לכלל הפרטים החיים במדינה. הזכויות החברתיות

פול הזכות לחינוך, הזכות לטי הזכויות החברתיות הן: .חינוך, בריאות ורווחה :המדינה בתחומים

רפואי, הזכות לרמת חיים נאותה, הזכות לדיור וזכויות עובדים ותנאי העסקה. המדינות הדמוקרטיות

-בהתאם לגישה הכלכלית מכירות בקיומן של זכויות אלו ומעניקות אותן במידה שונה, ,המפותחות

(.2: זכויות חברתיות –)מדריך למורה הללו חברתית בה מחזיקות.

ת )זכויות מיעוטים( הן זכויות הניתנות לקבוצת מיעוט במטרה לסייע לה קבוצתיוזכויות

. המדינות הדמוקרטיות נוקטות בגישות שונות ניה הייחודים ולהביאם לידי ביטוימאפיילשמור על

אינה הליברלית הקיצונית גישהן הייחודית, הקבוצות המיעוט לשמור על זהות זכותן שלבדבר ההכרה ב

של קבוצות המיעוט והטמעתן ופועלת למען דיכוי זהותם הייחודית בוצתיותקמכירה בזכויות ה

קבוצות אך אינה מונעת מ קבוצתיות,אינה מכירה בזכויות ההליברלית המתונה גישהה בקבוצת הרוב,

מעניקה הגישה המכירה בזכויות קבוצתיות אשר ו ולפעול למען שמירה על זהותןלהתארגן המיעוט

מוזכרות צורות של ,הייחודית. כמו כן ןהמאפשרים להם לשמור על זהות עיםאמצ קבוצות המיעוטל

ואחרים, יה טריטוריאלית או קהילתית )אדן ואוטונומ המיעוט מהרוב כמו פדרליזםקבוצות היפרדות

2001 :177-173 .)

רסים בינן לבין עצמן או בינן לבין אינט תדירות האדם אינן מוחלטות והן מתנגשות זכויות

המדינה נוקטת במדיניות של "שקלול ,התנגשות נהבמקרים בהם יש .אחרים של המדינה הדמוקרטית

הצבת הזכויות והערכים המתנגשים זה מול זה והכרעה בדרך שתגרום לפגיעה המועטה ביותר ואיזון":

( .170-171: שםבערך או בזכות תוך ניסיון למימוש מסוים של שניהם )

דמוקרטיה ישירה שלטון יציג, נבחר ומתחלף, הנושאים: עקרון זה כולל את -העם . עקרון שלטון5

כל הסמכות ה של העם הוא השליט ומקורמשמעו ש העם עיקרון שלטוןבחירות דמוקרטיות. ווייצוגית

הדוגמא הניתנת לכך היא הדמוקרטיה ר את נציגיו שפועלים בשמו ולמענו.בוחוהוא במדינה,

ת כדמוקרטיה ישירה ואילו הדמוקרטיה המודרנית מוגדרת כדמוקרטיה עקיפה האתונאית אשר מוצג

או דמוקרטיה ייצוגית . השימוש בדמוקרטיה עקיפה מוצדק עקב גודלה של המדינה המודרנית,

בפוליטיקה ובידע הדרוש כדי לנהל מדינה. להיות מעורה המודרני האדםשל ויכולתחוסר מורכבותה ו

(.102-100: שם) , ממשל פרלמנטרי ומשטר נשיאותית דרך שני דגמי ממשלהדמוקרטיה העקיפה מוצג

70

הן צריכות להיות כלליות במובן זה שיכללו את כל הבחירות הדמוקרטית מחויבות בחמישה תנאים:

כך שלכל בוחר ישנו קול שרק האזרח הבוחר יוכל לדעת במה בחר, שוותאזרחי המדינה, חשאיות כך

שיות על בסיס התמודדות חופשית של כמה מפלגות במסגרת חופש ההתארגנות אחד, תקופתיות, וחופ

, אישיות מול רשימתיות, הנהוגות בעולם דמוקרטיות שונות של בחירותהשיטות הצגות הפוליטית. מו

-194: שם) ארציות מול אזוריות והיתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות ,יחסיות מול רוביות

נכללאינו אך נושא זה " מופיע גם הנושא השתתפות אזרחית עדכון תשע"א - דיםתכנית הלימוב"(. 187

.54בפועל בבחינות הבגרות באזרחות

מחזיק בכוח עיקרון זה יוצא מנקודת הנחה כי השלטון במדינה הדמוקרטית - עקרון הגבלת השלטון. 6

דגם גם ראה, 181: שם) יש להגבילו באופנים שוניםוכדי שלא ינצל את כוחו כדי לפגוע בדמוקרטיה, ,רב

הרשויות, הפרדת עקרון :האמצעים להגבלת השלטון הם (.4: 8 שאלה א"תשע חורףלשאלון תשובות

ככלי מוצגת הפרדת הרשויות פיקוח וביקורת מוסדיים וחוץ מוסדיים. מנגנוניו חוקיםהחוקה וה

על ידי מונטסקיה. הרעיון רשויות הוזכרה לראשונהלהגבלת השלטון המגן על זכויות האדם, הפרדת ה

בכדי לשלוש רשויות שונות חקיקה, ביצוע ושיפוט דה בין תפקידיו השונים של השלטון:מתבסס על הפר

לרשויות למנוע את ריכוז העוצמה בידי רשות אחת. מודגש כי הפרדה זו אינה יוצרת עצמאות גמורה

בה כל רשות מפקחת, מאזנת ותלויה במידה מסוימת ברשויות השונות אלא מערכת של איזונים ובלמים

(. 183-182: 2001האחרות )אדן ואחרים,

היתפקיד של המדינה, יסוד הקובעים את המבנה והעקרונותמוצגת כאוסף של חוקי החוקה

יש לחוקה של החוקה הם הגבלת רשויות השלטון, מניעת עריצות ושרירות והגנה על זכויות האדם.

מעמד מיוחד ואין לחוקק חוקים אשר סותרים את העקרונות והחוקים הקבועים בה, בנוסף החוקה

מייצר עליונות לחוקה וממצב אותה כאמצעי להגבלת השלטון. מוגנת וקשה מאד לשנותה. מעמד זה

( למנגנונים מוסדיים )פורמליים מתחלקיםפיקוח וביקורת על השלטון ל מנגנונים. ה(203-201: שם)

הפרלמנט אשר המפורטים בספר הלימוד הם:ובלתי מוסדיים )בלתי פורמליים(. המנגנונים הפורמליים

נציב , המוסד לביקורת המדינההצבעת אי אמון ומוסד האופוזיציה, מגביל את השלטון על ידי חקיקה,

אותובקר ול על השלטון תלונות הציבור ומערכת המשפט. מודגש כי מוסדות אלו הוקמו במטרה לפקח

. המנגנונים הבלתי פורמלייםכדי לשמור על הדמוקרטיה, מוסדות אלו מתקיימים מתוקף החוק

)ארגוני החברה האזרחית, מחאות אמצעי התקשורת, דעת הקהל :הלימוד הם בספרמפורטים ה

את לבקר המעוניינים אזרחיים כמנגנונים מציגם הלימוד חומר, והפגנות( ואמנות לסוגיה השונים

(.199-198: שם) להגבילו כךדרך ו מיוזמתם לטוןהש

54

"תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ג ו-"אומר לבחינת הבגרות" תשעמסמכי "מיקוד החראה .תשע"ד"

71

שוויון בפני החוק, שבריריותו של שלטון החוק, הפרות עקרון זה עוסק בנושאים -עקרון שלטון החוק. 7

חוקים וגבולות הציות לחוק. עיקרון שלטון החוק גורס כי בדמוקרטיה האזרחים והשלטון כפופים

מבטא את האמנה החברתית ואת ההסכמה בין האזרחים העיקרוןלחוק שנחקק בדרך דמוקרטית,

עומד על ההבדלים בין החוק במשטר הדמוקרטי לבין החוק במשטר לשלטון. עיקרון שלטון החוק

. ישנה הבחנה בין שאינו דמוקרטי תוך מתן דגש על חקיקה לטובתם של האזרחים הכפופים לו מרצונם

המובן הפורמלי מתייחס לצורה שבה נחקק החוק, המהותי של שלטון החוק,המובן המובן הפורמלי ו

לפרסומו, לחובת הציות לו ולאופן אכיפתו. כמו כן מציין מובן זה את היותו של החוק סמן לגבולות

ואילו ,מלבד מה שאוסר עליו החוק ,לולפרט מותר לעשות הכ :המותר והאסור במדינה הדמוקרטית

ידת ההתאמה מובן המהותי מתייחס לתוכן החוק ולמלשלטון מותר לעשות רק מה שהתיר לו החוק. ה

חוק העולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטיים הוא החוק הראוי. החוק שלו לערכי הדמוקרטיה "

צירת איזון בין ועל זכויות המיעוט, מונע עריצות השלטון ומאפשר י אדם ואזרח הראוי מגן על זכויות

בבחינת הבגרות התלמידים מתבקשים להבחין בין שלטון (.210)שם: "צורכי הכללצורכי הפרט ובין

החוק במובנו הפורמלי לבין שלטון החוק במובנו המהותי ואף לדעת אילו עקרונות דמוקרטיים באים

לידי ביטוי בעיקרון שלטון החוק.

ג סוה :וישנם שלושה סוגים של עבריינות ,"עבריינות" :חוקים נקראות בשםל ואי ציות הפרות

שני הוא סוג עברה על החוק שאדם מבצע למען תועלתו האישית. ה ,ראשון הוא עבריינות פלילית רגילה

שאדם מבצע מתוך מניע אידיאולוגי העשויה לנבוע משתי עברה על החוק ,עבריינות אידיאולוגית

וק לערכיו מטעמי מצפון נובע מהתנגשות בין הח לחוק אי ציות ת.פוליטיסיבה ו ת מצפוניסיבה סיבות:

במטרה מתבצע בדרך כלל כאקט מחאתי נגד השלטון ,מטעמים פוליטייםלחוק של האדם. אי ציות

עבריינות ואילו כלגיטימית, עבריינות מצפוניתב כירות. ישנן דוגמאות למדינות המאת מדיניותולשנות

ת שלטונית שהיא שלישי הוא עבריינוסוג אידיאולוגית אינה מקובלת לרוב ונחשבת אסורה ופסולה. ה

או קבוצה מסוימת )שם: אידיאולוגיהעברה על החוק אותה מבצע אדם בעל סמכות ומטרתה לשרת

217-214).

בתוכה נלמד שאלת גבולות הציות לחוק, נושא נוסף הנידון בהקשר עיקרון שלטון החוק הוא

לפקודה בלתי חוקית בעליל. ונערכת הבחנה בין פקודה בלתי חוקית "חובת אי ציות לחוק"המושג

פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה או צו אשר כל אדם יכול לזהות את אי חוקיותה ואת היותה

סותרת את ערכי החברה הבסיסיים בחוסר מוסריותה. על פקודה בלתי חוקית חלה חובת אי ציות לחוק

ל דגופסק הדין התקדימי שהציב והפרט המציית לה יועמד לדין. בספר מוצגת פרשת "טבח כפר קאסם"

.(218-217)שם: שחור מעל חובת הציות לפקודה בלתי חוקית בעליל

72

את עיקרון הכרעת הרוב בתכנית הלימודים כולל -עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט. 8

ויותזכו דמוקרטית במדינה ומיעוט רוב יחסי, החלטות לקבלת כעיקרון הרוב הכרעת הנושאים:

בדמוקרטיה החלטות מתקבלות על פי רוב, לא על ידי כלל האוכלוסייה .הרוב לעריצות םכבל המיעוט

ולא על ידי יחידים או קבוצות, כולם חייבים לכבד את הכרעת הרוב והמיעוט רשאי להמשיך להחזיק

היא שהכרעת הרובהראשונה היא מוצגות שלוש סיבות להיותו של עיקרון זה דמוקרטי:בדעתו.

השלישית היא רוב מבטיחה יציבות שלטונית וההכרעת השנייה היא שהקרובה ביותר להחלטת העם,

האופציה ההגיונית ביותר לקבלת החלטות בהנחה שאיננו מעוניינים באנרכיה או עריצות. יחסי רוב שזו

רוב במסגרת ה ומיעוט מוצגים כדינמיים, הרוב הוא זמני ומתחלף ועל כן המיעוט מקבל עליו את הכרעת

כללי המשחק הדמוקרטי תוך ידיעה שכאשר המיעוט יהפוך לרוב הוא יהיה זה שיכריע. למרות קבלת

הכרעת הרוב, אין זה אומר כי מתבטלות זכויותיו הבסיסיות של המיעוט, כאשר הרוב מפר את זכויות

לה יותר חובת הציות במצב של עריצות רוב לא חהמיעוט אין זה נקרא הכרעת רוב אלא "עריצות רוב".

על המיעוט לחוקים ולהכרעות אותן מקבל הרוב. העיקרון הכרעת רוב אינו מבטיח דמוקרטיה, ישנם

משטרים הנשענים על הכרעת רוב ואינם דמוקרטיים ואילו השמירה על זכויות המיעוט מייצרת הכרעת

(. 122-121רוב דמוקרטית ומונעת עריצות )שם:

בנושא זה מובהרים העקרונות הדמוקרטיים -רונות של תרבות פוליטית דמוקרטיתהמאפיינים והעק. 9

אשר בלעדיהם קשה לקיים תרבות פוליטית דמוקרטית שהיא בהכרח פלורליזם, סובלנות והסכמיות

דעות והשקפות שונות בהפלורליזם מוצג כעיקרון חשוב בדמוקרטיה העוסק בהכרה . בעלת קונפליקטים

בא לידי ביטוי בתחומי חיים רבים כגון חינוך, תרבות וקרטיה. הפלורליזם זכות קיומן בדמבו

מייצר תחרות חופשית של דעות ומקדם את בכך ש חשיבותו של הפלורליזם לדמוקרטיהופוליטיקה,

מצב שבו יש לסבול ולקבל החברה הדמוקרטית. הסובלנות מוצגת כתנאי למימושו של הפלורליזם,

. הסובלנות היא ערך חשוב ןובלבד שיוכל להשמיע שבכךאי הנוחות ףדעותיו של האחר על א את

לגיטימציה לאופוזיציה מאפשרתמייצרת תחרות חופשית בין דעות, גם היא בדמוקרטיה משום ש

, מבטיחה את מימושן של זכויות הפרט והקבוצה חרף השונות בין הקבוצות ותורמת השלטונית

ויכוח בתוך המשחק הדמוקרטי. ההסכמיות היא תנאי ליציבות המשטר הדמוקרטי בכך שמאפשרת

רחבה ציבורית הסכמה בסיסי לחיים משותפים על אף הפלורליזם והסובלנות. ההסכמיות היא הסכמה

ככל שישנה הסכמה רחבה יותר, , הסכמה על כללי המשחק הדמוקרטייםהלמשל ,על נושאים מרכזיים

הסכמה רחבה לגבי אופיו הדמוקרטי של המשטר יש מדינת ישראל. בהדמוקרטי יציב יותרכך המשטר

(. 276-270)שם: לגבי אופייה היהודי של המדינה יהודים ישנה הסכמה רחבה אזרחים הובקרב ה

73

מפני איומים על זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמהב עוסקנושא זה -גבולות בדמוקרטיה. 10

ה להגן על עצמה מפניזכותה של הדמוקרטי י.על המשטר הדמוקרט והשפעתו של מצב חירום הביטחון

בספר ניתנתבאמצעים דמוקרטיים על מנת לבטל את הדמוקרטיה. הנוקטות קבוצות אנטי דמוקרטיות

תוך שימוש בכליה 1933בגרמניה בשנת לשלטון עלייתה של המפלגה הנאציונל סוציאליסטיתדוגמת

צג הוא גישת "הדמוקרטיה המתגוננת" אשר רפובליקת וימאר. הפתרון המוחוקת הדמוקרטיים של

םן של קבוצות אנטי דמוקרטיות על ידי צמצום מסוים של עקרונות וערכייהתומגבילה בחוק את פעול

. בישראל הדמוקרטיה המתגוננת באה לידי ביטוי בחוק המאפשר לפסול מפלגה דמוקרטיים

המאפשר פגיעה בזכויות לשם הגנה על ת עיקרוןמהתמודדות לכנסת. כמו כן ישנן מדינות שאינן מקבלו

על הדמוקרטיה מתבטא במתח םהשפעת מצב החירואלא אם בוצעה עבירה פלילית. הדמוקרטיה,

ק מדפוסי שמירה על ביטחונם של תושבי המדינה. כחלבין רטיה לקהקיים בין מימוש עקרונות הדמו

אדםמוסברת הפגיעה בזכויות ה, "מעצר מנהלי"ו "צנזורה" הפעולה של מצב זה מוצגות הפרקטיקות

: שםכשהשימוש בהם נעשה במידה ובזהירות ) והן מוצדקות כאשר לשתי פרקטיקות אלושמתלווה

232-229 .)

נושא זה הוא נושא חדש -תרבותית-אינדיבידואלית, רפובליקנית, רב-. גישות דמוקרטיות: ליברלית11

בחינת הבגרות בפועל בשנת לתכני הלימוד לעדכון תשע"א" ונכנס -אשר מופיע ב"תכנית הלימודים

לתכנית הבהרות מסמך". (2בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד: באזרחות מודיםתכנית הליתשע"ד )

מפנה את המורים לחומר על נושא זה אשר פורסם באתר הפיקוח על האזרחות " ד"תשע ההלימה

שלוש הגישות הדמוקרטיות .(, בו איעזר להצגת הנושא2: מסמך הבהרות לתכנית ההלימה תשע"ד)

מציבות את האדם במרכז וגורסות כי על המדינה לרצות את טובתו אשר מוצגות כגישות ליברליות

ולהגן על זכויותיו. הגישות נבדלות ביניהן בשלושה תחומים: לכל גישה תפיסה שונה לגבי הדרך

הקבוצתית של אזרחי המדינה למימושו העצמי של האדם, לכל גישה תפיסה שונה לגבי הזהות האישית ו

אופי קביעתו של המרחב הציבורי מדינה. ולכל גישה תפיסה שונה לגבי

אינדיבידואלית טוענת כי מימושו העצמי של האדם היחיד הוא בעל חשיבות -הגישה הליברלית

מדינה, עליונה ועל כן המדינה תפעל למען מימוש זכויותיו כפרט. זהותו של האדם אינה מעניינה של ה

היא אינה מכירה בזכויות קבוצה ואינה מזוהה עם לאום או תרבות מוגדרת. המרחב הציבורי במדינה

יורכב מקבוצות שונות, שאינן קבועות, אשר מקיימות תחרות חופשית כדי לקדם את האינטרסים

יבות שלהן. המדינה אינה מנסה לקדם מערכת ערכים והיא ניטרלית לגבי אופיין של הקבוצות המרכ

רפובליקנית טוענת כי מימושו העצמי של האדם מתאפשר אך ורק במסגרת -אותה. הגישה הליברלית

החברה, ערכי המדינה יקבעו כל פי הטוב הכללי המשותף לאזרחי המדינה. לגישה זו ישנן שתי דרכים

יה זהות בהן פועלת ביחס לזהות הפרטים והקבוצות המדינה, הדרך הראשונה היא ניסיון ליצור לאזרח

74

מדינה הנוקטת בדרך זו אינה מכירה בזכויות משותפת על ידי קביעתם של תרבות וערכים משותפים.

תרבותי שבה. מדינה -קבוצה. הדרך השנייה היא עיצוב דמותה של המדינה על פי קבוצת הרוב האתני

ות בה. אופיו הנוקטת בדרך זו עשויה להכיר או לא להכיר בזכויות הקבוצה של קבוצות המיעוט הקיימ

של המרחב הציבורי יקבע על ידי המדינה בשיתוף אזרחיה ויכלול ערכים המוגדרים כ"טוב משותף" תוך

טיפוח המעורבות האזרחית במטרה ליצור חיי קהילה.

תרבותית טוענת כי זהותו של האדם אינה יכולה להיות מנותקת -רב-הגישה הליברלית

ושו העצמי מתאפשר כאשר יחיה במסגרת התרבותית אליה הוא מהתרבות שבה התפתח ועל כן מימ

שייך. המדינה מתייחסת לזהות האישית והקבוצתית של אזרחיה ומממשת את זכותה של זהות זו

להמשיך ולהתקיים. אופי המרחב הציבורי בגישה זו יושפע על ידי כלל הקבוצות המרכיבות את המדינה

הנושא מדגיש את היתרונות והחסרונות של כל גישה ואת ה. חת על השנייתוך השפעה הדדית שלהן א

ישנו דגש על היותן של הגישות תיאורטיות ושבפועל כל סוג הלאומיות המתאים ביותר לכל גישה.

(.2013אשכנזי ואחרים, הגישות )דמוקרטיה קובעת לעצמה את השילוב המתאים עבורה בין שלוש

"מדינה יהודית ודמוקרטית - ישראלמדינת והפוליטיקה ב המשטר"פרק ג' ג.

" עוסק בהשלמה והמתח בין שני העקרונות עדכון תשע"א - תכנית הלימודים"בהפרק השלישי המוצג

פרק זה הוא הפרק עם מספר הנושאים הרב היהדות והדמוקרטיה. - עליהם מושתת המשטר הישראלי

למסמכי המיקוד לקראת ת הלימודים, אך בכל שנה כאשר מצמצמים את תכניבתכנית הלימודים ביותר

. בפרק זה 55מפרק זה מושמטים נושאים רבים הבגרות או תכנית הלימודים בהלימה לשעות ההוראה,

בבחינת הבגרות אשר נכללואלא רק את אלו ,לא אסקור את כלל הנושאים הנכללים בתכנית הלימודים

תכנית הלימודים באזרחות בהלימה "ו תשע"ג-תשע"א בשנות הלימודים מסמכי המיקוד לבגרותעל פי

עדכון -כמו כן, אציין את הנושאים שעודכנו בפרק זה ב"תכנית הלימודים ."לשעות ההוראה תשע"ד

את התכנים אציג מתוך הספר "להיות אזרחים בישראל" ואת הנושאים שעברו עדכון אציג תשע"א".

.מתוך המסמכים המתאימים

שאלת החוקה בישראלשל הכרזת העצמאות, המשפטי ולל את מעמדה נושא זה כ -יסודות חוקתיים. 1

נחשבת אינה אשר נלמדת בפרק הראשון "פתח דבר", הכרזת העצמאות. הישראלייםחוקי היסוד ו

של למשל הגדרתה, בהכרזת העצמאות היבטים חוקתיים ישנם . למרות הגדרה זומסמך חוקתי מחייבל

משמעות מנחה מבחינה חוקתית. ההכרזה היא הגדרה בעלתהיא מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית

היא מנחה את רשויות השלטון על כן מסמך יסוד המבטא את בסיס ההסכמה במדינת ישראל ו

לתפיסה זו ניתנות מספר דוגמאות של ור לפרשנות משפטית ולחקיקת חוקים.בפעולתן, מהווה מק

55

שעות 28ניתן לראות זאת מבחינה כמותית ב"תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד", המייחדת הוראה בלבד לפרק זה.

