8.2.11המועצה הארצית לתכנון ובנייה. תוכנית כפר הנופש...

מ.ב –8.2.11 המועצה הארצית לתכנון ובנייה

למען הרישום הטוב -"חבר"

1

מדינת ישראל משרד הפנים

המועצה הארצית לתכנון ובנייה 530שיבה מס' י

8/2/11ום שלישי, כ"ח בטבת, תשע"א, יאריך הישיבה : ת , שכונת בית וגן, ירושלים8קום הישיבה: "אכסניית בית וגן", רח' הפסגה מ

משרד הפנים ירושלים ברי וועדה:ח

מ"מ יו"ר הוועדה -מר דורון דרוקמן, מ"מ מנהל מינהל התכנון מר שמעון לנקרי, עיריית עכו

גב' אורנה להמן, מ"מ משרד התחבורה גב' ארזה צ'רצ'מן, נציגה בעלת הכשרה מקצועית בסוציולוגיה

גב' רפי אלמליח, מינהל מקרקעי ישראל מר חנן ארז, מועצה אזורית מגידו

רה על איכות הסביבהגב' איריס האן, ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינים שמי מר נחום פלד, משרד הבינוי והשיכון

גב' ירדנה פלאוט, המשרד לתשתיות לאומיות מר שחר סולר, המשרד להגנת הסביבה

גב' עדנה פדרו, משרד הביטחון גב' עינת גנון, משרד הבינוי והשיכון

גב' רותי פרום, משרד החקלאות וןמר דויד אריאלי, ראש מועצה מקומית קריית טבע

מר אריק לייבוביץ', משרד התעשייה והמסחר מר זמיר אסף, ממלא מקום עיריית תל אביב

גב' חדווה אלמוג, עיריית חיפה מר דויד ויינברג, משרד הבריאות

מר ארז קמיניץ', משרד המשפטים מר ניר אנגרט, רשות הטבע והגנים

מר הרצל בוקר, ראש מועצה מקומית מטולה צה אזורית לב השרוןמר עמיר ריטוב, מוע

גב' ציפי רון, ארגוני נשים מר יובל פלד, רשות הטבע והגנים

מר הלל זוסמן, רשות הטבע והגנים מר קובי כחלון, עיריית ירושלים

מר יואל גמליאל, מועצה מקומית גדרה מר נביה אסעד, מועצה מקומית כסרא סמיע

מר אשר אברג'יל, מועצה אזורית שפיר ץ רשות המיםמר אור לוי, יוע

גב' אורלי לוי, יועצת רשות המים מר שרון גמבשו, משרד האוצר

מר יואב צלניקר, המשרד להגנת הסביבה מר יורם רודשטיין, המשרד לתשתיות לאומיות



2

מר אבנר סעדון, משרד ראש הממשלה מר אהרון זיסו, משרד התחבורה

נוכחים בדיון:

מר אריאל סבן, מינהל התכנון זר, מינהל התכנוןמר דויד פיל

מר טל רשף, מינהל התכנון גב' רונית מזר, מינהל התכנון

גב' אפרת דון יחיא, יועצת משפטי מינהל התכנון מר אסף מלמד, אגף מחשוב משרד הפנים

מר משה אברהמסון, אגף מחשוב משרד הפנים גב' שירה ברנד, יועצת משפטית מינהל תכנון

גב' תמר כפיר, מינהל התכנון נטלי אוסטרובסקי, מינהל התכנוןגב'

גב' רחלי קולסקי, מינהל התכנון גב' יעל סלומון, מינהל התכנון

מר שמעון בר שמעון, מינהל התכנון גב' טל קיוויתי, מינהל התכנון

גב' רויטל קסטרו, מינהל התכנון גב' אפרת אורבך, מינהל התכנון

גב חגית סימן טוב, מינהל התכנון , מינהל התכנוןגב' עידית בן בסט

גב' נועה נאור, מינהל התכנון מר רן דרסלר, יועץ למינהל התכנון

פרוטוקול

דיון פנימי:

אישור פרוטוקול

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן

טוב, בואו נתחיל. השעה תשע. בוקר טוב, רבותיי.

גב' רונית מזר: יש תאונות בדרכים אז אנשים מאחרים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-ן דרוקמןמר דורו

אנשים מתעכבים בדרכים, בינתיים אנחנו יכולים להתחיל. אנחנו פותחים את הישיבה, . אישור פרוטוקול. טל.530ישיבה של המועצה הארצית, מספר

מר טל רשף:

כן, הערה אחת של שחר סולר. שחר, אתה לא זוכר? להציג בפני המועצה תמ"אות ו ואחרות. זה לא ייכנס לפרוטוקול, אנחנו נביא את זה באחת שמתעכבות מסיבות כאל

הישיבות הבאות. נציג בפני המועצה בישיבה הבאה או בישיבה אחרי.



3

מר שחר סולר: כל חודש, הישיבות הן...

מר טל רשף:

אכן.

מר שחר סולר: ובאחת הישיבות זה יכול להיות גם עוד חצי שנה.

מר טל רשף:

יים.לא, לא, אחת או שנ

מר שחר סולר:שתקועה והיום תגיע עוד תחנת כוח וכל תחנת כוח הופכת לאיזה 41ויש עניין של תמ"א/

ים המלח 13אותו הדבר. ותמ"א/ 42מאבק של ואת התמ"א הזאת צריך לחלץ ותמ"א/שיושבת לה ומחכה וכנראה שהיא מחכה בכלל לות"ל שהות"ל יקבע את המדיניות של

ן היוצרות. צריך להבין איפה התמ"אות האלה, מה קורה איתן, התמ"א. שמתהפכים כאלמה הן יושבות ומתייבשות אחרי שהושקע בהן, לא רק זמן שלנו, משאבים, כסף והרבה

שכל אני מקווה פנימה. אין, יושבות.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה. אני מציע, שחר, פשוט מקסימום שתי ישיבות מועצה אנחנו נביא את

מר שחר סולר:

כן. בסדר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן נעלה את כל הרשימה ונסתכל אחת אחת.

גב' ארזה צ'רצ'מן:

רגע, מה עם ההערה שלי? אתה לא אומר אותה?

מר טל רשף: לא קיבלתי.


לא קיבלת, שלחתי לאריאל.

מר טל רשף: אריאל, כן.

'רצ'מן:גב' ארזה צ

זאת הייתה הכתובת, שלחתי לו חזרה. אני הערתי איזה משהו כאילו טכני אבל אני חושבת שזה חשוב, לגבי המרכז השהייה למסתננים. השם שנתנו לו ובחלק מהזמן מופיע הוא מרכז שהייה. פתאום בחלק מהדברים הוא מופיע כמתקן שהייה. מתקן שהייה אומר משהו אחר.



4

חנו לא רוצים שזה יזכיר את זה. אז זה צריך להיות מרכז שהייה לאורך מזכיר בית כלא. אנ כל הדרך.

מר טל רשף:

זה בהחלט מרכז שהייה. אם זה הופיע המתקן אז זה טעות.

גב' ארזה צ'רצ'מן: רגע, אז אתה רוצה שאני אשלח לך?

מ"מ יו"ר הוועדה:-גב' רונית מזר

לא, אנחנו נתקן.

מר טל רשף: ן, אם יש מתקן נתקן. והערת,נתקן. נתק

גב' רונית מזר: משרד השיכון.

מר טל רשף:

הערת משרד השיכון.

גב' רונית מזר:עינת גנון ממשרד השיכון ביקשה שיציינו גם בתוך המלל הערה שלה ושהם תומכים בתכנית

להרחבת 6כל עוד יובטח שהתוואי לא יעבור מתחת לגבעה המזרחית המסומנת בתמ"מ/ ם. וגם בהחלטה היא ביקשה שיצוין את זה, אנחנו מציעים שבהחלטה.רכסי

מדברים ביחד)-(לא ניתן לתמלל

גב' רונית מזר:

, תת סעיף שלוש, שיירשם 5היא ביקשה שיוסף בהחלטה בעמוד שלושים בפרוטוקול, סעיף שם המועצה מורה כי תוואי הדרך באזור רכסים יתוכנן באופן שלא ימנע את אפשרות

6רחבה העתידית של רכסים בכלל ולא יעבור מתחת לגבעה המזרחית המסומנת בתמ"מ/ההלהרחבת הישוב בפרט. אנחנו רוצים, זה אכן הדברים האלה נאמרו, לא בניסוח הפרטני שהיא העבירה ולכן אנחנו מציעים שלאחר המילים אפשרות ההרחבה העתידית של רכסים

הרחבה העתידית של הישוב.בכלל ויעבור בתווך בין הישוב הקיים ל

גב' ארזה צ'רצ'מן: זה המנהרה?


כן, שהמנהרה תהיה בין שני.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה מה שהקראת גם. או.קי. איריס, רצית עוד משהו לפרוטוקול?



5

גב' איריס האן:, ים המלח. זה 13לגבי תמ"א/ כן, אני איחרתי אז אני לא יודעת אם העירו על זה כבר, אבל

ירד מסדר היום ואני יודעת שזה עלה פעם שעברה ונאמר שזה יחזור לדיון. רציתי לשאול מה קורה עם זה.


אמרנו שאנחנו את כל רשימת התמ"אות אני מבין שמתעכבות מסיבות כאלה ואחרות אנחנו שלהן לא יודע אם בישיבה הקרובה או סווח על הסטאטונביא פשוט רשימה מסודרת ונד

מקסימום ישיבה אחרי זה.

גב' איריס האן: או.קי. זה רלבנטי, אגב, גם לתחנת הכוח בקריית גת.


כן, מתואמים.

גב' ארזה צ'רצ'מן: רגע, קריית גת ירדה?


.41של תמ"א/לא, לא ירדה. בהקשר

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. אז אם אין הערות נוספות?

גב' עינת גנון:

סליחה, דורון, אני איחרתי גם.

גב' רונית מזר: אנחנו הצגנו את הבקשה שלך.

גב' עינת גנון:

כן.

גב' רונית מזר:אמרת, ולא יעבור ואמרנו שאנחנו מציעים לקבל והניסוח שהצענו זה במקום מה שאת

מתחת, אלא ויעבור בתווך בין הישוב הקיים להרחבה העתידית של הישוב.

גב' עינת גנון: מאה אחוז. תודה.


או.קי. אז הפרוטוקול מאושר ואנחנו עוברים לנושא השני על סדר היום.

הודעות היו"ר נוכחים בדיון:



6

הל התכנוןמר אריאל סבן, מינ גב' אפרת דון יחיא, יועצת משפטית מינהל התכנון


גב' רויטל קסטרו, מינהל התכנון גב' אפרת אורבך, מינהל התכנון

גב חגית זהבי, מינהל התכנון גב' עדת בן בסט, מינהל התכנון

מר שלמה מוסקוביץ', איו"ש

מ"מ יו"ר הוועדה:-דרוקמן מר דורוןהודעות היושב ראש. במסגרת הסעיף הזה גם לבקשת חלק מחברי המועצה הארית אנחנו רוצים להציג בקצרה את הנושא שאנחנו קוראים לו תכנון זמין וההקשר הפרטני זה המעבר, שינוי שאנחנו עושים בנוהלי ההפצה של סדרי יום וחומרים למועצה הארצית

ה שלה. נמצא איתנו פה משה אברהמסון, מנהל יחידת אנא במשרד הפנים. ולוועדות המשנ שתכף יציג,

גב' איריס האן:

איזה יחידה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןיחידת אנא, תכף, לא יודע אם זה שמה המעודכן. אבל אני רוצה לומר לפני זה רק שתיים או

יסת תכנון זמין היא שינוי בתפיסה שמשרד שלוש מילים על בכלל תפיסת תכנון זמין. תפהפנים מקדם זה זמן רב שלמעשה במהות שלה אנחנו מדברים על מעבר מתכניות על גבי ניר לקבצים ממוחשבים. כאשר כל השינוי הזה, המעבר ממדיה קשיחה למדיה אלקטרונית יש

ות וכדומה. לו הרבה מאוד נגזרות מבחינת יעילות התהליך, טיוב איכות התוצרים, שקיפברור לכולם שאם תכניות מתקבלות בקובץ אז אפשר הרבה יותר בקלות לשלוח אותן, להפיץ אותן לכל מי שרוצים, להעמיד אותם יותר בקלות לרשות הציבור וכדומה. ולכן נעשות הרבה מאוד פעולות בנושא הזה. תכנון זמין גם נכנס כחלק מהחלטת הממשלה

לה לממש חלק לא קטן מהיעדים של הרפורמה באמצעים שדיברה על הרפורמה והיא יכוהאלה. היום אנחנו עוסקים פה בנושא אחד פרטני באמת של המעבר, במקרה הזה לא מקבצים, לא הפצנו אליכם ניירות אלא זה היה בדרך אחרת, אבל יש פה איזושהי מערכת

למוסד התכנון, שלמה. דרך אגב, כרגע במחוז ירושלים התחילה פעילות של קליטת תכניותבעצם ממוחשב ואנחנו כרגע נדון או נציג את הנושא של איך חברי מוסד תכנון או חברי

מועצה ארצית יוכלו לקבל את החומרים דרך המערכת הזאת. אז, משה, בבקשה.

מר משה אברהמסון: טוב.


מר משה אברהמסון:

… צרה שחלק גדול מהדברים שנדבר עליהם אחר כך בקשר לבוקר טוב, אני רוצה להציג בקהגדולות שלו … וכל מיני דברים כאלה יהיו יותר מובנים. נוהל מבא"ת במהותו, מעבר

מה שקורה היום במדינה … הטוענת הגדולה מבחינה מחשובית הוא פתח את הדרך למעשהשר עשרות אלפי כל מוסד תכנון מאשר תכניות בדרך משלו. מינהל מקרקעי ישראל מא



7

תכניות, שלא תחשבו שאיזושהי רשות מקומית לקחה את המחשוב של מינהל מקרקעי ישראל או הפוך. כל אחד עושה בשלו, המערכות הן שונות לחלוטין, ההגדרות הן שונות לחלוטין. ולמעשה ללא נוהל מבא"ת לא היה ניתן להגיע למחשוב של תכניות. למעשה, נוהל

ועלות הרבות שלו למעשה פרץ את הדרך לדבר על מחשוב של תכניות מבא"ת מעבר לכל התאו הייתי אומר במרחב גדול יותר, מחשוב של תכנון. כניסה של מחשבים לעולם התכנון. אם אנחנו מדברים על תועלות באופן ישיר לכל מיני אנשים או פונקציות שמשתתפות בתהליך.

א באמת עובד קשה ורוב המטלות הן עליו, הייתי אומר שמגיש התכניות שאנחנו נראה שהואבל הוא מקבל גם, הוא יכול למעשה לבדוק את התכנית ביחס לתמ"אות, לתמ"מים, ממש בדומה לוועדה המחוזית. הכלים שיש לוועדה המחוזית נמצאים בדיוק אצלו. הוא יכול

יך מתוך הפוליגון, הוא כבר יודע את זה מראש. הוא צר 22על תמ"א/… לדעת בדיוקלהתכונן אם הוא מגיש את התכנית, לא מגיש את התכנית, אם כן מה הוא עושה אם זה וכולי. אנחנו יכולים לקבל מגופי תשתיות שכבות, כמו מרשות שדות התעופה, ממשרד לאיכות הסביבה, מצה"ל, שטחי אש וברגע שתיכנס תכנית לוועדה המחוזית הם יקבלו

ריכים להתייחס. למעשה התכנון מתחיל מיד עם קבלת מיידית מייל. יש לכם תכנית, אתם צהתכנית. הוא לא מתחיל בשלב ההפקדה שפתאום התברר שמישהו לא נראה לו הסיפור הזה. בודק התכניות יקבל גם כן אמצעים, אנחנו במערכות שומרים מהדורות של תכניות.

ו אינדיקציות, לא בודק התכניות יכול לבוא ולהשוות תכנית מול תכנית. המערכת תיתן למה השתנה בתכנית ולמעשה כיצד מגיש התכנית מבצע את תמלאות אמנם, אבל אינדיקציו

… טכני… כל נושא של בדיקות . הוראות מוסד התכנון בקשר לשינויים שנדרשים בתכנית אנחנו נראה את זה גם כן בהמשך.

גב' רות פרום:

מתי זה מתבטא?

מר משה אברהמסון:ל, אנחנו נדבר על זה. הציבור הרחב מקבל מידע מגוון ועשיר בנושא התכנון. זה כבר התחי

השל תכניות יורד ויש לזה רק את האלמנט הזה של דיגיטצי הוכמובן כל נושא הדיגיטציאם ננסה למקם ולסכם את התועלות הייתי אומר שאנחנו … חיסכון למשק הלאומי של

באיכות יותר טובה. מגיש התכנית יוכל לדעת שואפים להגיע למצב שהתכניות יוגשו אלינוהוא יוכל להגיע לקיצור משך זמן … יותר… יותר טוב על התכנית שהוא מגיש. יותר נכונה

לטיפול בתכנית. אחד הדברים החשובים הוא למעשה יכולת ניהול תהליך התכנון בצד חרים מטפלות התכנוני שלו. מערכות המידע הקיימות היום במשרד וגם במוסדות תכנון א

של תכנית, כולנו יודעים התכנית נמצאת לפני הפקדה, אחרי הפקדה, סבסטאטובהתנגדויות וכולי, אבל אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד. כיום במדינת ישראל יש עשרים בניינים בשלושים קומות בבנייה באזור חולון, אי אפשר להגיד דבר כזה היום, או בכל מקום

שמגישות את התכנית, כי פשוט המידע התכנוני לא ממוחשב היום. …בארץ. מה המגמות אין מספיק כסף כדי להכין תכנית דיגיטלית בצורה ידנית. אנחנו נראה שאנחנו גם כן נותנים בסיס של מידע לקראת היתר בנייה. המטרה של התכנית היא בסופו של דבר להגיע

חנו עושים את זה. אנחנו רוצים להגיע למימוש ולהגיע להיתר בנייה. אנחנו נראה כיצד אנבעתיד, יותר נכון למה שנקרא יכולת הכנת תכניות בצורה ממוחשבת. לא להגיש ולבדוק תכניות. אלא להכין מראש את התהליך התכנוני, לתכנן באמצעות במחשבים. עתיד רחוק

ומר אבל אפשר להגיע אלי. הפרויקט שהקמנו אותו מורכב מכמה מערכות, אבל הייתי אאחרות המערכת שאנחנו פיתחנו היא מערכת שמטפלת תשבניגוד למערכות קונבנציונאליו

לנו אם זה בצד הגיאוגרפי אם זה בתהילה, פשוט הכול באישור של כל תכנית. זה לא משנהולמעשה יש לנו מערכת אחת שמטפלת בתכניות. התחלנו … זכויות הבנייה הן מחובר ביחד.

ירושלים … בינואר 1-נים את המערכות הפנימיות אצלנו ובבאחד באוגוסט במשרד הפ



8

ונמצא איתנו קובי כחלון, סגן ראש עיריית ירושלים, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם העירייה כבר יותר משנה כי לפני שנה עשינו פיילוט בהשתתפות ארבע עשרה אדריכלים

טרה של המערכת היא לחבר בשיתוף עיריית ירושלים ובאמת תודה על שיתוף הפעולה. המחברי מוסדות תכנון, הציבור, … את כל מי שקשור לעולם התכנון בתהליך הטיפול בתכנית

גופי תשתיות, משרדי ממשלה, מגישי חוות דעת. הכול יבוצע באמצעות רשת האינטרנט ובצורה מאובטחת. אני אומר את המילה הבנאלית אולי, בצורה מאובטחת וזה לא דבר

. כיצד זה יעבוד? מגיש התכנית במשרד ישב להכין את התכנית, בתשריט, יטריוויאלשלו. לפי הגדרות המבא"ת. הוא נכנס למערכת, פותח תכנית חדשה, מקבל מספר … בכלי

תכנית, המערכת נותנת מספרי תכניות בצורה אוטומטית. המערכת, מגיש התכנית הוא מעות של תכנית תקינה מבחינתנו, מוסד התכנון, המערכת בודקת שהתכנית תקינה, המש

כמובן, מבחינה מחשובית ששכבת הקו הכחול היא סגורה, שתאי השטח מראים בדיוק את הכחול, שהם לא חופפים אחד לשני, שאין חור, שתאי השטח לא עוברים את הקו הכחול, בדיקות מאוד מאוד מורכבות ומסובכות ורק אמרתי חלק מהם. אחרי שהכול בסדר מתחיל

, תיפול, זורם חזרה לאינטרנט וכל מי שצריך להגיע לתכנית, הוא מקבל תכנית דיגיטאליהטאמיתית, הוא יכול לעשות איתה, מול תמ"אות, מול תמ"מים, מול כל מה שהוא רוצה דיגיטאלי. משמעות הדבר במקום לסרוק תכניות במועצה הארצית, אתם פשוט תקבלו

תם למערכת הגיאוגרפית ולעשות כל מה שנראה לכם , תוכלו להעלות אותתכניות דיגיטאליונדרש. המערכת מפיקה את תשריט מצב מוצע. משמעות הדבר הזה זה לא רק שאנחנו מייצרים איזשהו מהפך, המשמעות היא שלמעשה אנחנו ממחשבים כל מרכיב נדרש

קו ביוב, … בתכנית. מרכיבי התכנית ממוחשבים במאה אחוז. זאת אומרת אם יש בשכבתאנחנו נבדוק את קו הביוב, אנחנו נדע איך לשרטט אותו, אנחנו נבדוק את הקוטר שלו ואת

… סוג הקו שצריך ועוד כל הדברים הללו לפי הגדרות שמינהל התכנון קבע ביחד עם המודדשאנחנו קולטים אות, נותנים להם סימבולים, … אנחנו קולטים ומתמודדים עם אלפי

אנחנו חושבים שמה שצריך מההוראות ושמים פה בפנים, מציגים אותם ומנהלים אותם. לא צריך לתלות פה את מספר התכנית, שם התכנית, היא מציגה את היעודים אוטומטית. אנחנו נראה שבהוראות היא לוקחת את השטחים ושמה אותם אוטומטית. הכול נעשה

ם מספר חודשים בצורה אוטומטית ואין מקום לטעויות בקטעים הללו. הדברים הללו לוקחילמשרד הפנים, להגיע מצב שבו, למעלה מחודש לפחות, להגיע למצב שבו בממוצע אין טעויות, לא טעינו פה ושם, דברים שהם טכניים לחלוטין... הוראות התכנית, זאת אומרת אנחנו, שיהיה ברור למעשה אנחנו ממחשבים כל פרט בתכנית במאה אחוז. זאת דוגמא

רפית האמיתית, כיצד מגיש התכנית יכול לבוא ולראות את התכנית כיצד המערכת הגיאוגשלו ביחס לתצלום אוויר, אורטו פוטו, הוא יכול לראות את זה ביחס לתמ"א. הוא רואה את הדברים בדיוק כמו שמוסד התכנון רואה אותם, הוא יודע בדיוק עם מה להתמודד ברגע

השטח והכנסתם להוראות התכנית כל הנושא של הוצאת תאי שהוא מגיש את התכנית.מבוצע באופן אוטומטי לחלוטין. כל היעודים נגזרים אוטומטית לחלוטין. יוצא מכך שבהוראות לא ניתן להתייחס ליעוד שלא נמצא בתשריט. אי אפשר לבוא ולהגיד אני יש לי

כן, בתכנית שלושה יעודים ואני בהוראות אתייחס ליעוד לא קיים, זה פשוט לא ניתן. כמו צריך להתייחס אליו בהוראות. אנחנו נתריע, המערכת תתריע, יש שמונה יעודים כל יעוד

רק לשני יעודים, מה קורה עם שלושת היעודים האחרים, איפה ויש התייחסות בהוראותהם נעלמו. תהיה להם התכנית התייחסות בתכנית. כל הנושא של תאי שטח כפופים, הכול

מערכת הממוחשבת. שכבת גושים וחלקות. המערכת חותכת נחתם אוטומטית באמצעות האוטומטית את הקו הכחול עם שכבת גושים וחלקות, היא מייצרת את הרשימה בתוך הוראות התכנית. היא מייצרת את זה נכון במאה אחוז. החיתוך של הקו הכחול עם שכבת

היא מקבלת נתון תאי השטח הוא נכון במאה אחוז. המערכת יודעת אם זה חלקי או מלא ומאה אחוז נכון. אמרנו שאנחנו יכולים לקבל אזורי עניין מגורמים. אנחנו הבאנו פה דוגמא של ..., אתם יכולים לדמיין לעצמכם נתיבי גז, נתיבי חשמל, שדות תעופה, נתיבי טיסה וכל



9

מיני דברים מהסוג הזה. ברגע שהתכנית נקלטת במוסד התכנון המערכת בודקת בצורה מטית האם הקו הכחול נופל באחד המקומות בפוליגון שאותו הוא ... היה וכן, אותו אוטו

גוף מקבל מיידית מייל שאומר לו נפל לך תכנית מספר כך וכך מאותו רגע אותו גוף יכול לצפות על תכנית, הוא יכול לראות אותה מיידית ברגע שזה הגיע למוסד התכנון ולמשרד

כים בצורה מאוד משמעותית.הפנים, אנחנו מקצרים פה הלי

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן משה, אני מציע שקצת תזדרז שתגיע לנושא שלנו.


לציבור אנחנו נותנים מידע מאוד מגוון ועשיר. לציבור אנחנו נותנים מידע, עוד הפעם, מגוון. יות הבנייה בתכנית לציבור הרחב. אנחנו נותנים את זכויות הבנייה. אנחנו נותנים את זכו

דוגמא, זה דוח אמיתי, ניתן לא רק בתהליך קליטת התכנית אנחנו מאפשרים את זה, אלא למעשה גם אתם אם תרצו לדעת מה זכויות הבנייה במגרש הפינתי אתם יכולים לדעת את

מול קו זה באמצעות המערכת. אנחנו נותנים כלים בתוך מוסד התכנון לבדוק תכניות ביחס החוף. חופים, להשאיר באפרים, רזרבות וכולי. ועוד הפעם כלים... במשרד הפנים. אנחנו... לבדוק שינויים בין מהדורות. אמרנו שאנחנו שומרים מהדורות של תכניות, תכנית חדשה שנכנסת המערכת מייצרת דוח ואומרת תא השטח הזה קטן או גדל, קו הבניין הזה זז, נוסף

עוד, נוסף גוש חלקה וכולי. עוד הפעם, כלים לבודד את התכניות וגם למגיש יעוד, ירד יהתכנית לוודא שהוא מבצע את ההוראות של מוסד התכנון בקשר לתכנית וזה מייצר בסיס משותף לדיון בין מוסד התכנון ובין מגיש התכנית. עשיתי את זה קצר, הפרויקט הרבה יותר

מאסף שקצת יציג כדי נכניס למערכת עם כרטיס ארוך. תודה על ההקשבה. אני אבקש חכם.


רק תגיד אולי מילה על הצורך בכרטיס חכם.

מר משה אברהמסון:או.קי. אנחנו על הפרויקט הזה עובדים חמש שנים. אנחנו רואים טווח של הפרויקט לפחות

, הוא רק התחלה והוא לא הסוף, אנחנו עשר שנים. זאת אומרת מה שאנחנו עשינו היוםרוצים להגיע למצב של תכנית דיגיטאלית במאה אחוז ללא צורך בנייר. אנחנו יכולים לעשות את זה, כי יש לנו תשתית, כמו שאמרתי, התשריט וההוראות אנחנו מייצרים אותם,

, נותן לנו המערכת מייצרת אותם. אנחנו רוצים להגיע למצב שכל מי שנותן לנו חוות דעתבדיגיטאלי, חתום דיגיטאלי, אנחנו לא רוצים להתעסק בניירות. כיוצא מכך אנחנו הקמנו מערכת לניהול זהויות. יש לנו לא מעט אנשים שמשתתפים בהליך התכנון כפי שהצגתי, ביניהם גם ... מוסדות תכנון וכדי להקים את המערכת ניהול זהויות בצורה מאובטחת,

חנו מדברים על להגיע לחתימה דיגיטאלית, אנחנו מתחילים אולי כבר בסופו של דבר אנהשנה ... בעניין הזה לקראת כניסה לרצועה כזו או אחרת בשנה הבאה. אנחנו צריכים להכין תשתית מאובטחת, אמינה ולא להגיע למצב שמי שנכנס תחת השם שלו, נתן לו למישהו

ד מאוד גדולה וכבדה לניהול זהויות של כל שעשה ככה וככה וכולי, ולכן הקמנו מערכת מאוהאנשים. אנחנו עומדים לטפל באלפי אנשים. אנחנו נדרשנו היום רק בעיריית ירושלים, פה, אנחנו עשינו ארבעה אזורים והגענו למעלה כמעט משלוש מאות... רק פה בעיריית ירושלים.

פקיד אחד. יכול להיות המערכת אמורה לטפל ... למעשה אנשים שיכולים להיות ביותר מתשיש פה חבר מוסד תכנון שיש לו גם זכות להגיש תכניות והוא צריך לחתום על התכניות, ולכן אנחנו ראינו את כל ניהול הזהויות במכלול אחד גדול. עשינו את זה בשיתוף עם ממשל זמין, תהילה, אנחנו נמצאים בהליך של הנפקת כרטיסי חכמים למגישי תכניות, לחברי



10

וסדות תכנון, ולעוד גופים, לעיריית ירושלים כבר הנפקנו גם כן כרטיסים. כל ההליך הזה מהולך לקראת... דיגיטאלי, חתומה דיגיטאלית במאה אחוז. במסגרת זאת גם חברי מוסדות תכנון משתתפים בתהליך הזה בצורה כזו או אחרת והם נכנסים לתוך המערכת שמנהלת

ערכת אחת שמנהלת את הזהויות באינטרנט. שמנהלת, כמו את הזהויות שלנו. יש לנו משאמרתי, אלפי אנשים. שרק חברי מוסדות תכנון זה כמה מאות בלבד. אנחנו מגיעים למעלה מחמש מאות מוסדות תכנון, אנחנו צריכים לנהל בצורה מאובטחת באינטרנט. אני

ע את הדברים הללו, אנחנו חושב שיש לזה עוד כמה יתרונות, קודם כל אנחנו י ודעים מי קוביודעים לשלוט בזה. וכמובן, יש גמישות לתת לכל האנשים שרוצים בצורה מסודרת. אם יש

שאלות אני אשמח לענות לכם.

מר נחום פלד: אפשר לשאול?

דובר:

אני רק רוצה לדעת, אנחנו פה כחברי מועצה ארצית למה אנחנו נהיה רשאים או יכולים היכנס ולצפות.

משה אברהמסון: מרכמו שאמרתי, המערכת מנהלת זהויות. אנחנו יכולים לנהל לך מספר תפקידים. אתה יכול להיות בעל תפקיד של חבר מוסד תכנון, לקבל את ההרשאות שהן רלבנטיות לחבר מוסד

תכנון.


דובר: למשל, אני כחבר מועצה ארצית.


ן, זה חבר מוסד תכנון מבחינתנו. אם אתה גם ראש רשות מקומית,כ

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, הוא שואל ספציפית על חברי מוסד תכנון, בוא תגיד ברמה מפורטת.


אנחנו נותנים את סדר היום באינטרנט, על כל המשתמע מכך. אנחנו נרצה להגיע גם למצב , תוכלו גם 111אם תרצו להגיש הערות לפרוטוקול או ערעורים על פרוטוקול לפי סעיף שבו,

. פשוט תכנסו, תצמידו את ההערות תאם אני לא טועה, אז הכול נמצא בצורה דיגיטאלי שלכם, זה יהיה בפיקוח...

דובר:

האם אני אוכל להסתכל גם על החלטות, פרוטוקולים, סדרי יום של ועדות מחוזיות או מקומיות?


אם יגדירו לך כן.



11


רגע, בוא נבהיר. שנייה.


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןרגע. שנייה. בוא נבהיר. מה שמשה מתאר זה את האפשרויות של המערכת. השאלות האלה

ן, זה בהתאם למה שניתן, זאת אומרת אין פה שאלה טכנולוגית אלא איזה הגדרות תינתמדיניות שצריך לקבוע פה במשרד מה לאפשר ומה לא. וכולי .זאת אומרת משה לא יכול

לענות על זה.

גב' רות פרום: המדיניות היא של משרד הפנים או של השר ששלח...

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןשמנהל את מוסד התכנון, יכול להחליט איזה מידע עומד לרשות גורם, כל המדיניות זה מי

גורם שמקבל הרשאה לתוך המערכת. דובר:

מדברים פה על תכנון זמין, על שקיפות, אני רוצה להבין מי רשאי, חבר מוסד תכנון בהיררכיה הגבוהה ביותר לראות גם מה שוועדה מחוזית, מה סדר היום שלה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-ןמר דורון דרוקמ

קודם כל, כבר היום אתה יכול לראות את זה כציבור. היום אפשר כציבור אתה נכנס ורואה את כל הפרוטוקולים של כל ועדה מחוזית שקיימים.

גב' אורנה להמן:

להגיש בקשה להיכנס גם למערכת של... ישיבות, אני צריכה את זה למועצה הארצית, למשל לא חברה בה, אבל אני צריכה את זה לצורך דיון פה במועצה הארצית לולחו"ף. אני אישית

אני ממודרת. אני ממודרת מהחלטות של ועדה מחוזית, אני חושבת שאני ממודרת לא נותנים לי את זה.



ין אם הוא חבר מוסד תכנון ובין אם האם. משה, האם היום אין אפשרות לציבור בכלל בלא, להיכנס ולראות את כל הישיבות של כל מוסדות התכנון שזה, ברמה המחוזית, כולל

פרוטוקולים.

גב' רות פרום: רק אחרי שהדיון התקיים.


לא יש, פרוטוקול יש רק אחרי שהדיון התקיים.




12

אבל אם אתה מרכז את הנושא הזה במשרד מסוים, בגלל זה שאלתי את זה, ואני נכון, נדרשת מה שנקרא או לסייע או אפילו מה שקרא להביע חוות דעת על אף חוות הדעת של הנציג המקומי שלי במקום הזה. אני צריכה לדעת את זה בשלב סדר היום. אני צריכה

דר היום. אגב, זו סוגיה שעלתה לדיון לראות את התשריטים ואת התכניות שעולות לסבמסגרת הרפורמה של מתי אנחנו נחשפים למידע שעומד לעלות לדיון. ואז בעצם יש לך ...

. זה הרבה פעמים, יכול להיות שעכשיו אני מתייחסת רק אלי.too lateשיצא הפרוטוקול זה

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןרים. נשאלה פה שאלה על החלטות ופרוטוקולים, זה היום רותי, אז את מדברת על שני דב

קיים לכל אזרח באינטרנט להיכנס וכולי. אם למישהו יש קושי מסוים יש פה את האנשים שיכולים לסייע בעניין הזה. לגבי מה שאת שואלת, לגבי קבלת סדר יום מראש של דיונים.

גב' רות פרום: כמו שהיה לנו.

יו"ר הוועדה:מ"מ -מר דורון דרוקמן

כמו שהיה לכם פה, זה אנחנו צריכים להחליט ואני לא רואה מניעה לזה, יש פה לשכה משפטית, צריך לבדוק. כמו שאת אומרת זה עוד אפילו גם בדיון ברפורמה אבל אין מניעה טכנית לעשות את זה וזה צריך לקבל החלטה אם, מה מאפשרים מתוך זה שהשאיפה היא

אפשר. אז בוא נתמקד, אני מציע פשוט נתמקד יותר בשאלות טכניות בגדול לאפשר ככל ה במובן הזה. כן. נלך לפי הסדר, איריס.


שתי הערות. אחת טכנית לחלק של המידע לציבור. אני משתמשת כבדה מאוד באתר של משרד הפנים לכל מיני צרכים ואני חייבת להגיד ואני שומעת את זה כמעט מכל מי

משתמש באתר החדש, מאז שהוא נקרא תכנון זמין, שהאתר הוא אחד האתרים הכי פחות שידידותיים מבין האתרים של משרדי ממשלה. אם רוצים לשם השוואה מקבילה לחפש משהו באתר של מינהל מקרקעי ישראל חיפוש פשוט מוצאים את התכנית. אם רוצים

חיפשתי לא מזמן, החלטה של ועדת ערר, לחפש, למשל, החלטה של ועדת ערר במחוז חיפה, עד שלא ישבה מזכירה של ועדת הערר והראתה לי איפה להקליד מה אין בן אדם, אני לא חושבת שבן אדם נורמאלי שמשתמש הרבה במחשב היה מצליח בעצמו להבין שהחלטה

פשוט יכולה להיות ישות תכנונית, יכולה להיות בפרוטוקולים, היא יכולה להיות בישויות. אתר שמאוד מאוד קשה להתמצא בו, אני מציעה, לא יודע לעשות איזה חשיבה מחודשת על האתר. למשל, אי אפשר למצוא, אם אני רוצה למצוא פרוטוקולים את כל הדיונים על תכנית מסוימת, זה דורש לעשות כמה שלבים שצריך באמת לשבת הרבה שעות מול המחשב

רת את זה בהשוואה, בתור משתמשת הרבה מאוד באתר ולהגיע למסמכים האלה ואני אומהזה ובהשוואה לאתרים אחרים. אז זאת הערה אחת. ההערה השנייה נוגעת לנושא של התכנון הזמין, של הכרטיס החכם והתהליך שאנחנו נכנסים אליו. אני הערתי את זה באחת

ב שזה ייאמר, זה הישיבות הקודמות. נכון שזאת שאלה של מדיניות אבל אני חושבת שחשועולה גם מהערות של חברים נוספים. חלק מאיתנו, אני למשל מייצגת ארגונים רבים. ארגון גג שיש בו כמה עשרות ארגונים ואני מגיעה לכאן אחרי שאני עושה תהליך התייעצות עם שורה של אנשים, של ארגונים וכולי. המערכת, יש לי תחושה או הבנה די ברורה שהמערכת

שנועדה באמת לנתב את המידע ולשמור על הסוגיות שלו תקשה עלינו מאוד לעשות החדשהאת הדיונים לקראת, לעשות את ההיערכויות שלנו ואת ההתייעצויות לקראת הדיונים במועצה הארצית. אני מבינה שחלק מזה מכוון, יש כוונה שמידע מסוים לא יופץ אבל אני

קליקס אין, אי אפשר לשמור על מידע סודי, מידע חושבת שצריך להבין שבימינו, ימי ווי



13

כזה. זה מידע שצריך להבין כמו למשל אפילו החלטות מינהל מקרקעי ישראל מפורסמות לציבור, מפורסמות באתר לפני שמחליטים עליהם. אני חושבת שצריך לקבל החלטה של

רה אם יראו אותו? מדיניות שנושאים, הסדרי יום, כל מה שעולה לדיון הוא לא סודי, מה יקהרי מי שמנסים לחסום ממנו בסופו של דבר רואה את זה. ומי שנפגע זה ארגונים, זה חברה

אזרחית זה אנשים שרוצים לדעת קודם מה עולה לדיון.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןת איריס, רק נבהיר בעניין הזה. אין מדיניות של הסתרת מידע. שנייה. יש צורך של אבטח

מידע שעומד בסתירה לנושא של שקיפות וכולי. וצריך למצוא את האיזון.

מר שחר סולר: השאלה איזה מידע מאבטחים.


בסדר, המידע.


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןסופו של דבר מאפשרת גם ביצוע כל מיני שנייה. שנייה. מכיוון שהכניסה למערכת היא ב

פעולות זדוניות וכדומה צריכה להיות איזושהי דרך להבטיח שכל מי שנכנס מזדהה. אנחנו פועלים במסגרת כללים שהממשלה החליטה, שממשל זמין זה מערכת שאנחנו קוראים לה

ומרת תהילה וכדומה. יש שם כללים ברורים שלא כל אחד יכול להיכנס כצופה, זאת אכצופה כן, אבל ברגע שנכנסים לפעילויות נוספות זה רק דרך כרטיס חכם וכדומה. אנחנו נצטרך, עוד לפני שזה עלה פה לדיון, אנחנו ערים לסוגיות שזה מעלה ונצטרך לראות איך אנחנו נעים בין שני הקטבים האלה בכדי באמת לאפשר את היעילות ואת הפצת מלוא

ני דברים מראה ושכדומה. צריך למצוא את הדרך. אבל זה, בוודאי המידע, סדרי יום וכל מי שלא להרע את המצב שקיים היום.


השאלה אם אין אפשרות להחליט שכל החומר שעולה לסדר היום יהיה פתוח לכל מי שרוצה לראות אותו.


דיון ממש מסודר בעניין הזה והדיון הזה פה יאיץ את יכול להיות. אנחנו עוד לא קיימנו התהליך בעניין. אבל לגבי השאלה,


או.קי. אני אישית חושבת שזה כיוון נכון.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בסדר. רק לגבי העניין הטכני, משה.




14

אנחנו מראים את המסך, לחפש ועדה פשוט שתי דברים, קשה מאוד למצוא ועדה, פשוטבוחרים מחוז ואז מופיעים פה כל הוועדות של המחוז ובוחרים ועדה. אני חושב שזה לא

מסובך כל כך אבל,

גב' איריס האן: אתה צריך לדעת מראש אבל מתי נערך הדיון.


לא. לא.

גב' איריס האן: איך אתה מוצא?

מדברים ביחד)-ל(לא ניתן לתמל


דרך האינטרנט.

דובר: מופיע שהדף לא זמין.


חיפשתי, אבל היה סדר יום ישן, החומרים שהועלו לדיון על דרך מספר שש בלתי אפשרי לפתוח אותם.


מסובך. אני אענה אחד אחד. זה לגבי איך מוצאים פרוטוקול אני חושב שזה לא


מר משה אברהמסון:הנושא השני של איתור ישות, שמינהל מקרקעי ישראל זה מאוד פשוט, זה נכון. זה נכון. אבל אנחנו נותנים יותר. ובוא אני אגיד לך מה אנחנו נותנים. בואי נגיד שאת מחפשת את

ת מחפשת את מינהל מקרקעי ישראל.כל הדיונים שבוצעו במוסד תכנון, גוש חלקה, א

גב' איריס האן:איך אני יכולה לדעת מה הגוש חלקה. אני עכשיו רוצה לדעת, אני גרה באיזה מקום אני

רוצה לדעת את כל הדיונים שהיו על תכנית שחלה באזור שלי.

מר משה אברהמסון: מה ... בואי ננסה.


לא משנה.




15

בבקשה, רחוב את יודעת. יש לך פה רחוב, רשות מקומית ורחוב. בבקשה פה. את יכולה לבקש תן לי את כל התכניות שיש על רחוב מסוים שנדונו בתאריך כזה וכזה וכזה. אין את זה במינהל מקרקעי ישראל. אנחנו הולכים לעשות את זה הרבה יותר פשוט. אין פה בעיה

באים ונותנים הרבה יותר כלים וחוסכים לעצמנו הרבה יותר עם הדבר הזה. ההפך, אנחנובמידע מאשר מינהל מקרקעי ישראל. ויש לזה מחיר. אבל אני חושב שאנחנו באים ופתוחים

לציבור הרבה יותר ממינהל מקרקעי ישראל.

גב' איריס האן:, אבל אני תשמע, אני אומרת לך שוב, אני לא רוצה פה להעלות דוגמאות ספציפיות שזה זה

עשיתי כל מיני חיפושים, למשל,

מר משה אברהמסון: אני מוכן להסביר.


הסבירו לי.

מר משה אברהמסון:אני רק אומר שהכוונות שלנו זה להיות הרבה יותר פתוח מכל מוסד תכנון במדינת ישראל

פשר על תכניות של גוש ומכל גוף שעובד במדינת ישראל ואנחנו מראים את זה. את יכולה לאעד היום. 2000-חלקה, את יכולה לבקש תן לי את כל התכניות שנדונו בקיבוץ צובה בשנת, מ

אין דברים כאלה במדינת ישראל בשום מקום.

