1

היסטוריה א - מיקוד חורף תשע"ה

הנושאים לבחינת הבגרות:

1920הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד

פרקי הלימוד 19מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-א.

ה-.1 באירופה במאה המודרנית הלאומיות נושא להוראת )המאפיינים של19מבוא

הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית(.

. 19הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-.2

. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-3

19.

באירופה במאה ה-תנועה לאומית אחתדפוסי ההגשמה של .4 : המצב המדיני,19

חברתי-כלכלי לפני תחילת המאבק הלאומי, הגבולות בהם חיו בני הלאום, מי שלט

במדינה, מטרת המאבק והכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים

במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק,

קווי הדמיון והשוני בין מאבק תנועה זו לדפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות.

בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית.

התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים ב.

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית..1

היהודים',.2 'מדינת ולארגונה: הציונית זאב הרצל לבניית התנועה בנימין פועלו של

ניסיונותיו לקדם את באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה, תכנית

קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.

ב. הוויכוח בין הציונים על דמות החברה העתידה לקום בארץ ישראל. . 3

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראלג.

פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות.2

, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות-קשיי העוליםלארץ-ישראל,

חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.

2

ד. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה

העולם.1 מלחמת בזמן הלוחמים הצדדים כלפי הציונית התנועה מנהיגי עמדת

הראשונה.

הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה.5

. במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחריםה.

. נקודות דמיון ושוני.19באירופה, במאה ה-

הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום

מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.

ממדינת מקדש לעם הספר, בית-שניפרקי הלימוד

פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסיתגלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון א.

.הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה.3

2בניית בית המקדש ה-. ב. בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה.1

. בית- המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי.3

עזרא ונחמיה. געזרא הסופר, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון: קשיים והישגים.. 1

נחמיה, מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו: קשיים והישגים.. 2

. המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסאלית.3

פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית-המקדש

דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל )'מלך חסות' – הורדוס, הנציבים(.. ג

הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים ..ד

פרק חמישי: בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה

רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנהא.

3

המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית-המקדש והסכנות שנשקפו לחברה.1

היהודית עקב משבר זה.

בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים:.2

תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית-הכנסת, לימוד התורה והתפילה.

1920 – הלאומיות בישראל ובעמים מראשית הדרך עד Iחלק

19א.מאפייני הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-

היא פרי של הצרוף בין הרגש הלאומי- תחושת השייכות ללאום והדבקותהגדרה -לאומיות-

בו, לבין התביעה למסגרת מדינית פוליטית. הלאומיות מתפתחת כאשר קבוצה מאמצת

. לעצמה שאיפות פוליטיות ופועלת להגשמתן

.מבוא: המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית תרבותית ופוליטית.1

התגבשה הדרישה לאחד ולייחד את בני הלאום במסגרת19 במאה ה-:מבחינה פוליטית

מדינה עצמאית. היה ערעור על הצדקת מוקדי כוח קודמים בשלטון- שושלות מלוכה,

האצולה הכנסייה. הדרישה הייתה להעביר את הכוח ואת השלטון ללאום . הרצון לעצמאות

הביא להתעוררות של תנועות לאומיות שדרשו עצמאות במסגרת של מדינה ריבונית

)עצמאית(. התנועות ביססו עצמן בשכבות חברתיות מגוונות, גייסו אלפי בני-אדם להפגנות

המוניות והתכוננו למאבק פוליטי וצבאי להשגת השחרור הלאומי.

תחושת שייכות ונאמנות ללאום המשותף. תחושת שייכות זו מגשרת על :מבחינה חברתית

פני הבדלים כלכליים ומסורות אזוריות שונות של חברי הלאום. הלאומיות העניקה תחושת

שייכות ליחידים שאיבדו את שייכותם וזהותם בעקבות שינויים ותהליכים שהתרחשו במאות ה-

כמו התמוטטות המשטר הישן, תהליכי חילון, ירידת הדת כגורם פוליטי ורעיונות19 וה-18

ההשכלה. הלאומיות שימשה עבורם מוקד לזהות והשתייכות חברתית.

ההתלכדות הלאומית התגבשה בדרך כלל סביב טריטוריה שנקראה :מבחינה תרבותית

מולדת, סביב המולדת התגבשו מסורות, דפוסי פולקלור מגוונים, סיפורים ואגדות עם שעברו

מדור לדור, שירים ומנגינות עממיות, הסברים לגבי אירועים מעצבים ומכוננים, סמלים

לאומיים – דגל, המנון, ימי חג לאומיים. שפה משותפת המעניקה זהות ייחודית – תרבותית

המגבשת את הלאום.

מאפיינים שקושרים בין בני אותו לאום ומלכדים אותם:

המשמשת כלי מאחד ומייחד של קבוצה לאומית, בעזרתה ניתן להנחיל אידיאולוגיה, שפה:. 1

תרבות ומסורת- שהם מרכיבים המייחדים קבוצה לאומית.

4

תרבות משותפת, הכוללת מנהגים, ספרות ומסורות ולעיתים דת המשמשת חלק . תרבות:2

מהגדרת הזהות הלאומית. )למשל הקשר בין הדת היהודית לבין הזהות הלאומית היהודית(

ההיסטוריה המשותפת והמוצא המשותף של היחידים . אמונה בדבר עבר משותף:3

המרכיבים קבוצה אתנית. ) קבוצה אתנית- יסודות משותפים של הפרטים המרכיבים את

הקבוצה כמו לשון, מוצא זכרון היסטורי, מנהגים מסורת וכו'(.

מתלכדים סביב יעדים מדיניים בני הלאום :. הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית לאומית4

מבקשים הגדרה עצמית והקמת מוסדות פוליטיים בטריטוריה משותפת השייכת להם על פי

תפיסתם.

תחושת שייכות לטריטוריה מסויימת. . זיקה למולדת:5

אידיאולוגיה של בני אותו לאום שמטרתם .מאפיינים משותפים כמו עקרונות פוליטיים:6

להצדיק פעולות כמו שינוי גבולות, הדחת שליטים, הקמת מדינה וקביעת ממשלה.

: השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית במפה של אירופה

: הקמת יוון, איחוד גרמניה, איחוד איטליה.. איחוד העם ליחידה מדינית אחת1

האימפריה העותומאנית, האימפריה. הקמת מדינות חדשות על חשבון האימפריות:2

האוסטרו- הונגרית. מדינות חדשות כמו הונגריה, סלובקיה, אוסטריה, רומניה וכו'.

השינויים שיצרה הלאומיות בחברה האירופאית:

.מסגרת זהות חדשה שהעדיפה נאמנות לאומית על פני זהות מעמדית דתית או אזורית.1

.מסגרות חברתיות חדשות כמו: אגודות לאומיות, תנועות נוער.2

.במדינות הלאום החדשות נוצרו מסגרות לגיבוש הזהות והנאמנות הלאומית כמו מערכות3

חינוך ממלכתיות.

: 19 .הגורמים לצמיחתן ולהתגבשותן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה- 2

רעיונות ההשכלה הציבו את האדם במרכז. –.השפעת עקרונות תנועת ההשכלה1

בני האדם נולדו עם "זכויות טבעיות" שוות ) הזכות לחיים, לחירות, לקניין( שאינן

תלויות בשלטון. כמו כן הדגישה תנועת ההשכלה את מרכזיות השכל והתבונה של

5

האדם, האדם חייב להעיז ולהשתמש בשכלו כדי להוביל לקדמה ובכך לשנות את

המציאות. מקור הסמכות של השלטון הוא העם )העם הוא הריבון( ולא האל.

– רעיונות ההשכלה ערערו את כיצד סייעה תנועת ההשכלה לצמיחת הלאומיות

הסדר הישן- מלכים אצולה כנסייה וחיזקו את כוחות השינוי והכשירו את הקרקע

לצמיחת מנהיגות חדשה שהובילה את התנועות הלאומיות. התנועות הלאומיות טענו

שכמו שהאדם זכאי לממש את חירותו הטבעית כך גם כל לאום זכאי לחיות חיי חירות

במדינה ריבונית ועצמאית, כלומר לשחרור מעול זרים ולקביעת השלטון הרצוי לו.

–נולדה בניגוד לתנועת ההשכלה, היא שמה דגש על.השפעת התנועה הרומנטית2

הרגש והדמיון ולא על השכל וההגיון. שיבה אל העבר , חיפוש אחר סימנים ייחודיים

של קבוצת בני האדם. התנועה הרומנטית עוררה את התודעה הלאומית והיתה כלי

לעיצוב זהות. על ידי יצירת זיכרון היסטורי לאומי מהולל, סמלים לאומיים שאפשר

להזדהות איתם, סיפורי עם ושירי עם שיגבירו את הרגש הלאומי ומכאן יגבירו את

הגאווה הלאומית. סופרים ומשוררים רומנטיים החיו, ולפעמים המציאו, עבר מפואר,

סיפורי גבורה אמיתיים או דימיוניים, גילו או המציאו גיבורים, כך הם תרמו לעיצוב

זהות לאומית.

– היא תרמה לעיצוב הזהות כיצד סייעה התנועה הרומנטית לצמיחת הלאומיות

הלאומית והרגש הלאומי. הדגישה את המייחד את האומה מעמים אחרים ואת

המיוחד והמשותף בכל אומה, יצרה התלהבות והתרגשות כדי לגרוף המונים למאבק

הלאומי תוך חיזוק התודעה הלאומית.

:20 ועד ראשית המאה ה-18.השפעת ארועים פוליטיים בסוף המאה ה-3 כל בני האדם נולדו שווים ובעלי זכויות( ורעיונותיה:1776המהפכה האמריקאית )

שלא ניתן לשלול אותם ובהן הזכות לחיים לחירות לרדיפה אחר האושר- שימשו דגם

לחיקוי.

סיסמת המהפכה "חירות שוויון ואחווה" והצהרת זכויות –1789המהפכה הצרפתית

האדם והאזרח הקובעת שבני האדם נולדים ונשארים חופשיים ושווי זכויות. הריבונות

שייכת לעם ולא לשום פרט או גוף אחר- סיסמה זו והצהרה זו סייעו למוטט את

המבנה החברתי והפוליטי הישן באירופה כולה.

– המהפכה הביאה כיצד סייעה המהפכה הצרפתית לצמיחת הלאומיות

להתעוררות לאומית ובישרה את לידתה של הלאומיות המודרנית, "הצהרת זכויות

האדם והאזרח" שימשה בסיס להצהרות דומות שנכתבו בארצות שונות.

(,1804לאחר המהפכה הצרפתית תפס נפוליאון את השלטון ) –כיבושי נפוליאון

נפוליאון החל בכיבושים ברחבי אירופה. מצד אחד נפוליאון הביא את בשורת

המהפכה- חירות שוויון ואחווה לאירופה ושחרר את התושבים שלה מהעריצות , האי

שוויון והשעבוד למשטר הישן. בתחילה כיבושי נפולאון עוררו הערצה באירופה: ראו

בנפוליאון מביא את בשורת הקידמה והנאורות, חירות האדם והשוויון, משחרר העם

6

מדיכוי. אך מצד שני כיבושי נפוליאון פגעו בריבונות העמים שנכבשו והרעיון הלאומי

כוון נגד נפוליאון וצבאו. השליטה הצרפתית עוררה התנגדות בקרב העמים הכבושים ,

חיזקה אצלם את תחושת הייחוד ואת השאיפה לעצמאות.

– כיבושי נפולליאון הפיצו את כיצד סייעו כיבושי נפוליאון לצמיחת הלאומיות

רעיונות המהפכה ביטלו הסדרים מדיניים- פוליטיים באירופה, עוררו את הרגש

הלאומי של העמים הנכבשים אשר התנגדו לכיבוש הזר )של נפוליאון( והתלכדו

בדושה לחירות לאומית, החלו להתגבש תנועות לאומיות ששאפו להגדרה עצמית

במסגרת מדינת לאום משלהם.

גרמה המהפכה19במהלך המאה ה- .השפעת תהליכי התיעוש והעיור:4

התעשייתית לשינויים שעיקרן: תהליכים חברתיים כלכליים , גידול דמוגרפי, אובדן

המסגרות המסרתיות, רבים עזבו את כפריהם ועברו לעיר הגדולה כדי למצוא עבודה.

– המעבר לעיר הגביר את כיצד סייעו תהליכי התיעוש והעיור לצמיחת הלאומיות

תחושת הניכור והניתוק בסביבה החדשה וגבר הצורך להזדהות והשתייכות שיעניקו

תחושת ביטחון, הלאומיות נתנה מענה לחיפוש זה. ההמונים מצאו בלאומיות מענה

לצורך בשייכות ובסולידריות חדשה שהעניקה זהות משותפת ובטחון. רעיון הלאומיות

נתן הרגשה שהאדם שייך למשהו גדול וחשוב, רעיון שנותן לאדם מטרה בחייו. הרעיון

הלאומי התאים לאנשים רבים כי הוא חצה את גבולות המעמדות החברתיים

והכלכליים כי כולם החלו להרגיש כי מדינה לאומית תשפר את חייהם. כך הפכה

הלאומיות לכוח היוצר קשר בין אנשים שונים. בשם הרעיון הלאומי היו מוכנים אנשים

להיאבק על עצמאות וחשו שותפים במדינה החדשה שנוצרה.

השפעתם של .השפעתן של שינויים בתחבורה בתקשורת בחינוך ובתרבות:5

שינויים בתחבורה )רכבות( ובתקשורת )המצאת הטלגרף, הטלפון( הנחלת הקריאה

והכתיבה.

תמורות אלו השפיעו על אורח החיים:כיצד סייעו תמורות אלה לצמיחת הלאומיות

והחשיבה של בני האדם וסייעו להפצת הלאומיות כי הם איפשרו העברה מהירה של

רעיונות שהביאו לגיוס ההמונים לתנועות הלאומיות, איפשרו העברת מידע, שיתוף

ההמונים בתנועות הלאומיות, הקמת מפלגות, חוגים רעיוניים ותנועות נוער שקידמו

את התנועות הלאומיות בקרב ציבור מגוון.

שבירת הבלעדיות של הדת ומוסדותיה בחיי הפרט.השפעת תופעת החילון :6

והחברה, תופעת החילון הלכה והתרחבה והשפיעה על בני האדם: רעיונות החילון

קידשו את חירות האדם ואת זכויותיו- הם ביטלו את סמכות הכנסייה והגבילו את

סמכות השליטים שנחשבו לשליחי האל ולמושלים ברצון האל..

תופעת החילון גרמה להתרופפות כיצד סייע ה תופעת החילון לצמיחת הלאומיות:

המסגרת הדתית שהייתה גורם מאחד והביאה לחיפוש אחר תחליף לדת. הלאומיות

הפכה לדת אזרחית והיוותה תחליף כאשר השתמשה בסמלים של דת והעניקה

ללאום ולמולדת משמעות של קדושה.

7

19 .המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-3

המנהיגים של התנועות הלאומיות היו, בדרך:. המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות1

כלל, טיפוסי מנהיגים מודרניים שמקור סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי. הם היו מנהיגים

כריזמאטיים, אשר האמינו בכוחם לשנות את המציאות, לשנות אתהסדר החברתי פוליטי

הקיים. גיבשו תוכניות לשינוי המציאות בהתאם להשקפת עולמם,תוך גיוס ההמונים.

וכלכלי, מעמד חברתי שהייתה הבורגנות, על בעיקר הלאומי במאבקם נשענו המנהיגים

שהתחזק מהשינויים שהתרחשו באירופה במאה הי"ט.

המנהיגים ניהלו מאבקים בדרכים שונות כלפי גורמים חיצוניים ונגד כוחות בארצם שרצו לעכב

. את השגת יעדיהם – בעיקר כוחות המשטר הישן: המלוכה/ האצולה, הצבא, הכנסייה

..תחומי הפעולה של התנועות הלאומיות )דפוסי פעילות(:2

המטרה של התנועות הלאומיות היתה להאבק למען הקמת מדינת לאום עצמאית וריבונית

בחבל הארץ שאליו התיחסו כמולדת.

בקרב בני הלאום. הן דאגוהתנועות הלאומיות שקדו על טיפוח תודעה לאומיתא.

להאדיר את מורשת העבר המשותף בדרכים מגוונות ושקדו על טיפוח החינוך הלאומי,

כדי לחזק ולטפח את הלכידות בין כל בני הלאום )טיפוח המסורות העממיות: פולקלור

כביטוי לנאמנות שירות צבאי לשון, אהבת המולדת, השונים, טקסים, על תחומיו

יעדי התנועה ללאום(. התנועות הלאומיות עוררו את הרצון להיאבק למען הגשמת

הלאומית.

שימוש במשא ומתן דיפלומטי עם מדינות פעילות פוליטית להקמת מדינה לאומית:ב.

ומוסדות ועזרתן מלמאבק הלאומי. הקמת ארגונים שונות כדי להשיג את תמיכתן

ובחירת מנהיג- למשל הקמת ארגונים לאיסוף כספים, הקמת מוזאונים, פרסום כתבי

עת ועיתונים, הקמת בתי ספר, בחירת מנהיג במטרה ללכד את העם סביבו.

: כדי לסלק שלטון זר מאדמת המולדת.מאבק: ניהול מאבק תוך כדי שימוש בכוחג.

ונגד כוחות בארצם המעכבים את המטרה של הקמת מאבק נגד גורמים חיצוניים

מדית לאום ריבונית.

:19. שלבי התפתחות הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-3

שלב א'- שלב ההיערכות

פעילות של אנשי רוח ליצירת זהות לאומית:

שלב בו כמה מאות בודדות של אנשים, בדרך כלל משכילים בני המעמד הבינוני, מתחילים

לגבש את המסגרת הלאומית ומניחים את היסודות לתרבות הלאומית.

8

במסגרת יצירת התרבות הלאומית מתגבשת השפה הלאומית כדי לחזק את הדימוי החיובי

של העם יצרו אוספים שהופיעו בצורת ספרים ובהם סופרה ההיסטוריה המפוארת, ערכים

וחוקים משותפים או כל דבר שיכול היה לתרום לדימוי חיובי ומפואר של העם. כמו למשל

המיתולוגיה היוונית, ספרי המשנה והתלמוד, סיפורי עמים ושירי עם.

שלב ב'- שלב ההרחבה

פעילות תרבותית וארגונית להפצת הרעיון והזהות הלאומית:

המלכדים הקשרים וחיזוק הלאומית בתנועה השותפים מעגל בהרחבת מאופיין זה שלב

ומקשרים בין האנשים המרגישים שייכים לאותו הלאום.

ספר, בתי מייסדות כספים, המגייסות לאומיות אגודות של רשת התבססה הזה בשלב

מארגנות טקסים לאומיים, מקימות אתרי תרבות ומורשת לאומיים ומוציאות לאור עיתונות

לאומית.

הזכויות השגת למען מאורגנת פוליטית פעילות של ניצנים אמנם מופיעים זה בשלב

הלאומיות, אך הדגש המרכזי בפעילותה של התנועה הלאומית הוא בתחומי התרבות והחברה.

פעילות שמטרתה לעודד ולטפח את הזהות הלאומית ואת ההשתייכות הוולונטרית לארגונים

לאומיים שהיוו מסגרת חברתית המקשרת בין בני אדם ומעודדת אותם לפעול למען המטרה

הלאומית.

שלב ג'- שלב המאבק

מאבק עממי- גיוס המונים למען מאבק זכויות לאומיות.

מאבק מדיני צבאי- בריתות ומלחמות במטרה לסלק שליטים זרים ולכבוש טריטוריותשהן חלק מהמולדת.

שלב המאבק העממי .1בשלב זה הרעיון הלאומי התפשט באזורים שונים ובשכבות אוכלוסייה שונות.

התנועות לאומיות. זכויות השגת למען למאבק ההמונים בגיוס מאופיין זה שלב

הלאומיות יוצאות אל הרחובות ובאמצעות הפגנות ומלחמות רחוב, מנסות לקדם את

- "אביב העמים".1848מטרתן הפוליטית. הביטוי המובהק לשלב זה הוא מהפכות

המאבק הלאומי מתנהל גם נגד שליטים מקומיים ו/או זרים המתנגדים לשינוי הלאומי

 ומנסים לשמר את הסדר הפוליטי והמדיני הישן.

זה גם השלב בו מתגבשים הכיוונים הפוליטיים בתוך התנועה הלאומית סביב שאלת

האופי החברתי והפוליטי של החברה הלאומית.

שלב המאבק המדיני - דיפלומטי והצבאי.2

9

כוחות הם תוצאותיו ואת הלאומי המאבק אופי את הקובעים הכוחות זה בשלב

ובמלחמות מדיניות בבריתות שימוש עושה הלאומי והמאבק וצבאיים, פוליטיים

במטרה לסלק שליטים זרים ולכבוש טריטוריות שהוגדרו חלק מהמולדת הלאומיות.

שלב ד'- לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית

לאחר הקמת מדינת הלאום. חיזוק הקשר בין היחיד לאומה ולמדינה. חיזוק הלכידות הלאומית והזהות הלאומית.

המדינה של הקמתה לאחר מתגברת ואף נמשכת הלאומית התודעה והרחבת הפצת

הלאומית הריבונית. המדינה הלאומית שוקדת על חיזוק הקשר בין היחיד לאומה ולמדינה.

המדינה הלאומית מפעילה מנגנונים המחייבים יחידים להוכיח הזדהות עם הלאום ונאמנות

למוסדות המדינה הלאומית. זאת בניגוד לשלבים הקודמים, לפני הקמת המדינה הלאומית,

בסיס על נעשו הלאומיים והערכים המטרות עם וההזדהות הלאומית הפעילות בהם

התנדבותי.

הזהות כדי לחזק את ותרבותיים חינוכיים כלכליים, המדינה מפעילה אמצעים משפטיים,

של הלאומית לזהות ומסוכנים עוינים הנחשבים גורמים נגד ולפעול הלאומית והלכידות

החברה והמדינה.

.הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה4 19 במאה ה-

גורמים מסייעים

התאפיינה בהתפתחות טכנולוגית. הטלגרף והטלפון איפשרו להעביר19המאה ה-.1

מסרים ממקום למקום במהירות גדולה מאוד. התפתחות רשת מסילות ברזל ואיתה

בקלות הלאומית לתנועה אנשים השותפים ניידות של איפשר הקיטור התפתחות

ובמהירות.

רעיוניים,.2 הזדהות חדשים מוקדי העניקה למצטרפים לאומיות לתנועות השתייכות

בעיקרם, שהצביעו על כוון פעולה אשר העצימו את תחושותיהם והרגשותיהם שהם

שותפים למעגלי עשייה חברתיים, אישיים ומדיניים שקידמו אותם.

המנהיגים שהובילו את התנועות הלאומיות קראו להתגבש סביב מסורות מהעבר.3

התחושה את באנשים לטפח השכילו הם זמנית בו והוקירו. הכירו שאנשים

המוצא חוסר הסיכויים להשתחרר מתחושת שבהצטרפותם הם שותפים להגדלת

ואובדן הדרך.

ההצטרפות לתנועות לאומיות חיזקה באנשים את התחושה שהם שותפים ולוקחים.4

חלק בעיצוב עולם מבטיח.

גורמים מעכבים

10

המאבק להשגת ריבונות מדינית נערך לא פעם נגד כוחות חיצוניים כמו אימפריות.1

ששלטו על לאומים רבים בשטחים נרחבים או שהכתיבו ללאום הנשלט חוקים, שפה

ותרבות.

כוחות השמרנות, המשטרים הישנים, מעמדות גבוהים והכנסייה הקתולית ניסו למנוע.2

את הפעילות של התנועות הלאומיות ודיכאו בכוח התקוממיות עממיות משום שרצו

לשמור על מעמדם.

חלק מהתנועות הלאומיות נאלצו להמציא או לחדש שפה לאומית, היסטוריה לאומית.3

ומסורות כדי ליצור אחדות לאומית.

הבדלים דתיים, כלכליים, מעמדיים, חברתיים, תרבותיים ולשוניים היקשו על גיבוש.4

הלאום וארגונו.

19 .דפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה- 4

( 1820-1832 המאבק הלאומי היווני – )

א.המצב המדיני חברתי כלכלי ביוון לפני המאבק לשחרור לאומי

. בין15 יוון נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית )התורכית( מאז המאה ה – המצב המדיני-

יוון לאימפריה העות'מאנית היו הבדלי דת )היוונים נוצרים אורתודוכסים והתורכים מוסלמים(,

שפה ותרבות. השלטון העות'מני היה שמרני ונוקשה, שדיכא ביד חזקה את הלאומיות היוונית.

רוב האוכלוסייה היוונית היו איכרים עניים, שכבה מעמדית דקה של מצב חברתי כלכלי-

סוחרים עשירים והנהגת כנסייה שמרנית. היוונים היו מאוחדים באמונתם הדתית הנוצרית.

מצד אחד, היו פערים קיצוניים בין המעמדות החברתיים, שיצרו מתחים לאומיים והקשו על

גיוס תמיכה לקראת המאבק הלאומי. מצד שני, הייתה פריחה כלכלית שהובילה לרצון

להיאבק למען עצמאות יוון.

רוב היוונים חיו באיי יוון. אבל היו רבים שהיגרו מיוון אלהגבולות בהם חיו בני הלאום :

ארצות אירופה, הקימו מושבות משלהם אך שמרו על קשר עם המולדת היוונית.

העיסוק במסחר איפשר ליוונים ליצור קשרים הדוקים עם עמי אירופה. רעיונות תנועת

חודרים בקרברעיונות החירות, השוויון וריבונות העם – ההשכלה, המהפכה הצרפתית -

הסוחרים היוונים שמפיצים אותם הלאה בתוך יוון עצמה.

 

ב.מטרת המאבק והמנהיגים/הכוחות הפעילים ביוון שהניעו את המאבק לעצמאות

– קצין רוסי ממוצא יווני, שהיה ראש האגודה באודסה.הנסיך איפסילנטי

– אגודות מהפכניות פעלו ביוון ומחוצה לה. כללו משכילים, סוחרים יווניים,אגודת ה'רעים'

גולים מחוץ ליוון.

11

הנמוכה. הכמורה היווניתהכנסייה-

מטרת המאבק:

שחרור משלטון האימפריה העותמאנית והקמת מדינה יוונית עצמאית.

)דרכי פעולה לקידום מטרותיה( ג. השלבים העיקריים במאבק הלאומי היווני

שלב ההיערכות : השלב הראשון

תחיית התרבות היוונית הקדומה. : פעילות אנשי רוח לגיבוש הזהות הלאומית

היוונים מתחילים להגדיר את עצמם כהלנים )יוונים מהתקופה העתיקה( - שוכחים את מריבות

הפילוסופיה, האתונאית, )הדמוקרטיה העתיקה ובמורשתם בתרבותם גאים הם העבר,

האומנות(.

פעילות חינוכית ותרבותית לחיזוק התודעה הלאומית היוונית – לימוד השפה היוונית, תחיית

(, חידושהתרבות היוונית העתיקה )ציטוט מכתבים קלאסיים של הפילוסופים אפלטון ואריסטו

מחזות קלאסיים כמו אדיפוס המלך.

השלב השני- שלב ההרחבה

חיזוק הקשרים : פעילות תרבותית וארגונית להפצת הלאומיות וטיפוח הזהות הלאומית

המלכדים בין האנשים השייכים ללאום- סוחרים יוונים עשירים שהיגרו מיוון שלחו אליה כספים

למימון הקמת בתי ספר במטרה לעודד את הזהות הלאומית היוונית ולהצמיח אוכלוסייה יוונית

צעירה ומשכילה שתהיה מוכנה לפעול למען המטרה הלאומית- עצמאות יוון.

- גיבוש המסגרת הלאומית היוונית

הקמת "אגודות רעים" – אגודות לאומיות להחייאת התרבות והשפה היוונית ביוון ומחוץ ליוון.

האגודה הגדולה ביותר הוקמה המטרה ליצור שכבת משכילים יוונים שתאבק על עצמאות יוון.

ברוסיה ובראשה עמד הנסיך איפסילנטי. יווני בדרגת קצונה בצבא הרוסי.

השלב השלישי-: שלב המאבק

בשלב זה ננקטו מספר דרכי פעולה:

בשלב הראשון מאבק צבאי להקמת מדינת הלאום:

12

האגודות היווניות קראו לשחרור משלטון האמפריה העותומאנית והנסיך איפסילנטי מכריז על

מרד.

, אלכסנדר איפסילנטי עמד בראש כוח צבאי יווני ופלש לשטח1821המרד התחיל בשנת

האימפריה העותומאנית )למולדובה(. אבל הטורקים הצליחו לדכא את המרד היווני

ואיפסילנטי ברח.

החל מרד בשטחי יוון ) חבל ארץ ביוון שנקרא1821שלושה שבועות אחר כך במרץ

פלופונסוס( את המרד הזה הנהיג ארכיהגמון יווני . הלוחמים היוונים הצליחו לכבוש את

הפלופונסוס.

היוונים הצליחו להשתלט על חלקים נרחבים של יוון, אבל למרות הניצחונות היה פיצול ומאבק

בין היוונים עצמם. ולעיתים היה מצב שהם נלחמו זה בזה.

היוונים רצחו באכזריות את המוסלמים ביוון. התורכים בתגובה הוציאו להורג את הפטריארך

אלף יוונים באי30היווני )מעמד גבוה בכנסיה היוונית( של קונסטנטינופול ושחטו ושיעבדו

קיוס )בים האיגאי(, זוועה שהונצחה בציורו הנודע של דלאקרואה: "הטבח בכיוס".

הטורקים פונים לשליט מצרים מוחמד עלי )שליט חסות( שיעזור להם לדכא את1824בשנת

הצליח מוחמד עלי לכבוש מחדש מידי הלוחמים היוונים את1827הלוחמים היוונים. עד שנת

רוב השטחים שהם כבשו.

בשלב השני שימוש בבריתות מדיניות ובמלחמות:

התבוסה של המורדים הגבירה את התמיכה ביוונים באירופה, המעצמות הגדולות: צרפת,

בריטניה ורוסיה יוצאים למלחמה נגד טורקיה והצבא המצרי של מוחמד עלי.