75

מוצג הוויכוח על נחיצותה של חוקה במדינת בהמשך. (247-244: 2001ואחרים, חקיקה ופסיקה )אדן

ישראל, וויכוח שהחל עם הקמתה של המדינה והסתיים בהחלטת פשרה שהחוקה תורכב מפרקים

שיוכנו בהדרגה ויורכבו מחוקי יסוד )פשרת הררי(. חוקי היסוד מוצגים כייחודיים במעמדם, בתוכנם

התייחסות מיוחדת ל"חוק יסוד חופש ובצורתם מהחוקים הרגילים. חוקי היסוד מוצגים וניתנת

העיסוק" ו"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" כאשר דנים בהם כ"מהפכה חוקתית", מוצגות עמדות

(.257-252, 249-248: שםהתומכות וסותרות קביעה זו )

חוק :ובמסגרתו נלמדים ,הנושא עוסק במדיניות ההגירה של מדינת ישראל -שבות ואזרחות. 2

נוספו . המושגים "עליה" ו"הגירה" בין המושג "עליה" למושג "הגירה" חוק השבות וההבדל האזרחות,

הנמצא חוק השבות" - "מדריך למורה, אותם אציג מתוך המסמך לתכנית הלימודים בעדכון תשע"א

חוק השבות וחוק . (2013)שחר, ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית"וספר הלימוד " באתר המפמ"ר

כי כל מדינה ריבונית תוך מתן דגש על כך ,מדיניות ההגירה של מדינת ישראליגים את האזרחות מצ

ניות ההגירה מורכבת מחוק השבות אשר העוסק בעלית יהודים ירשאית לקבוע לעצמה מדיניות זו. מד

:חוק השבות - מדריך למורהוחוק האזרחות המסדיר את מעמדם של תושבים שאינם יהודים ) ,לישראל

ואילו המושג ,מעבר של אזרחים מארץ לארץ במטרה להשתקע בה משמעו ,"הגירה"מושג ה(. 3-2

המושג .מהגרים למדינת ישראל על מנת לחיות בה את חייהםשמתייחס אך ורק ליהודים ,"עליה"

: 2013השבים למולדתם )שחר, תושביםאלא ,היהודים אינם מהגריםכי יוצא מתוך תפיסה "עליה"

ומוסבר כי רוב ,דין הקרקע ודין הדם :י שיטות לרכישת אזרחות הנפוצות בעולם(. מוצגות שת227

(. 270: 2001ואחרים, המדינות קובעות את מדיניות ההגירה שלהן תוך שילוב בין שתי השיטות )אדן

גורס כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל, חוק השבות אשר עוסק בעלית יהודים למדינת ישראל

די, משמש כבסיס לאזרחותם של היהודים במדינת ישראל ומשמר את ישראל כמדינת מגדיר מיהו יהו

(. חוק 10שאלה ,5: א"תשע חורף, 034114' מס, אזרחות לשאלון תשובות דגםהלאום של העם היהודי )

השבות מעלה שתי סוגיות אשר גורמות למחלוקת בקרב הציבור הישראלי, הסוגיה הראשונה קשורה

הגדרת מיהו יהודי, מוצגים פסקי הדין בבג"ץ רופאייזן ובג"ץ שליט ומוסבר התהליך למחלוקת בנושא

ה עוסקת בנושא העדפת יהודים בחוק השבות, נושא ישניה. הסוגיה 1970 -חוק השבות ב שהוביל לתיקון

הגורם למחלוקת בישראל בין המצדדים בהעדפה זו הטוענים כי חוק השבות הוא חוק מבחין לבין

אליה הטוענים כי חוק השבות הוא חוק מפלה. המתנגדים

מוצג כחוק הקיים בכל מדינה וקובע את התנאים לקבלת אזרחות, החוק מורכבחוק האזרחות

מציין דרך שונה להתאזרחות בישראל. הסעיף הראשון הוא "מכוח משישה סעיפים אשר כל אחד מהם

ת הישראלי, שאר הסעיפים עוסקים באזרחים, חוק השבות" ובעצם מעגן את חוק השבות בחוק האזרחו

לבטל את אזרחותו בהם ניתן ישנם מקריםתושבים ומבקשי אזרחות אשר חוק השבות אינו חל עליהם.

76

הסתננות למדינת אויב, עשית מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינה, : םשל אדם בישראל וה

(.272-265: 2001)אדן ואחרים, ת אזרחואזרחות על יסוד פרטים כוזבים וויתור מרצון על קבלת

במסמך "תכנית ו ,מופיע בתכנית הלימודיםנושא זה -. זכויות אדם ואזרח במערכת החוק בישראל3

את הנושא מציגתשע"ד", נכלל תחת "אשכול ב'". הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה

וחתימתה על ,הרתה בהכרזת העצמאותעל פי הצ ,האדם זכויות על מדינת ישראל להגנה של מחויבותה

מחויבות זו באה לידי ביטוי בחוקים המגנים על זכויות האדם, .אמנות בינלאומיות לזכויות האדם

ובמאבקיהם של ארגוני ות את שופטי בתי המשפט,בפסיקות בג"ץ בנושא זכויות האדם אשר מנח

.(501-497)שם: מתנדבים לזכויות האדם בישראל

נושא זה עוסק בהטרוגניות של החברה הישראלית ומציג -חברה הישראליתה -יטיתתרבות פול. 4

שני כוללים תכני הלימוד בפועלתמונת מצב בה החברה הישראלית היא חברה משוסעת ורב תרבותית.

שסעים: השסע הלאומי והשסע הדתי )אותו הצגתי כחלק מהפרק "מדינה יהודית" מכיוון שהוגבל

גבול חברתי אשר חוצה את החברה כקו מוגדר "שסע"המושג . (64-63: עלהלמראו )ל"אשכול א"

לקבוצות שונות אשר ביניהן מתקיימים מתחים ומחלוקות. ישנה הבחנה בין "שסע צולב" ומחלק אותה

בשסעים שונים, לבין "שסע חופף" כאשר מתקיימת התאמה בין שונותכאשר ישנה השתייכות לקבוצות

(. 277-276: 2001אדן, אשכנזי ואחרים, שסע מסוים לבין מיקומם בשסע אחר )מיקומם של האזרחים ב

, את הלאום המשתייכות לחברה הישראליתקבוצות " מציין ומציג את שסע הלאומינושא "הה

עדכון תשע"א"-ב"תכנית הלימודים בצורה חלקית עודכן הנושא .ביטוי שלוהדרכי ואת הגורמים לשסע

בסקירת הפרק "מדינת יהודית" תייכות לחברה הישראלית הוצג על ידי תיאור קבוצות הלאום המש

המוזכרים לשסע הלאומי נמצא המאבק על השליטה בארץ ישראל בין הגורמים .(62-61: למעלה)ראו

אשר מתואר דרך ההתיישבות היהודית לפני קום המדינה, מלחמת העצמאות ותוצאותיה, בעיית

גורמים חבל עזה במלחמת ששת הימים. כיבוש יהודה, שומרון ום המלחמה והפליטים שנוצרה עם תו

ההתנגשות בין זהותם הלאומית לזהותם האזרחית של ערביי ישראל בצלו של המאבק נוספים הם

היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית אשר מבחינה בין פלסטיני, -והישראליערבי -הישראלי

יסת המדינה את רצונם של ערביי ישראל לשינוי צביונה ותפתושביה היהודים לאלו שאינם יהודים

המעניקים יחס לא שוויוני לערבים אזרחי דרך חוקים ותדרכי הביטוי לשסע מוצגכחתרנות. היהודי

, מצב ודרך מדיניות של חוסר שוויון בהקצאת משאבים (כגון חוק השבות וחוק שירות הביטחון) ישראל

.(140-136: 2013, שחר, 296-289: 2001דן ואחרים, )א זה מתואר כמצב המחריף את השסע

נושא זה מופיע בתכנית הלימודים ובמסמכי המיקוד לבגרות -. התקשורת והפוליטיקה בישראל5

תשע"ג ובמסמך "תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד" תחת "אשכול -תשע"א

77

וזכות הביטוי חופש כמימוש התקשורת כליסק בנושא עוה. בלבד ב'" המיועד למגזר הערבי והדרוזי

קהל ודעת יום סדר כמעצבת התקשורת, דמוקרטית במדינה התקשורת כלי תפקידי ,לדעת הציבור

הבחירות. הזכויות "חופש הביטוי" ו"זכות הציבור ועל הפוליטית המערכת על התקשורת השפעתו

נפרדות, בעלות חשיבות עליונה בדמוקרטיה. לדעת" נלמדות באופן נרחב, הן מוצגות כשתי זכויות בלתי

. הבניית עולם המושגים הפוליטי של אזרחי 1הם שניים: תפקידיה של התקשורת במדינה הדמוקרטית

.סיוע בגיבוש השקפת עולמו הפוליטית של האזרח. תפקידי התקשורת מפורטים ומצוינים 2המדינה.

דים אלו. כוחה של התקשורת בא לידי ביטוי האמצעים בהם משתמשים כלי התקשורת כדי למלא תפקי

ביכולתה לעצב ולבקר את סדר היום הציבורי, יכולת המוצגת ככמעט בלתי מוגבלת ובעלת השפעה

(. 537-526: 2001ואחרים, בהם יעסקו נבחרי הציבור )אדן עצומה על הנושאים

על רות באזרחות באופן קבוע הן חלק מחומר הלימודים לבגשלוש רשויות השלטון -רשויות השלטון. 6

לשעות ההוראה ותכנית הלימודים בהלימה תשע"ג-לבגרות מהשנים תשע"א המיקודמסמכי פי

תשע"ד. בכל בחינת בגרות ישנו מיקוד על סעיפים שונים מתוך כלל הנושאים המרכיבים את חומר

.רשויות השלטון על כלל נושאיהןאציג את הלימוד בנושא הרשויות ועל כן

הכנסת כמוסד ריבוני, בחומר הלימוד של רשות זו נכללים הנושאים: -הרשות המחוקקת

את היותה של הלימודים מדגיש חברי הכנסת. חומר יהם שלוחובות יהםתפקידי הכנסת וזכויות

תפקידי הכנסתועליון המבטא את עקרון שלטון העם. ריבוני מוסד הכנסת, בית הנבחרים של המדינה,

לכמה מישורים, הכנסת כרשות מכוננת שתפקידה לכונן חוקה, הכנסת כרשות מחוקקת מתחלקים

שתפקידה לחוקק חוקים והכנסת כמפקחת ומבקרת את הממשלה. במסגרת תפקידי הכנסת מפורט

, ישנה הבחנה בין הליך החקיקה של הצעת חוק פרטית לזה של הצעת בישראל יםהליך חקיקת החוק

מוסברים בעיקר דרך עקרון החסינות אך גם דרך הגבלות בות חברי הכנסתזכויות וחו. חוק ממשלתית

(.394-387: שםחלות על חברי הכנסת במהלך כהונתם ואחריה )ה

ממשלה, סוגי ממשלות התהליך כינון בחומר הלימודים של רשות זו נכללים: -הרשות המבצעת

פקידיה, מבנה הממשלה, היועץ קואליציוניות, השפעת מבנה הממשלה על תפקודה, הממשלה ות

בפועל בבחינות הבגרות .המגזר השלישיו המשפטי לממשלה, הממשלה ורשויות שלטון אחרות

עדכון תשע"א" -שעודכן ב"תכנית הלימודים התלמידים אינם נבחנים עדיין בנושא המגזר השלישי

נלמד בפרק "מהי אינו מופיע תחת נושא הממשלה אלא "הממשלה ורשויות השלטון האחרות"הנושא ו

הממשלה, מרגע ןדמוקרטיה" כחלק מעיקרון הגבלת השלטון. חומר הלימוד כולל בתוכו את תהליך כינו

היוודע תוצאות הבחירות ועד לאישורה, כך נלמד גם המושג "ממשלה קואליציונית" ומוצגים סוגים

ה מורכב מראש הממשלה. מבנה הממשל ה שלעל תפקוד האפשרית שונים של קואליציות והשפעתן

הממשלה, השרים והדרג המנהלי, ישנה הבהרה על מעמדו של ראש הממשלה אל מול הממשלה ומול

78

" ונדרשת ההבחנה מיניסטריאליתהכנסת, כמו כן נלמדים המושגים "אחריות ממשלתית" ו"אחריות

ביניהם.

קביעת מדיניות תפקידי הממשלה מופיעים בספר הלימוד כ"סמכויות הממשלה" ובהן: א.

וביצועה הגורסת כי הממשלה רשאית לעשות בשם המדינה כל פעולה אשר אין עשייתה מוטלת על פי

חקיקת משנהרחבות ביותר. ב. נמוסבר כי תפקיד זה מקנה לממשלה סמכויות חוק על רשות אחרת,

מודגש כי , שהיא התקנת תקנות לחוקים שהתקבלו בכנסת בתוך משרדי הממשלה האמונים על ביצועם

המקנות לממשלה תקנות לשעת חירום חקיקת המשנה אינה יכולה לסתור את החקיקה הראשית. ג.

את היכולת להתקין תקנות על דעת עצמה בלבד בהכריזה על מצב חירום. תקנות אלו מוגבלות לשלושה

בדמוקרטיה חודשים בלבד ואסור שתקנות אלו יפגעו בכבוד האדם. מצוין כי סמכות זו עשויה לפגוע

נשארו בישראל ממורשת אשר )שעת חירום(, תקנות תקנות הגנהובזכויות האדם והאזרח בישראל. ד.

לשר הביטחון ורשויות הביטחון מעניקות . תקנות ההגנההחקיקה הבריטית ונכנסו למשפט הישראלי

וצות אל מחוץ הוצאת קבחופש התנועה, ביצוע מעצר מנהלי ואף סמכויות ביצוע נרחבות כגון: הגבלת

על .סמכויות אלו עלולות לפגוע בזכויות האדם והאזרח במדינה כאשר ישנו צורך ביטחוני בכך.לחוק

הגבלה שנקבעה בחוק וישנו הבדל בין הסמכות הרחבה שניתנת לשר הביטחון, לבין חלהתקנות אלו

טחה של מדינת ישראל אלו הניתנות לראשי רשויות הביטחון, עם זאת מצוין כי הגבלה זו תקפה רק בש

ואילו בשטחים המוחזקים על ידי צה"ל ביהודה, שומרון וחבל עזה סמכותו של שר הביטחון מוענקת

בשטח. רשויות הביטחוןלמפקדי כוחות

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה הממונה על ידי הממשלה, והוא אחראי לשמירה על

הוא משמש כראש התביעה הכללית מטעם המדינה, מייעץ . שלטון החוק במדינה במובנו המהותי

משפטית לממשלה ומייצג בבית המשפט את רשויות השלטון. החלטותיו הן עצמאיות אך הממשלה

מוסמכת לפטרו והכנסת רשאית לבקר את התנהלותו. כמו כן בג"ץ מפעיל על היועץ ביקורת שיפוטית

(. 405-397ויכול להתערב כאשר מוגשת עתירה כנגדו )שם:

מקורות המשפט בחומר הלימודים של הרשות השופטת נכללים הנושאים: -הרשות השופטת

מקורות . בתי המשפט בישראלשופטת, שיטת המשפט ומערכת הישראלי, אי תלותה של הרשות ה

על חוקים מהתקופה הבריטית המשפט הישראלי מוצגים כמבוססים על חוקים מהתקופה העות'מנית,

החקיקה מ ם שנותרושרידיהבוטלו 1984, במהם מבטלים חוקים ישניםחוקי כנסת ישראל אשר לעו

העות'מנית. מצוין חוק יסודות המשפט אשר קובע כי באם אין חקיקה מפורשת, השופט יפסוק ברוח

עקרונות מורשת ישראל אשר מוצגת כמושג בעל מספר משמעויות הנתון לפרשנותו של השופט. אי

ויסודי במשטר הדמוקרטי. יעיקרון בסיסמוצגת כהרשות השופטת ברשויות האחרות תלותה של

זו חשובה להבטחתם של העקרונות והערכים הדמוקרטיים המנחים את הרשות השופטת, כמו עצמאות

79

של הציבור בהגינותה וצדקתה של המערכת המשפטית. עצמאות זו באה אמונוכן היא חיונית להבטחת

שתי קיימות. כפוף לדבר מלבד חוקי המדינהחוק יסוד השפיטה קובע כי השופט אינו לידי ביטוי גם ב

נדרשתהפורמליסטית והגישה האקטיביסטית והגישה למשמעותה של כפיפות זו, שיפוטיות גישות

חים את אי תלותה של הרשות כללים המבטיבנוסף מוצגים יכולת הבחנה בין שתי הגישות. מהתלמיד

, דרכי מינוי השופטים יצההסוביודרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי דין, עיקרון ריסון ה השופטת:

על מסייע בשמירהמפורטים ומובהר איך כל כלל עצמם של השופטים. הכללים ותנאי העסקתם

עצמאותה של הרשות השופטת.

פט משפלילי ומשפט חוקתי, משפט :הנושא שיטת המשפט מציג את סוגי המשפט בישראל

מערכות השפיטה הקיימות, עלהמשפט מפרטת בתי מערכתוגם כאן נדרשת הבחנה ביניהם. ,אזרחי

הרגילים על שלוש ערכאותיה משפטומציגה את מערכת בתי ה בתי דין מיוחדים,רגילים ו משפטבתי

ובית . בית המשפט העליון מוצג בשני תפקידיו: בית משפט עליון לערעורים אחתכל ויכולת השפיטה של

ערכאה הראשונה והאחרונה לעניינים שבין האזרח לרשויות דן כ. בג"ץ )בג"ץ( משפט גבוה לצדק

מפורט ,בנוסףוהצווים שבסמכותו להוציא. של בג"ץ הסבר על דרך פעולתו חומר הלימוד מציגהשלטון,

וכמגן ל כחוק וחיובן לפעו בהגבלתן של רשויות השלטוןץ כמסייע לאזרחים הפונים אליו "תפקידו של בג

(.434-425על זכויות האדם, האזרח והקבוצה דרך פסיקותיו שיצרו מעין "חוקה שיפוטית" )שם:

שייך ל"אשכול ב'" על פי המסמכים הלימודים בתכנית מופיעה זה נושאגם -השלטון המקומי. 7

קומי, מתאר את חלוקת התפקידים בישראל בין השלטון המרכזי למנושא השונים אותם הצגתי. ה

חלוקת התפקידים בין השלטון המרכזי למקומי מבנה הרשויות המקומיות והדמוקרטיה המקומית.

. ישנם כמה סוגים של רשויות מקומיות ולשמירה על הדמוקרטיה נובעת מרצון ליעילות שלטונית

. שר הפנים מוסמך לקבוע את הגדרתה של אזוריותבישראל :עיריות, מועצות מקומיות ומועצות

ות המקומית ובחוק הישראלי אין קריטריונים לקביעת מעמד הישוב. השלטון המקומי מבטא את הרש

הפרדת רשויות ופיזור העוצמה. לרשויות המקומיות ישנן סמכויות בתחומים עקרונות הדמוקרטיה

שונים כגון הטלת מיסים ושפיטה בענייניה ובנוסף יש לה תפקידים המתמקדים במתן שירותים

(.482-464שנו הסבר על מידת האוטונומיה של השלטון המקומי בשלטון המרכזי )שם: לתושביה. י

80

סיכום –חלק רביעי

בפרק זה הצגתי את תכני הלימוד הנלמדים בפועל במקצוע האזרחות במדינת ישראל. שיטת העבודה

דרכם שלי התבססה על המסמכים השונים אשר מופצים על ידי הפיקוח על הוראת האזרחות, אשר

התמקדתי בתכנים מתוך תכנית הלימודים אשר מועברים לתלמידי ישראל. סקרתי את תכנית

תשע"ד, על מנת לייצר תמונה ברורה של תכני הלימוד -הלימודים ואת עדכוניה השונים בשנים תשע"א

המחייבים בהיבחנות בבחינת הבגרות. בפרק השלישי אדון בתכני לימוד אלו, אל מול הקריטריונים

אילו ,ראההזרם הליברלי והרפובליקני, שהגדרתי כהכרחיים לדמוקרטיה בפרק הראשון. לאחר שַאמ

, ואילו באים בסתירה עמה, אנסה לנסח מסקנה לגבי בקנה אחד עם הדמוקרטיה יםמתכני הלימוד עול

אנתח את המגמה אשר אליה מובילים השינויים ,האופן בו מלמדים דמוקרטיה במדינת ישראל. בנוסף

שעברה תכנית הלימודים באזרחות.