גב' רות פרום: במינהל יש.


החכם. משה, אני מציע. המטרה של הדיון היא בעיקר הנושא של הכרטיס

מר משה אברהמסון: או.קי. בסדר.


אם אין שאלות נוספות, אפשר קצת לקיים דיון לא סטטוטורי על זה כי יש זמן של המועצה הארצית לתכף ניכנס לפיגור. אני, מה שאני מבקש, נושאים שברמה של מדיניות וצרכים

, אלי, ואנחנו באים, ואנחנו נבחן את זה ואנחנו נעשה אולי ספציפיים וכולי תשלחו לנו בכתבאיזשהו דיון המשך לנושא אחרי איזושהי בחינה וכל הנושא של איזה מידע חופשים וכולי.

בואו נתרכז, משה, אסף, בכרטיס חכם והדרכה של זה כי. משהו דחוף בהקשר הזה?

מר נחום פלד: רציתי לשאול... והגעת...

מ"מ יו"ר הוועדה:-רוקמןמר דורון ד

השעון מתקתק.

מר נחום פלד:



16

בסדר, אני יכול לחתוך גם אם זה לא בדיוק,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, השאלה אם זה ברמה של,


עוד הפעם, אני מדבר על החוליה החלשה, לא כחבר ועדה אלא ציבור. מאיזה שלב החומר של קליטת תכנית? משלב של המלצה לפרסום להפקדה שלה? אני אתן נחשף לציבור, משלב

לך דוגמא. עיריית ירושלים תכנית שהיא לא בסמכות שלה אלא סמכות של ועדה מחוזית אתה יכול לקבל שום מידע, בטח לא תשריטים, עד שזה לא נדון בכלל בוועדה המחוזית אין

הם רושמים כן, אנחנו מעבירים יש שם בכלל באתר שלה, של העירייה למשל, שום דבר. ואזהודעה אוטומטית. התכנית, כן אנחנו נעביר כביכול את התקלה שאי אפשר להפנות את זה

לגורמים. אז השאלה מאיזה שלב אפשר לראות.

מר אסף מלמד:אצלנו התכנית חשופה לציבור משהיא נדונה במוסד תכנון והפרוטוקול חתום. אתם, כחברי

אם התכנית משובצת לכם לסדר היום אתם יכולים לראות אותה. מוסדות תכנון

מר נחום פלד: כן, אני שאלתי בכוונה על החוליה החלשה מאיזה שלב. דווקא בתור ציבור.

מר אסף מלמד: בתור ציבור,


כן.

מר אסף מלמד:חתום היא זה ברגע שהפרוטוקול חתום. באיזשהו מוסד תכנון היא נדונה והפרוטוקול

חשופה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן נחום, כרגע הם פועלים על פי מה שהחוק קבע בעניין.


שאלה שנייה, דיברת על רמת הדיוק מערכת אוטומטית שבודקת שלא תהיה גלישה מחוץ ותר לקו כחול וכל מיני דברים כאלה. על התשריט שראית גושים חלקות אז פחות או י

הייתה בדוגמא השנייה התאמה לגבול גוש, למרות שגבול גוש הוא לא תמיד חופף לאיזה היגיון תכנוני נדרש. אבל באותה דוגמא שראיתי פה אז גבול גוש נגיד ניחא בסדר, אבל חוצה בצורה חלקית אז השאלה אם יש שם מידת התאמה לסטיות אפשריות או שאומרים

יות טוב להשאיר בדלים של שאריות כן או לא.אנחנו מתעלמים וזה יכול לה

מר משה אברהמסון:מי שאחראי על הדבר הזה הוא המודד ולמודד יש כללים איך למדוד, צורת המדידה וגושים

חלקות.




17

לא, אני אומר קו כחול זה קו כחול אז זה יעשה לכם תמרור אזהרה. אם גולשים אז אה. במקרה של סטייה מגבול גוש חלקה חציות כאלה אומרים עוד הפעם פעמון התר

ואחרים לכיוון של יותר או לפחות האם אז יש אזהרה גם כן לבדיקה או שפה מתעלמים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןנחום, אין מניעה שתוגש תכנית שהיא לא בגבולות של גושים חלקות מדויקים. קו כחול זה

קו כחול אבל קו כחול,

מר נחום פלד:לא, בסדר, לא, לגבי קו כחול אין לי בעיה. אתה קבעת את הקו שרירותית ולהתעלם משכבה

של ... קבעת קו בסדר, אז אומרים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אז מה הבעיה?


השאלה אם תשאיר את ... האם גם שם אתה... שאריות שאתה גם בעצמך, גולש מעבר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה על פי מה שהמודד מזין לתכנית. אבל בוא, אסף.

מר אסף מלמד:

טוב, רק לגבי המספר, שאלו מספר תכנית וזה לא ידידותי ולא מוציא להם מספרי תכניות. יש פה את השדה הזה של מספר שעושים מספר תכנית, לא חייבים להקיש את גם את

אם מקישים גם את האותיות וגם את המספרים אז זה יוצר את חוסר האותיות, כי ההתאמה להוציא את הנתונים. אפשר בעתיד להקליד מספר. זאת אומרת אם אני יודע

למרות שזה סלאש גימל סלאש טמ 784מספיק לי לכתוב פה 784שבמספר התכנית קיים במחוז מסוים אז אני לרשום פה... אם אני רוצה להתמקד גם 784סלאש מק. מספיק

ארשום פה גם מחוז, מחוז זה חלק ממספר וזה מספיק לי בשביל למצוא את התכניות. בסדר.


או.קי. בואו נעבור לכרטיס החכם.

מר אסף מלמד: כרטיס חכם.


רגע, סליחה. יש שאלות לגבי הדבר הזה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןזה לא הנושא, זה היה הצגה לקראת הנושא של כרטיס חכם שזה הנושא. אנחנו מתחילים

להיכנס לאיחור, אני מבקש לחכות עם השאלות.

גב' רות פרום: אז אני רוצה לדעת עם מי אפשר לדבר על זה?



18


אחרי הדיון אפשר להמשיך לדבר.

רות פרום:גב' דורון, אני רוצה שתבינו דבר אחד. אני חושבת שאני לא היחידה שרמת המוכנות שלנו

לישיבות ירדה פלאים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אז על זה אנחנו רוצים עכשיו להתמקד. על זה אנחנו רוצים להתמקד.


ארבעה חמישה חודשים האחרונים היא אבל אני רוצה שתבינו עד כמה המוכנות שלנו בבלתי אפשרית לישיבות. ואני מבקשת שתרשמו את זה בפרוטוקול וזאת מחאה של רבים

מאיתנו וזה חייב להשתפר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בואי.

גב' רות פרום: ישיבות המועצה, ישיבות הולנת"ע.


ום:גב' רות פר

רגע, אני רוצה להודות במיוחד לטל שבעצם נתן לנו את האפשרות עם הקישורים לפתוח את החומרים, אבל לישיבה הזאת שזה לא הגיע אנחנו מגיעים לא מוכנים.


אנחנו נמצאים כרגע בתקופת מעבר וזה לצורך זה נוצרה הישיבה וההסבר פה כדי לראות חנו עוברים, השימוש בכרטיס חכם שאמור, להבנתי, לפתור את כל הבעיות האלה שאנ

ולאפשר את כל מה שהיה קודם. אז אני מציע שאסף ישלים את ההסבר שלו ואז נראה אם יש, בהליך החדש איזשהם חוסרים. כן.


, פה בצד םטוקולידף הבית של משרד הפנים האתר שודרג, יש לכם פה מידע על תכניות ופרו משאל. או.קי. נכנסנו.



זה האתר שלנו.

גב' ארזה צ'רצ'מן: האתר שלנו?



19


כן כן.

מר אסף מלמד:מציגים חומרים, משה כבר נכנסנו לדף שמציג לנו מידע על תכניות ופרוטוקולים. פה אנחנו

הראה, על תכניות פרוטוקולים לציבור ופה יש כניסה למנוי תכנון ובנייה. מתחת לכניסה למנוי תכנון ובנייה יש פה מדריך לכניסה למנוי תכנון ובנייה, זה קובץ פי.די.אף מפורט פה

קובץ בצורה ברורה איך מתקינים את הכרטיס החכם איך נכנסים וצופים פה בחומר. זהפי.די.אף פשוט. נכנסנו פה לכניסה למנוי תכנון ובנייה. כמובן שצריך קודם כל כרטיס חכם וקורא כרטיסים ולבצע התקנה של הכרטיס חכם וקורא הכרטיסים במחשב הנייד.

ההתקנה מפורטת,

גב' ירדנה פלאוט: רק לנייד?


בבית אתם יכולים. עכשיו אם אתם לא, לא משנה נייד או נייח. לכל מחשב שהוא. גםבמשרד ממשלתי אגף המחשוב שלכם יעזור לכם בהתקנה. אם לא, אז ההתקנה היא מאוד פשוטה, היא מופיעה באתר גוב. איי אל. התקנו את הכרטיס, קורא הכרטיסים הוא יו.אס.בי מחברים אותו למחשב, מכניסים את הכרטיס, מקבלים האור בקורא כרטיסים,

ני מכניס את הכרטיס חכם צריך לוודא שנדלקת לי נורה קבועה. נורה קבועה זה ברגע שאאומר שהכרטיס מחובר למחשב. ואז ברגע שאני לוחץ על כניסה למנוי תכנון ובנייה אני מקבל את המסך הזה, מופיע פה השם של בעל הכרטיס. אני לוחץ על אישור ואז אני

זה סיסמא שאתם מקבלים בזמן שאתם מתבקש להזין את הסיסמא של הכרטיס החכם,רוכשים או מקבלים את הכרטיס חכם במשרד שלכם. מי שנתן לכם את הכרטיס חייב לתת לכם גם סיסמא לכרטיס. עכשיו את הסיסמא הזאת תשמרו טוב טוב כי אם היא נאבדת אנחנו לא יכולים לעזור לכם, רק מי שהנפיק לכם את הכרטיס ואת תהילה גוב איי אל

לים לעזור לכם בלשחזר את הסיסמא ולפעמים זה עולה גם כסף. זאת אומרת חברת יכו

verifyקונסיין אם מישהו שוכח את הסיסמא מקבלים על זה. הזנתי את הסיסמא ועשיתי נכנסתי, מ סך שמבקש ממני שם משתמש וסיסמא כדי להיכנס לחומר של משרד הפנים.

חייב לזהות אתכם לפני שאתם נכנסים למה אנחנו מבקשים שם משתמש וסיסמא? אנילמערכת כדי לדעת איזה חומרים להציג לכם. מי אתם. כי גם נכנסים מגישי תכניות, נכנסים ועדות מקומיות, נכנסים מוועדות מחוזיות ונכנסים חברי מוסדות תכנון. עכשיו

וז מרכז חבר מוסד תכנון שנכנס יכול להיות שהוא חבר בכמה ועדות, במועצה הארצית במחובמחוז תל אביב. זה הרבה קורה. אז אני חייב לדעת איזה חומר להציג לכם ולכן אתם מתבקשים פה להזין שם משתמש וסיסמא שאנחנו נותנים לכם. השם משתמש וסיסמא פה אנחנו נותנים תעודת זהות ללא אפס מוביל. שם משתמש, תעודות זהות שלכם ללא אפס

ם לא תשנו, שאתם נכנסים פעם ראשונה המערכת אומרת מוביל והסיסמא אותו הדבר. אלכם אם אתם רוצים לשנות את הסיסמא, אם שיניתם תשמרו מה ששינית, אנחנו מציעים לא לשנות. להשאיר את זה סיסמא תעודת זהות ללא אפס מוביל, ככה לא יהיה לכם בעיות.

שם משתמש, תעודת מספיק יש לנו את הסיסמא של הכרטיס חכם זה מספיק לנו. או.קי. זהות, סיסמא אותו הדבר. נכנסנו יש פה אפשרות לעשות,




20

מר אסף מלמד:נעשה פה אישור. נכנסתי למסך שמציג את סדרי היום, פה במסך יש לכם כלי עזר, יש

ה אפשרות להציג לכם הודעות, הוועדה יכולה להציג לכם הודעות, יש אישורים... ומאותנו כרגע זה סדר היום. אני נכנס ולוחץ על סדר יום ומקבל רשימה שמתאימה לי ןשמעניי

כחבר מוסד תכנון, כאילו באיזה ועדות אני חבר, אני רואה רק את הוועדות שלי. במקרה הזה נכנסתי למישהו שהוא חבר רק ... הוא רואה את המועצה הארצית, את הולק"ח, הוא

ועדת משנה לעררים. עכשיו איך, אם אתם רוצים לקבל חומר של רואה את הולנת"ע ואתועדות אחרות, לצפות בסדר יום של ועדות אחרות אתם יכולים פשוט לפנות לוועדה ולבקש שיכניסו אתכם כתפוצה, למרות שאתם לא חברים אתם יכולים להיות כתפוצה. זה לא

חומר שלה. מינהל התכנון מניעת חסימה של המחשב, זה הוועדה קובעת מי רואה את הוהוועדה הם קובעים את המדיניות מי רואה את החומר. אנחנו רואים פה למעלה אפשרות לחפש לפי מחוז, לפי מוסד תכנון. או.קי. רשמתי מחוז מטה, נגיד שאני רוצה לראות רק את המועצה הארצית, לא מעניין אותי לראות את הדברים האחרים, קיבלתי רשימה כל מה

יך למועצה הארצית או לוועדות המשנה שלה. אפשר לעשות חיפוש לפי תאריכים, ששימתאריך עד תאריך. או.קי. בעמודות אני רואה איזה מחוז, פה מינה התכנון איזה מוסד תכנון מדובר, מה מספר הישיבה, תאריך הישיבה, סעיפי הישיבה ויש לנו את הצרופות. יש

ברמה של סדר יום, זאת אומרת שחומר שהוא שייך לנו שתי רמות של צרופות. צרופות שהוועדה שמה והוא שייך, מזכירי הוועדה שמו והוא שייך לכל ישיבה כמו סדר היום או משהו שהוועדה רוצה להציג מצגת שלא שייכת לסעיף ספציפי בתוך הישיבה אלא באופן

ת. תראו פה את כללי ואת הפרוטוקול החלטות ותמליל, במידה וכבר יש פרוטוקול החלטוהפרוטוקול ופה את התמליל. הפרוטוקול והתמליל חשופים לכל הציבור ברגע שהפרוטוקול מאושר, לכל הציבור לא רק לכם. אתם רואים את זה גם כן פה. בואו ניכנס ונראה את קבצי סדר היום, אמרנו פה יהיה סדר היום, זה הישיבה של היום, או.קי. אנחנו נכנסים ופותחים

קובץ, קובץ וורד אפשר לצפות בו. סעיפי הישיבה, ברגע שאני לוחץ פה על הפלוס יש את הסעיפי ישיבה, אני מקבל רשימה של הסעיפים שאנחנו דנים בהם. אלו הסעיפים שאתם דנים בהם היום. אני רוצה לראות חומר נוסף, להיכנס לפרטי התכנית או הבקשה, התקנה מה

השורה דבל קליק, על השורה שאני רוצה לראות. נפתח לי שזה באישור, אני פשוט לוחץ עלהמסך של פרטי הישות. מסך פרטי הישות מציג לי את כל פרטי הישות, זאת אומרת תעודת זהות, שם מספר, מטרת, פה יש לנו בסדר יום. בואו קודם כל נסתכל ונראה איזה פרטים יש

י הוראות התכנית, את מקום לנו לגבי ישות תכנונית. יש לנו את המטרות, את עיקרהתכנית, עד רמת הרחוב. תיאור המקום, גושים וחלקות. יחס לישויות, כלומר התכנית הזאת איזה תכניות היא משנה או יש כפיפות או ביטול או כל יחס אחר אתם תראו פה, עם אפשרות להיכנס ולצפות בתכנית שאותה אנחנו משנים, שהתכנית הזאת משנה. זאת

מעניין אותי לראות התכנית הזאת, התכנית הראשית שבה אני נמצא, אני יכול אומרת אםללחוץ פה על צפייה בתכנית ואני אכנס לתכנית, מצ זאת שהיא משה. את נושא הטיפול בישות התכנונית אנחנו מציגים מתי התכנית התקבלה, מתי עברה תנאי סף, מתי היו

עיתונים אנחנו מציגים גם את הרשומות החלטות ודיונים. אם יש פרסומים, רשומות, והנתונים, החלטות מוסדות תכנון של כל תכנית אפשר לצפות פה בכל הישיבות שהתכנית השתתפה בהם עם הפרוטוקולים. או.קי. כל הישיבות שהתכנית הזאת הייתה, היא הייתה

לנושא של במחוז מרכז, היא הייתה בולנת"ע ... הפרסום למטה. עכשיו אני רוצה להיכנס סדר יום, זה כבר עברתי אז המצגת מראה תכנית אחת, לא משנה אותו עיקרון. אני עומד על הישיבה שאני רוצה לראות, פה יש לי את מטרת הדיון, פה אפשר להוסיף מלל נוסף למטרת הדיון, אני עומד על הישיבה שאני רוצה לראות ולוחץ פה על מסמכים. מסמכי יראה לי את

רפו לסעיף הספציפי בישיבה. מה החומר. אצלכם בדרך כלל זה קובץ זיפ, הקבצים שצו המועצה הארצית שמה קובץ זיפ אחד שמכיל את כל החומר.



21

גב' רות פרום: זה לוקח עשרים דקות להוריד את זה.


נכון, כי הם שמים קבצים מאוד גדולים, הם שמים חמישים מגה בייט וחמישים מגה בייט וריד בכל כלי שהוא לוקח הרבה זמן.לה


לא, זה בלתי אפשרי להוריד חמישים מגה.

מר אסף מלמד:יכול להיות שצריך להוריד את האיכות של הקבצים, לבקש ממזכירות הוועדה להוריד את

האיכות של הקבצים,

גב' רות פרום: או לפצל את זה.


או לפצל,

פרום:גב' רות או לפצל את זה כמו פה.


אבל אז אם את רוצה לראות את כל החומר זה להיכנס אחד אחד, עשינו פה אפשרות להוריד את כל החומר בקיבוץ. להוריד קיבוץ של כל המסמכים, לוחצים פה, הולכים

ת לשתות קפה חוזרים ומקבלים קובץ זיפ, עשינו גם את האפשרות הזאת. אבל ועדואחרות, למשל זאת דוגמא של הות"ל הם שמים את זה פרוש, זאת אומרת הם לא שמים

זיפ אחד, הם שמים פירוט של הקבצים, אולי שווה לעשות את זה גם במועצה. תשקלו.

גב' ארזה צ'רצ'מן: סליחה, אפשר לשאול, מה מתוך זה אפשר להוריד למחשב שלנו?


יד.כל דבר את יכולה להור

גב' ארזה צ'רצ'מן: כל דבר?


כן

גב' ארזה צ'רצ'מן: לא, רק הפי.די.אף וזה וזה.




22

לא, את יכולה לבחור כל דבר, את יכולה להוריד את הכול כקובץ זיפ ולשמור את הקובץ זיפ שמור זה אצלך. או לפתוח וללחוץ פה במקום על פתח, ללחוץ על שמור. אם אני אלחץ על

ישמור לי את הקובץ.

גב' ארזה צ'רצ'מן: לא, אבל המסך שהראית קודם עם כל ההסברים על התכנית.


זה?

גב' ארזה צ'רצ'מן: לא.


אה, המסך פרטי ישות מה אני יכול להוריד אלי? אפשר להדפיס את זה, בעיקרון אנחנו יש אפשרות,נותנים אפשרות להדפיס את זה.


להדפיס לא לשמור.

מר אסף מלמד:להדפיס או אפשר להדפיס לקובץ פי.די.אף ואז בעצם יש לך בקובץ פי.די.אף את כל פרטי

הישות.

גב' ארזה צ'רצ'מן: לא, אבל אנחנו רוצים לחסוך נייר.


לא, להדפיס לקובץ.

גב' ארזה צ'רצ'מן: י. הבנתי.אה, או.ק


לחצתי על קובץ מסוים,


מר אסף מלמד:הנה, אני פותח את הקובץ, אפשר לעיין, להגדיל, להקטין, לשמור אצלכם, לעשות מה שאתם רוצים מה שאתם מכירים. קובץ אחר, קובץ פי.די.אף, ג'יי פג, הנה תשריטים. או.קי.

רטיס חכם, אז כל מי שהוא עובד מדינה, עובד משרד ממשלתי לא משנה איך מנפיקים כאחוז ההעסקה מקבל כרטיס חכם מתהילה, ממשל זמין דרך המשרד שלו או שהוא הולך לתהילה גוב אייל ומקבל את הכרטיס. עובדי התאגידים הסטטוטוריים מקבלים, רוכשים

תה בנושא של הנפקת כרטיס חכם מחברת קומסאן, חברת קומסאן זו החברה שזככרטיסים חכמים, נמצאת בתל אביב וחיפה וגם נמצאת פה היום, אתם יכולים פה בחדר



23

הסמוך לגשת ולמלא טפסים מה שאתה צריך, אני אסביר מה צריך ולקבל את הכרטיס חכם. וגם פה נמצאים חברת נס שיכולה להתקין לכם את הכרטיס חכם על המחשבים

לם את המחשב נייד לכמה דקות הם יתקינו לכם את כל מה הניידים שלכם, תשאירו אצשצריך, מי שמסתבך קצת עם התקנות, יעשו בשבילכם את העבודה של התקנה של התוכנה של כרטיס חכם. כל מי שלא נמצא לא עובד בגוף סטטוטורי ולא עובד מדינה מינהל התכנון

קיבל בטוח אימייל מסודר מממן לו את הכרטיס. כעיקרון כל אחד מכם היה אמור לקבל, מאגף המחשוב שאומר לו אם הוא זכאי למימון או לא זכאי למימון ואיך לקבל כרטיס חכם. חברת קומסאן נמצאת בחיפה ובתל אביב, אבל אמרתי היא נמצאת פה היום אז כדאי לנצל את ההזדמנות מה צריך להביא שבבאים להנפיק כרטיס חכם, צריך להביא שני

כלומר תעודת זהות ודרכון או עתודת זהות ורישיון נהיגה, שני תעודות תעודות זהות,מזהות למי שאין אז אפשר גם איזשהו תצהיר, תעודת זהות ואיזשהו תצהיר, ולמלא טופס הרשמה שקומסאן יתנו לכם פה ומי שהולך אליהם יכול להוריד את טופס ההרשמה ולבוא

מוכן עם הטופס המלא.

מ יו"ר הוועדה:מ"-מר דורון דרוקמן אני מציע, אסף, בוא נעבור לשאלות ונתחיל לסיים.


או.קי. עלות הכרטיס שלוש מאות שקל מי שצריך לרכוש אותו. מקבלים גם מעמד, גם קורא כרטיסים וגם. יש שלאות?


או.קי.

מר חנן ארז: א,אמרת פרטים אישיים זה הסיסמ


שם משתמש וסיסמא,

מר חנן ארז: זה שם משתמש הנוכחי שיש לנו או עכשיו מקבלים חדש?


יש שתי סיסמאות, יש סיסמא אחת של הכרטיס החכם, פה אין שם משתמש יש רק סיסמא. אתה מקבל אותה ממי שנתן לך את הכרטיס חכם.

מר חנן ארז:

או.קי.

:מר אסף מלמדאחר כך יש שלב שבו זה שם משתמש וסיסמא שזה תעודת זהות, אנחנו נותנים. כרגע

תעודת זהות.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, עמיר.



24

מר עמיר ריטוב:

שאלה קצרה, קניתי, רכשתי, עשיתי, סיסמא, הכול, לא מצליח לפתוח את הדף יש לכם איזה תמיכה טכנית משהו?


כן.

מר עמיר ריטוב: איך? אצלכם?


מבאת, מוין, גוב, אי אל.

מר עמיר ריטוב: איך?


מבאת, מוין, גוב, אי אל.

מר עמיר ריטוב: או.קי.


באתר שלנו זה גם מופיע במדריך למשתמש.

מר עמיר ריטוב: ין כתוב.לא, עשיתי לפי הכול הדף לא זמ


או.קי. יש תמיכה בקובץ פי.די.אף זה נמצא תחת כניסה למנוי תכנון ובנייה כתוב שם למי לפנות אם יש בעיה.


זה עשרים וארבע שעות, מתי התמיכה טכנית?

מר אסף מלמד:אל נותנים התמיכה טכנית, כעיקרון תהילה נותנים תמיכה עשרים וארבע שעות. גוב איי

תמיכה עשרים וארבע שעות בכרטיס חכם, השאלה איפה יש בעיה. אם הבעיה בכרטיס חכם צריך תמיכה מתהילה, אם הבעיה אצלנו אפשר גם לפנות למבאת, פשוט לשלוח מייל אלינו

ואנחנו נחזור אליכם.

גב' איריס האן: פשוט לפעמים אנחנו מורידים את הקבצים בשעות מאוחרות בערב.




25

אם יש בעיה בהורדה של הקבצים?

גב' איריס האן: למשל. אני לא התקנתי את זה אבל אני שומעת שלפעמים יש בעיות.


תמיכה שלנו כמשרד הפנים זה עד שש בערב.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. כן.


של הכרטיס החכם, אני רוצה, ברשותך, רק להתייחס בהמשך לשאלות. אני רוצה, הקטעלחלק הקודם. אני חושבת שראינו בפנינו באמת מהפכה. הכיוון שזה הולך אליו זה הכיוון שאנחנו מדברים עליו הרבה זמן ובאמת הגיעה שעתו. שאלה טכנית לגביו, אנחנו כמשרד יש

וים כחולים על גבי שכבות של לנו מספר... שאנחנו... את החומרים שאנחנו מקבלים או קוהמשרד, האם יש אפשרות ... או להזין את השכבה שלנו לסדרת השכבות שמקבלים לגביהם התראה אז אני רוצה לדעת מי... והדבר השני זה הפוך, האם ניתן במערכת הזאת להוריד

את הקו הכחול כקובץ לבדיקה במערכות שלנו?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןבי השאלה הראשונה אני רוצה לומר, אנחנו נשמח מאוד לקבל כל מידע מכל גוף לבחינה לג

ותיאום מול הגוף הנותן להכניס אותו למערכות שלנו, כי הרעיון בגדול זה לאפשר לכל מי שמכין תכנית לבחון את עצמו ולגבש את התכנית עד כמה שניתן מוקדם ככל האפשר על

תכנית אחר כך צריכה להתייחס אליה. כך שלא כמו שהוצג רקע כל השכבות וכל המידע שהפה, לא כמו שהיום חלק מהמידע לא זמין למי שמגבש ומכין תכנית ולמעשה הוא נתקל בדרישות של מוסד התכנון רק בשלבים מאוחרים של גיבוש התכנית .אז כל מידע שרלבנטי

סו נושאים כאלה לשלב התכנון ואתם רוצים להעמיד אותו לרשות מתכננים שיתייחואחרים אז זה חשוב וזה דרך משה אנחנו במינהל התכנון נעסוק בזה, יש גופים אצלנו

שעוסקים באיגום המידע.

גב' רות פרום:ספציפית אני מתכוונת לשכבת המשבצות החקלאיות, אני לא יודעת אם יש שכבת התכניות

ההכרזה. אבל בוודאי שיש משבצות וגם שמורות יער.

מ"מ יו"ר הוועדה:-רון דרוקמןמר דואו.קי. תגידו לנו מי איש הקשר שלכם לנושא ויצרו קשר, ואני אומר את זה לכל גוף אחר שיש לו פה איזשהו מידע שהוא משתמש בו ובמערכות שלו אנחנו נשמח לאגום אותו

ולאפשר את השימוש בזה. לגבי השאלה של, משה, ההורדה של הקו הכחול.

ן:מר משה אברהמסואני רק רוצה להזכיר... של מנחם ארסלן שהוא מטפל מבחינה גיאוגרפית, אפשר לפנות אליו. אנחנו מתואמים עם כל הפעולות שלהם. שתיים, ניתן יהיה להוריד את התכנית ,אנחנו מייצרים, המערכת מייצרת בצורה אוטומטית מהאוטוקאד קובץ... כך שגם ניתן

שם שאותם אנחנו נכניס לתוך המערכות שלכם. להוריד מעבר לקבצים... גם קבצי



26

גב' רות פרום:בסדר, תודה. אני רוצה גם, פתחתם את המצגת בבשורה מאוד חשובה. כתבתם שם שאין

יותר דבר כזה של בדיקת תנאי סף.

מר משה אברהמסון: לא, אמרנו שזה חוסך.


? אני אוכל להגיד שצוות שלם שלי נמצא לא, שזה חוסך או משהו, אתה מוכן להבהיר את זהעכשיו בוועדה מחוזית צפון על מנת להכניס לדיון תכניות שעוסקים בהכנה שלהן כשנה

ודורשים מאיתנו לעזור לוועדה המחוזית לבדוק את תנאי הסף.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןבעייתי במובן שהיום כל אני אענה כי זה נושא לא לגמרי מחשבי. נושא של תנאי סף הוא

ועדה מחוזית גיבשה לה כללים אחרים. אני לא מדבר עוד כרגע על הוועדות המקומיות אבל יש כללים שונים ותנאים שונים ודרישות שונות בנושא של קליטת תכנית, תנאי סף שלמעשה זמן ממוצע של קליטת תכנית במוסד תכנון לפעמים לוקחת אפילו כמה חודשים.

תמודד עם הנושא הזה אנחנו גיבשנו הנחיה מנהלית שלמעשה קובעת היום מספר בכדי להתנאים טכניים מינימאליים שנועדו למעשה לאפשר למוסד התכנון להתחיל את הטיפול בתכנית ותוך קציבת זמן של עד עשרה ימים מרגע שהתכנית הוגשה למוסד תכנון חייב לומר

ה אז אפשר למעשה לקבל את תאריך הדיון האם התכנית נקלטה או לא. ואם היא נקלטהיום. שאנחנו יודעים שדרישת החוק היא דיון להפקדה תוך שישים יום מקליטת תכנית. יש סדרי יום שכבר מוכנים מראש לאותם חודשיים מראש. ברגע שיש מקום פנוי הראשון

וזר מנכל שנכנס ראשון יוצא. זה הנחייה שכרגע עומדת, אני מניח תוך חודש להתפרסם בחולחייב. המחוזות אנחנו בהליך של הטמעה מול המחוזות, זה לא קל למחוזות לקבל את השינוי הזה. כאשר המערכת הממוחשבת בסופו של דבר הקליטה תהיה דרך כבר למעשה הגשת התכנית וכולי אבל אנחנו עוד לא נמצאים ממש בשלב הזה לכן עשינו את ההנחיה

אני מניח חלפתור את הנושא הזה. אז זה תהליך קצת שייקהמנהלית בכדי להתמודד עם וזמן הטמעה אבל זו למעשה הכוונה לכווץ את קליטת תכנית לעשרה ימים ולשלבים מאוד טכניים שלמעשה נועדו שמינימום המסמכים שנדרשים בכדי שמוסד תכנון יתחיל לטפל

תכנית ותכנית.בתכנית יהיו לפניו אבל לא מעבר לזה, ולא תפורים פרטנית לכל

גב' רות פרום:זה אחד מעקבי האכילס הכואבים ביותר בתהליך התכנון ואני מאוד מקווה שתשפרו את זה

גם באמצעות הראייה הטכנולוגית הזאת. אני ארצה בסוף גם להציע הצעת החלטה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן וכולי.אז אני חושב שהגענו לסוף הסיבוב, גם מבחינת זמן


אז תרשה לי להציע, דורון,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אנחנו לא הכנו הצעת החלטה, ראינו בזה יותר,




27

אז תרשה לי להציע משהו.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן.


ולא להציע את זה כהצעת החלטה. בקשה שאם היא תתקבל אז אפשר פשוט לקבל אותה אנחנו היינו מבקשים להמשיך לקבל את סדרי היום עם הקישורים במשך איזושהי תקופת מעבר שתאפשר לנו ללמוד את המערכת, לעבור את חבלי הלידה שלה ולהסתגל לקצב

העבודה איתה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןמן שממנו יוצרים את השינוי על כל הקשיים של זה, תראו, בכל שינוי צריך לקבוע איזשהו ז

אנחנו כבר את אותה תקופה שאת מבקשת, כבר התחלנו לפני חצי שנה ואנחנו רוצים היום כבר למעשה לקבוע את השינוי הזה. יהיו קצת קשיים אנחנו נעמיד צוות מוגבל לסיוע וכולי,

ממש את זה כי אחרת הדבר אבל אני לא חושב שזה נכון. אלא חייבים למעשה להתחיל להולך ונגרר ואנחנו כבר היינו בשלב הזה של מה, של המעבר וציינת את הקשיים אז צריך, החיתוך והמעבר להסדר החדש לדעתי רק יקצר ויכווץ את התקופה הזאת אחרת אנחנו

פשוט ניגרר על אותה התנהלות בעייתית שציינת עד עכשיו, לכן בוא ננסה את השינוי.

ות פרום:גב' ר תרשו לי רק, אז אני אציע את זה בכל אופן להעלות את זה להצבעה פה.


תראו, זה לא עניין של,

גב' רות פרום:אני חושבת שהקשיים והפגיעה ביכולת המקצועית שלנו לבוא מוכנים לכאן הם בלתי

נסבלים, דורון.

הוועדה:מ"מ יו"ר -מר דורון דרוקמןאז אנחנו נעשה מאמץ, זה לא נושא שהוועדה, שהמועצה הארצית צריכה להכריע בו וכולי,

של סדר יום של מזכירות הוועדה. אנחנו, האינטרס שלנו הוא אותו אינטרס, אנחנו ןזה עניייושבים סביב אותו שולחן. אבל תנו לנו לנסות לעשות את השינוי הזה חד, חלק ומהיר אחרי

ההיערכות ואני מקווה שנעמוד בזה. תנו לנו את האפשרות.תקופת

גב' איריס האן: אז מהישיבה הבאה כבר לא נקבל למעשה את הקבצים.


גם הישיבה לא קיבלנו.

מר טל רשף: לזאת קיבלתם.



28

גב' איריס האן: לזאת קיבלנו.


"ר הוועדה:מ"מ יו-מר דורון דרוקמן

כן. כן.


גב' איריס האן: עדכון לא היה.


כן.

גב' איריס האן: רגע, ואם יתווספו נושאים כמו שקרה עכשיו.


אנחנו נצטרך להתמודד עם זה. נצטרך להתמודד עם זה. ב' איריס האן:ג

הם ישלחו בדואר אלקטרוני.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןבואי, אני לא רוצה לקבוע עכשיו איך אנחנו, אין לנו אינטרס להוריד את רמת השירות אלא להפך. ואנחנו, התהליך מחייב אותנו. הצורך הזה יחייב אותנו ולכן בואו ננסה להתמודד עם

ך שנקבע הוא יצור את אותו קושי סביב התאריך לכן אין טעם הדברים האלה וכל תארי לדחות את הקץ בעניין הזה.

גב עדנה פרדו:

כן, אבל זה נושא די כללי שלא כל כך קשור לכרטיס החכם. נוסף אתמול נושא, אנחנו מבחינתנו צריכים ללמוד את הנושא הזה בידיעה שהוא יהיה רק לעוד שלושה חודשים.

ך, ברור לנו החיוניות, ברור לנו מאוד. אבל איזושהי הסכמה, מה, למה הוא ברור לנו הצור נוסף.


זה לא קשור עכשיו.

גב עדנה פרדו: קיבלתי טלפון, דיברנו עם אורנה ושאלתי אותה למה וכולי.


עכשיו, שינוי בסדרי יום, עדנה, זה לא נושא, זה לא קשור



29

גב עדנה פרדו: לא, אבל אם כבר מעלה את זה איריס, זו כבר בעיה שקיימת היום.


שינויים בסדרי יום של מועצה ארצית ככלל אנחנו נמענים מלעשות טלטלות בעניין. יש יושב ובסמכותו להחליט ולקבוע. אנחנו ראש, אני ממלא מקום של יושב ראש מועצה ארצית

אמרנו, לחלק מהחברים הסברנו את הדברים עם כל הרצון שלנו לא לעשות את השינויים האלה יש אילוצים ונסיבות שמחייבים את זה. אבל זה לא הנושא כרגע, בואי לא נערבב מין

ודם. בואו שאינו ממינו בעניין. אנחנו, רבותיי, אנחנו באיחור של עשרים דקות מהנושא הק נגיד תודה למשה ולאסף ולצוות.

מר טל רשף:

רק לומר לחברים, שוב, אני מזכיר מנפיקים בחוץ, החברה רוצה לעזור לכם, יש חברת נס לעזור בהתקנות, צאו החוצה, דברו איתם, גם אם אתה לא הרגע מנפיקים אולי תשאלו את

לא הדפיס את מה ששלחנו, השאלות שיש לכם לצוות המקצועי. יחלקו לכם טפסים מי ש כמובן בלי לפגוע בדיונים.


זהו, לצאת בדיוק בהצבעות, לפי הנושא.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כל אחד שיבחר באיזה הצבעה הוא יוצא וכולי.

(צוחקים)


הראשונה שהיא רק עם שהישיבה הבאה צפויה להיות הישיבה ןדורון אולי אפשר, מכיווכרטיס חכם אולי כדאי כן לנסות בתחילת הישיבה הבאה לעשות איזושהי הערכת מצב. כי בסך הכול המערכת, הכרטיסים האלה משרתים את הדיונים לא הדיונים את הכרטיסים אז

עוד חודש, ייקח עוד חודשיים, מה, קרה זה. חייק

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןשלנו בעניין תבסדר, נקדיש לזה כמה דקות. ואני אומר קצת תגלו סבלנות לניסיונואנחנו,

אני מקווה שזה יעבור, לא יודע אם חלק לגמרי, יש קשיים תמיד בעניין הזה אבל ישיבה אחת או שתיים ואנחנו נתיישר בהסדר הזה. אז תודה לנושא הזה, אני עובר לנושא הבא. רק

חברי מועצה ארצית חדשים, אריק לייבוביץ' מהתמ"ת, בהצלחה לומר לפני זה, יש לנו שניבתפקיד וזמיר אסף ממלא מקום עיריית תל אביב. תודה רבה, בהצלחה. והצטרף אלינו

מנכל משרד התחבורה, מר הראל, בבקשה, בוא.

דיון פומבי:

דרך מספר שש בקטע ממחלף העמקים ועד מחלף סומך -3/א/31תמ"א/ נוכחים בדיון:

אריאל סבן, מינהל התכנון מר גב' אפרת דון יחיא, יועצת משפטי מינהל התכנון



30


מר דן הראל ,מנכ"ל משרד התחבורה מר רמי מנור, יועץ התחבורה של מינהל התכנון

גב' אוסנת ארנון, תו"פ סביבה ואקוסטיקה, עורכת התסקיר , ארגון הגג של הגופים הירוקים שעניינים שמירה על איכות הסביבהמר יואב דן

גב' יעל אולמרט, עוזרת מנכל משרד התחבורה מר יוסי גמליאל, יועץ למינהל התכנון

מר חזי שפלינגר, חברת עמק איילון ניהול פרויקטים מר אהוד תייר, חברת עמק איילון ניהול פרויקטים

חברת כביש חוצה ישאל מר מיכה קוטלר, יועץ סטטוטורי מר ראובן לבאן, מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל

מר גל גרונר, מתכנן כביש שש קטע שלוש מר גבי שנער, תו"פ סביבה ואקוסטיקה, עורכת התסקיר

גב' שירה בוכוולד, תו"פ סביבה ואקוסטיקה, עורכת התסקיר גב' שירלי לוי, אגף תכנון, משרד לתשתיות לאומיות

עאטף,מר אלעד

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן, דרך מספר שש בקטע ממחלף העמקים עד מחלף סומך. התכנית הזאת, 1/א/31תמ"א/

הקטע הזה היה בדיון לפני חודש והתקבלה החלטה במועצה הארצית שלמעשה דיברה על זה שני מסלולים מקבילים. התקדמנו בינתיים יותר מהר ממה שציפינו בבחינה הנוספת ו

יוצג, ולכן אנחנו מעלים את זה לדיון, כפי שנקבע בהחלטה הקודמת. רונית, בבקשה.

גב' רונית מזר:או.קי. אז בהמשך למה שדורון הציג. בדיון הקודם של המועצה הארצית בעצם הצגנו בפניכם את ממצאי החלק, פארק אלף וחלק אלף של פרק בית של תסקיר ההשפעה על

הדעת של המשרד להגנת הסביבה והוצגה בפניכם החלטת הוועדה הסביבה הוצגה חוות המשותפת לתחבורה יבשתית. במהלך הדיון ראש המועצה של טבעון הציג באמצעות היועץ התחבורה שלו תת חלופה חדשה שמבוססת על הפרוזדור של דרך מספר שבעים ואז

סקיר ההשפעה המועצה קבעה בין היתר שבמקביל להשלמת חלק בית של פרק בית של תתבוצע הבדיקה של תת החלופה של קריית טבעון בשיתוף יועץ התחבורה של מינהל התכנון. במהלך החודש האחרון נערכה בדיקה ראשונית של יועץ התחבורה שלנו, הועברה אליכם גם חוות הדעת שלו בכתב ונעשו מאז תיאומים עם המועצה המקומית טבעון שהובילו לעמדה

די אריאלי יציג לנו אותה כאן. אני מציעה שמנכל משרד התחבורה, דן עדכנית שתכף דוהראל, יציג לנו כמה מילים לפני שאנחנו נותנים לדודי אריאלי להציג את העמדה העדכנית

שלו.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בבקשה.


בבקשה.

מר דן הראל:



31

שלושה שבועות מנכ"ל משרד התחבורה. אני באתי לכאן בסדר גמור. תודה רבה. שמי דן אני כדי לעשות שני דברים, אחד להגיד לכם מה זה או להגיד לכם איך אנחנו תופסים את נושא נתיבי ישראל. בית, כדי ללמוד להכיר את המוסד הזה שההשפעה שלו על יכולת הביצוע

ה היא עצומה, היא אמורה שלנו היא מאוד גדולה. מבחינת נתיבי ישראל תכנית שבהיקף שללחבר את הגליל והנגב למרכז וסדרה של כבישים, מסילות ברזל וקידום מסילות הברזל בתוך, בחיבור שבין הפריפריה למרכז. התועלת שמושגת ממערכת הכבישים והרכבות הזאת היא כפולה, אחת זו תועלת כלכלית, זאת אומרת אנחנו מאפשרים לפריפריה של המדינה

לתוך הפעילות הכלכלית האינטנסיבית שקורית בתוך המדינה, אבל אני גם אגיד להצטרף כאן שהתועלת הכלכלית היא לא בדיוק הצד שמוביל את התכנית הזאת, יש גם ראייה חברתית מאחורי הדבר הזה, הרצון להביא את הפריפריה למרכז על הרבה מאוד קטעים של

של יעילות כלכלית אז הם לא היו עומדים, התכנית הזאת אם היו עומדים לגורלם בראייהאבל הם עומדים כי זאת החלטת ממשלה ספציפית שרוצה לחבר את הדבר הזה. קטע שלוש שאתם דנים עליו עוסק בחיבור מיוקנעם צפונה. עשינו מאמצים גדולים מאוד,

ה המשרד עשה, אני עוד לא הייתי חלק מזה, לענות על הרבה מאוד דרישות מאיכות סביבאו הגנת סביבה וכלה בדרישות של כל הישובים מסביב, גם היה לנו הידברות רציפה עם

כאן המסתייג העיקרי כי זה השפיע על סביבתה הקרובה. למעשה המועצת טבעון שהייתמדובר פה בשתי תכניות, אחת של הזרוע המזרחית שהולכת לכיוון קריית שמונה, השנייה

ד כברי. אנחנו מקווים להעריך את זה בהחלטת ועדת הזרוע המערבית כרגע שהולכת עשרים עד שלומי. אתם דנים כרגע על הזרוע המערבית שהולכת עד שלומי. לנו זה מאוד חשוב, למוסד התכנון הזה ושאר מוסדות התכנון השפעה עצומה על מה שאנחנו יכולים

ניין הזה. ולכן היות לעשות. על לוח הזמנים, על המשאבים, על, בכלל יכולת הביצוע של העואנחנו חושבים שאנחנו מייצגים את ט ובת הכלל בסוף, זה נכון שזה החלטות ממשלה אבל כל מטר כביש או רכבת שאנחנו שמים במדינת ישראל בסופו של דבר מאוד מסיע לאזרחים

, אנחנו רוצים לעבוד יד ביד עם הוועדה הזאת, כולל אני אומר את זה תבהרבה מאוד צורוזה, אבל אני אבוא בדברים עם ממלא מקום יושב ראש הוועדה להביא אתכם אלינו כדי פה

להציג לכם בצורה מאוד מעמיקה, אולי לכמה שעות או חצי יום את כל הנושא של נתיבי ישראל וגם לראות דברים יותר לגעת בידיים כדי לראות מה הפרויקטים האלה אמורים

לעשות.

