ח"י בס"ד. ש"פ ד"ה ]מאמר *ה'תש"מ כסלו וישלח, ביאורים[ עם דרבא בפומיה מרגלא

]לפי טובים ומעשים תשובה חכמה תכלית בפומי' דרבא מרגלא דרך של הנהגה הוא טובים המעשים שעיקר מובן המאמר המשך

כו' שצריך[ מי את ולכבד ארץ ושונה קורא אדם יהא ]- שלא ובמנין[ בחכמה ממנו שגדול במי או ברבו או ובאמו באביו ובועט

ראשית1שנאמר עושיהם, ללומדיהם לכל טוב הוי' שכל יראת חכמה זה ד"ה במאמרו אדמו"ר מו"ח כ"ק . ומביא2לעושיהם אלא נאמר לא

(4תרפ"ט חתונה דרושי בקונטרס )נדפס3תרפ"ט וישלח בש"פ שאמרותכליתרש"י[ של ציטוט ]תחילתתורה, היא רש"י, דחכמה פירוש

עיקרה הוא של חכמה, טובים ומעשים תשובה עמה שיהא תורה, והשגה, שיבין הבנה הוא תורה של בהמאמר, דעיקרה . ומדייק]ע"כ[

אין שלומד מה מבין שבע"פ, דכשאינו בתורה ]ובפרט שלומד מה וישיג הוא תורה של שעיקרה אומר זה רז"ל [, ובמאמר5כלל לימוד נחשב זה

אינה תורה של שעיקרה אחת תמיה ]הרי טובים ומעשים תשובהוישוהשגה[ הבנה דהטעם . רש"י פירוש בהמאמר שמביא לומר,

תכלית הוא המקומות ברוב דתכלית הפירוש חכמה, הוא, כי בתכליתפירוש ועפ"ז, וכיו"ב. טובים ומעשים תשובה חכמה תכלית הכוונה,

לתשובה שתביא )חכמה( הוא התורה בלימוד הכוונה הוא, שתכלית אכן התורה שעיקר לומר מקום היה זה ]ולפי 6טובים ומעשים הוא חכמה דתכלית רש"י פירוש בהמאמר מביא . ולכןוהשגה[ הבנהדנוסף7תורה של עיקרה שתביא היא התורה דלימוד שהכוונה לזה .

ענינה[ עיקר ]ואדרבה עצמה התורה ענין טובים, גם ומעשים לתשובהולכןוהשגה[ הבנה כ"כ ]ולא טובים ומעשים תשובה הוא מדייק, .

שונים. ענינים שני לכאורה הם טובים ומעשים )תורה( ותשובה דחכמה

טובים, נוסף ומעשים )תורה( ותשובה להוסיף, דחכמה יש ואוליב( מודגשת התורה הפכים. דבלימוד כמו גם שונים, הם ענינים שהם לזה

אליו ויגש ד"ה לקמן גם ]ראה בתורה העוסק האדם של מציאותו הם שנים ראשי ארבעה השני(, וד"ה הקטע ד' )סוף אות יהודה

שלומד( בהשכל )הענין וישיג שיבין היא התורה לימוד , דמצותה'[ אות דוקא. וכמו הבנתו כפי לפסוק צריך דין לפסק בנוגע שגם שלו. ועד כו' וכולהו אומר כו' הקב"ה דרקיעא במתיבתא מיפלגי קא8שארז"ל פסקו דרקיעא שמתיבתא זה על כו', דהטעם אמרי דרקיעא מתיבתא

כי אחר באופן הדין הוא, הם צריכים התורה כללי ע"פ מהקב"ה, אין אחרת התורה, כי כללי פי על ]דווקא הבנתם כפי הדין לפסוק

ובהמשך זה ידי על הטעם: שדווקא ה'( מבואר )אות תורה.

אפילו הוא זה . דעניןהאב[ בעצמות הבן שורש מתגלה אלו כללים דהאדם התורה בלימוד דרקיעא. ומכש"כ שבמתיבתא התורה בלימוד

דתורה וקוב"ה9היא בשמים לא למטה, בני נצחוני ואמר חייך קא ובתשובה9נצחוני דענין הביטול מודגש טובים ומעשים . דהאדם.

, וכ"ה10מכאן ממציאותו, אסורה ומתבטל יוצא שהאדם הוא התשובה הגמרא שמשמעות מבואר ]לעילטובים( )מעשים למצוות בנוגע

המצוות שקיום לזה , דנוסףארץ[ דרך של הענין כללות גם כוללת הפעולה גם , הנה11עבד עבודת השכל, אלא( בדרך מצד )לא צ"ל

המצוה את המקיים האדם גוף שאברי הוא המצוות קיום ע"י שנעשיתדמרכבה12העליון לרצון מרכבה נעשים ואעפ"כ, הו"ע , הביטול. טובים ומעשים תשובה חכמה( )מציאות( הוא )תכלית תורה של עיקרה

)ביטול(.

לית14בזהר דאיתא מה ( ע"פ13)בהמאמר בזה הביאור ונקודתג( דלבא. דמחשבה ברעותא איהו נתפס כלל, אבל בך תפיסא מחשבהכולל מהשגה שלמעלה החכמה וגם דבינה ]השגה ראי' גם דבינה, תופסת15דחכמה וע"י ולא בגילויים רק [ תופסים רעו"ד בעצמות,

שע"פ בכללות. אהבה ב' מדריגות הוא, דבאהבה בהעצמות. והעניןואהבה טעם עם שמקושרת הנשמה עצם שמצד עצמית ודעת,

לעצם הבן שמעצם עצמית אהבה שהיא לאביו בן אהבת העצמות. ע"ד הוא דליבא רעותא ]גדר דלבא רעותא בשם נקראת זו האב. ואהבה

וזהולהקב"ה[ עצמית אהבה דכמו ברעותא איהו נתפס . דלבא, בכל האב ניזוז אבא צועק האב, דכשהבן עצמות את מעורר שהבן

הנשמה עצם שמצד עצמית בהנמשל, שהאהבה הוא מהותו, כמו"כ להחזיק כמו 'תופסת' אינו התיבה ]משמעות בהעצמות תופסת

לאב, והוא נוגע הדבר הבן של הצעקה שמצד ביד, אלא ולתפוס תשובה הוא החכמה ועיקר שתכלית . וזהובזה[ עמוק באופן מתעורר לתפוס )כנ"ל(, ובכדי בגילויים רק תופסת החכמה , כי16טובים ומעשים

ומעשים שתשובה ]מובן טובים ומעשים תשובה ע"י הוא בהעצמות הערה עצמית, וראה אהבה – דליבא הרעותא ענין הם טובים

16].

