חוד החנית עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב

מיסוי וכלכלה, מלווה את החקירות הגורליותבישראל. ורואה לראיות את הלבן בעיניים

ראיון בלעדי | עו"ד רון דרור | 20

אז מה יהיה לנו?איך ייראה עולם המשפט של הנכדים שלנו | 36, 40

תובעת בעבודה איך נראה היום של ראש מחלקת תביעות תעבורה במשטרה | 54

מתחזים לא תאמינו איך מנסים להסיג את גבול המקצוע | 10

אחרי 20 שנהמה חושב ראש העיר חולדאי על עורכי דין, אופניים, וצוללות? | 30

www.tabar.org.il | 52 אלול תשע"ז | אוגוסט 2017 | גיליון מגזין לשכת עורכי הדין מחוזות תל אביב והמרכז

ועידת המשפט 2017השאלות החשובות | 12

שנת משפט

מוצלחת

52ס'

מן

יויל

גם

טילי

קפר

ה

ראיון נושא בשורות עם עו"ד פרסום ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה | 6

עו"ד עמוס ויצמן - על מותר להשעות לשכת עורכי הדין | 14סעיף 78)ג( לחוק

מותר גם להקליטעל שימוש בהקלטת שיחה

עם עורך דין שנעשתה שלא בידיעתו | 26

מחוזות תל-אביב והמרכז

2017 אוגוסט גיליון מס' 100 | אלול תשע"ז

הפכו את המגזין

לפרטים והצטרפות:amirst@menoramivt.co.il | 050-4049434 אמיר שטיינברג

רק קרן פנסיה של מנורה מבטחים.

זאת קרן!

שווה להיות פרקליטבמנורה מבטחים

*הטבות לבני משפחה מקרבה ראשונה, יינתנו כל עוד לא חל עליהם הסדר אחר בקרן ובכפוף לחתימה על טופס החלת הטבות אישי. על פי אתר פנסיה-נט של משרד האוצר ומכון מחקר רושינק. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק פנסיוני, המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ או שיווק פנסיוני כאמור הניתן על ידי בעל רישיון כדין, המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם. סקירת ההטבות בפרסום זה הינה סקירה כללית בלבד, הזכאות להטבות כפופה לחתימה על טופס הטבות אישי, והיא כפופה לתנאיו. הזכויות קבועות בתקנון קרן הפנסיה, בפוליסת הביטוח הרלבנטית ובהסכם ההטבות שנערך עם האיגודים המקצועיים, ובהם בלבד. בכל מקרה של סתירה בין האמור בדף מידע זה

לבין אחד או יותר מן המסמכים האמורים - יגברו הוראות המסמכים האמורים.

ההסדר הייחודי של מנורה מבטחים עם ארגון הפרקליטים מעניק לך ולבני משפחתך* )מקרבה ראשונה( תנאים מיוחדים,

מהטובים במשק, ומשפר את פנסיית הפרישה שלך באופן משמעותי.

""

קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל

40 מומחים פעילים במגוון תחומים: מהנדסים, אקדמאים ומוסמכים בתחומי הבטיחות

6000 חוות דעת והערכות סיכון400 לקוחות מרוצים20 שנות נסיון

פורום המומחים

תאונות עבודה:מכונות, ציוד הרמה ושינוע, חשמל, אש,

כימיה, החלקות ונפילות, פגיעות גב, תאונות באתרי בנייה, גגות

שבירים, ציוד מגן אישי ועוד

שירותיים ייחודיים:

חוות דעת מומחה בתביעות נזיקין – בשאלת האחריות

ליווי צמוד של כל מומחה על ידי עו"ד נזיקיסט מפורום המומחים

טרום חוות דעת )הערכת סיכון( בעלות מופחתת

עצות וטיפים לחקירה של המומחה שמנגד

רשות הרבים: תאונות כביש ומדרכה,

החלקות ונפילות במבני ציבור, תאונות נופש

וספורט, מוסדות חינוך, מעליות ודרגנועים,

מתקני משחקים, חופי רחצה ובריכות שחייה. תאונות בטיולים, בעלי

חיים.

מחלות מקצוע: חשיפה לחומרים כימיים, ליקויי שמיעה מחשיפה

לרעש, קרינה, מיקרו-טראומות, פגיעות

מפרקים וגידים, מחלות ממאירות

varseg@netvision.net.il :יגאל אלון 157, תל אביב 67443. טלפון: 03-6091533 פקס: 03-6954484 דוא"ל

מומחה טוב = תיק מנצח

מיסודה של "בטיחות אנוש"

.LL.M באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב?

זה לא בשמיים!

בחסות

בכירים: למשפטנים אחת, בשנה שני, תואר עורכי דין, יועצים משפטיים, רגולטורים, שופטים

שני סמסטרים באוניברסיטת תל אביב וסמסטר קיץ בארה"ב בפגרת בתי המשפט

מיוחדים בקורסים מתקדמת לימודים רמת המותאמים לניסיון של המשתתפים

ידע המקנים עולמי, שם בעלי מרצים נבחרת תיאורטי מעמיק וכלים מעשיים

ג' ימי קריירה: לבעלי המותאמות לימוד שעות אחה"צ וימי ו'

מפתח, בתפקידי בוגרים מאות עם נטוורקינג וחווית לימודים שונה מכל מה שהכרתם

התכנית הבין-לאומית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ברקלי אוניברסיטת בשיתוף מסחרי במשפט אקזקיוטיבי שני לתואר

למידע נוסף ולתנאי הקבלה לחצו כאן! או התקשרו 03-6406829

הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן

אוניברסיטת תל אביב

ע ד ו נ א ל ה ת ו ב ק ע ב

58

46

56

30

20

5 אוגוסט 2017

תוכן יו"ר המערכתעו"ד רון דרור

עורך ראשיעו"ד מוטי דנוס

משנה לעורךקרן שרוני

עריכת מדוריםשלומית לולה נחמה

עיצוב ועריכה גרפית ליבי קופמן, ברוך דוננפלד

סטודיו

משתתפים עו"ד רון דרור איתמר לוין

עו"ד נילי שילה ד"ר עמית גורביץ עו"ד ארז אהרוני עו"ד עדנה שקל

עו"ד ניר ברשחר בן-פורת

מו"ל:דנוס מדיה בע"מ

מערכתת.ד. 4428, קיסריה

טלפון03-6566626

פקס03-6566625

הערות, תגובות, הצעות ורעיונות

office@danosmedia.co.il

הפקה, שיווק ומודעות נירפרינט מדיה והפקה בע"מ

רח' ראול ולנברג 6 רמת החייל, תל אביב 6971905

טלפון03-6496069

פקס03-6488685

info@nirprint.co.il מנהלת מכירות

קארין רומנו: 050-5295330

שער ליאת בן ארי. צילום: גלית דויטשרון חולדאי. צילום: אוראל כהן

כל הזכויות שמורות ל־

אין לעשות כל שימוש בכתבות ומאמרים ממגזין זה בכל צורה או אופן אלא ברשות

מפורשת, בכתב ומראש, מהמו"ל. מודעות המתפרסמות בגיליון זה הינן על

דעת המפרסמים ועל אחריותם הבלעדית. המערכת איננה אחראית לתוכן המודעות.

ט.ל.ח

על ידי שמירת הלשוןמשתמרת הנפש מכל חטא

פותח

6 דבר ראש הלשכה ויושבי ראש המחוזות

8 קדם משפט

כתבות

10 הסגת גבול מאבק לשכת עורכי הדין נגד מסיגי גבול המקצוע

12 ועידת המשפט ואלה שמות הפאנלים והמשתתפים בוועידה

המשפטית החשובה בישראל

20 כל תיקי ה־1,000 עו"ד ליאת בן ארי

בראיון בלעדי

30 יותר מדי חוקים רון חולדאי מנהל את

השירות המשפטי הגדול בישראל

חדשות

46 מחוז תל אביב

50 מחוז מרכז

מדורים

36 אבעיה

54 יום במשרד

56 הבטחה

58 Law-tech60 לפי הספר

62 תיק צד

64 המילה האחרונה

אוגוסט 2017 אלול תשע"ז

פותח

אוגוסט 2017 6

חברות וחברים יקרים,מוגש לכם בזאת הגיליון החדש של מגזין "הפרקליטים"

של מחוז תל אביב ושל מחוז מרכז )בהקמה(. את הגיליון פותחים ראיונות מרתקים עם שני גורמים משמעותיים בעיר תל אביב־יפו. האחד, משפיע על עיצובה של העיר, ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי; והשנייה, עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב. ראיונות אלו מאפשרים הצצה לעולמם של אנשי מפתח האחראים - האחד על עתידה של העיר ובכלל זה על עורכי הדין המתגוררים ועובדים בה; והאחרת, על תיקים רגישים

ומרכזיים בעולם המשפט. גם הפעם נותן המגזין במה מרכזית למאבק בהסגת גבול המקצוע, מאבק אותו מוביל מחוז תל אביב ללא פשרות. בכתבה המיוחדת בנושא, תוכלו להיחשף למקרים בולטים שבהם טופלו אותם אנשים המנסים לפגוע בפרנסת עורכי

הדין וביוקרת המקצוע. פרויקט מיוחד בגיליון זה עוסק בנישות חדשות של עולם המשפט בעתיד, ובמסגרתו מציגים משפטנים את ראייתם באשר לשינויים הצפויים להתרחש בתחומי משפט שונים.

יהיה מעניין בהחלט לעקוב אחר תחזיותיהם בעתיד. פינה מיוחדת מוקדשת בגיליון גם לנושא האתיקה. והפעם, גיליון ה־100 של כתב העת "עט ואתיקה". מאז ומתמיד ראיתי בנושא האתיקה חלק חשוב ובלתי נפרד מהשמירה על שמו הטוב ומעמדו של המקצוע. ההחלטות והחידושים המפורטים בגיליון זה יסייעו לכם בהתמודדות היומיומית

עם דילמות אתיות רבות. זה המקום להודות למי שמנצחים על מלאכת העשייה היומיומית לטובת ציבור עורכי הדין במחוזות תל אביב והמרכז, יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד ינון היימן, וממונה מחוז מרכז )בהקמה(, עו"ד אבי חימי. תרומתכם הרבה באה לידי ביטוי היטב במחצית הראשונה של הקדנציה הנוכחית, ואני מאמין ששיתוף הפעולה עימכם יוביל גם בעתיד לשדרוג השירות העומד לרשות החברים, ברחבי מחוזות תל אביב

והמרכז. בהזדמנות זאת אני מבקש לאחל לכם שנת משפט פורה

ומוצלחת.בברכת חברים,

עו"ד אפי נוהראש לשכת עורכי הדין

עו"ד אפי נוה ראש לשכת עורכי הדין

7 אוגוסט 2017

עו"ד אבי חימי ממונה מחוז מרכז )בהקמה(

עו"ד ינון היימן יו"ר מחוז תל אביבחברות וחברים יקרים,

חלפה מחצית מהקדנציה הנוכחית, ואנו מאמינים שציבור עורכי הדין זוכה לחוות לשכה שונה, חזקה ורלבנטית, בראשותו של עו"ד אפי נוה, אשר זוכה להישגים מרשימים. חשוב לנו שתדעו שיש לכם אצלנו בית חם, ממנו אתם מקבלים תמיכה

מקצועית וחברתית.במחוז תל אביב מתקיימים מדי שנה מאות אירועים כגון כנסים, ימי עיון, השתלמויות והרצאות. לצד הפעילות המקצועית, מתקיימים עשרות אירועי תרבות ופנאי, לכם ולבני משפחותיכם.

אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפעילות הענפה.בגיליון הנוכחי הרחבנו והעמקנו את הסיקור בנושאים אשר מעניינים את ציבור עורכי הדין ומשפיעים על עולמם, והוספנו כתבות עומק איכותיות בנושאים אקטואליים מעולם המשפט.

במסגרת המאבק הארצי נגד מסיגי גבול המקצוע, חלקו הראשון של המגזין מוקדש כולו למאבק בפגיעה במקצוע עריכת הדין. בקדנציה הנוכחית ננהג בחומרה יתרה כלפי כל פגיעה במקצוע עריכת הדין, ונמשיך להילחם במסיגי גבול המקצוע ובמתחזים

בכל האמצעים העומדים לרשותנו. בחלקו השני של המגזין, ראיון עם עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מיסוי וכלכלה מחוז תל אביב; ועם ראש עיריית תל אביב־יפו, רון חולדאי. כמו כן, כתבה בנושא נישות חדשות בתחום המשפט הבודקת כיצד

ייראה עולם המשפט של מחר. גיליון 100 של כתב העת "עט ואתיקה" מופיע בצידו האחורי של המגזין. בגיליון ה־100 החגיגי מופיעים ראיונות עם ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה; עם עו"ד שרית חאיק שפיגלשטיין ממשרד המשפטים )ייעוץ וחקיקה(; ועם חברי נשיאות בית הדין

המשמעתי ויו"ר ועדת האתיקה המחוזית. בהזדמנות זו, ברצוני לברך את עו"ד אבי חימי, על ההתפתחות המרשימה של מחוז מרכז )בהקמה(. אני שב ומזכיר, כי מדיניות הדלת הפתוחה מאפשרת לכל מי שחפץ לפנות אלי ולתאם עימי פגישה. אני לרשותכם ולצידכם בכל בעיה, מחוז תל אביב הוא

הבית שלכם בלשכה.שלכם, עו"ד ינון היימן

חברות וחברים יקרים,בתום שנתיים של פעילות פורייה ואינטנסיבית, אנו מסתכלים בסיפוק וגאווה על ההישגים הרבים שהצלחנו ליצור למען חברות וחברי לשכת עורכי הדין. בגיליון זה, תוכלו להתרשם מכמה נתונים המציגים בקצרה את הפעילות רחבת ההיקף שמחוז מרכז קיים מאז הקמתו )עמוד 50(. מנכ"לית המחוז, עו"ד אביטל אוזן, הציגה בפני חברי ועד מחוז תל אביב והמרכז בישיבה האחרונה הסבר מפורט על הנעשה במחוז, ונתונים אשר מציגים באופן ברור את הצורך והחשיבות שבהקמת מחוז

מרכז, כמחוז נפרד ועצמאי. אנו במחוז מרכז משתדלים לגוון ולחדש את הפעילויות וההשתלמויות עבורכם, וברבעון הקרוב משיק מחוז מרכז כמה פרויקטים חדשים וייחודיים, אשר מהווים המשך לרוח הרעננה הנושבת במחוז המתפתח. צוות המחוז ואנוכי נפגשנו בחודשים האחרונים עם גורמים שונים, לצורך קידום שיתופי פעולה

חדשניים במטרה להעשיר את התכנים וההשתלמויות במחוז.אחד הפרויקטים שהניבו פגישות אלה, הוא פרויקט הלכה למעשה, בשיתוף מערכת בתי הדין הרבניים, שבמסגרתו יתקיימו ערבי עיון באולמות בתי הדין הרבניים, בהשתתפות בכירי הדיינים ועורכי הדין בתחום המעמד האישי. המפגש הראשון יתקיים בבית הדין הרבני בפתח תקווה ביום רביעי, 29 בנובמבר 2017, בהשתתפות הרב יגאל לרר, אב בית הדין הרבני בפתח תקווה, ועו"ד אור גל־און, יו"ר )משותף( בוועדת בתי הדין הרבניים במחוז.לצוות המחוז המסור, בראשותה של להודות זה המקום המנכ"לית, עו"ד אביטל אוזן; לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, על תמיכתו בפעילויות מחוז מרכז; וכן לראשי המחוזות, עו"ד ינון היימן, עו"ד אשר אקסלרד, עו"ד חאלד חוסני זועבי, עו"ד דני אליגון ועו"ד תמי אולמן, על שיתוף הפעולה הפורה.לשירותכם בכל עת,עו"ד אבי חימי

הערות ומקורות

• נתוני עורכי הדין - לשכת עורכי הדין

• נתוני אוכלוסייה - ויקיפדיה ערי ישראל, על פי למ"ס

• התוצאות מעוגלות למספר השלם הקרוב

• ב־2016 מספר עורכי הדין עם רישיון בארצות הברית הוא 1,315,561. מקור:

www.denniswpottslaw.com/united-states-attorneys-map• אוכלוסיית ארצות הברית ב-2016 מונה 324,118,787 תושבים.

מקור:www.populationpyramid.net/united-states-of-america/2016

קדם משפט | שלומית לולה נחמה

אז אמרוזה היא לבשה

"יש לקוות כי זה מכבר הותרנו מאחורינו את התקופה שבה

נאשם היה יכול לקדם את הגנתו המשפטית בטענה שהמתלוננת

נהגה במתירנות מינית"השופט יצחק עמית כותש טענות הגנה

בעבירות מין

רוח קרב"לאחר ביצוע הירי נצפתה פתולוגיה

צה"לית חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת. לא נצפתה מנהיגות או

דוגמה אישית, כי אם אדישות ורפיון"השופט צבי סגל על פרשת אלאור אזריה

הצתה מאוחרת"המציאות העומדת בפנינו נוצרה,

בין השאר, עקב אי היערכות המבקשת למה שנדרש הימנה

לאחר הדיון שהתקיים אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בתאריך

8 באפריל 2013"השופט חנן מלצר מבהיר, הנהלת חיפה

כימיקלים אשמה

קריאת פנים"אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי

לקשר הזה. אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי"

שופט משפחה אנונימי במתחם ההבעה

ילדים זה שמחה"הבן אדם מת, גמור, לא יכול

לעשות כלום - חוץ מילדים. מה השתנה מהדיון הקודם? נולדו לו תאומים. זה באמת חוסר אחריות"

השופטת חנה פלינר על פושטי רגל

קול דממה דקה"חברה דמוקרטית לא רק בוחרת את

נציגיה; היא חייבת להיות שוויונית לאזרחיה. על חוקי המדינה להבטיח יחס זהה לכל אדם באשר הוא אדם"

השופט הפורש סלים ג'ובראן בקרב מאסף נגד חוק הלאום

הביא לדפוס: איתמר לוין

סטטיסטי תל אביב, יא חביבי,

תל אביב, תסתכל כמה עו"דים מסביב

לפי נתוני למ"ס, אוכלוסיית ישראל נכון לסוף יוני 2017, מונה 8,704,400

תושבים. על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בישראל רשומים 63,728 עורכות

ועורכי דין פעילים. היחס הוא 136 תושבים לעורך דין 1, היחס הגבוה

בעולם. בארצות הברית, לשם השוואה, היחס נכון לשנת 2016 הוא 246.

העיר המובילה את כל החגיגה המשפטית הזאת היא תל אביב-יפו, העיר היחידה בישראל שבה מספר עורכי הדין הפעילים, 14,327, עבר

את הרבבה. היחס הבלתי נתפש למדי הוא של 31 תושבים לעורך דין. לשם

השוואה, בבית שמש יש 666 תושבים לעורך דין. יחס של פי 22. כדאי לזכור

שעורכות ועורכי הדין יכולים לבחור להירשם על פי כתובת מגורים או על

פי כתובת העבודה, כך שסביר שמלבד עורכי הדין הרשומים בתל אביב

ככתובת המשרד וגרים בה, עובדים בעיר נוספים, שרשומים ביישוב

מגוריהם ומגיעים לעבוד בעיר.

ראיון עם ראש העירייה של עיר הבירה המשפטית, רון חולדאי, בעמוד 30.

פותח

אוגוסט 2017 8

תל אביב-יפו, העיר31

טייבה295

ראשון לציון 133

קריית שמונה 310

טבריה254

באר שבע199

חיפה91

אום אל פאחם290

עכו205

יבנה178

ירושלים167

אילת425

אריאל641

מודיעין- מכבים-רעות

242

בית שמש666

מספר תושבים

לעורך דין פעיל

מעט תושבים לעורכ/ת דין

הרבה תושבים לעורכ/ת דין

אלפי עורכי דין כבר גילו את היתרונות הגדולים של פייסבוק, כפלטפורמה לקידום

ושיווק המשרד. הקבוצות הן אחת הפעילויות הפופולריות ביותר ברשת החברתית, פעילות

חינמית ומגוונת. קבוצות באוריינטציה משפטית החלו לפרוח בפייסבוק ישראל

בשנת 2012. היום, חמש שנים מאוחר יותר, ולאחר שמאות אלפי תגובות נוספו בקבוצות

של עורכי דין ברשת החברתית, הגיע הזמן לפרגן לקבוצות הפופולריות, הפעילות

והאפקטיביות ביותר. עו"ד אדי סוברי ערך מיפוי של קבוצות עורכי הדין הפופולריות

בבלוג שלו, קידום ושיווק עורכי דין ברשת, )www.lawspace.co.il(. להלן שלוש קבוצות

מעניינות במיוחד, שבוודאי תשמחו להכיר.קבוצת תשאל עו"ד היא קבוצת ההתייעצות

המשפטית הראשונה בפייסבוק ונכון לרגע זה גם הגדולה והפופולרית ביותר. 58,344 חברים בקבוצה נחשפים מדי יום לכמאה

שאלות משפטיות בכל תחומי המשפט, ומדי שבוע מתקיימים שידורים חיים עם עורכי דין

מתחומים שונים.קבוצת ממים של עורכי דין מיועדת

לעורכות ולעורכי דין בלבד, ובעיקר לאלו המחזיקים בחוש הומור מפותח. 3,744

חברים נהנים ממקום מפלט שכולו חיוכים, משתפים ופורקים את חוויות המקצוע בצורה

הומוריסטית ולעתים אף צינית. חברי הקבוצה מעלים פוסטים באמצעות

ממים בלבד.קבוצת הלוח הגדול מציגה משרות עריכת

דין והתמחות והיא מעין לוח מודעות דרושים ייחודי למקצועות המשפט, אליו נחשפים

12,301 חברים. במסגרת הקבוצה מותרים פרסומים של עורכות ועורכי דין או מתמחות ומתמחים המעוניינים לחפש עבודה, וכן של

מקומות עבודה המעוניינים להעסיק עורכ/ת דין או מתמחה.

נילי שילה היא עורכת דין משנת 1988, עוסקת בגישור משפחתי ובגישור לזוגות

לקראת פרידה משנת 2000. "בחרתי להיות עורכת דין כי האמנתי שכך אוכל לעזור לאנשים.

היום, כמגשרת, אני מרגישה שניתנת לי הזדמנות אמיתית לסייע לאנשים בתקופת

משבר ולעבור לשלב הבא בחייהם". לפסיפס היא הגיעה לפני 15 שנה, לאחר שחלמה ללמוד

אמנות זו במשך זמן רב. "מהרגע שהחזקתי צבתית בפעם הראשונה, ידעתי שהפסיפס יהיה חלק משמעותי מחיי והיום, לצד הגישור, יש לי

סטודיו שבו אני עובדת וגם מלמדת פסיפס. כמי שלמדה משפטים, ודיברה הרבה שנים בעבור

ובשם הלקוחות, היום, בפסיפס, אני נותנת לעבודות לדבר. העיצובים יוצאים מהלב, והעבודות הן לפעמים מסודרות, לפעמים

פרועות, לפעמים מצחיקות, לפעמים מחויטות. כמו בחיים. אין דבר שלם יותר מלב שבור, ואין

עבודת פסיפס שלמה יותר מזו המורכבת מהרבה שברים, שחוברו באהבה, ובהרבה

שמחת יצירה. כאשר שואלים אותי מה אני עושה, אני אומרת שאני עובדת עם שברים,

השברים של קשרים זוגיים שנפרמים ומגיעים לגישור, והשברים של הקרמיקות בפסיפס".

www.nilimosaic.com פייסבוק עו"ד נילי שילה - מגשרת לגירושין טובים

אמנות או נמות עו"ד נילי שילה, "חווה", זכוכית וקרמיקה על פלסטיק ועל דס, 75 ס"מ, 2005

נא להקליק קבוצות עורכי דין בפייסבוק

9 אוגוסט 2017

אוגוסט 2017 10

שאת | ארבעה תיקים נוספים נסגרו בהצלחה | קרן שרוני הגנת המקצוע | המאבק בהסגת גבול המקצוע שמובילה לשכת עורכי נמשך ביתר

"שירותים משפטיים מניסיון חיים אישי"לוועדה להגנת המקצוע הגיעה תלונה על אדם המציע שירותים משפטיים ללא רקע בתחום

וועדה להגנת המקצוע של לשכת עורכי הדין בראשותם של יו"ר הלשכה, עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב ויו"ר המנהלת הלהסגת גבול המקצוע בלשכה, עו"ד ינון היימן, עורכי הדין יוסף ויצמן ומשה טייב - קיבלה לאחרונה פנייה יוצאת דופן בדמות פרסום על שירותים משפטיים בהתנדבות תחת הכותרת 'ייעוץ אישי חינם: מתנדב'. המפרסם, תושב חיפה, הציע שירותים בענייני משפחה, גירושין, רבנות, הוצאה לפועל, חובות, בית משפט, זוגיות, ילדים, התנהגות, קריירה, הופעה, תקציב. האיש פרסם את השירות בעמוד פייסבוק ייעודי שפתח לשם כך והציע את השירות ללא

תמורה.מבירור שעשתה הוועדה עלה כי למפרסם אין רקע משפטי וכי הוא מציע את השירותים על סמך 'ניסיון חיים אישי', כדבריו. הוועדה העבירה מכתב התראה לאיש בו נכתב, בין היתר, כי "הובא לידיעת הוועדה להגנת המקצוע כי הינך מציע ומפרסם שירותים משפטיים, בין היתר בתחום המעמד האישי וההוצאה לפועל. לכאורה עומד הדבר בסתירה לחוק לשכת עורכי הדין - התשכ"א 1961 - האוסר

ביצוע פעולות משפטיות על ידי מי שאינו עורך דין. אשר על כן, ככל שמבוצעת על ידך או מי מטעמך פעילות של ייעוץ ו/או ייצוג משפטי ו/או כל פעילות אחרת שיוחדה לעורכי דין על פי חוק כמתואר לעיל, הינך נדרש לחדול לאלתר מביצועה ולהודיענו על כך בהקדם, באשר יש בכך משום עבירה על החוק. בהיעדר פעולתך כמבוקש, תוך 30 יום, נשקול לנקוט נגדך ו/או מי מטעמך את האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, לרבות ובפרט - הליכים

משפטיים, לצורך מניעת תופעה זו".בתגובה מיהר המפרסם להבהיר כי לא היה בכוונתו לעסוק בנושאים משפטיים וכי הוא חדל מיידית ממתן השירותים. במכתב תגובה לוועדה להגנת המקצוע כתב האיש: "אין לי כוונה לעסוק בנושאים משפטיים. אחרי החוויות הקשות שעברתי רציתי לעזור לאחרים בלי כסף ומהניסיון שלי. אני עולה חדש, לא יודע לכתוב טוב, ורציתי רק לעזור בעל פה. לא ידעתי

שאסור ואני מפסיק מיד".בוועדה להגנת המקצוע קיבלו את התנצלותו של האיש.

בית המשפט נגד 'גט הארגון לגירושין'בית המשפט המחוזי בתל אביב אסר על אורי כהן, מנהל 'גט הארגון לגירושין', להעניק שירותים

משפטיים בתחום המעמד האישי ודיני משפחה, כיוון שאינו עורך דיןוועדה להגנת המקצוע הגישה באמצעות עו"ד ערן זהר ממשרד עוה"ד עדני־זהר תביעה למתן צו מניעה בבית ההמשפט המחוזי בת"א נגד מר אורי כהן, שעל פי החשד מציע שירותים משפטיים בתשלום בתחום המעמד האישי ודיני משפחה, על אף שאינו עורך דין, ומציג עצמו כמנכ"ל גוף בשם 'גט

הארגון לגירושין'. במהלך השנים הצטברו בלשכה פניות מגורמים שונים מהן עלו חשדות להסגת גבול מקצוע עריכת הדין על ידי הנתבע ובכלל זה פרסום הנתבע ברבים תחת השם 'גט - הארגון לגירושין, גישור ושירותים משפטיים', כמי שמעניק ייעוץ ושירותים משפטיים

בתחום המשפטי של דיני האישות והמשפחה.כתב התביעה אף חשף את החקירות שביצעה הלשכה בעניינו של אורי כהן, מהן עולה, כי כהן דרש מהחוקר סכום של 300 שקל תוך שהוא מתחייב בפניו ליתן מידע וייעוץ משפטי. כהן אף הסביר, כי הוא מעניק ייעוץ משפטי לגברים, המצויים בסכסוכי משפחה, על מנת שלא 'יפלו לעורכי דין שיקרעו אותם'. הלה אף התרברב בפני החוקר, כי יעניק לו מידע וייעוץ משפטי על סמך ניסיונו הרב והמומחיות שצבר לאורך השנים. "אתה תצא מפה חצי עורך דין, אם לא אתה לא משלם לי, בסדר? אני למדתי את התחום הזה, וזה עלה לי כסף. זה המומחיות שלי",

ציין בפני החוקר.על מנת לחסוך את זמנם היקר של בית המשפט והצדדים הסכים

הנתבע למתן הצו המבוקש, ואכן ביום 5 במרץ השנה נתנה השופטת נועה גרוסמן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה נאסר על הנתבע לפרסם ולתת שירותים משפטיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, וכן התבקש לבטל או לתקן כל פרסום מוטעה בנושא. בנוסף, ניתן צו המחייב אותו לפנות ללקוחות ולהודיע להם שאינו נותן שירותים

אלה.ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, הביע סיפוק רב מהחלטת בית המשפט. "פסק הדין מהווה חוליה נוספת בשרשרת צווי המניעה שהושתו לאחרונה על מסיגי גבול מקצוע עריכת דין", מסר עו"ד נוה. "מסיגי הגבול מבינים, כי הלשכה לא תהסס להיאבק בהם באמצעות הליכים משפטיים עד שיחדלו מפעילותם הבעייתית,

הפוגעת בציבור הרחב ובעיקר בשכבות החלשות". יו"ר מחוז תל אביב ויו"ר המנהלת להסגת גבול המקצוע בלשכה, עו"ד ינון היימן: "למרבה הצער פועלים בתחום המעמד האישי מספר לא מבוטל של מסיגי גבול, המציעים שירותים משפטיים בתשלום לציבור המבקש להסתייע בהם, על אף היותם חסרי הסמכה לתת שירותים אלה. זה אינו מסיג הגבול הראשון בתחום, הנתבע בגין עילה זו. הלשכה תמשיך במאבק עיקש וחסר פשרות לשרש תופעה זו בתחום משפטי זה, כמו גם בכל תחומי המשפט, בהם התופעה הקלוקלת הזו קנתה אחיזה, שכן טובתו של הציבור, המבקש לקבל שירותים משפטיים, לקבל שירותים אלה מהגורם המקצועי המוסמך

לתת אותו - עורך הדין".

11 אוגוסט 2017

שאת | ארבעה תיקים נוספים נסגרו בהצלחה | קרן שרוני הגנת המקצוע | המאבק בהסגת גבול המקצוע שמובילה לשכת עורכי נמשך ביתר

ה'מומחה' לתביעות ביטוח לאומיבית המשפט אסר על משה ניסן, לשעבר מזכיר ועדות במוסד לביטוח לאומי, לתת שירותים

משפטיים, וחייב אותו לפצות את לשכת עורכי הדין ב־120 אלף ש"חוועדה להגנת המקצוע ניהלה מאבק משפטי ממושך ועיקש נגד משה ניסן, שאינו עורך דין, ושימש בעבר כמזכיר ועדות הבמוסד לביטוח לאומי, לאחר שהציג עצמו כמומחה לתביעות ביטוח

לאומי וסיפק שירותים משפטיים בתשלום ללקוחות.כבר בשנת 2010, בעקבות תביעה של לשכת עורכי הדין, אסר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים להעניק ולפרסם שירותים משפטיים וכן חויב לפצות את הלשכה בסכום של 30 אלף ש"ח ובפיצוי מותנה נוסף בגין הפרה עתידית של הצו. על פי פסק הדין של השופט דוד מינץ התחייב ניסן לפנות לכל לקוחותיו ולהודיעם כי אינו עורך דין ואינו רשאי לתת שירותים משפטיים

כלשהם. מאז המשיך ניסן להפר את הצווים השיפוטיים שניתנו נגדו, ולפיכך נקטה נגדו הלשכה בהליך של ביזיון בית המשפט במסגרתו הוטל עליו קנס עונשי ומאסר על תנאי של חודש על כל הפרה עתידית. במקביל הגישה נגדו הלשכה, בסוף שנת 2011, תביעה בבית משפט השלום בירושלים לתשלום הפיצוי המותנה בשל

ההפרות שביצע.גם לאחר התביעה שהוגשה בשנת 2011 המשיך ניסן להפר את הצווים השיפוטיים. ביום 9.12.12, לאחר שהתקיים דיון בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט שהגישו לשכת עורכי

הדין ועו"ד לאה דקל נגד הנתבע, דיון שבמסגרתו קיבל על עצמו לפרש את הצו שהוצא נגדו באופן המחמיר ביותר האוסר עליו לבצע כל פעולה שהיא בפני המוסד לביטוח לאומי, שלחו התובעות מכתב נוסף לניסן, ובו דרישה כי כעת יבצע את המוטל עליו ויידע את לקוחותיו אודות הצו שניתן, בהתאם לחיובו מכוח הסכם הפשרה. למרות זאת, סירב ניסן לעשות זאת, תוך שהוא כופר במכתבו בדברים שאמר לפרוטוקול במהלך הדיון

בבית המשפט. הנתבע אף הוסיף משך שנים לאחר מתן צו בית המשפט שדרש ממנו להפסיק בפעילותו זו לפרסם עצמו ברחבי האינטרנט כמומחה

לתביעות ביטוח לאומי. סוף לפרשה הגיע ביום 27.3.17 עם פסק דינה של השופטת קרן אזולאי מבית משפט השלום בירושלים, שחייבה את ניסן בפיצוי כספי לטובת הלשכה בסכום של 120 אלף ש"ח וכן בפיצוי מותנה של מאה אלף ש"ח בגין הפרה עתידית של הצו. במסגרת פסק הדין הצהיר ניסן כי הוא חוזר ומתחייב שלא להסיג את גבול מקצוע עריכת דין ולספק שירותים משפטיים, ובפרט ביצוע של כל שירות

משפטי לפונים למוסד לביטוח לאומי.הלשכה יוצגה על ידי עו"ד גלעד לסר ממשרד עורכי הדין קמחי,

פלד, פוזנר, שילה ושות'.

מנהל סיוע משפטי קהילתי שאינו עו"דבית המשפט אסר על יצחק הלל, שהציג עצמו כמנהל סיוע משפטי קהילתי על אף שאינו עורך

דין, לתת שירותים משפטייםיום 26 באוקטובר 2016 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין בתביעה שהגישה לשכת עורכי הדין נגד יצחק הלל, בשעל פי החשד הציע שירותים משפטיים בתשלום והציג עצמו כמנהל סיוע משפטי קהילתי על אף שאינו עורך דין. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, פסק על מתן צו האוסר על הנתבע לפעול, בין אם בעצמו ובין באמצעות אחרים, למתן אחד או יותר מהשירותים המפורטים בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין; צו המחייב את הנתבע לפנות ללקוחותיו ולהודיע להם על אי מתן שירותים כאמור; צו האוסר על הנתבע ו/או מי מטעמו להפנות לקוחות למתן שירות משפטי על ידי עורכי דין )המועסקים על ידם או שאינם מועסקים על ידם( בניגוד לכלל 11ב לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו 1986; צו האוסר על הנתבע לפרסם את השירותים הנזכרים והמורה לו לבטל

ו/או לתקן לאלתר כל פרסום שנעשה על ידו בעניינים האמורים. כמו כן, הורה בית המשפט על תפיסה והשמדה של כל מסמכי הנתבע )שאינם מסמכי לקוחותיו( ואשר נועדו למתן שירותים

כאמור.

בית המשפט חייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט בסך 1,250 שקל, בגין אגרת בית משפט, הוצאות דואר, שליחות וצילומים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה בחודש יולי 2016 ועד ליום התשלום בפועל, וכן בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 6,265 שקל, בצירוף ריביות והצמדה כדין מיום פסק

הדין ועד ליום התשלום בפועל.הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין, ובדיון שהתקיים בפני השופט מאור, הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. על פי ההסכמות תידחה בקשת הנתבע לביטול פסק דין ללא צו להוצאות, וייאסר עליו לתת שירותים משפטיים ולפרסמם. לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות במצבו הבריאותי של הנתבע, הסכימה הלשכה לוותר על ההוצאות שנפסקו לטובתה במסגרת פסק הדין המקורי. יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד ינון היימן, בירך על פסק הדין, וציין, כי הלשכה תמשיך לנהל מאבק בלתי מתפשר נגד מסיגי גבול מקצוע עריכת הדין בבתי המשפט ובאמצעות קמפיינים ציבוריים, וזאת במטרה להגן על הציבור הרחב מפני גורמים בלתי מקצועיים,

המתיימרים להציע שירותים משפטיים שלא כדין.

ועידת המשפט השישית של לשכת עורכי הדין

בכירי מערכת המשפט ורשויות החוק בישראל יתכנסו ביום שלישי )29.8.17, 8:00־18:00( במלון 'דיוויד אינטרקונטיננטל' בתל אביב לדון בסוגיות הציבוריות הבוערות

מעמד שופטים, שרים, ראשי לשכת במערכת ובכירים הדין עורכי המשפט ורשויות החוק בישראל, תתקיים ביום שלישי, ה־29 באוגוסט, במלון 'דיויד אינטרקונטיננטל' בתל אביב, ועידת המשפט השישית של לשכת עורכי הדין. הוועידה שנוסדה לטובת האדרת מקצוע עריכת בחברה לו הראוי במקום והצבתו הדין הישראלית, הפכה מאז לצומת מרכזי וחשוב הקשורים הבכירים הגורמים נפגשים בו להתנהלותה של מערכת המשפט בישראל, ומוציאה לדרך באופן רשמי את שנת המשפט

החדשה.במהלך הוועידה יעסקו המשתתפים בסוגיות הבוערות הנמצאות על סדר יומה של החברה הישראלית ומערכת המשפט. במושבים ייטלו

חלק נבחרי ציבור, בעלי תפקידים ומשפטנים רבים שיציגו את החידושים בעולם המשפט

תוך כדי קיום דיונים מקצועיים.כחלק ממדיניות הלשכה לטובת אנשים עם מוגבלויות יתקיימו בוועידה הסדרים מיוחדים, החל מהנגשת המקום, המשך בנגישות עבור אנשים עם לקויות שמיעה וכלה בהנגשת תכנית הוועידה בפורמט נגיש מוגדל ובכתב ברייל

עבור אנשים עם לקויות ראייה. אפי נוה, ראש דברי פתיחה יישאו עו"ד לשכת עורכי הדין, יו"ר הכנסת, יולי )יואל( אדלשטיין, יו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד ינון היימן. לאחר מכן, יתקיימו חמישה מושבים בנושאים משפטיים העומדים על סדר היום הציבורי ובהשתתפות בכירי מערכות המשפט והפוליטיקה בהווה ובעבר.

'מתנות בנושא יעסוק הפתיחה מושב בין שוחד - מה ההבדל המשפטי קטנות יתקיימו בהמשך לגיטימית?'. למתנה 'החרם נוספים בנושאים ארבעה מושבים הבינלאומי על ישראל - צעד משפטי לגיטימי או אנטישמיות מודרנית'; 'האם אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת? האם לא הגיעה העת להוציא את הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי?'; 'האם החוב הפך לבלתי מחייב? כיצד מאזנים בין חייבים לנושים בעידן של חדלות פירעון ומדיניות הריבית המוצעת'; 'תפיסת המשפט את תפקידי האמהות והאבהות בעידן המודרני - מה בין חזקת הגיל הרך ליחסי הכוחות במשפחה'. פירוט נרחב על

המושבים בעמודים הבאים.בסיום, יתקיים טקס פתיחת שנת המשפט

מאת קרן שרוני

ועידת המשפט

אוגוסט 2017 12

תשע"ח והרמת כוסית לקראת השנה החדשה. בטקס יישאו דברים ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, מבקר המדינה והשופט בדימוס, יוסף חיים שפירא, פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והפרקליט הצבאי הראשי, תת

אלוף שרון אפק.באירוע ישתתפו מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר; מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור; היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, תת אלוף דורון פיילס; נשיא בית המשפט המחוזי מרכז־לוד, השופט אברהם טל; נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב, השופט איתן

אורנשטיין; נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים, השופט אהרון פרקש; נשיאת בית המשפט המחוזי באר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ; נשיא בית המשפט המחוזי חיפה, השופט יוסף אלרון; נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, השופט ד"ר אברהם אברהם; נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטת עינת רון; נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופט אביחי דורון; נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט אביטל חן; נשיאת בתי משפט השלום במחוז דרום, השופטת אבירה אשקלוני; נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופט אינאס סלאמה; נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, השופט דורון פורת; נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן; נשיאת בית הדין האזורי לעבודה מחוז תל אביב, השופטת אפרת לקסר; נשיא בית הדין האזורי לעבודה מחוז ירושלים, השופט אייל שלום אברהמי; נשיאת בית הדין האזורי לעבודה מחוז באר שבע, השופטת אורלי סלע; נשיא בית הדין לעבודה מחוז חיפה, השופט אלכסנדר קוגן; נשיאת בית הדין האזורי לעבודה מחוז נצרת, השופטת ורד שפר. את הטקס ינחה אטילה

.ynet שומפלבי, מגיש ראשי באולפן

דמי השתתפות: עו"ד צעיר )עד 8 שנות ותק( / עו"ד גמלאי - ₪120, עו"ד ותיק - ₪170, משתתף שאינו עורך דין - ₪350,

מספר המקומות מוגבל, מהרו להירשם.

13 אוגוסט 2017

מה ההבדל בין שוחד למתנה לגיטימית?מושב הפתיחה של ועידת המשפט בנושא 'מתנות קטנות - מה ההבדל המשפטי בין

שוחד למתנה לגיטימית' ייערך במעמד יו"ר 'יש עתיד', יאיר לפיד, ובהנחיית כתב המשפט של חדשות 2, גיא פלג

השנה תעסוק השישית המשפט ועידת החברה של לפתחה העומדים בנושאים מושב אלה. בימים ומנהיגיה הישראלית הפתיחה של הועידה יעסוק בנושא 'מתנות קטנות - מה ההבדל המשפטי בין שוחד למתנה

לגיטימית?'. בפתיחת המושב יישא דברים יו"ר 'יש עתיד', יאיר לפיד. ינחה גיא פלג, כתב המשפט של חדשות ערוץ 2. כן ישתתפו, השופט בדימוס, דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי )hמומ( שלמה עו"ד בערכאות, המדינה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עו"ד אבי חימי, ממונה מחוז מרכז )בהקמה(, עו"ד תמי אולמן, יו"ר מחוז חיפה, עו"ד אלי זהר, יו"ר משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, עו"ד נוית נגב ממשרד עורכי הדין שינמן־

נגב־ניב.הנושא עלה לכותרות בעקבות חקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעניינה חשדות לטובות הנאה במאות אלפי שקלים מאנשי ראש הכחיש לא חקירתו במהלך עסקים. הממשלה כי קיבל מתנות משני אנשי עסקים אך טען כי 'אין בכך דבר פסול'. בעקבות החקירה שזכתה לכינוי 'תיק 1,000' אף הצהיר נתניהו

מעל בימת הכנסת בתגובה לשאלותיהם של חברי הכנסת כי 'מותר לקבל

מתנות מחברים'.יו"ר הגיב זו לפרשה לפיד, יאיר עתיד', 'יש שישתתף במושב באומרו כי "אני לא משפטן אבל נשמע לי נורא, בעיקר כי אסור לקחת סיגרים ושמפניות בחצי מיליון

שקל. אסור לקבל מתנות. לא פעם אף ציבור כאיש

קיבלתי מתנות. הדבר היחיד שקיבלתי זה ספר ליום הולדת".

משתתף נוסף בכנס הוא השופט בדימוס, דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות. את עיקר פרסומו קיבל בזמן שדן במשפטם של נאשמי פרשת 'הולילנד' ובראשם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. ב־13 במאי 2014 שלח רוזן את אולמרט ל־6 שנות מאסר בפועל. "עובד הציבור הנוטל שוחד משול למי

שניתץ אבן־פינה בעבודתו", כתב רוזן בגזר הדין. "הנוטל שוחד הינו בבחינת בוגד, איש מעל הבוגד באמון שניתן בו, אמון שבלעדיו לא ייכון, יקום ויהיה שירות ציבורי מתוקן".

בהמשך, הקל בית המשפט העליון בעונשו של אולמרט באופן משמעותי, לאחר שזיכה אותו מהרשעה בסעיף השוחד המרכזי בו הואשם והרשיע אותו בלקיחת

שוחד בסך 60 אלף שקל.את חקירת פרשת 'הולילנד' ניצב מראשיתה הוביל בדימוס יואב סגלוביץ', אגף ראש לשעבר והמודיעין החקירות , ל א ר ש י ת ר ט ש מ באשר ייקח אף הוא חלק בדיון שיעסוק בהקשרים האקטואליים. בתקופת נחקרו סגלוביץ' כהונתו של פרשיות שחיתות רבות כנגד ראשי

רשויות ואישים בכירים נוספים.חוק המתנות? בנושא החוק אומר ומה שירות הציבור )מתנות(, תש"ם־1979, קובע כי "עובד ציבור הינו נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי". סעיף 2א' בחוק, 'דין מתנה לעובדי ציבור', קובע כי "ניתנה לעובד הציבור

באשר הוא עובד הציבור מתנה - בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו, ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו - ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד

הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה". תיקון מס' 1, תשס"ב 2001, סעיף א'1 קובע, כי "עובד הציבור רשאי לבקש היתר להקנות לו מתנה שקיבל, ואולם לא יינתן היתר להקניית מתנה למקבלה, לפי סעיף קטן זה, אם יש למתנה ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי, או אם יש בהקנייתה לעובד הציבור משום חשש לפגיעה בטוהר המידות; קבלת היתר לפי סעיף קטן זה מותנית בתשלום לאוצר המדינה, והכל

בדרך, במועד וכפי שיקבע שר המשפטים". סעיף ב' לתיקון קובע כי סעיף קטן )א( לא יחול על מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין; מתנה מחבריו לעבודה, לשירות או לתפקיד של עובד הציבור; פרס שהוענק לעובד הציבור על הישגיו שלא מאוצר המדינה אם ניתן להענקתו פומבי בדרך שנקבעה בתקנות. סעיף ג' לתיקון קובע כי במתנה שקמה לקנין המדינה ובסכום שיש לשלם לפי סעיף קטן )א( ינהגו בהחזרה לנותן המתנה, בהענקה לעובד הציבור או בדרך אחרת, הכל לפי שנקבע

בתקנות.

יאיר לפיד

ועידת המשפט

אוגוסט 2017 14

החרם הבינלאומי על ישראלמושב בנושא 'החרם הבינלאומי על ישראל - משפט לגיטימי או אנטישמיות מודרנית' ייערך במעמד השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ובהנחיית דנה סומברג, עיתונאית ומגישה בערוץ 20

זה למעלה מעשור מתמודדת מדינת ישראל עם קמפיין ה־BDS )ראשי ,Divestment ,Boycott תיבות שלSanctions(, קמפיין הכולל חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי נגד ישראל. הקמפיין החל בשנת 2005 על ידי 170 ארגונים לא ממשלתיים פלסטינים וארגוני שמאל רדיקלי במטרה לשים סוף לכיבוש וקולוניזציה של אדמות ערביות, להוביל להכרה ישראלית בזכויות הבסיסיות של האזרחים הערבים הפלסטינים של ישראל עד כדי שוויון זכויות מלא ולכבד את זכויות הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם לאור החלטה 194 של העצרת

הכללית של האו"ם.ממשלת ישראל וארגונים ועמותות פרו־ישראליות נלחמים בחרם בטענה שהקמפיין זכות רווי באנטישמיות ושולל את מסית, גם מתחולל המאבק ישראל. של קיומה בזירה המשפטית הבינלאומית. כך למשל, באוקטובר 2015 פסק בית המשפט לערעורים בצרפת שקריאה לחרם על ישראל היא 'הסתה, אפליה ופשע שנאה' ולכן לא חוקית. בית המשפט קבע גם כי הקמפיין הוא בלתי חוקי והרשיע מספר פעילי BDS בעבירות הנ"ל.

עיתונאית סומברג, דנה תנחה בוועידה 'החרם בנושא מושב ,20 בערוץ ומגישה הבינלאומי על ישראל - צעד משפטי לגיטימי או אנטישמיות מודרנית'. את המושב יפתח השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ובו ישתתפו השופט חנן מלצר, בית המשפט העליון, עו"ד מרלין מזל, סגנית מנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים )בין־לאומי(, פרקליטות המדינה, עו"ד יפעה סגל, מנהלת הפורום המשפטי הבינלאומי, עו"ד ינון היימן, יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד דניאל ריזנר, שותף אחראי על תחומי המשפט הבינלאומי הפומבי, משרד עורכי דין 'הרצוג, פוקס, נאמן', עו"ד גלעד שר, משרד עורכי דין 'גלעד שר', גדעון לוי,

עיתון 'הארץ'."אין ספק שהחרם של BDS על ישראל, אותו אנו רואים בכל רחבי העולם, הולך וצובר תאוצה במוסדות אקדמיים ובמוסדות האיחוד האירופי, הוא גלגול של האנטישמיות החדשה שהתפתחה ותפסה צורה אחרת", אומרת מנחת המושב, סומברג. "מה שאנו רואים בחדשות, בין אם מדובר בהפגנה סוערת ובין אם בחרם מסחרי, הוא רק קצה הקרחון. זה קורה בכל יום ובכל שעה בדיונים במוסדות שנראים לנו

לכאורה לגיטימיים, אשר לוקחים את המציאות הפוליטית המורכבת של ישראל והופכים אותה לכלי ניגוח נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח

התיכון".מה ההיבטים החוקיים והמשפטיים של

החרם?"בדרך כלל חרם על מוצרים מישראל מתבטל ברחבי העולם באמצעות פנייה לבית המשפט ויש מקומות שהכריזו על המהלך הזה כפשע אבל לכך. דוגמאות בפאנל נביא שנאה. הניצחונות המשפטיים המקומיים האלה בחו"ל והעובדה שהחרם על ישראל לא ממש משפיע על המשק עלולים ליצור רושם מוטעה שכן החרם על ישראל הוא קרב על התודעה ועל הנרטיב ושם הוא נוחל ניצחונות מדאיגים".

בשנת 2015 קבעו שופטי בג"ץ כי אפשר לגבות פיצויים נגד מי שקרא לחרם על מדינת ישראל. הרכב מורחב של תשעה שופטים, בהם הנשיא לשעבר אשר גרוניס בפסק דינו האחרון, קבעו כי 'חוק החרם' פוגע בחופש הביטוי, אך באופן מידתי. עם זאת, הם ביטלו סעיף אחד המאפשר

לחייב תשלום פיצויים ללא הוכחת נזק. חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון, שיתארח בפאנל, כתב את דעת הרוב בפסק הדין וקבע כי החוק מקדם תכלית ראויה. לדבריו, החוק אמנם פוגע בחופש הביטוי, אך הפגיעה מידתית. לשיטתו, הסעיף היחיד בחוק שאיננו מידתי הוא האפשרות להטיל תשלום פיצויים לא מוגבלים ללא הוכחת נזק, שעלולים ליצור לפי פסק הדין 'אפקט

מצנן לביטויים פוליטיים ולדיון חברתי ער'.דנה, אילו ציפיות יש לך מהפאנל?

הכלים ומהם הסוגיה את לבחון "נרצה המשפטיים בעזרתם ניתן להתמודד עם התופעה שלה יש נציגים בישראל. נשאל עצמנו האם ישראל מעניקה יותר תשומת לב לתופעה ובכך מעצימה אותה יותר מכפי שהיא, או האם אכן מדובר באנטישמיות החדשה. למאפייני החרם צורה ייחודית למלחמה נגד ישראל. אנחנו לא רואים אנשים שקוראים להחרים מוצרים מאיראן במחאה על מצב זכויות האדם שם. זאת ועוד, לאחר חתימת הסכם הגרעין, אירופה וארה"ב חוזרות לסחור עם איראן. רק נגד ישראל בוחרים בצורת המלחמה הזאת שיש לה מחיר כבד. נדון בשאלות היכן אנו לא מצליחים להתמודד עם החרם, מדוע אנחנו רואים אנשים וגופים מבית שבוחרים לצדד בתנועת החרם והאם המאבק

הזה הוא לגיטימי".מי קהל היעד של הפאנל?

"כל מי שישראל חשובה לו ובכלל זאת משפטנים שיכולים לגייס את הכלים שברשותם נגד החרם. נדבר על ולקחת חלק במאבק מאחורי הקלעים של המאבק הישראלי ב־BDS. יש היום מלחמה ברשתות החברתיות על הנרטיב ומי שולט על סדר היום. המאבק נגד ישראל מתקיים בכל רגע באמצעות 140 תווים וללא חיילים ונשק. אני מקווה שנצא עם תובנות וכלים משפטיים שיסייעו בידינו להבין טוב יותר ולהיאבק בחרם ביעילות גם

בהיבט המשפטי".

דנה סומברגהשר גלעד ארדן | צילום: מתוך אתר הכנסת

15 אוגוסט 2017

הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומימושב בנושא 'האם אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת? האם לא הגיעה העת להוציא את הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי', ייערך במעמד שר העבודה, הרווחה והשירותים

'News החברתיים, חיים כץ, ובהנחיית דנה ירקצי, כתבת הרווחה של 'וואלה

נתונים שפרסם הביטוח הלאומי התקיימו 2016 בשנת כי עולה אלף ו־189 דיונים אלף כ־400 נכות בנושא רפואיות וועדות כללית, נפגעי עבודה וילד נכה. כל מי שמגיש בקשה לקבל מהביטוח הלאומי קצבה עקב נכותו, צריך להיבדק בוועדה רפואית. הוועדה כוללת רופא מומחה שתפקידו לקבוע את דרגת הנכות, ומזכיר שתפקידו לרשום את הדברים ואת פרוטוקול הוועדה ולדאוג לשמירה על

זכויותיו של מגיש הבקשה.לאור העומס הרב המוטל לפתחו של הביטוח הלאומי ביקש שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, לקדם רפורמה לקיצור זמני ההמתנה לוועדות הרפואיות למטרת קבלת קצבת נכות. כחלק מעמדה זו תומך השר כץ ביוזמה לביטול חובת ההתייצבות בוועדה רפואית למטרת קבלת קצבת נכות. יוזמה זו זוכה להתנגדות מצד הביטוח הלאומי, שם טוענים כי "טיפול רפואי בפרט וכן בדיקתו וקביעת מצבו הרפואי, מחייבים נאמנות רפואית של הרופא לחולה - ללא כל סייג. בעניין זה יש חשיבות קריטית לשיקול הדעת האוטונומי הנתון לרופא. כל ניסיון לבטל את שיקול הדעת האמור, הוא פסול מבחינה מקצועית ואתית ועלול להביא לפגיעה ביכולת האבחון

המיטבית". לעמדה זו הצטרף גם אגף התקציבים במשרד האוצר, וכעת מנסה השר כץ לקדם רפורמה שתקצר את זמן קביעת דרגת הנכות לשישים

יום במקום חצי שנה. על רקע הדברים, תנחה דנה ירקצי, כתבת הרווחה של 'וואלה News', מושב בנושא 'האם אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת? האם לא הגיעה העת להוציא את הוועדות הרפואיות

מהביטוח הלאומי?'. כן חיים כץ. השר דברים יישא באירוע וועדת יו"ר אלאלוף, אלי ח"כ ישתתפו, הבריאות, סיעת 'כולנו', השופט יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עו"ד חוה מרצקי, יו"ר המועצה הארצית, לשכת עורכי הדין, עו"ד דני אליגון, יו"ר מחוז דרום, עו"ד גלעד מרקמן, משרד עורכי דין 'מרקמן את טומשין', עו"ד רומי הוניג, משרד עורכי דין 'לביא, הוניג', עו"ד ערן בקר, משרד עורכי דין 'ערן בקר', גב' ירונה שלום, מנהלת אגף וועדות רפואיות, המוסד לביטוח לאומי, מר

אלכס פרידמן, מייסד ויו"ר עמותה 'נכה לא חצי בן אדם'.