הוועדה: מ"מ יו"ר-מר דורון דרוקמן מה לוח הזמנים של הקטע הזה מבחינתכם?

מר דן הראל:

לוח זמנים זה ברגע שאתם תאשרו לנו אנחנו נוכל לצאת פעם אחת מול פי קיו מול זכיינים ופעם שנייה להניע קדימה את כל נושא התכנונים המאוד מפורטים, יציאה למכרזים וכל

היינו יכולים להמשיך את התהליך בלי הדברים האלה, פשוט עמדנו וחיכינו כרגע כי לא האישור הבסיסי של החלופה הזאת. ראובן, אתה רוצה להגיד עוד משהו?

מר ראובן:

לא, אני חושב שאמרת את הכול.

מר דן הראל:אני אמרתי את הכול, זו תשובה טובה. זהו, אני מודה לכולם על שיתוף הפעולה עכשיו אם

כל לדעת לפתור את כל הדברים האלה בראייה קדימה, בטח יהיה ובעתיד. ואני מקווה שנו מול המועצות או הערים שעומדות, שמושפעות מהתכניות האלה ועם הוועדה עצמה. תודה.



32

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תודה ובהצלחה.

מר דן הראל:

תודה רבה.

גב' רונית מזר: דודי.


כן.

גב' רונית מזר: בבקשה.

מר דויד אריאלי:

3כן, אנחנו בדיון הקודם וגם לפניו העלינו מספר הסתייגויות באשר לפרוזדור של תמ"א/כפי שאנחנו התרשמנו מהכיוון התכנוני שהוצג בפנינו, הסתייגויות שקשורות ברווחת חיי

בה התחיל איזשהו התושבים שגרים בסמיכות לכיוון התכנוני שהוצג לנו. לאחר הישידיאלוג מאוד חיובי ביני ובין מנכ"ל חוצה ישראל ואלכס לנגר ממשרד התחבורה וגם מינהל התכנון ורמי מנור ואנחנו סבורים שאת אותם הסתייגויות ואת אותן בעיות שאנחנו הצגנו

, כרגע זה כיוון שכרגע מסתמן 3אפשר לפתור גם באמצעות תכנון נכון של פרוזדור תמ"א/שאותה חלופה שהוצגה לוועדה לתחבורה יבשתית על ידי רמי מנור היא תיאום מע"צ כך

בתוספת מספר שדרוגים שאנחנו נשוחח עליהם ולמעשה רוב רובם כבר מופיעים בהצעת ההחלטה שאתם הולכים להעלות תוך מספר דקות, ככה שאנחנו נחה דעתנו שבהחלט אפשר

ובהחלט 3לא להיוותר בפרוזדור תמ"א/שלא להתקדם בתכנון של פרוזדור שבעים, אלשמור על האינטרסים של התושבים שלנו, כפי שאני כבר מתחיל לראות שזה בהחלט משהו שבראש מעניהם של משרד התחבורה וכביש חוצה ישראל, כך שאנחנו סבורים שניתן

להצביע בעד הצעת ההחלטה שתוך מספר דקות תעלה לדיון. להצבעה.

"מ יו"ר הוועדה:מ-מר דורון דרוקמןאני מציע שיועץ התחבורה של מינהל התכנון, תציג אולי בקצרה את התהליך של הבחינה

שביצעת.

מר דודי אריאלי: למה, לאיזה צורך? בשביל מה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןשמועצה ארצית קיבלה החלטה שהדבר יעשה, הדבר נעשה, התחיל להיעשות ונמצאו

יסיים, ככה רק ברמה תמציתית.ממצאים בס

מר רמי מנור: אני אעשה את זה מאוד בקצרה, בסך הכול העברנו חוות דעת.

מר דודי אריאלי:

כל המוסיף גורע, רמי.



33

מר רמי מנור:

בחודש 4-ועיקרי הדברים אני מניח שכל אחד קרא אותם, בסופו של עניין רק להזכיר בה שהוצגה. כמובן שבמידת הזהירות והשכל שעבר הוצגה פעם ראשונה לכולם החלופ

הישר... להגיד באותו זמן חוות דעת מעמיקה כמו שאני זוכר שעדנה שאלה מה כבר אפשר להגיד, אבל נאמר באופן רציני שפעם ראשונה מאוד קשה להתרשם, למרות שכבר נראו

ונית של בחודש חוות דעת ראש 13-איזשהם סימני בעיות. תשעה ימים לאחר מכן הוצאתי במינהל התכנון שבדק את עיקרי ההצעה והאם, לדעתי, ראוי להמשיך ולפתח אותה. והגעתי למסקנה ברורה ומאוד נחרצת שיש בה בעיות כל כך מובנות ויסודיות שגם בעוד כמה חודשים יקשו מאוד על מתן פתרונות ראויים בנושאים כלליים ואני מדבר על נושאים

תיים ועל נושאים אורבאניים ואחרים, ולכן המלצתי ואני שמח תנועתיים ועל נושאים סביבשללא ספק בעיני, לפי הבחינה 3שבסך הכול אנחנו מתכנסים כרגע שנעבור למסדרון תמ"א/

שלי בסדר גודל הרבה יותר ראוי ונכון למעבר לכביש, ולפתור, כמו שאמר דויד, במסגרתו ת גם בישיבות הקודמות. הרי בסך הכול וזה דבר שבדקנו וזה נכתב וגם הוצג אפילו חלקי

עוד לא הגענו למיצוי הפתרונות הנקודתיים אבל כמו תמיד יושבים ומסמכים ומשפרים ונותנים מענה. בדרך כלל המענה מלא ולפעמים המענה הוא כמעט מלא, אבל בזה בסך הכול

י היום ממצים את היתרונות והתועלות המקסימאליות שבחלופה ולכן ההמלצה הברורה שלעם השיפורים שניתן וצריך 3להבין מהפעם הקודמת היא להעדיף באמת את מסדרון תמ"א/

לעשות בהם. זהו.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רונית, את רוצה להציג את השיפורים אולי?


ועדה כן, אני רק רוצה להזכיר לכולם שהבחינה של שתי הפרוזדורים האלה הייתה בוהמשותפת לתחבורה יבשתית, במסגרת הדיון בוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית הוצעו שיפורים של רמי שהוועדה בעצם אימצה אותם. היו שם שלוש בעצם סוגיות עקרוניות שביקשנו לשפר מהחומר שהוצג בתסקיר. הנקודות העיקריות היו שם בעצם אפשרות של

שש ולנסות להסיט את זה כמה שיותר צפונה כדי הסטה של מפגש של כביש שבעים וכבישבאמת להתרחק מההרחבה העתידית של אלרואי ובכלל מקריית חרושת. הייתה שם הנושא של מחלף העמקים, כמה שניתן יותר לצמצם את המופע שלו בשטח ועדיין לתת נגישות

רה כמה לקריית טבעון להתחבר לכביש שש. ויש את כל הנושא של המנהרה. הארכת המנהשניתן יותר דרומה כדי לא לפגוע בשמורת שער העמקים ולא לפגוע באפשרות הרחבה של רכסים. אלו היו הנקודות העיקריות שעל פיהם בעצם הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית המליצה להמשיך ולהתקדם בבחינה. על בסיס זה בעצם אנחנו גם כרגע מקבלם את השינוי

זה עונה בעצם על הדרישות שלהם. בעמדה של קריית טבעון ש

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן הערות? שאלות? כן.

גב' ירדנה פלאוט:

אני רוצה, אני שמחה שנכנסו לדיאלוג והגיעו להסכמות, אני חושבת שזה מה שהיה צריך להיות מלכתחילה, אבל אני מסכימה,

דובר:

לא שמעתי.



34


גיעו לדיאלוג, אני שמחה שדיברו ביניהם, אני שמחה ששינו את הדברים אני שמחה שהלרצון, לשביעות רצון שני הגופים, אני חושבת שזה מאוד חשוב הדיאלוג עם האוכלוסייה שלידה עובר כביש כל כך כבד. זה דבר אחד ואני שמחה שזה נעשה. מצד שני, אני יש לי, אני

ת בנושא האנרגיה, אני מבינה שיש גם לצנרת גם מייצגת את משרד התשתיות הלאומיותשתיות לאנרגיה, צנרת הדלק בארץ וגם צנרת הגז, של הגז הטבעי הם גם כן נמצאות שם ומהוות שחקן בכל התוואים האלה כי אנחנו עושים את הכול בתוך איחוד ושילוב תשתיות

חנו לא פותחים ולכן כל אחד נצמד אל התשתית השנייה שיש עם זה הבה פעמים ברכה שאנמסדורות אינסופיים אבל יש גם הרבה בעיות של בטיחות והחזקה והקמה. עכשיו הכביש הזה מוקם אחרי שהקווים האלה כבר קיימים ולכן אני מבקשת שייכתב בהחלטה ואני דיברתי גם עם ראובן בסוף אני מוכנה בעצמי להיכנס עכשיו לישיבות שביניהם, שזה לא

שצריך לעשות תיאום, גם עם תש"ן וגם עם, לא צריך להביא את זה תמיד מסתדר. לכתוב לכאן עוד הפעם אבל צריך לעשות תיאום גם עם תש"ן וגם עם נתיבי גז עוד הפעם על

הקווים.

גב' רונית מזר: או.קי.

דובר:

ברשותך, ירדנה, אני הצעתי את זה בפעם הקודמת, באופן עקרוני חברת כביש חוצה ישראל עצמה לבקשת מינהל התכנון את התפקיד של... הכולל של כל התשתיות, במפער קיבלה על

הקישון מיוקנעם ועד מחלף העמקים. ככה שרוב הדברים שנעשו נעשו מלכתחילה בדיון. יש מספר נקודות וחייבים התייעצות משותפת בשביל להגיע להבנות אבל זה חלק טבעי מתוך

וואי הזה.התהליך עצמו, לא משקיע במהותו על הת

גב' ירדנה פלאוט: בסדר, אני רק מבקשת שיעשו תיאומים, כמו שנעשו כל תיאומים יעשו גם שם.


לא, התיאומים שנעשו פה היו ברמת החלופה.

גב' ירדנה פלאוט: בסדר.


ורט ובחינת תת חלופות.עכשיו אנחנו נכנסים לתכנון המפ

גב' ירדנה פלאוט: לא, שם זה בתכנון המפורט אין ספק.


או.קי. כן, בבקשה.

גב' חדווה אלמוג:



35

אני הבנתי שחברת יפה נוף, ועדת התחבורה שלה קיבלה מכם שלושה חודשים לבחון,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ה חודשים.עד שלוש


לא. לא. לא.

גב' חדווה אלמוג: עד שלושה חודשים. הם הסתיימו?


ממש לא. זו הייתה הבקשה, אני רק רוצה ליידע את כל חברי הוועדה. הנציג של עיריית חיפה הציע את הבקשה הזאת במסגרת הדיונים בוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית.

א קיבלה את הבקשה הזאת ולכן אין החלטה בנושא הזה. ההחלטה הייתה שלא הוועדה ל צריך להמשיך לבדוק, אין כאן צורך בבדיקה נוספת.

גב' חדווה אלמוג:

תודה על ההבהרה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן. נחום.


בגדול לעומת חלופה 3תמ"א/רק הבהרה להסיר ספק, היום אנחנו רק בדיון בין חלופה של של כביש שבעים.


נכון, כן.

מר נחום פלד: מזרחית ומערבית. לא דנים בזה היום. 3בלי ללכת לורסיות של תמ"א/


כן.

גב' רונית מזר: נכון.


וזה ימשיך בהמשך הדרך.





36

או.קי.

גב' רונית מזר:אני רק מזכירה לכם, כרגע נתנו אישור להמשיך בחלק השני של פרק בית. לאחר שכל התכנון המפורט הזה יובא בפני הוועדה המשותפת לתחבורה יבשתית וממצאי התסקיר

מועצה הארצית עם החלטה להפקדה. זאת יציגו איזשהם אמצעים התכנית תובא שוב ל אומרת חברי המועצה יראו את זה שוב לפני הפקדה.


את החלופה המפורטת.

גב' רונית מזר: התת, מפורטת יותר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, ארז, בבקשה.

מר ארז קמיניץ':

כזיים בתוך הדברים המרכזיים שלך אחד מהם זה היה הארכה דיברת על שלושה דברים מר של המנהור,


נכון.

מר ארז קמיניץ': זה שולל את האופציה או את האפשרות למחלף בעיפטין או שזה לא שולל את זה?


ה ללא אמרנו כבר בישיבה הקודמת לגבי עיפטין שתיבחן שם גם חלופה של הארכת המנהר מחלף, ואני מזכירה שהוועדה לא החליטה על מחלף שם.


או.קי. גב' רונית מזר:

אמרנו שהדברים הלאה יבחנו בהמשך.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, אבל ההארכה הייתה דרומה.


ההארכה שאני כרגע ציינתי,


דובר: הארכת המנהרה... לפני השמורה לא קשורה,



37


כן, יש לנו את זה, אפשר להעלות כאן.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תראי אולי תשריט.


יש לנו את זה כאן אפשר להעלות את זה, דקה ונציג את זה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן . עמיר.או.קי


אני רוצה לברך על התהליך אני חושב שדודי ניהל פה באמת קרב מאוד מאוד עיקש כדי לשמור על התושבים שלו, ואני חושב שבסוף הצלחנו להגיע לתוצאה שבה אנחנו גם מקבלים את החלופה התכנונית הנכונה עם מינימום פגיעה בתושבים, אני חושב שזה התהליך ראוי

יון ואני לאסם מציין את זה כי הגיעו אלינו לכאן גם היום תהליכים שבהם אנחנו לא לצמשתפים את הרשויות וניתקל סתם בהתנגדויות מיותרות. התהליך הזה ראוי שילמד איך

משתפים את הרשויות, איך מתאמים מולם ומגיעים לתוצאה המקסימאלית. תודה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן קי. תודה. כן.או.

מר דויד ויינברג:

בדיון הקודם בהצבעה בין החלופות נמסר שמגישי התסקיר עדיין לא עבדו מול הגנת הסביבה בעניין של או סיכמו איתם לגבי הערכה של זיהומי האוויר בחלופות השונות. רציתי

זיהום אוויר לדעת אם יש עדכון לגבי העניין הזה כי לא הוצגו הנתונים לגבי ההבדלים בין בחלופות והאם יש באחת החלופות עוברים את ערכי היעד של משרד להגנת הסביבה.


דויד, אנחנו נמצאים בשלב מאוד מאוד כרגע.

אוסנת ארנון: 'גב זה יבחן בחלק השני של פרק בית.


גבוה. רגע, לא שומעים אותך, אוסנת, את צריכה לדבר הרבה יותר

אוסנת ארנון: 'גב זה יבחן.


רק בואו נציג את אוסנת, שאת עורכת התסקיר, מי שלא מכיר. בבקשה.

אוסנת ארנון: 'גב



38

יבחן, התשובה היא שאין חריגה אבל בכל מקרה כל החישובים לפי המתודולוגיות ק השני של פרק בית.והתיאומים עם המשרד להגנת הסביבה יוצגו, ייבחנו, יבדקו, בחל


כן. בבקשה.

מר חנן ארז:אני רוצה להצטרף לדברים של עמיר, גם כשכן וגם שותף... בהחלט התקבלה פה ראייה לא רק של טבעון אלא של המרקם כולו, הסביבתי כולו, בהחלט מייצג את המרחב הכפרי ובא

ילוב נכון.להגן עליו. לפי דעתי, זה ש

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תודה. שנייה, כן, ארזה.


אני רוצה לדעת איזה תוואי אתם הכנסתם לפה.

גב' רונית מזר: .3את התוואי של תמ"א/

מר רמי מנור:

.3תמ"א/

גב' רונית מזר: מה שמאושר היום בתמ"א.


אה לי נכון, תקין,אבל זה לא נר

גב' רונית מזר: למה?

גב' ארזה צ'רצ'מן: לפני שיש החלטה לעשות דבר,



.3זה תמ"א/

גב' ארזה צ'רצ'מן: אבל אנחנו דנים בכל מיני דברים, נכון? אחרת מה אנחנו עושים פה?




39

רזה צ'רצ'מן:גב' א אני לא חושבת... לחכות עד שנקבל החלטה.


אני מחזיק גם את המהדורה הקודמת, זה אותו הדבר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן. מישהו שם ביקש. עוד הערות? כן.

דובר:

אני בהחלט אני מזבולון ואני כמובן מצטרף לכל הברכות על ההסכמות וכל הדבירם האלה. ואבל לפה צריכים, אני 3מקבל את התוואי, אנחנו גם מקבלים את התוואי הזה של תמ"א/

שאולי יבוא במסגרת הדיון המפורט יותר כי ןרק רוצה להדגיש את הפיין טיונינג של הענייהכוונה שלנו בזבולון ואני מניח שגם עירון יצטרפו היא ליצור את המצב הנוח והמתאים

ים באזור כי אתמול שמעתי ציוצים אחרים שפוחדים ממישהי שיכולה ביותר לתושבלהתנגד או ממישהו שיכול להתנגד או מרשות העתיקות. כללית אנחנו מדברים על הסטת כל הכביש הזה כמה שאפשר יותר צפונה כדי להעביר אותו משער העמקים היום מערבה.

הרחבה של הקיבוץ, שממש יושבת סליחה, מפה, הכיוון פה הפוך. שער העמקים יש לתכניתמעל המחלף הזה וזה לא בדיוק המקום הנראה מתאים ולכן הסטה שלאיזה שלוש מאות ארבע מאות וזה מה שנראה לנו נכון, כמובן כאן נצטרך עוד איזה כמה ימים לשבת על

ת הדברים ולבדוק לפרטיו את העניין אם זה ניתן ואיך זה ניתן. אבל, לדעתנו, זה יפתור אהבעיות גם שלנו, גם של טבעון במידה רבה כי זה הסיט את כל הכביש מהאזור הזה שמתכננים את השכונות שלהם ומבחינתנו זה נראה המקום הנכון. דבר נוסף ואחרון, אנחנו היום מאוד מאוד רוצים את המחלפון הקטן של עיפטין שכן יתבצע השלב הראשון,

ושבי קריית אתא שרוצים לעלות על כביש שש להערכתנו זה גם מקום שנותן מענה לתומגיעים מהר מאוד למקום הזה, עולים. תושבי קריית אתא טבעון בוסמת טבעון, כל האזור ההוא יכולים לרדת בשנייה אחת ולהגיע או לעלות בשנייה אחת, במקום להתחיל לעבור

בתנועה של היום. דרך צומת יגור וצומת העמקים שזה סיפור ארוך, אין מה לעשות. בעיקר המחלפון הקטן הזה הוא כלום מבחינת ביצוע אבל הוא המון מבחינת התועלת.


שחר, שמעת?

גב' רונית מזר:אני רק רוצה להשלים לעניין הזה את שני הנושאים שהעלית, לגבי מחלפון עיפטין אני רק

כל המכלול של הדבר הזה. מזכיר שהמועצה בישיבה הקודמת כבר ביקשה לבחון שם את האם מחלפון, האם מנהרה ארוכה מתחת, זה ייבחן בפרקים הבאים. לגבי הבקשה שלך להיות שותפים בכל מה שקשור להסטה של מחלף של העמקים, לכל הדיונים של הוועדה

המשותפת לתחבורה יבשתית אנחנו מזמינים את כל הוועדות המקומיות, תהיו שותפים.

דובר: עלינו את זה אז בוועדה המשותפת.אנחנו ה


נכון, אתם תהיו שותפים כמו שהייתם היום.



40

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, בבקשה, רצית משהו? כן, ארז.


, לא ראיתי לעוד שאלה אחת, אני פשוט לא הייתי בדיון הקודם ואני קראתי את הפרוטוקועלה והייתי רוצה בכל זאת לשאול, אולי יש פה מישהו. אני מבין שגם בחלופת שהנושא הזה

יש התחברות בשלב מסוים לכביש שבעים. עכשיו השאלה שלי היא שאלה בהיבטי 3תמ"א/אגרה, הכביש הזה הולך להיות כביש אגרה. האם החלק של כביש שבעים הוא יהיה חלק

נטול אגרה או.

דובר:להטיל אגרה רק על קטעים חדשים שיש להם חלופה קיימת. ברגע באופן עקרוני ניתן

שכביש שש כמו בקטע בין בן שמן ודניאל מתחבר או נעזר בפלטפורמה של כביש קיים הוא כביש חופשי.


אז פה, זאת אומרת ברגע שאתה מתחבר לכביש שבעים אתה תצא מהאגרה ותחזור.

דובר:טעים חדשים כאשר כל התהליך הזה יתקדם. נשארת פה תמיד החלופה נכון, גם אך ורק לק

המקורית.

מר ארז קמיניץ': אבל אתם צריכים לקבל על זה אישור מוועדה של הכנסת, נכון?

דובר:

נכון.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, או.קי. רונית, אז בואי.

גב' רונית מזר:נקבע בין היתר 5.1.11החלטה שלנו. בהחלטת המועצה מיום או.קי. אני אציע את הצעת ה

כי במקביל להשלמת חלק בית של פרק בית בתסקיר, כאמור בהנחיות הסביבתיות, תבוצע בדיקת תת חלופות פרוזדור שש שבעים על יי יועץ התחבורה של מינהל התכנון ובשיתוף

הדעת של יועץ התחבורה המועצה המקומית קריית טבעון. בהתאם לזאת ועל בסיס חוות למינהל התכנון ועמדתו העדכנית של ראש המועצה המקומית קריית טבעון השתכנעה המועצה כי חלופת תוואי דרך מספר שש בפרוזדור שש שבעים אינה חלופה תכנונית ראויה

למרחב זה, 3להמשך בחינה. לאור זאת, מחליטה המועצה לאשר את חלופת מסדרון תמ"א/תכנית, חברת כביש חוצה ישראל, להשלים את הבדיקות לתת החלופות ומורה ליזם ה

ובהתאם להנחיות לתסקיר 5.1.11כפי שנדרשו בהחלטתה מיום 3במסדרון תמ"א/ההשפעה על הסביבה ולהחלטות הוועדה לתחבורה יבשתית. המועצה מורה לוועדה

יא את המלצתה לתחבורה יבשתית לבחון את תת החלופה שהוצעה על ידי רמי מנור ולהבבפני המועצה הארצית לצורך דיון בהפקדת התכנית. המועצה מורה לוועדה המשותפת



41

לתחבורה יבשתית להתייחס בבחינתה גם לנושאים הבאים. אחד, אפשרות הורדת רמת דרך ראשית מספר שבעים וחמש לרמת דרך אזורית. שתיים, אפשרות צמצום שטח מחלף שער

העמקים.

גב עדנה פרדו: ליחה, בקטע של קריית טבעון.ס

גב' רונית מזר:אנחנו מדברים בקטוע של קריית טבעון. אני מניחה. לא, אבל אני מניחה שבראייה מערכתית אנחנו נצטרך לבחון את הכול. לא מורידים בקטע ספציפי, לכן אמרנו לבחון. יכול

רק בקטע הזה, להיות שהמסקנה תהיה להוריד את כל שבעים וחמש ויכול להיות שיהיהאז לא נגדיר מראש. שתיים, אפשרות צמצום שטח מחלף שער העמקים בחיבור בין דרך מספר שש לצירים מספר שבעים וחמש ושבעים, ככל הניתן. שלוש, אפשרות הסטת מחלף הווי המפצל בין דרך מספר שש ובין דרך מספר שבעים צפונה ככל האפשר על מנת לצמצם

ואי ובהרחבה המתוכננת של קריית טבעון. ארבע, בחינת שלביות את הפגיעה בישוב אלרהחיבור בין דרך מספר שבעים וחמש ודרך מספר שש. חמש, אפשרות ביצוע המנהור האמור בתת החלופה כך שיחל לפני שמורת האלונים. וו, תכנון התוואי המפורט יעשה בהתייעצות

ם לבקשה כרגע של ירדנה.עם כל גורמי התשתית וביניהם רשות הגז ותש"ן בהתא

גב' ירדנה פלאוט: רשות הגז ונתיבי גז.


או.קי.

גב' רונית מזר: אין בעיה.


חברת נתיבי גז הם בעצם השחקנים היותר חשובים פה.

גב' רונית מזר: אין בעיה.


ת הגז.חברת נתיבי הגז ורשו


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רגע, רבותי, דיון מסודר.


ואת משרד התשתיות, תוסיפי כמובן גם את משרד התשתיות.




42

אמרנו כל התשתיות וביניהם רשות הגז, נתיבי גז ותש"ן. אני לא מפרטת כאן את כל תיות שיש במרחב הזה, זה ברור.התש


לא, משרד התשתיות תכניסי גם כן.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן משרד התשתיות.


המשרד גם כן צריך להיות.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן והמשרדים הרלבנטיים. כן, עוד הערות? שחר.


לתחבורה יבשתית לבחון. אני הבהצעה נאמר שהוועדה לתחבורה יבשתית אמורים, בוועד בתסקיר ואז זה יגיע לדיון במועצה? קרק כדי להבין זה ייבד


כל הממצאים של התסקיר באים לוועדה המשותפת והיא ממליצה בפני המועצה.

מר שחר סולר: בסדר.

ר הוועדה:מ"מ יו"-מר דורון דרוקמן

כן.

דוברת:אני מבקשת שיאמר גם או אחד מהשניים או ספציפית לגבי ההתחשבות בהרחבה העתידית

של רכסים, או לחלופין את החלטות המועצה.

גב' רונית מזר: אמרנו בהתאם להחלטות המועצה הקודמות ואמרנו גם בהתאם,

דוברת:

אמרת להחלטות הוועדה לתחבורה יבשתית.

מ"מ יו"ר הוועדה:-ן דרוקמןמר דורו לא, לא.


לא, לא, אמרנו גם בהתאם להחלטות המועצה הארצית זה כתבנו גם בהמשך להחלטה הקודמת.



43

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בסדר. כן, הערות נוספות? פה אחד.


או.קי.

דוברת: תודה רבה.

חשוליםכפר הנופש בנ -336חכ/

נוכחים בדיון: מר אריאל סבן, מינהל התכנון

גב' אפרת דון יחיא, יועצת משפטית מינהל התכנון מר טל רשף, מינהל התכנון

גב' רונית מזר, מינהל התכנון גב' תמר כפיר, מינהל התכנון

גב' נטלי אוסטרובסקי, מינהל התכנון גב' רחלי קולסקי, מינהל התכנון

ל התכנוןגב' יעל סלומון, מינה מר שמעון בר שמעון, מינהל התכנון

גב' טל קיוויתי, מינהל התכנון מר כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף כרמל

מר טומי לייטרסדורף, עורך התכנית גב' איילת השחר, יועצת משפטית לנחשולים

מר משה צימרמן, משרד התיירות מר נמרוד אלמדו, אדריכל נוף נחשולים

נורי,מר יהושוע כי מר רמי שינהלנב, מתמחה בהגנת הסביבה

גב' יעל בורדוסקי, מינהל מקרקעי ישראל חיפה גב' נועה ספיר, ועדה סביבתית נחשולים

מר יואב בן אהרון, גב' שירלי לוי, נחשולים מר גיל גיא, קיבוץ אייל


, כפר הנופש נחשולים. 336יום. תכנית חכ/נאנחנו ממשיכים בנושא מספר ארבע על סדר ה.ב לחוק. למעשה הדיון הזה והדיון הבא אחריו בסדר 6אנחנו, להזכיר לכולם, דיון לפי סעיף

היום זה שני הדיונים האחרונים שאנחנו מקיימים בשש בית באופן הזה, כפי שהיום דיון פתוח מההחלטה וכולי. למעשה,

דובר:

אחרונים חביבים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-רון דרוקמןמר דו אחרונים חביבים, בדיוק.



44

דוברת:

למה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןשהתקנות מחייבות הליך שקודם כל יש דיון פנימי במועצה האם יש מקום לפתוח ןמכיוו

ולשנות את ההחלטה אם נפלו פגמים בהחלטה הקודמת וכדומה, ורק אחר כך מתקיים, אם ים דיון לגופו כולל מוזמנים וכדומה.כן מתקי

גב' אפרת דון יחיא סטולמן:

אני אחדד, התקנות קובעות ששמיעת,


גב' אפרת דון יחיא סטולמן:התקנות קובעות, אני אפתח אותן תוך כדי, התקנות קובעות שהשמיעה של צדדים נוספים

ית שוקלת את השינוי של ההחלטה הקודמת באופן היא מתחייבת רק אם המועצה הארצשיש אנשים שעלולים להיפגע. זאת אומרת שדבר ראשון צריך לקיים בכלל את הדיון הראשוני שבו משתכנעים שיש מקום בכלל לשנות. כלומר בהרבה מהמקרים המועצה הארצית עוברת על החלטת ועדת המשנה ומגיעה למסקנה אחרי ששומעת את החברים

גו את הטענות שלהם שהחלטת ועדת המשנה צריכה להישאר על כנה. במקרה הזה שהציללא ספק אין צורך ומקום לשמוע צדדים נוספים. אנחנו החלטנו שאנחנו נקפיד על זה לצורך היעילות, הדיון בשלב הזה הוא חברי מועצה שמשכנעים את חברי המועצה האחרים.

נו שזה יראה כאילו אנחנו זימנו מישהו ואנחנו אבל מכיוון שהיו אנשים שהוזמנו ולא רצימבטלים את הזימון שלו ונוצרת הרגשה שבוודאי שלא התכוונו לגרום להרגשה שפוגעים או רוצים לסתום פיות אז אנחנו אמרנו שאנחנו נקבע את זה לכל הדיונים הנוספים שיהיו

אצלנו לפי סעיף שש בית מכאן ולהבא.

דוברת: זה תקנות קיימות?


מה?

דוברת: זה תקנות קיימות?


בוודאי. כן. תקנות.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תקנות קיימות.

מר עמיר ריטוב: דורון, מילה.



45


מוזמן לעיין בהן. וארז גם מזכיר לנו שעל פי רגע, שנייה, זה תקנות קיימות וכל אחד הרפורמה שש בית לא יהיה בכלל וכולי. כן.


רק מילה.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: זה תקנות מ,


שנייה רק מילה, אפרת.



זה, זה בסדר גמור. מחוז מרכז כבר עושה את זה הרבה שנים ככה.אין לי שום בעיה עם

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: כל המחוזות.


כל המחוזות. הכול בסדר. רק אל תגידו שזה בשביל היעילות כי מה שיקרה אני חושב שעד לשמוע היום ההחלטה, לפחות של שמאי, הייתה לא לעשות את זה בגלל היעילות, לא

את אותו דיון. זאת אומרת שנביא את זה היום ואם נשתכנע היום בדיון הפנימי ואז םפעמי נעשה עוד דיון. זאת אומרת זה נכון, אי אפשר להגיד שזה יעיל.


אני אחזור ואני אגיד שזה על היעילות.

מר עמיר ריטוב: היעילות זה ברפורמה.

יץ':מר ארז קמינ

אני לא דואג, זה הכנסת דואגת או שלא.


גב' אפרת דון יחיא סטולמן:זה ליעילות, הרבה מהמקרים מתפתח פה דיון ארוך שלא היה קורה בגלל שהמועצה הארצית בכלל לא השתכנעה שהיא רוצה לשנות מההחלטה, אבל מכיוון שהוזמנו אנשים אז

יון הארוך.מקיימים את הד




46

בסדר. בסדר. לא.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן:ולכן זה יעילות. רק במקרים מבחינת הזמן זה יחסוך לנו כי לפחות במחצית מהמקרים המועצה לא משנה מההחלטות ורק במקרים שהיא חושבת לשנות היא תזמין, אז זה יהיה,

ן של המועצה הארצית שהוא זמן חשוב לנו יקרה במהלך שני דיונים אבל מבחינת הזמ שהוא יתפנה לנושאים אחרים.

דוברת:

כן, אבל כדי לבחון באמת אם רוצים לשנות את ההחלטה.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: לא, לא צריך לשמוע צדדים ממש לא.


על ההחלטה, שיציג את עמדתו וחברים לא, הרי מדובר על החלטה שהתקבלה, החבר עורר צריכים להשתכנע שיש בזה מקום לשנות את ההחלטה.

דוברת:

כן, אבל יש דברים שהם מעבר לעמדה. יש נתונים שמי שמציג,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןרגע, זה משהו אחר. אם חבר שקיבל החלטה, אם החבר עצמו לא יודע להציג את הצורך

ת את ההחלטה אז יש פה בעיה.שלו לשנו

דוברת: לא, אבל יש הבדל בין עמדה ובין,


אנחנו לא מדברים על הפקדת תכנית עכשיו ודיון בהתנגדויות.

דוברת: אני מסכימה עם עמיר שיעילות זה לא.


טוב.

טולמן:גב' אפרת דון יחיא סתקנות התכנון והבנייה, סדרי דין בבקשה... תקנות תקנון, סדרי דיון בקיום דיון חוזר

.2003-במוסדות תכנון מ

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רפי, עמיר, מי מכם?

מר עמיר ריטוב: רפי, רפי מתחיל.



47

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, רפי, בבקשה.

ח:מר רפי אלמלי

אנחנו מקדמים במסגרת השבת הקרקעות לפני מספר שנים שקרקעות הקיבוצים שהיו ... השיבו קרקע למדינה כדי שהמדינה תשיב את חובה. יש לנו מספר קרקעות שקידמנו עליהם תכנון, בדקנו ברמה התכנונית, הארצית והמחוזית איפה ניתן לקדם ובמקומות שהיה ניתן

חנו מדברים כאן על שטח שנמצא בצמוד לקיבוץ נחשולים. תכף לקדם קידמנו שם תכנון. אנטומי יציג את זה. בולנת"ע נאמר, היו ארבעה סעיפים שלפיהם נדחתה התכנית. אחד זה לא

. השני זה לא תואם לתכנון ארצי. השלישי זה מדיניות חופים, לא תואם 12תואם תמ"א/פעם חזרה על הנושא של תכנון ארצי. שזה עוד ה 13את מדיניות החופים. והרביעי זה תמ"א/

, 12אנחנו קידמנו את התכנית עם משרד התיירות בהתאם לתמ"א/ 12עכשיו לנושא תמ"א/בכל אופן יש הוראות מעבר, התכנית הזאת לא נכנסת להוראות המעבר כי היא הוחלטה

כנית להפקדה עוד הרבה לפני. בנושא התכנון ברמה הארצית והמחוזית אנחנו פועלים לפי תשלמעשה היום מנחה, אנחנו פעלנו לפי סימבול שנותן 6מתאר מחוזית של חיפה, התמ"מ/

שם לפתח יעוד. השטח, לקחנו שטח מופר שהוא שימש בעבר לבריכות דגים, הבריכות כבר לא פעילות זמן רב, אנחנו על אותו שטח מקדמים את התכנית. לא מדובר על שטח, שטח

דבר נוסף, מדיניות החופים, אנחנו לא מדברים כאן על רצועת שלא נעשה בו שימוש בעבר. החוף, כמובן. אנחנו מעבר לשלוש מאות וחמישים מטר רצועת חוף, הולחו"ף חלה על שלוש מאות מטר, אנחנו רחוקים מהחוף. אנחנו יצרנו ממשק עם הגן הלאומי בחוף דור בתיאום

ה לשמורה והדבר נעשה ואינו נוגד עם רשות הטבע והגנים. גם התכנית מסדירה את הכניס את מדיניות החופים. אני מבקש מטומי שיתחיל לפתוח את התכנית.


רפי, אני רק רוצה לחדד ולשאול. יש משהו בטענות שהעלית שאומר שהולנתע טענת של פרשנות. ןבהחלטה או שזה עניי

מר רפי אלמליח:

אנחנו נראה שיש כאן, למשל, לנושא של עאקרא את החלטת הולנת" הולנת"ע, אם אניכותבים שהשטח מצוי בלב שטח חקלאי והבקשה לשינוי היא פיקציה שנועדה 13תמ"א/

להימנע משינוי לתמ"א. אני רוצה להגיד כאן שלא מדובר בשטח, בלב שטח חקלאי, זה י רוצה שטומי יציג את הדברים מדובר בצמידות דופן לקיבוץ נחשולים, למחנה. בגלל זה אנ

שנותנת פה 6כאן והולנת"ע גם לפי ההחלטה היא התייחסה, היא לא התייחסה לתמ"מ/אנחנו פועלים לפיה ואני רוצה עכשיו, 12סימבול, זה לא נמצא בלב שטח חקלאי. תמ"א/

טומי, בבקשה.

מר עמיר ריטוב: אולי מילה אני.


כן, עמיר.

מר עמיר ריטוב: לפני הדברים התכנוניים מילה שלי, בסדר?



48

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בבקשה.


אני הצטרפתי, אותי לפחות, אני חושב שעשיתי פה את התפקיד, פשוט נציג משרד האוצר מאוד מציק,לא מגיע לישיבות בזמן האחרון, התחלף או משהו. יש פה משהו שלי


היה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן היה. היה.



היה בבוקר? אה, מי זה?


דובר: בא, הסתכל, הלך.


הוא ראה שכל ההחלטות פה אחד.

מר עמיר ריטוב:או.קי. ראיתי, אני יודע שהתחלף, אני לא יודע מי זה החדש. או.קי. אז אני לקחתי על עצמי כיוון שהוא עוד עסוק, יש פה לפי מיטב ידיעתי שטח שמדינת ישראל השקיעה בו חמישים מיליון שקל, לא פחות ולא יותר. המדינה קנתה את השטח הזה כדי להקים כאן כפר נופש.

אנחנו שומעים עכשיו את 6ני לא נכנס כרגע לנושאים התכנוניים, שזה תואם את תמ"מ/אהחוקרת. אני לא נכנס למה שיציג תכף טומי, אני לא נכנס לנושאים הארכיטקטוניים או

בחשבון, אנחנו, המדינה, אנחנו, ואיפה זה עומד בריכות הדגים. אני אומר חבר'ה תיקחמיליון שקל מוותרים עליו מהר מידי, לא בוחנים שום דבר, קנינו את השטח הזה בחמישים

כאילו אומרים או.קי. אז טעינו. אז זה דבר ראשון שמציק לי. דבר שני, אני ער, כל הזמן יש את ועדת המעקב, האדריכלים, אני זוכר 35לי כזה את האלה שעושים עכשיו את תמ"א/

ם להגיע למצב שהביקושים באזור, משפט אחד שלהם שמנצנץ לי כל הזמן: אנחנו צריכיבמחוז חיפה יהיו כמו הביקושים שיש היום במחוז מרכז והביקושים של מחוז מרכז יתהפכו להיות הביקושים שיש היום במחוז חיפה. זאת אומרת אנחנו צריכים לדאוג לעודד

ה עוד ביקושים במחוז חיפה וזאת הזדמנות לעודד ביקושים במחוז חיפה. שני הדברים האל גרמו לי להצטרף לשש בית האחרון כמעט שיש במדינת ישראל.

דובר:

לא רשום אבל שהצטרפת.




49

רשום, רפי אלמליח ועמיר ריטוב.

דוברת: למה אתה מתכוון זה שילמו חמישים מיליון שקל?


יא הגיעה להבנות למה אני מתכוון? מדינת ישראל כאשר היא עשתה את הסדר הקיבוצים העם קיבוץ נחשולים ואם אני לא יודע כל הבלון הזה שהוא אמר פה, ששטח הזה ייועד לתיירות והמדינה מחקה לקיבוץ נחשולים חמישים מיליון שקל. חד וחלק, מי שרוצה

לבדוק את זה מוזמן לבדוק.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי.


ה.עד כאן, תוד

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טומי, בבקשה.

מר טומי לייטרסדורף:

בוקר טוב לכולם. המצגת שלנו מתחלקת בעצם לשניים. הקטע הראשון זה הקטע הפורמליסטי וזה מתחלק לנושא שהועלה פה על ידי היושב ראש ואני אבקש את איילת

ייחס ספציפית לשאלה שנשאלה שהיא היועצת המשפטית שלנו שטיפלה בנושא הזה להתשגתה או לא שגתה באינטרפרטציה של התכניות. אז זה החלק עשם, האם הולנת"

הפורמאלי. החלק הבלתי פורמאלי זה החלק התכנוני שלנו בכל אופן הוא מאוד חשוב ואני מבקש את רשותכם להראות לכם גם את תהליך וגם את הבדיקות שנעשו. איילת, בבקשה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-דרוקמןמר דורון

טומי, זה במקרה דומה למרכז השהייה.

(צוחקים)

מר טומי לייטרסדורף: זה לא שהכפר הנופש זכה במסתננים, המסתננים יזכו בכפר נופש. הלאה.

