1

21-תפקיד המורה בתחילת המאה ה

נייר עבודה

לקראת

2010 כנס ון ליר לחינוך

2010 מאי

2

:כתבו

ר אמנון כרמון"בהנחיית ד, ויגיסר-ר נעה אפלויג ויעל שלו"ד

:קבוצת המורהחברי

)הקבוצה יושב ראש(מנהל מכון כרם להכשרת מורים – אמנון כרמון •

אל לחינוך ופרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העבריתחתן פרס ישר – אדלר חיים •

בירושלים

יסודי במשרד החינוך -האגף לחינוך על של לשעבר מנהלת – רות אוטולנגי •

עמית במכון מנדל – אלברטון יאיר •

מכללת קיי להכשרת מורים של לשעברנשיא – בק שלמה •

ך באגף לעובדי הוראה במשרד החינולשעבר מפקחת – לב-בר בתיה •

ספר בדימוס מנהל בית – גלאון צבי •

מנהלת תחום חינוך במכון ון ליר בירושלים – אלמוזנינו-הרמן נורית •

ראש מכללת בית ברל רלשעב – אהרון זיידנברג •

ספר בדימוס מנהל בית – מלמד אלי •

מורה מירושלים – מלצר עמיעד •

יטוס של ראש תחום חינוך במכון ון ליר בירושלים ופרופסור אמר – ענבר דן •

בירושלים האוניברסיטה העברית

עוזרת מחקר תחום חינוך במכון ון ליר בירושלים – ויגיסר-שלו יעל •

:במהלך שנות קיום קבוצת המורה השתתפו בדיוניה גם

מורה מירושלים –דגן -תומר בליטי •

מנהלת מכון אבניים לפיתוח עובדי הוראה – שבי גוברין •

אביב-וניברסיטת תלא, בית הספר לחינוך – רמי יוגב •

האוניברסיטה בית הספר לחינוך , ראש המגמה למדיניות ומנהל בחינוך – אדם ניר •

בירושלים העברית

ל משרד החינוך לשעבר"מנכ – פלד אלעד •

בירושלים פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית – רות קלינוב •

)בתל אבי(קריית החינוך אורט יד סינגאלובסקי מנהל – איל שאול •

"יד הנדיב"ראש תחום חינוך ב – שליסל מירי •

:מוריםהקבוצת

קרני-יעל אוהד •

יעקובסון-מיכל בועז •

דגן-תומר בליטי •

דובי ברק •

3

יעל גוראון •

ציון גורי •

ל גייגריאביג •

מנון הרן •

איריס וולף •

דניאל טופז •

קרנליאורה טימי •

דוד-גילי טלמור •

איתי יבין •

'יעקובוביץתמיר •

אשר כהן •

שרה לנדוי •

יעד מלצרעמ •

יעל פולברמכר •

יעל קלי •

פרלשטיין-מרב רון •

ורץושגיא •

יעל שחר •

מירי שלו •

שבע-קבוצת מיקוד באר

מכללת קיי להכשרת מורים לשעבר של נשיא – שלמה בק •

)ראש קבוצת המיקוד(

י בדרום"נציג קרן רש – אלברט אסף •

ספר ביתמנהלת – אורה בר יעקב •

מבאר שבע מורה – אלי גוברין •

בנגב אוניברסיטת בן גוריוןפרופסור אמריטוס של – ורודצקימלכה ג •

ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך בעירייה וממלאת מקוםסגנית – חפצי זוהר •

שבע-יסודי ממלכתי באר-מפקחת כוללת על – ורדה לוי •

מבאר שבע מורה – יוני סגל •

שבע-מנהלת תחום חינוך במינהל החינוך בבאר – רות פרנקל •

מכללת קיי להכשרת מוריםנשיאת – קילאה קוזמינס •

מכללת קיי להכשרת מוריםראש יחידת המחקר ב – ענת קינן •

בדימוסספר ביתמנהלת – רחל תירוש •

4

קבוצת מיקוד תל אביב

חתן פרס ישראל לחינוך ופרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית – חיים אדלר •

)ראש קבוצת המיקוד(בירושלים

של משרד החינוך מחוז מרכז, יסודי במגזר הערבי-פקח כולל עלמ – אבו סאפי נסר •

משרד החינוך של אביב-תל מחוז, דתי-פקחת החינוך הממלכתימ – אסתר אורנבוך •

ומכללת אחווהאביב -לאוניברסיטת תפרופסור אמריטוס של – נעמה צבר בן יהושע •

מהרצליהמורה –נטע הוכמן •

אביב-לאוניברסיטת ת, ראש המרכז לקידום הוראה – נירה חטיבה •

אביב-במחוז תל של משרד החינוךרפרנטית – סמסון-רחלי כהן •

ראש תוכנית התואר השני בחינוך מוזיקלי בבית הספר ללימודים מתקדמים – ליה לאור • להכשרת מורים מכללת לוינסקי

מהוד השרוןמורה –סמדר לוי •

ייזום וניהול פרויקטים חינוכיים, ייעוץ – דיטה סלמן •

במשרד החינוך רקסי'והצ הדרוזיהממונה על החינוך – נא פארסמה •

אביב-למתמורה – אהוד צוק •

כפר סבאבעיריית מנהל אגף חינוך – דב רקוביץ •

קבוצת מיקוד ירושלים

יסודי במשרד החינוך לשעבר-מנהלת האגף לחינוך על – רות אוטולנגי •

)ראש קבוצת המיקוד(

ספר ביתמנהל – שמעון אביכזר •

בירושלים האוניברסיטה העברית, בית הספר לחינוך – דוד קוליקנט-ת בןיפע •

מירושליםמורה – לילי בן עמי •

מירושליםמורה – בסקי'דינה ברדיצ •

להכשרת מורים מנהל מכללת ליפשיץ – יאיר ברקאי •

ספר בדימוס-מנהל בית – צבי גלאון •

משרד החינוך, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה – גרינפלדנח •

מנהלת תחום חינוך במכון ון ליר בירושלים – אלמוזנינו-נורית הרמן •

דוד ילין ל שםהמכללה האקדמית לחינוך ע – קטי חורי ותד •

מירושליםמורה – עמיעד מלצר •

ספר ביתמנהלת – אילנה נולמן •

מירושליםמורה – יוחאי עמרם •

דוד ילין על שםראש המכללה האקדמית לחינוך –אנה רוסו •

5

ליר בירושלים ן וןמכו

תוכן העניינים

0T0תקצירT ............................................................................................................................. 6

0T0מבואT ............................................................................................................................. 10

0T0חינוכיות-כלל על-בעיות. אT ............................................................................................ 11

0T0המורה של ולתפקודו לתפקידו הנוגעות בעיות. בT ........................................................... 15

0T0בישראל המורה מצב על החינוכית המדיניות השלכות. גT ................................................ 21

0T0הדילמות עם להתמודדות פעולה תחומי. דT ..................................................................... 23

0T0סיכוםT ............................................................................................................................ 27

6

תקציר

מדיניות מורים הבעיות והדילמות המרכזיות הקיימות בנושא שלפנינו עוסק במיפויהמסמך

–שתסייע ,תמונה רחבה וממצה של הנושא לפרוסהמסמך מטרת . 21-בתחילת המאה ה והוראה

. החינוכית בישראל ובעולם המדיניותלחשיבה מערכתית ומושכלת של קובעי –כך אנו מקווים

מוצגות שלוש בעיות שנגזרות לאחר מכן . חינוכיות-על כלל-המסמך נפתח בהצגת שתי בעיות

לצד כל בעיה שמוצגת מובאת . בכיתהולתפקודו המורה לתפקידהנוגעות ,העל האלה-יותמבע

שלאורכו נמצאות מוצגת בדמות ציר הדילמה . דילמה מרכזית הכרוכה בדרכי ההתמודדות עמה

בשני קטביו ישנן אפשרויות . קובעי המדיניות ואנשי החינוך בשטח לפניהאפשרויות העומדות

שלושה מרחבי פעולה יסודיים שעל המערכת להכריע כיצד בהמשך מתוארים .שונות לגמרי זו מזו

תחילת באם ברצונה להתמודד בהצלחה עם האתגרים הכרוכים בתפקיד המורה בהםלפעול

. לאורך כל המסמך נבחן המקרה הישראלי באופן ממוקד. 21-המאה ה

של תפקודו ותפקידו על המשפיעות , על-בשתי בעיותהראשון של המסמך דן הפרק

סתירות פנימיות במטרות המרכזיות של מערכת של קיומן היא העל הראשונה-בעיית. ההמור

חינוכית של כל עשייה מנת חלקהקיומם של סתירות ומתחים בין מטרות חינוכיות הוא . החינוך

שמתחוללים מאז ם והחברתיים המהירים יהשינויים הטכנולוגי ,עם זאת .מאורגנת באשר היא

הכרעה מחבל בהתנהלות התקינה בלאריבוי של סתירות ומתחים . םתהובילו להחרפ 20-המאה ה

להתמודד עם בעיה כדי .ויעיל עקבילהתנהל באופן הביכולתכיוון שהוא פוגע ,ךהחינושל מערכת

על המערכת להכריע , הסתירות והמתחים הפנימיים הקיימיםאת האפשרזו ולצמצם ככל

.באמצעות אסטרטגיות פעולה שונות העל-והארגון של מטרות גדרהבדילמה הנוגעת לשיטת הה

אסטרטגיית על פי .אוטונומיה—ריכוזיות צירהעל םלמקניתן את האסטרטגיות הללו

הפתרון לבעיית הסתירות והמתחים הפנימיים , הממוקמת בקוטבו האחד של הציר ,הריכוזיות

סדר עדיפויות קביעתובתוך כך , ם אלהעל ברורות העולות בקנה אחד אלה ע-מטרותהוא הגדרת

את הסתירות והמתחים תניכר במידה המצמצם ,זהחינוכי מגובש מרציונל .ברור ביניהן

נגזרים דפוסי הוראה ספציפיים המגדירים באופן חד וברור את תפקידו ,הפנימיים בתוך המערכת

, טבו האחר של הצירהממוקמת בקו, אסטרטגיית האוטונומיה .של המורה ואת צורת התנהלותו

לאחר מכן ו ,כלליות למדיאחדות על -מטרותמוגדרות :מציעה פתרון שונה בתכלית לבעיה

מטרות ספציפיות המותאמות -לגבש בצורה עצמאית תת המקומיותמניחה למסגרות המערכת

ניכרת את הסתירות והמתחים במידהאפוא אסטרטגיה זו מצמצמת .שלהןיעד הלקהלי

חינוכיים רציונלים גיבושמאפשרת זו קה חלו. מגזרית המערכת באמצעות חלוקהבתוך הפנימיים

של המורה בכל צורת התנהלותו תפקידו את ודפוסי ההוראה את בבירורהמגדירים , ספציפיים

. מסגרת ומסגרת

הספר ביתכאשר עוצב . תוהספר לסביב הלימה בין ביתה-איהיא העל השנייה -בעיית

ידע בסיסי למרב קנייתה :בבירורפקידי המורה וההוראה ת הוגדרו 19-בסוף המאה ההמודרני

: שינוי חדמאז השתנתה המציאות .התלמידים והנחלת ערכים אחידים וממלכתיים לכולם

הנגישותו תפיסת הידע, המשפחהמוסד , מדינת הלאום, תהליכי הייצור והמערכת הכלכלית

הנלמדיםהתכנים , מבנהו –הספר בית את דגםלמרות זו. הכרהשתנו כמעט ללא כל אלה –למידע

7

ודפוסי גיוןיההעל פי פועלועדיין ממשינשאר בלא שינוי – בו ושיטות ההוראה הנהוגות בו

סביבהבין הלהספר חוסר ההלימה בין מודל בית .הפעולה שעיצבו אותו לפני יותר ממאה שנים

לערעור הזהות המקצועית של , בהירות בהגדרת תפקידי המורה ומטרות ההוראה-מביא לאי

הלימה זו מוביל לדילמת-אי ליישבהניסיון .ולאובדן סמכותם םבתפקודלקשיים , המורים

. עתיד—עבר צירהעזרת ב לתארההתמודדות עמה אפשר דרכי שאת ,האוריינטציה של השינוי

תגבר עללפתור את הבעיות במערכת החינוך ולה עומד הרעיון שכדיפעולות מוכוונות עבר ביסוד

של בית" בימי הזוהר" ,שהיו נהוגות בעבר פרקטיקותליש לשוב , הסמכות הרעועה של המורים

תפקידושל מעודדות שינוי רדיקלי של מודל בית הספר לעומת זאת פעולות מוכוונות עתיד. הספר

שינוי כזה יחייב. מתוך חשיבה מחודשת על משמעות החינוך והלמידה בהווה ובעתיד, המורה בו

