מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

115-114 יהודי צפון אפריקה

במלחמת העולם השנייההעורך: אבריאל בר־לבבעורך אורח: חיים סעדון

עורך משנה: מיכאל גלצרמזכיר המערכת: יאיר עדיאל

פעמים

137 1 9 6 - 1 3 7 ' מ ע , ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

ר ש א ־ ר ב י ש י ב א

מה נשתנה הלילה הזה מליל תראנת נוף?

הגדה די היטליר ממרוקו

'הגדה די היטליר',1 שנתחברה במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה, שייכת אפריקה בצפון שנכתבו עממיים וחיבורים ספרותיות יצירות של לקבוצה באותה עת.2 חלק הארי של חיבורים אלה נתחבר בצורה מובחנת יותר לציון מאורעות השיא במלחמה - אירועים קשים ושמחים כאחד. המאפיין המובהק כפי המאורעות, של היסטוריוגרפי תיאור של עיצוב הוא אלה חיבורים של סוגות רוב פי על ועממיות, דתיות סוגות במסגרת מחבריהם, שהכירום המעוגנות במסורת התפילה או טקסטים אחרים הנקראים במעגל השנה. עם הסוגות הבולטות שבהן בחרו מחברים וסופרים יהודים בצפון אפריקה נמנים וסיפורי מעשה, אשר הולבשו בדרך כלל בצורות ספרותיות הקינה, הקצידה מסורתיות, כגון קינות לתשעה באב ומגילת אסתר.3 לעומת זאת ככל הידוע

שדרכו רוסקיס, דויד לפרופ' להודות ברצוני הדברים בפתח *ושבעידודו כאן, הנדון החיבור אל לראשונה התוודעתי החלטתי להעמיד תרגום עברי של החיבור. תודה רבה מקרב הלב להוריי היקרים, רות ומאיר, שסייעוני במלאכת התרגום ובפענוח מושגים קשים במקומות רבים. תודה רבה גם לדודי, לי והשיא התרגום של כתב־יד שקרא בר־אשר, משה פרופ' מיכאל לפרופ' גם נתונה תודתי ומועילות. חשובות עצות אביטבול, לד"ר חיים סעדון ולקורא האנונימי מטעם המערכת,

על הערותיהם המחכימות.שם זה מופיע בשער החיבור הנדפס. ראו: הגדה. 1

השירה שטרית, ראו: וכן הטל; וכן: שרף; זה: בעניין ראו 2האישית, עמ' 211; שטרית, שירה ופיוט, עמ' 46-42.

חיבוריו בשני ראו הנקוטות הסוגות של יותר מפורט למניין 3של שטרית הנזכרים בהערה הקודמת וכן: שרף, פתח דבר.

ר 138 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

לבד מן ה'הגדה די היטליר' לא נתחברה במרוקו יצירה שבסיסה הספרותי הוא זו היצירה שלפנינו ייחודית.4 הבחירה הספרותית ההגדה של פסח, ומבחינה גם שמעידה כפי לחיקוי, וכמופת לחיבור היסוד כטקסט פסח של בהגדה היצמדותו הקשיחה של המחבר למבנה הצורני של ההגדה, מעוררת שאלות שונות, והמרכזית שבהן נוגעת לתוכן הבחירה: מה צורך ראה המחבר לבחור בטקסט דתי מסורתי? ומשבחר בטקסט כזה, מדוע ביכר דווקא את ההגדה של

פסח?די 'הגדה שייכת שאליה הספרותית הסוגה מן הרבים בחיבורים עיון היטליר' מלמד על ההתלהבות הרבה שהניעה יהודים להעמיד חיבורים חדשים המאורעות את לדורות לציין יוכלו באמצעותם אשר מסורתיות, בנוסחאות הכבירים ורבי הרושם שאירעו לבני עמם. בחלק מן המקרים אפשר להצביע על קשר ישיר בין הדחף הספרותי לבין המגמה הדתית–התרבותית לקבוע בלוח השנה ימי חג וזיכרון חדשים לציון המאורעות לדורות, כדוגמת 'פורים היטליר' שניתקן ונחוג בקזבלנקה, ושהונהגה בו קריאת מגילה מיוחדת המגוללת את פרשת הצלת היהודים ב–11 בנובמבר 1942 )ב' בכסלו תש"ג( בעקבות נחיתת כוחות בעלות הברית במרוקו ובאלג'יריה.5 מעמדו המסורתי של 'פורים שני' וחיבור שתי מגילות שונות לקריאה בבתי הכנסת ביום זה, הם עדות לכוונה הדתית שבבסיס כתיבת החיבורים ברוח זו.6 וכפי שהציעה מיכל שרף, 'כבודה

רבים שימשה הגדה של דורות ירושלמי, במשך כפי שהראה 4לנגדם שמוה רבים ומחברים לחיקוי, ספרותי מופת פסח כבסיס לחיבורים מסוגים שונים ושאלו ממנה רעיונות, סגנונות ומבנים ספרותיים. למשל בשנת 1934 ראה אור בוורשה קובץ אנשי של מאבקם את המתאר מרור', 'כולו בשם ספרותי הלא בפרעה, המודרני', 'משה ז'בוטינסקי, כדוגמת הציונות, הוא המלך ג'ורג החמישי, להסרת ההגבלות על הגירת יהודים העולם מלחמת מתקופת חיבורים כמה גם לארץ־ישראל. יציאת מצרים. השנייה שזרו את מאורעות השעה עם סיפור

ראו: ירושלמי, עמ' 9–86.עמ' אביטבול, ראו: 'לפיד' מבצע בעקבות התגובות גל על 5101–111; אנסקי, עמ' 122–135; וכן: בן־שמחון, עמ' 490–491. צור עמד על הפער בין התקווה שעוררה נחיתת בעלות הברית ראו: זה. מאורע בעקבות בפועל שהתרחשו האירועים לבין

צור, עמ' 15–22. 1 והערה 165 עמ' אביטבול, וכן: ;51–50 עמ' שרף, גם: ראו 6

שם.

139 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

שער 'הגדה די היטליר' מאת נסים בן שמעון, רבאט 1943.

אוסף מכון הברמן

ר 140 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

של המגילה הותיקה שרה גם על החדשות' עד שהנוהג לקרוא בה במעמד דתי נתקבל על הקהל.7

ואולם נראה כי דינה של 'הגדה די היטליר' אינו כן, ומבחינות רבות היא חורגת מן האווירה המסורתית שאפיינה חיבורים אחרים. ראשית, ככל הידוע לא נקבע מעולם בלוח השנה 'פסח די היטליר' או מועד מעין זה. שנית, כפי שיובהר בהמשך, החיבור שלפנינו אינו מתהדר בכמה מן הסממנים המסורתיים והשמרניים הצפויים להימצא בטקסט שנועד לעצב תודעה מסורתית, ומבחינות רבות אפשר לראות בו ניגוד גמור לכך. לפיכך אין הכרח להניח שמחבר 'הגדה לי ונדמה לדורות, שייקבע חדש מנהג באמצעותה לייסד ביקש היטליר' די שהמניע לכתיבתה היה ספרותי הרבה יותר מאשר מסורתי או דתי. מנגד, אם תכלית בחירתו של המחבר הייתה ספרותית גרדא ולא נבעה מכוונות דתיות המוכרים הטקסטים באחד דווקא בחר מדוע השאלה נשאלת מסורתיות, או היהודי הקריאה במחזור ביותר התאוצנטריים זאת ועם ביותר והשגורים של ליחסו באשר אחרת, שאלה מעוררת זו שאלה לחיבורו. היסוד כטקסט המחבר להגדה של פסח ולפונקצייה הדיסקורסיווית שמילאה בעבורו ההגדה - אם אכן מילאה בעבורו פונקצייה כזאת - לצורך מסירת רעיונותיו. זאת ועוד, יהודי האם אכן מדובר ב'סטירה על מלחמת העולם השנייה והשלכותיה על מרוקו' וב'פרודיה ביזארית ואקזוטית', כהגדרותיהם של מיכל שרף ויוסף חיים

ירושלמי?8 אחרים וחיבורים - הזה החיבור את לסווג הנטייה מן נוחה אינה דעתי הדומים לו בסוגתם הספרותית - כפרודיה. חיקוי של דפוסי מבע מסורתיים לצורך עיצוב יצירות מקרוב באו לא נעשה בהכרח כדי לעורר בקורא תגובות לפניו כי המודרני הקורא חש שבהם במקרים גם סטירה, ליצור או קומיות של הספרותי לסיווגו באשר השיפוטית ההכרעה סטירית. או קומית יצירה אני דנן במקרה וכוונתו. הכותב של מניעיו בהבנת לסייע עשויה החיבור חיבור הקורא לפני להעמיד הייתה העיקרית של המחבר אם מטרתו מסופק

שם. 7

ירושלמי חש לסווג את 'הגדה די היטליר' כ'פרודיה ביזארית 8כמה כללית בצורה וציין הנאצים' נגד וכ'סטירה ואקזוטית' דוגמאות בולטות כדי לאשש את דבריו, וזאת בלי שעיין בצורה עמ' ירושלמי, ראו: ערבית־יהודית. הכתובה בהגדה, יסודית 82 וכן לוח 167. בדומה לכך במונוגרפיה מקיפה על חיבורים העולם מלחמת בתקופת שנתחברו אפריקה מצפון יהודיים תיארה שרף את החיבור בקווים כלליים מאוד כ'פארודיה על מדויק ובלתי יריעה קצר תרגום וצירפה פסח' של ההגדה

לפסקאות בודדות. ראו: שרף, עמ' 31, 38–39.

141 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

גיחוך.9 ולעתים צחוק לעורר בהחלט עשויה בו שהקריאה אף זאת קומי, תפיסת החיבור כפרודיה וכסטירה מושפעת לדעתי בעיקר מהמרחק התרבותי של הקורא מן האווירה הפוליטית והתרבותית שבה נתחבר. הלכך גם אם עולה בעיקר מתאר הוא כי לזכור יש אופורי, אפילו אופטימי, רושם החיבור מן ואשר רבים, בעבור ובשואה באסון גורל, שנסתיימו והרי נוראיים מאורעות לפנים הילכו אימים על יהודים ובכללם מחבר ההגדה. על כן ראוי לבחון את אופיים הפרודי וההומוריסטי של חלק מהמבעים בהקשר הכללי של החיבור, להלן בדיון כולו. החיבור של אופיו על מסקנות מהם להסיק לחשוש ולא במבנים הספרותיים אבקש להציע בקצרה אפיון חדש למקומה של הפרודיה

בחיבור.

ב. על המחבר

'הגדה די היטליר' נתחברה בידי נסים בן שמעון,10 וראתה אור ברבאט באישור הצנזורה הצרפתית.11 בשער המהדורה הנדפסת לא צוין מועד ההוצאה לאור,12 נתחברה כי לקבוע מסייעים בהגדה הנזכרים ההיסטוריים המאורעות אולם

בשנת 1943, וארחיב בכך להלן.זהותו של המחבר אינה ידועה לנו מתעודות אחרות, ולהוציא שמו העברי - המופיע בשער ההגדה ללא ציון שם משפחתו וללא שמו הצרפתי - אין בידינו של כללי באפיון לסייע יכול עצמו החיבור רק למעשה אודותיו. על מידע

דמותו ושל סביבתו.

'מגילת בשער חסין של דבריו את זה בעניין להביא ראוי 9היטליר': 'המגלה הזאת לא למגלת התולים וצחוק תחשב כי

אם למגלה רצינית מגלה ממש' )חסין(. Simon, תחת שמו של המחבר בעמוד השער מופיע גם השם 10בעל של כשמו זה שם זיהתה שרף ספר(. )שמעון, Coiffeur

שמדובר יותר סביר אך .31 עמ' שרף, ראו: ההוצאה. בית בכינויו הצרפתי של אבי המחבר, שמעון, ושבנו המשיך לעסוק במקצועו באותו מקום. ראו גם: שטרית, השירה האישית, עמ'

211, הערות 81, 85. Visa de :בתחתית הכריכה מצוינת אשרת הצנזורה הצרפתית 11la censure Nº 7216 )אישור הצנזורה מס' 7216(; על הצנזורה

של מחזות יהודיים שהובאו לאישור השלטונות ראו: שטרית, תאטרון, עמ' 222.

ככל הנראה נדפסה 'הגדה די היטליר' רק פעם אחת, ולא ידוע 12על העתקות שלה שנשתמרו בכתבי־יד.

ר 142 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

נדמה לי שאין סיבה לפקפק בכך שהחיבור ראה אור בקרבת מקום מגוריו באשר יותר ממוקדות מסקנות בנותיה. או רבאט העיר דהיינו המחבר, של למוצאו של המחבר תוכלנה להתבסס על סיווג לשוני של נוסח השרח שאחז בידו, כל כמה שאפשר לאפיינו על סמך הטקסט החדש. את גילו קשה לקבוע, והכרעה בעניין זה תלויה במידה רבה באינטואיציה. חוש ההומור החד, הסטירה מחזקים אורכו, לכל בחיבור ביטוי לידי שבאים הנועזת והאירוניה החריפה

בקרבי את התחושה שהמחבר היה אדם צעיר ברוחו.עיון בטקסט מעלה מיד כי לשונותיו של מחבר ההגדה היו הערבית–היהודית של יהודי מרוקו והצרפתית, ששימשוהו כנראה זו לצד זו וכן בערבוביה. נוסף מן השאר בין שהכיר הכתובה, הערבית–היהודית את ידיעתו ניכרת כך על השרח להגדה של פסח, ואשר בה בחר לחיבור יצירתו. עם זאת היעדרם של כללי כתיב ותעתיק מדויקים מעורר ספק עד כמה היה האיש דק פורתא בלשון זו. אשר ללשון הקודש, שוליותו של המרכיב העברי בלשונו של המחבר יש בה כדי להעיד כי העברית לא הייתה שגורה בפיו ברמה גבוהה.13 זאת ועוד, בכמה מקומות ביצירה נראה כי העיצוב הצורני של הטקסט - כמו החריזה ומשחקי העברי הטקסט של מועטה הבנה ועל חלקית היכרות על נשען - המילים המקורי של ההגדה של פסח. חיזוק לרושם שהמחבר לא היה בקיא בעברית יש בבחירתו לכתוב את חיבורו בערבית–יהודית. אפשר לשער שלו הייתה הלשון שנהגו כפי הערבית, פני על אותה מבכר היה בפיו, היטב שגורה העברית יוצרים אחרים בספרות זו, אם כי כמובן אין לחרוץ בעניין זה מסקנה מחייבת. על פי האמור עד כה אני משער כי המחבר קיבל בילדותו ובנעוריו השכלה היה לא כי נראה זאת עם דינקותא. גרסא לו קנה אף ואולי טובה מסורתית תלמיד חכם, ואפשר לקבוע כמעט בוודאות שלא היה אישיות רבנית, גם בשל רוח הביקורתיות והאירוניה הדתית ביצירתו, המוסבות גם כלפי שמיא. בהתחשב במגמות ההיסטוריות ששלטו בזמנו ובסביבתו של המחבר, אפשר להניח שזיקתו למנהג ולמסורת הייתה או נעשתה רופפת, בהשפעת רכישת השכלה צרפתית

ובעקבות מגמות של חילון. מקור הסתם ומן המלחמה, באירועי בקיא ספק ללא היה ההגדה מחבר ידיעותיו היה בעיקר בעיתונות הצרפתית בת התקופה. הוא ידע מונחים טכניים

דוברים של שונות קבוצות ארבע על הצביע בר־אשר משה 13שנבדלו זו מזו מבחינה חברתית, כפי שמלמד גם יחסן ללשון העברית. על פי הצעת החלוקה הזאת יש למנות את נסים בן שמעון עם 'בני הקבוצה השנייה, קהל היודעים קרוא וכתוב', העברית של רהוטה לקריאה מעבר הרבה ידעו 'לא אשר

הבסיסית'. ראו: בר־אשר, מסורות, עמ' 151.

143 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

)כגון שמות כלי מלחמה(, שמות של אישים מרכזיים רבים שפעלו במלחמה רמת כי נראה זאת עם חשובים. אירועים בהם שהתחוללו מקומות ושמות

ידיעותיו לא חרגה מרמת הידיעות של משכיל ממוצע. לא מידה על מורים הצגתם ואופן ביצירתו הפוליטיים שסקר האירועים בכל הביע כך שהכותב על תמה כמובן אין פוליטית. מודעות של מבוטלת מקום תמיכה גלויה בבעלות הברית ובמנהיגיהן. עם זאת בולטת מאוד הזדהותו la( ה'רזיסטנס' תנועת ועם הגוליסטים עם דה–גול, הגנרל שרל עם המלאה בצרפת, במחתרת שפעלה הנאצי לשלטון ההתנגדות תנועת ,)Resistanceוהערצתו אותם. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בתיאורים שבהם גילה המחבר את משאלות לבו, כגון תיאור מלחמתו של דה–גול בנאצים בצרפת )!( )שורות )שורות בנאצים ה'רזיסטנס' תנועת אנשי של מאבקם ותיאור )229-214המידע מקורות את משקפת המחבר של שעמדתו להניח סביר .)401-393המרכזיים שלו - שידורי הרדיו המחתרתיים והעיתונות של 'צרפת החופשית', גרמניה נגד דה–גול של בהנהגתו לצרפת מחוץ שפעלו הצרפתיים הכוחות ומדינות הציר, ואולי יש בכך אף לרמז על השתייכותו לתנועה פרו–גוליסטית. לעומת זאת ההתייחסות המצומצמת לרעיון החזרה לארץ–ישראל וכן אופייה - ההיסטורי בעיקרו ולא אידאולוגי - מעידים לדעתי על זיקה רופפת של המחבר

לפעילות הציונית.

ג. המסכת ההיסטורית

פירוש באמצעות היסטוריים. אירועים במסכת עוסקת היטליר' די 'הגדה אלגורי מורכב הסב המחבר את סיפור גאולתם של בני ישראל ממצרים לסיפור הצלתם של יהודי צפון אפריקה מפלישת הנאצים בעקבות ניצחונן של בעלות הברית, ומבחינה זו דומה חיבורו לחיבורים אחרים מסוגה זו.14 סיפור ההצלה ושואבים אליהם ביצירה והניצחון הצבאי עומדים במוקד הנרטיב ההיסטורי המרכזי בציר שאין להדגיש חשוב האלגוריים. והדימויים המבעים רוב את

שנזכרה היטליר', 'מגילת הוא זה בהקשר מאוד בולט חיבור 14לעיל. שטרית בחר להבליט את מקומן של '"המכות" שהנחילו בנות־הברית לצבאות הנאצים' כדגש של מחבר ההגדה בספרו את מאורעות המלחמה. אפיון זה נראה לי כאמור חלקי ביותר, ההצלה לתחושת ביטויים של ממרכזיותם מתעלם הוא שכן שחשו יהודי מרוקו. ראו: שטרית, השירה האישית, עמ' 211;

שטרית, שירה ופיוט, עמ' 45.