איילת השחר: 'גב

. טעתה עאו.קי. שלום לכולם, אני בראשי פרקים אגיד באמת איפה לדעתנו טעתה הולנת"לו. טעתה גם משפטית מבחינת הפרשנות של אותן תכניות. ולפני שאני אדון עובדתית אפי

באמת בכל נושא ונושא אני אבקש שטומי קצת יציג את התכנית כדי שאפשר יהיה להבין את הטענות שלנו ובאמת איפה יש את הבעייתיות. ככה באמת בקליפת אגוז יש ארבעה

הולנתע בעצם, ההפניה בכלל לולנת"ע נושאים מרכזיים שבהם קיימת טעות. האחת היא שעל ידי הוועדה המחוזית הייתה בשני נושאים עיקריים. אחד, זה בעניין שטחים חקלאיים,

ככה הרחיבה את היריעה עהולנת" 13שינוי יעוד של שטח חקלאי. והשני היה בעניין תמ"א/מת תכנית ובמגמות תכנון ארציות בכלל. שאם הייתה בא 35ותמ"א/ 12וגם דנה בתמ"א/

שמגיעה ושהיא בסמכות מועצה ארצית מלכתחילה אז כמובן שהיה מקום לדון בהם. אני



50

חושבת שיש פה הרחבה קצת של היריעה, למרות שכמו שאנחנו נטען בהמשך גם יש התאמה . הדבר השני נרשם במפורש 35תיקון אחד וגם אין שום סתירה לתמ"א/ 12מוחלטת לתמ"א/צם התייחסה לתכנית הזאת כאל שטח ישוב כפרי ולא, אנחנו שהיא בע עבהחלטת הולנת"

מדברים פה על מרכז תיירות, אין לזה שום קשר לישוב כפרי. הקשר היחיד הוא שניסינו, התכנית הזאת מנסה ליצור בתוך מרחב כפרי קיים שנמצא בשוליים ובצמידות דופן לתכנית

ן אסור להתבלבל אין כאן ישוב כפרי, בינוי שהוא דומה לבינוי שקיים בישובים כפרים. עדייאין כאן בנייה למגורים, התכנית כולה היא לתיירות. אני רוצה להדגיש בעניין הזה שאנחנו ביקשנו ושינינו שאזור של מלונאות מיוחדת יהפוך לאזור של מלונאות רגילה, כך שאין

דבר נוסף, ולא לשום מגמת תכנון ארצית או מחוזית. 12בכלל כל סתירה לא לתמ"א/הייתה כאילו התכנית מהווה סתירה משמעותית עההתייחסות בהחלטת הולנת"

. ולא היא, ואני ארחיב בנושא הזה בהמשך אחרי שטומי יציג את התכנית. 13לתמ"א/מקיומה של עהעניין האחרון, המהותי, זו הייתה התעלמות בוטה של החלטת הולנת"

שבאה ופרטה מגמות 6מאה אחוז את תמ"מ/שהתכנית הספציפית הזאת תואמת ב 6תמ"מ/קבעה 6תכנון ארציות שכבר היו קיימות קודם לכן. ושוב, אני רוצה להדגיש שתמ"מ/

במפורש בשטח התכנית במדויק אזור תיירותי, אתר תיירותי ושאנחנו עומדים בכל הדרישות והוראות התכנית. אז טומי יציג את התכנית ואני אמשיך לאחר מכן.

י לייטרסדורף:מר טומ

תודה רבה, איילת. לאלו מכם שלא מכירים את האזור, אתם רואים פה את המיקום והמיקום הוא צמוד לנחשולים ומצפון יש לנו את האזורים של השמורות, זה זיכרון יעקב מדרום. אנחנו צמודים לכביש החוף ולמסילת הברזל. הלאה. פה אנחנו רואים את זה על גבי

אתר שלנו הוא בעצם בריכות הדגים. בריכות הדגים שננטשו כבר לפני חמש צילום אוויר. העשרה שנה. ואנחנו רואים באותו צילום אוויר שאנחנו צמודים בעצם למה? לבית עלמין

מעלינו בצפון, ללולים מדרום ולישוב מדרום. הלאה.

דובר: גם לכביש.


נו רואים את האזור עצמו כפי שהוא נראה היום אחרי וכמובן לכביש, כן, הלאה. פה אנחפרי אנד קליר, אנחנו 6, תמ"מ/6שהוזנח על ידי הקיבוץ. עכשיו אנחנו באים לתמ"מ/

נמצאים בדיוק במרכז של אזור פיתוח כפרי חופי ויש לנו את הסימבול של מוקד פיתוח חושב שזה חלק מהבלבול תיירות חופי, לא כפריט. כיוון שאין לנו את הנקודה באמצע ואני

שהיה בולנת"ע. אנחנו חופי ולא כפרי. ומה המטרה של כל הנושא, לתת פיתרון לשימושים לצורכי ציבור בקרבה לים, כמו תיירות, אכסון מלונאי, פנאי ונופש תוך שילובם במרקם

וט המגורים הכפרי. שזה בדיו,ק רבותי, מה שאנחנו עשינו. הלאה. פה אנחנו רואים את הפירשל ההסברים של כל התכנית שפשוט חוזרת על עצמה שהנושא החשוב ביותר זה כמובן מבחינת נתינת פרנסה לישובים שבאזור ומבחינה זאת אני חייב להגיד לכם כל מי שמתמצא בתיירות חמש מאות יחידות זה פרנסה לאלף ומאתיים וחמישים משפחות. הלאה. עכשיו

. יש לנו מוקד פיתוח תיירותי עם 6בולים של תמ"מ/תסתכלו על הסימבולים, אלו הסימנקודה באמצע ויש פיתוח תיירותי כפרי חופי בלי הנקודה. ההבדל הוא שאחד נמצא בתוך ישוב והשני הוא נמצא מחוץ לישוב. הסימבול שאנחנו קיבלנו הוא מחוץ לישוב ולכן

הלאה. ,6ההגבלה של מספר יחידות לא פועל עלינו, תואם לתקנון של תמ"מ/

דובר: מה גודל התכנית?



51


סליחה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רגע, יש פה שאלה.

דובר:

גודל התכנית.

מר טומי לייטרסדורף:אה, השטח שלה. יש לנו שם חמש מאות, בסביבות חמש מאות שש מאות דונם משהו כזה.

קצת יותר.

גב' תמר כפיר: תה יכול לחזור על הטיעון האחרון? אני לא.טומי, א


סליחה?

גב' תמר כפיר: אתה יכול לחזור על הטיעון האחרון שלך.


אז יש את האקסגון הזה 6הטיעון האחרון גם אותי תפס, אם אנחנו מסתכלים על תמ"מ/ושא הזה אז יש אקסגון אחד צהוב עם עם הצהוב באמצע. עכשיו אם מסתכלים קרוב לנ

ריבוע קטן באמצע ואחד בלי ריבוע קטן באמצע. אם מתפלפלים ובודקים את התקנון ההבדל ביניהם הוא שאחד הוא מוקד חופי שהוא נמצא באזור, כמו שאומרים, והשני הוא

ם, חופי כפרי שהוא נמצא בתוך ישוב קיים. המגבלה של המאה היא רק כתובה בישוב הקיי היא לא כתובה לגבי התחום החופי. זה הפירוש המשפטי הפשוט.


לא, אבל לא הכנסת, אבל איזה מגבלות יש בחופי?

מר טומי לייטרסדורף: סליחה?


איזה מקבלות יש בחופי?

מר טומי לייטרסדורף: אין.


עניין יחידות דיור.יש הרבה הוראות, אין מגבלה ל



52

מר טומי לייטרסדורף: אין בכלל מגבלה.


לא אבל אתם עומדים במגבלות האחרות?

איילת השחר: 'גב בוודאי, אנחנו תואמים לחלוטין.


אנחנו עומדים בכל המגבלות, רבותי, של התכנית. הלאה.

מדברים ביחד)-(לא ניתן לתמלל ר טומי לייטרסדורף:מ

אז דיברו על לב של שטחים ערבותיי, אחת ההחלטות, אם קראתם את ההחלטה של הולנת"חקלאיים. אז בואו נסתכל על הסטטוטוריקה, לא צריכים להסתכל בשטח. מי שלא היה

בשטח שיסתכל על הסטטוטוריקה, אנחנו מוקפים על ידי אזורי מגורים במשך שש.

דובר: משך שמונה.


במשך שמונה ויש על ידנו גם, מתחתנו גם תעשייה ואזור מבני המשק, מה שהראיתי לכם קודם את הלולים גם כן צמוד אלינו. מעלינו, משמאל למעלה, לא רואים את זה כאן, ישנו האזור של בית העלמין ואחר כך כמובן אנחנו מגיעים לגן הלאומי ולכל שאר השטחים. זאת

מרת בניגוד למה שנאמר בהחלטה של הולנת"ע, אנחנו לא נמצאים בלב שטחים אוחקלאיים, אין מה לעשות. ואני מציע למי שזה לא נראה לו שיסתכל בצילום האוויר. ואם אין צילום אוויר שילך לשטח. הנה התכניות המפורטות כבר. כבר עברנו מתכניות כלליות

רטות ואתם רואים שוב פעם אנחנו צמודים לתכנית לתכניות מפורטות. אלו התכניות המפו המפורטת. צמודים עם פס של עשרה מטר, עשרים מטר.


אתם צמוד דופן.

מר טומי לייטרסדורף:אנחנו צמודי דופן. עכשיו מה הייתה התכנית? התכנית, כפי שאתם רואים, המינוס שלנו

חנו רחוקים מהיום. זה פלוס מבחינה סטטוטורית הוא, המינוס שלנו מבחינת תיירות שאנכי אנחנו עפנו מתוך התחום החופי, אנחנו לא בשלוש מאות. אבל המינוס הוא שאנחנו נמצאים רחוק והיינו צריכים איזושהי אטרקציה במקום. אז תכננו את כפר הנופש הזה

ר בה עם שני בשני אופנים. התכנון הראשון היה כפר נופש סביב הבריכה וכל מה שקשוזרועות שאפשר לבנות אותה בשלבים. תואם את ההנחיות של משרד התיירות, קרי בנייה של שתי קומות בלבד צמוד קרקע. ואז אמרנו לעצמנו בשלב מסוים, שאלנו את המינהל איך אתם רוצים להתקדם, אז אמרו דבר ראשון תייבשו את הבריכות. ואז אמרנו רגע למה

בואו נקים את כפר הנופש הזה על הבריכות. זאת אומרת כל אחד, כל לייבש את הבריכות, מי שנמצא ביחידה שלו יכול לצאת מהיחידה וללכת ולדוג את הדגים שלו במקום. מבחינה



53

אפשרנו לבנות את זה או עם םתקנונית אנחנו אפשרנו, מכיוון שלא ידענו מי יהיו היזמיהמים נבדק על ידי השותפים שלנו, תהל, הדשא או עם המים, כמובן שכל הנושא הזה של

שזאת המומחיות שלהם, כל הנושא של המים. הלאה. עכשיו קודם כל מבחינת מגבלות בנייה, זו מגבלת בנייה של הרכבת. הלאה. עכשיו פה אנחנו רואים את קו החוף כהגדרתו

בחוק. הלאה. ואז אנחנו הולכים ישר למאה מטר, מאתיים מטר, שלוש מאות מטר.

גב' ירדנה פלאוט: מה המרחק.


הנה, אתם רואים את השלוש מאות מטר, אנחנו מעבר לשלוש מאות מטר.

איילת השחר: 'גב המרחק הוא שלוש מאות וחמישים מטר.


אנחנו בשלוש מאות וחמישים, זה הקו של השלוש מאות. זאת אומרת אנחנו בכלל לא , רבותיי, אתם זוכרים 13. תמ"א/13ום החופי. הלאה. עכשיו אנחנו מגיעים לתמ"א/בתח

אותה זה סדר גודל של כמעט שלושים שנה היום שהיא נעשתה. המטרה שלה בעצם הייתה תכנית לתיירות וכולי והיא, כמובן, באופן טבעי צילמה מצב קיים בשטח. במצב הקיים

דגים, זאת אומרת בקאט אנד פייסט לקחו את בריכת בשטח הייתה פה בריכת דגים. בריכת הדגים ושמו אותה שם. אממה, לפני חמש עשרה שנה הדגים מתו והשטח הוחזר, אין שם היום בריכת דגים. האלה. עכשיו אתם רואים שהתיירות, כמובן, המשיכה לאורך כל החוף

לים על החוף ופה אתם מכירים חלק מהפרויקטים האלה, זה כפר הנופש שנמצא בנחשו עצמו.


רגע, רגע, אפשר לעצור ולשאול או שאתה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תשאל.


שאתה אומר, אתה אומר שאין דגים זה בסדר, אבל זה באמת יעוד קרקע של בריכות לשימוש חקלאי.


ם, בוא נגיד אם אתה זוכר את ההיסטוריה,זאת אומרת מאה אחוז, א

מר ארז קמיניץ': אני לא הייתי פה.


או.קי. יפה,

גב' תמר כפיר:



54

יש יעוד למלונאות שזה השטח הכתום. 13לא ארז, אולי תיתן לי להדגיש שבתמ"א/

מר ארז קמיניץ': כן.


שטח הורוד.ויש יעוד לשטח ישוב כפרי שזה ה

מר טומי לייטרסדורף: מאה אחוז.


התכנית היא לא באף אחד מהם.

מר ארז קמיניץ': אבל היא בשטח של יעוד לבריכות לשימור.


נכון.

מר ארז קמיניץ': מה זה היעוד הזה, אלף? ובית אתה צריך לשנות אותו, לא?


פשר לתת הקלות, לא צריך לעשות שינוי לתמ"א. אפשר לקבל הקלה.א 13לא תמ"א/

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: שינוי גבולות, לכן זה היה בולנת"ע.


השאלה שלך היא שאלה מצוינת, זאת אומרת מה עושים היום עם יעוד שנעשה לפני ה. עכשיו.שלושים שנה שהוא לא רלבנטי. לא רלבנטי היום. הלא


שטח ישוב.

מר טומי לייטרסדורף:פה אנחנו רואים את חלק מהתקנון של התכנית, שכמובן מדבר על זה שגם אותם גבולות של

יעודי קרקע בתכנית המחוזית אפשר להסיט אותם ימינה או שמאלה וכולי. הלאה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן? אזור תיירות או בשטח ישוב 13טומי, רק שאלה, באיזה יעוד אתם אומרים אתם בתמ"א/

חקלאי?

מר טומי לייטרסדורף: אמרה זה אזור לבריכות דגים, או.קי? 13אנחנו אומרים דבר נורא פשוט, תמ"א/



55


כן.

מר טומי לייטרסדורף: ולפי, 6אנחנו הולכים לפי תמ"מ/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בוא נשאר. 13לא, אבל, תמ"א/


בריכות דגים, אתה יכול לגדל שם דגים. 13תמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן יפה, אתם מבקשים לעשות משהו אחר.


לתכנית המחוזית שלכם., 6אנחנו מבקשים להיות תואמים לתמ"מ/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן . זה,13אבל אנחנו כרגע בתמ"א/


בסדר, מאה אחוז, לכן אנחנו נמצאים פה ואנחנו מבקשים,

איילת השחר: 'גב תיירות ונופש.


מבקשים הקלה,

מר רפי אלמליח: לתיירות.מבקשים הקלה ליעוד


בדיוק.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זאת אומרת לקחת כתם חדש,


האמת שאפשר לשלב את היעודים כי אתם משאירים בריכות דגים בפנים, לא?

מר טומי לייטרסדורף: נכו, את הדגים אנחנו משאירים, הלאה.



56

גב' ירדנה פלאוט: יום, אפשר לעשות אקווריום.אקוור



הייתה גם כן תכנית 13. שנים אחרי תמ"א/13עכשיו אנחנו עוברים הלאה, אחרי תמ"א/שלושים ואחת שהיא גם כן נגמרה בינתיים, שהיא בכלל שינתה את היעוד כאן. הלאה.

ודם, תיירות ונופש, זאת אומרת הדגים נעלמו כבר. היעוד כאן הוא חזר למה שאמרנו מקהייתה 1989-, ב13הייתה תמ"א/ 1983-. ב1989-, ב1983בוא נראה מתי זה היה, זה

. הלאה. מוקד תיירות כפרי, זה הסימבול שם. שוב פעם, חוזר כמו תכנית, בתכנית 31תמ"א/ אין לנו, 35המחוזית, סימבול של מוקד תיירות כפרית. תמ"א/

ב' תמר כפיר:ג

לא, אין,

גב' רונית מזר: רגע, סליחה.


אנחנו לא מכירים סימבול כזה. 35בתמ"א/

מר טומי לייטרסדורף: .35זה לא תמ"א/


בשלושים וחמש אין.

גב' תמר כפיר: אז מה זה?


בשלושים ואחת.

מר טומי לייטרסדורף: ים ואחד.בשלוש


.35רשום פה למעלה תמ"א/

דובר: הוא עבר שקף.


תחזור אחורה.



57

גב' תמר כפיר: אין, אז לא ברור מה. 35לא היה סימבול ובתמ"א/ 31לא. בסימבול, בתמ"א/


מקום הזה.יש סימבול למוקד תיירות כפרית ב 31התמ"א, הסימבול הוא בתמ"א/

גב' תמר כפיר: .35או.קי. ועברת לתמ"א/


אנחנו נמצאים במרקם חופי, 35, מבחינת תמ"א/35לא, אז אמרנו, עכשיו אני עובר לתמ"א/ הנה אנחנו רואים את זה כאן.


? להבנתכם?35יימת בתמ"א/מה זה העיגול השחור, הטבעת השחורה. מה היא? היא ק

מר טומי לייטרסדורף: .35כן, זה תמ"א/


?35אני שואל האם הטבעת השחורה היא סימון שמופיע בתמ"א/

מר טומי לייטרסדורף: מיד, אני אגיד לך. קייבד


או.קי.

מר טומי לייטרסדורף:. התכנית שלנו, קודם כל אני אתחיל מבחינה 12הלאה. עכשיו אנחנו באים לתמ"א/

פורמאלית כי אתם התחלתם בפורמלסטיקה. מבחינה פורמאלית אנחנו עומדים בכל ותבדקו את הוראת המעבר. הוראות 12. אם תקראו את תמ"א/12ההנחיות של תמ"א/

נכנסה. אנחנו עומדים חד 12"א/המעבר מתייחסות לתכניות שנמצאו בהקפדה בזמן שתמוחלק, ואני מוכן לעמוד בכל בית משפט על הנושא הזה, עד הסוף עם הנושא הזה. אבל כיוון שהנושא של מלונאות מיוחדות הוא נושא סופר רגיש אחרי שאנחנו התייעצנו עם מינהל

דענו לזה מקרקעי ישראל, הם היו מוכנים לוותר על הנושא הזה של מלונאי רגיל ואנחנו הו ושינינו את התקנון שהוגש לוועדה המחוזית. אז גם על הנושא הזה הוא נפל. אנחנו,


אכסון מלונאי מיוחד.

מר טומי לייטרסדורף:כן, מיוחד נפל. אנחנו הורדנו אותו לפי הבקשה, למרות שלא היינו צריכים להוריד אותו,

. עכשיו אנחנו עומדים בכל התנאים 12ינת תמ"א/כיוון שאנחנו עמדנו בתנאי המעבר מבחשל התכנית הזאת, אני מכיר את התנית הזאת בק טו פרונט ואני מוכן לעמוד בכל בית



58

הלאה. עכשיו מרוב רגישויות הוועדה המחוזית, שתהיה לי משפט ולהגן על הנושא הזה. ומית.בריאה, הפילה עלינו שלושה תיקים. לא עלינו, עלינו ועל המועצה המק

דובר:

המועצה האזורית.

מר טומי לייטרסדורף:המועצה האזורית, כל, היא אמרה קודם כל תבדקו אם בכלל צריך מלונאות פה. אז הושבנו את פסטרנק שבדק את כל נושא התיירות מלמעלה למטה, התוצאה שהוא הגיע אליה

חמש מאות, ואנחנו ושאחרי שנחשולים בחוף יבנו את החמש מאות, אחרי שדור יבנו את היחידות במקום. הוועדה המחוזית בדקה את 527נבנה את החמש מאות עדיין יהיו חסרים

הדוח של המועצה האזורית ואישרה אותו כנתון, אמרו או.קי. מבחינת היקף יחידות אתם בסדר. אבל רגע עכשיו בואו נדבר על איכות סביבה. בואו תבדקו לא רק אותנו את כל

ל התחום,האזור, את כ

דובר: טומי, תשאיר לי משהו.


ואז יספר לכם הג'נטלמן הזה שהוא יושב פה על ידי והוא אחראי על המועצה ויגיד לכם בדיוק מה שקרה שם. ואז הם אמרו, או.קי. לא מספיק. עכשיו תעשו עוד דוח אחד, הלאה.

ו תחברו את שניהם, גם נופי, גם סביבתי אז היה נופי סביבתי. אחר כך אמרו או.קי. עכשיוגם כלכלי. הגשנו עוד דוח אחד, חברת אדמה הגישה את זה, גם כן אושר על ידי הוועדה המחוזית. הלאה. בין לבין אנחנו היינו בקשר ישיר עם רשות הטבע והגנים. למה? כי הם

נו את הפרויקט בעצם בנו את הפרויקט הצמוד אלינו, הם בנו את החוף. גנים לאומיים בלחף אז היה בינינו לאורך כל התכנון, לא רק שיתוף פעולה שאנחנו מציגים להם תכנית והם אומרים לנו יפה מאוד, אלא שפשוט תכננו את הכול כולל את כבישי הגישה והכול בד ובבד.

שגמרנו את זה אז קיבלנו את המכתב הבא מניר. נמצא פה ניר?

דובר: לא.


טומי, ניר אומר שהוא לא רואה את זה. אם אתה יכול להקריא מה כתוב.

מר טומי לייטרסדורף:או.קי. שוב תודה על הזמן, האנרגיה והסיוע המקצועי שלדעתי יכולים להילמד בקורסים

בנושא פיתוח בר קיימא. זה אנחנו, סליחה, לא תאמינו. שכן תכנון כפר הבאוניברסיטשה ובאפשרות לקדם במשולב את תכנית הגן הלאומי הינו שילוב הנופש במתכונתו החד

שמשמעותו פיתוח בר קיימא. זה אומרים הירוקים, לא אני, אז, אני כבר לא צריך להגיד עולם, פעם הייתי מהירוקים. ןשום דבר. הלאה. ניר, אני שומר את המכתב הזה לדיראו

רוגראמות והתקנונים אנחנו עבדנו אחרון. משרד התיירות מהיום הראשון כל הנושא של הפאיתם ופורמאלית עברנו את כל הוועדות שלהם. הלאה. כל הסיפור הזה זה רק קצה המזלג, אנחנו עברנו עוד שתיים עשרה משרדים החל, האישורים שקיבלנו זה לא רק מהוועדה המחוזית שהמליצה על התכנית, זה המשרד להגנת הסביבה וזה כמובן משרד התיירות

שות הניקוז ורשות הטבע והגנים. כולם יש פה את המכתבים ואת האישורים של כל אחד ור



59

מהם. זאת אומרת כל הרשויות שקשורות ישירות או עקיפות שמנו את החותמת. הלאה. עכשיו אני פשוט רוצה בארבע דקות לסכם את מה שאני הצגתי בכל אופן, ואני מבקש אם

טח מופר ונטוש של בריכות דגים תעשייתיות שאינן אתה תוכל להמשיך משם. האתר הינו שאבל עד הסוף. התכנית 6פעילות. האתר נמצא בצמידות דופן. התכנית תואמת את תמ"מ/

, דרוש לנו אבל תיקון לקווים של היעוד. התכנית 13תואמת גם את המגמות של תמ"א/. זה 13ולכן מה שהמינהל מבקש זה לאשר הקלה מתמ"א/ 12אינה סותרת את תמ"א/

הקטע היותר פורמליסטי. עכשיו אני פונה אליכם כי אני מסתכל מסביב ורואה את כולכם אנשים מקצועיים. לא צריך הרבה דמיון, זה מה שיש לכם היום ביד. זה מה שיש לכם ביד וזה מה שיישאר לכם ביד אם ההחלטה הזאת תישאר. הלאה. זה מה שיש לכם ביד וזה מה

את התכנית. תודה רבה.שיהיה לכם אם תאשרו

דובר: תראה תמונה.


זה מה שיהיה לך ביד, ההרשמה היא ביציאה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. טומי, תודה.

מר כרמל סלע:

קודם כל, אני מבקש סליחה אם אני קצת אתרגש, אני עדיין תחת ההשפעה של מה שעבר ש שאני נמצא במדינה הזויה. תודה רבה על זה שאחרי יומיים מהשריפה באזור. אני מרגי

המקום הזה אישר תקנון היתר למבנים היבילים. פעלו פה בצורה בלתי רגילה, במהירות שיא, אם לא האישור שלכם החבר'ה לא היו גרים היום במבנים יבילים. אז באמת תודה

צלחתם לעשות את זה, לא בכל מקום במדינה הזויה כי ה ברבה מכל הלב. למה אני חייעושים במהירות כזאת, זאת אומרת שמדינה שהיא רוצה היא יכולה, אבל לא תמיד היא

אותי ברמות הכי גבוהות כראש םרוצה. עכשיו המקרה הזה פשוט משגע אותי. מצטמצרשות. תראו מה יש פה, עשר שנים תכנית, המדינה יוזמת, המדינה תומכת. להגיד את

אני לא כל כך אוהב את מינהל מקרקעי ישראל. לא אוהב אותם, יש לי הרבה האמת חשבונות איתם.



אני בא לפה אפילו שאני לא אוהב אותו, אני בא לפה. המינהל לוקח כסף לא יודע להחזיר. תביא את הכסף שלי, הוא לא מגיע לי תחכה עוד שנתיים, עוד שנה, תביא חשבונות. וואלק

מעביר לי כסף, כבר כתבו את זה. אבל אני לא פה בגלל המינהל, אני פה בגלל שהפרויקט הזה ברמה של מדינה, של כל הרשויות. טומי, אתה לא מקשיב לי.


אני כל מילה זהב.



60

מר כרמל סלע:ים, מי לא תומך בתכנית? עכשיו תראו, כל הרשויות, משרד התיירות, רשות הטבע והגנ

עשינו פה תהליך שנמשך באמת הרבה מאוד שנים, הרבה מאוד שנים. חוף הכרמל זה לא גיאורגיה, זה לא אנטליה, אני לא יודע מה. במדינה הזאת לבנות בית מלון תחכה. אני לא

ן במקומות יודע אם רתם רואים טלוויזיה, ראיתם טלוויזיה באיזה כמות בונים בתי מלואחרים, בדהב וזה. בארץ, לאט לאט. עכשיו תראו יש את כל התמ"אות, את כל התמ"מים, את כל הסיפורים, בסדר. סימבול כזה, סימבול כזה. ישגעו את העולם עם הסימבולים,

. מי שרוצה להתחכם 12, יש תכנית מחוזית, יש תמ"א/6בסדר גם כן., אבל תראו, יש תמ"מ/צודק, אבל מדינת ישראל צריכה בתי מלון לטובת המדינה, לטובת עם התמ"אות הוא

התושבים, לטובת הכנסות. עכשיו באנו למחוזית, ברשות המקומית זה עובר צ'יק צ'ק, מגיעים למחוזי סאגה של ארבע שנים במחוזי. למה? כמו שהוא אומר, כמו שטומי מספר

סביבה, תביאו רשות הטבע והגנים, תביאו סקר תיירותי. תביאו כושר נשיאה, תביאו איכותתביאו את הרכבת. לא יודע מה, היינו צריכים רק להוריד כמה מלאכים מהשמיים כדי שהדבר הזה יעבור. אני רוצה להגיד לכם, עבר במחוזית פה אחד, לא אחד התנגד. להעביר במחוזית פה אחד עם כל האיכות סביבה, הירוקים, אודמים זה בעיה הרי. פה אחד. סימבולים לא סימבולים. אני רוצה להגיד לכם את האמת, ברמה הכי עקרונית המדינה צריכה בתי מלון כדי שהכסף יישאר פה ולא ילכו לגיאורגיה. מה שקרה בחוף כרמל יש לו כולה מקום אחד כזה. יש לנו רצועת חוף ארבעים קילומטר בכל התמ"מים המקום היחידי

חוף של קילומטרים יוצא מגדר הרגיל, באמת אני לא שאפשר לבנות בתי מלון, יש שם אובייקטיבי. אני חי שם, אני מטייל שם. אני באילת, ברצועת חוף של לא יודע כמה עשרות בתי מלון. אתה הולך לכל מיני מקומות, טוב מה יש פה, למה שלא יהיו פה שלושה בתי

... בכל כושרי הנשיאה מלון, מה קרה. גם במרחק של חמש מאות, חמש מאות, חמש מאותלמיניהם. אני לא מבין מה קרה, אני לא מבין למה לא אישרו את זה. פשוט לא מבין. אנשים צריכים לחיות, כלכלה זה משהו חשוב, המדינה חשובה. עכשיו אני אספר לכם עוד סיפור קטן לא קשור לכלום. שלשום היה אצלי מבקר המדינה, לינדשטראוס מאחת עשרה עד

בע, הוא בשעה שתיים וחצי הלך נשארנו עם כל החבר'ה שלו.חמש ור


מר כרמל סלע: אני רציתי להגיד דברים טובים והוא בלבל אותי עכשיו. אני רוצה להגיד לכם,



להביך אותו, הוא פשוט נשוי לבת שלי.

מדברים ביחד)-מלל(לא ניתן לת

מר כרמל סלע:דודי. חברים, תראו. למה זה מחובר לפה? כי הוא בא לבדוק את נושא השריפה. מה המסקנות מהשריפה. ויש כמה מסקנות מהשריפה ואני אומר את זה לירוקים. אחת המסקנות מהשריפה שאין דרכים מסביב לישוב, לא נותנים לך להוריד אף עץ, כאילו כולם

שהירוק עולה על האנשים. מה שקורה במדינה הזאת שאנחנו אפילו לא ציפורים, מביניםאנחנו לא פרפרים. אם הייתי פרפר היו סופרים אותי. לא סופרים אותי. וזה מה שקורה גם פה עם המלון הזה. יש בריכה, יש דגים,יש זה. וואלה תספרו אותי גם כן, אני לא יכול



61

בי חוף הכרמל ומדינת ישראל זכאים למלונות במקומות לחיות, אומר לכם את האמת, תוששבמקרה גם רשות הטבע והגנים רוצה לפתח את האזור הזה עם מרכז ימי. המקום הזה, תראו אני בכל סיור שמגיע אלי אני אומר את זה. חוף הכרמל זה אזור, אין בו דתות. אין,

ות אלף שנה. חמש מאות אנחנו לא חיים על דת, לחוף הכרמל יש היסטוריה של חמש מאאלף שנה. ממערות האדם הקדמון, כפר ניאוליטי בעתלית בן שמונת אלפים שנה שבע מטרים מתחת לפני המים ופעם המים היו ארבע עשרה קילומטר בפנים לא אוזונים האוזונים. ארבע עשרה קילומטר היו בפנים, אתה מגיע לדור, דור זה ארבעת אלפים שנה,

ן הזה הולך על שלד באזור עתיקות של ארבעת אלפים שנה. אתה יורד המקום הזה, המלולמטה להורדוס אתה מגיע לקיסריה. יש מה לראות באזור הזה. יש מקום למלון הזה. ואני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, תבדקו את כל הסימבולים. תבדקו את הכול אבל כולם

. אני אומר אתם לא חיים פה, אני לא כבר אישרו את זה, כולם מבסוטים מזה, כולם רוצים יודע מה קרה לכם, לא יודע.


תודה.

איילת השחר: 'גבאני אבקש רק באמת מבחינה משפטית יותר לסכם את העניינים, ראינו את החלטת

היא הולנת"ע... שהבנתם יותר את התכנית. אני פשוט אקרא את הולנת"ע של הוועדה שדחתה את התכנית הזאת ואתייחס לכל אחת מהן. אז הנימוק הראשון של הולנת"ע היה

שבה יש עדיפות לתיירות העירונית ולכן 1/12שהתכנית אינה תואמת את מדיניות תמ"א/נקבעה בה מדיניות לעניין אכסון מלונאי מיוחד. אז לעניין אכסון מלונאי מיוחד נפתרה

, קודם כל היא לא 1/12יעוד הזה. מבחינת המגמות של תמ"א/הבעיה ברגע ... ויתר על המתייחסת בכלל לכל אזור חיפה וחוף הכרמל, לא ייתכן שתכנית מתאר ארצית לא תתייחס

6לאזור כזה. ההבנה שלי היא הבנת הדיוט זה שאין התייחסות כזאת כיוון שיש את תמ"מ/ס לכל העניין הזה. בכל מקרה, שכבר בפרוטרוט תכננה את כל האזור הזה ולא רצו להיכנ

כיוון שאין בתכנית הספציפית הזאת ולא גם באזורים המסוימים הנוספים שרוצים לפתח יש את הוראת 1/12בחוף כרמל כדי לפגוע בתיירות עירונית כלשהי. לגבי הסעיפים בתמ"א/

יא לתקנון ושם נאמר שהתכנית תיבחן מחדש על ידי מוסד תכנון אם ה 4.4המעבר בסעיף . התכנית הזאת לא סותרת את ההוראות של 1/12סותרת את ההוראות של תמ"א/

ולכן בכלל, קל וחומר שצריך לאשר אותה. מעבר לזה, יש עוד סעיף 1/12תמ"א/לתכנית 7.6שלהפך, בא ותומך בכל המהלך שאנחנו עושים היום. זה סעיף 1/12בתמ"א/

ים ואני מתייחסת למקרקעין והוא קובע שבתכנית שמשנה יעוד מקרקעין מפותחהספציפיים האלה שיש בהם בריכות דגים ואזור חקלאי אך לשימוש תעשייתי, תעשייתי

או שימוש וחקלאי. התמ"א אומרת שניתנת עדיפות ליעוד השטח לתיירות על פני ייעודוהיא, להפך, היא מעודדת להפוך אזורים מופרים 1/12בפועל. זו הוראה של תמ"א/

הזה. ןתיירות. כל שאר ההוראות תואמות, אתם מוזמנים לבדוק את העניי לאזורים שלהנימוק השני שהביא לפסילת של התכנית הזאת, הוא שהתכנית אינה תואמת את מדיניות התכנון הארצי לפיה יש חשיבות בחיזוק העירוניות, בשמירה על המרחב הכפרי או בשמירה

איכות חיים לכלל הציבור. אז, קודם כל, מה על היקפי השטח הפתוח בין הישובים לטובתשהיה קודם לכן שזה היה בריכת דגים תעשייתית בוודאי לא היה לטובת הציבור. הציבור לא היה מורשה להיכנס פנימה, זה היה שטח פרטי מגודר. היום הופכים את זה לשטח שהוא

עצם זה שהתכנית הזאת להפך, ליעוד הציבור, לתיירות לשימוש ציבורי... בשימוש הפרטי. במנגישה את עין דור ומנגישה בעצם בעקיפין את הגישה לחוף הים יש בכך לומר דרשני. שוב, אני רוצה להזכיר שההתערבות של הולנת"ע באה פה באמת בשני נושאים ספציפיים

ולא היה צורך להרחיב למדיניות ארצית. למרות 13שזה שטחים חקלאיים והקלה מתמ"א/



62

נו... טיעון נוסף שהוביל לדחיית התכנית הוא שבעשור האחרון בו קודמה ששוב לטעמהתכנית חלו שינויים משמעותיים במדיניות פיתוח החופים בארץ והחשיבות בשימורם של חופי הים. אני רוצה שוב להדגיש שהתכנית הזאת, כמו שראינו, היא לא פוגעת בחוף הים.

מטר מקו המים. היא מצויה מחוץ לתחום היא מרוחקת מרחק של שלוש מאות וחמישיםהסביבה החופית. אין כל השפעה של התכנית על חוף הים או על חופי הרחצה או אין פה נשענות של התכנית על חוף הים. היא לא מעמיסה עליו בשום מדד. נעשו סקרים שהוכיחו

שהיה שאין בכך שום פגיעה והמשרד להגנת הסביבה אישר את זה בעצמו. טיעון נוסףשמייעדת את האזור 13לדחיית התכנית היה שהתכנית עומדת בסתירה משמעותית לתמ"א/

לחקלאות ולבריכות דגים. עוד נאמר בהחלטה: "על פניו נראה שהשטח מצוי בלב שטח היא פיקציה שנועדה להימנע משינוי לתמ"א םחקלאי והבקשה לשינוי גבולות ייעודייין פה פיקציה וראיתם את התכנית כפי שהיא. הדורשת את אישור הממשלה". אז א

לא ייעדה שום שימוש לחקלאות. 13לא ייעדה את השטח לבריכות דגים. תמ"א/ 13תמ"א/מתייחסת אליהן אין שימוש לחקלאות. אבל יש שימוש לתיירות 13ביעודים שתמ"א/

צב באמת סימנה מ 13ולנופש שזה בדיוק השימוש שאנחנו מבקשים לעשות היום. תמ"א/באה תכנית מתאר ארצית 13קיים ואני רוצה שוב להזכיר את העניין הזה שאחרי תמ"א/

שהיא באותה דרגה מבחינת תכנית מתאר ארצית והיא באה וייעדה את 31אחרת, תמ"א/שבאה ופרטה את זה 6האזור הזה, הספציפי הזה שוב כמוקד לתיירות ונופש. כמו תמ"מ/

לפרוטרוט.

מר ארז קמיניץ': המשמעות, איפה ראינו את היעוד,מה


ארז, לא שומעים את השאלה.

מר ארז קמיניץ': אני שואל שוב, איפה רואים את היעוד?


פשוט צילמה מצב קיים. 13תמ"א/

מר ארז קמיניץ':יא גם סימנה יעודים. אם זה שהיא צילמה מצב קיים זה בסדר שהיא צילמה אותו רק שה

אתם מבקשים הקלה מהיעוד הזה שינוי גבולות זה בקשה מסוג אחר, אבל פה את טוענת שלא צריך להתחשב ביעוד הזה משום איזושהי סיבה משפטית שאני לא מצליח להבין.


קבעה 13אני לא טוענת שלא צריך להתחשב, אני טוענת שהיעוד כיעוד אינו יעוד שתמ"א/ מבחינת התכנית. 13כיעוד של תמ"א/


את אומרת שאין יעוד כזה, אבל זה סומן מה נעשה.

איילת השחר: 'גבתראה, יש תכנית שמכניסה ברקע שלה מצב קיים אז היא מכניסה מצב קיים, אני לא

הולכת להתעלם מזה לחלוטין,



63


לפני זה. מה זאת אומרת מצלמת. 13א/אם לא תמ" מי סימן את זה

מר טומי לייטרסדורף:עשתה היא לקחה את כל החוף ובעצם היא ייעדה 13/אתן לי, סליחה אני אגיד. מה שתמ"

שכפי שאמרנו מקודם לתיירות ולנופש וכל השמורות ודברים אחרים. בין את כל הנושאיםאו נקודות של מצב קיים אז היא וראו שיש שם כל מיני איים 13לבין שהכינו את תמ"א/

בדקה האם צריך לשנות את זה או לא. אז היא מצאה במצב קיים בריכות דגים. הנה בריכות דגים, אז היא צילמה את הבריכות דגים על ידנו ואת הבריכות דגים מעלינו ופשוט

. כל 13השאירה אותן. זאת אומרת הם לא מפריעים, במירכאות, הם לא מפריעים לתמ"א/נעשתה לפני שלושים שנה ולפני חמש עשרה 13מה שאנחנו אומרים התכנית הזאת תמ"א/

כל הסיפור של הבריכות דגים של הקיבוץ נגמר. זאת אומרת ראית את הצילומים כל הסיפור הזה נגמר. ואז השאלה היא מה אתה עושה עם השטח הזה.


לא מבין מאיפה הוא הגיע אבל מה אני עושה מה אני עושה עם הסימון הסגול הזה שאני איתו.


מה אתה מציע לעשות, ארז?


מר ארז קמיניץ': רגע, אני שואל. נחשוב ביחד, שנייה, רפי, אני רוצה להבין מה מתכננים.



ים, חברים. באמת. לא באתי לפגוע באף אחד, חברים, באמת. אני רוצה מספרים פה סיפור ,13להגיד לכם שאני בתמ"א/



אין בעיה, מותר לי לשאול שאלה.


מר ארז קמיניץ': שנייה רגע, יש פה התלהמות וזה,

רף:מר טומי לייטרסדו

בוא תחדד את התשובה, אני רוצה לענות לך.



64

מר ארז קמיניץ': אני רוצה להבין את התשובה שלך לשאלה שהיא טכנית במהותה.


כן.

מר ארז קמיניץ': אז בבקשה תענה ואחר כך נחשוב אם צריך לעשות משהו אחר או לא. מה הסיפור הגודל.


,13י. אז שאתה, כפי שאמרנו תמ"א/או.ק

מדברים ביחד)-(לא ניתן לתמלל מר טומי לייטרסדורף:

לקחה מצב קיים והטמיעה אותו בתכנית שלה. המצב הקיים הוא בריכת דגים 13תמ"א/ 31. אחרי זה, אחרי כמה שנים הייתה תמ"א/13שלנו בריכת דגים מעלינו וכולי. זה תמ"א/

משם ועשתה סימבול של מוקד תיירות.שהעיפה בכלל את הדגים

מר ארז קמיניץ': או.קי.


וגם כן שמרה את הסימבול של מוקד תיירות. 6אחר כך באה תמ"מ/


איילת השחר: 'גב .6זה בהתאם למדיניות תמ"מ/


, היא לא 13תה שואל אותי מה עושה בריכת הדגים בתמ"א/שזו הייתה המדיניות. עכשיו אעושה שום דבר, היא במקרה הייתה שהחבר'ה באו לצלם את המצב והם שמו אותה, זה הכול. זה משהו טכני לגמרי. אבל מה שאני הראיתי, באמת אם אתם זוכרים בשני השקפים

זה המצב הקיים, זאת האחרונים, אני פשוט אמרתי לכם רבותיי אתם כולכם אנשי מקצוע התמונה הקיימת, זאת ההיסטוריה, זה מה שאנחנו מציעים לכם. זה פשוט עושה שכל, זה

הכול. לפעמים מותר גם להשתמש בשכל ולא רק במשפטנים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב, רבותיי.


ועצה הארצית, יש סמכות לולנת"ע, .ב לתמ"א יש סמכות למ5אני רוצה להדגיש שלפי סעיף לשנות גבולות של יעודי קרקע. אבל מה שאנחנו מבקשים בעצם לעשות פה זה באמת שינוי

מלכתחילה אמרה שתכניות מתאר מקומיות 13של גבולות יעודי קרקע. אגב, תמ"א/ומחוזיות התייחסו לאותם כתמים גדולים שמייעדים לתיירות או לשימושים דורשי חוף,



65

רשי קרבת ים ואחרים. ויקבעו בעצם גבולות מדויקים. אנחנו מבקשים היום באמת דותקבעו את הגבולות המדויקים, אם צריך לשנות, להרחיב קצת את הגבולות ואנחנו רואים

את הנקודה שאני מראה פה,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןל לקחת אזור שהוגדר ביעוד מסוים אני מבין שמדובר לא על שינוי גבול ודיוקו אלא בעצם ע

ולקבוע פוליגון חדש.

איילת השחר: 'גב לא, זה בדיוק שינוי יעוד גבול. אם אנחנו מסתכלים על הקרבה. שוב, אנחנו מסתכלים,


בריכות הדגים יוצאות גם קצת מהכחול, נכון?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן מהתשריט. אפשר להוריד את המלל


סליחה? אני תכף אעביר את זה לתשריט המקורי, אני רוצה גם תכף להתייחס למכתב פשוט. רגע, בוא נראה. אני תכף אשים את התשריט המלא. עכשיו אני רוצה להזכיר שאגב

ממשיך בערך פי שניים לכיוון למטה. 13פה למטה אותו אזור של תיירות שמוקצה בתמ"א/מקצה במרחק של מאות מטרים ספורים מהמקום 13/אבר על אזור תיירות ענק שתמ"מדו

שבו אנחנו מבקשים את אותו יעוד תיירות. אגב, תסתכלו פה על הקרבה לחוף, הצהוב הזה את אזור התיירות תהיה פה פגיעה חמורה 13זה כבר חוף רחצה. אם פה יפתחו לפי תמ"א/

ה.בחוף וכל בר דעת יכול לראות את ז


איילת השחר: 'גבאנחנו מבקשים להרחיק את זה מהחוף, יש פה עוד אזור מופר, ראינו שיש פה בריכות חמצון, ראינו שיש פה בית קברות ודברים אחרים, דבר שלא מופיע פה. אנחנו מציעים

, זה כל כך קרוב של הקרקע םלמועצה הארצית היום באמת לשנות את גבולות הייעודיישאין בעיה לשנות גבול יעוד. להפחית את העומס פה על חוף הרחצה שקיים, כי לא הגיוני לפתח פה תיירות בכתם הענק הזה שיש. ובאמת פשוט לשנות פה את גבולות היעוד זה

מספיק קרוב כדי שאפשר יהיה לעשות את זה גם מבחינה משפטית. אין שום בעיה עם זה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-וקמןמר דורון דר או.קי. שאלות?