"חשוב מאוד להציף לדיון את סוגיית הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי", אומרת ירקצי, מנחת המושב. "זאת מאחר שלאורך השנים יש שני גורמים המסכלים רפורמות בביטוח הלאומי. האחד הוא אגף התקציבים במשרד האוצר לו שליטה מוחלטת בביטוח הלאומי. המדיניות של האגף היא זו שקובעת בסופו של דבר. גורם נוסף המהווה מכשול בתקופה האחרונה הוא ועד העובדים של הביטוח הלאומי שיחסיו עם ההנהלה עלו על שרטון, ולכן על כל שינוי שמנסים לבצע הוועד דורש תוספות שכר. יש פה עניין של תרבות ארגונית בשירות הציבורי. מצד אחד אגף התקציבים שמנסה לחסוך כל שקל גם אם זה על חשבון הציבור ומנגד חברי ועד העובדים שלא מעוניינים בשינויים קיצוניים אשר ייתרו את העבודה

שלהם". עד כמה כוחו של אגף התקציבים בא לידי

ביטוי?"אנשים לא יודעים אבל במועצת הביטוח הלאומי יושב נציג של אגף התקציבים שיש לו למעשה זכות וטו על כל החלטה שמתקבלת סחבת על שהנתונים בזמן זאת במועצה.

וביורוקרטיה בוועדות הרפואיות חוזרים ועולים, כמו גם עדויות מצד תובעים שמרגישים שכשלא מייצג אותם עורך דין קולם לא נשמע מול גוף

כמו הביטוח הלאומי". האם לשכת עורכי הדין מעורבת בנושא?

"ללשכה חשיבות מאוד גדולה שכן במהלך השנה שעברה הביטוח הלאומי ניסה להוביל מהלך לסיכול הקמפיין הפרסומי של לשכת עורכי דין שקרא לאזרחים להשתמש בשירותי עריכת דין בתביעות נגד הביטוח הלאומי. הנהלת הביטוח הלאומי הורתה לעובדיה לא למסור מידע לעורכי דין. רק לאחר דין ודברים בין הצדדים חדלו מהביטוח הלאומי מהנחייה זו".

ומכאן גם חשיבות המושב בנושא?"בהחלט. בנוסף, למושב כזה יש חשיבות מאוד גדולה שכן מלבד שר הרווחה שמנסה לקדם רפורמה מאוד גדולה בביטוח הלאומי, משתתפים בו נציגי בית הדין הארצי לעבודה על מספר נקודת מבטם את לתת שיוכלו האזרחים שמתייאשים מהמלחמה מול הביטוח הלאומי ומגיעים עד לבית הדין לעבודה כדי למצות את זכויותיהם בתביעות עבודה, נציגי לשכת עורכי הדין, נציגת הביטוח הלאומי וכן נציג מארגוני הנכים. נרצה לפגוש במושב גם

עורכי דין שעוסקים בתחום".

השר חיים כץ | מתוך אתר הכנסתהשופט יגאל פליטמן | צילום: מתוך אתר בהמ"ש

ועידת המשפט

אוגוסט 2017 16

גידול במספר תיקי חדלות פירעון מושב בנושא 'האם הפך החוב לבלתי מחייב? כיצד מאזנים בין חייבים לנושים בעידן

של חדלות פירעון ומדיניות הריבית המוצעת', ייערך בוועידת המשפט, בהנחיית עו"ד שי מילוא ממשרד אינסל מילוא IMLAW, המשמש כמרכז אקדמי בוועדת כינוסים

וחדלות פירעון ארצית של לשכת עורכי הדיןגידול הרב שחל בשנים האחרונות במספר תיקי חדלות פירעון )יחידים האשראי 'בועת' לצד ותאגידים( ב־165 כיום המוערכת הצרכני מיליארד שקל, ללא משכנתאות, התופחת אל מול עינינו, מחייבים את קיומו של דיון בסוגיות מפתח בדיני חדלות הפירעון המודרניים, בטרם תיסגרנה להן דלתות בית המחוקקים, והצעת כלכלי, ושיקום פירעון חדלות חוק התשע"ו־2016 )להלן - הצעת החוק( תהפוך כמות שהיא לחוק בספר החוקים של מדינת

ישראל. לאור זאת, נענה לאתגר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, וקבע כי לאור מרכזיותם של דיני חדלות הפירעון בעולם המודרני, ובשים לב לעובדה כי הדיונים בהצעת החוק במסגרת ישיבות ועדת חוקה חוק ומשפט טרם הושלמו, יש מקום להציף סוגיות חשובות אלו, ואף לבחון הסדרים מוצעים מזוויות חדשות, וקבע כי אין בנמצא אכסניה ראויה למושב חשוב זה, מאשר ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, אשר הפכה לזירה החשובה בישראל לליבון סוגיות

משפטיות וחברתיות מהותיות בישראל.עו"ד שי מילוא, מה עמדתך באשר לחקיקה

העומדת על הפרק? "אין חולק כי הגיעה העת לדבר חקיקה מודרני ומקיף, אשר ינסה להתמודד עם התמורות הרבות שחלו בעולם העסקי ובחברה בכללותה, והצעת החוק מהווה טיוטה ראויה ומרשימה. הצעת החוק מבקשת להציע רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון, ולהסדיר באופן מלא ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון, יחידים ותאגידים כאחד. לצד הסדרת הדין המהותי, מוצע לערוך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. המטרה היא הליכים מהירים ויעילים אשר יצמצמו את הבירוקרטיה הקיימת בתחום. הצעת החוק כוללת חידושים לא מעטים, שחלקם שנויים במחלוקת. בשל העובדה כי מדובר בדבר חקיקה מקיף וחשוב, אין מחלוקת כי אנו נדרשים לבחון את הצעת החוק ב'שבע עיניים', להפוך בה ולדרוש בה,

ולקיים רב שיח מעמיק ונרחב".היכן אתה מזהה בעייתיות בהצעת החוק

הנוכחית?

"בהקשר ישיר לסוגיות אותן נעלה במושב שנקיים בוועידת המשפט הרי שראוי לשים לב למספר חידושים בדין המהותי המעוררים קושי, בלשון המעטה, מחד, ולהיעדר משאבים לקיומו של מערך חינוכי בדמות קורסים בסיסיים בהתנהלות כלכלית נכונה, מאידך. זאת ועוד, נדמה שמבלי משים, הצעת החוק דווקא מזינה ומאפשרת את אותה 'בועת' אשראי צרכני, וזאת באמצעות מנגנונים אשר יבטיחו את גביית אותו אשראי 'זול' המוזרם ביתר קלות לאותן שכבות חלשות, תוך ניצולן. התוצאה הינה כי מטרות החקיקה תסוכלנה. במקום שיקום כלכלי נבסס מעגל שוטה של

חדלות פירעון ועוני". כיצד צריך להיעשות שיקום כלכלי?

ראוי הוא החייב של הכלכלי "שיקומו ונכון, מוסרית וחינוכית. ואולם, אין כל פסול כך החובות, גביית אגב ייעשה ששיקומו שזכויות הנושים תשמרנה ככל הניתן, ובמקביל מתן כלים בידי החייב להתנהלות כלכלית נכונה במימון המדינה. יד קלה במתן הפטרים לא תוביל ליציאה ממעגל העוני, ובוודאי שאין בה כדי להוביל לשיקום כלכלי. לא זו אף זו, נדמה כי התנהלות מקלה זו תוביל לכניסתם של נוספים למעגל הליכי חדלות הפירעון, בפרט שהצעת החוק מבקשת לקיים, להבטיח, ואף ליתן עדיפות לגופים הפיננסים על פני שאר הנושים, בגביית אותן ריביות 'הסכמיות' הנלוות לאותו אשראי צרכני העומד כאמור על

165 מיליארד ש"ח, ללא משכנתאות".במושב שינחה בנושא עו"ד מילוא, ישתתפו אביב־יפו, תל המחוזי המשפט בית נשיא

השופט איתן אורנשטיין; יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, סיעת הבית היהודי; חברת הועדה לבחירת שופטים ח"כ נורית קורן, סיעת הליכוד; ח"כ אוסאמה סעדי, הרשימה המשותפת; האפוטרופסית הכללית והכונסת הרשמית של מדינת ישראל, עו"ד סיגל יעקבי; מייסד, פרשן והעורך הראשי של מגזין TheMarker, איתן אבריאל; יו"ר מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין, עו"ד אשר אקסלרד, עו"ד אלונה בומגרטן, משרד עו"ד נשיץ, ברנדס, אמיר, ועו"ד איתן גרינברג, משרד עורכי דין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

מהם הנושאים העיקריים במושב?"נקיים דיון בשאלה האם הצעת החוק הרחיקה לכת יתר על המידה, והאם אבדה הבושה, האם כל חוב הוא תולדה של 'תאונה כלכלית' או האם בכלל ניתן לראות בהסתבכות כלכלית כ'תאונה'. האם הרטוריקה שאומצה על ידי המחוקק לא תפעל כ'חרב פיפיות'. מה חלקה של המערכת הבנקאית ביצירתה ובשימורה של 'בועת' האשראי והיכן הרגולטורים, עוד כמה 'תאונות כלכליות' צפויות לנו, מה השפעתן המצטברת על המשק, ומי בסופו של יום ישלם על כך את המחיר. אני מזמין למושב את כל מי שנושאים חברתיים וכלכליים קרובים לליבו. אני סמוך ובטוח שהדיון ייצור עניין רב בשל חשיבות הנושא. מאחר שאין בכוונתי לקיים דיון טכני בסעיפי הצעת החוק, אלא להפליג יחד עם משתתפי המושב הנכבדים אל עבר דיון עקרוני, בטוחני שהן מומחים בדיני חדלות פירעון, הן פעילים חברתיים והן הקהל הרחב

ימצאו עניין במושב זה".

עורך הדין שי מילואהנשיא איתן אורנשטיין | צילום: מתוך אתר ביהמ"ש

17 אוגוסט 2017

הורות בעידן המודרנימושב בנושא 'תפיסת המשפט את תפקידי האמהות והאבהות בעידן המודרני - מה בין

חזקת הגיל הרך ליחסי הכוחות במשפחה', ייערך בועידת המשפט השישית בהנחייתו של ד"ר יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של עיתון 'מקור ראשון'

סיקת בג"צ מיום ה־19 ביולי 2017, כי הורים גרושים החולקים משמורת משותפת על ילדים בגילאי 6 עד 15 ישלמו מזונות באופן שווה בהתאם ליכולות הכלכליות שלהם, הופכת את המושב בנושא "תפיסת המשפט את תפקידי האמהות והאבהות בעידן המודרני - מה בין חזקת הגיל הרך ליחסי הכוחות במשפחה", לאקטואלי

מתמיד. עד עתה בישראל, הדין האישי־הלכתי לפיו נקבעים דמי המזונות, קבע כי האב חייב לזון את ילדיו. לפיכך אפילו אם יש משמורת משותפת, בה ההורים מטפלים בילדים בשוויון מוחלט ומרוויחים סכום דומה, עדיין חויב האב בתשלום מזונות. זאת ועוד, בימים אלה מתחולל גם מאבקם של זוגות חד מיניים סביב סוגיית האימוץ כשהמדינה מתנגדת לאימוץ על ידי

זוגות חד מיניים.המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת אבות גאים עתרו לבג"ץ כדי לאפשר גם לזוגות ידועים בציבור וגם לבני זוג בני אותו מין לאמץ, בעוד החוק העדכני אומר כי 'אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד'. המדינה ציינה כי בעבר נקבע שידועים בציבור יוכלו לאמץ ללא צורך בשינוי החוק, אך הוחלט שלא לשנות את החוק כך שיאפשר גם לזוגות חד מיניים לאמץ. לפי נימוקי המדינה, במקרה של ילד שנמסר לאימוץ, "רצוי ככל הניתן להימנע מהעמסת 'מטען

נוסף' על הילד".שני הנושאים שעל הפרק מבטיחים מושב מעניין ואקטואלי במיוחד בוועידת המשפט השישית. את המושב ינחה ד"ר יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של עיתון 'מקור ראשון'. כן ישתתפו, השופטת יעל וילנר, בית המשפט בית שוחט, שאול השופט חיפה, המחוזי המשפט המחוזי תל אביב, ח"כ יואב קיש, יו"ר וועדת הכנסת, הליכוד, ח"כ עיידא תומא סולימאן, סיעת 'הרשימה המשותפת', עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית משפחה חדשה, עו"ד יוסף מנדלסון, משרד עורכי דין 'יוסף מנדלסון', עו"ד שלומי באשי, משרד עורכי דין 'שלומי באשי', עו"ד מתת פלסנר,

משרד עורכי דין 'מתת פלסנר'."הסוגיות בהן נעסוק במושב עומדות במוקד אומר מנחה בימים אלה", הציבורי השיח ד"ר יפרח. "פסיקת בג"צ בנושא המושב,

משמורת הילדים היא רעידת אדמה המשנה סדרי בראשית בכל הנוגע להנחות היסוד סביב סוגיית המזונות. פסיקה זו תשפיע על עתידן של הרבה משפחות הנאלצות להתמודד עם

האתגרים שמזמנים גירושין בין בני הזוג. "למרבה הצער הסוגיות הטעונות הללו כמעט ולא זוכות לדיון ציבורי מעמיק, ומה שאנחנו רואים באולפנים וקוראים מעל דפי העיתונים זו בעיקר מלחמת חפירות מתישה בין אג'נדות קוטביות שמתנהלת עם מעט מאד קשב. גירושין בין בני זוג שלא מצליחים להגיע להסכמות ונגררים להתכתשויות משפטיות מזמנים לרוב מצוקה איומה לכל המעורבים, ובראשם הילדים, מה שמעמיד בפני המערכת המשפטית משימה חברתית שאין להקל בה ראש. ככל שיאפשר הזמן נעסוק גם במאבק התנועה הלהט"בית

נגד עמדת המדינה בסוגיית האימוץ ועוד".למשפט ביחס ישראל נמצאת היכן

הבינלאומי?"הייחודיות שלנו מתחילה בנס הדמוגרפי. ישראל היא המדינה בעלת שיעורי הילודה הגבוהים ביותר בקרב מדינות ה־OECD. מוסד המשפחה נמצא בקריסה דרמטית ברוב משפחות המערב, כשרבות מהמדינות נמצאות בקריסה דמוגרפית שתוצאותיה התבגרות האוכלוסיה, הצטמקות כוח העבודה ופיתוח תלות מוחלטת

במהגרים. ישראל היא המדינה היחידה כמעט שנהנית משגשוג כלכלי וטכנולוגי מבלי לשלם מחיר כבד בדמות פירוק מוסד המשפחה, מה

שיכול להיזקף לתשתית התרבותית שלה."המשפט הישראלי בנושא הוא מיזוג בין מסורת המשפט העברי לחידושי פסיקה וחקיקה מודרניים. בכך הוא משקף את העולם התרבותי של רוב אזרחי ישראל, אך מטבע הדברים הוא מזמן אתגרים מעניינים גם עבור בתי הדין הרבניים וגם עבור בתי המשפט לענייני משפחה. כשכל כך הרבה סוגיות עומדות במחלוקת

אין רגע דל".מי קהל היעד של הפאנל?

"בראש ובראשונה עורכי דין לענייני משפחה אך לא רק. כפי שאמרתי, תרבות השיימינג והרמה הירודה של השיח הופכת את הנושאים הללו לסוגיות ציבוריות ראשונות במעלה הרלוונטיות לכל מי שעתיד המרחב הציבורי

הישראלי חשוב בעיניו".מה הציפיות שלך?

"פאנל מוצלח בעיני הוא כזה שהמשתתפים בו יוצאים עם רעיון חדש או תובנה חדשה על הנושא. האחריות היא בראש ובראשונה על משתתפי הפאנל - לנסות לצאת מאזורי הנוחות של דפי המסרים האוטומטיים ולהציע

זוית מחשבה רעננה על הנושא".

השופטת יעל וילנר | מתוך אתר ביהמ"שהשופט שאול שוחט | צילום: מתוך אתר בהמ"ש

ועידת המשפט

אוגוסט 2017 18

03-6405204 למידע נוסף התקשרו

הנבחרת הישראלית

תואר שני בשנה אחת, כולל סמסטר קיץ מרוכז באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בזמן פגרת בתי המשפט.

רמת לימודים גבוהה בכיתה מצומצמת של בעלי ניסיון בתחום: עורכי דין, יועצים משפטיים, רגולטורים, שופטים.

נטוורקינג עם מאות בוגרים בתפקידי מפתח וחווית לימודים שונה מכל מה שהכרתם.

שעות המותאמות לבעלי קריירה: ימי ג' אחה"צ וימי ו'.

אפשרות למלגות למתאימים

תקבלו החדשה אביב-נורת'ווסטרן תל בתכנית רק תואר שני כפול, ישראלי ואמריקאי, במשפט ציבורי, בישראל, והמנוסים המעולים מהמרצים ותלמדו של המומחים לצד ומהפרקטיקה, מהאקדמיה נורת'ווסטרן! באוניברסיטת למשפטים הספר בית

פרופ' דיויד גילהלשעבר הממונה על ההגבלים

העסקיים, "רגולציה"

פרופ' יורם מרגליות "צמיחה כלכלית וצדק חלוקתי"

פרופ' איסי רוזן-צבי "סוגיות בשלטון מקומי"

עו"ד חסן ג'באריןמנכ"ל מרכז עדאלה, "משפט וסוגיות

הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני"

פרופ' גיא מונדלק "משפט ומדינת הרווחה"

ד"ר תמר קריכלי-כץ"כלכלת השיתוף בין הפרטי לציבורי"

דורית ביניש נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס "בית המשפט העליון בין מוסדות השלטון:

על השמירה על שלטון החוק וגבולותיו"

עו"ד דינה זילבר המשנה ליועמה"ש )משפט ציבורי-מנהלי(, "המשפטן הציבורי:

סוגיות ואתגרים בעריכת דין ממשלתית"

פרופ' טליה פישר "המדינה והשוק"

פרופ' רונן אברהםמנהל אקדמי, תכנית תל אביב

נורת'ווסטרן

עו"ד גליה פיט"פילנתרופיה הלכה למעשה"

פרופ' אביחי דורפמן"משפט וסוגיות הליבה של הסכסוך

הישראלי-פלסטיני"

החדשה!

הפקולטה למשפטים ע“ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב

בלעדי

אין גרירת

רגליים בחקירות

נתניהו"

ורכת הדין ליאת בן ארי מחזיקה היום באחד התפקידים המכריעים לגורל מדינת ישראל. חוד החנית של מערכת אכיפת החוק בפרשות הרגישות ביותר. כפרקליטת המחוז האחראית על ליווי החקירות בתיקי האלף כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הסכמי עדי המדינה עם מיקי גנור וארי הרו, תיק אלוביץ'־בזק ועוד - ההתעניינות הציבורית בנעשה על שולחנה היא יומיומית ושוברת שיאים. למעשה, בן ארי מרכזת היום כוח ואחריות שיש בהם כדי להשפיע על כלל המערכות הציבוריות של ישראל והשלכות עבודתה כפרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה

ניכרות מבעד לכל מהדורת חדשות. בן ארי הצטרפה לפרקליטות מהמגזר הפרטי באותו החודש בו עשיתי אני את הכיוון ההפוך, מהפרקליטות אל המגזר הפרטי. אני מביט במעשיה ובהספקים שלה מאז ועד היום, ומבלי להתעלם מיתרונות המגזר הפרטי, רואה למולי עובד ציבור שלם עם עצמו. לא כי היא עובדת בניחותא חלילה ועיתותיה בידיה, כפי שחלקנו רואים בעיני רוחם את עובד הציבור הטיפוסי. להיפך. אנו יושבים בשעת ערב מאוחרת ומצפה לה שיחת ועידה עם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים ופרקליטים בכירים נוספים ועבודה אל תוך הליל. מבחינת שעות עבודה מדובר במגזר פרטי מאומץ. אך יש משהו בשלמות הפנימית שהיא משדרת, המלמדת על אדם שחש זהות והזדהות בין עבודתו לבין האני מאמין שלו.ניכר על בן ארי שהיא מאמינה, בביטחון עצמי אמיתי, בצדקת דרכה ובבחירותיה בתיקים הרגישים. בין אם מדובר בחתירה להרשעה, בין אם בהסדר טיעון, חתימת הסכם עד מדינה, או סגירת תיק כשהנסיבות מצדיקות זאת. אין מדובר בשאננות או בהעדר ספקנות אינטלקטואלית. בן ארי שואלת את עצמה שאלות ומנהלת שיג ושיח פנימי עם המציאות

המורכבת שהיא מגלה לנגד עיניה. עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, איך

התחושה להחזיק גורלה של מדינה שלמה בידיים?"התפקיד שלנו זה לבחון את הראיות בעיניים של תובע ולומר האם

יש סיכוי סביר להרשעה או אין סיכוי סביר להרשעה".בראיון שהענקת לעיתון 'גלובס' לפני שנתיים אמרת ש'המדינה שלנו לא מושחתת'. האם אחרי מה שאת עוברת בחודשים האחרונים,

את עדיין מחזיקה באותה דעה?"אנחנו לא יותר מושחתים ממדינות אחרות. העובדה שאנחנו כמדינה מטפלים בתיקים של אנשים חזקים בחברה ובוחנים את הדברים דרך השאלה שאנחנו בוחנים בכל תיק - האם יש סיכוי סביר להרשעה, כן או לא - ולא מתוך פחד או לחצים או איומים, היא הנותנת שאנחנו לא מדינה מושחתת. אם היתה שחיתות ולא היו נפתחות חקירות והתיקים לא היו מטופלים אז הייתי אומרת בהרבה פחות ביטחון שאנחנו לא מדינה מושחתת. ואני מניחה שאז גם היינו במקום הרבה יותר גבוה

במדד השחיתות העולמי".את אומרת זאת באותה רמת ביטחון כמו לפני שנתיים?

"במשך שנים ארוכות אני עוסקת בענייני שחיתות. קיוויתי שפרשת הולילנד תרתיע יותר. לצערי, לא בטוח שזה הצליח מספיק וזה מתסכל

מאת עו"ד רון דרור

21

היא אחראית על ליווי החקירות המשטרתיות נגד ראש הממשלה נתניהו, פרשת הצוללות, בזק־אלוביץ', נוחי דנקנר, ובעברה הביאה להרשעתם של אהוד אולמרט ודודי אפל. "קשה כבר לזעזע אותי, אבל לעתים אני שואלת מה הטעם. עוד תיק ועוד תיק. מצד שני קורים פה שינויים ואני שומעת שאנשים חושבים פעמיים לפני ביצוע עבירה". עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, מלווה את החקירות הכי רגישות במדינה | ועדיין סבורה שאנחנו לא מדינה מושחתת | ראיון מצולות

צילומים: גלית דויטש

אוגוסט 2017 22

אותנו. לדעתי, עד שלא תהיה הוקעה ציבורית בהרתעה נצליח לא אנחנו השחיתות של כי תקופה קצרה אנו עדים לכך אמיתית. אחרי הרשעות הנאשמים חוזרים לפוליטיקה, ממשיכים להיות אנשים מבוקשים בתכניות בציבוריות ובכלל ובהרצאות הטלוויזיה הוקעה למסד חותרים אנחנו הישראלית.

ציבורית, אבל הדרך עוד ארוכה".זה גורם לך למחשבות לגבי 'מה הטעם'?

"אני שואלת את עצמי את שאלת 'מה הטעם?'. לפעמים אני אפילו קצת מתייאשת לראות עוד תיק ועוד תיק ועוד תיק. מצד שני, קורים פה שינויים ואני גם שומעת שעכשיו אנשים חושבים פעמיים לפני ביצוע עבירה. זה נמצא

בתודעה הציבורית יותר מאשר בעבר".

מהנורמטיבי לפליליעל שלטי חוצות ברחבי ניו יורק מצוטט מאמן הפוטבול האגדי ביל פרסל, ש"מדליות מקבלים על תוצאות, לא על ניסיונות". במובן זה בן ארי הרוויחה את מקומה בחזית ביושר. בניהול מוקפד ומוצלח של תיקי הדגל שנמסרו לאחריותה, מתיק גולד וחניש, דרך תיק אפל ועד הולילנד. מעבר לכך, את פרקליטות המחוז בראשה היא עומדת, שמאז ומעולם היתה ידועה בעיסוק בתיקים המורכבים ביותר ובהתמודדות מול טובי משרדי עורכי הדין ובכירי הנאשמים,

היא העבירה גם מהפכה ניהולית. בסופו של יום, התוצאות וההערכה להן היא זוכה מדברים בעד עצמם, כל זאת בהרמוניה ויעיל עם ובשיתוף פעולה מקצועי, הדוק פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. היועץ בימי עוד החלו אלה עבודה יחסי המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור, ששניהם כאחד העריכו מאוד את בן ארי והפקידו בידיה את החשובים שבתיקי הפרקליטות, ונמשכים בימים אלה עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, שמפקידים בידיה האמונות כאמור את כל תיקי ה־1,000 ושורה

ארוכה של תיקי דגל נוספים.הפרקליטה שמחזיקה בידיה את החקירות הרגישות ביותר נולדה וגדלה בנתניה להורים ניצולי שואה. היא נזכרת בערגה בימי ילדותה. "ריח ההדרים שהיה בעיר מלווה אותי עד היום, ובגלל זה גם חזרנו לאזור השרון. מגיל חמש ידעתי שאהיה עורכת דין. זה היה חלום, ואין

לי מושג למה".משהו מההורים?

"לא. אמא הייתה סייעת רופא שיניים, היא רצתה ללמוד רפואה אבל בגלל המלחמה לא יכלה ואבא עבד כשמאי במס רכוש. הייתי תלמידה מאוד טובה. קראתי ספרים עד שבספריה לא היו עוד ספרים בשבילי. הדרכתי וריכזתי שבט בתנועת 'הצופים'. בצבא שירתי במשרד

ראש הממשלה בשכם. אחרי השירות הצבאי ידעתי שאלמד משפטים, אבל לא קיבלו אותי. אז התחלתי לימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה בבר־אילן, אותם סיימתי בהצטיינות. ב־1991 נפתח בית הספר של פרופ' אוריאל רייכמן, 'רמות משפט'. זה היה המחזור הראשון ואז גם התקבלתי לתואר שני בקרימינולוגיה קלינית. למדתי במקביל לשני התארים. סיימתי תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ואת לימודי התואר השני בקרימינולוגיה לא סיימתי. בשנה השנייה ללימודים חבר הציע לי לגשת לפנינה דבורין שחיפשה מתמחה. לא ידעתי צווארון לבן או צווארון שחור. ידעתי שאני

רוצה פלילי".אולי בגלל שגדלת בצורה מאוד נורמטיבית?

"כן. משהו באפילה הזאת עניין אותי. הלכתי לראיון והתחלתי לעבוד למחרת, טרום מתמחה ב־1992. ב־1994 התחלתי אצל פנינה התמחות והמשכתי גם כעורכת דין, אחרי שקיבלתי את הרישיון. טיפלנו בתיקי צווארון לבן כמו פרשת דרעי, תיק החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד

ועוד.בסיבוב הראשון.

"כן, אבל מהצד השני. ב־1997 החלטתי שאני רוצה לעבור לפרקליטות".

מדוע?"היה אירוע שטלטל אותי מאוד. בתיק בו אבא ובן נאשמו ברצח, באחד הלילות צפינו בקלטת שכללה למעשה התוודות ברורה ברצח. למחרת הגעתי למשרד ואמרתי שאיני יכולה להמשיך

כרגיל ואני מבקשת להעביר אותי מהתיק".מה הפריע לך?

"היה לי קושי נפשי להגן בסיטואציה שנוצרה ולאחר שהיה די ברור מהי האמת. העבירו אותי לטפל בתיק אחר שהגיע למשרד באותה עת, התיק של החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד. כך החל הרומן שלי עם הצווארון הלבן. לאחר מכן הבנתי שאני רוצה לעמוד לבד בבית המשפט. אני מאוד אוהבת ליטיגציה. התקבלתי לעבוד במחלקה לתיקים מיוחדים במס ערך מוסף שבדיוק נפתחה ב־1997. ילדתי לראשונה תשעה חודשים אחרי שהגעתי לשם. בחופשת הלידה התקשר יעקב כהן, פרקליט המחוז )מיסוי וכלכלה - ר.ד.( דאז, ואמר לי שהתפנה תקן. כך עברתי לפרקליטות. בעצם,

מאוגוסט 1998 אני במיסוי וכלכלה".מבין הפרשות הנחקרות כיום - 1,000 ועד 4,000 האחרון המכונה אלוביץ'־בזק - אילו מטופלות בפרקליטות המחוז שאת עומדת

בראשה?"4,000 עוד אין. אבל כן, כל ארבעת התיקים שציינת נמצאים בליווי של המחוז שלנו כאשר כל חקירה מלווה על ידי צוות של פרקליטים".

יש עוד תיקים בעלי ענין ציבורי?"הגשנו בעת האחרונה כתב אישום בעניינו של

יהפד

קי וי

וךת

מם

לוצי

"יחסי העבודה עם היועץ המשפטי

לממשלה ופרקליט המדינה - מצוינים. האווירה בישיבות

מקצועית ועניינית, עבודתי מלווה על

ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי

והדבר נעשה באחריות גדולה תוך מתן חופש

פעולה וכלים הנדרשים לפרקליטויות המחוז

להתקדמות ומתוך ראייה מערכתית כוללת

הנדרשת בתיקים רגישים אלו"

23 אוגוסט 2017

ראש עיריית אשקלון, פרשת סימנס ישראל - חברת חשמל, תיק פואד בן אליעזר ז"ל, פרשת מי אביבים, פרשת איי.די.בי - נוחי דנקנר, תיק קובי פרץ. נוסף לתיקים שהוזכרו יש לנו מס' תיקים שאנחנו מלווים את צוותי החקירה מלה"ב 433, רשות המיסים ורשות ניירות ערך כמו התיקים של עיריית רמת גן, בר רפאלי, ענבל אור, השר חיים כץ, השר דרעי ותיקים שעוסקים בשוחד עובדי ציבור זרים. תיקים שהתנהלו בבית המשפט בעת האחרונה הם כדוגמה פרשת מנופים שהסתיימה זה מכבר,

תיק שלמה לחיאני שנוהל אצלנו ועוד".

ליווי וחקירהברגיל, קולה של הפרקליטות נשמע בבית המשפט מעת שהסתיימה החקירה והוגש כתב אישום. בימים אלה של צבר חקירות רגישות הממלאות את כותרות העיתונים, נחשף הציבור לתפקיד נוסף של הפרקליטות, שבדרך כלל החקירה ליווי - העין מן יותר סמוי היה

המשטרתית. מדובר בתחום שהוא יותר בגדר תורה שבעל־פה.

בעבר, נושא ליווי חקירות על ידי הפרקליטות היה יותר נדיר. היום נדמה שאין תיק חשוב שאין בו פרקליט מלווה. מה תפקידו בעצם?"לא כל התיקים מלווים על ידי פרקליט כי אין לנו די כוח אדם לזה. התיקים הגדולים שלמדנו מכיוון לליווי זוכים והמורכבים שההצלחות הגדולות הם בתיקים שאפשר יחסית מהר למצותם ולהגיע למסקנות. ככל שיש פרקליט מלווה אפשר להתקדם בהם מהר יותר. כך אפשר לזנוח אפיקי חקירה עקרים, לנווט ולתת מענה לשאלות משפטיות. הליווי לא מחליף את החוקרים בשום פנים ואופן אלא

בא לטייב את החקירה".בצרפת למשל, יש שופט חוקר והוא זה שמנחה את החוקרים ויש לו גם את הסמכות לתת צווים בדרך. כאן, לפרקליט אין סמכות

חוקית במהלך הליווי. "לפרקליטים שמלווים חקירה יש פרספקטיבה

אחרת מהחוקרים ויכולת לתת מענה לשאלות בזמן אמת. הפרקליט הוא זה שבסופו של יום, ככל שיהיה תיק, יביא אותו בפני בית המשפט. בודקים איפה יש שאלות שמתעוררות, איפה צריך לכוון, איפה כדאי להשקיע מאמצים. לא

מתערבים בנושאי חקירה פרופר".יש מקרים שמתייעצים עם הפרקליט המלווה

לצרכי הארכות מעצר והגבלות?"צריך אינטליגנציה רגשית כפרקליט מלווה לא להיכנס לנושאים שלא צריך להיכנס אליהם. בשום פנים ואופן לא להיכנס לחקירה. לא למשטרה כבוד ולתת לעימותים להיכנס שמובילה את החקירה. צריך לזכור ולשמור מרחק מהחקירה גם בכדי שאתה כפרקליט תוכל בהמשך להסתכל על התיק בעיניים ביקורתיות ולהגיע למסקנות עצמאיות בלי קשר למה

שחושבים החוקרים על התיק".האם לפני שהמשטרה מגבשת המלצות יש

התייעצות עם הפרקליט המלווה?"בדרך כלל בשלב הזה לא, כחלק מתפישה והנחיה לא להיכנס לדו"ח סיכום חקירה. על מנת שההכרעה אם יש תיק או אין תיק לא תהיה משותפת עם המשטרה ותאפשר לפרקליטים לבקר את התהליך ולבחון את הראיות בעיניים

של תובע". אז על פי הנחיה קיימת הוא לא מעורב

בהמלצות המשטרה אפילו לא כעצה."נכון, וזו גם בדרך כלל המציאות מאחר ודוח סיכום החקירה נכתב אחרי שהחקירה מסתיימת,

שזה השלב שהפרקליט כבר לא שם".הפרקליטים המלווים הם ממונים או צעירים

או תלוי בחקירה?"תלוי בתיק ובמספר תיקי החקירה. השאיפה היא כי את התיקים המורכבים ילוו פרקליטים

ותיקים ביחד עם פרקליטים צעירים". כמה פרקליטים יש במחוז?

"56 פרקליטים במיסוי וכלכלה כולל מחלקת ניירות ערך, שמנהלים 60 תיקים בליווי חקירה.זה לא כולל הכנת כתבי אישום וניהולם".כמה תיקים מתנהלים היום בבתי משפט?

"בממוצע לכל פרקליט מונחים היום בין 10־15 תיקים על השולחן".

בעבר הייתה מחלוקת בין רשות ניירות ערך לפרקליטות לגבי המעמד של הפרקליטים חלק גם שהנם ערך ניירות מרשות

מהפרקליטות. איך היחסים היום?"מצוינים. עובדים בשיתוף פעולה מלא בכל התחומים עם יו"ר הרשות, שמואל האוזר, ועם מחלקת החקירות. בניגוד לעבר, הפרקליטים יושבים איתנו ביחד והם חלק מאיתנו לכל דבר ועניין. הם יצאו וחזרו בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. הייתה ועדה בה ישבנו יחד והתקבלה החלטה שהם כפופים משפטית לפרקליטות ומנהלית לרשות

ניירות ערך".

אוגוסט 2017 24

נשמעות טענות בתקשורת על כך שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט גורר רגליים ותיקים בעניינים הקשורים לראש הממשלה, גם בעניינים פשוטים לכאורה

ובראיות ברורות. "אני לא רואה שום גרירת רגליים. אולי בעיני התקשורת הדברים נראים פשוטים אבל לתיקים הללו יש מורכבות רבה, כולל שאלות משפטיות כבדות משקל וכמובן חיקורי דין שבכל תיק גוזלים הרבה מאד זמן. ברור שתיקים כאלו מניחים אחריות כבדה מאוד על כתפי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ועלינו כמובן, ששותפים לתהליך. נכנסנו לתמונה לפני כשלושה חודשים לתיקים של 1,000 ו־2,000 בהחלטה של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. לקח לנו כחודש וחצי ללמוד את התיקים, לקרוא את החומרים, לעכל אותם. למעשה לא היה דבר אחד שחשבנו שצריך לבצע בתיק במסגרת ליווי החקירה שלא קיבלנו אישור לגביו. הדברים מבוצעים, זה לוקח זמן. יש שאלות שצריך לבחון והתשובות הן לא שחור־לבן, החלטות בתיקים של צווארון לבן הן תמיד מורכבות. תיקים בהם פרט מצטרף

לפרט וצריך להרכיב את הפאזל".איך יחסי העבודה מול היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה? עד כמה הם מעורבים בתיקים ובאילו נושאים מתקבלות לדין והעמדה חקירה בענייני ההחלטות בהתייעצות עמם ובאילו ברמת פרקליטות

המחוז?"מתקיימות ישיבות סטטוס והתייעצויות שוטפות שלי ושל הצוות עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה בתיקים שהזכרנו, ובכלל, יחסי העבודה מצוינים. האווירה בישיבות אלה מקצועית ועניינית, מה שמסייע מאוד להתמודד עם עומסי העבודה. אני יכולה להעיד באופן אישי, גם מהעבודה על הפרשות שנמצאות בכותרות כיום אבל גם בהתייחס לפרשיות ענק קודמות שניהלתי הנוגעות לאישי ציבור, שכאשר עבודתי מלווה על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי, הדבר נעשה באחריות גדולה מחד גיסא תוך מתן חופש פעולה וכלים הנדרשים להתקדמות השונות המחוז לפרקליטויות בתיקים, ומאידך גיסא, תוך ראייה מערכתית

כוללת הנדרשת בתיקים רגישים אלו".

טובת הציבור, משילות, מניעה והסדרה

הראיון מתקיים בזמן שבעיתונים הכותרות רועשות. החשוד מיקי גנור על סף חתימה על עסקת עד מדינה. רגע דרמטי ומותח לכל העוסק בפרשה הנכבדה הידועה כפרשת הצוללות. אך אצל עו"ד בן ארי הכל רגוע. נינוחה. מרוכזת בראיון. מחוץ לחדרה שקט תעשייתי. אין כניסה

ויציאה של פתקים. אין פרצופים לחוצים. אם יש איזו הודעה בהולה, היא מוכנסת בשקט

ומטופלת באותה מידה של שלווה. כאשר אתם שוקלים אם להגיש כתב אישום יש לזה צד ראייתי ועניין ציבורי. האם יש מקום להביא לביטוי שיקולים של אי פגיעה

במערכת השלטונית?"כפרקליטה שבוחנת תיק אני שואלת את עצמי תחילה שאלה אחת: 'האם יש ראיות או אין ראיות?'. העניין לציבור, המשילות, מעמד ישראל - אלה שאלות מאוד כבדות והן באות אחרי השאלה אם יש סיכוי סביר להרשעה. אם כן, אז צריך לשאול את עצמנו אם יש עניין לציבור או אין עניין לציבור. בתיקים האלה

לפי הפסיקה ככלל יש עניין לציבור".אבל כשאתה מסתכל על רצף אישי הציבור שנחקרים כיום מתעורר החשש שהמשילות יוצא מופסד. האם אתם והציבור נפגמת נוקטים משנה זהירות ועושים את האיזונים הדרושים ונותנים למערכת לתפקד או שאתם

בודקים רק את הראיות?מתקבלת ההחלטה ציבור, אישי "לגבי בדרגים הגבוהים יותר. זה מביא לידי ביטוי את הזהירות המרובה שאנחנו נוקטים. אבל מה האלטרנטיבה? אם מגיע אלינו חומר ואנחנו מבינים שיש פה די ראיות לפתיחה בחקירה, שנעצום את עינינו ונאפשר לאותו איש ציבור להמשיך בעברות? בסופו של דבר המבחן הוא אותו מבחן - של סיכוי סביר להרשעה, ללא

קשר לזהות הגורמים המעורבים".

אלן דרשוביץ אמר פעם, 'אמור לי מי האיש ואומר לך איזו עבירה הוא עשה'. כלומר, אם תסרוק היטב תמצא משהו. עכשיו זה ברור שהאנשים האלה שנמצאים בעין הציבורית, מחפשים אותם יותר. לא אתם, היריבים שלהם. התקשורת. ואז נוצרת תמונה כאילו יש לנו קבוצה של מושחתים למעלה כשאולי פשוט

איתרע מזלם ואותם סורקים יותר? "אם תביט על תיקים שנחקרים היום, זה עבירות ממשיות שנחקרות, לא זוטי דברים. בוא ניקח את אולמרט. אולמרט נחשד בתיק טלנסקי, בין היתר, על קבלת דבר במרמה ועל הפרת אמונים. אחר כך אצלנו )בהולילנד - ר.ד.( בשוחד ואחר כך בשיבוש מהלכי משפט. אלו דברים שאתה לא יכול לעצום עיניים מולם".

אני לא יודע מה תהיה התוצאה בתיקי 1,000 עד 3,000 אבל העובדה שזה תופס נפח מזמנו של ראש הממשלה ברורה. לא מגיע לעם ראש ממשלה שעיקר זמנו מופנה לענייני הציבור? "מגיע אלינו חומר שאנחנו מחויבים לבדוק. ניקח את הדוגמא של פואד בן אליעזר ז"ל. שבוע לפני הבחירות לנשיאות מגיע לידינו חומר על כך שקיבל 400 אלף דולר מאדם שיש לו אינטרסים בישראל, בהעברה בנקאית. רעדתי באותו הרגע כי הבנתי את גודל השעה. אני זוכרת את עצמי מדברת עם היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, ועם פרקליט המדינה ב־12 בלילה, מטכסים עצה מה לעשות כי אנחנו מבינים שהדבר הזה עלול להשפיע בצורה דרמטית. מצד אחד אתה יכול להגיד,

25 אוגוסט 2017

'אוקיי אני לא מתעסק עם זה כרגע, אני נותן לבחירות לנשיאות להתנהל ואחריהן נראה מה לעשות'. מצד שני, יש לנו העברה בנקאית שהגיעה לשולחננו, ויש לנו מחויבות ציבורית

לבדוק את הדבר הזה". אז אולי בכל זאת עולות מחשבות שיש לגבי השעיית החוקי לשנות את המערך בעבירות מסוימים אישים לגבי חקירות מסוימות, כדי לאזן את הפגיעה במשילות?

"האמת היא שהמחשבה הזאת עולה לי לא פעם אבל אני חושבת שזה לא יכול לבוא אלא עם הגבלת כהונה וזה תלוי בסוג העבירות

ובנסיבות". כלומר, את לא פוסלת אפשרות כזאת ביחד

עם איזונים בתקופות כהונה?"נכון, כי אין ספק שזה עלול להפריע לעבודה השוטפת. יחד עם זאת, אנחנו רוצים שאישי הציבור שמתווים את הדרך במדינה הזאת יהיו

אנשים נקיי דרך".את מעסיקה עצמך בשאלות מניעתיות, תוצר הראייה הרחבה גם כמשפטנית וגם

כקרימינולוגית?"בהחלט. לשים דגש על חינוך בבתי הספר ובמוסדות אקדמיים, לקדם הרצאות בתחום, להציג את התופעות. גם בתקשורת אנחנו צריכים להופיע ולספר יותר. אני לא יודעת איך אפשר לגרום להוקעה ציבורית, כי בעיניי זה הדבר המרכזי. חסר דיון ציבורי בשאלה האם אדם שמעל באמון הציבור ראוי לחזור ולכהן כאחד מנבחריו. שלא ביום שאיש ציבור כזה או אחר מורשע אז השאלה שנשאלת חמש דקות לאחר ההרשעה היא מתי הוא חוזר לפוליטיקה.

זה כל פעם משגע אותי מחדש".ונעשות פעולות מניעה שכאלו?

במניעה. די היום מושקע לא "לטעמי, לחיזוק דרכים לבחינת בצוות השתתפתי שלטון החוק וטוהר־המידות בשלטון המקומי שם עמדה השאלה אם נניח יש ראש עירייה עם חובות בסכום של עשרה מיליון שקל. זו פרצה קוראת לגנב, ומדוע שלא נמנע אותה? האם לא נכון שתושבי עיר שבוחרים מועמד יידעו שיש לו חובות בסך עשרה מיליון שקל וכיצד בכוונתו להשיבם? כי אם לא, אולי הוא יבקש שוחד. התקיים שיח בעניין וגם יצאו המלצות,

גם לנושא שומרי הסף". נמצאת בראש החזית מול האנשים את החזקים ביותר במשק הישראלי. מעולם לא ניסו בדרך כלשהי להעביר לך רמזים כלשהם? "לא. לפעמים יש פרפראות אבל לא דברים פעם, אליהם. להתייחס שצריך רציניים כשהייתי פרקליטה מן המניין, נאשם אמר לי 'מה את מבזבזת את הזמן עם המשכורת הזאת בפרקליטות, בואי תעבדי אצלי, תרוויחי יותר'. אמרתי לו 'אדוני, עוד מילה אחת ויאח"ה מתייצבת פה', ובאותו רגע זה ירד מהפרק.

יש הבנה בציבור שאנחנו מייצגים את מדינת ישראל, ולא את עצמנו. ולכן אתה לא מרגיש מאוים. אתה חלק מארגון שנקרא פרקליטות

המדינה שנותן לך את הגב".כמה את מתרשמת שמעייניהם של האנשים שמכריעים את גורל המדינה מושקעים רק בענייני המדינה לעומת קידום האינטרסים

האישיים שלהם?"זו שאלה שמטרידה אותי לא מעט, כי אני יודעת על עצמי כמה שעות אני משקיעה במקום הזה ואומרת לעצמי איך מישהו בתפקיד כזה או אחר, יש לו יותר זמן לדברים אחרים. אני לא בטוחה שכולם מקדישים את כל עיתותיהם לעבודה פרופר, אבל בטוחה שזה בסופו של

דבר המיעוט של עובדי ונבחרי הציבור".יש לך הערכה מתי צפויות החלטות בפרשיות

ה־1,000 השונות?"מעריכה שתוך מספר חודשים".

כמה חודשים בכל אחת מהפרשיות?"מניחה שכן".

מבחן 'מעבר לספק סביר'החלטותיה של עו"ד בן ארי משפיעות לא רק על החשודים והנאשמים אלא גם על עולמם של עורכי הדין העוסקים בתחום עבירות הצווארון הלבן. במובן זה ולאור ההיקף העצום של תיקי דגל ציבוריים שרוכזו בעת אחת ובפרקליטות המחוז פרקליטות של להתנהלותה אחת, השפעה רבה ביותר; מתי מגישים כתב אישום ומתי לא, השפעה על הרף הראייתי שמציבה הפרקליטות בניהול התיק, על סוגי ההתנהגויות

שייחשבו כעבירה ועוד. דוגמא בולטת תהיה בוודאי בתיק המתנות סוגיות לא פשוטות. האופן שבו שמעורר פרקליטות המחוז רואה את הדברים יעצב את הנורמות עוד לפני ההכרעה השיפוטית. ונשאלת השאלה האם התחושה שמלווה סנגורים רבים שמבחן ה'מעבר לספק סביר' נפח את נשמתו,

משותפת גם לפרקליטת המחוז.ישנה תחושה בקרב סנגורים ששופטים בסופו של דבר מכריעים לאו דווקא על פי 'מעבר לספק סביר'. שלשופטים מסוימים די בכך שאדם נראה יותר אשם מאשר לא אשם,

כדי להביא להרשעתו. מה דעתך?"אני לא חושבת שזה המצב בבתי המשפט. ראייה לזה היא בתיק הולילנד שם בגלל ספק קל שבקלים זיכו חלק מהנאשמים על חלק מסעיפי האישום. גם בית המשפט העליון הגדיר זאת כך ועדיין זיכה. 'מעבר לספק סביר' זה מבחן נכון. ככל שמתעורר ספק זה לטובת הנאשם

ואני חיה עם זה בשלום".אצל כל השופטים או שיש שופטים שונים

בעניין הזה?"הקריאה של הראיות היא לא תמיד אחידה ופה אולי טמון הקושי. גם אתה ואני יכולים

וקט

סטר

שאו:

ילצ

עולות מחשבות לגבי השעיית חקירות

לגבי אישים מסוימים בעבירות מסוימות,

כדי לאזן את הפגיעה במשילות?

"האמת היא שהמחשבה הזאת

עולה לי לא פעם אבל אני חושבת שזה לא

יכול לבוא אלא עם הגבלת כהונה וזה

תלוי בסוג העבירות ובנסיבות".

את לא פוסלת אפשרות כזאת ביחד עם איזונים בתקופות

כהונה?"נכון, כי אין ספק שזה עלול להפריע לעבודה

השוטפת. יחד עם זאת, אנחנו רוצים שאישי

הציבור שמתווים את הדרך במדינה הזאת יהיו אנשים נקיי דרך"

אוגוסט 2017 26

לשבת על אותו תיק וכל אחד מאיתנו יסבור אחרת. זה קורה יום־יום על שולחני".

אז אולי יש בעיה עם זה שתיקי הצווארון הלבן, בגלל המבנה החוקי הנוכחי, מגיעים לדן יחיד ולא להרכב של שלושה, מה שנותן

לך יותר פרספקטיבות?"רוב התיקים האלה מגיעים לערעור אז בסוף

מגיעים להרכב של שלושה".אבל בערכאה הדיונית הם בדרך כלל בדן יחיד ובערעור בדרך כלל לא דנים בקביעת

העובדות?"תלוי, דווקא בתיקים האלה נכנסים לצד העובדתי הרבה מאוד פעמים בערעור. יש מגוון של דעות כמעט בכל תיק. בסופו של דבר

המבחן הוא נכון".האם כל תיק מגיע אלייך?

"לא כל תיק מגיע אלי. יש במחוז היררכיה מאוד מסודרת שהנהגתי עם כניסתי לתפקיד. יש פרקליטים, ראשי צוותים ממונים, שכל אחד ממונה על חמישה־שישה פרקליטים, מנהלי מחלקות שאחראים כל אחד על שלושה צוותים ומקבלים הרבה מאד מההחלטות במחוז, וכמובן

המשנה שלי שאמון על חלק מהנושאים". מה הדרג הכי נמוך שיכול להורות על הגשת

כתב אישום?"מנהל מחלקה עם המלצה של ממונה".

שימועים בתחום ניירות ערך מתקיימים בפני מנהלת מחלקת ניירות ערך?

"יש תיקים שאני שומעת, אחרים נשמעים אצל המשנה שלי או אצל מנהלי המחלקות

ובהם מנהלת המחלקה לניירות ערך".את מחליטה איזה שימועים את מנהלת?

"נכון. קודם כל על פי הוראות החוק יש נושאים שרק פרקליט מחוז יכול להחליט וגם אם לא, אני מחליטה איזה שימועים לקחת אלי".נניח שיש שימוע בפני מנהל מחלקה ויש בקשה ספציפית מהסניגור להישמע בפני

פרקליטת המחוז."לפעמים הם רוצים להיכנס אלי לנסות לשכנע אותי במשהו. בדרך כלל דלתי פתוחה". בעולם המשפט של ימינו, עם שיתופי פעולה בינלאומיים גוברים בתחום איסור הלבנת הון, שוחד לעובדי ציבור זרים וגם בתחומים שבאופן מסורתי היו מקומיים כגון ענייני מס, איך מגיעים להבנות כשיש דברים שיכולים

להישפט בכמה מדינות? "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, והיא נמצאת בקשר עם הגורמים הרלוונטיים, אנחנו משוחחים ומגיעים להבנות. נפגשים במידת הצורך. שיתוף בין רשויות המיסים היה תמיד, עכשיו הוא ביתר שאת. שוחד עובדי ציבור זרים הוא תחום חדש שתפס תאוצה בשנים האחרונות עם ה־OECD. המחוז שלנו, באמצעות עו"ד יהונתן תדמור, המשנה שלי,

מטפל ומלווה בכל התיקים האלה במסגרת עבודת צוות בינמשרדי שבראשו עומד עו"ד ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות

המדינה".בכנסים ובמפגשים בינלאומיים יצא לך

להתרשם משיטות שונות משלנו?"יצא לי להיות בכנס מאוד גדול בוושינגטון. התרשמתי מאוד מהאמריקאים שיודעים לעבוד ולקבל מימון מכל מיני גורמים וחברות. הם עובדים מאוד יפה בתחום. זה בוער בהם מאוד ומכניס חזרה סכומי עתק לקופה הציבורית.

אפשר ללמוד מהם". הגישה הכלכלית באה לידי ביטוי גם בחקיקה שנועדה להשיב לכיסי מדינות כספים שנגזלו שלא כדין. זה בניגוד לענישה המסורתית של

המשפט הפלילי במאסר. "למדנו שהפגיעה בכיסו של העבריין הרבה

יותר גרועה לעתים מבחינתו מאשר להיכלא. כך מחזירים כסף לקופת הציבור וגם לקורבנות העבירה, שזה ענין שאין צודק ממנו. בטוח

שהחוטא לא צריך לצאת נשכר".האם החוק מעניק לכם כלים מספיקים? או שהיית רוצה יותר כלים וסמכויות למשל

בתחום האזנות סתר?רוב התיקים "יש לא מעט כלים. בעבר, התבססו על חיפושים שביצעו רשויות החקירה במשרדים ובחברות שהיו תופסים קלסרים וחומרים בהיקפים גדולים. היום החומרים הם המחשב, כי יש בו אינספור חומרים, וגם הטלפון הסלולרי שכל חיינו משתקפים דרכו. לגבי האזנות סתר, לא הייתי רוצה שאפשר יהיה לעשות בו שימוש נרחב יותר. זו חדירה משמעותית לפרטיות וצריך להיזהר מאוד מלעשות שימוש יתר במכשיר הזה. לנו יש

כוח וצריך לזכור להשתמש בו במשורה".מה יחסך לנציבות הביקורת?

"גוף ביקורת זה דבר חשוב והכרחי. לא צריך להיבהל. בסופו של דבר אם אתה עושה אתה גם עלול לטעות. כל זמן שהטעות היא לא

ממניעים זרים אז כולנו טועים כל הזמן".על הביקורת גוף על גם מדברת את

הפרקליטות?"אין לי שום בעיה עם ביקורת, אבל צריך להיזהר מאוד מדבר אחד שמדאיג אותי מהיום שהגוף הזה הוקם - שפרקליטים לא יחששו

לעשות את עבודתם מחשש שיבולע להם".הם חשים כך היום?

"עכשיו זה נרגע מאחר שיש הפרדה בין המערכתית. לביקורת הפרטנית הביקורת הפרקליטים הרגישו שהזליגה בין המערכתי

לפרטני היא מאוד בעייתית וחששו מאד".אנא הסבירי.

"אני רוצה כמנהלת שכל דבר שקורה בתיק יירשם כדי שאני אוכל אחר כך לבחון את הדברים, להיכנס לתיק, לראות שהכל בסדר. אני רוצה את החומר מתועד, שפרקליט יכתוב בגיליון הטיפול 'עשיתי היום טעות בבית המשפט, הצגתי דבר שלא הייתי צריך להציג'. אבל אם הפרקליט יידע שגוף הביקורת ייכנס ויראה את זה ואחר כך הוא לא יודע מה יקרה לו, אז אנחנו במצב של פרקליט שמתנהל תחת חשש מתמיד, זה

כבר בעייתי מבחינת ניהול התיקים".את מרגישה שמשתמשים בזה נגד הפרקליטים?"בתחילת הדרך הייתה תחושה שאולי זה עלול לקרות. במבחן התוצאה, כרגע לפחות,

אני לא מרגישה שזה המצב".מה היית מייעצת לתובע צעיר בתחילת דרכו?

"ראשית, אינטגריטי. הוא חייב להיות האדם הכי ישר. הציפייה מפרקליט בראש ובראשונה שיהיה ישר, שיאמר את האמת ורק את האמת, שיבחן את הדברים בצורה נקייה וישאל את עצמו את השאלות הנכונות, זה הדבר הכי חשוב

וקט

סטר

שאו:

ילצ

"אני לא רואה שום גרירת רגליים. אולי

בעיני התקשורת הדברים נראים פשוטים

אבל לתיקים הללו יש מורכבות רבה, כולל

שאלות משפטיות כבדות משקל וחיקורי דין שבכל תיק גוזלים הרבה מאד זמן. ברור

שתיקים כאלו מניחים אחריות כבדה מאוד על

כתפי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט

המדינה ועלינו כמובן, ששותפים לתהליך"

27 אוגוסט 2017

לי אצל פרקליט. יותר חשוב לי שלתובע יהיה אינטגריטי מאשר שיהיה חכם.