ר 144 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

לגאולה מארץ מסוימת. מארבעת או ליציאה החיבור מקבילה ספרותית של המרכיבים הבסיסיים בעלילה שבהגדה של פסח - הירידה למצרים, השעבוד בפרך, מכות האל במצרים והיציאה ממצרים - רק שניים הומרו בצורה שיטתית לקורות מלחמת העולם: מסכת הסבל והתלאות שמצאו את היהודים בתקופת לירידת זאת לעומת בגרמנים. הברית בעלות שהפליאו והמכות המלחמה בלבד, חלקיות הקבלות נמצאו ישראל ממצרים בני וליציאת מצרימה יעקב לגרמניה. אשר בין בעלות הברית רובן בתיאורי קרבות שהתחוללו במצרים רעיון הוא פסח ולהגדה של לחיבור היחיד היסוד המשותף מצרים, ליציאת השחרור של יהודי צפון אפריקה מעול השעבוד הנאצי שאיים עליהם לפנים, אך לפורקנם ולגאולתם של הנאנקים תחת סבלות הנאצים לא הייתה כידוע

מקבילה היסטורית.

ם י י ל ל כ ת ו ע ר ו א מ ו ע ק ר י ע ו ר י א

וכינויה זה, בשמה היטליר' די ב'הגדה מכונה אינה השנייה העולם מלחמת היחיד הוא 'לילת תראנת נוף', דהיינו 'ליל ]שנת[ שלושים ותשע' )שורה 13(. כמה וכמה מציוני הדרך החשובים במלחמה, שאינם מרכזיים כל כך בהגדה, המחבר. שטווה בעלילה ביותר הנחוץ המידע את להשלים כדי רק מובאים למשל 'הסכם הציר' בין גרמניה הנאצית לאיטליה נזכר בקיצור כראשית העצה נזכרת יפן( )כולל הציר מדינות שלוש של רשעתן ;)44-36 )שורות הרעה בצורה כללית וסטראוטיפית בסוף ההגדה )שורות 392-361(; וכן צוינה הברית .)198-193 )שורות ורוסיה ארצות–הברית בריטניה, המעצמות שלוש בין המלחמה, מתקופה רבות תופעות בלבד בשמן ושם פה נזכרות לכך בדומה כגון התבססותו של שוק שחור )שורה 10(, הנזכר גם ברשימת המכות הצבאיות הבריחה האורות, כיבוי לצד ,)271 )שורה גרמניה על שנחתו והכלכליות

הבהולה מן הערים וההסתתרות במרתפים )שורות 271-270(.

ה ק י ר פ א ן ו פ צ ב ה מ ח ל מ ה ת י ש א ר

המאורעות המוקדמים ביותר המתוארים בהגדה בפירוט יחסי אירעו בראשית מלחמתן של בריטניה ובעלות בריתה בצפון אפריקה, במערכה הצבאית הגדולה ובאפריקה' 'בלוב נזכר כישלונה הצבאי של איטליה 'מצפן'. בהגדה במבצע בעקבות הברית עם גרמניה הנאצית )שורות 79-76( ונזכרות תבוסותיהן של אתיופיה ותוניסיה מול מדינות הציר, עד שבאו הבריטים והדפו את הניסיונות בלוב האיטלקים תבוסת נזכרת בהמשך .)91-87 )שורות מצרים את לכבוש בינואר טוברוק של )הראשון( כיבושה 'מצפן': במבצע מאורעות בשרשרת י בפברואר כעבור חודש 1941 )שורות 109-107(, תבוסת האיטלקים בבנגאז

145 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

בטריפולי האיטלקים של התבצרותם עם המערכה ותום )111-110 )שורות )שורות 113-112(.

ה מ ח ל מ ב ה נ פ מ ה ת ו ע ר ו א מ

הקרבות נמנים אפריקה בצפון המלחמה מאורעות של השנייה החטיבה עם לצפון פלישתן למן בריתן, ובעלות בריטניה ארצות–הברית, של הגדולים החשובים המפנה מאירועי אחד ,1942 שנת של השנייה במחצית אפריקה במלחמת העולם. בהגדה מתוארים בקווים כלליים: תבוסתו של הצבא הגרמני בראשות רומל מול הארמייה הבריטית השמינית בראשות מונטגומרי בסיומו של קרב אלעלמיין )השני( - ראשית נובמבר 1942 )שורות 52-51, 146-136, 326-325, 381-379(; כיבושה השני של טוברוק במבצע 'לפיד' באמצע נובמבר )שורות תוניסיה עד הציר מדינות הדיפת זאת ובעקבות ;)328-327 )שורות האירועים ,1943 ובקיץ באביב )332-331 )שורות סיציליה ועד )330-329

המאוחרים ביותר הנזכרים בהגדה. והסתיים רבים חודשים שארך בסטלינגרד, הקרב נזכר לאלה במקביל בפברואר 1943 בכניעת הארמייה הנאצית השישית, אירוע שהיה נקודת מפנה אכן שכך תקווה הביע אף והמחבר המזרחית, בחזית במלחמה משמעותית יהיה )שורות 105-98, 248-241(. מתוארת גם התחמשותה הגדולה של רוסיה בזיקה לתמיכתה הכלכלית של ארצות–הברית, החל מסוף שנת 1941 )שורות 164-159(. ועידת קזבלנקה )ינואר 1943( מוצגת כראשית הקץ בתכניתן של .)123-114 )שורות קשות צבאיות מכות בגרמניה להפליא הברית בעלות בהקשר זה מתוארות בפרט גיחותיהם של מטוסי הקרב והמפציצים הכבדים של חיל האוויר האמריקני והבריטי לעבר ערי גרמניה )שורות 151-147, 265-259,

.)334 ,322-290

ה ד ג ה ב א י ש ה ת ו ע ר ו א מ

שני מאורעות היסטוריים קיבלו בהגדה מעמד מיוחד, כפי שעולה בבירור מן המבנה הספרותי של העלילה. המאורע הראשון, שהמחבר הזכירו כמה וכמה ב–8 אפריקה בצפון והאמריקניים הבריטיים הכוחות נחיתת הוא פעמים, זה מרכזי היה מאורע 'לפיד'.15 עד כמה בנובמבר 1942, שהחלה את מבצע בעיני המחבר אפשר ללמוד מהביטויים החריגים הנלווים להזכרתו למן שורת את מבטאת זו מרכזיות .)94 ,60-59 ,28-27 ,2-1 )שורות ואילך הפתיחה

אביטבול, עמ' 101–111. 15

ר 146 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

תפיסתו של המאורע כמעשה הצלה, תפיסה שרווחה מאוד בקרב יהודי המגרב באותה העת.16

המאורע השני הוא ביטול חוקי הגזע נגד היהודים )שורות 340, 341, 357(, ובכוחו' 'בכבודו לדה–גול בהגדה המיוחס מעשה היהודים,17 תקנון שכונו )שורה 218(. ההכרזה הרשמית על ביטול התקנון הייתה באמצע חודש מרס קזבלנקה בוועידת שראשיתם חיוביים, צעדים כמה לה קדמו אך 18,1943

ב–24-14 בינואר 191943 - הנזכרת כאמור גם היא )שורה 117(.20 השתלשלות האירועים ממבצע 'לפיד' ועד ביטולם בפועל של חוקי הגזע

מתוארת בתמצית בקטע 'על אחת כמה וכמה': גירשום ממצרים, / ועשו בהם שפטים, / ולקחו מהם את טוברוק, / ורדפו אחריהם עד תוניסיה, / ורדפו אותם עד סיציליה, / והחריבו את עריהם, / והשיבו את היהודים לעבודותיהם, / והצילו לנו את אבותינו, / וביטלו את תקנון היהודים, / ושבו היהודים למשרותיהם, / וביקשו לקחת אותנו כולנו

לפלשתינה, / לכפר על כל עוונותינו )שורות 360-349(.

סביר להניח כי סמיכות הפרשיות ההיסטורית בין שני האירועים האלה היא הרקע היה שזה ואפשר מרוקו, יהודי בקרב שמחה תגובות גל שהולידה

להחלטתו של נסים בן שמעון לכתוב את חיבורו.

שם, עמ' 165 והערה 1 שם. 16

,340 ]שורות Le statut des juifs( זויף' דו 'ליסתאתו בהגדה: 17.)]357 ,341

זה, למאורע יותר מדויק מועד ולקבוע לנסות אף אפשר 18במארס ה־14 מן 'תקנה אביטבול, שפרסם תעודה בעזרת )אביטבול, היהודים' נגד שננקטו הצעדים ביטול בדבר 1943חודש במהלך עוד החל בפועל התקנון ביטול .)218 עמ' עמ' שם, ראו: ז'ירו. הגנרל של נאומו בעקבות פברואר, בנסימון־ ;286–282 עמ' בשן, ראו: זה בעניין עוד .158–152

דונאת, עמ' 205–207; לסקר, עמ' 94–97. בהגדה מכונה הוועידה בשמה הצרפתי, 'לאכונפיראנס דאנפא' 19)La Conférence d’Anfa ]שורה 117[(, על שמו של בית המלון

בקזבלנקה שבו התקיימה.לתקוות אנפא( )ועידת קזבלנקה ועידת בין הקשר על 20שהתעוררו בקרב היהודים לביטול חוקי הגזע ראו: אביטבול,

עמ' 152–153.

147 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

ה א ו ש ה ת ו א ר ו נ

יש בהגדה אזכורים רבים של קורות יהודי אירופה תחת עול הנאצים, המוצבות באופן טבעי כמקבילה לסיפור השעבוד והעינוי שבהגדה של פסח. המחבר תיאר גזרות קשות שנגזרו על היהודים: עבודות הכפייה )שורות 73-71, 192-191, 202 ועוד(, סימון בטלאי צהוב )שורות 168, 184( וברצועות יד )שורה 186( המחנות אחד הנראה ככל - )182-181 )שורות בברלין ריכוז מחנה ובניית מזימה גם מתוארת הגרמנים מעשי בין המלחמה. פרוץ לפני עוד שהוקמו תמוהה להשתמש ביהודים כ'גיס חמישי' שיישלח על ידי הגרמנים למדינות

האויב למטרות ריגול וסיוע.21 אחד במקום פעמים: שלוש בפירוש נזכר היהודים השמדת תכנון )שורות וגבלס להשמיד את כל היהודים גרינג מדובר במזימתם של היטלר, 132-130(; במקום אחר מדובר בצורה כללית במזימת הנאצים לטבח )שורות 372-371(; ובמקום נוסף נזכר צו של היטלר להשליך יהודים אל הסיד )שורות 208-206(, אולי רמז כללי למיתות משונות ומזוויעות. נראה אפוא שהמחבר ידע על תכניות ההשמדה של הנאצים, שההחלטה הרשמית עליהן כבר הייתה בתוקף מוועידת ואנזה )ינואר 1942(. לעומת זאת אין בהגדה ביטויים מפורשים לידיעות על מימושן של התכניות בפועל, כלומר על רצח שיטתי של יהודים

במחנות ההשמדה.מה ההיסטורית השאלה לבירור לתרום עשוי זה במסמך הנמסר המידע היה היקף הידיעות של יהודי צפון אפריקה )כבמקומות אחרים( על ההשמדה כשנכתב בעיצומה הייתה אשר באירופה, יהודים של והמאורגנת השיטתית ודרכי אחרות בארצות היהודים של לסבלם הרבות ההתייחסויות הטקסט.22 המבע שבחר המחבר לשם כך, יכולים ללמדנו על תחושות האחווה וההזדהות

שחשו המחבר ואנשים כמותו כלפי יהודים בארצות אחרות.

מעין שזהו ייתכן ברור. אינו זה תיאור של ההיסטורי מקורו 21מלחמת במהלך הבריטים שהעלו רווחת להאשמה עיבוד גם וביניהם לבריטניה שערקו גרמנים נגד השנייה העולם

יהודים ממוצא גרמני.השואה מאורעות על ראשונות ידיעות אביטבול לדברי 22מבצע לאחר אפריקה צפון ליהודי להגיע החלו באירופה

'לפיד'. ראו: אביטבול, עמ' 165.

ר 148 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ת י ר ו ט ס י ה ה ו ו ק ת

בנאצים דה–גול הגנרל מעללי של תיאורים שני בחיבור מאוד בולטים ובעוזריהם, שהם לדעתי התיאורים ההיסטוריים היחידים של מאורעות שטרם אירעו. שני התיאורים האלה מוצבים תמורת תיאורי היציאה ממצרים. דה–גול 'בכירי היטלר' מתואר כמי שהכה בנאצים מכות נאמנות ועשה שפטים בכל )שורות 229-219(, וכנראה יש בדברים ביטוי לתקווה פרו–גוליסטית לישועה קרובה. לקראת סוף ההגדה מובעת משאלת לב אחרת, החושפת גם היא את עמדתו הפוליטית של המחבר - שהגוליסטים ואנשי תנועת ה'רזיסטנס' ילכדו את היטלר ויהרגוהו )שורות 396-394(. בעת כתיבת 'הגדה די היטליר' שפר יחסית מצבן של תנועות השחרור הצרפתיות שפעלו בגולה, אך המכה הסופית וישי רק כעבור שנה, לאחר שרשרת אירועים ובראשם ניחתה על צרפת של

הפלישה לנורמנדי במבצע 'אוברלורד'.

ר ו ב י ח ה ך ו ר א י ת

על פי הממצאים שתיארתי עד כאן אין להקדים את תחילת חיבורה של ההגדה בשנת האביב חודש למועד כי אף ייתכן 23.1943 שנת הראשון של לשליש 1943 גמלה בלבו של המחבר ההחלטה לכתוב את סיפור המעשה והוא החל במלאכתו. עובדה זו נתמכת במשפט החותם את הקטע שבו מוקבלות ארבע המחבר: כתב וכך סתום. להיראות הבנים, משפט שעשוי לארבעת מעצמות 'בעבור היהודים לא אמרתי, אלא בשעה ]זו[. / מעתה ועד שבועות נינצל מן הגלות' )שורות 97-96(. גם בהגדה של פסח מורה קטע זה על מועד היציאה 'ועד התמוהה התוספת אך לפניך'(, מונחים ומרור שמצה )'בשעה ממצרים שבועות' יכולה להתחוור כעדות למועד כתיבת הדברים וכביטוי למשאלת לבו

של הכותב.במדויק, ידוע ושזמנם בפירוש, הנזכרים ביותר המאוחרים המאורעות הברית בעלות של החיוביות המפנה נקודות מרצף כחלק בהגדה מוצגים ביולי ב–9 'האסקי'( )מבצע לסיציליה הברית בעלות של פלישתן במלחמה: על הברית בעלות של הכבדה האווירית וההפצצה )333-332 )שורות 1943ערי גרמניה ובראשן המבורג, ב–29-27 ביולי )שורות 190, 282 ועוד(. לפיכך אפשר לאחר בכמה חודשים את התאריך המוקדם ביותר לחיבור ההגדה, ועם

ההגדה לחיבור ביותר המוקדם התאריך את קבע ירושלמי 231943, בלי להביא סימוכין לדבריו. ראו: ירושלמי, יוני לחודש

לוח 167.

149 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

שלוש קריקטורות מתוך החיבור 'קסידא דלגיררא', שמחברו לא ידוע, רבאט ]חש"ד[.

יצא באותה הוצאה לאור שבה יצאה 'הגדה די היטליר', אוסף מכון בן–צבי

ר 150 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

זאת דעתי נוטה להעדיף את קביעת הקו הכרונולוגי המרכזי, ששיאו בביטול תקנון היהודים, ולהקדים את מועד הכתיבה. על פי אפשרות זו אני מניח שאת המאורעות האחרונים הוסיף המחבר ליצירה תוך כדי היוודעותו להם בסמיכות

להתרחשותם.

ו ר כ ז נ א ל ש ת ו ע ר ו א מ

גם אלא הנזכרים המאורעות מן רק לא הרבה להסיק אפשר הדברים מטבע וישי ממשלת למשל רבות. היסטוריות מבט ונקודות עובדות של מהיעדרן אינה נזכרת בשמה בהגדה, ואין נזכר בה המרשל פטן )Pétain(, שעמד בראש ממשלה זו. זוהי עובדה תמוהה מאוד בהנחה שהמחבר ינק את עיקר ידיעותיו ממקורות צרפתיים ונוכח העובדה שבחר להזכיר שניים ממנהיגיה האחרים של

ממשלת וישי, לאוואל ודוריו. המחבר תיאר בפירוט יחסי את האסון הכבד שנתרגש על היהודים באירופה. שסיפור במרוקו, היהודים של מצוקותיהם מתיאור נמנע הוא זאת לעומת הצלתם הועמד כאמור במרכז ההגדה, ולמעשה מן החיבור אפשר ללמוד רק על האווירה האופורית שששררה בקרב חלק מן האוכלוסייה היהודית במרוקו בעקבות פלישת בעלות הברית ותו לא.24 אפשר שיש להסביר פער זה בשותפות אחרות, בארצות אחיהם עם בסביבתו, אחרים ושחשו המחבר, שחש הגורל במקום והעינוי הסבל בין הניגוד בהדגשת הוא הספרותי שביטויה תחושה אחד לגאולה ולשחרור במקום אחר. אולם זוהי לדעתי תשובה חלקית בלבד זה אין כמעט לכל אורך ההגדה אזכורים של קורות היהודים ואתמהא כיצד

בצפון אפריקה, במרוקו או מחוצה לה.25

י נ ו י צ ה ב י ט ר נ ה ל ש ו מ ו ק מ ל ע ה ר ע ה

רעיון שיבת היהודים לציון נזכר בהגדה בשני מקומות: בפתחה נכתב 'לשנה הבאה בפלשתינה בני חורין' )שורה 11( במקום 'לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין'; ולקראת סופה מוצבת הצעתו של רוזוולט )!( 'לקחתנו לפלשתינה'

עם זאת יש לזכור כי בעת כתיבת הדברים טרם שב לקדמותו 24והזוטרים הבכירים הפקידים שכן במרוקו, היהודים מצב ששיתפו פעולה עם משטר וישי המשיכו לשמש בתפקידיהם גם לאחר הפלישה האמריקנית. ראו: אביטבול, עמ' 134–142.

בין השאר בולטת ההתעלמות הכללית מקורותיהם של יהודי 25שאירעו ההיסטוריות ההתרחשויות מכל ולמעשה אלג'יריה, באלג'יריה, הארץ היחידה בצפון אפריקה שאינה נזכרת כלל. אני מודה לד"ר חיים סעדון על שהסב את תשומת לבי לעובדה

זו.