בין המורים ההדדית ויחסי הגומליןההשפעה בתכניו וכן בדפוסי , הספר מהפכה במבנה בית

.לתלמידים

משתי נגזרות ומושפעותה ,שלוש בעיות מרכזיותב השני של המסמך מוקדש לדיון הפרק

התערערות זהותו המקצועית של המורה וטשטוש גבולות היאהבעיה הראשונה . העל-בעיות

,משמעית וברורה-אינן מיושבות בצורה חד העל-הנובעות משתי בעיות ותאם הדילמ. המקצוע

מריבוי הדרישות החינוכיות והחברתיות שעליו העומס נובע מצד אחד. נוצר עומס יתר על המורה

חוסר המיקוד . הן מצד המערכת והן מצד ההורים, הסותרות ממנו ומצד אחר מהציפיות, למלא

הדרישות החברתיות והחינוכיות מהמורים מביאים בסופו של של המערכת ברמה הערכית וריבוי

כדי לפתור את הבעיה הזאת המערכת נדרשת .דבר להתערערות זהותו המקצועית של המורה

לתאר ההתמודדות עמה ניתן דרכי ת שא, והגדרתה זהותו המקצועית של המורה לסוגיית

בתור המורה נתפס , ומיותתח-אסטרטגיית הרבפי על . התמחות—תחומיות-רב צירה באמצעות

על כמה תחומי אחריות בעת ובעונה אחת ומשתמש בכמה שיטות כלומר חולש, "מורה כולל"

אוטונומיה רבה יחסית בכל הנוגע לקבלת בדרך כלל תפיסה זו של תפקיד המורה מקנה לו . עבודה

פי על .בתוך הכיתה ומחוצה לה ועל פעילותושיטות עבודתו על , יומו על סדרהחלטות

לאורך הקריירה בתחום מתמחהכלומר ,"פרופסיונל"בתור המורה נתפס , אסטרטגיית ההתמחות

תחום ההתמחות של המורה מכתיב במידה רבה .ספציפי ואמון עליו במסגרת עבודתו היומיומית

.את סדר יומו ואת דרכי עבודתו בתוך הכיתה ומחוצה לה

.ל המערכת למדידת הישגים בלבדהצטמצמות בדיקות האיכות ש היאהבעיה השנייה

ישיר עם המטרות קשרלהיות קשורות אמורות לעצמה מבצעת מערכת ההאיכות שבדיקות

למערכת , כאמור. ביעדיההיא עומדת לדעת באיזו מידה לה שהן מאפשרותכיוון , הציבה לעצמהש

בדיקות איכות להיעשותהיו אמורות לפיכך. החינוך מטרות מגוונות מאוד ואף סותרות זו את זו

בדיקות האיכות נוגעות לאמתו של דבראך . של המערכת אחר היבט להערכת בדיקהכל , רבות

. שונים התלמידים במבחני הישג של רמת ההישגים הלימודיים –יחיד ומצומצם היבטלבדרך כלל

ואף לא בדיקות המעריכות, ערכים חברתיים הפנמתהמעריכות בנמצא בדיקות איןשכמעט , כך

כיוון שכמו כל ארגון גם , האיכות חשיבות עליונה תות בדיקילסוגי. רצויות של עיסוק בידע נורמות

הנוגעת דילמה נובעת כאן מ. מתכווננת על פי טיב בדיקות אלו) והמורים בתוכה(מערכת החינוך

הישג ציר הבאמצעות לתארההתמודדות עמה ניתן דרכי שאת ,בדיקות האיכות מוכוונּותל

מתבססות על ההנחה )ציונים( איכות מוכוונות הישגבדיקות . )ערכים(טיפוח האדם —)םציוני(

על פי . ומיומנויות למידה בסיסיות מערכת היא להקנות ידעשל הת והחשובה העיקרי המטרהש

8

אלא גם על איכות , םרמתהתלמידים את הידע מעידה לא רק על הפנימובה שתפיסה זו המידה

איכות מוכוונות טיפוח בדיקות .כולה ךהחינוועל מערכת הספר בית לע, המוריםעל , ההוראה

מערכת היא לעזור של ה העיקרית והחשובה שהמטרהמתבססות על ההנחה ) ערכים(האדם

על פי תפיסה זו יש . לתלמידים לעצב את זהותם ולחנך לערכים חברתיים ותרבותיים מרכזיים

ובאיזו מידה הם בנו זהות אישית , התלמידים לבדוק עד כמה הופנמו הערכים המרכזיים בקרב

ואת בבית הספר להעריך את איכות החינוך בתורן יאפשרובדיקות אלו . וחברתית מגובשת וראויה

.איכות כלל המערכת

התערערות זהותו . ההוראה הראוי בדבר דפוסבהירות -אי היאהבעיה השלישית

אמור הוא בהן שלשיטות ההוראה באשר בין השאר בחוסר בהירות והמלּוהמקצועית של המורה

בעיה –בינו ובין תלמידיו בעקבותיהןשאמורים להתמסד יחסי הגומליןלבאשר ולהשתמש בכיתה

שהתרחשו בעידן השינויים מרחיקי הלכת .הנוגעת ללב לבה של עבודת המורה בשטח

הגבירוו כיתהידע מרכזי במקור בתור כרסמו במידה ניכרת בסמכותו של המורה הפוסטמודרני

על , המתבססת על הבנה מעמיקהחשיבה , את הצורך בפיתוח חשיבה מורכבת אצל התלמידים

למרות השינויים המהותיים הללו . עצמאי ויצירתי במאגרי ידע קיימים שימושועל ניתוח ביקורתי

ם כלים ומיומנויות טכניות בסיסיות בתחומי דעת שוני, צורך להקנות לתלמידים ידע ישעדיין

במדינת פעיליםאזרחים להיות ,להשתלב בשוק העבודה, שיאפשרו להם לרכוש השכלה גבוהה

זה מצב ו, המורה ניצב בתווך של צרכים מערכתיים אלו .לעולם בכללולהסתגל שלהםהלאום

של יחסי םובדפוסיהוא משתמש בכיתה בהםשעקביות בדפוסי ההוראה וחוסר בהירות -אי יוצר

דילמה הנוגעת להגדרת דפוס פנילניצבת המערכת כך עקב .בינו ובין תלמידיוהמכוננים הגומלין

פיתוח —מסירת ידע צירהבאמצעות לתארההתמודדות עמה ניתן דרכי שאת ,ההוראה הראוי

בשיטות הוראה המבוססות על שמתמקדות במסירת ידע משתמשותמערכות חינוך . החשיבה

הלמידה במערכות . ות מוגדרים היטב וקבועים מראשכלים ומיומנוי ,"מידע חבילות"העברה של

הנגזר משיטת יחסי הגומליןדפוס . במידה רבה על שינון של עובדות או מושגים מושתתתמסוג זה

מקור הסמכות והידע , משרטט גבול ברור וקשיח למדי בין המורה הזאתההוראה והלמידה

שמתמקדות בפיתוח מערכות חינוך .אהנתפס ככלי קיבול הממתין להתמל, ובין התלמיד ,המרכזי

דוגלות בשיטות הוראה המבוססות על הקניית כלים אנליטיים ותיאורטיים בסיסים החשיבה

הוראה מסוג זה . ובהבנה מעמיקה של התכנים הנלמדים, העומדים ביסוד תחומי ידע שונים

יימים ולבנות ביקורתי ויצירתי במאגרי מידע ק, אמורה לאפשר לתלמיד להשתמש באופן עצמאי

כמו , תלמידלגבולות בין המורה ה .הנחוץ להתמודדות עם שאלות שמעסיקות אותו נטיוורלידע

התלמיד נתפס כחוקר המגלה ובורר באופן : הקודם בדפוסמפחות חדים, יחסי הסמכות ביניהם

הוא חי באמצעות הכלים והמושגים בהשהמציאות עלביקורתי ועצמאי יחסית תובנות שונות

המלווה ומדריך את תהליך הלמידה אך מנחהבתור המורה נתפס ואילו, כש במהלך לימודיושר

.מקור הידע הבלעדי לא בתור

המדיניות החינוכית מ דן במצב המורים בישראל שנגזרפרק השלישי של המסמך ה

,משמעות להוראה ולחינוך אובדן :ההשלכות העיקריות של מדיניות חינוך זו הן. הננקטת במדינה

חוסר אמון של החברה ומקבלי ההחלטות , פער בין ציפיות מהמערכת ומהמורים לבין הביצוע

. ולבסוף קרע בין המורים למדינה, במורים

9

את התייחסותה של שלושה תחומי פעולה המחייביםשל המסמך משרטט הרביעי הפרק

הקודמים של ים קבפרכל מערכת חינוכית בבואה להתמודד עם מכלול הבעיות והדילמות שהוצגו

מערכת צריכה למקם את עצמה לוכ, פותח מרחב פעולה תואם אלו םמתחומיכל אחד . המסמך

.בתוכו על פי אופייה וצרכיה הייחודים

בגיבוש והוצאה לפועל של תהליכי שינוי שיתוף מוריםהתחום הראשון נוגע לסוגיית

, במגוון דפוסי פעולה יעשותיכולה להעם נושא שיתוף המורים ההתמודדות. שונים במערכת

מערכות המשתמשות בשיתוף נקודתי .דיאלוג שוטף—שיתוף נקודתיציר העל מםלמק שאפשר

מהשטח בטרם תגבשנה כמה סבבי התייעצות ממוקדים עם נציגים בדרך כללשל מורים מקיימות

ושה של גיב בעתבחשבון יםובאמההתייעצות סבביב שמועליםהתכנים .מדיניות חינוכית חדשה

מבשרשטח בשל התוכנית ביצועה ,עם זאת .בידי מקבלי ההחלטות חדשההחינוכית המדיניות ה

מערכות המשתמשות בדיאלוג . בעתיד חדשהתוכנית לגיבושעד ,את תום הדיאלוג עם המורים

לקיים תקשורת פתוחה ומתמשכת עם הדרג שיש בתפיסהבדרך כלל שוטף עם המורים דוגלות

הנחוציםולהנהיג שינויים ארגוניים והאתגרים בשטחתמודד עם הבעיות לה כדי ,המבצע

המורים נתפסים כשותפים מלאים בתהליך הגיבוש וההטמעה של , בהתאם לכך .להתמודדות עמם

.המדיניות החדשה בשטח

בעלת סוגיה – מקצועית של מוריםההתפתחות ההכשרה והלסוגיית התחום השני נוגע

מגמותאת . של המסמך בפרק השניעם הבעיות שפורטו יעילהדות חשיבות עליונה בהתמוד

. תחומיות-רב—התמחות צירהלמקם על אפשרההכשרה וההתפתחות המקצועית של המורים

המלווים , מסלולי הכשרה שונים נוטה להתמחות מספקותהמורים בהן תשהכשרמערכות חינוך

תחום ההתמחות של . התמחותוום את המורה לאורך הקריירה ומאפשרים לו לצבור ידע בתח

המורים תשהכשרמערכות חינוך .את טיב הכשרתו והתפתחותו המקצועיתאפוא המורה מכתיב

הכשרתם תהליך על נוסף , מעגלי תמיכה למוריםלספק נוהגות תחומיות-נוטה לרבבהן

.םלסייע להם בפעילותם החינוכית המורכבת ומרובת הרבדי שאמורים, והתפתחותם המקצועית

מנגנוני תמיכה וליווי .מוריםלהתמיכה והליווי לסוגיית התחום השלישי והאחרון נוגע

הנחיה ציר העל מםלמק שאפשר, באמצעות מגוון דפוסי פעולה יכולים להיווצרמורים ל

על הנחיה המבוססים מוריםלמערכות שיוצרות מנגנוני תמיכה וליווי . עבודה קבוצתית—פרטנית

בוש ,בחייו המקצועיים של המורה מכריעוב את שלב הכניסה לשטח כשלב לר פרטנית תופסות

, חניכה אישית של המערכת מנגנונים תוךב יוצרותהן לפיכך. הוא זקוק למרב הליווי והתמיכה

מערכות .תהפורמלי תוכשרהסיים את זה מקרוב שבין מורה מנוסה לבין מורה בדרך כלל

חלק רואות במנגנונים אלו המבוססים על עבודה קבוצתית םמורילשיוצרות מנגנוני תמיכה וליווי

הן לפיכך. ומהותי מתהליך התפתחותו המקצועית של המורה לכל אורך הקריירה שלו אינטגרלי

הן ברמה הבית ספרית , עבודה בצוותים או בקהילות שונות של המערכת מנגנונים תוךב יוצרות

).זורית או לאומיתא, עירונית(והן ברמות מערכתיות רחבות יותר

10

מבוא

מטרת המסמך שלפנינו היא למפות את הבעיות והדילמות המרכזיות הקיימות בנושא מדיניות

–כך אנו מקווים –שתסייע ,המסמך פורס תמונה רחבה וממצה של הנושא. מורים והוראה

. החינוכית בישראל ובעולם מדיניותהלחשיבה מערכתית ומושכלת של קובעי

בשלב :התבססות על דיונים במסגרות שונות תוךמו בדרך ייחודיתמסמך נעשה גיבוש ה

רושלים קבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר ביבמסגרת –מורים והוראה –הנושא נלמד הראשון