"הדבר השני, חשוב לזכור שהפרקליט אינו צד אישי למאבק. תפקידו לחשוף את האמת כחלק מהגוף שנקרא מדינת ישראל. בנוסף,

שיהיה חרוץ, שקדן, ילמד לעומק כל דבר. להיצמד לא מאוד להיזהר נוסף, "דבר לקונספציות. להישאר כל הזמן עם ראש פתוח. יש דבר שאני מאוד מאמינה בו - תיק חזק מתחזק, תיק חלש נחלש. כשאתה בוחן את הדברים בכל נקודת זמן אתה צריך להיות עם אצבע על הדופק האם באמת התיק התחזק או שפתאום יש נקודה שאתה צריך לשאול את עצמך מה קורה פה. אם התיק נחלש תשאל את עצמך אם יש פה בכלל תיק ובכל שלב תמשיך לשאול אם לא נדרש שינוי בקונספט. גם בשלב ההוכחות. אם פתאום בא עד שמספר לך סיפור שונה ממה שהכרת, אתה צריך להיות

מוכן לחזור בך ולא לזלזל בו".ואם, נניח, היו במשרדך סניגורים צעירים,

אילו עצות תתני להם?"אותן עצות. לחשוב על טובת הלקוח, להיות חרוצים ושקדנים, ללמוד את חומר הראיות עד תום, לא לפספס שום ראייה כי אין לדעת היכן

מסתתרת הראיה שתוביל לזיכוי. ולא לסמוך על אף אחד חוץ מאשר על עצמך".

הדרך אל היםיושבים כבר שעה שניה ולמרות אנחנו שפרשיות כבדות משקל על כתפייך אני יושב מול אדם שניכרת עליו שלמות עצמית, נינוחות, ביטחון עצמי. הייתי מצפה שתהיי

קצת יותר מזועזעת ממה שאת עוברת?"אני חמש שנים בתפקיד, וגם לפני זה התעסקתי בכל מיני תיקים. ראיתי כבר הרבה דברים ותמיד

אני אומרת: קשה כבר לזעזע אותי".קריירה על מחשבות לך חולפות האם

חלופית?"אין לי זמן לחשוב על מחר אז אני לא יכולה לחשוב על קריירה חלופית. כל מה שאני יכולה לתאר לעצמי על היום שאחרי הוא ללכת בבוקר לים. אני מרגישה כל הזמן שיש לי משא שמונח על הצוואר ומעניין איך זה יהיה ביום שאחרי, כאשר המשא הזה יוסר. כנראה שזה יהיה נעים".בדרך שרצית לעבור ממיסוי היה שלב

וכלכלה?"לכל אורך הדרך הייתי במיסוי וכלכלה וגם אהבתי מאוד את התיקים. היה לי משברון בשנת

2007, עם שלושה ילדים קטנים והמון עומס והרגשתי שאני חייבת הפסקה. באתי לפרקליטת המחוז בדמעות והודעתי לה שאני רוצה לעזוב. יום אחרי זה פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, הגיע אלי לחדר ואמר לי שסיפרו לו שאני רוצה לעזוב. הוא אמר 'אין דבר כזה, יש לנו הרבה תכניות לגבייך, את לא עוזבת'. בזכותו נשארתי".מול קשות מלחמות של חיים חיה את החזקים, המוכשרים והערמומיים של עמנו קשה העורף. נאשמים כעורכי דין. איזה מחיר

זה גובה ממך באופן אישי? ואני לא וקשה יומיומית "המלחמה היא חושבת שאפשר לשרוד הרבה שנים בתפקיד כזה ומהבחינה הזאת אני מברכת על שיטת הקדנציות. מצד אחד קשה לעזוב כי אני עושה את מה שאני מאמינה בו ותורמת למדינת ישראל וזאת הציונות שלי. גם התחושה שאתה מסוגל לקבל החלטות היא תחושה מאוד טובה והעשייה מבחינתי מאוד משמעותית ולא יודעת אם הייתי יכולה לעזוב אחרי שמונה שנים אם לא הייתה קדנציה. כשאני יודעת שיש תאריך

תפוגה זה נותן תחושה טובה".באותה כתבה בגלובס שהזכרתי בראשית הראיון, נשאלת מה את מאחלת למדינה? והשבת 'שלא תהיה לנו עוד פרשיה גדולה

בשנה הבאה, שלא תהיה לי עבודה'. צוחקת: "אז לא הצלחתי".

היית מאחלת את אותו איחול או שאין טעם?"כרגע נראה לי שזה לא רלבנטי. מאחלת לעצמי לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר ולהצליח בעשייה המבורכת במחוז הזה

שאני כל כך אוהבת אותו". ואת אמא במשרה מלאה.

"כל השנים הייתי אמא במשרה מלאה, אין לי עוזרת חמש פעמים בשבוע, אני גם מבשלת וגם מכבסת ויש לי בן זוג שעוזר ותומך מאוד".

מצליחה להחזיק תחביבים?רומנים אוהבת מאוד ספרים, "קוראת היסטוריים. אנחנו משתדלים לצלול בכל מיני מקומות בעולם, מטיילים לא מעט כמשפחה. אני צריכה את הרוגע הזה, והצלילה זה קלאסי.

שקט, דממה, אני והים ובעלי החיים".ומה מאחלת לעצמך?

"בסך הכל בורכתי כי אני אוהבת את מה שאני עושה וקמה בבוקר עם הרבה רצון לעשות ולתרום. אני מאוד אוהבת את האנשים במחוז, פרקליטים מצוינים שעובדים יומם ולילה על מנת לתת מענה לכל התיקים בהם אנחנו עוסקים, רבים מהם פרקליטים צעירים שהצטרפו בשנים האחרונות. יש פה אווירה טובה, ותחושה גדולה של עשייה. פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור, נתן לי את ההזדמנות להנהיג את המחוז המיוחד הזה, ועל זה אני אומרת תודה רבה, למרות שבכל זאת אני מקווה שיום אחד יהיה

לי יותר זמן לעצמי ולמשפחה".

מדי שנה משתלבים עשרות אלפי בוגרי תואר ראשון במשפטים ציבוריים, גופים דין, עריכת משרדי של רחב במגוון כמתמחים וחברות עסקיות. רובם המוחלט, באופן טבעי, מגיעים להתמחות ותהליך חניכתם למקצוע הוא חלק בלתי ניסיון פרקטי, כל ללא

נפרד מתקופת ההתמחות, לעיתים גם אחריה.

למינהל חיים שטריקס של המכללה ע"ש למשפטים בית הספר לצבור לסטודנטים לאפשר שמטרתה ייחודית תכנית מוביל ניסיון מעשי יקר מפז – עוד בתקופת הלימודים. במסגרת תכנית ה-Externship מתנסים הסטודנטים במגוון רחב של גופים ונחשפים לעבודה המשפטית היומיומית לאורך שנת לימודים מלאה. בתכנית משתלבים סטודנטים בשנים ב' ו-ג', לאחר הליך מיון קפדני, והם

מקבלים ליווי אקדמי ומקצועי צמוד לאורך שנת הלימודים.

יוזמת אפורי, פישמן אורית פרופ' למשפטים הספר בית דיקן תכנית ה- Externship מספרת כי הרעיון לתכנית הגיע בעקבות שם בארה"ב, למשפטים המובילים הספר בבתי שערכה סיור נתקלה בתכניות דומות. "היתרון שלנו מאז ומתמיד היה החיבור לתעשייה. אנחנו נותנים הכשרה אקדמית מצוינת לצד הזדמנויות קליני מערך לנו יש הזו התכנית לצד מעשית. להתנסות רבות את מעודדים ואנחנו נוספים, ופרויקטים מעשיות סדנאות רחב, אחת מעשית בהתנסות להשתתף שלנו מהסטודנטים אחד כל ייחודית בכך לפחות במהלך התואר. תכנית ה- Externship היא שהיא מהווה למעשה קדם התמחות, ומספקת לסטודנטים טעימה

אמיתית מהמקצוע".

בית הספר למשפטים של המכללה למינהל, היחיד בארץ המיישם ארגונים של רחב מגוון עם פעולה שיתופי על חתם כזו, תכנית האזרחית הפרקליטות ביניהם: והציבורי, הפרטי בסקטור במשרד המשפטי הסיוע אגף הציבורית, הסנגוריה והפלילית, ומחוזי שלום משפט בתי - המשפט בתי הנהלת המשפטים, במחוזות מרכז ות"א, הכנסת, הלשכה המשפטית במשרד מבקר הירושה רשמת הפטנטים, ברשות המשפטית הלשכה המדינה,

ובעיריית לציון ראשון בעיריית המשפטיות הלשכות הארצית, חולון, התנועה למען איכות השלטון, חברות טבע, נס טכנולוגיות, של העת כתב על, אל- ישיר, ביטוח דיסקונט, תנובה, דלויט,

פרקליטות המדינה "משפט מפתח" ועוד.

יתרון בקבלה להתמחותהשונים הארגונים עם מגבש הספר בית סגל התכנית, במסגרת מערך מנהלת הסטודנטים. על שיוטלו והמשימות הנושאים את ה-Externship, עו"ד גלית מרגלית נסים, מצויה בקשר שוטף עם על דו"ח מגישים והסטודנטים בארגונים, המקצועיים המלווים אודות הפעילות המעשית מדי חודש ובסיום השנה מגישים עבודת

מחקר משפטית על אחת מהסוגיות שנדונו במהלך התנסותם.

השנה הראשונה לתכנית הסתיימה בהצלחה אדירה, כשהסטודנטים והארגונים הרגישו נתרמים מהמהלך. "ההתנסות הזו אף מסייעת כבר הם כי נחשקים, התמחות למקומות להתקבל לסטודנטים חשובים", וכישורים ידע עם להתמחות מגיעים והם ניסיון, בעלי

אומרת פרופ' פישמן אפורי.

שלו השלישית הלימודים שנת את המסיים סוקולובסקי, ניר בבית הספר למשפטים של המכללה, הוא אחד מבוגרי התכנית, ואת ההתמחות שלו עשה בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבה עבד בצמוד ליועץ לענייני חקיקה של יו"ר הוועדה. "במהלך ההתנסות נחשפתי למגוון רחב של נושאים – דיונים על חוקים לפני ומומחים כנסת לחברי חשיפה ושלישית, שניה ראשונה, קריאה

מתחומי המשפט, משפט חוקתי, דיני קניין, משפט בינלאומי".

סוקולובסקי מוסיף, כי התכנית חשפה אותו גם להיבטים הפוליטיים של העשייה של הוועדה ולא רק להיבטים המשפטיים. "הרגשתי אליהם שנחשפתי דברים כיצד ראיתי בנוסף העשייה. במרכז להרגיש שצורת לי גרם זה למציאות. הופכים הלימודים במהלך

הלמידה שלי היא משמעותית יותר".

עו"ד של במשרדו התמחות להתחיל סוקולובסקי צפוי בקרוב כי הרגיש, ההתמחות חיפוש תהליך בכל לדבריו בירן. שרגא לי "בכל הראיונות הרבים שהיו לו: ההשתתפות בתכנית תרמה רק כמעט ראיונות שעסקו היו בכנסת. שלי להתנסות התייחסו בתקופת מקצועי ניסיון שצברתי שהעובדה משוכנע אני בזה.

הלימודים סייעה לי להתקבל למספר מקומות במקביל".

"הזדמנות להיפגש עם סטודנטים שיכולים להיות בשירותנו בעתיד"

,Externship-ה בתכנית שהשתתפה ליס שחר הסטודנטית גם שלה להתמחות להתקבל לה סייעה זו שהשתתפות מרגישה שלה ההתנסות את שעברה ליס וכלכלה. מיסוי בפרקליטות בפרקליטות מחוז תל אביב )אזרחי(, מסבירה כי התנסתה בהכנת בדיונים השתתפה בעדויות, עיינה משפט, קדם להליך תיקים בבית מופיעים איך תיק, מנהלים איך "למדתי ועוד. משפטיים משפט איך מתנהלים מול הצד השני. התכנית נותנת טעימה לאיך

נראית ההתמחות", היא מסכמת.

להתקבל לה סייעה בתכנית ההשתתפות כאמור, ליס, לדברי "האנשים שעבדתי לצדם וכלכלה. להתמחות בפרקליטות מיסוי בפרקליטות - עו"ד שלמה כהן ועו"ד ליאב וינבאום – מאוד מוכרים והעבודה שלהם מוערכת. בנוסף, כל חשיפה לפרקטיקה מעניקה

יתרון כשמחפשים התמחות, ואני הייתי המון בבתי משפט".

)אזרחי(, סגן בכיר לפרקליטת מחוז תל אביב עו"ד שלמה כהן, לעבודת שהתלוו הסטודנטים כי מספר התנסו בפרקליטות המשפטי הצוות בה המתבצע העבודה תהליך בכל כתבי הכנת דרך פסיקה מאיתור החל המשפט. בבית בדיונים וכלה טענות, את להרגיש לסטודנטים לאפשר "רצינו אמיתית טעימה להם לתת הפרקטיקה, עורכי של ומהעבודה תיק מתנהל מאיך

דין".

אליו התלוותה כהן לעו"ד שצוותה הסטודנטית לדוגמה, כך, כיצד התמודד, עימם הלבטים את ראתה עדים, עם לפגישות בונים חקירה נגדית, מה הם השיקולים המופעלים בתיקים שונים "כבוגר אוניברסיטה אני מצר על ועוד. המגיעים להסכמי פשרה זה שבתקופה שלי לא היתה התנסות מעשית כזו. לומדים הרבה הוא הפרקטיקה", עם מגע אין כמעט אבל בלימודים, תיאוריה

אומר.

בשנה הראשונה של התכנית התלוו לעבודת פרקליטות מחוז תל אביב )אזרחי( 10 סטודנטים, מהם 4 התקבלו להתמחות בה ועוד עימם ההיכרות כי ספק "אין וכלכלה. מיסוי בפרקליטות אחת בעבודה הצמודה לאורך השנה הגדילה את הסיכוי שלהם להתקבל להתמחות", אומר עו"ד כהן. "מבחינתנו להשתתף בפרויקט כזה זו הזדמנות להיפגש עם סטודנטים שיכולים להיות בשירותנו בעתיד טובים. פרקליטים ואח"כ טובים מתמחים להרוויח הזדמנות -בפרקליטות, עובדים הדברים איך יראו שהם לנו חשוב בנוסף, מפני שגם אם הם לא יישארו פה – הם יכולים להפוך לשגרירים

הכי טובים שלנו".

"החשיבה הרעננה של הסטודנטים מסייעת גם לנו לעיתים להסתכל אחרת על דברים"

גרגי-היינסדורף, רינה עו"ד היא תפיסה אותה את שחולקת מי 'טבע', המאמינה בכירה במחלקה המשפטית של חברת מנהלת Externship-ה פרויקט במסגרת סטודנטים של השילוב כי פעולה שיתוף "זהו הצדדים. לשני תורם המחלקה של בעשייה שנותן לסטודנטים הזדמנות לראות איך מחלקה משפטית בחברה פועלת. במסגרת המחלקה המשפטית שלנו, מובילה בינלאומית של רחב במגוון מטפלים אנחנו דין, עורכי עשרות המעסיקה נושאים. החשיפה של הסטודנטים לעבודה שלנו מאפשרת להם הטיפול באופן איך ולראות בפועל, משפטית לעשייה להיחשף שלנו בכל אחד מהנושאים אנחנו מצליחים להביא לידי ביטוי את

התרבות הארגונית של טבע ואת הערכים שלה".

של המשפטית במחלקה השתלבו הקודמת הלימודים בשנת מכיוון תחומים, של רחב למגוון שנחשפו סטודנטים, 8 החברה שמדובר במחלקה הנותנת מענה לכל תחומי העשייה של החברה נדל"ן, מסחריים, חוזים ופיתוח, מחקר תביעות, פטנטים, –התקשרות עם קבלנים וספקים שונים, תלונות ציבור ועוד. "השילוב של דור צעיר של משפטנים בעשייה שלנו, תרם גם לנו", מציינת עו"ד גרגי-היינסדורף, "החשיבה הרעננה שלהם סייעה לנו לעיתים להסתכל אחרת על דברים. בנוסף, כל סטודנט כזה שמגיע אלינו, לומד להכיר אותנו, סופג את התרבות שלנו, נחשף לעשייה שלנו

ומעביר את זה הלאה – למשפחה, לחברים".

היועצת בוקר, בת-שבע עו"ד של הראשית המשפטית כי אומרת טכנולוגיות', 'נס כזו בתכנית ההשתלבות להבין לסטודנטים מאפשרת בפעם הראשונה למעשה מה זה "האקדמיה מקצוע עריכת הדין. יכולה לתת כלים. לא מעבר לזה. בעל פה את החוקים. יודע הוא כמה עד נבחן לא דין עורך אף תכנית כזו נותנת הזדמנות לסטודנטים ליישם את הכלים שקיבלו בפעם הראשונה בצורה מעשית. היא נותנת להם אפשרות להכיר את המקצוע שהוא מאוד רחב ומגוון, והזדמנות להתחיל לראות מה

הם אוהבים יותר או פחות".

עו"ד בוקר שמתכננת להגדיל את מספר הסטודנטים במחלקתה שכל חושבת "אני כמדהים: הפרויקט את מגדירה הבאה בשנה כאלו. פרויקטים לעשות צריכות והאוניברסיטאות המכללות מהמקצוע חלק שהוא משהו לתת הזדמנות הוא כזה פרויקט ולא רק תיאוריה. בנוסף, מעבר ליתרון שזה נותן לסטודנטים, גם אנחנו כמעסיק הרווחנו מכך - אם מתכננים נכון את העבודה של עכשיו, המחלקה. לעבודת לתרום מאוד יכולים הם הסטודנטים

למשל, כשהם לא נמצאים אנחנו מרגישים בחסרונם".

עו"ד נסים, מנהלת מערך ה-Externship, מציינת כי לאור ההצלחה האדירה של התכנית בשנה שעברה, היא תורחב בשנת הלימודים הלימודים שנת "במהלך סטודנטים. כ-200 בה וישתתפו הבאה, הקודמת קיימנו מפגש "שולחן עגול" עם השותפים שלנו לתהליך בארגונים השונים ושמענו מהם מהן החוזקות של התכנית ואיפה בהם רואים אנחנו תנועה. כדי תוך יישמנו ואף לשפר אפשר שותפים שלנו להקניית ידע משפטי פרקטי ומוקירים את תרומתם

לחינוך המשפטי המעשי בישראל".

בכירה מנהלת גרגי-היינסדורף, רינה עו"ד במחלקה המשפטית של טבע: "השילוב של דור צעיר של משפטנים בעשייה שלנו, תרם גם לנו. החשיבה הרעננה שלהם מסייעת גם

לנו לעיתים להסתכל אחרת על דברים"

תכנית ה-Externship – טעימה אמיתית מהמקצועתכנית ה-Externship של בית הספר למשפטים של המכללה למינהל מאפשרת לסטודנטים לצבור התנסות מעשית עוד במהלך לימודיהם. בתום השנה הראשונה ליישומה המעסיקים

והסטודנטים שלקחו בה חלק מצביעים על יתרונותיה הרבים.

מדור פירסומי

מדי שנה משתלבים עשרות אלפי בוגרי תואר ראשון במשפטים ציבוריים, גופים דין, עריכת משרדי של רחב במגוון כמתמחים וחברות עסקיות. רובם המוחלט, באופן טבעי, מגיעים להתמחות ותהליך חניכתם למקצוע הוא חלק בלתי ניסיון פרקטי, כל ללא

נפרד מתקופת ההתמחות, לעיתים גם אחריה.

למינהל חיים שטריקס של המכללה ע"ש למשפטים בית הספר לצבור לסטודנטים לאפשר שמטרתה ייחודית תכנית מוביל ניסיון מעשי יקר מפז – עוד בתקופת הלימודים. במסגרת תכנית ה-Externship מתנסים הסטודנטים במגוון רחב של גופים ונחשפים לעבודה המשפטית היומיומית לאורך שנת לימודים מלאה. בתכנית משתלבים סטודנטים בשנים ב' ו-ג', לאחר הליך מיון קפדני, והם

מקבלים ליווי אקדמי ומקצועי צמוד לאורך שנת הלימודים.

יוזמת אפורי, פישמן אורית פרופ' למשפטים הספר בית דיקן תכנית ה- Externship מספרת כי הרעיון לתכנית הגיע בעקבות שם בארה"ב, למשפטים המובילים הספר בבתי שערכה סיור נתקלה בתכניות דומות. "היתרון שלנו מאז ומתמיד היה החיבור לתעשייה. אנחנו נותנים הכשרה אקדמית מצוינת לצד הזדמנויות קליני מערך לנו יש הזו התכנית לצד מעשית. להתנסות רבות את מעודדים ואנחנו נוספים, ופרויקטים מעשיות סדנאות רחב, אחת מעשית בהתנסות להשתתף שלנו מהסטודנטים אחד כל ייחודית בכך לפחות במהלך התואר. תכנית ה- Externship היא שהיא מהווה למעשה קדם התמחות, ומספקת לסטודנטים טעימה

אמיתית מהמקצוע".

בית הספר למשפטים של המכללה למינהל, היחיד בארץ המיישם ארגונים של רחב מגוון עם פעולה שיתופי על חתם כזו, תכנית האזרחית הפרקליטות ביניהם: והציבורי, הפרטי בסקטור במשרד המשפטי הסיוע אגף הציבורית, הסנגוריה והפלילית, ומחוזי שלום משפט בתי - המשפט בתי הנהלת המשפטים, במחוזות מרכז ות"א, הכנסת, הלשכה המשפטית במשרד מבקר הירושה רשמת הפטנטים, ברשות המשפטית הלשכה המדינה,

ובעיריית לציון ראשון בעיריית המשפטיות הלשכות הארצית, חולון, התנועה למען איכות השלטון, חברות טבע, נס טכנולוגיות, של העת כתב על, אל- ישיר, ביטוח דיסקונט, תנובה, דלויט,

פרקליטות המדינה "משפט מפתח" ועוד.

יתרון בקבלה להתמחותהשונים הארגונים עם מגבש הספר בית סגל התכנית, במסגרת מערך מנהלת הסטודנטים. על שיוטלו והמשימות הנושאים את ה-Externship, עו"ד גלית מרגלית נסים, מצויה בקשר שוטף עם על דו"ח מגישים והסטודנטים בארגונים, המקצועיים המלווים אודות הפעילות המעשית מדי חודש ובסיום השנה מגישים עבודת

מחקר משפטית על אחת מהסוגיות שנדונו במהלך התנסותם.

השנה הראשונה לתכנית הסתיימה בהצלחה אדירה, כשהסטודנטים והארגונים הרגישו נתרמים מהמהלך. "ההתנסות הזו אף מסייעת כבר הם כי נחשקים, התמחות למקומות להתקבל לסטודנטים חשובים", וכישורים ידע עם להתמחות מגיעים והם ניסיון, בעלי

אומרת פרופ' פישמן אפורי.

שלו השלישית הלימודים שנת את המסיים סוקולובסקי, ניר בבית הספר למשפטים של המכללה, הוא אחד מבוגרי התכנית, ואת ההתמחות שלו עשה בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבה עבד בצמוד ליועץ לענייני חקיקה של יו"ר הוועדה. "במהלך ההתנסות נחשפתי למגוון רחב של נושאים – דיונים על חוקים לפני ומומחים כנסת לחברי חשיפה ושלישית, שניה ראשונה, קריאה

מתחומי המשפט, משפט חוקתי, דיני קניין, משפט בינלאומי".

סוקולובסקי מוסיף, כי התכנית חשפה אותו גם להיבטים הפוליטיים של העשייה של הוועדה ולא רק להיבטים המשפטיים. "הרגשתי אליהם שנחשפתי דברים כיצד ראיתי בנוסף העשייה. במרכז להרגיש שצורת לי גרם זה למציאות. הופכים הלימודים במהלך

הלמידה שלי היא משמעותית יותר".

עו"ד של במשרדו התמחות להתחיל סוקולובסקי צפוי בקרוב כי הרגיש, ההתמחות חיפוש תהליך בכל לדבריו בירן. שרגא לי "בכל הראיונות הרבים שהיו לו: ההשתתפות בתכנית תרמה רק כמעט ראיונות שעסקו היו בכנסת. שלי להתנסות התייחסו בתקופת מקצועי ניסיון שצברתי שהעובדה משוכנע אני בזה.

הלימודים סייעה לי להתקבל למספר מקומות במקביל".

"הזדמנות להיפגש עם סטודנטים שיכולים להיות בשירותנו בעתיד"

,Externship-ה בתכנית שהשתתפה ליס שחר הסטודנטית גם שלה להתמחות להתקבל לה סייעה זו שהשתתפות מרגישה שלה ההתנסות את שעברה ליס וכלכלה. מיסוי בפרקליטות בפרקליטות מחוז תל אביב )אזרחי(, מסבירה כי התנסתה בהכנת בדיונים השתתפה בעדויות, עיינה משפט, קדם להליך תיקים בבית מופיעים איך תיק, מנהלים איך "למדתי ועוד. משפטיים משפט איך מתנהלים מול הצד השני. התכנית נותנת טעימה לאיך

נראית ההתמחות", היא מסכמת.

להתקבל לה סייעה בתכנית ההשתתפות כאמור, ליס, לדברי "האנשים שעבדתי לצדם וכלכלה. להתמחות בפרקליטות מיסוי בפרקליטות - עו"ד שלמה כהן ועו"ד ליאב וינבאום – מאוד מוכרים והעבודה שלהם מוערכת. בנוסף, כל חשיפה לפרקטיקה מעניקה

יתרון כשמחפשים התמחות, ואני הייתי המון בבתי משפט".

)אזרחי(, סגן בכיר לפרקליטת מחוז תל אביב עו"ד שלמה כהן, לעבודת שהתלוו הסטודנטים כי מספר התנסו בפרקליטות המשפטי הצוות בה המתבצע העבודה תהליך בכל כתבי הכנת דרך פסיקה מאיתור החל המשפט. בבית בדיונים וכלה טענות, את להרגיש לסטודנטים לאפשר "רצינו אמיתית טעימה להם לתת הפרקטיקה, עורכי של ומהעבודה תיק מתנהל מאיך

דין".

אליו התלוותה כהן לעו"ד שצוותה הסטודנטית לדוגמה, כך, כיצד התמודד, עימם הלבטים את ראתה עדים, עם לפגישות בונים חקירה נגדית, מה הם השיקולים המופעלים בתיקים שונים "כבוגר אוניברסיטה אני מצר על ועוד. המגיעים להסכמי פשרה זה שבתקופה שלי לא היתה התנסות מעשית כזו. לומדים הרבה הוא הפרקטיקה", עם מגע אין כמעט אבל בלימודים, תיאוריה

אומר.

בשנה הראשונה של התכנית התלוו לעבודת פרקליטות מחוז תל אביב )אזרחי( 10 סטודנטים, מהם 4 התקבלו להתמחות בה ועוד עימם ההיכרות כי ספק "אין וכלכלה. מיסוי בפרקליטות אחת בעבודה הצמודה לאורך השנה הגדילה את הסיכוי שלהם להתקבל להתמחות", אומר עו"ד כהן. "מבחינתנו להשתתף בפרויקט כזה זו הזדמנות להיפגש עם סטודנטים שיכולים להיות בשירותנו בעתיד טובים. פרקליטים ואח"כ טובים מתמחים להרוויח הזדמנות -בפרקליטות, עובדים הדברים איך יראו שהם לנו חשוב בנוסף, מפני שגם אם הם לא יישארו פה – הם יכולים להפוך לשגרירים

הכי טובים שלנו".

"החשיבה הרעננה של הסטודנטים מסייעת גם לנו לעיתים להסתכל אחרת על דברים"

גרגי-היינסדורף, רינה עו"ד היא תפיסה אותה את שחולקת מי 'טבע', המאמינה בכירה במחלקה המשפטית של חברת מנהלת Externship-ה פרויקט במסגרת סטודנטים של השילוב כי פעולה שיתוף "זהו הצדדים. לשני תורם המחלקה של בעשייה שנותן לסטודנטים הזדמנות לראות איך מחלקה משפטית בחברה פועלת. במסגרת המחלקה המשפטית שלנו, מובילה בינלאומית של רחב במגוון מטפלים אנחנו דין, עורכי עשרות המעסיקה נושאים. החשיפה של הסטודנטים לעבודה שלנו מאפשרת להם הטיפול באופן איך ולראות בפועל, משפטית לעשייה להיחשף שלנו בכל אחד מהנושאים אנחנו מצליחים להביא לידי ביטוי את

התרבות הארגונית של טבע ואת הערכים שלה".

של המשפטית במחלקה השתלבו הקודמת הלימודים בשנת מכיוון תחומים, של רחב למגוון שנחשפו סטודנטים, 8 החברה שמדובר במחלקה הנותנת מענה לכל תחומי העשייה של החברה נדל"ן, מסחריים, חוזים ופיתוח, מחקר תביעות, פטנטים, –התקשרות עם קבלנים וספקים שונים, תלונות ציבור ועוד. "השילוב של דור צעיר של משפטנים בעשייה שלנו, תרם גם לנו", מציינת עו"ד גרגי-היינסדורף, "החשיבה הרעננה שלהם סייעה לנו לעיתים להסתכל אחרת על דברים. בנוסף, כל סטודנט כזה שמגיע אלינו, לומד להכיר אותנו, סופג את התרבות שלנו, נחשף לעשייה שלנו

ומעביר את זה הלאה – למשפחה, לחברים".

היועצת בוקר, בת-שבע עו"ד של הראשית המשפטית כי אומרת טכנולוגיות', 'נס כזו בתכנית ההשתלבות להבין לסטודנטים מאפשרת בפעם הראשונה למעשה מה זה "האקדמיה מקצוע עריכת הדין. יכולה לתת כלים. לא מעבר לזה. בעל פה את החוקים. יודע הוא כמה עד נבחן לא דין עורך אף תכנית כזו נותנת הזדמנות לסטודנטים ליישם את הכלים שקיבלו בפעם הראשונה בצורה מעשית. היא נותנת להם אפשרות להכיר את המקצוע שהוא מאוד רחב ומגוון, והזדמנות להתחיל לראות מה

הם אוהבים יותר או פחות".

עו"ד בוקר שמתכננת להגדיל את מספר הסטודנטים במחלקתה שכל חושבת "אני כמדהים: הפרויקט את מגדירה הבאה בשנה כאלו. פרויקטים לעשות צריכות והאוניברסיטאות המכללות מהמקצוע חלק שהוא משהו לתת הזדמנות הוא כזה פרויקט ולא רק תיאוריה. בנוסף, מעבר ליתרון שזה נותן לסטודנטים, גם אנחנו כמעסיק הרווחנו מכך - אם מתכננים נכון את העבודה של עכשיו, המחלקה. לעבודת לתרום מאוד יכולים הם הסטודנטים

למשל, כשהם לא נמצאים אנחנו מרגישים בחסרונם".

עו"ד נסים, מנהלת מערך ה-Externship, מציינת כי לאור ההצלחה האדירה של התכנית בשנה שעברה, היא תורחב בשנת הלימודים הלימודים שנת "במהלך סטודנטים. כ-200 בה וישתתפו הבאה, הקודמת קיימנו מפגש "שולחן עגול" עם השותפים שלנו לתהליך בארגונים השונים ושמענו מהם מהן החוזקות של התכנית ואיפה בהם רואים אנחנו תנועה. כדי תוך יישמנו ואף לשפר אפשר שותפים שלנו להקניית ידע משפטי פרקטי ומוקירים את תרומתם

לחינוך המשפטי המעשי בישראל".

בכירה מנהלת גרגי-היינסדורף, רינה עו"ד במחלקה המשפטית של טבע: "השילוב של דור צעיר של משפטנים בעשייה שלנו, תרם גם לנו. החשיבה הרעננה שלהם מסייעת גם

לנו לעיתים להסתכל אחרת על דברים"

תכנית ה-Externship – טעימה אמיתית מהמקצועתכנית ה-Externship של בית הספר למשפטים של המכללה למינהל מאפשרת לסטודנטים לצבור התנסות מעשית עוד במהלך לימודיהם. בתום השנה הראשונה ליישומה המעסיקים

והסטודנטים שלקחו בה חלק מצביעים על יתרונותיה הרבים.

מדור פירסומי

ללא רון מתמודד לקדנציה חמישית.

חולדאי

מיוחד

אוגוסט 2017 30

הפסקהללא לראשונה רון איתו נפגשתי מית,

בגימנסיה העברית הרצליה בשנת 1997, אז ישב על כיסא המנהל. הבחירות מערכת את סיקרתי צעיר כעיתונאי שלו הראשונה במשך כשנה וחצי. עוד אז, כמועמד, הפגין הבנה בתחומים המשפטיים כאמצעי לניהול תקין של העיר, בעת שעתר לבג"צ נגד תכנית הבניה במנשיה )היום מתחם 'התחנה'(. המשפטים הזכורים לי מהימים ההם: "אתם איבדתם אמונה במנהיגים שבאים לבצע", ו"אני לא מבטיח דבר מלבד לעשות כל שביכולתי כדי להיות ראש העיר הכי טוב", כפי שאמר לרוכלי שוק הכרמל, שביקשו אז ובימים אלה מקבלים תוכנית פיתוח לשוק חדש ומודרני. הרבה מים עברו מאז בירקון, והבולדוזר עבד ללא הפסקה. בני העיר מודים לו שבחר לנהל את מכאוביה. צ'יץ אמר עליו שהוא הספיק בקדנציה אחת את מה שהוא עשה בכל הכהונה שלו. העיר נמתחה לגובה, השדרות הפכו אבן שואבת לפסטיבלים ולצעירים מכל רחבי הארץ. שבילי האופניים והים מעולם לא היו מחוברים כל כך לרוח המיוחדת הזו. תל אביב היא עיר סטארט־אפ בינלאומית מבלה ומובילה, גאה וחופשיה, לעתים נדמה, מעוז החופש הליברלי האחרון. או

בפי המלעיגים, 'מדינת תל אביב'. "אני חושב שההגדרה הזאת היא שטות מוחלטת", אומר חולדאי בפתח הראיון המיוחד שקיימנו עמו לקראת החג. "תל אביב זו העיר של הקצוות. ההיפך מבועה. בועה זה מקום שבו כולם אותו הדבר. העיר מייצגת את כל גוש דן. המותג תל אביב גדול מהעיר עצמה. מרבית תושבי תל אביב כלל לא נולדו כאן. הרבה אנשי עסקים אוהבים לומר שהם עובדים בתל אביב גם אם הם לא. יש כאן כ־430 אלף תושבים ומיליון אנשים נכנסים מדי יום. רק אחד משישה אנשים ברחוב הוא תל אביבי. לא סתם הסמל שלנו הוא מגדלור. תל אביב היא העיר המרכזית במדינת ישראל. ביום הקמת המדינה, שליש מתושביה היו תושבי תל אביב".

מה ההסבר שלך למרכזיות הזו שלה?"מתחילת הדרך היתה תל אביב עיר קטנה עם אופרה, תיאטרון, פילהרמונית, מרכז עסקים ותעשייה וכן הלאה. גם את חניתה התחילו מתל אביב, 11 הנקודות התחילו מתל אביב, השיירות לירושלים עלו מתל אביב, כל השלטון של היישוב היהודי פעל בתל אביב. זו עיר שיש לה תפקיד חשוב ברמה הערכית על רקע השיח במדינת ישראל - דמוקרטיה, סובלנות, פלורליזם, תרבות ואמנות, חשיבה רציונלית, מידע, מחקר. יש פה יותר סטארט־אפים פר קילומטר מאשר בכל עיר

אחרת בעולם". אז אולי, בועת סטארט־אפ?

"בדיוק ההיפך מבועה. קיבוץ חולדה זה בועה. כל מי שרוצה להיות אמן מגיע לכאן, אחוז החד־הוריות הגבוה ביותר, הבית של הקהילה הגאה,

עודף חוקים ללא אכיפה | חוסר תכנון ממשלתי לטווח ארוך | הימנעות מקבלת חוקים בשל מניעים פוליטיים | חוסר עידוד השימוש בתחבורה ציבורית | שחיתות שלטונית | דמוקרטיה בהתהוות | עסקים בשבת | תמ"א 38 | לראש העיר רון חולדאי, המנהל בין היתר גם את השירות המשפטי הגדול בישראל, יש הרבה מה להשמיע לנו ערב השנה החדשה | והוא עדיין אופטימי | ראיון מתוך הלב הפועם של תל אביב יפו

מאת ד"ר עמית גורביץ' ועו"ד מוטי דנוסצילומים: דניאל בר־און

31 אוגוסט 2017

דתיים וחילוניים. אפילו 50 אחוז מההומלסים כאן הם לא תל־אביבים. כל מי שאיבד את ביתו תפס שקית פלסטיק, הגיע לתל אביב, התיישב על ספסל בשדרות רוטשילד ומיד הפך תל אביבי. בעיר הזאת מתגוררים הכי עשירים והכי עניים. והכל קצוות. זה בהחלט

אתגר שצריך להתמודד איתו".

השירות המשפטיאת האתגר הניהולי הזה מקיים ראש העיר התשיעי של תל אביב יפו בעזרת היחידה לשירות משפטי המונה כ־120 עורכי דין. "היחידה הגדולה בארץ", הוא אומר בגאווה.

מה מטריד אותך בימים אלה?"מטרידים אותי הרבה דברים, שמטרידים את כלל עם ישראל ברמה הלאומית. לאן הולכים. יש מתח. כאזרח אני מאוד מאמין בחוק וסדר, וישראל, כתפישת עולם, במקום לעסוק באכיפה עוסקת ברגולציה. זה הבדל משמעותי כדי לקבל חוק וסדר. אלף אלפי הבדלות בין ישראל לארה"ב לגבי מס הכנסה, למשל. בארצות הברית יש חובת דיווח. כל אחד יודע שאם ייתפס לא יקבל סליחה או הסכם או כופר. אם נתפסת אתה תשלם, בגדול. והסיכוי שתיתפס הוא סביר. אין פה 1,001 סעיפים אבל יש אכיפה. זאת הבעיה הבסיסית של המערכת המשפטית של מדינת ישראל. הכנסת עוסקת כל הזמן בחקיקה אבל אין אכיפה. יש המון חוקים, המון פרשנויות, אפשר להגיע להסדרים, המון עורכי דין. אני גם לא חושב שצריכים להיות כל כך הרבה פרקליטים במדינה. יש כאן את מספר הפרקליטים הגבוה בעולם פר תושב".

גם לשכת עורכי הדין בדעתך. תחום מסוים עם עודף רגולציה?

"בכל התחומים. ולכן, הפוך על הפוך, אני דוגמא למי שהבין מהר ומוקדם שחלק מהיכולת שלי לנהל עיר כמו שצריך זה שירות משפטי חדש וחזק אז היום אני השירות המשפטי הכי גדול בארץ. זה נותן לי יכולת התמחות ברמת ניהול עיר ברמה מאוד גבוהה. אני מתמודד במטה אחד מול כל הכוחות שיש להם אינסוף כסף, הכי מסודרים והכי גדולים או עם הפושעים הכי גדולים של מדינת ישראל".

כיצד באמת אתה מתמודד עם האנשים הכי חזקים כלכלית?

"לא ממצמץ ולא נבהל. וכולם מבינים את זה. אני לא מתרועע יותר מדי כדי שלא ייווצרו דיבורים כאלה ואחרים. בהתחלה כעסו עלי למה אני לא מאפשר להם להיכנס לקבל ברכתי לפרויקט. למה אני צריך את זה. תלכו למהנדס העיר ותסגרו מולו את הדברים. יש בעיה? תכתבו לי במייל, אפנה למי שצריך ונראה.

הגישה היא עניינית, לא חברית". איך אתה מגדיר את תפקידה של היחידה

המשפטית בעירייה?

"אנו עוסקים בכל הנושאים של החיים. בנושאים אזרחיים לחלוטין ובתביעות פליליות שחייב לעסוק בהן על פי חוק. עבירות איכות חיים, עבירות פיקוח. אני עומד מול הרוכל הקטן מצד אחד ומצד שני מול הרשת הגדולה ומול חנות שפותחת כן או לא בשבת, מול אוטובוס שלא עומד נכון לדעתי בחנייה, וכן הלאה. אנו עומדים מול כלל הדברים - רווחה, חינוך, תרבות, ספורט, רוכלות, חניה. גם

וגם וגם".בשורה התחתונה, זה משתלם לקיים את השירות המשפטי בצורתו המקיפה כל כך?

"זה יתרון כי לאורך זמן יוצא לי יותר זול להעסיק את האנשים כעובדי עירייה. אחד מידידיי הטובים הוא עורך דין שעוסק בגבייה. אני אומר לו שאני יותר טוב ממנו בגבייה. כי האינטרס שלו הוא לא האינטרס שלי. הוא ישיג את החובות שקל להשיג. אני שואף להשיג כל חוב. דבר שני, אין מישהו שיסכים להתמחות

בכל נושא שאני צריך או רוצה. אז יש לי אנשים שעוסקים בנושאים לא הכי אטרקטיביים אבל הם הגיעו לרמת מיומנות גבוהה כי הם עובדים לאורך השנים ומופיעים באותו נושא בבית

המשפט".השירות מול עובדים דין עורכי אלפי המשפטי. איך אתה דואג לטייב את השירות

מולם?"זה שייך לאופן בו עובדת עיריית תל אביב ולא רק לשירות המשפטי. אני מאמין בעבודה מאורגנת ובכך שהשירות הציבורי צריך לתת לעובדים שלו תנאים טובים. מצד אחד להחזיק עובדים מנוסים ומצד שני לדרוש מהם לתת שירות כמו שצריך. זאת עבודה לא פשוטה. היא דורשת הכשרות, לאפשר פיתוח השכלה של העובדים, לאפשר להם חופש. בקיץ אנחנו מוציאים אותם לחופשה כפויה. זה לא מקובל בכל מקום. טכנולוגית, אני גם יודע כרגע לומר מהו המצב במקום שבו משרתים בארנונה. אני

32

יודע כמה שיחות נכנסו, כמה שיחות נדחו, כמה שיחות ממתינות וזמן המתנה ממוצע בארנונה,

בחניה, ב־106, בחינוך". מערים פער הרוח התל־אביבית פתחה

אחרות בישראל."אני לא עוסק בזה. זה לא מעניין אותי. אני יודע שכאשר נבחרתי הייתי הראשון שפתח מרכז סיוע לעובדים זרים כדי להצהיר שאין פה אנשים שקופים. אדם הוא אדם הוא אדם. וצריך לטפל בו. לאורך זמן יצרנו מציאות שבה זה מובן מאליו. לא סתם העיר הזאת משקיעה 6.5 אחוז מתקציבה בתרבות ואמנות בזמן שמדינת ישראל משקיעה שליש אחוז. זו הכרעה פוליטית. אותו דבר לגבי חינוך ולגבי

העניין של קבלת שירות".אתה חושב שהשלטון המרכזי נותן בידיך

די כלים לקיים את הלך הרוח הזה?"יש במדינה בעיית יסוד. אין שלטון מקומי. מדינת ישראל לקחה את החוק הקולוניאלי

שהומצא במאה ה־19 במלזיה על ידי הבריטים והיה חלק מהחקיקה של כל הקולוניות. משטר צבאי לא נותן זכויות לילידים. על כל דבר צריכים לקבל אישור מהנציב העליון. לקחו ומיהו והעתיקו אותה. את החקיקה הזאת הנציב העליון? שר הפנים. הוא קיבל את כל הסמכויות ואני צריך לחלות את פניו בכל דבר שאני צריך. בחקיקה יש עניין של מקור סמכות. המדינה יכולה לחוקק מה שהיא רוצה בכל תחום שעולה על דעתה. אני יכול לחוקק רק בתחומים שהכנסת אפשרה לי. והכנסת לא אפשרה לי מפני שזה העתקה של חוק בריטי קולוניאלי. כל פעם, בגלל המבנה הפוליטי המשתנה, שרים אומרים שאנחנו צודקים אבל כשמגיע הצורך לשנות הם לא רוצים לשנות כי נוח להם פוליטית שהסמכות נמצאת אצלם. לכן המון דברים בתחום העשייה תקועים כי

לשלטון המקומי אין סמכות".מהו המצב הרצוי בעיניך?

רשויות פקודת להיות צריכה "הייתה שמגדירה את היכולת שלי לפעול כמו שצריך בהרבה מאוד תחומים. אתן דוגמא. אני רואה טוסטוס על המדרכה בתל אביב ואני לא יכול לעשות כלום. מי שאמור לעסוק בזה זו משטרת ישראל וזה לא בסדר העדיפויות שלה. אני, ראש העיר, חסיד של סדר ציבורי ואם אין לי סמכות לטפל במשהו שאני רוצה ומעוניין לטפל בו - יש לי בעיה. דוגמה נוספת, אני רוצה שחזיתות הבתים תהיינה משופצות אבל לא יכול לאכוף את בעלי הבתים לשפץ. הריבון לא נתן לי סמכות להתאים לכך את חוקי העזר. אני רואה איך חונים על מדרכות ואני רוצה להוריד את האנשים משם ולהעלות את הקנס. אני לא יכול לעשות את זה. אני צריך ללכת אל הריבון שיחוקק. אפרופו הריבון, בשבוע שעבר אחד מחברי הכנסת קיבל קנס מעיריית תל אביב והוא כועס ואז אנחנו מגיעים לוועדה ולא מטפלים. מרבית האנשים שעוסקים בזה הם לא אלה שמתמודדים עם הבעיה ולא מבינים

על מה אני מדבר איתם". לשכת עורכי הדין יכולה לעזור בזה?

"אני לא יודע. אני לא חושב שיש איזשהו דבר ששייך לעניין של זהות אינטרסים בין הלשכה שעוסקת לטובתם של עורכי הדין לבין

האינטרסים של עיריית תל אביב. כדי שאאמין בזה אצטרך לראות את זה".

הלשכה מזמן אינה דואגת רק לחבריה ויש לה מעמד מייעץ בכנסת בכל הוועדות והתחומים.

איפה הספק שלך?"יש לי ניסיון חיים עם המון גופים שצריך היה להיות להם אינטרס הרבה יותר גדול. אתה חושב שחברי כנסת שמתגוררים בתל אביב יש להם אינטרס לעזור לראש עיריית תל אביב? האינטרס הפוליטי שלהם הרבה יותר גדול מטובת תושבי תל אביב. מעולם לא ראיתי שאני מקבל יחס טוב יותר מחברי כנסת גם לא אלה שהם חברי המפלגה שלי בהיבטים של נושאים מוניציפאליים. בדיוק באותה מידה שארגון הקבלנים לא רואה עין בעין באינטרסים שלו עם ראש עיריית תל

אביב. ולכן חובת ההוכחה עליהם".אז איך פותרים את הפער שאתה מתאר?

"תהליכים במדינה דמוקרטית הם תהליכים ארוכי טווח. קשה מאוד לפעול מהיום להיום. בדרך כלל דברים משתנים כשנוצר לחץ חברתי שמשפיע על המחוקק ודוחף אותו לשנות. כולם במדינת ישראל מסכימים שבגדול היו צריכות להיות הרבה פחות רשויות מקומיות. המבנה הפוליטי והלחצים הפוליטיים וראשי רשויות וחברויות במרכזי מפלגות מונעים מהצעד הזה להתממש. אותו הדבר לגבי נושאים אחרים. כמו שביקשתי לפני עשור לטפל בחקיקה לגבי המדרכה והאופניים. חלפו עשר שנים עד שבכלל החל תהליך של חקיקה ורגולציה

מתוך הבנה שיש כאן בעיה".

השחיתות במדינת ההתהוותאתה סבור שהמבנה הפוליטי והלחצים הפוליטיים הם הפתח ההיסטורי לשחיתות

השלטונית הגואה?"לא, הסיפור הוא רק עודף רגולציה והיעדר אכיפה. אם תהיה אכיפה כמו שצריך לא תהיה שחיתות. דרך אגב, אין יותר שחיתות בשלטון המקומי מאשר במקומות אחרים. יש לנו ראש ממשלה, נשיא ושר אוצר שנשלחו למאסר. עיין ערך צוללות היום. אם אין אכיפה - זה מה שקורה. במקום שבו אני אחראי יש אכיפה. אני חותם על יותר צווי הריסה מנהליים מאשר

במדינת ישראל כולה".איך זה קורה?

ישראל במדינת הפוליטיקאים כל "כי מגלגלים לפתחו של בית המשפט מה שלא נוח להם להכריע בו. אנחנו מדינה בהתהוות. אנחנו דורשים ממנה - כמדינה חדשה עם אלף תרבויות ומערכת שלטונית מאוד פוליטית שעדיין לא מגובשת - שיקרה מה שקרה במדינה עם חוקה כמו ארה"ב או כמו במדינה שיש לה מסורת דמוקרטית בת מאות שנים. זה לא עובד

כך. יש תהליך".

ראש הממשלה צריך לדעתך להתפטר?

"שמגר אמר את דברו.

נאמנים עלי דבריו של שמגר, הוד

מעלתו השופט העליון"

33

תהליך ארוך משהו."נכנסתי לתפקיד. ואני מחסידי אסכולת 'סוף מעשה במחשבה תחילה', להבדיל מאלה הדוגלים ב'נעשה ונשמע', כלומר קודם תעשה ואחר כך תתעסק בכל היתר. הגעתי למתכנן המחוז ואמרתי שצריך להפסיק לבנות כי יש שערורייה תחבורתית. הוא ענה ש'פה זה לא חיל האוויר. בישראל לא מתכננים שום דבר. בישראל אם אתה רוצה לפתור בעיה - תיצור משבר. תבנה כמו משוגע'. לצערי, הוא צדק. בוינה, כשרוצים לעשות שכונה חדשה דבר ראשון בונים את הרכבת התחתית, כדי שכולם יידעו שזה מגיע לשם ויש ביטחון וכדי שהדייר ייסע ברכבת תחתית ולא ברכב. זה סוף מעשה במחשבה תחילה. בזה אני מקנא באירופה

ובמדינות אחרות שיש להם תכנית לעשור ואחרי עשור יש תחקיר מה השגנו ומה לא השגנו. אצלנו אתה לא יודע שום דבר. אצלנו מדברים רק על תשומות ולא על תפוקות. תראה לי תכנית אחת של משרד התחבורה שבה כתוב שהיעד של מדינת ישראל הוא להגדיל את השימוש בתחבורה הציבורית ולהקטין את מהירות הנסיעה ליעד מסוים. אצלנו אומרים 'השקיעו' ואני אומר מה זה מעניין כמה השקעת, מעניין מה קיבלת. אצלי יש תכנית חמש שנתית בתחומים שיש לי בהם סמכות. אבל לא אני יכול להתחייב מתי יהיה קו אדום של הרכבת. אני אומר לשר התחבורה כבר שנים על שנים שהדרך הנכונה לשפר את התחבורה הציבורית בגוש דן היא על ידי הקמת רשות תחבורה מטרופולינית. כולם הסכימו - האוצר, הרשויות מסביב. אנחנו המדינה היחידה בעולם שהמדינה

מנהלת בה את התחבורה". מה טוב ברשות כזו?

"רשות עם סמכות שתסנכרן בין כל אמצעי התחבורה. תחבורה זו הדרך שבה אדם מגיע מדלת לדלת. בדרך חשוב אם יש תחבורה ציבורית או אין, אם יש פקקים או אין. אם יש

סנכרון בין האמצעים. מה זה מעניין שעשו רכבת אם היא נוסעת לאט. או אם אני מגיע ברכבת לארלוזורוב ומשם אין גישה לעיריית תל אביב. תראו את הכאוס של המוניות בנתב"ג. בכל העולם אני מגיע, עומד בתור ונכנס. יש פיקוח על המחיר, יודעים מה המחיר. הכל

מסודר. ואצלנו?".נעשה ונשמע.

"אנחנו בתחילת הדרך. עוד אין הפנמה בצורך שלנו בתחבורה ציבורית. המערכת מעודדת

נסיעה ברכבים פרטיים. הנה דוגמא שהיא לא בדיחה. פקידה שגרה בבלוך התקבלה לעבודה בלשכת הדובר. היא שואלת מה שכרה, ואומרים לה סכום. היא אומרת שזה לא מספיק ואז מציעים לה לקנות רכב כדי שתקבל תוספת של 2,000 שקל. כלומר, המערכת מעודדת לקנות רכב, שעומד בחניה ולא זז. אז למה שתהיה תחבורה ציבורית? ככה בנויה מדינת ישראל".אז נניח ואתה מחוקק עם עוצמה. מה היית

משנה?"העובדה שבמדינת ישראל מחפשים איש חזק היא אסון. זה אומר שהדמוקרטיה לא מספיק חזקה. אני לא הנציב העליון, ואל תצפו לאיש חזק. לדמוקרטיה יש מחירים, גם לעבודה המאורגנת יש מחירים, אבל במחירים האלה, על מה שאני מוותר - כל האחרים מרוויחים. ולכן, אל תחפשו איש חזק, תחפשו מערכת

שמאפשרת תפקוד". לו אתה צריך לקבוע אגרות כניסה לעיר,

מה אתה עושה?"הייתה צריכה להיות פה רשות תחבורה מטרופולינית שיש לה את הסמכות להטיל אגרה כדי לעודד ולייעל את השימוש בתחבורה ציבורית ולהקטין את השימוש ברכבים פרטיים כפי שקורה בכל העולם. למה לא לתת לרשות המקומית לנהל את העניין באופן כזה שלאדם כדי העיר למרכז להיכנס כדאי יהיה לא שהתחבורה הציבורית תתפקד כמו שצריך?

זה הסיפור".

כשאתה אומר שהמדינה בהתהוות זה לא לנהוג כלפי נבחריה בסלחנות יתר?

"זו הבנה, שלמרות הכל אנחנו בתהליך. אני קורא לזה מדינה מפלמ"ח לצבא מתוקן. פעם לסחוב מהלול זו הייתה נורמה. היום זו גניבה".

תהליך בכיוון טוב או רע ומר?"אם נחשפות פרשיות ואני מקווה שהן ייאכפו כמו שצריך וירתיעו לעתיד, אז אנחנו בכיוון טוב. אבל יש דבר מאד בסיסי: אם לא מעיפים ראש ממשלה כשהאיש הכי קרוב לו יכול לעסוק בצוללות, לא משנה שהוא איש ישר, אז יש בעיה. יש לי חבר עורך דין, ששבוע אחרי שנבחרתי הציע לו מר עזריאלי לשכור את שירותיו. הוא בא אלי. אמרתי לו 'לא יכול להיות. או שאתה חבר שלי או שאתה מייצג אותו'. זה הסיפור. לא רק חוק, אלא נורמות". ביבי צריך להתפטר לדעתך, ולו על העניין

הנורמטיבי?"שמגר אמר את דברו. נאמנים עלי דבריו של

"הכנסת עוסקת כל הזמן בחקיקה אבל אין אכיפה. יש המון חוקים, המון פרשנויות, אפשר

להגיע להסדרים. אני לא חושב שצריכים להיות כל כך הרבה פרקליטים במדינה.

יש כאן את מספר הפרקליטים הגבוה

בעולם פר תושב"

אוגוסט 2017 34

שמגר, הוד מעלתו השופט העליון".