151 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

כשיא המאורעות בקטע 'דיינו' )שורה 344(, במקום הציון שבמקור - 'הכניסנו בשם המחבר בחר המקומות שבשני העובדה מעניינת ישראל'.26 לארץ

'פאליסתין' תחת שמה המסורתי של הארץ.27

ד. כלים ספרותיים

האלגוריים, המבעים הם היטליר' די ב'הגדה הבסיסיים הספרותיים הכלים העלילתיים בקוויהם פסח של ההגדה את המחבר הלביש באמצעותם אשר של מאורעות מלחמת העולם השנייה והפך את הקריאה בחיבור לחוויה בין–

טקסטואלית. יש לציין כי הוא ביטל לחלוטין את ההבחנה בין סוגי המבעים השונים בטקסט המקורי. ההגדה של פסח היא כידוע טקסט רב מבעים, מזמנים דברי מדרש, קטעי מקרא, פסוקי כוללת היא שונים. ספרותיים וממקורות חכמים, תיאורים ריטואליים וכמובן גם נרטיב טהור )'סיפור יציאת מצרים'(. כל אלה הומרו ב'הגדה די היטליר' בנרטיב, והמחבר לא שמר על עושר הצורות הספרותיות שבמקור. בולטת במיוחד הפיכתן של חטיבות לא סיפוריות בהגדה שהוא עניא', לחמא 'הא הפתיחה קטע למשל סיפוריות. לחטיבות פסח של 'מה במקור הזמנת הדלים והאביונים להשתתף בסדר הפסח, והקטע המרכזי חשובים ריטואלים ארבעה המתארות קושיות ארבע במקור נשתנה', שכולל בליל הסדר, הוסבו לסיפור הסבל והייסורים במלחמה. תופעה זו מגיעה לשיאה ריטואלים של בו קישור של שלושה יש ומרור', שבמקור 'פסח, מצה בקטע אכילה לשלושה מאורעות במצרים, וב'הגדה די היטליר' הוצא ממנו לחלוטין המרכיב הריטואלי. הוא הדין ברכיב המדרשי, המרכזי מאוד בהגדה של פסח, שאין לו כל ביטוי מקביל בחיבור. למשל במקום דרשת ההגדה 'וירא את ענינו - זו פרישות דרך ארץ', מסופר: '"ויראו את ענינו", כל העמים שיודעים דרך ארץ' במדרש הדרשה את המחבר החליף לא אחרים ובמקומות כאן .)200 )שורה

חדש, אלא המשיך בסיפור ההיסטורי.ממצאים. כמה מעלה בחיבור הספרותיים האמצעים של ראשוני ניתוח גזרת והן של הרעיון. לדוגמה לעתים מוצגת אנלוגיה שלמה, הן של התוכן פרעה על הזכרים ובקשת לבן 'לעקור את הכול' הומרו בגזרות הנאצים )היטלר,

רוזוולט הנשיא של יזמתו( אף )או הסכמתו לציון הכוונה 26להשיב את היהודים לפלשתינה, שכן הכרזות מעורפלות מצד רוזוולט בעניין שיבת היהודים לציון, בדומה להפצצות כבדות

על ערי גרמניה, נודעו מפי השמועה גם שנים קודם לכן. למותר לציין שאין זו לשון השרח כאן, שארץ־ישראל מכונה בו 27

תמיד 'ארץ־ישראל' ולא 'פאליסתין'.

ר 152 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

גרינג וגבלס( על השמדת היהודים )שורות 132-130(; תיאורי העינוי של בני ישראל במצרים הוחלפו בתיאורי עינוי היהודים על ידי הנאצים; הקטע 'דיינו', די ב'הגדה מספר הייררכית, ברשימה מצרים יציאת מאורעות את המגולל היטליר' את אירועי ההצלה על פי אותה המתכונת )שורות 344-323(; תמורת רשימת מכות מצרים, המפורטת בהרחבה בהגדה, הובאה רשימה ארוכה של

מכות - בעיקר צבאיות - שניחתו על הגרמנים ועל בעלי בריתם. לעתים יש בהגדה שימוש עדין יותר באמצעים פיגורטיוויים, כגון מטפורות, פי הדיבור' מסופר על 'אנוס על יעקב למצרים ירידת ועוד: במקום ארמזים ירידת הגנרל רומל ממצרים, 'אנוס ונסוג וראשו מורכן' )שורה 138(; במקום השחר עד הלילה אותו כל מצרים ביציאת וסיפרו שישבו בחכמים המעשה מסופר על שליטי מדינות הציר החורשים את הגזרה האיומה עד להשלכתם לתנור השחר )שורות 44-36(; ו'ברית בין הבתרים', שהובטחה בה הארץ, הפכה

ל'ברית בין הדרכים' )ועידת קזבלנקה(, שבה הובטח הניצחון )שורה 118(.דוגמה נאה לשימוש תכוף באמצעים פיגורטיוויים יש בקטע 'פסח, מצה המקורי לטקסט ביחס מכוונת הזרה היוצרים דימויים כולו השזור ומרור', )שורות 392-361(. למשל הקטע כולל חילוף מפתיע וסטירי של המצה והמרור פרודית נימה פרודי במובהק. הוא והתוצר המתקבל ואורז, בספגטי, מקרוני עולה לפעמים גם בלא שימוש באלגוריה, והיסוד הבין–טקסטואלי נותר צורני ביוסף סטלין כדובר בקטע דוגמה בולטת לכך היא הבחירה הצורמת בלבד. המקביל לדברי ר' יוסי הגלילי בהגדה )שורה 275(. במקרה זה נראה שהסיבה לבחירת הדמות היא בראש ובראשונה המצלול )'רבי יוסף' במקום 'רבי יוסי'(,

אך גם כאן התוצאה פרודית.

ה ד ג ה ה י ר ו ב י ג

כבר בפתח ההגדה, בקטע המקביל ל'עבדים היינו', מוצגות הדמויות המרכזיות / ביד ויצילונו בעלות הברית מידו / 'עבדים היינו להיטלר הצורר, בסיפור: / ואילו לא באו האנגלים והאמריקנים, / הרי לא היינו חזקה ובזרוע נטויה. מהיטלר היינו אימה אחוזי / בנינו. בני ולא / בנינו ולא אנו לא / ניצולים ועצמתו' )שורות 31-24(. פרעה הוא כמובן 'היטלר הצורר', ובהמשך נוספות עליו עוד דמויות מהמפלגה הנאצית ומהמפלגה הפשיסטית באיטליה. כנגדם ניצבות בעלות הברית, המחליפות את אלוהים בתפקיד המושיע, שהוא למעשה

הגיבור המרכזי בהגדה של פסח, אשר אין בה כמעט גיבורים אנושיים. החלפת האל בבעלות הברית חוזרת ונשנית פעמים רבות לאורך ההגדה, ולמעשה כמעט בכל המקומות שהאל נזכר בהם במקור יש לצפות להחלפתו בציון כללי של בעלות הברית )או אחת מהן: אנגליה, אמריקה, רוסיה והגוליסטים(

153 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

רבים במקומו רוזוולט, המוצב במקומות בעיקר או בדמות אחד ממנהיגיהן: של האל המושיע, או דה–גול, הממלא את מקומו של האל המוציא ממצרים, ובמידה מועטה גם צ'רצ'יל. מפתיעים במיוחד קטעים שבהם הומרו דבריו של האל בדברי מנהיגי האומות, כדוגמת דברי דה–גול 'ועברתי בארץ צרפת בלילה ההוא' וכו' )שורות 224-220(. יש לציין גם את ההקבלה של דמויות ארבעת הבנים ודמויות חכמים שנזכרו בהגדה לדמויות היסטוריות, וכבר הערתי על ההקבלה המפתיעה בין חמשת התלמידים לחמשת מנהיגי מדינות הציר ועל

הצבת 'רבי יוסף סטלין' במקומו של רבי יוסי הגלילי.של במקומו ומנהיגיהן הברית בעלות את להעמיד השיטתית הבחירה והיא בחיבור, ביטוי לידי הבאה העולם בתפיסת חשוב מרכיב היא אלוהים זורה אור על היבטים רבים בבחינה שלו, של מחברו ושל קהל היעד שלו יועד. כמו כן בולטת בחיבור המגמה להדיר את האל מן הסיפור, אך האל נזכר בכל זאת בכמה ביטויי מפתח, למשל: 'ברוך המקום ברוך הוא. / ברוך שהביא את ויבא נס אלוהים 'ויעש ;)60-59 )שורות הוא' ברוך אמריקה ואת האנגלים את האנגלים' )שורה 89(; וכן נזכר שמו עוד כמה פעמים בהקשרים עקיפים. דוגמות אלה שוללות את האפשרות לזהות בהגדה תפיסת עולם אתאיסטית.

עם זאת מידה ניכרת של קטרוג כלפי שמיא בוודאי יש כאן. ניתוח הכלים הספרותיים ב'הגדה די היטליר' עשוי לסייע בהגדרת מקומה בסיפור, המצוי הפרודי מהמטען להתעלם אפשר אי בחיבור. הפרודיה של הקורא. על תדיר הנכפים הבין–טקסטואליים במעברים במיוחד בולט והוא אולם היסודות הפרודיים משמשים למטרות שונות ולעתים מנוגדות: סטירה ועוד. היסטורית לתקווה עדות אופוריה, הבעת אירוניה, חריפה, תאולוגית השימוש המגוון באמצעים פיגורטיוויים להבעת פרודיה אינו מאפיל לדעתי על הנימה האחרת השלטת בחיבור, והמעידה על כוונתו של המחבר להעמיד סיפור חדש בדגמים מסורתיים. לכן אין לדעתי הצדקה לטעון כי המניע המרכזי

של המחבר בחיקוי ההגדה היה קומי או סטירי, כפי שטענו אחרים.

ה. עיצוב צורני

ט ס ק ט ה ת י נ ב ת

'הגדה די היטליר' נסדרה בדיוק על פי חטיבת ה'מגיד' בהגדה של פסח, דהיינו מן המילים 'בבהילו יצאנו ממצרים' )הקודמות לקטע 'הא לחמא עניא'( ועד להודות' שלפני ההלל. במהדורת הדפוס שימר חייבים אנחנו 'לפיכך הקטע המחבר את החלוקה הקיימת בהגדה של פסח לפסקאות ולעניינים שונים והוסיף כותרות - על פי רוב בנות מילה אחת - המצביעות על הקטע המקביל בהגדה.

ר 154 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

לדוגמה שורת הפתיחה של השרח להגדה של פסח היא 'בבהילו בזזרבא יצאנו ממצרים', וב'הגדה די היטליר' הכותרת 'בבהילו' - נועדה אך ורק להורות על הקטע המקביל בהגדה, ואין היא נקראת ברצף עם המשך המשפט. כמו כן סיים המחבר כמעט כל פסקה במילה המקורית החותמת את הפסקה המקבילה בשרח להגדה של פסח או במילה המתחרזת עמה. לדוגמה הוא כתב 'ונכררזולו מדאפע מעאבד 'ועבדו תמורת )]105 ]שורה אחרים תותחים כנגדו )ונוציא אוכרין' אוכרין' )ויעבדו אלוהים אחרים(; 'ורוסיא בלכדמא מגוודא' )ורוסיה מנצחת על המלאכה ]שורה 164[( תמורת 'ונתי עריאנא ומזררדא' )ואת ערם ועריה(. בדרך כלל היקפן של הפסקאות שקול למקור בהגדה של פסח, והמחבר השתדל מאוד לשמור על המסגרת הטקסטואלית. רק במקרים מעטים ניכרים הבדלים בהיקף,

למשל הקטע 'דיינו' ב'הגדה די היטליר' קוצר בהשוואה למקור.

ה ז י ר ח

ההגדה. קטעי ברוב החריזה תוספת הוא המחבר הבולט של הצורני חידושו בדרך כלל זו חריזה רגילה, אך לעתים עוצבו מבנים מורכבים יותר של חריזה קבוע.28 במשקל הטקסט שורות את המחבר שקל לא רוב פי ועל מסורגת, לחריזה, והן להגדה השרח של הלשוניות לתבניות הן הכפולה, המחויבות אילצה את המחבר לבחור לעתים מילים שאינן הולמות את המסר הכללי, עד

שבמקרים מסוימים מתקבל הרושם שהחריזה מכתיבה את התוכן.

ן ו ש ל ל ע ל פ ו נ ן ו ש ל ו ם י י ו ט י ב ו ת ו מ ש י פ ו ל י ח

הרעיון הספרותי להמיר את לשון השרח של ההגדה ואת סגנונה בסיפור חלופי הוביל במידה רבה לכך ש'הגדה די היטליר' היא בכללותה 'משחק לשוני' רחב היקף. הניסיון למצוא מקבילות לשוניות לאוצר המילים שבשפת המקור )על פי רוב השרח( הצמיח עושר של חילופי שמות וביטויים, שחלקם משעשע מאוד. ההגדה של לשון על נופל הלשון מקרים שבהם החיבור שופע כך על נוסף פסח ונוצרים משחקי מילים שתורמים הרבה לאופיו ההיתולי. חלק ממשחקי בהגדה העברי למקור החוזר התרגום השוואת לאור מיד מתבארים המילים של פסח. חלק אחר יערב רק לאוזנם של דוברי ערבית–יהודית, שהרי המחבר

התבסס על לשון השרח להגדה. אביא כמה דוגמאות מתורגמות לתופעה זו.

וראו: שרף, עמ' 38. 28

155 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

הסיפור על חמשת החכמים שסיפרו ביציאת מצרים כל הלילה מוסב בהגדה א. ריבנטרופ גרינג, היטלר, )מוסוליני, וגרמניה איטליה מנהיגי חמשת על וצ'אנו(, שרקחו את מזימתם המרושעת בלילה. הסיפור מסתיים במשחק יא והזזוהום / חבלה. מלאכי זאו 'חתתא הערבי: השרח יסוד על מילים סיאדנא. / ורמאוהום פלכושא דצבאח' )עד שבאו מלאכי חבלה / וטלטלום, הו רבותינו, / והשליכום לתנור השחר ]שורות 44-42[(. 'יא סיאדנא' הוא אל אנונימית פנייה למעין אותה הפך והמחבר 'רבותינו', לפנייה השרח הקורא; 'פלכושא דצבאח', שפירושו 'תנור הבוקר', הוא משחק מילים על

לשון השרח כאן - 'קריאת שמע דצבאח' )קריאת שמע של שחרית(. במדרש על ירידת יעקב למצרים נאמר בהגדה: 'וירד מצרימה - אנוס על ב. פי הדיבור; ויגר שם - מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם'. ב'הגדה די היטליר' מסופר כאן על רומל היורד ממצרים, כשהוא 'אנוס ונסוג' )'מקהור / - לכטייא גיר נזל מא 'תעלמו נאמר: ובהמשך ;)]138 ]שורה והרבאן' איללא גיר יתגררק פיהא' )מלמד שלא רק ירד לאבדן, / אלא ]גם[ שקע בו ]שורות 141-140[(. לפנינו אפוא שני מקרים שבהם לשון נופל על לשון, הן

ביחס ל'ירידה' והן ביחס ל'שקיעה'.במקום אחד חזר המחבר דווקא למקור העברי של ההגדה. במקום מילות ג. azi u-hdəm( 'ההגדה 'ובמופתים - זה הדם' כתב 'ובלעזאייב - אזי והדם]שורה 255[(, דהיינו: '"ובמופתים" - בוא וכלה'. כאן אפוא הלשון נופל

דווקא על לשון העברית.

ססגוני טקסט הולידה הקשיחה הלשונית ההיצמדות דווקא דבר, של עיקרו מאוד, אף שיסוד זה נעדר מן ההגדה של פסח לחלוטין.

ו. לשון

ת ו י נ ו ש ל ה ת ו ב כ ש ה

'הגדה די היטליר' כתובה בלשון הערבית–היהודית המשתקפת בשרח להגדה הראשי המצע היא והמדוברת( )הכתובה הערבית–היהודית לפיכך פסח. של בו עוד שלושה מרכיבים ולצדה קיימים ליתר המרכיבים הלשוניים בחיבור, לשוניים: הלשון הערבית המדוברת, השפה הצרפתית והמרכיב העברי. התמהיל העשיר של הערבית של השרח עם שלושת המרכיבים האחרים הופך את ההגדה

לתעודה לשונית מעניינת.הערבית הוא - השרח מלשון לבד - בחיבור הפעיל הלשוני המרכיב הארכאית - הטקסט לשון בין המרכזית הקישור חוליית שהיא המדוברת,

ר 156 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ה'גבוהה' ללשון הכתובה הלשון בין הפער המודרני. הסיפר לבין - יחסית יזי 'זמיע למחדאז מורגש למשל במעברים האידיומטיים: חלף מילות השרח ויעייד פסח' )כל דצריך ייתי ויפסח( נכתב ב'הגדה די היטליר': 'זמיע למחדאז בררעדא כא יטיר' )כל דצריך ברעדה בורח ]שורה 7[(, משפט המוזג את הדיבור הבצק את 'ויאפו הפסוק נוספת: דוגמה הלשון המסורתית. בתבניות העממי יכלו ולא ממצרים גרשו כי חמץ לא כי מצות עגת ממצרים הוציאו אשר להתמהמה וגם צדה לא עשו להם' )שמות יב, לט(, המובא בהגדה של פסח, מתורגם גם הוא בלשון מעורבת, לשון השרח ולשון הדיבור: 'וכבזו דאך לעזין ועמלוה ספאכיתי. / חין טררדוהום מן מאצאר ומא קדרוס יתקבו. / וחתא לא צום לא מן עמלו אילהום' )ויאפו את הבצק ועשו אותו ספגטי. / כאשר גירשום ממצרים ולא יכלו לנקב ]את הבצק[ / וגם צום לא עשו להם ]שורות 384-382[(. מורכבות זו, הניכרת למעשה לכל אורכו של החיבור, הופכת אותו לטקסט בן

כלאיים במובהק.29במישרין הקשורים ומושגים שמות שעיקרו בחיבור, הראלי המידע רוב העיתונות לשון וכן מדוברת לשון שהייתה הצרפתית, מן שאוב למלחמה, בסביבתו של המחבר. אביא לכך כמה דוגמאות: מינוח פוליטי: 'ליסתאתו דו זויף' )le statut des juifs, תקנון היהודים ]שורות 340, 341, 357[(, 'לגוליסת' רואיאל 'לא צבאי: מינוח ;)]408 ,394 ]שורות הגוליסטים ,les Gaullistes(איר פורץ' )la Royal Air Force, חיל האוויר המלכותי ]שורות 66, 296, 299 ועוד[(; 'לבומבארדמאן' )les bombardements, ההפגזות ]שורה 265[(; מינוח ,camp de la concentration( 'כאמפ דלא כונסתראסיון' ייחודי למלחמה: מחנה ריכוז ]שורה 181[(; שמות מקומות: 'סתאלינגראד' )Stalingrad ]שורות )Berlin ]שורות 182, 279, 288 ועוד[(; שמות מנהיגים 102, 247[(, 'בירלין' Rommel( 'רומיל' ,)]שורות 49, 107, 197[ Churchill( 'ומצביאים: 'שורשיל

]שורות 137, 143[(.המחבר של היומיום בחיי דומיננטית לשון הצרפתית הייתה כמה עד נוגעים כלליים, שאינם ובסביבתו אפשר ללמוד משכיחותם של שמות עצם דווקא למלחמת העולם השנייה, כגון: 'דיסכור' )discourse, נאום ]שורה 46[(, 'מוסיו' )monsieur, אדון ]שורות 46, 49, 116[(, 'לגיר' )la guerre, המלחמה ]שורה 216[( ועוד רבים. הצרפתית בהגדה כפופה לכללי התחביר של הערבית, ולכן לא ייפלא למצוא שפע ביטויי כלאיים לשוניים, כמו: 'בלבראצאר' )بال

מבנים המשלבת המטרוז, סוגת את לתאר הרבה שטרית 29עבריים בלשון הערבית־היהודית בשירה. ראו: שטרית, השירה

הערבית, עמ' 195–207.