( הושמד הצי התורכי.1827שלוש המעצמות שלחו לעזרת היוונים ציים ימיים ובקרב נברינו )

הרוסים פלשו לתוך תחומי האימפריה התורכית. כמו כן הגיעו מתנדבים רבים מאירופה לקחת

חלק במלחמה לעצמאות יוון. )פילהלניזם- אוהבי תרבות יוון(.בלחצן של בריטניה וצרפת,

הכירה תורכיה בעצמאותה של יוון.1832תורכיה אולצה להגיע להסכם שלום. בשנת

ד.תוצאות המאבק:  

הוחלט על הקמת מדינה יוונית1829בוועידת השלום שהתקיימה בלונדון בשנת .1

עצמאית וכן קבעו מה יהיו הגבולות של המדינה היוונית.

הוכרז באופן רשמי על יוון כמדינה עצמאית ובראשה עד המלך אוטו1832במאי .2

הראשון.

13

ה. הגורמים שסייעו והגורמים שעיכבו את המאבק הלאומי של יוון

גורמים מסייעים למאבק לעצמאות של יוון:

נוסף התמיכה של המעצמות בריטניה צרפת ורוסיה, ששלחו צבא להלחם בטורקים..1

מלך צרפת,18לכך זכו המורדים לתרומות משליטי מדינות אירופה, בינהם לואי ה-

ואפילו הגיעו תרומות מארה"ב.

דעת קהל אוהדת שהפעילה לחץ על מעצמות אירופה לשלוח כוחות עזר למורדים..2

בקרב עמי אירופה התפתח תהליך של פילהלניזם )אהבת התרבות היוונית(, הם ראו

ביוונים שלחמו לעצמאות יורשי העם היווני העתיק ומייצגי תרבות יוון ואת המשכו של

המאבק בין העולם המוסלמי לנוצרי.

מתנדבים שהגיעו מכל רחבי אירופה לסייע במרד- מתנדבים אלה הושפעו מעקרונות.3

הליברליזם )חופש( והלאומיות. התמיכה שלהם התבטאה בתרומות של כספים

ובמתנדבים שבאו להילחם לצד היוונים.

ברחבי האימפריה שלה. האימפריה העות'מאנית הייתה עסוקה במרידות נוספות.4

גורמים מעכבים במאבק לעצמאות של יוון:

יתרון צבאי לאימפריה העותומאנית, יתרון במספר הלוחמים ובנשק..1

ראשי הכנסייה היוונית התנגדה למאבק למען העצמאות של יוון, היא טענה שהם.2

בוגדים וכופרים, מפני שהמורדים היו משכילים וחילוניים ולא אהבו את השפעת

הכנסייה על הציבור.

הסיוע הצבאי שקיבלו הטורקים ממוחמד עלי..3

הפיצול והמאבקים הפנימיים בקרב המורדים היוונים. )מאבק בין מורדים קיצוניים.4

ומתונים, בין האיכרים והמעמד הבינוני וכו'(

ו. קווי הדמיון והשוני בין המאבק הלאומי ביוון לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק של 19 התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-

קווי דמיון

חינוך: טיפוח התודעה הלאומית והזהות הלאומית והפצתן באמצעות הצבת יעדא.

פוליטי מוגדר, סמלים לאומיים, טיפח השפה של הלאום והפיכתה לשפה משותפת.

טיפוח התרבות הלאומית )גרמניה- המשכילים הגרמנים, משוררים, סופרים, הוגי

דעות טיפחו את הלאומיות הגרמנית על ידי סמלים לאומיים פולחן גיבורים

מההיסטוריה הגרמנית והדגשת ייחודו של העם הגרמני כעם הגדול ביותר באירופה.

14

גם באיטליה המשכילים בני המעמד הבינוני שאפו לחולל שינוי ברוח המהפכה

הצרפתית(.

יוון- תחיית התרבות היוונית הקדומה והטמעת השפה היוונית.

הקמת אגודות לאומיות: באיטליה הוקמו אגודות מחתרתיות כמו אגודת "הקרבונרי"ב.

ואגודת "איטליה הצעירה" - התנועה הלאומית האיטלקית שפעלה לשחרור איטליה

מהשלטון הזר ואיחוד נסיכויות איטליה למדינה אחת ליברלית ודמוקרטית .

יוון- הקמת אגודות לאומיות – אגודות הרעים שפעלה ביוון והגדולה ביותר פעלה באודסה

ובראה איפסילנטי. מטרתה - שחרור יוון מהשלטון הזר העותומאני והקמת מדינה

עצמאית.

בריתות עם מדינות שיש להן אינטרס לשיתוף פעולה - איטליה נעזרה בנפוליאון השלישיג.

כדי לסלק את האוסטרים מצפון איטליה.

יוון נעזרה בבריטניה, צרפת ורוסיה כדי לסלק את האימפריה העותומנית משטחה.

שחרור משלטון זר- פולין מרד נגד הקיסרות הרוסית. איטליה מרד נגד האוסטרים. יוון נגד

האימפריה העותמאנית.

המאבק הלאומי ביוון הושפע מרעניות ההשכלה, תופעת החילון, המהפכה הצרפתית,ד.

התנועה הרומנטית, כך גם תנועות לאומיות אחרות באירופה.

קווי שוני

.יוון: מרד נגד האימפריה העותמאנית, שלטון זרמרידות נגד המשטר הישן. .1

יוון לא היתהפעולות לאיחוד המולדת ליחידה מדינית אחת )גרמניה, איטליה(. .2

מפוצלת לנסיכויות.

מאבק נגד מדינות שהתנגדו לאיחוד : גרמניה נלחמה נגד אוסטריה ונגד צרפת.3

יוון: מדינות אירופה תמכושהתנגדו לאיחוד גרמניה. איטליה נלחמה נגד אוסטריה.

במאבק לעצמאות של יוון.

יוון: שפה אחידה יווניתקביעת שפה אחידה ללאום- איטליה, .4

יוון: אגודות לאומיותארגון תנועה לאומית אחת ובחירת הנהגתה )גרמניה- ביסמרק(. .5

שפעלו למען מטרה משותפת לא רק בשטחי המולדת.

כיבוש שטחיםשאינם חלק משטחי המולדת. )גרמניה – ביסמרק כבש שטחים.6

מדנמרק וצרפת(.

15

למאבק הלאומי היווני הצטרםו מתנדבים מאירופה ומחוצה לה- תנועות לאומיות.7

אחרות לא קיבלו סיוע כזה.

ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית

. ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנציפציה )כישלון האמנציפציה(:1.

שוויון הזכויות )האמנציפציה( שניתן ליהודים העלה בהם את התקווה כי מעתה יוכלו להשתלב

ההשכלה ובמוסדות החופשיים במקצועות השתלבו היהודים אותם. הסובבת בחברה

)שוויוןהגבוהה. ההשתלבות המהירה של היהודים בסביבתם לאחר קבלת האמנציפאציה

ובמהלך המאה ה-18זכויות אזרחי שקיבלו היהודים בסוף המאה ה- . השוויון כלל זכויות19

האוכלוסייה(. כלל של כמו וחברתיות אירופהפוליטיות ובמערב גילוייבמרכז עוררה

על פיאנטישמיות )האנטישמיות המודרנית כי היא פעלה בדרכים שונות משנאת ישראל בעבר

האנטישמית המודרניתהיהודי שייך לגזע נפרד. חזותו החיצונית שונה, ואופיו שונה ומאופיין

בתכונות טפיליות; זהו מטענו הגנטי, ולא ניתן לשנות זאת(.

האנטישמיות באה לידי ביטוי בין היתר:

בהקמת מפלגות אנטישמיות כמו למשל "מפלגת הפועלים הנוצרית

( של אדולף שטקר שהדגישה את זרות היהודים החיים1878סוציאליסטית" )

בתוך גרמניה ומנצלים את העם הגרמני.

ספרים אנטישמיים כמו ספרו של אדמונד דרימון בצרפת שנקרא "צרפת

( בו טען שהיהודים הם גזע נחות ובני דת בזויה שכל כוונתם1885היהודית" )

להשתלט על צרפת.

.קריקטורות אנטישמיות שהציגו את היהודים בצורה מעוותת

.הצגות תאטרון בהן הוצג היהודי כדמות נלעגת

.עלילות נגד היהודים- משפט דרייפוס

כך נוצרה אווירה אנטישמית ברשות הרבים בעיתונות, בפוליטיקה, באומנות ובספרות.

השפעת הגורם על צמיחת התנועה הציונית:

האכזבה מהאמנציפציה והתחזקות האנטישמיות גרמו להטת ספקות בקרב מיעוט בחברה

היהודית בכוחה של האמנציפציה לבטל את העויינות כלפי היהודים, ולכן יש למצוא פתרון

לאומי ליהודים. הלאומיות היהודית ביקשה לשחרר את היהודים מאשלית האמנציפציה.

16

.החשש מאובדן הזהות היהודית בעקבות תהליך החילון וההשתלבות בחברת הרוב2)התבוללות וחילון(:

לשוויון שהציעה האמנציפציה היה מחיר שגרם לחשש מאובדן הזהות היהודית: כי כדי

להשתלב בחברת הרוב נאצו היהודים לערוך שינויים באורח החיים היהודי ולהתרחק מהדת

ומהמסורת, כך למשל הם התקשו לשמור על כשרות, שבתות וחגים בסביבה הנוכרית.

היו יהודים שהסכימו באופן מודע לשלם מחיר של אובדן הזהות היהודית על מנת להתקבל

כשווים בחברה האירופאית, חלקם היו מוכנים אפילו להתנצר, לכך יש להוסיף את תהליכי

החילון בהשפעת תנועת ההשכלה, שהחלישה את הזיקה לדת היהודית , שהייתה גורם מאחד

ולהיחלשות הנאמנות הראשונית לדת היהודית.

השפעת הגורם על צמיחת התנועה הציונית:

מיעוט מהיהודים שחיו במרכז ובמערב אירופה נקלעו למשבר זהות, כי החברה הסובבת

דחתה את נסיונות ההשתלבות שלהם על אף השינויים שעשו, נוסף על כך החילון עורר את

הביקורת שהעם היהודי צריך לקחת את גורלו בידו למצוא פתרון ולא לחכות למשיח, הפתרון

היה לאומי.

. גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה )אנטישמיות3במזרח אירופה(:

לעומת האנטישמיות במערב אירופה ובמרכזה האנטישמיות במזרח אירופה ובעיקר ברוסיה

ובפולין הייתה מדיניות של השלטון ופעלה בדפוסים המסורתיים שאפיינו את שנאת ישראל.

אנטישמיות זו באה לידי ביטוי בין היתר:

פרעות שהתחוללו ביותר ממאתיים קהילות1881בפרעות "סופות בנגב" בשנת –

יהודיות ברוסיה.

( "שצמצמו את תחומי המגורים של1882חקיקה אנטי יהודית כמו "התקנות הזמניות )

היהודים ל"תחום המושב".

אלף יהודים גורשו מהעיר. 30גירושים- "גרוש מוסקבה "- כ

כתוצאה מגילויי האנטישמיות נאלצו מליוני יהודים להגר מרבעיקר מרוסיה, רובם היגרו

לארה"ב. חלק קטן בחרו לעלות לארץ ישראל והם אלה שיצרו מפנה בהיסטוריה של העם

היהודי )חובבי ציון(.

השפעת הגורם על צמיחת התנועה הציונית: במצב זה של פרעות ומדיניות ממשלתית עויינת , גידול דמוגרפי ומצב כלכלי קשה- הביא

רבים למסקנה כי בעיית היהודים לא תיפתר ושאין סיכוי לשוויון זכויות אזרחי ולכן הפתרון הוא

17

בהגדרה עצמית ברוח הלאומיות . עמדה זו בלטה בקרב האינילגנציה היהודית שפעלה

להשגת פתרון לאומי ואכן התנועה הציונית המשיכה את תנועת חיבת ציון שקמה ברוסיה.

:19. השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה-4

,19הגורמים שהשפיעו על צמיחת הלאומיות באירופה במאה ההשפעת רעיונות הלאומיות:

השפיעו גם על צמיחתה והתארגנותה של התנועה הציונית:

,רעיונות תנועת ההשכלה- ההכרה שכל בני האדם שווים בזכות היסוד שלהם )חירות

חיים, קניין( ההכרה בעיקרון ריבונות העם.

הרעיונות של התנועה הרומנטית שטיפחה את השיבה אל העבר, חיפוש אחר סימנים

ייחודיים של קבוצות בני האדם, העצמה של התרבות העממית והמורשת ההיסטורית

של האומה.

.)רעיונות המהפה הצרפתית )חירות, אחווה ושוויון

השפעת הגורם על צמיחת התנועה הציונית :

רעיונות תנועת ההשכלה, התנועה הרומנטית ורעיונות המהפכה הצרפית לצד דחיית היהודים

מקבוצת ההשתייכות הלאומית וההצלחה של התנועות הלאומיות כמו ביוון ואיטליה- להשיג

עצמאות, הביאו חלק מהיהודים להכרה שגם הם לאום בעל זכות להגדרה עצמית וגם היהודים

יכולים להגיע לעצמאות ולמדינה משלהם )"וכי נופלים אנחנו מהם?"(.

נוסף לכך הפעילות של התנועות הלאומיות בקרב עמי אירופה שטיפחו את התודעה הלאומית

על יסוד העבר, הדגישו את השונות של האזרחים היהודים – מוצא תרבות, היסטוריה שונים.

מצב זה חידד את היותם של היהודים זרים ולא שייכים ללאום בקרבו חיו. לכן כתוצאה מדחייה

זו נדחפו היהודים לחיפוש פתרון אחר ומצאו אותו בלאומיות.

פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה.

תחנות בחייו של הרצל

( נולד בבודפשט, בנעוריו עברה משפחתו לוינה. חייו של הרצל היו סמל1904-1860הרצל )

רכש הגרמנית. והתרבות השפה ברכי על התחנך הוא בסביבתם, היהודים להשתלבות

השכלה גבוהה- למד משפטים באוניברסיטה של וינה וקיבל תואר דוקטור למשפטים. עסק

בעריכת דין מעט זמן והחל לעסוק בכתיבת מחזות וסיפורים. הרצל עבד במשרת עיתונאי

( של העיתון האוסטרי "נויה פראיה פרסה" )עתונות חופשית חדשה(.1891בצרפת )מ

18

כמו רבים מן המשכילים היהודים באותן שנים האמין גם הרצל, כי מצוקת היהודים תיפתר אם

היהודים התערו בעמים שבקרבם הם יושבים. אף הגה תוכנית קיצונית של המרה המונית של

הדת היהודית בקרב היהודים כאמצעי לפתרון בעייתם, אבל בהשפעת האירועים שחווה שינה

את דעותיו ופנה אל הפתרון הלאומי.

הרצל ניתקל באנטישמיות בווינה,בקרב סטודנטים ואנשי אקדמיה, וכן בייסודה של מפלגה

אנטישמית שמספר תומכיה הלך וגדל. כאשר נחשף להתפרצויות אנטישמיות חוזרות ונשנות

באוסטריה בגרמניה ואפילו בצרפת- מדינה שסימלה את הנאורות, הבין כי האמנציפציה אינה

פתרון לבעיית היהודים.

הרצל היה בעל מודעות פוליטית, הוא חזה את המאבקים הלאומיים שיערערו את היציבות של

היהודים. של מעמדם את מסכנים אלה שמאבקים והבין הונגרית, האוסטרו האימפריה

הלאומיות האתנית שהלכה והקצינה הביאה את הרצל לידי מסקנה שהיהודים חיים על זמן

שאול וכי קטסטרופה מאיימת על קיומם של היהודים אם לא ידאגו לגורלם )קטע מתוך היומן

(. 110בספר עמ'

(, יש כאלה החושבים כי אירוע זה1894הרצל ככתב העיתון בפריז סיקר את משפט דרייפוס )

היווה נקודת מפנה בחייו של הרצל, אולם אין כל עדות כי משפט דרייפוס וגילויי האנטישמיות

שנלוו אליו הם שהניעו את הרצל לחפש פתרון אחר למצוקת היהודים.

הרצל הבין שהאמנציפציה הביאה להתבוללות והשתלבות יהודים באירופה, אך לא מנעה את

על ידי השגתהאנטישמיות. הפיתרון יכול להיות רק בכך שתוקם לעם היהודי מדינה משלו. . העם היהודי יהיה כמו שאר העמים מדינה

יש לקבל את - הסכמה בינלאומיתלשם מימוש הרעיון צ'ארטר, לפני עליית היהודים . הצ'רטר הוא הכרה של אומות העולם בצורך למצוא טריטוריה )שטח ( עבור היהודיםלארץ

מבעיית ארצותיהם את יפטרו בכך ליהודים. טריטוריה למתן ותמיכה אישור וקבלת

האנטישמיות. רק כשתושג הכרה בינלאומית זו יוכלו היהודים להקים מדינה משלהם.

הרצל פעל בשלושה תחומים:

) תחום רעיוניא. היהודים" "מדינת – כתיבת הספר כי1896 (. הרצל האמין

הפיתרון לבעיית האנטישמיות הוא בהקמת מדינה ליהודים. הספר מפרט את

הרעיון ואת הדרך להגשמתו באופן מעשי.

– ארגון התנועה הציונית וקיום הקונגרסים הציוניים לקביעת תחום ארגוניב.

מוסדות שיעזרו להגשים את הקמת המדינה ליהודים – תוכנית באזל.

. משא תחום דיפלומטיג. יהודית – השגת אישור )צ'ארטר( להקמת מדינה

ומתן עם שליטים חשובים, פיתרון אפשרי – תוכנית אוגנדה.

19

א. התחום הרעיוני:

בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו "מדינת היהודים"

היהודי הציע הרצל בחיבור שפרסם בשנת בו הציג את1896את הפתרון לבעיית העם ,

רעיונותיו ואת תוכניתו המדינית. שם החיבור "מדינת היהודים" – דרך חדשה בפתרון שאלת

היהודים.

ידע על ולא הרצל בזמן שכתב חיבור זה לא הכיר את המציאות היהודית במזרח אירופה

הפעולות של חובבי ציון ואף לא הכיר חיבורים קודמים כמו של משה הס "רומי וירושלים" ושל

פינסקר "אוטואמנציפציה".

על פי הרצל מצוקת היהודים נובעת מהיותם זרים ונרדפים, האנטישמיות נמצאת בכל מקום

שיש יהודים והיא עוברת עם המהגרים היהודים גם אל מקומות המקלט החדשים שלהם,

אפילו במדינות הנאורות. דבר לא ימנע את האנטישמיות לא הגירה ולא התבוללות.

הגורם לאנטישמיות על פי הרצל הוא האמנציפציה שבעקבותיה היהודים הצליחו מבחינה

זו עוררה קנאה. כמו כן הצטרפות היהודים לתנועות מהפכניות הקוראות כלכלית והצלחה

לשינוי פני החברה עוררו פחד. הקנאה, הפחד בשילוב שנאה מושרשת כלפי היהודים ימנעו כל

סיכוי להשתלבות היהודים בקרב העמים.

הרצל טען כי טעות היא לחשוב, שאפשר להפוך אנשים לשווי זכויות באמצעות חקיקה בלבד.

שני הצדדים גם היהודים וגם הנוכרים- זקוקים לתקופה של הסתגלות הדדית למצב החדש

שנוצר בעקבות האמנציפציה. לדעת הרצל גם הסוציאליזם לא יפתור את בעיית היהודים.

בעיית היסוד של העם היהודי על פי הרצל היא בעיה לאומית- העם היהודי הוא עם בלי מדינה ובעיה כזאת מחייבת פתרון מדיני לאומי.פתרון גלוי ומוסכם על המדינות- מדינה

. לעם היהודי בטריטוריה כלשהי

הפתרון חייב להתבצע על ידי מאמצים דיפלומטיים ומדיניים. תחילה לא חשב הרצל שמדינת

היהודים חייבת לקום בא"י, הוא שקל גם את ארגנטינה.

תוכנית הפעולה:

היהודים"- 1 "אגודת שטח. לרכישת מו"מ ינהל היהודי, העם של כנציגו המוכר הגוף

להתיישבות ולהשגת תמיכה של המדינות ברעיון המדינה היהודית . תנאי הכרחי להצלחת

20

תקבל היהודים אגודת ליהודים. טריטוריה לתת המעצמות הסכמת הוא היהודים אגודת

החלטות לקידום הרעיון הציוני.

הגוף המבצע שיוציא אל הפועל את תוכניות "אגודת היהודים". בין."החברה היהודית"- 2

תפקידיה: לארגן את חיסול עסקי הרכוש של היהודים בגולה ותכין את התשתית להתיישבות,

הכלכלית הפעילות את להסדיר וכן ומבוקרת הדרגתית בצורה היהודים הגירת הסדרת

במולדת החדשה.

הרצל תכנן להקים מדינה יהודית מודרנית- הוא שילב רעיונות חברתיים כגון: יום עבודה של

וחוה יוזמה עסקית ותעשייתית, חזרה לעבודת כפיים שבע שעות, תמיכה בפועלים, עידוד

כמדינה תתנהל לא המדינה דתית, סובלנות והשוויון, הצדק ישררו במדינה מודרנית.

תיאוקראטית )חוקי הדת הם חוקי המדינה(.

ב. התחום הארגוני

והקמת התנועה הציונית. 1897 הקונגרס הציוני הראשון

צירים. 200, לקונגרס הגיעו כ 1897הקונגרס הציוני הראשון התכנס בבאזל באוגוסט

מטרות הקונגרס:

. להגדיר את מטרות התנועה הציונית ואת הדרכים להגשמתן.1

.להפוך את הציונות לתנועה כלל יהודית שתוכל לייצג את היהודים מבחינה מדינית.2

. לחשוף את הציונות לעיני העולם כולו לשם קבלת הכרה..3

הדרך הדמוקרטית שבה התנהל הקונגרס הקנתה לו סמכות רשמית להיות נציג העםהיהודי וההחלטות שהתקבלו נתנו לציונות מסלול פעולה וכלים ביצועיים להגשמתן.

תוכנית באזל

מטרתה העליונה של התנועה הציונית: "הציונות שואפת להקים לעם היהודי ביתמולדת בארץ ישראל, מובטח במשפט הכלל".

האמצעים להשגת המטרה:

. פיתוח מתוכנן של ארץ ישראל באמצעות יישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ובעלי1

מקצוע.

. ארגון היהדות כולה וליכודה באירגונים יעילים מקומיים וכלליים בהתאם לחוקי כל ארץ2

וארץ.

21

. הגברת הרגש הלאומי היהודי וההכרה הלאומית היהודית.3

. פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמות הממשלות, שעזרתן דרושה כדי להגיע אל מטרת4

הציונות ולפעל הציוני.

הרצל לא השתמש במונח "מדינה" אלא במונח "בית מולדת", כדי לא לעורר התנגדות אצל

יהודית למדינה הייתה כוונתו אך המו"מ המדיני. על להקל וכדי העות'מאניים השלטונות

הדיפלומטיים, ייחס חשיבות רבה למאמצים גלוי ממדינות העולם. הרצל שתזכה לאישור

שנועדו להשיג אישור מדיי בינלאומי כדי להקים מדינה יהודית.

על הסעיף החינוכי )"הגברת הרגש הלאומי "( התחולל ויכוח קשה שמקורו במתח בין הדתיים

ללא דתיים בתנועה ובחששם של הדתיים כי חינוך לאומי תרבותי יתחרה בחינוך הדתי ויפגע

בו.

התנועה הציונית התארגנה בדרך דמוקרטית כדי להגשים את תוכנית באזל:

ברחבי1 הציוניות האגודות לכל מדינית מסגרת העולמית, הציונית ההסתדרות הקמת .

העולם.

. חבר בהסתדרות הציונית היה מי ששילם "שקל ציוני" וחברותו מקנה לו את הזכות לבחור2

נציגים לקונגרס ולהיבחר.

. הקונגרס הציוני )המוסד העליון של התנועה( יתכנס במועדים קבועים וישבו נציגים שנבחרו3

על ידי ההסתדרות הציונית.

. הקונגרס יבחר מתוכו את הנציגים למוסדות הפעילים: הוועד הפועל הגדול, הוועד הפועל4

המצומצם.

. הרצל נבחר לראשות הוועד הפועל המצומצם. 5

חשיבות הקונגרס הציוני הראשון:

. מבחינה פנים יהודית – נולדה באופן רשמי הציונות – תנועת שחרור לאומי שביקשה להקים1

מדינה לעם היהודי.

. הרעיון הלאומי הציוני זכה להכרה המונית ולתנופה.2

. התנועה הציונית קיבלה לגיטימציה וכלים להנהיג את הלאומיות היהודית – וכך היה הרצל3

להתחיל במגעים הדיפלומטיים כנציג העם היהודי.

המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה:

22

בקונגרס הציוני הראשון בבאזל נוסדה ההסתדרות הציונית שהיתה הגוף המבצע של התנועה

הציונית. לשם כך הוקמו מוסדות לפעילות מאורגנת לקידום הגשמת הקמת המדינה.

:מאפייני המוסדות

נוצר ארגון גג המאחד את כל הציונים..1

נוצר מנגנון קבוע הפועל למימוש היעדים..2

למוסדות.3 )שלב מקדים דמוקרטים מודרנית בעלת מוסדות לאומית נוצרה תנועה

השלטון של מדינה(.

הציוניתההסתדרות מוסדות

מוסדות מיישביםמוסדות מארגניםמוסדות מממנים

הקונגרס הציוני

היהודים התיישבות אוצר 1899

קובע את המדיניות הכלכלית

של ההסתדרות הציונית

עליון לענייני חקיקה מוסד ותקציב

מדיניות את קובע

ההסתדרות הציונית.

1901הקרן הקיימת

בארץ אדמות הרוכש גוף

ישראל – אדמות לאום.

1902בנק אנגלו-פלשתינה

של הכספי המוסד

ההסתדרות הציונית.

ועד הפועל הציוני

מבצע את החלטות הקונגרס.

1907המשרד הארצישראלי

תוכניות על אחראי

ההתיישבות ועל ביצוען.

1920קרן היסוד

העלייה את מממן

וההתיישבות בארץ-ישראל

הציוני הפועל ועד המצומצם

הציונית. ההנהלה מרכז

הפעולות על אחראי

ההסתדרות של השוטפות

הציונית .

1908חברת הכשרת הישוב

אחראית על רכישת קרקעות.

ד.התחום המדיני – דיפלומטי

הציונות המדינית של הרצל- פעולותיו הדיפלומטיות

23

הדרך של הרצל להגשמת מדינה יהודית היתה מדינית, הוא סבר יש להשיג אישור משפטי

יהודית. הרצל )זכיון( להתיישבות ולקבל מהן צ'ארטר מהמעצמות כתנאי להקמת המדינה

תקף את הציונות המעשית )חובבי ציון( שבאה לידי ביטוי בעליה והתיישבות בא"י. היא נתפסה

אצלו כפתרון מוגבל שלא יפתור את בעיית היהודים בדרך לאומית ראויה.

פעילות מדינית מול גרמניה:

והיה לה אינטרס לשמור על גרמניה הייתה בקשרים הדוקים עם האימפריה העות'מאנית

בתקווה שישפיע על הסולטאן לקבל2 נפגש הרצל עם וילהלם ה-1898שלמות האימפריה. ב-

את רעיונותיו. הרצל הציג את תוכניתו להתיישבות יהודית בא"י.

מדוע כדאי לגרמניה לתמוך ברעיון המדינה היהודית:

. התיישבות יהודית בא"י תביא קידמה לאזור ותפתח את האזור להשקעות הון גרמניות.1

.התיישבות יהודית תכניס למזרח התיכון את התרבות הגרמנית.2

. האנטישמיות בגרמניה תפחת עם יציאתם של המוני יהודים. 3

לפנות אליו לכן החליט ציפה, כפי שהרצל הסולטאן הטורקי גרמניה לא פעל אצל קיסר

ישירות.

פעילות מדינית מול האימפריה העות'מאנית:

וביקש ממנו לתמוך בהתיישבות1901ב- נפגש הרצל עם הסולטאן הטורקי עבד אלחמיד

יהודית בא"י.

מדוע כדאי ל אימפריה העות'מאנית לתמוך ברעיון המדינה היהודית:

. ההתיישבות היהודית תתרום לפיתוחה הכלכלי של א"י.1

. התנועה הציונית תסייע לסולטאן בפירעון חובותיה של האימפריה )כסף מיהודים עשירים(.2

הסולטאן הסכים תמורת סיוע כספי של התנועה הציונית להתיישבות יהודית בכל מקום ברחבי

האימפריה מלבד א"י. הרצל דחה את ההצעה. כמו כן התברר להרצל שהיהודים העשירים לא

יתנו את הכסף לתוכניותיו.

פעילות מדינית מול רוסיה:

נפגש הרצל עם שר הפנים הרוסי פלבה, שנחשב לאויב היהודים ואחראי לפרעות1903ב-

קישנייב. רבים מיהודי רוסיה התנגדו לפגישה זו וטענו שהרצל נושא ונותן עם ה"שטן", אבל

הרצל היה מוכן לעשות הכל כדי למנוע פוגרומים נוספים. הרצל ביקש שרוסיה תעזור לקידום

הרעיון הציוני לפני הסולטאן ושתקל את מצבם של היהודים ברוסיה.

24

מדוע כדאי לרוסיה לתמוך ברעיון המדינה היהודית:

. הגירת היהודים לא"י תביא קץ לבעיה היהודית שמעיקה על רוסיה מכל הבחינות.1

. היהודים יחדלו מהפעילות המהפכנית, כי האנרגיות שלהם יופנו לפתרון הלאומי שלהם. 2

פעילות מדינית מול בריטניה

הרצל נפגש עם שר המושבות הבריטי צ'מברליין וביקש שיאפשר ליהודים להתיישב בקפריסין,

שהייתה בבעלות בריטניה, או באל עריש שבחצי האי סיני.

מדוע כדאי לבריטניה לתמוך ברעיון המדינה היהודית:

.הגירת היהודים ממזרח אירופה לבריטניה תיפסק.1

. התיישבות יהודית בחצי האי סיני תשמור על מעבר אוניות של אנגליה בדרך קצרה לאסיה2

ולהודו.

. התיישבות יהודית תפריח אזור שומם בתחומי האימפריה הבריטית.3

יצאה יהודית ירדה מהפרק בשל התנגדות צ'מברליין. תוכנית אל עריש: משלחת קפריסין

לבדוק את האזור, אך גם תוכנית זו נכשלה. המושל הבריטי של מצרים לא תמך בתוכנית, גם

בשל המחסור במים ואי הנכונות של המצרים לספק מים לאזור מהנילוס.