חוק וסדר בעיר הגדולהסוגיות ציבוריות לא פשוטות הציפה תל אביב והעומד בראשה בשנים האחרונות. בג"ץ פתיחת המרכולים בשבת הוא אחד מהם. גם כאן, חולדאי מצא עצמו נאבק בשרשרת חוקתית סבוכה. "יש חוק במדינת ישראל שקבע שזו סמכות השלטון המקומי. הרי מה היה קודם? החנויות האלה היו פתוחות ואני אכפתי, מה שקראו בבית המשפט העליון, 'אכיפה בררנית אסורה'. אמרו לי תחוקק חוק עזר. אז חוקקתי אותו. ועכשיו ממשלת ישראל על ענפיה לא הצליחה להביא לידי כך שמה שנקבע בחוק יבוצע ואני הייתי צריך ללכת לעליון. והעליון אמר 'צודק'. בסוף אני אזרח שומר חוק. אכבד

מה שיחליטו השופטים".לגבי אכיפה, עד כמה לגישתך צריך לאכוף,

גם אם הדבר נוגד זכויות אזרחיות אחרות?ואם אסור אז שאסור אומר החוק "אם החוק אומר שמותר אז מותר. זכויות הפרט הן בדיוק הסיפור הזה. חוקי מדינת ישראל אומרים שאסור לרכב עם גלגלים לעלות על המדרכה. אנחנו המדינה היחידה בעולם שעל המדרכות נוסעים על אופניים. מישהו החליט שזה מסוכן שאופניים יירדו לכביש ובמקום לשנות את החוק הוא נמנע מלאכוף. זו בדיוק הבעיה, כאשר מתחילים להחליט שבמקום לחוקק נתנהל ליד החוק. פעם נאכוף ופעם

לא. אז, הכל הופך לכאוס".ובענין מהגרי העבודה?

"תסדירו בחוק מה זה מהגר עבודה. בכל העולם זה קיים. בשווייץ למהגר עבודה יש זכות לדיור. אני רוצה חוק ומציאות שבה אני והשוטר והמורה נדע מה מגיע למהגר עבודה. תגדיר בחוק האם מותר למהגר לעבוד או אסור לו לעבוד. אני בעד לאפשר לעבוד כי כשלא נותנים לבן אדם לעבוד הופכים אותו לפושע".

ואז הופכים את בג"צ לגוף המכריע. "בדיוק, כי המדינה לא מגלה יכולת אכיפה כמו שצריך. זאת הבעיה. ברגע שהמדינה תצליח להגיע למציאות שהיא יודעת לאכוף לא יצטרכו את בג"צ כל כך הרבה. בג"צ נכנס להתערב בנושאים שהמחוקק אמור לעסוק בהם כי בסופו

של דבר האזרח בא ומבקש סעד". עמדתך בעניין תמ"א 38 הצועדת לאיטה? "כל מי שעומד בתנאי החוק ומגיש בקשה בנושא התמ"א מקבל את כל הסיוע. זה לא שייך לכך שדעתי על כל הדבר שקוראים לו תמ"א 38 הוא חטא מיסודו. תמ"א 38 נועדה לטפל ברעידות אדמה. ככזאת היא נכשלה ותמיד תיכשל כי בכל האזורים שבהם יש סיכון גבוה לרעידות אדמה לא ניתן לבצע תמ"א, מטעמים כלכליים. שנית, תמ"א 38 היא אנטי־חברתית בצורה הכי גסה בעולם.

כל בעל דירה, גם זה שיש לו דירה בשווי שלושה מיליון שקל בתל אביב, מקבל לפחות חצי מיליון שקל במזומן הטבה מהמדינה לטובת השקעה, שלו כל אחד היה משקיע 70 אלף שקל - היו מחזקים את הבית. למה מגיע לבעל בית בתל אביב לקבל הטבה של עוד חדר, מעלית, שיפוץ הבית בחינם, בעוד

שזה שאין לו לא מקבל כלום?" . אולי פתח להתחדשות עירונית?

"איזה התחדשות עירונית? אתה מעמיס על התשתיות מבנים שיש בהם הרבה יותר דירות, מבלי לטפל בחוק בכל ההיבטים האחרים - גני ילדים, תנועה וחניה, ביוב, מים ועוד. אני ראש עיריית תל אביב ותושבי תל אביב, חלקם הגדול, אולי נהנים אבל כאזרח מדינת ישראל אני צריך לומר מה דעתי על התמ"א. אף אחד לא ישב ושאל האם תוספת דירות בלב עיר צפופה זה הדבר הנכון להתחדשות עירונית ולמדינת ישראל. אז כשאני מכין היום תכנית גדולה של התחדשות עירונית, אני מפנה שטח ציבורי לגן

ילדים, לבית ספר ולגינה ועוד ולא פועל להגדלת מספר הדירות מבלי שיש תכנון סביבתי".

אתה ראש עירייה מאוד חברתי ובזמן כהונתך אנשים הרוויחו מאות אחוזים על נכסי הנדל"ן

שלהם."אני שמח על כל אחד שמרוויח בתל אביב,

זה אינטרס שלי שירוויחו". כי הציפייה היתה שתגיד שאתה רוצה כמה שיותר לתושבי תל אביב מבלי שתושבי ערים

אחרות יעניינו אותך מדי."אבל זה לא בהכרח עושה טוב לתושבים. זה מצופף, בלי התייחסות לתשתיות. אפילו בתל אביב זה נותן יתרון למי שגר במרכז העיר על פני מי שגר בדרום העיר. למה? אין לזה

שום הצדקה".ברכה לעורכי הדין לרגל ראש השנה?

צוחק: "שנה טובה לכל עורכי הדין. שלא יהיה לכם ממה להתפרנס...".

אתה ממשיך לקדנציה נוספת?"ודאי. אתמודד לעוד קדנציה".

האיש שלנו בקומה ה־12עו"ד ליאור שפירא, 53, סגן ראש לשכת עורכי הדין, הוא גם חבר בסיעתו של ראש העיר רון חולדאי. שפירא משמש כמ"מ יו"ר הוועדה לתכנון ובניה וחבר הנהלת העיריה. "כמי שמכיר מקרוב הן את פעולות לשכת עורכי הדין והן את פעולות העירייה אני רואה חשיבות לפעילות הציבורית, בהתנדבות, של עורכי דין, בסיוע לצרכים

עירוניים", הוא אומר.במה חשוב לך לטפל בהקשרים אלה?

"בנושא השכירות למשל. כ־80 אחוז

מהצעירים בעיר מתגוררים בשכירות. להם מעניקים הסיוע המשפטי שאנו מסייע רבות. הוכן חוזה סטנדרטי, ואנו מקדמים את חוק שכירות הוגנת. שיתוף לשוכרי ססיוע היה המרכזי הפעולה דירות דרך מרכז הצעירים. בנוסף יש לזכור, שכיום, כאשר לשכת עורכי הדין דומיננטית יותר מאי פעם והעשייה רבה, חשוב שסגן יו״ר הלשכה וחבר הוועד המרכזי הוא גם חבר מועצה בכיר בסיעה

של ראש העיר".

35 אוגוסט 2017

ורכות ועורכי דין יקרים, בעודכם יושבים במשרדיכם הממוזגים, עושים מאמצים לשרת את לקוחותיכם באופן מיטבי ולמלא שעות עבודה לחיוב, על עתידכם ועתיד המקצוע שבו אתם עוסקים מתחולל קרב איתנים. עיקרו של הקרב הוא על השאלה האם עתיד עריכת הדין שייך לעורכי דין המורכבים מבינה מלאכותית או לעורכי דין העשויים בשר ודם. לא ברור איך תסתיים זו. יש סיכונים לא מעטים אך גם מערכה הזדמנויות רבות. יש לשער שהמערכה לא תהיה עקובה מדם, אבל בהחלט תותיר חללים.

רגע לפני שננסה לנבא את העתיד מבלי להיות שוטים, נתרפק על הימים הטובים ההם. פעם לקוח היה מגיע לשעת ייעוץ ולו כדי לקבל תשובה על שיעור המס החל על חברות. בעבר, לקוח היה פוער עיניים על היכולת של עורך דינו לצטט בעל פה מראה מקום של פסק דין רלבנטי. עד לפני ימים לא רבים, לקוח היה מוכן לשלם על שעות העבודה המרובות שעורך דינו היה משקיע בחיפוש מייגע בספרי החוק והפסיקה, כדי למצוא תקדים רלבנטי. פעם לקוחות היו מודים על חשבון שכר הטרחה שהם מקבלים ולא העלו בדעתם להתמקח, לא לפני ולא אחרי. פעם לא הבנו, כמו שאנחנו מבינים היום, שהמקצוע ישנה את פניו מהר

כל כך ובאופן כה עמוק.כיום, אין מידע משפטי שאינו נגיש או שאי אפשר להשיג לבד. כיום, לקוח שמגיע לפגישה עם עורך הדין, ייתכן בהחלט כי הוא מחזיק באמתחתו אסמכתאות וידע לא מבוטלים. הטכנולוגיה מאפשרת ללקוחות ללמוד חומרים, ולהגיע לסיעור מוחות עם עורך הדין מעמדה

אליה לא יכלו להגיע בעבר. הבינה ומערכות החדשה הטכנולוגיה המלאכותית מאפשרים היום לבצע דברים רבים

ללא מגע יד אדם. כמה דוגמאות להמחשה: חיפוש מסמכים לקראת מיזוג או רכישה; ביצוע גילוי נאותות; הרמת דגל כשיש הונאה בחברה; ניהול ההיסטוריה המשפטית של ארגון כלשהו ועוד. הגידול של האוטומציה בעבודה משפטית מבטיח חיסכון גדול ללקוחות. הם יצטרכו לשלם על השירות והמוצר המשפטי, אבל לא על עבודת עורכי דין בשר ודם. חשוב מכך, הלקוחות הולכים לדרוש מעורכי הדין לבצע את השירות באופן דיגיטלי, כי מחשבים הם

זריזים יותר וגם עולים הרבה פחות.מבחינה זו, מקצוע עריכת הדין איננו היחיד שנמצא במגמת שינוי. לא מעט מקצועות צווארון כחול וצווארון לבן נמצאים בתהליך דומה, כמה מהם אפילו על סף הכחדה. האם צריך לפחד או להתעודד מהשינוי הזה? לדעתי, צריך להיות ערניים לשינויים, ללמוד אותם במהירות, ולנסות להקדים ככל האפשר את התהליך. הרס יצירתי הוא מונח שטבע הכלכלן האוסטרי יוזף שומפטר, המתאר תהליך של הרס סדר כלכלי ישן, ויצירת סדר כלכלי חדש ויעיל יותר. כשמתחולל הרס יצירתי בתחום

עריכת הדין, עדיף להיות זה שנמצא על הגלגל, ולא זה שמנסה לעכבו ונדרס תחתיו. המקצוע לרוב לא נעלם בגלל הקדמה, אלא משנה פניו. לעיל. לטיעונים בחריפות שיתנגדו יש להגנתם הם יאמרו ששום רובוט לא יחליף את עורך הדין. האם לקוח לחוץ שיושב בתא המעצר ומתלבט האם להיות עד מדינה, יוותר על עורך דין אמיתי? האם אפשר יהיה לקיים מלחמת חורמה מכוערת על רכוש בצוואה או משפט גירושים רווי יצרים בלי ייצוג אנושי? ומה על סגירת עסקה, על ניהול משא ומתן, על חקירת עדים? ניהול קשר אישי עם הלקוח ופרשנות יצירתית של החוק, לא יוכלו להתבצע על ידי טכנולוגיה. אבל אופן העבודה יהיה

שונה ומבוסס יותר על בינה מלאכותית.יש גם את צדו השני והאופטימי של המטבע. הטכנולוגיה מייצרת סוגיות משפטיות חדשות שלא היו קיימות בעבר - עורך הדין של היום צריכים לייעץ על המשמעות המשפטית של וירטואליים, על צ'יין, על מטבעות בלוק חתימות אלקטרוניות, על התקפות סייבר, על ניתוחי מידע, על סיכונים וסיכויים בעלייה לענן. התפתחות טכנולוגית גם תצריך התאמה

של החוק. עורכות ועורכי הדין בעולם החדש חייבים כמו לחשוב - מחדש עצמם להמציא אנשי עסקים, לסגל ידע טכנולוגי, לפעול באינטליגנציה רגשית, למכור את היכולות והמותג שלהם וליצור מערכת יחסים חזקה עם הלקוח. כדי לקבל את העתיד המתרגש ובא על המקצוע באופן ראוי, נדרשת שותפות וחברות בין עורכי דין ורובוטים. יש שאומרים שאין קל מזה, הואיל וממילא קיים ביניהם דמיון רב. כך או אחרת, עורך הדין העתידי לא יהיה עשוי רק מבינה מלאכותית ולא רק מבשר ודם, הוא

יהיה עורך דין בשר ודיגיטל.

עורך דין בשר ודיגיטלשינויים טכנולוגיים עתידים לשנות ללא הכר את מקצוע עריכת הדין

עו"ד ארז אהרוני

ZAG-S&W 'הכותב הוא שותף מנהל במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות

אבעיה

אוגוסט 2017 36

מהיום, כל משרד עורכי דין, בכל גודל ובכל תחום, יכול ליהנות מתוכנת ניהול המשרד המובילה בישראל. יש לכם משרד המנהל עד 250 תיקים? אל תפספסו

את המבצע שמיועד בדיוק עבורכם.

מצטרפים עכשיו לעודכנית פלטינוםונהנים מעלות של 89 ש"ח בחודש בלבד למשתמש הראשון*

פתרון מלא לניהול המשרד - שעובד בשבילכם וחוסך לכם זמן וכסף! שליטה מלאה בתיקי הלקוח ממערכת מרכזית אחת

ניהול מסמכים – כולל פתרון ייחודי לניהול משרד ללא נייר 40 מקצוענים המעניקים לכם שירות, 10 שעות ביממה

לאור ההצלחה, אנו מאריכים את תוקף המבצע

להזמנת עודכנית פלטינום עוד היום, צרו קשר בטלפון: 1-800-396-800 sales@od.co.il :או במייל

המבצע מיועד ללקוחות חדשים המנהלים עד 250 תיקי לקוחות ותקף למצטרפים עד לתאריך 31-10-2017*מגוון מסלולים נוחים המותאמים לכמות המשתמשים במשרדך! *כפוף לתנאי המבצע *ט.ל.ח

ורל של אדם המתנגד לאשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי נקבע על ידי הפסיכיאטר המחוזי והוועדות לפי המחוזיות, הפסיכיאטריות שיקולים רפואיים בעיקר. המשפט מקטלג את החמורות הצורות כאחת הכפוי האשפוז והמדכאות ביותר של שלילת חירות האדם. אך הגדרה זו מקוממת את הפסיכיאטרים. האם מוטב בכפייה לאשפוז הסמכויות את להעביר מהפסיכיאטר המחוזי ומהוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות אל בית המשפט; או שמא עדיף להותיר המצב על כנו, ולשמר את חלוקת הסמכויות בין הפסיכיאטר המחוזי, הוועדות הפסיכיאטריות

המחוזיות ובתי המשפט כסמכות ערעור. הדעה שיש להעביר את סמכויות האשפוז בין תימוכין מוצאת לבתי המשפט הכפוי היתר, בביקורת שיפוטית הנמתחת בפסקי דין על ליקויים בתפקוד הוועדות ובהתנהלותן, ואף בקריאות פסיכיאטרים מסוימים. קריאה מהדהדת במיוחד השמיע נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, בכנס שנערך בלשכת עורכי הדין, כאשר הציע להעביר לבית המשפט חלק מסמכויות אלה: "אני סבור שגישת הביניים היא להעביר חלק מהסמכויות של האשפוז הכפוי אכן לבית המשפט, בעיקר במקרים שהם לא דחופים, ולהשאיר באותם מקרים דחופים בעייתיים

את הטיפול בידי הפסיכיאטרים המחוזיים".להלן חמש סיבות, שהן רשימה חלקית, מדוע לאמץ את קריאת הנשיא אורנשטיין, להרחיבה ולהחילה על סמכויות האשפוז הכפוי המוקנות

לוועדות פסיכיאטריות מחוזיות.1. מגדל בבל. פערים בין עולם המשפט ועולם הפסיכיאטריה הפסיכיאטרים ועורכי

הדין מצויים במעין מגדל בבל, כי הם דוברים והיא ביניהן פעורה שפות שונות שתהום וענייני דיאלוג מקצועי מאיימת להכשיל הנחוץ כדי לערוך איזון הולם בין האינטרסים השונים. היחס לכפייה משקף פערים אלה: בעוד שהרופאים מתמקדים בכפייה כאמצעי לטיפול בחולה במסגרת אשפוזית, המשפטנים רואים לנגד עיניהם בעיקר את פגיעתה הרעה של הכפייה בזכויות האדם הבסיסיות. בנוסף, ליבת האשפוז הכפוי מצויה בפרשנות הניתנת למונח "סיכון" ובבחינה אם המטופל עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי. מצמצמת, פרשנות נוקט בעוד שהמשפט הפסיכיאטריה מעדיפה את הפרשנות המרחיבה. בעיקרה פסיכיאטרית הדיונים זירת .2ובשעת החולים, בבתי הדיונים מתנהלים מובנה יתרון יש העולמות בין התנגשות שני הוועדה, הרכב לנוכח לפסיכיאטרים פסיכיאטרים ומשפטן אחד. לכן, אם נחלקו הדעות, לשני הפסיכיאטרים חברי הוועדה יש

כוח לקבוע בדעת רוב את ההחלטה.3. החלטות בלתי מנומקות כראוי ורישומן בכתב יד בתי המשפט מתחו ביקורת חריפה על היעדר הנמקות ראויות בהחלטות הוועדות, ועל רישומן בכתב יד בלתי קריא, המהווה פגיעה חמורה בזכויות המטופל. השופט ציון קאפח קבע, כי הוועדה, כגוף מעין שיפוטי שכללי המשפט המנהלי חלים עליו, נדרשת לפירוט רב ככל האפשר של נימוקי החלטתה, על מנת לאפשר לבית המשפט להתחקות אחר שיקוליה, וכן קבע כי את ההנמקות יש להדפיס

או לכתוב בכתב יד קריא. 4. תחלופה רבה של הרכבי הוועדות ואי עקביות בהחלטות מותבי הוועדות אינם קבועים, ולרוב הם מתחלפים מישיבה לישיבה. ייתכן שמאושפז אחד יישמע במהלך אשפוזו בבית החולים בפני מותבים שונים, שיידרשו ללמוד את עניינו ולהתוודע אליו בכל דיון מחדש. התוצאה אינה רק בזבוז משאבים והחמצת היתרון של מעקב רצוף אחר המטופל והטיפול, אלא גם חוסר עקביות בהחלטות ביחס לאותו מטופל. 5. התנהגות חברי ועדות התנהלות הוועדות ספגה ביקורת, וכך קבע השופט יועד הכהן: "הוועדה היא גוף מעין שיפוטי ועליה להקפיד על כללי התנהגות הולמים". במגמה לשים קץ לתופעות בלתי הולמות נוספות בקרב חברי ועדות, הפיץ משרד הבריאות הנחיות כמו: יש להתייחס בכבוד ראוי למטופל ולהקשיב לדבריו; אין לדבר בנייד בזמן הדיון או להתעסק בכל דבר אחר; אין לנהל שיחה עם הרופא

המטפל בהיעדר המטופל ובא כוחו. זוהי רשימה מדגמית, ומטרתה לעורר מחשבה אודות נושא שראוי להעלותו על סדר היום

המשפטי והחברתי. הדיון רק מתחיל.

אשפוז שפוטסמכויות האשפוז הכפוי נתונות בידי הפסיכיאטר המחוזי והוועדות הפסיכיאטריות

המחוזיות | הגיעה העת לשקול ולהעביר חלק מהסמכויות אל בתי המשפט

עו"ד עדנה שקל

הכותבת היא יו"ר ועדת פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומשפט במחוז תל אביב; יו"ר אחת הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות

www.netanya.ac.il

למה להיות עוד איש נדל"ןכשאתה יכול להיות

מאסטר בנדל"ן

בלעדי לאקדמית נתניה:

דיקן ביה"ס לנדל"ן: פרופ‘ אהרן נמדר

מהרו להצטרף לטובי היזמים שסיימו בהצלחה את לימודי תואר שני בנדל"ן, נותרו מספר מקומות אחרונים לשנת הלימודים תשע"ח.

עם מרצים מבכירי הענף בישראל!

תואר שני ).M.A( בנדל"ן

⋅ תואר יחיד מסוגו בישראל.⋅ הכשרה מלאה וממוקדת למנהלים בתחום הנדל”ן.

⋅ מרצים מהשורה הראשונה מכלל התחומים הנושקים לתחום:ייזום, ניהול, מיסוי, התחדשות עירונית, מימון עסקאות בנדל"ן, שיווק נדל"ן ועוד.

⋅ ללמוד לצד מנכ"לים וסמנכ"לים מהחברות המובילות במשק ונושאי תפקידי מפתח במגזר הציבורי.⋅ משלחת שנתית לסיור לימודי בחו"ל.

*2443

אבעיה

אוגוסט 2017 38

www.netanya.ac.il

למה להיות עוד איש נדל"ןכשאתה יכול להיות

מאסטר בנדל"ן

בלעדי לאקדמית נתניה:

דיקן ביה"ס לנדל"ן: פרופ‘ אהרן נמדר

מהרו להצטרף לטובי היזמים שסיימו בהצלחה את לימודי תואר שני בנדל"ן, נותרו מספר מקומות אחרונים לשנת הלימודים תשע"ח.

עם מרצים מבכירי הענף בישראל!

תואר שני ).M.A( בנדל"ן

⋅ תואר יחיד מסוגו בישראל.⋅ הכשרה מלאה וממוקדת למנהלים בתחום הנדל”ן.

⋅ מרצים מהשורה הראשונה מכלל התחומים הנושקים לתחום:ייזום, ניהול, מיסוי, התחדשות עירונית, מימון עסקאות בנדל"ן, שיווק נדל"ן ועוד.

⋅ ללמוד לצד מנכ"לים וסמנכ"לים מהחברות המובילות במשק ונושאי תפקידי מפתח במגזר הציבורי.⋅ משלחת שנתית לסיור לימודי בחו"ל.

*2443

עידן של טכנולוגיה גלובלית מתקדמת ורשתות חברתיות לצד התפתחות מדעית בחקר בני האדם, נפתחים בזה אחר חדשים משפט תחומי זה שנועדו לתת מענה ולעיתים החסר את להשלים אף בהיעדר חקיקה. כך מתקיימים דיונים מרתקים בשלל תחומים המעלים סוגיות משפטיות חדשות והשלכות דרמטיות על מעמד עורך הדין ובית המשפט בעתיד. בכתבה זו שוחחנו וחברה, משפט לביו־אתיקה, מומחים עם תקשורת ודיני אינטרנט, וסחר באינטרנט, על מנת לשרטט את האופן בו ייראה עולם המשפט

בעתיד.

דיני רובוטים"סבא, אתה ממש עתיק. בית משפט? עורך דין? למה בכלל הייתם צריכים את זה?" כך, קרוב לוודאי, תישמע בעוד עשרות שנים שיחה

עם הנכד שלכם. הוא לא יבין למה בזבזתם שנים בריצות לבתי משפט, למה המערכת הייתה כל כך מסובכת, ובינינו, מי בכלל צריך עורך דין?

נא להכיר, עולם המשפט החדש. בלי שופטים, בלי עורכי דין, בלי מסמכים, בלי פרוצדורות. שופט ועורך דין אאוט, רובוט אין, ונראה אתכם מתווכחים איתו. לא, לא מדובר בבדיחה וגם לא במדע בדיוני, אלא באופן בו תתנהל מערכת המשפט בעידן של אינטליגנציה מלאכותית. על פי ד"ר יובל קרניאל, הרקטור והמשנה לנשיא באקדמיה לאמנות ועיצוב 'בצלאל' ומומחה למשפט, תקשורת ודיני אינטרנט, אחת ההשלכות המרכזיות ביותר של עידן המידע נוגעת בבטן הרכה של מקצוע עריכת הדין אשר עומד אל מול שינויים מרחיקי לכת ונמצא

בסכנה ממשית במתכונתו הנוכחית.היום מכירים שאנו כפי המשפט "גופי עומדים בפני שינוי דרמטי שנובע מעידן המידע ומחדירה של אינטליגנציה מלאכותית ורובוטים לעולם התעסוקה", אומר ד"ר קרניאל.

"המקצוע של עריכת הדין נמצא על פי כל המומחים והעתידנים בסכנה משמעותית. חלק גדול מהעשייה המשפטית בנוי על תהליכים קרויים ועל נורמות מבוססות שמתוות איך לעשות הסכם, צוואה, חוזה. זו עשייה שיש בה מרכיב מאוד רציונאלי, קבוע, נורמטיבי וידוע מראש. אלה בדיוק הקריטריונים שאינטליגנציה מלאכותית יודעת לעשות מצוין. יש כללי שהאינטליגנציה המשפט בעולם משחק המלאכותית והמחשב יכולים להתמודד איתם ברמה הגבוהה ביותר. הדברים אמורים לא רק באשר לפרוצדורות טכניות. בעידן בו יש נתונים ומשיגים אותם די בקלות, הליכים של ליבון מחלוקות יכולים להיעשות בידי מערכות ממוחשבות. אלה מערכות שמסוגלות לעשות בירור וללבן מחלוקות ללא צורך בעורכי דין

ושופטים". אם כך, מה העתיד של העוסקים במשפט?

"בחלק הלא גדול שייוותר במקצוע, עורכי הדין יצטרכו לשלב בין נורמות חדשות, חקיקה,

ראיון

אוגוסט 2017 40

משפט העתיד

עולם המשפט העכשווי כולל תחומים חדשים כגון

ביו–אתיקה, סחר אלקטרוני בינלאומי, פרטיות באינטרנט

וזכויות יוצרים בעידן של רשתות חברתיות | תחומים

אלה מספקים סוגיות משפטיות חדשות מדי

יום וגם פותחים אופציות נוספות לפרנסה עבור ציבור

עורכי הדין

מאת קרן שרוני

כבר

משפטית והכשרה השכלה ליכולות של חדשנות. בקרוב משפטי ענף יתפתח מאוד רובוטים. מה דיני שלם של מותר להם לעשות, מה אסור לעשות, שאלות של אתיקה, מוסר ומשפט. כבר היום יש מכוניות אוטונומיות, מה שהופך את השאלות ליותר מורכבות. צורך בבתי משפט יהיה לא שגרתיים כי הרוב ינוהל על ידי רובוטים, למעט אולי בתחום

של ערעורים. למערכות המשפט הממוחשבות יהיה קל מאוד להשיג אינפורמציה. כל דבר שאנחנו משקיעים בו כיום באיסוף ולימוד ראיות, עובדות, מסמכים. זה הולך להיות מובן מאליו כי מאגרי המידע הממוחשבים עומדים

להשתלט על כולנו".למעשה אנו נמצאים כבר היום בתחילתו

של עידן חדש במשפט.

"בהחלט. כבר היום יודעים איפה אדם נמצא בכל רגע נתון ומה הוא עושה. הנתונים כבר קיימים ובהמשך הכול יהיה ידוע להגדיר ונצטרך לכל ופתוח מחדש את גבולות הפרטיות. כאשר נהג מסמס בנהיגה, יש אלחוטית תקשורת מערכת אפליקציית זה. את שמזהה waze מדווחת לנו לאן נסעת ובאיזו מהירות. יש מצלמות. בעתיד ייעשה בנתונים האלה שימוש על ידי מערכות משפט ממוחשבות והאזרחים ישמרו על החוק מכורח המציאות".להתכונן הדין לעורכי מציע אתה איך

לעתיד?"אנו נמצאים בשלבים ראשונים של העניין, אך יש מקום לחדשנות מכיוון שיהיו מערכות שבהם אפשר יהיה לקיים את כל המשפטים באופן וירטואלי, בתי משפט פיזיים ישתנו ויהיו

נדירים יותר. משפטנים יצטרכו לרכוש השכלה משולבת והבנה מעמיקה של עולם המשפט והמחשוב גם יחד. יש כאן דרישה להשכלה כפולה והבנה של טכנולוגיות, אפליקציות ותוכנות שיהיו חלק בלתי נפרד מעולם המשפט. המשפטן האמריקאי, לורנס לסיג, טווה את המשפט 'הקוד הוא החוק'. כלומר, הקוד של

התוכנה יקבע את החוק ואת הגבולות".

קהילות תרבותיות"כדי לדבר על העתיד, צריך להתחיל בעבר", אומר פרופ' גד ברזילי, הדיקן לשעבר בפקולטה למשפטים והמשנה לרקטור באוניברסיטת חיפה, מומחה למשפט וחברה. "עד שנות ה־80 רוב העיסוק המשפטי היה באמצעות ליטיגציה רגילה בבתי משפט. עם השנים זה הלך והתעצם. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם ביחס שבין מספר עורכי דין לגודל אוכלוסיה ובין המדינות המובילות בעולם מבחינת שיעורי הליטיגציה. זה תהליך שמתרחש ומתעצם עד

41 אוגוסט 2017

ד"ר יובל קרניאל

מחצית שנות ה־90. במקביל מתעצם מאוד העומס המשפטי ציבורי על הרגולטורים, קרי היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה וכיו"ב. מדובר בעומס גדול מאוד על המערכת המדינתית־לאומית של בתי המשפט שיש בה כל שנתיים למעלה ממיליון תיקים במדינה

של 8.5 מיליון אזרחים".לאן זה הולך?

"ראשית, אנחנו נראה בתי משפט קהילתיים שיהיו בפיקוח של המדינה אך לא ינוהלו על ידי המדינה אלא על ידי תאגידים, קהילות כדי מקצועיות, אגודות או תרבותיות להפחית את הלחץ העצום על בתי המשפט והרגולטורים. שנית, יהיו סכסוכים שייפתרו על ידי אלגוריתמים מתמטיים. במקום שופטות ושופטים בשר ודם אנחנו נפנה לאלגוריתם שיקבץ נתונים ויקבל החלטה. שלישית, אני מזהה התחזקות של גופים בינלאומיים שידרשו ואף יקבלו בהדרגה סמכויות פיקוח שיפוטי פנים מדינתיות. אנחנו רואים את זה כבר היום במאבק של גורמים מסוימים נגד חיילי ומפקדי צה"ל. זה יתפתח לתחומים נוספים. בשורה

התחתונה המנגנונים המסורתיים ייחלשו המדינה משפט של ויפנו את מקומם למנגנונים ם י ר לטו ו רג , ם י לתי קהיואלגוריתמים בינלאומיים

מתמטיים".מה תפקידם של עורכי הדין

בעולם שכזה?מכאן דין עורכי "הכשרת ואילך תצטרך לתת חשיבות שלא קונפליקטים לפתרון בית של פשרות באמצעות המשפט או פסקי דין חלוטים

שיתנו בתי משפט בעקבות הוכחות. צריך לשים יותר דגש על חינוך לאחריות חברתית ועל

משפט בינלאומי". הטכנולוגיה תוכל לסייע במלחמה בשחיתות

ולהפחית שחיתות בעתיד?"הטכנולוגיה מאפשרת יותר חשיפה של אירועי שחיתות. כל פוסט בפייסבוק יכול להתגלגל לחקירה של שחיתות. במובן הזה אני רואה את ההתפתחות הטכנולוגית כאירוע חשוב לכינונו של שלטון חוק. מצד שני, יש לזה מחיר של שחיקה טוטאלית של הסוביודיצה. זה לא צודק שגורל האדם יהיה נתון לחסדי הכתבים, הגם שרובם המוחלט פועל במקצועיות ושומר על הסוביודיצה. התועלת של הטכנולוגיה היא עצומה בעיקר לטובה. הרשתות החברתיות הן

מתווה חשוב ללוחמה בשחיתות". אם כך, מה התחליף העתידי לסוביודיצה?

"אחריות תקשורתית ואחריות חברתית. יש כתבים מאוד אמיצים ששומרים על כבוד המקצוע ובוחרים לבד לכבד צו של בית משפט.

נראה שכולנו נצטרך ללמוד לקחת אחריות".

ADR ואינטרנט לאור התפתחות דיני האינטרנט וקיום עסקאות הולכת הוירטואלית, בזירה בינלאומיות ומתפתחת פרקטיקה חדשה העוסקת ביישוב סכסוכים על ידי היעזרות באמצעים טכנולוגיים .)Online Dispute Resolution( ODR -

"עד להתפתחות הטכנולוגיה, יישוב סכסוכים נעשה על ידי גישור או בוררות סביב השולחן )ADR(", אומרת עורכת דין ונוטריון חגית הניג, יו"ר )משותפת( בוועדת קניין רוחני במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, המנהלת הליכי יישוב סכסוכים בתחום הקניין הרוחני, הטכנולוגיה ודיני יבוא־ייצוא. "כיום, המצב שונה מבעבר. עורכי הדין משתמשים בדואר אלקטרוני, מנהלים שיחות בוידאו ואף מנהלים לקבלת הביקוש זו. בדרך ייעוץ פגישות

שירותים משפטיים און ליין הולך וגובר". יש תחומים מסוימים במשפט המתאימים

יותר ליישוב סכסוכים בשיטה זו?"מקובל לחשוב על ODR בהקשר של סחר תחום זהו אולם אלקטרוני, סכסוכים לניהול שמתאים כמעט בכל ענף אחר, לרבות ועוד. משפחה עבודה, דיני יתרונו הבולט הוא בכך שהוא חוסך לצדדים משאבים וזמן. עם זאת, בהקשר של קניין רוחני ודיני טכנולוגיה, חשוב לציין כי מראש יעדיפו הצדדים פעמים רבות ניהול של הליך בוררות או גישור על פני פניה לערכאות, שכן סכסוכים בתחומים אלו נוגעים פעמים רבות בסודות מסחריים, סוגיות של גזל, מוניטין ואסטרטגיות עסקיות שאין הצדדים מעוניינים בפומביות

לגביהן". אילו תחומים חדשים נפתחו בפני עורכי

הדין נוכח התמורות בטכנולוגיה?"יש חברות שמציעות את שירותיהן לעורכי הדין ביצירה ואפיון פורמטים מקוונים של חוזים, כך שניתן יהיה להפיק חוזה, ובהקשה של מספר מאפיינים יותאם ההסכם ללקוח

הספציפי". איך תיתכן שמירה על דיסקרטיות כאשר

קיים סיכוי לפריצות אבטחה? "כשם שיכול להיכנס לביתך גנב, כך גם יכולות להיות פריצות אינטרנטיות. מניסיוני נראה כי היתרונות בשימוש ב־ODR עולים על החסרונות, וממילא השימוש באמצעים טכנולוגיים אינו גורם לרתיעה אצל צדדים לשלוח ומורגלים רוחני בקניין שעוסקים מיילים בנושאים רגישים אחד לשני. הרעיון בשמירה על סודיות לגבי פרטים רגישים הוא

בכך שצד אינו מורשה לחשוף נתונים בפני גורמים חיצוניים.

"בהקשר זה ניתן לציין גם את הדארק־נט, ה'רשת האפלה', שבה מתנהלים הדברים הכי נעלמים מעין הציבור, תוך ניצול המדיום האינטרנטי. הרשת הזאת מתנהלת בדיסקרטיות רבה ואמצעי הביטחון הלאומיים מתקשים להגיע אליה. ברשת זו מתבצעות עסקאות סמים, מכירות של מספרי כרטיסי אשראי

גנובים, וכיו"ב". אילו עוד תופעות קיימות 'במחתרת' בעידן

הרשתות החברתיות?"ניתן לומר שבמחתרת של דיני הקניין הרוחני שימוש של פרקטיקה לאחרונה התפתחה ב'ממים' )או 'מימס'(. קיימות קבוצות סגורות בפייסבוק שבהן המשתתפים נוטלים יצירה אמנותית כלשהי ובאמצעות מחולל קבצים מוסיפים לה טקסט שהוא מצחיק, משעשע היצירה ההופך את לרוח השעה, ומתאים בשילוב הטקסט לויראלית. ככאלה, מהווה השימוש בטכניקת ה'ממים' פיתוי עבור בעלי עסקים המעוניינים בפרסומת יצירתית. בנטילת היצירה האמנותית, העתקתה והעמדתה לרשות הציבור באינטרנט, מסתכן המשתמש בתביעה בגין הפרה. עם זאת ניתן לטעון לשימוש הוגן".

איך הדברים יבואו לידי ביטוי בעתיד?"אם מתייחסים לנושא של ODR ומנסים סקיוריטי, סייבר של לתחום אותו לחבר היה בעיני מעניין לבחון מבחינה אקדמית את השאלה האם ניתן לנצל את השימוש ב־ODR כטכניקה שתאפשר ליישב סכסוכים בין תוקף מערכות מידע לבין נתקף, או להוות מתווך ומקשר בין קבוצות פוליטיות בעלות גישות קיצוניות שונות. בהקשר של שימוש בטכנולוגיה של מחוללי קבצים בעבודתו של עורך הדין - ניתן כמובן לברך על ההתפתחות ולהיעזר בה, אך אינני רואה בה בשום אופן תחליף לעבודתו של עורך הדין העוסק בתחום הקניין הרוחני. אין תחליף לעבודתו בסוגיות

סבוכות ורוויות שיקולי אסטרטגיה".

משפט ומדעעו"ד אפרת נאות מרקוביץ, רכזת הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם בלשכת המדען הראשי במשרד הבריאות, עוסקת במחקר גנטי, תחת הנחיות ועדת הלסינקי העליונה. הוועדה הינה ועדה סטטוטורית רב תחומית, המורכבת מרופאים וחוקרים מתחומים שונים, משפטנים, אתיקנים ואנשי ציבור ועוסקת

בבחינת הצעות למחקר גנטי בבני אדם."כל מחקר שקשור לגנטיקה של האדם עובר דרך הוועדה ומצריך את אישורה", אומרת עו"ד נאות מרקוביץ. "למשל, מחקרים של הפריית אישה שלא כדרך הטבע. כל הזמן יש ניסיונות בתחום של פריון ושל שימור פריון להיטיב את

אוגוסט 2017 42

פרופ' גד ברזילי

תהליכי ההפריה, לדייק אותם יותר ולהוביל ליותר הריונות בריאים".

מה עוד עומד היום על הפרק במחקר הגנטי?"בתחום הגנטיקה יש שתי קבוצות עיקריות. האחת, מצבים רפואיים ספציפיים, קרי מחלות, בין אם מחלות 'קלות' או 'קשות' יותר. הקבוצה השנייה היא שילוב של גנטיקה ומחקר בתרופות, קרי תכשיר, מכשיר, או טכנולוגיה רפואית".

מה השאיפות לעתיד?"המטרה בסופו של יום היא להגיע לרפואה מותאמת אישית, אבל צריך לזכור שרפואה היא מדע, ומדע זה סטטיסטיקה, ולכן צריך שהגנים הנבדקים יהיו דומים בבסיס כדי להעלות את אחוזי ההצלחה של הטיפול הרפואי. בבסיס

למצוא היא המטרה הדברים מכנה משותף ליעילות ולבטיחות

של הטיפול". המשפטיות הסוגיות האם מתפתחות בהתאם להתקדמות

המחקר הגנטי?"חלק מהסוגיות המשפטיות חוזרות על עצמן בעיקר בשאלות שמגיעות לאתיקה. יש שאלה האם בן אדם יכול לתת הסכמתו לכל דבר. גישה אחת היא שאם החולה מסכים זה בסדר. גישה שנייה אומרת שהמערכת תחליט. אנחנו באיזשהו מקום באמצע. אין ראה וקדש. במקומות בהם יש חובה לייעוץ גנטי, פועלים של הגנטיקאים דעת לפי הוועדה. יש מקרים של השלכות קליניות על הבן אדם. אז נותנים חירות לחולה לוותר על הייעוץ ולא לדעת, אבל לא נותנים את החירות להחליט שהוא לא מיודע

בכלל". אתיות סוגיות עוד אלו

עומדות על הפרק?"נשאלות שאלות אתיות רבות. קטינים מעל גיל 16 צריכים לחתום על אישור, אך גם הוריהם מחויבים לחתום על אישור. שאלה נוספת היא עד כמה אנחנו בודקים אצל קטינים. אין לזה היום פתרון חד־משמעי. בבדיקה כלל גנטית מקבלים המון רעש לבן, יש המון מידע שאין מה לעשות איתו. אז היכן עובר הקו בין המחקר

לבין השמירה על הפרטיות? "שאלה נוספת, אילו בדיקות עושים לפני הריון על מנת לגלות אילו מחלות יכולות להיות לעובר. החידושים הם בסופו של יום שאלות ישנות שמקבלות בגד חדש, אבל הבסיס הוא אותו מדע ורצון להבין לאן אנחנו הולכים מבחינה אישית וחברתית. האינטרנט והטלפון הנייד מציבים התמודדות של גבולות הגנת הפרטיות. אנחנו שואלים האם יש אלטרואיזם

במדע והאם קיים מדע נקי. שאלות כמו מבנה המשפחה הולכות והופכות מאוד מורכבות. הבסיס הוא אותה שאלה, מי ההורה. הטכנולוגיה מאתגרת אותנו לשאול את השאלה הזאת בכל

פעם מחדש".

מעשה בשלושה הורים שיבוט, הנדסה גנטית, שינוי מבנה המשפחה, הארכת חיים, הקפאה קריוגנית ומכונות אנושיות הן רק חלק מהסוגיות העומדות כיום לפתחם של בתי המשפט ובתי המחוקקים בעקבות שורה של התפתחויות בעולם המדע, הרפואה והביו־

אתיקה. רובנו זוכרים את הכבשה דולי שהייתה תוצר של שיבוט גנטי, תהליך מלאכותי לשכפול יצור חי, הראשון בעולם של היונק הנוצר מתא בוגר. הניסוי נערך בשנת 1996 וצלח רק לאחר מספר ניסיונות כושלים. בפברואר 1997 פורסם דבר הניסוי ועורר ויכוחים אתיים

רבים ברחבי העולם."למרות החשש שעלה לפני למעלה מ־20 שנה כי הדבר אדם, בני לשכפול יוביל השיבוט נמצא עדיין בשלב של תרדמת", אומר ד"ר גיל למשפט המרכז ראש סיגל, רפואי, ביו־אתיקה ומדיניות בריאות ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. "יש בעיות טכנולוגיות־רפואיות סביב נתיב זה, לצד בעיות רגולטוריות, כאשר רוב המדינות אוסרות על שיבוט למטרות רבייה. כך גם באשר להקפאה קריוגנית. הטענה היא חולה במחלה אדם שכאשר אבל מרפא כרגע לה שאין בעוד 50 או 100 שנה יימצא הפיתרון, הרי שאם אתה יודע להקפיא את האדם או את הרקמות בהדרגה התאים מפסיקים לפעול ואז הם לא נהרסים ולא נפגעים. ההנחה אומרת שברגע שהרפואה תהיה מתקדמת מספיק נוכל להפשיר את הרקמות ולהחזיר את האדם לחיים בריאים. עדיין לא ראינו תועלת רפואית משימוש במיכלי חנקן מוקפאים לבני אדם, להבדיל מהקפאת רקמות שכאן יש יתרונות רבים, למשל בתחום שימוש פוריות לנשים

בטיפול כימותרפי".מה קורה היום בתחום?

"מה שמיוחד בתחום המשפט הרפואי הוא העיסוק הבלתי פוסק בהיבטים המשפטיים והאתיים של חידושי הרפואה והמדע. פועל יוצא מכך הוא שבכל יום נולדות סוגיות שחשבנו שכבר פתרנו, כגון בנושאים של שכפול תאי

גזע עובריים או השתלות איברים. כך מושפעת גם התפישה החברתית באשר למבנה המשפחה שנובעת כל כולה מהיכולת הרפואית. בעולם בו מתאפשרים תרומת זרע ותרומת ביצית, כל מבנה המשפחה מקבל משמעות אחרת. יש מקרה בשבדיה בו הסבתא תרמה לבת שלה את הרחם ולמעשה שני דורות נולדו מאותו הרחם".

היכן עומדים הדברים בישראל?"ישראל מובילה בגישה פרונטאלית ומעודדת משפחות, ילדים וילודה. זה בא לידי ביטוי בחוקים. ישראל היא המדינה השנייה בעולם הראשונה והמדינה פונדקאות, שאפשרה שדחפה וקידמה את הנושא של מחקר בתאי גזע עובריים בלי לחסום במפורש את השיבוט אלא בחסימה זמנית המתחדשת אחת למספר שנים. מצד אחד, ישראל חיה בין ארה"ב לבין אירופה והיא מדינה מערבית מאוד ומצד שני נטועה עמוק בתוך המזרח התיכון. 'ביו־אתיקה כחול לבן' היא ייחודית בהיותה מושפעת מהיהדות,

מהנצרות ומהאסלאם".מה הסוגיות העיקריות שעומדות על הפרק

בביו אתיקה?"ארבע סוגיות עיקריות. הראשונה, זכויות המטופלים ואיכות הטיפול. עד כמה הצוותים החולים קופות החולים, בבתי הרפואיים ומוסדות הבריאות מחויבים לטיפול רפואי מיטבי ושוויוני, והאם טובת המטופל עומדת בראש סדר העדיפויות. נושא נוסף שנכנס לתוך הסוגיה הוא סודיות רפואית. האם שמירה על הפרטיות של החולה מגבירה את הסכנה שמחלתו עשויה לגרום לציבור? כאשר דנים בהסכמה על טיפול רפואי - מה לומר למטופל שיספיק להחלטה אבל לא יחשוף את הרופא לתביעה רפואית אם הוא לא אמר מספיק. אנחנו מעוניינים בצמצום מקרים של רשלנות רפואית, ולכן המון אנרגיה מושקעת בניהול סיכונים ברפואה ובאבטחת איכות. מכאן עולה השאלה עד כמה הרופא מחויב לשלומו של המטופל. רופא שעושה טעות, האם הוא מספר למטופל או לא מספר? מצד אחד זכותו של המטופל לדעת. מצד שני, זה חושף את הרופא לתביעת

רשלנות. "הסוגיה השנייה היא פריון, לידה והורות. כל מה שקשור לתרומת זרע וביצית, מי רשאי להיות תורם והאם מותר למכור תאי רבייה. אם יש רישום של התרומה אז איך שומרים על אנונימיות? כיום לאישה נשואה מותר להיות

אם פונדקאית, אבל בהגבלות משמעותיות. "לתוך הנושא הזה נכנסת הגנטיקה שהיא הסוגיה השלישית. אם נדע על עצמנו יותר בגיל צעיר ונגלה שיש לנו סיכוי של 30 אחוז למחלה, איך זה ישפיע על הסיכוי שלנו להתקבל לבית ספר רפואה, על היחס של חברות הביטוח ועל היכולת שלי לקבל תרופות גנטיות. יש כיום בדיקה, לא בסל התרופות, בעלות של עשרת

43 אוגוסט 2017

עו"ד ונוטריון חגית הניג

עו"ד אפרת נאות-מרקוביץ

אלפים דולרים שנועדה לבדוק את הרגישות איתו לסוג הכימותרפיה בסרטן הגוף של הגוף מתמודד. מיותר לציין שלא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו, וזה כשלעצמו

יוצר בעיה אתית."הסוגיה הרביעית היא השפעת המהפכה הדיגיטלית על יחסי רופא־חולה־קופת חולים־מערכת הבריאות. איך שומרים על סודיות בעידן של טכנולוגיה המותקנת על אביזר לבוש ומנטרת את לחץ הדם והדופק ישירות למרכז הרפואי? המידע נמצא בידיים של

חברות פרטיות וזורם לכל קצוות הרשת. יכולים לדעת איפה אתה נמצא ב־23:00 בלילה - עם האישה בבית או עם המאהבת

בבית מלון. הכול חשוף".מטבע הדברים יש חסר רב בחוקים. מה עושים במצב כזה?"בהיעדר חקיקה או רגולציה לפי מתנהל הרפואי הצוות

קודים אתיים". שעוסקים הדין עורכי מה בתחום צריכים ללמוד מכל זה?"להיות עם אצבע על הדופק ולעקוב אחר התפתחות המדע מה לומר לדעת והרפואה. המשמעות של לב מלאכותי או של שלושה הורים ביולוגיים. מה היחסים בין ביצית, זרע וגרעין הביצית. מי האבא ומי האמא. לדעת לזהות האם פרדיגמות משפטיות קיימות כגון נזיקין, קניין ומשפחה יהיו רלבנטיות מעורבים להיות ב־2030. בפיתוח סוגיות משפטיות בגישה פרו־אקטיבית. משימה נוספת

היא קידום זכויות המטופל". מהן אפשרויות הפרנסה העומדות כיום

לפתחם של עורכי הדין בתחום?בארגוני להשתלב יכולים הדין "עורכי הבריאות, בעולם הולך ומתחדש של טכנולוגיה רפואית בו צומחות עוד ועוד חברות סטארט־אפ רפואיות, ובועדות ציבוריות שעוסקות בפונדקאות, בבחירת מין העובר, באיכות

הטיפול".

דיני אינטרנטבעידן בו כל אדם פרטי עם מחשב ביתי יכול להפיק רווחים בזירת המסחר האינטרנטית, נפתחות הזדמנויות חדשות לפרנסה עבור עורכי הדין העוסקים במיסוי בינלאומי וחברות בינלאומיות. שני אתרי המכירות הבינלאומיים, amazon ו־e-bay, מגלגלים מיליארדי דולרים בכל שנה, כאשר השינוי בזירת המסחר הביא עמו לא מעט אתגרים משפטיים, חסר בחקיקה,

פערים בין המדינות וחקיקה רטרואקטיבית בנושא.

"הנושא המשפטי הכי חם היום הוא ההודעה רשויות המס לפיה e-bay הדרמטית של באופן גם מע"מ, לגבות החלו באנגליה מע"מ שילם שלא שמי כך רטרואקטיבי, באנגליה לאורך השנים נמצא בבעיה חמורה מאוד", אומר עו"ד ערן בלאושטיין, מומחה למסחר באינטרנט. "בימים אלה עורכת רשות המיסים הבריטית HMRC ביקורות בחשבונות e-bay. אם אתה ישראלי שמוכר בבריטניה נמצא ומיקום הסחורה שלך להיערך עליך באירופה, על בדיקה של לאפשרות ידי רשות המיסים הבריטית. יעלה והחשבון שלך במידה בבדיקה, תצטרך להציג מסמכים מאושרים מרשות המיסים כדי להמשיך את פעילותך ולהימנע אינך אם החשבון. מסגירת משלם היום מס וחשבונך אינו עומד בתקנות המס הבריטיות, אז מומלץ לפעול בהקדם על מע"מ מחיובי להימנע מנת פעילות על רטרואקטיביים e-bayב־ הרווח באנגליה. הוא לפי אחוזים ומה שהרשויות בבריטניה דורשות הוא תשלום מע"מ השווה לגובה הרווחים

שצברת במהלך השנים".הישראלים מודעים להשלכות פעילותם של המשפטיות בזירת המסחר האינטרנטית?

"רבים האנשים הלא מקצועיים שעוסקים בתחום האונליין. אני מקבל המון פניות, כמו למשל מישהו שהתבקש להציג תעודת עסק על רווח של 15 אלף דולר ומספר לי בשיא הטבעיות שאין לו עסק רשום. יש את אלה שלא פתחו עסק כחוק ויש שפתחו חברה בחו"ל ללא תיק מס רלבנטי. אני נתקל בלא מעט סיפורים הזויים על הלבנת הון. אנחנו חיים בעידן בו אתרי המסחר חוסמים כספים על ימין ועל שמאל וחובת ההוכחה שלא נעשתה הלבנת הון חלה על המשתמשים. לאדם בעל התנהלות פיננסית תקינה אין בעיה להוכיח, אבל רבים שוגים

ביודעין או שלא ביודעין". מה לגבי רשויות המס בישראל?

"הרשויות לומדות את זה. במס הכנסה הקימו מחלקה מיוחדת שעוסקת בסוחרים באינטרנט. קודם לכן לא היה סיווג למקצוע של סוחרים באינטרנט וכעת יש יחידה שיודעת לזהות גניבות בזירה האלקטרונית. בסך הכול זה נושא חדש ומאוד בעייתי כי לא תמיד החוקים מתאימים. כך למשל, ישנה דרישה להנפיק

חשבונית מרוכזת למס הכנסה אבל חייבים מינימום פעילות של שלושה חודשים כדי להנפיק חשבונית. בזירת המסחר באינטרנט אתה מבצע מאות מכירות ביום, ולכן אנחנו לוחצים על הדואר לתת אישור משפטי מיד בתחילת הפעילות. יש גם התנהלות לא מקובלת של הבנקים בישראל שמבקשים לגבות מס על הביטקוין, המטבע הוירטואלי. זה לא הגיוני לקחת מס בשווי הרווח שגורפים הסוחרים

במטבע שאינו תלוי מדינה". מה אפיקי הפרנסה העיקריים?

amazon בעיקר הטיפול של הסוחרים מול"ו־amazon .e-bay סוגרים לך את החשבון כאשר הם מזהים שאתה מוכר מוצר מזויף. אם למשל לסוחר יש רשימה של מוצר ייחודי הפטנטים רשות של אישורה את שקיבל מוצר, עם מישהו ומצטרף האמריקאית, גנרי הם יודעים לזהות את זה. אם אנחנו מוכרים בארה"ב, אז יש דרישה לזיהוי ודאי ולאימות מסמכים מכיוון שמדובר בחשבונות בנק וירטואליים. רוב האנשים שאינם עורכי דין נופלים במילוי מסמכים. בעבר היה בארץ יבואן בלעדי. באירופה אסור לתת בלעדי. ביודעין שלא או ביודעין סוחרים הרבה שולחים מוצרים של יבואן בלעדי ומפרים את הזכות הזאת. רק בתחום של רישום מותג ברשם הפטנטים האמריקאי אני מטפל ב־2־3 תיקים בכל חודש. בשל ההבדלים בחקיקה בין המדינות השונות יש צורך להיעזר גם

בעורכי דין".תוכל לתת דוגמא למקרה של פערים כאלה?"יש נושא שנקרא חבות ואחריות המוצר. הסוחרים ביותר של הדוגמא המפורסמת באינטרנט היא כסאות אמבטיה של חברה ישראלית שנמכרו בכמויות אדירות לארה"ב. לכיסאות האלה אין תו תקן אמריקאי ולכן כאשר זה עלה הפרק הופסקו המכירות. היו כאלה שרצו לקבל את המוצר גם ללא תו תקן אמריקאי, ומנגד היו כאלה שרצו לתבוע את החברה על זה. יש פערים גם בחוק הגנת הצרכן. בארה"ב אפשר להחזיר את המוצר למוכר עד 14 יום מיום רכישתו, פתוח ולא באריזתו. אז יש פער בין החוק האמריקאי

לחוק הישראלי".לסיכום, מה אתה מציע לסוחר הישראלי

בזירת האינטרנט?"לפעול בהתאם לאמנות המס עם המדינות בהן הוא פועל. לבחור 2־3 מדינות ולהתמקצע דולר 20 הוא יקר הכי בהן. אם המשלוח לאוסטרליה, אז לקבוע אותו כמחיר משלוח אחיד לכולם. אתה חייב להכיר את השוק במדינה בה אתה פועל. כך תגלה שיש בעיות עם הדואר ברוסיה, שיש תוספת מכס בגרמניה ושיש חובה של כתובת מקבל בייבוא מסחרי

בארה"ב ובאירופה".

אוגוסט 2017 44

ד"ר גיל סיגל

עו"ד ערן בלאושטיין

תוכנה לניהול משרד עוה"דהשונים: העיסוק בתחומי ממוחשב מידע ניהול ספקים, תיקים, לקוחות, ניהול כספי, משפטי, תזכורות, משימות, ניהול ודיונים, פגישות יומן

מסמכים, חיובים, דואר פנימי, מחשבונים.

הנהלת חשבונות לעוה"דעוה"ד. למשרד במיוחד נבנתה הנהח"ש יודפת הוצאות, הכנסות, רישום היתר בין כוללת ניהול וגרפים דוחות מגוון בנק... התאמות כרטיס לקוח, תקבולים, תשלומים, דוחות מע״מ,

מקדמות מס, רווח והפסד, יתרות לקוח...התוכנה מאושרת ע"י רשות המיסים.

ניהול תיקי תביעה והוצל"פניהול תיקי תביעה מכל הסוגים: שטרות, פס"ד, סכום קצוב, משכון.... מגוון רחב של סוגי התחשיב. ניהול מידע: זוכים, חייבים, טפסים, הליכי הוצל"פ, דוחות, שאילתות, איתור, שידורי הליכים, מערך הסדרים, תזכורות. חיבור למערכת כלים שלובים

של רשות האכיפה והגבייה.

ממשקי עבודה מול הלקוחות הרלוונטים התיקים לגבי מגוון מידע העברת השונים הלקוחות למשרדי עוה"ד ממשרד

באמצעות ממשק נתונים אוטומטי.