157 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

+ ليلة )من נוף' תראנת לילת 'מן ,)]186 ]שורה יד ברצועת ,brassard + la( 'לאריסתריכסיון דצ'למא' ,)]מליל שלושים ותשע ]שורה 13 ,trente neufrestriction + ד + ظلمة, הגבלה של אפלה ]שורה 413[(. הוא הדין בתצורת plaza שמות מלשונות זרות על דרך הערבית: 'פלאייצהום' )המילה הספרדית]צרפתית: place[ במשקל הריבוי השבור בערבית فعائل ובתוספת הכינוי החבור ات לנקבה השלם הערבי הריבוי )סיומת 'מיתראיית' ,)]343-342 ]שורות هم

למילה mitrailleuse ]שורה 260[( ועוד.אחרות, אירופיות מלשונות שמקורן מילים כמה על גם להעיר ראוי ,dancing( 'דאנסינג' לדוגמה: הצרפתית, בתיווך כנראה הכירן ושהדובר ]שורה בגרמנית: מושלי מחוז ,Gauleiters( 'גלותיי' ,)]412 ]שורה באנגלית

172[(, 'מאכארוני' )macaroni, באיטלקית ]שורה 380[(.במסגרת הלשון הערבית הכתובה בהגדה מזדקרות לעין הקורא כמה מילים שמוצאן בעברית, ואשר שימשו בפי המחבר כחלק בלתי נפרד מאוצר המילים 'גלות' )שורה 97(,30 זו: של הערבית–היהודית. להלן כל הדוגמאות לתופעה 'דרך ארץ' )בהוראה השכיחה של דרך ארץ כנימוסין ]שורה 200[(,31 'מיצאח' )מצח ]שורה 68[(,32 'מזל' )שורה 134(,33 'מלאכי חבלה' )שורה 42(,34 'ממזר' )בהוראה של קללה וכינוי גנאי ]שורות 38, 130[(,35 'מעשה' )שורה 37(,36 'נס' העברי מעידות שהמרכיב אלה דוגמאות 38.)384 )שורה 'צום' 37,)89 )שורה זניח מאוד, ואינו חורג מאוצר המילים העברי הבסיסי שהיה שגור בלשונם של

דוברי הערבית–היהודית.

ב י ת כ

מן הנוסח המודפס שבידינו עולה כי שיטת הכתיב של המחבר )או המעתיק( אינה אחידה. כללי הכתיב של הערבית–היהודית, שהיא בכל מרכיבי הלשון כאמור המרכיב המרכזי בלשון החיבור, הושאלו כנראה ממקור מהימן יחסית, וסביר להניח שהמחבר נצמד לנוסח כתוב של השרח באותיות עבריות שהיה ברשותו. על פי רוב התעתיק של הערבית לאותיות העבריות מדויק, עם יוצאים

בהט, עמ' 166. 30

שם, עמ' 178–179. 31

שם, עמ' 311. 32

שם, עמ' 288. 33

שם, עמ' 296. 34

שם, עמ' 300. 35

שם, עמ' 306. 36

שם, עמ' 326. 37

שם, עמ' 382. 38

ר 158 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

מן הכלל, כדוגמת הנוהג לכפול עיצורים לציון דגש )'נכתתרו', 'עבבא' וכיוצא באלה(, נוהג רווח יחסית. עם זאת בתעתוק עיצורים ניכרת אי עקיבות, למשל החלפה שרירותית של תי"ו בטי"ת: 'דרבאט' )מכות( לצד 'דרבאת', 'נקאתלו'

)נלחם בו( לצד 'נקאטלו'. בכתיבת הלשון הערבית המדוברת בולטת יותר אי העקיבות בכללי הכתיב, ויש להניח שכאן לא עמדה לו למחבר מסורת מן המוכן. לדוגמה המילה عسكر ,)239 ,155 )שורות 'עסכר' שונות: כתיב צורות בשתי בהגדה נשנית )צבא( צורה המבטאת תעתיק מדויק של הכתיב הערבי, לעומת 'עצכר' )שורה 161(, תעתיק פונטי של המילה על דרך הגייתה של האות צד"י בפי המחבר. בדומה לכך נכתב בהגדה 'האגדא' )שורה 102( ולא 'האכדא', 'טאנג' )שורה 231( ולא 'טאנכ'. העיצור غ תועתק לגימ"ל: 'בן גאזי' )بنغازي ]שורה 111[( או 'גייטנא' סופיות: באותיות נכתבו מילה בסוף k–ו p ;)]188 ]שורה ע'י"ט השורש )מן Ribbentrop( 'ריבינטרוף' ,)]351 ,329 ,328 ,109 ]שורות )طبرق 'תוברוך' לדל"ת: כלל בדרך תועתק ظ( או )ض d העיצור וכיוצא באלה. )]39 ]שורה )ظالم, רשע )أرض, ארץ ]שורות 145, 146, 158 ועוד[( או 'דאלם' כמו 'ארד' ]שורות 62, 71[(. לעומת זאת המילה ضوء )אור( מופיעה בשתי צורות שונות: 'דאוו' )שורה 270( ו'צ'אוו' )שורה 413(, המשקפות שתי מסורות כתיב שונות שהמחבר עירבן. גם בשכבת הלשון הזאת אין אחידות בתעתיק צורן הריבוי 'טאנגאת' או )]410 ]שורה )ניסיונות 'תזריבאט' למצוא ואפשר ات הערבי

)טנקים ]שורות 154, 162, 264, 324 ובשורה 235: 'טאנגאט'[(.את להביא הכותב העדיף כלל בדרך כי נראה הצרפתי, ליסוד אשר וגם בכך לא נקט כללי תעתיק שיטתיים. המונחים והשמות בתעתיק פונטי, בדומה לתעתיק מן הערבית השתדל הכותב למצוא מקבילות סבירות בכתיב העברי, המשקפות - גם אם בצורה מלאכותית - עיצורים ותנועות בצרפתית,

אף במקומות שאין להם מקבילות טבעיות בעברית. de( 'מתועתקות לרוב לווי"ו: 'דו–גול au–ו e דוגמאות למעתקי תנועות: Gaulle ]שורות 215, 218, 224 ועוד[(; é ו–i )ולעתים גם e( מתועתקות כמעט alliés( 'אליי' ,)]400 ,396 ]שורות résistance( 'ריזיסטאנץ' ליו"ד: תמיד ]שורות 25, 128, 268 ועוד[(; eu מתועתקת לווי"ו או ליו"ד: 'סאסור' )שורות

301, 313, 317( או 'סאסיר' )chasseur ]שורה 298[(.דוגמאות למעתקי עיצורים: t מתועתקת לסירוגין וללא כל עקיבות לטי"ת Roosevelt( 'רוזוילט' לצד )188 ,119 ,116 )שורות 'רוזוילת' לתי"ו: או ו'פורטריס' )263 ,150 )שורות 'פורתריס' ועוד[(, 194 ,192 ,46 ]שורות Stalin( 'וכיוצא באלה, פרט ל'סתאלין )]שורות 300, 313, 316[ forteresse(]שורות 101, 198, 242 ועוד[(, שנכתב תמיד בתי"ו; j וגם g מתועתקות לזי"ן:

159 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

'זויף' )juif ]שורות 340, 341, 357[(, 'זיניראל' )general ]שורות 215, 218[(; v מתועתקת לבי"ת: 'לאבאל' )Laval ]שורות s ;)]227 ,217 מתועתקת לסמ"ך או לצד"י: 'פורטריס' )שורות 300, 313, 316( ו'פורטריץ' )forteresse ]שורה Churchill( 'מתועתקת לשי"ן, על פי ההגייה הצרפתית: 'שורשיל ch ;)]297]שורות les chasseurs( 'ליסאסור' לסמ"ך: גם אך ,)]197 ,107 ,49 ]שורות 317 ,313 ,301[(; ci מתועתקת ל'סי', כדרך הצרפתית: 'סיאנו' )Ciano ]שורה 39[(; k מתועתקת לכ"ף )ולא לקו"ף(: 'כולוניל' )colonel ]שורה 291[(, 'כולון' )colonne ]שורה 173[(; ואין הפרש בינה לבין כ"ף המשקפת c, כמו במילה במילה כמו ,gh המשקפת כ"ף או ,)]117 ]שורה conférence( 'כונפיראנס'

'ספאכיתי' )spaghetti ]שורה 382[(.במקרים מעטים נשתקע גם כתיב מדויק, בעיקר כדי לבטא היבדלות סמנטית ביחיד מתועתק )מטוס( aéroplane לדוגמה ההגייה, מן משתמעת שאינה 'רופלאניס' מדויק: בתעתיק וברבים ,)149 )שורה 'רופלאן' פונטית: בצורה

)aéroplanes ]שורות 82, 163[(, צורה המשקפת את הכתיב הצרפתי. הכתיב צורות לפי הובאו והאישים המקומות שמות כל כמעט ככלל de Gaulle( 'דו–גול' :)וההגייה בצרפתית )לרוב בעקבות השם בשפת המקור/'היתליר' ועוד( 31 ,24 ,5 )שורות 'היטליר' ועוד[(, 224 ,218 ,215 ]שורות ,107 ,49 ]שורות Churchill( 'שורשיל' ,)]395 ,378 ,280 ]שורות Hitler(בין כתיב פונטי לכתיב מדויק: שם וכדומה; אך לעתים מתגלה הבדל )]197העיר ברלין מופיע הן לפי הכתיב הצרפתי - 'בירלין' )Berlin ]שורות 182, 279, 288 ועוד[( והן לפי ההגייה - 'בירלאן' )שורה 277(. מיעוט השמות נוטה במובהק על פי הערבית: 'לינגליז' )إنكليز ]שורות 27, 60, 62 ועוד[(, 'טאליאני'

)إيطالياني ]שורה 39[(, 'פראנסא' )فرنسا ]שורות 220, 226[( ועוד.בתעתיק צורני היידוע שוררת אחידות יחסית. צורן היידוע לנקבה la נכתב הדין )והוא המילה אל דבוק הוא אך לעתים בנפרד, לרוב ומופיע 'לא' תמיד ,51 ]שורות la huitième armée( ארמי' ויתיים 'לא למשל הצורנים(: ביתר 139[( וגם 'לאויתיים ארמי' )שורה 381[. צורן היידוע לזכר le נכתב לעתים 'ל' ולעתים 'לי': 'למארשי נואר' )le marché noir ]שורה 271[(, לעומת 'ליסאסור' )les chasseurs ]שורות 301, 313, 317[(. צורן היידוע לרבים les עשוי גם הוא Les Gaullistes( 'להופיע בשתי צורות כתיב שונות, 'ל' ולעתים 'לי': 'לגוליסת

]שורות 394, 408[( או 'ליזאליי' )Les Alliés ]שורות 25, 128, 268 ועוד[(.כדרך מקום בכל נכתבו בהגדה שמופיעות המעטות העבריות המילים כתיבתן בעברית, להוציא המילה 'מיצאח' )מצח ]שורה 68[(, שמופיעה בכתיב פונטי דווקא, וגם אם הכיר המחבר את מקורה העברי, אפשר שאופן הכתיב

המקובל נעלם ממנו.

ר 160 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ז. מהדורת הטקסט

ה ר ו ד ה מ ה י ב י כ ר מ

החיבור מובא בשתי עמודות: בעמודה הימנית הטקסט המקורי בערבית–יהודית, וצוינו המודפסת המהדורה מן הועתק הטקסט לעברית. התרגום ובשמאלית אך הדפוס, ממהדורת המקוריות הכותרות את הבאתי בה. העמודים מספרי

פיסוק התרגום חדש ואינו צמוד לפיסוק המקור. לטקסט המוהדר ולתרגומו נוספו הערות שוליים העוסקות בכמה עניינים: שגיאות דפוס ושגיאות המעתיק, שמות מקומות ושמות אישים בשפת המקור, אוצר מילים צרפתי, אוצר מילים ערבי, זיקה ללשון השרח במקרים חריגים, מרכיבים עבריים בלשון, משחקי מילים על בסיס לשון המקור, ביאור המשמע

המילולי, חילופי נוסח בתוך הטקסט.

ם ו ג ר ת ב י כ ר ד ל ע

של המדויק הנוסח את לקבוע מכרעת דרך בידינו אין כאמור נוסח: ענייני השרח שהכיר המחבר, אך במקרים רבים אפשר לשחזר בעזרת לשונו את הנוסח המקורי שעמד לפניו, הגדה ושרח כאחד. לדוגמה על פי המשפט בערבית 'האד )'השתא זאייא פי פאליסתין אולאד לחראר' / סנא נואר סנא הנא בלמארסי הכא בשוק השחור / לשנה הבאה בפלשתינה בני חורין' ]שורות 11-10[( אפשר להניח שנוסח השרח של המחבר היה מעין זה: 'האד סנא הנא עביד / סנא זאייא פי ארץ' ישראל ולאד לחראר'. זהו תרגום מדויק של המשפט 'השתא הכא עבדי, לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין', נוסח אחד מני כמה למשפט זה. ברוח זו השתדלתי בכל מקום לבור לפי העניין את הנוסח, מבין כמה נוסחים שונים ממרוקו של הגדה של פסח ושל השרח שעמדו לרשותי. הנה כמה דוגמאות בולטות לנוסח השרח של נסים בן שמעון לעומת נוסחי שרח אחרים: 'כייסין' השורש )מן 'גייטנא' אחרים; בנוסחים 'עולמא' לעומת )]32 ]שורה )חכמים ע'י"ט, בהוראה של זעקה ויבבה ]שורה 188[39( במקום 'עייטנא' )עי"ט, בהוראה של צעקה(; 'סנא' )שנה ]שורות 11-8, 47[( לעומת 'עאם'; 'סחאל' )כמה ]שורות 67, 287, 324[( לעומת 'קדדאס' )שורה 346(; הבחנה בין 'גנוס' בהוראה של

'הגויים' )שורות 122, 200, 284( לעומת 'קאוום' לציון 'עם' )שורה 374(.

או 'גיטא' מן שם גזור פועל כנראה זהו בר־אשר, לדברי 39'גייאטא' )חצוצרה(. ראו: בר־אשר, לשון לימודים, ג, עמ' 138,

הערה 3.

161 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

ענייני לשון: כאמור לשונו של החיבור מבוססת בעיקר על לשון השרח להגדה של פסח, אשר כדרכה סוטה מעת לעת מן המשמע המילולי בלשון המקור. בתרגומי החלטתי לחזור במידת האפשר ללשון המקורית של ההגדה, על רבדיה ולשון חז"ל. ציינתי בהערות את המקומות לשון המקרא, ארמית השונים - שבהם חורג השרח מן המשמעות המילולית. לדוגמה בשרח מתורגם הביטוי הוא'; ברוך 'אלוהים המילולי שפירושן הוא', ברוך 'אלאה במילים 'המקום' אולם בתרגומי העדפתי לשוב אל לשון המקור מן ההגדה של פסח, שבה נאמר 'מבארכ המתורגם: הוא', ברוך המקום 'ברוך הביטוי .)324 )שורה 'המקום' )שורה המקור כלשון העברי בתרגום מופיע הווא', מבארכ הוא ברוך אללה 59(. הוא הדין במקומות שבהם מופיעה בנוסח המקורי ארמית, כגון הביטויים 'זמיע זיעאן' )כל רעב ]שורה 6[( ו'זמיע למחדאז' )כל נזקק ]שורה 7[(, שבחרתי לתרגמם כלשון ההגדה של פסח: 'כל דכפין' ו'כל דצריך' בהתאמה. כך נהגתי בהשוואה מצומצם בשרח הערבית של המילים אוצר שבהם במקומות גם

לעברית של ההגדה. אדגים את דבריי בעזרת הקטע הבא:

תרגום מקור

ונצעק ונצעק 187 'ונצעק אל רוזוולט יתברך

שמו'. וגייטנא ילא רוזוילת תבארך

שמייתו.188

כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 189 'וימת הינדנבורג ויעל היטלר

במקום חורבנו. מאת האמבורג40 וטלע היטליר

פמכלייתו.190

וייאנחו בני ישראל מןהעינויים ויזעקו.

ותנההדו ולאד ישראל מן לעדאב וגייטו.

191

וישמע שוועתם רוזוולט מןהעבודה'.

ושמע גיטתהום רוזוילט מןלכדמא:

192

וישמע וישמע 193'וישמע רוזוולט את נאקתנו'. 194 ושמע רוזוילט גיטתנא.

כמה שנאמר: פחאל מה קאל לפסוק. 195'וישמע רוזוולט את נאקתם. 'ושמע רוזוילט גיטתהום. 196

ויזכרו הוא וצ'רצ'ילאת תאוות נקמתם

הווא ושורשיל תפככרוחסיפתהום

197

כנראה צ"ל: 'הינדנבורג'. 40

ר 162 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

את האנגלים ואת האמריקניםואת סטלין'.

מעא לינגליז. ומעא לאמיריך.ומעא סתאלין':

198

)]195 ,189 ]שורות הפסוק שאמר )כמו לפסוק' קאל מה 'פחאל הביטוי א. מוחזר ללשון ההגדה )'כמה שנאמר', 'כמו שנאמר', או 'שנאמר'(.