פולמוס )ויכוח ( אוגנדה

הציע צ'מברליין את תוכנית אוגנדה, לפיה תחכיר בריטניה לציונים שטח במזרח1903ב-

אפריקה שבו יוכלו להקים מושבה יהודית ולנהל שלטון עצמי. מצבם הקשה של יהודי רוסיה

)פרעות קישנייב( השפיע על הרצל והוא נטה לקבל את ההצעה.

התכנס בבאזל )"קונגרס הבוכים"(6הקונגרס הציוני ה-

בגלל הסערה שחוללה הצעת אוגנדה הוחלט לא להצביע בעד אוגנדה או נגדה אלא על :

. הקמת וועדת מומחים לבדיקת אפשרויות התיישבות הגלומות באזור.1

. ההחלטה הסופית בנוגע להתיישבות באוגנדה תתקבל בקונגרס מיוחד שיכונס לעניין זה.2

. לצורך הבדיקה לא ישתמשו בכספים של המוסדות הציוניים )הבנק הציוני וקק"ל(.3

הוויכוח על ההצעה היה לוהט ועסק בעיקר בשאלה העקרונית האם יכולה להיות ציונות ללא

ציון.

25

טיעונים נגד הצעת אוגנדה טיעונים בעד הצעת אוגנדה

לקבלת.1 ההזדמנות את לנצל יש

המכירה חשובה ממעצמה צ'רטר

מדיני לפתרון היהודי העם בזכות

ובתנועה הציונית כנציגת העם היהודי

ואין לסרב לה.

לא"י1 הקשר את לבטל אפשר .אי

בהחלטת רוב בקונגרס. זו פגיעה ברעיון

הציונות. של היסודי בעיקרון כולו,

)אוסישקין וצ'לנוב(

רוסיה,.2 יהודי לפינוי חירום אמצעי

"מקלט לילה" לפתרון זמני שיאפשר

תהיה לא אוגנדה לאומי. חינוך גם

תחליף לציון. )הרצל ונורדאו(.

רק2 בהמוניו וילך לא"י קשור היהודי .העם

אליה ולא לשום מקום אחר.

. יש לרכז מיד את העם היהודי כי הוא3

מתקלקל בחומר )איום קיומי( וברוח

)התבוללות( )המזרחי(.

.תוכנית אוגנדה סותרת את תוכנית באזל.3

.יש להקים מדינה היכן שאפשר כדי להציל4

יהדות מזרח אירופה. "מוטב ציונות בלי את

הטריטוריאלי )הזרם ציונות" בלי מציון ציון

סטי(

המשאבים4 כל את יגזול לילה" ."מקלט

אף על לא"י הכוונים העם של והכוחות

ההבטחות.

ראשוני5 לאישור יזכה לא המו"מ .אם

כנציג אמינותו את יאבד הרצל בקונגרס,

התנועה הציונית. )הרצל(.

.מקלט זמני עלול להפוך להיות קבוע. ועמו5

הסיכון לאבד את א"י.

הצעת אוגנדה אושרה בהצבעה. ציוני רוסיה עזבו את האולם, קראו לעצמם "ציוני ציון" והכריזו

ננעל באווירה מתוחה.6על נאמנותם לתוכנית באזל. הקונגרס ה-

הבריטים נסוגו מתוכנית אוגנדה.1903בדצמבר

הרצל מת.1904ב-

נקבע שא"י היא היעד הבלעדי של התנועה הציוני וחזרו לתוכנית7- בקונגרס הציוני ה- 1905

באזל ולא ערערו עליה עוד.

הויכוח בין הציונים על דמות החברה העתידה לקום בארץ ישראל

26

הגישות השונות בנוגע לאופייה של חברת המופת הרצוייה בארץ ישראל:

יש ללמוד רק שתי גישות מבין השלושה

גישה אחת: חברת מופת סוציאליסטית )סירקין, בורוכוב, א.ד. גורדון(

א.החברה שתקום בארץ ישראל תהיה חברה יצרנית ועצמאית שונה ממאפייני החיים:הינודיים בגולה

- בחברה שתקום בא"י יש לשנות את המצב הלא-נורמאלי של הקיום היהודי בגולה: בעוד

שבגולה הבסיס הכלכלי של היהודים נשען על שכבה גדולה של סוחרים ומיעוט של עובדי

אדמה ותעשייה, החברה היהודית שעתידה לקום בא"י תהיה שונה מזו שהורגלו לה היהודים -

מעבר המוני יהודים לעבודה יצרנית ומעמד פועלים איתן שהם תנאי להקמתה ל מדינה יהודית

שתצליח לשאת את עצמה מבחינה כלכלית.

החברה העתידית שתקום תהיה חברה צודקת, ברוח הסוציאליזם- שהיא תנאי להצלחת

המפעל הציוני.

אופי החברה- חברה חילונית, סוציאליסטית, שיתקיים בה שוויון בין המימדות. הרכוש ואמצעי

הייצור בה יהיו משותפים.

א"י תהיה הבסיס האסטרטגי למלחמת המעמדות ותקופת ההכשרה לתרומת היהודים

למהפכה העולמית הסוציאליסטית.

האמצעים )הדרך בה פעלה/דפוסי הגשמה בא"י(:

הקמת מסגרות עבודה והתיישבות שיתופית בארץ ישראל, "הקבוצה", הקיבוץ, מאבק על

עבודה עברית. הקמת ארגוני פועלים ומפלגות פועלים כמו "פועלי ציון" הפועל הצעיר".

גישה שנייה – הקמת חברת מופת דתית לאומית )הרב ריינס, הרב פישמן , תנועתהמזרחי(

החברה שתקום בא"י תהיה חברת מופת דתית לאומית:

גאולת עם ישראל תתחיל עם יישוב א"י. )אתחלתא דגאולה(, יישוב א"י היא פעולה-

אנושית להצלת העם היהודי מכלייה פיזית ומהתבוללות.

יישוב א"י ופיתוחה היא מצווה, הישיבה בא"י תחזק את אחדות ישראל.-

על הציונות הדתית להבטיח את צביונה הדתי יהודי של החברה העתידה לקום בא"י,-

צביון זה יבוא לידי ביטוי בשמירת השבת, קיום מצוות דתיות. החיים בא"י יתבססו על

ההלכה היהודית.

27

הדגשת השיבה של היהודים לעבודה יצרנית - לעבודת האדמה. -

חברה יהודית המדגישה את הקשר בין ארץ ישראל ותורת ישראל. -

שרותי דת לאוכלוסייה היהודים כמוהאמצעים )הדרך בה פעלה/דפוסי הגשמה בא"י(:

רבנות מועצות דתיות. הקמת קיבוצים ומושבים דתיים.

ההבדלים בין הגישות:

אופי החברה- הגישה הסוציאליסטית- חברה בעלת צביון חילוני- סוציאליסטי.1

לעומת חברה בעלת צביון דתי לאומי.

החברה בא"י תהיה הבסיס למלחמת המעמדות ותקופת הכשרה לתרומת.2

היהודים למהפכה הסוציאליסטית העולמית ואילו הגישה הדתית לאומית הקמת

מחסום להקמת חברה חילונית שמסורת ישראל זרה להם.

אופייה הכלכלי של החברה - הגישה הסוציאליסטית ביקשה להקים חברה שוויונית.3

שתי הגישות מדגישות את היהודי החדש היצרני עובדללא מעמדות . . האדמה

גישה שלישית- חברת מופת על פי "אלטנוילנד"- הרצל

אלטנוילנד- חיבור דמיוני אידאלי שבו תיאר הרצל את החברה העתידה להתפתח בא"י.

החברה בא"י תתנהל על פי עקרונות הצדק הסוציאלי, תתקיים בה סובלנות ויונהגו בה

החידושים הטכנולוגיים של התקופה. מוסדות התרבות שלה יעסקו בנושאים כלל אנושיים ולאו

דווקא בנושאים יהודיים.

מדינה דמוקרטית- שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדלי דת גזע ומין, שוויון בין גברים ונשים.

הפרדה בין דת ומדינה - חופש דת מלא, סובלנות כלפי דתות ולאומים אחרים, אבל במרחב

הציבורי יש נוכחות למסורת הדתית היהודית.

כלכלה מעורבת מוטואליזם )הדדיות(- הרצל לקח מהסוציאליזם והקפיטליזם את הטוב שבכל

אחד מהם: שוויון וצדק מהסוציאליזם וחירות וליברליות מהקפיטליזם האירופאי. הקרקע

ואוצרות הטבע בידי הכלל, המסחר בידי הפרט.

מדינת רווחה- צדק חברתי וסוציאלי, תנאי עבודה משופרים לפועלים, חינוך חינם מגן ילדים

עד אוניברסיטה. מוסדות רווחה הדואגים לבריאות האוכלוסייה.

כל בני החברה ובנותיה חייבים בשירות לאומי של שנתיים.

שלום בין יהודים וערבים, יחיו יחד בשלום.

28

פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה

מבוא

25א"י תחת שלטון האימפריה העותומאנית. מספר היהודים שחיו בא"י ערב העלייה הראשונה

אלף. היהודים ישבו בארבע ערי הקודש- ירושלים, צפת, חברון וטבריה. הם התפרנסו מכספי

– החל בירושלים תהליך של יציאה מהחומות )קמו19החלוקה )תרומות(. בסוף המאה ה

ונחלת שבעה(. התיישבות ימין משה שכונות חדשות מחוץ לחומה כמו משכנות שאננים,

( – הכשרת תלמידים לאורח1870חדשה בגיא אוני ופתח תקווה. חינוך: הקמת מקווה ישראל )

חיים יצרני המבוסס על חקלאות.

הסיבות לעלייה:

דחפה שהתגברה בשנים אלה בעיקר במזרח אירופה,אנטישמיות-.1 יהודים רבים

לחפש מקלט בטח בארץ ישראל, הפרעות ברוסיה כמו פרעות "סופות בנגב" ב-

. הפרעות חידדו אצל היהודים את ההבנה כי1903, פרעות קיישניב ב- 1880-1884

הם נמצאים בסכנת חיים ולכן עליהם לעזוב את רוסיה ולמצוא פתרון טריטוריאלי. כמו

כן מדיניות ממשלתית אנטישמית כמו התקנות הזמניות שהגבילו את מקום מושבם

של היהודים תרמו לרצון לעזוב.

הסוציאליסטית-1905מהפכת .2 התנועה ידי על הרוסי הצאר שלטון נגד מהפכה

שבעקבות קיוו היהודים רבים. יהודים השתייכו זו לתנועה הרוסית. המהפכנית

ישתפר מצבם, אולם המהפכה נכשלה. מה את היהודים לעלותשדחףהמהפכה

לא"י במטרה להגשים את האידיאל הציוני הסוציאליסטי.

הוויכוח על הצעת אוגנדה- "ציוני ציון":גורמים הקשורים לפעולות התנועה הציונית.3

מתנגדי ההצעה ביקשו לבטא במעשים את הקשר בין הלאומיות היהודית וא"י, וכן

הזעזוע שבפקד את התנועה הציונית עם מותו של הרצל, השפיע על ההחלטה לעלות

29

יהודים רבים לעלות לארץ ישראל ולהגשים בה את רעיוןמשכו לא"י. גורמים אלה

הלאןומיות היהודית.

ויתקין שהתפרסם ב-פנייה מא"י- גורם משיכה נוסף היה " הקול הקורא".4 של

ברחבי רוסיה. ויתקין מורה בא"י, מבני העלייה הראשונה, קרא לנוער היהודי1905

לעלות לא"י. הוא אמר שהדרך היחידה להגשמת הרעיון הלאומי היהודי: שליחות,

לא"י שהגבירה את העלייה. משיכהעבודה קשה והקרבה. קריאה זו הייתה גורם

מאפייני העולים:

.רוב העולים של העלייה הראשונה הגיעו ממזרח אירופה בעיקר מרוסיה ורומניה

הבינוני יחסית,בעלי משפחות מהמעמד מבוגרים , מצוות , שומרי דתיים יהודים

(.40 לחייהם ותחילת ה30)בסוף שנות ה-

.הייתה זו עלייה של "חובבי ציון", יהודים שהשתייכו לאגודות חיבת ציון

.בעלי השכלה יהודית- מסורתית- בוגרי חדרים וישיבות

רוב העולים בעלייה השנייה היו בני המעמד הבינוני- בעלי מלאכה, סוחרים, פקידים

ומורים. מרביתם בחרו להתיישב ביישוב היהודי העירוני, בעיקר ביפו, חיפה וירושלים.

מעטים התיישבו ביישובים שהקימו בני העלייה הראשונה.

בין העולים של העלייה השנייה בלטו צעירים וצעירות רווקים שהושפעו מן הסוציאליזם

, שעלו כיחידים.25ומן האווירה המהפכנית ששררה ברוסיה, צעירים בני פחות מגיל

מרביתם גדלו בבתים דתיים, אך מרדו בהוריהם והתרחקו מהדת. אשר שאפו לממש

את טיפוס "היהודי החדש": עובד כפיים, יודע להגן על עצמו, דובר עברית ויוצר תרבות

שיקים חברה בעלי השפעה עובדים ליצור בארץ מעמד רצו הם חילונית. עברית

7%חדשה ברוח הערכים הסוציאליסטיים. הם זכו לכינוי עליית הפועלים. מיעוט זה )

מהעולים( פנה להתיישבות חקלאית והוא שהעניק לעלייה השנייה את ייחודה.

קשיים של העולים

תנאי אקלים השונים מאלה שהיו רגילים להם באירופה, במיוחד בקיץ, בעיקר סבלו.1

העולים שעבדו בחקלאות , שלא היו מיומנים בעבודה חקלאית פיזית.

היו ראויות לעיבוד, כמו.2 ידע בחקלאות. הם רכשו קרקעות שלא לא היה לעולים

קרקעות זיכרון יעקב, ליד חדרה הייתה ביצה עם יתושי קדחת. יסוד המעלה ליד אגם

החולה גם שם סבלו המתיישבים מיתושי הקדחת.

דלות המשאבים הכספיים לרכישת הקרקעות, ולהכשרת הקרקע להתיישבות ולבניית.3

הבתים, חפירת בארות מים, הכספים הפרטיים אזלו ולא נותר לרבים מהעולים כסף

למחייה.

העדר תשתיות בתחומי התחבורה, תקשורת, היעדר מקורות מים מסודרים, היעדר.4

שירותים בתחומי הבריאות והתברואה.

30

היהודית.5 )חששו שההתיישבות הממשל העותומאני הערים קשיים על המתיישבים

לשלושה העולים שהיית זמן את הגבילו הטורקים לאומי(. למאבק מוקד תיצור

)מדיניות "הפתקה זו נחשבו העולים לשוהים בלתי חוקיים חודשים, בתום תקופה

ב- רכישת1884האדומה"(. הוגבלה וכן יהודים לא"י. עליית האוסר על צו הוצא

הקרקעות ובניית בתים. בשל אי הסדר ששרר באימפריה העותומאנית, הטורקים לא

הצליחו לאכוף את הצווים.

קושי בתחומי ביטחון - התנכלויות מצד הערבים, שוד, סכסוכים על מקורו מים. .6

ובנוסף להם : הקשיים של בני העלייה השנייה דומים לקשיים של בני העלייה הראשונה

. תחושת הבדידות, עוצמת הניתוק והגעגועים לבית ההורים, במיוחד בקרב הצעירים שעלו1

בלי משפחותיהם.

. הקושי למצוא עבודה ופרנסה. האיכרים בני העלייה הראשונה העדיפו להעסיק פועלים2

עימות התפתח כך אדמה( בעבודת נסיון צייתנות, נמוך, )שכר שונות מסיבות ערבים

אידיאולוגי בין הפועלים לאיכרים.

. בני העלייה השנייה היו חסרי נסיון וחסרי ידע בעבודה חקלאית והתקשו להסתגל לתנאים3

החדשים:אקלים שונה, מחלת הקדחת.

הקמת צורות התיישבות חדשות

יישוב חקלאי שבו הייתה לכל איכר בעלות פרטית על האדמה, א.מושבה- )עלייה ראשונה(

רווחים לפרט. המשק התבסס על ענף אחד: ועל הבית. משק פרטי, על המשק החקלאי

מטעים או גידולי שדה )חיטה, תירס(, חלק מהמושבות היו מושבות מטעים בהן גידלו גפנים,

הדרים, שקדים וזיתים. נקבעו כללים וכלים לעזרה הדדית, נבחר ועד וההחלטות התקבלו על

פי הכרעת הרוב. אופי החיים במושבות היה דתי. שיתוף בשירותים מסויימים ובנכסי ציבור.

היה הערבי כלכליים: הפועל פועלים שכירים ערבים משיקולים איכרי המושבות העסיקו

רוב היהודי. לפועל יחסית נמוך והסתפק בשכר גופני כושר ידע בחקלאות, מנוסה בעל

המושבות נוהלו על ידי פקידי הברון רוטשילד ואחר כך על ידי יק"א. דוגמאות: ראשון לציון,

זכרון יעקוב וכו.

חברים בלבד והתיישבה על קרקע לאומית: הקרקע20-30 )עלייה שנייה( מנתה ב.הקבוצה:

נקנתה מכספי התנועה הציונית, המתיישבים לא רצו להיות הבעלים על הקרקע כי הם התנגדו

לקניין פרטי )ממניעים אידיאולוגיים( הם ראו בכיבוש הקרקע שלב בגאולת הארץ והעבודה.

חברי הקבוצה עבדו בעצמם ושללו העסקת שכירים כך הגשימו חברי הקבוצה את רעיון כיבוש

העבודה ואת מטרתם ליצור דמות של "היהודי החדש" עובד אדמה ויצרני. הקבוצה התבססה

31

על ניהול עצמאי ושוויון חברתי וכלכלי. ההחלטות התקבלו על ידי אספת החברים והן התבססו

על רעיונות השיתופיות, שקבע כי כל אחד תורם על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו.

והתרבותי. ושוויון מלאים בתחום היצרני, הצרכני החברתי הקבוצה התנהלה מתוך שיתוף

נוסדו בה חדר אוכל משותף, מחסן בגדים וחינוך משותף. עבודה עצמית, ניהול עצמי.

חוות כנרת נהפכה ב- דוגמאות לקבוצה: לקבוצה ונקראה קבוצת כנרת. דגניה -1913

1909.

הקמת הקבוצה ביטאה את הגשמת הרעיונות- כיבוש העבודה וכיבוש הקרקע.

ההבדלים בין מושבה לקבוצה :

קבוצה מושבה

לפרט,מידת השיתופיות רווחים פרטי, משק

מסויימים בשירותים שיתוף

ובנכסי הציבור.

שיתוף ושוויון בתחומי הייצור,

צריכה, חברה ותרבות. קופה

משותפת, עבודה משותפת,

חינוך משותף, אוכל חדר

משותף.

עבודה עצמית שלילת עבודההעסקת פועלים שכיריםעבודה

שכירה.

ידיניהול על נוהלו המושבות רוב

ואחר רוטשילד הברון פקידי

כך על ידי יק"א )הברון הירש(

ידי על עצמי ניהול

המתיישבים

שנקנתהבעלות על הקרקע פרטית קרקע

מכספי המתיישבים.

שנקנתה לאומית קרקע

מכספי התנועה הציונית.

התיישבות עירונית: ג.

תל אביב העיר העברית הראשונה:

הסיבות להקמת העיר תל אביב:

אלף יהודים, תנאי הדיור בעיר היו קשים: צפיפות, תנאי היגיינה6יותר מ- חיו ביפו 1906ב-

ירודים, סמטאות צרות ומלוכלכות. גידול האוכלוסייה ביפו בעקבות העליות והביקוש לדירות

גרמו להתייקרות שכר הדירה.

32

( ו"נווה1887כל אלה הביאו יזמים בעלי הון לבנות שכונות יהודיות בקרבת יפו כמו "נווה צדק" )

(. 1890שלום" )

ב- הוקמה חברת "אחוזת בית" שמטרתה הייתה לבנות שכונה חדשה ברמת בנייה1904

משפחות מגרשים כדי לבנות60גבוהה בקרבת יפו. בתמיכת המשרד הארצישראלי, רכשו

עליהם את השכונה החדשה. בשכונה החדשה גרו רק יהודים ותוכנן שידברו בה רק עברית,

נבחר שם חדש לשכונה-1910היא נבנתה על ידי פועלים יהודים. בהדרגה השכונה גדלה וב -

תל אביב. תל אביב משכה אליה תושבים רבים - היא הייתה עיר מודרנית ונקייה, היא הפכה

למרכז חיי התרבות של היישוב המתפתח בא"י. הגימנסיה העברית עברה מיפו לתל אביב.

בעיר הקפידו על ניקיון, תקנון בנייה, שילוב עצים וגנים, ריצוף הרחובות והתקנת פנסי רחוב.

הכרת מפת ההתיישבות:

מושבות ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום.25הוקמו

המושבות הוקמו בשלושה גושים:

מושבות יהודה – פתח תקווה, ראשון לציון ורחובות..1

מושבות השומרון- זיכרון יעקוב וחדרה..2

מושבות הגליל- יבנאל, כפר תבור, ראש פינה, יסוד המעלה ומטולה..3

תרומת ההתיישבות לחיזוק התנועה הציונית:

קניית קרקעות, הקמת המושבות והקבוצות על ידי יהודים ציונים, הניחה את הבסיס

למימוש יעדי התנועה הציונית כפי שנקבעה בתוכנית באזל.

.פרישת ההתיישבות ממטולה ועד גדרה הניחה את המסד לעליות הציוניות הבאות

וחיזקה את הציונית אביב תרמה להתפתחות התרבות העברית העיר תל הקמת

מעמדה של הציונות בארץ ישראל.

.ההתיישבות שמה קץ לוויכוח היכן תקום המדינה היהודית

.

: מסגרות פוליטיות, מפלגות וארגונים

ארגוני האיכרים במושבות:

התפתחות המשק החקלאי ביישובים הכפריים, חייבה את האכרים להקים אגודות שייצגו את

הצרכים שלהם, ארגוני )אגודות( האכרים הוקמו לפי ענפים חקלאיים:

33

-שמטרתה לשמור על האינטרסים של האיכרים.אגודת האיכרים הוקמה 1900ב

-תקווה 1900ב בפתח הוקמה "הפרדס"- מגדליאגודת האיכרים את שייצגה

הוקמה1905ההדרים, לאגודה זו הצטרפו גם מגדלי ההדרים ממושבות נוספות. ב-

השיתופית ליקבי זיכרון יעקוב וראשון לציון"."אגודת הכורמים"

-שעסקה בעיקר בשיווק שקדיםאגודת "השקד" מגדלי השקדים הקימו את 1909ב

לחו"ל.

דרכי פעילותם של הארגונים:

אסיפות כינוס כלכליות, יוזמות נקיטת המקצוע, בתחומי הדדי סיוע המקצוע, בעלי ייצוג

מגדלים, שיווק לחו"ל.

כך למשל: אגודת "הפרדס" פיתחה את ענף ההדרים באמצעות שילוב שיטות עבוד חדישות,

שימוש באמצעי דישון חדישים ושיווק הפרי לחו"ל. שגשוג ענף ההדרים אפשר לאגודה להרחיב

את פעילותה והיא נקטה ביוזמות כלכליות: הקימה בחדרה מפעל לייצור תיבות עץ לאריזת

הפרי, רכשה מחסן בנמל יפו לאחסון הפרי.

תרומתם ליישוב הציוני בא"י:

פיתוח ושיגשוג ענפי החקלאות השונים.

מפלגות הפועלים ומקומן בחיי חבריהן:

פועלי העלייה השנייה קיימו פעילות פוליטית והיו הראשונים שהקימו בא"י מפלגות. המפלגות

זכויותיהם על לשמור בעבודה, להיקלט להם לסייע העבריים, הפועלים את לייצג נועדו

כעובדים ולהשתלב בחיי היום יום.

: הצעיר" ציונית1905) "הפועל חברה בא"י לבנות הייתה זו המפלגה של המטרה -)

סוציאליסטית. היא שמה דגש על ערך העבודה העברית והשפה העברית ומחויבות להגשמה

הציונית.

ציון": )"פועלי ציונית1906 חברה בא"י לבנות הייתה זו המפלגה של המטרה -)

ואת ערך ההגנה העברית. בעזרת סוציאליסטית. הדגישה את ערך המאבק הסוציאליסטי

השוויון ואת החברתי הצדק את שתקדש חברה ליצור ציון פועלי קיוו מעמדות מלחמת

המעמדי. הם ראו ביצירת מעמד פועלים שכירים בא"י תנאי לקיומה של מלחמת מעמדות. גם

היא נאבקה על העבודה העברית ולקחה תחת חסותה את ארגון "השומר".

מיקומן של המפלגות בחיי חבריהן:המפלגות תאמו את מאפייני העולים ואת עקרונותיהם- ערכים סוציאליים, הדגשת

ערך העבודה העברית ואת המחוייבות להגשמת הציונות.

34

מלכדות במסגרות והתארגנותם קיום ואמצעי משפחה חסרי היו הפועלים רוב

ותומכות הייתה עבורם צורך הישרדותי, תפיסת עולם ודרך להשגת מטרותיהם.

דרכי פעילותם של הארגונים:.תמיכה במאבק על "עבודה עברית". גיוס חברים לשורותיהם

עתונות: "הפועל הצעיר" הוציאה את העיתון "הפועל הצעיר" ומפלגת "פועלי ציון את

העיתון " האחדות".

,סיוע לפועלים להתמודד עם הקשיים:הקימו לשכות עבודה, תבעו תנאי עבודה הוגנים

מטבחים הלוואות, קופות כביסה, בחולים, טיפול כמו: לפועלים שירותים סיפקו

יזמו שיעורי ערב שסיפקו אוכל לפועלים. הכשירו את העולים לעבודה. המפלגות

ללימוד עברית והקימו ספריות ציבוריות.

תרומתם ליישוב הציוני בא"י:.עזרה בקליטת העולים ובהתבססותם בארץ

היוו בסיס לפעילות פוליטית ותשתית למנהיגות של היישוב בעתיד

.לימוד השפה העברית

הקמת מסגרות בטחוניות למתיישבים בני העלייה הראשונה והשנייה היו בעיות ביטחון, הם היו נתונים למעשי שוד מצד

הערבים. כדי להתמודד עם בעיות הביטחון שכרו האיכרים במושבות שומרים ערבים, בדווים

וצ'רקסים. הרבה פעמים שיתפו השומרים פעולה עם השודדים.

בני העלייה השנייה ראו בכיבוש השמירה עוד ביטוי לכיבוש העבודה וכיבוש הקרקע. הם רצו

בר"להעביר את השמירה במושבות לידי הפועלים היהודים. לשם כך הוקם הארגון החשאי (, בין מקימי הארגון היו ישראל שוחט, יצחק בן צבי, ישראל גלעדי. הארגון החל1907 )גיורא"

את פעילותו בשמירה בחוות סג'רה, ההצלחה בסג'רה סללה לפני הארגון את הדרך לקבלת

יהודים גיורא" התנו את קבלת השמירה בהעסקת פועלים "בר השמירה במושבות. חברי

הוקם בכפר תבור ארגון 1909במקום. הארגון התרחב וב- שצמח מארגון "בר" "השומר

גיורא" והיה בחסות מפלגת "פועלי ציון"..

גם היו הם במושבות. יהודים פועלים בקבלת השמירה מלאכת את התנו השומר חברי

שותפים לכיבוש המרעה בגליל, שנועד להשתלט על שטחי אדמה נרחבים באמצעות רעיית

( ואת כפר1913צאן ובקר. כמו כן פנו חברי "השומר" להתיישבות הם הקימו את תל עדשים )

(. 1916גלעדי )

ארגון "השומר"- ארגון המשלב את רעיון כיבוש העבודה ברעיון כיבוש השמירה ומגלם את

דימוי היהודי החדש.

מטרות ארגון "השומר ".כיבוש השמירה העברית במושבות

.לפתח ארגון של שומרים יהודים במושבות עם תודעה לאומית ציונית

35

.החדרת הרעיון של כיבוש השמירה בשילוב רעיון כיבוש העבודה

.להחדיר ביישוב את הרצון ליצור כוח מגן יהודי עצמאי

דרכי פעולה: )גם הישגים(.הכשרה ואימון של חברי הארגון למשימות הגנה ושמירה

ואחר כך במושבות ראשון לציון, רחובות, חדרה כיבוש השמירה במושבות הגליל

ובשאר חלקי הארץ.

.הקמת יישובים: תל עדשים וכפר גלעדי

תרומתו ליישוב הציוני בא"י: )גם תרומתו לחיזוק התנועה הציונית(:מימוש האידיאולוגיה הציונית של הגנה עצמית ושמירה עברית ויצירת היהודי החדש

המגן על עצמו שלא כמו היהודים בגולה.

.מיהודי נרדף ליהודי חדש עובד אדמה יצרני לוחם ונושא נשק האחראי לבטחונו

הנחת התשתית לתרבות וחינוך עבריהתפתחות השפה העברית והתרבות העברית:

פעילותו של אליעזר בן יהודה

והפיכתה לשפה מדוברת )שעד בוא אחד ממחוללי השינוי במעמדה של השפה העברית

העליות הלאומיות הייתה שפת קודש( היה אליעזר בן יהודה. הוא מיקד את פעילותו הציונית

בחידוש השפה העברית. הוא טען כי החייאת השפה העברית מבטאת את התחייה הלאומית,

והדיבור בה מבטא את האחדות הלאומית. כמו כן בן יהודה סבר שרק בארץ ישראל אפשר

להחיות את השפה העברית כשפת הדיבור של כל העם.

פעילותו של אליעזר בן יהודה התמקדה בשני תחומים:

בהחייאת השפה העברית : .1

שאחת ממטרותיה הייתה החייאת השפה העבריתתחיית ישראל"הקים את חברת "

והפיץ בו את דעותיוהצבי"כשפת דיבור בחיי היום יום. הוא הוציא לאור את עיתון "

"מילון הלשוןואת המילים החדשות שהמציא. מפעל חשוב נוסף של בן יהודה היה –"שפה ברורה". עם עוד אנשים יזם את הקמת חברת העברית הישנה והחדשה"

"ועד הלשון העברית"המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון. מחברה זו התפתח שמטרתו הייתה להפיץ את השפה העברית ואת הדיבור העברי.