דענין וצריך ובכדי תופסת )דחכמה זה להבין, לתפוס בגילויים, מבאר ומעשים תשובה ע"י הוא בהעצמות המעלה רק טובים( דנפש הכחות שבדרגת חכמה. דהגם לגבי טובים ומעשים שבתשובה

טובים, דלימוד ומעשים מתשובה יותר נעלה הוא התורה לימוד האדם שבלב במדות הם טובים ומעשים שבו, ותשובה בהשכל הוא התורה

המעשה[, בכח טובים , ומעשים17שבלב במדות ]תשובה המעשה ובכחמעלה תופסים דוקא ידם שעל טובים ומעשים בתשובה מ"מ,

חכמה שתכלית להפירוש רק לכאורה הוא זה ביאור בהעצמות. אבל גדולה לשלימות מתעלה ]- שהחכמה דחכמה העילוי תכלית הוא התשובה שע"י . דכיוןהנפש[ בכוחות עותר הנעלית ממעלתה יותר

לתשובה מביאה שהחכמה בהעצמות, לכן, ע"י תופסים טובים ומעשים לידי שמביא תלמוד גדול ]וע"ד בחכמה גם עילוי טובים, נעשה ומעשים שהוא מכמו יותר גדול הוא מעשה לידי מביא שהלימוד , דע"י18מעשה

)שחכמה זה משמע, דענין שבהמאמר הענינים עצמו[. ומהמשך מצדובכדי תופסת ומעשים תשובה ע"י הוא בהעצמות לתפוס בגילויים,

ומעשים תשובה הוא תורה של שעיקרה זה על ביאור גם טובים( הוא בכוחות יותר נעלית שהיא החכמה של המעלה חשוב ]ואינו טובים

.הנפש[

דמ"ש ויובןד( איהו דנתפס להענין בהמשך בהמאמר בהקדים, לומר בהעצמות, יש תופסים טובים ומעשים תשובה שע"י דלבא ברעותא

במדריגה הוא רעו"ד שלאחרי התומ"צ שקיום, 19בכ"מ המבואר ע"פ שפנה שוטר של סיפור פי על להדגים ]יש)כדלקמן( יותר נעלית

גם–הולך' 'ביטול ענה הולך', והוא כאן 'מי לחסיד וגם ביטול בזהר לומר, דמ"ש יש . ועפ"זלזה[ מגיעים איך כאן הולך, ומבאר

דלבא בהרעותא בזה. שנתפס ענינים דלבא, שני ברעותא איהו שנתפס נתפס שבהם התומ"צ לקיום הקדמה היא דלבא שהרעותא עצמה, וזה

עצמה, או בה –דליבא' ברעותא איהו ]'נתפס ממש העצמותוהיינו,תומ"צ[ קיום על שמשפיעה דליבא הרעותא באמצעות .

, אלא20התומ"צ קיום )בעיקר( ע"י הוא ממש בהעצמות לתפוס שבכדיהיא הוא בהעצמות תופסים המצוות מעשה שע"י שזה כשהעשי'

והביטול לקיום המביאה כשהאהבה הוא המצוות שבעשיית בביטול, רעותא מטעם שלמעלה עצמית אהבה היא המצוות דלבא. ודעת,

]שבעת21דכשהאהבה המצוות ודעת, קיום טעם ע"פ התפלה[ היא היא כשהאהבה אלקות. וגם גילוי להמשיך בכדי היום[ הוא כל ]שבמשך

לי22דמי רבה לאהבה בא דאוא"ס, שעי"ז בההפלאה ההתבוננות ע"י בקיום מבוקש , יש23בהעצמות ורק הגילויים בכל רוצה בשמים, שאינו

אוא"ס. וקיום עצמות גילוי היום(, להמשיך כל )שבמשך שלו המצוות בלי דלבא( הוא )רעותא עצמית האהבה התעוררות שלאחרי המצוות

ורק עצמות גילוי דהמשכת המבוקש לא ]גם מבוקש שום אוא"ס[ ה' שלמעלה רצון עם לזרום כמו שהוא לבאר ]ישית' רצונו לקייםבדרךמבוקש([ אין )כי האדם מרצון שאין ]כיון עול קבלת ,

בין ההבדל מבאר עצמית. ובהמשך עול לקבלת מבוקש, הכוונה המצוות שבקיום . דהביטולעול[ בקבלת מצות לקיום עול קבלת באופן המצוות קיום , וע"י24שברעו"ד מהביטול יותר עוד הוא זה באופן

העצמות. המשכת הוא זה

בהעצמות תופסים אין דלבא רעותא ע"י שגם לזה לומר, דהטעם ויש שלאחרי המצוות קיום ע"י דוקא הוא בהעצמות לתפוס ]ובכדי ממש

לתפוס אפשר ענין, אי מכל מובדל הוא שהעצמות הרעו"ד[, הוא, דכיון האהבה שגם )דהעצמות(. וכיון שלו הרצון ע"י ענין, אלא שום ע"י אותו

היא )רעותא הנשמה עצם שמצד העצמית ורצון אהבה דלבא( דקבלת שבהעבודה היתרון ממש. וזהו העצמות בזה נתפס דהאדם, אין

התפלה, עצמית, בזמן עול לקבלת ]הכוונה דלבא רעותא לגבי עול דלבא , דרעותאכך[ אחר שבא עול בקבלת המצות לקיום כ"כ ולא לעצמו רוצה בביטול, שאינו הוא שלו כשהרצון האדם, וגם רצון הוא הוא זה רצון , מ"מ, גם25הקב"ה )שיושלם( רצון הוא רצונו וכל כלל

והעבודה27, מציאות26האדם של הרצון עליו עול, שמקבל דקבלת . הוא עבד, שעבד בדוגמת רצונו כנגד הוא כשהציווי גם השם ציווי לקיים מצד אלא )רצון( שלו המציאות מצד לא האדון, הוא רצון לקיים מוכרח

עול דקבלת הביטול שאעפ"כ, גם . אלא28עליו המוטל שמים מלכות עולובכדי בהעצמות תופס אינו ע"י דוקא הוא בהעצמות לתפוס ממש, לגבי' ית', חשיב וכלא ערוך באין הם הענינים שכל , דכיון29התומ"צ קיוםובכדי לתפוס יכולים ידו שעל ענין שיהי' איזה שייך אין הרי ית'. בי'

שע"י בזה. וזהו רוצה שהעצמות ע"י דוקא הוא העצמות את לתפוס העצמות. היינו, רצון הם המצוות בהעצמות, כי תופסים התומ"צ קיום התומ"צ מעלת מצד לא הוא בהעצמות תופסים התומ"צ שע"י דזה

בביטול צ"ל המצוות שקיום העצמות. וזה רצון שהוא לפי עצמם, אלאבכדי בשוה הם ומציאות ביטול העצמות שלגבי ]אף הוא, ממש[,