81

בחינת תכני הלימוד לאור עקרונות הדמוקרטיה –פרק שלישי

מבוא –ראשון חלק

דרך ,הליברלי והרפובליקניהדמוקרטיים, המחשבה זרמיבפרק הראשון של מחקר זה סקרתי את

ניסחתי באמצעות הסקירה, תאמה.בה ,רוברט דאל, ג'ון רולס, מאורוציו וירולי ופיליפ פטיטשל הגותם

קריטריונים אלו מהווים תנאי המשותפים לזרמים הליברלי והרפובליקני וטענתי כי קריטריונים שמונה

שוויון, העם ריבונות :הם שניסחתיהדמוקרטיים הקריטריונים . הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה

, והסכמיות פלורליזם חויבות לערכיםמ, השלטון הגבלת, החוק שלטון, והאזרח האדם זכויות, פוליטי

תכני את הצגתי השני בפרק .הוגן הזדמנויות ושוויון, הפוליטית השתתפותהעלאת האפקטיביות של ה

תכני של ברורה תמונה לייצר מנת על ישראל במדינת האזרחות במקצוע בפועל הנלמדים הלימוד

.הבגרות בבחינת בהיבחנות המחייבים הלימוד

בחומר הקריטריונים ההכרחיים לדמוקרטיה באים לידי ביטוי ה אדון באופן שבו בפרק ז

אם וכיצד בפרק הראשון של מחקר זה ואראה . אציג כל קריטריון כפי שהופיעבפועל הלימוד באזרחות

בפועל, אם חומר הלימוד עולה עמו בקנה אחד, אם חומר בחומר הלימוד באזרחות בא לידי ביטוי

האפשרי של הקריטריון ק ממנו או אם סותר אותו. בכוונתי להתייחס גם להיעדרוהלימוד מכיל חל

האופן שבו לסייע בהבנת עשוי ,מתוך תפיסה שגם היעדר התייחסותמחומר הלימוד באזרחות בפועל,

הדמוקרטיים המרכזיים באופן את הרעיונות ניתוח אינטגרטיבי המשלבאערוך . מלמדים דמוקרטיה

מניתוח העולות המסקנות את אסכם לבסוף,. ום במערכת החינוך הממלכתית בישראלשבו נלמדים כי

העקרונות של מטרתי בפרק זה היא לנסות להבין מה מקומם ות העולות ממנו.המגמ על צביעאו זה

על מנת לתרום להבנת התפיסה הדמוקרטית שמערכת החינוך בישראל מלמדת. הללו בחומר הלימוד,

82

בחינת תכני הלימוד לאור עקרונות הדמוקרטיה - שני חלק

בפרק .הוא משמעותה של הדמוקרטיה כשלטון העם או ריבונות העם הקריטריון הראשון לדמוקרטיה

בא לידי ביטוי בהגות "שלטון העם" הדמוקרטי הקריטריון הצגתי כיצדמחקר זה הראשון של

ובהגדרת המושג פרט להשפיע על מהלך חייו הליברלית והרפובליקנית. הקריטריון עוסק ביכולתו של ה

שלטון העם מחייב בכך שכלל וגרים המתגוררים במדינה כדרך קבע.או המב"עם" ככלל האזרחים

במילים או מהתערבות ויכולת זו מחייבת שהעם יהיה חופשי אזרחי המשטר יהיו חלק מהריבונות

. (42-41 :למעלה)ראו שליטה"-: במצב "אירפובליקניות

להלן ,בכמה מהפרקים והנושאים קריטריון "שלטון העם"חומר הלימוד באזרחות מתייחס ל

: ההתייחסות הברורה והמפורשת ביותר נמצאת בפרק אציג את ההתייחסויות השונות לקריטריון זה

כולל זה כאמור, עקרון. תחת הנושא "עיקרון שלטון העם"השני בתכנית הלימודים, "מהי דמוקרטיה",

עיקרון. דמוקרטיות ובחירות וייצוגית ישירה דמוקרטיה, ומתחלף נבחר, יציג שלטון: הנושאים את

שפועלים נציגיו את בוחר והוא, במדינה הסמכות כל של ומקורה השליט הוא שהעם משמעו העם שלטון

תצריכו הראשון בהם הוא שהןתנאים, בחמישה מחויבות הדמוקרטית הבחירות ,כמו כן. ולמענו בשמו

בדומה לקריטריון ניתן לראות כי . (70)שם: המדינה אזרחי לכל את שיכללו זה במובן כלליות להיות

לט על עצמו השומדגיש את היותו של העם אכן , חומר הלימוד באזרחות "שלטון העם"הדמוקרטי

אף עוסק במושג הייצוג דרך לימוד המושגים "דמוקרטיה חומר הלימוד כבסיס למשטר הדמוקרטי.

ונוגע בנושא הכללתם של כלל האזרחים דרך הצבת התנאי "כלליות" ,דמוקרטיה ייצוגית""ישירה" ו

מדברים אלו ניתן להסיק כי חומר הלימוד באזרחות עולה בקנה אחד עם חלק לבחירות הדמוקרטיות.

מההגדרה של הקריטריון הדמוקרטי "שלטון העם".

כלל ההוגים התייחסו לשתי נקודות ",לטון העםשהדמוקרטי "בהגדרת הקריטריון ,מאידך

או, החירות הנקודה הראשונה היא אשר אינן באות לידי ביטוי בחומר הלימוד. , אותן הצגתי,נוספות

הליברלי הזרם להם. הנוגעות בהחלטות חלק לקחת האזרחים כלל של כתנאי ליכולתם ,"השליטה -אי"

השלטון ואילו חומר הלימוד של כוחו מקור הוא העםש לכך הבסיס את בחירות רואים והרפובליקני

יתרה מכך, בנושא "הרעיון הדמוקרטי" אשר פותח את .אינו מקשר בין עיקרון שלטון העם לחירות

חומר הלימוד מייצר הפרדה בין עקרון שלטון העם לחירות כאשר משייך את ,הפרק "מהי דמוקרטיה"

החירות למובן "דמוקרטיה יה כצורת ממשל" ואילו אתעיקרון שלטון העם למובן הדמוקרטי "דמוקרט

את הרושם כי עשויה להיות דמוקרטיה אשר אינה מדגישה את החירות התלמידים מקבליםכך, כערך".

פי ההוגים הליברליים והרפובליקניים מצב זה אינו , בעוד על אך מיישמת את עיקרון שלטון העם

אפשרי.

83

כחלק" העם מיהו" לשאלה היא המענהאינה באה לידי ביטוי בחומר הלימוד הנקודה השנייה אשר

מענה , הן הזרם הליברלי והן הזרם הרפובליקני נותניםכאמור .קריטריון הדמוקרטימה נפרד בלתי

מחייב כי כלל "שלטון העם" קריטריוןהעם הוא כלל האזרחים ו ,לדידם זו. לשאלה ומחייב ברור

בספר אמנם .בפועל, אינו מתייחס לשאלה זו חומר הלימוד באזרחות יבונות.האזרחים יהוו חלק מהר

הלימוד ישנה הגדרה למושג "עם":

אין הכוונה לעם כיחידה אחת, אלא העם בסך כל האזרחים החיים במדינה, השונים זה

מתכוונים גם לכל קבוצות האזרחים החיות במדינה, הנבדלות זו מזו 56עםמזה...במושג

תיהן, במנהגיהן ובאינטרסים שלהן. העם כולל את הרוב ואת קבוצות המיעוט השונות גםבדעו

(.100: 2001)אדן ואחרים יחד

אינה מהווה חלק מההגדרה המחייבת לעיקרון בספר הלימוד, , על אף כי מופיעההגדרה זו יחד עם זאת,

באזרחותאינה נכללת בחומר הלימוד ועל כן ,57באזרחות כפי שנדרשת בבחינת הבגרות ",שלטון העם"

התלמידים אינם נדרשים ללמוד את המושג "עם" ואין כל ערובה לכך שהם מבינים כי העם הוא .בפועל

ספר הלימוד כולל בתוכו הגדרה שלמה יותר ולא למשל לעם היהודי. ,מושג המכוון לכלל אזרחי המדינה

החומר הנלמד בפועל.לקריטריון הדמוקרטי "שלטון העם", אך היא נעדרת מ

בחומר הלימוד התייחסות נוספת לקריטריון הדמוקרטי "שלטון העם" באה לידי ביטוי

ו"המיעוטים ,"בפרק "מהי דמוקרטיה ,"המיעוט זכויות על ושמירה הרוב הכרעת קרוןעי"בנושאים

עקרון ושא "בנ. "יהודית מדינה-ישראל מדינת" בפרק ,"הלאום למדינתליברליות הצדקות"בישראל" ו

הראשונה ,דמוקרטי זה עיקרון של להיותו סיבותה מוצגות ,"הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

מוצגים מיעוטהו רובה יחסי ,כמו כן .העם להחלטת ביותר הקרובה היא הרוב שהכרעת היא בהן

המשחק כללי תבמסגר הרוב הכרעת את עליו מקבל המיעוט כן ועל ומתחלף זמני הוא הרוב, כדינמיים

מוצגות זכויות ,בנוסף .שיכריע זה יהיה הוא לרוב יהפוך המיעוט שכאשר ידיעה תוך ,הדמוקרטי

הכרעת הרוב מצטיירת בחומר הלימוד, .(72: ראו למעלההמיעוט ומוסבר המושג "עריצות הרוב" )

העם. חומר החלטת הרוב היא הקרובה ביותר להחלטת ש את שלטון העם, שכן כפי שציינתיכדרך לממ

הלימוד מסביר את ההיגיון והצורך בעיקרון הכרעת הרוב ואף מדגיש כי לרוב אסור לפגוע בזכויות

המיעוט ופגיעה שכזו היא פגיעה שאינה דמוקרטית.

אך אינו נותן את הדעת למצב בו יחסי הרוב ,זכויות המיעוטיםהעיקרון אמנם מתייחס ל

מתחים וסיכויים" בספרה "ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטיתן והמיעוט אינם דינמיים. רות גביזו

56

.במקורההדגשה 57

חורף תשע"ב: 034418שובות לשאלון אזרחות מס' )דגם ת 16בדגם תשובות לשאלון אזרחות חורף תשע"ב, שאלה למשל8 .)

84

מדן כמיעוטים אינו קבוצות אזרחיות אשר מע , השתמשה במושג "מיעוטים כרוניים" כדי לתאר(1999)

(. במדינת ישראל המיעוט הערבי מהווה מיעוט 39: 1999או לתקופה מסוימת )גביזון, מוגבל לסוגיה

. אני שימורו של רוב יהודימכיוון שחוקיה של המדינה נחקקו לשם ,ובאשר לעולם לא יהיה רכרוני

פוגע בקריטריון הדמוקרטי דר ההתייחסות למצבו של המיעוט הערבי כמיעוט כרוניסבורה שהיע

דרך לקבלת החלטות אשר עשויה לא לעלות עמו בקנה אחד. גם בנושא שכן הוא מכשיר ,"שלטון העם"

הערבי, הדרוזי, הבדווי והצ'רקסי :מיעוטים הקיימים בישראליג את האשר מצ ,"המיעוטים בישראל"

כאשר (, אין אזכור למושג "מיעוט כרוני" או למשמעותו. 62-61ראו למעלה: ואת מעמדם ומאפייניהם )

גם בשל היחסים ,הלימוד על הדמוקרטיה באופן כללי מציג מצב שבו הכרעת הרוב היא דמוקרטית

מדינת העוסק במיעוטיםולא מוזכר המושג "מיעוט כרוני", גם לא בפרק ,טהדינמיים בין רוב למיעו

ישראל, עשויים התלמידים להסיק כי מצב בו הרוב שאינו מתחלף מכריע בענייני המדינה באופן תמידי

פי הקריטריון הדמוקרטי "שלטון העם", מצב זה אינו על הוא מצב העולה בקנה אחד עם הדמוקרטיה.

אינו מתייחס לכך שהעם ואף אינו ,שליטה הנדרשים לקיום הדמוקרטיה-ת או האימאפשר את החירו

חומר הלימוד אינו עולה בקנה אחד עם קריטריוןבנושא "הכרעת רוב" ועל כן ,מורכב מכלל האזרחים

את מגדירים אינם ,והרפובליקני הליברלי ,הדמוקרטיים הזרמיםחשוב לציין כי ,נוסף. בזה דמוקרטי

כלי לקבלת החלטות, פרקטיקה דמוקרטית היא הרוב הכרעת. לדמוקרטיה כקריטריון" ובהר הכרעת"

עיון או תנאי לדמוקרטיה. אך אינה מהווה ר ,משרתת מבחינה טכנית את המשטר הדמוקרטיה

הצדקות למדינת הלאום מנקודת מבט תחת הנושא "נקודה נוספת המחזקת את טענתי מופיעה

מורכבת מרוב התרבותית קה הדמוקרטית למדינת הלאום האתניתדמוקרטית", אשר עוסק בהצד

"העם שלטון" הדמוקרטיה עקרונות בסיס על ישנה הצדקה. בנושא זה דומיננטי וקבוצות מיעוט

אינם עוד כל ,רצונם פי על המדינה את לעצב הזכות את לאזרחים מקנים אלו עקרונות, "הרוב הכרעת"ו

כאשר מתבצע ניסיון להצדקתכלומר, .(58-57)שם: כרצונו חייו תא לעצב המיעוט זכויות את דורסים

מציג את עיקרון הכרעת הרוב ושלטון העם חומר הלימוד"מדינת הלאום האתנית תרבותית",

שצביונה נקבע על פי זהות מדינת לאום אתנית תרבותית היא מדינה. המדינה זסוג כמתממשים דרך

המרכזי במרחב הציבורי ומקבל עדיפות תרבותית, שפתית קבוצת הרוב הלאומי התופס את המקום

השימוש בעקרונות "הכרעת הרוב" ו"שלטון העם" כדרך להצדקת קיומה של ,(. לדעתישםוערכית )שם:

מחזק את טיעוני לגבי הפגיעה הקיימת בקריטריון הדמוקרטי מדינת הלאום האתנית תרבותית,

. כל עוד העם" ו"עיקרון הכרעת הרוב" בחומר הלימוד"שלטון העם" דרך הנושאים "עיקרון שלטון

אינם מתקיימים תנאים חוקתיים אשר מבטיחים את זכויותיו של המיעוט ויכולתו להתקיים במצב של

. שליטה, אין הבטחה כי עקרונות אלו יתממשו-אי

85

וד, ניתן לראות בחומר הלימ הקריטריון הדמוקרטי "שלטון העם"לסיכום, לאור בחינתי את הימצאות

נוכח. הקריטריון יתויכהוולסירוגין מהנושאים השונים ועל כן אינו נלמד ונעדר נוכח כי קריטריון זה

ביכולתובמובנו כי העם הוא הריבון בדמוקרטיה, השולט על עצמו באמצעות נציגים נבחרים ועל כן

אמורים להיות חופשיים רהמשט אזרחי כלל כי במובנו נעדר הקריטריון. חייו מהלך על להשפיע

.מהריבונות חלק התערבות ושליטה ולהוותמ

וא הדרישה לשוויון פוליטי. את הקריטריון "שוויון פוליטי" בודדתי הקריטריון השני לדמוקרטיה ה

מתוך כתיבתם של ההוגים בשני הזרמים, הליברלי והרפובליקני, וטענתי בסופה של הצגתו כי הוא

הטבעיות ולחירויות הפוליטיות של כלל האנשים המרכיבים את היחידה הפוליטית, בין קשור לחירויות

(. בהתייחסותי הנוכחית 42: שם) כמקשה אחתאם קיימת הבחנה בין סוגי החירויות או תפיסתן

לקריטריון "שוויון פוליטי" באופן בו הוא בא לידי ביטוי בתכנית הלימודים באזרחות הנלמדת בפועל,

ק אל התכנים הקשורים לחירויות הפוליטיות ולתכנים הקשורים לחירויות אלו ולשוויון אתייחס ר

הפוליטי עצמו. אל החירויות הטבעיות אתייחס כאשר אראה את האופן בו בא לידי ביטוי בתכנית

הקריטריון "זכויות האדם והאזרח". הלימודים באזרחות בפועל

ההשתתפות השווה של כלל האזרחים בדיון הריבוני הדרישה לשוויון פוליטי כוללת את יכולת

כפי שציינתי בפרק הראשון של מחקר זה, דרישה זו מכירה בכך שכוחם של .ובקבלת ההחלטות

לסייע לקיום דרישה יםהאמור ווה ועל כן כל הוגה מציג יישומים פרקטיים שוניםהאנשים אינו ש

יון והן ליישומים הפרקטיים שלו, כפי שמופיעים כרעהן דמוקרטית זו. אני אתייחס לשוויון הפוליטי

בפרק "מהי השוויון הפוליטי כרעיון מופיע בחומר הלימוד באזרחות. פועלחומר הלימוד בב

כליות חברתיות "גישות כלו ים "חירות ושוויון ערכי יסוד בדמוקרטיה"תחת הנושא דמוקרטיה",

ערך החירות וערך בדמוקרטיה" מציג את הנושא "חירות ושוויון ערכי יסוד במדינה הדמוקרטית".

השוויון הפוליטי הוא השוויון הפורמלי בזכויות בעוד בין שוויון פוליטי לשוויון מהותי, ומבחין השוויון

-כלכליות גישותנושא "ה(. 66חברתי )שם: -השוויון המהותי הוא שוויון בתחום הכלכלי ,הפוליטיות

מהגדרתה כחלק .דמוקרטית והסוציאל הליברלית גישותמציג את הבמדינה הדמוקרטית", ברתיותח

ואילו השוויון "חירות" דוגלת בערךגישה אשר הינדרשים התלמידים לציין כי זו של הגישה הליברלית

, משמעותו של השוויון הפוליטי היא זכות הצבעה לכל, קול שווה לכל מוגבל לתחום הפוליטי בלבדבה

כך הוא דמוקרטית את השוויון כערך מרכזי וההסבר ל-הסוציאל הגישה , מעמידהלעומתהועוד. אחד

"נחיתות כלכלית וחברתית :חברתי יוביל לחוסר שוויון בתחום הפוליטי-שחוסר שוויון במצב הכלכלי

השפיע על החיים הפוליטיים" גורמת לאזרחים לחוש אדישות פוליטית וחוסר אמונה לגבי יכולתם ל

מופיעה הדרישה לשוויון פוליטי כרעיון אינהרנטי לדמוקרטיה. הנושאיםני (. בש96: 2001, ואחרים )אדן

86

הדרישה לשוויון פוליטי כפרקטיקה מופיעה אף היא בחומר הלימוד באזרחות תחת נושאים שונים,

בתוך הנושא "הכרזת העצמאות". בפרק "מדינת ישראל מדינה יהודית", ראשית מופיעה דרישה זו

כי מדינת ישראל מחויבת לקיום שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה, כמו כן בהכרזה נאמר

אה ושווה ההכרזה פונה לערביי ישראל וקוראת להם לקחת חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות מל

נושא "זכויות האדם והאזרח", הזכויות האזרחיות (. בפרק "מהי דמוקרטיה" ב"56-55: מעלהל)ראו

זכויות פוליטיות ובהן הזכות לבחור ולהיבחר, חופש ההתארגנות והזכות לבקר את השלטון מוגדרות כ

כחלק מהנושא "עיקרון שלטון העם" בהצגת חמשת מופיעה הדרישה לשוויון פוליטי ,(. בנוסף68)שם:

, המדינה אזרחי כל את שיכללו זה במובן כלליות להיות צריכות הןהתנאים לבחירות דמוקרטיות:

, תקופתיות, אחד קול ישנו בוחר שלכל כך שוות, בחר במה לדעת יוכל הבוחר האזרח שרק כך ותחשאי

הפוליטית )שם: ההתארגנות חופש במסגרת מפלגות כמה של חופשית התמודדות בסיס על וחופשיות

אשר עוסק בין ,הנושא "רשויות השלטון" בפרק "המשטר והפוליטיקה בישראל", מאידך, .(70-69

המבצעת ובהרכבת הממשלה הקואליציונית, אינו עוסק כלל בדרישה לשוויון פוליטי השאר ברשות

במדינת כי סבורה על אף כי ברשויות השלטון אמורה דרישה זו לבוא לידי ביטוי. אני (78-77)שם:

בדרישה לשוויון לעסוק שלא הבחירה, מיעוטים ומספר אחד לאומי מרוב מורכבתבהיותה , ישראל

בחירה היא (,למשל" החסימה אחוז" כמו מושג דרך) ",השלטון רשויות" מהנושא כחלקפוליטי

ליישומו ומימושו הקיימת ומהסכנה פוליטי לשוויון הדרישה של הפרקטי היישום מחשיבות המתעלמת

.במדינת לאום אתנית תרבותית

רישה לשוויון ישנה הנחה מקדימה לכך שהד פועלבחומר הלימוד בניתן להסיק כי ,לסיכום

דרישה לשוויון פוליטי כרעיוןחומר הלימוד מתייחס ל .לדמוקרטיה קריטריוןמהווה כרעיון פוליטי

ון הפוליטי. מובנו הרחב יותר מהשוויבשוויון ב גם ומדגיש כי הדמוקרטיה כערך עוסקת ,מובן מאליוה

בערכו מוצגת ההכרה בו ,במדינה הדמוקרטית"חברתיות -גישות כלכליותניתן לראות זאת בפרק "

טובהה בצורה יתממש שוויון זהעל הדרך בה תיאורטי דיוןמתקיים ו הפוליטי השוויון של וחשיבותו

שכן מלבד ההסבר על עבור דרישה זו,חסרה התייחסות פרקטית מיישמת ,מאידך. ביותר הוגנתהו

העצמאות, לא ניתנות וציון הזכויות האזרחיות בישראל בהכרזת דמוקרטיות התנאים לקיום בחירות

ההוגים מהזרם הליברלי והרפובליקני הדגישו מדינת ישראל.ב דרכי יישום פרקטיות של קריטריון זה

בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את חשיבות יישומו של השוויון הפוליטי דרך מבנה השלטון,

וויון פוליטי במדינת הדרישה לשהפרקטי של חוסר העיסוק בישום .מוסדותיו והיכולת לערער עליהם

בהימצאותו של הקריטריון בחומר הלימוד באזרחות. פוגם ,ישראל

87

הקריטריון השלישי שהצגתי הוא ההכרה בזכויות האדם והאזרח, ובמידה מסוימת גם בזכויות

לוקים בדעתם על מקורן של הסוציאליות של כלל האזרחים. ההוגים הדמוקרטיים עליהם התבססתי ח

זרם המחשבה הליברלי, טוענים כי זכויות אלו מגיעות לאדם מעצם עם לימהדאל ורולס, בה תהזכויו

וירולי ופטיט מבהירים לעומתם,"טבעיות". זכויות ועל כן מכנים אותן זכויות "יסוד" או ,היותו אדם

-43 )שם: , על כן זכויות אלו אינן טבעיותכי מקור הזכויות אינו באדם ותוקפן נובע מהמדינה והחוק

ישנה תמימות דעים בנוגע לכך שזכויות אלו צריכות להתממש . על אף המחלוקת בין ההוגים,(42

ועל כן זכויות האדם והאזרח והזכויות הסוציאליות ,(שם)שם: על ידי חוקים מוסדריםבדמוקרטיה

ון הקריטריבדומה לקריטריונים האחרים אותם בחנתי, גם טריון לדמוקרטיה. רימהוות אף הן ק

מופיע כרעיון מחייב לדמוקרטיה בנושאים מסוימים בחומר הלימוד באזרחות, "זכויות האדם והאזרח"

וכך אציג קריטריון זה. ,וכפרקטיקה מיושמת, נוכחת או נעדרת, בנושאים אחרים

. מחייב כעיקרון דמוקרטי מופיע הנושא "זכויות האדם והאזרח" ,בפרק "מהי דמוקרטיה"

גים שונים של זכויות: זכויות טבעיות, זכויות אזרחיות, זכויות חברתיות וזכויות הנושא כולל סו

וכמו כן את חובות האדם. זכויות האדם מוצגות כרעיון הנגזר מהצורך להבטחת ,תרבותיות/קבוצתיות

קיומו האנושי של האדם, הן שייכות לפרט מעצם היותו אדם ואינן מוענקות על ידי השלטון או תלויות

(. הזכויות הטבעיות הן: הזכות לחיים וביטחון, הזכות 67נקראות "זכויות טבעיות" )שם: ועל כן ,בו

(. הזכויות 68-67לקניין, הזכות להליך הוגן, הזכות לחירות, הזכות לשוויון והזכות לכבוד )שם:

ת מפורטות בצורה רחבה וזוכות למקום מרכזי בפרק "מהי דמוקרטיה" ובחומר הלימודים באזרחו

(. 67מופיע תמיד בבחינת הבגרות באזרחות )שם: " זכויות האדם"בכלל, ראיה לכך היא שהנושא

נחשבות לחלק מהזכויות הטבעיות ומגדירות את זכויותיו של האדם מתוקף היותו הזכויות האזרחיות,

, חופש ובהן הזכות לבחור ולהיבחר ,אזרח במדינתו. זכויות האזרח בדמוקרטיה הן הזכויות הפוליטיות

נטען כי מדינה אינה יכולה לשלול את זכויות האזרח ,ההתארגנות והזכות לבקר את השלטון. כמו כן

(. הזכויות החברתיות מוגדרות כזכויות שאינן טבעיות, הן 69-68 אזרחיה ומחויבת להגן עליהן )שם: של

רטים החיים מוענקות על ידי המדינה לתושביה ומטרתן לספק רמת קיום סבירה ואנושית לכלל הפ

הזכויות החברתיות הן: הזכות לחינוך, הזכות לטיפול רפואי, הזכות לרמת חיים נאותה, .במדינה

הזכות לדיור וזכויות עובדים ותנאי העסקה. הטענה לגבי זכויות חברתיות היא כי הן מוענקות במידה

חברתית -הכלכלית ומידת הענקתן נקבעת על פי הגישה ,שונה בכלל המדינות הדמוקרטיות המפותחות

(. 69לדמוקרטיה בה מחזיקה המדינה )שם:

ת הזרם הדמוקרטי הליברלי בתפיסתו חומר הלימוד באזרחות מאמץ את גישכי ניתן לראות

מוענקות על ידי אינןש תוך שימת דגש על כךטענתו כי הן טבעיות, דרך זכויות האדםהרעיונית ל

לעמוד על ההבדל בין זכויות האדם לזכויות למדיםשכך מ שוםמשמעותי מ דגש זה .המדינה

88

. אך הזכויות הטבעיות עצמן אינן בזיקה לזרם דמוקרטי מסוים, אלא מהוות חלק מההגות 58החברתיות

הליברלית והרפובליקנית וכמעט כולן מופיעות, בדגש כזה או אחר, אצל ארבעת ההוגים אשר הצגתי

. זכויות האזרח מוצגות כחלק ויות האדם והאזרח"ועל כן עולות בקנה אחד עם הקריטריון "זכ

כלומר, אדם מתוקף היותו אזרח.מהזכויות הטבעיות, אך מאידך הן נלמדות כזכויות המוענקות ל

מחומר הלימוד עולה כי כלל האזרחים חייבים ליהנות מהזכויות האזרחיות, אך לא נשאלת השאלה מה

אך אינו שם ,כי זכויות האזרח הן חלק מזכויות האדםחומר הלימוד מציין בדבר אלו שאינם אזרחים.

להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטותדגש על כך שלכל אדם יש את הזכות להיות אזרח, במובן של

מההגות הליברלית והרפובליקנית ניתן להבין כי הזכות להיות אזרח היא לעומת זאת, במדינה כלשהי.

"מסך הבערות", שערך, ניסוי המחשבתיבאצל רולס זה הגיון . כך למשל, מופיעזכותו של כל אדם

מסייע בהבנת עקרונות הצדק. וירולי מאשר תפיסה זו דרך הרעיון כי התפיסה הדמוקרטית מחייבת ה

הוא טוען כי רפובליקות שונות נבדלות זו מזו באופיין, אך לכלל הרפובליקות משותפת . תפיסה של צדק

הקריטריון אני סבורה כי ,על פי רעיונות אלו מונות על שמירתו.התפיסה כי הן מבוססות על צדק וַא

כי לכל אדם תהיה הזכות להיות על בסיס שני הזרמים האמורים, מחייב, "זכויות האדם והאזרח"

ומייצר חוסר הלימה בין חומר הלימוד בפועל בחומר הלימוד באזרחות אינו מופיעורעיון זה 59אזרח

.ות האדם והאזרח""זכויהדמוקרטי לקריטריון

חובות האדם כאדם ,"חובות האדם" המושג תחת הנושא "זכויות האדם והאזרח" מופיע

וכאזרח מפורטות בחומר הלימוד ומתואר היחס בין זכויות לחובות כיחס שאינו סימטרי, כלומר אין

ההגות הדמוקרטית .(69-68 :םשהתניה של זכויות האדם והאזרח בקיומן של חובות האדם והאזרח )

חירות הפרט, אך ובות האדם נגזרות מזכויותיו, הן מגבילות במידה מסוימת אתהליברלית גורסת כי ח

כקביעה בדבראחרים. רולס מציב את עקרון הצדק הראשון פרטים המגנות על חירויותיהם של ה

לעגן אותן ו בנה פוליטיבמ את העיקרון הזה הוא מעוניין לממש כאשר ,הזכויות והחובות של בני האדם

ל האדם, אך לדידה חובות אלו אינן (. ההגות הרפובליקנית מדגישה את חובותיו ש20-19 :בחוק )שם

אלא חלק מהטוב המשותף של הרפובליקה. וירולי טוען כי החירות המגביל את הפרט, "רע הכרחי"בגין

.התערבות מסוימת בחייו של הפרט הוותהרפובליקנית, כהיעדר התערבות, אינה מנוגדת לחובות אשר מ

א לייצר מצב בו האזרח ירצה למלא אחר חובותיו כחלק מהרגשת ותפקידה של הרפובליקה ה ,לטענתו

ניתן לומר כי גם רעיון חובות לפיכך,(. 28, 25השייכות ושיתוף הפעולה שלו עם המבנה הפוליטי )שם:

58

, קיץ תשע"ד: 034418חות שאלון עוסקת בסוגי זכויות )בגרות באזר 18שאלה מספר ,למשל בבחינת הבגרות קיץ תשע"דו חלק מההגדרה לזכויות חברתיות מציינת כי אל זהלשאלון לשאלה זו היא זכויות חברתיות ובדגם התשובותהתשובה (.6

(. 10קיץ תשע"ד: 034418לשאלון אזרחות מס' תזכויות שהמדינה מעניקה/ תלויות במדינה )דגם תשובו59

אין להסיק מדברי אלו כי אני סבורה שהדמוקרטיה מחייבת במתן אזרחות לתיירים או תושבים ארעיים אשר להם בהם בני האדם הם חסרי אזרחות, כמו למשל אזרחות במדינה אחרת, אלא, לטענתי על הדמוקרטיה לתת דעתה על מצבים

מצב של פליטות. למצבים אלו ישנם פתרונות מגוונים בעולם הדמוקרטי, ולטעמי על חומר הלימוד להתייחס לתופעה זו ולחדד את חשיבותה של הזכות להיות אזרח.

89

חד עם הרעיונות של הזרמים הדמוקרטיים כפי שמוצג בחומר הלימוד באזרחות, עולה בקנה א ,האדם

הליברלי והרפובליקני.

זכויות האדם והאזרח מופיעות כפרקטיקה יישומית תחת נושאים שונים בחומר הלימוד

בו מוצגים הרקע ,בחלק "פתח דבר" מופיעה לראשונה המחויבות לזכויות האדם והאזרח .באזרחות

של 181ת העצמאות. הרקע ההיסטורי מציג את "החלטה ההיסטורי להקמת מדינת ישראל והכרז

סעיפים הנלמדים בה היא ההנחיות לגבי האופי הדמוקרטי המחייב הואחד מ ,האו"ם" )תכנית החלוקה(

אחת מהנחיות אלו היא מתן זכויות אנוש וחירויות יסוד לכל איש. כאשר של שתי המדינות שיקומו,

באופייה תינות הבגרות בשנים האמורות, עוסקכמעט בכל בחהמופיע הכרזת העצמאות, נושא ,כמו כן

לזכויות האדם והאזרח ואף של המדינה מוצהרת מחויבותה בהכרזה .של מדינת ישראל הרצוי

התלמידים נדרשים לדעת את חלקה זה של ההכרזה. כאשר (, 56-55מפורטות בה חירויות היסוד )שם:

לה כי הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח" עו ,מן הנושאים שהצגתי מתוך הפרק "פתח דבר"

שמו במדינת ישראל והיא מחויבת אליו. יבא לידי ביטוי כרעיון שיש לי

"זכויות האדם והאזרח" גם הדמוקרטי קריטריון בהמשך חומר הלימוד, ישנן התייחסויות ל

מדינת -"מדינת ישראלשא ההתייחסות ראשונה קיימת תחת הנו .מדינה יהודית" -בפרק "מדינת ישראל

, "מדינת הלאום האתנית תרבותית" ניתנת ההגדרה למושג זהנושא . כחלק מהלאום של העם היהודי"

ותוימתבטאת בעדיפזהות זו .את זהותה של המדינה תמדינה שבה יש קבוצת רוב לאומי אשר קובעכ

ם ובמדיניות ההגירה. מרחב הציבורי, בתרבות, בשפה, בערכיה בעיצוב לקבוצת הרוב אשר ניתנות

למידת הדמוקרטיות שבה,כי אין קשר ישיר בין סוג הלאומיות של המדינה טענהה נלמדת ,בנוסף

בסוגים אך גםושעשויות להתרחש פגיעות בזכויות אדם או מיעוטים במדינת לאום אתנית תרבותית,

(. הדוגמא 57-56)שם: , שאינן מתבססות על מתן עדיפות לרוב לאומי אחדאחרים של מדינות לאום

הניתנת למדינת לאום אתנית תרבותית היא מדינת ישראל, אך אין התייחסות לכך שבמדינת ישראל

חוסר ההתייחסות מתקיימת או שאינה מתקיימת בעקבות כך פגיעה מסוימת בזכויות האדם והאזרח.

תרבותית, אינה עולה לפגיעה האפשרית בדמוקרטיה כתוצאה מהיות מדינת ישראל מדינת לאום אתנית

ם והאזרח" כפרקטיקה יישומית.בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האד

אשר הצדקות למדינת הלאום מנקודת מבט דמוקרטית", ה" תחת נושא זה מוגדרות ,כמו כן

בפעם הראשונה בפועל בחומר הלימוד באזרחות ווהופיע ,עדכון תשע"א"-"תכנית הלימודיםנוספו ל

בחינת הבגרות קיץ תשע"ג. בין ההצדקות הדמוקרטיות למדינת הלאום קיימת ההצדקה הליברלית, ב

והיא המגנה ,חירותו וטובתו של האדם עללשמור במטרהלפיה מדינת הלאום האתנית תרבותית קמה

שלטון העקרונות הדמוקרטייםעל זכויות האדם ואינה פוגעת בהן. הצדקה נוספת היא הצדקה על בסיס

אתנית תרבותית מממשת את עקרונות אלו בכך שצביון םטוענת כי מדינת לאוה ,העם והכרעת הרוב

90

מוצגת הצדקה שהיא ספציפית למדינת הלאום של העם ,בהמשךבו. המדינה הוא כפי שרוב העם רוצה

מבוססת על כך שהעם היהודי . הצדקה זונגזרת מהזכות לביטחון ולמניעת רדיפותההיהודי, ההצדקה

ר ועל כן דרושה לו מדינה משלו אש ,בשואת יהודי אירופה פרטחווה נרדפות במהלך ההיסטוריה וב

. (58-56)שם: תשמש עיר מקלט

ושומי"זכויות האדם והאזרח" וי הדמוקרטי ההצדקות אותן הצגתי מתייחסות לקריטריון

נית תרבותית דינת לאום את. ההצדקה הראשונה שהצגתי גורסת כי מנןאך ישנן סתירות בתוכ ,בפועל

אתנית הלאום המדינת מממשת האם וכיצדאינה מסבירה באופן לוגי אך מממשת את זכויות האדם

ההצדקה מוצגת כמין אקסיומה "זכויות האדם והאזרח" בפועל. הדמוקרטי קריטריוןהתרבותית את

ציפית למדינת הלאום ההצדקה השלישית, הספ ,בנוסף על כךללא הוכחה רעיונית או דרך דוגמאות.

. אני מוצאת להגן על זכותו לחיים וביטחון על מנתכי העם היהודי זקוק למדינת לאום טוענתהיהודית,

יוצאת מנקודת הנחה המתבססת על המושג היא מכיוון ש זו,טענה קושי במידת הדמוקרטיות של

ר הנקראת "גזענות". אם מופע ספציפי של תופעה אנטי דמוקרטית רחבה יות המהווה ,"אנטישמיות"

היא אינה ית, אין מקום להצדקה כזו שכן הרצון הוא להצדיק את מדינת הלאום מבחינה דמוקרט

פותרת את בעיית הרדיפה של שאר העמים ואינה מבטיחה את הזכות לביטחון לכלל האנשים אלא רק

ליברלית, כוללת ההצדקה הראשונה שהצגתי, ההצדקה העל בסיס כך אוכל לטעון כי לעם היהודי.

טוענת כי מדינת הלאום האתנית תרבותית , שכן היא בתוכה את ההצדקה הספציפית למדינה היהודית

שומרת על זכויות האדם ובתוך זכויות האדם קיימת הזכות לביטחון ומניעת רדיפות.

ההצדקה הנוספת שהצגתי, על בסיס עקרון שלטון העם ועקרון הכרעת הרוב, היא הצדקה

כאשר המדינה מורכבת מרוב לאומי קבוע, אשר אינו משתנה, רצונו אכן .צרת טענה טאוטולוגיתמייה

מבטא את הרצון של רוב העם ומממש את ריבונות העם, אך אין הדבר מחייב שזכויות האדם והאזרח

שמרו. יתרה מזאת, הכרעת הרוב כעיקרון דמוקרטי מוצדקת דרך היותם של יחסי ישל כלל האזרחים י

. כמו כן, (84בישראל תנאי זה אינו מתקיים )שם: , וכאמור(72וב והמיעוט זמניים ומתחלפים )שם: הר

עיקרון שלטון העם, כפי שציינתי כשעסקתי בו בהרחבה בפרק זה, מחייב התייחסות לכל אזרחיה של

ת., על כן הצדקה זו אינה מוכיחה את היותה של מדינת הלאום האתנית תרבותית דמוקרטיהמדינה

"מדינת פרק לקריטריון "זכויות האדם והאזרח" כפרקטיקה יישומית ב התייחסות שניה

נושא זה ".מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודיתממוקמת תחת הנושא " ,מדינה יהודית" -ישראל

ובו ,יהודית מדינה את היותה של מדינת ישראלמבטאים העוסק במוסדות, בחוקים ובסמלים

החוקים .קים כגון חוק השבות, חוק יסוד מקרקעי ישראל, חוק שיפוט בתי דין רבניים ועודמפורטים חו

אין ציון או הסבר לכך אולם ,מוצגים כמסייעים לשמירה על צביונה היהודי של המדינה באופנים שונים

תי דין חוק שיפוט ב"מטרות , לדוגמא כך בזכויות האדם. בפועל או פוגעים ,שחוקים אלו עשויים לפגוע

91

לשמור על אחדותו של העם היהודי ולאפשר נישואין בין " :, כפי שהן מוצגות בחומר הלימוד, הן"רבניים

כל חלקי עם תוך התבססות על ההלכה היהודית. עם זאת, חוק בתי דין רבניים מעורר מחלוקת בחברה

ניתן זה ציטוט . מ(72: 2012, חריםוא אשכנזי) על מחלוקת זו נעמיק בפרק השסע הדתי" [...] הישראלית

אין אולם יחד עם זאת, התייחסות לכך שהחוק מעורר מחלוקת,קיימת בחומר הלימוד לראות כי

של האזרחים כמו למשל הזכות לשוויון הטבעיות ותויהתייחסות ממוקדת לכך שחוק זה פוגע בזכ

הנושא "מאפייניה של מדינת חלק מתכני ש מצביעה על כךדוגמא זו מגדרי או הזכות לחופש מדת.

ישראל כמדינה יהודית" אינם עולים בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח"

כפרקטיקה יישומית.

שלישית לקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח" כפרקטיקה יישומית בפרק התייחסות

של קבוצות המיעוט בישראל, ןמוצגים מאפייניה זה נושא. תחת "המיעוטים בישראל" זה קיימת בנושא

מוצג סיכום הגורס כי המיעוטים בישראל נהנים כפי שפירטתי בפרק השני של מחקר זה, ובסופו

כי למדת. התייחסות זו מ(62: מעלהלמזכויות פרט מלאות ומרמה מסוימת של זכויות קבוצתיות )ראו

הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח" כפרקטיקה יישומית של הקריטריון וחומר הלימוד מכיר בחשיבות

זכויות האדם והאזרח מתקיימות במדינת ישראל, גם בקרב המיעוטים. ומציין כי

הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח" כפרקטיקה יישומית בא לידי ביטוי גם בפרק

הראשון בו קיימת ". הנושא"המשטר והפוליטיקה במדינת ישראלהשלישי של תכנית הלימודים,

עוסק בשאלת החוקה וחוקי היסוד במדינת ". הנושא יסודות חוקתיים" התייחסות אל הקריטריון הוא

שהחלטת היא הטענה העולה מחומר הלימוד . מציג את הוויכוח על כינונה של חוקה בישראלו ישראל

בהמשך (. 75יסוד )שם: קובעת כי החוקה תורכב מחוקי ה )פשרת הררי(, הפשרה שהושגה בנושא

"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד חוקים: מפורטים חוקי יסוד רבים ודגש מיוחד ניתן ל

אשר מטרתו ,מעגנים לראשונה את זכויות האדם בחוק חוקתי. חוקים אלו מוצגים כחופש העיסוק"

כיצדושא "יסודות חוקתיים" מציג (. הנ257: 2001ואחרים, להגן עליהן מפני פגיעת המחוקק )אדן

זכויות האדם והאזרח מיושמות במדינת ישראל על ידי חקיקה, יישום זה עולה בקנה אחד עם

ובפרט עם הגדרתו על ידי ההוגים השונים כמחייב ,"זכויות האדם והאזרח"הדמוקרטי הקריטריון

עיגון הזכויות בחוק חוקתי.

עוסק במדיניות אשר, "שבות ואזרחות"לקריטריון הנדון הוא בפרק זה המתייחס הבאנושא ה

מחלוקת בדבר מוצגתגם חוק השבות. בחומר הלימוד ההגירה של מדינת ישראל ובמסגרתו נלמד

אשר טוענים כי חוק השבות הוא ,המחלוקת היא בין התומכים בחוקכאשר , השבות חוקשוויוניותו של

. חומר הלימוד (75: מעלהל ראו) חוק מפלה זהוטוענים כי לבין המתנגדים אליו, ה ,חוק מבחין

המחלוקת מייצרת התמודדות עם אופן היישום או אך עצם העלתה של סוגיה, באזרחות אינו מכריע ב

92

קריטריון ל נותן ביטוי ומותאם, הנושא ועל כן, הפגיעה בזכות לשוויון של חלק מאזרחי מדינת ישראל

.כפרקטיקה יישומית רח""זכויות האדם והאזהדמוקרטי

פועל הוא הנושא נושא נוסף מהפרק השלישי המבטא את עיקרון זכויות האדם והאזרח ב

ה הישראלית ובהם תחת נושא זה נלמדים השסעים בחבר .החברה הישראלית" -"תרבות פוליטית

שוויוני לא יחס המעניקים חוקיםבאמצעות מוצגות הלאומי לשסע הביטוי דרכי"השסע הלאומי".

שוויון חוסר של מדיניות ודרך ,(הביטחון שירות וחוק השבות חוק כגון) ישראל אזרחי לערבים

נושא "יסודות ל בדומה, מחד(. 76השסע )שם: את המחריף כמצב מתואר זה מצב, משאבים בהקצאת

, חומר דמנגחוסר השוויון מבטא את הקריטריון "זכויות האדם והאזרח", אך חוקתיים", העיסוק ב

הנושאים שאכן מוצגים ו.דרך ביטוי שלכהלימוד אינו מתייחס לחוסר השוויון כגורם לשסע, אלא

על התפתחויותיו השונות ובעיית הזהות של פלסטיני -הלאומי הם: הסכסוך הישראלי לשסע גורמיםכ

השוויון בין (. אני סבורה כי חוסר76מיעוט לאומי במדינת לאום אתנית תרבותית )שם: כערביי ישראל

בישראל, והצגתו אזרחי ישראל היהודים לאזרחי ישראל הערבים מהווה אף הוא גורם לשסע הלאומי

הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח", על אף שנוכח קריטריוןה את הדיון מהטמסי כתוצאה ולא כגורם

ועל כן אינה עולה עמו בקנה אחד. בו

ארצה להתייחס בהקשר לקריטריון הדמוקרטי "זכויות הנושא האחרון מהפרק השלישי אליו

. נושא זה"זכויות אדם ואזרח במערכת החוק בישראל"הוא האדם והאזרח" כפרקטיקה יישומית,

ואף ברוב השנים הקודמות תשע"ד,-תשע"אנעדר מחומר הלימוד באזרחות בפועל למגזר היהודי בשנים

שהוא אשכול בחירה המיועד למגזר הערבי והדרוזי. ,ב'חומר הלימוד תחת אשכול להן. הנושא מופיע ב

כפי שהוצהרה ,נושא זה מציג את מחויבותה של מדינת ישראל לשמירה על זכויות האדם והאזרח

מוצגת הדרך ,בהכרזת העצמאות ועל פי חתימתה על אמנות בינלאומיות שונות לזכויות האדם. כמו כן

ל ידי חקיקה, פסיקה ומאבקים שונים של ארגוני מתנדבים ע :בה מחויבות זו באה לידי ביטוי בפועל

לזכויות האדם בישראל.