במאבק להנהגת הדיבור בעברית בבתי הספר: .2

מורים עברים במושבות תמכו בפעילותו של בן יהודה למען החייאת השפה העברית,

ונאבקו למען הנהגת הדיבור העברי בבתי הספר. עמדו בפניהם קשיים רבים – מחסור

בספרי לימוד עבריים והיעדר מונחים עבריים. היו מורים שתרגמו בעצמם ספרי לימוד

36

ילין ) מחנך, בלשן וסופר תרם לשיטת ודוד והפיצו אותם בין התלמידים. בן יהודה

ללימוד כתבו ספר בעברית הלשון העברית( עברית בעברית, עסק בחקר הלימוד

היסטוריה.

בית הספר הראשון שבו העברית הייתה שפת דיבור היה בית הספר לבנים "תורה

ומלאכה" בירושלים וייסדה אותו חברת כי"ח )לימדו בו בן יהודה ודוד ילין(. בבית ספר

זה לימדו כמה נושאים בשפה העברית.

בראשון לציון, בהשראת בן יהודה, הוקם בית הספר העברי הראשון ונלמדו בו כל

המקצועות בעברית. במשך הזמן נוסדו בתי ספר עבריים גם במושבות אחרות. ומשנת

הפכה העברית לשפת ההוראה העיקרית בבתי הספר במושבות. 1908

תרומתו ליישוב הציוני בא"י: )גם תרומתו לחיזוק התנועה הציונית(

היהודי היישוב של המדוברת הלאומית לשפה והפיכתה העברית השפה החייאת

המתפתח בא"י ושל התנועה הציונית.

הלכידות בה את והדיבור הלאומית ביטאה את התחייה החייאת השפה העברית

הלאומית.

מלחמת השפותהמוסדות בשני ההוראה, שפת בשאלת גם קשורה הייתה בא"י העברי החינוך השלטת

) חברת עזרה נוסדה בגרמניה ונועדה לעזור ליהודים בכל מקום("עזרה"שהקימה חברת

)לימים בית ספר הריאלי(. ובית הספר התיכון שלצידו )הטכניון( המוסד הטכנולוגי הגבוה

( והטכנולוגיה תהיה גרמנית (1913חברת "עזרה" החליטה ששפת הלימוד בתחומי המדע

ההחלטה הסתמכה על העובדה שספרי הלימוד במקצועות אלה נכתבו בגרמנית, ועדיין לא

חוברו ספרי לימוד מתאימים בעברית. בשפה העברית המתחדשת חסרו עדיין שמות ומושגים

הנדרשים ללימודי המדע והטכנולוגיה.

החלה התנגדות כללית להחלטת חברת "עזרה" בקרב המורים, התלמידים ומנהיגי התנועה

הציונית. חברת "עזרה" הואשמה בטיפוח ההתבוללות ובהתכחשות לזהות הלאומית. מאבק זה

נקרא "מלחמת השפות" )או "ריב הלשונות"(, המורים בבתי הספר של חברת "עזרה" בארץ

התפטרו מעבודתם, הורים לא שלחו את ילדיהם ללמוד בבתי הספר של החברה. ההסתדרות

ולתלמידים תהיה חלופה. הסתדרות כדי שלמורים הציונית הקימה מוסדות חינוך חדשים

לקחה חלק פעיל בניהול מאבק זה. כתוצאה מן המאבק הוחלט כי1903המורים שנוסדה ב-

לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ילמדו בטכניון בעברית, וכעבור ארבע שנים יוחלט אילו מקצועות

ולאחר המלחמה גרם לדחיית הלימודים בטכניון. ילמדו בעברית, פרוץ המלחמה נוספים

האחראי לגורם הפכה הציונית ההסתדרות בארץ. פעילותה את עזרה חברת הפסיקה

למערכת החינוך בארץ, ובתי הספר השתייכו למערכת חינוך לאומית המנחילה את השפה

העברית ואת הערכים הלאומיים.

37

מימוש האידיאולוגיה הציונית של ביסוס השפה העברית כשפה :התרומה ליישוב הציוני

לאומית במוסדות החינוך בא"י.

הספרות העברית והעיתונות העברית

לתחייה הלאומית תרמו גם סופרים עברים שאחדים מהם התגוררו ביפו ובתל אביב. הסופרים

כתבו בעברית והם תיארו ביצירותיהם את חיי המתיישבים בא"י. ביניהם הסופר יוסף חיים

ברנר וש"י עגנון.

לעיתונות העברית היה תפקיד חשוב בהנחת התשתית לשפה העברית ולביסוסה. הוצאו לאור

יהודה "הצבי בן מגוון רחב של עיתונים: עיתוני מפלגות הפועלים, עיתונים שייסד אליעזר

"החבצלת" .שתרמו לביסוס השפה העברית ולפצתה כשפה לאומית של היישוב היהודי הציוני.

ועיתוני המפלגות "הפועל הצעיר" ו"אחדות".

הקמת הסתדרות המורים:

. 1903הסתדרות המורים הוקמה ב לפתח את החינוך העברי בא"י כזרוע ביצועית:מטרתה

של התנועה הציונית בתחום החינוך.

פעולותיה:

.הכנת תוכניות לימוד לבתי ספר של הישוב ומתן תמיכה כספית לאלה שאימצו אותן

הכשרת מורים מוסמכים להוראה בעברית ועריכת מבחני קבלה למבקשים לעסוק

בהוראה.

.מאבק במוסדות "עזרא" ובטכניון )"מלחמת השפות"( להשלטת השפה העברית

.חינוך למבוגרים, פרסום ספרים, ירחונים וכתבי עת בעברית

תרומתה לישוב הציוני :.הפכה לסמכות המעצבת את מדיניות החינוך העברי בא"י

הצליחה להעביר את מוקדי הכוח בתחום החינוך מהדגם האירופי לדגם הציוני- לאומי

.ובכך לבסס את שליטת החינוך הלאומי – ציוני בא"י

הקמת מסגרות חינוכיות עבריות:

מערכת החינוך העברי ציוני- לאומי הלכה והתבססה יותר ויותר בימי העלייה השנייה.

הקמת גמנסיות ובתי ספר לאומנויות:

.בתל- אביב הוקמה הגמנסחה העברית "הרצליה", גמנסיה הוקמה גם בירושלים

38

( "בצלאל" לאומנויות בית ספר הוקם על הקמתו1906בירושלים (, ההחלטה

התקבלה על ידי התנועה הציונית, יצירות ומוצרים מבצלאל שווקו בחו"ל והעידו

על התחדשות החיים הלאומיים הציוניים בא"י.

בבתי הספר לחיזוק :הפעילות שונים באמצעים פעלו העבריים הספר בבתי

התודעה הלאומית אצל לתלמידים. נערכו טיולים להכרת הארץ, נלמדו מקצועות כמו

מולדת וידיעת הארץ, ביקורים באתרים היסטוריים )שנועדו לבסס את הקשר הרגשי

לא"י(, עיצוב החגים המסורתיים שהוענקה להם משמעות לאומית חלוצית, למשל

נטיעות בטו בשבט, תהלוכות בפורים, לפידים בחנוכה וכו'.

תרומתן ליישוב הציוני:

ללאום השייכות תחושת וחיזוק התלמידים הלאומית של התודעה חיזוק

היהודי.

הנחילו אידיאולוגיה , תרבות ומסורת ובכך חיזקו את המרכיבים המייחדים

את הלאומיות הציונית הלאומית.

אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית:אישים: הברון רטשילד

ההון העצמי של המתיישבים הלך ואזל, תחילה פנו המתיישבים לאגודת חיבת ציון כדי לקבל

סיוע כספי, אבל התמיכה הייתה קטנה, לכן נאלצו נציגי חובבי ציון לבקש עזרה ממקורות

אחרים.

בנימוקים תמיכתו את והסביר למושבות לסייע הסכים הידוע" "הנדיב רוטשילד הברון

לאומיים: הוא ראה באיכרים את גרעין ההתיישבות הלאומית וסבר כי נסיונות ההתיישבות

יוכלו לסייע בפתרון מצוקתם של יהודי מזרח אירופה, עם זאת יש הרואים בתמיכתו בא"י

מעשה פילנטרופי נטול מניעים לאומיים. תחילה סייע הברון למושבה ראשון לציון ולאחר זמן

הקיף הסיוע עוד מושבות כמו זכרון יעקוב, עקרון, יסוד המעלה , היו תלויות בו לחלוטין.

שיטת האפוטרופסות:

רוטשילד ניהל את המושבות באמצעות מנגנון לפיקוח ישיר על מהי שיטת האפוטרופסות?

הנעשה במושבות, המנגנון כלל מערכת פקידותית שייצגה אותו וטיפלה בכל ענייני המושבה.

יהודים שנשלחו מצרפת. הפקידים כאמור החסות על המושבות התבצעה בעזרת פקידים

ניהלו את חיי המושבה ואת חיי המתיישבים:

.הם קבעו את שכר האיכרים

39

.החליטו אלו גידולים חקלאיים יהיו ומה תהיה כמותם

.סיפקו את כלי העבודה החקלאיים

.הפקידים לא התייעצו במתיישבים והחיים במושבה התנהלו על פי החלטותיהם

)גם יתרונות שיטת האפוטרופסות וגם תרומת העזרה שהגיש הברון רוטשילד למושבותהברון להתפתחות היישוב(:

התמיכה הכספית במושבות שנקלעו למשבר – הצילה אותם מהתמוטטות. הברון קנה

קרקעות להרחבת המושבות .

.הברון סייע בהקמת מושבות חדשות כמו מזכרת בתיה

.הקים במושבות משק מתוכנן, המשלב תעשייה וחקלאות

עבודה בכלי להשתמש למדו המתיישבים החקלאית, העבודה שיטות שיפור

משוכללים.

הברון ניסה לפתח ענפי תעשייה חדשים כמו: תעשיית היין, יקבים, )ראשון לציון וזיכרון

יעקב(, תעשיית זכוכית בטנטורה, תעשיית משי בראש פינה ותעשיית בשמים ביסוד

המעלה. שני הניסיונות האחרונים נכשלו. בפעולות אלה יצר הברון תשתית כלכלית

והנסיון להתמודד בצורה הידע למושבות, פעולות אלה איפשרו למתיישבים חסרי

יעילה יותר עם הקשיים. הודות לתמיכתו נוצרה בקרב המתיישבים תודעה של יזמות

עבודה ויצרנות.

,הקים מערכת שירותים קהילתיים לבני המקום בתחומים שונים: מרפאות, בתי כנסת

בתי ספר .

)גם חסרונות של השיטה,גם קשיים שיצרה (הביקורת על השיטה: תמיכת הברון פגעה במרקם החברתי המתהווה במושבות ובתחושת ההתחדשות.1

הלאומית בא"י- האידיאל של טיפוח "היהודי החדש" – עובד ומייצר נהפך להיות

תלויה הייתה לא החקלאים של המשכורת ופקידיו. הברון בהחלטות תלוי

כן פקידי הברון העסיקו כמו ורבים הפכו לנתמכים חסרי מוטיבציה. בתפוקה

ערבים.

בין המתיישבים והפקידים שרר מתח - מרבית הפקידים התייחסו בבוז והתנשאות.2

כלפי המתיישבים ממזרח אירופה. הם קבעו את שכרם של האיכרים, לעיתים בלי

קשר לטיב עבודתם, הענישו איכרים בהפחתת שכרם וניהלו את המושבות מבלי

להתייעץ במתיישבים.

הפקידים עודדו את התרבות הצרפתית ואת אורחות החיים של חו"ל, למדו את.3

השפה הצרפתית ורבים נטשו את החזון הלאומי.

ניהול כלכלת המושבות - על פי הוראות הברון המושבות התמקדו בגידול גפנים.4

לתעשיית יין ליצוא ולא בגידולים שהתאימו לשוק המקומי. יצוא הגפנים היה תלוי

בשוק הבין לאומי והוא לא היה רווחי. כמו כן נעשו ניסיונות חקלאיים שלא הצליחו,

40

לייצור הוקם מפעל ביסוד המעלה פינה, גידול תולעי משי לטוויה בראש כמו

בושם, כתוצאה מניסיונות אלה ההתיישבות הציונית צברה הפסדים רבים.

אירגונים: המשרד הארצישראלי

הציוני שהתכנס בשנת בהאג1907בכיבוש הקרקע סייעה ההסתדרות הציונית. הקונגרס

הולנד, החליט להקים את המשרד הארצישראלי ואת חברת הכשרת היישוב )המוסד הכספי

והמיישב של המשרד הארצישראלי(. החלטת הקונגרס ביטאה את השינוי בעמדת התנועה,

שהחלה לתמוך בפעילות המעשית בא"י גם ללא צ'רטר, ולא הסתפקה עוד בפעילות מדינית.

ובראשו עמד ארתור רופין, רופין דגל בציונות1908המשרד הארצישראלי הוקם ביפו בשנת

פוליטיות. לתביעות מכשיר יהיה בא"י היהודים שיקבעו שמה וטען המשרדמעשית הוא היה המוסד המממן ולכן הארצישראלי היה הגוף המרכזי בתכנון ההתיישבות בא"י.

היה יכול לעצב את מפת ההתיישבות על פי המטרות הלאומיות, לעזור בהכשרת פועליםוליישבם. באמצעות חברת הכשרת היישוב, מימן המשרד צורות התיישבות שונות.

מטרותיו של המשרד הארצישראלי:.לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י

לסייע ולהשפיע על דרך בניית המפעל הציוני )הבית הלאומי( על ידי רכישת קרקעות

והכשרת המתיישבים.

פעולות של ארתור רופין והמשרד הארצישראלי למען היישוב היהודי בא"י:אדמות על לאומיות חוות הועסקוהקמת אלה בחוות קק"ל, שרכשה

בחוות הצעירים חקלאית. לעבודה להכשירם הייתה המטרה פועלים,

הלאומיות בקומונה: ניהלו קופה משותפת, מטבח משותף ומכבסה משותפת.

את העבודה החקלאית וניהול משק חקלאי הם למדו מתוך התנסות בעבודה

– בחווה זו הוקמה קומונה, התנהלוחוות כנרתובהדרכת אגרונום. לדוגמא:

1909בה חיי הווי ותרבות חלוציים, מחוות כנרת יצאו קבוצות להתיישבות. ב-

פרץ סכסוך בין הפועלים ובין המנהל על רקע העסקת ערבים ותנאי עבודה

קשים. הפועלים נאבקו לתנאי עבודה טובים. רופין פתר את הסכסוך והציע

)דגניה(. חוות לאומיות ג'וני לקבוצה לעבד באופן עצמאי את אדמות אום

הוקמו גם בבן שמן, בחולדה , מאיר שפייה.

י-נרכשו קרקעות להתיישבות חקלאית באזורים שונים בא"ביוזמת רופין

ובגולן. הירדן בעבר הנגב, באזור ביהודה, השרון, באזור התחתון, בגליל

המשרד סייע לקבוצות עולים שהתיישבו במסגרות ההתיישבות החדשות, כמו

למשל "הקבוצה" וסיפק לה מלבד הקרע גם אמצעים בסיסיים - כלי עבודה,

זרעים. כך הושגה המטרה להעמיק את הקשר בין העולים להסתדרות הציונית

והתאפשרה הקמת "הקבוצה".

41

אחוזות לגורמיםהקמת אותם ומכרה קרקעות רכשה היישוב חברת -

ורק לאחר שהאדמה הניבה פרטיים, הפועלים הכשירו ועבדו את האדמה,

פוריה והפועלים עברו למקום אחר. לדוגמא: התיישבו עליה בעלי הקרקע

וכפר אוריה.

המשרד עזר לבעלי הון לרכוש קרקעות )באמצעות: הקמת שכונות בערים

הלוואות( ולהתיישב. לדוגמא: אחוזת בית, שכונות בחיפה ובטבריה.

התיישבות צורות של מגוון הקבוצה: הקמת גנים(, )עין פועלים מושב

)דגניה( וקואופרציה )מרחביה(.

בעקבות יוזמה של ארתור רופין נשלח.-העלאת יהודים מתימן וקליטתם

שמואל יבניאלי לתימן כדי לשכנע יהודים לעלות לא"י )בעקבות שליחות זו עלו

יהודים(1500כ

פעולותיו של המשרד הארצישראלי משקפות את הציונות הסינטטית:

הציונות שילוב של מהי הציונות הסינטטית? ושל המדינית הציונות של פעולה דרכי

המעשית. באמצעות שילוב זה היעד המרכזי של הנועה הציונית- הקמת מדינה יהודית ריבונית.

זו: מדיניות משקפות המשרד בפעילות פעולות המשיכה בגולה הציונית ההסתדרות

המדינית להשגת צ'רטר, אך בו זמנית הקימה ותקצבה את המשרד הארצישראלי, המייצג

ציונות בא"י- והתיישבות לא"י עולים פעולות של הבאת לקדם כדי והפועל בשמה אותה

מעשית.

המושג כיבוש העבודה

בני העלייה השנייה רצו לשמר את מעמדם כפועלים ולעבוד במושבות העלייה הראשונה. הםראו ביצירת מעמד פועלים עברים אמצעי להבראת העם היהודי מחולייו הגלותיים.

המושג כיבוש העבודה- מבטא את המאבק החיצוני והפנימי שניהלו הפועלים למען עבודהעברית בא"י.

מאבק פנימי- הסתגלות אישית לעבודה קשה ולתנאי החיים החדשים בארץ.

מאבק חיצוני- להתקבל לעבודה במושבות ולהחליף את העבודה הערבית בעבודה עברית.

לכיבוש העבודה היה גם אופי קיומי- העבודה במושבות הייתה מקור הפרנסה היחידי שלהחלוצים.

42

לעבודה העברית היו שלושה היבטים:

המדינה היהודית צריכה להיבנות על ידי יהודים, בעבודה עברית, כי רק בעבודת- היבט לאומי

אדמה העם היהודי ירכוש את זכותו האמיתית והמוסרית על א"י.

הפועלים לחמו על זכותו של כל אדם לעבוד בתנאי עבודה הוגנים וללא-היבט סוציאליסטי

ניצול.

עבודת כפיים היא ערך מרכזי הקשור בשלמות הרוחנית של האדם ההיבט הפילוסופי-

והעם.

המאבק על כיבוש העבודה:

הקושי העיקרי שאתו התמודדו הפועלים בני העלייה השנייה היה השגת עבודה. הפועלים ניסו

להשיג עבודות במושבות אך האיכרים העדיפו להעסיק ערבים.

איכרי המושבות לא העסיקו את פועלי העלייה השנייה מהסיבות הבאות:

האיכרים העדיפו את הערבים משום שהערבים היו מנוסים בעבודת האדמה, רגילים.1

לאקלים האזור, צייתנים, התמידו בעבודה והסתפקו בשכר נמוך. האיכרים טענו כי

העסקת הפועלים הערבים הזולים והמיומנים מאפשרת לבנות משק עברי רווחי. כמו

כן העסקת פועלים ערבים תורמת לטיפוח יחסי שכנות טובים.

ההבדלים בין הפועלים בני העלייה השנייה והאיכרים בני העלייה הראשונה:.2

ורווח, בעוד הפועלים דגלו- יזמות פרטית - האיכרים דגלו בגישה קפיטליסטית

בגישה סוציאליסטית - שוויון חברתי והון לאומי.

עצמאיים- המסורתי, החיים מאורח שהתרחקו חילוניים רווקים היו החלוצים

חברתית מבחינה שמרנים משפחות, ובעלי בוגרים היו האיכרים וחופשיים.

ודתיים. האיכרים ראו פסול מוסרי בהתנהגותם של הצעירים וחששו שילדיהם

יושפעו מהתנהגות החלוצים ומתפיסותיהם הסוציאליסטיות.

האיכרים חששו שהחלוצים אינם באים רק לעבוד, אלא גם כדי להתערב במהלך-

חייהם ולשנות את חייהם וחינוך ילדיהם.

ד.התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה.

עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חולקה אירופה לשני מחנות1 במלה"ע ה?הדילמה באיזה מן הצדדים היריבים לתמוך

אויב. ההנהלה הציונית הייתה בברלין, ולכן עם פרוץ המלחמה עמדה ההסתדרות הציונית

בפני דילמה: למי מהצדדים להצטרף ומה יהיה מקומה של ההנהלה הציונית, האם להצטרף

43

לצד מדינות המרכז )גרמניה, האימפריה העותמאנית( או לצד מדינות ההסכמה )צרפת,

בריטניה, רוסיה(. הדילמה נבעה משיקולים שהיו קשורים בגורל יהודי אירופה בימי המלחמה,

העמדה הרשמית של התנועה הציוניתבגורל היישוב היהודי בא"י ובעתידה המדיני של א"י. הייתה ניטראלית.

)העמדה הרשמית( השיקולים לעמדה הניטראלית:

בכל אחד מהצדדים הלוחמים היו אזרחים יהודים ולוחמים יהודים, תמיכה באחד.1

הצדדים עשוייה לגרור פגיעה ביהודים המתגוררים במדינות הצד האחר.

באותו שלב היה קשה לצפות מה יהו תוצאות המלחמה, תמיכה בצד שעלול לנחול.2

תבוסה עשוייה לפגוע באינטרס הציוני לאחר המלחמה.

עמדה נייטראלית תאפשר לשמור על קשר עם יהודים בשני הצדדים הלוחמים, גם כך.3

נאלצו היהודים שהצטרפו כאזרחים לצבא של המדינות בהן חיו – להילחם אלה

באלה.

הדאגה לבטחון היישוב בא"יתחת השלטון העותומאני: האימפריה העותומאנית שלטה.4

על א"י והצטרפה למלחמה בצד מדינות המרכז, ולכן תמיכה במדינות ההסכמה תסכן

את היישוב היהודי ואת המפעל הציוני בא"י מול סכנת התנכלות הטורקים ביישוב

היהודי.

השיקולים לתמיכה במדינות המרכז:

. יש לנקוט עמדה פרו גרמנית, עמדה כזו תסייע ליישוב בארץ מכיוון שהעות'מאנים ששלטו1

בא"י היו בעלי בריתם של הגרמנים.

. המנהיגים הציוניים קיוו כי יוכלו להיעזר בקשרים המדיניים בין גרמניה לאימפריה2

העותומאנית- למען העניין הציוני.

השיקולים לתמיכה במדינות ההסכמה:

. להערכת בעלי עמדה זו בריטניה תנצח במלחמה ותשלוט בא"י לאחר המלחמה, ועל כן1

התמיכה בה תקדם את האינטרס הציוני.

. בריטניה המנצחת תפעל עם תום המלחמה להקמת מדינות לאום לאומות שונות ואז תוכל2

התנועה הציונית לגייס את תמיכתה בהקמת מדינת לאום לעם היהודי.

. השלטון העותומאני עויין למפעל הציוני ומתנכל לו, כמו כן האימפריה העותומאנית חלשה,3

לכן ההערכה היא שמדינות ההסכמה ובראשן בריטניה ינצחו, ועל כן תמיכה בה תקדם את

האינטרס הציוני, כי לבריטניה יש אפשרות לסייע בהגשמת היעדים של התנועה הציונית.

44

1917הצהרת בלפור – נובמבר

תוכן, הקשיים העולים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה , כיצד קיבלואותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים

מבוא

בזמן המלחמה הידק חיים וייצמן את הקשר עם בריטניה וניהל מו"מ ממושך עם משרד החוץ

הבריטי כדי שיפרסם הכרזה מדינית המכירה בזכותם של היהודים לריבונות על א"י. במהלך

המו"מ המדיני עובדו כמה טיוטות של הצעות, בעיצומה של המלחמה- תוך כדי כיבוש הארץ

,1917 לנובמבר 2על ידי הבריטים פרסם ארתור ג'יימס בלפור שר החוץ הבריטי הצהרה ב-

שנודעה בשם הצהרת בלפור.

1917 בנובמבר 2משרד החוץ

לורד רוטשילד היקר,

הכרזת ההצהרה שלהלן מלכותו, את הוד ממשלת בשם לך, להעביר הרב העונג לי יש

לשאיפות היהודיות-ציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:

ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל יפה את ממשלת הוד מלכותו רואה בעין

ותעשה כמיטב מאמציה להקלת הגשמת מטרה זו, בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע

בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בארץ ישראל, או בזכויותיהם

ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת.

אכיר לך תודה אם תמסור הצהרה זו לידיעת ההסתדרות הציונית.

שלך בכנות ארתור בלפור

הצהרת בלפור )עיקרי ההצהרה, ההבטחה והתנאים( ממשלת בריטניה רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בא"י ההבטחה:

ותפעל במיטב מאמציה להקל את השגת מטרה זו.

התנאים: . בתנאי ברור שלא יעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות1

הלא יהודיות בארץ.

. שלא יפגעו הזכויות והמעמד הפוליטי מהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת. 2

45

הקשיים בניסוח ההצהרה: : ההצהרה הועברה ללורד רוטשילד ולאההצהרה אינה מסמך משפטי מחייב.1

להסתדרות הציונית, כלומר לאדם פרטי ולא לנמען הטבעי , ההסתדרות הציונית.

:ההצהרה מעורפלת וההתחייבויות בה אינן חד משמעיות למשל.2

בית לאומי ולא מדינה ריבונית

.בית לאומי בארץ ישראל ולא ארץ ישראל כבית לאומי

הכרזת אהדה והסתכלות בעין יפה ולא הבטחה- "מיטב מאמציה כדי להקל..." בלי

לפרט מה עשויים להיות המאמצים האלה וגם לא מהי הדרך להשגת המטרה ומתי

תוגשם.

הניסוח "רואה בעין יפה" אינו מחייב אלא מביע אהדה.

: התנאי הברור שלא ייעשהתנאים המאפשרים לבריטניה להתחמק מההצהרה.3

דבר לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות בא"י- מסייג את

ההצהרה כולה מכל משמעות: כיצד אפשר להשיג יעד לאומי של עם אחד בלי לפגוע

בזכויות האזרחיות של עם אחר היושב באותה ארץ.

א"י .ב. בהצהרה נכתב "בית לאומי לעם היהודי גבולות הבית הלאומי לא הוגדרו.4

הגבולות לא נקבעו וניתן היה לצמצם אותם בתוך חלק מארץ ישראל.

המניעים של בריטניה במתן ההצהרה: : בריטניה הייתה מעוניינת בכניסת ארה"בלהשפיע על ארה"ב להצטרף למלחמה.1

למלחמה וסברה שדעת קהל אוהדת של יהודי ארה"ב עשויה לסייע בכך. למנוע את יציאת

רוסיה מהמלחמה: שאיפה לזכות באהדה של יהודי רוסיה מתוך אמונה שהם יכולים

להשפיע על השלטון לא לפרוש מהמלחמה. אחת ממטרות לנין הייתה לפרוש מהמלחמה

והבריטים קיוו שמנהיגים יהודים דוגמת טרוצקי ישפיעו עליו שלא יפרוש.

רצון להתחמק מהתחייבויות קודמות:.2

הסכם בין בריטניה וצרפת על חלוקת שטחי האימפריה-הסכם סייקס פיקו

העותומאנית ההסכם לא היה נוח לבריטניה שביקשה להשתלט על האזור בתום

המלחמה. הקמת בית לאומי בא"י ליהודים יוכל להגביל את ההתפשטות הצרפתית

דרומה מלבנון לכוון א"י.

במכתבים אלה הבטיחה בריטניה שחוסיין יקבל-מכתבי חוסיין - מק מקמאהון

לשליטתו את שטחי המזרח התיכון תמורת התקוממות הערבים נגד התורכים. בנוגע

46

לא"י נכתבו דברים לא ברורים שכל צד פירש אחרת. אנגליה לא התכוונה לתת אותה

לחוסיין.

אסטרטגיים.3 של:אינטרסים האסטרטגים האינטרסים את מדגישים החוקרים רוב

הרחוק, ולמזרח להודו בדרך עליונה חשיבות בעלת שהייתה סואץ, תעלת בריטניה,

נציג קבינט זו, בעיקר בעיראק ובפרס. מרק סייקס, והנפט, שהחל להתגלות בתקופה

המלחמה, ראה חשיבות רבה בנוכחות הבריטית בארץ ישראל, הנמצאת על אם הדרך

מיעדיהם כחלק העות'מאנית האימפריה שטחי על להשתלט שאפו הבריטים להודו.

זה יעד בהשגת לסייע יוכלו היהודים כי הניחו הם התיכון. האימפריאליסטים במזרח

ובשליטה בו, כדוגמת המתיישבים הלבנים ברחבי האימפריה הבריטית. כלומר בריטניה

הניחה שהציונים יהיו בעלי הברית הנאמנים ביותר, גם בגלל תלותם בבריטניה ובגלל

תמיכתם בקביעת א"י כיחידה מדינית נבדלת.

לויד ג'ורג', ושר החוץ הבריטי הלורד בלפוריאהדתם הכנה של ראש הממשלה הבריט.4

לעם היהודי ולרעיון הציוני. שניהם היו נוצרים אדוקים, שדגלו ברעיון הרומנטי של תיקון

העולם על ידי השבת העם היהודי לארצו ובכך יומתק במשהו טעמה המר של המלחמה.

תגובות להצהרת בלפורציונים הציונות-יהודים בתולדות פינה אבן היא שימשה למרות המגבלות של ההצהרה

והציונות ראתה בה מסמך היסטורי חשוב מהסיבות הבאות:

מטרות הציונות זכו להכרה בינלאומית והציונות הוצגה כמייצגת העם היהודי, בעקיפין.1

הוכרה זכותו של עם ישראל על א"י וא"י כארצו של העם היהודי.

והציונות.2 ניצחון פוליטי לציונות המדינית של הרצל, הושג הצ'רטר המיוחל זה היה

קיבלה הכרה של אומות העולם.

ההצהרה ליכדה את העולם היהודי- ציוני ושימשה זרז לעלייה השלישית. ההסתדרות.3

הציונית הוצגה כמוסד המייצג של התנועה הציונית.

ומעמדםיהודים משתלבים זכויותיהם יפגעו "לא - התנאי השני שנוסף בהצהרת בלפור

המשתלבים היהודים של ללחץ כהיענות הוכנס אחרת" ארץ בכל היהודים של המדיני

בבריטניה. הם ראו את עצמם כאזרחים בריטים וכך רצו לשמר את מעמדם. הם חששו כי

הקמת מדינה יהודית תיפגע במעמדם המשפטי- אזרחי )באמנציפציה( של היהודים בעולם

ובבריטניה בפרט. לכן סביר להניח כי לא שמחו לקבל את הצהרת בלפור וראו בה מסמך

מאיים על מעמדם.חשש כי יאשימו אותם בנאמנות כפולה. חשש מהתעוררות גל אנטישמי

שיפעיל לחץ לסילוק היהודים ממקום מושבם לארץ ישראל.