יודפת תוכנה ועיבוד נתונים בע"מ יוחנן הסנדלר 4, כפר סבא 4464102 | טל.09-7666206 | פקס. 09-7666044

Email: law@yodfat.net | www.yodfat.net

תוכנה לניהול משרד עורך הדין

חברת יודפת מתמחה בפיתוח תוכנות משפטיות במגוון תחומים.בארגונים משפטיות ומחלקות הדין עורך משרד עם מעמיקה הכרות על מבוסס התוכנות פיתוח מובילים, במטרה לשפר ולייעל שיטות עבודה קיימות אשר יובילו לחסכון בפעילות מיותרת ולצמצום

בעלויות כספיות.יודפת פעילה משנת 1990. בין לקוחותינו נמנים אלפי משתמשים ובכללם משרדי עורכי דין, חברת

בנקים, חברות ביטוח, רשויות מקומיות וחברות אשראי.

Enter

מחוז תל אביב חדשות

אוגוסט 2017 46

ערבי עיוןברבעון האחרון התקיימו עשרות ערבי עיון במחוז תל אביב. בחודש יוני התקיים יום עיון ייחודי בנושא "רפואה מתגוננת:

מהגנה למגננה" בריכוז אקדמי של עו"ד ד"ר רינה רחמני־רבינוביץ'. את יום העיון כיבדו

בנוכחותם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה; שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן; וח"כ שולי מועלם־רפאלי. בחודש מאי התקיים

ערב עיון בנושא "כיצד נייעל את שמיעתם של תיקי ענק" בריכוז אקדמי של עו"ד ד"ר

יונתן קרמר. הערב התקיים בהשתתפות השופט חאלד כבוב, מבית המשפט המחוזי תל אביב, אשר נתן הרצאה על תיקי הענק

מנקודת מבטו של בית המשפט. עוד התקיים ערב עיון מיוחד בנושא עבירות צווארון לבן וסייבר, בריכוז אקדמי של עוה"ד אילן שדי

ויעל גרוסמן. באירוע השתתפו שופטת העליון )בדימוס(, דליה דורנר; ועו"ד ליאת

בן ארי, מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה. במהלך הערב שמעו המשתתפים

הרצאות בנושאים כגון חקירות שחיתות של אישי ציבור, עבירות מרמה ברשת האינטרנט

ומושב מיוחד בנושא "האם תחולת עבירת השוחד חרגה מגבולותיה?"

סף יו

מילו

שם:

לוצי

הרצאות בוועדות משרדיותמאות עורכות ועורכי דין השתתפו

באירועים של ועדות הקשר המשרדיות במחוז תל אביב, שבהם מתארחים טובי המרצים

במשרדי עורכי דין. עורכי דין במשרד המארח ועורכי דין הנמצאים בקרבת המשרד המארח

מוזמנים להשתתף. בין היתר התקיימו אירועים עם פרופ'

עמוס רולידר בהרצאה "הורות ללא סמכות הורית; ד"ר אלכס קומן בהרצאה "מנהיגות

וחדשנות"; אריק זאבי בהרצאה "לנצח בקרבות היומיום" )בצילום(.

Open Courtאופן קורט הוא פרויקט חדש במחוז תל

אביב, בריכוזו האקדמי של עו"ד יוסף ויצמן. במסגרת הפרויקט מתקיימים מפגשים

ושיחות מרתקות עם נשיאים וסגני נשיאים של בתי המשפט ברחבי מחוז תל אביב.

הפרויקט מהווה גשר בין עורכי הדין למערכת המשפט. בחודשים יולי ואוגוסט

הוזמנו עורכי הדין לשיחות עם סגני נשיאים של בתי משפט השלום בהם השופט צחי

עוזיאל, השופטת טל לוי־מיכאלי והשופטת מירה דהן.

זל וי

רןמו

ם: לו

Zoom Inציזום אין הוא פרויקט חדש במחוז תל

אביב, בריכוזו האקדמי של עו"ד ד"ר גאי כרמי, במסגרתו מתקיימות הרצאות

פרקטיות בנושאים ממוקדים. בחודש אוגוסט השתתפו עורכי הדין בערבי עיון בנושאים: תובענות ייצוגיות בדגש על איכות סביבה

וצרכנות; מקרקעין בדגש על מיסוי ותשלומי חובה בעסקאות מכר והקניית בעלות בקרקעות רמ"י; עקרונות יסוד בדיני

מכרזים; הסכמים וחוזים בדיני משפחה. בצילום: זום אין בנושא תובענות ייצוגיות

עם עוה"ד נופר טל ולב זיגמן.

השקת מועדון קפה ומשפט בבית המשפט המחוזי תל־אביב

במהלך חודש מאי התקיימה השקה חגיגית של מועדון עורכי הדין של מחוז תל אביב בבית המשפט המחוזי. המועדון שופץ

ושודרג, לנוחיותם ולרווחתם של עורכות ועורכי הדין, כפי שהובטח על ידי ראש

הלשכה, עו"ד אפי נוה; יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד ינון היימן; וממונה מחוז מרכז

)בהקמה(, עו"ד אבי חימי. שלוחת הקשר, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שופצה

ממסד עד טפחות.

דין ה

כיור

עת

שכ ל

תרו

וב ד

ם:לו

ציסף

יומי

לוש

ם: לו

צי

צילום: יונתן פיחוטקה

47 אוגוסט 2017

סאמר סקולבחודשי הקיץ התקיימו כנסים חד יומיים

במסגרת סאמר סקול 2017. הכנסים התקיימו בבית מלון למשך יום לימודים שלם,

שבמהלכו נהנו המשתתפים ממושבים מקצועיים ומהרצאות מרתקות במגוון תחומי

המשפט ועם מיטב המרצים וכן מארוחות מפנקות ועשירות.

בצילום: כנס בנושא מיסוי מקרקעין, רכזים אקדמיים עו"ד קובי כהן ועו"ד אפרת רוסינסקי

ועדות מקצועיות ברבעון האחרון התקיימו כינוסים רבים

ומגוונים של הוועדות המקצועיות במחוז תל אביב. בין היתר, התכנסה ועדת הפלילים של מחוז תל אביב בהשתתפות השופט ניל הנדל מבית המשפט העליון; השופט חאלד כבוב;

השופט בני שגיא; השופט צחי עוזיאל; עו"ד ד"ר אלקנה לייסט, הסניגור הציבורי המחוזי

תל אביב; ועו"ד ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. הדיון

עסק בין היתר בבדיקה, חקירה, העמדה לדין ומה שביניהן, בשיקול הדעת המנהלי של רשויות האכיפה וביקורת עליו במסגרת

ההליך הפלילי, במגמות בדיני ראיות, מעצרים, תפיסות חילוטים וענישה. כמו כן,

התכנסה ישיבה של הוועדה ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. הדיון עסק בנושא

"נפלאות וסודות הגישור" בהשתתפות של הנשיאה והשופטת )בדימוס( הילה גרסטל.

תודה ליושבי ראש הוועדה עוה"ד גד מינא, רונן סטי וצביקה מצקין.

סדנאות צעד אחר צעד בוועדות הקשרמאות עורכות ועורכי דין הגיעו לסדנאות

בשיטת צעד אחר צעד, ללא עלות, ברחבי מחוז תל אביב. הסדנאות מאפשרות

להשתלם במגוון נושאים, וברבעון האחרון התקיימו סדנאות בנושאים הבאים: עסקאות יד שנייה, עם עו"ד דן הלפרט ביפו; הוצאה

לפועל, עם עו"ד יוסף ויצמן בגבעתיים; התחדשות עירונית ותמ"א 38, עם עו"ד דן

הלפרט בהרצליה; תחשיבי נזק, עם השופט יוסף ברכיה ועו"ד איילת סבג ברמת גן;

צוואות וירושות, עם עו"ד אבנר זינגר בחולון; התחדשות עירונית, עם עו"ד דן הלפרט בחולון; תמ"א 38, עם עו"ד לירן זילברמן ברמת השרון. בצילומים: סדנה

בהוצאה לפועל בגבעתיים וסדנה בהתחדשות עירונית בהרצליה.

צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

לרגל סיום חודש הרמדאן, התקיימה אירוע חגיגי לרגל חודש רמדאן סעודה מסורתית לשבירת הצום ביפו. באירוע השתתפו ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה; השופט

חאלד כבוב; ובכירים נוספים רבים. תודה לנשיאות ועדת הקשר ביפו, עוה"ד וליד כבוב וכריסטיאן דיק.

סף יו

מילו

שם:

לוצי

קהט

חופי

תן ונ

: ים

לוצי

השתלמויות במדרשה ברבעון האחרון נפתחו עשרות השתלמויות

במסגרת המדרשה להשתלמות עורכות ועורכי דין. בין היתר נפתחה השתלמות עומק

בדיני תעבורה, בריכוז אקדמי של יו"ר מחוז תל אביב, עו"ד ינון היימן ועו"ד יוסף יעקובי.

צילום: שלומי יוסף

צילום: שלומי יוסף

רויקט 'העליון בקשר' יוצא לדרך. יו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד ינון היימן, יזם סדרת מפגשים של עורכי הדין בוועדות הקשר עם שופטי הנשיאה ובראשם העליון, המשפט בית המיועדת אסתר חיות. השופטת חיות תחנוך שנת לפתיחת חגיגי באירוע הסדרה את המשפט, ותתארח בוועדת הקשר בבית חיל

האוויר בהרצליה ב־14 בספטמבר."חשוב ששופטי בית המשפט העליון יגיעו אל האנשים", אומר עו"ד ינון היימן. "אתה שומע עליהם בתקשורת ושומע מדי פעם אמירה מפיהם, אבל במפגש פנים אל פנים, לעורכי הדין וגם לאזרחים יש את האפשרות להתרשם מהשופטים המכובדים באופן בלתי אמצעי, ולהכיר בעומק ובאיכות שלהם. המחוז יוצר קו ישיר ומביא את השופטים לעם - דבר שלא

נעשה מעולם".בחודשים הקרובים יתארחו השופט הפורש סלים ג'ובראן בוועדת הקשר ביפו, השופט אורי שהם בוועדת הקשר ברמת גן־קרית אונו, השופטת דפנה ברק־ארז בוועדת הקשר חולון־בת ים, השופט נועם סולברג בוועדת הקשר בבני ברק והשופט יורם דנציגר בוועדת הקשר בגבעתיים.היא והשאיפה מבורכת ביוזמה "מדובר להרחיב אותה בעתיד אל מחוץ לגבולות גוש דן רבתי, למחוזות הנוספים של לשכת עורכי הדין", בירך ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד

אפי נוה.״אנו רואים חשיבות רבה בפעילות בוועדות הקשר המחוזיות ומשקיעים משאבים רבים על

מנת להביא את ההרצאות הטובות ביותר לכל ערי מחוז תל־אביב ומחוז מרכז, אומר ממונה מחוז מרכז )בהקמה(, עו"ד אבי חימי. "בהתאם לתפיסה זו, מחוז מרכז מקיים כבר תקופה ארוכה את מפגשי הזווית השיפוטית, סדרת

מפגשים עם שופטי מחוז מרכז".במקביל, יארח מחוז תל אביב בחודשים הקרובים, במתכונת דומה של הרצאה ושיחות פתוחות, גם את נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, ואת

סגניו - השופטים גלעד נויטל, קובי ורדי וראש המחלקה הכלכלית, השופט חאלד כבוב. זאת במסגרת תכנית 'מפגשים פתוחים' בריכוזו האקדמי של עו״ד יוסי ויצמן, שיצאה לא מכבר לדרך ובמסגרתה הופיעו עד כה סגני הנשיאים בבתי משפט השלום במחוז, השופט צחי עוזיאל סגן הנשיא )פלילי( והשופטת טל לוי סגנית הנשיא )אזרחי(. כמו כן, נקבעה הופעתה של סגנית הנשיא )בית משפט למשפחה(, השופטת

מירה דהאן.

ברמות העליונותיוזמה חדשה של יו"ר המחוז, עו"ד ינון היימן, תפגיש בין שופטי בית המשפט

העליון ובין עורכי הדין. נשיאת בית המשפט העליון המיועדת, השופטת אסתר חיות, תחנוך את סדרת המפגשים ב־14 בספטמבר בהרצליה

מאת קרן שרוני

'העליון בקשר' - מועדי מפגשיםכבוד השופטת אסתר חיות תשיק את סדרת המפגשים "העליון בקשר", עת תל מחוז הקשר של בוועדות תתארח באירוע השרון, בהרצליה־רמת אביב חגיגי לפתיחת שנת המשפט. יום חמישי, 14.9.17, 19:30־22:00, בית חיל האוויר,

ז'בוטינסקי 15, הרצליה.כבוד השופט סלים ג'ובראן, המשנה יתארח בית המשפט העליון, לנשיאת בוועדת הקשר של מחוז תל אביב ביפו. יום שני, 20.11.17, 18:00־21:00, המתנ"ס

היהודי־ערבי, רח' קדם 109, יפו.כבוד השופט אורי שוהם, בית המשפט העליון, יתארח בוועדות הקשר של מחוז תל אביב ברמת גן־קרית אונו. פרטי המפגש

יפורסמו בהמשך.בית ברק־ארז, דפנה השופטת כבוד

המשפט העליון, תתארח בוועדות הקשר של מחוז תל אביב בחולון־בת ים. יום 17:30־20:00, מרכז ,9.11.17 חמישי, תיאטרון בובות, רח' דוד רמז 13, חולון.

כבוד השופט נועם סולברג, בית המשפט העליון, יתארח בוועדת הקשר של מחוז תל אביב בבני ברק. יום שני, 25.12.17, 17:30־my ,20:00 קמפוס, רח' לח"י 31,

בני ברק.כבוד השופט יורם דנציגר, בית המשפט העליון, יתארח בוועדת הקשר של מחוז תל אביב בגבעתיים. יום שני, 8.1.18, 17:30־20:00, בית הפרקליט, רח' דניאל

פריש 10, תל אביב.• המפגשים ללא עלות אך מותנים ברישום

מראש • כל עורך דין זכאי לכרטיס זוגי

כבוד השופט יורם דנציגר,

בית המשפט העליון

כבוד השופט נועם סולברג,

בית המשפט העליון

כבוד השופט סלים ג'ובראן, המשנה

לנשיאת בית המשפט העליון

כבוד השופטת דפנה ברק-ארז,

בית המשפט העליון

כבוד השופט אורי שוהם,

בית המשפט העליון

כבוד השופטת אסתר חיות,

בית המשפט העליון

אוגוסט 2017 48

מחוז תל אביב חדשות

בלון הקיבה Spatz יעזור לך להגיע לשליטה עצמית בהרגלי האכילה שלך.התוצאה - הפחתה מהירה של עודף המשקל ושמירת ההישג לאורך זמן,

מעבר למסלול חיים בריא, חיוניות ושמחת חיים.

בלון ספאץ | למידה נכונה של הגוףלקבלת יעוץ ראשוני התקשרו עכשיו

*3320

רוצה שליטה עלהמשקל שלך?

די לאכזבות!בלון Spatz הוא הדרך הבטוחה להיפטר

בזמן קצר מעודף המשקל ללא ניתוח

הצטרפו למאות המטופלים שעשו זאת בהצלחה בשנתיים האחרונותמתאים לבעלי BMI גדול מ 29

תתרגלי לאכול נכון- עם הבלון

ליווי צמוד של דיאטנית קלינית לשינוי הרגלי תזונה ותמיכה לכל אורך התהליך

בטוח וללא ניתוח 15 דקות בלבד לטיפול באישור CE ומשרד הבריאות

השקת ועדת הקשרכוכב יאיר וצור יגאל

ביום חמישי, 6 ביולי, הושקה במחוז מרכז ועדת הקשר ה־26, של כוכב יאיר וצור יגאל. בערב נהנו עורכי הדין מהאזור, לראשונה במקום מגוריהם, מהרצאות של עורכי הדין רונן דליהו ואורי צפת בתחום דיני המשפחה. אנו מצפים להמשך פעילות בוועדת קשר

זו, לרווחת עורכות ועורכי הדין.

ועדת קשר נס ציונה ובאר יעקבועדת הקשר נס ציונה ובאר יעקב אירחה את עורכי הדין אור גל־און וגרציה קשתי, אשר העבירו הרצאות בתחום המשפחה. פעילות ועדות הקשר ממשיכה לצמוח ולהנגיש את ערבי העיון המקצועיים לעורכות

ולעורכי הדין במחוז בסמוך למקום מגוריהם.

ועדת קשר המשולש

ועדת הקשר המשולש אירחה את ממונה המחוז, עו"ד אבי חימי, ואת סגן יו"ר ועדת עניינים פליליים, עיון בערב תלאוי, עלאא עו"ד שעסק בחקירות נגדיות ובניהול תיק פלילי. הערב התקיים ביום חמישי, 11 במאי, בלשכת הקשר בטייבה, שבה מתקיימת פעילות אקדמית ענפה לרווחת עורכות ועורכי הדין

באזור טייבה והמשולש.

מארז טיפים בדיני משפחהמחוז מרכז קיים סדרת מפגשים ייחודית בתחום דיני המשפחה. בכל יום חמישי הראשון בחודש, הגיעו עורכות ועורכי הדין לבית הפרקליט ברמלה, ונהנו מהרצאות בתחום הדין האישי. ההרצאות עסקו במגוון נושאים, החל בכלים לתקשורת בינאישית לזוגות בהליך גירושים וכלה בהיבטים חשבונאיים ואקטואריים באיזון משאבים לאור

חוק הסדר התדיינויות.

חדשות

אוגוסט 2017 50

מחוז מרכז )בהקמה(

כנס חד יומי דיני עבודה

ביום חמישי, 29 ביוני, הגיעו יותר ממאה עורכות ועורכי דין להשתתף בכנס חד יומי בנושא דיני עבודה ופנסיה, במלון רמדה שבנתניה. בכנס נכחו נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, השופטת אפרת לקסר; סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה; נציגת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד שירי לב רן; ועורכות

ועורכי דין מובילים בתחום.

שיתוף פעולה עם בתי הדין הרבניים

בסוף חודש יוני נפגשה מנכ"לית המחוז, עו"ד אביטל אוזן, עם הרב יעקב שמעוני, מנהל בתי הדין הרבניים, בלשכתו בירושלים. במהלך הפגישה, סוכם על שיתוף פעולה נרחב בין בתי הדין הרבניים ומחוז מרכז בלשכה. הפעילות המשותפת הראשונה בין שני הגופים תחל מיד לאחר פתיחת שנת המשפט בפרויקט ייחודי, הלכה למעשה, שבמסגרתו יועברו הרצאות על ידי דייני בתי הדין הרבניים באולמות הדיינים ברחבי

מחוז מרכז.

ועדת הקשר אריאלבוועדת הקשר אריאל ויישובי השומרון אירחו ביום שני, 19 ביוני, את המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, אשר הרצה על עבודתו של בית המשפט העליון; משרד מנכ"לית פלמור, אמי עו"ד ואת המשפטים, שהרצתה על משרד המשפטים בירכו הזדמנות באותה חברתי. כמשרד המשתתפים את השופט רובינשטיין לרגל יום הולדתו השבעים, ולרגל פרישתו מהשירות

הציבורי לאחר כחמישים שנות פעילות.

אולם ומלואואולמה של הנשיאה עינת רון התמלא בעורכות ובעורכי דין רבים שנהנו מהרצאתו המיוחדת והמרתקת של סגן הנשיאה, השופט נחשון פישר, בנושא טובת הילד. במהלך ההרצאה, בהנחייתו של עו"ד שמעון חסקי, יו"ר )משותף( ועדת משפחה במחוז מרכז, שילב כהרגלו השופט פישר שירה מודרנית וסיפורים מאולמו, וריתק את הקהל. בדברי הברכה שנשאה הנשיאה, השופטת רון, היא הדגישה את החשיבות החברתית שהיא רואה בשיתוף הפעולה המצוין המתקיים עם לשכת עורכי הדין בכלל, ומחוז מרכז בפרט, ואת רצונה להעמיק את הקשר בין שני הגופים.

51 אוגוסט 2017

אגפי משטרת ישראל במחוז

האפוטרופוס הכללי

רשות שיקום האסיר

ועדות שחרורים

מערכת בתי המשפט

פרקליטות המדינה

משרד המשפטים

הוצאה לפועל

אחרי השינוי לפני השינוי

הרכב המחוז

ממונה מחוז

מרכז במחוז השלום משפט בתי שופטי הרצאות המתקיימות בבית הפרקליט ברמלה

הרצאות באולמות סגני נשיאת בתי משפט השלום ברחבי מחוז מרכז במגוון נושאים

השלום משפט בית נשיא של באולמו הרצאות דין עורכי ידי על המועברות (לוד) מרכז המחוזי

בכירים ושופטי בית המשפט

בדלתיים פתוחותאולם ומלואוהזווית השיפוטית

מנהלת לשכה

מזכירות לשכת קשר פתח תקוה

מזכירות לשכת קשר לוד

מנכ“לית

ממונה על מחלקת האקדמיה

מזכירות לשכת קשר טייבה

מערך המידע והשיווק של המחוז

צוות המחוז כיום לשכות מחוז מרכז

השקת חדשות מחוז מרכז

12.7%18.4%110317

9.81.5

במחוז מרכז פועלות 26 ועדות קשר. לאחרונה הושקו 5 ועדות קשר חדשות: אלעד, מודיעין עילית, בנימין, מזכרת בתיה וקריית עקרון וכוכב יאיר צור יגאל

פעילויות בשיתוף המדרשה להשתלמות עורכי דין6 השתלמויות | 4 כנסים חד יומיים

התנדבויות בבתי חולים בחגים פורים וחנוכה

הפרויקט החינוכי - התנדבות עורכי דין מרחבי מחוז מרכז להעברת שיעורים לתלמידי כיתות י‘ בבתי הספר בעיר רמלה בנושאי משפט, נעשה הפרויקט וחברתית. אישית אחריות ולקיחת טובה אזרחות בשיתוף עיריית רמלה, המכללה למנהל ובית משפט השלום ברמלה.

במחוז מרכז פועלות 48 ועדות מקצועיות במגוון תחומי משפטהמתופעלות על ידי 542 עורכות ועורכי דין מתנדבים

ביטוח לאומי

רשות המיסים

31 גליונותדו שבועי

20% פתיחה213 ממוצע הקלקות

הרחבת מערך השיווק המחוזיטלפונים יזומים לעו“ד להזמנה לפעילויות

ביצוע אישורי הגעה ותזכורות טלפוניותהפקת לצורך וניתוחם משובים משלוח השתלמויות עיון, ערבי קיום אחרי לקחים

וכיוב‘

הקמת עמוד פייסבוק למחוזוהודעות המחוז פעילויות פרסום

לציבור עורכי הדין באופן שוטףבעמוד מהפניות ל-100% מענה מתן

תוך פרק זמן ממוצע של 3 שעות

שינוי אסטרטגיית הדיוור של המחוז

שיתופי פעולה עם מערכת המשפט במחוז

שיתופי פעולה עם:

האדום הטלפון קו השקת נותן אשר מרכז מחוז של במקרי לעו“ד מענה

חירום 24 שעות ביממה

The Israel Bar Association-Central District

יצירת מיתוג נפרד למחוז מרכז

ממוצע אחוזי פתיחה

ממוצע קליקים ייחודיים למייל

שנשלחו המיילים ממוצע לעו“ד בכל שבוע מטעם המחוז

סיכום מחצית קדנציה | 2015-2017 | מחוז מרכזמה הספקנו עד כה

לודרמלה

טייבהפתח תקוה

לשכת קשר בית משפט השלום

לשכת קשר בית משפט המחוזי מרכז

בית הפרקליט

לשכת קשר

10,401 עורכות עורכי דין השתתפו בפעילויות המחוז עד כה

7,466בועדות הקשר

393בכנסים חד

יומיים

2,542בבית הפרקליט

ברמלה

חדשות

אוגוסט 2017 52

מחוז מרכז )בהקמה(

עורך דין,חוות הדעת הרפואית שלנוהיא הנשק המנצח שלך

כשאתה צריך לנצח בתיק נזיקין, במיוחד כשמדובר ברשלנות רפואית, אתה חייב את המומחים הטובים ביותר לצדך. אתה חייב את זה מהיר, זמין ואיכותי, בתהליך יעיל ומקצועי שחוסך לך זמן והתעסקות. קרדיומדיקס מעמידה לרשותך ניסיון מצטבר של 20 שנה ואלפי חוות דעת, עם יותר מ-200

מומחים בכירים ובעלי שם מכל תחומי הרפואה.

קבל חוות דעת רפואיתמהמומחים המנוסים בתחום

בדיקת עילת התביעה לרשלנות רפואית הכנת חוות דעת משפטית במקרה של רשלנות הערכת גובה הנכות והקשר הסיבתי לתאונה/מחלה בתביעת נזיקין חוות דעת רפואית בנושאי: תאונות עבודה, מחלות מקצוע ומיקרו לביטוח לאומי מומחיות ייחודית בחוות דעת רפואיות נגד חברות ביטוח בכל התחומים בדיקת רופא חתם לשלילת הפיצוי בדגש על

הצהרת הבריאות הערכת כושר עבודה ע”י רופאי תעסוקה הערכת עלויות וצרכי שיקום.

קרדיומדיקס - חוות דעת והערכות רפואיות בית אמות המשפט, שד’ שאול המלך 8, ת”א | טל. 03-6097575 | פקס. 03-6097676

לפרטים נוספים: 03-6097575

נצ"מ שרית פיליפסון, עו"ד ראש מחלקת תביעות תעבורה, משטרת ישראלצילום: דניאל בר-און

בוקר חדש | מגיעה למשרד באגף התנועה של משטרת ישראל, בית דגן 08:00

יוצאת לשטח | בדרך לפעילות אכיפה, עם מפקד סיירת התנועה הארצית, סנ"צ ערד זיתוני

זאת זכות לתת שירות | סדנת שירות 14:00לקציני מחלקת תביעות תעבורה

16:00

כוח אנושי | שיחה עם ורד סודרי, מש"קית משאבי אנוש של מחלקת תביעות תעבורה

10:00

אוגוסט 2017 54

יום במשרד

ו"ד שרית פיליפסון עומדת בראש מחלקת תביעות תעבורה, באגף

התנועה של משטרת ישראל משנת 2013. המחלקה

מונה 180 עורכי דין הפועליםב־13 שלוחות תביעה, מצפת ועד אילת, ולצידם משרתים חמישים

מש"קים משפטיים, בני ובנות שירות לאומי ושירות אזרחי, ומתמחים

מתוך המשטרה ומחוצה לה. עו"ד פיליפסון היא בעלת

תואר ראשון ושני במשפטים מבר אילן, הוסמכה לעריכת דין

בשנת 1998, מילאה תפקיד תובעת תעבורה ותובעת פלילי

ונוער, ושורה של תפקידים במערך הדוברות של המשטרה.

מחלקת תביעות תעבורה כפופה למפקד אגף התנועה, ניצב

דורון ידיד, ועוסקת גם בהובלת חקיקה וייעוץ משפטי בתחום

התנועה, כדי להביא לירידה בתאונות הדרכים ולהציל חיים. צמצום עבירות התנועה מושג על ידי הרתעה, כחלק ממעגל

של אכיפה, חקירה, תביעה ופסיקה. ההרתעה נמדדת גם על ידי צמצום משך הזמן בין מועד ביצוע העבירה למיצוי הדין. בשנת 2016 טופלו על

ידי המחלקה 190,000 הליכים משפטיים. נפתחו 136,313 תיקים

חדשים והסתיימו 135,254 תיקים. משפטני המחלקה אף

מייצגים את המדינה בבתי משפט צבאיים ומופיעים בתיקים שבהם

מעורבים תושבים פלסטינים, על אף שזוהי משימה צבאית על

פי חוק שיפוט צבאי. "התפקיד הפיקודי שלי הוא בעל אתגר

גדול", אומרת עו"ד פיליפסון, "להוביל מחלקה של קרוב

למאתיים עורכי דין הפרושים על פני הארץ, מייצגים את המדינה בכל הערכאות השיפוטיות, והם הפנים של מדינת ישראל, פנים

הוגנות, מקצועיות ושוויוניות".התייעצות מקצועית | עם ראש תחום מכשור אכיפה מתקדם,

רפ"ק דוד כתר

17:00

מחלקת תביעות תעבורה כפופה לאגף התנועה במשטרת ישראל בפיקוד ראש אגף התנועה, ניצב דורון ידיד, שהכריז עם כניסתו לתפקיד בחודש נובמבר 2016 כי האכיפה תהיה ממוקדת במוקדי סיכון כבישים מסוכנים וכלפי עבירות בריונות ומסכנות חיים. ואכן, מהנתונים עולה כי מתחילת השנה ועד היום נרשמו 543,743 דוחות תנועה. מדובר בעלייה של 24 אחוזים יחסית לאשתקד. בעבירה של שימוש בפלאפון נרשמו 65,042 דוחות, עלייה של 39 אחוז לעומת שנת 2016 ובדוחות המהירות חלה עלייה של 80 אחוז ויותר מ־54,203 דוחות נרשמו. מצלמות האכיפה הפזורות בכבישים

מרכזיים ברחבי הארץ הפיקו 159,949 דוחות. בשנת 2017 החליטו השר ומפכ״ל המשטרה על התעצמות אגף התנועה ובקרוב יוכפלו מספר הניידות ולמצבת כח אדם יתווספו למערך האכיפה 200 שוטרים. בנוסף, הוקמה באגף התנועה יחידה מיוחדת לאכיפה כלפי כלי נהגי ״רכב כבד״ המשאיות והרכבים הכבדים המהווים גורם מרכזי במעורבות בתאונות הדרכים הקטלניות. מתחילת השנה נרשמו 38,754 דוחות נגד משאיות, עלייה של שלושים אחוז לעומת שנת 2016.

מחלקת תביעות תעבורה מגישה כתבי אישום כנגד הנהג וכנגד הבעלים וקציני הבטיחות! כך היה עם מנהלי חברת ״כתר פלסטיק״ וכן כנגד חברת ״מנופי תעבורה״ חברת ״קווים״

ו"סופרבוס", בשל אחריות הבעלים לליקויים וסיכון חמור של משתמשי הדרך.גם בתחום הנסיעה המסוכנת של רוכבי אופניים חשמליים נרשמה עליה חדה מתחילת

השנה לעומת אשתקד של 73 אחוז ונרשמו 8,561 דוחות.

55 אוגוסט 2017

הבטחה

אוגוסט 2017 56

צילום: דניאל בר–און

מגיל ילדות ראה עו"ד גלעד כ"ץ את היעד בבירור. "ידעתי שאני הולך להיות עורך דין מאז שאני

זוכר את עצמי" הוא הכיר את המקצוע מקרוב, כאשר ליווה את אביו, יוסי כ"ץ, שהיה חבר

כנסת וגם אחד מעורכי הדין המובילים בחיפה, אשר ייצג ארגוני עובדים גדולים במשברים

של שנות השמונים הוא גדל בטבעון, הוכתר כאלוף ישראל בקראטה, סיים שירות צבאי

כקצין ביחידה מובחרת, ואת לימודי המשפטים באוניברסיטת חיפה סיים בהצטיינות החל

את ההתמחות במשרד ש. הורוביץ, מהמשרדים הגדולים בארץ, שבו 162 עורכי דין ו־47 שותפים,

ולפני כשנתיים וחצי מונה לשותף במחלקת הליטיגציה הוא מייצג לקוחות במגוון תחומים,

מישראל ומחו"ל, ומתמחה בתחומי תשתיות ופרויקטים, תכנון ובנייה וסכסוכי נדל"ן "בליטיגציה, הכל מתנקז לשלב ההוכחות והחקירות הנגדיות. לנקודה שבה, בשיא

האדרנלין והאקשן, אתה עומד מול העד של הצד השני. זו הנקודה שבה אני מרגיש שאני מוציא

מעצמי את הטוב ביותר. החוכמה הגדולה בבית המשפט היא להתאים את עצמך לסביבה וגם

ולנסיבות המשתנות" כ"ץ מתמחה בניהול משא ומתן ומאמין שהיכולת הזאת רלבנטית היום

יותר מתמיד "כבר לא מספיק להיות משפטן מעולה, צריך להבין את התעשייה, את המגזר

שהלקוח פועל בו, ולהיות מסוגל לזהות את ההזדמנויות העסקיות. העבודה שלנו לא נגמרת

בהוצאת התוצר המשפטי הטוב ביותר, אלא בניהול המגעים לאחר מכן. זו מיומנות שדורשת

יצירתיות ונחישות" גם לקפיצות באנג'י רבות ברחבי העולם, במקומות כמו ניו זילנד, נפאל

ופרו, הוא אזר אומץ "אני אוהב ריגושים ובעד לצאת מאזור הנוחות. כשאתה קופץ, יש חמש או שש שניות של נפילה חופשית, עד שהחבל

תופס אותך, וברגעים האלה אתה כמו ציפור שעפה בשמים, כמו סופרמן, שומעים רק את

האוויר ואלה כמה שניות של שקט מופתי, אין כמו התחושה הזאת" "מי שעובד הכי קשה, ולא מוכן

לוותר על למידה והתקדמות, הוא זה שמנצח" והוא רק בן 38.

שלומית לולה נחמה

עו"ד גלעד כ"ץ

LAW-TECH

אוגוסט 2017 58

תחל שנה וקניותיהשנת משפט חדשה היא הזדמנות טובה להצטייד בפריטים

חדשים, שיהפכו את המשרד למקום יעיל, נוח ויפה תואר

יצרנית הרהיטים העולמית הרמן מילר השיקה גרסה חדשה של כיסא המנהלים הידוע שלה, Aeron Chair. הכיסא, המוצג דרך קבע במוזיאון MoMA בניו יורק, עבר

שורה של שיפורים טכנולוגיים וארגונומיים. כך השתפרו הגמישות שלו, ההתאמה

שלו ליושבים, וגם העיצוב. כי גם לנו מגיע לשבת על יצירת אמנות. מ־7,000 שקל,

פיטרו ריהוט משרדי צילום: יח"צ

שחר בן־פורת

כוס תרמית היא פריט בסיסי בחייהם של

המתרוצצים מפה לשם וחייבים קפה, אבל היא

מהווה סכנה בעת השימוש במשרד. לשם כך השיקה

רשת נעמן כוס מיוחדת, הנצמדת למשטח העבודה

באמצעות מנגנון ואקום, וכך הנוזל שבתוכה לא

יכול להישפך ולהשמיד כתבי טענות חשובים. 70 שקל, רשת נעמן צילום:

שירה רז

2

3

בין שלל הכיסויים לאייפד הנמכרים בשוק, מצאנו את הכיסוי הזה של

TwelveSouth, הנקרא BookBook. הכיסוי עשוי עור, נראה כמו כריכה של ספר

עתיק, והוא הסוואה מצוינת נגד מי שחשקה נפשו לגנוב לכם את האייפד.

370 שקל, iStore צילום: יח"צ

אם אתם צריכים מדפסת שתגיע איתכם

לפגישות חשובות, לאפסון יש פתרון.

מדובר במדפסת ניידת, המבוססת על הזרקת דיו, מצוידת בסוללת

Lithium-Ion נטענת, ומדפיסה ברזולוציה של 1,190 .DPI 5760X1440

שקל, בחנויות מחשבים צילום: יח"צ אפסון

4

ALTEC של המותג Jacket H20 3sLansing הוא רמקול בעל דרייבים

כפולים ורדיאטור אחד, עם סאונד מחוזק וספיקר. הרמקול משלב

BLUETOOTH 2.1, נקודת חיבור לשני מכשירים וסוללה מובנית העובדת עד עשר שעות. יתרון נוסף: עמיד

בפני מים, מכות, נפילות ועוד. 349 שקל, ברשתות מובילות

ובחנויות מורשות צילום: יח"צ

5

6

כדי להגיע בזמן לפגישות, PELAGOS שעון שוויצרי

TUDOR מבית טודור. השעון עמיד עד לעומק 500 מטר, הגוף עשוי טיטניום, טבעת

השעון עשויה קרמיקה כחולה, והזכוכית היא ספיר

קריסטל. לשעון יש צמיד מתכוונן אוטומטי, לפי עומק

הצלילה, פטנט רשום של רולקס. 18,300 שקל.

Watch Show ברשת חנויות ובחנויות מובחרות

צילום: יח"צ

1

המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה והמכון להשתלמות עורכי דין בפקולטה למשפטים

יקיימו בשנה"ל הקרובה, תשע"ח, קורס משותף בנושא

רפואה ומשפט Law and Medicineם י נ ט פ ש מ ל ה א ו פ ר ב ם י ק ר פ

בית הספר ללימודי המשך ברפואה הפקולטה לרפואה ע״ש סאקלר

אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למשפטים ע״ש בוכמן

אוניברסיטת תל אביב

ע ד ו נ א ל ה ת ו ב ק ע ב

מרכז הקורס: עו"ד אבי רובינשטיין, ד"ר – מומחה לנוירוכירורגיה

R.N ,עו"ד הגר סקל עוזרת הוראה:

מטרות לימודים: הקניית ידע מגוון וכלים להתמודדות עם סוגיות רפואיות במשפט.

מיועד למשפטנים ועו"ד העוסקים בנזיקין ולשופטים ועונה לדרישה הגוברת והולכת

להתמודד עם מגוון סוגיות רפואיות שעניינן נזקי גוף ונפש כתוצאה מתאונות דרכים, עבודה

ואחרות, כתוצאה של סיבוכים ממחלות או מטיפול רפואי וכן מטעויות של צוות רפואי

שניתן/לא ניתן להימנע מהם.

מתכונת הקורס: הרצאות, מקרים לדיון CASE STUDY שהיו חלק מתביעות נזיקין. במהלך המפגשים תידונה סוגיות

המגיעות לדיון משפטי.

תכנית הלימודים: יידונו סוגיות הקשורות לגניקולוגיה, מיילדות ולרפואת העובר, טיפול במחלות היילוד

)נאונטולוגיה( ובגנטיקה וכן בנושא קשר סיבתי לנכות נוירולוגית בילדים.

נכויות לאחר חבלות בהיבט של מומחים לאורתופדיה, נוירולוגיה, מחלות א.א.ג. ופה

ולסת. אבחון וטיפול בזיהומים במבוגרים וילדים, המטולוגיה וקרישת הדם, מחלות ממאירות

במערכת הדם, המשמעות הנזיקית של סרטנים במערכת הגוף בהיבט אונקולוגי וסוגיות

בכירורגיה במבוגרים. נדון בסוגיות אקטואליות ברפואת המשפחה, הרדמה, הדמיה, גידולי

עור, גסטרואנטרולוגיה, רפואת ילדים, שיקום, קרדיולוגיה ורפואת עיניים. מפגש אחד יוקדש

להרצאת של עו"ד בנושא אי כושר עבודה ומפגשים נוספים בהם ירצו שופטים.

קהל יעד: עורכי/ות דין, משפטנים/ות, שופטים/ ות

מועד יום שלישי, בין השעות 19:30-16:00, פקולטה לרפואה

שכ"ל: 1,200 ₪ )מחיר רגיל(

950 ₪ לבוגר הפקולטה למשפטים באונ' ת"א

750 ₪ לעו"ד צעיר )עד 5 שנים(

לזכאים תחולק תעודת השתתפות בקורס. פתיחת הקורס מותנית במספר הנרשמים

פרטים והרשמה המכון להשתלמות עורכי דין, הפקולטה למשפטים

legalstu@post.tau.ac.il 03-6408717 / דוא"למידע עדכני ופירוט אודות התכנית ניתן לצפות באתר

https://med.tau.ac.il/cme-54

עו"ד ליאון פיין

עוסקבדין האמריקאי

ייעוץ, חוות דעת וטיפול - ירושה,

נדל"ן, חוזים, נזיקין, מעמד אישי,

תביעות אזרחיות,

אכיפת פסקי חוץ ועוד.

90, תל אביב רחוב החשמונאים

טל': 03-5614340 פקס: 03-5621539

lfinelaw@gmail.com

www.danassan.com info@danassan.com

דר' שלמה ברק, עו"דרופא שיניים ומומחה לניתוחי פה ולסת יעוץ לעורכי דין, מתן חוות דעת והערכות רפואיות

משפטיות בנזקי גוף וברשלנויות רפואיות מרפאות: שד' נורדאו 83, תל אביב 62381

המלך דוד 7, ירושלים 9410119מען למכתבים: ת.ד. 65098 תל אביב 61650

טל': 03-5460505, 052-4404047 פקס: 03-6438998barakrs@netvision.net.il

שוק, משפט ופוליטיקה. על אחריות חברתית של תאגידיםעורכים: עופר סיטבון ורונית דוניץ־קידר, הוצאת רסלינג, 293 עמ', 78 שקל

התפישה של אחריות תאגידית, היא לא יותר מאשר טקטיקה עסקית להתגוננות תאגידית מהסדרה משפטית כופה וחמורה יותר, זוהי הנחת המוצא של המאמר הפותח בספר, מאת רונן שמיר. בשמונת מאמרי הספר מנסים הכותבים, המגיעים מתחומי שיח שונים במדעי לאחריות הסדרה אופני להציע והמשפט, החברה התאגידית החברתית הראויה. רמי קפלן בוחן, בין היתר, את ניסיונות ההסדרה החברתית של תאגידים בארצות הברית באמצע המאה הקודמת, ששימשו לא פעם כטכניקת יחסי ציבור, הגם שבחלקם הצליחו להביא לתפוקות חברתיות. ואולם לדבריו, מדובר בשאלה פוליטית ולא רק פנים־תאגידית משפטית ופוזיטיביסטית.במסגרת ניסיונות ההסדרה, מציעה הכותבת דנה וייס לבית המשפט העליון לפתח את כליו הקיימים מכוח חוק יסוד: השפיטה, ולהעניק "סעד למען הצדק" במקרה של

הפרת זכויות אדם על ידי תאגידים פרטיים. היא מבקשת לפתח מבחני עזר לבג"צ בעניין זה. דב סולומון מלין על שהמחאה החברתית בישראל לא הגיעה לגופים הפיננסיים, נעצרה בגופי מזון ובנייה, ומציע להקים

מועצת משקיעים מוסדיים בישראל שתפעל ללא כוונות רווח, על מנת לכפות על מוסדות פיננסיים אחריות תאגידית.רעות שמר־בגס מציעה לבתי הדין לעבודה להסתייע בפיצויים עונשיים כדי לקדם אחריות תאגידית, במקביל לפיתוח מנגנון התובענות הייצוגיות בכיוון זה. תמר ברקאי מנתחת את התארגנות העובדים בחברת פלאפון, ומציעה לראות גם בהתארגנות עובדים קבוצת מחזיקי עניין לגיטימית, ולנתב את השיח הפורה בנושא לכיוון מיצובו ככלי לניהול סיכונים ארגוניים על ידי חברות. יואב המר בוחן את המתח בקניין על אמצעי התקשורת בין הבעלות הפרטית ובין המשאב הציבורי ומציע הסדרת התחום, בין היתר במתן הגנה על זכויות יוצרים לכלי תקשורת שיפרסמו מידע חדש, באמצעות דיני ההגבלים העסקיים ובקביעת דרישות כלליות וניטרליות ביחס לתכנים. דניאל מישורי מציע להפקיע את השיח בנושא ההסדרה מהכלכלנים, אשר ממשיכים להשתמש בטרמינולוגיה הנוכחית, ומדביק להם את הציטוט "כשהעולם נשרף - חמישים דברים שיש

לעשות כדי להישאר בהכחשה".

תאגיד לא אוהב להפסיד

מי הזיז את המניה שלימאבק בעלי מניות. עילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית

מאת ערן שפינדל ויעל זכות, הוצאת בורסי, 549 עמ', 500 שקל

"עילת הקיפוח" התאגידית אינה שונה מהותית מהאיזונים והבלמים במשטר דמוקרטי פוליטי משוכלל, שתפקידו לאפשר, לצד זכויות הרוב, גם הגנה על מיעוטים. הדוקטרינה בצורתה התאגידית מחייבת את בתי המשפט )בית המשפט המחוזי הכלכלי כבעל הסמכות( בהכרעה בסדרה של שאלות: האם לבעלי מניות בלבד או גם בהיותם נושאי משרה בארגון? האם רק לבעלי מניות בהווה או גם בעבר? האם לכל מחזיקי שיעורי מניות, גם מזעריים? האם רק בעושק או בכל סוג קיפוח? האם ייתכן גם קיפוח

הרוב על ידי המיעוט? ועוד.מ־1999 נכנסה עילת הקיפוח לחוק הישראלי והחליפה את עילת ה"עושק" שבעבר ניתנה בצמצום והסעד בגינה היה לא פחות מאשר פירוק החברה כולה. לא בכדי, עילת הקיפוח, שכמותית מתקיימת בעיקר בחברות מסוג של "מעין שותפות", לא הוגדרה בחוק, ופרשנותה הכללית הינה חלוקה לא־שוויונית של רווחי החברה או

פגיעה בציפיות הלגיטימיות. באנגליה מקור הדוקטרינה בדיני הקניין, ובארצות הברית בחובות האמון. בישראל בתי המשפט, ולא המחוקק, מעצבים את תוכן הדוקטרינה ומתאימים אותה לנסיבות המשתנות: בחלקו הראשון של הספר נידונות נסיבות אפשריות של קיפוח, האפשריות בין היתר בזכות לקבל מידע, לחלוקת דיבידנד ותשלום משכורות גבוהות לנושאי משרה, דילול, זכות למכירת המניות, העברת נכסי החברה,

התקשרות החברה עם בעלי מניות הרוב, עסקאות עם בעלי עניין, חשש כללי מקיפוח עתידי ואובדן אמון, קיפוח בעת מיזוגים ורכישות ועוד - כולם אפשריים, בנסיבות משתנות, כסוגים שונים של קיפוח. כך למשל, לגבי דילול, ההלכה קובעת שהנפקת מניות נוספות של החברה במחיר נמוך במיוחד משוויין, מהווה קיפוח בעלי מניות המיעוט. בישראל אף הכירו בתי המשפט בכך שכשפעילות החברה נקלעת למבוי סתום, והאמון בין בעלי המניות אובד, זהו מצב שעולה כדי "קיפוח" ומצדיק את התערבות בית המשפט. לדעת הכותבים, יש חשיבות בסיווג התביעה מראש כתביעה להסרת הקיפוח, בין היתר לשם הפרדת העילה מעילות אחרות,

למשל חוזיות.אחרי דיון מהותי בעילה ובחינת נסיבותיה בפסיקה, כולל הספר פרקים יישומיים ובהם שאלות הסמכות שיהוי התיישנות הדין, בעלי זהות העניינית, ומניעות, יחס לתביעה נגזרת ולתביעה ייצוגית, העילה בהליכי בוררות ושאלות הקשורות בתניות שיפוט ובאגרות. השער הראייתי כולל בין היתר דיון בנטלי ההוכחה, והשער האחרון מוקדש לסעדים. בסופו של הספר סקירה קצרה בדין המשווה האמריקאי, האנגלי והסיני. מתברר שבסין מצאו סעד ייחודי - פיצול החברה וחלוקתה

בין בעלי המניות המסוכסכים.

מאבק בעלי מניותעילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית

עילת הקיפוחבחברה פרטית

וציבורית

ערן שפינדל יעל זכותיעלזכות

ערןשפינדל

מאבקבעלימניות

ד"ר עמית גורביץ' לפי הספר

אוגוסט 2017 60

צוואות, הפתעות ואכזבות. מדריך משפטי ומעשימאת עופרה זיו, הוצאת סטימצקי, 307 עמ', 98 שקל

ייחודו של מדריך זה בהנגשת הידע המשפטי לכל דורש, בשפה שאינה משפטית ובצורת כתיבה קלילה וממוקדת של שאלות ותשובות. בספר מאות שאלות ואורך התשובות נע בין כמה שורות לעמוד. האותיות גדולות, וכל תשובה מתחילה בדיבר "עורכת הדין לירושה עופרה זיו משיבה", משל היינו בתוכנית רדיו. אולם להדיוטות, אשר אינם עסוקים בהתפלפלות משפטית תיאורטית אלא מחפשים תשובה קונקרטית, ברורה וחדה,

הספר נראה כמענה ראשוני הולם. כך למשל: האם אפשר להקליד צוואה במחשב ולחתום עליה? האם מי שחולה במחלה קשה כשיר לעשות צוואה? האם ניתן לצוות את העיזבון למאהבת? האם רצוי למסור העתק הצוואה למי שציווית לו את עיזבונך? האם היורשים חייבים בתשלום מס ירושה או מס עיזבון? מתי המדינה

יורשת? היכן עובר הגבול בין השפעה הוגנת להשפעה בלתי הוגנת? מתי יירש בן הזוג את ירושת בת זוגו בשלמותה? האם בני זוג חד מיניים

יורשים זה את זה? ועוד ועוד. כמה מהשאלות בספר קצרות וממוקדות, אחרות מורכבות יותר.

בין לבין כולל הספר דוגמאות עם שמות גנריים )סוניה, אפרים וכדומה( וכן אנקדוטות היסטוריות, כמו למשל על צוואת משה דיין, ז'קלין קנדי, הנסיך הארי, סמי שמעון ודודו טופז. "באמצעות הסיפורים ופסקי הדין ובאמצעות הטיפים שאתן לך", כותבת המחברת, "תלמד כיצד לתכנן, כיצד לנהוג, מה לעשות ומה לא לעשות ]...[ תכנון מוקדם מביא להצלחה. מאבקי ירושה גוזלים כסף רב וזמן, ובעיקר הם גורמים למריבות ולסכסוכים בין קרובי משפחה ]...[ הרבה סיפורי ירושה יכולים לשמש

חומר לטלנובלה או לסרט עלילה". בתחילתו של המדריך השימושי הקדשת המחברת להוריה, זכרם לברכה, אביבה וניסים. ללמדנו שמחשבה משפטית, משוכללת ומודרנית ככל שתהא, אינה באה במקום החיים

עצמם, וכי מאחורי כל צוואה עומד, בעצם, געגוע.

ללא גלימה. שיחות עם שופטי בית המשפט העליוןהוצאת ידיעות ספרים, 392 עמ', 118 שקל

13 משופטי בית המשפט העליון, סופר־טאלנטים של עולם המשפט, שכמה מהם לא התראיינו ולו פעם אחת, בחרו להתמסר ולהתראיין דווקא לסטודנטים מהחוג למשפטים באוניברסיטת בר אילן. הסטודנטים הגו את הרעיון, קיימו את השיחות ואף החליטו לתרום את כל הכנסות הספר לקרן לתמיכה בסטודנטים

מעוטי יכולת. כמה ציטוטים נבחרים:מאיר שמגר: "אני חושב שסיפוח אינו פתרון כעת; אני בעד העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת; השיטה הישראלית של עסקאות טיעון אינה נראית אהרן ברק: "עמדתי הכללית אינה שיא בעיני". האקטיביזם, יש אקטיביזם גדול הרבה יותר, למשל פסק הדין של השופט זוסמן בפרשת ירדור שנובע מתוך המשפט הטבעי". שלמה לוין: "נראה לי שאנחנו נוטים קצת יותר מדי לכיוון של חופש הביטוי על חשבון הפרטיות; יש לי תחושה שבמכללות למשפטים אין פיקוח מספיק". גבריאל בך: "חנה ארנדט סירבה לפגוש אותי. בספר ראיתי שיש לה דעות קצת משונות

והיא גם סילפה מספר גדול מהמסמכים והראיות האחרות". יצחק זמיר: "היום די בכך שאדם נלחם על זכויות היסוד כדי שיוכתר כשמאלן; בדרך כלל השופטים, בינם לבין עצמם, אינם יודעים מה העמדה הפוליטית של חבריהם". דליה דורנר: "עלינו לשריין את חוקי היסוד הקובעים את כללי המשחק. לא מתקבל על הדעת שהרוב השולט יוכל להחליט איך בוחרים

לכנסת ואיך בוחרים ממשלה לפי הצרכים הפוליטיים המזדמנים שלו". צבי טל: "במשפט דמיאניוק אני משוכנע עד היום במאה אחוזים שזה היה האיש; עקרונית אינני נגד גזר דין מוות, זו גישה יותר מדי אסתטית של התייפייפות נפש לומר אני נגד גזר דין מוות בכל מקרה". טובה שטרסברג כהן: "פסק הדין שהיה לי הכי קשה רגשית היה פרשת נחמני, מפני שלבי היה עם האשה; לאור ההשקפות הקוטביות לא ניתן לחוקק חוקה, ולכן עדיף להמשיך עם חוקי היסוד". יעקב טירקל: "בית המשפט העליון בפרשת טבעול הצביע בשפה ברורה נגד יושר והגינות ולטובת הנוכלות והרמאות". דורית ביניש: "היה מטלטל לגלות שהשב"כ מסוגל גם להרוג שבויים וגם לשקר בוועדת חקירה. אני חושבת שדברים כאלה יכולים לקרות גם היום". יצחק אנגלרד: "צריך לקחת שופטים שהוכיחו את עצמם בבתי המשפט של ערכאות השלום והמחוזי, האקדמיה אינה הכשרה טובה לשופט, הייתי מצביע נגד המינוי שלי". אליעזר ריבלין: "מבחינה חוקתית לא מתעוררת שאלה על יהדותה של המדינה משאין חוקה המקיימת הפרדה בין דת למדינה; על שופט להימנע מפעילות פוליטית לאחר פרישתו". עדנה ארבל: "אינני חושבת שמצעד הגאווה צריך לעבור דווקא בירושלים. אני שואלת בכאב למה להתריס? האם עד

שזה לא פוגע במישהו המשימה לא הושלמה?"

במותם ציוו לנו את

מפי הגבורה

61 אוגוסט 2017

צד תיק�

אוגוסט 2017 62

הרצאות בוועדות הקשר

ועדות הקשר של מחוז תל אביב אירחו במהלך הקיץ את מיטב המרצים, ומאות עורכות ועורכי דין השתתפו באירועים

שהתקיימו בכל ערי המחוז. בצילומים, מלמעלה ובכיוון השעון: ד"ר אנאבלה שקד

בחולון וברמת־השרון; הסופר אשכול נבו ביפו; קובי אריאלי

בבני ברק.

סטנד–אפ אדירהאלתורים שלו הפכו לשם דבר. והאיש המצחיק הזה,

אדיר מילר, הגיע גם ללשכה למופע סוחף. בפתיחת

הערב נשאו דברי ברכה ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, ויו"ר מחוז

תל אביב, עו"ד ינון היימן.

צילומים: שלומי יוסף

בוקר ספרדי עם גלית גיאת

ואילן לייבוביץבמסגרת מופעי בוקר של כיף, צפו

עורכות ועורכי דין במופע "לדינו לטינו" שכלל שירים, קטעי קישור ועיבודים מקוריים לשירים בלדינו,

תפילות ושירים בספרדית.

"מספרים זיכרון" לרגל יום השואהלרגל יום השואה, קיימנו ערב עיון ייחודי במחוז תל אביב, בריכוזה האקדמי של עו"ד רחל לויתן,

במסגרתו עורכות ועורכי דין ובני משפחותיהם הגיעו לחלוק את סיפורם האישי.

ערב הוקרה לדור תש"ח

ערב הוקרה והצדעה ללוחמי תש"ח ולבני משפחותיהם,

התקיים לכבוד יום העצמאות ה־69 למדינת ישראל. במהלכו

התקיים מופע של שרהל'ה שרון עם מיטב השירים

מתקופת קום המדינה . כמו כן חולקו אותות הוקרה

ללוחמים ולבני משפחותיהם.

סף יו

מילו

שם:

לוצי

סף יו

מילו

שם:

לוצי

סף יו

מילו

שם:

לוצי

סף יו

מילו

שם:

לוצי

סף יו

מילו

שם:

לוצי

איול

אזל

טמי

ם: לו

צי

63 אוגוסט 2017

המופע של צביקה הדרעורכי הדין נהנו ממופע הבידור של צביקה הדר, "החוכמה שבדיעבד". הדר חשף את הצופים

לסיפורים המצחיקים והמרגשים שמאחורי ההצלחה של "קומדי סטור", "שמש", ו"כוכב נולד", עם המון הומור ומוסר השכל.

המיטב עם יעל קפיטולניקבהופעת יחיד מצחיקה ומרגשת, של

הסטנדאפיסטית ומספרת הסיפורים יעל קפיטולניק, נהנו הצופים מבדיחות וסיפורים

קומיים. מופע שכולו סיפורים אישיים מהחיים.