ניסיון לשלב תוךמהנושא נדון מכמה נקודות מבט ו .)קבוצת המורה: להלן(בשנתיים האחרונות

ת קבוצ .)סוציולוגיהו פסיכולוגיה, היסטוריה, פדגוגיה, פילוסופיה(דיסציפלינות מגווןבדיון

. החינוך וממורים ואנשי חינוך הפועלים בשדהתחום בהורכבה מאנשי אקדמיה המורה

. ירושלים אזורב בתי ספר תיכונייםמ םמורי כעשריםבשלב השני התאספה קבוצה של

הקבוצה. בשטחמורים התמודדים מ אתןשהבעיות המרכזיות הועלומורים הבדיוני קבוצת

חיברה מסמך שעוסק בפער בין המורה הרצוי למורה המצוי ובעקרונות פעולה אפשריים לשיפור

. המצב

שלה והן על בסיס התובנות דיוניההן על בסיס –בשלב השלישי גיבשה קבוצת המורה

רים וההוראה את השאלות המרכזיות בתחום המו רטישפמסמך –שעלו מדיוני קבוצת המורים

. ואת הסיבות שהובילו למצב בימינו

אביב -בתל, שבע-בבאר(קבוצות מיקוד ברחבי הארץ שלושבשלב הרביעי התכנסו

מורי מורים ואנשי הכשרת , איגדו בתוכן מורים ומורות מרחבי הארץ קבוצותה .)ובירושלים

חינוכאים , ת המקומיותבעלי תפקידים רלוונטיים ברשויו, מנהלי בתי ספר בעבר ובהווה, מורים

וכן אנשי אקדמיה , מפקחים ובעלי תפקידים בכירים במשרד החינוך, מארגוני המגזר השלישי

ביקרו , הגיבו עליו, דנו במסמך השאלותקבוצות המיקוד .מתחום החינוך ממוסדות שונים בארץ

.העלו כיווני חשיבה חדשים והציעו רעיונות לפתרונות, אותו

מורים ובעלי תפקידים נוספים כארבעים השתתפו בוצות השונותבמסגרת הקבדיונים

, בעלי תפקידים במשרד החינוך 15-אנשי אקדמיה והכשרות מורים וכ כעשרים, בבתי הספר

. השלישי מגזרבוברשויות המקומיות

,בפרק השני, לאחר מכן .חינוכיות-על כלל-נפתח בהצגת שתי בעיות שלפנינוהמסמך

. בכיתה ותפקודלוהמורה תפקידלהנוגעות ,העל האלה-מבעיותשנגזרות מוצגות שלוש בעיות

ערכתביטוין במולאחר מכן נבחן ,חינוכיות אוניברסליותמערכתיות בעיות ב מתחיל בעיסוקהדיון

. לצד כל בעיה שמוצגת מובאת דילמה מרכזית הכרוכה בדרכי ההתמודדות עמה. בישראל ךהחינו

קובעי המדיניות פנילהאפשרויות העומדות את רכו נמצאותשלאוציר מוצגת בדמותהדילמה

מוצגות השלישי בפרק. ובשני קטביו ישנן אפשרויות שונות לגמרי זו מזו, ואנשי החינוך בשטח

על מצבו של הישראלית במערכת החינוך דרכי הפעולה שננקטו שלארבע השלכות מרכזיות

שלושה מרחבי פעולה יסודיים מתוארים עיבפרק הרבי .שתוארו בעיותה לנוכח ,המורה בישראל

אם ברצונה להתמודד בהצלחה עם האתגרים הכרוכים בהםשעל המערכת להכריע כיצד לפעול

. 21-בתפקיד המורה בתחילת המאה ה

ניתוח יעיל ואיכותי להבנת מדיניות המורים וההוראה כליאנו מקווים שהמסמך ישמש

.בוססות ומושכלות בתחוםהחלטות מ לקבל ויעזור למובילי המערכת

11

חינוכיות-כלל על-בעיות. א

של המורה בתחילת ותפקודותפקידו עלעל המשפיעות -זה של המסמך נדון בשתי בעיות פרקב

שבעיית המתחים והסתירות אף. ונשרטט את הדילמות העיקריות הנובעות מהן 21-המאה ה

רבה לעצם ואינהרנטית במידה יסודה זמנית ב-העל של מערכת החינוך היא על-הפנימיות במטרות

השינויים . היסטורית-תהליכית מנקודת מבטגם להתבונן בהראוי , העשייה החינוכית

ת המתחים הובילו להחרפ 20-ה שמתחוללים מאז המאהם והחברתיים המהירים יהטכנולוגי

הגדרה ת הולבעיה זו ולדילמהתייחסות ב והדבר מדגיש את הצורך, והסתירות במערכות החינוך

. ת ממנהווהארגון הנובע

סתירות פנימיות במטרות המרכזיות של מערכת החינוך. 1

חלקן גלויות וחלקן , פועלות לאורן של מטרות, כמו כל מערכת ארגונית אחרת, מערכות חינוך

הללו. השונותהיא קיומם של מתחים או סתירות בין המטרות בהןהבעיה המרכזית . סמויות

. על תפקידו של המורה ועל התנהלותו המקצועית בשטח, כפי שנראה בהמשך ,ותישירמשפיעים

:שמאפיינים את מערכת החינוך מתחים וסתירותלהלן כמה

שמקדם , חינוך למצוינות מול ,שמתמקד בתמיכה בתלמידים החלשים, לשוויוניות חינוך •

. את התלמידים החזקים

כך לעצב את תוךובומה לקהילה שמטרתו לעודד שיתוף פעולה ותר, חינוך לקהילתיות •

שמטרתו להביא את התלמיד , חינוך להישגיותמול ,הערכי על פיזהותו של התלמיד

.ככל האפשר יםגבוהלימודיים להישגים

חינוך מול ,שמטרתו לעצב את רוחו של הילד לאורם של ערכים לאומיים, חינוך ללאומיות •

-של הילד לאורם של ערכים רב שמטרתו לעצב את רוחו, חברתי-לפלורליזם תרבותי

מגזרי -בין דיאלוגל, דתיות שונות/גזעיות/זהויות אתניות תקבלולחנכו ל ,תרבותיים

."אחר"ה הבנתלו

חינוך מול ,שמטרתו להנחיל לתלמיד תפיסות ותכנים שעוצבו בעבר, חינוך לשימור •

בר תפיסות שעוצבו בע כלפישמטרתו לפתח אצל התלמיד מחשבה ביקורתית , לשינוי

. ומעוצבות בהווה

ידע ומיומנות ברורים ומעודד את , המשרטט גבולות סמכות, מבוגרים-חינוך מונהג •

ומעודד את התלמיד הילד במרכזהמציב את , ילדים-חינוך מונהגמול ,התלמיד לקבלם

. אוטונומיהלולעצמאות

מנת הנראה לככהוא , מעלהל שהודגם כפי, קיומם של סתירות ומתחים בין מטרות חינוכיות

הכרעה בלאריבוי של סתירות ומתחים ואולם. של כל עשייה חינוכית מאורגנת באשר היא חלקה

יעקבלהתנהל באופן הביכולתכיוון שהוא פוגע ,מחבל בהתנהלות התקינה של המערכת החינוכית

על , את הסתירות והמתחים הפנימיים האפשרלהתמודד עם בעיה זו ולצמצם ככל כדי .ויעיל

12

אסטרטגיות ישנן. העל-שיטת ההגדרה והארגון של מטרותל המערכת להכריע בדילמה הנוגעת

אפשרו, העל של מערכות חינוכיות שונות-להגדיר ולארגן את מטרות אפשרמגוונות שבאמצעותן

שתי אסטרטגיות קיצוניות נמצאותציר השל בקטביו .וטונומיהא—ריכוזיות צירהלמקמן על

פתרונות שונים לבעיית הסתירות והמתחים המספקות, )יםאידיאלי יםטיפוס, טהורות(

: הפנימיים

על ברורות העולות בקנה אחד -מטרות מוגדרות זובאסטרטגיה :תוריכוזיה יתאסטרטגי •

אוכלוסיית כללהחינוך ל .סדר עדיפויות ברור ביניהן נקבע כך תוךוב, אלה עם אלה

במידה מצמצמתמגובש החינוכי הרציונל ה יצירת .פי המטרות הללו על ניתןהתלמידים

זה נגזרים דפוסי מרציונל. את הסתירות והמתחים הפנימיים בתוך המערכת תניכר

הוראה ספציפיים המגדירים באופן חד וברור את תפקידו של המורה ואת צורת

ליעילותהתורמים ,אסטרטגיה זו יוצרת סדר ומיקוד במערכתאמנם . התנהלותו

לעתים .דפוסי הוראה והתנהלות קשיחים למדי מתווהולם היא א ,החינוכית שלה

של עמדותיהםואת את כישרונותיהם ,רכיהםואת צתואמים אינםדפוסים אלה קרובות

שביעות חוסרלותסכול ל לגרום הם עלוליםועל כן ,רבים הוריםושל של תלמידים ,מורים

. מסוימים מגזריםורצון בקרב אוכלוסיות

על כלליות -מספר מצומצם של מטרות מוגדר זובאסטרטגיה :הטונומיהאו יתאסטרטגי •

לגבש ) בתי ספר, רשויות מקומיות, מגזרים( המקומיותמניחה למסגרות המערכתו, למדי

אסטרטגיה זו . שלהןיעד המטרות ספציפיות המותאמות לקהלי -בצורה עצמאית תת

המערכת באמצעות ניכרת את הסתירות והמתחים הפנימיים בתוך במידהמצמצמת

. ספציפייםחינוכיים רציונלים גיבושהמאפשרת , מגזרית) חלוקה-ואף תת(יצירת חלוקה

את תפקידו של המורה בכל בבירורנגזרים דפוסי הוראה המגדירים אלורציונלים מ

אסטרטגיה זו יוצרת גמישות . מסגרת ומסגרת ואת צורת ההתנהלות שלו בכל אחת מהן

לקהלים שונים לבחור לעצמם מסגרות חינוכיות התואמות שרתמאפ היא. רבה במערכת

התורמים , סדר ומיקוד מגזרי וכך נוצרים – עמדותיהםואת כישוריהם את, רכיהםוצאת

חברתי לקיטועסכנה טומנת בחובההיא , עם זאת .לאפקטיביות החינוכית של כל מסגרת

מסגרות יצירתבוותפים סטנדרטים משגיבוש לחבל ב שעלול מצב, רב במערכת ביזורלו

להכביד לא רק מבחינה ארגונית אלא גם אלו עלוליםקשיים .הכשרה משותפות למורים

. מבחינה כלכלית

המקרה הישראלי

מתחים ופנימיות סתירותנאלצת להתמודד עם , מקום אחרכל בכמו , בישראלמערכת החינוך

ההגדרה והארגון דילמתעם וכן ,מהמטרות החינוכיות השונות שלאורן היא פועלת הנובעים

להגדיר כדית וריכוזיה יתאסטרטגימערכת החינוך הישראלית אימצה את ,לכאורה. הםמהנובעת

P0F1.העל שלה-ולארגן את מטרותP אולם התבוננות מעמיקה יותר מגלה כי מטרות החינוך הקיימות

. יבות או עדיפות ברורסדר חש על פיחינוכי מגובש ואינן מאורגנות רציונלאינן מאוגדות סביב

או כפי שהמשתתפים ( מהותיותשכולן נחשבות ,על מרובות ומעורפלות-מטרות קיומן של

למשל (ואילו בזרמים אחרים , שת ביתר שאת בחינוך הממלכתי החילוני בישראלאסטרטגיית הריכוזיות מורג 1

מערכות חינוך נפרדות -ישנה אוטונומיה רבה יותר בשל קיומן של תת) דתי והחינוך העצמאי-החינוך הממלכתי . מבנה זה מבטא מידה מסוימת של פלורליזם במערכת החינוך. למגזרים למיניהם

13

הפנימיות הסתירותלא רק שאינו מצמצם את ,")חשוב לוהכ: "בקבוצות המיקוד הגדירו זאת

מן המורים ואנשי הדרג המנהלי הזוטר רביםשאפוא לא פלא .עומס ערכי יוצרבמערכת אלא אף

,המערכת מןוהסותרות מהם ועל תסכול עמוק הרבותמדווחים על תחושות בלבול עקב הציפיות

סתירותב המאופייניםולא מגובשים רביםמטרות וסטנדרטים על פיהמאלצת אותם להתנהל

להבעת דעה התנגדות מצד אחר וחיוב שיעורי אקטואליה מצד אחד : לדוגמה(פנימיות רבות

או כפי (לחוסר מיקוד ולאפקטיביות מקצועית נמוכה , לטענתם, רר אותםמצב זה גו). פוליטית

"). של תפסת מרובה לא תפסת מצב" :שאחד המורים ניסח זאת

– תוריכוזיה יתאסטרטגיאינה נהנית מיתרונותיה של בישראלהחינוך מערכת אשר על כן

מסגרותשהכיוון . יה זוחסרונותיה של אסטרטגכל ב לוקההיא ולעומת זאת – ומיקוד סדרדהיינו