47

היהודים האורתודוכסים הן בישוב הישן והן ברחבי העולם התנגדו-יהודים אורתודוכסים 

להצהרת בלפור ולמשמעותה, משום שראו בה כפירה באמונה היהודית הדוגלת בשיבת העם

לארצו ובהקמת ממלכה יהודית רק עם בו המשיח.

התנועה הלאומית הערבית, שהתגבשה באותה עת, ראתה בחומרה רבה את מתן-ערבים

הצהרת בלפור ליהודים. היא טענה לעיוות היסטורי נורא ולסטירה מקפחת לאיגרת מק- מהון

לחוסיין. ההצהרה שימשה זרז להתפתחות התנועה הפלסטינית שצמחה על רקע ההתנגדות

יום מתן ההצהרה כיום השחור לתנועה הציונית. במשך עשרות בשנים ראו ערביי א"י את

ביותר בתולדות הערבים בא"י ויצאו להפגנות שביתות ומאורעות דמים.

ייחסו חשיבות רבה להצהרת והם לא חזו איזו מחויבות היא תיצור-בריטים הבריטים לא

לצמצם את ניסו העולם הראשונה כל הממשלות הבריטיות שקמו אחרי מלחמת מצדם.

משמעותה של הצהרת בלפור. אך העובדה שבריטניה המעצמה הגדולה נתנה בית לאומי

ליהודים בא"י הפכה את התנועה הציונית למעשית. למרות שהמילה "מדינה" לא מוזכרת

בהצהרה הבין העולם היהודי והלא יהודי כי ההצהרה היא הבטחה למדינה יהודית, בלפור

בעצמו אמר:" הציונות יונקת ממסורת של דורות מצרכים בהווה ומתקוות לעתיד והיא בעלת

אלף הערבים, היושבים בארץ זו". 700חשיבות עמוקה, פי כמה משאיפותיהם ודעותיהם של

לסיכום האם אפשר לראות בהצהרת בלפור את הצ'רטר שרצה הרצל להשיג:

במידה רבה כן:

מעצה כבריטניה הכירה ביהודים כלאום ובתנועה הציונית כמייצגת את העם היהודי

והכירה בפתרון הרצוי לעם היהודי: בית לאומי בא"י.

.הבסיס להצהרה הוא שותפות אינטרסים בין בריטניה לבין התנועה הציונית

במידה רבה לא:

הצהרת בלפור איננה מסמך משפטי מחייב

ויש בה תנאים שמאפשרים ההצהרה מעורפלת, ההתחייבויות אינן חד משמעיות,

לבריטניה להתחמק ממחויבויותיה.

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים 19 באירופה במאה ה-

במה דומה:

48

.בגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות)הגורמים לצמיחתן(1

א.השפעת הרעיונות של תנועת ההשכלה ושל התנועה הרומנטית:

האמינה בקידמה, ביכולת האדם לשנות אם ייעזר בשכלו, בזכויותרעיונות תנועת ההשכלה:

טבעיות שוות לכל בני האדם, בעקרון הריבונות: רעיונות אלה חיזקו את כוחות השינוי והכשירו

את הקרע לצמיחת מנהיגות חדשה גם בתנועה הציונית וגם בתנועות לאומיות אחרות.

התנועות הלאומיות ביססו את, חשיבות הרגש והדמיון טיפוחרעיונות התנועה הרומנטית:

התודעה הלאומית על העבר המפואר של הלאום. חיפוש הייחודיות של קבוצות בני האדם,

העצמת התרבות העממית, אגדות עם, מיתוסים, שירה. למשל : יוון העתיקה, האימפריה

הרומית, השבטים הגרמאנים החזקים. גם התנועה הציונית הדגישה את העבר המפואר של

מרד המכבים, מצדה ועוד. השימוש בסיפורים ההיסטוריים והפיכתם למיתוסים המגבשים

תודעה לאומית ייחודית עזרה לאחד לאומים למאבק על עצמאות וחופש על אדמת הלאום

והפכה אותה למדינה לאומית ריבונית.

ב. תהליכים חברתיים כלכליים בעקבות המהפכה התעשייתית: תהליכים כמו גידול דמוגרפי, מעבר של המונים לעיר והתנתקות מהמסגרות המסורתיות,

הביאו לתמורות, כמו תהליכי חילון ואובדן זהות מלכדת- הלאומיות נתנה מענה לצורך

בשייכות, סולידריות חדשה וזהות משותפת. תהליכים אלה סייעו גם לצמיחת התנועה הציונית

וגם לצמיחת תנועות לאומיות באירופה.

ג.רעיונות המהפכה הצרפתית: רעיונות המהפכה הצרפתית והצהרת זכויות האדם והאזרח הקובעת שבני האדם נולדים

ונשארים חופשיים ושווי זכויות, הריבונות שייכת לעם בלבד, סיסמא זו והצהרה זו סייעו גם

לצמיחת התנועה הציונית וגם לצמיחת תנועות לאומיות אחרות.

.ביעדים: המטרות של התנועות הלאומיות, בדרכים שננקטו לקידום התנועות2הלאומיות

א.הצבת יעד פוליטי מוגדר/יעדים/מטרות הקנייה והפצה של התודעה הלאומית באמצעות הצבת יעד פוליטי מוגדר: סמלים לאומיים,

טיפוח השפה הלאומיתוהפיכתה לשפה משותפת, טיפוח התרבות הלאומית, הקמת תנועות

נוער, אגודות לאומיות, עצרות עם מאמרים בעיתונות. וכן השאיפה להגשמת הרעיון הלאומי-

הקמת מדינה ריבונית ללאום.

ב. חבירה לבעלי ברית

49

קידום המטרות בעזרת בריתות עם מדינות שיש להן אינטרס לשיתוף פעולה, פעילות

דיפלומטית . כך למשל התנועה הלאומית היוונית קיבלה סיוע מרוסיה, בריטניה וצרפת

במאבקה באימפריה העותומאנית. גם התנועה הציונית נעזרה בבריטניה כדי לקדם את

מטרותיה )הצהרת בלפור(

ג.התארגנות- בחירת הנהגה והקמת מוסדות גם מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה וגם מנהיגי התנועה הציונית היומנהיגות משכילה:

מנהיגים מטיפוס חדש, מקור סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי, הייתה זו מנהיגות משכילה,

חילונית . למשל התנועה הלאומית האיטלקית כללה מנהיגים משכילים, סופרים ומשוררים.

גם התנועה הציונית כללה סופרים , משוררים ומשכילים חיים וייצמן שהיה מדען, הרצל

משפטן אחד העם סופר וכו'.

הקמת מוסדות: התנועות הלאומיות הקימו מוסדות ואירגונים במטרה לקדם את הרעיון הלאומי ואת המטרה.

כך גם התנועה הציונית הקימה את ההסתדרות הציונית וקיימה את הקונגרסים הציוניים.

:במה שונה האכזבה מהאמנציפאציה, התחזקות .גורמים ייחודיים לצמיחת התנועה הציונית :1

האנטישמיות בארצות השונות, פוגרומים וצעדים נגד היהודים בעידוד המשטר במזרח אירופה

שגרמו ליהודים לחפש פתרון למצוקתם.

התנועה הציונית יכלה: .הישענות על תפיסת היהודים את עצמם כעם ועל הכמיהה לציון2

להישען על תפיסתם של היהודים את עצמם כעם ועל הכמיהה לציון ולהעניק להם משמעות

לאומית מודרנית. כלומר היהודים תמיד התגעיגון לציון וייחלו לחזור אליה, התנועה הציונית

נתנה לשאיפה זו משמעות לאומית מודרנית.

.האתגרים הייחודיים שעמדו בפני התנועה הציונית (גם הקשה על פעילותה של3התנועה הציונית(

היהודים מפוזרים בארצות שונות, אין להם טריטוריה משותפת משלהם, הריחוק הגאוגרפי:

הטריטוריה א"י- רחוקה. רוב העם היהודי לא חי בארץ ישראל , כדי להגשים את הרעיון הלאומי

היה צורך להעביר את העם היהודי לארץ ישראל. היה על היהודים לעזוב את המדינות בהן חיו

ולעבור ממקום מוכר למקום חדש בזמן קצר יחסית ומתוך בחירה. וזאת לעומת תנועות

לאומיות אחרות שאצלן האוכלוסייה הייתה מרוכזת בטריטוריה מסויימת והביאה לריבונות

לאומית.

היהודים היו מפוצלים בקהילות שונות שהיה להםהפיצול הקהילתי הלשוני והתרבותי:

אורח חיים שונה. לכן כדי להתגבר על הקושי הזה וכדי ליצור אחדות לאומית היה צריך לגשר

על הבדלי התרבות , הבדלי המנהגים שנוצרו. בנוסף השפה משמשת כלי מלכד של קבוצה

לאומית, באמצעותה מנחילים תרבות ומסורת )מרכיבים המייחדים קבוצה לאומית( מכיוון

50

שהיהודים היו מפוזרים בארצות השונות לא הייתה להם שפת דיבור משלהם, הם אימצו את

שפת הסביבה בה חיו, או דיברו אידיש, או לדינו. העברית הייתה "שפת קודש"- שפת תפילה.

כל אלה הקשו על היכולת לגשר ולהשיג תמיכה.

העברת היהודים לארץ ישראל הייתה תלוייה התלות בשליט החוקי על ארץ ישראל:

בהסכמת המעצמה השולטת בא"י האימפריה העותומאנית שהתנגדה לציונות, והחריף את

הקושי .

התנועה: התלות בהסכמת השלטונות המקומיים בארצות השונות לפעילות הציונית

הציונית הייתה תלוייה לחלוטין בהסכמה ובנכונות של המדינות לסייע להגשמת הרעיון הציוני

ולאפשר פעילות ציונית בשטחן.

.ריבוי המתנגדים לתנועה הציונית בתוך החברה היהודית והגיוון במניעיהם:4

עוצמת ההתנגדות לתנועה הציונית- הציונות נאבקה בקבוצות בתוך החברה היהודית

שהתנגדו לציונותלעומת תנועות לאומיות אחרות שזכו כבר מההתחלה להכרה ציבורית

ותמיכה רחבה.

שראו בתנועה הציונית ובמטרותיה התנגדות היהודים החרדים לציונות)האורתודוכסים(:

חטא והתרסה כנגד גאולה שתבוא לעם ישראל משמיים.

יהודים אלה חששו מפגיעה במעמדם האזרחי התנגדות היהודים המשתלביםלציונות:

והאישי אליו הגיעו לאחר קבלת האמנציפאציה. הם חששו מהתפרצות גל אנטישמיות

ומדרישת החברה בה חיו לעזוב את ארצם ולעבור לא"י.

שפעלו להשגת אוטונומיה לאומית- תרבותית ליהודים בתוך המדינה בה גרותומכי הבונד

ושללו הקמת מדינה יהודית בא"י. הם ראו בציונות אוטופיה )חזון שאינו בר הגשמה( וצעד

מוטעה הם האמינו שאפשר לתקן את החברה בה הם חיים ולאפשר את חיי היהודים במדינות

) הבונד פעל בעיקר ברוסיה ופולין(.

יהודים שהצטרפו לתנועות יהודים סוציאליסטים חברי התנועות המהפכניות:

סוציאליסטיות מהפכניות, )בעיקר ברוסיה( הם קיוו לשנות את המשטר ואת פני החברה. הם

לקחו חלק במהפכות שניסו להפיל את השלטון וקיוו שהמבנה החברתי החדש שיקום היהודים

יתקבלו כשווים.

גורמים שסייעו לפעילות התנועה הציונית : .הפעילות של הרצל התעוררת תנועות לאומיות באירופה

.הקמת ההסתדרות הציונית ותמיכתה במפעל הציוני בגולה ובא"י

.הקשר ההיסטורי והתרבותי של העם היהודי והזיקה לא"י

.מצבם הקשה של יהודי אירופה. אנטישמיות. אכזבה מהאמנציפאציה

51

.תמיכת הברון רוטשילד במושבות בא"י

: ממדינת מקדש לעם הספר – בית שניIIחלק

פרק ראשון – יהודה בתקופה הפרסית

הצהרת כורש: תוכנה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה על היהודים

לפני הספירה – כורש מפרסם הצהרה בשפה העברית המתירה ליהודי בבל לשוב538בשנת

לארצם ולבנות מחדש את בית המקדש.

(2-4)מופיעה בספר עזרא א פס' תוכנה של ההצהרה:

כורש מכריז על עצמו כשליח האל- "כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוהי השמים והוא

פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה..."

אישור וגיבוי לשוב לירושלים –"מי בכם בכל עמו יהי אלוהיו עמו ויעל לירושלים אשר

ביהודה.."

אישור לבנות את בית המקדש- "ויבן את בית ה' אלוהי ישראל הוא האלוהים אשר

בירושלים.."

52

אישור להחזרת כלי המקדש לירושלים- "....ואף כלי בית האלוהים של זהב וכסף אשר

נבוכדנאצר הוציא מן ההיכל אשר בירושלים והוליך לבבל ישיבו איתם.."

מתן רשות ליהודי בבל לסייע לעולים בתרומות: "...וכל הנשאר מכל המקומות אשר

הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקומו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית

האלוהים אשר בירושלים."

מה חסר בהצהרת כורש מבחינתם של גולי יהודה?.ההצהרה לא העניקה ליהודים ריבונות מדינית

.אין בה זכר לשיקום ירושלים החרבה או להחזרת שלטונם של המלכים מבית דוד

הסיבות למתן ההצהרה יחס של כבוד לדתות אחרות- כך נהג גם בעמים אחרים, גישה ליברלית בתחום.1

הפולחן הדתי. )כתובת הגליל(.

רצון לרכוש את נאמנות העמים הנמצאים תחת שלטונו ולמנוע מרידות ולכן העניק.2

מחוות, שגרמו לעמים להרגיש שאינם נשלטים בכפייה. כמו כן העמים שהוגלו והיו

בתחומי האימפריה שלו הורשו לחזור לארצותיהם. )כתובת הגליל(.

תחושת שליחות- מילוי צו האל, השקפה פוליתאיסטית: כיבוד האלים של עמי.3

האימפריה והוא עצמו שליח אלוהיהם.

ישוב יהודי פרו פרסי בארץ ישראל יוכל לסייע רבות לצבא הפרסי בדרכו למצרים ואכן.4

לפני הספירה. 525מצרים נכבשה על ידי הפרסים ב-

מהימנות הצהרה בהשוואה לכתובת הגליל

כתובת הגליל כתובה בכתב היתדות הבבלי, זהו מסמך של בית המלוכה, בכתובת זו כורש

מכריז על כבוש בבל ועל מעשי החסד שעשה עם תושביה. כורש מכריז כי נשלח על ידי האל

הבבלי מארדוך לכבוש את בבל ובעזרתו הוא ניצח ושיקם את המקדשים המקומיים.

כתובת הגליל היא מסמך רשמי המבטא את המדיניות הדתית פוליטית של כורש-

כלפי העמים שכבש. זוהי מדיניות של סובלנות דתית, הכרה באלים של העמים

הנכבשים ועידודם לשקם את הריסות מקדשיהם.

כתובת הגליל מנוסחת באופן דומה להצהרת כורש.-

ממסמך זה אפשר להבין שהצהרת כורש היא חלק ממדיניות כללית של כורש,-

ונראה שכורש נהג ביהודים כפי שנהג בעמים אחרים.

.

53

מהימנות ההצהרהטיעוני החוקרים

בעד מהימנות ההצהרה נגד מהימנות ההצהרה

- לא יתכן שכורש מלך פרס פרסם צו מלכותי

בעברית

- השימוש בעברית אינו חריג. מלכי פרס נהגו

לפרסם את פקודותיהם לכל עם בלשונו.

- לא יתכן שכורש האמין באלוהי ישראל

ושאלוהים ניגלה אליו ופקד עליו לבנות את

בית המקדש.

הביטוי "אלוהים אשר בירושלים" רומז על

תפיסה דתית שרווחה באותה תקופה ולפיה

כל אל מזוהה עם מקום מסוים.

מקומה של ירושלים ביהודה ושל בית המקדש

בירושלים היו עובדות ידועות ולא היה צריך

לחזור עליהן בהצהרה.

ציון העובדות הידועות מתאים לסגנון הכתיבה

של פקיד פרסי.

השפעת ההצהרה על היהודים

אלף עולים בכמה גלי עליה,50שיבת ציון- בעקבות הצהרת כורש עלו מבבל ליהודה כ- .1

העולים הביאו עמם את כלי המקדש שלקח נבוכדנאצר ותרומות כסף לאוצר המקדש.

. בניית בית המקדש.2

. אוטונומיה דתית ליהודים.3

תגובות יהודי בבל להצהרת כורש

ההכרזה עוררה שמחה רבה- האל סלח לעוונותיהם, יש אפשרות לחזור ליהודה ולבנות את.1

בית המקדש, ראשית הגאולה.

העולים היו מיעוט מקרב היהודים שהיו בגלות בבל, רוב היהודים העדיפו להישאר בבבל.2

ולתמוך בעולים בכסף ובזהב, ברכוש ובבהמות.

מדוע נטו רוב הגולים להישאר בבבל?

התנאים המדיניים והכלכליים שמהם נהנו, רבים מהם רכשו קרקעות, הפכו לסוחרים.1

או שירתו כפקידים.

54

הם לא חששו מסכנת היטמעות כי הם התרכזו בכמה ישובים וניהלו את ענייניהם.2

הפנימיים.

הם ראו בחורבן בית המקדש ובגלות עונש על חטאיהם ואת רצון האל שאין לשנותו..3

היו כאלה שחששו מקשיי הדרך ומהקושי לעזוב את בבל וכאלה שלא האמינו כי.4

הצהרת כורש אכן אמיתית.

חשיבות ההצהרה ומשמעותה:

ההצהרה אפשרה ליהודים לחזור ליהודה, לבנות את בית המקדש השני ולחדש סביבו.1

את החיים הרוחניים והדתיים.

ההצהרהעוררה את השאיפות הלאומיות של היהודים כלומר, היהודים ראו בשיבת ציון.2

הזדמנות לחדש את מלכות בית דוד ואת השליטה של היהודים בא"י.. יש לציין כי

לכורש לא היו כוונות כאלו במתן ההצהרה.

ההצהרה אפשרה תמיכה כספית מאוצר המלך לבניית בית המקדש, ההצהרה.3

הבהירה כי לשיבת ציון ולבניית המקדש יש גיבוי ותמיכה מצד המלך.

ב. בניית בית המקדש השני

בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה. 1

לאחר פינוי הריסות המקדש הראשון בנו הכוהנים את המזבח וחידשו את עבודת הקורבנות,

מספר חודשים לאחר שהחלו בהקרבת הקורבנות הונחו היסודות לבנין בית המקדש השני

שנה15ונערך טקס הנחת אבן הפינה. עם התחלת הבניה החלו קשיים וחל עיכוב של כ-

לפני הספירה. 516בבניית המקדש. בנייתו הושלמה בשנת

העיכובים בתהליך בניית בית המקדש )הקשיים במהלך בניית בית המקדש(

השומרונים או עמי הסביבה( ביקשו להשתתף בבניית המקדש, אך )צרי יהודה ובנימין"".1

בקשתם נדחתה על ידי שבי ציון שראו בהם "עם הארץ" ולא חלק "מזרע הקודש". יתכן

והשומרונים היו יהודים, אבל בעיני שבי ציון הם לא עברו תהליך של היטהרות מעבודת

אלילים. הם המשיכו לקיים פולחן לאלים בנוסף לפולחן לאלוהי ישראל, יתכן שהשומרונים

היו צאצאי העמים שממלכת אשור הגלתה לא"י. הדחייה עוררה את איבתם והם ניסו

למנוע את בניית בית המקדש על ידי הלשנות לשלטון הפרסי כאילו היהודים בונים את

55

המקדש ללא היתר. משנכשלה מזימה זו ניסו למנוע את הבנייה על ידי איומים, הפחדות

והורדת המורל.

מצוקה כלכלית של שבי ציון:.2אסונות טבע ובצורת

מסים כבדים שהוטלו בעקבות מסעות המלחמה של צבא פרס. )בנו של כורש כנבוזי

מטיל מסים כבדים על תושבי יהודה(

נחלות אבות יושבו על ידי הנשארים ובחלקם האחר על ידי עממים זרים שחדרו לארץ

לאחר כיבושה. השבים נאלצו להיאבק כדי לחזור לנחלותיהם או לוותר. המצב הכלכלי

פגע במורל, ברוח ההתלהבות ובתקוות של השבים.

בתקופת המלחמה עם מצרים חילופי השלטון באזור והלשנות של המושלים באזור-.3

לפני הספירה( אבל522הופסקה הבנייה. הבנייה מתחדשת רק בימי שלטונו של דריווש )

לא מייד, כיוון שנציגו באזור )הפחה של עבר הירדן( דורש להראות לו את האישור שניתן

על ידי כורש. לאחר .שנמצא האישור בארכיון, העניק דריווש את הרשות לבנות את

לפנה"ס(.516המקדש. מאז הבנייה נמשכה ללא הפרעה עד לסיומה בשנת

, שבי ציון שקעו בשגרת היומיום וירדה נכונותםכיוון שתהליך הבנייה התעכב.4המשימה.להשקיע בהשלמת

חילוקי דעות ומתחים בין ההנהגה הפוליטית- הדתית מזרע- מחלוקת בקרב ההנהגה.5

בית דוד למנהיגים הדתיים ממשפחת הכהונה.

בית המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי

מבוא

מהשלב שבו הורה דריווש לסייע בסיום בניית בית המקדש, התנהלה הבנייה ללא הפרעות עד

לפנה"ס, דריווש גם הורה להעביר ליהודים את ההקצבה המיוחדת516לסיומה בשנת

המוזכרת בהצהרת כורש והורה לממן הקרבת קורבנות מאוצר המלך ובכלל זה גם קורבנות

לשום המלך ובניו, כמו כן הוא פטר את המקדש וכוהניו מתשלום מיסים ובכך הבטיח את

נאמנותם לשלטון.

הטבות אלו הפכו את ירושלים ל"עיר מקדש" בעל זכויות מיוחדות.

בית המקדש כמרכז דתי

מקום מושבו של האל - החברה היהודית ביהודה ובגולה ראתה בבית המקדש מקום.1

משכנו של אלוהי ישראל, ומכאן מרכזיותו בחוויה ובהוויה הדתית של החברה היהודית ושל

56

היחיד בחברה. לאחר בניית בית המקדש התרכזו החיים הציבוריים של העם סביב בית

המקדש. בבית המקדש התקיימה עבודת הקורבנות. בחברה היהודית התגבשה התודעה

הציבורית והפרטית שביטחון העם והיחיד, בריאותו ואושרו של היחיד, הצלחת היבולים

ועוד, תלויים בעבודת הקודש במקדש ובהקרבת הקורבנות. מכאן החשיבות שנודעה

לעבודת הקורבנות.

מקום ללימוד התורה - אומנם בתקופת בית שני עבודת האלוהים התקיימה לא רק בבית.2

המקדש- בערים ובכפרים התקיימו לימודי תורה, היו קופות צדקה ותפילות בבית הכנסת-

אולם כל אלה ינקו את השראתם מבית המקדש. עבודת האלוהים במקדש לא הצטמצמה

לעבודת הקורבנות בלבד: מאז ימי עזרא ונחמיה, כוהנים סופרים ולויים הקריאו את התורה

בחצרות המקדש ופירשו אותה. סופרים שישבו בחצר המקדש עסקו בהגהה של ספרי

התורה, חיברו מזמורים ותפילות. מכאן שהמקדש שימש מרכז להוראת התורה ולהפצתה.

ירושלים עיר מקדש - הקמת המקדש העניקה לעיר ירושלים מעמד של עיר מקדש:.3

חשיבות רבה היתה למנהג העלייה לרגל בשלושת הרגלים. בתקופה זו הגיעה עבודת

אלוהים לשיאה. אלפים הגיעו לירושלים, לא רק מיהודה, אלא גם מחוצה לה. למנהג

העלייה לרגל הייתה עוצמה רבה בתהליך ההתחזקות. בתקופה זו הביאו קורבנות ותרומות

לבית המקדש ובחצרות המקדש למדו תורה. זו הייתה תקופה של מפגשים חברתיים

והייתה לה השפעה עצומה על תהליך לכידותו והתגבשותו של העם ועל חיזוק מעמדה של

ירושלים כעיר מקדש שבראשה עמדה הכהונה. בתקופות מאוחרות יותר )יוון, רומא,

חשמונאים( ימי העלייה לרגל היו ימים של מתח פוליטי בעיר. הזרמים השונים בחברה

היהודית ניצלו את ההתכנסות ההמונית להפצת דעותיהם ולעימותים עם השלטון.

בית המקדש קובע את כיוון התפילה - היהודים בגולה הלכו לבתי כנסת ובזמן התפילות.4

הפנו את פניהם לכיוון ירושלים )מרכזיות בית המקדש גם מחוץ לארץ ישראל(.

בית המקדש כמרכז כלכלי

מקום תעסוקה - המקדש שימש מקור תעסוקה למשרתים בו: הכוהנים, הלוויים ולעובדים.1

שהיו אחראים לאחזקת המבנה. העם נדרש לתמוך בהם על ידי מתן תרומות ומעשר.

תרומות הגיעו גם מיהודים בגולה ובכך העמיקו את תחושת השייכות והשותפות לעם

היהודי.

עליות לרגל - המוני העם עלו לרגל לירושלים, הביאו מתנות ותרומות לבית המקדש..2

כספת לאומית - בבית המקדש נשמרו כספי היתומים והאלמנות וכספי המעמדות.3

העליונים- הכהונה והאצולה )מקום קדוש ומוגן(.

באמצעות אוצרות המקדש וכספי המיסים הכוהן הגדול השפיע על החיים הכלכליים בירושלים

וביהודה.

57

בית המקדש כמרכז חברתי

לבית המקדש היה תפקיד בהנחלת ערכי המוסר ברוח התורה:

תרומות: במקדש נאספו כספי תרומות לסיוע לאלמנות וליתומים.1

הנחלת התורה: מעמדה בא לידי ביטוי ביישום חוקיו בשאלות השעה. בית המקדש היה.2

מרכז ללימוד התורה ולהוראת התורה, על ידי לוויים וכוהנים שלימדו תורה בחצרות

המקדש. הפצת התורה הנחילה לעם ערכים וציוויים מוסריים בחיי היומיום ומול המציאות

המשתנה.

בית המקדש היה מקום מושבם של מוסדות ההנהגה היהודית – הכוהן הגדול והסנהדרין.3

)מוסד משפטי מחוקק ושופט, שכלל בית מדרש ללימוד תורה ועסקה גם בענייני הלכה,

חברים(. 70היו בה

מקום מפגש – יהודים מארץ ישראל נפגשו עם יהודים מארצות הגולה בשלושת הרגלים..4

מפגשים אלו איפשרו שמירה על קשר עם יהודי התפוצות.

לסיכום חשיבות בית המקדש:

.בית המקדש הפך למרכז החיים הדתיים, המדיניים, הכלכליים והחברתייםמעמד הכוהנים התחזק והם הפכו למנהיגים בלעדיים, לכוהן הגדול היה גם כוח

פוליטי..ירושלים הפכה לעיר מקדשבניית בית המקדש מסמלת את התחייה הדתית לאומית של עם ישראל ואת הקשר

עם אלוהים.איחוד בין שבי ציון והגולה

עזרא ונחמיה. עזרא הסופר, עלייתו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון1

עזרא: בשנת עליית הספירה 458 לפני מבבל057 עלה המקדש( חנוכת שנים לאחר

לירושלים בראש קבוצת עולים עזרא )בן שריה(- מנהיג העלייה השנייה מבבל ושל היישוב

היהודי ביהודה.

בן למשפחת כוהנים מבית צדוק )משפחה שממנה נבחרו כוהנים גדולים לשרת מי היה עזרא:

בבית המקדש הראשון( נוסף לכך היה "סופר מהיר בתורת משה", כלומר חכם היודע את

תורת משה, יודע לכתבה, לפרשה וללמדה.. לפי פרוש אחר של החוקרים המילה "סופר" היא

תואר של פקיד גבוה בממלכה הפרסית.

58

: עזרא נחשב לשליחו של המלך ולשופט עליון של כל היהודים שישבו מעמדו של עזרא

בשטחי הנציבות של עבר הנהר )כלומר סמכותו חלה גל על יהודים מחוץ ליהודה(.

סמכויותיו:

תורת1 ולהפיץ את ולויים, כוהנים ובייחוד ליהודה עולים להעלות מיוחד מהמלך היתר .

אלוהים.

. סמכויות שיפוט: הסמכות למנות שופטים ודיינים שישפטו לפי התורה., ולהשליט את חוקי2

התורה שהוכרו כספר החוקים של יהודה על ידי המלך הפרסי.

גירוש, החרמת רכוש,3 . סמכות להטיל עונשים למי שלא ימלא אחר תורת אלוהים כמו:

מאסר ואפילו עונש מוות.

וזהב, כלי קודש לבית4 הגולים, כלי כסף ניתנה לעזרא סמכות לעלות עם תרומות של .

המקדש וכן לקבל סיוע כספי מאוצר הממלכה הפרסית.

. ניתנה לעזרא הסמכות לשחרר את הכוהנים ואת הלויים מתשלום מסים. 5

מה היו המניעים לעליית עזרא:

השלטון הפרסי רצה לחזק את כוחו של היישוב היהודי בארץ, מכיוון שהיהודים נחשבו.1

מרידות עקב קשה במצב הייתה הפרסית האימפריה פרס. למלכות נאמן ליסוד

שפרצו ברחבי האימפריה והתבוסה שספגו הפרסים מידי היוונים, וכן התסיסה נגדם

במצרים. ארץ ישראל שכנה בשולי האימפריה הפרסית, סמוך למצרים ובאמצעות

עלייתם של יהודים נוספים ביקש השלטון הפרסי לחזק את אחיזתה של פרס באזור

זה.

מניע לאומי- .2

בשמונים השנים שחלפו מאז עליית הגל הראשון של שיבת ציון ועד לעליית עזרא, הלךא.