בגילוי המצוות קיום שע"י העצמות שהמשכת תהיה ]שלא תהי' באופן היא האדם של המצוה . דכשעשייתההמשכה[ בצינור סתימה המציאות המצוה, הרגש את המקיים שהואשלו, המציאות שנרגשת

וכיון לגילוי סותר כמו הוא המצוות את מקיים שכשהאדם העצמות. הקב"ה, נרגשת רצון להשלים הוא שלו כשהרצון שלו, גם הרצון מצד

תהי' בגילוי, המצוות קיום שע"י העצמות שהמשכת מציאותו, לכן, בכדי שלו הרצון מצד עול, לא קבלת בדרך הוא המצוות שקיום ע"י הואעליו. המוטל שמים מלכות עול מצד אלא

ישנם בחינות ]לסיכום: אהבה ג' א. העצמות: ב-'תפיסת' שבאה בפועל מצוות )עצמית(. ג. קיום עול עצמית. ב. קבלת

לתפוס אפשר שאי לעיל שאמר במה מבואר זה. ותוכנן אחריהעצמות[. של – שלו הרצון ידי על ענין, אלא שום ידי על אותו

התורה בלימוד כלל בדרך הם ועבד דבן הענינים , דשני30ידוע והנהה( אהבה היא בן של שהמשמעות ביאר כאן ]עד המצוות ובקיום

תורה. ובהמשך לימוד שזה מבאר דליבא. וכאן רעותא – עצמית

הלומד בן של הפירושים, שהמציאות שני בין הקשר את מבאר האב, מציאות הוא שהבן במה ומקורה הבנתו, שורשה כפי תורה – מתגלה שהאב ממה יותר גבוה בחינה יש האב מצד גם שבזה

ביאור לומר יש . ואולימקב"ה, כדלקמן[ שלמעלה האב מציאות הוא בן להאדון, וענין בטל הוא הוא, דהעבד לעבד בן בין בזה, דהחילוק

האב רצון שהוא דמה31תרס"ו בהמשך האב. וכמבואר הוא שמציאותו הבן. וענינים שכל מחייב כן האב שכל שמחייב הבן, וכמו רצון גם הוא וקיום התורה לימוד ע"י מתגלים מישראל אחד ועבד( שבכל )בן אלה

בדרך השם ציווי לקיים הוא המצוות המצוות, שקיום המצוות. דבקיום בהבנה להיות שצריכה התורה שבו, ובלימוד העבד עול, מתגלה קבלת לחכמתו יהי' בהתאם בתורה העוסק האדם של דוקא, שהשכל והשגה

דהאדם שהפס"ד זה להוסיף, דגם שבו. ויש הבן הקב"ה, מתגלה של היא, בשמים לא דהאדם, דתורה הבנתו כפי להיות צריך בתורה העוסק

ואמר חייך קא קוב"ה רז"ל שבישראל, וכמאמר הבן ענין מצד הוא , כי32. והיינובני שהם לפי הוא שנצחוני זה על נצחוני, דהטעם בני נצחוני האב ]של שלו הגלויים מכחות שלמעלה האב בעצמות הוא הבן שרש

ית' בעצמותו הוא הקב"ה, ששרשם של בישראל, בניו , ועד"זעצמו[ולכן בתואר עצמו את שצמצם מכמו למעלה יודעים הם קוב"ה, אמיתית33ומשיגים שלמעלה בהעצמות מושרשת שהיא כמו התורה אינה תורה זה ]לפי קוב"ה בידיעת שנמשכה כמו התורה מדרגת

מציאות גילוי ב', אלא אות הביטול, כנ"ל היפך שהיא מציאות.הבן[ במציאות שמתגלה האב של העצמי היש

האדם, בעבודת ענין עוד ועבד, יש דבן הענינים לשני נוסף והנהו( וכמו קיום ענינים. שני המצוות ד(, דבקיום )סעיף שנת"ל המצוות.

, וקיוםד'[ באות השניה ]השליבה המצוה שבקיום דקב"ע הביטול ית' עצמותו עם החיבור של השלישית ]השליבה עצמה המצוהועיקרד'[ שבאות המצוה קיום ע"י הוא העצמות דהמשכת הענין .

אלא רצון – עצמה שבקיום העצמות שהמשכת שבכדי העצמות, עול, עבד. קבלת בדרך היא המצוה כשקיום הוא תהי' בגילוי המצוה

לקיים ורק מבוקש שום בלי הוא המצוות )שקיום זה דענין והשלימות עצמית האהבה התעוררות קדימת ע"י עול( הוא קבלת ית' בדרך רצונו

.דלעיל[ הבן שורש בחינת זו ]גם דלבא(, בן )רעותא

ומעשים תשובה דחכמה ג' הענינים הם אלה לומר, דג' ענינים ויש לבן בעיקר ]הכוונהה( סעיף )כנ"ל בן )תורה( הו"ע טובים. חכמה רעותא – העצמית האהבה של לבן גם שמחובר הגלוי, אלא

)כנ"ל ממציאותו ומתבטל יוצא שהאדם הוא שענינה , תשובהדליבא[

הוא סעיף ומעשים דקבלת הענין ע"ד ב(, עבד, הם טובים עול, העצמות. עצמם, רצון המצוות

טובים, שעל ומעשים תשובה בהלשון34הידוע פירוש עם זה לקשר וישומאירים טובים המצוות( מעשים )מעשה המעשים נעשים התשובה ידי

בקיום היא העצמות , דהמשכת35 ולא המצוות )בעיקר( )מעשים(, מעשים יהיו שהמעשים שבכדי עול(. אלא )ודקבלת דתשובה בהביטול

שהמשכת טובים הוא שבהם העצמות ומאירים, בגילוי, ע"י תהי' עול וקבלת תשובה שתהיה ]וכדי עול וקבלת דתשובה הביטולכנ"ל של רק )ולא עצמית יש28 הערה אתכפיא, צורך (,

שורשו ומצד הגלוי הלימוד מצד – הבן עבודת לה להקדיםדליבא. העצמית, רעותא באהבה

טובים, אבל ומעשים לתשובה מביאה בן בחינת איך ביאר כאן עד טובים. ומכאן ומעשים תשובה )בן( היא תורה של שעיקרה לא

.המאמר[ ושאילת נושא שזהו השני הענין את מבאר ואילך

)ההבנה האדם של שמציאותו הוא התורה עסק שענין הגם והנהז( צ"ל התורה בלימוד להתורה, מ"מ, גם שלו( תהי' בהתאם וההשגה פרקו שונה דומה שאינו37שארז"ל . וזהו36תורה של עולהדעבד, הביטול

היתירה זו שבפעם ואחד, לפי פעמים מאה פרקו לשונה פעמים מאה לבאר ]יש 39דעבד הביטול צ"ל בתורה , שגם38ורגילותו טבעו משנה