ממש עוד רגע, עוד שני דברים קטנים. כתוב עוד נימוק שהיה לפסילת התכנית, שהתכנית הנוכחית פוגעת בענף החקלאות, אינה עומדת בעקרונות תכנון עדכניים בנושא של שטחים

מזכירה להפך התכנית באה ופתחה פתוחים ושמירה על חופי הים לציבור הרחב. ושוב, אניאת השטח הזה לציבור הרחב. היא לא פוגעת בחופים, היא גם לא פוגעת בשטחים פתוחים כיוון שזה היה, שוב, זה היה אזור צמוד, זה עדיין אזור שהוא צמוד לאזור בינוי, ממש

של 8ותכנית משח/ 5בקצה אפשר לראות את אזור המגורים המיועד לפי תכנית חכ/



66

היא השוותה את התכנית עלמחים. אה, סליחה של נחשולים. עוד טענה בזמנו, הולנת"פהזאת לתכנית של כפר הנופש פלמחים. ואני רוצה להדגיש שאין שום קשר בין שתי התכניות. אין שום קשר מבחינת הקרבה לים, אין שום קשר בין הפגיעה הגדולה של

על שבעים דונם והיא נעשתה על רצועה של התכנית של כפר הנופש פלמחים שהיא משתרעת שני קילומטר בחוף בתולי שהיה שם, אין שום קשר לתכנית הזאת שנמצאת מחוץ לגבול הסביבה החופית, שהיא לא פוגעת, שהיא קיבלה את אישור כל המוסדות וגם של גופים

ליה יש בה איזושהי אפ עירוקים. דבר אחרון שאני רוצה להגיד שבאמת החלטת הולנת". היא אישרה הרחבות של ישובים, והיא ישרה על אזורי עמהחלטות אחרות של הולנת"

במקומות אחרים בלי לעשות שינוי 13תעשייה באותו שטח חקלאי שנמצא בעורף תמ"א/, כך שבאמת בפועל אושרו הרבה מאוד 13. ואלו יעודים שהם לא לפי תמ"א/13לתמ"א/

. ודווקא פה שאנחנו מציעים את המטרה 13דברים שהם לא קשורים למטרות תמ"א/ באה לייעד חוץ משמירה על רצועת החוף שהיא תיירות לא ממומשת. 13העיקרית שתמ"א/

דוברת:

תודה.

איילת השחר: 'גבאני רוצה רק את המסמך הזה שנמצא פה, היה פה איזשהו פרי רולינג שנכנסו אליו לפני

נטלי אוסטרובסקי לשעבר ממונה על התכניות שנגשנו לתכנון התכנית. יש פה מכתב של במינהל התכנון והיא קבעה עוד בתחילת העבודה על התכנית הזאת שאין שום בעיה

. צריך רק לבקש את אותה הקלה שאנחנו מבקשים גם היום.13מבחינת תמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תודה. כן, שחר.


, נאמר שיש היגיון 13כנס לדיון על התכנית עצמה, מבחינת תמ"א/שאלה, בלי בכלל להיבשינוי של היעודים, האם ניתן באמצעות תכנית מקומית למחוק שם את הכתם הכתום

שמוצע בקרבה לחוף, נאמר שיש היגיון תכנוני, עכשיו אנחנו באמת זה,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן המלאה. 13את תמ"א/אפשר להוריד את הטקסט ולראות


כן.

איילת השחר: 'גב דקה.


לחתוך. נאמר שרוצים להסיט את הכתם הכתום מהחוף, שיש בזה צריך לבדוק כמובן, נאמר שזה הגיוני. האם אפשר בכלל ליצור את המנגנון הזה, או שאומרים כן נעשה איזשהו

ו. זו איזושהי אמירה שאולי נכונה בעיקרון אבל היא שינוי אבל בפועל לא ניתן לעשות אותפשוט לא ניתנת לביצוע בהליך הזה של להגיש תכנית מקומית ולהגיד להם תראו, זה נזיז

את זה לפה ואת זה לשם.



67

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תמר תכף תתייחס לזה.


אני אתייחס גם לזה.

יו"ר הוועדה: מ"מ-מר דורון דרוקמן כן, ארז, רצית משהו לשאול?


כן, רפי, שאלה. מבחינת זכויות בקרקע...

מר רפי אלמליח: מה?


מבחינת זכויות בקרקע מה זה, הקצאה ... איך זה?

איילת השחר: 'גב מכרז.


הקרקע זה מינהל מקרקעי ישראל... מינהל זה שטח ללא... וללא שום בעלים. הבעלים של מקרקעי ישראל ללא שום חוכר שעומד באמצע.


אין התחייבות לאף אחד?

מר רפי אלמליח: לא. לא.


אין זכות.

מר רפי אלמליח:ד המדינה שיווקה כבר ליעוד, גם מימון ברגע שהיא פדתה את הקרקע מהקיבוץ. זה יעמו

למכרז כמו כל קרקע.

מר ארז קמיניץ': אבל המכרז ותהיה זכות חכירה.


כן.




68

גב' תמר כפיר: טוב.


תמר, כן.

גב' תמר כפיר:לפתוח ולהגיד אני אתייחס לטיעוני הערר ולנושאים שעלו פה, אבל אני חושבת שכדאי

שתכנית שמתגלגלת כל כך הרבה שנים במוסדות התכנון והמסמכים והאישורים הרבים שנדרשים על מנת להעביר אותה לעוד שלב ועוד שלב ועוד שלב. גם הם מלמדים על

הבעייתיות ואני חושבת שזה דבר שצריך איכשהו להתמודד עם זה,

מר רפי אלמליח: .םחידה שצריכה לעבור את כל מדורי הגיהינוהלוואי וזאת הייתה התכנית הי


רגע, רגע, בוא, רבותיי, בואו. רפי.

מר רפי אלמליח:שני דונם אנחנו מגיעים לכזאת תסבוכת. אז אל תחריגי את התכנית הזאת, היא לא חורגת

מהנורמה היום הנהוגה במינהל התכונן.

גב' תמר כפיר: ין הטיעונים שעלו פה.לעני


אני רק מבקש שניתן לתמר את,

מר רפי אלמליח: אבל לעניין לא.


תמר ישבה בשקט והקשיבה.


מר עמיר ריטוב: היא רוצה.בלי קשר לשש בית זכתה של תמר להגיד את מה ש


תודה, כי אתה אמרת אותו הדבר לפני שתי ישיבות בולנת"ע.

מר עמיר ריטוב: מה?




69

נמצא ענעזוב את זה. אני גם רוצה שחברי המועצה שאני מבינה שהפרוטוקול של הולנת". עי הולנת"בפניהם יכולים לראות שלא עלו בערר הזה נושאים או טיעונים שלא היו בפנ

כלומר אם היינו נכנסים עכשיו לנוהל החדש כמו שאפרת הסבירה לכם בתחילת הישיבה אז ספק אם יש מקום לפתוח את זה לדיון אבל אני אתייחס גם לכל הטיעונים.


זה בעצם מקצה שיפורים, זה לא.

גב' תמר כפיר:ונים אני גם יכולה להגיד לכולם שנכון לפי הוראות של לפני שאני אתייחס לכל הטיע

אפשר לאשר את התכנית. אבל אז בואו, 1/12תמ"א/

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: בגלל הוראות המעבר.


בגלל הוראות המעבר.

גב' תמר כפיר:בל זה לא אומר שהיא תואמת ואני בגלל הוראות המעבר. ובכפוף לקבוע בהוראות המעבר, א

תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה, מופקדת, סימנה 6, תמ"מ/6אפרט.יש את תמ"מ/סימבול של פיתוח תיירותי בתחום הישוב. השטח הוא שטח לישוב כפרי, גם השטח של

מעודדת את פיתוח התיירות בישובים 6התכנית המוצעת ויש סמל לפיתוח תיירותי. תמ"מ/ים והיא מסמנת סימבול לישוב. כלומר היא מאפשרת כפר נופש לישוב. להזכירכם הכפרי

לישוב הזה כבר יש כפר נופש, מדובר עכשיו על כפר נופש נוסף.

מר כרמל סלע: לא.

דובר:

לא.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רגע, רבותיי, כרמל, סליחה.


מ"מ יו"ר הוועדה:-רוקמןמר דורון ד

כרמל, סליחה.


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןכרמל, סליחה. אני מבקש, סליחה רגע. שכל אחד ירשום את ההערות שלו ובסוף תהיה אפשרות להגיב, גם אם נעשים, גם אם נאמרים דברים שמקפיצים פה מישהו או הוא חושב



70

שלמה וכולי. ישבה תמר בשקט על כל מיני דברים שאני מניח שהקפיצו אותה שזו טעות וכולי.


סליחה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בואו נקיים את זה בבקשה.


לישוב כפרי חופי גם לא מגבילה את היקף יחידות האירוח שניתן להקים באותו 6תמ"מ/ .6י תמ"מ/ישוב. זה לגב


רגע אבל הוא אמר שזה עם הנקודות באמצע והזה הוא,

גב' תמר כפיר:בישובים שלא 6לזה עם הנקודה באמצע או לזה בלי הנקודה אין משמעות כי תמ"מ/

נמצאים, שהם לא חופיים היא שמה את הנקודה והיא הגבילה את היקף יחידות האכסון. באותה עת שכיוונה לפיתוח השהיית 12ימצה את מדיניות תמ"א/בישובים החופיים היא א

החופית ואפשרה באמת בישובים לאורך החוף העצמה של פיתוח התיירות. תהתיירושינוי אחד אושרה בשנה, לפני מספר חודשים 12תכנית מתאר ארצית, תמ"מ/ 12תמ"א/

מציגה מדיניות 1/12פורסמה לאישור, אושרה על ידי הממשלה ופורסמה לאישור. תמ"א/תכנונית חדשה לפיתוח התיירות במדינת ישראל, בתיאום ובליווי של משרד התיירות, מנכ"ל משרד התיירות שהופיע בפני ועדת השרים שאישרה את התכנית והנציגים שהשתתפו

אומרת שהיא מתווה את מדיניות התכנון 12בדיונים. אני רק אקריא, למשל, תמ"א/ישראל בדגש על פיתוח באזורי הארץ השונים, בהתאם למדיניות לפיתוח המלונאות ב

וזה מהמבוא לתמ"א, אם תרצו אני אגש להוראות. 35התכנון הארצית הקבועה בתמ"א/עוד פסקה שהתכנית מאפשרת פיתוח האכסון המלונאי כמנוף עיקרי וכתנאי למימוש

ת על העושר התרבותי, הפוטנציאל התיירותי שיש לישראל ומכוונת לחיזוק התיירות השענהדתי, ההיסטורי והנופי שלה, המהווים מרכיבים מרכזיים למשיכת התיירות ולטיפול תיירות הפנים. והיא מכוונת מטרתה להבטיח עתודות לאמצעי אכסון תוך הבחנה בין מרכז ופריפריה והעדפה לפיתוחה בישובים העירוניים בדגש על הערים ירושלים ותל אביב.

הוראות המעבר גם מפנות להוראות 1/12ה תומכות. אם אנחנו נוגעים בתמ"א/ההוראות שליש הגבלה שמכסת יחידות האירוח לא 1/12לישוב כפרי ובהוראות לישוב כפרי בתמ"א/

, עיקרה זה ם, כולנו מכירי35. תמ"א/1/12תעלה על מה יחידות אירוח. זה באשר לתמ"א/קמים מוטי פיתוח למרקמים מוטי שימור. תשריט המרקמים שיוצר הבחנה ברורה בין מר

מרקמים מוטי שימור זה השמור ארצי, שמור משולב והשמור מכולם הוא המרקם החופי. המרקם החופי יש הוראות מגבילות מאוד לפיתוח שאינן מאפשרות לחרוג, מגבילות את

ום אין מק 35הרחבת הישובים, מגבילות פיתוח בשטחים הפתוחים. אין ספק שלפי תמ"א/אז גם 12ואם אנחנו רוצים רק תמ"א/ 12, תמ"א/35להוסיף פיתוח במרקם החופי. תמ"א/

אינה עוסקת בפרויקטים 12/אבולנת"ע משה צימרמן, נציג משרד התיירות, אמר שתמ"הגדירה סימבול באזור זה אשר נגזר מהורסיות 6מסוג זה הנוכחי, מציין כי תמ"מ/

של היום, לא מאפשרת את הפיתוח 12תמ"א/ . כלומר זה לא12הקודמות של תמ"א/המבוקש. בוודאי לא את הפיתוח שהגישו לנו במסמך כושר נשיאה שמבוקש חמש מאות בדור. כלומר אלף וחמש מאות יחידות אכסון, אם אני לא טועה, במרחב הזה של דור



71

א יש לה יעוד למלונאות שהיא מאפשרת בו מלונאות והו 13. תמ"א/13ונחשולים. תמ"א/ נפרש בהיקף ניכר, כמו שאמרו פה, אמרה, מצטערת לא זוכרת את השם,


איילת.

גב' תמר כפיר:איילת. במקביל לדור ועולה גם לכיוון של נחשולים. וזה שטח שמיועד למלונאות. שאר

. כי אם 13מ"א/לת 6השטח זה שטח ישוב כפרי. ויש פה איזושהי קפיצה כל פעם מתמ"מ/אז זה שטח ישוב כפרי. מקימים פה ישוב כפרי, אה מתחם תיירות 6הולכים לפי תמ"מ/

המופקדת. אבל 6עבור הישוב הכפרי בתוך הישוב הכפרי וזה לכאורה תואם לתמ"א, תמ"מ/כי אז בכלל מתחם המלונאות הוא בכלל בשטחים אחרים ואז 13אם הולכים לפי תמ"א/

לא 13גם מזה וגם מזה שלא נדרשים ליחס. כי תמ"א/ תשרוצים ליהנו אנחנו נמצאים במצבסימנה שטח ישוב כפרי בשטח שמבוקש עכשיו למתחם מלונאות. כך שהתכנון המבוקש אינו

וגם לגבי כל היחס לגן הלאומי ולחוף הרחצה, 13תואם ואינו עומד במה שקבוע לגבי תמ"א/הרחצה, לא ,הבנתי את ההצעה למשוך את כלומר זה מתחם שאין לו נגישות ישירה לחוף

. 13כי אז לכאורה זה כבר שינוי לתמ"א/ 13, על פי תמ"א/12התיירות צפונה על פי תמ"א/אז אני לא חושבת שהטיעון הזה נשען על רגליים יציבות. כלומר יש פה אי התאמה בין

דופן זה באמת, ואי אפשר להישען על שתיהן במקביל. לגבי צמידות 6ובין תמ"מ/ 13תמ"א/זה צמוד דופן לשטח המיועד לפיתוח ואני חושבת שבזה התייחסתי לכל הטיעונים שעלו נקודתית. אשר, מה שעולה מכל מה שהצגתי עד עכשיו זה שנכון אפשר לאשר את התכנית הזאת לפי הוראות המעבר בתנאים מסוימים ונכון זה יכול להתאפשר, אף על פי שאני בספק

ככל שהיא 6הנוספים למלונאות שאמרו לי שלא קיימים אבל לפי תמ"מ/לגבי המתחמים תאושר כפי שהיא הוגשה, כי היא גם עצמה כבר לא תואמת למדיניות התכנונית התקפה

. אבל ככל שמקדמים את זה אין ספק שזה לא 1/12ותמ"א/ 35ברמה הארצית של תמ"א/הקבועה היום ואת זה שמאי עולה בקנה אחד עם המדיניות התכנונית, בעיקר הארצית

הדגיש בישיבת הולנת"ע. שמאי גם בהערה קטנה התייחס לאותם דיונים בממשלה שהיו באותה עת על ביטול מתחום מלונאות פלמחים. כלומר לא רק שלא אישרו משהו שסותר פה באו והחליטו בישיבה לבטל מתחם שקיים כבר בתכנית מאושרת והוא במרקם חופי והוא

מדיניות התכנונית. דיברו פה שזה לא בסביבה החופית כי זה לא בתחום השלוש לא תואם למאות מטר, אני חושבת שצריך וברור לכולם שהכוונה בהחלטת ולנת"ע זה למרקם החופי, זאת השפה התכנונית הנהוגה כיום על ידי מוסדות התכנון. ההגבלה היא הגבלה של הפיתוח

משתרע עד כביש החוף. לאור כל האמור, לאור כל בכל המרקם החופי וכל המרקם החופי מה שפיטרתי ואם תרצו אני ארחיב, לאור זה שלא עלו טיעונים חדשים שלא היו בפני

והפרוטוקול לפני ושהם הציגו פה גם את הערר וגם את הנימוקים עברתי בשנית עהולנת"זאת מהותית על כל הנושאים שעלו פה בדיון. אז אני לא רואה מקום לחרוג בצורה כ

, עממדיניות התכנון הארצית. בוודאי שלא להפוך החלטה של מוסד תכנון ארצי כמו הולנת"כי הרי צריך נימוקים משכנעים, מידע חדש, נימוקים אחרים, השענות אחרת על מידע ארצי

מאושר וזה לא עלה פה בדיון, לפחות לא לפי הבנתי.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןצה, תמר, לשאול משהו. אם אני מבין נכון המדיניות הארצית שהצגת לא אומרת לא אני רו

לפרויקט כזה באזור אלא לא במיקום הזה בעיקר, בגלל, האם אני צודק?




72

זו תכנית מתאר ארצית לתיירות שאושרה לאחרונה, כמו שסיפרתי, והיא מפנה 1/12תמ"א/בדגש על ירושלים ותל אביב. אבל היא גם נוגעת, את עיקר הפיתוח התיירותי לערים

שתעסוק בכל הנוגע 12והמועצה הארצית הורתה על עריכת שינוי מספר שתיים לתמ"א/מכילה הוראות לעניין הישובים הכפריים והיא מאפשרת, 1/12לתיירות הכפרית. תמ"א/

כז ותל אביב. היא מגבילה אותם בצורה ניכרת באזורי המרכז, שזה ירושלים, חיפה, מרומאפשרת, נותנת העדפה או גמישות נוספת לאזורי הפריפריה. פה, לגבי הישובים האלה,

היא קובעת שמספר יחידות האירוח לא יעלה על מאה ואין אפשרות לחרוג מזה.



בכלל.זה המרקם החופי, כלומר זה אין ספק 35ותמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. כן. עוד שאלות של חברי הוועדה? ארז.


את אמרת שהטיעון שהוצג פה גם בערר וגם בולנת"ע מנסה לקחת את הטוב מכל מהתמ"מ 13הזה ואת הטיעון הזה לא כל כך הבנתי. זאת אומרת אם את אומרת שזה סותר תמ"א/

יש סימבול 6. בתמ"מ/6נשים את זה בצד, איזה דברים הוא רוצה לקחת מתמ"מ/אז בסדר, תיירותי, אני מבין שגם בתוך הישוב יש אפשרות לכפר נופש או שהוא קיים.


רואים שתחום התכנית לא נמצא 13תראה, מה שעלה, אם מציגים את תשריט תמ"א/נאות. כלומר הוא מתחם תיירותי נוסף. ואז ברצף, לא לשטח ישוב כפרי ולא לשטח למלו

שהרחיבה את שטח, 6כנראה יוצרים את הקשר דרך התמ"מ/

מר ארז קמיניץ': , לא הבנתי.13לא, אז רגע, מה הם לקחו לטובה מתמ"א/


מה שקיים לתיירות.

מר ארז קמיניץ': .13זה לא בתיירות לתמ"א/


לא, הם,

איריס האן: גב' החלק המערבי.




73

שמאפשר פיתוח מלונאות בחלק 13החלק המערבי, יש שטח שמיועד לתיירות בתמ"א/ המערבי.


של התכנית הזאת?

גב' תמר כפיר: .13של תמ"א/


ה טוב הם לקחו לא, את אמרת שהם לקחו את הטוב מכל העולמות. זה היה הטיעון. איז .13מתמ"א/



או שלא הבנתי אותך נכון, זה גם אפשרות. 13איזה טוב נלקח מתמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אפשרות לשנות גבולות.


אה. גב' תמר כפיר:

.13אני טוענת שזה לא תואם לתמ"א/

ארז קמיניץ': מרכי אי אפשר לקחת ממנה טוב, בסדר. 13או.קי. בסדר. אז לא לקחו שום טוב מתמ"א/

עכשיו שאלה נוספת, את מתייחסת לזה כישוב כפרי, ובכל זאת, כפי שאני רואה את הדבר הזה זה מתחם, הוא התחיל מכרז, הוא לא בהכרח שייך לישוב הזה. זאת אומרת אין פה

זה כישוב, לפחות כמו שאני רואה את זה על פני הדברים, מה יתגלגל התייחסות לתכנון ה בשטח אחר כך אני לא יודע. אבל על פני הדברים אין פה ישוב כפרי.


נכון, אני שחכתי להתייחס,

מר ארז קמיניץ': יש פה פרויקט נפרד.


"ע, כולנו, צוות התכנון הארצי קובע את נכון, אתה צודק וזה עלה בולנת"ע. עלתה בולנתהצורך בחיזוק של הישובים הכפריים. ישובים כפריים נדבך שיש לו השלכה גם לגבי החיזוק החקלאות או המרקם הכפרי של הישוב עצמו והפעילות החקלאית שלו בעיקר בשטחים

נת"ע החקלאיים שהם דמות הארץ, השדרה הירוקה. אפשר להרחיב בכולם. יש, עלה בולהחשש שעצם זה שמייעדים את השטח שגובל בישוב מצפון לפיתוח תיירותי, בין אם זה



74

בבעלים כאלה או אחרים, זה ימנע בעתיד מהיכולת של הקיבוץ או של הישוב להמשיך ולתפקד כישוב כפרי חקלאי.

דובר: למה?


במה הדברים האמורים.

דובר: למה, למה אבל?

יר:גב' תמר כפ

לא קבעה יעד להרחבה אבל יש לו סף עליון להרחבה. הישוב היום 35לישוב כפרי יש תמ"א/ לא מיצה את סך יחידות הדיור שנקבעו לו, למשל בדוח שתיים.



את יש פה קיבוץ כפרי חקלאי נשען על אמצעי ייצור חקלאיים ופה אומרים שבעצם משנים אמצעי הייצור שהיו לחקלאות מסוג מסוים לפיתוח שלא יאפשר אמצעי ייצור חקלאיים

אחרים.

מר כרמל סלע: הקיבוץ העביר את זה כבר.


אני מבינה.

מר כרמל סלע: זה כבר עבר.


בסדר, אבל,

מר כרמל סלע: זה כבר לא שלהם, מה זה קשור לקיבוץ.

ר כפיר:גב' תמ

גם אם הקיבוץ העביר את זה והיה ובעתיד יעלה צורך לפתח או לצורכי מגורים או לצורכי מבני משק, החשש הוא שהפיתוח הנוסף יהיה בדילוג מעבר לכפר הנופש והקיבוץ יכול,


אין מצב כזה.




75

כוונו, וזה בא על חשבון שטח בסדר אז, זה אני לא בדקתי. זה חשש שעלה בישיבה ולזה התוזה עלול באמת לישוב שנמצא בין הים ובין המסילה במרקם החופי זה 13חקלאי בתמ"א/

.35איזשהו פוטנציאל לזחילה נוספת במרקם החופי של תמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, בבקשה.

מר הרצל בוקר:

. ישבה ועדה מחוזית ולדעתי הם כן ציינו תראה, אנחנו יושבים כאן ושורפים הרבה שעותארבע שנים או יותר לדון בתכנית הזאת וכולם אישרו את זה פה אחד שכל הנציגים שיושבים כאן יש להם נציגים בוועדות המחוזיות ולדעתי גם בחנו את כל מה שאתם כרגע

אומרים ואישרו את זה פה אחד.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ר שזה דיון מיותר?אתה אומ


מה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה דיון מיותר, אתה אומר? ישבה ועדה והחליטה לסרב לתכנית. אפשר להסתפק בזה.


יש פה דברים טכניים שאולי צריך לתקן ולא צריך להתנגד אליהם. מצד שני, פה מציגים עתי גם אותי. שמדברת פה מפריע למרקם החופי ואני מבין שחור ומטעים את הציבור, לד

לבן, מרקם החופי הוא עד שלוש מאות מטר. אם יש שלוש מאות וחמישים.

גב' תמר כפיר: לא, זה הסביבה החופית.


מה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה נקרא סביבה חופית.


ש אישור של איכות הסביבה ויש רשות הטבע והגנים וכל הגורמים האלה בסדר, אבל י שאומרים שזה לא מפריע.


בוא, הם יושבים פה ונשמע אותם, עוד לא שמענו אותם.

מר הרצל בוקר: הם אישור את זה במחוזית.



76

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן יוכל להיות.

הרצל בוקר:מר

אז הנציגים שלהם מיותרים, הם משלמים משכורות בחינם. דבר שלישי,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לכן הרפורמה מציעה לא לעשות דיונים במחוזית,


שנייה. דבר שלישי המדינה פה יוזמת תכנית. המינהל, מינהל מקרקעי ישראל, זה לא ישוב אזורית. הקרקע היא מדינה והמדינה הא יוזמת ומוציאה המון כספים כדי וזה לא מועצה

לקדם תכנית לטובת הכלל ואחר כך אומרים שזה שייך לקיבות נחשולים על הישוב הכפרי. זה בכלל לא קשור אליהם כי זה יצא על ידי המדינה במכרז. זאת אומרת הדברים

דע, הולכים לבנות תכנית שהיא מ ההגיוניים האלה שאנחנו הולכים פה או אתם לא, יופתחת את האזור ועומדת בכל קנה מידה. ולדעתי, כל מה שאומרים כאן זה תיקונים

טכניים שניתן לתקן אותם.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בסדר, מנסים לברר אותם. להבין אותם.


טובח.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ותי.כן, ר

גב' רותי פרום:

לעבור על כל מה שהיה, אני רק זכור לי שאני ממש, גם בגלל הטכנולוגיה לא הצלחתי מממאוד עם הדברים האחרונים שנאמרו על ידי תמר. כלומר שזה ידבר אחד מהדיון שהזדהית

הוצג בפנינו ככפר נופש וגם כמוקד, עצם נופש הוא שייך לישוב. אז עלו באמת החששות ה, זה סך הכול עובד, יושב על אזור מבני המשק של הישוב ויושב בעצם בצורה כזו, האל

ישוב שדי מוגבל מכל הכיוונים שלו להתפשט. וחשבתי שבאמת נכון יהיה לדחות את התכנית שהובאה בפנינו. אני מודה שבינתיים למדתי כמה דברים. למדתי שבעצם הקרקע

בעצם, הוא במקרה צמוד דופן לישוב. הוא היה איננה ברשות הישוב. זה לא מוקד שהוא יכול להיות במקום אחר. אבל אין לישוב כל זיקה אליו למעט בעבר ולמעט בעצם בעובדה שבעצם נעשה הסדר לגבי הקרקעות האלה וזה עומד, הקרקע עומדת להיות משווקת במכרז, היא לא חלק מהישוב. לצערי המקרים השונים של ישובים לאורך חוף היםשמובאים פה עם תכניות הרחבה בואו לא נצקצק בלשוננו, כל יחידת דיור עוברת פה בדיקה אם זה מאה מטר או מאה ושישים מטר ואם ההרחבה נעשית לצד מערב או לצד מזרח. אני חושבת שבקטע של מה יותר טוב שיהיה שם, הרחבת הישוב כמגורים או הפרויקט

שרוב האנשים, אני לא יודעת אם אני אישית, אבל התיירותי מבחינה תכנונית אני חושבתרוב האנשים היו מעדיפים לראות שם נכס שהוא נגיש לציבור רחב יותר מאשר תושבי הישוב. ואני מודה שזה מאוד השפיע עלי לחשוב שבעצם טעינו בשיפוט שלנו של המקום

ושבת שיש מה להגיד של מוקד ישובי. ומוקד תיירותי שעומד בפני עצמו. אני ח םהזה בעיניי, האם הפטנט של הצרכת התקנים עובד או לא עובד. אבל שאני מסתכלת 13עוד לגבי תמ"א/



77

על ברירות המחדל הייתי מעדיפה לראות את הכתם הזה במקום שמתוכנן מאשר מה אז בואו נראה בזה הזדמנות לשפר את המצב ברצועה היותר קרובה 13שמופיע פה בתמ"א/

זאת הדרך, זאת אומרת אני לא יודעת, יכול להיות שצריך, היינו צריכים לים. אני חושבת שלבוא ולדבר האם אנחנו רוצים שם חמש מאות יחידות דיור, יחידות אירוח או פחות. אבל אני חושבת שלאור השתלשלות הדיונים עד כה, זה קצת מאוחר לבוא עכשיו ולהתחיל

ול אני חושבת שהנחת העבודה שלנו להגיד רגע למה חמש מאות ולא מאתיים. בסך הכהייתה שונה. לפחות לגבי הנחת העבודה שלי הייתה שהישוב בעצם מבקש לפתח כפר נופש בתחומו, הוא יהיה בעל הבית והוא יפתח כזה דר ענק על חשבון הרזרבות שלו וזה ממש לא

יזם כך. אנחנו נמצאים היום במקום שזה קרקע שחזרה למינהל, ובעצם הישוב הוא לא התכנית. אני חושבת שצריך לבוא ולראות את זה בראייה הכוללת אבל קטונתי לאור כל

, 6המסמכים שהציגו פה. ובואו לא נשכח, לצערי החמצתי את הדיון המצוין שהיה בתמ"מ/היא גם כן התקדמה כברת כרך. האם גם שם אמרנו שהיא לא ראויה במקום הזה. אני

חושבת שהיא כן.

:גב' תמר כפיר אבל מלה שאת אומרת שזה פיתוח תיירותי שאין לו קשר לישוב,


נכון. מ"מ יו"ר הוועדה:-גב' תמר כפיר

.6אז התכנית הזאת לא תואמת את תמ"מ/

גב' רותי פרום: למה?


למה? זה חלק...

גב' תמר כפיר: לא מדברת על,מדברת על הפיתוח בישוב הכפרי, היא 6לא, כי תמ"מ/


לא, הוא הסביר שלא. זה מה שראינו.


גב' רותי פרום:המוקד כפרי תיירותי שהופיע פה חופי הוא לא ... של הישוב. הוא באופי כפרי. אפשר להציג,

אני לפחות כך קראתי במה שהוצג פה.

:מ"מ יו"ר הוועדה-מר דורון דרוקמן טוב, רבותיי, אני רוצה לסיים את הדיון הפומבי, אם יש עוד שאלות או נקודות הבהרה.


אנחנו נבקש להגיב על מה שנאמר.



78

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רגע, סליחה, יש עוד שאלות של חברים ואחר כך לסכם.


לא שאלות, אבל דברים כללים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-רון דרוקמןמר דובסדר, דברים כלליים או אמירות, אני רוצה לסיים את הדיון הפומבי ולעבור לדיון הפנימי, לכן יש אנשים חיצוניים פה. עוד שאלות לאנשים שהציגו דברים ותגובות וכולי ואז נעבור

לדיון הפנימי. אז בהקשר הזה אם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס. איריס.

גב' איריס האן:הזה ... השטח המבוקש ... ובין השטח התיירותי ןאיילת העלתה אני חושבת את העניי

13והיא הציגה את היתרון שיש לשטח הזה על פני זה שמאושר בתמ"א/ 13הקים בתמ"א/שהוא קרוב לים. השאלה שלי היא אליכם, רפי ... אם בכלל האפשרות הזאת עלתה, אם

... 13ה מתוך הכתם שמאושר כבר, הכתם התיירות הקיימת בתמ"א/בכלל אפשר לשמוע כמכמה מובטח בפועל ואם הייתה איזושהי אפשרות לעשות חילופים בין, לצמצם את הרצועה

של התיירות והנופש במערב לטובת...

מר כרמל סלע: אני אגיד ככה, קודם כל למען הגילוי הנאות, תמר, אני מעריך מאוד את שמאי, למה? כיהרבה מהדיונים שקשורים בחופים, בולחו"ף, כחבר הולחו"ף, חוויתי דרך שמאי. ומאוד נהניתי. אבל יש נושא שחשוב להדגיש פה לוועדה, שש שנים דיון על חוף הבונים ,סוכת

אומר כן חוף רחצה. ומשום מה הכול 13אומרת כן חוף רחצה, תמ"א/ 12מציל. תמ"א/אומרים לא זה לא בסדר. אבל יש תמ"א. פעם מתאים בסדר, אתה מגיע לדיונים החבר'ה

פעם לא מתאים. איך שרוצים זה מתאים איך שרוצים לא מתאים. נלחמנו בוועדות ערר שבע שנים, האחרונה הייתה לפני חודש. החיים מאוד קשים במדינה, כולה אני רוצה סוכת

מציל, לא יותר מזה.

גב' תמר כפיר: הסימפטומים.זה משאב קרקע במחסור, זה


סליחה, אנשים טובעים זה בסדר, לשים להם מציל לא בסדר. זה ככה זה. מתאים לכל התמ"אות, לכל התמ"מים אין חוף הבונים, אבל עכשיו אני מקווה שאישרו את זה. זה הזוי.

, תמ"אות ובסוף לא. אז גם שכן זה לא. תאני לא מבין בשביל מה עושים את כל התמ"אובל אני לא מבין, אני שומע אתכם אני אומר אתם פה עובדים חבל. באמת, אם אני לא א

אבדיל פה אני לא... כלום. אנחנו עבדנו על,


מר כרמל סלע:שנים. שנים. נכון, ותמיד תוהים למה שנים. אנחנו באמת ארבע שנים, אני רוצה להגיד לכם

וכולם יודעים, אדם קולמן הוציא לי את הנשמה. ביקש סקר תיירותי פה על המדינה הזאתשלושים וארבע אלף שקל. סקר כושר נשיאה ארבעים וארבע אלף שקל. סקר איכות סביבה עשרים ושתיים אלף שקל. טוב, כמה אתה רוצה? כל הסקרים עשינו. יש מקום לאלף וחמש



79

להבנות בין הישובים, דור עושה חמש מאות, יש מקום לאלפיים וחמש מאות. אנחנו הגענומאות, נחשולים עושה חמש מאות והמינהל עושה חמש מאות. זה הכול. נכון בקיבוץ יש... הם לא יכולים לגדול מעל חמש מאות, את צודקת. לדור עכשיו יש איזה מאתיים והם

מקום. הגדילו לחמש מאות, זה נכון. אבל המקום הזה הוא מקסים. הוא פשוט מקסים. יש שהמדינה תהנה. וכמו שפה ציינו קודם לא אני היזם, המדינה היזם. תמר, אולי את צודקת

עם כל, אולי את צודקת אבל בואי נעשה את זה. תודה רבה לכם.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, מישהו ביקש שם.

מר משה צימרמן:

משה צימרמן, משרד התיירות.

יו"ר הוועדה: מ"מ-מר דורון דרוקמן אה, בבקשה.


,12, תיקון אחד וליחס שלה לתמ"מ. תמ"א/12אני רוצה לומר בקשר לתמ"א/

מר רפי אלמליח: לא ציטטו אותך עכשיו.


ציטטו חלקים.

גב' תמר כפיר: אני לא ראיתי שאתה פה, אחרת הייתי משאירה את זה לך.


, בין היתר םהיא תכנית קנונית, אין לה תשריטים והיא מתבססת על התמ"מי 12א/תמ"עושה הפרדה בין הפיתוח החופי ובין הפיתוח הכפרי 6. תמ"מ/6היא מתבססת על תמ"מ/

שלא נמצא בסמיכות לחוף. היא מנתבת את הפיתוח, היא מנתבת את הפיתוח התיירותי ומגבילה את הפיתוח בישובים הכפרים לנתונים של החוף על ידי כך שהיא מצמצמת

הרגילים, עד למאה יחידות והיא לא שמה מגבלה. היא לא שמה מגבלה על הפיתוח החופי. אנחנו רואים את זה על ציר אחד ולא את שינוי המדיניות, כמו שתמר הציגה את זה.



גבלה נגזרת מכושר נשיאה ומשיקולים נוספים.המגבלה נגזרת לא מהתמ"א, המ

דובר: בסדר, אבל זה התכנון המקומי יעשה.


בסדר, נכון.



80


בקיצור, אין מגבלה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב, רבותיי.

גב' איילת השחר:

עוד שתי מילים, בבקשה.

יו"ר הוועדה:מ"מ -מר דורון דרוקמן אז בבקשה, בקצרה.


12וגם את תמ"א/ 6בקצרה מאוד. אחד, תמר אמרה שאי אפשר לקרוא גם את תמ"מ/ובאמת לבחור מכל אחד. ואני רוצה להגיד שלהפך, על מוסד התכנון לקחת את כל התכניות

שמקיימת... שפרושות וככל שהן לא מבטלות זו את זו לקרוא אותן כמקשה אחת ובדרךוממה שהיא קובעת. שוב, זה כבר 6בשטח כך שבוודאי ובוודאי אי אפשר להתעלם מתמ"מ/

. לכן יש את התמ"מ שגובר על ההוראות הכלליות ועל הכללים 6ירד בתכנון מפורט בתמ"מ/ .13הכלליים שנוספים בתמ"א/


מ"מ מחוזית. זו הייתה התחושה.השאלה אם אפשר לפרש תמ"א אחת מת

גב' איילת השחר:צריך לראות את הכול כמכלול ולנסות ולקיים ככל האפשר את מה שכתוב בכל התכניות. תכנון פרטני, למרות, ככל שהוא לא סותר תכנון ארצי ושוב כיוון שאנחנו נמצאים כאן בתוך

ית במפורש. אנחנו נמצאים . ואגב, זה אולי לא נאמר בתכנ12הוראות מעבר גם של תמ"א/היא נכנסת להוראות המעבר של 6. מבחינת תמ"מ/35פה גם בהוראות מעבר של תמ"א/

אנחנו נכנסים פה 35ולכן כל מה שנאמר פה על מדיניות ארצית של תמ"א/ 35תמ"א/קדמה לכך, ההפקדה שלה. דבר אחרון שאני רוצה להגיד, 6להוראות האלה בגלל שתמ"מ/

שהיא מגבילה את מספר יחידות 1/12תייחסת למה שנאמר פה על תמ"א/גם אם הייתי מהדיור אז יש את סעיף ארבע שקובע שתכנית שאינה בתחום ישוב או שאינה צמודת דופן לתכנית בינוי מאושרת יחולו ההוראות לאכסון מלונאי בישוב כפרי בשינויים המחויבים.

אלא צמודי דופן ואנחנו צמודי דופן, אם אני מתייחסת באמת לזה שאנחנו לא בתוך ישובבישוב מותר מאה יחידות אירוח, זה עוד ארבע מאות צימרים, אנחנו לא עוברים את החמש מאות האלה. השינויים המחויבים מחייבים שלא יהיו פה ארבע מאות צימרים אלא חמש

מאות יחידות אכסון כוללות.

גב' תמר כפיר: יפה זה כתוב?

:גב' איילת השחר

.12סעיף ארבע לתמ"א/




81

סעיף ארבע כתוב שאינה צמודת דופן ואתם אומרים שאתם כן צמודי דופן.

גב' איילת השחר: נכון, אני מתייחסת לזה שאנחנו לא בתחום ישוב.


או.קי. ואז מאיפה ארבע מאות.

דובר: אולי אפשר כבר להתחיל.

ו"ר הוועדה:מ"מ י-מר דורון דרוקמן

כן, בואי, תמר.

גב' תמר כפיר: ארבע מאות זה צימרים זה לא יחידות אכסון מלונאי.


אני חושבת שעדיין המטרה שלהם זה יחידות אכסון בשינויים המחויבים מכיוון שאין טעם ת לעשות את הצימרים לא בצמוד לבתים פרטיים שאמורים להתפרנס מזה, זה הופך להיו

יחידות אכסון כלליות בשינויים המחויבים.

גב' תמר כפיר: אה.


טוב, רבותיי, תודה רבה, אנחנו נעבור לדיון פנימי.



מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא? כן, רפי.תמר, את רוצה עוד משהו להוסיף כרגע או


אני חושב שהנחיצות והרעיון שעומד מאחורי התכנון התיירות כאן, עם כל העניין של הנושא, הקניין וההשתלשלות של הדברים, אני חושב שיש כאן הסכמה לא של כולם, כמובן,

ינתי אבל של הרבה אנשים שהרעיון הוא רעיון נכון. אנחנו מגיעים לנושא הטכני, אז מבח 35הנושא הטכני אני חושב שניתן לפתור אותו. אם אנחנו, אם עלו כאן הנושאים של תמ"א/

הטיעון כאן של מדיניות הוא טיעון 35אז אנחנו נופלים בהוראות מעבר וגם בנושא, בתמ"א/ 12שאפשר לפרש אותו לכל כיוון, כמובן כל אחד בכיוון שהוא מעוניין למשוך את זה. תמ"א/

דברים על הוראות מעבר וגם אנחנו עומדים בהוראות האלה. מה שנשאר זה את אנחנו גם מעל פי סעיף חמש בית בתמ"א אנחנו יכולים, המועצה כאן יכולה 13ותמ"א/ 13תמ"א/

להחליט על שינוי גבולות יעודי התמ"א ואני מציע לאשר את התכנית כפי שהיא על סמך



82

ית כפי שהיא ולתת את האישור כאן ההקלות האלה כפי שנאמרו כאן. לאשר את התכנ במועצה.


ניר.

מר ניר אנגרט:כן. הציגו פה, אני מדבר בקיצור. מסתבר שפעם הייתי כותב יפה. דרך אגב, לדעתי כתבתי שני מכתבים כאלה בקריירה שלי, בשניהם זה יצא בסופו של דבר לא משהו. אחד היה

צבת רוויה ושמורת הטבע ובסוף ערבבו לשם את הישוב מיכל ויצא משהו בהקשר של מחבתפקיד הקודם שלי, שעבדתי מול ההזוי. תראו, ההתייחסות שלנו, מה שכתבתי פה היית

הוועדה המחוזית. וקצת מצחיק אותי שאני כבר מרגיש זקן צריך לדבר על ההיסטוריה, , התפרשה הרבה יותר צפונה ההיא הייתאבל התכנית הזאת התחילה ככפר נופש של הישוב ו

תכנית מאוד בעייתית. שמחנו שבא הבעורף שמורת הטבע, הרבה יותר קרוב לחוף הייתמינהל מקרקעי ישראל ושיפר משמעותית את התכנון. בנוסף, היו שם שלוש תכניות שהיו

בה תקועות לא תאומים סיאמיים כי זה שלוש תכניות, שלא יכלו להתקדם. אחד, זה הרחשל הישוב, שתיים זה התכנית של הגן הלאומי, שלוש זה כפר הנופש. אדם קולמן גילה מנהיגות תכנונית, לא אנחנו אלא הוועדה המחוזית והוא בא ואמר אנחנו נעשה תיאום בין שלוש התכניות האלה כדי שאפשר יהיה להרחיב את הישוב, כדי שיהיה אפשר לעשות

לאומי. ועל התהליך הזה נתתי את כל הקרדיט ואני חושב תיירות ושיהיה אפשר לעשות גן שזה היה תהליך ראוי שגם תואם את המדיניות של המועצה הארצית לעשות תכניות עם כוללניות, להסתכל יותר על כל תא השטח, עם איזונים וכן הלאה. באותה עת, אני מזכיר,

והדבר היחיד שכן היה .12ובטח שלא הייתה תמ"א/35, לא הייתה תמ"א/6לא היה תמ"מ/והתקבל אז מכתב ממינהל התכנון שזה בסדר. זה ככה ביחס לעבר. כפר 13זה היה תמ"א/

הנופש הזה, אם אנחנו מסתכלים על כפרי נופש אחרים, הזכירו פה את פלמחים, לא דיברו פה על כפר נופש בבצת. ברור לגמרי שכפר נופש שהוא רחוק, הוא לא בתחום הסביבה

השלוש מאות מטר, הוא צמוד לישוב הוא הרבה פחות בעייתית מאשר כפר נופש החופית שנמצא באמצע השטח הפתוח כמו כפר הנופש בבצת, ומאה מטר מהחוף. ברור לגמרי, לפחות לנו. עמיר, לגבי הטיעון שלך אם יחסכו פה חמישים מיליון שקל אולי יהיה כסף

ת ההסדרים. זה אני אומר כמובן, לא לשלם ליזם של חוף בצת, למדינה, כדי לעשות א של הכסף. ןמתכון לזה באמת אבל זה ככה אפרופו עניי

דובר:

בציניות.