היא ,ההחלטה ללמד נושא זה במגזר הערבי והדרוזי ולא ללמדו במגזר היהודיברצוני לטעון כי

זו יש החלטה אשר אינה עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח". לטענתי

שרוב גורם לכך המגזר היהודי, : ראשית, היעדרו של הנושא מחומר הלימוד בפועל של מרכיבים כמה

ולא במדינת ישראל, פרקטיקה היישומית של זכויות האדם והאזרחעל ה תלמידי ישראל לא ילמדו

. בחומר הלימוד ארגוני זכויות האדם המוצגים תחת נושא זה ניתן להמחיש זאת דרך .יכירו בחשיבותה

כארגונים נתפסים בשנים האחרונותה "עדאלה","האגודה לזכויות האזרח" ו תוארים הארגוניםמ

זוכים לביקורת ולגינוי מטעם אנשי ציבור ארגונים אלו .המשתייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית

93

חוקים המגבילים את מקורות המימון חקיקת ל בין השאר היו כמה ניסיונות םונגד ,60םופוליטיקאי

הנובע מהיעדר ם לדמוקרטיה, דהכרה בחשיבותם של ארגוני זכויות האחוסר ה .61להם ואת פעילותםש

מייצר חוסר ביכולת האזרח לבחון את התפיסות לגבי ארגוני זכויות האדם דרך ,הנושא מחומר הלימוד

את התפיסותלחזק , היעדרו של נושא זה מחומר הלימוד עשוי אף כךהפריזמה הדמוקרטית. יתרה מ

של רוב תלמידי באזרחות בפועל היעדרו של נושא זה מחומר הלימוד ,. על כןבקרב המגזר היהודי הללו

ישראל, אינו עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח" כרעיון וכפרקטיקה

. יישומית

ער בתפיסה הדמוקרטית פ תיוצרבלבד, שנית, הבחירה ללמד נושא זה במגזר הערבי והדרוזי

"ערערה" ערביהספר הבית השתתפותו שלהפרשה סביב לכך היא טובה דוגמא .אזרחי ישראל של

. ב"מצעד זכויות האדם" השנתי המאורגן על ידי האגודה לזכויות האזרח 2011בשנת שבמשולש

החינוך,בין מנהל בית הספר למפקחו מטעם משרד מספר שיחות הבהרה השתתפות זו גררה אחריה

ולטענתו במצעד העומד מאחורי ההשתתפותוהחוקי הרציונל החינוכי עללהסביר נדרש המנהל בהן

אירוע .(19-18: 2012, 531מספר ועדת החינוך של הכנסת לפעילות זו היה שלילי )פרוטוקול יחס המשרד

רבי והדרוזי, במגזר העעקב חומר הלימוד השונה, בתפיסה הדמוקרטית פער הקיים לטעמי זה מבטא

נתפסת ההשתתפות במצעד זכויות האדם כפעולה ערכית המבטאת השתתפות אזרחית בפוליטיקה

ואילו עבור מפקחי משרד החינוך זוהי פעולה שיש לתת עליה הסבר.

שלישית, לימוד הנושא במגזר הערבי והדרוזי מציג תמונה לפיה מחויבותה של מדינת ישראל

:בנושאים שהוצגו לפני כן בעודויות האדם והאזרח" היא מחויבות מוחלטת, "זכהדמוקרטי לקריטריון

בנושאים .כי מחויבות זו אינה מוחלטתנלמד "השסע הלאומי"ו "יסודות חוקתיים", "שבות ואזרחות"

הללו בלט הפער בין הזכויות המוענקות לאזרחיה היהודים של המדינה, לבין אלו הניתנות לאזרחיה

התלמיד עשוי לבחור את התוכן אתו הוא מזדהה מבין התכנים הסותרים. ישנו פער בין הערבים ועל כן

גם פער זה מייצר סתירה בין נושאי הצגת מחויבותה של ישראל לזכויות האדם לבין התממשותן בפועל,

לימוד שונים בתוך חומר הלימודים באזרחות, סתירה שאינה עולה בקנה אחד עם הקריטריון

ויות האדם והאזרח". הדמוקרטי "זכ

", קבוצתיות זכויות" הנושא הוא זה דמוקרטי לקריטריון בהקשר אפרט עליו אחרון נושא

", מיעוטים זכויות" הנוסף בשמן או, קבוצתיות זכויות". דמוקרטיה מהי" בפרק הלימוד בחומר המופיע

60

גוני זכויות האדם בתור בהתייחסותו לאר 2011ראו למשל התבטאותו החריפה של שר החוץ אביגדור ליברמן משנת מכפישים, שקרים מפיצים האלו הארגונים. אדם בזכויות עוסקים לא האלו שהארגונים ברור"גורמים המסייעים לטרור.

שמדובר ברור. צדקה שישראל אמרו לא האלו מהארגונים אחד אף, מעולם. ל"צה חיילי ונגד ישראל מדינת נגד ומסיתיםביטוי זה התייחס לארגונים: .(2011)ליברמן בתוך בנדר, "ל"צה את להחליש מטרתם לשכ, נטו טרור סייעני בארגונים

עדאלה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, רופאים למען זכויות אדם בישראל, יש דין ועוד. 61

מון , הצעת החוק להגבלת מי2011ראו הצעת החוק להגבלת מימון עמותות פוליטיות של חבר הכנסת אופיר אקוניס משנת ( והצעת החוק "לצמצום 2011)ליס, 2011עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום משנת

)חובל וליס, 2013מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית" של חברי הכנסת אילת שקד ורוברט איליטוב משנת 2013.)

94

לידי ולהביאם הייחודיים מאפייניהן על רלשמו להן לסייע במטרה המיעוט לקבוצות הניתנות זכויות הן

האדם זכויות" הדמוקרטי הקריטריון בהגדרת חלק לוקחות אינן הקבוצתיות הזכויות .ביטוי

למושג מתייחסים אינם שסקרתי הדמוקרטיים המחשבה זרמי בשני שההוגים מכיוון ",והאזרח

זכויות כן ועל הפוליטי הסובייקט את באינדיבידואל רואה הליברלי המחשבה זרם". קבוצתיות זכויות"

הוא, פוליטי כסובייקט" קבוצות" למושג מתייחס דאל כאשר .בו יעסוק זה שזרם מושג אינו קבוצה

, 12: מעלהל ראו) לאומיות לקבוצות ולא משותפים פוליטיים אינטרסים ןלה שיש לקבוצות מתייחס

כי טוען פטיט .הפוליטי הסובייקט את בקבוצה רואה, זאת לעומת ,הרפובליקני המחשבה זרם(. 15

,מאידך .שלו הקבוצתי בגורל מעורב אדםה של הפרטי וגורלו העיר של חירותה את דורשת החירות

המשותף המכנהכאשר , הללו הקבוצות כלל בין מסוים משותף מכנה לייצר היא הרפובליקנית השאיפה

המחשבה זרם גם ,כן על(. 36: שם) הרפובליקנית בתפיסה מאד החשובה קהילתית סולידריות מייצר

.הדמוקרטית המדינה בתוך התייחסות כקבוצת ולמיעוטים לקבוצות מתייחס אינו הרפובליקני

הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח", ניתן לומר כי ברמה הרעיונית מופיע לסיכום

המתייחס לזרם המחשבה במלואו בחומר הלימוד, אם כי ההסבר על מקורותיו הוא הסבר הקריטריון

כרעיון, ישנו ביטוי הולם ומפורט לזכויות האדם והאזרח ואף לזכויות החברתיות. הליברלי בלבד.

ברמת הפרקטיקה היישומית, נראה שחלקים מחומר הלימוד עולים בקנה אחד עם הקריטריון

ואף עומדים ואילו חלקים אחרים אינם עולים בקנה אחד עמו ,הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח"

בסתירה אליו. בפרק "מהי דמוקרטיה" בחומר הלימוד, תחת הנושא "זכויות האדם והאזרח", מוסבר

בינן מתנגשות והן מוחלטות אינן האדם זכויות כי מבהיר . מושג זה"זכויות בין התנגשות"גם המושג

כאשר .דמוקרטיתה המדינה של אינטרסים או ,אחרים דמוקרטיים עקרונות לבין ובינן עצמן לבין

, ניתן לכאורה (.69: שם" )ואיזון שקלול" מדיניות דרךהמדינה מכריעה בין זכויות התנגשות מתרחשת

שומו במדינת ילהסביר דרך מושג זה את הנושאים בהם הקריטריון "זכויות האדם והאזרח" נפגע בי

ר אינם מממשים את אינו מוזכר ברוב הנושאים אותם הצגתי אשזה הסבר רעיוני אולםישראל,

והצגת הופעתו הקריטריון. אני סבורה כי בחינת הקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח"

סייעת להבנת התפיסה הדמוקרטית בה אוחזים תלמידי היא משמעותית ומ והיעדרו בחומר הלימוד

ישראל.

טריון דמוקרטי זה ניתן דגש רבלקרי .הקריטריון "שלטון החוק"הקריטריון הדמוקרטי הרביעי הוא

הזרם הליברלי מחייב את . (43)שם: ערובה לחירות בזרם זה מהווה החוק מכיוון ש ,בזרם הרפובליקני

שיתוף הפעולה החברתי בקבלתם של כללים, חוקים ומוסדות, בלעדיהם לא תתקיים דמוקרטיה )שם:

שמטרתו חוקתי במערך הצורך את םמדגישי הזרמים שני(. וכאמור, מעבר לחשיבותו של החוק, םש

. (םש )שם: בנקל להשתנות יוכלו לא האדם על המגנים המהותיים החוקים כי לדאוג

95

הקריטריון הדמוקרטי "שלטון החוק" מופיע בתכנית הלימודים באזרחות תחת הפרק "מהי

חים והשלטון עיקרון זה מדגיש כי במשטר הדמוקרטי האזר .בנושא "עיקרון שלטון החוק" דמוקרטיה"

כפופים לחוק שנחקק בדרך דמוקרטית. העיקרון כולל בתוכו שני מובנים לשלטון החוק, מובן פורמלי

חובת הציות להפורמלי מתייחס לצורה בה נחקק החוק, לפרסומו, לאופן אכיפתו ו . המובןומובן מהותי

בהגבלות החלות על עוסק ןשכ ,. מובן זה נותן ביטוי לקריטריון הדמוקרטי "שלטון החוק"(71)שם: לו

המובן הפורמלי לשלטון החוק מציג ,(. כמו כן43החוק כפי שצוינו בזרם המחשבה הרפובליקני )שם:

את החוק כסמן לגבולות המותר והאסור במדינה הדמוקרטית, כאשר הפרט רשאי לעשות הכל מלבד

(. הגדרה זו של 71ק )שם: מה שאוסר עליו החוק, ואילו השלטון רשאי לעשות רק מה שמתיר לו החו

מממשת את תפיסת החירות הליברלית, כשחרור היא מכיוון ש ,החוק מתאימה יותר לזרם הליברלי

(. המובן המהותי 4מכל הגבלה או התערבות במעשיך, "החירות השלילית" כפי שכינה אותה ברלין )שם:

י מובן זה, הוא חוק העולה החוק הראוי לפ .מתייחס לתוכן החוק ומידת התאמתו לערכי הדמוקרטיה

המובן המהותי בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה, מגן על זכויות האדם והאזרח ומונע עריצות שלטונית.

כפי שתופסים אותו שני זרמי ,לשלטון החוק עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "שלטון החוק"

(43ועקרונות הצדק )שם: , הטוענים כי החוק נועד לממש את החירות המחשבה הדמוקרטים

מאידך, חומר הלימוד אינו עוסק בשאלת הכרחיותם של שני המובנים של שלטון החוק

בהתאמה לדמוקרטיה, השאלה האם שני המובנים חייבים להתקיים במדינה הדמוקרטית אינה עולה ו

עוסק אשר ,"החוק שלטון עקרון" הנושא בא לידי ביטוי בהמשך זה אינה מקבלת מענה. חוסרלכך

" אידיאולוגית נותיעברי" גם מוצגת, המוצגות החוק הפרות בין. לחוק הציות ובגבולות חוק בהפרות

לקבלה על ידי חלק מהמדינות, ואילו עבריינות מצפונית זוכה ,לפי חומר הלימוד .פוליטית או מצפונית

, השאלה האם עבריינות (.71עבריינות אידיאולוגית אינה מקובלת לרוב ונחשבת אסורה ופסולה )שם:

מצפונית או פוליטית, מתבצעת כלפי חוק אשר אינו מתיישב עם המובן המהותי לשלטון החוק אינה

גם השאלה האם ישנם חוקים אשר אינם עולים בקנה אחד עם המובן המהותי מכך משתמע שו ,נשאלת

קריטריון הדמוקרטי בו הבעייתיות מסוימת באופן י על יני. היעדר זה מעיד בעאינה עולה לדמוקרטיה

מוצג בחומר הלימוד במובנו המעשי."שלטון החוק"

לטענתי הקודמת ישנם שני סייגים בחומר הלימוד, אך לדעתי סייגים אלו אינם מספיקים כדי

א שתחת הנושא "רשויות לסתור אותה, אציג כל סייג ואסביר את דעתי לגביו. הסייג הראשון הו

ד עוסק בהליך חקיקת החוקים בישראל, באורכו ובפרוצדורות הרבות הנדרשות השלטון", חומר הלימו

לו אשר מאפשרות דיון מעמיק במהותו של החוק וגם ביכולתו של בג"צ לפסול חוקים שאינם עולים

היותם של נושאים אלו על אף. אך (391: 2001ואחרים, אדן, 79-77)שם: בקנה אחד עם הדמוקרטיה

נות אידיאולוגית ואופן יאין התייחסות לדוגמאות אמתיות של עבריגם בהם , נתי הקודמתסייג לטע

96

הסייג השני הוא שתחת ם" אשר נחקקו במדינות דמוקרטיות.של חוקים "לא דמוקרטייאו הטיפול בה

אשר כל אדם (או צו)פקודה כ מוגדר המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל" "חוקהנושא "עיקרון שלטון ה

חובת אי ציות. חומר הלימוד מדגים את התהוותו של עליה ל לזהות כי היא אינה מוסרית וחלה יכו

)ראו ומודגש כי זוהי פקודה או צו הניתנים בעיקר בצבא ,מושג זה דרך פרשת "טבח כפר קאסם"

. אך גם סייג זה אינו סותר את טענתי הקודמת, בראש ובראשונה משום שממוקד בעיקר(71: מעלהל

לפקודות הניתנות בצבא ולא לחוקים אשר נחקקים בבית הנבחרים. שנית, הדוגמא הניתנת ל"פקודה

מתארת אירוע שמבחינה משפטית ונרטיבית היא בלתי חוקית בעליל" היא הדוגמא המכוננת למושג זה,

פות ואין אין עליו עוררין כי היה פסול. חומר הלימוד אינו מוסיף על דוגמא תקדימית זו דוגמאות נוס

. חוקים הנכללים תחת "פקודה בלתי חוקית בעליל"בנוגע למה הם הבאמת יכולת הבחנה ברורה

היעדרה של השאלה והמענה בדבר הכרחיותם של שני המובנים של שלטון החוק לדמוקרטיה, פוגמת

בשלמותו של הקריטריון הדמוקרטי "שלטון החוק" בחומר הלימוד.

המופיע ,הדמוקרטי "שלטון החוק" הוא "יסודות חוקתיים" נושא נוסף העוסק בקריטריון

תחת הפרק "המשטר והפוליטיקה בישראל", אותו הצגתי גם בהקשר לקריטריון הדמוקרטי "זכויות

ומציג ,ישראל במדינת היסוד וחוקי החוקהבשאלת , עוסק הנושא. כאמור(91)שם: האדם והאזרח"

שהושגה הפשרה שהחלטת היא הלימוד מחומר העולה הטענה .בישראל חוקה של כינונה על הוויכוח את

שונים מחוקים רגילים במעמדם, צורתם ה היסוד מחוקי תורכב החוקה כי קובעת(, הררי פשרת) בנושא

מוצגים כבעלי מעמד על, הנוצר דרך שריון סעיפי החוק לשינוי דרך רוב חוקי היסוד (. 75: שם) ותוכנם

בחוק אשר קובעת כי לא ניתן לחוקק חוק הסותר את חוק היסוד, אלא מוחלט או מיוחס ופסקת הגבלה

אם יתקיימו שלושה תנאים: "החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל, הוא נחקק לתכלית ראויה

בנושא (.253: 2001, ואחרים אדן)ופגיעתו בעקרונות חוק היסוד היא במידה שאינה עולה על הנדרש"

הלימוד עולה בקנה אחד עם הדרישה למערך חוקתי שתפקידו לדאוג כי החוקים חוקי היסוד, חומר

וקרטי "שלטון החוק". ועל כן בא בהלימה עם הקריטריון הדמ ,המהותיים לא ישתנו בנקל

בא לידי ביטוי בחומר העלתה כי הוא הקריטריון הדמוקרטי "שלטון החוק" בחינת לסיכום,

,את המובנים השונים לווחוק, את ההגבלות האמורות עליו, החומר מציג את ה .הלימוד באזרחות

חומר הלימוד בשאלת , עוסק המראים כי החוק מממש את החירות ואת המשטר הדמוקרטי. כמו כן

חומר הלימוד יחד עם זאת, העלתה הסקירה כיההגנה על החוק המהותי דרך מערך חוקתי קבוע וברור.

בנוגע לאפשרות נו הדמוקרטי של החוק במדינה הדמוקרטית ושאלת תוכל בנוגעלוקה בחוסר בהירות

לציות לחוק אשר תוכנו אינו הולם את ערכי הדמוקרטיה. ההתנגדות

97

ותם של מקורו של קריטריון זה הוא במודע ."הגבלת השלטון"החמישי הוא הדמוקרטי הקריטריון

נבחר וייצוגי. הקריטריון הדמוקרטי לכוחו הרב של השלטון, על אף היותו ההוגים בשני זרמי המחשבה

"הגבלת השלטון" מחייב את מוסדות השלטון להיות כפופים להסדרים חוקתיים אשר מטרתם לפזר

להגבילו. הזרם הליברלי והזרם הרפובליקני מציינים ואת כוחו של השלטון, לפקח עליו, לבקר אותו

ובה נכללים אמצעים כמו חוקה, ,קשתי דרכים להגבלתו של השלטון, האחת היא דרך המעוגנת בחו

היא חוקים, הפרדת רשויות, מוסדות ומנגנונים נוספים שתפקידם הוא להגביל את השלטון. השנייה

ובה נכללים השוויון הפוליטי והערוצים מאפשרי המחלוקת )מוסדות פוליטיים ,דרך הקשורה לאזרחים

(.43 :שם)שלטון ולערער על החלטותיו( ואזרחיים אשר מבטיחים את יכולתם של האזרחים לבקר את ה

: "עיקרון בנושא"מהי דמוקרטיה" וסק בקריטריון זה תחת הפרקחומר הלימוד באזרחות ע

כאשר מקור כוחו עיקרון הגבלת השלטון יוצא מנקודת הנחה כי לשלטון יש כוח רב, . "הגבלת השלטון

ן היא למנוע מהשלטון לנצל את נובע משליטה על משאבי המדינה. מטרתו של עיקרון הגבלת השלטו

ואחרים, וכדי למנוע עריצות ושרירות )אדן (70)שם: פגוע בדמוקרטיה כדי לבהכוח הרב העומד לרשותו

רשויות, חוקה ואמצעי פיקוח וביקורת מוסדיים ההפרדת הגבלת השלטון מתבצעת דרך. (180: 2001

כלי זה מתבסס .האדם זכויות על המגן השלטון תלהגבל ככלי מוצגת הרשויות הפרדתוחוץ מוסדיים.

זונים , המייצרת מערכת של איעל הפרדה בין תפקידיו השונים של השלטון לשלוש רשויות שונות

גם .(70 :מעלהל)ראו מונטסקיה ידי על לראשונה הוזכר ובלמים, חומר הלימוד מציין כי רעיון זה

הרשויות על פי רוחו של ם לאמץ את רעיון הפרדתההוגים הרפובליקניים, וירולי ופטיט, מציעי

, 26: שםלוק ) על סמך רעיונותיו של תוירולי מדגיש כי רעיון זה מיוחס גם להגות הליברלי מונטסקיה.

ועל כן עיקרון הפרדת הרשויות עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "הגבלת השלטון". (37

, מעמדה המדינה של והעקרונות המבנה את עיםהקוב יסוד חוקי של כאוסף מוצגת החוקה

תפקידה של החוקה ו ,דים בסתירה אליהמיוחד ומוגן, כך שקשה לשנותה או לחוקק חוקים העומ

כמו כן, כפי שציינתי .(70להגביל את השלטון, למנוע עריצות ושרירות ולהגן על זכויות האדם )שם:

אזרח" ו"שלטון החוק", הנושא "יסודות בבחינת הקריטריונים הדמוקרטיים "זכויות האדם וה

חקיקת דרך פותר את שאלת הוויכוחחוקתיים" מציג את שאלת הוויכוח על החוקה במדינת ישראל,

)"חוק יסוד כבוד וזכויות האדם חוקי היסוד ומפרט על חוקי היסוד אשר מטרתם להגן על הדמוקרטיה

ואף על חוקים נוספים שאמונים על הגבלת .(91, 75האדם וחירותו" ו"חוק יסוד חופש העיסוק"( )שם:

רולס ופטיט רשויות השלטון כגון :"חוק יסוד הכנסת", "חוק יסוד הממשלה" ו"חוק יסוד השפיטה".

רולס מחייב כפיפות של כל .ומחזק את הדמוקרטיה מציינים את החוקה כאמצעי המגביל את השלטון

יט טוען כי ההגבלות על החוק נעשות, בין השאר, מוסדות השלטון לחוקה או להסדרים חוקתיים ופט

(. דרך כך ניתן לטעון כי הגדרת החוקה כאמצעי להגבלת השלטון43)שם: דרך עיגון החוקים בחוקה

98

תו לידי אוופירוט חוקי היסוד עולים בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "הגבלת שלטון" ומביאים

לדוגמא, . כךיסוד אינו מהווה חלק מחומר הלימוד באופן קבועיש לציין כי פירוט חוקי ה ,ביטוי. מאידך

עדכון תשע"א", חוקי היסוד עצמם אינם מופיעים כחלק מחומר הלימוד )תכנית –ב"תכנית הלימודים

ואילו במסמך "הבהרות למסמך ההלימה קיץ תשע"ד" ניתנה ,(17-16עדכון תשע"א: –הלימודים

במסמכי מיקוד (. 1תשע"ד: ההלימה כניתתהבהרות למסמך סוד )ההנחיה כי יש ללמד את כל חוקי הי

חוקי ם שלאם פירוטהאחרים, הנושא חוקי היסוד מופיע אך אין בהירות לגבי מה בדיוק הוא כולל ו

מרביתב כחומר מחייב של חוקי היסוד הפירוטיעדר ההיסוד מהווה חלק מחומר הלימוד. על בסיס

, ניתן לומר כי הקריטריון הדמוקרטי "הגבלת השלטון" אינו תשע"ד-בחינות הבגרות בשנים תשע"א

מופיע בצורה שלמה בחומר הלימוד.

חוץו( פורמליים) מוסדיים למנגנונים מתחלקיםמוצגים כ השלטון על ביקורתהו אמצעי הפיקוח

: הפרלמנט, המוסדהמוסדות בפירוט המנגנונים הפורמליים נזכרים(. פורמליים בלתי) מוסדיים

, מודגש כי מוסדות אלו ותפקידם מעוגנים ומערכת המשפט ,לביקורת המדינה נציב תלונות הציבור

. חומר הלימוד המנגנונים הבלתי פורמליים הם: אמצעי התקשורת, דעת קהל ואמנותבחוק. לעומתם,

)ראו ואזרחיים המעוניינים לבקר את השלטון מיוזמתם ודרך כך להגבילאלו כמנגנונים מנגנונים מציג

המנגנונים הפורמליים והבלתי פורמליים להגבלת השלטון, עולים בקנה אחד עם (.70מחקר זה :

גם ברעיונותיהם של .אשר נזכרות בזרמי המחשבה הליברלי והרפובליקני הדרכים להגבלת השלטון

ההוגים, מתקיימת הבחנה בין הדרך המעוגנת בחוק לבין הדרך שמקורה ברצונם של האזרחים.