ונפוץ המנהג של נישואי תערובת. תופעה זו החלה להיות נפוצה גם בקרב הכהונה

הגדולה. תופעה זו ביטאה את ההתרופפות של הזהות האתנית היהודית ותהליך של

הטמעות העם ביהודה בקרב העמים הנוכריים. עזרא עלה במטרה לחזק את הזהות

האתנית היהודית ולהרחיק את העמים הנוכריים מיהודה.

בארץב. היהודית הריבונות לחידוש ושאפו לציון להתגעגע המשיכו מהגולים רבים

הקודש.

אל.3 וההתקרבות הנוכרים בקרב על ההתבוללות הידיעות לנוכח רוחני- דתי מניע

תרבות זרה, שאף עזרא להפיץ את התורה בעם ולהביא לחיזוק מעמדה כספר החוקים

שיכתיב את אורח החיים ביהודה בחיי היומיום. עזרא היה מודע שתופעת ההתקרבות

59

לתרבות זרה פשטה גם בקרב משפחת הכהונה הגדולה, לכן רצה לחזק את מעמד

הכהונה הגדולה ולהרחיק את הנוכריים מבית המקדש.

מניע חברתי- כאמור עזרא שאף להוביל מהלך שיחייב שמירה על מצוות התורה בחיי.4

היומיום. למהלך כזה הייתה השפעה גם על החיים החברתיים- כלכליים. בתקופה זו

בני משכון שמשמעותו גוף- למשכון בתמורה כסף הלוואת של התופעה נפוצה

משפחה של הלווה. במקרה של אי השבת ההלוואה אפשר היה להחרים את שדהו או

למכור את ילדיו. עזרא רצה לבטל תופעה זו המנוגדת למצוות התורה.

פעולות עזרא לגיבוש שבי ציון:

, שהביאה עמה כסף וזהב תרומה לבית המקדש.עלייה בראש שיירה של יהודים מבבל .1

המטרה: חידוש וחיזוק ההתיישבות בא"י.

עזרא התנגד לתפיסה האומרת כי עבודת האלהנהגת אורח חיים על פי חוקי התורה – .2

מתקיימת במקדש ובהקרבת קורבנות על ידי הכוהנים בלבד, עבודת האל יכולה להתקיים גם

מחוץ למקדש באמצעות לימוד התורה. מטרתו של עזרא הייתה העמדת ספר התורה במרכז

חיי עם ישראל. כינון מעמדו של ספר התורה בחיי הפרט והציבור התגשם על ידי יישום חוקיו

ומשפטיו של ספר התורה לשאלות השעה ויישוב סתירותיו והבהרת הסתום על ידי דרישת

התורה, כלומר יצירת מדרש הלכה. כמו כן מינה שופטים ומלמדים, שיורו את התורה ואף

ישפטו על פיה.

לעזרא מיוחסות תקנות הקשורות לקריאת התורה בציבור, למשל קריאת התורה בציבור -. 3

קריאת התורה בציבור בראש השנה, קריאת התורה לא רק בשבת אלא גם בימי שני וחמישי.

התורה נתפסה לא רק כסוד הידוע רק לכוהנים נביאים וסופרים אלא כספר שכל אדם זכאי

וחייב לדעת את הכתוב בו. זאת כדי להבין ולדעת את הנדרש ממנו, כיצד הוא חייב לנהוג ,

מהי מידת אחריותו הציבורית והאישית ומהו השכר והעונש הצםויים לו על התנהגותו. קריאת

התורה בציבור היתה לא רק אמצעי להפצת הידע על מה מותר ומה אסור, אלא הופכת להיות

נעשית במקדש האל עבודת בעוד האל. עם להתקשרות דרך האלוהים, מעבודת חלק

באמצעות הכוהנים,הרי במעמד קריאת התורה המתקיים בחצר המקדש, משתתף כל יחיד

ויחיד באופן ישיר, מרכז הקודש אינו מצוי רק במקדש ובעבודתו אלא גם בפעילות פולחנית

דתית היכולה להתבצע על ידי כל אדם ואדם.

פירושה והפצתה של התורה, לקבוע נוסח אחיד, להפוך את התורה לבסיסמה רצה להשיג -

החיים של כל היהודחם ביהודה, כלומר להפוך את התורה לנחלת הכלל.

הנישואים לבני העמים השכנים הייתה תופעה נפוצהפעולות לגירוש הנשים הנוכריות- .4

סכנת התערובת בנישואי הייתה עזרא תפיסת לפי והכוהנים, העם בדי בקרב במיוחד

60

היטמעות דתית ולאומית שעלולה לגרום לעוד גלות, לכן כינס את העם לאסיפה והורה לגרש

את הנשים הנוכריות.

מניעת התבוללות, הגישה הבדלנית, שדרשה לשמור על טוהר העם היהודי,מה רצה להשיג -

היהודים הם "זרע הקודש" ואילו יתר העמים טמאים, כך ביקש עזרא לגבש חברה בדלנית.

הארמי(-5 לכתב )כינוי האשורי בכתב הקדום העברי הכתב החליט .החלפת עזרא

להחליף את הכתב העברי העתיק שבתורה לכתב אשורי שהיה הכתב הרשמי של האימפריה,

פעולה זו הביאה להפצת התורה בעם, לריבוי קריאתה ולשיפור הבנתה.

- להפיץ את התורה ולהפוך אותה לנחלת הכלל. מה רצה להשיג

שיקום בציבור, התורה קריאת התורה, חוקי השלטת ופעולותיו: מעמדו נחמיה- ירושלים- בניית החומה ואכלוס העיר, גירוש הנשים הנוכריות.

מעמדו של נחמיה פקיד בכיר בחצר המלך הפרסי )ארתחשסתא ( שר המשקים)הממונה על הטקסים בחצר

המלך.

מה היו הגורמים לעלייתו ידיעות שהגיעו אליו על פיהן חומות ירושלים חרבות ושעריה שרופים, הוא פנה למלך בבקשה

לעלות לירושלים, המלך הסכים ואף העמיד לרשותו חיילים.

מה היה מעמדו ומה היו סמכויותיו:ארתחשסתא מינה את נחמיה לפחה של יהודה, נציגו של המלך והשליט הבלעדי על

ירושלים וסביבתה.

.תפקידו העיקרי היה לגבות מסים לצורכי המלך ולצרכיו כפחה

.הועמד לרשותו צבא וכנראה קיבל היתר לבנות את חומת העיר ולבצר את שעריה

שנים בירושלים, חזר לבבל ועלה שנית אך אין על כך נתונים מדוייקים(12)הוא שהה

מטרות נחמיה בפעילותו ביהודהלשקם את חומות ירושלים.1

לערוך רפורמות חברתיות –דתיות )החזרת הכוהנים והלוויים המודחים לתפקידם.2

ויצירת מעמד שומרים במקדש(

גירוש הנשים הנוכריות..3

ביטול.4 מעשר, נתינת חובות, ביטול עבדים, שחרור כלכליות- חברתיות רפורמות

מסחר בשבת בירושלים.

הפעולות שנקט נחמיה על מנת להשיג מטרות אלה וכיצד הן מבטאות את הנסיון : לעצב את הזהות היהודית

61

– כדי לבסס את צביונה הדתי של ירושלים, להבטיח את . ביטול המסחר בשבת בירושלים1

מרוכלים ולמנוע ביום שבת ירושלים שערי את לסגור נחמיה ציווה התורה, מצוות קיום

וסוחרים להביא את סחורותיהם לעיר בשבת.

ולהבדילו מה רצה להשיג: היהודי , לחזק את אורח החיים להבטיח את שמירת השבת

מאורח החיים הנוכרי.

שמירה על אופייה היהודי של כיצד מבטאת פעולה זו את הנסיון לעצוב הזהות היהודית:

העיר, מניעת כניסה של סוחרים בשבת. נחמיה ביקש להבטיח את קיום מצוות התורה ולשמור

על מעמד ירושלים כמרכז דתי שבו נשמרת קדושת השבת.

זו עוררה התנגדות- פגיעה בפרנסתם של הסוחרים שנהגו בשבת להביא סחורהפעולה

לירושלים.

.שיקום ירושלים2

)תחום בטחוני(: העיר- ואכלוס לירושלים חומה מסביב ירושלים בניית חומת שיקום

וביצורה ואכלוס ירושלים. נחמיה חייב עשרה אחוזים מתושבי הערים והעיירות ביהודה לעבור

לגור בירושלים.

המבת שומרים - כדי להגן על העיר במשך תקופת בניית חומות העיר ולאחריה, שערי העיר

נסגרו לקראת ערב ותפקיד השומרים היה למנוע מסוחרים נוכרים להיכנס לירושלים ולסחור

בה.

להשיג: רצה לירושליםמה הגישה על שליטה אויבים. נגד עמידה ויכולת פיזי ביטחון

ולמקדש, חיזוקה והפיכתה למרכז דתי לאומי. כמו כן היה זה אמצעי לשמירת אופייה היהודי

של העיר, העיר הייתה סגורה בפני נוכרים וכך יכלו להקפיד בה על מצוות הדת ועל קיום

השבתות והחגים.

שמירה על אופייה היהודי של כיצד מבטאת פעולה זו את הנסיון לעצוב הזהות היהודית:

העיר, מניעת כניסה של סוחרים בשבת, שיקום החומה איפשר לשלוט על ירושלים ועל הגישה

לבית המקדש ולהפוך אותה למרכז דתי לאומי.

פעולה זו עוררה התנגדות בקרב השכנים הנוכרים כמו סנבלט -פעולה זו עוררה התנגדות

החורני, טוביה העמוניוגשם הערבי, הם לא היו מרוציםמהתחזקותה של העיר וממעמדו של

נחמיה. אין ספק שחיזוקה של ירושלים עתיד היה לפגוע בסמכותם של המושלים האחרים

בא"י ולערער את היחסים הטובים בין האצולה היהודית ובין הנוכרים. השומרונים גם התנגדו

לפעולה זו, .הם רצו לקחת חלק בבניית החומה, אך נדחו על ידי נחמיה, משום שאינם שייכים

ל "זרע הקודש", נחמיה רצה להפריד את עם ישראל מעמים אחרים ועל כן ניסו השומרונים

62

לחבל במלאכה. לכך נוספה התנגדות מקרב המעמד הגבוה היהודי ובראשה הכוהן הגדול.

חיזוק מעמדו של נחמיה יפגע במעמדם ובקשרים הכלכלייםשלהם עם העמים הנוכריים.

. רפורמות בנוהלי בית המקדש3

: נחמיה התנגד לשלטונו הבלעדי של אלישיבארגון מחדש של העבודה בבית המקדש

הכוהן הגדול בבית המקדש ולמעשיו )כמו: שליטה בלעדית על המקדש ומקורות ההכנסה של

וכוהנים לויים הדיח מיסים, מתשלומי עצמו פטר תרומות, כספי לעצמו לקח המקדש,

שהתנגדו לפעולותיו(.

לכן נקט בפעולות הבאות :

.צמצם את סמכויותיו ואת כוחו של אלישיב הכהן הגדול

.מינה פקידים חדשים על אוצרות בית המקדש

.החזיר לעבודת הקודש כוהנים שהודחו על ידי אלישיב

.זכאים להם יקבלו את המעשרות שהיו והקפיד שהלויים הלויים חיזק את מעמד

העניק להם תפקידים חדשים- שוערים ושומרים של חצר המקדש ושומרים על קדושת

השבת.

.סילק כוהנים שנישאו בנישואי תערובת ומינה כוהנים שלא נמצא בהם פסול

בפעולות אלה ביקש נחמיה: כיצד מבטאת פעולה זו את הנסיון לעצוב הזהות היהודית

להדגיש את מרכזיות בית המקדש כמרכז החיים הרוחניים והלאומיים של העם היהודי .

אלישיב הכוהן הגדול ומשפחתו התנגדו, מכיוון שראו בכך -פעולות אלה עוררו התנגדות

צמצום סמכויותיהם, פגיעה במקורות הכנסתם והתערבות בסדרי המקדש.

– . רפורמות חברתיות4 כלומר להחזיר לבעלי החוב את האדמות קיום שמיטת חובות,

שלקחו מהם הנושים, שחרור בעלי החוב שנהיו עבדים בגלל חובם. ) בשל המצב הכלכלי

הקשה רבים לוו כסף מהעשירים ומשכנו את אדמותיהם ולפעמים את עצמם ומשפחותיהם,

כאשר לא יכלו להחזיר את החוב הנושים לקחו את אדמותיהם וחלק אף הפכו לעבדים(. ביטול

המסחר בשבת.

היהודית: הזהות לעצוב הנסיון זו את פעולה רפורמותכיצד מבטאת הנהגת ידי על

חברתיות ביקש נחמיה לעצב חברה שיהיו בה פחות פערים כלכליים ויותר צדק חברתי ברוח

התורה. לעצב חברה ברוח ערכי התורה.

– . גרוש הנשים הנוכריות5 ולכן פעל בנישואי התערובת סכנת התבוללות נחמיה ראה

בנחישות לגירוש הנשים הנוכריות. הוא סילק מתפקידם כוהנים שנישאו לנוכריות ואף הטיל

עונשים פיזיים.

63

נחמיה בפעולות אלה רצה:כיצד מבטאת פעולה זו את הנסיון לעצוב הזהות היהודית

למנוע חיקוי דרכי הנוכרים שיביא להתבוללות ולהבטיח בדלנות לאומית- דתית בין ישראל

לנוכרים.

- בני הזוג של הנשים הנוכריות לא רצו להיפרד מנשותיהם, התנגדופעולה זו עוררה התנגדות

גם אלה שתמכו בגישה של קירוב כל מי שמכיר באלוהי ישראל ומקיים את מצוות התורה וכן

אלה שתמכו במגמה של הרחבת העם היהודי.

. חתימת האמנה- האמנה היא הסכם בשבועה בין העם ביהודה לבין אלוהיו, היא6 נחתמה באסיפת עם שכונסה במיוחד לצורך זה וחתמו עליה ראשי בתי האב, המנהיגים הכוהנים והלויים. האמנה נועדה לחייב את העם לשמור את התורה בכללה ובייחוד

לקיים את הדברים הללו: )עיקרי האמנה(:

כל יחיד התחייב לקיים את חוקי התורה.. 1

נחמיה רצה להבטיח בדלנות לאומית לא להתחתן בעמי הארץ – אסור נישואי תערובת- .2

דתית בין ישראל ושאר העמים, למנוע חיקוי של דרכי הנוכרים שיביא להתבוללות תרבותית .

זו מבטאת את זהותו המתגבשת של העם היהודי בימי שיבת ציון: בדלנות על ידי פעולה

התחייבות לא להנשא לנשים נוכריות הוטחה בדלנותו הלאומית –דתית וזהותו היהודית של

העם המבדילה אותו משאר העמים, כך תמנע התבוללות ויתחזק "זרע הקודש".

נחמיה מחייב את- . לשמור את השבת ולא לעשות בה כל עבודה, אסור המסחר בשבת3

העם כדי להבטיח את קיום המצוות של התורה, פעולה זו מבטאת עיצוב זהות יהודית: קיום

החיים על פי חוקי התורה, לקיים את מצוות התורה ושמירת השבת מטאת את הזהות היהודית

. הייחודית

. תקנות לניהול המקדש ומשרתיו:4

.לתת שליש השקל בשנה לצורכי המקדש

.להקריב קורבן עצים לבית המקדש על פי גורל בזמנים קבועים בכל שנה

לקיים דיני תרומות ומעשרות לבית המקדש, כדי שהכוהנים והלויים יוכלו לעבוד

באמונה.

בו ואחזקת המשרתים קיום עבודת המקדש כדי לאפשר את חייב תקנות אלה נחמיה

זו מבטאת את עיצוב הזהות היהודית: מרכזיות המקדש. האמנה והלווים. פעולה הכוהנים

חיי והלאומיים של העם, סביבו נארגו בית המקדש כמרכז החיים הרוחניים העמידה את

האומה, הפולחן הדתי, הקרבת הקורבנות, הביכורים והתרומות. הם ביטאו את הקשר של

היחיד לאלוהים וכגורם מלכד וייחודי של הזהות היהודית.

64

לשמור את השמיטה ואף שמיטת כספים- ביטול כל החובות הכספיים בסוף שנת

ניגודים בה פחות שיהיו לעצב חברה כדי העם את חייב נחמיה השמיטה-

נחמיה את יקבל בזכות התחייבויות אלה וצדק חברתי ברוח התורה כלכליים

תמיכת העם. פעולוה זו מבטאת עצוב זהות יהודית: רגישות חברתית, מבטאת

את עיצובה של חברה עם פחות ניגודים כלכליים וצדק חברתי ברוח התורה.

שמיטת החובות מבטאת רגישות חברתית.

מה רצה נחמיה להשיג באמצעות האמנה:

. לחזק את המחויבות של העם למצוות התורה בטקס מרשים שייחרת בזיכרון העם. האמנה1

ידי ביטאה תפיסה לאומית- דתית שהדגישה שלכל יחיד זכות להשתתף בפולחן הדתי על

שמירה על חוקי התורה, הפולחן הדתי אינו מבוסס רק על עבודת הכוהנים במקדש.

. לכנס )לגבש( את מקורות התורה לספר אחד- חתימת התורה.2

. ליצור חוקה שתהיה מבוססת על מצוות התורה ותתאים למציאות. 3

מי התנגד לאמנה ומדוע?

התנגדו נכבדי העם – ראשי המשפחות העשירות ובהן משפחות הכהונה שהנהיגו את העם.

שמיטת החובות למשל החלישה את כוחם הכלכלי של נכבדי העם, כמו כן היא ערערהמדוע?

את הקשרים שההנהגה ביהודה ביקשה לטפח עם האצולה של העמים האחרים. האצולה

ועשירי העם שנפגעו מסעיפי האמנה העוסקים בשמיטת קרקעות וכספים )שמיטת חובות(.

משמעותה של האמנה וחשיבותה:

.התורה הכתובה היא הכוח המעצב והמייחד את חיי עם ישראל ביהודה ובגולה. 1

.העם כולו קיבל עליו מרצון את התורה, וראה בה ספר חוקים המקיף את כל חיי המדינה, חיי2

החברה וחיי היחיד.

. טקס החתימה על האמנה ותוכנה ביטא תפיסה לאומית- דתית שהדגישה כי לכל יחיד זכות3

להשתתף בפולחן הדתי על ידי קיום חוקי התורה ושהפולחן הדתי אינו מבוסס רק על עבודת

הכוהנים בבית המקדש.

. האמנה נתפסה כחוקה של יהודה והעם היהודי כולו. 4

. העם קיבל על עצמו בשבועה ובחתימת יד את סמכותה של התורה שבעל פה. 5

65

. תוכן האמנה ביטא את הגישה הבדלנית. 6

עזרא ונחמיה הקהילו את העם בירושלים ובראש השנה . הנהגת קריאת התורה בציבור-6

הוקראה והוסברה התורה לנאספים. עזרא קרא את הכתוב בספר התורה והלויים הסבירו את

הדברים.

המטרה : להפיץ את התורה, וידיעה שאם לא ישלוט בעם משטר ברוח התורה עבודתו תהיה

לשווא. בעקבות הקראת התורה ופירושה לפני הציבור הם נעשו חלק בלתי נפרד מעבודת ה',

ויצרו את התחושה שכל אחד ואחד משתתף בעבודת הקודש.

הקשיים וההישגים של נחמיה

קשיים:

.התנגדות מבפנים ומבחוץ לפעולותיו:1

מבפנים –התנגדות הגיע שנחמיה משום סמכויותיהם וכן נפגע מעמדם העם נכבדי

לירושלים במעמד של פחה וכן שמיטת החובות שהנהיג מנחמיה החלישה את כוחם הכלכלי

של נכבדי העם.

וגשם הערבי-התנגדות מבחוץ- טוביה העמוני מושלי הפחוות השכנות: סנבלט החורוני,

ערעור הקשרים שההנהגה ביהודה ביקשה לטפח עם האצולה של עמים אלה. הקשרים בין

ההנהגה ביהודה ובין הנהגת הפחוות היו הדוקים, לטוביה העמוני הייתה קירבה משפחתית

לאלישיב הכוהן הגדול ולמשפחות מכובדות בירושלים, לטוביה העמוני הייתה לשכה בבית

המקדש, נחמיה גם גירש את נכדו של אלישיב הכהן הגדול כי היה נשוי לבת של סנבלט

החורוני.

אלישיב הכהן הגדול מייצג את הגישה האוניברסאליתהתנגדות אלישיב הכהן מהגדול-

שדגלה בהתפשטות היהדות. הכהן הגדול בעל קשרים הדוקים עם טוביה ועם גשם הערבי.

אלישיב התנגד לנחמיה מכמה סיבות : תחום פוליטי: נחמיה דחק את רגלי אלישיב מההנהגה,

לנחמיה היה יתרון בהיותו פחה, השואב ישירות את כוחו מהמלך הפרסי, נחמיה ערער על

בסדרי להתערב הרבה ואף החברה ערכי את לעצב הגדול הכהן אלישיב של סמכותו

המקדש , למרות שלא היה כהן בתחום הכלכלי- הנפגעים העקריים מהרפורמות החברתיות

של נחמיה היו האצולה העילית החברתית שהיו מתחומיו של אלישיב , אצילי יהודה ואצולת

הכוהנים דגלו בגישה האוניברסאלית.

הישגים:

66

בניית חומות העיר ואיכלוסה ביהודים נוספים, ביטול.שיקום חומות ירושלים ואכלוסה- 1

המסחר בשבת וגרוש הסוחרים משערי העיר. חיזוק העיר שמירה על ביטחונה וצביונה היהודי

של העיר.

ולוויים שהודחו , הבטחת. ארגון מחדש של נוהלי המקדש-2 החזרת משפחות כוהנים

התרומות לכוהנים וללוויים כדי שלא ינטשו את בית המקדש ושהעבודה בו תתנהל כסידרה.

ר עבדים, ביטול חובות. במטרה לצמצם פערים חברתיים. רפורמות חברתיות3 - שחרו

וכלכליים בחברה.

יצירת חוקה המבוססת על מצוות. חתימת האמנה וגיבוש מקורות התורה לספר אחד-4

התורה המתאימה למציאות ועל ידי כך המחוייבות של העם למצוות התורה- גיבוש הזהות

היהודית.

לא ניתן להשיב חד משמעית על השאלה- אם מעשיו של נחמיה נתקבלו או נדחו, כי המאבק

הפנימי ביהודה נמשך גם בדור שלאחריו ולא הסתיים בנצחון מוחלט של צד אחד, אך ברור

שבהשפעת פעולתם של עזרא ונחמיה היתה עמוקה ומכרעת בתולדות ישראל והיא שעיצבה

הרבה מדופסי התפתחותו בשנים הבאות.

במה שונה מנהיגותו של נחמיה מזו של עזרא?

.בסמכויותיהם: 1

היתה רוחנית דתית, מלך פרס העניק לעזרא את הסמכותעזרא הסמכות של סוג הסמכות :

– מינוינחמיהלהשליט את חוקי התורה ביהודה וזכות שיפוט על פי חוקי התורה. הסמכות של

פוליטי לפחה )מושל( על יהודה , עם סמכויות ביצוע רחבות וממשיות- נציגו של המלך והשליט

הבלעדי על ירושלים וסביבתה, הייתה לו הסמכות לגבות מיסים ולרשותו עמד צבא.

סמכויות בתחומים רבים:דת, חברה ,כלכלה,נחמיה ענייני דת ומשפט, עזרא: תחומי הסמכות

ביטחון ופוליטיקה.

.באישיותם:2

פעל באמצעות שיכנועה ותוכחה כדי שהעם ישנה את דרכיו, לדוגמא: בפעולתו נגדעזרא

הנשים הנוכריות עזרא קרע את בגדיו לאות אבל ששמע על נישואים לנשים נוכריות, צם, כינס

פעל בנחישות לעיתים תוךנחמיהאסיפת עם כדי לשכנע על גירוש הנשים הנוכריות. ואילו

הפעלת כוח. הוא כפה את דרכו על העם. למשל : גירש את טוביה העמוני מהלשכה שהייתה

לו בבית המקדש, סילק מבית המקדש כוהנים שהיו נשואים לנשים נוכריות. איים על סוחרים

שלא יבוא לירושלים בשבת. ונידב אנשים מהעם שיקחו חלק בבניית חומת ירושלים.

.תחומי פעולתם:3

67

עזרא פעל בתחומי דת ומשפט, הפצת התורה, לימוד התורה ופירושה, קריאת התורה בציבור.

פעל לגרוש הנשים הנוכריות. נחמיה פעל בנוסף לתחום הדתי )כל סעיפי האמנה שנחתמה

עם העם( גם בתחום החברתי כלכלי הנהיג רפורמות חברתיות במטרה לשפר את מצבו של

העם, הוא לא הסס להתעמת עם האצילים ואף הכריח אותם לוותר על חובות, להחזיר את

האדמות שלקחו מבעלי חוב ולשחרר עבדים. גם פעילותו לארגון מחדש של בית המקדש ייא

בתחום הדתי והחברתי )התחייבות לשמור על חוקי התורה והתרומות(בתחום הבטחוני- בניית

חומות ירושלים ואיכלוסה, בכך גם חיזק מפני אוייבים וגם שמר על אופייה היהודי על ידי זה

שמנע כניסה של נוכרים ואת המסחר בשבת .

עמדתם של שני המנהיגים כלפי הנשים הנוכריות:

.שניהם התנגדו לנישואין לנשים נוכריות

שניהם פעלו לגירוש הנשים הנוכריות, עזרא בדרך של שיכנוע ואילו נחמיה פעל

בכוח וכפה את גירוש הנשים.

.שניהם מייצגים את הגישה הבדלנית

הגישה מול הבדלנית הגישה יהודי- מיהו בשאלת המחלוקת יהודים, ללא היחס האוניברסאלית

המחלוקת בשאלת מיהו יהודי- הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסאלית

הגישה הבדלנית

ליהודים כלומר, אסור ישראל לשאר האומות: בין יש לחתור לבדלנות לאומית- דתית א.

להינשא נישואי תערובת לבני כל העמים בכל זמן ובכל מקום, היהודים הם "זרע הקודש" ואילו

שאר העמים טמאים. הסתמכות על מקורות מהתורה: "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה'

(, "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך, בך בחר26ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי") ויקרא כ'

(. " ולא תתחתן6אלוהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה" )דברים ז',

בם בתך ולא תיתן לבנו ובתו לא תיקח לבנך" )ספר דברים(. בספר דברים יש מערכת חוקים

שנועדה להגביל את המגע עם עמי כנען וכן חוקים האוסרים את נוכחותם של בני עממים

מהסביבה בקהל ישראל.

ב. יש להיזהר מחיקוי דרכי הנוכרים שיביא להתבוללות תרבותית: בנישואי תערובת הייתה

סכנת היטמעות דתית ולאומית, והם היו בעיני המתנגדים חטא חמור שהיה עלול לגרום לעוד

גלות.

הגישה האוניברסאלית

68

א. יש לשאוף לקרב את הנוכרים ליהדות, לשתפם באמונה באל אחד: תומכי הגישה הסתמכו

על נבואת ישעיהו שהדגיש כי "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" ופירשו זאת כקריאה של

הנביא לבני העמים הנוכרים להצטרף לעם היהודי.

ב. כל מי שמכיר באלוהי ישראל ומקיים את מצוות התורה, יכול להיחשב יהודי. כמו כן: על ידי

קירוב הנוכרים תתחזק השפעת היהדות מעבר לתחום יהודה, ולהכרה באלוהי ישראל בקר

העמים השכנים.

לסיכום:

ייחודו של העםהגישה הבדלנית: ומעמים אחרים כדי לשמור על יש להיבדל מתרבויות

היהודי, וכן כדי להגן עליו מהתבוללות ומהיטמעות בהם.

פתיחות וסובלנות כלפי עמים אחרים ותרבויות אחרות, וקירוב שלהגישה האוניברסאלית:

עמים אחרים ליהדות.

ביטויי המחלוקת בין תומכי הגישה הבדלנית ובין תומכי הגישה האונברסאלית.

הגישה האוניברסלית

לקירוב הנוכרים: נכבדי הכרה בנישואי תערובת כאמצעי הביטוי בנוגע לנשים הנוכריות:

נבע מחשש לחדירת עבודת אלילים לעם היהודי אך הנשים העם טענו שהאיסור בתורה

הנוכריות שלהן נישאו, לא קיימו פולחן אלילי ומוצאן היה ממשפחות שהאמינו באלוהי ישראל.

למשל נכדו של אלישיב הכהן הגדול היה נשוי לאשה נוכריה.

על ידי נישואי תערובת, קשרי מסחר ואפילו הכהן הגדול נתן הידוק הקשרים עם הנוכרים:

לטוביה העמוני לשכה בבית המקדש.

הגישה הבדלנית

: פעולות עזרא ונחמיה לגירוש הנשים הנוכריות.הביטוי לגישה זו בנוגע לנשים הנוכריות

"העם הקדוש" בספר דברים, שמשמעותו דתית לאומית בלבד נעשה לפי גישתם של עזרא

ונחמיה ל"זרע הקודש", שמשמעותו דתית לאומית ביולוגית. הנשים הנוכריות גורשו לא רק

בנו ונחמיה עזרא נוכריות. היותן בשל ובעיקר, גם אלא שלהן, האלילים עבודת בשל

אידיאולוגיה חדשה וקיצונית המתבססת על הכתובים. נחמיה סילק מהמקדש כוהנים שנישאו

לנשים נוכריות.

נחמיה אסר כניסתם של נוכרים לירושלים ואת המסחר איתם ניתוק הקשרים עם הנוכרים:

גירש את טוביה העמוני משלכתו בבית המקדש. סרב לשתף את השומרונים בשבת. הוא

בבניית חומות העיר ירושלים.

69

ציון סרוב השבים לשתף את הנוכרים לקחת חלק בבניית בית המקדשבתקופת שיבת

בטענה שאינם שייכים ל"זרע הקודש".

מדוע הפכה הגישה הבדלנית לגישה המובילה בימי שיבת ציון:

.בשאלה של זהות, ובדור שבונה ומעצב מחדש את זהותו היה הכרחי להגדיר את הזהות1

המשותפת היהודית המתחדשת על ידי הדגשת ההבדלים בינה לבין זהויות/דתות אחרות.