מערכת ,חינוכי עצמאי רציונל שתאפשר גיבוש אוטונומיה אמתית אינן מקבלותהבית ספריות

תסכול ותחושת חוסר שביעות רצון בקרב מורים , שפורטו למעלהבעיות ה על נוסף, גורמת החינוך

רמיםתואינם וההתנהלות הקשיחים הוראה הדפוסי ש חשים רביםתלמידים והורים .רבים

כישרונותיהם את , רכיהםוצאינם תואמים את שהםאלא ולא זו בלבד, במערכת סדרלמיקוד ול

.של התלמידים עמדותיהםואת

הספר לסביבה הלימה בין בית-אי. 2

, האחד. שני צרכים חברתיים עיקריים למלא כדי 19-הספר המודרני עוצב בסוף המאה ה בית

. עובדים לעבודה בבתי החרושתשל מספר רבשל המהפכה התעשייתית דרשה הכשרה מהירה

בקרב והסולידריותמהפכת הלאומים ביקשה לטפח במהירות את תחושת הלאומיות , האחר

אז הוגדרותפקידי המורה וההוראה . לאזרחי מדינת הלאום תושביםהולהפוך את האוכלוסייה

. ממלכתיים לכולםידע בסיסי למרב התלמידים והנחלת ערכים אחידים ו קנייתה :בבירור

, מדינת הלאום, תהליכי הייצור והמערכת הכלכלית. חדשינוי מאז השתנתה המציאות

אף על פי כןו. כרההשתנו כמעט ללא כל אלה –למידע הנגישותו תפיסת הידע, המשפחהמוסד

נשאר בלא שינוי – בו ושיטות ההוראה הנהוגות בו הנלמדיםהתכנים , מבנהו –הספר בית דגם

הנה כמה . ודפוסי הפעולה שעיצבו אותו לפני יותר ממאה שנים גיוןיההעל פי פועלועדיין יממש

: דוגמאות לכך

של צרכים שורה ממלאהשהמשפחה הסתמך עליהן היתההספר ביתאחת ההנחות ש •

. לנורמות חברתיות בסיסיות רות ראשוניִחבו תמיכה רגשית ובהם ,חברתיים בסיסיים

.ממלאות את הצרכים האלהממשפחות שאינן באיםרבים תלמידים כיום אולםו

הספר נקרא בפועל ביתש לכך הביאה תעשייתי-המשפחה בעולם הבתר מוסד התערערות

. תחליף בית לתלמידים רבים שזקוקים לכך לשמש

יש גבולות לפיהש הספר והמשפחה בנויים על תפיסה פדגוגית משותפת ביתהיו בעבר •

היום נוצר שסע . וסמכות האחרונים ברורה ומובהקת ,למבוגריםבין ילדים מאודברורים

סמכותי להפך ) בעיקר בקרב המעמד הבינוני החדש(החינוך בבית . בתפיסה הפדגוגית

כן מושם ו מטושטשים גבולותב הוא מאופיין ;הרבה יותר ופתוח דמוקרטיוהרבה פחות

אופי ה נשמרהספר ביתלעומת זאת ב. היענות לרצונותיו עלו על טיפוח הילד דגשבו

תוכנית כופההולסגל ההוראה לציית המחייב את התלמידים ,חינוךשל הסמכותני ה

הפער הזה גורם למתח בין ההורים למורים ובין התלמידים . לימודים אחידה וקשיחה

14

רובם מזדהים גיסא מחדשכן , פנימי דיסוננסחשים המורים עצמם , מזויתרה . למורים

אך מאידך ,הוריםבתור ומיישמים אותה בביתם שלהם החדשה עם הגישה החינוכית

.תלמידיהם כלפיבכיתה סמכותימפעילים חינוך הם גיסא

להכשיר את בני היתה ומטרתו, היבאוכלוסי קטנה לקבוצה בעבר נועדהספר התיכון בית •

אך תהליכי . מדינהמוסדות הבכירים בלהגמוניה חברתית ולתפקידים העילית

בוגרים מצריכים תעשייתית של תקופתנו-ה והכלכלה הגלובלית והפוסטהדמוקרטיזצי

התרחבות היתהול ולכנפתחו התיכון בית הספר שערי . משכילים רבים ככל האפשר

כיוון , בישראל המצב קיצוני ביחס לעולם(עצומה ומהירה של אוכלוסיית התלמידים

יסודי -הספר העל המורה בביתכך עקב). יםעיוניספר בבתי לומדים בני הנוערשכמעט כל

ובעוד, ובעלי צרכים מגוונים יותר יותרמתמודד היום עם תלמידים מקבוצות הטרוגניות

.נדרש להוביל את כולם להצלחה בבחינות הבגרות

שימשוהספרים . מקור המידע המרכזי לילד שימשהספר הציבורי הוא כאשר הוקם בית •

הספר וביתדמוקרטיזציה של המידע פשרה מהפכת הדפוס א, מדיום המידע העיקריאז

המורה להיות מקור המידע חדל בימינו ).קריאה(סיפק לציבור את המיומנות הדרושה

הטכנולוגיה הדיגיטלית ואמצעי התקשורת הפכו , ישנו ריבוי של מקורות מידע .המרכזי

מוריהם עולים על") הטכנולוגיים ילידיםה"(התלמידים ולא פעם ,יותראת המידע לנגיש

, מזויתרה . ביכולת להשתמש בטכנולוגיות המידע החדשות") המהגרים הטכנולוגיים("

הרווח בבית הספר מהאמצעישונה במהותו –האינטרנט – להשגת מידעהמרכזי האמצעי

כלומר אדם יכול ליצור ולא רק לצרוך יצירות של (כיווני -הן כיוון שהוא דו –הדפוס –

יותר מאופייןוהן כיוון שהוא , )לבדו אלא תמיד בתוך קהילה אינו יוצר הואו ,אחרים

. לוגית רציפותבופחות קיטועבהסתעפות וב

המרכזיים של ערכיםעל פי ההספר לחנך את התלמידים בית צריך היה תפקידיו שארבין •

ואולם. רחב ויציב, החברה בעלת נרטיב חינוכי ופוליטי דומיננטי היתה בעבר. החברה

הנרטיבים הגדולים . שינוי מרחיק לכת בתפיסת הידע אתוניזם הביא הפוסטמודר

, רבים קיומם של נרטיבים מתחריםאת המאפשרות , ותפיסות רלטיביסטיות ,התערערו

בימינו קשה מאוד למצוא ערכים או מטרות חברתיות המוסכמים על כלל . הלכו והתחזקו

.פיהםלהספר לחנך קל וחומר כאלו שעל בית ,הציבור

על , תפיסותעל , הספר על מבנה בית שמר למרות השינויים העמוקים שהתרחשו בחברה, אמורכ

לרוב ; בתוך כיתת הלימוד פרונטליתעיקר ההוראה היא (הוראה מסורתיים דפוסיועל כלים

שימוש בספרי לימוד ולא נעשה ; מוכנות מראש שיש לשנן" חבילות ידע" מלמדהמורה

בהירות -מביא לאי סביבהבין הלהספר חוסר ההלימה בין מודל בית. )עודובטכנולוגיות חלופיות

לקשיים , לערעור הזהות המקצועית של המורים, בהגדרת תפקידי המורה ומטרות ההוראה

האוריינטציה של הלימה זו מוביל לדילמת-אי ליישבהניסיון .ולאובדן סמכותם םבתפקוד

: עתיד—עבר צירזרת העב לתארההתמודדות עמה אפשר דרכי שאת ,השינוי

לפתור את הבעיות במערכת החינוך שכדיעומד הרעיון פעולות מוכוונות עבר ביסוד •

,שהיו נהוגות בעבר פרקטיקותליש לשוב , ולהתגבר על הסמכות הרעועה של המורים

כך לדוגמה יש לחייב את התלמידים לקום עם כניסת מורה . הספר של בית" בימי הזוהר"

15

,מינימלילימוד תוכן להגדירו; הספר ת התלבושת האחידה לבתילהחזיר א; לכיתה

).המושגים החשובים ביותר מאה למשל(מחייב ואחיד לכלל התלמידים בכל המדינה

בחיי התלמידים אל " אי של יציבות"הספר משמש היתרון המרכזי בגישה זו הוא שבית

הספר והמורים וא שביתחיסרון בולט של הגישה ה. מול הכאוס הערכי והחווייתי בחברה

יש על כך נוסף. רלוונטיים לחלוטין למציאות חייהם של התלמידים עלולים להפוך ללא

ההסדרים מגדילות את הנטייה של בני הנוער לעקוף את פעולות כאלו הטוענים כי דווקא

.לעומתי בבית הספרלפעול באורח ספריים ו הבית

שינוי רדיקלי של מודל בית הספר ותפקיד מעודדות פעולות מוכוונות עתידלעומת זאת •

שינוי כזה . מתוך חשיבה מחודשת על משמעות החינוך והלמידה בהווה ובעתיד, המורה בו

בין יחסי הגומליןו ההדדיתההשפעה בתכניו וכן בדפוסי , הספר יחייב מהפכה במבנה בית

ד צמצום מספר שעות הלימו: דוגמאות לשינויים אפשריים. המורים לתלמידים

ויתאים אתבכל שיעור אחדיםכל מורה יעבוד עם תלמידים וכך, המשותפות בכיתה

ללימודים מכווני דיסציפלינרייםמעבר מלימודים ; שיטת הלימוד לכל תלמיד ותלמיד

אישית של המורים והסתמכות על הנחיה אגב יםהלימודלאורך כל שנות פרויקטים

המותאמות לתוכן חלופיותבחלוקות יתהגילהחלוקה המרתו; טכנולוגיות דיגיטליות

כי גורסתזו גישה ).או מגדר כישורים ,רמת ידיעות, פי נושאי עניין על למשל(הלימודים

שאם לא כן בית, השינויים העמוקים בחברה מחייבים שינויים בסיסיים במערכת החינוך

הספר שבית בגישה זו טמון בהנחה סרוןיחה. עלול לאבד כליל את תפקידו החברתיהספר

מעוררים התנגדות בקרב המורים הרוח בה הלכיגם אם , חברהלהתאים עצמו לאמור

. בפרט והציבור בכלל

המקרה הישראלי

. עתידמוכוונות ל עברת כוונּוומ ביןנעה כמטוטלת בישראלהמדיניות שנוקטת מערכת החינוך

בעשרים , כידוע. השינוי וןכיועל מפלגות השלטון של להבחין בבירור בהשפעתן הישירה אפשר

אחת מתחלפתהשנים האחרונות תדירות הבחירות בישראל גבוהה למדי ומפלגת השלטון

המערכת . גם האוריינטציה של מערכת החינוך עם חילופי השלטון מתחלפת. שנים ארבע−שלושל

קרובות נקבעת לעתיםו ,מכוונות עבר לפעולות מכוונות עתיד פעולותמ הלוך ושוב נעה

שנים רבות כבר, לאמתו של דבר. משמעותהבו הכרוכה בהללא דיון מקיף בדילמה וריינטציההא

ואילו; אין למערכת כיוון ברור והיא נוטה לכאן ולכאן על פי השינויים הפוליטיים במשרד החינוך

חוסר לנוכח . אחת לכמה שנים המורה להם את דרכם" מצפן"האת החליףמתבקשים להמורים

. מפתיע כי מורים רבים מדווחים על קושי רב להתנהל לא המערכת החלטיות שלה

המורה ו שלתפקודלו ולתפקידבעיות הנוגעות . ב

בעיות . זה נפרט שלוש בעיות מרכזיות הנוגעות ישירות לתפקידו ולדפוסי פעולתו של המורה פרקב

.קודם שנדונוהעל -משתי בעיות, כפי שנראה בהמשך, אלו נגזרות ומושפעות

16

התערערות זהותו המקצועית של המורה וטשטוש גבולות המקצוע . 1

ההלימה בין בית הספר -ואיהעל של מערכת החינוך -והסתירות הפנימיות בין מטרות המתחים

הדילמותאם . יוצרים קשיים עמוקים בתפקודו של המורה טכנולוגית-לסביבתו החברתית

.נוצר עומס יתר על המורה ,משמעית וברורה-חד בדרךאינן מיושבות העל-הנובעות משתי בעיות

צד אחר ומ, מריבוי הדרישות החינוכיות והחברתיות שעליו למלא צד אחדנובע מ עומסה

נוסף על תפקיד ההוראה . הן מצד המערכת והן מצד ההורים, הסותרות ממנו הציפיותמ

ל תפקידים המורים למלא שורה שנדרשים , שהוא משימה קשה כשלעצמה בימינו, המסורתי

וליווי של תהליכי הנחיה, כישורי חיים הוראת, כגון סיפוק תמיכה רגשית לתלמידים ,חדשים

לא זו . המשפחה והקהילה מילאו בעברתפקידים ש, )"רות ראשוניִחב" המכונה(התפתחות אישית

נה מבחישל החינוך העיוני הביאה אליו אוכלוסיות תלמידים מגוונות המסיביתההתרחבות , אף זו