, הגבלת החוק ועוד, המוסדות הפורמליים להגבלת השלטון מממשים את רעיון הפרדת הרשויות

המוסדות הבלתי פורמליים מממשים את השוויון הפוליטי ואת הערוצים מאפשרי המחלוקת. דרך

אמצעי הפיקוח והביקורת על השלטון, ניתן להסיק כי חומר הלימוד עולה בקנה אחד עם הקריטריון

"הגבלת השלטון". הדמוקרטי

קריטריון הדמוקרטי "הגבלת בין הל אמצעי הפיקוח והביקורת על השלטוןההתאמה בין על אף

המנגנונים הבלתי פורמליים יכולות בהבנה מלאה שלפוגע ו בחומר הלימוד חסרההשלטון", ישנו רכיב

.ו"חברה אזרחית" בהקשר זה() עיסוק בנושאים "חופש הביטוי"ה הרכיב החסר הוא להגבלת השלטון.

כמעט מוחלט, המנגנונים הבלתי פורמליים תקשורת, דעת קהל ואומנות, מוצגים כבעלי חופש ביטוי

המנגנון ,החקיקה בנושא אינה מוצגת ועל כן לא מוצגת יכולתו של השלטון להגבילם. בנוסף ולםא

טיב היחסים בין רשויות את "( ו"דעת קהל" אינו מציג את המושג "חברה אזרחית" )או "מגזר שלישי

היכולת האפקטיבית להשפעה של ,הידע על המושג "חברה אזרחית" בהיעדר .62השלטון למושג זה

62

כחלק" א"תשע עדכון – הלימודים תכנית"ב קיים אמנםק בחברה האזרחית, הנושא "ממשלה מול המגזר השלישי" העוסאינו קיים אך, (22עדכון תשע"א: –)תכנית הלימודים "בישראל והפוליטיקה המשטר" בפרק" המבצעת הרשות" מהנושא

.אזרחות בפועלב בחומר הלימוד

99

התלמיד יזהה את פעילותם של ארגוני החברה אין ערובה כי המנגנון "דעת קהל" אינה ברורה ואף

ון". כמנגנון למימוש הקריטריון הדמוקרטי "הגבלת השלט האזרחית בישראל

באזרחות הלימוד בחומר ביטוי לידי בא" הגבלת השלטון" הדמוקרטי הקריטריון, לסיכום

בצורה כמעט זהה להופעתו בהגות הליברלית והרפובליקנית. חומר הלימוד מציג את הסיבה להגבלת

חומר מציג ,כמו כן ו לנקוט בדרכים שאינן דמוקרטיות.להשלטון כנובעת מכוחו הרב אשר עשוי לאפשר

,הלימוד את הדרכים להגבלת השלטון, הפרדת רשויות, חוקה ואמצעי פיקוח מוסדיים וחוץ מוסדיים

ישנו חוסר בהצגת קריטריון זה בחומר הלימוד המתבטא בהיעדר , מאידךמהקריטריון. עולהכפי ש

בנת המושגים "חופש הביטוי" ו"חברה אזרחית", אשר פוגמים בה פירוט חוקי היסוד ובהיעדר הצגת

.הקריטריון "הגבלת השלטון" כפרקטיקה יישומית

הפלורליזם היא תפיסה חויבות לערכים פלורליזם והסכמיות.הוא המ שישיההקריטריון הדמוקרטי

שהמדינה בכך מכירים הם, לתפיסה זו מחויבים הדמוקרטיים הזרמים שניכאשר המבכרת את הריבוי,

לתת הייצוג על כי ומסכימים, אזרחיה של באינטרסיםו בזהויות, בקבוצות מגוונת הדמוקרטית

פעולה, שיתוף המאפשר, משותף בסיס היא ההסכמיות .ביטוי לידי והבאתם כולם להכללת אפשרות

תפיסת ודרך הליברליים הצדק ועקרונות המוסדות דרך ההסכמיות ערך את מבטאים הזרמיםכאשר

את לאמץ היכולת בו מצב מתארים הזרמים. המחלוקת אפשרות ועל צדק על כמבוססת הרפובליקה

הדמוקרטיה את מאפיינים כן ועל ,המדינה אזרחי כלל אצל קיימת והסכמיות פלורליזם הערכים

. (44 :למעלה)ראו םהעומדות בסתירה אליה תופעות נגדכו אלו ערכים של לאורם לחנך ביכולתה

אים בפרקים השונים הקיימים בו. באזרחות עוסק בקריטריון זה בכמה מהנושחומר הלימוד

בפרק "מהי דמוקרטיה", הקריטריון "המחויבות לערכים פלורליזם והסכמיות" בא לידי ביטוי בנושא

בחברה בתור "המאפיינים והעקרונות של תרבות פוליטית דמוקרטית". הנושא מציג את הקונפליקטים

יקרון דמוקרטי שעוסק בהכרה בדעות הפלורליזם מוצג כע .אינהרנטיים למשטר הדמוקרטימאפיינים

לחיים הבסיסי ההסכמה כתנאיההסכמיות מוצגת .וההשקפות השונות וזכות קיומן בדמוקרטיה

ומוגדרים. מרכזיים נושאים על רחבה ציבורית הסכמה היא הפלורליזם, ההסכמיות אף על המשותפים

ואף דוגמאות ספציפיות ,יםהדמוקרטי המשחק כללי על להסכמיות ניתנת דוגמא כללית, ההסכמה

ממדינת ישראל: ההסכמה הרחבה על האופי הדמוקרטי של המשטר וההסכמה הרחבה בקרב האזרחים

מהווה תנאי למימוש ה"סובלנות" העיקרון , מוצג כמו כן היהודים על אופייה היהודי של המדינה.

של האחר ובלבד שיוכל הפלורליזם, הסובלנות גורסת כי יש לסבול ולקבל את אי הנוחות בדבריו

לאופוזיציה לגיטימציה מאפשרתשכן היא בדמוקרטיה חשוב ערך היא הסובלנותלהשמיעם.

ויכוח ומאפשרת הקבוצות בין השונות חרף והקבוצה הפרט זכויות של מימושן את מבטיחה, השלטונית

ית דמוקרטית" "המאפיינים והעקרונות של תרבות פוליט הנושא .(72 י )שם:הדמוקרט המשחק בתוך

100

עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "המחויבות לערכים פלורליזם והסכמיות", הנושא מדגיש

ביצירת משטר דמוקרטי ומבהיר את חשיבותו בחברה, הקיימת בשונות הכרהערך הפלורליזם כ את

גת כמסייעת ההסכמיות מוצגת כתנאי לקיומו של המשטר הדמוקרטי והסובלנות מוצכך, ייצג ויציב. מ

לערכים הללו להתקיים. הסובלנות אף מאפשרת את אפשרות המחלוקת בחברה.

זכויות .נושא נוסף בפרק "מהי דמוקרטיה" העוסק בערך הפלורליזם הוא "זכויות קבוצה"

ביטוי )שם: לידי ולהביאם הייחודים מאפייניה על לשמור לה לסייע במטרה מיעוט, לקבוצת אלו ניתנות

פלורליזם מתממש ועל כן מבטא את הקריטריון ההנושא זכויות קבוצה, מדגים כיצד ערך (.69

פלורליזם בא בהם הנושאים נוספים אשר ערך הדמוקרטי "המחויבות לערכים פלורליזם והסכמיות".

נושאים אלו מופיעים .לידי ביטוי הם הנושאים "השסע העדתי" ו"מדינת ישראל ויהודי התפוצות"

מוד תחת אשכול א', המיועד למגזר היהודי. הנושא "השסע הדתי" מתאר את הקבוצות בחומר הלי

השונות בחברה הישראלית היהודית ומציג בתוך הקבוצה "החברה הדתית" את שלושת הזרמים

ביהדות, ואת העובדה כי מדינת ישראל אינה מכירה בזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי. חוסר הכרתה של

. עצם תיאורם של (64-63)שם: ם אלו מתואר כאחד הגורמים לשסע הדתי בישראלמדינת ישראל בזרמי

שלושת הזרמים וההסבר על חוסר ההכרה והמחלוקת בגינו, מבטאים את הערך "פלורליזם" כהכרה

, אין התייחסות לכך שחוסר ההכרה בזרם הקונסרבטיבי נגדבדבר קיומן של קבוצות שונות בחברה. מ

כשל במימושו של הערך פלורליזם במדינת ישראל. הנושא "מדינת ישראל ובזרם הרפורמי מהווים

מציג את יהודי התפוצות ומאפייניהם ואת יחסי הגומלין בינם לבין מדינת ישראל. ויהודי התפוצות"

אחד המאפיינים המוצגים הוא מצבם הדמוגרפי ובחומר הלימוד מצוינת סכנה אפשרית להצטמצמותו

(. הקביעה כי חילון ונישואי תערובת 63-62, עקב חילון ונישואי תערובת )שם: של העם היהודי בתפוצות

שוללת זהות יהודית שאינה דתית, זהות יהודית חילונית או ,מהווים סכנה לגודלו של העם היהודי

למשל, ועל כן קביעה זו אינה פלורליסטית. ניתן לומר כי מהעיון בנושאים "השסע הדתי" ,מסורתית

שראל ויהודי התפוצות", עולה מסקנה כי הקריטריון הדמוקרטי "המחויבות לערכים ו"מדינת י

מכיוון שהנושאים הללו מראים כיצד הפלורליזם אינו ," אינו מתממש במלואופלורליזם והסכמיות

מקבל ביטוי מעשי בנושאים ותפיסות במדינת ישראל.

בא לידי ביטוי בחומר הלימוד לסיכום, הקריטריון "מחויבות לערכים פלורליזם והסכמיות"

באזרחות וניתן לומר כי הצגתם של ערכים אלו בחומר עולה בקנה אחד עם תפיסתם של ההוגים

עצם היותם חלק מחומר הלימוד, משקף כי מדינת ישראל מעוניינת ,הליברליים והרפובליקניים. כמו כן

תממשים וחומר הלימוד משקף לחנך את אזרחיה לאורם. מאידך, הנושאים בהם ערכים אלו אינם מ

,תפיסות שאינן פלורליסטיות, מעיד על חוסר בחינוך האזרחים נגד תופעות הסותרות את הערכים הללו

ועל כן אין הלימה מלאה בין הקריטריון לבין חומר הלימוד.

101

בפרק הפוליטית" הוא, כפי שציינתי ההשתתפות של האפקטיביות הקריטריון השביעי "העלאת

זה דורש כי ההשתתפות הפוליטית תהיה כמה שיותר מאפייןמאפיין דמוקרטי ולא קריטריון. , הראשון

מבחינת הקבוצות והיחידים המצליחים ליהנות הן מבחינת היכולת הטכנית להשתתפות והן מכילה

(. המשמעות שלו היא מודעותם של שני זרמי המחשבה הדמוקרטיים לחוסר 45מהשתתפות זו )שם:

אזרחי המדינה, חוסר שוויון זה נובע מחוסר איזון בכוח ויכולת ההשפעה, והסיבות לו השוויון בין

מגוונות. הזרם הליברלי והזרם הרפובליקני מציבים פרקטיקות ומוסדות פוליטיים האמונים על העלאת

בין פרקטיקות אלו ניתן למצוא את ההכשרים המוסריים, כפי האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית.

אשר מציינים תכונות וכישורים שהאזרח ,פטיטבמילותיו של רא להם רולס, או הידע הרווח, שקו

מאפייןהפרקטיקה הפוליטית של פיזור הכוח מסייעת אף היא לבמדינה הדמוקרטית חייב בהם.

מקום למוסדות השלטון המקומיים. כמו כן, מרחיבה את הייצוג ונותנתהיא דמוקרטי זה, בכך ש

כמו גם הדפוס הרפובליקני "אפשרות המחלוקת", טי הליברלי "השתתפות אפקטיבית", רהתנאי הדמוק

מייצרים ייצוג מידתי ויכולת ערעור או ביקורת אשר מעלים את האפקטיביות של ההשתתפות

(. 45הפוליטית )שם:

הדמוקרטי "העלאת האפקטיביות של ההשתתפות מאפייןחומר הלימוד מבטא את ה

ת" תחת הנושאים "עקרון שלטון העם" ו"עיקרון הכרעת הרוב" בפרק "מהי דמוקרטיה", ואף הפוליטי

מדינה יהודית" ו"השסע הלאומי" בפרק –בפרק "מדינת ישראל בנושאים "המיעוטים בישראל"

"המשטר והפוליטיקה בישראל". הנושא "עיקרון שלטון העם" עוסק בדמוקרטיה הייצוגית ובבחירות

חומר הלימוד מציין את הסיבות לכך שכיום נהוגה בעולם דמוקרטיה ייצוגית ולא הדמוקרטיות,

ישירה, ואחת מהן היא שהמדינה המודרנית מורכבת ועל כן לציבור הרחב אין את הכישורים להתמודד

עם בעיותיה: "מורכבות הבעיות שהמדינה המודרנית צריכה להתמודד עמן מצריכה הכשרה, מיומנות

(. סיבה נוספת 101: 2001יבור הרחב חסר את הכישורים הנדרשים לכך" )אדן ואחרים, ומקצועיות. הצ

להנהגתה של דמוקרטיה ייצוגית היא חוסר העניין והמעורבות של רוב אזרחי המדינות הדמוקרטיות:

"כדי לקיים דיון מעמיק ולקבל החלטות נכונות יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית על כל

המדינות הדמוקרטיות אינם מכירים את המערכת נויים החלים בה, ואילו רוב אזרחי מורכבותה והשי

(. שתי סיבות אלו, המוצגות כעובדות101הפוליטית, אינם מתעניינים בה ואינם מעורבים בה" )שם:

אפקטיביות של ההשתתפות הדמוקרטי "העלאת ה מאפיין, עומדות בסתירה לבחומר הלימוד

ולה מהן היא שלאזרח אין את היכולת והכישורים הנדרשים לקחת חלק המסקנה הע הפוליטית".

כת הפוליטית ואינם רוצים בהחלטות המשטר ומעבר לכך, רובם של האזרחים אינם מעורבים במער

מאפיין, הן סותרות את מהותו של ה63עובדה כי ניתן לערער על תוקפן של מסקנות אלובכך. מלבד ה

63

ת המדיניות אינם עוסקים רק "מומחים" אלא ישנן הוכחות רבות ומגוונות כי בפוליטיקה העכשווית ובקבלת ההחלטו

102

קטיבית היא מטרה דמוקרטית, ובנוסף סותרות את הקריטריונים הגורסת כי העלאת ההשתתפות האפ

אשר לפיהם לאזרחים במדינה הדמוקרטית יש כוח ,הדמוקרטיים "שלטון העם" ו"הגבלת השלטון"

סתירה נוספת בין סיבות אלו למאפיין הדמוקרטי ויכולת להשפיע על ההחלטות המעצבות את חייהם.

ק כי הפרט במדינה הדמוקרטית אינו מאופיין בהכשרים ובידע הנידון היא שמסיבות אלו עולה במובה

זרמי המחשבה הדמוקרטיים שהצגתי, בעוד הרווח הנדרשים למען יכולתו להשתתף בקבלת ההחלטות,

בתכונות וכישורים מסוימים ורוכשים אחרים יוצאים מתוך נקודת הנחה כי אזרחי הדמוקרטיה ניחנים

יים הנדרשים והידע הרווח, לא ניתן להתייחס לאזרח במדינה במהלך חייהם. ללא ההכשרים המוסר

הסיבות המוצגות בחומר הלימוד להנהגתה של דמוקרטיה , לפיכךהדמוקרטית כאדם בעל חירות.

בפטרנליזם ועומדות בסתירה לכל הרעיון שבשמו נוסד המשטר הדמוקרטי. בעיני ייצוגית לוקות

הבחירות לא יהיו תנאים אשר ללא קיומםהבחירות הדמוקרטיות מתאפיינות בחמישה

הדמוקרטי "העלאת מאפיין(. התנאים לבחירות הדמוקרטיות הקשורים ל70: מעלהלדמוקרטיות )ראו

כלליות והתמודדות חופשית. התנאי "כלליות" משמעו :האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית" הם

נבחרים במדינה, והתנאי "התמודדות שכל אזרחי המדינה רשאים להשתתף בבחירות למוסדות ה

(. 187: 2001חופשית" משמעו קיומה של תחרות הוגנת, בין שני מתמודדים לפחות )אדן ואחרים,

הדמוקרטי "העלאת האפקטיביות של ההשתתפות מאפייןתנאים אלו עולים בקנה אחד עם ה

את ההשתתפות עוסקים בפרקטיקה הפוליטית אשר מבטיחה את העלהם ן שמכיוו ,הפוליטית"

האפקטיבית ואף מהווים בעצמם ידע רווח נדרש לאזרח במדינה הדמוקרטית. שיטות הבחירות

רובית, -רשימתית ושיטת הבחירות האזורית - המוצגות בחומר הלימוד הן שיטת הבחירות היחסית

וגיות רשימתית הם היותה מאפשרת ייצוג למרבית הדעות, האידיאול - יתרונותיה של השיטה היחסית

הצגת (. 194-192והאינטרסים הקיימים בחברה והיותה מעודדת צמיחה של מפלגות חדשות )שם:

רשימתית עולה בקנה אחד עם המאפיין הדמוקרטי "העלאת –היתרונות של שיטת הבחירות היחסית

מכיוון שזוהי פרקטיקה המקדמת אותו אשר מוצגת כחיובית ,האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית"

נכונה לדמוקרטיה.ו

", כפי שכבר ציינתי בבחינתי את הקריטריון הדמוקרטי "שלטון העם", הכרעת רובהנושא "

אינו מציין את עובדת היותו של המיעוט הערבי בישראל "מיעוט כרוני". כפי שטענתי לגבי הקריטריון

העלאת האפקטיביות של , גם המאפיין הדמוקרטי "(81: מעלהל)ראו הדמוקרטי "שלטון העם"

אשר מתעלם מכך שאפקטיביות ,ההשתתפות הפוליטית" אינו בא לידי ביטוי בנושא "הכרעת רוב"

מציין בין הגורמים ההשתתפות הפוליטית של מיעוט כרוני היא חלשה מאד. הנושא "השסע הלאומי"

שאינם לאלו ודיםהיה תושביה בין מבחינהה יהודית לאום מדינת ישראל מדינת של לשסע את היותה

אזרחים מן השורה אשר בחרו להתמודד ונבחרו למוסדות השלטון. בנוסף, מסקנות אלו מתעלמות מקיומו של המגזר

השלישי או החברה האזרחית כבעלי יכולת השפעה על ההחלטות השלטוניות.

103

)אדן ואחרים, כחתרנות היהודי צביונה לשינוי ישראל ערביי של רצונם את המדינה ואת תפיסת יהודים

2001 :291-290 )

ולהזדהות ית ישראלית תובעת מהערבים לגלות נאמנות למדינה דמצד אחד, החברה היהו

החברה היהודית להצטרף לקולקטיב השולט; מצד אחר, כישראלים, בלי לאפשר להם עמה

מוכנה לקבל פעולות של הערבים המכוונות לשינוי הגדרת הזהות הלאומית של אינה תישראלי

באופן שתכלול גם אותם, והיא אוסרת כל התארגנות שמטרתה לשנות את האופי המדינה

יהודי, -המדינה לבין צביונה הציוני [ בעוד שהערבים מבחינים בין קיום]... .היהודי של המדינה

מדינה יהודית, ועל כן כל ביקורת של הערבים אזרחי –היהודים רואים זאת כשלמות אחת

.(291: 2001אדן ואחרים, ) המדינה נתפסת כעוינות וחתרנות נגד המדינה

,ינה כחתרנותהאיסור על התארגנות שמטרתה שינוי אופי המדינה ותפיסת הרצון לשינוי צביון המד

סותרים את הם שכן ,העלאת האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית"מאפיין הדמוקרטי "מנוגדים ל

מטרתם לאפשר אשר ואת הדפוס "אפשרות המחלוקת" התנאי הדמוקרטי "השתתפות אפקטיבית"

יע דרך ייצוג מידתי ויכולת ערעור וביקורת. כאשר אין יכולת אמתית לקבוצת המיעוט לנסות להשפ

מאידך, הופעת נו בא לידי ביטוי בשלמותו. הפרקטיקות הדמוקרטיות הקיימות, מאפיין דמוקרטי זה אי

התוכן המוצג בנושא "השסע הלאומי" בחומר הלימוד בפועל, מעיד בצורה מסויימת על כך שהמאפיין

ה זו באה לידי העלאת האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית אכן מהווה מאפיין דמוקרטי ועל כן סוגי

ביטוי.