באב ושורשו הבן של בבן, הגילוי בחינות שתי שישנם הנ"ל פי על דבקותו שמצד מציאות, אלא הוא הבן הגילויים עצמו, שמצד

תורה, של מציאות היא שלו ולהשיגה, המציאות להבינה בתורה שאין מתגלה. מה השורש אין אבל – באב בפנימיותה שמושרשת

אזי של העבודה את יש בתורה כשגם כן בבן מתגלה העבד, השורש – האב מציאות שלו, שזהו וההשגה ההבנה ובמציאות

.מתגלה[ עצמו

בהנשמה ענינים, הוא שני הם ועבד שבן בזה, דזה הביאור ונקודתאבל שבאה כמו מושרשת שהיא כמו הנשמה בשרש בהמשכה,

ומצוות, בתורה הוא חד. ועד"ז הם שבה הענינים ממש, שני בהעצמות התורה בלימוד אחד. ולכן, גם ענין הם בהעצמות, שניהם שהם דכמו בלבד, בן בבחינת התורה לימוד דעבד. דע"י הביטול גם להיות צריך

היא40באורייתא דישראל ההתקשרות שבאה כמו דתורה בהדרגא מציאות הוא ]והבןענינים[ שני נעשו והמצוות ]שהתורה בהמשכה

ובכדישורשו[ בו ניכר שאינו לעצמו ההתקשרות , בעצם שתהי'

חד[, הוא הם והמצוות התורה ]ששם בהעצמות שמושרשת כמו התורה היא בשמים לא הענינים. דתורה שני מודגשים שלו התורה שבלימוד ע"י

ואין דוקא הבנתו כפי הם שלו דינים הפסקי לרשותו, שלכן ניתנה אלא עול עליו מקבל הוא זה עם דבן, וביחד מציאות– 9קול בבת משגיחין

שמוטל כעבד להתורה בטל והוא ה"אדון" שלו היא תורה, שהתורה המביאה היא דליבא רעותא שבחינת לבאר ]נראה האדון עול עליו עול. בקבלת – עבד גם להיות לעצמו מציאות שהוא כמו הבן את

ניכר שבזה ועבד דבן הענינים שני בתורה שיש הזה הענין ותוכן.בהמשך[ מבואר בעצמות מושרשת שהיא כמו התורה עצם

הוא תורה של טובים, דעיקרה ומעשים תשובה חכמה תכלית וזהוח( לתשובה מביאה שהתורה לזה טובים. דנוסף ומעשים תשובה עמה שיהא

תפיסא של בדרגות שליבה היא שהתורה ]כלומר טובים ומעשים ו': אות המצות, כנ"ל עול, וקיום דליבא, קבלת - רעותא ביה

לעליה מנוף הוא זה תורה טובים. לימוד ומעשים תשובה חכמה עמה, עם להיות צריכים טובים ומעשים , התשובהלמעלה[ מלמטה

שבלימוד התורה גם התורה עצמה, ומעשים דתשובה הביטול יהי' של טובים מעשים בבחינת היא עצמה שהתורה ]כלומר טובים

בחינה המצוות בקיום ביה תפיסא היא התורה של זו הנ"ל. שיהא שאומר לומר, דזה . ]וישלמטה[ מלמעלה העצמות המשכת

שהאדם )מה דתשובה הביטול טובים, הוא, כי ומעשים תשובה עמהאסורה יוצא הוא ממציאותו, ולכן ההרגש מצד מכאן(, גם שלו,

ד' בענין אות הנ"ל דרך ]על שלו )בדקות( המציאות מעורב בהביטול האדם ענין בה יש שעדיין בהעצמות, כיון תופס שאינו עול הקבלת

בדקות שמעורב כאן שכאומר מה רצונו, שזהו את שמבטל עצמו טובים, דזה דמעשים הביטול הוא הביטול , ואמיתיתשלו[ המציאות

אלא שלו הרצון מצד לא הוא עול קבלת בדרך הוא המצוות שקיוםובפרט סעיף סוף )כנ"ל עליו המוטל שמים מלכות עול מצד ד(.

שהכוונה )סעיף דלעיל להביאור להמצוות היא טובים במעשים ו( דמעשים זה, הביטול ביאור , דלפיהעצמות[ ]רצון )מעשים( עצמם

הוא שנרגש להאדון, ומה בטל שהוא זה גם בו נרגש שאין הוא טובים טובים, ומעשים תשובה עמה שיהא הוא חכמה העליון. ותכלית רצון רק

הביטול שלו התורה שבלימוד דמעשים הביטול וגם דתשובה יהי' ושרש בעיקר תופסים עי"ז תורה, כי של עיקרה הוא זה טובים[. וענין

סוף לעיל הנאמר ביאור ]זהו בהעצמות מושרשת שהיא כמו התורה.תורה[ בלימוד עבד ועבודת בן עבודת חיבור להיות ז' שצריך אות

דהטעם ויש תשובה חכמה )תכלית זה שמאמר זה על להוסיף, שני התורה בלימוד דוקא, כי בפומי' דרבא טובים( הי' מרגלא ומעשיםאופן אופנים כתוב הראשונות ]בהוצאות דאביי הלימוד בכללות,

ויש אבל של רבו שהוא כיון שפירושו 'רבה', בהוצאות אביי, ואופןהענין[ למשמעות תוקן, בהתאם המאוחרות דרבא הלימוד

[. והחילוק41דתושבע"פ הענינים כל נכללים ורבא דאביי ]שלכן, בהויות אמרת שציטט אביי ]דברי 42בגמרא כדאיתא הוא האופנים שני שבין אבא[ בר אדא רב של פטירתו אחרי לתלמידיו אבא בר אדא רב

לגרם אביי אצל הולכים שאתם ]עד אביי בי גרמי אדמגרמיתו שמינא בשרא אכלי תו)רש"י(,[ לשובע שלא ללמוד כלומר עצמות

רבא. אצל מרווחות צהובות הלכות ולמדו ]בואו רבא בי

הדרכים זה לפי –טובים' ומעשים תשובה חכמה 'תכלית ב' שתכלית היא המטרה, והתורה מביאה לתשובה ומעשים טובים. והבנת רש"י המבוארת במאמר שהתשובה ומעשים טובים הםושל עיקרה של תורה, הם שני הדרכים של לימוד של אביי

רבא.