ליקויי למידה והפרעות רגשיות בעליכגון ( צרכים ייחודייםותלמידים בעלי חברתית ותרבותית

התאמה ויישום של תוךמ באופנים שוניםאתם נדרש להתמודד המורהו, )למיניהןוהתנהגותיות

. שיטות הוראה וחינוך ספציפיות

והחינוכיות חוסר המיקוד של המערכת ברמה הערכית וריבוי הדרישות החברתיות

− הקודםבפרק העל שפורטו -לשתי בעיות הדוקגורמים הקשורים קשר − מהמורים בשטח

זהות זו אינה נהירה לראשי . מביאים בסופו של דבר להתערערות זהותו המקצועית של המורה

ונפרציםטשטשים ימגבולות המקצוע כךעקב . לחברה כולה ואף למורים עצמם, מערכת החינוך

. והן מבחינת שיטות העבודה ותחומי האחריות של המורה זמןההן מבחינת , מקוםההן מבחינת

הכין ל, תחליף להורה התומך בבית ובה בעת להציב גבולות לשמשהמורה נדרש , במילים אחרות

לחנכם , )מתאימים יםיטכנולוגבשיטות הוראה מיושנות וללא עזרים (לבחינות את התלמידים

מגוון אוכלוסיות מ תלמידיםרכיהם של וצ למלא את, )את זה סותרים זה שלא פעם(לערכים

של מוגדרתלא ללא מרחב עבודה מוגדר ובמסגרת הזוכל – )תלמידים ארבעיםשל בכיתה לעתים (

אתזהבעיה פתור את הל כדי. עד לשעות הקטנות של הלילה לעתיםת הגולש ,שעות עבודה

םדרכיאת ה. והגדרתה ת של המורהזהותו המקצועי סוגייתלהתמודד עם נדרשת ,המערכת

:התמחות—תחומיות-רב צירהעל םלמק אפשר לעשות זאת

כלומר ,"מורה כולל" בתורהמורה נתפס זו באסטרטגיה :תחומיות-הרב יתאסטרטגי •

פיתוח , ידע דיסציפלינרי הוראתלדוגמה (על כמה תחומי אחריות בעת ובעונה אחת חולש

ומשתמש בכמה שיטות עבודה ) הצבת גבולות, שיתתמיכה רג, חינוך לערכים, החשיבה

גישת המורה ). חניכה אישית והנחיית צוותי חקר, הוראה פרטנית וקבוצתית הלדוגמ(

פיתוח מקצועי לאורך הקריירה ולמידה מתמשכת , ממדית-הכולל מחייבת הכשרה רב

כלל בדרך תפיסה זו של תפקיד המורה מקנה לו . ומניסיונם של אחרים אישין מניסיו

ועל שיטות עבודתו על , יומו סדר עלאוטונומיה רבה יחסית בכל הנוגע לקבלת החלטות

יתרונותיו המרכזיים של דפוס עבודה זה הם העצמתו . בתוך הכיתה ומחוצה לה פעילותו

למורה על תהליכי התפתחותו מעניקהראייה הרחבה שהוא , גמישותו הרבה, המורה את

חסרונו המרכזי . רבדים מרובתשהוא מספק להוראה של התלמיד וההזדמנויות הרבות

כמו . האלההמשימות לכלמלא ביעילות את במגבלה האנושיתטמון דפוס עבודה זה של

17

שמביא פעמים רבות , יוצר עומס רגשי ומעשי כבד מאוד על המורה בשטחהוא כן

. לתחושת תסכול ולשחיקה מקצועית מהירה

כלומר ,"פרופסיונל" בתורהמורה נתפס באסטרטגיה זו: ההתמחות אסטרטגיית •

ואמון עליו ) או בכמה תחומים ספציפיים(לאורך הקריירה בתחום ספציפי מתמחה

בשיטת הוראה , בהעברת ידע בתחום דעת מסוים התמחות(במסגרת עבודתו היומיומית

תחום ההתמחות .)דומהוכבטיפול בהפרעות התנהגות ,בתמיכה רגשית לתלמיד, מסוימת

. מורה מכתיב במידה רבה את סדר יומו ואת דרכי עבודתו בתוך הכיתה ומחוצה להשל ה

יתרונותיו המרכזיים של דפוס עבודה זה הם המיקוד והגבולות שהוא מספק לפעילותו

חסרונו המרכזי הוא . היומיומית של המורה ותרומתו לתחושת התפתחותו המקצועית

של התלמיד ושל תפיסת התפקיד החינוכי צרה ומוגבלת היראינטייתו ליצור אצל המורה

. שלו עצמו

המקרה הישראלי

אחת הבעיותבעינינו הםהתערערות זהותו המקצועית של המורה וטשטוש גבולות המקצוע

ישירות הן על תפקודו של המורה והן על משפיעההיא ; ישראלבהמרכזיות של מערכת החינוך

מציינים כי חוסר המיקוד של המערכת בנוגע מורים רבים. איכות ההוראה והחינוך בשטח

עומס יתר . גורמים לעומס יתר על המורים ספרהבית לחוץ משהתאמתה לסביבה -למטרותיה ואי

תהליך − של המוריםלהתערערות זהותם וסמכותם המקצועית , לטענת המורים, זה מביא

מן המורים מתארים רבים. העבודה שגרתבמוגברת שחיקהגורם ורגשות תסכול חזקים שמעורר

מרחב ההן מבחינת –" חסרת גבולות"ואת עבודתם המקצועית " פרוצים"את גבולות המקצוע

זמןהוהן מבחינת ) מגוון המטלות וכמותן(הן מבחינת המרחב התפקודי , )עבודההמקום ( פיזיה

.)שעות עבודה מוגדרות(

אך ללא , תותחומי-רבה יתאסטרטגימאמצת בפועל את בישראלנראה כי מערכת החינוך

היא מניחה למורה לארגן באופן עצמאי לכאורה את .בהשלכותיהובמשמעויותיה דיון הולם

חלק הארי של הדרישות והציפיות את ימלאשמטלותיו המרובות ואת סדר יומו המקצועי כך

האמור לבצע פעילות חינוכית מורכבת ומרובת , עם זאת היא אינה מספקת למורה אך ;ממנו

שספק אם הכשיר אותו כיאות , מעגלי תמיכה ראויים לאחר תהליך הכשרתו הרשמי, יםרבד

מערכת החינוך אינה מעניקה למורה את הסמכות והאוטונומיה . לתפקידים הרבים הצפויים לו

במרחב עבודתו , בסדר יומו, ליצור שינויים מתחייבים בסביבת עבודתו יוכלש כדיהדרושות

שילוב בעייתי זה בין .להומחוץ כיתהההוא משתמש בתוך בהןשובשיטות ההוראה והעבודה

, אחרלמדי מצד ותמוגבלסמכות ואוטונומיה , ובין תמיכה, מצד אחד סופיתנאיאחריות כמעט

ואף מחבל תותחומי-הרב יתאסטרטגילמצות את יתרונותיה של בישראלאינו מאפשר למורה

חיקה הנלוות פעמים רבות לדפוס העבודה של מצב זה מגביר את תחושות התסכול והש. עבודתוב

. ועל כן רק מעצים את חסרונותיו ,המורה הכולל

הצטמצמות בדיקות האיכות של המערכת למדידת הישגים בלבד. 2

. מעת לעת לעצמהאחד המאפיינים החשובים של מערכת חינוך הוא בדיקות האיכות שהיא עורכת

שהן כיוון , שיר עם המטרות שהמערכת הציבה לעצמהי קשרלהיות קשורות בדיקות אלו אמורות

18

למערכת החינוך מטרות מגוונות , כאמור. ביעדיּההיא עומדת לדעת באיזו מידה לה מאפשרות

בדיקהכל , רבות בדיקות איכות להיעשותהיו אמורות לפיכך. מאוד ואף סותרות זו את זו

היבטלאיכות נוגעות בדרך כלל בדיקות ה לאמתו של דבראך . של המערכת אחר בטהי להערכת

רובה המוחלט של הערכה זו נעשה בדרך , לא זו אף זו. רמת ההישגים הלימודיים –יחיד ומצומצם

הישגי התלמידים במבחנים אלה , למעשה. המודדת את ציוני התלמידים במבחני הישג חדגונית

, המורים איכותב עבור, הידע של התלמידים רמתבהחל : המערכת רכיבימשמשים כמראה לכלל

. הכוללת של מערכת החינוך איכותהבהספר וכלה ביתוההוראה

מבחנים לאומיים : ברוב מערכות החינוך קיימים שני סוגים עיקריים של מבחנים

הישג מבחניו; הבודקים את רמת הידיעות של התלמידים בתחומי דעת שונים –סטנדרטיים

מצטמצמים מבחניםה שני סוגי, אך כאמור. לת ניתוחשמנסים לבדוק גם הבנה ויכו –בינלאומיים

המעריכותבנמצא בדיקות איןשכמעט , כך. לבדיקת החומר הלימודי ומזניחים מטרות אחרות

, קהילתיות, קבלת השונה והאחר, כבוד לזולת, פטריוטיות דוגמת(ערכים חברתיים הפנמת

סקרנות (רצויות של עיסוק בידע תנורמו ואף לא בדיקות המעריכות, )התנדבות ופעילות חברתית

, המידע הקייםהעיקר מתוך עודף דליית, יכולת לעריכת חקר רציני ושיטתי, ותשוקה לדעת

). חשיבה יצירתית וביקורתית וכדומה

כיוון שכמו כל ארגון גם מערכת החינוך , האיכות חשיבות עליונה תות בדיקילסוגי

סוג בדיקת האיכות מושך אחריו את , למעשה. ות אלומתכווננת על פי טיב בדיק) והמורים בתוכה(

ישירות על שכאמור משפיעה ,בדיקות האיכות תלמוכוונּו דילמה הנוגעת עולהכאן מ. כלל המערכת

:)ערכים(טיפוח האדם —)ציונים(הישג דילמה זו נעה בציר. מוכוונות ההוראה

העיקרית טרההמשמתבססות על ההנחה )ציונים(מוכוונות הישג בדיקות איכות •

ומיומנויות למידה ) אנליטי אואינפורמטיבי (והחשובה במערכת היא להקנות ידע

התלמידים את הידע מעידה לא רק על הפנימובה שעל פי תפיסה זו המידה . בסיסיות

. כולה ךהחינומערכת ועל הספר בית על, המוריםעל , אלא גם על איכות ההוראה, םרמת

ל ומכשג יוצאות מההנחה שמה שמניע תלמידים ומורים יותר בדיקות איכות מוכוונות הי

של הבדיקות הללוהיתרון הגדול . תגמול על ציון גבוה כלומר ,מוטיבציה חיצונית הוא

את , המורים מבהירים לתלמידים את הציפיות מהם. הוא הבהירות הרבה שהן מביאות

תלמידים מצדם ה .בדרישותאם יעמדו שיזכו להםהאחריות שלהם ואת התגמולים

מפזרים את מאמציהם בכיוונים ואינםמכוונים להשיג סטנדרטים לימודיים ברורים

עיקרלשהלימוד לקראת המבחנים הופך הוא של בדיקות אלוהחיסרון המרכזי . אחרים

, חינוך ערכי דוגמת, אחרים שהמערכת מתיימרת לטפחם היבטיםו ,למידהוה ההוראה

חשוב . נזנחים ,וכן כישורי למידה וחשיבה גבוהים פיתוח זהות אישית וקולקטיבית

בוגר בחברות הידע הלו נתפסים חיוניים ביותר לאדם הלהיבטים הכי דווקא להדגיש

. הדמוקרטיות של ימינו

העיקרית המטרהשמתבססות על ההנחה )ערכים(מוכוונות טיפוח האדם בדיקות איכות •

זהותם ולחנך לערכים חברתיים והחשובה במערכת היא לעזור לתלמידים לעצב את

על פי תפיסה זו יש לבדוק עד כמה הופנמו הערכים המרכזיים בקרב . ותרבותיים מרכזיים

בדיקות אלו . ובאיזו מידה הם בנו זהות אישית וחברתית מגובשת וראויה, התלמידים

בדיקות איכות . ואת איכות כלל המערכת בבית הספר להעריך את איכות החינוך יאפשרו

19

המורה בהש, של מורים) transformational leadership(לו מעודדות מנהיגות מעצבת כא

עוסק בפיתוח אישי של כזהמורה . תלמידיו עבורבהזדהות לולחיקוי משמש דגם

שאמורים ליצור אצלם הנעה פנימית תהליכים , האינטלקטואלי ובאתגורםהתלמידים

הוא שרוב המורים ערכיםכוונות ומת היתרון העיקרי של בדיקות איכו. יותר לפעולה

אינה המערכתשכיוון ". טעם החינוך"והמחנכים המובילים במערכת רואים בכך את

הספר כמוסד חופש הפעולה של המורה כמחנך ושל בית, אחד בלבד היבטל מצומצמת

. זהות עמוקים של התלמידים מהותית יותר בדיורוהשפעתם על , חינוכי גדול יותר

ולכן בדיקות איכות כאלה ,למדוד מאודדול הוא שערכים וזהות קשה הג סרוןיהח

. בעייתיות ויש הטוענים שהן בלתי אפשריות

המקרה הישראלי

בדיקות האיכות בה הולכות , על אף העומס הערכי הרב שמאפיין את מערכת החינוך הישראלית

אות לבגרות הם כמעט אחוזי הזכ, למעשה. באופן קיצוני ביותר הישגומצטמצמות למוכוונות

הבגרות בחינותל. הספר ומערכת החינוך בכלל בית, המדד היחיד להערכת טיב המורים וההוראה