סיורים במחוז תל אביב "בשביל האהבה", סיור יומי בעקבות סיפורי

אהבה וקניין רוחני בעיר יפו, בהדרכת קרן שחמון ובריכוז אקדמי של עוה"ד חגית פלד

הניג ואריאל דובינסקי, התקיים בחודש מאי. כמו כן, בחודש יוני התקיים סיור יומי

בהדרכת קרן שחמון בעקבות תעלומות רצח ומשפט בראשית תל אביב. עשרות עורכי דין

צילום: שלומי יוסףהשתתפו בשני הסיורים המרתקים.

הקרנה מיוחדת בסינמה סיטי גלילות

לכבוד חופשת הקיץ, התקיימה הקרנת מיוחדת לציבור עורכות ועורכי הדין בסינמה

סיטי גלילות של הסרט "כוכב הקופים: המלחמה". מאות המשתתפים באירוע

נהנו מסרט מוצלח. תודה ליו"ר ועדת קשר הרצליה, עו"ד חני דקל אלבז.

איול

אזל

טמי

ם: לו

ציאי

ולאז

ל ט

מים:

מייל

צ

איול

אזל

טמי

ם: מי

ילצ

סף יו

מילו

שם:

לוצי

תשבץ היגיון מספר 19 / עו"ד ניר בר123456

78

91011

12

131415

1617

181920

2122

מאוזן 1. הדובר מתייחס להליך משפטי )5(

4. מי שעוגב נחשב כפועל בשם חברה )5( 7. בתנועה הקיבוצית מספיק לקבוע דבר בפעם הראשונה )5( 8. השערה הובילה למציאת אשם במיוחס לו )5(9. ראו 15 מאוזן 10. משה מחפש או

מציין השתייכות משפחתית )5,2( 13. הכרוב בא ופונה לאורח בנעימות

)3,4( 15. יחד עם 9 מאוזן: אחת מארבע אחראית להתחייבות אחר )4( 18. רק

בנו אבא 20. נכשל אחרי שני גיליונות להציג דפים )5( 21. הכניס גפו בשל

הדחה )5( 22. יחד עם 19 מאונך: גלישת פרט מצביעה על חדלות פירעון )5(

מאונך1. הבן השלישי עמל לאיבוד חירותו

)6( 2. אוגוסט דיקטטור )4( 3. קביעת אחריות לבעלים מסמלת שההצגה

מתחילה )3,4( 4. נחפזה לעטוף מזון )3( 5. יש חבר שעורך דיאלוגים מרובי משתתפים )3,2( 6. הפיץ אור או זרם

בהמוניו )4( 11. עבד שוצף מטיל מגבלה על כל הנכסים )2,5( 12. ד"ר

בפרשת ביאור )6( 14. דיבור יוצר מערכת היררכית בחברה )5( 16. מקום

פולחן מכשיר קשר העוסק במשהו ללא שינוי )4( 17. שעון בדיקה על יד

תחום של ידע מוסק )4( 19. ראו 22 מאוזן )3(

פתרון תשבץ היגיון מספר 181

ימ2

חו3

ד4

נת5

מש6

ת

שחדרוכ7

שיאבמ8

רוזמר

יופוו9

ער10

ייע11

כרענ

קגת12

ק13

מ14

תבשללח15

מי16

ולד17

וש18

ימער19

מ20

מיגרב

ישיויו21

מושיר22

למגות

לוח "הפרקליטים"

להשכרה

במגדל חדש, במשרד VTOWER, קומה 18, חדר או שניים מרווחים ומרשימים, 11.5 מטר רבוע פינתי, ו־8.5 מטר רבוע פנימי. להשכרה מיידית כולל שירותי משרד חלקיים ואפשרות לשיתוף בר ב.ס.ר, מתחם פעולה. 23, בני ברק, גבול כוכבא

רמת גן.סטי רונן עו"ד לפרטים:

6137070־03

שני חדרים במשרד עורכי דין במגדלי חג'ג', קומה 13, רחוב הארבעה 28, תל אביב.6956688־03, לפרטים:

9192000־050

מטבחון עם משרד רבוע, מטר 72 ושירותים, בבניין הנמצא מרחק חמישים מטר מבניין ההוצל"פ החדש, רחוב המסגר 8, תל אביב־יפו.

לפרטים: 5379988־03

בבניין המגדל, קומה 13, רחוב דניאל פריש 3. משרד גדול ומושקע, חלוקה לשישה חדר ועוד גדולים, חדרים ישיבות, מטבחון, נוף פתוח צפון ומערב. המשרד בשטח 192 מטר רבוע ברוטו, 132 מטר רבוע נטו, פינוי מיידי.

28 עד שכירות תקופת בפברואר 2021.

6956688־03, לפרטים: 9192000־050

משרד מפואר במגדל ב.ס.ר ועיצוב יוקרתי בגימור .4עדכני. קומה 12, בשטח 165 עבודה סביבת רבוע. מטר

נעימה. כדאי לראות.ארד מוטי עו"ד לפרטים:

8226412־050

הזדמנות נדירה. לעורכ/ת משרדים בבניין חדר דין, עורכי לשכת מול מפואר, הדין. משרד מעוצב עם חדר משרד ושירותי ישיבות,

במחיר נוח במיוחד.לפרטים: 5585594־052

משרד שירותי עם חדר ושימוש בחדר ישיבות.

2441083־054, לפרטים: 2441082־054

במשרד עורכי דין נעים וייצוגי מאוד, ארבעה חדרים, שלושה מהם גדולים, מוארים ומרווחים מאוד. כולל שימוש בחדר ישיבות, מטבחון מאובזר ושירותי משרד. נמצא בסביבה עסקית פעילה, מרחק הליכה ממגדלי עזריאלי. אפשרות

לחניה מקורה בבניין.לפרטים: 7368765־03

משפחת

מאחלת שנה טובה ומאושרת ושנת משפט

פוריה לעורכי הדין ולבני משפחותיהם

אוגוסט 2017 64

המילה האחרונה

חבר לשכות עו"ד בקליפורניה )1981( ובארץ )1993(

חוות דעת ומתן עדות בביהמ"ש בכל הנוגע לדין הפדראלי ומדינתי החל בארה"ב לרבות בתחומי

הירושה, מסחר, תאגידים, משפחה וכו'.

אכיפת פסקי דין אמריקאים בארץ ואכיפת פסקי דין ישראלים בארה"ב )באמצעות עמיתים בארהב(.

ייעוץ בכל הנוגע להליכים משפטיים באנגלית ו/או בדיני ארה"ב המתנהלים בארץ ו/או בארה"ב.

בוררות - בדין ארה"ב ו/או באנגלית

בית שרבט, רחוב קויפמן 4, קומה 2, ת"א 68012 טלפון: 03-510-0189, פקס: 03-516-0960

gessler@inter.net.il

עו"ד רזיאל גסלרB.Sc., J.D.

עוסק בדין ארה"ב

הוצאת דרכון אירופאי ישירות מול גרמניה .1חוות דעת משפטיות במגוון תחומים .2

יצוג וקשירת קשרים עם בנקים ומוסדות אחרים בגרמניה .3בדיקות ועריכת הסכמים עם חברות וגורמים שונים בגרמניה .4

הקמת מערכי שיווק וחברות בגרמניה ויעוץ בענייני מיסוי .5טיפול בעניין השבת רכוש, ירושות ומקרקעין .6

ייעוץ בנוגע להליכים משפטיים בגרמניה .7

עוסק בדין הגרמנימשרד עורכי דין ונוטריון

טל': 03-6963270 | פקס: 03-6090366נהריה, הרצל 75, ת.ד. 12026 נהריה 22102 טל: 04-9929990 פקס: 04-9929989תל-אביב, בית הפרקליטים - י.ד. ברקוביץ 4, טל: 03-6963270 פקס: 03-6090366

www.henadvoc.co.il | E-mail: hen@yuval-ra.com

מנהל )בדימוס( יחידת פה ולסת, סורוקה, באר שבעפרופסור )אמריטוס(, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שירות וייעוץ לעורכי דיןחוות דעת רפואית )תובעים, נתבעים או מינוי בית משפט(

הערכה רפואית-משפטית בנזקי גוף ורשלנות רפואית

רח' מלכי ישראל 7, כיכר רבין, תל אביב טל' 03-6442666, פקס' 08-6483366 נייד 052-2763184

bodner1948@gmail.com :למכתבים: ת.ד. 4144, עומר 8496500 דוא"ל

פרופ' בודנר ליפארופא שיניים - מנתח פה ולסת

ד"ר קטי אלמליח, עו"ד ונוטריוןי והגרמנ י צר י ו השו ן בדי עוסקת

בעלת רשיון עריכת דין בשוויץ ובישראל, מעל 15 שנות ניסיות בדין הגרמני

מתן חוות דעת משפטית, עדות מומחה לבתי המשפט בדיני גרמניה ושוויץ יעוץ ותכנון מס בדיני גרמניה ושוויץ ללקוחות ישראלים )כולל

מס עיזבון( דיני ירושה ועיזבונות דיני הסחר וניסוח חוזים דיני בנקאות ודיני חברות ניסוח, קריאה ניהול משא ומתן ושירותי נוטריון

בעברית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ואנגלית.

מגדל ב.ס.ר. 2, רחוב בן גוריון 1, 5120149 בני ברקטל': 03-6189995, פקס 03-6199386

www.elmaliah.com office@elmaliah.com

Dr. Katy ElmaliahAttorneys & Notary

ד״ר קטי אלמליח | עורכת דין

מגדל ב.ס.ר. 2, רח' בן גוריון 1בני ברק 5120149טל 03-6189995 | פקס 03-6199386elmaliah@elmaliah.com | www.elmaliah.com

בבי

אל

תכן

ינמ

ךרי

צי

מישל אלהררעו"ד ונוטריון

עוסק בדין הצרפתימחבר הספר "דיני ירושה וצוואות בחוק הצרפתי"

1. חוות דעת משפטיות על הדין הצרפתי לרבות בנושא עזבונות, משפחה, חברות, מקרקעין2. עריכה ובדיקת חוזים עם חברות צרפתיות3. טיפול ברכישת מקרקעין ועזבונות בצרפת

4. טיפול בתיקי ניזקין בגין אירועים שאירעו בצרפת )לפי הצורך באמצעות משרד עו"ד צרפתי(ייעוץ וטיפול בתביעות משפטיות בצרפת .5

רח' סימטת בית השואבה 6, תל-אביב 65814 טל': 03-5660058, פקס: 03-5600734,

avelhar@zahav.net.il נייד: 050-5774366, www.michelelharrar-avocats.com

ליהנות מאמנות ישראלית זה קל.מחפשים ציורים למשרד? נשמח לייעץ לכם.מעצב הפנים שלנו יעזור לכם לבחור בקלות

את הציור המושלם לקיר שלכם.

עו"ד פרסום ראיון נושא בשורות עם ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה | 6

מותר להשעות עו"ד עמוס ויצמן - על סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין | 14

מותר גם להקליטעל שימוש בהקלטת שיחה עם עורך דין שנעשתה שלא בידיעתו | 26

2017 מחוזות תל-אביב והמרכז אוגוסט גיליון מס' 100 | אלול תשע"ז

חוד החניתעו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב

מיסוי וכלכלה, מלווה את החקירות הגורליות

בישראל. ורואה לראיות את הלבן בעיניים

ראיון בלעדי | עו"ד רון דרור | 20

אז מה יהיה לנו?

איך ייראה עולם המשפט

של הנכדים שלנו | 36, 40

תובעת בעבודה

איך נראה היום של ראש מחלקת

תביעות תעבורה

במשטרה | 54

מתחזיםלא תאמינו איך מנסים להסיג את גבול המקצוע | 10

אחרי 20 שנה

מה חושב ראש העיר

חולדאי על עורכי דין,

אופניים, וצוללות? | 30

www.tabar.org.il | 52 אלול תשע"ז | אוגוסט 2017 | גיליוןמגזין לשכת עורכי הדין מחוזות תל אביב והמרכז

ועידת המשפט 2017

השאלות החשובות | 12

שנת משפט

מוצלחת

52ס'

מן

יויל

גים

טלי

קפר

ה

הפכו את המגזין

לפרטים והצטרפות:amirst@menoramivt.co.il | 050-4049434 אמיר שטיינברג

במנורה מבטחים יש פתרונות בשבילךמיס פנסיה

חבילת פנסיה מותאמת לנשים

האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק פנסיוני, המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ או שיווק פנסיוני כאמור הניתן על ידי בעל רישיון כדין, המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם.

קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל

עט ואתיקה 3 אוגוסט 2017

תוכן עניינים

כתבות 6ראיון חגיגי עם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה 6

8 ראיון עם עו"ד שרית חאיק שפיגלשטיין

ראיון עם עו"ד חוה קלמפרר-מרצקי 9

10 ראיון סיכום קדנציה עם חברי נשיאות בית הדין המשמעתי המחוזי עוה"ד עזריאל )זילי( רוטמן, שרון גרשוני ושלומי באשי

12 ראיון סיכום קדנציה עם יו"ר ועדת האתיקה במחוז, עו"ד גבי מויאל-מאור

מאמרימערכת 1314 עו"ד עמוס ויצמן - על השעיה זמנית לפי סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין

עו"ד מנחם מושקוביץ - אתיקה - מקורה וענפיה השונים 18

20 עו"ד מיטל רון - שליחת יד בכספי פיקדון, או שמא גניבה בשליחת יד - סקירת הדין החל

שאילתותמשולחןועדתהאתיקה 2526 שימוש בהקלטת שיחה עם עורך דין שנעשתה שלא בידיעתו בשל תוכנה

המאיים של השיחה

חסיון עורך דין־לקוח - מסירת פרטים לוועדת האתיקה במסגרת תלונה 26

ניגוד אינטרסים - ייצוג שני הצדדים להסכם הזמנת שירותי בניה 26

קבלת הנחיות לגבי כספי פיקדון בהעדר הוראה מתאימה מהלקוח 27

אימות חתימה על תצהירים ומסמכים בחו"ל באמצעות שיחת וידאו 27

27 ייצוג נושה בתביעה כספית מהחייב לאחר סיום תפקיד כמנהל מיוחד של החייב בהליכי הפשט"ר

ניהול מגעים בין מתלונן לנילון במקביל להליכים בוועדת האתיקה 27

28 ניגוד עניינים אפשרי בייצוג חייב בתביעת המחאת חוב במקביל לייצוג הנושה נגדו

28 איסור על מתן שירותים משפטיים לחברי עמותה באמצעות המחלקה המשפטית

28 מסירת עדות במשטרה כנגד עורך דין בחשד לשיבוש חקירה והדחת עד מדינה

פסקידיןנבחרים 2930 תחולת הדין המשמעתי של עורך דין בהיותו מיוצג בהליך משפטי ע"י

עורך דין אחר

32 העמדה לדין משמעתי לאחר נקיטת הליכים אזרחיים אינה נחשבת "סיכון כפול" ואינה מקימה טענת השתק או מניעות מפני ניהול הליכים

משמעתיים

34 על כיבוד הסדרי טיעון והחלה רטרואקטיבית של תקופת השעיה בפועל

עורכות

נורית קנר יהב

עו"ד אשרת חנוך

עיצוב ועריכה גרפית

סטודיו

משתתפים

עו"ד עמוס ויצמן

עו"ד מנחם מושקוביץ

עו"ד מיטל רון

מו"ל:

דנוס מדיה בע"מ

מערכת

ת.ד. 4428, קיסריה

טלפון

03-6566626

פקס

03-6566625

הערות, תגובות, הצעות ורעיונות

motty@danosmedia.co.il

הפקה, שיווק ומודעות

נירפרינט מדיה והפקה בע"מ

רח' ראול ולנברג 6 רמת החייל,

תל אביב 6971905

טלפון

03-6496069

פקס

03-6488685

info@nirprint.co.il

מנהלת מכירות

קארין רומנו: 050-5295330

שער

צילום: שאטרסטוק

אין לעשות כל שימוש בכתבות ומאמרים

ממגזין זה בכל צורה או אופן אלא ברשות

מפורשת, בכתב ומראש, מהמו"ל

מודעות המתפרסמות בגיליון זה הינן על

דעת המפרסמים ועל אחריותם הבלעדית

• המערכת איננה אחראית לתוכן המודעות

• ט.ל.ח

על ידי שמירת הלשון

משתמרת הנפש מכל חטא

מחוזות תל-אביב והמרכז

לפרטים והצטרפות:amirst@menoramivt.co.il | 050-4049434 אמיר שטיינברג

במנורה מבטחים יש פתרונות בשבילךמיס פנסיה

חבילת פנסיה מותאמת לנשים

האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק פנסיוני, המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף ליעוץ או שיווק פנסיוני כאמור הניתן על ידי בעל רישיון כדין, המתחשב בצרכים ובנתונים המיוחדים של כל אדם.

קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל

עו"ד גבריאל מויאל-מאור יו"ר ועדת האתיקה, מחוז תל-אביב והמרכז -

לשכת עורכי הדין בישראל

דבר יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז

חברות וחברים יקרים,אנו שמחים להביא לעיונכם גיליון חגיגי ומפואר, 100 במספרו,

של כתב העת "עט ואתיקה". גיליון חגיגי זה מהווה ציון דרך בעבודת בית הדין המשמעתי המחוזי והן של ועדת האתיקה המחוזית בראשותי, ועל כן בנוסף למאמרים, שאילתות ופסקי דין מהעת האחרונה שולבו בגיליון הנוכחי מגוון ראיונות עומק עם העוסקים במלאכה, על מנת שתוכלו להתרשם

מהפעילות הענפה והברוכה בתחום.ברצוני לברך את חברי הוועדה המסורים על שיתוף הפעולה המלא והראוי להערכה מצידם. פעילותם בוועדה התבצעה ומתבצעת בהתנדבות מלאה ומתוך תחושת שליחות לשמירה על כבוד המקצוע

ורמתו, ואין לי אלא להודות להם על כך.בהזדמנות זו אבקש גם לאחל לפרקליטת ועדת האתיקה הנכנסת, עו"ד אשרת חנוך, הצלחה רבה בתפקידה. אין לי ספק כי היא תשכיל למלא את תפקידיה בצורה מקצועית ועל הצד הטוב ביותר, ותצעיד

את מערך האתיקה להישגים משמעותיים חדשים.

בברכת שנת משפט פוריה ומוצלחת,

גבריאל מויאל-מאור, עו"ד יו"ר ועדת האתיקה מחוז תל אביב והמרכז

לשכת עורכי הדין בישראל

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 4

דברי פתיחה

5 עט ואתיקה אוגוסט 2017

עו"ד אשרת חנוך פרקליטת ועדת האתיקה, מחוז תל-אביב והמרכז -

לשכת עורכי הדין בישראל

דבר פרקליטת ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז

חברות וחברים נכבדים,

בפניכם גיליון מס' 100 של כתב העת "עט ואתיקה" המופק על ידי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב והמרכז, ובנימה אישית יותר - זהו הגיליון הראשון שלי כפרקליטת ועדת האתיקה במחוז, האמונה על בירור

תלונות ועל ייצוג הוועדה בפני בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט.

אין הזדמנות טובה יותר מאשר על דפי גיליון חגיגי זה, המגלם בתוכו את מיטב העשייה המקצועית בתחום האתיקה מהעת האחרונה, כדי לפרוש בפניכם ולו במקצת את ה"אני מאמין" שלי ואת העקרונות שלאורם אשאף לפעול, במקצועיות חסרת פשרות אך גם מתוך תחושת

ייעוד ושליחות, וכמובן אהבה רבה למקצוע שלנו.

האתיקה המקצועית היא תעודת הזהות האידיאלית של העוסקים במלאכת עריכת הדין. חשיבה אתית היא חשיבה מקצועית-מוסרית, הטומנת בחובה התמודדות מתמדת עם דילמות והתנגשויות מקצועיות שאינן ברות פתרון קל. היא משקפת את מוסר הנאמנות לערכים של עבודה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, ולא בכדי מטמיעים בנו מתחילת הדרך את ההכרה כי מקצוע עריכת הדין טובל כל-כולו בערכים: בנאמנות, בהגינות, בהוגנות, ביושר, באמירת אמת, בנימוס ובכבוד לזולת. על בסיס ערכים אלו נבנה אמון הלקוחות והציבור בכללותו.

מעצם תפקידה משמשת ועדת האתיקה חוליה מתווכת בממשק שבין הציבור הרחב לעורכי הדין, ועליה לעסוק בהנחלת כללי התנהגות מקצועית ראויה באמצעות דיון עקרוני בשאלות שמופנות אליה, כמו גם על דרך של בירור ענייני וממצה של התלונות המוגשות בגין הפרות כללי האתיקה. בדרך זו נגביר את תשומת הלב לאימוץ דרך

החשיבה האתית בעשייה המקצועית.וכמובן, לצד כל זאת שומה עלינו לטפח את ההשכלה והידע בתחומי האתיקה באמצעות השתלמויות והכשרות, כמו גם שילוב מתנדבים לפעילות בוועדת האתיקה ובמערך הקבילה, וזאת על מנת להיטיב את ההיכרות עם כללי האתיקה והחוקים הרלוונטיים לעבודה המקצועית,

ועם הקונפליקטים האפשריים ביניהם. ומהלכה למעשה - בשבועות הקרובים עתיד מערך האתיקה והקבילה במחוז לעבור רפורמה משמעותית כדי לייעל ולשפר את השירות שניתן על ידינו ולהתאים את תהליכי העבודה לרוח הזמנים והמציאות

המשתנה.כולי תקווה שנוכל כבר בשנת המשפט הקרובה להיות אנשי בשורות

בהקשר זה.

ב ב ר כ ה,

אשרת חנוך, עו"דפרקליטת ועדת האתיקה מחוז תל אביב והמרכז

לשכת עורכי הדין בישראל

ראש הלשכה יוזם שינוי בכללי הפרסומת:

"כללי הפרסומת ישנים וארכאיים. אבד עליהם הכלח"

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, בראיון חגיגי לגיליון ה-100 של "עט ואתיקה": על הרפורמות בתחום הפרסום בדיגיטל וברשתות החברתיות )"הכללים נחקקו בתקופה שלא היה אינטרנט"(. על מומחיות לעורכי דין )"לא הגיוני שעורך דין עם ותק של שנתיים יגדיר עצמו כ'מומחה'"(. למה כדאי לעורכי דין צעירים להתמקצע בתחום האתיקה ואיך

עורכי דין ותיקים יכולים להשפיע ולהטביע חותם

נורית קנר יהב

עו"ד אפי נוה, ראש הלשכה, מוביל רפורמות משמעותיות בתחום הפרסום בדיגיטל של עורכי הדין. בראיון מיוחד לגיליון ה־100 של 'עט ואתיקה' הוא מספר איך כללי הפרסומת עומדים להשתנות. "כללי הפרסומות הם כללים ישנים וארכאיים, שאבד עליהם הכלח", אומר נוה. "צריך להבין שהם נחקקו בתקופה שלא היה אינטרנט, בטח שלא

ידעו מה זה פייסבוק, גוגל, קידום אורגני וקידום ממומן".לפני כשנה הקימה המועצה הארצית ועדת רביזיה מיוחדת לכללים ועיצבה כללים חדשים שעברו לאישור משרד המשפטים. שרת המשפטים, איילת שקד, אישרה את הכללים ואלו נמצאים כעת בפני ועדת החוקה חוק ומשפט לאישור סופי. "הם ישנו לחלוטין את כל

תחום הפרסום", מסביר נוה. באיזה אופן?

"תחילה, עורכי דין יוכלו לפרסם את עצמם, כמובן בצורה מכובדת תוך שמירה על דברים בסיסיים כמו שידול. אנחנו לא רוצים שעורכי דין יהיו "רודפי אמבולנסים" אבל שכן יוכלו לפרסם בפייסבוק שלהם,

באתר שלהם, וכן במנועי חיפוש".מה המצב כיום בתחום?

"עורך דין לא יכול לספר היום על הצלחות שלו, על מכתבי תודה של לקוחות, או על פסקי דין שהוא זכה בהם. אסור לו להתגאות בהם. הוא גם לא יכול לפרסם רשימה של לקוחות שמתירים לו לעשות כן. אם יש לקוחות מכובדים שאתה רוצה להתגאות בהם והלקוחות מסכימים שעורך הדין יפרסם למשל שמשרדו מייצג בנק או חברה כלשהי, אז עכשיו אפשר יהיה לפרסם את עצמך. תוכל לעשות פרסום אפקטיבי שהיום אתה לא יכול לעשות אותו כי הוא מהווה עבירה. זה גם פתרון מאוד משמעותי לעורכי דין צעירים. הפרסום בדיגיטל הוא זול. כשאתה רוצה לפרסם בעיתון מודעה, המשמעות היא המון כסף. לעומת זאת בפייסבוק או בגוגל או בקידום ממומן אפשר לעשות פרסום אפקטיבי שמגיע להמון חלקים בציבור כשהעלות היא עלות

יחסית נמוכה".

מתי זה ייכנס לתוקף?"אני מניח שתוך זמן קצר ועדת החוקה תאשר את הרפורמה ואחרי שהשרה חתמה לא תהיה בעיה שזה יעבור ואנחנו גם נהיה שם לוודא.

זו תהיה בשורה של ממש לכל ציבור עורכי הדין".עו"ד אפי נוה כיהן כיושב ראש ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז במשך שמונה שנים. "אהבתי את התפקיד מאוד", הוא מספר. "מבחינתי, חוץ מהתפקיד של ראש לשכת עורכי הדין זו היתה גולת הכותרת המקצועית. זה תחום כל כך חשוב לעשייה שלנו בלשכה. אתה למעשה קובע נורמות התנהגות לעורכי הדין. בתחום התנהגות כספית, ניגוד עניינים, חיסיון, יחסים בין עורך דין לחברו ובין עורכי הדין למערכת המשפט. יש לך יכולת להשפיע ולגרום לכך שתהיה לנו לשכה נקייה מעבירות כמו מעילה בכספים, עבירות של אי ניהול חשבונות פיקדונות

כפי שצריכים להתנהל, התנהלות בכספי לקוחות וכיוצ"ב".אתה מאמין שבעולם דיגיטלי אפשר לפקח על אתיקה של עורכי

דין באינטרנט?"כן. אחת המשימות העיקריות הייתה לאפשר לעורכי דין לפרסם את עצמם בצורה מכובדת. כעת אפשר יהיה לעשות אכיפה ממשית. מי שבכל זאת יפר את הכללים גם אחרי הרפורמה, הוועדה תוכל לאכוף עליו דין משמעתי אפקטיבי, וזאת להבדיל מהמצב היום שבו כמעט אין אתר אינטרנט שלא מפר את הכללים. במשרד שלי למשל, עד היום אין אתר. שכרתי שלושה בעלי מקצוע שיבנו אתר והם לא הצליחו לבנות אתר במגבלות האתיקה בטענה כי 'אי אפשר לפרסם כמעט כלום בעצם'. כללי הפרסומת אומרים שכל מה שלא מותר אסור. אבל כמעט כלום לא מותר, אז מצאתי את עצמי במצב שאם אני רוצה אתר אפקטיבי למשרד שלי אני מפר את כללי האתיקה. נתקלתי בתופעות בהן עורכי דין מגישים תלונות נגד קולגות וזה סוג של חיסול חשבונות. אנחנו לא יכולים לעשות אכיפה סלקטיבית. או שאתה אוכף על כולם ואז אתה צריך להעמיד לדין בערך 50%

מעורכי הדין".

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 6

כתבות

מה דעתך על הנושא של מתן תו תקן של 'מומחה' לעורכי דין?"צריך להסדיר את הנושא הזה. היום כמעט כל אחד מגדיר את עצמו כמומחה ובמידה מסוימת יש פה הטעיה של הציבור וגם זילות של התואר מומחה, כי לא הגיוני שעורך דין עם ותק של שנתיים יגדיר את עצמו בפרסום כ'מומחה'. יש מינימום של ניסיון מקצועי שצריך לצבור כדי שתוכל להגדיר את עצמך כמומחה. אנחנו צריכים בשלב הבא לשבת עם משרד המשפטים ולהסדיר את הנושא שעורכי דין יוכלו להגדיר את עצמם כמומחים. לקבוע ותק מינימאלי, ניסיון מינימאלי ואולי גם השתלמות שיצטרכו לעבור ולאחריה יוכל עורך

דין להגדיר את עצמו כמומחה בתחום מסוים".איך אתה רואה את מערכת האתיקה בלשכה?

"אני יכול לומר שבסך הכול מערכת האתיקה של לשכת עורכי הדין היא מערכת טובה. כל עורך דין שננקטים נגדו הליכים עומדות בפניו ארבע ערכאות שהוא יכול לטעון את הטענות שלו בפניהן. שתי הערכאות הראשונות הן פנים לשכתיות; בית הדין המחוזי והארצי. ואחר כך אם ההרשעה עומדת בעינה, יש אפשרות להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בירושלים שבוחן את ההרשעה ויכול להתערב בה ויש גם תחנה רביעית אם ההרשעה עומדת בעינה והיא

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון". עודף בעורכי דין עלול לגרום גם לבעיות אתיות. איך מתייחסים לזה?"יש תחרות קשה בין עורכי הדין שצריכים להתפרנס. בכל מחזור

נפלטים לשוק במקרה המצומצם כ-1,500 עורכי דין וכולם יושבים על אותן משבצות פלוס מינוס ויש תחרות ביניהם. פעמים רבות התחרות גורמת לכך שעורכי הדין מתפתים לבצע ייצוג שלעיתים הוא גבולי, לעיתים הוא בניגוד עניינים ולעיתים הוא ייצוג שעלול לסבך אותם בהליכים משמעתיים. הלקוח היום עושה שופינג ויש לו המון כוח להשליט את רצונו על עורכי הדין, וכבר נתקלנו במקרים בהם לקוחות שאינם הכי ישרים והגונים, גוררים את עורכי הדין שלא בטובתם לבצע עבירות אתיות. זה דבר שאנחנו לא רוצים. אני מבין את הסיטואציה שעורך דין זקוק לפרנסה כדי להתקיים ומצד שני אי אפשר להגיד לעורך דין 'בגלל שאתה צריך להתפרנס אתה יכול לבצע עבירות אתיות'. אני עוקב אחרי מה שקורה במערך האתיקה, ואני רואה שיש עלייה מתמדת בתלונות, אבל אני מניח שזה נובע גם כתוצאה מהמספר הגדל והולך של עורכי הדין. בנוסף חשוב לזכור שיש עלייה מאוד משמעותית גם במודעות של הציבור וגם במודעות

של עורכי הדין לנושא האתיקה". עורכי דין מספיק מבינים בתחום האתיקה?

"יש השתלמויות וימי עיון שעוסקים באתיקה, הבעיה שהם לצערי פחות אטרקטיביים לעורכי הדין. גיליתי מהניסיון שעורכי דין הם עם תועלתן. עורך דין שואל את עצמו לפני יום עיון מה ייצא לי מזה. כשאתה מזמין אותו ליום עיון באתיקה כדי שיסבירו לו שאסור לך לעשות ככה וככה וצריך להקפיד על זה ועל זה, זה לא מעניין אותם לבוא. לבוא ולשמוע מה אסור לי? בשביל זה אשב ארבע שעות ביום

עיון? פשוט לא באים".איך היית ממליץ לעורכי הדין להתמקצע בתחום האתיקה?

"אני קורא לעורכי הדין שהאתיקה היא נושא שמעניין אותם ומרתק אותם, שיבואו להיות מעורבים. גם ברמה של ועדות האתיקה וגם ברמה של קובלים מתנדבים במערך האתיקה וגם ברמה של בתי הדין המשמעתיים. בסוף השנה ועדות האתיקה בכל המחוזות וגם הועדה הארצית וגם בתי הדין בכל המחוזות מסיימים את הקדנציה ואמורות להתמנות ועדות אתיקה חדשות ובתי דין חדשים. כשעו"ד הוא חלק מביה"ד המשמעתי או מוועדת האתיקה הוא קובע בפסקי דין או בהחלטות ועדות אתיקה גילויי דעת מה מותר ומה אסור וכיצד עורך דין צריך לנהוג ומה נכון

ומה לא נכון. יש כאן יכולת להשפיע ולהטביע חותם".מסר חשוב לסיום?

"היום אנחנו נמצאים במצב שבו למעלה מ-60 אחוז מעורכי הדין שמוסמכים בשנים האחרונות נאלצים בעל כורחם לפתוח משרד. הם לא מצליחים למצוא עבודה בתור שכירים כי השוק רווי. אנחנו נתקלים בעורכי דין שעשו התמחות במשרדים והם פותחים משרד ומגיעים אליהם לקוחות בכל התחומים. למשל, עו"ד שהתמחה בנזיקין ומגיע אליו לקוח פלילי או בכל מיני תחומים שהוא לא בקיא בהם )וממילא שנה של התמחות לא מספיקה( והם לוקחים את הלקוחות האלה ואני לא מאשים אותם כיוון שהם צריכים לשלם משכנתא או שכ"ד והם לא בקיאים בתחומים האלה. וכך קורה שלא מעט פעמים הם מסתבכים עם התיקים, מוגשות נגדם תביעות רשלנות מקצועית וגם תלונות לאתיקה, ואני רואה לא מעט עורכי דין צעירים מסתבכים בהליכי אתיקה רק משום

חוסר ידיעה וחוסר שליטה בתחומים שבהם הם נתנו שירות ללקוח. מערך את ולנצל לבוא הצעירים הדין לעורכי מציע אני ההשתלמויות והאקדמיה בלשכה. יש לנו מדרשה שפתוחה לכולם והיא מסובסדת. האג'נדה שלנו היא לממן את ההכשרה המקצועית של עורכי הדין, שיהפכו לטובים יותר. הסכומים זניחים כך שכל עורך דין יכול להרשות לעצמו. עורך דין שמגיע ועושה השתלמות של עשרה מפגשים בתחום שהוא לא בקיא בו, מקבל בסיס איך לטפל בתיק ואיך לדעת ממה להיזהר כשמגיע אליו לקוח באותו נושא שהוא לא התמחה בו והוא לא בקיא בו, ובדרך כזו הוא נותן שירות

יותר טוב ללקוח".

עורך דין לא יכול לספר היום על הצלחות שלו, על מכתבי תודה של לקוחות, או על פסקי דין שהוא זכה

בהם. אסור לו להתגאות בהם. הוא גם לא יכול לפרסם רשימה של לקוחות

שמתירים לו לעשות כן

7 עט ואתיקה אוגוסט 2017

ראיון עם ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, לכבוד גיליון 100 "עט ואתיקה" | נורית קנר יהב

נורית קנר יהב

"כללי הפרסומת החדשים לעורכי הדין יותאמו לעידן החדש"

עו"ד שרית חאיק שפיגלשטיין היא עורכת דין לייעוץ וחקיקה במחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי. שפיגלשטיין אחראית על תחומים מגוונים במחלקה, ובהם

חופש העיסוק והסדרת עיסוקים, לשכת עורכי הדין, ביקורת המדינה וביקורת פנימית

ספרי לנו מעט על עבודתך במסגרת התפקיד ובהקשר של לשכת עורכי הדין.

"עבודתי במחלקת ייעוץ וחקיקה מגוונת מאוד. אני יוזמת, מקדמת ומלווה הצעות חוק ותקנות בנושאים שבאחריותי ומייעצת למשרדי הממשלה ויחידות הסמך בנושאים אלו. העבודה שלי לקידום נושאים מהותיים באמצעות כלי החקיקה אפשרה לי במהלך השנים הסתכלות מעניינת והיכרות מעמיקה עם תחום קידום המדיניות הממשלתית. היא הקנתה לי ראייה מערכתית רחבה על אופן פעילותם של גופים

עבודה זוהי הרשות המבצעת. ציבוריים תחת מרתקת המצריכה התמודדות עם שאלות משפטיות מורכבות בלוחות זמנים דוחקים. היא כוללת הובלת תהליכים משמעותיים בפורומים מורכבים שונים, בהם הממשלה והכנסת, ולעיתים גם חברות בוועדות

ציבוריות וממשלתיות".לפני שלוש שנים קיבלה שפיגלשטיין מלגה המיועדת למנהיגי עתיד ישראליים ונסעה עם משפחתה לבוסטון, ארה"ב, ללימודי תואר בממשל ומינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד. עם תום לימודיה נשארה שנה בהרווארד לעבוד וללמד עם פרופ' רונלד חפץ, מומחה בתחום המנהיגות

והובלת שינויים בארגונים גדולים.בהובלת להתמקצע כדי נסעתי "להרווארד תהליכים ושינויים גדולים בארגונים מורכבים, וזהו השלב הבא בקריירה שלי. אני עתידה לעבור בקרוב למחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה, בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה אבי ליכט, שם אעסוק בין היתר בתכנון והובלת תהליכים בתוך הייעוץ המשפטי הציבורי בכללותו, תכניות שהדגש שלהן הוא ייעול עבודת הממשלה. אחת התכניות שהובלתי יחד עם האגף לממשל ואסטרטגיה במשרד רה"מ, ושהושלמה לאחרונה, היא התכנית

הממשלתית לצמצום מלאי תקנות החובה".במסגרת עבודתך את אמונה גם על גיבוש כללי הפרסומת החדשים

של לשכת עורכי הדין. "לשכת עורכי הדין בראשותו של עו"ד אפי נוה ביקשה לערוך שינויים בכללי הפרסומת של עורכי הדין. מדובר ביוזמה של הלשכה,

שקיבלה את ברכת הדרך של שרת המשפטים והיא הנחתה אותנו לבדוק משפטית את הנושא. צלילה לעומקו של נושא זה גילתה סידרה של הוראות מיושנות, שאינן מתאימות למדיה החדשנית הסובבת אותנו. בעידן שבו בעלי מקצוע מפרסמים את עצמם באמצעות סרטוני תדמית בפייסבוק, פרסום במדריך טלפונים

כבר אינו מספיק".מהי מהות השינויים המתוכננים?

"מהות השינוי היא התאמה של הכללים שהותקנו עוד בשנת 2001 לשנת 2017 ולעידן הניו מדיה. למעשה, המטרה הינה לסגור את הפער בין אמצעי הפרסומת שהיו רלבנטיים, זמינים ומותרים באותה העת, בשנת 2001, לבין דרכי הפרסומת הזמינים כיום. כך, למשל, בכללי הפרסומת החדשים יתאפשר לעורך

הדין לפרסם את עצמו ביישומונים. התיקון לכללים לא רק מתייחס לפורום שבו יכול עורך הדין לפרסם עצמו, אלא גם באשר לתוכן הפרסום. עם כניסתם לתוקף הכללים יאפשרו לעורכי הדין לפרסם הצעה שיווקית, בתנאי שהיא אינה כוללת התייחסות לתעריפי שכר הטרחה, יאפשרו לעורכי הדין לפרסם מכתבי תודה והמלצות מלקוחותיהם, ואף לפרסם את עצמם באמצעות סרטוני תדמית, ראיונות ותמונות, בכפוף לכך שאלו ישמרו על כבוד המקצוע. בד בבד עם קידום השינויים ראינו חשיבות רבה להמשיך ולשמור על ערכי מקצוע עריכת הדין וגם לוודא שהתיקונים

לא יפגעו בזכויות שונות.נשמע כמו מהפכה של ממש עבור ציבור עורכי הדין. מתי נוכל

לצפות לכללים החדשים? "העבודה על שינוי כללי הפרסומת נעשתה בשיתוף פעולה מלא של הגורמים המקצועיים בלשכת עורכי הדין עם מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ובהתייעצות עם מחלקת הבניית החקיקה במשרד. המועצה הארצית של הלשכה אישרה את התיקון לכללים ולאחר מכן הובא התיקון לאישורה של שרת המשפטים. עתה מונחים הכללים החדשים על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת וממתינים

לאישורה".

עו"ד שרית חאיק שפיגלשטיין

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 8

כתבות

"התיקון לכללים יקל גם עלציבור הלקוחות"

עו"ד חוה קלמפרר-מרצקי היא יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, משנה לראש הלשכה, חברת הוועד המרכזי של הלשכה ופעילה וותיקה במוסדותיה השונים

מזה כ-15 שנה, לצד היותה עורכת דין עצמאית המנהלת משרד בחיפה

ספרי לנו מעט על פעילותך במסגרת הלשכה ובהקשר של משרד המשפטים.

"המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שזכיתי לעמוד בראשה בארבע השנים האחרונות, אמונה על שלושה נושאים מרכזיים - שותפות עם הוועד המרכזי בהתוויית מדיניות הלשכה לאור תפקידיה

הסטטוטוריים, קביעת תקציב הלשכה ככלי חשוב בקביעת סדרי העדיפויות של הלשכה, וקביעת הרגולציה החלה על עורכי דין ומתמחים. בשני התפקידים האחרונים, וודאי מאז התיקון האחרון לחוק הלשכה, אנו פועלים בסינרגיה עם מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, וכמובן שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, שהיא הגורם המאשר לכללי לשכת עורכי הדין. לשמחתי, בשנתיים האחרונות יוזמות רבות של הלשכה מתממשות, הן על דרך תיקון חקיקה והן על דרך התקנת כללים. דוגמא טובה לכך מימים אלו היא תיקון חוק הלשכה והארכת ההתמחות - יוזמה של ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, שבעזרת שרת המשפטים ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, אושרה בכנסת. דוגמא נוספת מלפני כשנה וחצי היא תיקון כללי סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים. על שולחן משרד המשפטים עוד שינויים רבים שהמועצה ביקשה ומבקשת לבצע ואני תקווה כי המשך שיתוף הפעולה הפורה עם

משרד המשפטים יוביל לאימוצם".במסגרת תפקידך היית אמונה גם על גיבוש כללי הפרסומת

החדשים של לשכת עורכי הדין. "בתחילת הקדנציה הנוכחית פנה אלי ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, וביקש כי נקדם שינוי של כללי הפרסומת החלים על עורכי הדין.

הכללים הקודמים היו מיושנים והתאימו למדיה של המאה הקודמת, ולכן המועצה הארצית הרימה את הכפפה בשמחה והקימה צוות ששמע נציגים מציבור עורכי הדין על גווניו השונים - ותיקים וצעירים, נציגי משרדים גדולים וקטנים, עורכי דין מהמרכז ומהפריפריה וכן מומחים בתחום הפרסום, ולאחר מכן גיבשה טיוטה של הכללים. המועצה דנה בכללים אלו ובסופו של יום העברנו את הכללים לאישור משרד המשפטים. לשמחתי, הצוות בראשותה של עו"ד שפיגלשטיין אימץ את הכללים, ובכפוף לתיקונים קלים שביצענו בהם

בשיתוף פעולה, הכללים אושרו".ומהן מטרות השינויים בכללי הפרסומת?

"יש מספר מטרות לתיקון כללי הפרסומת. מטרה עיקרית אחת היא כאמור להתיישר עם חידושי הטכנולוגיה, ובכך בעצם להקל על עורכי הדין ולאפשר להם לפרסם את עצמם באופן אפקטיבי. חשוב להדגיש כי בד בבד עם קידום מטרה זו ראינו חשיבות רבה להמשיך ולשמור על כבוד מקצוע עריכת הדין ולא לאפשר שינויים העלולים לפגוע במקצוע בצורה זו או אחרת. היה חשוב לנו גם לוודא שהתיקונים לא יפגעו בזכויות שונות, כמו הזכות לפרטיות, וכאמור הדגשנו את השמירה על כבוד המקצוע ועל הזכות לפרטיות במסגרת התיקון

לכללים. הכללים בתיקון נוספת משמעותית מטרה היא בעצם לאפשר לציבור הלקוחות הפוטנציאלי להתרשם בנקל, באמצעי התקשורת המקובלים היום, מעורכי הדין המציעים את שירותיהם. התיקון לכללים יקל גם על ציבור הלקוחות של עורכי

הדין במובן זה".

עו"ד חוה קלמפרר-מרצקי

9 עט ואתיקה אוגוסט 2017

"היה חשוב לנו לוודא שהתיקונים לא יפגעו בזכויות שונות, כמו הזכות לפרטיות, וכאמור הדגשנו את השמירה על כבוד

המקצוע ועל הזכות לפרטיות במסגרת התיקון לכללים"

ראיונות מיוחדים - כללי הפרסומת החדשים | נורית קנר יהב

שומרים על המקצוע הם פוגשים עורכי דין ברגעים הכי פחות נעימים אבל יודעים שעבודתם משפיעה

על עתיד המקצוע. שלושה מתוך חמשת חברי נשיאות בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז בראיון מיוחד לסיכום הקדנציה

נורית קנר יהב

"העבודה שלנו בנשיאות בית הדין מורכבת ופועלת בכמה מישורים", כך מספר עו"ד עזריאל )זילי( רוטמן, המכהן כיו"ר בית הדין המשמעתי של הלשכה במחוז תל אביב והמרכז. "המישור הראשון זה הפרוצדורה והארגון, ושם אנחנו בעצם ממונים על 150 דיינים ואחראים להרכיב את ההרכבים, סיווג ושיוך הקובלנות המוגשות. במישור המהותי הרצון הוא שהרמה המקצועית של חברי בית הדין תהיה גבוהה ככל שניתן, ופה יש הרבה עבודה. מדובר בעבודה משולבת של מהות ופרוצדורה. הכל נעשה בהתנדבות, תוך הקרבה ראויה לשבח של חברים שמקדישים

מזמנם ללא כל תמורה".איך אתה מסכם את הקדנציה?

"הקדנציה האחרונה מבחינתי האישית היא קדנציה מאוד מחכימה ומאתגרת. שנים ארוכות הייתי חבר ועדת האתיקה וראיתי את הדברים מהצד ההוא של הזירה. היום אני נמצא במקום אחר והמעורבות שלי מתחילה מהשלב שכבר התקבלה ההחלטה להגיש קובלנה ונפתח תיק בבית הדין. זהו המפגש הראשון שלי כבית הדין עם הנקבל, מפה ואילך ועד הכרעת הדין. הגעתי בעצם למקום שבו אני מיישם את כל התורה

שלמדתי ובמסגרתה פעלתי בתפקידיי הקודמים".בוועדת ההתמחות, אתה חושב שלשינויים בתור מי שישב שמיושמים עכשיו לתקופת ההתמחות ובחינת ההסמכה תהיה תרומה

להעלאת הרמה האתית של עורכי הדין?"כשלמדתי באוניברסיטה הקורס 'אתיקה מקצועית' היה בכלל מקצוע בחירה, אבל הנכון הוא שאתיקה ודין משמעתי יהוו חלק בלתי נפרד מההכשרה של כל עורך דין שמקבל רישיון לעיסוק במקצוע. ההתמחות היא התקופה שבה לומד עורך הדין לעתיד מכלי ראשון על התחום האתי, ומאמן טוב הוא זה שלצד החומר המהותי שהוא מעביר מלמד גם הלכות במישור האתי והמשמעתי ונותן דוגמה איך לפנות לחבר, איך לנהוג בבית המשפט וכלפי לקוח. בדרך הזו נצליח לצמצם משמעותית את המתח שהוא חלק בלתי נפרד מהמקצוע הזה - בין עורכי הדין לבין עצמם, בין עורכי דין ללקוחות ובין עורכי דין למערכת המשפט. המתח המובנה הזה יירד למינימום ויהיה אפשר לתעל את המאמצים למישור המקצועי נטו ולנהוג איש ברעהו בצורה

טובה וראויה".

"קדנציה מאוד מחכימה ומאתגרת". עורכי הדין עזריאל )זילי( רוטמן, שלומי באשי ושרון גרשוני

איול

אזל

טמי

ם: מי

לוצי

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 10

כתבות

עו"ד שלומי באשי מכהן מזה שבע שנים כדיין ואב"ד בבית הדין המשמעתי המחוזי, ובשלוש השנים האחרונות הוא גם חבר בנשיאות

בית הדין, כאחד מסגני היו"ר. "חברים תמיד פוגשים אותי ואומרים שזה גוזל ממני זמן לא נורמלי", הוא מספר, "אבל אני באמת מאמין שזו העבודה הכי חשובה שאני עושה, גם כשאני מסתכל על זה מנקודת המבט של הלקוחות שלי. אתה פשוט שומר על המקצוע ועל ערך המקצוע בצורה הכי חשובה שיש. לצערי הרב אנשים מנצלים את הכוח שיש לנו בתור עורכי דין

ועושים בו שימוש לרעה".איזה סוג של עבירות ראיתם בקדנציה האחרונה?"יש מגוון רחב של עבירות, אבל בעיקרון את - מרכזיות קבוצות לשתי לחלק ניתן הנקבלים עורכי דין שעצם העובדה שהם הגיעו לבית הדין בתור נקבלים זה חורבן בית שלישי מבחינתם, הם מסיקים מסקנות ומביעים חרטה וכשהם מולי אין לי ספק שאחרי גזר הדין הם לא יחזרו יותר לבית הדין ויהי מה. ולעומתם, יש לצערי קומץ של עורכי דין שאין בהליכים המשמעתיים שמתנהלים כנגדם כדי להניא אותם מדפוסי הפעולה שמלכתחילה הם אלו שהביאו את עניינם לפתחנו. הם לא מגיעים לדיונים, מגישים בקשות דחייה זמן קצר ביותר לפני מועד

הדיון, לרוב באותו יום ממש, והזלזול ניכר בהתנהלותם וביחסם לבית הדין. בית הדין כמובן עושה את מלאכתו נאמנה בלא קשר לזהותו של הנקבל, ואנו מנחים את ההרכבים לבחון כל תיק לגופו

ובהתאם לנסיבותיו. "לעתים אני מוצא עצמי בהכרעות הדין עוסק בשאלה האם בהתנהלותו עורך דין הוא קודם כל בן אדם, עם כל הרגישויות והחולשות הנלוות לכך, או בראש ובראשונה עורך דין שנושא בחובות אתיות ומקצועיות לא פשוטות, ונדמה לי שברור לכל העוסקים במקצוע כי עורך דין חייב לקחת בחשבון שמרגע קבלת הרישיון הנכסף הוא גם מקבל על עצמו רמת התנהגות שהיא מעבר לזו של

האזרח הרגיל".

לצידו של עו"ד באשי יושבת עו"ד שרון גרשוני, שגם משלימה עתה שבע שנות כהונה כדיינת ואב"ד בבית הדין המשמעתי המחוזי ושלוש שנים בנשיאות בית הדין כסגן יו"ר, ונותנת את נקודת מבטה

הייחודית מתוך שנות התנדבותה במערך המשמעתי."ההיכרות שלי עם בית הדין המשמעתי במחוז החלה כקובלת לפני למעלה מעשור. עם השנים חלו התפתחויות משמעותיות בתחום האתי, במיוחד בכל הנוגע לניהול ההליכים בבית הדין, וכמובן שעתה אני בוחנת את ההליכים מנקודת מבט כוללת יותר כמי שמנהלת אותם ולא כצד

להליך ויכולה לומר בביטחון עד כמה קשה העבודה."באופן אישי כתבתי למעלה מ-100 הכרעות דין בשלוש השנים האחרונות. אני רואה בעבודה המון סיפוק ושליחות בשמירה על טוהר המקצוע כי המקצוע הזה מתרבה באנשים, אבל לצערנו גם בעבירות, ולפחות יש את המסגרת של בית הדין ששומרת על ההליכים

המשמעתיים".גרשוני מספרת כי בתקופה האחרונה חל גידול במספר ההליכים המשמעתיים, במיוחד בעבירות מהמדרג הגבוה.

"יש רעה חולה, בעיקר בתיקי שליחת יד בפיקדונות. לצערי זו מכה, ואם אני צריכה לפלח זה דווקא קורה בקרב עורכי דין ותיקים ולא צעירים. תיקים נוספים שאנו נאלצים לעסוק בהם הם הליכי השעיה זמנית של עורכי דין שהוגש כנגדם כתב אישום בגין עבירה פלילית שלאו דווקא קשורה למקצוע. צריך גם לקחת בחשבון שהליכי השעיה זמנית הם התחום הקשה ביותר בבית הדין המשמעתי, כי למעשה הגישו נגד אדם כתב אישום פלילי אבל בהחלט יתכן שבסוף ההליך הוא יימצא זכאי, אבל בינתיים לשכת

עורכי הדין מחוייבת לבדוק את הנושא ולהחליט אם להשעות אותו".גרשוני מדגישה עוד כי ישנם תיקים שמסתיימים בזיכוי, וצריך לזכור איך לטפל גם בהליכים כאלו שבהם נעשה שימוש לרעה בהליך. "המתלוננים זה בדרך כלל לקוחות. יש לקוחות שעושים שימוש לרעה בהליך הזה ומבקשים לרתום את לשכת עורכי הדין לתמיכה בהליכים אזרחיים שהם מנהלים מול עורכי הדין. אנחנו צריכים לדעת לנטרל

את זה".

עו"ד שרון גרשוניעו"ד שלומי באשיעו"ד עזריאל )זילי( רוטמן

שומרים על המקצוע ועל ערך המקצוע

בצורה הכי חשובה שיש

11 עט ואתיקה אוגוסט 2017

ראיונות מיוחדים - מסכמים קדנציה | נורית קנר יהב

"ועדת האתיקה של מחוז תל אביב להתאמת רב במרץ פועלת והמרכז פרשנות כללי האתיקה ונורמות ההתנהגות בת למציאות הדין מעורכי המצופות ימינו", אומר גבריאל מויאל-מאור, יו"ר ועדת האתיקה המחוזית. "הדבר בא לידי ביטוי בגילויי הדעת של הוועדה ואף ובתי בפסיקת בתי הדין המשמעתיים

המשפט העוסקים בנושא".לדבריו, הועדה מוציאה גילויי דעת שהם למעשה קובעים את הכללים בתחום. "הוצאנו גילוי דעת בתחום איסור הקלטות. הגענו למסקנה שהפרשנות הרווחת שניתנה במקור לכלל 22 - האוסר על הקלטת עורך דין או לקוח שלא בידיעתם - הינה גורפת ונעדרת המידתיות והמסויימות הנדרשים על פי כל דין, וכי קיימים מצבים חריגים שבהם יש הצדקה עניינית להקלטה, כגון במקרה של הקלטת לקוח או קולגה המאיים על עורך הדין בפגיעה פיזית בו או בקרובים

אליו, או המאיים לפגוע בפרנסתו."עוד גילוי דעת שהוצאנו הוא לגבי בקשות דחייה שמוגשות תדיר לבתי המשפט. אחד הכללים החשובים הוא שעורך דין לא יתנגד לבקשת דחייה של עמיתו בנסיבות של מחלה, מילואים או אבל, כמובן במידה שלא יהיה בדחייה כדי לפגוע בעניינו של הלקוח. נתקלנו ביותר ויותר תלונות על עורכי דין שמסרבים לבקשות חבריות של קולגות, כשלא תמיד יש הצדקה לסירוב. פעמים רבות עורכי דין טענו שהם מסכימים אבל הלקוח שלהם מסרב לאשר את הדחייה, ואז חידדנו בגילוי הדעת את הכלל שעורך דין שיסרב לבקשת דחייה של קולגה - ללא נזק ממשי שייגרם ללקוח שלו - ייחשב כמפר את כללי האתיקה. זהו גילוי דעת שזכה להרבה התייחסות ועניין, כי זה פתר סוגיה שהטרידה עורכי

דין רבים".

מה בנוגע לכללי הפרסומת?ליברלית להיות צריכה היא שהגישה "דעתי בגבולות הטעם הטוב ותוך שמירה על כבוד המקצוע. הקושי הוא שבפועל אנשים מותחים את הגבולות ולכן הכללים חשובים בעניין זה. כשהגיעו אלינו לוועדה מקרים בהם הפרסום חרג מהכללים, אפשרנו לעורכי הדין לתקן את החריגה ככל שזה ניתן, למשל אם זה

באתר באינטרנט וכן הלאה".אז מה הביא אותך לתפקיד הקשה הזה?

"הגעתי לכאן מתוך תחושה של שליחות. אני שותף במשרד עורכי דין גדול, ידיי מלאות עבודה, ובכל זאת חשבתי שיש חשיבות עליונה להשקיע זמן ומרץ בתחום האתיקה המקצועית, שהוא בנשמת אפו של כל עורך דין. בסופו של דבר זה הוכיח את עצמו.