ניתן לומר כי חומר הלימוד באזרחות אינו מבטא את המאפיין הדמוקרטי "העלאת ,סיכוםל

האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית" בצורה מלאה ואף בא בסתירה עמו. המאפיין בא לידי ביטוי

אך תחת נושאים אחרים ם,ותחת סוגית ההשתתפות של אזרחי ישראל הערבי תחת הנושא "בחירות",

בא לידי ביטוי. מראות כיצד אינו אינו מופיע כלל או שמוצגות קביעות הסותרות אותו ו

עוסק בשוויון שהוא מעבר לשוויון הפוליטי ,השמיני, "שוויון הזדמנויות הוגן"הקריטריון הדמוקרטי

סובלים מנחיתות מעמדית, יבחין בקשייהם ולשוויון הפורמלי. הקריטריון דורש כי השלטון יכיר באלו ה

לממש את זכויותיהם ויפעל למיגור קשיים אלו. בנוסף, על פי קריטריון זה מחויב השלטון בפתיחת

הגישה למשרות הציבוריות והאמצעים הציבוריים עבור כולם ובמתן זכויות בתחום הכלכלי חברתי

קרטי "שוויון הזדמנויות הוגן" בפרק "מהי מבטא את הקריטריון הדמו בצורה מובחנת. חומר הלימוד

חברתיות –ערכי יסוד בדמוקרטיה", "גישות כלכליות -תחת הנושאים: "חירות ושוויון ,דמוקרטיה"

ערכי יסוד בדמוקרטיה", –במדינה הדמוקרטית" ו"זכויות האדם והאזרח". הנושא "חירות ושוויון

של חובתה כן ועל, חירותם את לממש שווה זכות יש האדם בני שלכל משמעו ערך השוויון,מציג את

104

שוויון בין הבחנהכמו כן, מתקיימת .בסיסיים קיום תנאי יהיו אזרחיה שלכל לכך לדאוג המדינה

עולה בקנה הצגה זו של ערך השוויון, .(66 :למעלהחברתי )ראו -כלכלי/מהותי לשוויון פוליטי/פורמלי

מייצרים . זרמים אלו זרמי המחשבה הליברלי והרפובליקנימופיעה באחד עם ההגדרה הדמוקרטית ה

הפרדה בין השוויון הפוליטי, השוויון במשמעותו כזכות אדם ושוויון ההזדמנויות ההוגן כשוויון הדורש

. ורולס אף רואה בו את אחד מעקרונות הצדק שלו פעולה שלטונית לשם קיומו

, מציג את הגישה הליברלית אשר רטית"חברתיות במדינה הדמוק-הנושא "גישות כלכליות

חברתי, אלא רק באופן -מדינה רשאית להתערב בתחום הכלכלידוגלת בערך החירות ולדידה אין ה

מוצגת הגישה הסוציאל ,מינימלי כדי לסייע למי מהפרטים אשר אינו מסוגל לקיים את עצמו. לעומתה

חברתי על מנת לממש -בתחום הכלכלי מדינה צריכה להתערבדמוקרטית אשר דוגלת בשוויון ובכך שה

אותו. גישה זו מדגישה את אחריותה של החברה כלפי כלל הפרטים המשתייכים אליה, ועל כן

(. לטעמי, שתי הגישות עולות בקנה אחד עם הקריטריון 66הכרחית )שם: של המדינה התערבותה

מהותי ועל כן מתאים יותר ההקריטריון בשוויון עוסק מחד, .הדמוקרטי "שוויון הזדמנויות הוגן"

מובחן הקריטריון עוסק בסיועמאידך, .מכיוון שגישה זו עוסקת בהגשמתו ,לגישה הסוציאל דמוקרטית

מו בקנה אחד.ע, ועל כן גם הגישה הליברלית עולה לפרטים הסובלים מנחיתות מעמדית

ג "מדינת חברתיות במדינה הדמוקרטית", מוצג גם המוש-בתוך הנושא "גישות כלכליות

אשר לטעמי עשוי לתרום להבנת התאמתו של חומר הלימוד לקריטריון הדמוקרטי "שוויון ,רווחה"

המספקת חופשי שוק כלכלת עם מפותחת, דמוקרטית מדינהכ מוגדרת רווחה מדינתהזדמנויות הוגן".

ישההג ולפי הכלכלית יכולתה לפי שונים חברתיים שירותים אליהם ממחויבותה כחלק לאזרחיה

מרמת הגבוהה ונאותה סבירה חיים רמת של הבטחה היא רווחה. (66)שם: שלה חברתית-הכלכלית

שם: ) החברתיות הזכויות במימוש ביטוי לידי באה כלל בדרך רווחה, האזרחים לכלל הבסיסית החיים

וגן", בכך הגדרה זו למדינת רווחה עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "שוויון הזדמנויות ה(. 66

גת את ההבחנה המתפרשת כדיכוטומיתומסיי הזדמנויות הוגןשמורה על פרקטיקה המייצרת שוויון

בין הגישה הסוציאל דמוקרטית לגישה הליברלית, על ידי הסבר כי המדיניות "רווחה" מיושמת, במידה

כזו או אחרת, במדינות משני הסוגים.

מתן של מדיניות סוגי ומגדיר שלושהאת הזכות לשוויון הנושא "זכויות האדם והאזרח" מציג

שניים מהם, עולים בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "שוויון הזדמנויות הוגן". , שוויוני לא יחס

השונים לאנשים שונה יחס מתן הבחנה היא , כאשרסוגי המדיניות הם הבחנה והעדפה מתקנת

אשר מוגדרת לאוכלוסייה מועדף יחס מתקנת היא מתן העדפה .ורלוונטית מוצדקת מסיבה בצרכיהם

שוויון )שם: והשגת הפער לצמצום עד מוגבל לזמן ניתנת ההעדפה, עוול או קיפוח ,אפליה בעבר חוותה

המדיניות הבחנה והעדפה מתקנת מביאות לידי ביטוי את הקריטריון הדמוקרטי "שוויון (.68

105

בחינה באלו חס שאינו זהה על בסיס שוני מוצדק ועל כן מהזדמנויות הוגן", הבחנה עוסקת במתן י

הסובלים מנחיתות המקשה עליהם למממש את זכויותיהם ופועלת לשם מיגור הקשיים. העדפה מתקנת

ועל ,נותנת יחס מועדף לאוכלוסייה אשר חוותה בעברה קיפוח, כדי לצמצם את הפערים ולהשיג שוויון

ציבוריות והאמצעים הציבוריים עבור אלו שהודרו מהן.כן היא עשויה לייצר גישה למשרות ה

עולה בקנה אחד עם הקריטריון הדמוקרטי "שוויון בפועל לסיכום, חומר הלימוד באזרחות

בחומר הלימוד באים לידי ביטוי הכרת השלטון באזרחים אשר סובלים מנחיתות .הזדמנויות הוגן"

כלכליות של -זכויות החברתיותומר הלימוד מתייחס לח ,מעמדית ופעולתו למיגור קשיים אלו. כמו כן

האזרחים ולגישה למשרות הציבוריות והאמצעים הציבוריים.

106

סיכום –שלישי חלק

הגדרתי כהכרחיים לדמוקרטיה, על בסיס זרמי חנתי את הלימתם של הקריטריונים שבפרק זה ב

אזרחות בפועל. הצגתי כל קריטריון דמוקרטי ואת המחשבה הליברלי והרפובליקני לחומר הלימוד ב

הנושאים מחומר הלימוד בפועל בהם הוא מקבל ביטוי, בין אם ביטוי זה עולה בקנה אחד עם

הקריטריון נעדר לחלוטין מנושאים אשר לטעמי הוא בין אם ו אליו סתירהב בין אם עומדהקריטריון,

נדרש בהם.

יטוי בחומר באים לידי ב שהגדרתי כהכרחיים לדמוקרטיה, שבעההקריטריונים מתוך שמונת

אינו , המאפיין הדמוקרטי "העלאת האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית" הלימוד באזרחות בפועל.

מוצגים בצורה הקריטריונים הבאים לידי ביטוי בחומר הלימוד מרבית. מקבל ביטוי בחומר הלימוד

על בסיס שני זרמי המחשבה הדמוקרטיים. דוגמא לכך הם העולה בקנה אחד עם הגדרתי אותם

אשר מוצגים בחומר הלימוד באזרחות ,הקריטריונים הדמוקרטים "הגבלת השלטון" ו"שלטון החוק"

בפועל בצורה כמעט זהה להצגתם בתיאוריה הליברלית ובתיאוריה הרפובליקנית. ניתן לראות זאת גם

באופן מורחב ומעמיקמוצג בחומר הלימוד כרעיון , האזרח"בקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם וה

מאידך, ישנם קריטריונים דמוקרטיים אשר אינם .בהלימה לאופן שבו הוא מנוסח בהגות הדמוקרטית

הקריטריון , מוצגלמשלתואמת את הגדרתם התיאורטית. כך מוצגים בחומר הלימוד בצורה ה

חלקית בלבד הפוגמת ביכולת להבינו.בחומר הלימוד בצורה הדמוקרטי "שלטון העם"

חומר ב םעולים בקנה אחד עם אופן הצגת וך שמונת הקריטריונים הדמוקרטייםשישה מת

אולם אופן הצגתם ברמה הפרקטית אינו שלם ואף לעיתים סותר את הלימוד מבחינה רעיונית,

בחומר הלימוד ופיע, המהקריטריון הדמוקרטי "שוויון פוליטי"משמעותם הדמוקרטית. כך לדוגמא,

כמו כן,בדרכי היישום הפרקטיות שלו. כמעט לחלוטין נעדר ממנו בצורה מדויקת מבחינה רעיונית,

ג כרעיון באופן התואם את מוצ ,הקריטריון הדמוקרטי "מחויבות לערכים פלורליזם והסכמיות"

הלימוד חומר עומד בסתירה לנושאים בהםהתפיסה הדמוקרטית העולה מזרמי המחשבה, אולם הוא

פלורליסטיות. שאינן תפיסות משקף

,בקריטריון הדמוקרטי "זכויות האדם והאזרח"אף יותר של היעדר התאמה, בלטה תופעה זו

בהם הנושאים כל כמעט. ומגוונים רבים נושאים תחת באזרחות בפועל הלימוד בחומר ביטוי לידי הבא

השייך כחזון או כרעיון, זה עיקרון של הסברו על האמונים נושאים הם זה, לקריטריון התאמה קיימת

"זכויות האדם הדמוקרטי הקריטריון את המבטאים אחרים רבים, בנושאים, מאידך. מכונן למסמך

. זה קריטריון לבין בינם של ממש סתירהמתקיים חוסר הלימה או אף יישומית, כפרקטיקה והאזרח"

הנושאים לבין" והאזרח האדם זכויות" הדמוקרטי הקריטריון ות הקיימות ביןוהסתיר ההלימה היעדר

הדמוקרטית בתפיסה כשל לייצר עשויים ,יישומית כפרקטיקה ביטוי לידי בא הוא בהםבחומר הלימוד

107

.הלימוד מחומר העולה הכוללת

להבדיל מהקריטריונים שהוצגו עד כה, הקריטריון הדמוקרטי "שוויון הזדמנויות הוגן" עולה

המעשית. הן ברמה הרעיונית והן ברמה בפועל, הצגתו בחומר הלימוד באזרחותאופן בקנה אחד עם

, דומה התפיסה הדמוקרטית הנלמדת דרך חומר הלימודניתן לומר כי התאמה זו נובעת מכך ש

מחשבה הליברלי והרפובליקני. חברתית לתפיסה הדמוקרטית העולה מזרמי ה-בתפיסתה הכלכלית

הקריטריון הדמוקרטי "שוויון הזדמנויות הוגן" העולה בקנה אחד עם חומר הלימוד אך מלבד

העלאת האפקטיביות של ההשתתפות הפוליטית" אשר אינו בצורה כוללת והקריטריון הדמוקרטי "

חומר הלימוד לפיהמת ע על מגמה מסויאני סבורה כי ניתן להצבי כלל בחומר הלימוד,מקבל ביטוי

בצורתם הרעיונית, אולם הם נעדרים ממנו כיישום פרקטי. קריטריונים הדמוקרטיים מכיל בתוכו את ה

כפרקטיקה הלימודים בחומר מוצגים אינם הדמוקרטיים מהקריטריונים שישההראיה לכך היא כי

חומר כלומר, .נעדרים הם ממנההמופיעה ו שומיתיי פרקטיקה ידי על נסתרים אף וחלקם, יישומית

ביר את החזון הדמוקרטי כרעיון נעלה וראוי לחיים האנושיים, אך נכשל בהוצאתם הלימוד מצליח להע

של המסרים הדמוקרטיים מן הכוח אל הפועל כפרקטיקות יומיומיות ממשיות. במילים אחרות, קיים

פער בין הרעיון הדמוקרטי המוצג בחומר הלימוד לבין האופן בו הוא מועבר כפרקטיקה הניתנת ליישום

כי יוצרת ממגמה זו עולה בעיה בתפיסה הדמוקרטית הבאה לידי ביטוי בחומר הלימודשראל. במדינת י

ועל ,הרעיון הדמוקרטי המוצג כמעט במלואו אינו הופך לדוגמא ממשית חוסר עקביות במסר החינוכי.

כן החינוך לדמוקרטיה הנעשה דרך לימודי האזרחות אינו שלם.

רי הדברים שעלו ממחקר זה ואדון במסקנותיו. בדיון אסכם את עיקבפרק הבא והאחרון,

אבחין בין הביקורות על חומר הלימוד באזרחות הנובעות מתפיסות דמוקרטיות צרות לבין אלו אשר

ואקשר ,עלו במחקר זה. אעמוד על משמעות השינויים שהתהוו ומתהווים בחומר הלימוד באזרחות

אנסה לדון בקשר בין התפיסה הדמוקרטית העולה ,אותם לתפיסה הדמוקרטית העולה ממנו. בנוסף

מחומר הלימוד לתפיסות הדמוקרטיות והאנטי דמוקרטיות הקיימות בחברה הישראלית.

108

סיכום ומסקנות –פרק רביעי

בחנתי האם התפיסה הדמוקרטית הקיימת בתכני הלימוד באזרחות הנלמדים בפועל במחקר זה

ם התפיסה הדמוקרטית המבוססת על שני זרמי המחשבה הליברלי במערכת החינוך עולה בקנה אחד ע

הגדרה, הדמוקרטיים המחשבה זרמי שני של רעיונותיהם מתוך זיקקתי הראשון בפרקוהרפובליקני.

שני מסכימים עליהםקריטריונים לדמוקרטיה בתוכה מכילה אשר לדמוקרטיה ומקיפה משותפת

את תכנית הלימודים במקצוע אזרחות, והצגתי מתוכה את בפרק השני בחנתי . כי הם הכרחיים הזרמים

ניתחתי תכני הלימוד הנלמדים בפועל בבתי הספר התיכון הממלכתיים במדינת ישראל. בפרק השלישי

את תכני הלימוד באזרחות על פי התאמתם לקריטריונים שהגדרתי כהכרחיים לדמוקרטיה והסקתי

יה במערכת החינוך בישראל דרך מקצוע האזרחות.מסקנות לגבי האופן בו נלמדת היום הדמוקרט

ראשית אסקור את שלוש הטענות המרכזיות של מחקר .הםב ואדון את עיקרי המחקר בפרק זה אציג

לאחר מכן אציג את המסקנה העולה ממנו על התפיסה הדמוקרטית הנלמדת כיום במערכת החינוך ,זה

ם עתידיים העשויים להוות למחקריהצעות תיע שלסיום אציבישראל ואדון במשמעויותיה ובתוקפה.

במערכת החינוך בישראל קייםעוסקים בהיבטים נוספים של החינוך לדמוקרטיה המתו המשך לנושא

מלבד מקצוע האזרחות.

הטענה הראשונה העולה ממחקר זה היא כי ניתן לחבר הגדרה לדמוקרטיה המשלבת בתוכה

של הקריטריונים הדמוקרטיים משני םזיקוקיברלי והרפובליקני. את עקרונות זרמי המחשבה הל

כי גישות מרכזיות אלו דומות במאפיינים רבים. הקריטריונים שעלו כהכרחיים עלהה הזרמים,

לדמוקרטיה כללו את מרבית הרעיונות החשובים בשני הזרמים, ואני אף סבורה כי מהות הרעיונות

גם בבחינת סיון להשכין אותן תחת הגדרה אחת.א נפגמה מהניהעומדים בבסיסם השונה של הגישות ל

הימצאותם של הקריטריונים כרעיונות בתכני הלימוד, ייצוגם הופיע בצורה הנותנת ביטוי לשתי

כנשענים על מוצגיםהגישות הדמוקרטיות, הליברלית והרפובליקנית. מאידך, כאשר תכני הלימוד

(, 72, 67-65)ראו למעלה: יאוריה המשויכת לגישה הליברליתתה בעיקרתיאוריה פילוסופית, מוצגת

לטענתו של וורמן, אני מסכימהמסקנה זו ב .64ונעדרת המחשבה התיאורטית המאפיינת זרמים אחרים

הגישה הליברלית המוצגת בתכנית הלימודים זוכה לעושר תיאורטי הנעדר מהחומר שהוצגה במבוא, כי

.בהקשר לגישות האחרות

מחקר הבחנתו של וורמן מובילה לטענה נוספת, הנשענת על טענתי הראשונה, הקשורה ל

עסק בהבחנה בין שנעשה עד כה המחקרבחינת תכנית הלימודים באזרחות עד כה. ב התיאורטי שעסק

של הפרק "מהי התכנים את קולקטיביסטיות או רפובליקניות, ואפייןהגישה הליברלית לגישות

קולקטיביסטיים או כ של הפרק "מדינה יהודית" התכניםאת ואילו ,כליברליים בספר דמוקרטיה"

64

(.71לת השלטון" ומיוחס למונטסקיה )ראו למעלה: מלבד רעיון הפרדת הרשויות המופיע תחת הנושא "עיקרון הגב

109

לאחת עדיפות מעניקה הלימודים שתכנית כך על התבססהביקורתם של מחקרים אלו רפובליקנים.

הליברלית גישהל מובהקת עדיפות נותן הלימוד חומר כי טענו וגייגר וורמן, השנייה פני על גישותה

אלו את זונח ובכך קולקטיביסטיים תכנים מדגיש הלימוד שחומר כך על עההצבי פינסון ואילו

במחקר זה הצעתי דרך בחינה חדשה של תכנית הלימודים שאינה מנסה להכריע (.5)שם: הליברליים

נותנת עדיפות לתכנים יהודיים או שמא מדגישה תכנים דמוקרטיים, אלא בוחנת מהי אם התכנית

ממנה. תכני הלימוד נבחנו בכללותם אל מול ההגדרה לדמוקרטיה התפיסה הדמוקרטית העולה

המכילה את רעיונותיהם המרכזיים של שני זרמי המחשבה הדמוקרטיים ובחנה האם תכנים אלו עולים

עמם בקנה אחד או אם אינם.

כדי לבחון את תכני הלימוד באזרחות, ניתוח כי אומרתמחקר זה שלישית שהוצגה בטענה

אינו לוקח בחשבון את האופן הממשי בו נלמד המקצוע בישראל. והלימוד אינו מספיק מכיוון ספרי

הפרקטיקה של לימוד מקצוע האזרחות בישראל מבוססת ברובה על הנחיותיו של האגף המקצועי

יש לנתח ולהכיר את המסמכים הרבים וההנחיות השונות כדי "הפיקוח על לימודי האזרחות" ועל כן

השיטה שהצגתי מסייעת לבחון את התכנים הנלמדים בפועל בבתי התכנים הנלמדים בפועל. לבחון את

הספר בישראל וכך מאפשרת להסיק מסקנות מתכנים אלו. מעבר לכך, היא מאפשרת לבחון את

השינויים החלים בתכנית ולהסיק על המגמות העולות מהבחירה של משרד החינוך להדגיש תכנים

. כמו כן השיטה מסייעת לבחון פערים בין המגזרים השונים על סמך ריםמסוימים ולהחסיר אח

. 65הנושאים המיועדים לכל מגזר מחומר הלימוד באזרחות

זרמי פי על ההכרחיים לדמוקרטיה אל מול הקריטריונים באזרחות הלימודתכני מבחינתי את

, עולה מגמה לגבי תפיסתה הדמוקרטית של תכנית הלימודים יוהרפובליקנ הליברלי המחשבה

הדמוקרטיים הקריטריונים את תכנית הלימודים מכילה בתוכה באזרחות. מגמה זו מצביעה על כך כי

התכנית מצליחה לייצר תפיסה. פרקטיה יישוםה ממנה ברמת נעדרים הם אולם, הרעיונית בצורתם

של בהוצאתם כושלת אך, האנושיים לחיים וראוי נעלה רעיוןהוא הדמוקרטי החזון רעיונית על פיה

בעיה עולה זו ממגמה. ממשיות יומיומיות כפרקטיקות הפועל אל הכוח מן הדמוקרטיים המסרים

החינוכי במסר עקביות חוסר יוצרתמכיוון ש הלימוד בחומר ביטוי לידי הבאה הדמוקרטית בתפיסה

.ינוך לדמוקרטיה הנעשה דרך לימודי האזרחות אינו שלםועל כן מסקנתי היא כי הח אותו מעבירה

מסקנה זו עשויה להעיד על כך שיש קשר מסוים בין התפיסות האנטי דמוקרטיות הקיימות

בקרב תלמידי ישראל, לבין האופן בו מערכת החינוך מלמדת דמוקרטיה דרך מקצוע האזרחות. אך

רים במערכת החינוך, ואף מגורמים בעלי יכולת תפיסות אלו עשויות לנבוע גם מגורמים אחרים הקשו

65

בשנת הלימודים תשע"ה עודכנה שוב תכנית הלימודים ואחת ההנחיות החדשות היא כי אשכולות הבחירה השתנו בצורתם ומהותם. המשמעות היא שמשנה זו ועד להודעה חדשה, כל מורה רשאי לבחור על פי רצונו מתוך חמישה אשכולות בחירה

-)מסמך הנחיות ונושאים מחייבים לתלמידי י"א כה עד שהיה כפי, מגזר פי על מסוים אשכול של הוראה חובת איןוקיימים (.2חורף תשע"ו: -י"ב הנבחנים בקיץ תשע"ה

110

השפעה על בני הנוער החיצוניים למערכת החינוך כגון משפחות, אמצעי התקשורת, מנהיגים פוליטיים

ורוחניים ועוד.

, עוסקות אף הן במהלך התהוותו וכתיבתו של מחקר זה אשר עלוהצעות למחקרים עתידיים

השערה כי תכנים דמוקרטיים ולא דמוקרטיים אינם קיימים רק לו מעלות הצעות א .במערכת החינוך

ותחומים העוסק בהקניית הדמוקרטיה בצורה ישירה, אלא גם במקצועות לימוד האזרחות, במקצוע

מוקרטיות מציעה לבחון את התפיסות הדאני ,כדוגמא למקצוע לימוד נוסף .במערכת החינוך נוספים

קצוע מה. ולהשוות אותן לתפיסות שעלו במקצוע האזרחות טוריההיסב מתכני הלימודהעולות

.חייבים בבחינת הבגרות כלל התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות בישראל הוא מקצוע בו היסטוריה

, כמו כן והבניית הזיכרון הקולקטיבי להווה עבר בין זיקהיצירת חלק ממטרות לימודי ההיסטוריה הן

סטוריה קשורים למושג "דמוקרטיה" שכן עוסקים בתהליכים מודרניים תכני הלימוד של המקצוע הי

כגון הלאומיות וצמיחתם של המשטרים הטוטליטאריים ואף במושגים הקשורים להקמתה של מדינת

היסטוריה" לספרו בהקדמה עמוס בן אבנר ישראל כגון התנועה הציונית, האנטישמיות כתופעה ועוד.