. ב"וכן מבחני המיצ) PISA-ו TIMSSכגון (בשנים האחרונות המבחנים הבינלאומיים נוספו

, )ערכי(ך יכולים לעסוק בענייני חינו אינםשכמעט יסודיים מדווחים כי -המורים בבתי הספר העל

.הנדרש לבחינה חומר הלימודמוכוונים באופן בלעדי להספיק את ) ותלמידיהם(כיוון שהם

כדישלעתים מוקדשת כמעט שנת לימודים שלמה רק מדווחים בבתי הספר היסודיים המורים

הללו חשוב לציין שהבחינות .ב"הבינלאומיים או המיצ ,להכין את התלמידים למבחנים המשווים

הצלחתם העתידית של לוחשיבותן ,ואת בתי הספר בראש ובראשונה את המורים בודקות

. תלמידים מועטהה

הימנעותם של קובעי המדיניות מלהחליט באופן מסודר ושיטתי על סדרי עדיפויות

להכשיר את הואמערכת החינוך תפקידה העיקרי שלשהשתלטות התפיסה , במטרות החינוך

, בשוק העולמי התחרותיהכלכלית בישראל והחברתית ומערכת בהתלמידים להשתלבות מוצלחת

אפשריים מתחת לכיווני פעולה "מושכים את השטיח"כל אלה − במשתנים מדידים הצורך

את השפעתו והספר הישראלי מאבד את מורים ומנהלים כי ביתבעקבות זאת טוענים . אחרים

P1F2.זהויותשל ועמדות של , של ערכים מעצבבבחינת תפקידו P מורים רבים כי מדווחים עקב כך

.הטעם שהביאם לעסוק בהוראה ובחינוך מתפוגג

ההוראה הראוי דפוס בדברבהירות -אי. 3

לשיטות ההוראה באשרבין השאר בחוסר בהירות והמלּוהתערערות זהותו המקצועית של המורה

בינו ובין ןיהבעקבותשאמורים להתמסד יחסי הגומליןלבאשר ואמור להשתמש בכיתה הוא בהן ש

שהתרחשו השינויים מרחיקי הלכת . בעיה הנוגעת ללב לבה של עבודת המורה בשטח –תלמידיו

עולם הידע בדברבאמצעי התקשורת הגלובליים ובתפיסות , בטכנולוגיה בעידן הפוסטמודרני

שינויים אלו, מצד אחד. ידע מרכזי בכיתהמקור בתור כרסמו במידה ניכרת בסמכותו של המורה

המתבססת על הבנה חשיבה , את הצורך בפיתוח חשיבה מורכבת אצל התלמידים הגבירו

שהיה בתקופת קום המדינה מוסד מרכזי ומכונן , תר על רקע עברו של בית הספר הישראליאובדן זה מודגש עוד יו 2

. והשפעתו על עיצוב הנוער והחברה כולה הייתה עצומה

20

למרות , מצד אחר. עצמאי ויצירתי במאגרי ידע קיימים שימושועל ניתוח ביקורתי על , מעמיקה

כלים ומיומנויות טכניות , צורך להקנות לתלמידים ידע ישהשינויים המהותיים הללו עדיין

,להשתלב בשוק העבודה, ונים שיאפשרו להם לרכוש השכלה גבוההבסיסיות בתחומי דעת ש

המורה ניצב בתווך של . בכלל לעולםולהסתגל שלהםבמדינת הלאום פעיליםאזרחים להיות

הוא בהםשעקביות בדפוסי ההוראה וחוסר בהירות -אי יוצרזה מצב ו, צרכים מערכתיים אלו

נוצר בלבול הן כך עקב. ים בינו ובין תלמידיוהמכוננ של יחסי הגומלין םובדפוסימשתמש בכיתה

בקרב צוות ההוראה והן בקרב אוכלוסיית התלמידים בכל הנוגע לדרישות ולציפיות של כל אחד

. מהצדדים במסגרת הקשר ביניהם

הגדרת דפוס ההוראה ל דילמה הנוגעת פנילניצבת המערכת בעיה זועם בהתמודדותה

על נמקם להגדיר את דפוס ההוראה הראוי אפשרצעותן שבאמ מגוונותהדרכים ה את. הראוי

: פיתוח החשיבה—מסירת ידע צירה

משתמשות בשיטות הוראה המבוססות על מסירת ידעמערכות חינוך שמתמקדות ב •

בעיקר (כלים ומיומנויות מוגדרים היטב וקבועים מראש ,"מידע חבילות"העברה של

הלמידה ). כנות וספרי לימוד ייעודייםתוכניות לימוד מו, תפרונטליבאמצעות הוראה

נדרשהתלמיד . במידה רבה על שינון של עובדות או מושגים מושתתתבמערכות מסוג זה

הטכניקה את הפתרון או את , את פיסות המידע בעל פהבכתב או ולמסור לזהות

למידה מסוג זה אינה דורשת הבנה מעמיקה של . בכיתה מהמורה ושנלמדכפי , "נכונה"ה

חבילות"תפיסות המציאות השונות העומדות ביסוד של חות התיאורטיות או ההנ

, חשיבה עצמאית מפתחתאינה היא ו ,רוכש התלמידשהכלים והמיומנויות ,"המידע

הזאתהנגזר משיטת ההוראה והלמידה יחסי הגומליןדפוס . תוביקורתיות ויצירתי

, ובין התלמיד ,והידע המרכזימקור הסמכות , משרטט גבול ברור וקשיח למדי בין המורה

תשתית הספקת יתרונו המרכזי של דפוס זה הוא. הנתפס ככלי קיבול הממתין להתמלא

שעל בסיסה , )בבחינת הון תרבותי משותף(כלים ומיומנויות רחבה יחסית לתלמידים , ידע

ליצור אצל התלמידים נטייתו הואחסרונו המרכזי . יכולה להתהוות זהות קולקטיבית

זאת . הוא נלמד בושהקשר ה החורג מןידע שהם אינם עושים בו שימוש –" אינרטי ידע"

סכנה ממשית כי ישנהבעידן של שינויים מהירים והתפתחויות טכנולוגיות מואצות , ועוד

אף מקצתןו ,לתלמידים לא תהיינה רלוונטיות בעתיד נמסרותש "חבילות המידע"רוב

.בהווהאינן רלוונטיות

דוגלות בשיטות הוראה המבוססות על בפיתוח החשיבה וך שמתמקדותמערכות חינ •

ובהבנה , הקניית כלים אנליטיים ותיאורטיים בסיסים העומדים ביסוד תחומי ידע שונים

הוראה מסוג זה אמורה לאפשר לתלמיד להשתמש באופן . מעמיקה של התכנים הנלמדים

הנחוץ להתמודדות נטיוורלידע ביקורתי ויצירתי במאגרי מידע קיימים ולבנות , עצמאי

עצמאי או באופן ( בבעיות עיסוקהלמידה נעשית באמצעות . עם שאלות שמעסיקות אותו

, מהתלמיד במסגרת סוג למידה זה פייהיהצ. עריכת ניסויים וכדומה, למידת חקר ,)בצוות

דרכיבמושגים וב, ידעב ישתמששהיא , הנלוות לוכמו במסגרת שיטות ההערכה והמדידה

מסוג זה ) או הוראה(למידה . יתוח שנלמדו בכיתה בהקשרים חדשים ובאופן הולםנ

תפיסות המציאות העומדות ביסוד ושלמחייבת הבנה מעמיקה של ההנחות התיאורטיות

כמו יחסי הסמכות , תלמידלהגבולות בין המורה .משתמשהתלמיד בהםשהכלים והידע

21

תפס כחוקר המגלה ובורר באופן התלמיד נ: הקודם בדפוסמפחות חדים, ביניהם

הוא חי באמצעות הכלים בהשהמציאות עלביקורתי ועצמאי יחסית תובנות שונות

המלווה ומדריך את מנחהבתור המורה נתפס ואילו, והמושגים שרכש במהלך לימודיו

יכולתו הואיתרונו המרכזי של דפוס זה . מקור הידע הבלעדי לא בתורתהליך הלמידה אך

יוכלכלי חשיבה ואופני למידה גמישים ומורכבים שבאמצעותם , לתלמיד מושגיםלהקנות

ללמוד באופן עצמאי תחומי ידע חדשים ולהשתמש במאגרי מידע מגוונים באופן יצירתי

יכולות אלו חשובות במיוחד לשם תפקוד אזרחי אחראי בחברות הידע . וביקורתי

המרכזי של החיסרון. גלובליתה חברהבוכמובן לשם השתלבות מוצלחת ,המתקדמות

אך בעיקר , את התלמידים ללא בסיס ידע משותף ותירשי האפשרות ואה דפוס זה

הוראה מרכזי לכלל דפוסבכמערכת חינוך לא התנסתה בו שוםעד כה שהעובדה

הפוליטי וכלה דרגבהחל , רמותהבכל גבוהים ודאות וסיכון -אימצב זה יוצר . המערכת

. עצמם במורים

רה הישראלי המק

זו העתנו. מתמדת בין שני הדפוסים שהוצגו העתנו ישנהברטוריקה של מערכת החינוך הישראלית

בכירים בעלי תפקידים לשינויים בזירה הפוליטית ולתחלופה המהירה של הדוקקשורה קשר

ים ומיד אחריהן מגיעות שנ, שינוןועל שנים מושם דגש על מסירת ידע כמהבמשך . במשרד החינוך

חוסר העקביות של מערכת החינוך . וחוזר חלילה, הדגש הוא על פיתוח חשיבה מורכבת בהןש

, תחושת בלבול ותסכול בקרב המוריםיוצר בכל הנוגע להגדרת דפוס ההוראה הרצוי בישראל

למרות השינויים , לכך יש להוסיף שבפועל. את הבעיה מעצימהותחושה זו , ההורים והתלמידים

הסיבה לכך . דפוס ההוראה הבסיסי כמעט שאינו משתנה, החינוך משרדשל יקה ברטורהתכופים

מספקת שהותלא ניתנה כהועד , הוראה הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר ידפוסששינוי היא

. לעשות זאתלניסיון

"ידעמחבילות "המבוססים על , מורים רבים מציינים כי מבחני הבגרותנוסף על כך

, אינם מותירים זמן או מרחב לשימוש בשיטות הוראה מפתחות חשיבה, אשנתונות וקבועות מר

חוסר התאמה זה בין. החינוך המדיניות הרשמית של משרד מן השיטות האלה הן חלקאם גם

בידיכפי שהם נקבעים – לתלמיד הרצויים בין מורה של יחסי הגומלין םדפוסיהושיטת ההוראה

ההערכה והמדידה הנהוגות יוצר סתירה פנימית קשה שיטותובין – המנהיגות הפוליטית הבכירה

.שלו ימקצועהמחמירה את רמת התסכול זוו, בעבודתו של המורה

בישראלעל מצב המורה המדיניות החינוכית השלכות . ג

למרות . על מצב המורה זה נדון בהשלכותיה של המדיניות החינוכית הננקטת בישראל פרקב

באשרדמיון רב באופני הפעולה של מערכת החינוך ישנושהוצגו נראה כי ההבדלים בין הדילמות

שני אפיונים החינוכית בישראל מדיניותלכי מראה חמש הדילמות שהוצגו בחינת. לכולן

כל המטרות החינוכיות לפיהש, ")גם וגם וגם"או " (חשוב לוהכ" אסטרטגיית –האחד : מרכזיים

זהותלבנוגע בהירות -אילדרך זו מובילה . יות כלשהוחשובות באותה מידה ואין סדר עדיפו

22

; לולכוגם להיות מומחה לוהכצריך לעשות הוא :התפקיד של המורה גבולותלוהמקצועית

לכיוון תנועהשנים שלטת כמהבמשך . בין כיווני מדיניות שונים מטוטלת תנועת –האחר האפיון