תורה של באופן יותר היתה אביי של הלימוד ששיטת כאן ומובןבדרך ומעשים לתשובה שמביאה למעלה מלמטה טובים,

תורה של באופן רבא העולם(. ושיטת של מהמציאות )התפשטות )לגלות למטה מלמעלה טובים, בדרך ומעשים תשובה עמה שיש

יש בעצמותו מושרשת עצמה שהמציאות דמיון לזה ית'. שבהויות במאמר הלל, כנ"ל לבית שמאי בית שבין למחלוקת

דתושבע"פ(. הענינים כל נכללים ורבא דאביי

מהמעשים שונים טובים אביי, המעשים בזה, שלדעת להוסיף ויש ההלכה( )גדרי טובים אביי, המעשים לדעת רבא, כי של טובים –)תשובה( התפשטות של בדרך ותשובה לחכמה בהמשך באים ניתוח של מופשטים לגדרים בהתאם נקבע למעשה ההלכה גדר

של אישית נגיעה מכל להתפשט הוא המעשה המציאות, ועניין מלכתחילה היא רבא, התורה לדעת ורצון, כנ"ל. אבל אהבה

)גדרי טובים המעשים עיקרה, ולכן זו טובים, כי למעשים מיועדת שמפשיטה כמו שהיא, ולא כמו המציאות על ההלכה( מתלבשים

והתשובה האדם מציאות הוא והלימוד החכמה; המעשה אותה )ראה מאלוקות כולה חדורה תהיה שמציאות כדי אמצעי היא

אמו, ויש לומר ירך עובר אם ורבא אביי שנחלקו מ"ו דף ב"קשבזה נחלקו )כשפרה דחד וולדה דחד(, ואכ"מ(.

על הראשון )הסיפור נוראים סיפורים בספר זה בענין עוד וראה הלשון: ".. אופן הזקן[ בזה ]אדמו"ר להם טוב(: אמר שם הבעל

דווקא".. אביי השכלות מהות ממש היה נגלה בלימוד השכלתו כל מאד נתפלאו הדרוש סיום עמוק.. ואחר פלפול להם ודרש

אדמו"ר הכא". ואמר קחזינן ורבא דאביי ואמרו: "הוויות הגדוליםכי השכלות דווקא, ולא אביי השכלות מהות הזקן: "זה רבא,

ע"כ באופן היה השכלתו וכיוןשם[ מהסיפור אחר". שלימוד . (,43מרווחות צהובות )הלכות שמינא בישרא של הי' באופן דרבא התורה

ובפרט האדם של המציאות מודגשת זה באופן שבהלימוד הלומד, ,44דבדיחותא מילתא אמר לרבנן להו דפתח שמקמי היתה שהנהגתו

טובים, ומעשים תשובה חכמה תכלית בפומי' המאמר הי' מרגלא לכןטובים. ודמעשים דתשובה הביטול גם צ"ל התורה שבלימוד

זמן גם נשיאינו, כולל רבותינו שבדרושי הענינים שכל ידוע והנהט( זה שדרוש לומר, דמהטעמים יש הדיוק. ועפ"ז בתכלית אמירתם, הם

כסלו, הוא, י"ט שלפני וישלח, השבת בש"פ אדמו"ר מו"ח כ"ק אמרו 46כסלו לי"ט גו' השייך נפשי בשלום פדה45בהפסוק מרומז הנ"ל ענין כי

מיוחדת, כי בכוונה כסלו לי"ט השייך את מקדים שהרבי ]נראה כו'' בתורה העוסק 'כל המאמר ציטוט מקדים הוא בהמשך גם

למרות בשלום פדה לפסוק השייך הבנת שמצד נפשי, יותר, קל החסדים מכל קטנתי הפסוק על המאמרים, הביאור

הדברים סדר תוכן את י' מבאר באות שרק ממה שמובן כמוובהפסוקכו'[ העוסק כל במאמר ומכל החסדים מכל קטונתי ,

שבפרשת האמת וגם47וישלח גו' ]כיון 48כסלו די"ט להגאולה שייך . והעניןבהערה[ כסלו, כמבואר י"ט לגאולת שייך הזה שהפסוק

טובים[ ומעשים ]חכמה, תשובה הנ"ל שבמארז"ל הוא, דג' הענינים – תורה, תשובה – וגמ"ח. חכמה עבודה דתורה49לג' העמודים שייכים

כי הו"ע50)עבודה תפלה עבודה, הוא המתפלל הביטול, שהאדם ( כללות הוא חסדים, דגמ"ח גמילות – טובים , ומעשים51רבו בפני כעבד

.52המצוות כל

פדה53דרז"ל והנה כל נפשי בשלום ובגמ"ח בתורה העוסק גו', האומות, שהפדי' מבין ולבני לי פדאני כו' כאילו הצבור עם ומתפלל

בהפסוק הוא )בצבור(. ועד"ז ותפלה גמ"ח דתורה ג' הענינים ע"י היא ב' הקוין הם רבים לשון האמת, דחסדים ומכל החסדים מכל קטונתי

וכידוע דגמ"ח שתפלה54ותפלה. החסדים גמ"ח. ]ונאמר בכלל היא חסדים. שני דתפלה, הם )מצוות( והחסד דגמ"ח החסד רבים, כי לשון

שתפלה55הידוע לפי ובפרט העלאה בקו היא מלמטה הגבורה, ]ראה שבגמ"ח כהחסד אינו שבתפלה מובן, שהחסד למעלה. דמזה

שהחסד אות תשא כי ד"ה לקמן בזה הוא התפלה של ז' ויתירה – ההמשכה הוא ההעלאה של שהמבוקש מזה חסד,

ולא המשכה בעיקר שהם ציבור קרבנות כנגד היא שתפלההמעלות של החיבור )ומחמת העלאה כל את לתקן ניתן ב' הוא [. ואמתבתחתונים[ דירה להיות הכוונה את ולהשלים הפגמים

אין ואומר56תורה אלא אמת תורה, ומכל החסדים מכל קטונתי . דענין הוא הביטול האמת, הקוין מכל רק לא )קטונתי( החסדים,

האמת, תורה מכל גם טובים(, אלא ומעשים )תשובה וגמ"ח דתפלה שמושרשת לתורה להגיע המסלול מבאר שכאן לומר ]יש)חכמה(

התורה איך מגלים טובים ומעשים תשובה ידי שעל בעצמות, כנ"ל שרק ית'; וזהו בעצמותו מושרשת והבנה, היא בהשגה – שלמטה

ועד"זבהבנה[ שהיא לתורה ביחס גם שקטנתי מובן אז הוא . בתורה העוסק כל הוא נפשי, שהדיוק בשלום פדה עה"פ במארז"ל

מו"ח כ"ק שמבאר )כמו הוא בתורה עוסק תורה(. דענין הלומד )ולא מיני בכל משתדל לעצמו, הוא לומד שהוא זה על (, שנוסף57אדמו"ר

מסתפק שאינו התורה. דזה לימוד לידי הרבים את להביא השתדלות התורה, ללימוד הרבים את להביא ומשתדל לומד עצמו שהוא בזה