כמורכבת בהיסטוריה הלימודים תכנית את מתאר" ישראלי ינוךבח העבר דימוי: וזיכרון זהות

נשענים בהיסטוריה הלימוד ספרי וכותבי הלימודים תכניות מפתחי, ומהפוליטיקה ההיסטורי מהמחקר

על שמיוצגים עכשוויים פוליטיים בשיקולים גם מתחשבים אך מקצועיים היסטוריונים של כתביהם על

הלאומית הזהותכמו כן, תכנית הלימודים בהיסטוריה מ .ותשונ אינטרס וקבוצות הממסד ידי

העבר מהו הקביעה כי טוען עמוס בן, הקהילה לכינון מרכזית והיא תרבותיים סממנים על מתבססת

-10: 2002, עמוס בן) המדינה של והאתנית הדתית, הלאומית הזהות על, ההווה של דמותו על משפיעה

ואף השוואת לאור הקריטריונים הדמוקרטיים, וד בהיסטוריה אני סבורה כי בחינת תכני הלימ (.8

עשויה לתרום להבנת התפיסה קצוע האזרחות, ו של מטית של מקצוע ההיסטוריה לזהתפיסה הדמוקר

מערכת החינוך. של הדמוקרטית

ערכי". -קהילתי-כדוגמא לתחום נוסף השייך למערכת החינוך אני מציעה לבחון את "החינוך החברתי

תחום זה שייך לגוף "מנהל חברה ונוער" והוא מכוון לטפח את הלמידה החברתית בבתי הספר בישראל

אמון הגוף ההוא . "מנהל חברה ונוער" אתר מנהל חברה ונוער, תכנית הליבה(כמתודה להקניית ערכים )

פר על קביעת אבני היסוד המייצגות את התכנים המרכזיים בהם עוסק החינוך החברתי בבתי הס

בישראל:

הנושאים את המייצגות יסוד אבני בסיס על ופעולותיו יעדיו את ממקד קהילתי החברתי האגף

טיפוח, קהילתיות, נוער מנהיגות טיפוח, חברתית ואחריות סולידריות: המרכזיים והתכנים

ינתלמד מחויבות, דמוקרטי חיים לאורח חינוך*, והומניסטית ישראלית יהודית זהות

111

'.וכד ישראלית-דרוזית, ישראלית-ערבית זהות טיפוח: המיעוטים במגזרי* .ישראל

תלמידים ונוער( -אגף חברתי קהילתי )אתר מנהל חברה ונוער,

ערכים לעוסק באופן ישיר בחינוך לאורח חיים דמוקרטי ו ",ערכי-החינוך החברתי"ניתן לראות כי

בא לידי ביטוי "ערכי -החינוך החברתי". תלמידיהישראל לחנך את נוספים אשר לאורם בוחרת מדינת

, תכניות הכנה תכניות בתחום המנהיגות, שעורי החינוך, ימי מוקד והעשרהבמסגרת בבתי הספר

, מחויבות חברתית הקשר לאירועי האקטואליה ,לפוליןבני נוער מסעות לשירות משמעותי )בצה"ל(,

הקשורים למושג בתכנים נוספים אף ו ,בתכנים דמוקרטיים בגלוי קועוד. מכיוון וחינוך זה עוס

: "מחויבות למדינת ישראל" ו"טיפוח זהות יהודית דמוקרטיה ולתפיסת האזרחות הישראלית כגון

ועל כן בחינת תכניו לאורם של העקרונות הדמוקרטיים עשויה לסייע אף היא , ישראלית והומניסטית"

הקיימת במערכת החינוך בישראל והאם היא עומדת הדמוקרטיתלהבנה רחבה יותר של התפיסה

בהלימה למטרותיה המוצהרות של מערכת החינוך ולקריטריונים ההכרחיים לדמוקרטיה.

112

רשימת מקורות

ביבליוגרפיה

, Nrg ,10.1.11 ",חדש ופרופיל עדאלה, בצלם את תחקור הפרלמנטרית הועדה. "2011 ,אריק, בנדר

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/198/881.html (22.12.14 -ב אוחזר.)

העבר דימויי: וזיכרון זהות היסטוריה ,)עורך( בתוך: בן עמוס אבנר . "הקדמה",2002 אבנר, ,בן עמוס

.אביב תל רסיטתאוניב רמות, הישראלי בחינוך

.: מכון ון לירירושלים, וסיכויים מתחים ודמוקרטית יהודית כמדינה ישראל .1999, רות ,גביזון

,ציונית לאסטרטגיה המכוןירושלים: , "אזרחות לימודי בנושא עמדה נייר. "2008, יצחק ,גייגר

p://www.izsvideo.org/videos/full/CivicPaper.pdfhtt (.10.10.13)אוחזר ב

.המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים: על הדמוקרטיה. 2002, רוברט ,דאל

של תיאוריות דהאן, יוסי )עורך(, :בתוך", כהוגנות צדק – רולס ון'ג של הצדק תורת". 2007 ,יוסי, דהאן

.57-32' עמ, הביטחון משרד הוצאתתל אביב: , חברתי צדק

.אחרונות ידיעות: אביב תל, מחודשת הצגה - כהוגנות צדק: בתוך", אחרית דבר. "2010, יוסי, דהאן

, 6.4.12. "על מושג החירות", העוקץ , 2012דהאן, יוסי,

-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-http://www.haokets.org/2012/04/06/%D7%A2%D7%9C

2-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/ (.16.11.14)אוחזר ב

,26.3.13, העוקץ", החירות מושג על. "2013, יוסי, דהאן

-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-http://www.haokets.org/2013/03/26/%D7%A2%D7%9C

3/-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA (. 1/4/13)אוחזר ב

, בישראל וחברה חינוך(, עורכים) וכהנא איזנשטדט: בתוך", ממלכתי חינוך חוק. "1968, ציון בן, רדינו

.ירושלים

, תל אביב: מבט ביקורתי על לימודי האזרחות בישראל -אזרחות בין השורות . 2013הלל, ,וורמן

. רסלינג

, הארץ", שמאל לעמותות ומותתר שיגביל חוק באישור ידונו השרים. "2013 ,יהונתן, ליסו רויטל, חובל

12.12.13 ,http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2188842 (22.12.14 -ב אוחזר.)

113

., ירושלים: י"ל מאגנסעל הממשל המדיני השנייההמסכת . 1990, , ג'וןלוק

זכויות לארגוני מימון מקורות להגביל המיועדות החוק הצעות את אישרו השרים. "2011, יהונתן, ליס

(.22.12.14 -ב אוחזר) http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1565166, 13.11.11, הארץ", אדם

.הוצאת שלם, תל אביב: החירות על. 2006, , ג'ון סטויארטמיל

, תל הצגה מחודשת -צדק כהוגנות על רולס בעברית", בתוך: -כהוגנות fairness. "2010מלצר, יהודה,

אביב: ידיעות אחרונות.

,שמואלי :בתוך, "ליביוס טיטוס של הראשונים הספרים בעשרת: עיונים' .1985 ,ניקולו ,מקיאבלי

.114-51, שוקן הוצאת: אביב תל ,פוליטיים כתבים: בלימקיא ניקולו (עורך) אפרים

.468-459, 7 וממשל משפט", ושוויון צדק על רולס ון'ג". 2004, פניה, זלצברגר-עוז

, "באזרחות הלימודים בתכנית ומתחים סתירות: לדמוקרטית יהודית מדינה בין. "2005פינסון, הללי,

.24-9 , 14 פוליטיקה

באזרחותהלימודים תוכנית על ביקורתי מבט? לכולם אחידה לימודים תכנית" .2009, הללי, פינסון

.237-216, 34 אלפיים ",תיכוניים ספר לבתי

.אחרונות ידיעותתל אביב: , מחודשת הצגה: כהוגנות צדק. 2010, ון'ג, רולס

", לכנסת להיבחר זכותם את שולל הרוב; לערבים שוות זכויות נגד מהנוער חצי. "2010, אור, קשתי

(.20.12.14-)אוחזר ב http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1192922, 11.3.10הארץ,

Blacker, David, 2003. "civic friendship and democratic education", in: Kevin, Mcdonough

& Walter, Feinberg (ed.) Citizenship and education in liberal-democratic societies, Oxford

University Press.

Dhal, Robert, 2000. On democracy, New Haven: Yale University press.

Pettit, Philip, 1999. Republicanism a theory of freedom and government, Oxford

University press.

Rawls, John, 1972. A theory of justice, Massachusetts: Harvard University press.

114

Sandel, Michael J., 1999. "Liberalism and Republicanism: Friends or Foes? A Reply to

Richard Dagger", the review of politics, vol.61, no.2, Cambridge university press, 209-214.

Skinner, Quentin, 1990. "Machiavelli's Discorsi and the pre-humanist origins of republican

ideas", in Gisela Bock, Quentin Skinner & Maurizio, Viroli (Eds.). Machiavelli and

republicanism, Cambridge: Cambridge University Press,. 121-142.

Torney-Purta, Gudith, 2002. "The School's Role in Developing Civic Engagement: A

Study of Adolescents in Twenty Eight Countries", in: Applied Developmental Science, '

Vol. 6, no 4, 203-212.

Viroli, Maurizio, 2002. Republicanism, New York: Hill and Wang.

נוספים מקורות

מדינה יהודית ודמוקרטית, -להיות אזרחים בישראל. 2001, בלהה, ואלפרסון ורדה אשכנזי חנה, אדן

האגף לתוכניות לימוד, ירושלים: מעלות.

ף , האגחלק ראשון מהי מדינה יהודית -להיות אזרחים בישראל . 2012אשכנזי, ורדה ואחרים,

לתכניות לימוד, ירושלים: מעלות.

ת תפיסות דמוקרטיות", אתר הפיקוח על הורא -. "עדכון לספר הלימוד2013אשכנזי, ורדה ואחרים,

האזרחות,

education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/MafmarEzrachut/Chhttp://cms.

ativaElyona/edkun/ (. 19/7/14ב)אוחזר

, הוצאת ספר לימוד באזרחות לחטיבה העליונה -ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית . 2013, דוד ,שחר

כנרת.

, הוצאת מגי.האזרחות ותיסוד – בישראל ופוליטיקה משטר. 2012, אברהם ,דיסקין

9.1.12, 531 מספר 18ה הכנסת של , התרבות והספורטהחינוך ועדת פרוטוקול

9.rtf0-01-www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2012 (.20.12.12)אוחזר ב

21.6.13, ירושליםמסמכי הלימה -חוזר המנהלת הכללית

115

varMankal.http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/portal/HalimaTashad/D

pdf (.13/8/14ב )אוחזר

תלמידים ונוער - חברתי קהילתי אגף -ונוער חברה מנהל אתר

al/ChinuchChehttp://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Noar/TechumeiHaminh

vrathi/ (.30.12.14)אוחזר ב

עדכון תשע"א -תכנית הלימודים באזרחות

-8437-41AB-7BCF-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/F2C8563E

17AF90600745/137994/resource1.doc (.21.7.14)אוחזר ב

31/12/12הודעה מתאריך המזכירות הפדגוגית. ,הפיקוח על הוראת האזרחותאתר

ucation.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/mafmarezrachut/hodaohttp://cms.ed

t/luachhodaot.htm (. 19.7.14 )אוחזר ב

C84B-s.education.gov.il/NR/rdonlyres/176C1D33http://cm- ר אזרחות תשס"ז"חוזר מפמ

2E637D43F75C/158658/tashaz.doc-A539-40DF (. 30.12.14)אוחזר ב

.C84B-education.gov.il/NR/rdonlyres/176C1D33http://cms- חוזר מפמ"ר אזרחות תשס"ח

2E637D43F75C/158667/tashsach.doc-A539-40DF (.30.12.14)אוחזר ב

C84B-ms.education.gov.il/NR/rdonlyres/176C1D33http://c- 1/חוזר מפמ"ר אזרחות תשס"ט

2E637D43F75C/81126/HozerMafmar.doc-A539-40DF (30.12.14ב אוחזר.)

C84B-ttp://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/176C1D33h- 2ע"א/תש אזרחות ר"מפמ חוזר

2E637D43F75C/120762/2_1563225069.doc-A539-40DF (30.12.14ב אוחזר.)

C84B-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/176C1D33- 1/ג"תשעאזרחות ר"מפמ חוזר

2E637D43F75C/156740/tashaag1.pdf-A539-40DF (. 30.12.14)אוחזר ב

116

C84B-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/176C1D33- 1ע"ד/תש אזרחות ר"מפמ חוזר

2E637D43F75C/175790/EzrachutTashad1.docx-A539-40DF (.30.12.14)אוחזר ב

למידה לקראת הבגרות באזרחות תשע"אמיקוד

/citizenship.cet.ac.il/FileViewer.ashx?id=10974http:/ (.30.12.14)אוחזר ב

ב"תשע באזרחות הבגרות לקראת למידה מיקוד

-ffd0-ship.cet.ac.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9http://citizen

19d6c9d151f1&id=53671-b508-426d (.30.12.14)אוחזר ב

ג"תשע באזרחות הבגרות לקראת למידה מיקוד

-BA97-419D-1097-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/478CE465

86E5B1F4A06C/164159/Mikud1.pdf (30.12.14ב אוחזר.)

תכנית הלימודים באזרחות בהלימה לשעות ההוראה תשע"ד

http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/portal/HalimaTashad/ezrachut.pdf

(.30.12.14)אוחזר ב

מסמך הבהרות לתכנית ההלימה תשע"ד

-9120-4479-e40f-http://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=bc08673b

480435a097ff&lang=HEB (. 30.12.14)אוחזר ב

ו"תשע חורף-ה"תשע בקיץ הנבחנים ב"י-א"י לתלמידי מחייבים ונושאים הנחיות מסמך

-BF40-4FD4-8242-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/953E8055

2E33C754389D/192510/ezrahut1112.docx (.30.12.14)אוחזר ב

ע"תש קיץ כולל מחוון מלווה מסמך

-B786-460C-C551-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BCD88562

734D6C3ACB04/118454/Melave2.doc (.30.12.14)אוחזר ב

117

.תשע"ד חורף, 034114 סמל, לימוד יחידות לשתי אזרחות אלוןש

https://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/2014/1/HEB/34114.PDF (30.7.14)אוחזר ב

.קיץ תשע"ד ,034114 סמל, לימוד יחידות לשתי אזרחות שאלון

-ffd0-http://citizenship.cet.ac.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9

19d6c9d151f1&id=348068-b508-426d (.21.7.14)אוחזר ב

חורף תש"ע, מכון סאלד. , 034114' מס, אזרחות לשאלון תשובות םדג

-B786-460C-C551-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BCD88562

/Machvan1.pdf734D6C3ACB04/118613 (.14.10.14)אוחזר ב

חורף תשע"א, מכון סאלד. , 034114' מס, אזרחות לשאלון תשובות דגם

-B786-460C-C551-lyres/BCD88562http://cms.education.gov.il/NR/rdon

734D6C3ACB04/128174/Teshuvot034114Horef.pdf (30.12.14)אוחזר ב

קיץ תשע"א, מכון סאלד. , 034114' מס, אזרחות לשאלון תשובות דגם

-B786-460C-C551-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BCD88562

734D6C3ACB04/135415/Answers2Units114.pdf (. 14.10.14)אוחזר ב

חורף תשע"ב, מכון סאלד. ,034114' מס, אזרחות לשאלון תשובות דגם

-B786-460C-C551-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BCD88562

734D6C3ACB04/148434/34114.pdf )14.7.30 ב אוחזר .)

קיץ תשע"ד, מכון סאלד. , 034114' מס, אזרחות לשאלון תשובות דגם

-B786-460C-C551-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BCD88562

734D6C3ACB04/195711/D0341140614.pdf (. 30.7.14)אוחזר ב

.הפדגוגית המזכירות, האזרחות הוראת על הפיקוח תראזכויות חברתיות מדריך למורה

118

-ADAE-4269-92E2-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/36E53F1A

6E4E2323B33F/146528/Unnamed7.doc (20.12.14 ב אוחזר.)

.הפדגוגית המזכירות, האזרחות הוראת על הפיקוח אתרמדריך למורה מדינת רווחה,

-ADAE-4269-E292-http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/36E53F1A

6E4E2323B33F/146527/81110.doc (20.12.14 ב אוחזר.)

.הפדגוגית המזכירות, האזרחות הוראת על הפיקוח אתר, חוק השבות למורה מדריך

-ADAE-4269-92E2-ms.education.gov.il/NR/rdonlyres/36E53F1Ahttp://c

6E4E2323B33F/146532/Unnamed8.doc (.20.12.14)אוחזר ב

2010סקר מכון מאגר מוחות

-D7%95%D7%97content/uploads/2011/06/%D7%93%-http://kulanana.org.il/h/wp

-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96

-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA

-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97

-23-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8

-%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94

%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9F.pdf אוחזר(

(.30.12.14ב

I

BEN-GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

FACULTY OF HUMINITIES AND SOCIAL SCIENCES

DEPARTMENT OF POLITICS AND GOVERNMENT

DEMOCRCY BY THE BOOK?

AN EXAMINATION OF THE DEMOCRATIC

APPROACHES IN CIVIC STUDIES' CURRICULUM

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE DEGREE OF MASTER OF ARTS

BY:

NIRA HAYUT

UNDER THE SUPERVISION OF: PROF. DANI FILC

DECEMBER 2014

II

BEN-GURION UNIVERSITY OF THE NEGEV

FACULTY OF HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES

DEPARTMENT OF POLITICS AND GOVERNMENT

DEMOCRCY BY THE BOOK?

AN EXAMINATION OF THE DEMOCRATIC

APPROACHES IN CIVIC STUDIES' CURRICULUM

THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILLMENT OF THE

REQUIREMENTS FOR THE DEGREE OF MASTER OF ARTS

BY:

NIRA HAYUT

UNDER THE SUPERVISION OF: PROF. DANI FILC

Signature of student: ________________ Date: _________

Signature of supervisor: ________________ Date: _________

Signature of chairperson

of the committee for graduate studies: ________________ Date: _________

DECEMBER 2014

III

Abstract

A 2010 pole has found that around fifty percent of Israeli youth think that Israeli Arabs

should be denied equal civic rights. Moreover, more than fifty percent support the denying

of Israeli Arab’s right to be elected to state political institutions. Thus, these findings point

out to non-democratic, discriminating and excluding trends among Israeli youth. The

variety of competing theoretical definitions to democracy notwithstanding, what all the

definitions have in common is their inclusive nature: in democracy, all the citizens have

equal right to influence decision making. Israeli youth study about democracy as part of

their civic studies (Ezrahut) in high schools, and are thus exposed to the specific

democratic approach articulated in the curriculum. Assuming that the messages conveyed

to students by the education system shape students’ perceptions, this research examines

whether the abovementioned worrisome non-democratic inclination among many Israeli

teenagers can be traced back to Israeli education system.

The research asks what are the differences and similarities between the democratic

approaches of the curriculum in civic studies in Israel on the one hand and the

understanding of democracy in political theory on the other hand. The research’s

presupposition is that there is a close connection between the messages conveyed by the

education system, and the political perceptions of citizens of the nation state. These

messages are transmitted to the students via the curriculum and through the mediation of

teachers. The study begins with a distilling of a comprehensive definition for democracy

that draws on the two major (and competing) approaches to democracy—the liberal and

the republican traditions. The definition is, in fact, composed of the common denominator

criteria on which both theories agree and which are identified by both as necessary for the

existence of democracy. The study then turns to examine whether and in what ways the

approach to democracy put forth by the distilled definition finds resonance in the Israeli

IV

curriculum of civic studies. Put differently, it asks, to what extent does the curriculum

reflect the mutual liberal-republican definition to democracy?

As I mentioned, the research distills a new definition for the concept “democracy”

through a discussion of the two most important traditions of democracy: the republican and

the liberal. The study reviews the features of democracy in both traditions. The main

democratic thinkers the study relies on are Robert Dahl and John Rawls. The main

republican thinkers are Maurizio Viroli and Philip Pettit. The mutual definition I put

forward adds to the existing body of literature in that it is a hybrid combination of two

approaches usually in great tension with each other, especially on the issues of the purpose

of the state and the political subject.

Previous studies on the Israeli curriculum in civic studies have focused on showing

that the textbook in civic studies is split between liberal approach when democracy is

discussed and a republican/conservative approach when it comes to the Jewish character

of the Israeli state. This research relies on the democratic criteria I identify in both

republican and liberal traditions to propose a different reading of the curriculum in civic

studies. Contra previous studies that focus on the possible rift between the democratic

nature vs. the Jewish nature of the state of Israel, the question at the center of this study is

what is the nature of the democratic approach in civic studies and, is it possible to

reconcile it with the mutual democratic-republican definition. Through answering these

questions I hope to shed some new light on the perceptions that inform the curriculum in

civic studies and in education to democracy.

Next, the study examines the practical implementation of the curriculum in civic

studies in Israeli schools between the years 2010 and 2013. The study argues that in order

to make an adequate evaluation of the impact of the curriculum in civic studies, examining

textbooks is insufficient. Rather, we need to examine the de facto content conveyed to

students, the material on the basis of which the standard, nation-wide exams are also

V

created. Hence, the research relies on both textbooks and policy documents issued by the

supervisor on civic studies throughout the specific years under study. By presenting the de

facto curriculum the study also traces changes in the curriculum along the years and

identifies the political tendencies these changes represent.

The study then turns to examine the extent to which the de facto curriculum maps

onto the threshold criteria for democracy as defined by the mutual liberal-republican

definition. Most importantly, it identifies a gap between the idea of democracy as

represented in the textbook curriculum on the one hand, and the extent to which it is

conveyed as a feasible practice given the reality of the state of Israel on the other hand. The

study concludes that the curriculum in civic studies is successful in conveying the concept

and ethos of democracy as lofty and appropriate for humans’ lives, but fails in translating

these lofty ideas into practical and mundane activities. It is for this reason that I argue that

the education to democracy in Israeli civic studies is lacking.

The theoretical contribution of this study is in putting forward a definition for democracy

that brings together both the liberal and the republican world views. In addition, the study

proposes a new lens through which to examine the curriculum in civic studies: it examines

the curriculum in light of the new, mutual definition, and it is also more adequate in its

method of engaging with the de facto curriculum. The research might contribute to future

researches in the fields of political theory and democratic education.

VI

Table of Contents

Preface 1-6

What is Democracy ? 7-46

Part 1 – Introduction 7-11

Part 2 – Liberal Democracy 12-23

A. On Democracy 12-17

B. Liberal Democracy- a Theory of Justice 17-23

Part 3 – Republican Democracy 24-40

A. A New Interpretation of Republicanism 24-31

B. The Republican Democracy as a Theory of Freedom

And Government 31-40

Part 4 – Summary 41-46

Civics Curriculum: Overview 47-80

Part 1 – Introduction 47

Part 2 – Method 48-53

A. Structure of the Civics Curriculum 49-51

B. Method Advantages 51-53

Part 3 - Curriculum Overview 54-79

A. Israel as a Jewish State 54-64

B. What is Democracy? Values, Principles and Characteristics

Of a Democratic Regime 64-77

C. Regime and Politics in Israel- a Jewish and Democratic state 74-79

Part 4 – Summary 80

VII

Examining the Curriculum by the Principles of Democracy 81-107

Part 1 – Introduction 81

Part 2 – Examining the Curriculum by the Principles of Democracy 82-105

Part 3 – Summary 106-107

Summary and conclusions 108-111

Bibliography 112-118