המערכת ואז, )י הוראה של מסירת ידעמוכוונות עבר והתמקדות בדפוס פעולות לדוגמה(אחד

בדפוסי הוראה של פיתוח התמקדותלולדוגמה לפעולות מוכוונות עתיד (אחר לכיוון נוטה

). החשיבה

,בכל הנוגע למורים ולהוראהאין כיוון ברור בישראללמערכת החינוך בעקבות זאת

, י הזהטהדיסוננ למצב. המיקוד במכוונות להישגיםאת ביתר שאת מגבירבהירות החוסר ו

יתר בתחום התמקדותומצד אחר בבחוסר מכוונות בתחומים מסוימים מצד אחד שמתאפיין

:ישנן ארבע השלכות מרכזיות על מצבם של המורים בישראל, אחד

בעיקר המובילים והמחויבים , התודעה המקצועית של מרבית המורים :משמעות בדןוא •

ערכית ומוסרית של והנחיהל עיצוב זהות מבוססת על תפיסת הוראה במושגים ש, שבהם

שמחויבאך בפועל מורה . זה גם מה שהמערכת דורשת מהמורים ,לכאורה. תלמידיהם

יכול להרשות לעצמו אינוב "חומר לקראת מבחן בגרות או מבחן מיצללמד להספיק

את מאבדיםמורים רבים מעידים כי הם עקב כך. לעסוק בהיבטים אלה של ההוראה

פלא שמורים רבים שהגיעו למקצוע מתוך תחושת לא. מחנכים-יותם מוריםהטעם לה

שנים ספורות לאחר שהתאכזבו מאפשרויות תוךבשליחות וחזון עוזבים את ההוראה

. העשייה שלהם בשטח

הכיוון והיעדר מזההמורים פנילריבוי המטרות המוצבות :פער בין ציפיות לביצוע •

הציפיות ממערכת החינוך ."סת מרובה לא תפסתתפ"יוצרים מצב של מזה המערכתי

לבקרים יםחדש ,כךו. אך הם אינם מצליחים לעמוד בהן, ומהמורים בפרט גדולות מאוד

כי אחוזי הזכאות , אנו שומעים כי תלמידינו קיבלו ציונים נמוכים במבחנים הבינלאומיים

ך הישראלית או כי האלימות והבורות במערכת החינו היו נמוכים מהמצופהלבגרות

לפער שמביאהקודמים הוא ים פרקב תוארשהמערכת כפי המבנכי דגישנו נשוב. ותגוא

מצפים .הישראלים ולאו דווקא איכות המורים, ביצועלבין הבין הציפיות הגדולות

וישמששיתמוך בהם רגשית ; )חלקם סותרים(מהמורה שיחנך את תלמידיו למגוון ערכים

שיתמודד עם ; שיציב להם גבולות שאין להם בבית; כךלשזקוקים מילתחליף בית

שיקדם את החלשים ; פרטני לכל אחד מהם-השונות הרבה בין תלמידיו וייתן יחס אישי

, שיעורר סקרנות; כיתתי גיבושלושיוביל לשיתוף פעולה ; בכיתה ויעודד את החזקים

מהםואחד אחד שכל ידאגשאלו כלעל ונוסף; יצירתיות ותשוקה לדעת בקרב תלמידיו

הישראלי עמידה של המורה-הוא מתכון בטוח לאי מצב זה .ציונים גבוהיםישיג במבחנים

.בציפיות

החינוך הם בעיקר מערכתב הליקוייםכי סבורבישראל הציבור :חוסר אמון במורים •

למעשה כל כישלון . דייםוכי המורים אינם טובים , של הוראה לא איכותית אהתוצ

הם חוסר האמון הציבורי במוריםבשל . של המורים אחריותכנתפס במערכת החינוך

כלפיפוגע קשות בסמכותם הדבר . המנהיגיםאו מן ההורים אינם מקבלים גיבוי מן

כל אלו . מדרדר את מעמדם של המורים בחברה וגורע מיוקרתם המקצועית ,התלמידים

לכך שיותר גורמים אך הם גם, עבודתם נאמנהאת מקשים מן הסתם על המורים לבצע

23

מבקשים אנשים ויותר מורים בעלי יכולת גבוהה עוזבים את ההוראה ופחות ופחות

. לעסוק בה

כתשהולנטייה לשלוש ההשלכות הקודמות יש להוסיף :קרע בין המורים למדינה •

התעצמותה של הגלובליזציה הכלכלית ועליית חשיבותם של − בעשור האחרון תומתגבר

החינוך להתייחס למורים משרדל גורמים בינלאומיים הקשורים בהמבחני ההישגים ה

המורים מושפעת את ההחבר תשהערכ אף. כאל משאב כלכלי חיוני בראש ובראשונה

בתוך מערכת החינוך הם נמדדים כמעט , התלמידים עבורבמהיותם דמויות משמעותיות

נתפסיםלמידים שכן הישגי הת – תלמידיהם במבחני ההישגים ציוניאך ורק על פי

השילוב של שלוש ההשלכות הקודמות עם . כמנבאים את עתידה הכלכלי של המדינה

פיקוח יתר והיעדר , הנקודה האחרונה יוצר אצל מורים רבים תחושות קשות של ניכור

יש להדגיש שהיווצרות קרע בין המורים למדינה אינה רק בעיה . אתגר אינטלקטואלי

מדיניות חינוכית שלממניסיון . לכלל החברה הישראלית אלא בעיה חמורה, קשה למורים

בתנאים יכול להתרחשאינו דבר האך , המורים של והיענותשיתוף פעולה חייבמ כלשהי

.של חוסר אמון עמוק בינם לבין החברה והמדינה

הדילמותלהתמודדות עם תחומי פעולה . ד

סותה של כל מערכת חינוכית בבואה שלושה תחומי פעולה המחייבים את התייח נציגזה בפרק

םמתחומיכל אחד . הקודמים של המסמך פרקיםבלהתמודד עם מכלול הבעיות והדילמות שהוצגו

מערכת צריכה למקם את עצמה בתוכו על פי אופייה וצרכיה לוכ, פותח מרחב פעולה תואם אלו

ה בצורת תלוי במידה רב אלה םבמרחביבוחרת לפעול מערכתהבו שהאופן . הייחודים

. שהוצגו דילמותהעיות והבההתמודדות שלה עם

שיתוף מורים. 1

להתמודד עם הבעיות שהוצגו יהיה עליה להתייחס תעדיףחינוכית המערכת הבה שבכל דרך

סגלשהרי .תבחר להנהיג אותםשבצורה זו או אחרת לנושא שיתוף המורים בתהליכי השינוי

להוציאם מן דואגהוא שו בצע את השינויים הנדרשיםהוא שמ, ולא קברניטי המערכת ,המורים

חשוב לשתף את המורים בתהליך גיבוש השינויים שעתידים קרייםימשני טעמים ע. הכוח לפועל

,להבין את מידת התאמתם של השינויים למציאות בשטח כדי – ראשית: במערכת להתחולל

בבתי שינויים היישום בתהליך הדרג המבצע בהיותםשל המורים תמיכתםב לזכותכדי – ושנית

במגוון דפוסי יכולה להיעשותעם נושא שיתוף המורים בתהליכי השינוי ההתמודדות. הספר

:דיאלוג שוטף—שיתוף נקודתיציר העל מםלמק שאפשר, פעולה

כמה סבבי בדרך כללמקיימות שיתוף נקודתי של מוריםמערכות המשתמשות ב •

סבבי . בטרם תגבשנה מדיניות חינוכית חדשה התייעצות ממוקדים עם נציגים מהשטח

. חלק מעבודת ההכנה לקראת הצגתה של המדיניות החדשה על פי רוב הםהתייעצות אלה

ואת המכשולים שטחבאת הבעיות העיקריות לאתרא והשלהם העיקרי התפקיד

24

יםובאמההתייעצות סבביב שמועליםהתכנים . המדיניות שוםייבתהליך שעלולים לצוץ

,עם זאת .בידי מקבלי ההחלטות חדשההחינוכית המדיניות הגיבושה של בעתבון בחש

חדשהתוכנית גיבושלאת תום הדיאלוג עם המורים עד מבשרשטח בשל התוכנית ביצועה

לאחר גיבוש יוצרשהוא יציבותה הואהיתרון המרכזי של דפוס פעולה זה . בעתיד

בקרב המורים תסכול ליצורעלול הוא שחסרונו המרכזי . המדיניות החינוכית החדשה

במסגרתו יצוצו אם – ומרירות כלפי המערכת בשלב ההטמעה של המדיניות החדשה

להתייחסות נאותה מהדרגים הבכירים והם לא יזכו, בעיות או כשלים שלא נצפו מראש

ת וריכוזיה יתבאסטרטגיחשוב לציין כי מערכות המשתמשות . בעקבות הפסקת הדיאלוג

לבחור נוטות מודד עם הסתירות והמתחים הפנימיים המתקיימים בתוכןלהת כדי

העל שלהן ולהנהיג -בשיתוף נקודתי של מורים בבואן להגדיר ולארגן מחדש את מטרות

מערכות אלו דוגלות בדפוסי ארגון והתנהלות בןימעצם טשכן ,שינויים ארגוניים

. וקשיחים למדי היררכיים, ריכוזיים

לקיים ישש בתפיסהבדרך כלל עם המורים דוגלות דיאלוג שוטף ב מערכות המשתמשות •

והאתגריםלהתמודד עם הבעיות כדי ,תקשורת פתוחה ומתמשכת עם הדרג המבצע

הן מקיימות דיאלוג שוטף .עמם ותלהתמודד הנחוציםולהנהיג שינויים ארגוניים בשטח

תהליךבוהן חדשהה חינוכיתהמדיניות הגיבושה של שםלהן , בשלל דרכיםעם המורים

שותפים מלאים בתהליך הגיבוש וההטמעה של בבחינת המורים נתפסים . היישום שלה

משקל רב ישבמסגרת הדיאלוג השוטף שהם מעליםתכנים ל לפיכך. המדיניות החדשה

דפוס הפעולה על פי לדבריהםשניתן משקלה יותר מןהרבה ,בתהליך קבלת ההחלטות

המערכת מדיניותלהתאים את יכולתו הואדפוס פעולה זה היתרון המרכזי של . הקודם

תהליך שמבטיח ניהול – לאורך הדרךלקשיים שמתעוררים פתרונותהשטח ולתת ורכילצ

חשוביםלמורים תחושה כי דעתם וניסיונם עניקמהוא , זאת ועוד. ויעיל הולם

לבין ם בינקרע התהוותבמידה רבה מונעוהדבר , להתנהלותה התקינה של המערכת

במערכת יוצרחסרונו המרכזי של דפוס פעולה זה הוא השינוי המתמיד שהוא . המדינה

להוביל זה עלולמצב .תהליכי ההטמעה וההתאמה של המדיניות החינוכית לשטח במהלך

. הן בקרב המורים והן בקרב ההורים והתלמידים עקביותחוסר ויציבות -אילתחושת

לבחור בדיאלוג נוטות ההאוטונומי יתאסטרטגי אתהנוקטות חשוב לציין כי מערכות

העל שלהן ולהנהיג שינויים -שוטף עם מורים בבואן להגדיר ולארגן מחדש את מטרות

דוגלות בדפוסי ארגון מבוזרים וגמישים המעניקים הן טיבן עצם מש שכן ,ארגוניים בתוכן

עתיד תנוכוומ האסטרטגיבמערכות המשתמשות . חופש ועצמאות רבה לדרג המבצע

וכך מחוברות לנעשה בשטח להיות כדי ,אף הן לבחור בדיאלוג שוטף עם המורים נוטות

. המשתנה הלסביבלהתאים את עצמן להיות מסוגלות

המקרה הישראליונראה כי , המוצגים למעלה פעולההלא השכילה לאמץ אף אחד מדפוסי בישראלמערכת החינוך

ולהנהיג ואתגריםבבואה להתמודד עם בעיות מורים האינה מתייחסת כלל לנושא שיתוף היא

רגשות תסכול , במסגרת המפגשים שערכנו ,פלא אפוא כי מורים רבים הביעו לא. לשם כךשינויים

רבים מהם . הקרע בינם ובין המדינה שתורמים להרחבתרגשות , ומרירות עמוקים כלפי המערכת