גב' תמר כפיר: אפשר לתעדף את ההשקעות.

מר ניר אנגרט:

כן, המדינה יכולה. כנראה שעשו פה עסקה מעולה, קנו, את זה בחמישים מיליון שקל, של כרמל סלע, עשרה מיליון שקל. ימכרו את ליזם השקיעו בתכנון עוד, לפי התיאורים

בחמש עשרה מיליון אז עשו פה כנראה עסקה טובה. אנחנו, המדינה נעשה עסקה טובה. אני אומר את זה לפי המחיר שפשוט גבו מהיזמים של כפר נופש של פלמחים. זה ככה, אפרופו

ם של הערר. מה נשאר ההיבט הכלכלי אני אומר את זה פשוט כי זה עלה כחלק מהטיעונילאחר הדברים האלה? נשאר פה, אני חושב, העניין של מידת ההתאמה לתכנון העכשווי לתכנית המתאר הארצית, אני כיום לא בתפקידי הקודם, אני כיום נציג במועצה הארצית



83

ואני משתדל לכבד את המדיניות של המועצה הארצית ואת התכניות שהמועצה הארצית ופה השאלה האם אפשר להגיע למצב שהתכנית הזאת תתאם למדיניות מוציאה תחת ידה.

ואמרו בין השאר 12התכנונית של המועצה הארצית העכשווית. אז דיברו פה לעניין תמ"א/יש בעיה כי התכנית הזאת הציעה חמישים אחוז טיים שרינג אכסון מיוחד. אומרים היזמים

האחרות אני ת. לגבי התמ"או12ים לתמ"א/אנחנו יודעים מהעניין הזה והנה אנחנו מתאימשזה לא תואם ולא ניתן המודה שאני לא הצלחתי להבין אם אנחנו נמצאים בסיטואצי

לאשר או שהתכנית הזאת נדרשת לשינויים ותיאומים והתמ"אות כדי שכן יהיה אפשר, ואת האחרים, הנקודה הזאת כיון שהיא לא ברורה לי אני מעריך שאנחנו, כמובן נשמע את כל

אבל אנחנו נמנע פה לאור העמדה הקודמת, בקיצור לאור כל מה שאמרתי כרגע. ונקודת המבחן זה עמידת אפשרות ההתאמה לתכניות מתאר ארציות.


אני רוצה, בנקודה הזאת. אל תתחמקו אחרי זה, אנחנו נפתור את השאלה החצי משפטית רוצה להבין האם העמדה שלכם כגוף שבעיני יש לו תכנונית הזאת אם אפשר לגרוע. אני

איזושהי עמדה משמעותית ביחס לשאלת הגנה על שטחים פתוחים ושטחים ערכיים כי . מה אתם חושבים נוכח כל מה שקרה, בסדר, 35אנחנו שמענו מה היעוד של זה בתמ"א/

לל ראוי תתנתק כרגע מתפקידך הקודם אבל מה אתם חושבים נוכח, בהיבט התכנוני הכו שיהיה פה או לא ראוי שיהיה פה. אני רוצה לשמוע את התשובה בהיבט הזה.


רגע, והאם... לבחירה של... היה תורם לעמדה כזו או אחרת.

מר ניר אנגרט:של האכסון ןאז אני חושב שצריך להבהיר לעצמנו את הנקודות. דיברו פה, דיברתי על העניי

של ןיש פה עוד סוגיות שלא מיפו אותם אבל אני מבין שאחת מהן זה עניי המיוחד, זה פתיר. מספר היחידות,


שנובע ממה?

דוברת: זה בכלל לא עלה פה.


מספר יחידות אנחנו כבר עשינו את זה במיצוי בוועדה המחוזית, זה נושא שנבדק וקיבלו אחרי שהורידו את ליטרת הבשר שכל מי שרצה להוריד הוריד. אותו בסוף.


ניר, אני בזמנו התנגדתי לתכנית כי סברתי שלא צריך לעבור את המאה. כי טעיתי לחשוב שזה מוקד כפרי. אבל זה לא מוקד כפרי ואני רואה שיש מאלפיים דיון על מספר היחידות

והוועדה המחוזית...

מדברים ביחד)-תמלל(לא ניתן ל

מר ניר אנגרט:



84

ארז, קשה לענות על השאלה שלך כי אני חושב שמביאים נושא למועצה הארצית צריך להביא אותו עם הראייה הכוללת וזה לפחות סיסמאות שתמיד נכון להגיד אותם, אבל במקרה הזה אני לא מדבר על ראייה כוללת של כל כפר נופש בחופי ישראל אלא אני מדבר

ל המתחם הזה. זה מחם שראש המועצה הגדיר או תו בצורה מאוד יפה, אולי המקום הכי עיפה בישראל, החוף הכי יפה בישראל. זה המתחם של דור נחשולים. כרגע נמצאת על שולחנה של הוועד המחוזית, לדעתי כבר החליטו להפקיד תכנית לכפר נופש בהיקפים מאוד

מאוד גדולים כדי לענות על השאלה זה שאתה שואל גדולים של מדור ודרומה. בהיקפים אותי אני חושב שראוי היה לבוא ולראות איפה זה פחות פוגע. אם דרומה שמים כפר נופש שנמצא על הקו של המאה מטר נראה לי שהוא יותר פוגע מכפר נופש כזה שנמצא בעורף

פה אנחנו רואים כל שלוש מאות וחמישים מטר וצמוד לישוב. כך זה נראה לי אבל הבעיה שתכנית כזאת בנפרד, שתגיע תכנית של כפרי נופש של דור, הרי למה ביקשו הוועדה המחוזית

של כושר הנשיאה של החופים, באה הוועדה ןגם את זה לא אמרו, למה ביקשה את הענייהמחוזית ואמרה תראו אנחנו מופגזים בתכניות להרחבה של כפרי נופש בצורה מאוד מאוד

ית, גם של נחשולים, של הישוב, גם של נחשולים המינהל, גם של דור ובהיקפים משמעותמאוד מאוד גדולים ,יש שם חוף, החוף הזה משרת גם את הציבור החופשי לא בעין כפרי נופש אלא גם סתם אנשים, תושבי כל המדינה שנמצאת בעורף, במזרח. זיכרון וכן הלאה

הוא יכול לשאת את כל הכמויות האלה ולכן היה, באים לחוף הזה וצריך לראות אם בכלל 6, תמ"מ/13כדי לענות על השאלה הזאת צריך לראות לפחות במוקד הזה שסימנה תמ"א/

לתיירות ונופש לפחות לראות את זה כיחידה אחת. 13והשטחים של תמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. נחום. כן.


הזכיר מה שאמרתי גם בישיבה הקודמת, עוד נדבך תכנוני שפה לא דיברו עליו. אני רוצה ללא הביאו לנו תכנית מקומית נקודתית סתם ככה בלי ראייה כוללת. עוד נדבך היה פה של תכנית מתאר מקומית לכלל המועצה האזורית חוף כרמל. לוותה על ידי כל המשרדים

ד או לפניו עוד. בתקופה של כרמל שפה הוא צועק בניהול שלכם אני לא יודע אם זה היה אהושהוא לא היה זה היה וייסר ידידנו יושב ראש של המועצה. בליווי של נציגים של כל

המשרדים, חלק מהאנשים יושבים פה, חלק מהנציגים המחוזיים,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן שמה קרה לתכנית הזאת


רים הגרועים שאנחנו כוועדת היגוי שעובדת ברשותכם גומרים את איך אומרים הדבהמלצה ואיך אומרים וזה עובר הלאה אנחנו אף פעם לא מקבלים דיווח באיזה שלב התכנית

קיבלה אישור תוקף וזה.

גב' תמר כפיר: למיטב ידיעתי היא הייתה בקונפליקט עם מדיניות תכנון ארצית.

מר נחום פלד: וותה, היוזמה הייתה של מינהל התכנון, לוותה על ידי כולם,אבל התכנית ל




85

היו הרבה תכניות של המועצות האזוריות שנעלמו באותה הדרך.

מר נחום פלד:והוועדה המחוזית הייתה חלק מהחברים בזה. כך שאנחנו לא מדברים פה שפתאום זה

להגיע לנקודה הזאת. לא לשכוח גם לאורך החוף של הארבעים קילומטר החליטו סתם ככה את המועד של הכנת התכנית, מה הייתה התשתית תכנונית הארצית שלאורה עבדו.

הדגש שלה היה עירוני 1/12,כמו שאמרו פה, תמ"א/12אז הייתה אחרת. תמ"א/ 12תמ"א/ולא היה כפרי, ויתרה ביודעין על תשריט ואמרה מאמצים תשריטים של תכניות מחוזיות, א

עדיין אין לה תוקף סטטוטורי, אבל איך אומרים היא באה גם כן של למעלה 6ון תמ"מ/נכמעשור. וכאן... שעשו את הבדיקה הזאת שם, איך אומרים, אמרו פה שיש עניין כלכלי קנייני, גם אז היה. זה לא מהיום ולא מעכשיו ולא רק למועצה האזורית הזאת שישובים

על חקלאות אלא זה הולך, לאורך השנים הולך ונעלם. חקלאיים פרנסתם לא כולה מושתתוענף נוסף שמצאו להכנסה לזה זה תיירות. ובבדיקה הזאת היה גם בדיקה כלכלית, כפי שהזכירו, גם בדיקה של יועץ תיירותי. נבדק כושר נשיאה, נבדק סף הכניסה המינימאלי. זה

ה מי שמתארח מוצא את לא מלון בוטיק שאתה מקים ויש על ידו עוד כמה עשרות, ז השירותים מחוץ למלון. נבדק גם סף כניסה כדי שיעיד.


נכון, תבהיר לנו מה אתה מתכון שזה ייתן, שזה יהיה ענף של הישוב, במה?

מר נחום פלד: זה לא רק לישוב, אני מדבר פה על ברמה של המועצה.

הוועדה: מ"מ יו"ר-מר דורון דרוקמן

לא, אני שואל על הישוב. מה זה ייתן,

מר נחום פלד: של המועצה. מי שיעבוד שם, אני מתאר לעצמי, זה גם תושבים מפרדיס,


מאפשרת היום, 6מה זה יתרום לישוב הכפרי? תמ"מ/


גב' תמר כפיר: לישוב הכפרי, כחלק מהתפקוד של הישוב.מאפשרת תיירות בישוב כפרי 6תמ"מ/


בסדר, אבל לא זה,

גב' תמר כפיר: .6פה הסבירו לנו שזה לא שייך לישוב. אז זה לא תואם תמ"מ/


זה צמוד לו אבל לא חלק, ולכן המגבלה של המאה לא חלה.



86

גב' תמר כפיר: לפחות. 6"מ/, את המדיניות של תמ6אז זה לא תואם תמ"מ/


או.קי. כן.

מר נחום פלד:, עם כל הכבוד לה, אנחנו עוד מעט נדמה לי 13. תמ"א/13אני רוצה כרגע להתייחס לתמ"א/

בשבוע הבא יש דיון על תיקון ארבע, שינוי ארבע שלה,

גב עדנה פרדו: כן, בולנת"ע.


ת היא איך אומרים אני לא רוצה להעליב, אבל אנכרוניסטית, היא שלושים יפה, ככה, התכנישנה פלוס כי אני לא מדבר על מועד האישור שלה אלא מועד התשתי שלה מאז שהתחילו לעשות עליה רמת הדיוק שלה כמו זה. רואים בתשריט כמו שהיא מופיעה אין שם לא קו

סילה או מכביש. אם תיקח קו בניין מאה מטר, לא שלוש מאות מטר, אין קו בניין ממממסילה או מכביש אז בכלל לא יהיו... שטח מוקצה שם לשטח ישוב הוא בכלל לא נכון, זה מאה מטר ואז אין שטח. לבוא ולהגיד על תכנית מלפני שלושים שנה פלוס שהיא כזה ראה

ינוי מספר וקדש בלי אפשרות לשנות אותה, אני חושב שזה לא נכון. אז היה בתחום של שחמש לתכנית כי עדין לא הגיעו לאזור הזה. ואם מדברים על הרמה הזאת, ברמה כמו שרפי או מי שם אמר תיקון טכני, אותה לשון מערבית שמסמנת את התיירות במידה ולא מומשה והיא באמת קרובה לטווח של התחום של המאה מטר, אם היא עדיין לא מומשה האם

זה ואז זה היה יכול להיות לתועלת שני הדברים. גם לישוב, גם אפשר להמיר אותה בשטח האף אחד לא אמר את הדבר הזה. אמרתי גם בפעם שעברה, זה לא המקרה של פלמחים. אין זה. אני חושב שהפרויקט ראוי, שטח מופר לא על חשבון. איך אומרים, טורקיה כבר לא

ז ללכת לצפת או לנצרת או לירושלים שלנו, איך אומרים, ולבוא ולהגיד שתיירות עירונית אעם כל הכבוד, זה לא חלופה צריך להיות סמוך לקו המים להריח את הריח של המים, זה לא חלופה, אז לבוא ולהגיד.. אז תפנו הלאה יותר צפונה, תלכו לים השחור, כן. זאת החלופה.

או של... כחלופה גם חוף זה משאב, ומשאב הוא גם משאב כלכלי ולאו דווקא משאב של ... אתה עושה תיירות ימית,


הנקודה ברורה, בוא, יש עוד הרבה אנשים פשוט שרוצים.

מר נחום פלד: יש עוד הרבה.


כן.

מר עמיר ריטוב:י מקבל שיכול להיות אני לא רוצה להשתמש בנימוק הזה של התמשכות ההליכים, אנ

שלפעמים התמשכות ההליכים מעידה על זה שלא כולם אוהבים, זה בסדר. לא מתייחס לזה. אני גם, ברור שנכנסות תכניות חדשות, אני רק אגיד כאן שאנחנו אוטוטו מאשרים את



87

6ותדעו שזה בעיה, כי כשאנחנו רוצים אנחנו ואמרים שזה תואם את תמ"מ/ 6תמ"מ/לא מאושרת, אז עכשיו עוד מעט היא תאושר, 6אנחנו אומרים שתמ"מ/שאנחנו רוצים

תהיה לנו בעיה עם זה. אני רוצה לומר שאנחנו בעצם, בעיני, כמו שאני מנתח את זה, שמעתי הרלבנטיות ולא הצלחתי להבין שזה לא, תכאן ניתוחים משפטים ותכנוניים לכל התמ"או

יכולים להחליט, לגרוע, להוסיף, לשנות. שזה משהו שלא בסמכותנו. זאת אומרת אנחנוהבנתי שזה בסמכותנו. זאת אומרת יש כאן בעצם ויכוח מהותי האם לאשר כאן את, האם הכפר הזה או כפר הנושא, איך קוראים לזה, בית מלון, האם יש מקום לאשר אותו או אין

ת העמדה שזה מקום לאשר אותו. זה בעצם הויכוח. ויש לנו בעצם, מצד אחד ואני מבין אבצמוד, בצמוד אני מדגיש לחוף היפה ביותר בארץ ואני יש לי באמת לחוף הזה, אני חושב ושמעון יסלח לי שזה החוף הכי יפה בארץ. יחד עם זאת, זה צמוד דופן, הוא לא ממש, הוא לא פוגע באזור היפהפה הזה. ברור שפיתוח וכולי צמוד זה לא, צריך לקחת את זה בחשבון.

ן יש גם איזה נושא של ישוב כפרי, קטן שקצת מגדילים אותו והופך להיות פרברי. אני וכמובמסתכל על הצד השני, אמרתי את זה בתחילת דבריי, אני אומר את זה גם בסיפור של דבריי אני. מחוז חיפה יש מקום לפתח, משרד התיירות שמענו חד משמעית יש מקום לבית מלון,

זור המרכז, זה היתרון, זה במחוז חיפה. המדינה, זה כפר ישן צריך בתי מלון וזה לא באאמר ניר, כפר ישן שקיבוץ נחשולים מתכנן אותו כבר עשרים שנה, אני ראיתי שם פעם קיבוץ תכנית ענקית שם עם אגמים ומה שאתם רק רוצים, המדינה קנתה אותו בחמישים

ת קיבלה אותו, קיבלה את מיליון שקל. שדרגה, שינתה, הגיעה לתכנית שוועדה מחוזי התכנית הזאת ואנחנו נדרשים היום, לדעתי, לקבל פה את ההחלטה לאשר את זה. עד כאן.


כן

מר שחר סולר:אני חושב שאם רוצים לקחת את התכנית הזאת ולעשות איתה משהו טוב אז כן צריך

ה לא בשביל למשוך את התכנית הזאת עוד איזה לראות את הראייה הטיפה יותר רחבה וז 13עשר שנים, אלא פשוט כי תכנית מקומית כזו לא סביר שהיא תבוא ואומרים הנה, תמ"א/

יאלה כבר תכנית ישנה, אני, אפשר להגיד אפילו חרד לאור הרפורמה, אם אפילו במועצה ית ואם יש איזשהו נעיף אותה לפח. יש תכנ 13הארצית אומרים יאלה תחליט מה זה תמ"א/

היגיון, היה היגיון ורוצים לשנות אותו וזה בסדר לשנות תכנית, זה בסדר גמור. אבל צריך לראות את הראייה הכוללת הזאת, ואם יש היגיון לשנות את הכתום הזה שהוא קרוב לים, אז בסדר גמור, אבל זה צריך להיות באיזה משהו שבאמת יהיה אפקטיבי לא לזרוק כאן

רות שלא נראית מגובות ולהגיד בסדר, זה מחליף את זה כי זה לא מחליף. אז יהיה את הצההדבר הזה שאני לא בדיוק מצליח להבין איך עושים שינוי גבולות שזה אפילו לא צמוד לאותו כתם כתום, ואי אפשר להרחיב שטח. אולי אפשר להרחיב שטח ישוב, זה לא נראה לי

מאות יחידות במקום כזה רחוק מהים,שוב, ואם זה לא יתקדם, חמש

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: זה הרחבת ישוב.


סליחה?

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: זה הרחבת שטח ישוב.



88


הרחבת שטח ישוב אז עוד יותר גרוע, למה? אני אגיד לך כי הישוב הזה אם החמש מאות אני לא יודע אם הם יתממשו בכזה מרחק מהים במקום שהוא יחידות האלה לא יתממשו

קרוב לחוף אבל הוא לא ממש אז עוד שלוש ארבע חמש שנים יבוא הישוב, אוי ואבוי יש לנו שטח שכבר ממילא מאושר לפיתוח ממילא זה, בואו נרחיב את הישוב לשם בכלל, זה לא

שינוי זה מרחב רגיש, שוב, עושה שכל. צריך לקחת את המרחב הזה, אם רוצים לעשות בובתוך תחום המרקם החופי לעשות שם סדר. אני מצטער שאנחנו באים כאילו וזה נשמע בגסות ואחרי שכל כך הרבה זמן זה באמת עיכוב הליכים שהוא מצטער, אבל זה לא נראה

סביר בתכנית מקומית לעשות כזה שינוי.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן שים סדר, אתה יכול להצביע על מקום אחר?ואם היו עו


לא, אם היו עושים סדר הייתי שמח באמת לשבת. אולי זה המקום אבל תמורת המקום הזה אתה אומר או.קי. אני מרחיק את הפיתוח האפשרי, דרך אגב, גם התמ"מ מאפשרת אותו.

את שהיא סביבתית אני מרחיק את הפיתוח הזה מהים, אני יוצר תמורת העלות הזוחברתית בצורה מסוימת כי השטח היום מי שמכיר אותו ואני מכיר אותו הוא כן שטח פתוח, זה שבריכת הדגים היא נטושה תסתכלו, תראו את השטח הוא יפה, הביאו בדיוק את הצילום של, נכון יש שם איזה כמה מכולות מגעילות. השטח הוא נהדר. אז צריך לראות,

פוגעים בצורה מסוימת באופי של שטח, לעומת זאת אנחנו מרוויחים שטח, או.קי. אנחנו בסדר.


?13אתה מדבר על כל הכתם של תמ"א/

מר שחר סולר: כן. כן.


נחשולים דור, כאילו.

מר שחר סולר: הגיוני. כן. ולבוא עם תכנית נקודתית ככה וטאק לדקור, במירכאות, את השטח זה לא


רגע, אז מה שאתה אומר בעצם לעשות רגע הולד, לעשות את הזה, בלי לזרוק את זה לפה.

מר שחר סולר:אפשר, את יודעת מה. אבל מה שלדעתי ואני לא אפרת יכולה להשכיל אותנו, לדעתי השינוי

ים אחרים. אני ואז שתאפשר את זה תמורת, אולי תמורת דבר 13הנכון הוא דרך תמ"א/ .חברור לי שזה ייקח זמן, כן, זה לא. אנחנו מכירים כמה זמן זה ייק




89

הצרכת שטחים, שיהיה ברור, מחייבת שינוי של התמ"א,

מר שחר סולר: זה בדיוק מה שאני חושב.


שרות גמישות בגבולות של יעודי הקרקע. מאפ 13המנגנון של ההקלה מכוח הוראות תמ"א/זאת אומרת אנחנו יכולים למתוח, תדמיינו כאילו זה איזשהו גבול גמיש ואנחנו מותחים אותו מעבר, אנחנו לא יכולים לעשות הצרכות או להמציא יעוד חדש בלב שטח אחר. רק

ל לא בדך שינוי והגמשה של הגבולות הקיימים ולכן ההצעה הזאת היא ניתנת לעשייה אב. מבחינת היגיון שלה ההיגיון מאוד המבחינת פרוצדור 13של הקלה, מחייבת שינוי לתמ"א/

ברור.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, איריס.


טוב, הקושי סביב הדיון בתכנית הזאת הוא ברור. אני חושבת, אני מניחה או משערת שאם היום, לפני חודש, לפני שנה לכאן לא היינו מתלבטים כל כך התכנית הזאת הייתה מגיעה

הרבה ואני חושבת שהיינו נוטים, לאור העקרונות עדכניים והיחס הנוכחי לחופים היינו נוטים לא לאשר אותה. אבל נוצר כאן איזשהו, למששה התכנית הזאת היא שריד לתקופה

ן, זה נחשב יפה כזה, מעגנה עם שסימנה מרינות לאורך כל חופי הים התיכו 13של תמ"א/סירות מצטלצלות וכפרי נופש, זה נראה אקזוטי ונחמד ולאורך כל חופי הים יש לנו

כפרי נופש והיום אנחנו, אני חושבת, חושבים אחרת. לא נכון להתחרות 13בתמ"א/בטורקיה, אני לא זוכרת מי, נחום הזכיר את טורקיה. חשוב שלא נתחרה בטורקיה, בכמות

י הנופש כי החופים שלנו, היתרון שלהם, הוא לא למשוך תיירים בחול, היתרון היחסי כפרשלנו הוא לא בחופים, החופים נועדו לשרת בעיקר את תושבי המדינה וחשוב לא להעמיס

אותם באמת בעודף של פיתוח. אני חושבת,

דוברת: זה לא נכון.


מה?

)מדברים ביחד-(לא ניתן לתמלל

גב' איריס האן:,העיקרון שתמר 12והתוצאה של תמ"א/ 12, זה נדון בתמ"א/12לא, זה עלה בתמ"א/

הזכירה אותו, שעיקר הפיתוח יהיה בערים, יהיה פיתוח עירוני ולא פיתוח כפרי.

מר שמעון לנקרי: וגם שזה מגיע לערים יש לכם תמיד בעיה עם זה.


זה,



90

דוברת: וק.כן, בדי

מר שמעון לנקרי:

תגידו שזה לא נכון, יש לי סאגות איתכם.

גב' איריס האן: איתנו?

מר שמעון לנקרי:אני רואה איך אתם עוזרים לי על תכנית שכבר עשרים שנים מתגלגלת במינהל שכבר

השקיע בה כמה עשרות מיליוני שקלים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תחיל להשקיע ואחר כך מתכנן,השיטה שהמינהל מ



אני לא יודעת על איזה תכנית אתה מדבר.

מר שמעון לנקרי: זה יגיע לפה.


אז שיגיע נדבר על זה.

מר שמעון לנקרי:לא היא לא אז האמירה הזאת שאנחנו עוזרים בערים ובמקומות הפתוחים האלה רצוי ש

אמירה נכונה, אז לפחות את זה לא צריך להגיד.

גב' איריס האן: , אני לא יודעת לאיזה תכנית.12האמירה הזאת היא אמירה של תמ"א/


כי אני בתוך הערים עובר את אותה סאגה שהבחור עובר בחוץ.

גב' איריס האן: צה להתייחס.אני לא יודעת למה אתה מתכוון אז אני לא רו


זה לא משהו מכון אליך, זה כללי.



91

מר שמעון לנקרי: לא, אני דיברתי כללי, על הערים.


בסדר, לא, רק רציתי להבהיר.

גב' איריס האן:אני לא יודעת למה אתה בסדר, יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות, אני לא יודעת.

מתכוון. אבל האמירה הזאת,

גב' ארזה צ'רצ'מן: לא, היא לא אמרה את זה, היא אמרה שהתכנית,


התכנית אומרת, אם זה לא נעשה בפועל אני לא יודעת. אבל התפיסה הזאת,

מר אסף זמיר:גם בתוך תל אביב, בערים גם את רוצה להגיד שרוצים לבנות תוספות של חדרי מלון לגובה,

שם אתם מציגים עמדה.

גב' איריס האן: מה, זה לא, תראה,

מר אסף זמיר:

אז, לא, בסדר אני רק אומר, יכול להיות שמבחינתכם הנושא הזה פחות חשוב אבל זו דעה לגיטימית


אמרה 12"א/המדיניות הכללית תכף נגיע אנחנו אתם ומי מתנגד. המדיניות של תמשהיתרון היחסי של ישראל מול מדינות הים התיכון היא לא בחופי הים שלה, כי לא נצליח להתחרות לא עם טורקיה ולא עם יוון ולא עם קפריסין ולא עם כריתים, היתרון היחסי שלנו הוא באתרי המורשת ובאתרים ההיסטוריים ולכן שם עיקר קליטת התיירים ואמצעי

ואני אישית חושבת שזאת אמירה 15יות שם. זאת אמירה של תמ"א/האכסון צריכה להנכונה ואני חושבת, אני מזדהה איתה, אני חושבת שלא צריך להעמיס פיתוח על החופים, שלא ימשכו תיירים כי אין לנו סיכוי בתחרות הזאת וגם יחרבו לתושבי ישראל את החופים.

סביבה צריכים עכשיו להסכים לכל בניית מזה, לגזור מזה שהירוקים סו קולד, שארגוני החדר מלון בעיר זה לא בהכרח נכון. אני לא יודעת. אבל זאת המדיניות והמדיניות הזאת מקובלת עלינו והתנגדו פה התנגדו שם צריך לבדוק בדיוק על מה התכנית, זה לא

בדיוק למה אתה מכון, תהתחשבנות אישית. אני לא יודע

גב' תמר כפיר:ד לך גם המדיניות הזאת מבוססת על עבודה של משרד החקלאות שעשה בדיקה אני אגי

מעמיקה וגילה שעיקר הפיתוח התיירותי ראוי שיופנה לתיירות החוץ. תיירות החוץ לא נשענת על,

דובר:



92

משרד החקלאות? תיירות.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: משרד התיירות.


חקלאות?משרד התיירות, אמרתי

גב' ארזה צ'רצ'מן: כן.

גב' תמר כפיר:לא נורא. יש הבחנה בין המשאבים שניתנים לתיירות הפנים שזה בעיקר הצימרים שפה אין הגבלה בפיתוח במחוז צפון שהוא מעודד את זה. ובין תיירות החוץ שנשענת על המוקדים

עכו נצרת והמרחב הצפוני העירוניים ובעיקר ירושלים תל אביב כמו שהם הדגישו אבל גם של אתרי מורשת והיסטוריה.


אני מבקש לעשות הבחנה בין תיירות פנים ותיירות חוץ, תייר חוץ אולי,

גב' תמר כפיר: אני הפרעתי לאיריס, סליחה.


לא לא, אני אומר בכוונה, אבל בתור תושב הארץ האלטרנטיבה שלי אם אני רוצה ללכת ולראות מורשת של ירושלים שאני מתגורר בה אלא רוצה לנפוש אז אני לא אחפש את זה,

אני אחפש מוקד ימי ואתם פה מאלצים אותי לצאת מחוץ למדינה כדי להגיע למים.

גב' איריס האן: אני לא בטוחה אם זה נכון.


לא נכון, איך אומרים,

גב' איריס האן: ה.צריך לבדוק את ז


אם אני רוצה לנופש ואני לא יוצא לנופש בסקי בקיץ אז אני מחפש... אני לא מחפש מזגן בבאר שבע או באילת אפילו.



כן, איריס, בבקשה.



93


מועצה ארצית אנחנו נדרשים להתייחס מה שאני, למעשה אנחנו נדרשים כאן לתת, כ ,6.1גם 13, לא רק תמ"א/13להקלות מתכניות מתאר ארציות, מתמ"א/


התוספת הראשונה.

גב' איריס האן:התוספת הראשונה לחוק. ויש כאן שני דברים, אחד למעשה ההקלה שאנחנו נותנים זה נכון

מעשה ההקלה שאנחנו נותנים היא לשטח שהיא לתכנית והתכנית היא לתיירות, אבל לפיתוח כפרי או לשטח ישוב. עכשיו זה נכון שאם ירצו לשנות את זה למגורים יצטרכו לבוא

נהיה במצב –אם זה יקרה –עוד הפעם לקבל הקלה, אבל המצב שאנחנו נהיה בו נהיה מצב קשה יותר כי כבר הסכמנו ונתנו זכויות והשטח מופר.



למשל, אם יזכה יזם וזה לא יהיה, זה יפורסם למכרז והיזם יזכה והוא יראה שזה לא מצליח לו. אם, זאת אפשרות, אולי זה יקרה,



הוא אני מזכירה את זה כי למעשה מה שאנחנו עומדים לעשות, אם נאשר את הבקשה בשינוי 13להרחיב שטח ישוב ולא לייעד שטח לתיירות. אנחנו נותנים הקלה מתמ"א/

לטובת שטח ישוב ולא לטובת שטח ם, אנחנו משנים גבולות ייעודייםגבולות ייעודיילתיירות, וחשוב להדגיש את זה, זה מה שאנחנו עושים עכשיו. זה מה שמבקשים מאיתנו

נייה היא הנושא של הראייה הכוללת של השטחים וזה לעשות, זה דבר אחד. הנקודה השעלה כאן, גם שחר העלה את זה והעלו את זה קודמים, העלה את זה גם צוות התכנון ואני חושבת שיכול להיות באמת, כמו שניר אני חושבת אמר קודם שזה המקום המתאים ביותר

פיתרון הוא באמת מכל המרחב כאן אבל לא גרענו משהו אחר במקום. ויכול להיות שה, תלעשות איזושהי ראייה כוללת של כל המרחב הזה כאן, השטח הזה רוצים אותו לתיירו

לייעד אותו לתיירות ובתמורה ויחד עם זה את השטחים שנמצאים ממערב שהיו הם תיירות ונופש, ולא קיבלתי תשובה כמה מתוכם מנוצלים וכמה לא. אותם כן לקחת טיפה

צועה של חוף לציבור. אני חושבת שזה הכיוון שאני רואה לתכנית אחורה ולתת יותר ר הזאת ולסיטואציה שנוצרה כאן.


תכנית מתאר אזורית לא הייתה ראייה כוללת, מחוזית לא אייה כוללת, עכשיו תקימו עוד ועדה וניפגש עוד עשר שנים ויגידו גם אז יש תשתית אחרת חדשה.

יו"ר הוועדה: מ"מ-מר דורון דרוקמן

כן, בבקשה.

גב' ציפי רון:



94

כן, אני רוצה קודם כל להקדים ולומר שיש כאן אולי חוסר שוויון בין האנשים שטוענים ליד השולחן הזה ודנים בעניין הזה. לאחר שהנושא הזה דנו באינספור ועדות כולל בולנת"ע

ו"ף, זאת הפעם הראשונה ובולחו"ף. לצערי או לשמחתי אני לא חברה לא בולנת"ע ולא בולחבעצם שאני נדרשת לנושא הזה אוני חושבת... שדנו בתכנית הזאת כבר פעם פעמים שלוש

ארבע אני לא יודעת כמה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה לא היה בולחו"ף.


גב' ציפי רון:פן יש כאן איזשהו מצב שיכולה להתהוות אצלי בוועדות כאלה ואחרות. לא משנה, בכל או

לקונה או חוסר מידתיות ביחס לידע של אחרים. מה שאני רוצה לומר ממה שאני לומדת בנושא הזה, אני חייבת להגיד שאני מאוד מוטרדת. קודם כל, אנחנו מדברים על רצועה צרה

בתור, לא ןלוטימאוד בין הים להר. הפעם הקודמת שזה הגיע לכאן היה לנושא אחר לחבדיוק בנקודה הזאת אלא באותה יחידת שטח כאלטרנטיבה לעניין הבאת הגז הטבעי, לא בנקודה הזאת אבל גם כן ביקשו לעשות משהו עם השטח הזה. הפעם מגיע הנושא התיירותי שאני מאוד מכבדת אותו, יחד עם זאת אני מאוד מוטרדת. הבנתי שנדרשה בעבר בדיקה של

תיירותי של האזור הזה, אני לא ראיתי את הבדיקה הזאת. הבדיקה הזאת גם כושר נשיאה לא הוצגה כאן. אני לא יודעת איך להציג את זה, אבל יש מקומות בעולם שיש בהם איכויות בלתי רגילות ובשל האיכויות האלה מושכי תיירות ומפרנסים את העוסקים בתיירות וכן

, הגולם קם על ןבגלל הערכיות הגדולה של הענייהלאה ומרוב תיירות ומרוב ייחודיות ויוצרו ונוצר זיהום תיירותי. כך זה מכונה בעולם, לכן באה הבדיקה של כושר נשיאה. אני הייתי שמחה מאוד לדחות את העניין הזה של כושר נשיאה שזה יוצג כאן, כי זה חלק

אני פוגשת אותה מתהליך קבלת ההחלטות. עכשיו ככל שאני מסתכלת על התכנית הזאת והיום חוץ מהדיון כאן, אני מעלה את הנושא הזה משום שאני לא יודעת, אם בנחשולים עצמו יש גם סימבול, אמרו שיש גם סימבול לתיירות. אם זה ינוצל, לא ינוצל, כן ינוצל, אחד ליד השני, איזה זיקה תהיה, אחד בא במקום השני או לא, לא ברור לי וגם מה יש באזור

ף. ודבר אחר שמטריד אותי, מאחר שזה נקרא אמנם צמוד דופן אבל זה לא צמוד דופן בנוסזה ישות חדשה. האם אין כאן בעצם שאלה של משהו שאפשר להגדיר אותו כישוב חדש, כשכונה חדשה, כאיזשהו שטח התיישבותי למטרות כאלה ואחרות שזה בעצם משהו חדש.

ל הספקת מים, של ביוב, אני לא יודעת, יכול עכשיו אין שם תשתיות במקום הזה עצמו שלהיות שזה מחייב תשתיות, זה מחייב נגישות, כל מיני דברים שאין כי בעצם למרות שזה

של איזשהו ישוב אחר, אני לא יודעת להגדיר את סמאוד קרוב זה יכול להיות עונה לסטאטומבינה כאן זה לא, זה לא הדברים האלה, חסר לי הידע. אני חייבת להגיד שאני, ממה שאני

מוגדר כצמוד דופן באופן מובהק וזה גם לא בזיקה של תפעול על ידי הישוב הקיים כך שבכל זאת יש כאן משהו אחר ומשהו חדש. אף אחד לא יתקע לידנו, כמו שכבר נאמר כאן, שזה לא יהפוך לשכונה, שזה לא יהפוך לשימוש אחר מאשר שימוש תיירותי במידה ולא יצליחולקדם את זה או אולי יהיו מטרות אחרות בקידום של התכנית. לכן אני אומרת שיש לי בעיה קשה מאוד עם התכנית הזאת, קשה לי להחליט כן או לא, אני מבינה שיש כאן אנשים שעוסקים בזה כבר שנים וחודשים וישיבות אינספור וכן הלאה. לי החומר הזה הוא בבחינת

חשש, ולכן יש לי כאן בעיה עם העניין הזה.חסר ומאוד מעורר חשד או




95

כן.

גב' חדווה אלמוג: אני, קודם כל בתור חברה בוועדה המחוזית בשנתיים האחרונות,

דוברת:

את לא חברה במחוזית?

גב' חדווה אלמוג:ה המחוזית בשנתיים אמרתי שבתור חברה בוועדה המחוזית אני, אני לא את, חברה בוועד

האחרונות התכנית הוצגה, כפי שנאמר כאן, יותר מפעם אחת. יותר, לדעתי ארבע שנים בשנתיים האחרונות. שהמסרקות שעברה התכנית הזאת וכל אותן שאלות שעכשיו ציפי שואלת של נשיאה ונושא של ביוב ונושא של תשתיות והמלצה של כל משרדי הממשלה שהיו

וחזור עד שכולם היו שבעי רצון מכל התנית כולה. אז קודם כל אני מציעה שם החזירו הלוך שנפסיק בכלל לעצמנו, מספיק חושבים עלינו בחוץ שגם אנחנו לא נעמיד את עצמנו כל היום

בין שאלה שאנחנו חשדנים וכולם מרמים את כולם. ואנחנו עומדים,


גב' חדווה אלמוג:י, אני לא מיתממת אני אומרת שכשבאה מועצה מקומית ומגישה תכנית אנחנו צריכים ציפ

לתת, לחשוב שהתכנית שמוצגת לנו היא תכנית שמתכוונים לעשות אותה,היא לא תכנית שהיום ככה ומחר היא תהיה משהו אחר.


.הלמשל, המרינה בהרצליי

דובר: טוב, זה לא שקור. זה לא.

דווה אלמוג:גב' ח

אני חושבת שהשאלה שעומדת בפנינו היא השאלה האם אפשר מבחינה תכנונית לאשר את ההקלות שנתבקשו, אם התשובה היא חיובית, אם התשובה היא חיובית, אנחנו צריכים עכשיו לחשוב על הדברים האחרים ועל הערך המוסף הנוסף שיש... השאלה הבסיסית היא

ה האחרת האם אנחנו מסתכלים גם על הנושא של צפון הארץ, באמת, כפי שאמרתי, והשאללא רק בין חדרה לתל אביב, לגדרה כמו שאתם קוראים לזה. האם גם הצפון ראוי וזכאי לאזורי תעסוקה שבהם גם נופש וגם תעסוקה ואולי לא כל תושבי נחשולים יעבדו שם, כי

שף לתוספת של תעסוקה מאוד בוודאי הם עובדים במקום אחר אבל האזור כולו גם הוא נחמאוד חשובה, שמאוד חשובה באזור הזה. אז אם נעבור את המכשלה הראשונה שאנחנו כן יכולים לאשר את זה, ואני בעד לאשר את זה. אני חושבת שאפשר להבין מה המשמעות של

כפר כזה במקום.





96

האתגר הכי גדול בפיתוח זה איך אתה מפתח בלי לפגוע בצביון של המקום שבו אני חושב שהפיתוח מתבצע וכמובן בערכי טבע, ואני לא זוכר פרויקט כל כך יפה שיוצר את הוין וין הזה, שמצד אחד באמת מתבצע פיתוח והפרדה, ומצד שני האלמנטים של פיתוח בר קיימא

ים. ואני חושב שצריך לקבל את הפנייה של עמיר והשמירה על ערכי טבע הם כל כך משתלבושל רפי, אני חושב שאני מאוד מחזק את מה שחדווה אמה, אי אפשר מצד אחד לבוא ולקבול על כל מיני אלמנטים של חוסר, כמו שנחום אמר, בתיירות בתעסוקה ומצד שני

ים בנו. אני קצת שנוצרים יוזמות כאלה יפות שלא פוגעות בערכי טבע אז אנחנו פתאום חוזרקראתי את ההחלטה של הולנת"ע ולא כל כך הבנתי אותה, אבל אני לא רוצה להאריך, לדעתי גם אפשר לגשת להצבעה כי כל מי שהשתכנע השתכנע ומי שלא השתכנע לא

השתכנע. אז מההיבט הזה אני חושב שאפשר להצביע על זה כבר.

גב' תמר כפיר:זה לא תואם למדיניות התכנונית אבל גם שמעתי את אני הצגתי את עמדתי, ולדעתי

הדברים שעלו פה שמעלים כל מיני שאלות שלא היה לנו פה תשובות, אין לנו לא את המחוז פה. אפשר, אם אפשר להציע לתת שהות נוספת שבה צוות של המחוז, מינהל מקרקעי

אתה מרחב כולו של ישראל, מינהל התכנון, אולי גם משרד החקלאות ומשרד התיירות יבחן , לאפשרות לשינוי הממוצע ואולי אפשר 13הכתם, מה ששחר התייחס, לכתם של תמ"א/

לעשות שינויים אחרים, כלומר להרחיק מהחוף, להרחיק מהים ולהוסיף בכיוון אחר, בהתייחס לדור ולנחשולים. נגיש המלצה תוך פרק זמן, אפשר לקבוע תוך חודשיים.

ו"ר הוועדה:מ"מ י-מר דורון דרוקמן

לדיון חזור פה.

גב' ארזה צ'רצ'מן: אפשר לשאול, דור ונחשולים הם אושרו? רפי.


מה זאת אומרת?

גב' ארזה צ'רצ'מן: דור ונחשולים, מה שהם רצו לעשות שם, זה אושר? כפרי נופש? לא.


בחינה כוללת כזאת, לא, זאת הנקודה, שאנחנו לא יודעים לפי מה קיים. אז

מר רפי אלמליח: זה נבחן אבל במסגרת השיקולים של הוועדה למיצוי עתודות לאכסון מלונאי.


לא, אבל אם אף אחד לא עושה עם זה משהו.

מר רפי אלמליח: אפשר להגיד אולי,



97

גב' חדווה אלמוג: בחנה אותו, והחליטה שכן יש מקום. הוועדה המחוזית ביקשה נספח כזה של מיצוי עתודות,


רגע, אבל תראו, אני לא חושבת שזה הוגן לבוא אלינו ולהגיד הוועדות האחרות החליטו אז אל תעשו שום דבר. הביאו את זה לכאן מפני שרצו שנעשה משהו.

דובר:

שנחליט.

גב' ארזה צ'רצ'מן: כפי שאוהבים או לא אוהבים, זה לא העניין. שנחליט, בסדר, אז זה לא בהכרח החלטה


אני מציע, רפי.

מר רפי אלמליח: לא, יש הצעות, חבל.


שנייה. שנייה.

מר דודי אריאלי: נכון, בדיוק יש הצעות.