אני מרגיש סוג של שומר סף בהקשרים אלו".

"אחד הכללים החשובים הוא שעורך דין לא יתנגד לבקשת

דחייה של עמיתו בנסיבות של

מחלה, מילואים או אבל, כמובן במידה שלא יהיה בדחייה כדי לפגוע בעניינו

של הלקוח"

"הגעתי לכאן מתוך תחושה של

שליחות. אני שותף במשרד עורכי דין גדול, ידיי מלאות

עבודה, ובכל זאת חשבתי שיש

חשיבות עליונה להשקיע זמן ומרץ

בתחום האתיקה המקצועית"

שומר הסף מסכם קדנציה יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז,

עו"ד גבריאל מויאל-מאור, משלים קדנציה בת ארבע שנים בראשות הוועדה: "תקופה אינטנסיבית ומשמעותית. פעלנו במרץ להתאמת האתיקה ונורמות ההתנהגות למציאות"

נורית קנר יהב

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 12

כתבות

עו"ד גבריאל מויאל-מאור | צילום: מיטל אזולאי

ראיונות מיוחדים - מסכמים קדנציה | נורית קנר יהב

מאמרים על השעיה זמנית לפי סעיף 78)ג(

לחוק לשכת עורכי הדיןעמוס ויצמן, עו"ד

אתיקה - מקורה וענפיה השוניםמנחם מושקוביץ, עו"ד

שליחת יד בכספי פיקדון, או שמא גניבה בשליחת יד - סקירת הדין החל

מיטל רון, עו"ד

עמוס ויצמן, עו"ד1

על השעיה זמנית לפי סעיף 78)ג(

לחוק לשכת עורכי הדין

1 עו"ד עמוס ויצמן כיהן כרכז הקבילה המשמעתית של ועד מחוז תל אביב ולאחר מכן כפרקליט ועדת האתיקה במחוזות תל אביב והמרכז עד לשנת 2012. האמור במאמר משקף את דעת הכותב בלבד

ס"ח 347 מ-22.6.1961 2סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין 3

סעיפים 52 ו-53 לכללי לשכת עורכי דין )סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים(, התשע"ה-2015 )להלן - כללי סדרי הדין( 45 ראו עמוס ויצמן על הדינמיות בקביעת קיומו של קלון: מה שהיה לא יהיה?, עט ואתיקה 97, 16; עמוס ויצמן עבירה שיש עמה קלון פורסם

http://weitzman-ethics.com-ב

מבוא

כבר במהדורתו הראשונה של חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א - 1961 2 )להלן: חוק לשכת עורכי הדין( הקנה המחוקק סמכות לבתי הדין המשמעתיים להשעות זמנית עורך דין, על פי בקשת קובל )כהגדרתו בסעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין(, אם הוגש נגדו כתב אישום פלילי, וזאת אם בית הדין המשמעתי מצא שבנסיבות העניין יש בעבירה המיוחסת

לעורך הדין משום קלון3. במשך השנים עשו בתי הדין המשמעתיים שימוש לא מועט בסמכותם. במקביל להשעיות עורכי דין נמתחה מפעם לפעם ביקורת בציבור )בעיקר בקרב ציבור עורכי הדין( על קיומו של סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין, או לפחות על מידת השימוש בו. הביקורת התייחסה לפגיעה בחופש עיסוקו של עורך הדין ופרנסתו כאשר הוא עדיין בחזקת חף מפשע, שכן השעיה זמנית )שמטיבה גם מתפרסמת( עלולה לפגוע קשות בזכויות יסוד של עורך הדין, החורגות גם מעצם האיסור לעסוק במקצוע בתקופת ההשעיה. עורך דין עלול לאבד את לקוחותיו, לסגור את משרדו ולאחר שישוב לעסוק במקצוע )ביחוד אם יזוכה מהאישום הפלילי( יצטרך להתחיל את הקריירה המקצועית שלו מחדש. מכאן

שהפגיעה אינה רק בו אלא גם בבני משפחתו ובתלויים בו.חוק לשכת עורכי הדין והכללים שהותקנו על פיו4 אינם קובעים מהם

השיקולים שעל בית הדין לשקול לקראת החלטתו בבקשה להשעיה זמנית. אין אף התייחסות מפורטת לסדרי הדין החלים בדיון בבקשה

כזו, או לראיות שעל בית הדין לשקול בעת מתן החלטתו. בהיעדר חקיקה מפורטת בנושאים אלה נקבעו בפסיקה נורמות שונות. עם זאת, גם אחרי הצטברות פסיקה רבה, עדיין נותרו מחלוקות

ואי בהירות שבאו לידי ביטוי בפסקי הדין השונים.במאמרי זה אנסה להבהיר את אי הבהירות תוך ניתוח התכלית שבחקיקת סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין, אציע אמות מידה )על בסיס אלה שנקבעו בפסיקה( להפעלת שיקול דעת ועדות האתיקה בקבלת החלטות אם להגיש בקשות להשעיות זמניות, וכן אציע אמות מידה להפעלת שיקול דעת בתי הדין המשמעתיים בקבלת החלטות בבקשות להשעיות זמניות שיוגשו להם. לא אתייחס במאמרי לסוגית קיומו או אי קיומו של קלון והשיקולים הנחוצים לקביעתו. על הקלון

כבר כתבתי במקומות אחרים5.

תכלית סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין

סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין אינו עומד לבדו. הוא משתלב במערכת דינים ונורמות משפטיות רחבה הרבה יותר. כך, במישור העקרוני, דומה תכלית הסמכות שבסעיף 78)ג( לסמכויות שונות

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 14

מאמרים

בתחום המעצרים עם הגשת כתב אישום או השעיות של בעלי משרות או כהונות ציבוריות מעיסוקם או מילוי תפקידם. אומר בית המשפט

העליון ביחס לכהונת שר בממשלת ישראל6:

כתב-אישום נגדו שהוגש שר בממשלה יכהן "אם שקלים אלפי במאות שוחד בלקיחת המאשימו במשרות אחרים, באופנים לרעה, ובשימוש על לכת מרחיקת השלכה לכך תהיה שלטוניות,

דמות השלטון בישראל, על תום-לבו ועל הגינותו"

עקרונות הדומים לאלה שנקבעו בפרשת דרעי, נקבעו גם בפרשת פנחסי7. רק לאחרונה נשמעו קולות באמצעי התקשורת השונים על מניעה מבעלי משרות או כהונות הקשורים לפרשה הנחקרת לשחיתות במשרד התקשורת ובחברת "בזק", להמשיך במילוי תפקידיהם כרגיל. וכל זאת כאשר בפרשת "בזק" טרם הוחלט על הגשת כתבי אישום

כנגד מי מהמעורבים והתיק עודנו בשלבי חקירה.בכל התחומים הנ"ל שבהם ניתן להשעות זמנית בטרם הרשעה, קיימת פגיעה בזכויות יסוד של הנאשמים ובעיקר בחופש עיסוקם. מצד שני, ההשעיה הזמנית נועדה לשמור על אינטרסים אחרים נוגדים. האינטרסים הנוגדים בדרך כלל הם - מניעת סיכון לציבור מפני המשך עיסוק הנאשם במשרתו או בכהונתו, או פגיעה באמון שהציבור רוחש

או אמור לרחוש לרשויות השלטון השונות. לגבי עורכי דין, הם כמו בעלי כהונות ציבוריות. המחוקק הקנה officer("להם סמכויות חשובות, למשל: הם "קציני בית המשפטof the court( 8; הם נאמני לקוחותיהם והציבור; הם מגשימים את הזכות החוקתית להיות מיוצג על ידי עורך דין )פגיעה באמון שהציבור רוחש לעוסקים במקצוע עריכת הדין, כמוה כפגיעה בזכות הייצוג(; הם נאמנים על כספי פיקדונות; הם מוסמכים לאשר תצהירים או שטרי עסקה לרישום מקרקעין. בתי המשפט והמוסדות השונים

רוחשים להם אמון רב.לכן, הסמכות להשעות זמנית בכלל ועורכי דין בפרט נועדה לאזן בין האינטרסים השונים. זכויות יסוד אף הן זכויות יחסיות ויש לאזן ביניהן לבין אינטרסים חשובים אחרים9. אופן האיזון ייעשה על ידי יישום העקרונות שנקבעו בפסקת ההגבלה שבחוקי היסוד. הגבלת חופש העיסוק של עורך דין על ידי השעיה זמנית צריכה להיות על פי חוק ההולם את ערכי המדינה, תכליתו של החוק המגביל היא ראויה

וההגבלה היא מידתית. אין חולק על חשיבות המקצוע במסגרת מערכת המשפט ותפקידיהם של עורכי הדין בחברה. אמון הציבור בעוסקים במקצוע עריכת הדין הוא חשוב ביותר10. אמון הציבור ושמירה על טוהר מחנה עורכי דין ראויים להגנה. מאחר שתכלית סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין היא להגן על אינטרסים חשובים הראויים להגנה, יש לו מקום חשוב בספר החוקים. ברור שסעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין

בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז)5( 404, 427 )להלן - פרשת דרעי( 6בג"ץ 4267/93 אמיתי נ' יצחק רבין, פ"ד מז)5( 441 7

סעיף 54 סיפא לחוק לשכת עורכי הדין מחייבם לעזור לבית המשפט לעשות משפט 8ראו למשל בג"ץ 2334/02 שטנגר נ' יו"ר הכנסת, פ"ד נח)1( 786 )להלן - פרשת שטנגר( 9

ראו פרשת שטנגר, ה"ש 9 לעיל 10ראו סעיף 77 לחוק לשכת עורכי הדין 11

עמל"ע 56952-02-14 חכמון נ' ועדת האתיקה )פורסם בנבו, 1.4.2014(; על"ע 7/76 בן חרוץ נ' הוועד המחוזי, פ"ד לא)2( 40 12בד"א 31-32/80 מאירוב נ' הוועד המחוזי סעיף 16 )לא פורסם( 13

נחקק לתכלית ראויה, הוא הולם את ערכי מדינת ישראל והוא אף מידתי. לעניין מידתיותו יש לזכור כי בית הדין המשמעתי מוסמך גם להשעות את עורך הדין הנאשם באופן חלקי בלבד, כך שהפגיעה בחופש עיסוקו תהיה פחותה אך עדיין תשיג את מטרתה - שמירה

על אינטרס הציבור .

הראיות הנדרשות בהליכי השעיה זמנית

על הקובל )בדרך כלל ועדת האתיקה( לבדוק קיומן של הראיות הנחוצות לשכנע את בית הדין המשמעתי לשקול הטלת השעיה זמנית. כאשר מוגש לבית משפט או לבית דין צבאי כתב אישום המייחס לעורך דין עבירות פליליות, נמסר לקובל העתק מכתב האישום. מסירת כתב האישום על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגיו אינה בגדר חובה חקוקה )בניגוד למסירת פסק דין מרשיע11(. עם זאת, עוד בעת כהונת היועץ המשפטי יצחק זמיר )לימים שופט בית המשפט העליון( ניתנה הנחייה לרשויות התביעה הפלילית להמציא לידי קובלים לפי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין )אז בדרך כלל הוועדים המחוזיים(

כתבי אישום פליליים שהוגשו נגד עורכי דין. כמו כן, לבקשת הקובל יומצאו לו גם העתקים מחומר החקירה )אם רשויות התביעה הפלילית מסרבות להמציא את חומר החקירה, לא ניתן לבדוק הגשת בקשה להשעיה זמנית. אמנם היו מקרים שבהם הרשויות סירבו למסור את החומר, על מנת שלא לפגוע בהליכים הפליליים(. הקובלים היו בודקים )כפי שאמורים לבדוק גם כיום( את כתב האישום ואת חומר החקירה ולהחליט אם יש מקום להגשת בקשה לבית הדין המשמעתי להשעייתו הזמנית של עורך הדין הנאשם לפי סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין. ראשית תיבחן השאלה האם מכתב האישום ומנסיבות העניין ניתן להגיע למסקנה כי יש בעבירות המיוחסות לעורך הדין הנאשם משום קלון. בהמשך שוקל הקובל )כיום ועדת האתיקה( האם התמלאו התנאים המצדיקים הגשת בקשה

להשעיה זמנית )ראו להלן(.חומר הראיות כולל לא רק את חומר החקירה שנמסר לקובל על ידי הרשויות התובעות בהליך הפלילי. יש חומרים נוספים קבילים בהליכי בקשה להשעיה זמנית. הראיות יכולות להתייחס הן לאישומים המיוחסים לעורך הדין בכתב האישום והן לשיקולים נוספים שעל בית

הדין המשמעתי לשקול במסגרת הדיון בבקשה.בקשה להשעיה זמנית דומה במהותה לבקשה בהליך הפלילי למעצר נאשם עד לתום ההליכים12. על כן, לשם דיון בבקשה להשעיה זמנית מוסמך בית הדין המשמעתי להיזקק גם לראיות שאינן קבילות בהליך הפלילי עצמו. ניתן להגיש בפני בית הדין המשמעתי גם הרשעות קודמות )פליליות או משמעתיות(, וכן תלונות נוספות נגד עורך הדין

על אף שאלה טרם התבררו13.בהקשר זה אציין כי לטעמי אין מקום לדרישת בית הדין המשמעתי לקבל לידיו את חומר החקירה ולבדוק אותו כתנאי להטלת השעיה

15 עט ואתיקה אוגוסט 2017

על השעיה זמנית לפי סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין | עמוס ויצמן, עו"ד

זמנית. כתבי אישום נגד עורכי דין מוגשים רק לאחר שהחומר נבדק היטב על ידי הפרקליטות ובעקבות הבדיקה ניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו להגיש את כתב האישום. לכן, מן הראוי היה לראות בעצם הגשת כתב האישום ראיה מספקת להרמת הנטל הראשוני המוטל על הקובל להראות שהראיות התומכות בכתב האישום הן בעלות עוצמה מספקת לקיים את התנאי של סיכוי סביר להרשעה. בעניין זה

היה מקום לקבל את עמדת המשיבה בפרשת חכמון14. מובן שזכותו של עורך הדין המשיב להביא ראיות מטעמו וכולל את חומר החקירה על מנת להפריך את החזקה העולה מעצם הגשת כתב האישום. כך גם ניתן יהיה לשקול הטלת השעיה זמנית גם אם התביעה הפלילית סירבה להמציא העתקים מחומר החקירה שברשותה.

סדרי הדין בבקשה להשעיה זמנית

אין התייחסות בכללי סדרי הדין15 כיצד על בית הדין לנהל את הדיון בבקשה להשעיה זמנית. סעיפים 53-52 לכללי סדרי הדין עוסקים בהליכי השעיה זמנית. סעיף 53 לכללי סדרי הדין מחיל על הליכי השעיה זמנית, בשינויים המחויבים, את הוראות הפרק

השני לכללים.סעיף 53 לכללי סדרי הדין קובע כי יש לנהל את הדיון במהירות ראויה ולהתחיל את הדיון תוך 14 יום מיום הגשת הבקשה להשעיה זמנית. אין טעם בהליכי השעיה זמנית שלא יתנהלו בדחיפות. קשה לטעון נגד עיסוקו במקצוע של עורך דין העומד לדין פלילי, אם לאחר הגשת כתב האישום נגדו המשיך זמן לא קצר לעסוק במקצוע ובמיוחד שבאותו זמן התנהגותו הייתה ללא רבב. לכן לא נראה ראוי ליישם על הליכי השעיה זמנית את המועד שנקבע בסעיף 7 לכללי סדרי הדין לקבלת ההחלטה )בתוך 90 יום ממועד סיום הליכי הבדיקה(, אם להגיש בקשה אם לאו, כשם שאין מקום ליישם את האמור בסעיף 9 לכללי סדרי הדין בדבר המועד להגשת הבקשה להשעיה זמנית

)בתוך 90 יום נוספים(.סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין קובע שעל בית הדין המשמעתי להחליט אם בנסיבות העניין יש בעבירות המיוחסות למשיב משום קלון, ואם כן - מוסמך בית הדין להשעות את המשיב זמנית. בהיעדר כללים מפורטים, קיימת לבית הדין גמישות באופן ניהול הדיון. יש לבית הדין שיקול דעת אם לפצל את הדיון, לדון בשאלת הקלון בנפרד

מיתר השיקולים או לדון בכל הסוגיות שבפניו יחדיו.

ה"ש 12 לעיל 14כללי לשכת עורכי הדין )סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים(, תשע"ה-2015 15

16 לשיקולי בית הדין בבקשה להשעיה זמנית ראו למשל בד"מ 4/11 ועדת האתיקה המחוזית ת"א נ' שטנגר)פורסם בפדאור אתיקה, 27.3.2011(. ראו גם בד"מ 144/99 הוועד המחוזי ת"א נ' פרלמוטר וולף )פורסם בפדאור אתיקה, 1.3.2000(

17 לנושא הקלון קיימת פסיקה רבה. אציע במיוחד לעיין בעל"ע 2579/90 הוועד המחוזי נ' פלוני, פ"ד מה)4( 729. ראו גם ה"ש 5 לעיל והמאמרים הנזכרים בה

ראו פרשת חכמון, ה"ש 12 לעיל 1819 על"ע 19/88 איזמן נ' הוועד המחוזי, פ"ד מב)4( 377, 381: "אולם השיקול הדומיננטי בנושא זה הוא הדאגה לאינטרס הציבורי בכללותו, ואינטרס זה חייב, כי עורך-דין, המואשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון ושנמצא אשם באותן עבירות או שקיימות נגדו ראיות לכאורה בדבר ביצוען, לא יוכל לכהן כעורך-דין, עם התדמית החיובית והמהימנות המוחלטת הכרוכים בכך, כל עוד לא התבררה פרשת האישומים נגדו סופית". ראו גם על"ע 5145/07 בראל נ' הוועד המחוזי )פורסם בנבו, 31.12.2007(: "סוף דבר לעניין הראיות לכאורה: גם בהסתמך על חלק מהראיות, שלא היתה

מחלוקת על קבילותן - קיימות ראיות לכאורה. מדובר, לכאורה, על ראיות בעלות עוצמה שיש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה"ראו פרשת חכמון, ה"ש 12 לעיל 20

ראו פרשת מאירוב, ה"ש 13 לעיל 21

שיקולי בית הדין לקראת החלטתו בבקשה להשעיה זמנית16

קיומו או אי קיומו של קלון17 ייקבע לפי נסיבות העניין. אלה יילמדו מהנסיבות שפורטו בכתב האישום הפלילי, שלפי הוראות סעיף 52)ב( לכללי סדרי הדין מהווה נספח לבקשה להשעיה זמנית. כן ניתן ללמוד על הנסיבות גם מחומר החקירה שצריך על פי הפסיקה

להגיש לבית הדין כראיה.החליט בית הדין כי אין קלון בעבירה המיוחסת לעורך הדין, סיים

בכך את מלאכתו.באם נמצא קלון, על בית הדין לבדוק אם יש בחומר שבפניו ראיות לכאורה בעלות עוצמה עם סיכוי סביר להרשעה18. כאמור בפסיקה, בית הדין המשמעתי בודק קיום ראיות לכאורה בלבד. אין הוא מנהל דיון מקביל לדיון בתיק הפלילי )ראו לעניין זה גם פרשות איזמן ובראל19(. חשיבות הקביעה בדבר קיומן של ראיות בעלות עוצמה היא לצורך איזון מול פגיעתה של ההשעיה הזמנית בזכויות יסוד של

עורך הדין ונוכח חזקת החפות העומדת לו בשלב זה. בדיקת חומר הראיות היא לכאורית בלבד. לכן אין, בדרך כלל, מקום בבית הדין המשמעתי לשמוע את העדים הרלוונטיים להוכחת

האישום הפלילי ולחקור אותם גם בחקירות נגדיות.על בית הדין לשקול את מידת חומרת העבירה, על מנת לא להטיל השעיה זמנית שעלולה להימשך מעבר לעונש הצפוי לעורך הדין אם יורשע20.

יש לבדוק, בנוסף לחומרת העבירה, את מידת פגיעתה ופגיעת העיסוק במקצוע על ידי עורך הדין הנאשם, באינטרס הציבור. עבירות של חוסר יושר או אי קיום מכוון של חובות עורך הדין כלפי לקוחותיו, כלפי מוסדות השלטון והמשפט הן עבירות אשר פגיעתן באינטרס הציבור היא קשה. עבירות מסוג זה, אפילו נעברו שלא במסגרת עיסוקו במקצוע, משליכות על אמון הציבור בעוסקים במקצוע. אלו

עבירות שהקלון טבוע בהן.בין היתר על בית הדין להביא בחשבון גם את היותה/אי היותה של העבירה המיוחסת לעורך הדין חד פעמית. בית הדין מביא בחשבון אף הרשעות קודמות, כמותן ואופיין. כך ניתן להביא בחשבון תיקים

תלויים ועומדים שטרם הסתיימו בהרשעה21.במסגרת האיזון שבית הדין מחפש בין השיקולים השונים, יש להביא

בחשבון גם את נסיבותיו האישיות של עורך הדין.משקל כל אחד מהשיקולים הנ"ל משתנה ממקרה למקרה. ככל שהעבירה יותר חמורה, לא יהיה צורך למצוא גם עבר משמעתי כדי

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 16

מאמרים

להסיק את הצורך בהשעיה זמנית. ככל שהפגיעה באינטרס הציבור רבה יותר, כך יקטן משקלן של הנסיבות האישיות.

על בית הדין לשקול אם לא ניתן להסתפק בהשעיה חלקית בלבד. סמכות כזו קיימת במפורש בסעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין והיא מתחייבת מהצורך שהפגיעה בזכויות עורך הדין תהיה מידתית.החלטת השעיה זמנית הינה החלטת ביניים הניתנת לשיקול נוסף ודיון חוזר בה. חלוף הזמן שבו לא הסתיים ההליך הפלילי יכול להוות

שיקול לשינוי החלטה קודמת בדבר השעיית עורך הדין.לטעמי, נראה לי כי ראוי לשנות את האיזון בין האינטרסים השונים המתנגשים ואף להמעיט בצורך בבדיקה יסודית של הראיות שבבסיס כתב האישום. העיסוק במקצוע עריכת הדין אינו צריך ליפול ברמתו מכל כהונה ציבורית אחרת. השוואה לדינים אחרים העוסקים בהשעיית עובד ציבור תלמד שהדגש שם הוא בבדיקת קיומו של קלון בעבירות ושמירה על אינטרס הציבור. המחוקק הסמיך להשעות זמנית עובדי ציבור גם בטרם הגשת כתב אישום נגדם ובהתבסס על קיומה של חקירה פלילית. כמו כן, עובדי ציבור הושעו על פי כתב אישום תוך בדיקת חומרת העבירות, קיומו של קלון והצורך להגן על אינטרס

הציבור. זאת ללא בדיקת דיות ראיות22.

סיכום

התייחסתי במאמרי לחשיבות קיומה של אפשרות להשעות זמנית עורך דין העומד לדין פלילי בעבירות שיש בהן, בנסיבות העניין, משום קלון. ראינו, מצד שני, שיש לעשות שימוש זהיר

22 ראו עב' )ת"א( 6642/07 ויטה נ' נציב שירות המדינה ואח' )פורסם בנבו, 21.8.2007(, בסעיף 34, עמודים 17-18, שם שיקולי בית המשפט כמו גם שיקולי נציב שירות המדינה לא התבססו על ההיבט הראייתי של החקירה אלא על אינטרס הציבור

בגין עבירות הקשורות לשימוש 31.12.2008(. שם הושעתה מורה בנבו, )פורסם רחאל עליא נ' ישראל מדינת 673/08 )ארצי( גם בש"א ראו בתעודה על תואר אקדמי לו לא הייתה המורה זכאית. נציב שירות המדינה ועמו בית הדין הארצי לעבודה התבססו על כתב האישום, הקלון

ואינטרס הציבור ולא נכנסו כלל לבדיקת הראיותראו המאמרים הנזכרים בה"ש 5 לעיל 23

בסמכות זו נוכח פגיעתה הקשה בעורך הדין שהינו עדיין בחזקת חף מפשע.

נראה לי שיש חשיבות רבה לכך שוועדות האתיקה תשקולנה בכל מקרה ומקרה בו מוגש כתב אישום נגד עורך דין, אם יש מקום לבקש השעיה זמנית. בקשה להשעיה זמנית תוגש רק במקרים בהם ועדות

האתיקה סבורות שהשיקולים שפורטו לעיל מצדיקים זאת.עם זאת, סבורני שיש מקום להקל על הנטל המוטל על ועדות האתיקה, הן בנושא הראיות שבית הדין יבדוק, והן על ידי שינוי נקודת האיזון בין אינטרס הציבור לבין אינטרס האישי של עורך הדין. יש להגביר את חשיבות אינטרס הציבור. כך תכיר המערכת המשמעתית בחשיבות העיסוק במקצוע עריכת הדין ככהונה ציבורית רמה. את בדיקת הראיות יש להשאיר לבתי המשפט הפליליים ולסמוך בעניין זה על היועץ המשפטי לממשלה ועל הבאים מכוחו. שינויים אלה המוצעים על ידי ניתנים להיעשות רק על ידי המחוקק או במסגרת

פסיקה שתשנה את הדין הקיים.חשוב עוד להדגיש את הדינמיות של סוגית ההשעיה הזמנית. דינמיות זו הולכת יד ביד עם הדינמיות בקביעת קיומו של קלון בעבירות פליליות23. הערכים המשתנים בחברה גורמים לראייה בעבירות מסוימות כעבירות חמורות יותר או מצד שני קלות יותר, לעומת העבר, עם השתנות הערכים וחשיבותם, עליהם סעיפי העבירות

באים להגן.חשוב שוועדות האתיקה יבדקו הגשת בקשות להשעיה זמנית, ובתי הדין המשמעתיים ידונו בבקשות שהוגשו, במהירות וביעילות הראויים

לבקשות בעלות אופי זה.

17 עט ואתיקה אוגוסט 2017

על השעיה זמנית לפי סעיף 78)ג( לחוק לשכת עורכי הדין | עמוס ויצמן, עו"ד

מנחם מושקוביץ, עו"ד*

אתיקה - מקורה וענפיה השונים

שאלות אודות אתיקה )או מוסר( עולות ושבות בחוגים רבים ומגוונים ולבטח מספקות נדבך מעמיק גם ביחסים הבין אישיים. העיסוק במוסר מהווה ענף פילוסופי מעמיק

ומחכים. אין בו אמת אחת עליה ניתן להצביע. קביעת המוסר, בכל מסגרת, מהווה כלי חשוב אשר בעזרתו אנו מאמינים כי ניתן לעשות את הדבר הנכון וראוי

העיסוק באתיקה גורם לרבים מאיתנו לשאול מהו בעצם המעשה הראוי והמיטיב אותו עלינו לבצע? איך נדע להבחין בין טוב לרע? כיצד נגדיר מהי המידה הנכונה והטובה בהתנהלות שהיא מוסרית

מצד אחד, אך אין בה לפגום מן הצד השני?העיסוק באתיקה ומוסר )לא כולם מסכימים כי מדובר במילים נרדפות( נשען על יסודות קדומים. מקורה של המילה מהשפה היוונית מהמילה אתוס והמונח אתיקה מתפרש אצל היוונים כמקור לכללי התנהגות המנחים את התנהגותם האנושית של בני האדם. כללי התנהגות אלו הם בעצם כללים שמטרתם לעגן ולקבוע מהי התנהגות ראויה בחברה ובתרבות. ליהדות ותורת ישראל התייחסות מתמדת ורציפה באשר למוסר ולאתיקה. הדמות האלוהית מהווה את הקו המנחה וזאת במסגרת כללים מנומקים ופזורים בכתבים רבים כיצד להביא לעשיית טוב

ואיך להימנע מן הרע.ברמת הפרט באה האתיקה לידי ביטוי בכך שמהווה, בעבור כל אחד מאיתנו, אוסף של כללי מוסר אותם קיבלנו ואימצנו לחיקנו. השוני ברמת המוסר והאתיקה של כל אדם מדגיש ומצביע על כך שגם אם קיים קוד אתי עבור חילונים, דתיים, יהודים, נוצרים, מצביעי ימין ושמאל וכו', הוא מתבטא, מתפרש ומיושם באופן שונה אצל כל אדם ואדם. בחוגים רבים קיימת התייחסות רצינית ביותר בכל הנוגע להתנהגות והתנהלות אתית. במסגרות אלו קיימת משנה סדורה, רציפה וברורה של כללי אתיקה החלים תחת הכותרת של אתיקה מקצועית. פרופסור אסא כשר הגדיר בשנת 2003 את האתיקה המקצועית כ"תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת". נחום רקובר ייחס בספרו "שלטון החוק" פרק שלם הנוגע לכללי האתיקה של עובד ציבור, והדגיש את

משמעותה וחשיבותה עבור אלו שנבחרו על ידי הציבור וכמובן נוגעת לאלו אשר מונו לתפקידים ציבוריים חשובים ומשמעותיים. האתיקה נדרשת מאלו העוסקים במשפט, לזרועות המחוקקות ולאלו המבצעים

ומוציאים אל הפועל. תפיסת האתיקה המקצועית צריכה להיות כתפיסה סדורה ולא כאוסף של חוקים והנחיות המקובצים בספר חוקים ותקנות סדורות. לכל תחום ומקצוע קיימת ראיה רחבה ושונה המתמקדת בבעיות ובתחלואים של המקצוע תוך רצון לשאוף לצמצומן ולפתירתן. בנוסף, שואפת האתיקה המקצועית לראות ולהאיר מהו האידיאל הנכון מבחינת התנהלות מקצועית ראויה, בשאיפה למצוינות וזאת תוך ביטויי התנהגות ועשייה

המבטאים את המקצוע בו הם עוסקים. דיונים רבים ומעניינים הנוגעים לאתיקה מקצועית נעשים תחת המטרייה הרחבה של מקצועות חופשיים. אנשי מקצוע שעיסוקם נוגע במתן עזרה משמעותית לחייהם של אחרים, רואים חשיבות רבה להכיר וללמוד לעומק מה ראוי ונכון לעשות בעבודתם ומה נחשב לא ראוי, וזאת למול העובדה שאופן התנהלותם עשוי לקבוע ליחיד או רבים את אופי חייהם. רופאים, עורכי דין ועיתונאים עוסקים רבות בשאלות אתיות הנוגעות לאופן בו עליהם לפעול ולתפקד. דבר המתרחש כמובן גם אצל שופטים בבית המשפט, נבחרי ציבור ומפקדים בכירים בצבא. עורכי הדין בישראל עוסקים בייצוג לקוחות בתחומים רבים. לשכת עורכי הדין, אליה מחויבים עורכי הדין בישראל, אמונה, בין היתר, לפקח ולהיות למודל שמייצג, מאיר ומבליט, באופן מתמשך את האתיקה המקצועית הנדרשת מעורכי הדין. מעבר לחשיבות הרבה בהכרתם של עורכי הדין את כללי האתיקה והתפיסות הנוגעות לאופן ההתנהלות, ישנה אף ציפייה כי גם הלקוחות עצמם והציבור כולו יכירו

*עו"ד מנחם מושקוביץ הוא חבר ועדת האתיקה הארצית. האמור במאמר משקף את דעת הכותב בלבד

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 18

מאמרים

את המותר והאסור באשר לעבודתו של עורך הדין. הכרתם מגבלותיהם של עורכי הדין במסגרת כללי אתיקה מחייבים ומשמעותיים מעניקה ללקוחות עצמם את יכולת המרחב והתמרון שיש בידי עורכי הדין

ובכך, מקלה על עבודתם המשותפת. חובתו של עורך הדין היא כמובן לייצג נאמנה את לקוחותיו וזאת על בסיס מיטב יכולותיו המקצועיות. אך אין הוא יכול לפעול באופן בלתי חוקי ומוסרי, זאת למרות שישנם לקוחות המצפים מעורך דינם שיידע "להגמיש" את החוקים ורק כיוון שקיימת תפיסה לפיה כל עורך דין הוא בעל הכרה מעמיקה של פרצות החוק שבתוכן ניתן

אולי לפעול מבלי להסתכן. מסירותו של עורך הדין כלפי הלקוח מתבטאת בחיסיון שיש בין השניים. החיסיון נועד להגן על הלקוח עצמו בנוגע לאירועים ומעשים שנעשו בעבר אך אין בו להכשיר למעשים לא חוקיים בהווה ובעתיד. האתיקה בתחום המשפט רואה לנגד עיניה את פעילות עורך הדין כמכוונת מטרה לטובתו של הלקוח וזאת במסגרת החוקים החלים עליו. על עורך הדין לקחת על עצמו רק פעולות אליהן הוסמך ומבלי שיפעל במרחבים בהם אינו מוסמך ואינו מכיר דיו, הרי אלו אינם

עולים בקנה אחד עם טובת הלקוח. ציפייה נוספת מעורכי הדין נוגעת להימנעות ממצבים של ניגוד אינטרסים. ייצוג של לקוח אחד שם את עורך הדין במקום בו אין הוא יכול בייצוגם של לקוחות אחרים, שהרי ברור כי ייצוגם גם כן שם

את עורך הדין בסיטואציה בה אינו יכול לפעול לטובת לקוחותיו. כללי האתיקה של עורכי הדין נותנים את הדעת גם לחשיבות הרבה בכל הנוגע לזכויותיהם של עורכי הדין. ביטוי לכך ניתן לראות בזכותם של עורכי הדין לחדול מטיפול בלקוחות אשר אינם עומדים בהסכם שכר הטרחה עליו חתמו מול עורך הדין והם נמנעים מלשלם את שכרו. כאן, רשאים עורכי הדין, תחת הכותרת אתיקה מקצועית, לחדול מהטיפול בלקוח עד שיוסדר עניין שכר הטרחה. נושא זה יכול אף להוות דוגמה ראויה בשאלה האם כלל זה, שהוחל והוסכם במסגרת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, ראוי הוא? הרי הפסקת הטיפול בלקוח באמצע תהליך משפטי יש לה משמעויות ונגזרות העשויות להיות מרחיקות לכת ועלולות לפגוע בלקוח וזאת רק למול העובדה

שלא עמד בהסכם שכר הטרחה.תחום אחר בו האתיקה המקצועית היא נר לרגליים של העוסקים במלאכה נוגע לתחום הרחב של הרפואה. רופאים ורופאות, אשר מקדישים עצמם להצלת חיים וטיפול בחולים ופצועים, רואים עצמם כאלו שהאתיקה והמוסר כאמור, נר לרגליהם. במדינות מערביות רבות נשבעים הרופאים לטיפול בכל אדם אשר מגיע לפתחם גם אם לפני

רגעים מספר פעל באופן ששאף לפגוע באחרים. העיסוק הרב באתיקה רפואית מתרחב תדיר וטומן בחובו מצבים רבים

ומתחדשים, המתעוררים כתוצאה מחוויותיהם של רופאים ומטפלים בישראל ובעולם. בישראל ניתן להצביע לא אחת על סוגיות מעניינות בן מתדיינים רופאים ואנשי מקצוע בתחום, וזאת למול הדינאמיקה הרבה המאפיינת את המציאות בישראל. בין אם מדובר בטיפול של פליטים מסוריה, החוצים בדרך לא דרך את הגבול לישראל, טיפול בשטח עם מחבלים, שרגע לפני ניסו לפגוע ולרצוח עוברי אורח, בשאלה האם להעניק טיפול רפואי לאסירים ביטחוניים השובתים

רעב או לכבד רצונם ועוד.בבסיסם של הדברים רואה האתיקה הרפואית לנגד עיניה כמטרה לא לגרום כל נזק למטופלים. זו החובה הראשונה ועיקרה היא הרצון לא לגרום נזק למטופל וזאת בשל מחדל שנעשה על ידי רופא או מי מהצוות המסייע. אי לכך, קיימת גם כאן ציפייה מהרופאים שיכירו במגבלותיהם, שהטיפול שמוענק יעשה במסגרת הכשרתם המתאימה

)מלבד מקרי חירום אליהם הם נקלעים(.היבט חשוב נוסף ולו דיונים רבים בתחום הרפואי, נוגע לזכותו של המטופל להחליט על עצמו. על הרופאים להכיר בעובדה שעליהם להנגיש ולהעניק למטופל את כל המידע הדרוש וזאת בכדי שיוכל להחליט בעצמו על אפשרויות הטיפול, כשחלקם יש ויהיו מסוכנים ומסכנים. המטופל יכול להחליט האם ירצה בטיפול או יבחר להימנע. במצבים אלו יכולים למצוא עצמם רופאים רבים חשים תסכול נוכח רצונו של המטופל לחדול מטיפול או להימנע ממנו, אולם חייבים הם לזכור שעל אף הסיטואציה המתסכלת, עליהם לכבד את החלטותיו

ורצונותיו של המטופל. כפי ששאיפה מוסרית ואתית זו מלווה חברות רבות, היא מקבלת חשיבות רבה ומכופלת בקרב רופאים ונוגעת כמובן לדרישה לחוסר אפליה בין המטופלים. שאיפת הרופא לצדק חברתי בתחום כה רגיש היא נר לרגליה של מסגרות רפואיות בארץ ובחו"ל, וחשוב שתיעשה תוך התחשבות במשאבים הרפואיים הקיימים ובדחיפות הרפואית וזאת על פי אמות מידה רפואיות ומקצועיות. על הרופאים, בכל אופן, לפעול ללא משוא פנים וללא כל אפליה הנובעת מגיל, מין,

מוצא, דת, לאום ועוד. לאתיקה המקצועית רבדים רבים ועמוקים המעסיקים את אנשי המקצוע. העיסוק התמידי והמתמשך בשאלה מהי התנהגות ראויה ומוסרית חשוב שייעשה ויש בו כדי לחדד נהלים שנשכחו וכמובן, להציף בדיונים דילמות מוסריות חדשות ומורכבות יותר בהן טרם עסקו או נתקלו בעבר. הצפת הנושאים וחידודם בפורומים השונים מביאים את אנשי המקצוע להיות אנשים טובים יותר, הן במסגרת האתיקה המקצועית, לה הם נדרשים ושאותה פיתחו במסגרת אמונתם וראייתם האישית, והן כאזרחים טובים יותר המשמשים דוגמה גם

לאחרים.

"רופאים ורופאות, אשר מקדישים עצמם להצלת חיים וטיפול בחולים ופצועים, רואים עצמם כאלו שהאתיקה והמוסר כאמור, נר לרגליהם. במדינות מערביות רבות נשבעים הרופאים לטיפול

בכל אדם אשר מגיע לפתחם גם אם לפני רגעים מספר פעל באופן ששאף לפגוע באחרים"

19 עט ואתיקה אוגוסט 2017

אתיקה - מקורה וענפיה השונים | מנחם מושקוביץ, עו"ד

מיטל רון, עו"ד1

שליחת יד בכספי פיקדון, או שמא גניבה בשליחת יד - סקירת הדין החל

1 עו"ד מיטל רון היא חברה מסייעת בוועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב והמרכז - לשכת עורכי הדין בישראל. האמור במאמר זה משקף את דעת הכותבת בלבד ואינו מלמד בהכרח על עמדת ועדת האתיקה או כל גורם רשמי אחר

על"ע 1746/98 מדינת ישראל נ' עו"ד ציון מזור )פורסם בנבו, 14.12.98( 2על"ע 7/72 סופרין נ' ועד המחוז פד"י כז)2( 125, 130 3

על"ע 6868/06 ועד המחוז נ' גדעון חיים )פורסם בנבו, 8.7.07( 4על"ע 9012/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' בירנברג )טרם פורסם( 5

עמל"ע 33798-02-13 וורד עאסי נ' לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה )פורסם בנבו, 20.09.13( 67 בר"ש 3790/16 דני זילברשלג נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בת"א )פורסם בנבו, 8.6.12(; עמל"ע 37432-02-13 הנדי נ' לשכת

עורכי הדין - מחוז חיפה )פורסם בנבו, 13.6.13(

המתנהג הדין עורך את מכתימה כזאת "התנהגות כזאת התנהגות וקלון. חרפה של כהים בכתמים כך מכתימה גם את כל העוסקים במקצוע, ישרים ותמימי

דרך הנחשדים על חינם.

התנהגות כזאת מערערת את אמונו של הציבור בעורכי הדין ופוגעת במקצועם.

ציבור עורכי הדין והציבור כולו חייבים להוקיע אותה ולהביע את שאט נפשם על ידי ענישה חמורה"2

מבוארשימה זו תתמקד בסקירת הדין החל ביחס לעבירות של עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות של לקוחות, בהשוואה לעבירת הגניבה בשליחת יד הקבועה בחוק העונשין, התשל"ז-1977 )להלן: חוק

העונשין(. כידוע, נהרות דיו נשפכו בפסיקה בנוגע לחומרה הגלומה בעבירות אלו, ובפרט בעבירה של שליחת יד בכספי לקוחות, שההתייחסות אליה מבחינה מעשית הינה כאל עבירת הגניבה, וההבחנה במינוח אינה אלא הבחנה סמנטית גרידא3. שורשה של עמדה זו נעוץ בתכליתו של הדין המשמעתי - שמירה על רמת המקצוע, טוהרו וחיזוק מידת האמון שרוכש

הציבור לעורכי הדין. עורך הדין אשר שולח יד בכספי לקוחותיו פוגע בשני ערכים חברתיים: בחובתו לנהוג בנאמנות, כשלעצמה, ובאמון

הלקוח והציבור במקצועיותו של עורך הדין4, ועל כן:

- לקוחו של בפיקדונו יד שולח הדין שעורך "שעה היד נשיכת בחינת במובהק, דסתרי תרתי אלה הרי

המאכילה"5.

אין תמה אפוא בדבר מדיניות ענישה מחמירה בפסיקה, לפיה:

"במקרים 'רגילים' דינו של עורך דין אשר שולח יד בכספי משמעותיים, בסכומים מדובר כאשר ובפרט לקוחותיו,

הינו הוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין"6.

שיקולים שונים לקולא - כגון: השבת כספי המעילה, העדר עבר משמעתי וחלוף זמן מעת ביצוע העבירה - נדחו תוך מתן משקל

בכורה לשיקול ההרתעה7.

המסגרת הנורמטיבית

פרק י"א לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו-1986 )להלן: "כללי האתיקה"( עוסק בניהול כספי הלקוחות.

כלל 39 לכללי האתיקה, שעניינו ניהול חשבון פיקדון, קובע כי עורך דין ינהל חשבון בנק נפרד לכספים שהופקדו בידיו בנאמנות, ואחת

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 20

מאמרים

היא אם התקבלו מידי צד שלישי כלשהו או מהלקוח עצמו כפיקדון8. המלומד ג. קלינג בספרו אתיקה בעריכת דין9 סבור כי אין כל מקום לפרש הוראה זו כחלה אך ורק על כספים לגביהם חל חוק הנאמנות, שכן הכלל מבטא נורמה לה ניתן ביטוי עוד שנים רבות לפני חוק הנאמנות, בפסיקת בית המשפט העליון שעמד על כך כי כספי הלקוחות הם למעשה קרנות נאמנות, ועל עורך הדין-הנאמן

חל איסור לערבבם בממונו שלו10. החשיבות העומדת בבסיס החזקת הכספים בנפרד )בין בחשבון פיקדונות כללי ובין בחשבון ספציפי עבור לקוח מסויים או לטובת עסקה ספציפית(, מלבד העובדה שהיא מאפשרת לעורך הדין מעקב אחר תנועות הכספים, פירותיהם ותמורותיהם11 - היא אף צובעת את הכספים בצבע אדום שמשמעו: 'זהירות, זה אינו כספך כי אם שייך ללקוחות' ומונעת שימוש בטעות על ידי עורך הדין שלא למטרה לה נועדו12. בהקשר זה הדגיש בית המשפט העליון עוד בפסיקתו מימים ימימה כי התנהגות הנפקד ביחס לפיקדון בדרך שאינה עולה בקנה

אחד עם מטרות ההפקדה מהווה שליחת יד אסורה בכספים13. כלל 40 לכללי האתיקה, שעניינו העברת כספים ללקוח, משלים למעשה את זכות העיכבון והקיזוז הקבועים בסעיף 88 לחוק לגבי

כספים שהגיעו לעורך הדין עקב שירותו ללקוח ובהסכמת הלקוח. אחת מחובותיו הראשונות של עורך הדין על פי כלל 40)א( הוא לדווח ללקוח על קבלת כספים עבורו תוך זמן סביר, ומבלי להמתין להתעניינות מצד הלקוח. המונח "זמן סביר" הוגדר בפסיקה כפרק זמן של עד ימים אחדים ממועד קבלת הכסף. עיכוב במתן הודעה מעבר לימים אחדים, ללא הצדקה, מהווה עבירה אתית מצד עורך הדין14. הדברים מתחדדים בעידן הנוכחי, בו בנקל יכול עורך הדין ליצור קשר עם לקוחו תוך שימוש במגוון רב של אפשרויות, על מנת ליידעו בדבר

קבלת כספים המוחזקים אצלו ושהתקבלו עבורו. כלל 40)ב( לכללי האתיקה מתיר לעורך הדין לנכות סכומים לזכותו מתוך הכספים המוחזקים בידיו, רק אם קיים בינו ובין הלקוח הסכם קיזוז, ואז עליו להודיע על כך ללקוח תוך זמן סביר. אומנם לא צויין כי יש חובה לערוך הסכם בכתב, אולם הפסיקה הדגישה לא אחת כי ראוי שעורכי הדין יערכו בכתב את הסכמי שכר הטרחה עם לקוחותיהם15, זאת בין היתר נוכח העובדה שבהעדר קביעה "ברורה ומפורשת" בהסכמי שכר טרחה וייפויי הכוח - לא קמה לעורך הדין זכות קיזוז16.

בד"א 59/15 עו"ד ג'אבר מועתז נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א והמרכז )פורסם בפדאור אתיקה, 17.12.15( 8ג. קלינג, אתיקה בעריכת דין, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין )תשס"א - 2001(, בעמ' 102 9

עמ"ה 2/57 עו"ד פלוני נ' המועצה המשפטית, פד"י י"א 533, 535 10קלינג, ה"ש 9 לעיל, בעמ' 103 וההפניות שם 11

ה"ש 5 12ע"פ 27/56 עמרם זולברג נ' היועץ המשפטי, פד"י י' 636 13

ת"א )ת"א( 14809/04 מלון חוף רון בע"מ נ' עו"ד חוטר ישי )פורסם בנבו, 31.5.07( 1415 ע"א )ת"א( 2058/08 לוין ברזל בע"מ נ' גיצלטר )פורסם בנבו, 16.3.11(; ת"א 37318/07 עו"ד יגנס נ' אסטרחאן )פורסם בנבו, 14.8.11(; בד"מ

128/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ' מיכאל גנס )פורסם בפדאור אתיקה, 21.10.13(עמל"ע )י-ם( 62256-12-15 דני זילברשלג נ' לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב )פורסם בנבו, 28.3.16( 16

על"ע 1631/06 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' מוחמד סמארה )פורסם בנבו,27.9.06( 17כלל 42)א( לכללי האתיקה 18

כלל 42)א()1( לכללי האתיקה 19כלל 40 לכללי האתיקה 20

עמל"ע )י-ם( 37432-02-13 ראיד הנדי נ' לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה )פורסם בנבו, 13.6.13(, עמ' 11 פסקה 50 2122 בד"מ 45/10 ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ועד מחוז ת"א והמרכז נ' עו"ד אליעזר אבני )פורסם בפדאור אתיקה, 13.09.11(

פ/2532/18 הצעת חוק שליחת יד בכספי לקוח )תיקוני חקיקה(, התש"ע-2010 23

חריג לאיסור לעכב כספי לקוח מוסדר בסעיף 88 לחוק, הקובע כי להבטחת שכר טרחתו והחזר הוצאותיו רשאי עורך הדין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפיקדון או בתור נאמן, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירות ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חודשים

מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור. על פרשנות סעיף זה עמד בית המשפט העליון בפס"ד מוחמד

סמארה17 כדלקמן:

ההכרה בצד כי הוא, זה סעיף של מלשונו "...העולה בזכותו של עורך הדין לעכב תחת ידו כספי פיקדונות של לקוח, הוא חייב להודיע ללקוח על קבלת הכספים וההחלטה לעכבם, מאחר ולזה שמורה הזכות להתנגד בהבאת הדין עורך של תרופתו זה ובמצב לעיכוב,

המחלוקת להכרעתו של בית המשפט".

חובות נוספות המוטלות על עורך הדין הן החובה בדבר המצאת דין וחשבון ללקוח תוך זמן סביר לאחר סיום הטיפול18, ואין הדבר תלוי בדרישת הלקוח או בהתעניינות מצידו. עוד מחוייב עורך הדין להמציא דין וחשבון לפי דרישת הלקוח תוך זמן סביר לאחר הדרישה, ובלבד

שהדרישה הוגשה תוך 3 שנים ממועד סיום הטיפול19.

עיכוב ושליחת יד לעומת גניבה בשליחת יד

בחקיקה המשמעתית החלה על עורכי הדין, ואשר מוסדרת בין היתר בכללי האתיקה, לא ניתן למצוא אזכור לעבירה של "שליחת יד בכספי לקוח", וכל שקבע מחוקק המשנה הוא את העבירה של "עיכוב כספי לקוח"20, ממנה נגזרת העבירה החמורה יותר של "שליחת יד בכספי

לקוח"21.כמו כן, המילים "שליחת יד" אינן חלק מיסודות העבירה בסעיפים 40 ו-42 לכללי האתיקה22. הבעייתיות האמורה הובילה בעבר לניסיונות שונים להעביר בכנסת תיקון לחוק לשכת עורכי הדין ולחוק העונשין23. מבחינה אופרטיבית, הנקיטה במילים "שליחת יד" בפרק הוראות

21 עט ואתיקה אוגוסט 2017

שליחת יד בכספי פיקדון, או שמא גניבה בשליחת יד - סקירת הדין החל | מיטל רון, עו"ד

החיקוק בקובלנות המוגשות לבתי הדין המשמעתיים מלמדת על עמדת הקובל, לפיה בנסיבות מקרה פלוני עיכב עורך הדין את הכספים מתוך יסוד נפשי חמור יותר, מסוג כוונה "לשלוח בהם יד", דבר המקביל

לעבירת הגניבה המוסדרת בחוק העונשין24. נוכח העדרה של עבירת שליחת יד בכספי פיקדונות בכללי האתיקה, הרי שלצורך ניתוח העבירה האמורה והרשעתו של עורך דין אשר מעל באמונם של לקוחותיו ושלח יד בכספיהם שלא כדין, עשו בתי הדין המשמעתיים שימוש תדיר במקבילה לעבירה של שליחת יד - הלוא היא עבירת הגניבה, על מגוון צורותיה, המוסדרת בחוק העונשין25, זאת מן הטעם שהעבירות של שליחת יד בכספי פיקדונות ועיכוב כספי פיקדונות, הינן עבירות בעלות קשר הדוק לתחום הפלילי יותר

משהן עבירות בתחום המשמעתי26.סעיף 383)א( לחוק העונשין קובע את יסודות עבירת הגניבה, כשהחלופה הרלוונטית לענייננו הינה בס"ק )2( ועניינה ב"גניבה בשליחת

יד", כדלהלן:

"383)א(. אדם גונב דבר אם הוא -

... )1(

בפיקדון, להיגנב, הניתן דבר כדין מחזיק בהיותו )2(או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו

שלו, או של אחר שאינו בעל הדבר". ביום 23.5.11 ניתן בבית המשפט העליון בהרכב מורחב פסה"ד בעניין ישראל פרי27, במסגרתו נידונה טיבה המשפטי של עבירת

הגניבה בידי מורשה והיחס בינה לבין עבירות קרובות במהותן. בהתייחסה לעבירת הגניבה בשליחת יד מנתה השופטת א' פרוקצ'יה את היסודות הבאים: ]1[ הנאשם מחזיק כדין בדבר-מה; ]2[ אותו דבר-מה הוא דבר הניתן להיגנב; ]3[ הדבר מוחזק בפיקדון או בבעלות חלקית; ]4[ הנאשם שולח יד בדבר; ]5[ שליחת היד נעשית במרמה; ]6[ שליחת

היד היא לשימושו של הנאשם או של אחר שאינו בעל הדבר.28עוד עמדה השופטת פרוקצ'יה על שני יסודות נוספים שהוספו בפסיקה: ]7[ העדרה של תביעת זכות בתום לב; ו - ]8[ וכוונה לשלול

את הדבר הנגנב שלילת קבע29.בחינת יסודות עבירת הגניבה בשליחת יד מלמדת כי מעשה שליחת היד המפורט בסעיף הינו למעשה היסוד ההתנהגותי בעבירה והוא בא תחת היסוד של "נשיאה ונטילה" שבעבירת הגניבה הקבועה בסעיף 383)א()2( לחוק העונשין30. היסודות הנסיבתיים בסעיף הם: "החזקה כדין", ב"דבר הניתן להיגנב" על דרך של "פיקדון או בעלות חלקית,

בד"מ 64/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל בת"א נ' פלונית )פורסם בפדאור אתיקה, 20.11.08( 24בד"מ 11/76 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' חאג יחיא היתם עו"ד )פורסם בפדאור אתיקה, 28.5.13( 25

בד"מ 138/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ' מיכאל גנס עו"ד )פורסם בפדאור אתיקה, 19.12.13( 26דנ"פ 2334/09 ישראל פרי נ' מדינת ישראל, פד"י סד)3( 502 27

שם, בעמ' 552 28שם, שם. וכן ר' ע"פ 594/81 מדינת ישראל נ' אלוני, פד"י לו)2( 57, בעמ' 70-69 29

ע"פ 27/56 זולברג נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י י' 636, בעמ' 641-640 30ה"ש 29, בעמ' 552 31

ע"פ 1075/98 מדינת ישראל נ' אופנהיים, פד"י נד)1( 303, עמ' 329 פסקה 27 32ע"פ 360/82 משריקי נ' מד"י, פד"י לז)2( 124 33

ה"ש 6 34עש"מ 3725/91 ראובן בכרך נ' מד"י, פד"י מה)5( 401 35

על"ע 118/81 ועד מחוזי נ' פלוני, פד"י לו)1( 756, 759; עש"מ 9/88 אזוט נ' מד"י, פד"י מג)1( 867 36

בהעדרה של "תביעת זכות בתום לב". היסוד הנפשי הנדרש בעבירה הוא מחשבה פלילית, שמשמעה מודעות ליסודות העובדתיים של העבירה, בתוספת כוונה מיוחדת

לשלול את אשר נגנב "שלילת קבע31. בפס"ד אופנהיים32 עמד בית המשפט העליון על היסוד של "כוונה לשלול את הדבר הנגנב שלילת קבע" אגב דיון בעבירה של גניבה בידי מורשה, והדגיש כי השבת הכסף לאחר גילוי שליחת היד אין בה כדי לשלול את הקביעה שבעת שליחת היד נתלוותה אליה כוונת

השלילה לצמיתות. באשר ליסוד "המרמה" הקבוע בסעיף, הרי שבפסיקת בית המשפט העליון נקבע שמדובר ביסוד נסיבתי, שמשמעו כי התנהגות הנאשם לוקה ב"אי-יושר" על פי אמת מידה ערכית אובייקטיבית, בנסיבות המקרה ותוך בחינת גרסתו של הנאשם. כך, למשל, ריבוי גרסאות ואי מתן אמון בהן עשוי להוכיח בצורה משכנעת קיומו של יסוד

המרמה33. בחינת היסודות העובדתיים והנסיבתיים של עבירת הגניבה בשליחת יד בחוק העונשין מלמדת אפוא על זיקה וקרבה רבה לעבירה המשמעתית של שליחת יד בכספי לקוחות, ואולם ביסוד הנפשי ניכר הבדל משמעותי

כפי שאראה להלן.מעניין לציין בהקשר זה את פס"ד עאסי34, בו ערך השופט דרורי הקבלה בין עבירת הגניבה על סוגיה השונים ונסיבות ביצוען לעבירה של "שליחת יד", ואף סיווג אותה כעבירה מסוג פשע. יחד עם זאת, השופט דרורי הבהיר כי ההקבלה בין עבירות הגניבה הקבועות בחוק העונשין לעבירה המשמעתית של שליחת יד נעשתה אך ורק כדי

ללמד על חומרתה של זו האחרונה.