השורש מן שונות מילים חמש מופיעות בשרח עצמן, למובאות אשר ב. ]שורה 194[ 'גיטתנא' ]שורה 191[, 'גייטו' ]שורה 188[, )'גייטנא' ע'י"ט41 ופעמיים 'גיטתהום' ]שורות 192, 196[(, והשתדלתי לתרגמן כלשון המקרא בהגדה של פסח, שהיא עשירה יותר ונוקטת ארבע מילים משורשים שונים )'ונצעק', 'ויזעקו', 'שוועתם', 'נאקתם'(; במקרה אחד העדפתי את התרגום 'קולנו' ובמקום הכותב' של הייחודית בחירתו את לבטא כדי המילולי,

תרגמתי 'נאקתנו' )שורה 194(.המילה 'חסיפתהום' )שורה 197( תורגמה אף היא בדרך מילולית: 'תאוות ג. את אלהים )'ויזכר שבמקור 'ברית' כנגד כאן עומדת והיא נקמתם',

בריתו'(.את המלית 'מעא' )עם ]שורה 198[( תרגמתי כאן באמצעות המילית 'את' ד. בהוראה זו בעברית, וגם כאן כדי לשמור על לשון המקרא שבהגדה: 'ויזכר

אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב' )שמות ב, כד(.

המאפיינים הצורניים: בדיון לעיל בעיצוב הצורני של החיבור תיארתי את דרכו הסגנונית של מחבר ההגדה והצגתי כמה דוגמאות. בתרגום החיבור לעברית לא ראיתי הכרח לשמור על החריזה הנוקשה שכפה המחבר על הטקסט, וכדי להמחיש את השימוש הצורני במבנים חרוזים, הדגשתי בעמודה הימנית )של מילים למשחקי אשר השורות. בסופי החורזות התיבות את המקור( טקסט ולשעשועי לשון של המחבר, הערתי על חילופי לשון או על שימושים במשחקי לשון במקומות שבהם אין הדבר משתמע במישרין מן התרגום לעברית. הקטע הבא ממחיש את אופן התמודדות בתרגום עם המאפיינים הצורניים של טקסט

המקור:

על שורש זה, ראו לעיל, הערה 39. 41

163 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

תרגום מקור

3 הא לחמא הא לחמאהפנים החלשות האלה 4 האד לוזוה דעאף.

שהיו לאבותינו בבהלהמהיטלר

די כאנו ענד זדודנא בלכלעא די היטליר:

5

כל דכפין יתהלך ויפחד 6 זמיע זיעאן יתסארא ויכאף. כל דצריך ברעדה

מתעופף זמיע למחדאז בררעדא

כא יטיר:7

8 האד סנא הנא. השתא הכאלשנה הבאה בשלווה. 9 סנא זאייא פלהנא.

השתא הכא בשוק השחור האד סנא הנא בלמארסי נואר: 10 לשנה הבאה בפלשתינה בני

חורין. סנא זאייא פי פאליסתין אולאד

לחראר.11

בקטע זה כל המשפטים חורזים, וכאמור חריזה כזאת אינה קיימת בטקסט א. המקורי של ההגדה של פסח: 'דעאף' - 'ויכאף'; 'היטליר' - 'ויטיר'; 'הנא' - 'לחראר'. במהדורת הטקסט הודגשו החרוזים בטקסט 'פלהנא'; 'נואר' -

בערבית, אך החריזה לא נשמרה בתרגום לעברית. חלק מן התיבות החורזות מקורן בלשון השרח, וכאמור לעתים עובדה זו ב. )בבהלה היטליר' די 'בלכלעא המילים למשל בתרגום. אילוצים גוררת 5[( חורזות עם המילים 'בררעדא כא יטיר' )ברעדה בורח ]שורה מהיטלר

]שורה 7[( ויוצרות מובן מאולץ למדי. ,l-uzuh d ʿaf( 'הקטע כולל משחק מילים מקורי של המחבר: 'לוזוה דעאף ג. t[ )לחם ]או מזון[ ʿ am dʾif[ 'במקום 'טעאם צ'עיף )]הפנים הכחושות ]שורה 4

'כחוש'; במקור: 'לחם עוני'(.9[( הובאה ]שורה الهناء, בשלווה في )fәl–hna, ובערבית: 'פלהנא' המילה ד. כאן לתפארת החריזה עם התיבה 'הנא' )hna, ובערבית: هنا, כאן ]שורה 8[(, ונמצאו שתי מילים זהות בהגייתן בערבית–היהודית של מרוקו אף כי הן

שונות בצורתן ובהוראתן.

ר 164 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

מהדורת הטקסט כולו

תרגום לעבריתהמקור בערבית־יהודית

בבהילו |1|42 בבהילו 1במהרה באו האמריקנים.בזזרבא זאו לאמיריכאן:243

הא לחמא הא לחמא 3הפנים הכחושות האלה האד לוזוה דעאף.44 4 די כאנו ענד זדודנא בלכלעא 5

די היטליר:45 שהיו לאבותינו בבהלה

מהיטלרכל דכפין46 יתהלך ויפחדזמיע זיעאן יתסארא ויכאף. 6כל דצריך48 ברעדה בורח.זמיע למחדאז בררעדא כא יטיר:47 7השתא הכא49 האד סנא הנא. 8לשנה הבאה בשלווה.סנא זאייא פלהנא.50 9

השתא הכא בשוק השחורהאד סנא הנא בלמארסי נואר:1051סנא זאייא פי פאליסתין52 אולאד 11

לחראר.לשנה הבאה בפלשתינה בני

חורין.

ספרה זו מציינת את מספר העמוד בטקסט המקורי. 42

יא אלנצבה לצורה זו משקפת הוספת נראה שצורה - أمريكاني 43.américain הצרפתית

הכחושות( הפנים ,l-uzuh d ʿaf( דעאף' 'לוזוה מילים: משחק 44במקור כחוש; מזון[ ]או לחם ,t ʿ am dʾif( צ'עיף' 'טעאם במקום

בהגדה של פסח: 'לחם עוני'(.Hitler; להלן גם: 'היתליר'. 45

הארמית ללשון צמוד זו בפסקה התרגום רעב'; 'כל ארמית: 46שבקטע המקורי בהגדה.

התעופף, ובהשאלה: נעלם, נמלט וכדומה. ראו: קולין, ה, طار - 47עמ' 1214.

ארמית: 'כל נזקק'. 48

ארמית: 'השנה כאן'. 49

,hna( 'חורזת עם המילה 'הנא )בשלווה ,fәl-hna( 'המילה 'פלהנא 50כאן ]שורה 9[(, לשון נופל על לשון.

le marché noir; להלן גם: 'מארשי נואר'. 51

Palestine )فلسطين(. 52

165 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

מה נשתנה מה נשתנה 12אס נאחיא לילא האדי. מן לילת 13

תראנת נוף:53מה נשתנה הלילה הזה מליל

שלושים ותשע?די פדוך ליאלי מא כוננאס נקדרו 14

חתתא נתכללמו: שבלילות ההם אפילו לדבר לא

יכולנו, והלילה הזה איננו פוחדים.ולילא האדי מא גיר ענדנא כוף: 15די פי דוך ליאלי כוננא נבאתו 16

נכממו: שבלילות ההם לנו בדאגה,

והלילה הזה, בלב54 שמחה.ולילא האדי לפרחא פזזוף: 17די פי דוך ליאלי כוננא בלגדאייד 18

נתסממו: שבלילות ההם במצוקות

הורעלנו והלילה הזה התבונן וראה;ולילא האדי תפררז וסוף: 19די פי דוך ליאלי מא כוננא נאכלו 20

ואלא נשרבו: שבלילות ההם לא אכלנו

ולא שתינו, רק פחדנו וברחנו.גיר כאייפין ונהרבו: 21והלילה הזה בשלווה אנו מסובין.ולילא האדי פלהנא מתכיין:22

עבדים עבדים 23עבדים היינו להיטלר הצורר, עביד כוננא להיטליר לעדו: 24ויצילונו בעלות הברית מידו ופכוננא ליזאליי55 מן יידו: 25ביד חזקה ובזרוע נטויה.בייד קוייא ובדרע ממדודא:26ואלוכאן: מא זא לינגליז56 27

ולאמיריכאן.57 ואילו לא באו האנגלים

והאמריקנים, הרי לא היינו ניצולים58 מא ענדנא פככאן. 28לא אנו ולא בנינו לא חנא ולא ולאדנא: 29ולא בני בנינו. ולא ולאד אולאדנא. 30מתררעדין כוננא מן היטליר 31

וזהדו: אחוזי אימה היינו מהיטלר

ועצמתו.59

trente neuf - שלושים ותשע, דהיינו שנת 1939. 53

או: 'בגוף'. 54

les Alliés 55

.)anglais( إنكليز 56

.)américain( أمريكاني 57

מילולית: לא הייתה לנו תשועה. 58

מילולית גם: מאמצו. 59

ר 166 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ואכלליה: כוננא כייסין. כוננא 32פאהמין:

ואפילו היינו חכמים, היינו נבונים

ויודעים מה עתיד לקרות לו.כוננא עארפין אס גאדי יסיר ביה:33וזמיע די יקזם60 ויזווק61 מא טרא 34

ביה: וכל המרבה לספר בהלצה

ובקישוט62 את אשר אירע לו,הרי זה משובח.טרא האדא משכור:35

מעשה |2| מעשה 36זרא מעשה63 פייאם לכביר 37

מוסוליני:64 אירע מעשה בימי של מוסוליני

הגדול, היטלר וגרינג הממזר, היטליר וגורינג65 לממזר:66 38ריבנטרופ וצ'אנו האיטלקי, ריבינטרוף67 וסיאנו68 טאליאני:69 39שהיו מתכוננים בתחבולה ועצה כאנו מוזזדין בלחילא ותדביר:70 40כל אותו הלילה, טול האדיך לילא. 41עד שבאו מלאכי חבלה חתתא זאו מלאכי חבלה.71 42וטלטלום, הו רבותינו, והזזוהום יא סיאדנא.43והשליכום לתנור השחר.73ורמאוהום פלכושא דצבאח:4472

אמר רבי אלעזר אמר רבי אלעזר 45

قجم - התבדח, התלוצץ. ראו: קולין, ו, עמ' 1532. 60

زوق - קישט, הציג בצורה ססגונית. ראו: קולין, ג, עמ' 752. 61

מילולית: להתלוצץ ולספר בקישוט ובמליצה. 62

עברית: מעשה. וראו: בהט, עמ' 306. 63

Mussolini 64

Göring; להלן גם: 'גוירינג'. 65

וראו: גנאי. וכינוי בהוראה של קללה רוב פי על עברית: ממזר, 66בהט, עמ' 300.

Ribbentrop 67

Ciano 68

إيطالياني. 69

تدبير - מזימה; וגם: עצה, התייעצות. 70

עברית: מלאכי חבלה. וראו: בהט, עמ' 296. 71

דצבאח' שמע 'קריאת נאמר בשרח במקור מילים: משחק 72)קריאת שמע של שחרית(.

כלומר: אל 'האש הראשונה' בבוקר. 73

167 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

אמר מר רוזוולט בנאום: קאל מוסיו74 רוזוילט75 פדיסכור:76 46טראני אנא כיף ולד סבעין סנא. 47

וזכית לי מדכור. הרי אני כבן שבעים שנה

וזכיתי שתיזכרהריסת גרמניה בלילות, בהפגזות. הדים לאלמאן77 פליאלי בלכור: 48

עד שדרשה מר צ'רצ'יל, חתתא דרשהא מוסיו שורשיל:78 49שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 50 תפככר אס עמלת 51

פיהום לא ויתיים ארמי.79 'למען תזכור את אשר עשתה

בהם הארמייה השמינית בדרך ארץ מצרים'. פטריק מאצאר.80 52כל ימי חייך וימיי טול ייאמך וייאמי. 53אזכור מה אירע.82נתפככר מאצאר.81 54'כל ימי חייך', הלילות.טול ייאם חיאתך ליאלי. 55וחכמים אומרים:ולעלמא קאלו. 56טול ייאם חיאתך מנין תזי לייאם 57

דררוסיא.83'כל ימי חייך', להביא לימות

רוסיה.

ברוך המקום ברוך המקום 58מבארך אללה ברוך הוא מבארך 59

הווא:

ברוך המקום ברוך הוא.84

monsieur 74

Roosevelt; להלן גם: 'רוזוילת'. 75

discours 76

l’Allemagne 77

Churchill 78

la huitième armée - הארמייה הבריטית השמינית, בפיקודו של 79הגנרל מונטגומרי.

مصر. 80

כנראה צ"ל: 'מא צאר' )מה אירע(, אך אפשר שהמעתיק חיבר את 81בסמיכות המופיעה )מצרים( 'מאצאר' לתיבה בזיקה המילים,

)שורה 52(. וזאת )מאצאר(, 'מצרים' ולא צאר( )מא אירע' 'מה תרגמתי 82

בעקבות הצעת תיקון הגרסה וראו לעיל ההערה הקודמת.روسيا. 83

מילולית: ברוך אלוהים ברוך הוא, ברוך הוא. הכפילות המאולצת 84המונח את לתרגם השרח של דרכו בשל נוצרת הצלע בסוף

'המקום' במילים 'אללאה ברוך הוא'.

ר 168 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

מבארך די זאב לינגליז 60ולאמיריך85 מבארך הווא

ברוך שהביא את האנגלים ואת אמריקה ברוך הוא.

מקאבלת רבעא דלולאד תכללמת 61תורה:

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:

לינגליז כייס. היטליר דאלם. 62לאמיריך מליח.

אנגליה חכם. היטלר רשע. אמריקה טוב.

ומוסוליני שאינו ראוי שידברו בו.ומוסוליני מא יליקס להדרא:63

חכם חכם 64אנגליה - חכם, מה הוא אומר?86לינגליז לכייס אס הווא יקול: 65לא רואיאל איר פורץ87 תכדם 66

בלמעקול: חיל האוויר המלכותי פועל

בחכמה.חתתא נתי קול אילו: סחאל מן 67

רגיפא כא תתכל פפסח. ואף אתה אמור לו: כמה

מצות נאכלות בפסח? כל מצה בפצצה על המצח, כל רגיפא בכורא עלא למיצאח88 68בפצצות חזקות.בלכור צחאח:69

רשע |3| רשע 70היטלר - רשע, מה הוא אומר? היטליר דאלם אס הווא יקול. 71העבודה והעינויים כולם ליהודים. לכדמא ולעדאב כללהא אלליהוד. 72ליהודים ולא לו. ליהוד ולאייס אילו. 73ועלא די חבת תכרז רוחו 74

בלגדדא.89 ולפי שעמדה רוחו לצאת

בזעם,

l’Amérique 85

ולהלן כאן ואולם אומרת? היא מה החכמה, אנגליה מילולית: 86העדפתי לשמור על לשונו המקורית של הקטע הידוע מן ההגדה

של פסח.)מן הבריטי המלכותי האוויר חיל - la Royal Air Force 87

האנגלית(.פי ההגייה של על )'מיצאח'(, פונטי בכתיב וכאן עברית: מצח; 88

יהודי מרוקו. ראו גם: בהט, עמ' 311.זמלא' רוחו כררז די 'ועלא נאמר בשרח במקור מילים: משחק 89

)ולפי שהוציא עצמו מן הכלל(.

169 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

עמוד מתוך 'הגדה די היטליר' מאת נסים בן שמעון,

רבאט 1943. אוסף מכון הברמן

ר 170 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

התאכזר90 ליהודים. כפר פליהוד. 75חתתא טאליאן91 כא יגזז סנאנו 76

ויקול אילו.גם איטליה תקהה את שיניו

ותאמר לו: פלאליבי92 ולאפריך93 תקאדאתלי 77

לעדדא. בלוב ובאפריקה אזלה לי

התחמושת; לי ולא לו.אילי ולאייס אילו.78 ולוכאן מא תבבעתך מא 79

נחצלו בזוז:ואילו לא הלכתי בעקבותיך, לא

היינו שנינו נלכדים.94

תם תם 80לאמיריך למליח אס הווא יקול. 81

אס האדא. אמריקה - טוב, מה הוא אומר?

- מה זאת? ותקול אילו. גיר בררופלאניס95 82

דיאלנא ואמרת אליו: רק במטוסינו

נציל את העולם כולו מיד הצורר.נפככו דניא כאמלא. מייד לעדו:83

ושאינו יודע ושאינו יודע 84ומוסוליני, שאינו ראוי לדבר עליו?ומוסוליני די מא יליקס להדרא. 85נתי תבדא אילו. פחאל מא קאל 86

לפסוק. את פתח לו. שנאמר:

ותעללמו פנהאר לוולי פאס 87חצל פלקהרא.96

'והגדת לו ביום הראשון שבו נלכד97 במצוקה,

לחצלא דליתיופי98 88ותונס100 לעזיז.

בהילכדותן99 של אתיופיה ותוניסיה היקרה.

משחק מילים: במקור בשרח נאמר 'כפר פללאה' )כפר באלוהים 90השתמש המחבר פסח(; של ההגדה בלשון בעיקר' 'כפר תחת

כאן בהוראה 'התאכזר' באותו שורש בערבית.Italien(s) - איטלקי)ם(, כינוי לאיטליה. 91

la Libye )ليبيا(. 92

l’Afrique 93

מילולית: נופלים בפח. 94

aéroplanes 95

قهرة - סבל, ייסורים, מצוקה וכדומה. ראו: קולין, ו, עמ' 1619. 96

מילולית: נפל בפח. 97

l’Éthiopie 98

מילולית: נפילתן בפח. 99

تونس. 100

171 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

עמל אללאה נס101 וזאב 89לינגליז.

ויעש אלוהים נס ויבא את האנגלים.

ויוציאם מארץ מצרים, כררזהום מן טריק מאצאר. 90ומונתגומירי102 תבבעהום בלא 91

חצצאר. ומונטגומרי רדף אחריהם ללא

מצור'. יכול מראש חודש? יקדר מן ראץ שהר. 92ילמד הוא והיטלר השותף, יתעללם103 הווא והיטליר סריך. 93כאשר באו האמריקנים לאפריקה.פאס זא לאמיריך אללאפריך. 94יכול מבעוד יום? יקדר מן מאזאל נהאר. 95תעללם לתקול. פסבבת ליהוד לא 96

מן קולת אילא פסאעא. תלמוד לומר: בעבור היהודים לא

אמרתי, אלא בשעה ]זו[.104מן הנא לשבועות נתפככו מן 97

לגלות:105מעתה ועד שבועות נינצל מן

הגלות.