הביטול מצד לעצמו, הוא ללמוד שהי' יכול מזמנו זה על כשנותן ובפרט

את בה גילה אם תורתו את לבחון שניתן מובן ]מזה לתורה שלו הרבים, ש-'המעשה עם בתורה ית' כשעוסק בעצמותו שורשה

.ברבים[ הפצתה הוא בעצמות שמושרשת תורה העיקר' של הוא

הוא ועבד דבן הענינים דשני ז(, שהחיבור )סעיף לעיל נתבאר והנהי( שני הנשמה בהעצמות, דבעצם שמושרשת כמו הנשמה עצם גילוי ע"י

הנשמה עצם את ]שכשמגלה חד כולא הם ועבד דבן הענינים יש . ועפ"זבעצמות[ מושרשת שהיא כמו התורה עצם גם מתגלה

עם ומתפלל ובגמ"ח בתורה העוסק )כל הנ"ל דמרז"ל הסדר לבאר האדם עבודת שבסדר ותפלה, הגם לגמ"ח תורה הצבור(, שמקדים

שדווקא ]כנ"ל 58התפלה )בעיקר( לאחרי הוא התורה לימוד],[בכלל כמו תורה של עיקרה מתגלה טובים ומעשים תשובה ידי אז, על

]שבאהבעצמות[ מושרשת שהיא 59גמ"ח, כמרז"ל קדימת לאחרי

הוא שהסדר לעיל שביאר ]למרות מצלי והדר לעני פרוטה יהיב גמ"ח מקדים )גמ"ח(, כאן טובים מעשים )תפלה( ואח"כ תשובה

שבתחילת גמ"ח על מדובר )תשובה(, כי טובים( לתפלה )מעשים לתת )שמסכים ממציאותו האדם יציאת תחילת שהיא העבודה

יצא לא שעדיין )כיון מאירה פעולה זו אין עדיין אם לשני( גם ע"י הוא נפשי בשלום דפדה הענין אמיתית [, כילגמרי([ ממציאותו

ית', בעצמותו הנשמה ושורש – היחידה שמצד ]כיון 60היחידה גילוי לי דפדאני להענין בנוגע הוא . ועד"זגלות[ המגבילה, ואין דבר אין

לפי הוא דוקא המשיח יהי' בביאת זה שענין האומות, דזה מבין ולבני ית' עצמותו ]גילוי 61ההשתלשלות דכללות היחידה הוא שמשיח

בבחינת בתחתונים[ לעצמו – לו דירה למטה, וישית' לומר, . גם( דיחידה, אלא הפרטית לדרגא רק )לא היא ביחידה כאן דהכוונה

ולכן לעצם כי לגמ"ח תורה מקדים הנשמה. דעצם הגילוי ותפלה, הואנפשי[ בשלום פדה הפסוק לביאור נוגע זה ]שדווקא הנשמה

)עבד( הוא דעוסק באופן )בן( היא שתורה ]דזה בתורה העוסק ע"י המשיח לביאת העיקרית ההכנה הוא זה הנשמה[, ולכן, ענין עצם מצד

את להביא כדי לבצע צריך שהאדם העיקרית שההכנה ]כלומר את בתורתו שמתגלה באופן תורה לימוד של העבודה היא המשיח

דברי בביאור המאמר כל תוכן ית', שזהו בעצמותו התורה שורשהיחידהטובים'[ ומעשים תשובה חכמה 'תכלית רבא דכללות ,

התפלה, שלפני גמ"ח היא העבודה ]לסיכום: סדר ההשתלשלות תפלה שזו מבאר תשא כי )בד"ה הציבור עם מתפלל ואח"כולפי המשכה בבחינת שהיא הכוונה כאן המאמר תוכן למטה.

וזהו נמשך והביטול שהתשובה "מכל הפסוק תוכן למטה(, .הרבים[ עם בתורה עוסק האמת". ואח"כ ומכל החסדים

שע"יולהוסיף, שיהי' לעתיד ההשתלשלות דכללות היחידה גילוי טובים(, ומעשים )חכמה, תשובה ג' הענינים בכל עילוי לבוא, יתוסף

דבנוגע שבאין לעילוי ועד ארז"ל לתורה ערוך. שהתורה62)חכמה( נעלית עובדה תהיה ]וממילא משיח של תורתו לגבי הבל היא דעכשיו

, ובנוגעטובים[ ומעשים תשובה חכמה 'תכלית רבא בדברי יותרשמשיח63ידוע לתשובה מזה ]מובן בתיובתא צדיקייא לאתבא אתא

שורש את שמגלה הביטול לעבודת קשורה הצדיקים שתשובת)ואם בעצמותו משיח של תורתו של תורתו שפשט נאמר ית' היא בעצמותו שורשה שמתגלה )לפני משיח של התורה ית', העוסק שגם לומר בעצמות, יש שורשה בה שמתגלה אחרי עכשיו

בהמשך באים הצדיקים של התשובה וגם הרבים עם בתורה שהעוסק לעיל. ואפשר שמבוארת ובן עבד של בביטול לתורה

הצדיקים, כמו של התשובה בחינת עצמה היא הרבים עם בתורה ,מעוון'([ השיב 'ורבים חב"ד אדמו"רי של במצבות שחקוק

ובנוגע מתשובה יותר נעלית דצדיקים שהתשובה למעשים כפשוטה, השלימות. ויש בתכלית המצוות יהי' קיום המשיח שבביאת64ידוע טובים

שכל גם נכלל שיהי' אז ומאירים טובים דמעשים לומר, שבהשלימות טובים המעשים רבא שלפי ]כנ"ל מאירים העשי' יהיו דעולם הענינים

בבחינת בעולם למטה דווקא ומאירים - שמן בשר העשיה, יאיר כיום לילה שגם , ועדית'[ בעצמותו ששורשה בעשיה שמתגלה

ההעלם ששורש ח"ד מלוקט בסה"מ ההוא בלילה ד"ה ]ראה 65 ,הזה([ ויום ההוא )יום הגילוי משורה יותר ההוא( גבוה )לילה

.66נגאלין הן דמיד צדקנו, ובאופן משיח ע"י והשלימה האמיתית בגאולה

**********

כסלו, יום י"ד הבהיר יום עם , "בקשרתנש"א – כסלו י"ד קונטרסב לאור ( יצא* )בשנת זי"ע נ"ע חי' מושקא מרת הצדקנית הרבנית עם שליט"א אדמו"ר כ"ק נישואי

אדמו"ר כ"ק שאמר זה ד"ה על מיוסד ". "המאמרה'תנש"א שנת,כסלו טותרפ"ט( . . דרושי בקונטרס ברכות, שנדפס שבע בסעודת תרפ"ט וישלח בש"פ נ"ע מהוריי"צ