היסוד הנפשי הנדרש בהליך המשמעתי

קיימות גישות שונות בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בשאלת נטל ההוכחה.

על פי הגישה האחת, הדין המשמעתי הוא ענף של המשפט הפלילי ועל כן רמת ההוכחה הנדרשת היא זו המקובלת בדין הפלילי, היינו: למעלה מספק סביר35, וזאת מן הטעם שבדומה למשפט הפלילי אף הדין המשמעתי עניינו בדיני נפשות, והרשעה יש בה לפגוע בפרנסתו

ובשמו הטוב של עורך הדין. על פי הגישה האחרת, אין לדרוש בדין המשמעתי את רמת ההוכחה הקיימת במשפט הפלילי, אך מאידך אין להסתפק במידת ההוכחה

הנדרשת בהליך האזרחי36.

אוגוסט 2017 עט ואתיקה 22

מאמרים

בפס"ד פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה37 נדרשה השופטת א. פרוקצ'יה לסוגיה זו וקבעה עמדת ביניים המאזנת בין שתי הגישות דלעיל:

לספק מעבר של ברמה ההוכחה נטל על "העמידה לנסיבות הנדרשת הראיות כמות התאמת תוך סביר, באיזון לשלב, עשויה לדיון, העומד המסויים המקרה ראוי, בין מידת ההקפדה הנדרשת על קיום הליך הוגן מהיר כהליך המשמעת הליך של אופיו לבין לנאשם, ויעיל שתכליתו להגן על דמותו של השירות הציבורי

ועל אמון הציבור בתפקודו הנאות"38.

גישת ביניים זו אומצה בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בהתאמה לנסיבות המקרה ולחומרת העבירה. כך, לדוגמא, במקרים בהם יוחסו לעורכי דין מעשים שיש בהם משום מרמה או קלון, קבעו בתי הדין המשמעתיים בדומה לגישה הראשונה שהובאה לעיל מפי הנשיא שמגר כי אין לבסס הרשעה על פי ראיות שהיו מספיקות

במשפט האזרחי39.

אימתי "עיכוב" הופך "לשליחת יד"

על פי הפסיקה, השאלה אם בוצעו עבירות של עיכוב ושליחת יד בכספים טעונה הוכחת יסוד עובדתי )פיזי( ונפשי, ועל אלה למד בית הדין המשמעתי מהתנהגותו במעשה או במחדל של עורך הדין.

מקום שעורך הדין מחזיק בכספי לקוחו שלא כדין, מפקידם בחשבונו האישי )כשכר טרחה(, לא מודיע על כך ללקוחו, לא מגיש נגדו תביעת שכ"ט ועושה שימוש בכספים שלא כדין, הרי שהתנהגות כזו עונה על היסוד העובדתי של העבירה, ואף מבססת את היסוד הנפשי מסוג

כוונה הנדרש לצורך הוכחת העבירה40. אומנם בתי הדין המשמעתיים קבעו כי בעבירת עיכוב כספי פיקדונות יש גוונים מגוונים שונים41, ולא כל התנהגות של "עיכוב כספים" מיד הופכת "לשליחת יד" )לגביה נדרשות נסיבות המלמדות על יסוד נפשי חמור יותר של עורך הדין בעת שהלה עיכב את כספי הפיקדון(. יחד עם זאת, יש לזכור כי מעשה שליחת היד אינו חל רק בסיטואציה של גניבה כהגדרתה בחוק העונשין אלא סובל גם מנעד מקרים רחב יותר כמו שימוש שלא כדין בכספי לקוח או עיכובם כשלא מוכחת כוונה מצדו של עורך הדין לשלול את

הכספים שלילת קבע42. מכאן עולה השאלה באילו נסיבות ניתן להסיק כי עורך הדין

בג"צ 1299/05 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה )פורסם בנבו, 23.1.17( 37שם, בעמ' 9 38

39 על"ע 1/70 דוד פרנקל נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פד"י כד)1( 729; על"ע 3/74 ישעיהו לויט נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י כט)1( 439; בד"מ 108/08 ועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד גדעון חיים )פורסם בפדאור אתיקה, 25.5.09(; בד"מ 138/12 ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד מיכאל גנס )פורסם בפדאור אתיקה, 21.10.13(; על"ע 8/81 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל

אביב נ' פלוני )פורסם בנבו, 2.3.82(40 בד"א 69/16 עו"ד זינגל משה נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין )פורסם בפדאור אתיקה, 19.12.16(; על"ע 1631/06 הוועד המחוזי

של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' סמארה )פורסם בנבו, 27.9.06(על"ע 2443/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד ישראל בלום, תק-על 2004)4( 2049 41

בד"א 23/16 עו"ד יהודה רסלר נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין )פורסם בפדאור אתיקה, 9.10.16( 42בד"מ 45/10 בית הדין המשמעתי מחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א והמרכז נ' עו"ד אליעזר אבני, פורסם בפדאור אתיקה 13.9.11( 43

עמל"ע 62256-12-15 זילברשלג נ' לשכת עורכי הדין )פורסם בנבו, 16.3.28( 44שם, בסעיף 32 45

התכוון לשלוח יד בכספי הפיקדון, מעבר לעיכובם שלא כדין. בפרשת אליעזר אבני43 מנה האב"ד עו"ד שי ניצן רשימה בלתי סגורה של היבטים אשר ביכולתם לסייע בהצבת קו הגבול בין "עיכוב שלא כדין" ל"שליחת יד", ובכללם - פרק הזמן שחלף מיום שנדרש עורך הדין להחזיר את הפיקדון או מיום שהבין כי הגיעו לקיצן הנסיבות המתירות לו להמשיך ולהחזיק בפיקדון, השימוש שעשה עורך הדין בכספי הפיקדון )האם הכספים הוחזקו בחשבון נאמנות או חשבון נפרד, האם דיווח כנדרש על כספי הפיקדון(, התנהגותו של עורך הדין באשר לדרישה להחזיר את כספי הפיקדון למתלונן )האם וכיצד הגיב לדרישות, מה היו בזמן אמת הסבריו לעיכוב(, ייעודם של כספי

הפיקדון ומי שילם אותם לידיו.גם בית המשפט המחוזי עמד על כך בפרשת דני זילברשלג44:

יש כי הארצי, הדין בית של דבריו עלי "מקובלים בתשובה לשאלה 'היכן הוחזקו כספי הלקוח משך כל אותה תקופה', כדי 'ללמד על הלך רוחו של עורך הדין

ועל כוונותיו'"45.

כלומר: הימנעותו של עורך הדין מלהציג אסמכתא בדבר הפקדת הכספים בחשבון נאמנות או בחשבון פיקדונות כללי כמתחייב על פי דין )כלל 39 לכללי האתיקה( - בשילוב עם אי הגשת תביעה נגד הלקוח כמתחייב לפי סעיף 88 לחוק - עונים לא רק על היסוד הפיסי שבעבירה של שליחת יד בכספי פיקדון, אלא גם מבססים את היסוד

הנפשי של כוונה הנדרש בעבירה.

לסיכום

קצרה היריעה מלעסוק בכל ההיבטים של העבירה המשמעתית של שליחת יד בכספי פיקדונות, לעומת מקבילתה בחוק העונשין, אולם המסקנה העולה מרשימה זו היא כי על אף שהפסיקה מתייחסת מבחינה מעשית לעבירה של שליחת יד כאל עבירת גניבה ועל אף הקשר ההדוק בין עבירות אלו - הרי שבפועל הן נבדלות זו מזו נוכח הכוונה המיוחדת הנדרשת בעבירה הפלילית לשלול את אשר נגנב

שלילת קבע. על כן ראוי לנקוט משנה זהירות בניסיון "להשאיל" יסוד זה מהמישור הפלילי לצורך הוכחת העבירה המשמעתית של שליחת יד, אשר כאמור כוללת מנעד מקרים רחב יותר. מכאן גם עולה החשיבות שבהוספת עבירה מפורשת של "שליחת יד בכספי לקוחות" בחוק לשכת עורכי

הדין, לצד האיסורים הקיימים כיום.

23 עט ואתיקה אוגוסט 2017

שליחת יד בכספי פיקדון, או שמא גניבה בשליחת יד - סקירת הדין החל | מיטל רון, עו"ד

מה אם יקרה לך משהו ?

עו"ד, האם דאגת כבר לסעיף החשוב

בחוזה?

חצי מיליון ש"ח ביטוח למקרה מוות

החל מ-22 ₪ לחודש בלבד

ייחודי לעורכי הדין, חברי הלשכה בפוליסה קבוצתית של חברת הפניקס

גיל המבוטח פרמיה חודשית

עד גיל 40 - 22 ₪ ₪ 61 - 41-55 ₪ 205 - 56-60 ₪ 334 - 61-65 ₪ 546 - 66-70

*

להצטרפות יש לפנות עוד היום לרוזנמן את רוזנמן )ביטוח( בע"מsharon@rozenman.co.il | 03-9655944 :שרון

*בהתאם לגילו של המבוטח | **ההצטרפות מותנית במילוי הצהרת בריאות מקוצרת ואישור החברה. ***כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ אישי, המלצה או חוות דעת, זכויות המבוטח יהיו בהתאם לתנאי הפוליסה וסייגיה.

במציאות כמו שלנו, תבדוק שיש לך הפניקס. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

שאילתות משולחן ועדת האתיקה שימוש בהקלטת שיחה עם עורך דין שנעשתה שלא בידיעתו

בשל תוכנה המאיים של השיחה

חסיון עורך דין־לקוח - מסירת פרטים לוועדת האתיקה במסגרת תלונה

ניגוד אינטרסים - ייצוג שני הצדדים להסכם הזמנת שירותי בניה

קבלת הנחיות לגבי כספי פיקדון בהעדר הוראה מתאימה מהלקוח

אימות חתימה על תצהירים ומסמכים בחו"ל באמצעות שיחת וידאו

ייצוג נושה בתביעה כספית מהחייב לאחר סיום תפקיד כמנהל מיוחד של החייב בהליכי הפשט"ר

ניהול מגעים בין מתלונן לנילון במקביל להליכים בוועדת האתיקה

ניגוד עניינים אפשרי בייצוג חייב בתביעת המחאת חוב במקביל לייצוג הנושה נגדו

איסור על מתן שירותים משפטיים לחברי עמותה באמצעות המחלקה המשפטית

מסירת עדות במשטרה כנגד עורך דין בחשד לשיבוש חקירה והדחת עד מדינה

שימוש בהקלטת שיחה עם עורך דין שנעשתה שלא בידיעתו בשל תוכנה

המאיים של השיחהעובדותהמקרה:

עורך הדין הפונה מייצג רוכש דירה בתביעה כנגד המוכר בגין חריגות בניה בנכס.

לטענת לקוחו, במסגרת המשא ומתן לרכישת הנכס נמנע המוכר מלציין כי קיימות חריגות בניה ואף הצהיר כי הנכס נקי מכל חריגה. לאחר שהתגלו החריגות על ידי הרוכש, והתברר כי יש צורך בעבודות בניה שעלותן נאמדה במאות אלפי שקלים, התנער המוכר מהצהרתו זו וטען במסגרת ההליך המשפטי כי לא ידע דבר אודות חריגות בניה

וכי מעולם לא הצהיר דבר בנושא.עורך הדין הפונה מסר כי במסגרת המשא ומתן יוצג לקוחו על ידי עורך דין אחר, ועתה הועברה לידיו הקלטת שיחה שערך אותו עורך דין עם בא כוחו של הנתבע, במהלכה נשמע בא כוח הנתבע כשהוא מאיים שאם התובע ועורך דינו יעמדו על הטענה בקשר עם חריגות הבניה - יימנע הנתבע מלמסור את החזקה בנכס לתובע, ובא כוחו יפעל כנגד עורך הדין במשרדי מיסוי מקרקעין

כדי לפגוע ברישיונו. לדבריו, השיחה הוקלטה על ידי עורך הדין הקודם לאור חששו כי במסגרתה יופנו כלפיו איומים אישיים על ידי בא כוח הנתבע, כפי

שזה האחרון עשה גם בשיחות קודמות בין השניים.עורך הדין הפונה מבקש לדעת האם הוא רשאי לעשות שימוש בהקלטת השיחה במסגרת ההליכים המשפטיים, וזאת חרף האמור בסעיף 22)ג( לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו־1986 על כך שעורך דין לא יעשה שימוש בהקלטת שיחה שנעשתה עם לקוחו

או עם עורך דין אחר שלא בידיעתם. לדבריו, מדובר בראיה חיונית ביותר לניהול ההליך, שכן לאחר אותה שיחה - ובשל החשש שהחזקה בנכס לא תועבר לידיו - נאלץ לקוחו להודיע כי הוא חוזר בו מטענותיו בדבר חריגות הבניה בנכס,

על אף שבאותו שלב הן טרם נתבררו לגופן.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה מצאה כי בנסיבות העניין אין מניעה שייעשה שימוש בהקלטת השיחה במסגרת ההליך המשפטי, וזאת נוכח עמדת הוועדה שמטעמי פרשנות תכליתית ראויה לא ניתן להחיל את הוראת סעיף 22 לכללי האתיקה המקצועית בעניין איסור על הקלטת עורך דין שלא בידיעתו על מקרה בו עורך דין מאיים לפגוע בפרנסת עורך דין אחר, או מאיים שיפגע בו, בבני משפחתו או במי מהקרובים

אליו, או ברכושם.)גילוי דעת ועדת האתיקה בעניין הקלטת עורך דין פורסם ביום

19.2.2016 באתר לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב(.

חסיון עורך דין־לקוח - מסירת פרטים לוועדת האתיקה במסגרת תלונה

עובדותהמקרה:כנגד עורך הדין הפונה הוגשה תלונה לוועדת האתיקה על ידי לקוחה, שטענה כי עורך הדין הזניח את הטיפול בתיק

הגירושין שלה ובתביעתה לקבלת מזונות.עורך הדין הפונה מבקש לדעת האם במסגרת תגובתו לוועדה הוא רשאי לחשוף דברים שהוחלפו בינו לבין לקוחתו, וכן להציג מסמכים

מההליך המתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה הפנתה את עורך הדין הפונה לעל"ע 5160/04 בעניין אילן אשד, בו נקבע כי ייתכנו מקרים חריגים בהם זכותו של עורך הדין להתגונן מפני תלונות ותביעות מצד הלקוח תגבר על האינטרס הציבורי של שמירת החיסיון, ובלבד שאותו מידע רלוונטי ונחוץ להגנתו של עורך הדין ואין בו כדי להכפיש את הלקוח או לפגוע

בעניינו שלא לצורך.הרציונל העומד מאחורי חריג זה, בדומה לתביעות שכר טרחה או רשלנות מקצועית, הינו שמטרת החיסיון אינה להעניק ללקוח מגן להסתתר מאחוריו כדי לשלול בעזרתו את שכרו של עורך הדין או

כדי למנוע מעורך הדין הגנה בסכסוך אחר שנפל ביניהם.באשר להמצאת מסמכים מתוך הליך שהתנהל בדלתיים סגורות, הובהר לעורך הדין הפונה שעליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה

למתן זכות עיון לצדדים שלישיים.

ניגוד אינטרסים - ייצוג שני הצדדים להסכם הזמנת שירותי בניה

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה מייצג יזם בעסקת תמ"א 38 מול בעלי הדירות בבניין, וכן פועל לליווי הפרויקט מול גורמים מקצועיים שונים. במסגרת משא ומתן שניהל היזם עם אחד מבעלי הדירות בבניין הוחלט כי הצדדים יתקשרו בהסכם להזמנת שירותי בניה, על פיו ישלם בעל הדירה ליזם עבור היזמות ושירותי הבניה על פי קצב התקדמות הפרויקט, ובתמורה יקבל את חלקו היחסי במקרקעין מתוך

הבניין שייבנה.עורך הדין הפונה ביקש את עמדת ועדת האתיקה ביחס לאפשרות שייצג את שני הצדדים בהתקשרות, וזאת לאור בקשה מפורשת של

בעל הדירה ובהסכמת היזם־לקוחו.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה מצאה כי בנסיבות העניין קיים קושי בייצוג שני הצדדים להסכם, וזאת לאור ניגוד האינטרסים המובנה ביניהם והצורך בהעמדת דרישות חוזיות ועסקיות רבות כנגד היזם, שהוא הלקוח הקבוע של עורך הדין הפונה, לשם שמירה על האינטרסים של בעל הזכויות בנכס.

החלטות ועדת האתיקה

אוגוסט 2017 26 עט ואתיקה

קבלת הנחיות לגבי כספי פיקדון בהעדר הוראה מתאימה מהלקוח

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה ייצג שתי חברות מסחריות בתביעה אזרחית משותפת, ובמקביל ליווה אותן כמתלוננות במסגרת הליך פלילי

שניהלה הפרקליטות כנגד אחד הנתבעים. בתום ההליך הפלילי נפסק סכום פיצוי משותף לשתי החברות, אשר הועבר אליו והופקד על ידו בחשבון נפרד עד לקבלת הנחיות

מהלקוחות. לדברי עורך הדין, נעשו ממשרדו מספר פניות למנהלי החברות לקבלת הוראה משותפת לעניין העברת הכספים המוחזקים עבורן, ואולם עקב יריבות אישית ומחלוקות קשות שנתגלעו בין שני המנהלים - לא

עלה בידיהם להגיע להסכמות לגבי חלוקת הסכום העומד לזכותן.לימים, לאחר השלמת הטיפול בתביעה האזרחית, פנתה אחת החברות לעורך דין אחר לצורך הגשת ערעור על פסק הדין, וזה האחרון פנה אליו בדרישה לקבל את מלוא כספי הפיקדון לצורך פירעון חובן של החברות על פי פסק הדין, בטענה כי החברה ששכרה את שירותיו

הפכה להיות בעלת מניות הרוב בחברה השנייה.עורך הדין הפונה מבקש את עמדתה של ועדת האתיקה בעניין העברת הכספים כנדרש, לרבות התנאים המקדימים לעשות כן, בציינו כי בנסיבות העניין ובשל המחלוקות שנתגלעו בין מנהלי החברות אין

לו כל דרך לברר את אמיתות הטענות האמורות.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה הבהירה לעורך הדין הפונה כי אין זה מתפקידה להכריע בסכסוכים אזרחיים־מסחריים, לרבות בשאלה מיהו הגורם

המוסמך לקבל החלטות מטעם החברות. נמסר כי מן הראוי שהמחלוקת תתברר בערכאה המשפטית האזרחית המתאימה, ועד להכרעה כלשהי בעניין - על עורך הדין הפונה לשמור על הכספים בנאמנות ולהשקיעם בהתאם, והכל על פי הוראות סעיפים 39־42 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו־1986.

אימות חתימה על תצהירים ומסמכים בחו"ל באמצעות שיחת וידאו

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה מייצג לקוח שמתגורר בחו"ל ומבקש להקים חברה בישראל. לצורך רישום החברה ומינויו כבעל מניות ודירקטור בה נדרש הלקוח לחתום על מסמכים שונים, לרבות תצהיר

מתאים.עורך הדין הפונה מעוניין לחתום על אימות התצהיר בשיחת וידאו לאחר מתן הסבר מתאים ללקוח, וזאת מאחר שזה האחרון מתגורר

באזור נידח בחו"ל ואין באפשרותו לפנות לקונסוליה.לדבריו, רשות התאגידים נתנה הסכמתה להליך, ובלבד שלשכת עורכי הדין תאפשר אימות מסמכים באמצעות שיחת וידאו, ולצורך

זה נעשית הפניה לוועדת האתיקה.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה מצאה כי הגם שאימות תצהירים ומסמכים בחו"ל צריך להיעשות ע"י קונסול או נציג דיפלומטי, הרי שככל שלרשות התאגידים אין מניעה לאפשר אימות חתימה באמצעות שיחת וידאו, ואין בפרוצדורה זו הטעייה לטעמם - לא תראה בכך ועדת האתיקה

משום עבירה על כללי האתיקה.

ייצוג נושה בתביעה כספית מהחייב לאחר סיום תפקיד כמנהל מיוחד של

החייב בהליכי הפשט"רעובדותהמקרה:

עורך הדין הפונה מונה לשמש מנהל מיוחד לחייב בתיקי פשיטת רגל, אך סיים תפקידו לאחר זמן מה בשל ביטול הליכי הפשט"ר

מחמת ניצולם לרעה על ידי החייב.כשנה לאחר סיום תפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב פנה אליו אחד מנושי החייב בתיק הפשט"ר על מנת שייצגו בתובענה כספית

כנגד החייב בבימ"ש השלום.עמדתה של ועדת האתיקה התבקשה בשאלה האם בנסיבות אלו מתעורר חשש לניגוד עניינים והאם יוכל עורך הדין הפונה לקבל על

עצמו את ייצוג הנושה בתובענה הכספית.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה ציינה כי מנהל מיוחד בהליכי פשט"ר משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, והוא מקבל מתוקף תפקידו זה מידע רב ורגיש, הן מהחייב והן מהנושים, בו אסור לו לעשות שימוש ללא

רשות בית המשפט.בנסיבות האמורות אין זה ראוי כי עורך הדין הפונה ייצג את אחד הצדדים בהליך, גם לאחר סיום תפקידו כמנהל מיוחד באותו תיק פשט"ר.

ניהול מגעים בין מתלונן לנילון במקביל להליכים בוועדת האתיקה

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה ביקש לברר אם קיימת מניעה לכך שייפגש עם לקוח שהתלונן כנגדו לוועדת האתיקה, לבקשת אותו לקוח ועוד בטרם

ניתנה החלטת הוועדה בתלונה.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה מסרה כי ניתן לקיים מגעים בין מתלונן לנילון לצורך הסרת המחדלים ברוח טובה, ובלבד שהנילון לא יעשה זאת בצל דרישות לביטול התלונה נגדו, או יטען לגבי זכות תביעה כנגד עצם הגשת התלונה נגדו, שכן בכך יהיה משום ניסיון פסול להניא

את המתלונן מלברר את התלונה.

החלטות ועדת האתיקה

עט ואתיקה 27 אוגוסט 2017

ניגוד עניינים אפשרי בייצוג חייב בתביעת המחאת חוב במקביל לייצוג הנושה נגדו

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה עסק בגביית חובות כספיים עבור חברה פרטית, ובמסגרת זו מסר לידיו אחד החייבים כתב הסבת זכויות מצדדי ג' בצירוף ייפוי כוח המסמיך אותו לפנות בשם החייב לאותם צדדי

ג' בדרישות ובתביעות לצורך גביית הכספים לטובת לקוחתו.עורך הדין הפונה מסר כי לקוחתו הנחתה אותו להגיש תביעות בשמה כנגד אותם צדדי ג', וקיימת אפשרות שיהיה עליו לצרף את החייב־הממחה כתובע נוסף בתביעות, כאשר במקביל ייתכן שיהיה עליו לפעול בשם לקוחתו גם כנגד אותו חייב עצמו, וזאת במידה שלא יהיה בהמחאת החוב כדי לכסות את מלוא חובו של החייב כלפי לקוחתו.

עורך הדין הפונה ביקש לדעת אם לא ייווצר בנסיבות האמורות ניגוד עניינים בין לקוחתו לחייב־הממחה, והאם יהיה בכך משום עבירה אתית אם יקבל מראש את הסכמת החייב לניהול הליכים נגדו

במידה שתיוותר לו יתרת חוב לאחר מיצוי התביעות נגד צדדי ג'.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה מצאה כי המחאת חוב של לקוח החב כספים למרשתו

של עורך הדין הפונה אינה מהווה בהכרח פעולה בניגוד עניינים.עם זאת, בנסיבות בהן יהיה על עורך הדין הפונה לייצג בפועל את הממחה במסגרת תביעות צדדי ג', וקיימת סבירות שבמקביל ייאלץ לנקוט כנגד הממחה בהליכים משפטיים להשלמת החזר החוב - ועדת האתיקה בדעה כי עורך הדין הפונה לא יוכל לייצג את שני הצדדים בצורה הולמת, שכן קיים חשש שהממחה יטען שהוא לא עושה די

לשם גביית החובות מצדדי ג' ומעדיף לגבות החוב ממנו.

איסור על מתן שירותים משפטיים לחברי עמותה באמצעות המחלקה המשפטית

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה משמש יועץ משפטי של ארגון מקצועי גדול במשק ומבקש לקבל את אישורה של ועדת האתיקה לכך שהמחלקה המשפטית בארגון תייצג, באמצעות עורכי הדין שבה, את מי מחברי הארגון בפני הערכאות הרלוונטיות בתביעות הקשורות לתחום העיסוק

של אותו ארגון מקצועי.לטענת עורך הדין הפונה, ייצוג כאמור אינו עולה בגדר האיסור הקבוע בסעיף 11ב)ב( לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו־1986 לעניין מתן שירותים משפטיים למי שאינו מעסיקו של עורך הדין, וזאת לאור העובדה שעסקינן בעמותה ללא מטרות רווח ודמי החבר שלה אינם תלויים במתן או אי מתן שירות משפטי כלשהו, כך שלא נגבית תמורה בגין השירות המשפטי שיינתן לחברים.לחלופין ביקש עורך הדין את היתר הוועדה למתן ייצוג כאמור מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, על פי החריג לאיסור שבסעיף

11ב)ג( לכללים.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה דחתה את טענות עורך הדין הפונה לגבי אי תחולת האיסור הקבוע בסעיף 11ב)ב( לכללי האתיקה, מאחר שמנסיבות הפנייה עלה שמדובר בעמותה רשומה שמטרותיה אינן כוללות מתן שירותים משפטיים לחברים, והדין החל אינו מאפשר התאגדות של אנשים שאינם עורכי דין לשם מתן שירות משפטי או ייצוג משפטי. כמו כן, השירות המשפטי הנדרש מהמחלקה המשפטית הינו פרטי ופרטני לכל אחד מחברי העמותה או מעובדיה, ואין עסקינן בייצוג

קבוצה של עותרים בסוגיה רוחבית העולה כדי ערכי הארגון.זאת ועוד; ועדת האתיקה לא מצאה כי יש מקום להיעתר לבקשת עורך הדין הפונה למתן היתר לייצוג כאמור, נוכח העובדה כי בעשרות השנים שחלפו למן הקמת העמותה יוצגו חבריה ועובדיה על ידי עורכי דין חיצוניים ולא נטען כי קיים צורך מיוחד בייצוג מהעמותה דווקא, מה עוד שמתן שירותים משפטיים כאמור לעיל יהווה פגיעה בתחרות

ובציבור עורכי הדין בישראל.

מסירת עדות במשטרה כנגד עורך דין בחשד לשיבוש חקירה והדחת עד מדינה

עובדותהמקרה:עורך הדין הפונה מייצג אדם שמואשם ביחד עם אחרים בביצוע עבירות של תקיפה וסחיטה באיומים, וזאת במסגרת פרשייה חובקת עולם שעניינה השתלת סמים בחפציהם של אחרים על מנת להפלילם

ולגרום למעצרם במדינה זרה.לדברי עורך הדין הפונה, שירותיו נשכרו לצורך ניהול משא ומתן מול הפרקליטות לקבלת מעמד של עד מדינה, אולם משהחל לבקר את הלקוח בבית המעצר - פגשה בו בכניסה למקום עורכת דין שסיפרה לו כי שותפיו של הלקוח לביצוע העבירות ביקשו ממנה לבקרו בבית

המעצר ולהעביר לו מסר לבל ישתף פעולה עם רשויות החקירה.בין הצדדים מתנהל מו"מ קדחתני בעניין הפיכתו של הלקוח לעד מדינה, ובמסגרת זו הוזמן עורך הדין הפונה למסור עדות במשטרה

אודות אותה התרחשות עם עורכת הדין מחוץ לבית המעצר.עורך הדין הפונה ביקש לקבל את עמדת ועדת האתיקה למתן עדות כאמור, כאשר הובהר כי הלקוח מוותר על כל חיסיון בהקשר זה ומאשר

לעורך הדין הפונה לפעול בנושא ככל שיידרש.

עמדתועדתהאתיקה:ועדת האתיקה ציינה כי לא קיימת מניעה אתית כלשהי למתן עדות בפני רשויות החקירה ביחס להתנהלותה של אותה עורכת דין, שכן פנייתה מעלה חשד לכאורי לעבירות של שיבוש חקירה והדחת עד,

וכללי האתיקה אינם מגנים על עורך דין המשדל לביצוע עבירה.למעלה מהצורך הוסיפה הוועדה כי בנסיבות העניין השיחה בין

שני עורכי הדין אינה חוסה תחת חיסיון עו"ד־לקוח.

החלטות ועדת האתיקה

אוגוסט 2017 28 עט ואתיקה

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

תחולת הדין המשמעתי על עורך דין בהיותו מיוצג בהליך משפטי ע"י עורך דין אחר

העמדה לדין משמעתי לאחר נקיטת הליכים אזרחיים אינה נחשבת "סיכון כפול" ואינה מקימה טענת השתק

או מניעות מפני ניהול הליכים משמעתיים

על כיבוד הסדרי טיעון והחלה רטרואקטיבית של תקופת השעיה בפועל

פסיקה

תחולת הדין המשמעתי על עורך דין בהיותו מיוצג בהליך משפטי ע"י עורך דין אחר

בר"ש 9951/16 מפי כב' המשנה לנשיאה )כתוארו אז( השופט אליקים רובינשטיין )מיום 26.2.2017(

רקע עובדתי:עורך הדין )להלן: "המבקש"( הורשע בבית משפט השלום, ביחד עם 13 נאשמים נוספים, בעבירה של שימוש במקרקעין בניגוד לתוכנית

בניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. המבקש ושניים מן המורשעים האחרים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר הורה על החזרת התיק לבית משפט השלום כדי לבחון אם יש מקום לשנות מן ההרשעה, נוכח טעות שנמצאה בעובדות פסק הדין ביחס למועד התיקוף של תכנית המתאר - טעות העשויה להשליך על המסקנה המשפטית בדבר חוקיותה בעת ביצוע

המעשים. בפסק הדין המשלים קבע בית משפט השלום כי אין לשנות מהכרעת הדין בעניינם של השלושה, ועל כן שב והרשיעם בעבירות שיוחסו לו. אגב כך ציין בית המשפט, כי המבקש והמערערים הנוספים לא הביאו בפני בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר נגע ישירות לשאלת תוקפה של תכנית המתאר, וכי אילו היו עושים כן - לא היה בית המשפט מחליט להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה בשאלת תוקף התכנית. עוד נטען כי על ידי הטעיית בית המשפט המחוזי והסתרת עובדות ממנו כאמור לעיל, הרוויח המבקש ממון רב, כתוצאה מהשכרת המקרקעין לשימוש מסחרי במשך שלוש

שנים נוספות, בניגוד לתכנית.בשל קביעות אלו הגישה ועדת האתיקה קובלנה כנגד המבקש, בגדרה יוחסו לו עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין - לפי סעיפים 53 ו-61)1( לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 )להלן: "החוק"(; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין - לפי סעיף 61)3( לחוק; אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט - לפי סעיפים 54 ו-61)1( לחוק; הפרעה לבית המשפט לעשות משפט - לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית(, התשמ"ו-1986 )להלן: "כללי האתיקה"( וסעיפים 54, 61)1( ו-61)2( לחוק; והעלאת טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון - לפי סעיף 34 לכללי האתיקה

וסעיף 61)2( לחוק.בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את המבקש בעבירה של העלאת טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון ובעבירות הסל, בקובעו כי אילו היה בית המשפט המחוזי ער לפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים - הרי שלא היה מחזיר את התיק לבית המשפט שנתן את הכרעת הדין בכל הקשור לשאלת תוקפה של תכנית המתאר. מנגד, המבקש זוכה מעבירות של אי מתן עזרה לבית המשפט ומהפרעה לבית המשפט לעשות משפט, בנימוק כי עבירות אלה מתמקדות בעורך הדין בהיותו בתפקיד, ואילו בהליכים הרלבנטיים היה המבקש מיוצג

על-ידי עורכי דין אחרים. ביה"ד גזר על המבקש 10 חודשי השעיה על תנאי לתקופה של 18 חודשים שלא יעבור עבירה שבה הורשע, ובנוסף הושת עליו חיוב

בהוצאות בסך 7,000 ש"ח.

המבקש ערער לבית הדין המשמעתי הארצי, אשר ביטל את הרשעתו מחמת הספק. נקבע כי הזיכוי אינו מפחית מחומרתם של הדברים שנאמרו בבית משפט השלום, אולם לצורך הרשעה בהליך משמעתי לא די בחזקת תקינות הפרוטוקול כמשקף את הנאמר באולם בית המשפט, מקום בו העידו מטעם המבקש עדים בדבר הבאת עובדות קיומו של פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים לידיעת בית

המשפט המחוזי.ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים התקבל באופן שהמבקש הורשע בעבירה של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, לאחר שנקבע כי בית הדין הארצי התעלם מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המהווה ראיה לכאורה למהלכו של אותו דיון ולכל מה שנאמר בו, כאשר מנגד ברור שעדי ההגנה של המבקש - באי כוחו באותו הליכים - היו בעלי עניין באופן ברור בתוצאות המשפט. עם זאת, ביהמ"ש המחוזי לא מצא לנכון להרשיע את המבקש בעבירות הסל מאחר שהיה מיוצג בהליכים המשפטיים האמורים. הגם שסבר כי העונש שהושת על המבקש בבית הדין המשמעתי המחוזי אינו

מחמיר, החזיר אותו בית המשפט המחוזי על כנו. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון

דיון:המבקש טען כי המקרה מעורר שאלה משפטית עקרונית בנוגע לתחולת הדין המשמעתי על עורך דין בהיותו מיוצג. לטענתו, אין להחיל את הדין המשמעתי על עורך דין בגין אירועים המתרחשים בהליכים משפטיים שבהם הוא בעל דין המפקיד את הגנתו בידי באי כוחו, וכי סוגיה זו מתחדדת ביתר שאת הואיל והייתה לשיטתו "אכיפה בררנית", שהתבטאה בהגשת הקובלנה נגדו בלבד, בעוד שבאי כוחו

לא הועמדו כלל לדין. עוד השיג המבקש על דבר הרשעתו על יסוד אמרות אגב מתוך פסק דינו המשלים של בימ"ש השלום, ואף טען כי הרשעתו בעבירה של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון במצב של מחדל הינה

שגויה מיסודה.ביהמ"ש העליון החליט ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור, לאור השאלות העקרוניות בדבר היקף התפרסותו של הדין המשמעתי, אשר חרגו מגדרה של המחלוקת הקונקרטית בין

הצדדים. לגופו של עניין, ביהמ"ש העליון בחן האם ניתן לקבול כלפי עורך דין בגין עבירה משמעתית, מקום בו נעשו המעשים המיוחסים לו בשעה שהיה מיוצג, וקבע כי ככלל אין מניעה עקרונית על פי הפסיקה להחלת הדין המשמעתי, בנסיבות המתאימות, על מעשי עורך דין שמחוץ לעבודתו המקצועית, כמתחייב מתכליתם של כללי לשכת עורכי הדין, להגן על כבודו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור

ועל תפקודה הראוי של מערכת המשפט.

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

אוגוסט 2017 30 עט ואתיקה

על פי ביהמ"ש העליון:

"הרציונל הכללי המונח ביסודו של העיקרון לפיו ניתן מחוץ פעלו בגין דין עורך משמעתי לדין להעמיד שהיה שעה מעשיו לגבי אף לדידי תקף לתפקיד, הגשת בפני הדרך את לחסום אין כי ברי, מיוצג. קובלנה כנגד עורך דין אשר - במהלך היותו בעל דין או נאשם - נהג באופן שאינו ראוי כלפי בית המשפט או מי מהצדדים ושיש בו פגיעה בכללי האתיקה. יהא בכך משום הקניית חסינות אך בשל עצם שכירתו של דיני של תכליתם תחת מעיקרא החותר דבר ייצוג, המשמעת לשמור על הגינות ועל כבוד המקצוע. ברי, מקרה כל היטב לבחון יש זה כלל בגדרי כי כמובן,

בהתאם לנסיבותיו".

ביהמ"ש העליון מדגיש כי מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ניכר שהמבקש התנהל במידה מסוימת כמעין "עורך דין שלישי"

לצד באי כוחו:

לזה דומה כן על אותו הציבה המבקש "פעלתנות של מייצגיו. אשר על כן סבורני, כי לא נפלה שגגה בעצם העמדתו לדין של המבקש חרף היותו מיוצג; זיכויו בבית הדין המשמעתי הארצי לא - אף ודוקו כי סבר שהמותב משום אולם זה, מטעם נעשה לכל מעבר אשמתו הוכחה לא עובדתית מבחינה

ספק סביר".

על רקע זה גם נבחנה טענת המבקש בדבר אכיפה בררנית, תוך שביהמ"ש העליון מציין כי הטענה הועלתה לראשונה אך במסגרת בקשת רשות הערעור בגלגול רביעי ואין בית המשפט נוהג להידרש לטענות חדשות בעלות אופי עובדתי אלא במשורה ובאורח נדיר. לגופו של עניין לא נמצא כי יש בכוחה של הטענה כדי להביא לזיכויו של המבקש, מאחר שלא הרים את הנטל להראות שהעמדתו לדין משמעתי - בלא שהוגשו קובלנות כנגד באי כוחו )אף כי נשלחו אליהם פניות, והעמדתם לדין אכן נשקלה( - נעשתה משום שרירותיות, או נוכח

שיקולים אשר אינם מן העניין.

יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון מצא לנכון להקל בהקשר זה בעונשו של המבקש והעמידו על נזיפה בלבד.

השאלה השנייה שנידונה במסגרת רשות הערעור הייתה - האם ניתן להרשיע בעבירה לפי כלל 34 לכללי האתיקה, במחדל. לעניין זה נקבע כי הכלל נוקט אמנם בלשון מעשה - "לא יעלה" - אולם אין משמעות הדבר כי נדרשת פעולה אקטיבית בהכרח לשם מילוי

אחר היסוד העובדתי של העבירה:

"חובה זו בדבר איסור ההטעיה משרתת את תכליתם הכללית של דיני המשמעת לשמור על כבוד המקצוע ועל תפקודה התקין של מערכת המשפט, וכן מקדמת )לימור השיפוטי ההליך וטוהר האמת גילוי ערכי את בית- את להטעות לא הדין עורך "חובת זר-גוטמן

להלן ,)2000( 419 ,413 כד משפט עיוני המשפט" זר-גוטמן(. נוכח האמור, דומה כי כל הפרה של חובה באפס- "עשיה בגדר במחדל, ואם במעשה אם - זו

אחר איפוא תמלא - )388 בעמ' פלר, )וראו מעשה" מצאתי לא כי יוער, העבירה. של העובדתי היסוד טעם להחרגת הדין המשמעתי מחלותו של עיקרון זה, הענישה לתכליות כאמור, זהה, אינה שתכליתו הגם אדרבה, .)66 בעמ' חרמון, עניין והשוו )ראו בפלילים אימוצו נעשה מקל וחומר, שכן דיני העונשין מחייבים - מפאת עוצמת מעורבותם ומשמעותם בחיי הפרט - נקיטת זהירות יתרה בהרחבת היקפן של ההתנהגויות קוגלר יצחק למשל, )וראו עבירה דבר כדי העולות "דרישת החובה לפעול בדיני המחדל הפלילי: הצדקת הדרישה, היקף חלותה, והעיגון הפורמלי של החובות אם .))2003( 211 ,201 כ משפט מחקרי לפעול" יכול שבגינה כזאת, היתה הדין עורך של התנהגותו היה בית המשפט להיות מוטעה, מה לי מעשה ומה לי

מחדל, והשכל הישר יורנו דרכו".

לסיכום, הערעור התקבל בחלקו לעניין העונש בלבד ועונשו של המבקש הופחת לנזיפה.

**המדוברבתמציתפסקהדיןולאבפסקהדיןהמלא

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

עט ואתיקה 31 אוגוסט 2017

פסיקה

העמדה לדין משמעתי לאחר נקיטת הליכים אזרחיים אינה נחשבת "סיכון כפול" ואינה מקימה טענת השתק או

מניעות מפני ניהול הליכים משמעתייםעמל"ע 62256-12-15 מפי כב' השופט הבכיר אמנון כהן )מיום 28.3.2016(

רקע עובדתי:כנגד עורך הדין )להלן: "המערער"( הוגשה קובלנה בגין עיכוב כספי פיקדון שמסר לו לקוחו, מבלי שהייתה לו זכות לקזז סכומים

בגין תשלום שכ"ט, ושליחת יד בפיקדון. המערער טען כי ההליכים האזרחיים שהתנהלו בעניין - במסגרתם נתן ביהמ"ש העליון פסק דין על דרך הפשרה, לפיו ישלם ללקוח סך של 110,000 ש"ח לסילוק סופי ומוחלט של כל התביעות ההדדיות בין הצדדים, תוך ביטול פסק דין אזרחי קודם אשר על בסיס ממצאיו הוגשה הקובלנה - מבססים טענת השתק או מניעות כנגד ועדת האתיקה.טענתו זו נדחתה על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי, שקבע כי אין כל קשר או זיקה בין ההליך בבית המשפט העליון שדן בהיבטיו האזרחיים של הסכסוך, לבין ההליך המשמעתי מושא הקובלנה שעניינו

בפן המשמעתי של מעשי המערער.לגופם של דבר, נקבע כי אין חולק שהמערער החזיק כספים בנאמנות עבור לקוחו ולא העבירם לידיו בטענה שהכספים מעוכבים עד להסדרת ההתחשבנות בנוגע לשכר הטרחה שלטענתו מגיע לו. המערער מצידו לא הוכיח שהכספים אכן הופקדו בחשבון נאמנות או בחשבון פיקדונות, ולא בחשבונו הפרטי, ונמצא כי התנהלותו זו - כמו גם הפרת הוראות החוק בעניין עיכוב כספים המופקדים בידיו הנאמנות - מביאים למסקנה אחת ויחידה, והיא שהמערער שלח ידו בכספי הפיקדון של

לקוחו על כל המשתמע מכך.בית הדין המשמעתי המחוזי ציין כי בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק היה על המערער להגיש תביעה כספית כנגד לקוחו בתוך 3 חודשים מהמועד שבו דרש הלקוח לקבל את כספי הנאמנות, ואילו לקוחו אינו מחויב לבצע פעולה כלשהי על מנת לשמר את זכותו כנהנה בכספים, ואף שתיקה ארוכת שנים מצד הלקוח אין בה כדי להוות ויתור על זכויותיו בכספים, וקל וחומר שאין לראות בה הסכמה לטענות המערער

כלפיו בדבר חוב כספי כביכול שמקורו באי תשלום שכר טרחה. עוד נקבע, כי עורך דין המחזיק כספים בנאמנות אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהחליט כי זכותו של הנהנה בכספים פקעה ועוברת אליו, מחמת קיומו של חוב כזה או אחר של הלקוח כלפיו. רק בית המשפט המוסמך הוא זה שיכול להפקיע את זכויות הנהנה בכספים ולהעביר את הזכות לקבלם לעורך הדין, אם וככל שיקבל בית המשפט את טענותיו. בגין הרשעתו זו בשליחת יד בכספי פיקדונות, ולאור עברו הנקי והשבת הכספים, כמו גם העובדה שהקובלנה הוגשה בחלוף 12 שנים מאז קרות האירועים, נידון המערער ל-6 חודשי השעיה בפועל, 3 שנות השעיה על תנאי למשך שלוש שנים ותשלום הוצאות הקובלת

בסך 5,000 ש"ח.

ערעור הקובלת לבית הדין המשמעתי הארצי על העונש המוטה לקולא התקבל, ומנגד נדחה ערעורו של המערער על הרשעתו.

בית הדין המשמעתי הארצי קיבל את עמדת בית הדין המחוזי לעניין דחיית טענות ההשתק והמניעות, והדגיש כי לקובלת )ועדת האתיקה( הפררוגטיבה המלאה להחליט בדבר העמדתו של עורך דין לדין בשל עבירת משמעת, ואין בידי הצדדים לסכסוך לכבול את

ידיה או את שיקול דעתה. עוד צויין בדעת מיעוט, כי טוב עשתה הקובלת בכך שהמתינה לסיום ההליך בבית המשפט העליון, ואין בפרק הזמן שחלף ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט העליון ועד להגשת הקובלנה משום

שיהוי בלתי סביר או חריג. בית הדין המשמעתי הארצי הוסיף וקבע, כי הקובלת יצאה ידי חובתה בכך שהוכיחה כי המערער המשיך והחזיק בכספי הלקוח מבלי שהגיש תביעה נגדו, וכי המערער הוא זה שהיה חייב להוכיח כי הפקיד כספי הפיקדון בחשבון פיקדונות/נאמנות נפרד או כי היה

רשאי להמשיך ולהחזיק בהם, אך הוא לא עשה זאת. יתרה מכך, מאחר שמדובר בראיות הנמצאות בשליטתו המוחלטת של המערער, אשר יכול היה להזמין את דפי החשבון ולהציגם, חזקה

שהם לא היו תומכים בגרסתו ואף היו פועלים לרעתו. בית הדין המשמעתי הארצי החמיר את עונש ההשעיה תוך קביעה כי אין עבירה חמורה יותר בקודקס העבירות המשמעתיות מאשר העבירה של שליחת יד בכספי הלקוח, והדגיש שמדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו הינה הרחקה מהלשכה לתקופה "ממושכת בת שנים" ולעיתים אף לצמיתות, מה עוד שהמערער לא הפנים את חומרת ביצוע העבירה ולא הביע חרטה על מעשיו או לקח עליהם אחריות.

ברוב דעות הוטלה על המערער תקופת השעיה בפועל בת 30 חודשים, 5 שנות השעיה על תנאי וכן תשלום הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

על פסק דינו זה של ביה"ד הארצי הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

דיון:בית המשפט המחוזי דחה את הערעור לעניין ההרשעה ולא מצא לנכון כערכאה שלישית להתערב בקביעות העובדתיות ובממצאי המהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה

מהם במישרין. נקבע כי הימנעות המערער מלהציג אסמכתה בדבר הפקדת הכספים בחשבון נאמנות או בחשבון פיקדונות כללי כמתחייב על פי כללי האתיקה - יחד עם אי הגשת תביעה נגד הלקוח לפי סעיף 88 לחוק

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

אוגוסט 2017 32 עט ואתיקה

והעובדה שהמערער כלל לא ידע לומר מהו סכום החוב שמגיע לו מהלקוח - עונים על היסוד העובדתי שבעבירת שליחת יד בכספי

פיקדון, כמו גם על היסוד הנפשי של כוונה הנדרש בעבירה. בהתייחס לטענה לפיה פסק דינו של בית המשפט העליון הקים מחסום מפני הגשת הקובלנה, קבע בית המשפט המחוזי כי מקובלת עליו קביעת בתי הדין המשמעתיים שפסק הדין בבית המשפט העליון אינו מעניק חסינות למערער מפני הדין המשמעתי החל עליו מכוח היותו עורך דין, מה עוד שוועדת האתיקה כלל לא הייתה צד להליך האזרחי ולא הלקוח הוא שהגיש תלונה אלא הנהלת בתי המשפט

העבירה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לוועדת האתיקה. עוד נקבע כי אין ממש בטענת המערער לעניין "סיכון כפול" בקשר עם ההליכים האזרחיים, שכן ההליך דנן עניינו בפן המשמעתי של

מעשי המערער. ביהמ"ש המחוזי הדגיש כי גם העמדה לדין משמעתי של עורך דין, לאחר שכבר עמד לדין פלילי, אינה נחשבת לסיכון כפול, וזאת בשל

השוני במהות ובתכלית של הדין המשמעתי לעומת הדין הפלילי:

התדמית על בשמירה המשמעתית הענישה "'תכלית הראויה של המערכת המקצועית ועל התפקוד הראוי ממטרות במהותה שונה במקצוע העוסקים של של עניינו בין לאזן המבקשת הפלילית, הענישה הציבור בהגנה על שלומו וביטחונו לבין ענישת הפרט, הבנויה על שיקולים של גמול, הרתעה ושיקום' )על"ע עורכי לשכת של המחוזי הוועד נ' חרמון 2531/01 ,16.3.04 ביום ניתן בנבו[ ]פורסם אביב, בתל הדין ודאי, שתכלית הענישה המשמעתית שונה בעמ' 66(. מתכליתו של ההליך האזרחי )שנועד לפתור סכסוכים בין אדם לחברו( ולכן העיקרון של סיכון כפול אינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים גם לאחר שננקטו הליכים

אזרחיים".

גם הערעור על חומרת העונש נדחה מכל ומכל תוך שביהמ"ש המחוזי קובע כדלקמן:

"41. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, איני מוצא הדין בבית המערער על שהוטל בעונש להתערב המקרה בנסיבות כי מסקנתו, עליי מקובלת הארצי. שליחת של העבירה בחומרת ובהתחשב שלפנינו,

שבעבירות העליון ברף הנמצאת - לקוח בכספי יד מלשכת הרחקה ו'מצדיקה דין עורכי של המשמעת עורכי הדין לתקופה ממושכת, על מנת להגן על כבוד המקצוע ולקיים את אמון הציבור בעורכי הדין' )על"ע עורכי הדין בתל הוועד המחוזי של לשכת 9012/05 )3.8.06 ביום ניתן בנבו[ ]פורסם בירנברג, נ' אביב המערער עם המחוזי הדין בית הקל בית הקל -העונש כי דעתי, נחה לכך, בהמשך המידה. על יתר שהוטל על המערער בבית הדין הארצי, מאזן נכוחה מתחשב זה ובכלל ולקולא, לחומרה השיקולים בין הקובלנה, להגשת ועד האירוע מקרות שחלף בזמן ללא שנה 20 במשך דין עורך המערער של ובהיותו עבר משמעתי. בפרט, אומר, כי העובדה, שהמערער כבד נימוק מהווה אינה ללקוח הכסף את החזיר שבו המאוחר לשלב לב בשים זאת לקולא, משקל העובדה, את אדגיש זאת, ולעומת הכסף, הוחזר ואת שלישיים לצדדים מיועדים היו שהכספים העובדה, שהמערער לא הוכיח שהם הוחזקו בחשבון

נאמנות כנדרש על פי הדין.

המחוזי הוועד נ' יובל 9/89 בעל"ע שנקבע כפי .42של לשכת עורכי הדין בבאר שבע ]פורסם בנבו[ )ניתן ביום 21.1.90(, 'ראוי הוא שבתי הדין המשמעתיים הם עורכי- של בהליכותיהם המותר שביל את שיסללו זה, שביל של גבולותיו את בפסיקתם ויבהירו דין שהיו למסקנה, יגיע זה שבית-משפט במקרים ורק חריגות בהתווייתם של גבולות אלה על-ידי בתי הדין המשמעתיים, לחומרה או לקולא, יאמר את דברו' )שם, בע' 709(. בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי, כי העונש הינו הארצי הדין בית שהטיל השעיה חודשי 30 של ערכאת של התערבותה את המצדיקה במידה חמור בצד נמצא אף הוא כי ונראה, השיפוטית, הערעור הנמוך של מתחם הענישה הנוהג בעבירות של שליחת

יד. משכך, איני מוצא להתערב בו".

**המדוברבתמציתפסקהדיןולאבפסקהדיןהמלא

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

עט ואתיקה 33 אוגוסט 2017

פסיקה

על כיבוד הסדרי טיעון והחלה רטרואקטיבית של תקופת השעיה בפועל

עמל"ע 60632-12-16 מפי כב' השופט משה דרורי )מיום 2.2.2017(

רקע עובדתי:

עורך הדין הורשע בהליך פלילי בעבירות שעניינן פגיעה בפרטיות והשגת מידע מן המרשם על ידי מי שאינו זכאי לו, בגין מסירת מידע לחוקרים פרטיים מהמסוף המשטרתי תמורת כסף, ונידון בהסדר טיעון ל-6 חודשי עבודות שירות ו-3 חודשי מאסר על

תנאי למשך 3 שנים.בעקבות הרשעתו ונוכח הקלון שבמעשיו הוגשה נגד עורך הדין בקשה להטלת עונש לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, ובית הדין המשמעתי המחוזי התבקש לכבד הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, ולפיו יושתו על עורך הדין בין היתר 12 חודשי השעיה בפועל, שיחולו רטרואקטיבית גם על תקופת ריצוי עבודות השירות

שבינתיים הסתיימה. בית הדין המשמעתי המחוזי סבר כי על אף שהעונש עליו הוסכם בין הצדדים הינו ראוי בנסיבות המקרה, אין באפשרותו להטיל השעיה באורח רטרואקטיבי, על בסיס הצהרת עורך הדין כי לא עסק במקצוע בתקופת ריצוי עבודות השירות. לפיכך, בית הדין אימץ את ההסדר באופן שעל עורך הדין הושתו 6 חודשי השעיה בפועל ממועד ההחלטה וכן 24 חודשי השעיה על תנאי למשך 36 חודשים

לתקופה של 3 שנים. הקובלת הגישה ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, שביסודו עומדת הטענה כי אין מקום לסטות מהסדר טיעון כל עוד לא נפל בו פגם העולה כדי שיקול זר או חוסר סבירות קיצונית. עורך הדין הסכים אף

הוא לערעור.חרף האמור לעיל דחה בית הדין המשמעתי הארצי דחה את הערעור בקובעו כי לא יהיה זה נכון להתערב בתוצאה אליה הגיע בית הדין המחוזי, באשר היא מבטאת בפועל את הסכמת הצדדים לעניין תקופת

ההשעיה, שעל פניה אינה בלתי סבירה בנסיבות העניין. על פסק דינו של בית הדין הארצי הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים, שעניינו כיבוד מדוייק של הסדר הטיעון וחישוב ההשעיה

הרטרואקטיבית.

דיון:ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת המערערת, לפיה כעיקרון יש לכבד הסדר טיעון, אלא אם יש נסיבות חריגות ויוצאות דופן המונעות לעשות כן. לעניין זה רואים את ההליכים המשמעתיים בבתי הדין של לשכת עורכי הדין כקרובים מאד להליכים פליליים, וכשם שבתי המשפט בכל הערכאות מכבדים הסדרי טיעון בהליכים פליליים )למעט מקרים חריגים, בהם יש צורך להסביר מדוע הסדר הטיעון אינו מכובד( - כך

יש לנהוג בהסדרי טיעון בבתי הדין המשמעתיים.ביהמ"ש המחוזי הוסיף וציין כי בית הדין המשמעתי המחוזי סטה מהסדר הטיעון מנימוק משפטי העוסק בהחלה רטרואקטיבית של

ההשעיה, ובכך טעה:

"יש להעמיד את ההלכה על מכונה גם לעניין הנושא שהובא בפירוט לעיל, בדבר סמכות בית דין משמעתי, מיום רטרואקטיבית שיחול השעיה עונש לקבוע ההשעיה המעשי. בתוך כלל משפטי זה, יש ליתן משקל דין כעורך תיפקד לא כי הדין, עורך להצהרת מכריע בתקופה הרלוונטית. אם הלשכה מוכנה לקבל הצהרה זו, כנתון מחייב, מן הראוי כי גם הערכאות המשמעתיות - ובעקבותיהן בית משפט זה - יראו את הצהרת עורך או כזה כן בתיק כנתון עובדתי מחייב, אלא אם הדין, אחרות ראיות שיש או ברורות בלתי העובדות אחר

הסותרות את הצהרת עורך הדין".

מאחר שבשלב בו הוגש הערעור הסתיימה תקופת ההשעיה בפועל של עורך הדין, כפי שהוסכם עליה גם בין הצדדים בהסדר הטיעון, והוא הוגש באופן פורמלי בלבד לשם חידוד ההלכה כאמור לעיל – קבע בית המשפט המחוזי כי הערעור התקבל במובן זה שבגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי ייכתב כי תקופת ההשעיה בפועל

הינה שנה, מיום תחילת ריצוי עבודות השירות.

**המדוברבתמציתפסקהדיןולאבפסקהדיןהמלא

פסקי דין נבחרים בתחום האתיקה

אוגוסט 2017 34 עט ואתיקה