מתחלה מתחלה 98מן לוול כאן קוי קווא כבירא 99

לחראמי די היטליר. מתחילה היה היטלר הממזר חזק

מאוד,106 ודאבא קררבת רוסיא תקאדילו 100

כדמתו. ועתה התקרבה רוסיה לכלות את

עבודתו.107פחאל מא קאל לפסוק. ותכללם 101

סתאלין109 לקאומו בלכיר. שנאמר: 'ויאמר108 סטלין אל כל

העם בטוב: האגדא קאל תימוסינכו 102

פסתאלינגראד.110 כה אמר טימושנקו

בסטלינגרד: נחרכו עליה ומא נכלליוהס פאיין 103

|4| יטיר. ננוע לעברו ולא נשאיר לו מקום

שאליו יברח.

עברית: נס. וראו: בהט, עמ' 326. 101

Montgomery; להלן גם: 'מונגומירי'. 102

במקור בשרח להגדה: 'תעללם', תחת 'תלמוד לומר'. 103

כלומר מיד. 104

עברית: גלות. וראו: בהט, עמ' 179-178. 105

מילולית: היה חזק חוזק רב הממזר היטלר. 106

שיעור הדברים: ועתה עמדה רוסיה לסכל את מזימתו. 107

ואולם )יהושע('; 'ויאמר כאן: 'ויאמר', על דרך ההגדה תרגמתי 108'ותכללם' פירושו 'וידבר'.

Stalin (Сталин) 109

Stalingrad (Сталинград) 110

ר 172 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

טירא נטיירוה מן הנא חתתא 104למכלייתו.

נעיפהו מכאן111 עד למקום חורבנו

ונוציא כנגדו תותחים אחרים'.ונכררזולו מדאפע אוכרין.105

ואקח את אביכם ואקח את אביכם 106 וכודת אבוכום שורשיל 107

פנהאר מברוך. 'ואקח את אביכם ]את[ צ'רצ'יל

ביום מבורך ועבביתו לטריק טאליאן. 108

וכתתרת קוותו.ואולך אותו לדרך ]ארץ[ איטליה

וארבה את כוחוואתן לו את טוברוק. ועטית אילו תוברוך.112 109ומאחר שרציתי לגרום לו קורת ומנור מא חבת נקוותו. 110

רוח,כללית מוסוליני פבן גאזי113 111

מטרוך. השארתי את מוסוליני בבנגאזי

נטוש. ועטיתו לאתריפוליתאן114 חתתא 112

לפרונתייר115 די תונס. ואתן לו את טריפוליטניה עד

גבול תוניסיהולאמיריך מן לור ולינגליז מן 113

לגדדאם:ואת אמריקה מאחור ואת

האנגלים מלפנים'.

ברוך שומר ברוך שומר 114מבארך די עאון לאמיריך ולינגליז 115

מבארך הווא. ברוך עוזר לאמריקה ולאנגלים

ברוך הוא.די מוסיו רוזוילת מכמם לו לחד. 116

די יעמלשמר רוזוולט חישב את הקץ.

לעשות סאיין תוקאל פלאכונפיראנס 117

דאנפא.116 כמו שנאמר בוועידת

אנפא117

מילולית: נעיפהו מכאן העפה. 111

Tobrouk )طبرق(. 112

Benghazi (بنغازي(. 113

la Tripolitaine 114

la frontière 115

la conférence d’Anfa - ועידת אנפא, כינויה הצרפתי של ועידת 116קזבלנקה, על שם המלון שבו התקיימה.

ועידת קזבלנקה. 117

173 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

בברית בין הדרכים. פלהאעד באיין טרקאן.118 118פחאל מא קאל לפסוק. וקאללהום 119

רוזוילת עריף תערף. שנאמר: 'ויאמר אליהם

רוזוולט: ידוע תדע כי חזקים אנו בשמים וביםאין קויין חנא פשמא ופלבחר. 120ונהלכוהום ונעדדבוהום בלעדאב 121

לחרר. ונדכאם ונייסרם בעינויים

קשים. וחתתא לגנוס די יכדמו 122

מעאה נשארע אנא. וגם את הגויים אשר יעבדו

עמו119 דן אנכיומנורא דאלך נגלסו פלהנא 123

לכתיר: ואחרי כן נשב בשלווה

גדולה'.

והיא שעמדה והיא שעמדה 124הייא רוסיא די וקפת לזהדנא120 125

ולינא. היא רוסיה שעמדה לאבותינו121

ולנו.די לאייס היטליר בוחדו ואקף 126

עלינא ליפנינא שלא היטלר לבדו עמד

עלינו לכלותנו, אילא מוסוליני וזיד וזיד. 127

ואקפין עלינא ליפניונא. אלא שמוסוליני ועוד ועוד

עומדים עלינו לכלותנו. וליזאליי מבארכין הומא 128

פככונא מן ידיהום:ובעלות הברית ברוכות–הן

הצילונו מידם.

צא ולמד צא ולמד 129כרז ותעללם אס פתש לממזר די 130

גוירינג.122 |5| יעמל לזדודנא.צא ולמד מה ביקש גרינג הממזר

לעשות לאבותינו; די היטליר לא מן גזר אילא עלא 131

ליהוד.שהיטלר לא גזר אלא על

היהודים,

משחק מילים: במקור נאמר 'פלהאעד באיין אלקטעאן' )בברית 118בין הבתרים(.

כלומר את בעלות ברית. 119

כנראה צ"ל: 'לזדודנא' - לאבותינו; וכך הוא בשרח כאן, בעקבות 120פירושו 'זהדנא' ולנו'. לאבותינו שעמדה 'והיא ההגדה: לשון זו הוראה אך פעמים(, כמה בהגדה המופיעה )מילה 'עצמתנו'

אינה מתבקשת כאן.תרגמתי כאן 'ולאבותינו' על פי תיקון הנוסח 'זהדנא' ל'זדודנא', 121

וראו לעיל, ההערה הקודמת.ראו: בהט, עמ' 300, שהביא דוגמה זו. 122

ר 174 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

וגבלס ביקש לעקור את הכול.וגובילס123 פתש לי יקללע כולסי. 132פחאל מא קאל לפסוק. לכדדאע 133

די היטליר עדונא. שנאמר: 'הרמאי124

היטלר צוררנו. והבטלהום למזל125 וסארו 134

מקהורין באמר אללאה ברוך הוא וייפול מזלם ורוחם נדכאה

בדבר ה'126ונזל עליהום סכט כביר קוי 135

וכתיר:וירד עליהם חרון אף גדול, עצום

ורב'.

וירד וירד 136'וירד רומל מדרך מצרים, ונזל רומיל127 מן טריק מאצאר. 137אנוס ונסוג וראשו מורכן.מקהור והרבאן וראץ מחנייא. 138ותבבעתו לא ויתיים ארמי 139

בלבטר.128 ותלך בעקבותיו הארמייה

השמינית מיד'. מלמד129 שלא רק ירד לאבדן, תעלמו מא נזל גיר לכטייא - 140אלא ]גם[ שקע בו.130 איללא גיר יתגררק פיהא. 141שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 142וקאל רומיל אילא היטליר פטריק 143

לאליבי. 'ויאמר רומל להיטלר בדרך

לוב: שם קרע מונטגומרי את לבי, תממא מונתגומירי פסך לי קלבי. 144כי כבד הרעב בארץ איטליה, אין קוי זזוע פארד טאליאן. 145ודאבא ראה חנא מהלוכין פארד 146

תונסי: ועתה מובסים אנו בארץ

תוניסיה'.

Goebbels 123

וכך גם בשרח: 'ארמי אובד אבי' תורגם: 'לכדדע מעדדם באבא' 124לבן של המסורתי אפיונו בסיס על וזאת אבי(, מאבד )הרמאי )מהדורת ד סג, רבה בראשית למשל: וראו כרמאי, הארמי

תיאודור-אלבק, עמ' 681-680(.עברית: מזל. וראו: בהט, עמ' 288. 125

מילולית: בדבר אלוהים ברוך הוא. 126

Rommel 127

بطر - פעל מיד ובמהירות. ראו: קולין, א, עמ' 96. 128

מילולית: תלמדו, תדעו. 129

בצלע הפעלים סדר את כאן מהפך המחבר מילים: משחק 130המקורית, שבה נאמר 'די מא נזל סי לייתגררק גיר לייסכן תמא'

)שלא ירד להשתקע, אלא לגור שם(.

175 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

במתי במתי 147בנאס קלאל. פחאל מא קאל 148

לפסוק. 'במתי מעט', כמה שנאמר:

בשבעין רופלאן131 כא תזי עלינא 149פכול טריק.

'בשבעים מטוסים שבאו עלינו בכל דרך,

ודאבא די זאו לא פורתריס 150בולאן132 בתפריק.

ועתה הנה באו מפציצי ה"מבצר המעופף"133 והם פזורים

ככוכבי השמים לרוב'.כיף נזום שמא לכתרא:151

ויהי שם ויהי שם 152'ויהי שם לגוי גדול',וכאן תממא לקאום כביר. 153יתעללם די כאנו טאנגאת134 154

מוזודין בעדא. מלמד שהיו טנקים

מצויים שם. 'לצבא גדול ועצום',135 לעסכר קוי וכתיר. 155כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 156 ונאס דרוסיא טמרו ודבבו 157

ותקוואו בלעדדא. 'ואנשי רוסיה פרו וישרצו ]וירבו[

ויעצמו בתחמושתותמלא הארץ אותם'.ותעממרת לארד ביהום:158

ורב ורב 159'ורב', כמה שנאמר: וכתיר פחאל מא קאל לפסוק. 160למלאיין דלעצכר מוזודא 161

לחדרתך 'מיליוני חיילים מוכנים

לעיניך, וכתתרתי וכבברתי טאנגאת 162

לזררתך. ותרבי ותגדלי, טנקים

בשבילך,

Aéroplane; לעיל גם ברבים. 131

'פורטריץ', נוספות: כתיב בצורות להלן ;la forteresse volante 132'פורטריס'.

כבד מפציץ ,B-17 הבואינג למטוס כינוי הוא מעופף' 'מבצר 133בשירות חיל האוויר האמריקני, שנודע בעיקר בקשר להפצצות

הנרחבות על מפעלים גרמניים במהלך המלחמה. tank - צורת ריבוי ערבית למילה זרה 134

תרגמתי כאן בעקבות המקור בהגדה ובשרח: גדול ועצום )'כתיר 135וקוי'(; נראה כי המחבר החליף כאן את הסדר לתפארת החריזה

)'כביר' - 'כתיר'(, שאינה קיימת במקור בהגדה.

ר 176 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

רופלאניס יתצוובו פלאמיריך 163ויזיו.

מטוסים נכונו136 באמריקה ויגיעו.

ורוסיה מנצחת על המלאכה'. ורוסיא בלכדמא מגוודא:164137

וירעו |6| וירעו 165'וירעו אותנו ההיטלריים', וקבבחו לינא ליטליריין.138 166כמו שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 167 ועדדבונא ורסמונא בטראף 168

צפרין:'ויענונו ויסמנו אותנו בטלאים

צהובים'.

וירעו וירעו 169וקבבחו אילנא. פחאל מא קאל 170

לפסוק. 'וירעו אתנו', כמה שנאמר:

'הנה עם היהודים ]רב ו[עצום לגנס דליהוד קוי עלינא. 171ממנו.

הבה נתחכמה לו ונגלהו מכאןאראו נתכייסו ונזליוה מן הינא. 172ונכתתרו מעאה לא סאנכיים 173

כולון139 פינא. ונרבה עמו את הגיס החמישי140

בתוכנו, ויתכללטו חתתא הומא מעא 174

כארהיננא. ויתערבו גם הם

בשונאינוויכבברו לינא די יסיר פי כול 175

ארד:ויודיעו לנו את אשר יקרה בכל

ארץ'.

ויענונו ויענונו176'ויענונו', ועדדבונא. 177כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 178

מילולית: יוכנו, מוכנים. 136

המחבר שמר כאן על חריזה עם הסיומת המקורית בשרח: 'ונתי 137עריאנא ומזררדא' )ואת ערם ועריה(.

l’hitlérien - צורת ריבוי ערבית למילה זרה 138

la cinquième colonne 139

כוחות לציון המונח משמש זה בהקשר גם - החמישי הגיס 140מחוץ, לאויבים לסייע כדי מבית הפועלים ובוגדניים חתרניים ביהודים כחלק מן התעמולה כינוי אשר דבק בצורה מסורתית

האנטישמית.

177 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

וזעלו לגלותיי141 179פחומתנא

'וישימו ]עלינו[ שרי מחוז בשכונתנו

ולאגיסטאפו142 תעדדב 180פכדמתנא.

והגסטפו מתייגע ]לענותנו[ בסבלותינו.143

ויבנו מחנה ריכוז ובנאו כאמפ דלא כונסתראסיון.144 181בברלין הארורה'. פלקיהרא145 די בירלין:182146

ויתנו ויתנו 183'ויסמנו אותנו בטלאים צהובים', ורסמונא בטראף צפרין. 184כמה שנאמר:פחאל מה קאל לפסוק. 185ורסמו לא גיסטאפו. ולאד ישראל 186

בלבראצאר.147'ויסמנו הגסטפו את בני ישראל

ברצועות יד'.

ונצעק ונצעק 187וגייטנא ילא רוזוילת תבארך 188

שמייתו. 'ונצעק אל רוזוולט יתברך

שמו',כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 189מאת האמבורג148 וטלע היטליר 190

פמכלייתו. 'וימת הינדנבורג149 ויעל היטלר

במקום חורבנוותנההדו ולאד ישראל מן לעדאב 191

וגייטו. וייאנחו בני ישראל מן העינויים

ויזעקוושמע גיטתהום רוזוילט מן 192

לכדמא:וישמע שועתם רוזוולט מן

העבודה'.

Le(s) Gauleiter(s) )מן הגרמנית( - גולייטר הוא כינויו של מושל 141מחוזי במפלגה הנאצית, כגון יוזף גבלס הנזכר, שהיה הגולייטר

בברלין. la Gestapo )מן הגרמנית(. 142

מילולית: בעבודתנו; ותרגמתי על דרך ההגדה. 143

camp de la concentration 144

قيهرة )qehra( - מקום השטן, 'עזאזל'. ראו: קולין, ו, עמ' 1620. 145

Berlin 146

la brassard - רצועת יד שנענדת על הזרוע. 147

שבתקופת גרמניה קנצלר ,)Hindenburg( 'הינדנבורג' צ"ל: 148כהונתו נתמנה היטלר ראש ממשלה; עם מותו החל היטלר למלא

גם את תפקיד הקנצלר.כך על פי תיקון הנוסח, וראו ההערה הקודמת. 149

ר 178 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

וישמע וישמע 193'וישמע רוזוולט את נאקתנו',150 ושמע רוזוילט גיטתנא. 194כמה שנאמר: פחאל מה קאל לפסוק. 195'וישמע רוזוולט את נאקתם. ושמע רוזוילט גיטתהום. 196הווא ושורשיל תפככרו 197

חסיפתהום ויזכרו הוא וצ'רצ'יל את תאוות

נקמתם151מעא לינגליז. ומעא לאמיריך. 198

ומעא סתאלין:את האנגלים ואת האמריקנים ואת

סטלין'.152

וירא וירא 199 וראו גבננא. זמיע לגנוס 200

די כא יעארפו דרך |7| ארץ.153 'ויראו את ענינו', כל העמים

שיודעים דרך ארץ, כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 201 סאפו לעדאב די מעדדבין 202

ולאד ישראל. וחננו עלינא:'ויראו את העינויים אשר מתענים

בני ישראל וירחמו עלינו'.

ואת עמלנו ואת עמלנו 203 וסקאנא למראייר 204

האדו לולאד. 'ואת עמלנו' - המרורים,154

אלו הבנים, כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 205

תרגמתי 'נאקתנו', ולא לפי המקור )'קולנו'(, שכן המחבר העדיף 150תרגום כלל בדרך כאן מופיע השרח בנוסחאות 'גיטתנא'. כאן

מילולי: 'צוטנא'.حسيفة - תאווה, תשוקה וכדומה. ראו: קולין, ב, עמ' 325. 151

כלומר: עם האנגלים, עם האמריקנים ועם סטאלין; ותרגמתי כאן 152כלשון הפסוק.

זה שביטוי השרח מנוסחאות בחלק ראיתי ארץ; דרך עברית: 153תורגם לעתים באופן מילולי: 'טריק לארץ'', אך ייתכן שבגרסת כמות ארץ' 'דרך הצורה הופיעה המחבר לפני שעמדה השרח שהיא. לעומת זאת אפשר שהמחבר חזר כאן ביודעין אל המונח מרוקו יהודי של בערבית־היהודית הקיים ארץ', 'דרך העברי )על מקורי מסר להדגיש כדי ונימוסין, ארץ דרך של בהוראה על הנשען מילים משחק באמצעות המתורבתות( האומות וראו: כנימוסין. שלו המיוחדת וההוראה העברי המונח שחזור

בהט, עמ' 179-178. מילולית: ייסורינו המרים. 154

179 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

וצצא היטליר לזמיע לא גיסטאפו 206ליקול.

'ויצו היטלר את כל הגסטפו לאמור:

זמיע ליהודי די תקבדו תרמיוה 207פזזיר.

כל יהודי אשר תתפסו אל הסיד תשליכוהו,

ותביאו אנשים להסתכל'. ותזיבו נאס יתפררזו:208

ואת לחצנוואת לחצנו 209'ואת לחצנו', שנלחצנו בתוכם,155 וחצלאננא די חצלנא פידיהום. 210כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 211'וגם מרחם אחד אין בהםחתתא ואחד בלמחננא מא פיהום 212מקטנם ועד גדולם'.מן סגירהום חתתא לכבירהום:213

ויוציאנו ויוציאנו 214'ויוציאנו הגנרל דה–גול', וכרזזנא זיניראל156 דו–גול157- 215לא על ידי מלחמה158 לאייס עלא ייד לגיר. 216ולאייס עלא ייד לאבאל.159 217

ולאייס עלא ייד דורין160 ולא על ידי לאוואל

ולא על ידי דוריו, אילא זיניראל דו–גול. בוקארו 218

ובקוותו. אלא הגנרל דה–גול בכבודו

ובכוחו.שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 219ודוזת פארד פראנסא161 פלילא 220

האדיך. 'ועברתי בארץ צרפת בלילה

ההוא162

'חצלאננא' מילולית: נפילתנו בפח. המחבר נקט משחק מילים: 155)נפילתנו בפח( במקום 'חצראננא' )לחצנו, כלשון המקור בשרח(.

général 156

de Gaulle 157

,la guerre( הצרפתית פי על 'לגיר' התיבה את כאן פירשתי 158של בשמו שמדובר ייתכן ההקשר פי על זאת עם המלחמה(; כנגד כאן הציב שהמחבר וישי, מממשלת נוסף צרפתי מנהיג דה־גול, לצד לאוואל ודוריו, הנזכרים בשורה הבאה. מכל מקום

לא עלה בידי למצוא דמות הנושאת שם מתאים.Laval 159

.)Doriot( 'צ"ל: 'דוריו 160

فرنسا. 161

במקור בהגדה של פסח נכתב: 'בלילה הזה'. 162

ר 180 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ודרבת נאזי163 מן סגיר חתתא 221לכביר.