תרפ"ט". חתונה

קיא, י. ( תהלים1

יז, א. ( ברכות2

ברכות". שבע ( "בסעודת3

ע' תרפ"ט ואילך. סה"מ כח, סע"ב ח"א קונטרסים בסה"מ נדפס – ב ( קונטרס4 ואילך. 104

סי"ג. פ"ב לאדה"ז ס"ב. הל' ת"ת שם אדה"ז סק"ב. שו"ע ס"נ או"ח ( מג"א5

ס"ג-ד. פ"ד לאדה"ז שם. הל' ת"ת לברכות מהרש"א מחדא"ג ( להעיר6

זה ענין , הוא, כיעיקר הוא "תכלית" כאן שפירוש רש"י של לומר, דמקורו יש ( ואולי7 ה' היא ה'", דיראת יראת חכמה ראשיתקיא, י( " )תהלים מהכתוב שם בברכות למידין הגמרא של הלימוד מפשט שבזה: כי החידוש את לבאר ]יש החכמה ראשית עושיהם", לכל טוב הפסוק: "שכל של השני מהחלק הלימוד שעיקר נראה הפסוק מתחילת גם הוא שהלימוד לומד שרש"י מחדש הרבי כאן אבל

ולהפירושה'[ יראת חכמה "ראשית שתביא הוא התורה דלימוד שהתכלית . חכמה" ש"תכלית מפרש החכמה. ולכן לאחרי היא היראה – טובים ומעשים לתשובה

עיקרה של עיקרה הוא ויומתק תורה, ס"ח לקמן המבואר ע"פ יותר וראשיתה*. בהעצמות. שהיא כמו התורה ושרש עיקר הוא תורה של דעיקרה

פעם בלשוננו קץ" צו( ,קיט )תהלים קץ ראיתי תכלה לכל עה"פ הראב"ע מפירוש להעיר*( שם( הוא )בתהלים תכלה פירוש הראב"ע דלפירוש,ע' כ תרס"ו ובהמשך".סוף ופעם ראש

ומזה.תחילה שעד"ז,מובן )מלשון"תכלית"ל בנוגע הוא שלפעמים,תכלה( הוא פירושו

למוד שבתחלת הוא קיא, י(: הנכון )תהלים ציון מצודת ]ראה וראש תחלה כי כן העושים לכל יחשב טוב ולשכל' ה יראת בלבו האדם ישריש החכמה

מתקיימת תהיה כי בחכמה מהולל להיות לעד עומדת תהלתו תהיה אז

הרי"רז ש"וכמ החכמה אל היראה תקדים לא אם כ"משא ע"כ. ל. שבתחילה היראת שמחמת "לכל טוב שכל יש ה' בסוף, )הצלחה(

למי הרי כך שעושה עושיהם" מתייחס ש-"לכל בהתחלה; עושיהם" . ה'"[ יראת חכמה שראשית

פו, א. ( ב"מ8

נט, ב. ( שם9

וראה שמות עה"פ ( ל' רש"י10 ג. עבודת על ( דקאי47)ע' ה'תש"ב סה"ש ג, התשובה.

נז, לעשי"ת דרוש ראש עטרת – מ, א. ובארוכה שלח לקו"ת רפמ"א. וראה ( תניא11ס"ד. לקמן נט, ב. וראה א. שם

)כח, ב(. פכ"ג ( תניא12

ואילך(.105ע' ואילך. תרפ"ט כט, סע"א שם קונטרסים )סה"מ ואילך ( ס"ב13 ע' קעה. תרפ"ז ואילך. סה"מ נז ס"ע תרס"ו המשך גם לקמן בהבא וראה

רפט, ב זח"ג בדא"ח. וראה ובכ"מ שלפנ"ז בהערה בהמצויין הזהר בשם הובא ( כן14 בהקדמה דלבא. ובתקו"ז ברעותא כו' אלא אשתמודע ולא אתידע )באד"ז(: דלא

בפנים הכתוב שהמאמר ]הרי כלל בך תפיסא מחשבה אליהו"( יז, א: לית )"פתח. אחד[ שעניינם שונים מקורות משני מורכב

(,108ע' ל, ב. תרפ"ט שם קונטרסים )סה"מ ס"ד ריש שם בהמאמר ( ראה15חש"ב חש"ב אותיות הוא דמחשבה ומ"ה ההנחה הוא מ"ה. ראי' הוא שכלית,

בהעצמות. תופס אינו המ"ה בי', שגם תפיסא מחשבה דחכמה, ולית

הביאור16 בא טובים ומעשים דתשובה שהמעלה – שבהמאמר הענינים בהמשך ( ס"ד. לקמן ראה – דלבא ברעותא איהו שנתפס לזה בהמשך

בלב". התשובה )לו, ב( "עיקר פכ"ט מתניא ( להעיר17

מ, ב. וש"נ. ( קידושין18

ח"א תער"ב המשך גם ע' קפא. וראה תרפ"ז ע' סא. סה"מ תרס"ו ( המשך19)ע' שצו(. פקצ"ה

בי' תפיסא מחשבה לית ובעצמו בכבודו )ט, א( "הקב"ה ספ"ד מתניא ( להעיר20 כו' אם כי" הלשון ומצוותי'", דמפשטות בתורה ומתלבשת תפיסא כאשר אם כי כלל

ראה – דקב"ע הביטול רעו"ד, וגם ]גם הענינים שאר שכל ומצוותי'" משמע בתורהבהעצמות. תופסים בפנים[ אינם לקמן

שם. תרפ"ז וסה"מ תרס"ו המשך ראה לקמן ( בהבא21

עג, כה. תהלים – הכתוב ( לשון22

)דרמ"צ פ"מ להצ"צ התפלה מצות ואילך. שורש כ, סע"א תזריע לקו"ת ( ראה23ואילך. ע' קלד ח"ג קלח, סע"א(. לקמן

קפב, דמעלתן ס"ע שם תרפ"ז שם. ובסה"מ תרפ"ז וסה"מ תרס"ו בהמשך ( כ"ה24 "שהם בנים, רעו"ד, אלא( זה שהם זה )לא ית' הוא בעצמותו שהם כמו ישראל של

בפנים. לקמן דוקא". וראה דקבעומ"ש בהעבודה עבדים

על ]הוא ואילך ע' קמט תר"פ בסה"מ ואילך( ובארוכה )נז, ב פמ"א תניא ( ראה25 אברהם של נפש למסירת עקיבא רבי של נפש המסירת בין ההבדל דרך

בה' "לדבקה דרגות. הרצון הנשמה, שתי עצם שמצד העצמית באהבה , שגםאבינו[ מציאות בחינת הוא זה ממש", דרצון נפש במסירת אפילו אופן כו' בשום ליפרד ולא

שיהי' גילוי–ה' רצון הוא רצונו שכל הוא הביטול ; ועניןהנ"ל[ עצמית ]אהבה

ה', מ"מ של לרצן מתבטל שלו שהרצון עול קבלת ]בחינת בעולם אלקות. בפועל[ המצוות קיום של ביטול עדיין זה אין