25

בלי, התראהכמעט ללא , מלמעלה מונחתים עליהם מנהיגה המערכתשחשים כי השינויים

אותם בדרך כלשהי גייסוש ובליעל מידת הנחיצות או ההתאמה שלהם לשטח אתם שהתייעצו

של המורים רגשות התסכול וחוסר האמון כדי להפחית אתכי נראה. לתהליך היישום שלהם

לו שכן תחושות א ;המבוצעיםבשינויים פםלשתלמצוא דרך בישראלמערכת החינוך חייבת

הביא לואף , חדשה עצומים בתהליך היישום של כל מדיניות חינוכית קשיים גרוםל עלולות

. לכישלונה המוחלט

הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים. 2

עם הבעיות יעילההמקצועית חשיבות עליונה בהתמודדות התפתחותםלולהכשרת המורים

בהכנת פרחי הן ונית משמעות רבה הראש ההכשרלכי ידוע כיום. בפרקים הקודמיםשפורטו

–כי הכשרה זו גם אך ידוע . בהווה ובעתידבשיפור איכות כוח ההוראה והןההוראה לתפקידם

מושם כיום דגש לפיכך. שלו לאורך כל הקריירהמורה ליכולה להספיק אינה –טובה ככל שתהיה

ההכשרה מגמותאת . הולך וגדל על התפתחותו המקצועית של המורה במשך כל שנות עבודתו

:תחומיות-רב—התמחות צירהלמקם על אפשרוההתפתחות המקצועית של המורים

המקצועי הפיתוחהן והראשונית הן ההכשרה (המורים בהן תשהכשרמערכות חינוך •

המלווים את המורה , מסלולי הכשרה שונים מספקות התמחותל הנוט) לאורך הקריירה

תמיכה , ידע תחום( התמחותוצבור ידע בתחום ומאפשרים לו ל שנות עבודתולאורך

את אפוא תחום ההתמחות של המורה מכתיב ). וכדומהטיפול רגשי ,וחברתיתמשפחתית

כל מורה מחליט בתחילת דרכו המקצועית מהו . טיב הכשרתו והתפתחותו המקצועית

הואשההשתלמויות והקורסים על פי זה נקבעיםו, בו מעוניין להתמחות הואשהתחום

פיקוח שהיא מאפשרתהיתרון המרכזי של מגמה זו הוא . צריך ללמוד במהלך הקריירה

מתמחהשכל מורה הואהגדול סרוןיהח. רב על רמת המומחיות והמקצוענות של המורים

בתלמיד וכוללנימגביל את האפשרות לטיפול אינטגרטיבי הדברו, מאוד מצומצם תחוםב

. מבוגר אחד האחראי עליו ידיב

המקצועי הפיתוחהן והראשונית הן ההכשרה (המורים בהן תשהכשרת חינוך מערכו •

על ליווי למשל(מעגלי תמיכה למורים לספקנוהגות תותחומי-רבל הנוט) לאורך הקריירה

נוסף , )וכיוצא באלהבית ספריות -ספריות וחוץ בית-קבוצות מורים פנים, מורה ותיק ידי

לסייע להם אמוריםמעגלי תמיכה אלו . הכשרתם והתפתחותם המקצועיתתהליך על

הן תחומיות-במערכות חינוך רב. בפעילותם החינוכית המורכבת ומרובת הרבדים

ההכשרה והן ההתפתחות המקצועית גמישות הרבה יותר ומאפשרות למורה מגוון רחב

הוא צריך בהםשכל מורה אמור לאתר את התחומים , למעשה. של קורסים והתמחויות

הוא כי כל מורה יכול להתאים את זוגישה היתרון המרכזי של . בהם מקדתלהוחיזוק

הוא כי למערכת קשה השלהגדול סרוןיהח. הנקודתיים לצרכיוהתפתחותו המקצועית

.אותו על פי צרכיההפיתוח המקצועי של כוח ההוראה ולווסת איכות לפקח על

המקרה הישראלי

ישנה הבחנה בין מסלולים של הכשרה . עורבתמ מגמהב מאופיינת בישראלהחינוך מערכת

בתפקידים . בתחומי דעת שונים התמחויותו – מיוחדויסודי -על, כגון חינוך יסודי –להוראה

26

ואולם . ההכשרה הראשוניתשלב בישנה התמחות כבר , בית הספריועץ כמו תפקיד , מסוימים

– ם בתפקידים ספציפייםהמשך לתהליכי התמחות של מוריאין שבשלב הפיתוח המקצועי כמעט

משרד מדיניות. הערכה בית ספרית רכזתפקיד בלמשל התמחות , אם כי יש ניצנים ראשונים לכך

מורים לבחור יכלושנים ארוכות . החינוך בכל הקשור לפיתוח המקצועי של המורים איננה ברורה

-הרב תממג בקנה אחד עםעולה לכאורה ש מדיניות, במגוון רחב של קורסים והשתלמויות

מעט אך תורמות גבוהה ושהן למערכת ואלהשתלמויות שעלותן של נטען לימים ואולם. תותחומי

כיום הפיקוח על ההשתלמויות . לשינוי גורף במדיניות הובילוהדבר , לשיפור תפקודם של המורים

מגמה זו (כל מורה זכאיוהמערכת קובעת במידה רבה לאילו השתלמויות , הדוק הרבה יותר

לא נראה שהמערכת , עם זאת"). אופק חדש"ת במיוחד אצל המורים שפועלים במסגרת בולט

נראה שהיא מתמקדת בעיקר . תחומיות-רבלשבין התמחות בצירהחליטה לאן פניה מועדות

אופקים להתפתחות אינה פותחתאך , בחיזוק ההתמחות של המורה בהוראת תחום הדעת שלו

עודדת תהליכי התפתחות ותהליכי תמיכה מקצועית מ אינהו מקצועית בתפקיד חדש בעתיד

. תותחומי-הרב גישתעל פי מורים להדרושים

למוריםתמיכה וליווי . 3

מנגנוני תמיכה ליצורופיתוחם המקצועי על כל מערכת הכשרתם ,מוריםהשיתוף בד בבד עם

ועל כן ,חיוניים מנגנונים אלו. לבצעולהתאימם לתהליכי השינוי שהיא מעוניינת מוריםלוליווי

מסייעים למורים להסתגל לתהליכי השינוי הם בשלב הראשוני .מתמדת התייחסות מחייבים

הם מתקדם יותרבשלב . הטמעתםלבדרך להפנימם ולהתמודד עם המכשולים, במערכת

– לפתח את המיומנויות שלהם בתחומים מגוונים, מאפשרים למורים ללמוד מניסיונם של אחרים

לעבודתם בשטח שיסייעווליצור מעגלי תמיכה מקצועיים – הפורמלייםבי ההכשרה גם לאחר של

שאפשר, באמצעות מגוון דפוסי פעולה יכולים להיווצרמורים למנגנוני תמיכה וליווי . בה ויתמכו

:עבודה קבוצתית—הנחיה פרטניתציר העל מםלמק

תופסות הנחיה פרטניתהמבוססים על מוריםלמערכות שיוצרות מנגנוני תמיכה וליווי •

הוא זקוק בוש ,בחייו המקצועיים של המורה מכריעכשלב לעבודהלרוב את שלב הכניסה

בדרך , חניכה אישית של המערכת מנגנונים תוךב יוצרותהן לפיכך. למרב הליווי והתמיכה

היתרון . תהפורמלי תוכשרהסיים את זה מקרוב שבין מורה מנוסה לבין מורה כלל

מנגנוני הנחיה פרטניים הוא שהם מסייעים למורה במעבר בין שלב ההכשרה המרכזי של

הבעייתיים והרגישים ביותר השלביםשהוא ללא ספק אחד , השוטפת שלב העבודהל

יצבים הנ, ותיקיםחסרונם המרכזי הוא שהם אינם תומכים במורים . בחייו המקצועיים

מסייעיםאינם הם ו ,)קהלמשל שחי( במהלך עבודתםמקצועיים רבים אתגריםלפני

עם המורכבויות שהם התמודדותלוהדרג המבצע לתהליכי שינוי במערכת הסתגלותל

. ריםיוצ

רואות עבודה קבוצתיתהמבוססים על מוריםלמערכות שיוצרות מנגנוני תמיכה וליווי •

ומהותי מתהליך התפתחותו המקצועית של המורה לכל חלק אינטגרלי במנגנונים אלו

עבודה בצוותים או של המערכת מנגנונים תוךב יוצרותהן לפיכך. יירה שלואורך הקר

, עירונית(הן ברמה הבית ספרית והן ברמות מערכתיות רחבות יותר , בקהילות שונות

ליצור קבוצות נוטות "כולל מורה"מערכות המגדירות את המורה ). אזורית או לאומית

27

"פסיונלופר"ואילו מערכות המגדירות אותו ,תמיכה וליווי על בסיס בית ספרי או מקומי

מערכות כמו כן . התמחותהתחומי פיעל ,אזורי-קבוצות על בסיס על לבנות נוטות

כיוון , העבודה הקבוצתיתלאמץ את דפוס נוטות ההאוטונומי יתאסטרטגיהנוקטות את

,םצוותי עבודה מגזריים של מנהלים ומורי בידינתמך ממילא שהמבנה הארגוני שלהן

הם עובדיםשבבתי הספר שונים האחראים על גיבוש והטמעה של רציונלים חינוכיים

, להעניק ליווי ותמיכה לכל המורים יכולתו הואהיתרון המרכזי של דפוס פעולה זה . בהם

לאורך השלבים השונים של הקריירה שלהם ולסייע להם בהתפתחותם , וותיקיםכחדשים

וקשה לשלבו בפעילות , גוזל זמן רב יחסית מן המורים הוא −חסרונו המרכזי . המקצועית

ההוראה השוטפת מפני שהוא מצריך שינויים מבניים עמוקים בדפוסי הארגון של

). שינוי במבנה שעות העבודה של המורים והמנהלים הלדוגמ(המערכת

המקרה הישראלי

להקיםכדי רטנית המבוסס על הנחיה פ פעולהאימצה דפוס בישראלנראה כי מערכת החינוך

, )'סטאז(בוגרי תוכניות ההכשרה להוראה מחויבים בשנת התמחות . מנגנוני תמיכה וליווי למורים

,עם זאת. לאחרונה הוסיף משרד החינוך גם שנת ליווי שנייה. הם זוכים לליווי של מורה חונך בהש

גם מנגנוני תמיכה –לצד ההנחיה הפרטנית –צורך חזק ליצור הובע שכינסנוהמיקוד קבוצותב

עויויסיתמיכה מקצועיים למורים מעגלישישמשו ,וליווי המבוססים על עבודה קבוצתית

צורך ביצירתן של קבוצות עבודה הן על בסיס בית ספרי או אזורי והן על הובע. לעבודתם השוטפת

. מתמחים המורים בהםשלימוד המקצועות פי

סיכום

. דילמות המרכזיות הקיימות בנושא מדיניות מורים והוראהבמסמך זה מיפינו את הבעיות וה

: חינוכיות-על כלל-בתחילה הוצגו שתי בעיות

.סתירות פנימיות במטרות המרכזיות של מערכת החינוך •

. הספר לסביבה הלימה בין בית-אי •

: של המורה בשדה תפקודולתפקידו ולעל אלו גזרנו שלוש בעיות הנוגעות -מבעיות

.הותו המקצועית של המורה וטשטוש גבולות המקצועהתערערות ז •

.בדיקות האיכות של המערכת למדידת הישגים בלבד הצטמצמות •

. בהירות בנוגע לדפוס ההוראה הראוי-אי •

רצף ופורטלצד כל בעיה שהוצגה הובאה דילמה מרכזית הכרוכה בדרכי ההתמודדות עמה

הדיון בכל אחת מהדילמות . החינוך בשטחקובעי המדינות ואנשי פנילהאפשרויות העומדות

.בישראלהפעולה שננקטות במערכת החינוך דרכי תיאורבהסתיים

: על מצבו של המורה מדיניות החינוך בישראלהצגנו ארבע השלכות מרכזיות של לאחר מכן

28

.משמעות בדןוא •

.פער בין ציפיות לביצוע •

.חוסר אמון במורים •

. קרע בין המורים למדינה •

להתמודד כדי יש לפעול בהםשעיקריים םחומיתהאחרון של המסמך תיארנו שלושה פרקב

: 21-בהצלחה עם האתגרים הכרוכים בתפקיד המורה בתחילת המאה ה

.שיתוף מורים •

.הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים •

. מוריםלתמיכה וליווי •

ם מהן כפי שתוארו במסמך מובאת השלכותיהן ותחומי הפעולה הנגזרי, והדילמות תמצית הבעיות

:בתרשים שלהלן

29

מערכתיות אך הוא מתבסס על ניתוח בעיות , בישראל מתמקד במערכת החינוך נייר העבודה אמנם

חשובים כולם שהוצגו שלושת תחומי הפעולהוחמש הבעיות כך משום. חינוכיות אוניברסליות

יוביל מסמך השאנו מקווים . ודשת של כל מדיניות הנוגעת למורים ולהוראהבבנייה ובהערכה מח

, להבנת מדיניות המורים וההוראה יעילכלי ישמש שו, על מערכות חינוכיות באשר הןלדיון פורה

. יותר בעתיד יעילה חינוכית מדיניותגיבוש לוהחלטות מבוססות ומושכלות בתחום קבלתל

הלימה בין בית -אי הספר לסביבה

סתירות פנימיות במטרות החינוך

עתיד עבר אוטונומיה ריכוזיות

על-בעיות

המורה זהות וגבולות המקצוע

בדיקות האיכות של המערכת

דפוס ההוראה הראוי

טיפוח האדם )ערכים(

הישג )ציונים(

"פרופסיונל" "מורה כולל" פיתוח חשיבה מסירת ידע

המורה ו שלולתפקוד ובעיות הנוגעות לתפקיד

תחומי פעולה

שיתוף מורים

הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים

תמיכה וליווי מוריםל

עבודה קבוצתית הנחיה פרטנית תחומיות-רב התמחות דיאלוג שוטף שיתוף נקודתי

אובדן משמעות

ן ציפיות פער בי לביצוע

חוסר אמון במורים

קרע בין המורים למדינה

המקרה הישראלי: השלכות על מצב המורה