והכיתי את הנאצים מקטן ועד גדול,

מאדם ועד בהמה, מן בנאדם חתתא לבהמה. 222ובכל בכירי היטלר ופזמיע לכבאר די היטליר 223אעשה שפטים, אני דה–גול'. נעמל שראייע אנא דו–גול:224

ועברתיועברתי 225ודוזת פארד פראנסא פלילא 226

האדיך. ודרבת זמיע נאזי 'ועברתי בארץ צרפת בלילה

ההוא והכיתי כל נאצי', אני ולא לאוואל. אנא ולאייס לאבאל. 227ועמלת שראייע פהיטליר אנא 228

ולאייס דורין164 - 'ואעשה שפטים בהיטלר', אני

ולא דוריו. 'אני דה–גול, אני הוא ולא אחר'.אנא דו–גול אנא ולאייס אכור:229

ביד חזקה ביד חזקה 230'ביד חזקה', זה הטנק, בייד קוייא האדא טאנג165 - 231כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 232פחאל אילא סכט אללאה זאייא 233

בלקווא - 'כחרון אף אלוהים בא

בכוח, כא ידכל פלכיל פלחמיר |8| 234

פזמאל, ופלבגר, חודר בסוסים בחמורים

בגמלים ובבקר, טנקים חזקים מאוד'. טאנגאט166 קויין בזזאף:235

ובזרוע ובזרוע 236ובדרע ממדודא האדי 237

למיתראיוז.167 'ובזרוע נטויה', זה

המקלע, כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 238'והמקלע בידי כל חייל,168 ולמיתראיוז כול עסכרי פיידו - 239

Nazi 163

.)Doriot( 'צ"ל: 'דוריו 164

הצורה גם מופיעה ולהלן 'טאנגאת', ברבים: גם לעיל ;tank 165'טאנגאט'.

ובמופעים לעיל: 'טאנגאת'. 166

Mitrailleuse 167

מילולית: והמקלע, כל חייל, בידו. 168

181 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

מוכן כנגד הגרמנים'. מוזזדהא עלא לאלימאן:240169

ובמורא ובמורא 241'ובמורא גדול', זה סטלין, ובמוכיף כביר האדא סתאלין - 242כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 243'או הניסתה רוסיה לבוא לקחת לה האודא תזריב רוסיא באס תאכדלו 244ארץ מקרב ארץ, בלאד מן אוצט בלאד - 245 גיר בלחילא ולמחארבא 246

תעבבילו - כי אם בתחבולה ובמלחמה

תיקח מאתוובמוראים הגדולים של סטלינגרד ובלעזאייב די סתאלינגראד - 247ככל אשר הראה לכם לעיניך'.די ביינאלכום לחדרתך:248

ובאותות ובאותות 249'ובאותות', זה הלהביור, ובלימאייר האדא לאנס–פלאם.170 250כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 251ולאנספלאם האדא די תאכד 252

פיידך. 'ואת הלהביור הזה תיקח

בידך אשר תפיל בו מיליונים'.די תטייח ביה למלאין:253

ובמופתים ובמופתים 254'ובמופתים', בוא וכלה, ובלעזאייב אזי והדם.171 255כמה שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 256 ונחרקוכום מן סמא ומן 257

לארד. 'ונשרוף אתכם מן השמים ומן

הארץ, אש ולהבה ותמרות עשן'.לעאפיא ונאר ומסהאב דככאן:258

Allemands 169

lance–flammes - להביור, רובה 'יורה להבות'. 170

השרח מנוסחאות בחלק הדם'; 'זה נאמר: ההגדה בלשון 171נשתמרה בתרגום המילה 'דם': 'האדא דם', וייתכן שזוהי גרסת כאן שנקט בנוסח פנים כל על המחבר. לפני שעמדה השרח המחבר )'אזי והדם'( הלשון נופל על לשון ההגדה בעברית )'זה הדם'(. אפשר אפוא שהמחבר שב כאן ביודעין אל הנוסח העברי

לתפארת המליצה.

ר 182 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

דבר אחר דבר אחר 259כלאם אכור בלאמיתראיית172 260

זאווז. דבר אחר: במקלעים

שניים,173 בלהביורים שניים, בלאנס–פלאם זאווז. 261ובמטוסי 'מוסקיטו'175 שניים,ובלמוסכיתו174 זאווז. 262 ובלאפורתריס–בולאן 263

זאווז. ובמפציצי ה'מבצר המעופף'

שניים, ובטנקים שניים,ובטאנגאת זאווז. 264ובהפצצות שתיים. ובלבומבארדמאן176 זאווז:265

אלו אלו 266אלו עשר המכותהאדו עשר דרבאת 267 די זאבו ליזאליי עלא 268

לאלמאן. והאדו הומא. שהביאו בעלות הברית על

הגרמנים בגרמניה, ואלו הן:לאפרופאגאנד,177 לבומבארדמאן, 269

לכלעא, לאסירין,178 תעמולה, הפצצות,

בהלה, אזעקה, טפיאן דאוו, ליתראנשי,179 סקיט 270

לחבלאת, כיבוי אורות, שוחות, הפלת

ולדות,180 הרוב מן לבלדאן, תכביאת 271

פלאכאב, למארשי נואר;בריחה מן הערים, הסתתרות

במרתפים, שוק שחור.

mitrailleuse צורת ריבוי ערבית למילה 172

שמות המספר בקטע זה תורגמו על פי מינו הדקדוקי של שם 173 - 'הפצצות לעומת שניים' - 'טנקים דהיינו: הנמנה, העצם שתיים', וזאת בניגוד ללשון ההגדה, מאחר שהמחבר המיר את בספירה מצרים, מכות בו שנמנות בהגדה, המקורי המדרש עולה כאן כי גם לציין ראוי שונים. מלחמה כלי של סדרתית המניין לשנים עשר, בעוד שבהגדה של פסח הוא עולה לעשרה,

כנראה כרמז לעשר המכות.le(s) Mosquito(s) 174

.)DH.98 Mosquito( 'מטוס הקרב 'דה הווילנד מוסקיטו 175

les bombardements 176

la propagande 177

la sirène 178

les tranchées 179

מילולית: הפלה בקרב נשים הרות. 180

183 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

רבי |9| תימושינכו181 כאן יעמל 272פיהום לימאייר

רבי טימושנקו היה נותן182 בהם סימנים:

דצ"ך עד"ש באח"ב.183דצ"ך עד"ש באח"ב. 273

רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי 274רבי יוסף סטלין אומר:185 רבי יוסף סתאלין184 כאן יקול. 275מניין אתה אומר מנאיין נתא תקול 276די נדראבו לאלמאן פבירלאן186 277

עשר דרבאת שלקו הגרמנים בברלין

עשר מכות ועלא האמבורג נדראבו כמסין 278

דרבאת: ועל המבורג לקו חמישים

מכות? בברלין מה הוא אומר? פבירלין אס הווא יקול. 279'ויאמרו הבכירים להיטלר: קאלו לכבאר להיתליר. 280חרון אף אלוהים הוא. האדא סכט אללאה 281האמבורג כלאוהא חתא חיט מא 282

כללאהא.החריבו את המבורג לא השאירו

בה קיר. ורא ישראל לימארא לי 283

עמל אללאה. וירא ישראל את המופת אשר

עשה ה', וייראו הגויים את ה' וכאפו לגנוס מן אללאה. 284ויאמינו בה' ובבעלות הברית'. ואמנו באללאה ובליזאליי:285

כמה לקו כמה לקו 286סחאל נדראבו פלאללמאן עשר 287

דרבאת. כמה לקו? בגרמניה ]לקו[ עשר

מכות. קול מן דאבא פבירלין נדראבו 288

עשר דרבאת. אמור מעתה: בברלין לקו

עשר מכות, ובהמבורג ]לקו[ חמישים מכות.ופהאמבורג כמסין דרבאת.289

Timoshenko (Тимошенко) 181

מילולית: עושה. 182

המחבר הותיר כאן על כנם את ראשי התיבות של עשר המכות 183המקוריות ולא הציע חלופה שתתאים לקטע החדש.

Joseph Stalin (Сталин) 184

מילולית: היה אומר. 185

גם: לעיל הצרפתית; ההגייה פי על הכתיב כאן - Berlin 186'בירלין'.

ר 184 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

רבי אליעזר רבי אליעזר 290רבי קולונל קנוקס אומר: רבי כולוניל187 כנוכס188 יקול. 291מנאיין די זמיע דרבא ודרבא 292

בתאמאן. מניין שכל מכה ומכה

קצובה189 שהביאו בעלות הברית על גרמניהדי זאבו ליזאליי עלא לאלמאן - 293הייתה של ארבע מכות?כאנת די רבע דרבאת - 294שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק - 295יצללט עליהום לא רואיאל–איר–296

פורץ 'ישלח בם את חיל האוויר

המלכותי, את ה"מבצר המעופף", לא פורטריץ בולאן - 297את מטוסי הקרב192 ואת ]מטוסי[ ליסאסיר190 ולמוסכיתוס191 - 298

ה"מוסקיטו"'.חיל האוויר המלכותי - אחת,לא רואיאל איר פורץ - ואחד - 299ה'מבצר המעופף' - שתיים,לא פורטריס בולאן זאוז - 300מטוסי הקרב - שלוש,ליסאסור תלאתא - 301וה'מוסקיטו' - ארבע.ולמוסכיתו רבעא - 302אמור מעתה: קול מן דאבא 303בברלין לקו ארבעים מכות, פבירלין נדראבו רבעין דרבאט - 304ובהמבורג ]לקו[ מאתיים מכות. ופהאמבורג מיאתאיין דרבאט:305

רבי עקיבא |10| רבי עקיבא 306רבי מונתגומירי ואליכסאנדר193 307

כאן יקול - רבי מונטגומרי ואלכסנדר

אומר:194 מניין שכל מכה ומכה מנאיין די זמיע דרבא ודרבא - 308שהביאו בעלות הברית על גרמניה די זאבו ליזאליי עלא לאלמאן - 309הייתה של חמש מכות?כאנת די כמס דרבאת -310שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 311

colonel 187

Knox 188

מילולית: במחיר. 189

le chasseur - 'בהמשך גם: 'ליסאסור 190

לעיל גם ביחיד: 'למוסכיתו'. 191

.)avion de chasse :פירושו 'מטוס קרב' )וכן chasseur 192

Alexander 193

מילולית: היה אומר. 194

185 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

יצללט עליהום לא רואיאל איר 312פורץ -

'ישלח בם את חיל האוויר המלכותי,

לא פורטריס בולאן - ליסאסור 313ולמוסכיתו -

את ה"מבצר המעופף", את מטוסי הקרב ואת ה"מוסקיטו"

]משלחת[ מפציצים כבדים'. ולבומבארדיי לורד.195 314חיל האוויר המלכותי - אחת,לא רואיאל איר פורץ ואחד - 315ה'מבצר המעופף' - שתיים,לא פורטריס בולאן זאוז - 316מטוסי הקרב - שלוש,ליסאסור תלאתא - 317וה'מוסקיטו' - ארבע,ולמוסכיתו רבעא - 318 ולבומבארדיי לורד 319

כמסא - ]משלחת[ מפציצים כבדים -

חמש.אמור מעתה:קול מן דאבא320 פי בירלין נדראבו כמסין 321

דרבאת - בברלין לקו חמישים

מכות, ועלא האמבורג נדראבו מיאתאיין 322

וכמסין דרבאת:ובהמבורג לקו חמישים ומאתיים

מכות.

כמה מעלות כמה מעלות 323סחאל מן טאנגאת מוזודין אללאה 324

ברוך הוא ינזזינא - כמה טנקים מוכנים, המקום196

יצילנו.אילו גירשום ממצרים, לוכאן טררדוהום מן מאצאר - 325ולא מונתגומירי עמל פיהום 326

שראייע יכפאנא - ומונטגומרי לא עשה בהם

שפטים, דיינו.לוכאן מונתגומירי עמל פיהום 327

שראייע - אילו מונטגומרי עשה בהם

שפטים, ולא מן עבבאלהום תוברוך 328

יכפאנא - ולא לקח מהם את טוברוק,

דיינו.אילו לקח מהם את טוברוק, לוכאן עבבא אילהום תוברוך - 329ולא מן זראו עליהום חתתא לתונס 330

יכפאנא - ולא רדפו אחריהם עד תוניסיה,

דיינו. לוכאן זראו עליהום חתתא 331

לתונס - אילו רדפו אחריהם עד

תוניסיה,

les bombardiers lourds 195

מילולית: אלוהים ברוך הוא. 196

ר 186 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ולא מן חרכו עליהום לסיסיליא197 332יכפאנא -

ולא נעו אחריהם עד סיציליה, דיינו.

אילו רדפו אחריהם עד סיציליה, לוכאן חרכו עליהום לסיסיליא - 333 ולא מן הדמו בלדאנהום 334

יכפאנא - ולא החריבו את עריהם,

דיינו.אילו החריבו את עריהם, לוכאן הדמו בלדאנהום - 335 ולא מן רדדו ליהוד 336

לכדאמיהום יכפאנא -ולא השיבו את היהודים

לעבודותיהם, דיינו.לוכאן דו–גול רדד ליהוד 337

לכדאמיהום - אילו השיב דה–גול את היהודים

לעבודותיהם, ולא הצילו את אבותינו, דיינו.ולא מן פככו זדודנא |11| יכפאנא 338אילו הצילו את אבותינו, לוכאן פכו זדודנא - 339ולא מן חאיידלנא דו–גול 340

ליסתאתו דו זויף198 יכפאנא - ולא ביטל דה–גול

את תקנון היהודים, דיינו.לוכאן דו–גול חאיידלנא ליסתאתו 341

דו זויף - אילו ביטל דה–גול את תקנון

היהודים, ולא מן רדד ליהוד לפלאייצהום199 342

יכפאנא - ולא השיב את היהודים

למשרותיהם, דיינו. לוכאן רזעו לפלאייצהום 343

בררגיב - אילו שבו היהודים למשרותיהם

בתחינה, ולא מן רוזוילט חב יעבבינא 344

לפאליסתין יכפאנא.ורוזוולט לא היה רוצה לקחתנו

לפלשתינה, דיינו.

על אחת על אחת 345על אחת כמה וכמה, עלא וחדא קדדאס וקדדאס. 346מליחא ומתנייא ומתללתא 347

ומרבבעא ומכממסא. טובה )ו(מכופלת ומשולשת

ומרובעת ומחומשת,

Sicilia )על פי האיטלקית(. 197

le statut des juifs - תקנון היהודים )חוק מעמד היהודים(. ביטול 198לכתיבת החגיגית העילה כנראה היה היהודים נגד הגזע חוקי

ההגדה.במשקל )place )צרפתית: plaza הספרדית המילה כאן מובאת 199

הריבוי השבור בערבית فعائل ובתוספת הכינוי החבור هم.

187 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

למקום200 עלינו.לללאה ברוך הוא עלינא. 348גירשום ממצרים, טררדוהום מן מאצאר. 349ועשו בהם שפטים,עמלו פיהום סראייע.350ולקחו מהם את טוברוק,עבבאולהום תוברוך. 351ורדפו אחריהם עד תוניסיה,זרראו עליהום חתא לתונס.352ורדפו אותם עד סיציליה,חרכו עליהום לסיסיליא. 353והחריבו את עריהם,הדמו עליהום בלדאנהום.354והשיבו את היהודים לעבודותיהם,רדדו ליהוד לכדאיימהום.355והצילו לנו את אבותינו,פככו אילנא זדודנא. 356וביטלו את תקנון היהודים,חאיידולנא ליסתאתו די זויף - 357ושבו היהודים למשרותיהם,רזעו ליהוד לפלאיצהום. 358וחבבו יעבביונא כאמלין 359

לפאליסתין. וביקשו לקחת אותנו כולנו

לפלשתינה,לכפר על כל עוונותינו.באס יגפרו לינא זמיע דנובאתנא:360

רבן גמליאל רבן גמליאל 361רבן מונטגומרי היה אומר: רבן מונגומירי כאן יקול. 362 זמיע די מא קאל תלאתא 363

דנאס האדו פפסח. כל מי שלא אמר201 שלושה

עמים202 אלה בפסח,לא יצא ידי חובתו,לא מן יכרז קדר תלזימו. 364והאדו הומא לאלמאן טאליאן 365

וזאפון:203 ואלו הם: גרמניה, איטליה

ויפן.

פסח פסח 366לאלמאן האדא די חנא נקאטלו. 367

עלא סבבת אס - גרמניה זו שבה אנו נלחמים,

על שום מה?עלא סבבת פייאם די כאנת דניא 368

תאבתא. על שום שבימים שהיה העולם

יציב,

מילולית: לאלוהים ברוך הוא. 200

כלומר הזכיר. 201

מילולית: שלושה אנשים )'תלתא דנאס'(, אך משמעות זו אינה 202מתאימה כאן ושיניתי על פי ההקשר.

Japon 203

ר 188 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

היו אבותינו לכודים204 שם, כאנו זדודנא תממא חאצלין. 369שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק. 370ותקולו כא ידבח |12| ויסלך 371

פליהוד. 'ואמרתם הוא טובח ביהודים

ומפשיט את עורם, הוא והגסטפו זוממים כנגדנו, הווא ולאגיסתאפו מעוולין עלינא. 372 וזאוו ליזאלליי ודרבו 373

פבירלין ודיארנא פך. ובאו בעלות הברית בנגפן את

ברלין ואת בתינו הצילו205ויקד העם וישתחוו'.ורכע לקאוום ובאייעו:374

מצה זומצה זו 375טאליאן האדא די חנא נקאתלו. 376

עלא סבבת אס. איטליה זו שבה אנו נלחמים,

על שום מה?על שום שמוסוליני עלא סבבת די מוסוליני 377מחזזם בהיתליר ויקול ענדאך 378

תגדרוני. כרוך אחרי היטלר ואומר 'הישמר

פן תבגדו בי'.והניע עליהם את מונטגומרי וחרך עליהום מונגומירי 379 מא כמרס עזינהום 380

למאכארוני.206 ולא הספיק בצקם להחמיץ

למקרוני. ותזללאו עליהום לאויתיים ארמי. 381

והרבו דגיא. ונגלתה207 עליהם הארמייה

השמינית וינוסו מיד. וכבזו דאך לעזין ועמלוה 382

ספאכיתי.208 'ויאפו את הבצק ועשו אותו

ספגטי חין טררדוהום מן מאצאר ומא 383

קדרוס יתקבו. כאשר גירשום ממצרים ולא יכלו

לנקב ]את הבצק[וחתא לא צום209 לא מן עמלו 384

אילהום: וגם צום לא עשו

להם'.