וראה26 שם על )הפשוט( נקראת העבד של ע' שסא, דעבודתו תרס"ו המשך ( אדונו[ אינה עבור עובד נאמן שעבד זה ]וכן אביו עבור עובד שהבן זה אדונו, משא"כ

זה פשוט שעבד להעיר ]יש כ"כ תענוג בזה אין עצמו, ולכן האב כעבודת נחשבת. בצדיקים[ גם שייכת זו עבודה איך28 הערה פשוט!! וראה כך כל אינו

רצון שיושלם ורק לעצמו רוצה שאינו בה"צורה" שלו הוא זה שברצון ( דהביטול27מציאות. )ה"חומר"( הוא הרצון עצם הקב"ה, אבל

המבוארת דעבד המעלה יצה"ר. כי לו שאין בצדיק גם שייך זה לומר, דענין ( ויש28 אם[ דאתכפיא, כי עצמו, המעלה את כופה והוא אחר רצון לו שיש זה ]לא היא כאן

שבפועל רצונו. וזה נגד הי' הציווי באם גם האדון ציווי לקיים מוכרח שלו, שהוא הביטול רצונו, הי' כנגד הציווי באם שגם בהביטול, מכיון גורע זה אין – הציווי לקיים רוצה הוא הזו: כשקורים הקבלת-עול של וביטוי אופן עוד שיש ]נראה בזה מוכרח הוא של שונים החיים, סוגים במקרי מרצונו היפך או רצונו כפי שאינם דברים לו

. ה'[ של רצונו מפני בפועל רצונו מתבטל יסורים, שאז

. 20 הערה לעיל ( ראה29

ואילך. ובכ"מ. ע' שסד תרס"ו ( המשך30

ואילך. שח ( ס"ע31

ואילך. לא ס"ע ח"א לעיל יותר בפרטיות ראה לקמן ( בהבא32

ע' תתק. ח"ב תער"ב המשך עד"ז ( ראה33

ואילך. 1053ע' ח"ד לקו"ש יז, ג. וראה פה, א. שה"ש לשמע"צ דרושים ( לקו"ת34

טוב" )לקו"ת כי האור א, ד( "את )בראשית מאירים, כמ"ש "טובים" הוא ( דפירוש35שם(. שה"ש

פ' לקו"ת פכ"ט. וראה שמואל רפ"ב. מדרש פי"ח, כא. תדא"ר במדב"ר ( ראה36ואילך(. )כט, ג ס"ב בניך וכל ד"ה ראה

ט, ב. ( חגיגה37

פט"ו. ( תניא38

שם. ( לקו"ת39

עג, א. זח"ג ( ראה40

כח, א. סוכה ( ראה41

כב, א. ( ב"ב42

תו. וד"ה להו דאמר ד"ה שם ב"ב ( פרש"י43

קיז, א. ( פסחים44

חננאל רבינו גירסת )יא, ב( הביא פ"ז בתניא . אבלרבהשם: פסחים יעקב ועין בש"ס )נעתק ה'תשכ"ד שבט יו"ד שיחת . וראהרבארכז(: רמז מלכים-ב ביל"ש )וכ"ה שם

שם(. שי' קא4רף( לתניא )להר"י ביאורים בלקוטי

נה, יט. ( תהלים45

כמ"ש46 וש"נ( שלו )אגרות-קודש כסלו בי"ט לגאולתו בנוגע אדה"ז ( לח. סי' כו'". בשלום כו' יצאתי נפשי בשלום פדה בפסוק בס' תהלים "כשקריתי

( לב, יא. 47

מפ"ב". ביאתו "אחר הגאולה בעל שכתבה קטונתי )ס"ב( ד"ה מאגה"ק ( כמובן48

מ"ב. פ"א ( אבות49

יונה ה. רבינו מ"ע להרמב"ם בתחלתו. סהמ"צ הל' תפלה ב, א. רמב"ם ( תענית50שם. לאבות

יו"ד, א. ( שבת51

. 33 הערה שם ע' רנח, ובהנסמן ח"א )מח, ב(. לעיל פל"ז תניא ( ראה52

ח, א. ( ברכות53

– ה"ג ד"ה פרש"י ראה – חסד איש נפשו יא, יז( גומל )משלי עה"פ ( כמארז"ל54 ]לקמן ע' א'קנו. ובכ"מ משפטים ה, א. אוה"ת ויקרא ע"ב. לקו"ת קכז, ריש שבת. ו'[ אות תשא כי ד"ה

דג' הענינים55 אור( )יהל אוה"ת – חג"ת בג' הקוין הם עומד העולם שעליהם ( )סה"מ ואילך )תש"ז( פ"א תרע"ח בשלום פדה )ע' רד(. ד"ה ס"ב עה"פ לתהלים. ובכ"מ ואילך(. 202ע' ואילך. ה'תש"ז ע' צג תרע"ח

ה"ח. ועוד. פ"ג ר"ה ( ירושלמי56

רנט, א(. ח"א קונטרסים )סה"מ ואילך ס"ב תרצ"ג ישראל ושמע הסכת ( ד"ה57 )סה"מ תרפ"ח–כו' יום בכל אריב"ל כו' וסד"ה כתוב זה דבר אריב"ל סד"ה גם וראה

ע' קכז(. ע' קיב. שם תרפ"ח

צו, ב. ברכה קנה. לקו"ת ר"ס )ודאדה"ז( או"ח מס' ברכות. טושו"ע סוף ( ראה58ואילך. ע' קנב לקמן גם ועוד. וראה

סו"ס )ודאדה"ז( או"ח הט"ו. טושו"ע פ"י עניים הל' מתנות יו"ד, א. רמב"ם ( ב"ב59סי"ד. סרמ"ט יו"ד צב. טושו"ע

)נב, ג( ואילך. וראה התפלה( ספ"ו )שער ח"א תשובה בשערי בשלום פדה ( ד"ה60ואילך(. ע' כז ח"ג מלוקט )סה"מ ואילך ס"ד ה'תשל"ט זה ד"ה בארוכה

. 55 הערה ע' סד לעיל ( נסמן61

פ"ב, א. שם ג"כ פי"א, ח. ועיין ( קה"ר62

ובהנסמן צב, ב. שה"ש לשמע"צ דרושים בלקו"ת ( הובא63 במאמרי נ, סע"ב. קנג, ב. זח"ג ע' א'קכט. וראה ח"ג דברים האמצעי אדמו"ר

ע' ע(. )לעיל49 הערה תנש"א שרה חיי ויהיו בד"ה בהנסמן ( ראה64

קלט, יב. ( תהלים65

ה"ה. פ"ז הל' תשובה ( רמב"ם66