.העניין האמונתי שהיה כאן והחשש מפני עונש גלות נוסף במידה ולא ייבדלו מהנוכרים.2

. בגלל צעדיו של נחמיה, שמיסד את הצעדים שעשה עזרא. מעמדו כפחה אפשר לו לעשות3

את השינויים הדרושים לחזק את הגישה הבדלנית.

ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש

דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל )מלך חסות – הורדוס, הנציבים(

השלטון הרומאי העקיף – דמותו של "מלך החסות" הורדוסא.

לפני הספירה איבדה יהודה את עצמאותה )מדינת החשמונאים( והחל שילטון63בשנת

עקיף( רומי שלטון – )הורדוס חסות מממלכת יהודה הפכה הדרגתי בתהליך רומי,

לפרובינציה )שלטון של נציבים – שלטון רומי ישיר(.

– היה בנו של אנטיפטר האדומי שאולץ להתגייר על ידי החשמונאים. אנטיפטרהורדוס

והיה נשוי למרים החשמונאית. הורדוס היה מושל אדום. הורדוס שלט על אזור הגליל

לפני הספירה על ידי הסנאט הרומי. הוא נחשב כמלך בעל37הוכתר למלך ביהודה בשנת

ברית וידיד העם הרומי. הורדוס לא היה מבית חשמונאי ועל פי החוק המקראי לא היתה לו

זכות למלוך. רבים מהיהודים ראו בו מלך אדומי ובן גרים.

מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים.1מקומיים?

: מהי מדיניות השלטון העקיף )"מלך חסות"( שנקטו הרומאים

מלך חסות הוא מלך השולט בחסד הרומאים, בן העם הנשלט. מלך "בעל ברית-

וידיד העם הרומי".

לבטוח- שאפשר )" חסות )"מלך מקומי מלך בידי שנכבש השטח השארת

בצייתנותו ובנאמנותו לרומא.

רשאי להחזיק צבא משלו וניתנת לו אוטונומיה בענייני פנים כמו משפט, כלכלה,-

בנייה, אך בנושאי חוץ וביטחון נדרש לקבל אישור מרומא ואת תכתיביה.

70

לשלם לה מיסים.-

לשמור על הסדר והביטחון בתחום שלטונו-

לסייע לצבא הרומאי. -

:הגורמים להעדפת הרומאים בשלטון עקיף

שהיו נדרשים אילולא הטילו את המשימה שלחיסכון במשאבים ארגוניים וכספייםא.

ארגון המנהל הפנימי במדינה וגביית המיסים על שליט מקומי שמכיר את תנאי ארצו.

– הרומאים ביקשו לייצב את שלטונם בארץ-ישראלאינטרסים פוליטיים וצבאייםב.

והאמינו ששליט מקומי ישרת אותם בנאמנות וללא תנאי, כי הוא יהיה תלוי בחסדיהם

ויסייע להם בהבטחת הביטחון של האזור. הוא יספק להם חיילים וציוד צבאי למסעות

נהגו הרומאים באזורים אחרים במזרח. רומא היא אימפריה המלחמה שלהם. כך

בהתהוות שרק הגיעה למזרח והתפשטה בו ולכן העדיפה להשתמש במלך חסות.

וחיכוכים עם האוכלוסייה היהודיתג. כילהימנע ממגע ישיר – הרומאים האמינו

המלכתו של הורדוס תמנע מגע ישיר וחיכוכים בין השלטון הרומי לאוכלוסייה היהודית

והם ייהנו מהכנסות ממיסים מבלי להקצות כוח אדם וחיילים.

שהעמים הנכבשים זכו בה עוררה את אהדת הנתינים העצמאות החלקיתד. ומנעה .מרידות ברומא

:השיקולים של רומא במינוי הורדוס למלך יהודה

– הרומאים חשבו שכך יהיה קל יותר לקבל את תמיכתהמוצא היהודי של הורדוסא.

היהודים בארץ וגם את תמיכת היהודים בשאר הארצות הכבושות על ידי רומא.

– כאשר הורדוס היה מושל הגליל הוא הוכיח לרומאים שהוא יכולמלך חזק ותקיףב.

להיות חזק ושומר סדר וכך למנוע מרידות.

סייגנאמנות לרומאג. – כאשר היה הורדוס מושל הגליל הוא הראה נאמנות ללא

לרומא.

–הורדוס הפגין אהדה גדולה לתרבות ההלניסטיתד. זקוקים למלך הרומאים היו

נאמן שיפגין אהדה להלניזם ולקיסר הרומי והוא אכן הוגדר כמלך בעל ברית וידיד

העם הרומאי.

המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס.2

71

-נאמנות לרומא ולשליטיה המתחלפים.1 הורדוס שמר על קשר הדוק עם שליטי

רומא ותמך בהם. דאג לתשלום מיסים לרומא, היה נאמן לשליטיה המתחלפים –

קסיוס, יוליוס ואוגוסטוס. הוא השתלב ב"שלום הרומאי" )דרישה מהעמים הנכבשים

על ידי רומא להשתלב בצורה פעילה בעולם הרומאי הלניסטי בתקופת אוגוסטוס(.

הפעולות להשתלבות בשלום הרומאי היו: השתתפות בפולחן הקיסר, בניית ערים על

שם הקיסר, בניית מקדשים לכבוד הקיסר )סבסטיה – קיסריה(, ערך תחרויות ספורט,

חצר המלכות שלו היתה הלניסטית, יועצים הלניסטים, אורח חיים הלניסטי, שלח את

מצביאים עם אמון יחסי טיפח בארץ-ישראל. הנוכרים חיזוק ברומא, ללמוד בניו

רומאיים ועוד. מטרתו בפעולות אלו היתה לחזק את מעמדו כשליט בארץ ולהפגין

תמיכה ברומא.

ההלניסטית בארץ.2 באוכלוסייה הנוכריםתמיכה של כוחם את חיזק הורדוס –

– לצידו תומכיו. האנשים שעבדו אצולה חדשה מקרב הוא העמיד בארץ-ישראל.

ילדיו היו הלניסטיים. התמיכה באה לידי ביטוי ומחנכי יועצים שרים, שומרי ראש,

בחיזוק היסודות ההלניסטיים, בניית ערים הלניסטיות, מבנים המייצגים את התרבות

ההלניסטית – גמנסיונים, תיאטראות, שווקים, מקדשים, מרחצאות. הוא הקל במיסים

לנוכרים. פסיקה נגד היהודים בסכסוכים בינם לבין הנוכרים. התמיכה באוכלוסייה

הנוכרית ההלניסטית שימשה ככוח מגן לשלטונו כנגד מתנגדים אפשריים מהאצולה

היהודית ומבית חשמונאי.

הורדוס סילק יסודות חברתיים ישנים –חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה.3

שאהדו את בית חשמונאי והעלה שיכבה שלטת חדשה שהייתה מורכבת ממשפחות

ומשפחות והשומרונים כמו האדומים לבית חשמונאי ושהיתנגדו להורדוס נאמנות

בעלות צביון הלניסטי מובהק. קירוב משפחות יהודיות מהגולה שמהן מינה אף כוהנים

גדולים. הוא הרחיק את הצדוקים שהיו נאמנים לבית חשמונאי. הורדוס חיסל שרידים

של בית חשמונאי על ידי רציחות של רבים מבניה כמו אריסטובולוס שהיה כוהן גדול

מבית חשמונאי ואת אישתו מרים החשמונאית.

– הורדוס ידע שמוסד הכהונה הגדולה הואהתערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין.4

ואף והנכבד ביותר כי הכוהן הגדול נחשב לראש האומה היהודית, המוסד החשוב

נחשבה יותר מהמלוכה ולכן הוא שאף להחליש את מעמד הכהונה הגדולה ולחזק את

מבית אחד אדם בידי היתה והמלוכה הגדולה שהכהונה מאחר המלוכה. מעמד

חשמונאי, הורדוס רצה להפריד בין התפקידים וכך יכול היה להוציא את בית חשמונאי

למשרה התפקיד את והפך הגדול הכוהן את שמינה זה הוא הגדולה. מהכהונה

פקידותית. הכוהן הגדול מונה לשנה אחת תמורת כסף ומעשה זה נתפס כהתערבות

קשה בעניינים האוטונומיים של היהודים. הורדוס הדיח או הוציא להורג חברים שהיו

מתנגדים לו. מינה תומכים משלו כחברי הסנהדרין שעשו כל מה שציווה. כתוצאה

72

ולא היתה לה כל סמכות מדינית. מכך הסנהדרין הפסיקה להיות שותפה בשלטון

הסנהדרין שימשה רק כבית דין עליון שסמכות החקיקה שלו היתה מוגבלת. הורדוס

פסיקות את שקבעו הם הכרעותיו ישיבותיה. את וניהל הסנהדרין בראש עמד

הסנהדרין.

הורדוס שיפץ את בית המקדש והרחיב את הר הבית והפך -מפעלי בנייה מפוארים.5

אותו למתחם המקודש הגדול ביותר בעולם העתיק. עבודות הבנייה נעשו תוך כדי

הקפדה על חוקי הדת היהודית וככל הנראה בהסכמת ההנהגה היהודית. הורדוס רצה

להשיג בכך את נאמנותם של היהודים וליצור הנצחה אישית.

מים, אמת כללה העיר קיסריה. כמו הלניסטיות ערים בנה הורדוס כן כמו

אמפיתיאטרון מפואר. סבסטיה היתה עיר נוספת שהקים בשומרון. הורדוס עשה זאת

כדי לחזק את היחסים עם רומא ולרכוש את נאמנותם של הנתינים הנוכרים.

המבצרים כמו הרודיון שימשו להגנה על האימפריה הרומית ממזרח ולהגן על הורדוס

במידה ויצטרך למצוא מחסה במידה וימרדו בו.

בנוסף הוא בנה ארמונות, שווקים, נמלים, גשרים ודרכי מסחר.

יחסו של הורדוס לחברה היהודית

שלושה גורמים הכתיבו את יחסו של הורדוס כלפי העם:

רצונו להתפייס עם העם ולקבל מהם הכרה בזכותו לרשת את החשמונאים.א.

הפחד מפני התקוממות ובגידה.ב.

חובתו כמלך הלניסטי נאמן לרומא. ג.

דוגמאות ליחסו המורכב של הורדוס לחברה היהודית באמצעות פעולותיו:

מצד אחד: פעולות שנועדו לזכות באהדת העם ובתמיכתו:

יצירת קשרי משפחה עם בית חשמונאי: הורדוס נשא לאשה את מרים החשמונאית.1

כדי להעניק למלוכה )נכדתו של הורקנוס בנה של שלומציון המלכה מבית חשמונאי(

לגיטימציה בעיני העם.

בנייה ושיקום בית המקדש: הורדוס שיפץ את בית המקדש והרחיב את הר הבית והפך.2

אותו למתחם המקודש הגדול ביותר בעולם העתיק, העבודות נעשו תוך הקפדה על

חוקי דת ישראל.

ביצע רפורמות שהקלו על העם: פיתוח החקלאות והמסחר: הגדלת שטחי החקלאות,.3

הפחתת מיסים שהוטלו על החקלאים, שיפור דרכי המסחר וביצורן, הקמת נמלים

73

והגדלת היקף המסחר, הקמת מערכת מסועפת של אמות מים וחלוקת מזון בזמן

בצורת.

לפריחה.4 והביא והפיתוח הבנייה מפעלי באמצעות רבים לפועלים תעסוקה סיפק

כלכלית.

וכדי למנוע.5 היהודים בתפוצות זכויות כדי להבטיח את רומא ניצל את קשריו עם

התנכלויות של האוכלוסייה המקומית.

עודד את יהודי התפוצות להתיישב ביהודה כדי לחזק את מעמדה. .6

וחיזוק לו מסוכנים פוליטיים שהיו כוחות ניטרול או לחיסול פעולות מצד שני: גורמים הנאמנים לו:

ביטול מעמדה המדיני של הסנהדרין וניטרול הכהונה הגדולה: הורדוס מינה את הכוהן.1

כוהנים לא )מינה והפך אותה למשרה פקידותית. הגדול בניגוד למסורת היהודית

ממשפחת הכהונה הגדולה, הביא כוהנים מהתפוצה היהודית(

חיסול האצולה הקיימת )בית חשמונאי( והקמת אצולה חדשה: רצח רבים מבני בית.2

חשמונאי, ביניהם את אשתו מרים ובניו ממנה. במקום בית חשמונאי העמיד אצולה

מיוחסות ומשפחות האדומים )אנטיפטר( משפחתו, בני תומכיו: מקרב חדשה

מהגולה. כמו כן חיזק את כוחם של הנוכרים בארץ ישראל.

נקיטת אמצעי טרור והפחדה: הורדוס אסר על העם להתכנס, הקים מנגנון משטרה,.3

הקים בתי סוהר בתוך המבצרים והעניש את מי שלא נשבע לו אמונים.

פעולות של הורדוס שנועדו לחזק את תמיכת הרומאים בשלטונו.התרבות1 את המייצגים מבנים בניית סבסטיה(, )קיסריה, הלניסטיות ערים .בניית

ההלניסטית )מקדשים, תאטראות, גמינסיונים, מרחצאות(- החדרת התרבות ההלניסטית.

.הפגנת נאמנות לקיסר: דרישה לשבועת אמונים לקיסר, השתתפות בפולחן הקיסר.2

.הקפדה על חובותיו כמלך חסות: העברת מיסים שנגבו מהיהודים והנוכרים בשטחי שלטונו3

לרומא.

. קידום האינטרסים של רומא: הקמת מושבות צבאיות והושבת חיילים רומאים בערים אלה.4

השלטון הרומי הישיר תקופת הנציבים הרומאים.

לאחר מות הורדוס, הממלכה חולקה בין בניו. אך, לאחר מספר שנים הקיסר אוגסטוס הדיח

אותם, והפך את יהודה לפרובינקיה, ובראשה עמד נציב רומי. הנציבים היו אנשים עשירים

ינצלו את מעמדם כדי לצבור כסף ממעמד גבוה )מעמד הפרשים(. זאת כביכול כדי שלא

ורכוש.)מה שלא קרה במציאות(. השינוי במעמד של יהודה בהפיכתה לפרובינקיה התבטא

בקנזוס- מפקד אוכלוסייה שנהגה רומא לערוך בכל פרובינקיה חדשה. המפקד נערך למטרות

74

גובה תשלום המיסים. הקנזוס כלל: רישום התושבים, מדידת הקרקעות והערכת שווי הרכוש.

והשעבוד כי סימל את אובדן החירות המדינית היהודים, עורר התנגדות בקרב זה מפקד

לרומא, וכן הדבר פגע ברגשות הדתיים של רבים מאחר שבספר שמואל מסופר כי דוד המלך

ערך מפקד, וכתוצאה מכך הייתה מגיפה בעם.

מהי פרובינציה? אזור בשליטת האמפריה הרומית, מחוץ לתחומי רומא, בראש כל פרובינציה עמד נציב,

. בשעה שיהודה הייתה פרובינקיה רומית חדלה ירושלים לשמש בירה מנהלית.שמינה הקיסר

, באופן קבועחיל מצב ושם שכנה גם מפקדת הצבא. בירושלים שהה קיסריההנציב ישב בותפקידו היה לשמור על הסדר בעיר בעיקר בשלושת הרגלים.

תפקידיו וסמכויותיו של הנציב ששלט ביהודה:

הנציב היה אחראי על הסדר הציבורי בעזרת חיל עזר - חיילים שגייס מהאוכלוסייה.1

ההלניסטית בקיסריה ובסבסטי, שנודעו בשנאתן ליהודים.

של.2 המנהלית המערכת בראש ועמד המסים, לגביית גם אחראי היה הנציב

הפרובינקיה.

סמכויות הנציב שביטאו את שיעבודה של יהודה:

לנציב ניתנה סמכות שיפוטית והותר לו להכריע בדיני נפשות. .1

הוא אף פיקח על החיים הדתיים: הייתה לו סמכות למנות כוהנים גדולים או להדיחם..2

בידיו הופקדו בגדי הכוהן הגדול והוא מסר אותם לכוהנים רק בחגים. עם זאת הכוהן הגדול.3

המשיך להיות נציג העם לפני השלטונות.

לסנהדרין נותרו סמכויות שיפוט - אך כנראה ניטלה ממנה הסמכות להכריע בדיני נפשות. .4

המאפיינים העיקריים של שלטון הנציבים: הנציבים גילו אהדה כלפי הנוכרים: עויינות כלפי היישוב היהודי והעדפת הנוכרים ביהודה.1

לטובת הנציבים פסקו ליהודים הנוכרים בין בסכסוכים היהודים. פני על אותם והעדיפו

הנוכרים. לדוגמא : ביבנה, עיר ששררו בה יחסי איבה בין רוב התושבים היהודים לבין המיעוט

הנוכרי, בימי שלטונו של קליגולה )קיסר רומא( הקימו הנוכרים בעיר מזבח להקרבת קורבנות

לכבוד קליגולה, כנראה מפני שרצו לפגוע ביהודים. בתגובה - הרסו היהודים את המזבח.

יעורר שהדבר שידע למרות המקדש, בבית בדמותו פסל לבנות הקיסר ציווה בתגובה

התנגדות חריפה מצד היהודים. בסכסוך שהיה בין היהודים לבין הנוכרים בקיסריה, פסק

הנציב לטובת הנוכרים.

75

היהודית:.2 האוכלוסייה על כבד כלכלי על עול בעיקר כבד מיסים עול הטילו הנציבים

על הבעלות את ואיבדו התרוששו רבים איכרים מכך כתוצאה הכפרית, האוכלוסייה

אדמותיהם, המיסים היו מס עובד שהוטל תמורת השימוש בקרקעות שלהם) שהיו קניינה של

רומא לפי החוק הרומאי(, מס ראש בקר, מס על הסחורות, נוסף על כך נדרשו היהודים לספק

מזון לפקידי הנציב וחייליו.

הנציבים שדדו את הכספים מקופת בית המקדש, כך למשל הנציב עושק ומעשי שחיתות:.3

פילטוס לקח כספים מבית המקדש לממן הקמת אמת מים לירושלים, הנציב גסיוס פלורוס

המגלים ביהודים לפגוע לצבאו הורה בהתנגדות וכשנתקל המקדש מאוצר כסף הוציא

התנגדות- חייליו ערכו טבח בתושבי העיר.

הרומאים ראו בתנועות המשיחיות ובמורדים סכנהפעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים:.4

לשלטונם ופעלו נגדם באכזריות. רבים מהם הוצאו להורג, כך למשל כאשר מסרה הסנהדרין

ישו לידי פילטוס הוא הוצא להורג בצליבה. כאשר הייתה התקהלות סביב המשיחים את

)תופעה נפוצה באותה התקופה( היה הנציב שולח צבא נגדם. כך למשל הרג פילטוס נביא

שומרוני וחלק מהשומרונים שהתקבצו סביבו.

וברגשות היהודים  ..5 ושוב בפעולות:פגיעה בחיי הדת שוב נקטו ונציגיו השלטון הרומי

שפגעו בחיי הדת של היהודים, וברגשותיהם. פגיעות אלו התבטאו במספר דוגמאות:

פלורוס.       - וגסיוס פילאטוס, פונטיוס ע"י המקדש מאוצר כספים בזיזת

הרומיים      - הלגיונות נסי והכנסת בביהמ"ק, קליגולה גיוס בדמות זהב פסל הצבת

לירושלים.

וקריעת ספרי תורה בידי חיילים רומים.        - יהודים בימי חג הפסח, פגיעה במתפללים

שחיתות במינויי הכהונה הגדולה, שנמכרה למרבה במחיר בתדירות גבוהה מאוד.       -

לספירה70-66”המרד הגדול" – הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים

הסיבות למרד הגדול:

לסה"נ פרץ מסיבות הקשורות להיבטים דתיים,66המרד הגדול של היהודים ברומאים בשנת

חברתיים, כלכליים ומדיניים. חלקן המכריע של הסיבות קשור ביחסים המתוחים ששררו בין

וחלקן נבע מהמתחים ובין היהודים לנוכרים בארץ ישראל, היהודים לנציגי השלטון הרומי

שנוצרו בתוך החברה היהודית. בין הסיבות למרד קיימת זיקה הדוקה והן מחזקות זו את זו.

–מדיניות זו החלה כבר בתקופת הנציבים הראשונים,פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתייםא.

פעולות שחזרו שוב ושוב וזעזעו את הציבור היהודי. בהוראת הנציבים והקיסרים נכנסו חילות

76

בבית הקיסר. או תמונת חיים בעלי ציור של עליהם דגלים עם לירושלים רומאיים מצב

המקדש הוצבו פסלים עם דיוקן הקיסר. פעולות אלו פגעו ברגשות היהודים כי על פי היהדות

אין להכניס פסל ומסכה להיכל הקודש ולירושלים. כמו כן פגעו חיילים בכבודם של מתפללים

יהודים בחג הפסח, כתוצאה מפגיעה זו החלו מהומות בירושלים בהם נהרגו יהודים רבים.

במקרה אחר קרע חייל רומאי ספר תורה, הפעולה הזו עוררה זעזוע וזעם, והנציג נאלץ להוציא

להורג את החייל הפוגע. השיא הגיע כאשר אחד הנציבים ניסה להוציא כסף מאוצר בית

המקדש לשימושו האישי.

של והלאומיים הדתיים ברגשות פגעה גדולים כוהנים למנות הנציבים שקיבלו הסמכות

היהודים, והגבירה את הצורך במאבק בשלטון הרומי. הנציבים פעלו משיקול פוליטי - הם

הטילו את מרותם על היהודים על ידי פיקוח ושליטה בבית המקדש ובאוצרותיו, ומינו כוהן גדול

- גם משיקול כלכלי הנציבים פעלו ועם הפקידות בפרובינציה. הנציב שישתף פעולה עם

לחילופים וגרמה לנציב הכנסה מקור שימשה במחיר, למרבה הגדולה הכהונה מכירת

התכופים בתפקיד. אירועים אלה הגבירו את החששות בקרב היהודים לגבי התנהלות תקינה

של חיי הדת היהודית והמקדש תחת השלטון הרומי.

- מאז הכיבוש הרומי הלך והתחזק מעמדםהחרפת המתח ביחסים בין יהודים לנוכריםב.

על הנוכרית האוכלוסייה את העדיפו האחרונים הנציבים ישראל. בארץ הנוכרים של

האוכלוסייה היהודית.

הנציבים נהגו לפסוק נגד היהודים בסכסוכים משפטיים. הם נהגו לדכא ביד חזקה כל פעולה

כי ערים יהודים שנחשדה כהתנגדות לשלטון הרומי עד כדי הוצאות להורג. כך קבעו של

מסויימות נחשבות לערים נוכריות גם אם היהודים הוכיחו כי במקור היו ערים יהודיות כמו

למשל העיר קיסריה שנבנתה על ידי הורדוס ולכן טענו היהודים כי היא עיר יהודית. אולם

הנציב קיבל את טענת הנוכרים כי זו עיר נוכרית ומעמדם של היהודים בה נחות.

הסיכסוך בין יהודים לנוכרים בקיסריה החריף. הנוכרים נהגו לטמא בתי כנסת על ידי הכנסת

חיות מתות לתוכם, הפרעה לימי חג יהודיים ועוד. המתח התפשט לערים נוספות כמו עכו,

יהודים רבים, רבים נטשו את הערים ועזה. במהומות בין הנוכרים ליהודים נהרגו אשקלון

הנוכריות והפכו לפליטים. הסכסוך היה גם גבולות בתוך הטריטוריה העירונית, על הבעלות על

הקרקע ועל צביון החיים בעיר.

77

- האידאולוגיה של הסיקריים הגבירה את רוח המרדהתגברות הקנאות בקרב היהודיםג.

בציבור היהודי. השם סיקריים היה כינוי גנאי שניתן לתנועה זו על ידי יריביה. הם נקראו על שם

הסיקה - פגיון בלטינית - שאותו נהגו להסתיר תחת בגדיהם. לדעת הסיקריים הכניעה לשלטון

הרומי הייתה בבחינת חטא, כי ביטאה את ההכרה באדון אחר חוץ מאלוהים. זו הייתה התנועה

הוותיקה ביותר מבין תנועות המרד, והיא הפיצה את עמדותיה בהתמדה בציבור היהודי. ככל

שגברה המצוקה בקרב יהודי ארץ ישראל, גברה השפעתם והתחזק כוחם של שוחרי המרד

ברומא. הסיקריים פעלו לא רק נגד הרומאים, אלא גם נגד נכבדים יהודים שנחשדו כמשתפי

פעולה עם הרומאים.

- המיסוי שהטיל השלטון הרומי על הפרובינקיה יהודה עוררהעמקת הקיטוב החברתיד.

התנגדות, כי בנוסף לנטל הכלכלי הוא סימל את השעבוד ואת אובדן החירות של האזרחים.

מלבד מס גולגולת ומס על הרכוש הוטלו על תושבי הפרובינקיה מסים עקיפים כמו מס על

סחורות שנמכרו בשווקים או שעברו בנמלים. בנוסף, נדרשו תושבי יהודה לעבוד ואף למסור

את בהמות העבודה שברשותם לצורכי השלטון בפרובינקיה. בתקופת הנציבים האחרונים גדל

נטל המיסים ועורר התנגדות רבה מכיוון שהנציבים השתמשו בכספים אלו לרווחתם האישית.

בתוך החברה היהודית גדל הפער בין עשירים לעניים. איכרים איבדו את אדמתם כי לא יכלו

לעמוד במיסוי הגבוה. רבים מהם נאלצו למצוא פרנסה בעיר והיו תלויים במפעלי הבנייה.

האבטלה גברה והפכה להיות עוד סיבה להתנגדות לרומאים.

לעומתם, היהודים העשירים היו מקורבים לשלטון הרומאי מבחינה חברתית )קשרי נישואין(

ומבחינה כלכלית )קשרי מסחר(, כמו כן נחשבו לנציגי היהודים מבחינת הרומאים )קשרים

פוליטיים(. העשירים שיתפו פעולה עם השלטון הרומאי וכמוהם נהגו לדרוש כספים וטובות

היהודים העשירים כלפי העניים גרם למתח הנאה בכוח מהאיכרים. היחס המשפיל של

ולבסוף לחוסר שליטה על ההתארגנות למרד נגד הרומאים.

- תקופות של מצוקה יוצרות ציפייה לגאולה, ולכן הלכוהתגברות התסיסה המשיחיתה.

רבים אחרי אנשים שהתיימרו להיות מושיעים או נביאים והבטיחו שהגאולה קרובה. ולכן רבים

הלכו אחריהם וניסו להתארגן כדי לקדם את הגאולה.

סיכום גורמי המרד הגדול:

78

מדיניים:.1 ב. גורמים חשמונאי. בית ממלכת של הזוהר לתקופת הגעגועים א.

התנגדות לשלטונה של רומא. ג. שאיפה לחירות מדינית.ד. העוינות בין האוכלוסייה

הנוכרית לבין היהודים.ה. התחזקות הקנאים.. ו. שחיתות הנציבים הרומים.ו. המצב

הכלל באימפריה, שהיה נוח למרד ברומא.

א. נטל המיסים.ב. הפער המעמדי בקרב היהודים.ג.גורמים כלכליים חברתיים:.2

תסכול האיכרים מאבדן אדמותיהם לטובת הערים ההלניסטיות והתגברות האבטלה

בערים.

א. התקוות המשיחיות, אמונה בגאולה קרובה .ב. פגיעת:גורמים דתיים רוחניים.3

הרומאים במסורת היהודית.ג. זלזול במנהגי היהודים.

העמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים:

הקבוצות שתמכו במרד ונימוקיהם:

חנניה(, בן )אלעזר מהכוהנים חלק שונות: בקבוצות להבחין ניתן תומכים במרד במחנה

הסיקריים, שבראשם עמד מנחם הגלילי, חלק מהפרושים )בית שמאי(.

הנימוקים בעד יציאה למרד:

ואלוהים יסייע ליהודים, המלחמה ברומא היא מלחמת "אחרית הימים": נימוק דתי.1

מלחמת בני אור בבני חושך. כמו כן יש לנתק מגע עם הנוכרים וליצור הפרדה בינם

לבין עם ישראל.

יזכה לתמיכה וסיוע מיהודי התפוצות ומאויבי רומי:נימוק אסטרטגי צבאי:.2 המרד

היהודים מהתפוצה יבואו לסייע במרד, וכן אויבי רומא )הפרתים( יעזרו ליהןדים לנצח

את האויב הרומי.

מצבה המדיני המעורער של רומא, עליית כוחם של הפרתים וניצחונם:נימוק מדיני.3

באחת המלחמות שנערכו ביניהן פורשו על ידי התומכים במרד כאות שהגיעו חבלי

משיח ושסופה של רומי קרב. כמו כן כדי להביא את המשיח ולבטל את השיעבוד

לספירה(.66המדיני יש ללכת בדרך של מלחמה וזהו הזמן המתאים )

79

הקבוצות שהתנגדו למרד ונימוקיהם

)בית הפרושים הירושלמית, חלק מהכוהנים הגדולים, )האצולה( ההנהגה האריסטוקרטית

הילל( הדובר של המתנגדים היה אגריפס השני שהציג בנאומו את הנימוקים מדוע לא לצאת

למרד נגד הרומאים.

הנימוקים נגד היציאה למרד

העובדה שרומא משגשגת מעידה שאלוהים עומד לצידה, רומא שולטת נימוק דתי:.1

בעולם ברצון האלוהים ולכן מרד ברומא הוא בעצם מרד באלוהים )בניגוד לרצונו(.

המרד גם יגרום להרס ירושלים ובית המקדש ולעבירות של מצוות שונות כדרכן של

מלחמות וגם זה אינו רצוי לאלוהים. כמו כן שלטון רומי הוא " תקופה חשוכה" מעין

"גלות רוחנית" שבאה כעונש על חטאי העם והגאולה תגיע כאשר העם יכפר על חטאיו

עד אז צריך לחכות ולסבול.

)"וכי יש בכוח עליונותה הצבאית של האימפריה הרומאית טיעון אסטרטגי צבאי:.2

היהודים לנצח?"( עמים אחרים חזקים מיהודה נכנעו לרומאים, לכן המסקנה היא

שהמרד נידון לכישלון , כמו כן אין סיכוי לקבל עזרה מהיהודים בתפוצות כפי שקיוו

תומכי המרד. ) מתוך נאום אגריפס השני(

האבידות הכבדות בנפש שיגרום המרד, יהודים רבים ייהרגו ולא רקנימוק הומאני:.3

הלוחמים, אלא גם נשים וילדים.