מילולית: נפלו שם בפח. 204

מילולית: ואת בתינו הציל. 205

macaroni )מן האיטלקית(. 206

מילולית: ונגלו. 207

spaghetti )מן האיטלקית(. 208

אולי מן העברית: צום. וראו: בהט, עמ' 382. 209

189 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

מרור מרור 385זאפון האדא די חנא נקאתלו. עלא 386

סבבת אס. יפן זו שאנו נלחמים בה, על

שום מה?עלא סבבת די גדר לאמיריך 387

וסארו חאצלין פיהא. על שום שבגדה באמריקה

ונלכדו ברשתה.210 כא תחרק ותקתל פיהום 388

מן כלל זיהא - והנה היא שורפת והורגת בהם

מכל צד,ואזל להם האורז, ותקאדאלהום ראוז - 389שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק 390'ויהיו חייהם מרים212 עם הסינים, ומרארת חיאתהום מעא שינוא.211 391אשר הרגו בהם בפלא'. די כא יקתלו פיהום לעזובא:392213

בכל דור ודור בכל דור ודור 393בכל דור ודור מוכן הגוליסט פזמיע זיל וזיל מוזוד לגוליסת - 394 די יקבד היתליר ויכררזלו 395

רוחו214 - שילכוד את היטלר ויוציא לו את

נשמתו, כאיננו הווא כארז מן 396

לאריזיסטאנץ215 כאילו הוא יצא מן

ה'רזיסטנס', שנאמר: פחאל מא קאל לפסוק - 397די לאייס ואחד בוחדו אללי 398

קתלנא - די כאן מעאהום - 'שלא אחד בלבד מאלה שהיו

עמהם הרגנו, איללא לולוף למווללפא 399

די תכללצנא מנהום - אלא אלפי אלפים,

נפרענו מהם. לסבבת יעארפו בחק 400

לאריזיסטאנץ - למען ידעו את זכות

ה"רזיסטנס" שנשבענו בה לאבותינו'.די חלפנא ביה לזדודנא:401

מילולית: נפלו בפח שלה. 210

Chinois 211

חייתהום' 'ומררו בשרח: במקור מרים; נעשו וחייהם מילולית: 212)וימררו את חייהם(.

'די חריזה עם הסיומת המקורית בשרח: על כאן המחבר שמר 213כדדמו פיהום בצעובא' )אשר עבדו בהם בפרך(.

משחק מילים: במקור נאמר 'ליוורי רוחו' )להראות את עצמו(. 214

לתנועות כללי שם המרי, ההתנגדות, תנועת - la Résistance 215ההתנגדות שלחמו בגרמנים ובממשלת וישי בצרפת.

ר 190 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

לפיכך |13| לפיכך 402לפיכך אנחנו חייביםלכדאלך חנא מלזומין - 403להודות לרוסיה,נסכרו פררוסיא - 404]להלל ו[לשבח את סטלין,נסבבחו לסתאלין - 405להדר את האנגלים,נבההזו פלינגליז - 406לפאר את אמריקה,נפככרו פלאמיריך - 407לרומם ולעלה את הגוליסטיםנררפעו216 - פלגוליסת - 408ולקלס את דה–גול,ונקלסו דו–גול409די עמל זהדו לזדודנא ולינא. 410

פזמיע תזריבאט האדו. שגילה עצמתו לאבותינו ולנו

בכל הניסיונות האלה.כררזונא ליזאליי מן לעבודייא 411

לתחריר - הוציאונו בעלות הברית מעבדות

לחירותומאזעקה לריקוד ומן לאסירין לדאנסינג217 - 412ומן לאריסתריכסיון218 דצ'למא 413

- לצ'אוו כביר - ומהגבלה של אפלה

לאור גדול,ונאמר לפניהן הללויה.ונקולו לקדדאמהום סכרו אללאה:414

צ"ל: 'נרפפעו'. 216

le dancing )מן האנגלית(. 217

la restriction 218

191 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

נספח א: אוצר המילים מלשונות זרות )בעיקר מן הצרפתית(

כתיב לועזיבעבריתבלעז

רופלאן )שורה 149( /רופלאניס

)שורות 82, 163(

aéroplane(s)מטוס)ים(

Alliés (les)בעלות הבריתליזאליי )שורות 25, 128, 268 ועוד(

bombardements (les)ההפצצות; ההפגזותלבומבארדמאן )שורה 265(

bombardiers lourds (les)המפציצים הכבדיםלבומבארדיי לורד )שורות 314, 319(

רצועת יד שנענדת על בראצאר )שורה 186(

הזרוע

Brassard

כאמפ דלא כונסתראסיון )שורה

)181

camp de la concentrationמחנה ריכוז

ליסאסור )שורות 301, 313, 317( /

ליסאסיר )שורה 298(

les chasseursמטוסי הקרב

colonelקולונלכולוניל )שורה 291(

cinquième colonne (la)הגיס החמישילא סאנכיים כולון )שורה 173(

ועידת אנפא )גם: ועידת לאכונפיראנס דאנפא )שורה 117(

קזבלנקה(

(la) conférence d’Anfa

מחול, ריקודים )מן לדאנסינג )שורה 412(

האנגלית(

(le) dancing

דיון, שיחה; ובהשאלה: דיסכור )שורה 46(

נאום

discours

לא פורתריס )שורה 150( /

פורטריץ )שורה 297( / פורטריס

בולאן )שורות 300, 313, 316(

,)B-17( 'מבצר מעופף'

מפציץ כבד אמריקני

(la) forteresse volante

frontière (la)גבולפרונתייר )שורה 112(

מושל מחוזי במפלגה לגלותיי )שורה 179(

הנאצית )מן הגרמנית(

(les) Gauleiters

Gaullistes (les)הגוליסטיםלגוליסת )שורות 394, 408(

généralגנרלזיניראל )שורות 215, 218(

Gestapo (la)הגסטפו )מן הגרמנית(לאגיסטאפו )שורה 180(

guerre (la)המלחמהלגיר )שורה 216(

ר 192 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

ההיטלריים; כינוי לנאצים ליטליריין )שורה 166(

)צורת ריבוי ערבית למילה

זרה(

L’hitlérien

לא ויתיים ארמי )שורות 51, 139,

)381

huitième armée (la)הארמייה השמינית

לאנס פלאם )שורות 250, 252,

)261

הלהביור, רובה 'יורה

להבות'

lance-flammes

macaroniמקרוני )מן האיטלקית(מאכארוני )שורה 380(

למארסי נואר )שורה 10( / למארשי

נואר )שורה 271(

marché noir (le)השוק השחור

mitrailleuse (la)מקלעלמיתראיוז )שורות 237, 239(

מקלעים )צורת ריבוי לאמיתראיית )שורה 260(

ערבית למילה זרה(

(la) mitrailleuse

monsieurמר, אדוןמוסיו )שורות 46, 49, 116(

למוסכיתו)ס( )שורות 262, 298,

302 ועוד(

מטוס הקרב 'דה הווילנד

DH.98( 'מוסקיטו

)Mosquito

le(s) Mosquito(s)

מקום, משרה, מעמד פלאייצ]הום[ )שורות 342–343(

)בתוספת כינוי חבור ערבי

למילה זרה(

place

propagande (la)התעמולהלאפרופאגאנד )שורה 269(

Résistance (la)תנועת ה'רזיסטנס'לאריזיסטאנץ )שורות 396, 400(

restriction (la)ההגבלהלאריסתריכסיון )שורה 413(

לא רואיאל איר פורץ )שורות 66,

296, 299 ועוד(

חיל האוויר המלכותי )מן

האנגלית(

(la) Royal Air Force

sirène (la)הצופר )הסירנה(לאסירין )שורות 269, 412(

spaghettiספגטי )מן האיטלקית(ספאכיתי )שורה 382(

ליסתאתו דו זויף )שורות 340,

)357 ,341

תקנון היהודים )'חוק

מעמד היהודים'(

(le) statut des juifs

טאנג]את/אט[ )שורות 154, 162,

)324 ,264 ,235 ,231

טנקים )צורת ריבוי ערבית

למילה זרה(

tank

tranchées (les)שוחות, תעלותליתראנשי )שורה 270(

trente neuf]שנת[ שלושים ותשעתראנת נוף )שורה 13(

193 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

נספח ב: רשימת שמות אומות, ערים וארצות שנזכרו בהגדה

השם בעבריתהשם בשפת המקורצורת הכתיבה של השם בהגדה

בירלין )שורות 182, 279, 288 ועוד(

/ בירלאן )שורה 277(

Berlinברלין

בנגאזיBenghazi )بنغازي(בן גאזי )שורה 111(

האמבורג )שורות 190, 278, 282

ועוד(

Hamburgהמבורג

יפןJaponזאפון )שורות 365, 386(

איטלקי)ם(; כינוי לאיטליהItalien(s) )إيطاليا(טאליאן )שורות 76, 108, 145 ועוד(

איטלקיإيطاليانيטאליאני )שורה 39(

לובla Libye )ليبيا(לאליבי )שורות 77, 143(

לאלמאן )שורות 48, 268, 277

ועוד( / אלימאן )שורה 240( /

אללמאן )שורה 287(

L’Allemagne / allemandsגרמניה / הגרמנים

אמריקה; כינוי לארצות־L’Amériqueלאמיריך )שורות 60, 62, 81 ועוד(

הברית

האמריקניםأمريكاني (américain) לאמיריכאן )שורות 2, 27(

אפריקהL’Afriqueלאפריך )שורות 77, 94(

טריפוליטניה; כינוי לאזור la Tripolitaineלאתריפוליתאן )שורה 112(

שבו שוכנת העיר טריפולי

)לוב(

האנגלים; כינוי לאנגליה إنكليز (anglais)לינגליז )שורות 27, 60, 62 ועוד(

ולמעשה לבריטניה

אתיופיהL’Éthiopieליתיופי )שורה 88(

مصر )מאחר שמדובר מאצאר )שורות 52, 90, 137 ועוד(

בהגדה של פסח, נשמר

השם הערבי המקובל

בשרח להגדה של פסח:

מאצר, ולא הובא השם

הצרפתי(

מצרים

נאצי; כינוי לנאצים )גם Naziנאזי )שורות 221, 226(

בערבית(

ר 194 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

סיציליהSicilia סיסיליא )שורות 332, 333, 353(

Stalingrad סתאלינגראד )שורות 102, 247(

)Сталинград(

סטלינגרד )וולגוגרד(

Palestine )فلسطين(פאליסתין )שורות 11, 344, 359(

צרפתفرنساפראנסא )שורות 220, 226(

רוסיה; כינוי לברית־روسياרוסיא )שורות 57, 100, 125(

המועצות

הסיניםChinoisשינוא )שורה 391(

תוברוך )שורות 109, 328, 329

ועוד(

טוברוקTobrouk )طبرق(

תונס )שורות 88, 112, 330 ועוד( /

תונסי )שורה 146(

תוניסיהتونس

נספח ג: רשימת האישים הנזכרים בהגדה

השם בשפת המקור תפקיד הדמות צורת כתיבת השם

בהגדה

Harold Alexander גנרל ופילדמרשל בצבא

הבריטי במלחמת העולם

הרולד אלכסנדר אליכסאנדר )שורה

)307

Joseph Goebbels שר התעמולה ומראשי

המשטר הנאצי בגרמניה

יוזף גבלס גובילס )שורה 132(

Hermann Göring מפקד הלופטוואפה )חיל

האוויר הגרמני( ומראשי

המשטר הנאצי בגרמניה

הרמן גרינג גורינג )שורה 38( /

גוירינג )שורה 130(

Charles de Gaulle מנהיג צרפת החופשית

במלחמת העולם

שרל דה־גול דו־גול )שורות 215,

)224 ,218

Jacques Doriot מנהיג פוליטי בממשלת

וישי בצרפת

ז'ק דוריו דורין )שורות 217,

)228

Adolf Hitler קנצלר גרמניה הנאצית

בזמן מלחמת העולם

אדולף היטלר היטליר )שורות 5, 24,

31 ועוד( / היתליר

)שורות 280, 378,

)395

195 ) ח " ס ש ת ( 1 1 5 - 1 1 4 ם י מ ע פ

Paul von

Hindenburg

קנצלר גרמניה בתקופת

עליית היטלר לשלטון

פאול פון

הינדנבורג

הינדנבורג )האמבורג(

)שורה 190(

Franklin (‘Frank’)

Knox (or John

Knox)

מזכיר חיל הים

האמריקני במלחמת

העולם )או קולונל שהיה

מעורב בפלישה לאלג'יר(

פרנקלין

)'פרנק'( קנוקס

)או ג'ון קנוקס(

כנוכס )שורה 291(

Pierre Laval מראשי ממשלת וישי

בצרפת בזמן מלחמת

העולם

פייר לאוואל לאבאל )שורות 217,

)227

Bernard Law

Montgomery

גנרל ופילדמרשל בצבא

הבריטי במלחמת העולם

ברנרד לו

מונטגומרי

מונתגומירי )שורות

/ )307 ,144 ,91

מונגומירי )שורות

)379 ,362

Benito Mussolini שליט איטליה

הפשיסטית במלחמת

העולם

בניטו מוסוליני מוסוליני )שורות 37,

63, 85 ועוד(

Galeazzo Ciano שר החוץ בממשלתו של

מוסוליני באיטליה

גלאצו צ'אנו סיאנו )שורה 39(

Josef Stalin

(Сталин)

שליט ברית־המועצות

בזמן מלחמת העולם

יוסף סטלין )יוסף( סתאלין

)שורות 101, 198, 242

ועוד(

Franklin D.

Roosevelt

נשיא ארצות־הברית

בזמן מלחמת העולם

פרנקלין ד'

רוזוולט

רוזוילט )שורות 46,

192, 194 ועוד( /

רוזוילת )שורות 116,

)188 ,119

Erwin Rommel גנרל ופילדמרשל

בוורמאכט )צבאה של

גרמניה הנאצית(

ארווין רומל רומיל )שורות 137,

)143

Joachim von

Ribbentrop

שר החוץ ומראשי

המשטר הנאצי בגרמניה

יואכים פון

ריבנטרופ

ריבינטרוף )שורה 39(

Winston L.

Spencer-Churchill

ראש ממשלת בריטניה

בזמן מלחמת העולם

וינסטון ל'

ספנסר־צ'רצ'יל

שורשיל )שורות 49,

)197 ,107

Semyon

Timoshenko

(Тимошенко)

מפקד צבאי וקצין בכיר

בצבא האדום בזמן

מלחמת העולם

סמיון

טימושנקו

תימושינכו )שורה

)272

ר 196 י ל ט י ה י ד ה ד ג ה / ר ש ־א ר ב י ש י ב א

קיצורים ביבליוגרפיים

השנייה, העולם במלחמת אפריקה צפון יהודי אביטבול, מיכאל אביטבול תרגם עמנואל בארי, ירושלים תשמ"ו

מיכאל אנסקי, היהודים באלג'יריה, ירושלים תשכ"ג אנסקי מרוקו, יהודי של הכתובה בערבית העברי המרכיב בהט, יעקב בהט

ירושלים תשס"בהשנה, במחזור ומנהגים מסורות המגרב: יהדות בן־שמחון, רפאל בן־שמחון

ירושלים תשנ"חהפוליטית התפתחותם והסדן: הפטיש 'בין בנסימון־דונאת, דוריס בנסימון־דונאת של יהודי מרוקו', שלום בר־אשר )עורך(, היהודים במרוקו השריפית: פרקים בתולדות היהודים במרוקו מהמאה ה־16 ועד ימינו, ירושלים

תשל"ז, עמ' 197–216 ירושלים א–ג, בירדוגו, רפאל לרבי לימודים לשון בר־אשר, משה בר־אשר, לשון לימודים

תשס"ב—, מסורות ולשונות של יהודי צפון־אפריקה, ירושלים תשנ"ט בר־אשר, מסורות

אלבק, וחנוך תאודור יהודה מהדורת א–ג, רבה, בראשית מדרש בראשית רבה ירושלים תשנ"ו

אליעזר בשן, יהדות מרוקו עברה ותרבותה, תל־אביב 2000 בשן נסים בן שמעון, הגדה די היטליר, רבאט ]התש"ג?[ הגדה

יהודי של העממית בשירה הנאצית גרמניה 'על הטל, אברהם הטל תוניסיה', פעמים 28 )תשמ"ו(, עמ' 126–130

מידי לאור הוצא פקסימיליה(, )מהדורת היטליר מגילת חסין, פ' חסין מיכאל קרופ, ירושלים תשס"ו

Yosef Hayim Yerushalmi, Haggadah and History : A Panorama ירושלמי Haggadah from the in Facsimile of Five Centuries of the Printed

Collections of Harvard University and the Jewish Theological

Seminary of America, Philadelphia 1975

מיכאל לסקר, יהודי המגרב בצל וישי וצלב הקרס, תל־אביב תשנ"ב לסקר והלאומיות 1943–1954, תל־ יהודי מרוקו צור, קהילה קרועה, ירון צור

אביב תשס"ב Georges S. Colin, Le dictionnaire Colin d’arabe dialectal marocain, קולין ed. Zakia Iraqui Sinaceur, I–VIII, Rabat & Paris 1994–1996

יוסף שטרית, 'השירה האישית והשירה החברתית של יהודי מרוקו שטרית, השירה האישית בערבית יהודית', מקדם ומים א )תשמ"א(, עמ' 185–230

—, השירה הערבית־יהודית שבכתב בצפון אפריקה: עיונים פואטיים, שטרית, השירה הערבית לשוניים ותרבותיים, ירושלים תשנ"ד

ועל שירים על מחקרים אסופת מרוקו: ביהדות ופיוט שירה ,— שטרית, שירה ופיוט משוררים, ירושלים ואשקלון תשנ"ט

—, 'התיאטרון היהודי, פרק בנפתולי המודרניזציה של יהדות מרוקו', שטרית, תאטרון )עורך(, מרוקו )קהלות ישראל במזרח במאות התשע־ חיים סעדון

עשרה והעשרים(, ירושלים תשס"דבמרוקו יהודית ספרות אפריקה: בצפון היטלר מגילת שרף, מיכל שרף

ובתוניסיה על מפלת הנאצים, לוד תשמ"ח