יה. יש הצעות, יש שלוש אפשרויות, לדעתי, שעומדות בפנינו. אחת זה ללכת עם שנייה. שניההצעה הנגדית של רפי ועמיר, לא יודע בדיוק אם היא מתואמת. זה הצעה אחת. הצעה אחרת זה החלטת הולנת"ע הקודמת. מה שאנחנו שומעים פה זה הצעה שלישית שהיא קצת

יפים. אומרת, וזה גם קצת עולה מעמדות לשוב ולדון כזה שאנחנו פחות אוהבים ומעדשהושמעו פה. אומרת בוא, יש כנראה, יש יתרונות גם למקום הזה, יש צרכים וכולי, אבל יכול להיות שצריך לחפש את הוין וין הזה, להרחיב אותו קצת ולהביא למצב שאגב קידום

תרונות נוספים, תכנית כזאת במתכונת כזו או אחרת וכולי אנחנו גם מקבלים פה איזשהם יגם ברמה התכנונית סטטוטורית. כי אין ספק שזה לא סיטואציה נקייה מבחינה סטטוטורית ברמת מדיניות התכנון הארצית ודורשת גמישויות כאלה ואחרות וכל אחד כראות עיניו. צריך להסדיר את זה. צריך להסדיר את זה, ואגב ההסדרה אפשר לעשות גם

איתה. אז זה שלושת ההצעות שיש כרגע בפנינו. רפי.פעולה שכולם יהיו שלמים

מר רפי אלמליח:אני לא ראיתי שלשו הצעות כאן, שמעתי שתי הצעות, ההצעה של הולנת"ע אני חושב שלא

שמעתי כאן מישהו שתומך בה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בסדר, היא על השולחן.




98

, הצעה, אנחנו אוהבים לבוא לפשרות והסדרים אבל כאן אני חושב זה דבר אחד. דבר שנישאין מקום לזה. אנחנו אחרי שמיצינו את כל הבדיקות וראיתם גם במצגת, עברנו על מיצוי עתודות הקרקע, מה שעלה כאן, אני חושב שהיום הגענו למצב שצריכים להעלות להצבעה

ולהעלות את שתי ההצעות האלה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-ןמר דורון דרוקמ נכון. רותי, רק משפט אחרון. כן.


זכור לי שבתל אביב בשלב מסוים נתנו.


גב' רותי פרום:זכור לי שבתל אביב בשלב מסוים נתנו למספר תכניות לרוץ אבל במקביל הוכן, נדמה לי

.13שינוי מספר ארבע לתמ"א/

אלמליח: מר רפי רותי, בסדר, יש, מינהל התכנון יכול ליזום כמה תכניות שהוא רוצה ואין לנו שום בעיה.


אני אומרת שאני מתחברת מאוד למסמך ברמה כזו או אחרת שיפתור את הדברים בצורה כוללת.


במקביל.

גב' רותי פרום:אני, אני לא אתמוך בדחיית האישור של התכנית הזאת, אבל אני לא יכולה להסכים, לפחות

אני חושבת שהיא עברה יותר מידי זעזועים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. כן. משפט אחרון.


אני גם חושב שמכל התמ"אות שישנן ומכל הברדק שיש בתוכנו. ואנחנו, אני פה לפחות שבע ית כל פעם מחדש אנחנו שומעים זה תמ"א כזו אומרת ותמ"א כזו שנים במועצה הארצ

אומרת ככה וזה עולה על זה וזה עולה על זה. אני אומר כראש עיר ואני מבין את ראש המועצה פה ואני גם מתמודד עם תכנית כזו, פעם אומרים לי שבערים למורשת זה יותר קל,

פעם מנסים למצוא דברים שלא לא רק שזה לא יותר קל זה פי אלף יותר קשה. וכל מקדמים את העניין ועכשיו העלו פה משהו שעוד מעכב את עניין, זה לא ייפתר בחודשיים, תאמינו לי, אנחנו יודעים איך העסק עובד. ולכן זה הגיע למיצוי שלו, צריך לענות, כל עוד

ל המדינה שאין פה בעיה חוקית, ואף אחד פה לא עובר על החוק ואף אחד פה לא עובר עואין שטחים שפוגעים בביולוגיה ובמרקם האקולוגי של המדינה. אני גם חושב כמו כל מה

שנאמר פה, צריך להרשות לרשויות להתפתח, למדינה להתפתח.



99



ניקח את כביש שש. אני רוצה רק להעיר שאני מתנגדת להתייחסות הזאת מפני שבואו בחודש שעבר היו הרבה אנשים שהתעצבנו כי לא קיבלנו החלטה. היום קיבלנו החלטה

שכולם אומרים שהיא החלטה יותר טובה ממה שהיתה מתקבלת בפעם שעברה.

דובר: זה תוכנן שנתיים שלוש.

גב' ארזה צ'רצ'מן: הם יגידו לך,

דובר:

פה מדברים על שמונה ועשר שנים.

מדברים ביחד)-ניתן לתמלל (לא

מר נחום פלד: אנחנו לא נוהגים להצביע על שלוש הצעות.


לא, שתים. שתיים.

גב' ארזה צ'רצ'מן: איזה שתיים?


כית, אני לא הצעה אחת, הצעה של רפי ועמיר לשנות את החלטת הולנת"ע, לאשר את התנ יודע בדיוק מה זה,


בכפוף לכל השינויים שנדרשים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןבכפוף לשינוים שנדרשים. הצעה שנייה היא הצעה של מינהל התכנון להחזיר את התכנית

נויים לדיון תוך חודשיים, לאחר שנבחנו, לאחר שהמרחב נבחן ולאחר שנבחנים בדיוק השישאמורים באופן שיאפשר קידום התכנית מחד עם שינויים כאלה ואחרים שיאפשרו פחות

פגיעה בשטח הפתוח, בסביבה הכוללת, פחות או יותר.

גב' ארזה צ'רצ'מן: זה התאמה לתמ"אות.




100

.תזה התאמה לתמ"או

גב' תמר כפיר: צית.התאמה למדיניות התכנון האר


רפי, להצעה שלכם אתם יכולים להכניס איזשהו סייג שאם לא מתפתח שם כפר נופש אז שלא יהיה מצב שהישוב מתפתח לשם. אתם רוצים?

דובר:

לא. לא.

גב' תמר כפיר: או ביטול התכנית.


אני לא חושב שזה שייך כאן, אני לא חושב שהכפר הזה לא יתפתח.

מר שחר סולר:אני אסביר לך למה, כי אתם משנים עכשיו, המשמעות של ההצעה היא להרחיב את שטח הישוב, זה לא, אתה לא מצביע על כפר נופש, אתה מרחיב שטח ישוב. ישוב יכול להיות כל

עוד דבר, עוד זה יכול לבוא לשם ישוב.

גב' רונית מזר: אתה לא מאשר. אבל אתה מאשר תכנית, התכנית מקבלת הקלה,



אנחנו הורדנו את האכסון המלונאי המיוחד משם.




אל תכניס את זה לתוך חודשיים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ? זה חלק מההצעה.למה לא


צריך לעשות שם תכנון,




101

רותי, את רוצה להעלות הצעה שלישית?

גב' ארזה צ'רצ'מן: זה לא לעשות תכנון, זה לבדוק את המצב.


מי בעד ההצעה של מינהל התכנון?

מר טל רשף: ה. שבעה בעד הצעת מינהל התכנון.שבע

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן הצעה שנייה עכשיו?

מר טל רשף:

כן.

דוברת: מי בעד ההצעה של רפי?

מר טל רשף: חמש עשרה.


מי נמנע?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן מי נמנע מאיזה הצעה? בכלל?

דון יחיא סטולמן: גב' אפרת

רכן.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן מי נמנע בכלל?

מר טל רשף:

מי נמנע? אחד. אחד.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. תודה רבה.


אזור תעסוקה מערב תל מונד -237/1/5הצ/

נוכחים בדיון:



102

מר אריאל סבן, מינהל התכנון ן יחיא, יועצת משפטית מינהל התכנוןגב' אפרת דו


גב' רחלי קולסקי, מינהל התכנון גב' יעל סלומון, מינהל התכנון גב' תמר כפיר, מינהל התכנון

מר שמעון בר שמעון , מינהל התכנון מר ליאור רגב, לשכת התכנון מחוז מרכז

הנדס ועדה מרחבית שרוניםמר עודד דואק, מ מר שלמה רצבי, ראש המועצה תל מונד

מר שמעון אסלן, אדריכל התכנית

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןאנחנו עוברים לתכנית הבאה. דיון נוסף אחרון שש בית, כמו שאני אומר, במתכונת

. אזור תעסוקה מערב תל מונד. רפי.237/1/5הנוכחית. הצ/

ליח:מר רפי אלמ כן.


הכוכב התורן. בבקשה.

מר עמיר ריטוב: בלעדי, אבל.


עכשיו נראה אותו.

מר רפי אלמליח: האמת שהמקרה הזה הרבה יותר קל מהקודם.

(צוחקים)


עשינו הצרכה של שטח התעסוקה של תל מונד, טוב, בתכנית המתאר של תל מונד אנחנו תכף יראו לכם על התשריט, שמעון כאן אדריכל התכנית יציג את זה. העברנו אותו לשטח שהוא יותר מתאים, פינינו אותו משטח שהוא היה פחות, מעבר לכביש למעלה אני חושב

מהולנת"ע, והעברנו אותו לשטח המערבי של תל מונד. אנחנו מבקשים כאן דיון חוזר , את הסעיפים ולמה אנחנו חושבים שהולנתע לא עושמעון יפרט את ההחלטה של הולנת"

העלתה את הטיעונים שהיו, כל הטיעונים שהיו כדי להציג לוועדה את הדברים כפי שהם.

גב' ארזה צ'רצ'מן: רגע, סליחה, רפי אתה יכול להסביר מה יש בצדדים של האזור הזה.




103

מעון, בבקשה. הוא יציג את זה בדיוק.ש



בסדר.

מר רפי אלמליח: פשוט קשה בלי התשריט.

מר שמעון אסלן:

שמעון אסלן, אדריכל התכנית.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא שומעים אותך.


ר.זה לא עוז

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא שומעים.


שמעון אסלן, אדריכל התכנית. אני אסביר,


מר שמעון אסלן: את תרשים הסביבה,



התרחשו,לתל מונד. לא, זה לא תרשים הסביבה. תרשים הסביבה


מר שמעון אסלן:או.קי. גבולות, צריך משהו. גבולות שטח השיפוט של תל מונד הם אלה הגבולות שאתם

רואים אותם כאשר אחרי זה הישוב מתחיל כישוב קטן לארבעת אלפים תושבים,





104

מתרחב מאוד למרכז המסחרי ברחוב... שחוצה אותנו, החל מלמעלה מספר תכניות ...ועובר כאן וממשיך ליציאה הותיקה, עד ליציאה, לכניסה הותיקה של תל מונד. לקח על עצמו שני מוקדי מסחר בתוך תחומי המגורים. ההתפתחות של תל מונד לפי תכנית המתאר,

ערכה בשיתוף הוועדה המחוזית וכן תכנית האב שנ 35, תמ"א/21/3לפי תכנית תמ"מ/ 2001. לא הופקדה, הומלצה ושישמשה תכנית מנחה משנת 2000והומלצה והופקדה משנת

נתנה בגבולות שטח השיפוט את הציר, המשך הציר הליניארי שנקרא רחוב הדקל, היציאה החוצה. אם תורידי את היד טיפה, את הסמן.

מר טל רשף:

יה לך גם סמן, גם הקלטה וגם מיקרופון. יופי.שמעון, בוא תשב מול המחשב, יה

מר שמעון אסלן:או.קי. רק תני לי לזהות אותו, איפה אני. או.קי. רחוב הדקל של תל מונד פיתח לעצמו שני

, ק. הישוב הוותיקמוקדים, המוקד הראשון זה איפה שהיד כרגע, זה המוקד הישן הוותיראשון שלו, נקרא וולפסון, המוקד השני הישן שהתפתח כאן בסביבה הזאת, זה המוקד ה

שהתפתח זה בצומת הזו, נבנו כאן מבני הציבור, המועצה המקומית וכולי, רחוב הדקל התפתח לאורך הדבר הזה עם המבנים עם הכול. תכנית התמ"מ גבלה, הגבילה אותנו עד

י. לאזור הזה ולמעשה התחיל להתפתח הישוב לכל הקטע, לכל המרקם הזה שהוא ליניארזה הרחוב, זה רחוב הדקל. נכנס, מסתובב לכאן ויוצא החוצה. יוצא כאן החוצה. כרגע שינו אותו אבל הוא יוצא מכאן החוצה. הרחוב הזה מתפתח ונדרש לו מוקד שלישי כאשר המוקד הראשון, כפי שאמרתי כאן, המוקד הציבורי השני כאן ונכון להיום יבנו לנו עד כאן

אן המוקד הנוסף, תכנית האב של תל מונד שאושרה, יצרה את המוקד מבני מגורים ונדרש כהנוסף הזה שהינו לתעסוקה בעיקר. כתם התמ"מ שלנו מבחינת אותם מגבלות, אותן טענות שהושמעו בולנת"ע לבדיקת חלופות, אלף במסגרת תכנית האב נבדקו מספר חלופות אני

לכם, אם לא יש גם אצלי כאן. מניח שתכנית האב מצויה אצלכם והמצגת גם מצויה אצנבדקו מספר חלופות לאזור התעשייה, ביניהם מעבר לזה שנבדקו באזור שלנו, בתחום

2000ועד 1995הכתם, נבדקו גם באזור המרוחק יותר, באזור הזה שאושר במחוז בשנות ונדחה במועצה הארצית, רחוק, מנותק, לא קרוב וכולי וכל הסיבות שהיו אז. התכנית אב

צרה אותו כאן עם עוצמת שימושים די נמוכה, לא עוצמת שימושים נמוכה וסוגים, וסוגי יתעשייה ותעסוקה שאינם מזיקים לסביבה שלה ובקרבה שלה. תכנית האב גם, תכנית האב וכן תכנית המתאר של תל מונד ביטלה את אזור התעסוקה שהיה, זה אחד, כאן ישנו אזור

זו, 148ר וגם בתכנית האב. והאזור השני בתחום תכנית תעסוקה שבוטל גם בתכנית המתאגם היה אזור תעסוקה, תמ"מ וכן תכנית האב וכן המתאר שלנו ביטל אותו, הפך אותו למגורים. תחום כתם התמ"מ שלנו גובל למעשה בגבולות טבעיים שיש לנו, כאן זה לב

ין ורד לכפר הס וחרות. השרון וכאן זה לב השרון. כאשר כאן יש את כביש נופי שמוביל מעכאן הכביש שמוביל לצומת בני דרור שהוא גם כן גבול טבעי שלנו. וכאן זה הגבול עם לב השרון שעובר לנו כאן, זו כבר לב השרון. למעשה התפתחות שלנו יכולה ליניארית לאורך הרחוב. היא לא יכולה להיות יותר מזה ואז עשו אותו כאן בבדיקת החלופות שנעשו מעבר

לחלופה שנעשו כאן נעשו חלופות נוספות באזור הזה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן עשמעון, שנייה רגע. אני רוצה להבין פה, רפי, בתור מגיש ערר. יש פה החלטה של הולנת"

9.1בזמנו אומרת לא נבחנו והוצגו בפניה חלופות מחוץ למכלול הנוף כנדרש במסגרת סעיף . לא הוצג דוח מיצוי עתודות קרקע לישוב תל מונד וכולי. 35לתמ"א/ וסעיף אחת עשרה

האם עכשיו אנחנו עוסקים בהצגת הנושאים האלה?



105

מר שמעון אסלן: כן.


כן. כן.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אז זה לא המקום לדיון ,סליחה.


אני מתמקד בתשובה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-דרוקמןמר דורון שנייה, רגע, אני רוצה להבין.


אין סעיף כזה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, אני,


אין לנו, לישוב תל מונד,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןבהחלטת הוועדה שנייה, אני האם עכשיו אנחנו בעצם ממלאים איזשהם חסרים שהיו

הקודמת?



כן, אנחנו משלימים את הנתונים שלא הוצגו.

גב' ארזה צ'רצ'מן: .עזה לא אשמת הולנת"


הוצגו או ש, לא יודע.

מר שמעון אסלן:גבולות של תל אז אי אציג אותם שוב ואני אדגיש אותם. מבחינת עתודות הקרקע אמרתי, ה

מאושרת. זו 105מונד גובלים בתוך כל תחום הבינוי, זה גבול טבעי שהוא ממולא. זו תכנית מאושרת. אלו לא שטחים שלנו, אלו כבר כבישים, לכאן 89מאושרת. זו תכנית 148תכנית

אנחנו לא יכולים להתפשט, זה גם כן אי אפשר. עתודות הקרקע שלנו בצפון, בדרום ובמזרח



106

ות בתכניות מגורים מאושרות. עתודות הקרקע היחידות שיש לנו הן מערב לכיוון כביש מלאארבע ואנחנו נצמדים. זה פעם אחת. פעם שנייה לעניין חלופות. במסגרת תכנית האב יש כאן את תכנית האב ואם לא אני אציג אותה גם כן, יש לי אותה. רפי, יש את התכנית הבאה

. אם תעלו לי אותה אני יודע לעשות אותה. במסגרת תכנית שבדקת וראינו את החלופותקודמת לכאן כאן. זאת אומרת ההאב נבדקו מספר חלופות, שלוש באזור הזה, אחת שהיית

תכניות, חלופות נבדקו ביחד עם המחוז והוחלט על הנקודה זאת כתכנית מסכמת. למעשה מוצגת כאן, זו בדיוק החלופה התכנית הזו שלנו עכשיו שכפי שהיא מוצגת כאן, כפי שהיא

שנבחרה על פי תכנית האב, כולל הגבולות שלה, כולל הכביש העתידי שלה שכאן, זה בדיוק חוזר אחד על אחד על החלופה הנבחרת מתכנית האב. כלל החלופות האחרות נבדקו. לעניין

נו, יש השלישי שהיה לנו שם מבחינת שימושי תעשייה או תעסוקה נוספים, אין לנו. אין ל, 0.9לכם כאן דוח, הוצג בפני מינהל התכנון, אני מניח שהדוח מצוי אצלם, אנחנו יושבים על

מטר מרובע תעשייה לנפש. אה, תעסוקה, אין לנו תעשייה בכלל. הארנונה של ישוב תל 1עד אחוז מסך הארנונה שנכנסת לישוב השאר זה ממגורים. וזה הכול 0.9מונד בסך הכול היא

ברים האלה. לגבי שלושת הנקודות שהיו לנו שם, במסגרת הדיון בולנת"ע. עכשיו לגבי הד אני יכול להציג את התכנית, אם רפי יעלה אותה, זה אצלו אני יודע.


תכנית המתאר?

מר שמעון אסלן: לא. לא. את תכנית האב שהיא גם חלקית מתאר. אם לא, אני יכול להציג, יש לי .

מ"מ יו"ר הוועדה:-רון דרוקמןמר דו

, שאלות נקודות, הבהרות.םבינתיי

גב' ארזה צ'רצ'מן: כמה תושבים יש היום?


תל מונד עומדת על אחד עשר אלף תושבים. ביחד התכניות המאושרות היא תגיע ליותר, ם שנדרשים הרבה יותר. אין לנו שום תשובה לדבר הזה, מלבד לאזורי תעסוקה ו/או שטחי

כאן.

גב' ארזה צ'רצ'מן: מה עם שטחים פתוחים? שמעון.


סליחה?

גב' ארזה צ'רצ'מן: מה עם שטחים פתוחים?


עשינו אפילו קצת יותר מזו, ממה 105שטחים פתוחים על פי תכנית האב יש. בתכנית מרתי, היא זו. וכאן, כאן ניתן פארק עירוני , כמו שא15שאנחנו צריכים בתכנית האב. תכנית



107

בארבעים, בגודל של שלושים ומשהו דונם. בנוסף לשטחים הפתוחים הנוספים אנחנו בעודף של שטחים ציבוריים פתוחים. כן, אנחנו בעודף כאן, בסמגרת התכנית הזאת פשוט לקחנו

וני פה, במסגרת את השלושים ושמונה דונם בערך לשצ"פים ועשינו כאן את הפארק העירהזו, הוא מתחבר לכבישים כאן. בנוסף יש לנו כאן את כל הציר הזה שגם אותו שמרנו בטווחים של חמישה שישה מטרים הליכה. זאת אומרת הפיתוח של המוקד הנוסף הזה הצריך מאיתנו לקחת את הדרך הזו, את המוקד, את הדרך, את רחוב הדקל ולמתוח אותה

הזאת. כאן כל הכביש הזה לאורכו כולל כיכרות שנעשו באמצע הם מהנקודה הזאת לנקודה השטחים להולכי רגל ואולי בהמשך רוכבי אופניים. אין לנו בעיה של שטחים פתוחים.


ומה עם מקומות למוסדות ציבור?

מר שמעון אסלן:מאה דונם למוסדות אלף ובית, כאן במרכז הישוב יש 301יש לנו מספיק מקומות. בתכנית

דונם 130חינוך. בתכנית שמונים ותשע יש עוד שלושים דונם לעוד בתי ספר, אנחנו על למוסדות חינוך. מעבר לשאר מוסדות הציבור. כרגע, בתוך מרכז הישוב כאן יש לנו גם עודפים של אדמות, נבנה עליהם כרגע, בימים אלה. נדמה לי אחד המרכזים הגדולים של

שזה גם על אדמה ציבורית. אחד מהמבנים הגדולים ביותר של הצופים, כרגע הוא הצופים, בשלבי סיום, ממש בימים אלו, כרגע עושים לו את שטחי החניה והפיתוח. מבחינת מוסדות ציבור אין לנו בעיה. גם על פי תכנית באב. יתרה מזאת, גם בתכנית הזאת כפי שראית, גם

תכנית הזאת, כל זה שטח לציבור, נכון ציבור פרטי, כנסים, בתכנית הזאת יש לנו כאן, כל האירועים, קנטרי קלאב וכולי, מרכזי ספורט. וכל השטח הזה בדופן הוא גם כן ציבורי. ציבורי משולב, נתנו את הירוק וחום לשני הכיוונים, ירצו לבנות או ירצו לנגוע בדפנות. בכל

ם שלא יגעו ולא יגיעו לאזור הזה. עוצמת הדפנות של המגורים כאן דאגנו לשטחים ירוקיהשימושים בקטע הזה היא נמוכה, היא לא רק נמוכה היא גם השימושים הם יותר ידידותיים למבנים. האזור היחיד שהולך, תעשייה קצת יותר אגרסיבית אבל עדין לא

ית אגרסיבית במובנים של תעשייה ו/או תעשייה חקלאית, זה האזור הצפון מערבי של התכנ המרוחק יותר מהמבנים.


תמר, כן.

גב' תמר כפיר:כישוב מיוחד, 35אני רוצה רק עוד פיסת מידע ושאלה. שאלות. תל מונד מוגדרת בתמ"א/

35. ישוב מיוחד זה ישוב שהוראות תמ"א/35שנמצא בתוך מרקם שמור משולב לפי תמ"א/לוסייה בו לעשרת אלפים נפש, ושמענו שהאוכלוסייה כיום היא מגבילות את גודל האוכ

אחת עשרה אלף נפש. ההוראות קובעות שאפשר להוסיף האוכלוסייה בשטח המיועד לפיתוח בתמ"מ גם אם זה חורג. אבל אי אפשר לגלוש משטח הפיתוח של התמ"מ. שאנחנו

באוכלוסייה אנחנו על תל מונד אז 35בוחנים את עבודת צוות מעקב ובקרה של תמ"א/ויש 35מצאנו, כבר נאמר לנו שהיא אחת עשרה אלף נפש. כלומר היא חורגת מתמ"א/

של למעלה משמונה מאות דו נם שטרם נבנו בפועל. שטח התכנית בעתודות בשטח הישוהמבוקשת עכשיו זה כמאה ושישה עשר דונם. כלומר, יש היתכנות לתוספת הזאת בשטח

. שדנו בולנת"ע, באו ואמרו שהיו שטחי התעסוקה בשטח 21/3הישוב שמיועד בתמ"מ/הישוב של תל מונד, אבל הם שונו למגורים. מה אנחנו למצדים? שניתן עכשיו בשטח המיועד היום למגורים שלא נבנה בפועל, חלק קטן מהשמונה מאות ומשהו דונם לשנות כיום

תופסת תעסוקה בתוך לתעסוקה ולתת פיתרון לתוספת תעסוקה הנדרשת בתוך הישוב.



108

הישוב עולה בקנה אחד גם עם המדיניות התכנונית של חיזוק מרכזי הערים, של לא להוציא את התעסוקות לשולי הישבו. דיברנו על מסחר אבל גם הרחבנו בדיונים של הולנת"ע לגבי התעסוקות. ונושא נוסף שגם אני חושבת שאי אפשר להתעלם ממנו השטח הגובל בישוב תל

כמכלול נופי. מכלול נופי זה שטח 35. זה שטח שנקבע בתמ"א/21/3בכתם של תמ"מ/ מונד,ונתקלנו בו כבר במקרים דומים, מכוונת לשמירה של השטח הזה כשטח 35שבו תמ"א/

פתוח. אני אזכיר גם, לא כולם חברים בולנת"ע, אבל השטח הזה נכלל בתחום תכנית ה, היא הגיעה לדיון ופורסמו, פורסמו על פי מרקמית במרחב הפולג שהוועדה המחוזית יזמ

סעיפים שבעים ושבע שבעים ושמונה הודעה,

מר עמיר ריטוב: שבע. שבע.


החליטו על פרסום שבעים ושבע שבעים ושמונה,

מר עמיר ריטוב: לא, עד כביש ארבע שבעים ושבע שבעים ושמונה.


לא, לא, הולנת"ע שינתה.

מר עמיר ריטוב: מה?


לא, הולנת"ע. בהחלטת הולנת"ע הורחב השטח של השבעים ושמונה גם לתחום שנקבע לשבעים ושבע וזה עד דופן,



עד דופן הישוב תל מנוד.

מר עמיר ריטוב: מונה?מה זה הוצאת היתרים שבעים ושבע או שבעים וש


שבעים ושמונה.

מר עמיר ריטוב: אז רק שבעים ושבע. שבעים ושבע על הכול, שבעים ושמונה עד כביש ארבע.


אני אתקן אותך, ככה הוועדה המחוזית המליצה.



109

מר עמיר ריטוב: לא, ככה אישרנו.


נים לשבעים ושבע, שזה על הכול ולשבעים לא. הוועדה המחוזית המליצה תחומים שוושמונה שזה עד כביש ארבע ורצועת הנחל בלבד. הולנת"ע החליטה להתאים את השבעים

ושמונה לשבעים ושבע כך שיחול על כל השטח ולכן זה חל גם על השטח הזה.

מר עמיר ריטוב: הייתי בישיבה הזאת.


אים לקידום תכנית. אפשר לקדם תכנית.זה תנאים למתן היתרים זה לא תנ

מר עמיר ריטוב: אני יודע.

מ"מ יו"ר הוועדה:-גב' תמר כפיר

שוב אני חוזרת,

מר עמיר ריטוב: לא, אני יודע. אני מופתע.

מ"מ יו"ר הוועדה:-גב' תמר כפיר

נביא לך את ההחלטה. שוב אני חוזרת ואומרת, יש פה מצרף של החלטות. מצרף של מסד טטוטורי מאושר בתכניות שמציג בצורה מאוד ברורה אתה מדיניות התכנונית למרחב ס

שבין מטרופולין גוש 35הזה. להזכיר לכם, זה המרחב החיץ הפתוח של הסולם של תמ"א/משני נתניה. יש בו גם נחל פולג, יש בו מרחב, יש בו ערכי טבע ונוף, יש בו ןדן למטרופולי

ש שלו גם כחיץ הוא שימוש ברמה של התפקוד המרחבי שגם מרכיבים נוספים אבל השימונכלל בהרבה מהחלטות המועצה הארצית שהתקבלו עד כה. כך שניתן לתת פיתרון לצורכי

זה באינטרנט, 35התעסוקה בתחום הישוב. כמו שאמרתי, לגבי הממצאים של צוות תמ"א/וועדה לא שוכנעה אפשר לראות. לעניין החלטת הולנת"ע, החלטת הולנת"ע אמרה שה

בצורך בהרחבה כנדרש, בין השאר היות ולא נבחנו והוצגו בפניה חלופות מחוץ למכלול . גם עכשיו אין בפנינו את המידע הזה. 35לתמ"א/ 11וסעיף 9.1הנוף, כנדרש במסגרת סעיף

7.1.2נוסף, לא הוצא דוח מיצוי עתודות קרקע לישוב תל מונד, כפי שנדרש על פי הוראות . גם עכשיו אין בפנינו את החומר הזה. כלומר אז השאלה במה אנחנו דנים.21/3תמ"מ/ב

מר שמעון אסלן:אני יכול לענות? אני אענה לך על שני הדברים. את מדברת על תכנית, את מדברת על

שלחלוטין מה שתיארת זה נכון. אלא שתכנית הכתם של תל מונד. 35מבחינת תמ"א/

רים ביחד)מדב-(לא ניתן לתמלל

מר שמעון אסלן:אומרות את מה שאומרות 21/3וגם תמ"מ/ 35אלא שהכתם של תל מונד מולה, גם תמ"א/

, התכנית הזו שלמעשה סוגרת את הכתם, 105כל זמן שתכניות לא מאושרות בתוכה. תכנית



110

-1998שנמצאות משנת 1993-1994אלו תכניות משנת 89ותכנית 148ותכנית 105תכנית אחרי 2007-2008-גמרה וקיבלה תוקף גם ב 89הן אחרי הפקדה, בהתנגדויות. תכנית 1999

קיבלה את חתימת השר לאישור מתעכבת בביצוע בגלל דיון 105דיונים משפטיים. תכנית שגם כן גמרה את ההתנגדויות ואת ההפקדה עוד הרבה לפני 148בתכנית קטנה

אומרת שהכול 35וכל מה שתמ"א/. זאת אומרת כל מה שהתמ"מ אומרת 21/3תמ"מ/בתחום הכתם לא סופרים את התושבים זה נכון. לא סופרים את מספר התושבים. אבל

. אנחנו מדברים על תכניות 35התכניות אושרו הרבה לפני התמ"מ. והרבה לפני תמ"א/. נתקעו בהפקדות, נתקעו 2001-2002-2003שהתנהלו להן לסירוגין עד 1993-1994משנת

ויות ונתקעו במשפטים. חלקן כבר שוחררו, חלקן מחכות לדיונים משפטיים בהתנגדשהוציאו עתירה. עצור, אנחנו לא רוצים שתבנו. התכניות האלה אינן רלבנטיות. מספר

שהתכניות האלה כבר היו מאושרות ואחרי הפקדה ועדיין 2001-2002-התושבים שכאן בתכניתה אב שאושרה במסגרת המחוז את לפני התמ"מ התכניות האלה כבר ביטלו בהתאם ל

גם כן, היא 1992-1993, 1992אזור התעסוקה כי הן ביטלו. התכנית הזו שביטלה היא משנת -ביטלה את התכנית והיא העבירה אותה למקום שיתאים לתכנית האב וזו בוטלה כבר ב

שהן 21/3ותמ"מ/ 35והוכנסה תכנית לשינוי. זאת אומרת תכנית תמ"א/ 1998-1999-2000באו ואמרו את מה שהן אמרו זה נכון. אבל לא במקרה שלנו כי במקרה שלנו התכניות האלה מאושרות הרבה קודם. זה שיש הליך משפטי בין שני בעלים על יחידת דיור ימינה או שמאלה בטבלאות האיזון זה לא רלבנטי כי הכתם הזה נגמר. מבחינת מיצוי עתודות קרקע

, אם אני גומר 1997-1998-, אם אני סופר את ההפקדה זה מ2000-ם מזה נגמר. אין לנו אות .2003-2004-את ההפקדה ואת ההתנגדויות מ


או.קי.

מר שמעון אסלן:עכשיו לעניין הכתם כאשר אנחנו נגשנו לולנת"ע הכתם של נחל פולג אכן היה עד כביש ארבע

ונה, יש לי את זה כאן אני בשמחה אראה לכם אם אתם מבקשים. שבעים ושבע שבעים ושמיש לי כאן שלושה עותקים. אכן הכתם היה עד כבשי ארבע שבעים ושבע שבעים ושמונה, ומכביש ארבע ועד אלינו, ועד אזור התעשייה והוא נגמר, הכתם נגמר פה. הכתם נגמר פה.

ה הכתם הזה היה בכלל כי תכנית זה קצה הכתם. זה קצה הכתם. זה. הכתם נגמר פה והקצאב הוא לא נתן. נכון באותו יום של הדיון שלנו בולנת"ע החלטתם על הרחבת ההכרזה. לא ביטול תכניות, לא קידום תכניות, לא כלום, זה פעם אחת. פעם שנייה גם התכנית נתנה את

יא קבעה עוצמות השימושים ואת הרגישות שלהם, הרגישות הנופית והרגישות הקיימת. ה שהאזור הזה כולו הוא בעל רגישות נמוכה, נניח,



לא, לא מקבלים את זה בבקשה.

מר שמעון אסלן:לא? אבל אתם יכולים לראות את זה בתוך התכנית של נחל פולג, אנחנו באזור שנמצא בעל

בדופן הקיצונית המזרחית שלו. רגישות נמוכה ואנחנו

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב, בוא, שמעון, בוא רגע. כן. עמיר.



111


אני, ברשותך, אני לא אשתתף, בדיון הפנימי יש איזה חשש לניגוד עניינים. למושב שבו אני קודם כרמל סלע על חבר יש כמה דונמים בתכנית הזאת. ולמרות שאני מצטרף למה שאמר

רפי בעניין המינהל עדיין יש, שאנחנו לא נקבל מזה כלום, עדיין יש חשש לניגוד עניינים ואני לא אשתתף בדיון הפנימי, ולכן ברשותך אני לא רק אשאל אני רוצה גם להגיד משהו. קודם

אני כל, אני פונה אליכם, תתחשבו בשכנתי הקטנה בתל מונד, המצב שלה בדיונים לא טוב.אגיד למה, הם הגיעו לדיון על אזור התעסוקה הזה מיד אחרי שבעים ושבע שבעים ושמונה של הפולג. הם מגיעים לדיון היום אצלנו במועצה הארצית מיד אחרי דיון של שש בית של נחשולים. כאילו תמיד מגיעים לא טוב. אז, קודם, כל זה היה הפתיח. עכשיו אני רוצה רגע

ים שעלו פה היום. אלף, ברור שאנחנו לא מדברים על אותו הדבר שהיה להתייחס לטיעונבדיון הקודם. זה, עם כל הכבוד, אני גר באזור הזה יש לי הרבה כבוד לפולג זה עדיין לא

נחשולים וזה עדיין לא חמש מאות דונם, זה מאה דונם, זה משהו הרבה יותר מינורי.

גב' איריס האן: זה מרכז ולא פריפריה.


מרכז ולא פריפריה... אני לא מדבר על מגורים ותכף אני אסביר. אני אסביר. אני איתך, בקטע הזה אני איתך. יחידת דיור לתל מונד שיציעו פה נוספת אני מתנגד ותכף אני אסביר על מה אני מדבר. החלטת הולנת"ע, לטעמי, הייתה קצת צינית. כי מה אמרנו בולנת"ע

ישוב כבר ויתר על מסחר, אז מה הוא בא היום עוד הפעם, כאילו אחרי שהוא ויתר אמרנו העל מסחר וביקש מגורים עכשיו הוא בא לבקש את המסחר, כאילו קודם כל קיבל את המגורים שלו ועכשיו. וזה לא נכון. זה לא נכון. תמימות של הישוב, יש פה את נציג הוועדה

ומר. יש תכנית אב לישוב תל מונד שנעשתה על ידי המחוזית והוא יאשר את מה שאני אאותו מתכנן של תכנית המתאר של מחוז מרכז, הוא יזם, הוא הוביל, ועדת היגוי של המחוז שבאה ואמרה איך תראה תל מונד. והחליטו שם שזה לא ראוי שיהיה פה מרכז מסחרי קטן

הייתי שותף, הם אמרו איפה שהמעברה שלהם ופה איזה משהו. אמרנו, הם אמרו, אני לאבואו נעשה אזור תעסוקה לא גדול. מאה דונם זה לא גדול ולא בתוך הישוב. זאת אומרת זה לא שהם באו ואמרו קודם כל תנו לנו את המגורים, עכשיו אחרי שקיבלנו את המגורים אנחנו, זה היה באותה תכנית שהיא הייתה, דרך אגב, הרבה יותר גרנדיוזית הגיעה כמעט עד

שיורד ותוחם את הישוב מצד מערב שלו, 562כביש ארבע ומחוז מרכז אמר לא. יש כביש וזה עד הכביש הזה. זה לא חורג מעבר לכביש, נשאר השטח שהוא, דרך אגב, מסכים, ערכי, פולג, מרקמי, יפה, הכול בסדר. עכשיו אין היום לגבי מה שאמרה תמר שיש מספיק עתודות

ון הצליח להעביר את זה נכון, אין היום יחידת דיור פנויה אחת לישוב, לא יודע אם שמעבתוך תל מונד. כל התכניות הן תכניות של יזמים פרטיים כאלה ואחרים הכול מאושר. אי אפשר היום לבוא ולעשות שינויים. אין היום בתוך תל מונד שטח שאפשר להצביע עליו

ותכנסו לכאן, שזה היה הגיוני. אם זה ולהגיד אתם יודעים מה פה לא עוד תכננתם תואילו היה המצב, אם היום היו עושים את תכנית האב והיו מגיעים אליה לכאן, אפשר היה להגיד חבר'ה תסתפקו, כנסו, לא צריך כל כך הרבה מגורים בתל מונד, זה עד עשרת אלפים, אתם

להיות 35"א/כבר באחת עשרה, תגדלו. לא, הסיטואציה היא, ודרך אגב זה מה שגרם לתמכל כך מוטעית בתחזית אוכלוסייה. לא לקחו בחשבון את כל התכניות המאושרות. ופה יש תכניות פשוט מאושרות. אז בנושא הזה, רבותיי, אין לתל מנוד לאיפה לצמוח או לאיפה לגדול מעבר לזה. ואני לא מדבר על מגורים, כי גם אני מתנגד למגורים. עכשיו אני רוצה

ושא של המסחר. אין בתל מונד, אולי יש בנק אחד באמצע הישוב. אם, יש פה לדבר על הנאת החשבון של כמה הכנסות יש להם מתעסוקה ויש פה ראשי רשויות שיושבים כאן



112

ויודעים. תושבים זה רק הוצאות. אם אתה לוקח ישוב שיש בו רק תושבים הוא תמיד תעסוקה שבאזורי תעסוקה האלה אנחנו , כי ההכנסות שלנו כרשויות נובעות מאזורייגירעונ

כמעט ולא נותנים שירותים ומקבלים ארנונה יותר גבוהה, סוד ידוע. לא המצאתי פה שום דבר.

דובר:

פי שלוש ויותר.

מר עמיר ריטוב:פי שלוש ויותר. הישוב תל מונד, ישוב שאין בו כלום. זאת אומרת בעצם במה שאנחנו

מה כל אחד צריך? מה אתם בעצם אומרים לשלמה רצאבי אומרים לא בטוח שהוא צריך, שיושב כאן? לך לעמיר ריטוב, שהוא יסתדר, שהוא ייתן לך. ואני אומר לכם, לא אתן לו כלום. לא אתן לו כלום. גם אני צריך להתפרנס, נכון לא אתן לו כלום. לא מדבר על אזור

ימים אצלי. אם אני צריך תעסוקה חדש, מדבר על האזור שלי, על אזורי התעסוקה הקילעשות שיתוף עם כפר יונה, בסדר אני אעשה עם כפר יונה. בחדש. לא בקיימים שלי. הוא, כל מה שיש לתל מונד חתיכת בנק באמצע הישוב. מה הוא רוצה? מאה דונם, מאה ושש עשרה דונם, אני לא, ולא מגורים, ארייס, לא מגורים. אם זה היה מגורים גם אני מתנגד,

סדר, אני אתך בעניין הזה. אזור המרכז מתנגד למגורים, הישוב סובל,ב


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, לא, איריס.


אני מסיים איריס ואחרי זה, אני גם לא אהיה בדיון הפנימי תוכלי להגיד מה שאת רוצה. יזושהי הצגה, מחוסר ממקורות הכנסה. יש לישוב חשב מלווה, יש הישוב סובל, וזה לא א

עצומים זה לא איזשהו מצג שווא שיש פה איזה בעיה בואו. יש בעיה בישוב תלישוב גירעונותל מונד. אני רוצה להגיד לסיכום דבריי מילה אחרונה לגבי הפולג. אלף, אני חייב לבדוק

ה הזאת אני יודע שדיברנו על שבעים ושבע את זה, אני לא יודע, אני השתתפתי בישיבשבעים ושמונה עד כביש ארבע ומכביש ארבע רק שבעים ושבע. אולי טעיתי, לא יודע, אני

צריך לבדוק את זה. אני,

גב' תמר כפיר: זאת הייתה החלטת היושב ראש והוועדה קיבלה.


ה. אבל בכל מקרה אני רוצה לומר, אבל לא יודע, פשוט אני זוכר אחרת. אני לא זוכר את זבכל מקרה הרי תכנית ניתן לעשות, זה לא מפריע לתכנית. אני רציתי להתייחס לזה בהיבט של הערכיות. אני רק רוצה שתדעו, אני חי באזור הזה, אני מכיר את האזור הזה, האזור

בינו ובין נחל הספציפי שאנחנו מדברים עליו הוא אזור שהוא נמצא צפונית לכביש שגובלחרות, שנחל חרות הוא הערוץ של הפולג, זאת אומרת הוא לא צמוד. הוא לא קרוב לערוץ הנחל, הוא מעבר לערוץ הנחל. באזור הזה עצמו יש לול של מושב חרות, כפי שהזכרתי קודם, יש שם שטחים של מושב חרות, יש שם לול, יש שם פרדסים והוא אמור להיות, לפי

שתוחם אותו ממערב ואין יותר פיתוח לישוב תל 562תל מונד, יש כביש תכנית האב של



113

מונד ואני מקווה שהישוב תל מונד יסתפק במה שיש לו, זה לדעתי מה שהוא צריך. עד כאן, תודה.


תודה, שאלות נוספות לאנשים שבאו. ואם לא, נעבור לדיון הפנימי.

בי:מר שלמה רצא אני רוצה.


בבקשה, שלמה. לא ראיתי אותך.