הנימוקים נגד המרד על פי נאום אגריפס השני:

אגריפס השני קיבל מהקיסר את השלטון על הגולן הבשן וטבריה והיה ממונה מטעם הנציב

פלורוס על ענייני המקדש ירושלים. המתונים הזמינו אותו לירושלים כדי שיתמוך בהם כנגד

הקנאים ויזהיר את העם מפני מרידה ברומא. הוא נשא נאום ובו ציין את הסיבות הבאות:

. המצדדים במרד הם בני נעורים שאינם צופים את התוצאות ההרסניות.1

. אין זה נכון להפנות את הכעס שיש כלפי הנציבים נגד השלטון הרומאי כולו.2

. יש לצפות שהנציבים יוחלפו בטובים מהם.3

80

. עבר זמנה של השאיפה לחירות- זמן זה היה כאשר פומפיוס עלה על הממלכה4

החשמונאית. אך אפילו אז אבות אבותינו שהיו גדולים וטובים ממנו בכוחם ובעושרם לא

הצליחו לעצור את צבא רומי.

. עמים חזקים מהיהודים נכנעו לרומאים5

. אין בידי היהודים אמצעים ומשאבים למלחמה- אין להם כלי נשק ומספיק כסף.6

. חומות ירושלים לא יגנו על המורדים7

. אין לצפות לעזרה מאחרים.8

. הצלחת הרומאים היא עדות לעזרת ה'. מרד בהם הוא פגיעה בה'.9

. בכדי להלחם יצטרכו היהודים לעבור על חלק מהמצוות- לחלל שבת. )חלק מהסיבה10

למרוד ברומא זה שהיהודים יוכלו לקיים מצוות כדת וכדין, אך בסופו של דבר מה שיקרה זה

שבגלל המרד לא יוכלו לקיים אותם, ואז איך יוכלו לצפות לעזרת ה'?(

. המרד יגרום לחורבן הבית.11

. תוצאותיו של המרד ישפיעו לרעה גם על יהודי התפוצות.12

המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות שנשקפו לחברההיהודית עקב משבר זה.

תקנות הכיבוש שהנהיגו הרומאים:

– קרקעות הוחרמו באיזורים בהם מרדו היהודים. היתה זו ענישההחרמת קרקעותא.

קולקטיבית כדי להרתיע ממרידות נוספות. הבעלות על הקרקע הועברה לידי הקיסר

או לאנשים המקורבים לשלטון הרומאי. בנוסף נמכרו הקרקעות חזרה לבעליהן במחיר

מאוד גבוה או למי שהיה מעוניין בכך. כתוצאה מכך הפכו חקלאים רבים אריסים על

אדמות לחכור או לקנות יבנה חכמי אסרו התופעה את למנוע כדי אדמותיהם.

מוחרמות.

– הרומאים הטילועל יהודי ארץ ישראל ועל יהודי התפוצות מס מיוחד: מסמיסיםב.

היהודים )מס שתי הדרכמות( – המס שהוטל רק על היהודים והועבר למקדש יופיטר

ברומא. בנוסף למס היהודים, חויבו יהודי ארץ ישראל בתשלום מיסים אחרים כמו מס

גולגולת ומס קרקע.

היהודים חוייבו להשתתף בעבודות ציבוריות כמו תיקון דרכיםעבודות ציבוריות- ג.

וגשרים. בנוסף חוייבו התושבים לספק מזון לצבא ששמר על הסדר באיזור.

81

– תושבי הערים הנוכריות היו נאמנים לקיסרות הרומית. לכןחיזוק הערים הנוכריותד.

הידקו הרומאים את קשריהם עם אותן ערים וטיפחו אותן. הערים קיסריה, יפו ושכם

הפכו להיות ערים רומאיות מרכזיות ובהם לא גרו יותר יהודים.

החללים שנוצרו בחיי העם בעקבות החורבן של בית המקדש:

לספירה נחרב בית המקדש, המקדש ששימש מרכז החיים הדתיים, החברתיים70בט' באב

והלאומיים וכגורם מלכד הפסיק להתקיים. כיבוש ירושלים ושרפת בית המקדש גרמו להלם

ולאבל כבד בעם.

עמדו במרכז חיי האומה: המקדש היה מרכז לאומי פוליטי: בית המקדש וירושלים.1

והמקדש נתפסו כמרכז העולם, ירושלים וההוראה. ומרכז הקודש, הנבואה וכלכלי

המקדש נתפס כאחד מיסודות קיומו של העולם, בירתו של האל עלי אדמות והמקום

אשר התממשה מלכותו. בתור שכזה רווחה האמונה כי הוא יעמוד לנצח וכי האל לא

ירשה את חורבנו. חורבן ירושלים ושריפת המקדש גרם להלם בעם. נוסף על החלל

שהם יצרו בחיי היום יום של היחיד ושל האומה, נגרמו בגללם לרבים בלבול, מצוקה

נפשית ופגיעה באמונה. לרבים נראה כי משמעות החיים ניטלה מהם ולכן הם העדיפו

את המוות מחיים בלא מקדש. התחושה כי החיים איבדו את משמעותם מובעת בספר

ברוך קורא לעם ששרד לאחר החורבן שלא, "חזון ברוך" שנכתב דור אחרי החורבן

לזרוע, לא להינשא ולא ללדת, שכן בלי בית המקדש אין שום טעם ותכלית לקיומו של

העם. יהודים רבים חשו שחורבן בית המקדש יצר נתק בי אלוהים לעמו. יהודים רבים

את להם הזכירה בשר )אכילת יין. לשתות ולא בשר לאכול לא עצמם על גזרו

הקורבנות שהקריבו בבית המקדש והיין מזכיר להם את נסך היין על המזבח שחרב.

החכמים נאבקו באווירת ייאוש זו ועודדו את העם להביט קדימה. המקוננים והפורשים

ממנעמי החיים קוננו על אובדן המרכז הפולחני שלהם, המקום שבו ניתנה כפרה

לעוונותיהם. היחיד ידע, כי הוא מצווה להעלות קורבן כדי לכפר על חטאיו, אך היכולת

קורבנות העלאת של הבלעדי המקום המקדש, חורבן נשללה ממנו. זאת לעשות

המכפרים, לא רק ביטל את האפשרות למלא אחר צו אלוהי, אלא משמעותו הייתה גם

גזירה על עצם מהות החיים, מעתה נגזר על היחיד לחיות חיים פגומים, חיים שאין

בהם סיכוי להגיע לשלמות רוחנית. בקרב רבים רווחה הדעה , שעם הפסקת העבודה

במקדש, ניתק הקשר בין העם לאלוהיו.

בית המקדש חדל להיות מרכז כלכלי בית המקדש שימש כמרכז כלכלי, שימש מקור

תעסוקה למשרתים בו, הכוהנים והלויים ובו נשמרו כספי היתומים והאלמנות.

היה חשש שעם חורבן המקדש ינותק הקשר עם יהודי התפוצה- הקשר נשמר בגלל

העליות לרגל בחגים.

82

במהלך מרד נכחדו רבים מבתי הכהונה הגדולה, אלה שנותרו הכהונה הגדולה-.2

היו מרשים להעמיד בראש יכלו לשמש בהנהגה בגלל שהרומאים לא בחיים לא

העם. בעיני אותו וסימלו במקדש לבית קשורים שהיו גורמים, היהודית ההנהגה

משהתמוטטה המנהיגות הכוהנית, תפסה את מקומה ההנהגה הפרושית- שהתפתחה

במקביל להנהגה הכוהנית וכוחה נבע מידיעת התורה.

מחוקקת, הסנהדרין-.3 רשות גם היה שתפקידה הסנהדרין, בטחה החורבן עם

השופטת והמבצעת וגם כמוסד אקדמי, כלומר בית מדרש עליון,ף כוחה של הסנהדרין

נבע מהיותה מצויה בחצרות המקדש. התוקף לסמכויותיה נבע מישיבתה במקום בו

את מאבדת הסנהדרין למקדש מחוץ כי היה ששלט העיקרון השכינה, נמצאת

סמכויותיה. )"אם יש כוהן יש משפט אם אין כוהן אין משפט"( על פי עקרון זה חורבן

המקדש משמעותו הייתה ביטול מוסד הסנהדרין. )בית מדרשו של ריב"ז ביבנה תפקד

כיורשה של הסנהדרין בירושלים.

שנשקפו והסכנות המקדש בית של החורבן עקב היהודית בחברה שנוצר המשבר לחברה היהודית עקב משבר זה:

מדוע פקד את העם משבר לאחר חורבן בית המקדש?

בית המקדש: .החורבן ניתק את הקשר המוחשי בין העם לאלוהיו בהיעדר מרכז פולחני1

עמד במרכז החיים הרוחניים והלאומיים של העם, סביבו התקיימו חיי האומה: הפולחן הדתי,

)הנפת הלולב פולחני החגים והכוהנים הלווים היומיומית של הקרבת הקורבנות, העבודה

בסוכות, תקיעת השופר בראש השנה ועוד(, בית המקדש גם שימש מרכז לאומי לעם היהודי:

העליות לרגל של אלפי יהודים בשלושת הרגלים- חוויה שעוררה רגשות לאומיים עזים. מוסדות

ההנהגה ינקו את סמכותם מהמקדש: הכהונה הגדולה והסנהדרין- כל אלה באו לסיומם עם

והמשבר הייאוש הצער נטש אותם. ולראשונה חשו חוגים רחבים בעם שאלוהים החורבן

הרוחני באו לידי ביטוי בהתנהגותם של יהודים רבים שנקראו :אבלי ציון", : שקראו לא לאכול

בשר, לא לשתות יין, לא להינשא ולא ללדת ילדים.

ובעיקר אתהסכנה: כל המצוות הקשורות במקדש ביטל את אובדן המקדש כמרכז דתי

זו עבודת הקורבנות- היחיד ידע כי הוא מצווה להעלות קורבן כדי לכפר על חטאיו, יכולת

נשללה ממנו ולמעשה בוטלה האפשרות למלא אחר צו אלוהי. כמו כן אובדן המקדש כנרכז

לאומי גרם להפסקת העליות לרגל גם מהתפוצות ולניתוק הקשר בין א"י והגולה, לכן הסכנה

הייתה שהאומה תתפורר בהיעדר גורמים מלכדים: בית המקדש, מנהיג )כהן גדול( העליות

לרגל, עבודת הקורבנות.

הסנהדרין2 פעולת והושבתה מדיני לאומי- כמרכז ירושלים של מעמדה .נפגע ירושלים עמדה במרכז חיי האומה ונתפסה כמרכז העולם: בירתו של האל עלי בירושלים:

אדמות והמקום אשר התממשה מלכותו- מעמד זה הפסיק להתקיים, עם החורבן בטלה גם

83

הסנהדרין שהיה המוסד שהייתה לו סמכות חקיקה ושיפוט, הוא שימש כבית דין גדול. וכן כבית

מדרש הסנהדרין תיקן תקנות בענייני פולחן הדת ורק לו הייתה הסמכות לעבר שנים ולקדש

חודשים וכן לקבוע את לוח השנה היהודי. הסנהדרין קיבל את סמכותו מהמקום כלומר, בשל

היותו בירושלים בקרבת בית המקדש וכאשר חרב בית המקדש בטלה סמכותו.

בהיעדר סמכות רוחנית ישתבש סדר החיים היהודי: לא ניתן לקבוע תקנות בענייניהסכנה-

דין שיפסוק בית ואין במועדם החגים לקיום הדרוש לוח השנה לקבוע את ניתן לא דת,

בנושאים השנויים במחלוקת. סכנה להיווצרות תורות שונות בעם, היעדר איחוד בפסיקה

)ההלכה(.

הפסקת העבודה .הפסקת העבודה בבית המקדש בפגעה במקור הסמכות של הכהונה:3

בבית המקדש פגעה במקור הסמכות של הכהונה הגדולה שאיבדה את מקור הסמכות וכוחה

בעם. היא פסקה מלשמש כדוברי יהודי א"י. כוהנים גדולים לא נתמנו עוד ומשפחותיהם איבדו

את מעמדן. צמיחתה של הנהגה חדשה היה אפוא תנאי ליכולת ההשתקמות של העם היהודי.

המוני היהודים: . כיצד לחדש את הקשר עם הקהילות היהודיות בגולה בהיעדר מקדש4

מהתפוצות קיימו את מצוות העלייה לרגל והעלו למקדש תרומה, פעולות אלה ליכדו את יהודי

התפוצות והעמיקו את תחושת השותפות והזיקה שלהם למקדש , לירושלים ולעם היהודי.

ובקצור

הגורמים למשבר העמוק בעם היהודי בעקבות החורבן של בית המקדש:

.בית המקדש היה מרכז רוחני ודתי ומקור קדושה לעם היהודי. בעקבות החורבן נשאר העם1

ללא מרכז רוחני-דתי.

.בית המקדש וירושלים היו גורם מלכד ומאחד של העם היהודי, הם שימשו מוקד לפעילות2

כלכלית ענפה ומקום מפגש חברתי עבור העם כולו. בעקבות החורבן התערערו כל אורחות

החיים שהיו שלובים בבית המקדש וירושלים.

.החורבן הביא ל התמוטטות מוסדות ההנהגה הדתית – היעלמות מעמד הכהונה וביטול3

הסנהדרין בשעה שכ"כ זקוקים לו, כי אין הנהגה אחרת. העם לא ידע מי יפסוק הלכות, ינהל

משפטים וכו'.

.החורבן פגע באמונה שהמקדש יעמוד לנצח והאל לא ירשה את חורבנו. החורבן ניתק את4

הקשר המוחשי בין העם לאל. אין אפשרות לכפר על חטאים )כי הקורבנות פסקו(.

הביטויים לצער, לייאוש ולמשבר הרוחני:

84

רבים סברו כי בלי מקדש ובלי ירושלים טוב המוות.פגיעה באמונה, בלבול ומצוקה נפשית:1

מהחיים.החיים איבדו ממשמעותם.

שנהגו את מנהגי האבלות הבאים: לא לאכול בשר ולא לשתות.קמה קבוצה של "אבלי ציון"2ייו, לא להתחתן, לא ללדת, לא לזרוע.

.אובדן התקווה לגאולה.3

. נטישת היהדות 4

זהו ספר "חיצוני" והכוונה לספרים שלא ניכנסו לתנ"ך. יצירות ספרותיות "חזון ברוך"-5

או לספרי קודש אחרים. רבים מספרים אלו אבדו עם השנים. הספר נכתב מספר

שנים לאחר החורבן.

תוכן הספר – הספר מבטא את הייאוש שאחז בעם. ברוך מבקש מהעם לא לזרוע, לא

להינשא, לא להוליד בנים, שכן בלי בית המקדש אין שום הצדקה לקיומו של העם.

הייאוש הזה גרם לקיצוניים להפסיק לשתות יין ולאכול בשר המזכירים את מנהג הזבח

לאל בבית המקדש.

בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות "זכר לחורבן", בית הכנסת, לימוד התורה והתפילה.

מבוא

הסנהדרין הגדולה, הכהונה : ההנהגה אובדן הייתה הגדול המרד של מתוצאותיה אחת

הנהגה חדשה" החכמים. במרכז שהתפתח צומחת החילונית, במקומה והאריסטוקרטיה

ביבנה החלה ההנהגה החדשה להתמודד עם תוצאות החורבן, בראש המרכז עמד תחילה רבי

לספירה( ואחריו70-80יוחנן בן זכאי )ריב"ז(, בן למשפחת כוהנים ואחד ממנהיגי הפרושים )

לספירה(. 115- 80רבן גמליאל )

לאחר יציאתו מירושלים התיישב ריב"ז ביבנה, עיר מעורבת של נוכרים ויהודים. על הסיבה

מדוע יבנה יש מספר דעות, האחת ביבנה ישבו חכמים עוד קודם החורבן, ולכן בחר ריב"ז

לשבת בה. דעה אחרת אומרת כי ריב"ז נשלח ליבנה יחד עם פליטים יהודים אחרים שהסגירו

עצמם לרומאים.

רבן גמליאל )השני( צאצא למשפחה מיוחסת של חכמי התורה, נינו של הילל הזקן, הוכר על

ידי הרומאים כ"נשיא" חיזק את המרכז ביבנה, קשר קשרים עם השלטון הרומאי ואף ביקר

מספר פעמים ברומא ובתפוצות היהודים. נהג בתקיפות רבה כלפי החכמים האחרים ובעיקר

כהגד אלה אשר לא קיבלו את דעתו, ואף הושעה לזמן מה מן הנשיאות עקב כך. תקופת

לספירה. 80-115פעולתו בשנים

85

כיצד ניסו רבי יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל להמשיך ולקיים את מסגרת החיים הדתיים, לספירה?70החברתיים והלאומיים, ולמלא את החלל שנוצר לאחר בית המקדש בשנת

פעולות ריב"ז

איחוד העם וליכודו על ידי הפיכת יבנה למרכז ההנהגה הרוחנית של יהודי א"י.1ביבנה הקים ריב"ז בית מדרש והצטרפו אליו חכמים מכל הארץ. בית:והתפוצות

מדרש זה היה מקום שבו לומדים תורה לבית דין שבו פוסקים הלכות ומתקנים תקנות-

כלומר למקום שבו מחוקקים חוקים בתחום הדת. בתחום לימוד התורה והחקיקה

תפקד בית מדרשו של ריב"ז כיורשה של הסנהדרין בירושלים. בכך ייסד ריב"ז מוסד

הנהגה חלופי )הקמת הנשיאות ובית דין גדול- הסנהדרין החדש( לזה שאבד בירושלים

והפך – לאחר מאבקים – את חכמי התורה למנהיגי העם הבלעדיים.

להתמודד עם מילוי חסרונה של הסנהדרין, איחוד העם וליכודו עלהפעולה סייעה:

דתי שמהווה מקור לפסיקה,חקיקה שיפוט רוחני,- יבנה למרכז הנהגה ידי הפיכת

ולימוד תורה ומשמש תחליף והמשך למרכז שהיה בבית המקדש בירושלים. מקור

סמכות מלכד.

תיקון תקנות שבאמצעותן היה אפשר להמשיך לקיים דרכי פולחן שהיו נהוגות.2במקדש:

:שחל תקיעה בשופר בראש השנה היתר תקיעה בשופר בראש השנה

בשבת במקום בו יש בית דין גדול )ביבנה( כמו שהיה נהוג בבית המקדש שם

נהגו הכוהנים לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת.

-לולב הסוכות,נטילת חג ימי במשך שבעת לולב ליטול רשאי אדם כל

בתקופת בית המקדש ניטל הלולב שבעה ימים במקדש בלבד ובכל מקום יום

אחד.

ריב"ז קבע כי הכוהנים צריכים לחלוץ את סנדליהם בשעה-ברכת הכוהנים

שהם מברכים את העם ב"ברכת הכוהנים" בבית הכנסת, כזכר למה שהיה

הכוהנים". ב"ברכת העם את לברך נהגו במקדש הכוהנים במקדש. נהוג

הכוהנים שעבדו במקדש התהלכו יחפים. בכך השווה ריב"ז את עבודת האל

בבתי הכנסת לעבודת האל בבית המקדש.

החודש ראשיקידוש את קבעה בירושלים הסנהדרין החורבן לפני -

והעידו שראו את מולד החודשים, לפי עדעם שהגיעו לבית הדין בירושלים

86

הלבנה. העדים היו רשאים לחלל את השבת כדי לאפשר את הקרבת קורבנות

ראש החודש במועדה.

כי מותר לחלל שבת רק ריב"ז מאחר שהתבטלה עבודת הקורבנות, קבע

שמוסרים עדות על מולד הלבנה בחודשים תשרי וניסן בשל החגים שחלים

בהם.

בבית הדין ביבנה קבע ריב"ז את הלוח העברי, בית- קביעת הלוח העברי

הדין קידש את החודשים ועיבר את השנים)תפקיד שהיה של הסנהדרין(. הלוח

האחיד שימש את כל היהודים בארץ ישראל ובתפוצות.

פעולות רבן גמליאל :עיצוב מחדש של החגים

לפני החורבן כל משפחה הקריבה את קורבן הפסח במקדש, חג הפסח-

ולאחר מכן ערכה סעודה שבה אכלו את קורבן הפסח, מצות ואולי גם מרור.

לאחר החורבן חכמי יבנה קבעו כי אכילת מצה ומרור בסעודת הפסח היא

מצווה. נוסף מנהג קריאת ההגדה של פסח, שחיבורה מיוחס לרבן גמליאל

ולחכמים בני תקופתו.

יהיה בקשת כפרה חכמי יבנה קבעו כי עיקרו של יום הכיפורים יום הכיפורים-

ואדם. כל אדם יוםבאמצעות חזרה בתשובה של לפני החורבן עיקרו של

הכיפורים היה הקרבת קורבנות במקדש על ידי הכהן הגדול, כדי לכפר על

חטאים.

פעולות אלו סייעו להתמודד עם חסרון הכהונה הגדולה, לפתור את הבעיה

ולבית לירושלים קשורים היו שבעבר החגים לדפוסי תחליף מציאת של

החדשה. למציאות המותאמות חדשות תקנות קביעת ידי על המקדש,

הבטחת המשך החיים היהודיים בהיעדר מקדש וליכוד האומה היהודית.

-חכמי יבנה חזרו והנהיגו את ארבעת ימי הצום. ט' באב נהפך ליום ימי הצום

אבל על חורבן בית ראשון ובית שני, המיוחסים לאתו תאריך. התבסס מנהג

עלייה לירושלים בט' באב. לפני החורבן במהלך ימי הבית השני התבטלו

שלושה מתוך ארבעת ימי צום. )"זכר לחורבן"(

-)חתימת ספרי הקודש, כמו כן נאסרה הקריאה איחוד הפסיקה- )ההלכה

בספרים החיצוניים )לא במובן המילולי, אלא ראייתם ככתבי קודש(. הפיכת

המערכת ההלכתית למערכת אחידה נעשתה על פי בית הלל )איחוד העם

סביב הזרם הפרושי- "לעולם הלכה כדברי בית הלל וכל העובר על דברי בית

פתרון הבעיה שלא יווצרו תורות שונות בעם. הלל חייב מיתה"(

.הוצאתם של היהודים הנוצרים אל מחוץ ליהדות

87

נקבע שהגיור יהיה בפני בית דין- קביעת גיור על פי הגישה האוניברסאלית

ומצוות, ברית ויכלול שלושה שלבים: קבלת עול תורה דיינים, של שלושה

מילה, וטבילה במקווה. לאחד את העם סביב גיור אחד.

-לפני החורבן חובת התפילה חלה רקמיסוד התפילה כדרך לעבודת השם

גם רבן גמליאל קבע את חובת התפילה ובבתי הכנסת. בציבור- במקדש

עשרה. שמונה לתפילת וקבוע אחיד נוסח קבע גמליאל רבן . ביחידות.

ברכות( ואת החובה להתפלל שלוש פעמים ביום, תפילת18)תפילה הכוללת

את גמליאל רבן חיבר כן כמו ומנחה(. לשחרית )בנוסף "ברכתערבית זוהי למעשה קללה המכוונת אל יהודים- נוצרים שנהגו להתפללהמינים" –

עם היהודים וכדי להרחיקם ולמנוע את השפעתם חוברה "ברכת המינים".

התפילה הפכה למוקד החיים הדתיים של היחיד ושל הציבור: מיסוד התפילה

העניק לה אופי של קבע ובכך השווה אותה לעבודת האל במקדש- התפילה

זכתה לכינוי "עבודה שבלב" כלומר היא "עבודה" כשם שהקרבת הקורבנות

הייתה "עבודה", אלא שהיא נעשית בלב.

של הבעיה פתרון השם- לעבודת כדרך התפילה מיסוד סייעה: הפעולה

מציאת תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש, מילוי חסרונו של המקדש.

היהודית. התפילה מהחברה הנוצרים היהודים – הרחקת המינים" "ברכת

ליכדה את האומה וחיזקה את החיים היהודיים בהיעדר בית מקדש והעמיקה

את הקשר בין יהודי א"י ליהודי הגולה.

בגולה היהודיות עם הקהילות הקשר לקהילות- חידוש שליחים נשלחו

היהודיות בתפוצות. חכמים נשלחו להורות תורה. יהודי התפוצות פנו בשאלות

למרכז ביבנה. לשמור על ליכוד האומה.

קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן במקום בית המקדש: בית הכנסת הפך "למקדש מעט" בו נעשתה עבודת האל על ידי הציבור כולו

את מקומו של המקדש כמקום פולחן, תפס לאחר החורבן בית"עבודה שבלב"-

הכנסת שהפך "למקדש מעט", הציבור התכנס בבית הכנסת "לעבודת האל" )עבודה

שבלב",( בניגוד לבית המקדש שם נעשתה עבודת האל בעקר על ידי הכוהנים ואילו

הציבור יכול היה רק לצפות בה. בית הכנסת החל לתפוס מקום מרכזי בחיי היהודים

שבו נוסף לתפילות, שמעו דרשות ודנו בנושאים שעמדו על הפרק.

לסיכום: התפקידים שמילא בית הכנסת לאחר החורבן מקום פולחן- תפילה –לאחר החורבן נקבעו מועדים לתפילה, נוסח קבוע לתפילת

שמונה עשרהשנקבעה כתפילת חובה, נוספה תפילת ערבית.

מקום ללמוד תורה.

מקום להתכנסות- מרכז לחיי הקהילה שבו התקיימו פעילויות שונות)נוסף לתפילה

וללימוד תורה(, כמו סעודות מצווה, מושב בית דין, אכסנייה לעוברי אורח.

88

כיצד סייע בית הכנסת להתמודדות עם המשבר שנוצר בעקבות החורבן: בית הכנסת סייע להתמודד עם חסרונו של בית המקדש, לחזק את החיים היהודיים

להקרבת כתחליף האל עבודת היהודית. האומה את ללכד מקדש, בית בהיעדר

והלימוד בבית הכנסת שימשו תחליף לעבודת הקורבנות בבית קורבנות. התפילה

המקדש. בית הכנסת שימש מקום להתכנסות ואיחוד של העם.

לאומיים של העם לימוד התורה הפך להיות למרכז החיים הדתיים לימוד התורה אומנם אינו חידוש בדור יבנה אך בתקופתה ולאחריה קיבל ערך לימוד

התורה, בעיקר התורה שבעל פה, משמעות רחבה יותר:, בית המדרש ביבנה הכשיר

חכמים להוראת התורה, הוקמו בתי מדרש רבים בהם לימדו תורה . הפעולה סייעה

להתמודד עם חסרונו של בית המקדש " כשם שהשכינה שכנה בבית המקדש כך היא

האומה ליכוד היהודיים, החיים חיזוק התורה". לומדי בקרב החורבן אחרי שורה

היהודית. לימוד התורה – עבודת האל כתחליף להקרבת קורבנות.

כמצווה שבאה ככפרת עוונות , במקום קרבן חטאת וכסגולה לחייםגמילות חסדים

.ארוכים

פעולות מרכזיות של לליכוד האומה היהודית ומילוי החלל שנוצר בעקבות החורבן

פעולות שנועדו לחזק את החיים היהודיים פעולות שנועדו לליכוד האומה היהודיתבהעדר בית מקדש

נקבעה מערכת הלכתית אחידה – על פי "בית הלל ",איחוד העם

סביב הזרם הפרושיהעמקת הקשר בין יהודי א"י

העמדת התפילה , לימוד התורה וגמילות החסדים כדרך חלופית

לעבודת הקרבנות : "העבודה שבלב" ": כאלטרנטיבה "לעבודת הקרבנות

89

ליהודי התפוצות – נשלחו שליחים, מונו דיינים וחכמי תורה

.בית הדין הגדול ביבנה החליף

את "הסנהדרין " ופיקח על בתי הדין המקומיים ועל הסמכתם

.של חכמים ודייניםדברקביעת לוח שנה אחיד ,

שהחל בו כבר ריב"ז . לוח שנהאחיד ליהודי א"י והתפוצות

הרחקת הנוצרים –מאבק בנצרות מהחברה היהודית באמצעות

פעולות שונות בהן קביעת "ברכת המינים ", קביעת דרכי גיור על פי

הגישה האוניברסאלית )קבלת עול מצוות (, חתימתם של ספרי

הקודש ומתוך כך כל ספר דתי נוסף ייחשב "לספרות חיצונית ")כך

למשל כתבי "הבשורות "( .

– קביעת מועדיםמיסוד התפילה.1 לתפילה, הוספת תפילת ערבית לצד שחרית ומנחה שהיו נהוגות

"18כבר בימי בית שני , "תפילת נקבעה כתפילת חובה מידי יום ביומו.בית הכנסת החל לתפוס

מקום מרכזי בחיי היהודים מעין"מקדש מעט "

– בית המדרשלימוד התורה.2 ביבנה הכשיר חכמים להוראת

התורה . בימי חכמי יבנה הוקמו בתי מדרש רבים בהם לימדו תורה

ולמדו תורה .התורה הפכה לחלקמרכזי בחיי הפולחן היהודי .

כמצווה שבאהגמילות חסדים.3 ככפרת עוונות , במקום קרבן חטאת

וכסגולה לחיים ארוכים .נוצקו תכנים חדשים לחגי ישראל

בהעדר בית מקדש והקרבתקרבנות :

–במקום הקרבתיום הכיפורים.1 "קרבן כפרות "נקבע יום זה כיום של

חשבון נפש וחזרה בתשובה – במקום "קרבן הפסח "חג הפסח.2

ו"העלייה לרגל " , נקבע שהחג יוקדש למצוות "והגדת לבנך "-

קריאת ההגדה ,אכילת מצה ומרורואמירת תפילת "הלל ".

–ימי צום לזכר המקדשנקבעו .3 צומות שהתבטלו חודשו בתקופת

יבנה )צום החורבן ( פעולותיהם של ריב"ז ורבן גמליאל סייעו :*איחוד העם וליכודו ע"י הפיכת יבנה למרכז

רוחני תחליפי לירושלים והמקדש . יבנה הפכה למרכז פסיקה , הוראה והלכה ובכךהחליפה את בית המקדש ומרכז ההנהגה הרוחנית שהיו בירושלים ערב החורבן.

*קביעת התקנות החדשות והתאמתם למציאות המשתנה הבטיחה המשך חיים יהודייםמלאים גם ללא בית מקדש, יחד עם זאת נשמר זכר המקדש...