מר שלמה רצאבי:מי שלא מכיר, שלמה רצאבי, ראש המועצה של תל מונד. אני לא אכנס להיבטים התכנוניים, כפי ששמענו גם המתכנן וגם מאחרים אבל אני אומר דברים, עד כמה שניתן

נולדתי בישוב הזה ואני זוכר את הישוב ששמו היה נקשר לשם של בקצרה על הישוב. אני בית סוהר שבכלל לא נמצא בתחום המוניציפאלי של תל מונד אבל החליטו שראו שאם יש שם תל מונד של ישוב אז גם יהיה בית סוהר שנמצא קילומטר מעל הישוב, שניתן לו את

ים ומעבר לזה להתבייש, להגיד ולומר השם של תל מונד. זה גרם לנו, למי שנולד בישוב כילדהיכן אנחנו גרים. לא אמרנו שאנחנו גרים בתל מונד, בשום פנים ואופן, התביישנו. אם היינו אומרים את זה ישר היו משייכים אותנו לבית הסוהר כי הוא היה ידוע הרבה יותר מהמקום

שלילית, אנשים לא של הישוב. באותה תקופה הישוב גם סבל מפשע הולך וגואה, מהגירה רצו לבוא ולגור בתל מונד, מערכת החינוך כושלת לחלוטין, לא היה לנו אפילו בית ספר אחד ממלכתי, בית הספר הקיים היחיד שהיה לנו זה ממלכתי דתי. במהלך השנים הבנו שאנחנו רוצים לשנות את התדמית של הישוב הזה, מהקצה לקצה. ישוב נחשל ששמו נקשר

ים, לא כל כך חיוביים, אנחנו צריכים להשקיע בנושא של החינוך. והשקענו למוסדות אחררבות בנושא של החינוך. מי שמכיר את תל מונד יודע על מה אני מדבר. תל מונד קיבלה בשנים האחרונות פעמיים פרס חינוך ארצי מנשיא מדינת ישראל. אבל להשקעה הזאת

והכנו ביחד עם המחוז את תכנית האב, רצינו בחינוך היה מחיר וניסינו לראות את הנולד אזור תעסוקה הרבה יותר גדול. המחוז סירב ואישר את תכנית האב במתכונת הקיימת, כולל אזור תעסוקה מאחור, שזה תכנית לא סטטוטורית זאת תכנית מנחה, אבל על פי זה

ל כך עיכוב פעלנו. מתוך זה שאזור התעסוקה לכשיאושר ולא ציפינו לא תיארנו שיכול כגדול באישור אזור תעסוקה. זה היה התזה שלנו והחזון שלנו שהיה אמר שברגע שאזור התעסוקה יאושר זה יהווה משאב לכל ההשקעות שלנו בנושא של החינוך, גם תל מונד השתנתה מהקצה לקצה, לא לחינם מגיעים אלינו תושבים, לתל מונד יש היום שלוש

יים שהם שלה חוץ מהדתי. שתי חטיבות ביניים, תיכון. היום מוסדות חינוך ממלכתיים יסודבאים מישובים אחרים ללמוד אצלנו בתל מונד, אבל לשינוי הזה היה מחיר. היה מחיר בכל מה שקשור לנושא של התקציב השוטף של המועצה. ברגע שאזור התעסוקה התעכב לא היה

בחלל ריק וזה משפיע. ביוזמה לנו מקור של גיוס משאבים וברור שאתה לא יכול לטבול שלנו, ביוזמה שלנו יחד עם המחוז דאגנו לזה והמחוז דאג להביא לנו חשב מלווה כדי שיעזור לנו בכל הנושא של הניהול הכספי השוטף של תל מונד. היום אני והבכירים במועצה מיוזמתנו מקזזים שתיים עשרה וחצי אחוז כל חודש מהמשכורת שלנו לטובת תקציב

דינה, אבל בלי אזור התעסוקה, אני אומר בשום פנים ואופן תל מונד לא תוכל להתקיים, המעם מערכת חינוך כמו שהיא בנתה לעצמה כדי לשנות את התדמית. ועשינו את זה יחד עם המחוז, לא עשינו את זה לבד.. יחד עם המחוז. הביטול והשימוש של בתי מלאכה כאלה

ז, בהנחיית המחוז. אמרו תבטלו ותעשו לכם אזור תעסוקה ואחרים זה היה ביחד עם המחו



114

במערב הישוב וזה מה שעשינו, מאה וחמש עשרה דונם. עשינו הרבה יותר גדול בתכנית, עשינו שלוש מאות דונם אבל זה מה שניתן לנו. היום על פי אחוזי הארנונה שאנחנו גובים

לא תעשייה, אין לנו תעשייה בכלל, אחוז מהארנונה הכוללת אנחנו גובים מבתי מלאכה, 0.9אלף שקל בסך הכול אנחנו גובים מאזור בתי מלאכה 147אחוז, 0.9כלום. לא פרומיל אחוז.

בתל מונד. למה? כי גם השתנו, בתכניות מאושרות אי אפשר לשנות יותר. אי אפשר לשנות שמערכת החינוך יותר. אז שמישהו יבוא ויגיד לי איך אפשר לנהל ישוב ואיך אפשר לדאוג

תפעל כמו שאנחנו רוצים, כמו שאנחנו עשינו את זה, יחד עם מדינת ישראל, גם את זה לא עשינו לבד, במתכונת הזאת, עם אחוזי, עם שטחים שהם רק, אך ורק מיועדים למגורים. אני אומר את זה במלוא ההתרגשות, אני אמרתי את זה בתחילת דבריי. אני נולדתי בישוב

מכהן כראש מועצה לא מעט שנים אני פונה לכל אחד מכם, אני גם רשמתי את זה, הזה, אניגם אמרתי את זה למי ששלחתי סמסים, עתיד הישוב מותנה באזור התעסוקה הזה. בלי אזור התעסוקה הזה אני לא יכול לעשות, לא יכול להמשיך בשום פנים ואופן במערכת

שב קיצצנו בנושאים כדי להימנע מקיצוץ החינוך כמו שהיא נמצאת היום. ביחד עם החבחינוך, קיצצנו בנושאים שקשורים לאיכות החיים של תל מונד. אני מזמין כל אחד מכם לבוא ולבקר בתל מונד, הישוב מלוכלך, לא מגונן, עשבייה, פינוי אשפה אפילו גזם הכול

ד מקום של חינוך, במחיר שלא לפגוע בנושא של החינוך כי זה ... תל מונד, לקרוא לתל מונככה זה בלוגו שלנו. ואנחנו לא רוצים לפגוע בזה, זה העתיד שלנו, בלי זה אני יכול לסגור את

הבסטה וזאת הבקשה שלי, לאשר את האזור הזה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תודה על הדברים הנרגשים. אנחנו נעבור לדיון פנימי. שאלה, רק שאלה יש פה.

סולר:מר שחר

מותר בתוך התעסוקה? רכן. שמעון, שאלה בבקשה. שטחים למסחר, כמה מקסימום מסח

מר שמעון אסלן: חמישה אחוז.


גם בתעסוקה וגם עתירת ידע?



בכל?

מר שמעון אסלן:מאה ושש עשרה זה בכל התכנית חמישה אחוז, למעשה תעסוקה נותנת שמונה דונם,

הברוטו, יש לנו כאן שלושים דונם ציבורי, התעסוקה...,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן או.קי. תודה.




115


המחוז, בוא ככה תסביר לנו קצת מה היא עמדת המחוז בנושא.

מר ליאור רגב:חליטה להפקיד את התכנית. בהחלטה שלה להפקיד אז היא ככה, הוועדה המחוזית מרכז ה

ציינה שמדובר במקרה מיוחד ולא מקרה שגרתי. כפי שנאמר פה בדיון, אז לישוב תל מונד אין שטחי תעסוקה בכלל. יש ברשות,י נתבקשתי על ידי צוות מינהל התכנון לפני הדיון

המועצה, ציין. יש לי את המסמך להכין נתונים. אז יש לנו נתונים חלקם שלמה רצאבי, ראש לפיו רוב השטח ורוב הגבייה, שבעים ושבע אחוז ארנונה זה ממגורים, יש עוד חמש עשרה אחוז מסחר ועוד איזה פחות מאחוז למלאכה. אין בכלל גבייה מתעסוקה. תל מונד מונה

. הרשות עצמה קיצצה בהרבה2011חשב מלוה עקב גרעון תקציבי שהמינוי שלו עד סוף שירותים עקב האמצעים המועטים שבבסיס ההכנסות שלה. למעשה עיקר ההכנסות שלה זה מתשלומי ארנונה שפירטתי אותה ואין לה מפעלי תעסוקה. עכשיו כמו שהתחלתי הוועדה המחוזית שהיא החליטה להפקיד את התכנית אז, שוב, היא ציינה, כאמור, שזה

תמ"א והתמ"מ ביקשו ממנה והיא סברה מקרה מיוחד והיא בחנה את כל הפרמטרים שהשאפשר להפקיד את התכנית. לגבי מספר נתונים שעלו פה בדיון, מבחינת האזור המיועד

אז אמנם לא כל הכתם הצהוב 21/3לפיתוח, אזור הפיתוח העירוני, הכתם הצהוב שבתמ"מ/יקף, לא בנוי בפועל אבל מבחינת תכניות כל הכתם תפוס. אולי לא במאה אחוז אבל לא בה

נשאר שם שטח פתוח פנוי בהיקף, בסדר גודל כמו שהתכנית הזאת מציעה או כמו שצריך בשביל להקים אזור תעסוקה. השטחים שאינם בנויים, שוב, אז זה או שטחים שיש בהם תכניות מאושרות שטרם נבנו, או תכניות שהן ערב מתן תוקף בפועל אחרי עשרות שנים שהן

בצד המזרחי של הישוב. לכן בכתם עצמו לא ניתן, אין מקום במערכת וזה התכניות שלהוסיף תעסוקה. התכנית עצמה היא צמודת דופן לאזור המיועד לבינוי. היא נמצאת בשוליים של אותה תכנית המרקמית לפולג, אזור שהוא יחסית ברגישות מאוד נמוכה. עוד

י הכול ומהסיבות שציינתי אז, נתון שאני רוצה לציין. עוד שנייה. זהו, אני חושב שציינת כאמור, הוועדה המחוזית סברה שכן נכון לאשר את התכנית הזאת. זהו.


ליאור, שאלה, מחוז מרכז אנחנו יודעים שיש בו ריבוי לא קטן של אזורי תעסוקה, האם הכלכלי שמצופה וכולי, האזור הזה בכלל יהיה לו ביקוש, האם הוא יוכל להביא לשיפור

האם זה נבחן בוועדה?

מר ליאור רגב:אלף, אנחנו מאמינים שכן. בהקשר הזה אני רוצה לציין שבתוך אותו אזור תעסוקה שאנחנו מדברים עליו אז ואנחנו נתקלנו בזה בהחלטות של ועדת המשנה לעררים של המועצה

ובדים עליהן וזה פיתרון לאזורי הארצית והחלטות בית משפט שממש בפועל אנחנו עכשיו עתעשייה חקלאיים שפזורים, יש כל מיני בתי אריזה שפזורים בשטח שהמחוז וגם, שהמחוז התנגד להם וציפה שהם ימוקמו בתוך אזורי תעסוקה, אז גם בתכנית הזאת בכתם הסגול

יה הכהה הצפוני יותר, אחת הדרישות של הוועדה המחוזית הייתה שיוקצה שם שטח לתעשיחקלאית. אז פה מה שאני בא להגיד למעשה שכן אנחנו מצפים שכן תהיה דרישה וביקוש לאותו אזור תעשייה, לאותו, או לשטחים שבתכנית. הכתם הירוק שבחלק הדרומי של התכנית, שזה שטח לקנטרי, גם שם הוועדה המחוזית ביקשה שיוקצה שם שימוש ותכליות

רים בשטח שאנחנו כן רוצים להכניס אותם לאזורים לאירועים, אותם גני אירועים שפזושמיועדים לפיתוח אז גם פה הוועדה המחוזית כיוונה לזה שייכנסו לתוך האזור הזה. דבר נוסף שעלה פה בשאלות בדיון לגבי שטחים פתוחים אז בשטח המזרחי בתכנית יש שם שטח



116

הוועדה המחוזית מפוספס ירוק חום, זה שטח שבמקור התכנית הציעה אותו כמגוריםאמרה שלא יהיה פה מגורים והיא החליטה שהשטח הזה יהיה לשטח פתוח או שטח לבנייני ציבור. זה לעניין השטחים הפתוחים. שוב, לאור כל הסיבות האלה השטח וההיקפים של התכנית הזאת הם באמת לא גדולים, לא נראה שצריכה להיות בעיה למימוש של השטחים

האלה בתכנית. מ"מ יו"ר הוועדה:-ר דורון דרוקמןמ

לגבי חלופות של אזור מהסוג הזה?

מר ליאור רגב:אז לגבי חלופות זה עלה בדיון, המתכנן אולי לא הציג את זה בצורה מדויקת. מי שאפשר לראות, מסתכל ומכיר את הכתם של, את השטח שיפוט של תל נוף ועליו שמלבישים את

רואה, וחבל שלא רואים את זה פה. אולי אני 21/3שבתמ"מ/אותו שטח אזור פיתוח עירוני לבד אצליח לגרור את זה ולהראות לכם, בתרשים הסביבה. הנה, פה רואים. אם תסתכלו,

פחות או יותר 21/3השטח אזור פיתוח עירוני, השטח המיועד לפיתוח של תל מונד בתמ"מ/תחום שיפוט של תל מונד למעשה זה כל האזור הזה, שכמו שרואים אותו הוא כולו בנוי. ה

זה, אני עובר, מצביע עליו עם הסמן, עם, הוא פחות או יותר זהה לתוך, לשטח המיועד לפיתוח. מה שאני רוצה להגיד שלמעשה מצפון, ממזרח ומדרום זה לא שטחים של תל מונד ולכן לא הייתה אפשרות להוסיף, להוסיף את ההרחבה המבוקשת שם. השטחים שאפשר,

שטח שיפוט של תל מונד זה רק ממערב לכתם המיועד לפיתוח ואיפה שהתכנית מציעה שבזה למעשה בשטח הזה, יתר השטחים של תל מונד, שזה באזורים האלה זה שטחים פתוחים והרבה יותר רגישים שברור ששם לא ניתן להוסיף ולכן האזור, איפה שהתכנית מציעה את

שניתן לאשר בו פיתוח לתעסוקה בהיקפים שאנחנו הפיתוח הוא, שוב, זה האזור היחידי דנים בהם היום. ושוב, ואין מקום אחר למעשה.


כן, תמר.

גב' תמר כפיר: רק שאלה לזה, לאחרונה המלצתם והיה בולנת"ע הרחבה של אזור תעסוקה תנובות.

מר ליאור רגב:

נכון.

גב' תמר כפיר: רתם שיתוף בהכנסות, גם לכפר יונה אין אזור תעסוקה.ושם יצ


נכון.

גב' תמר כפיר: ויצרתם שיתוף בהכנסות בין המועצה האזורית,

מר רפי אלמליח: אז בואי תכניסי,



117


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רגע.


. אז באותה הדרך, אני לא יודעת לא בדקתי ולא כלום לכאורה אפשר ולמועצה המקומיתהיה לייצר אזור תעסוקה בדופן המזרחית של תל מונד בשיתוף בהכנסות, מחוץ למכלול.

האם זה נבחן על ידי הוועדה המחוזית?

מר ליאור רגב:מונד, מה לא, זאת אומרת זה לא נבחן לגופו עניינית אבל, שוב, כמו שציינו מבחינת תל

שחשוב לה, אותה תוספת ושוב זה משהו שאנחנו רוצים שייצא לפועל ולא יהיה משהו להכניס ואתם לסיטואציה של משאים ומתנים ובדיקה של השפעות אחרות. כי, שוב, בשטחים המזרחיים אני מניח שתהיה שם גם התנגדות עניינית, לאו דווקא לעניין של שיתוף

ובים שנמצאים שם. השטח הזה זה השטח שמבחינת הפוטנציאל הכנסות של המועצות והיששלו והזמינות שלו הוא הרבה יותר זמין משטחים אחרים. ולכן הוחלט להמליץ על השטח הזה. שוב, גם אנחנו חוזרים לאותה תכנית אב שצוינה בדיון החיצוני שגם בה היא כיוונה

לאזורים, לאזור הזה.

ועדה:מ"מ יו"ר הו-מר דורון דרוקמן או.קי. רפי.


יש לנו כאן מועצה, ראש מועצה שקיבל בברכה נושא של מגורים. זה דבר שמאוד נדיר היום בעקבות זה שהפסיקו את תשלומי הקיזוז וזה, היום כל מה שמחפשים זה אם אנחנו,

אנו ינהל בא ורוצה לקדם פיתוח כלשהו מבקשים רק נושא של תעסוקה. כאן אנחנו ב3המעם ראש העיר, עם ראש המועצה לקידום של תכניות למגורים בכל השטחים שהיו מיועדים לתעסוקה. הוא ויתר על השטחים האלה. בתכנית האב הכתם שבוטל למעשה הוא לא בוטל, אלא הוא הוסט, כך שהשטח שהיה מתאים יותר למגורים, לפיתוח למגורים... אני חושב

טה להפוך את ההחלטה של תכנית האב, תכנית האב, כמו שלא צריכים היום לבוא ובהחלשאנחנו יודעים, אמנם היא לא סטטוטורית אבל היא מלווה על ידי כל הגורמים הסטטוטוריים והיא אומצה. יש לנו כאן את החלטת הולנת"ע שאמרה שהאזור פוגע

בר שפוגע, בשטח, שטחי תעסוקה מטרופולינים, כאן אנחנו מדברים על מאה דונם, זה לא דנותן דווקא משלים את זה ונותן פיתרון לתעסוקה חקלאית. לגבי מיצוי עתודות קרקע, אנחנו כאן במצב שמיצינו את עתודות הקרקע גם לבנייה וחלק בדרך לבנייה שזה בתכניות מפורטות מאושרות. לעניין של נחל פולג, אנחנו נמצאים בשטח הפחות רגיש לפי התכנית של

ם הרגישות היותר נמוכה ואני מבקש לאשר את התכנית הזאת כפי שהיא.נחל פולג, ע

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, איריס.


אנחנו מדברים הרי על שטח מכלול נופי, תנאי להפקדה 35אני רואה שבהוראות של תמ"א/זית אם נעשה, אם הוגש הוא הגשת נספח סביבתי נופי. אני שואלת את נציג הוועדה המחו

נספח כזה. זה נספח שאמור גם לנמק למה, להסביר למה היה צריך להתרחב אל תוך



118

המכלול הנופי ואין חלופות מחוצה לו. ודוח מיצוי עתודות בתוך השטח הבנוי זה נאמר פה אם הדבר הזה נעשה בצורה 21/3בעל פה אבל זה הוראה או בקשה שמתחייבת מתמ"מ/

21/3בתמ"מ/ 7.1.2כאן בעל פה על ידי רפי אבל יש כאן איזשהו הליך בסעיף מסודרת, נאמר אם הדברים האלה נעשו.


דוח סביבתי הוגש, הוא בדיוק בתקופה האחרונה היה בדיונים מול, הוגש למשרד להגנת הסביבה, נבחן שם ואז התקבלה החלטת הולנת"ע ואז אותה נציגה של הגנת הסביבה אמרהשאו.קי. התכנית סורבה אז אני עושה, עוצרת ולא ממשיכה את הבדיקה של הדוח

הסביבתי. אבל הדוח עצמו הוגש.

גב' איריס האן: מה הוא אמר?


לעניין העתודות קרקע אז,

גב' איריס האן: רגע, מה הוא אמר הדוח הזה?


י לא יכול להגיד מה שהוא אמר אבל אני מניח שהוא שוב, אני אישית לא בחנתי אותו, אנהציג שזה האזור הנכון לתוספת ושוב, אני לא, אני אישית לא עברתי על הדוח כך שאני לא

יכול להגיד מה הוא אמר, אני מעריך שהוא אמר שזה המקום הרואי והנכון.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן שחר, כן.


תי, באמת המשרד, המחוז לא בדק את זה. אלף, אני חושב שזו תקלה שמגיעות אני עברתכניות לדיון ומחליטים עליהן בלי שנבדק נספח נופי סביבתי. אנחנו יודעים שאין נוהל אבל זה פשוט תקלה. עכשיו לגבי הנספח פשוט ישבתי כאן מאחורה ורפרפתי עליו כדי לראות מה

ו. אין חלופות. כותבים איזה כמה דברים, לא משנה, אין שם יש בו, אז חלופות למשל אין בבדיקת חלופות. בסוף יש הצעה להוראות תכנית אבל התייחסות לבדיקה של חלופות מחוץ

למכלול הנוף אין. זהו.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, הלל.

מר הלל זוסמן:

ר מכלולי נוף וביניהם שניים שלושה ובכל התכנון הארצי סומנו מספ 35אני חושב שבתמ"א/באזור מרכז הארץ. מדובר פה על השטח הכי צפוף, שנתון להכי הרבה לחצי פיתוח בין

. לא סתם סומן שם מכלול נוף, לשמר קצת מהנופים החקלאיים, הנתניה לתל אביב והרצליית, לשמר קצת מנוף הפרדסים שהיה שנכון שמייבשים אותם שם, אבל יש שם קצת חקלאו

קצת איזושהי אתנחתא בין גושי הבינוי המסיבי שרק הולכים ומצטופפים ונהיים יותר עמוסים ולקחת ולמקם את התכנית הזאת בניגוד לכל התכניות המתאריות האלה בתוך



119

מכלול הנוף, בתוך השטח שהוגדר בדרגת רגישות נופית וסביבתית הכי גבוהה והוא לא סימן ג, הוא סימן את המרחב הזה, כי בדיוק כדי ליצור את החיץ, רק את הפולג, את הנחל והפול

כדי למנוע את הזליגה הזו המתמשכת של הבינוי לאורך הכבישים ולתוך השטחים הפתוחים. ולקחת ולמקם את אזור התעסוקה הזה בתוך מכלול הנוף זה, לדעתי, משהו

ם האלה הולכים כמועצה כמי שמסתכל על התכנון הארצי ומסתכל קדימה לאן כל המרחביזה משהו שאי אפשר לאשר אותו. אני חושב שהסיבות שזה נמצא במכלול נוף הן סיבות בירוקרטיות, זאת אומרת יש אזורים יותר מתאימים גם במזרח וגם אולי במערב שהם צמודים לישוב שהם לא בתוך מכלול הנוף ואפשר לפתור שם. אם צריך לעשות איזשהו

לעשות אזור תעסוקה עם שיתוף הכנסות. אנחנו יודעים לקבל שינוי גבולות, אם צריך החלטות כאלה בולנת"ע ולמצוא לזה מיקום מתאים ולא להיכנס, לא לפרוץ את העניין הזה שנכנסים עם אזורי תעסוקה לתוך מכלולי הנוף ובטח לא במרכז הארץ במקום שעומד

נחנו מבחינה לאומית חייבים בעומס הפיתוח הכי גדול. זה לא פריפריה, זה לא אזורים שאלעודד בהם את הפיתוח ואנחנו נאלצים בהרבה מקומות בפריפריה, אנחנו לויתורים

בשטחים מאוד רגישים בגלל הדברים האלה, אבל לא פה בלב מרכז הארץ.

מר נחום פלד: אני לא יודע, אתה אומר יש שטחים ירוקים בין נתניה ותל אביב. בעצם יש פה קצת,

זוסמן:מר הלל

ולראות את ההצטלבות. 35אפשר להציג את התשריט של תמ"א/

מר נחום פלד:אתה יודע מה, משום מה אני רואה את זה על צי רוחב שבין נתניה... קצת אחרת כרגע צריך

להבין,


מר הלל זוסמן: .35אתה גם הצבעת בוועדה וגם תמכת בתמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-קמןמר דורון דרו

כן.

מר נחום פלד: תחשבו על. דורון.


כן.

מר נחום פלד:מעבר לעניין שראש המועצה דיבר על תשתית, התחזוקה של החינוך בישוב וכל הדברים

תניה האלה. תחשבו על הגורם החיצוני. החלופה שאני רואה פה היא בעצם... את האנשים לנ ואת כל ההשלכות,


אתה יכול להבטיח שיעבדו שם.



120


. אז השאלה מה יותר טוב, איך אומרים תמעבר להיבט הזה של הכנסה ועצמאות יישובילהריץ את זה הלאה על כבישים, כביש חמישים ושבע וכביש ארבע וכל הדברים האלה או

להשאיר אותם...


מר נחום פלד: אז אדרבא,



את מצמצת את המאה בעוד ארבעים, אם זה אכן רק ארבעים, מילא,

גב' ארזה צ'רצ'מן: לא זה הם, לא אני.



של כל המכלול, איך אומרים, תחשבו על מה אז אדרבא, אם זה ארבעים דונם בפרופורציה זה, זה טיפה בים.


כן, דודי.

מר דודי אריאלי:המגמה של משרד הפנים לפני עשר וחמש עשרה שנים זה לייצר את הרשויות המקומיות

כלכלית אם כרשויות שהן עצמאיות מבחינה כלכלית. ואתה לא יכול להיות עצמאי מבחינהאין לך אזור תעסוקה. זה בלתי אפשרי, אין מצבים שבהם ישוב יכול להיות עצמאי מבחינה כלכלית כאשר מסת הארנונה שנשענת על רוב כל כך מכריע, כמו שהוצג לנו כאן... זה בלתי

אפשרי. עכשיו כאן מציגים אזור תעסוקה,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טבעון?כמה תושבים יש ב


יש בטבעון שבע עשרה אלף תושבים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן מה ההיקף של השטחים לתעסוקה בטבעון?




121

הארנונה שהיא לא ארנונת מגורים היא בערך כארבעים אחוז, ארבעים ושתיים מהארנונה הכוללת.

ה:מ"מ יו"ר הוועד-מר דורון דרוקמן

על איזה שטחים קרקעיים היא נשענת?

מר דודי אריאלי: סליחה?

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן על איזה גודל שטח קרקעי זה נשען.


תראה, טבעון היא לא כל כך דוגמא כי טבעון באותה בעיה מבחינת אזורי תעסוקה. רוב נפט. רוב הארנונה שאינה ארנונת מגורים הארנונה של טבעון מתקבלת מחברת תשתיות

מתקבלת מחברת תשתיות נפט שיושבת על מאתיים וחמישים דונם. אז, אתה יודע אולי זה אפילו דוגמא כן טובה כיצד יחידת קרקע לא גדולה. וארזה, מאה ושישה עשר דונם זה

צד יחידת יכולה שיכולה להנביע ארנונה לתעסוקה יפה מאוד, זה דווקא דוגמא טובה כיקרקע לא גדולה יכולה להנביע ארנונה כמחזיקה ישוב בחיים. עכשיו אני רוצה להעיר הערה חשובה נוספת לחבריי מהאגף הירוק, אני אומר את זה בחיבה ולא בציניות. אזור תעסוקה,

לא מעט ישובים מוגדרים כישובי שינה. הכוונה שהתושבים ישנים בישוב ועובדים מחוצה תה מצמיד אזור תעסוקה לישוב אתה מאפשר אופציות תעסוקה לישוב לו. ככל שא

בסמיכות למגורים. עכשיו בן אדם יכול לקום ולנסוע לנתניה או שהוא יכול לקום ולנסוע מטר או ללכת ברגל או לנוע באופניים בתל מונד. זאת אומרת יש כאן גם,


ה גם,או שהם יכולים לנסוע מנתניה לתל מונד. ז

מר דודי אריאלי: לא, זה לא.



איריס, מה שאני מנסה לבוא ולהגיד, יש פה שני. אני מעלה שני אספקטים שלטעמי צריכים להביא אותנו לידי החלטה לטובת תל מונד. האספקט הראשון ציינתי אותו שזה סוג של וין

הוא לא גדול מידי. ההשפעה הסביבתית שלו לא גדולה מידי, סליחה לא וין, האזור תעסוקה מזיקה מידי ובצד זה יש אפשרות לישוב, ברבות הימים להיות עצמאי מבחינה כלכלית. זה אספקט אחד. האספקט השני שרוצים להסתכל בראייה ירוקה יש יותר מזווית אחת שהיא

ו בכלל, אלא גם העובדה שכתוצאה בוא נראה כמה שטח זה לוקח מהשטחים הפתוחים אממצבים כאלה אנשים נוסעים פחות ברכב, משתמשים פחות ברכב, הולכים ברגל, נוסעים

באופניים ויש, וזה לא עניין של מה בכך לגרום לכך שאנשים יעבדו בסמוך למקום מגורים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב. כן. אני מציע שנתחיל להתכנס.



122

דויד ויינברג:מר

רק בקצרה, הנושאים הכלכליים הם חלק מהשיקולים בתכנון ובניי אבל במקרה הזה זה לא יכול להיות. לממשלה יכולה להיות מדיניות כזו או אחרת באיך לעזור לרשויות מקומיות, יכול להיות שזה דורש שינוי אבל כל המהות של התכנון, התמ"א, התמ"מ כדי להחליט

ורי תעשייה ולא לתת לכל ישוב קטן אזור תעשייה זה מהות של התכנון. ואי איפה יהיו אזאפשר רק בגלל שיש איזושהי בעיה של ארנונה לתת לכל קיבוץ ישוב קטן עוד אזור תעשייה.

זה לא תכנוני, זה לא נכון תכנונית.

מר דודי אריאלי:בגודלו. אבל יפורציונאלזה לא נכון, הפיתרון הוא נורא פשוט לתת אזור תעסוקה שהוא פרו

יש שם,

מר דויד ויינברג: זה לפזר את כל התעשייה וזה דבר לא נכון.


בסדר, יש מקומות בישראל, אבל אני לא אציין שמות שבאמת אזורי התעסוקה חרגו מ ויש חותר, רשויות, לא הרבה שלא יודעות ... מה לעשות עם הכסף. זה נכון, אני מבין למה אתה

אבל כאן הגודל המזערי של הישוב זה מאוד קטן, של אזור התעסוקה המוצע לדעתי פותר את הבעיה שאתה מעלה.


אני רוצה רגע משהו להציע, כך לאור הדיון ולאור ההחלטה של הולנת"ע. הולנת"ע סירבה ניה חומר כזה או אחר שנדרש על פי לתכנית, בין היתר, מתוך נימוקים שלא הוצג בפ

מסמכים סטטוטוריים ועל פי תכניות מתאר ארציות מחוזית וכדומה. אני אישית מוצא בעיה לבוא בדיון בשש בית ולנסות למלא את החסר באיזושהי הצגה שלי קשה לבחון אותה.

כים עכשיו להציג דוח מיצוי עתודות קרקע באיזושהי, עם העכבר ככה משייט בין המסמוכדומה. יש פה, ייתכן שיש פה באמת בעיה מיוחדת, אני גם חושב שהמחוז הציג פה איזושהי סיטואציה אולי ייחודית, למרות שאני מכיר לא מעט ישובים במחוז מרכז שהם במצב כלכלי לא טוב כזה או אחר ולא בטוח שלא יעמדו אחר כך בתור לבוא ולהיכנס למצב

ה שלי מתוך ההתרשמות שלי זה כן להחזיר את הדיון הזה המיוחד, אבל אני אומר ההצעלולנת"ע. דומה קצת להצעה, אני מתנצל שזה חוזר על ההצעה הקודמת בדיון הקודם אבל זה לא ראוי, לדעתי, שהמועצה הארצית תקבל פה החלטה כשיש פה חסרים מתוך, שהם

מלאה וכדומה ועל מחויבים על פי הליך סטטוטורי שהם למעשה לא התקיימו פה בצורה סמך איזשהו אמירות מרגשות כאלה ואחרות המועצה תקבל החלטה. לכן זו הצעתי במקרה

הזה.

מר רפי אלמליח: אני רוצה להעלות הצעה נגדית. אני חושב שהדברים נבדקו, אמרתי גם בתכנית האב,


יכול להיות שנבדקו, אבל לא הוצג.

פי אלמליח:מר ר הם הוצגו,



123


לא הוצג.

גב' תמר כפיר: נספח נופי וחלופות לא הועברו.


לכן, אני רוצה להציע משהו כזה. אני כדי לא לשוב ולדון ולשוב ולדון ולשוב ולדון אפשר בתי.להנחות את הוועדה המחוזית להשלים את המסמך הנופי הסבי


,35אנחנו צריכים לאשר לפי הסעיפים בתמ"א/

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן זה לא על פי.


ובתמ"מ.



זה המועצה הארצית נדרשת.

גב' איריס האן: בחינת חלופות מחוץ למכלול הנופי, איפה זה? צריך לתת הקלה ממכלול נופי על בסיס


אפשר לקבל פה הצעה בהצבעה כזו או אחרת שתכופף אולי חלק מחברי המועצה, לא יודע אם זה יעבוד בבית משפט, שזה לא הוצג,


ון או לא נכון, אבל הוא חייב לתאום את אנחנו יכולים לחשוב שמשהו נכ? מה זאת אומרת 35הוראות הסעיף, אם אתה יכול להסביר לנו בצורה יצירתית איך זה תואם את תמ"א/

ואת התמ"מ אז נשמע, אבל אתה לא יכול להגיד כי זה נכון אז בואו נצביע, זה חייב להיות ה לראות תואם את התכניות. התכניות דורשות שכתנאי לאישור של המועצה היא צריכ

דברים מסוימים. הם לא הוצגו. כלומר הם לא היו באותו זמן.

גב' תמר כפיר: לא בולנת"ע ולא פה.


וזה לא נכנס להוראות מעבר?



124

גב' תמר כפיר: לא. הפעם לא.


?2005משנת 21/3לא,

גב' תמר כפיר: תכנן והיא לא סימנה אזור תעסוקה.,, כמו תכנית האב, אותו מ2003


אם אנחנו לא נקיים את המדיניות שאנחנו החלטנו אז מי כן יקיים את זה?

גב' אפרת דון יחיא סטולמן:המדיניות אומרת בסך הכול איזה מסמכים צריכים להיות מוצגים בפני, טכנית הם פשוט

לא היו, אז איך אתה יכול.

להמן: גב' אורנה אבל הוועדה המחוזית דרשה אותם?


כן, בהחלטה.

גב' אורנה להמן: היא דרשה חלופות? הוועדה המחוזית דרשה חלופות?


ר לא יודע, אבל בהחלטה, הוועדה, אני מקריא: "הוועדה לא שוכנעה בדבר הצורך, בין היתהיות ולא נבחנו והוצגו וכולי" שתיים: "לא הוצג דוח מיצוי". זאת אומרת שניים מתוך

ארבעת הסעיפים בולנת"ע, היא ואמרת חסר היה חומר בפני. אז באים שש בית,

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: ואומרים יש את החומר.


י. אני אומר, יכול להיות אני לא ואמר לא.יש את החומר, נבדק בזה וכול

מר אשר אברג'יל: דורון.


כן.

מר אשר אברג'יל:לא המה שאני מציע זה אולי באמת להחזיר את זה לולנת"ע אבל לתחום את זה בזמן שז

הולך ונמשך, לתחום את זה בחודשיים.



125


גישו,זה תלוי אם י

גב' ארזה צ'רצ'מן: אם יגישו את החומר.

מר אשר אברג'יל:

לתחום את כולם בזמן.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןתראה, אשר, יש ולנת"ע כל שבוע.יש, לא יביאו את זה עכשיו לדיון הראשון ונזיז אחרים.

וד כמה שבועות.אבל יביאו את החומר, זה משובץ, אין בדרך כלל תור, זה עניין של ע

מר אשר אברג'יל: לא, זה לא עניין של תור בולנת"ע. זה עניין שכולם ידעו,


המשרד להגנת הסביבה יעבור על הנספח.

מר שחר סולר: אני כבר אומר לך,


כולל התייחסות של הוועדה המחוזית לעניין הזה.

ועדה:מ"מ יו"ר הו-מר דורון דרוקמןאז אפשר לקבל החלטה שמחזירה את זה להשלמת החוסרים ולתת עדיפות ולבקש

מהגורמים ששותפים בזה לתת קדימות ובאיזושהי הנחיה כזאת.


מר אשר אברג'יל: לקיים דיון נוסף בולנת"ע בעוד חודשיים ימים.


לעמוד בזה. אם היזם יגיד לך שהוא יכול

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן בסדר, אני חושב שזה החלטה הרבה יותר נכונה בסיטואציה הזאת.


היו להם ארבעה חודשים עד השש בית הזה להביא את החומר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב, בסדר, הלל, לא משנה.



126


את זה גם להיום.יכלו להביא

מר רפי אלמליח: הלל, אנחנו לא אחראים על הנספח, מי שאחראי זה הגנת הסביבה.


אני גם לא אחראי.

מר רפי אלמליח: הגנת הסביבה בגלל שזה נדחה בולנת"ע, לא קיימו את זה.


את זה פה אחד?רפי, עזוב, חבל, לא משנה. אפשר לקבל

דובר: כן.

דוברת:

כן.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תודה רבה.


תחנת כוח בדרום אזור התעשייה של קריית גת -11/ד/10תמ"א/

נוכחים בדיון: מר אריאל סבן, מינהל התכנון

גב' אפרת דון יחיא, יועצת משפטית מינהל התכנון וןמר טל רשף, מינהל התכנ

גב' רונית מזר, מינהל התכנון גב' נועה נאור, מינהל התכנון

גב' רויטל קסטרו, מינהל התכנון גב' זוהר ברק, לשכה משפטית המשרד להגנת הסביבה

מר רפי לרמן, אדריכל ועורך התכנית מר דן פרי, יועץ

מר אסף שוסטר, יזם מר אבי גולדשמיט, יועץ סביבתי של היזם

חשמלמר שחר ניצן, חברת מר אבירם דהרי, ראש העיר קריית גת

מר אריה שפושניק, מהנדס העיר קריית גת מר דן דרסלר, יועץ למינהל התכנון

מר זוהר לביא, חברת החשמל



127

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןאנחנו בסעיף ש, אני מתעצל על האיחור בדיונים הקודמים. אנחנו בסעיף שש על סדר היום.

, תחנת כוח בדרום אזור התעשייה של קריית גת. מי?11//ד10תמ"א/

גב' רונית מזר: נועה.


נועה, בבקשה.

גב' נועה נאור:כן, מדובר ביוזמה של חברת טרסה להקים תחנת כוח בהיקף של ארבע מאות מגה וואט,

חמישים וארבעה דונם והתחנה שתוקם בדרום אזור התעשייה של קריית גת על שטח של תפעל בטכנולוגיה של המחזור המשולב, כך שהיחידה, שתוקם יחידת יצור קיטורית שתופעל מגזי הפליטה של הטורבינת, של טורבינת הגז. התחנה קרובה לקו חשמל עתידי, קו ארבע מאות ולתחנת ולקו גז טבעי ובדיון הזה אנחנו מתבקשים לאשר מתן הוראה לעריכת

נית והנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה. היזם נמצא פה שיציג את התכנית וגם אני התכמציעה שהמשרד להגנת הסביבה יסבירו את ההנחיות לתסקיר שהן היום קצת שונות

מההנחיות הרגילות שאנחנו מכירים.

גב' רונית מזר: או.קי.

דובר:

סליחה.


דובר:

נמצאים פה גם נציגי קריית גת, מהנדס העיר וראש העיר.

גב' רונית מזר: או.קי. תודה רבה.


בסדר גמור.

גב' רונית מזר: אנחנו ניתן גם לכם.



כן, בבקשה.



128

מר רפי לרמן:ם, מדובר בהקמת תחנת כוח בקצה הדרומי של אזור התעשייה המזרחי של קריית גת. שלו

התכנית, התצלום אוויר שמונח לפניכם מראה את אזור התעשייה של קריית גת, השטח הבנוי הוא בפינה השמאלית למעלה. שטח המגורים בפינה השמאלית למעלה. אזור

פיע בכתם הכחול שהוא מיקום תחנת התעשייה התפתח עד, כרגע, עד הקצה הדרומי שמוהכוח. מצפון רואים את כביש שלושים וחמש, במרכז התמונה זה המסילה לבאר שבע והקו גובל בקו, השטח שאנחנו מצעים גובל בקו מאה ושישים ואחת קילו וולט של חברת חשמל,

, שממזרח מעבר לתמונה מתוכנן קו ארבע מאות נוסף שאליו התחנה הזאת תתחבר. תחנהכפי שנאמר, מיועדת להיות להספק של ארבע מאות מגה וואט, במחזור משולב של טורבינות גז וטורבינות קיטור. היא משתלבת ברעיון שלהפרטת ייצור הכוח. צינור הגז מגיע עד לכתם האדום שאתם רואים בתמונה וצינור ייחודי לתחנה יהיה מהכתם האדום לאורך

עם הוראות תכנית מפורטת 10מבקשים הליך של תמ"א/ הכביש שייכנס אל מגרש התחנה. ואת האישור ההנחיות לתסקיר ההשפעה על הסביבה.


תודה. יש עוד מישהו מהמוזמנים שרוצה?

גב' רונית מזר: אולי כדאי ששחר יציג את ההנחיות ואז נשמע את כולם.

דה:מ"מ יו"ר הווע-מר דורון דרוקמן

או.קי.

מר שחר סולר:טוב, אושרו פה הנחיות לעריכת תסקיר, ההנחיות בכמעט כל דבר הן ההנחיות הרגילות,

בינואר 1-בודקות את כל הנושאים, למעט שינוי אחד מאוד מהותי, נושא איכות האוויר. בהשנה נכנס לתוקף חוק אוויר נקי שהוא דורש למעשה את, הוא, מגדיר מתקנים שנדרשים לקבל היתר פליטה, ביניהם תחנות כוח. לכן המתקן הזה נדרש לקבל היתר פליטה. בחוק נכתב שיש שתי אפשרויות לבצע את היתר הפליטה, אלף במשולב עם תסקיר שזו גם ההמלצה שלנו לשלב את מתן היתר הפליטה עם התסקיר. והשני במסלול נפרד. המשמעות

היתר פליטה ותסקיר. זה שכל הנושא של שהולכים להליך משותף, זה נקרא הליך שלאיכות אוויר לא נבדק בתוך תסקיר ההשפעה על הסביבה אלא בהיתר שהוא הליך קצת יותר מורכב, מצד אחד. מצד שני, תחנת הכוח ממילא צריכה לבצע אותו זה לא משהו שהיא

וות הדעת פטורה ממנו, אלא היא ממילא צריכה. היתרון שיש הרבה יותר מידע, בשלב של חיש מידע שהוא מאוד מדויק. גם לתחנת הכוח או ליזמים יש הרבה יותר ודאות. מצד שני, לוחות הזמנים יש בעיה, החוות דעת להיתר פליטה אורך להוציא אותה שישה חודשים, זה גם מוגדר בכוח, לעומת תסקיר. אנחנו ממליצים לאחד במקרה הזה את המהלכים, ייקח

תת חוות דעת אבל היא תהיה גם להיתר הפליטה וגם לתסקיר. אמנם שישה חודשים לאנחנו יכולים לנסות ולקצץ קצת בלוחות הזמנים אבל זה בעיקרון מה ש, אלו לוחות הזמנים שמוגדרים בחוק. אם יש, אתם רוצים עוד פירוטים, יש כאן זוהר ברק, עורכת הדין

איכות האוויר, כל השאר אותו, אצלנו שיכולה או לי לפרט בהיבטים השונים. למעט נושאכמו כל ההנחיות, כולל את כל הנושאים, שטחים פתוחים, נצפויות, רעש, חומרים מסוכנים

וכיוצא בזה, הידרולוגיה. אין את המילה איכותי.

גב' זוהר ברק:



129

יש בעצם את התוספת השלישית לחוק שהיא מפרטת את כל המפעלים שטעונים היתר מפעלים שיש להם פוטנציאל ליצירת זיהם אוויר מאוד מאוד גדול, פליטה. מדובר בעצם ב

משהו כמו הערכה גסה של מאה וחמישים מפעלים קיימים וזה ככה מחולק לפי סקשנים, כל שנה יש הוראות מעבר, כאשר בשנה הראשונה נדרש מי שמתעסק במתכות, בשנה

ת המפעלים המתוכנים השנייה תעשייה מינראלית וכולי. ואת המפעלים הקיימים, אה א שלצורך הקמתם, לא ניתן להקים בלי שיש להם היתר פליטה


קריית גת. כן. ראש העיר. בבקשה

מר אברהם דהרי: כן, אנחנו הגשנו מכתב לוועדה ורצינו להעביר נוסח מעודכן יותר.


את הדברים. בוא תציג לנו

מר אברהם דהרי:כן, כן, יש לי רק, אני אציג את הדברים, אני רק, אני מחלק את זה לשני חלקים. המתחם

הזה במקור אמור להיות חניון רכב כבד לטובת העיר.

גב' רות פרום: זה כלוא באזור התעשייה הקיים?

מר אברהם דהרי:

כן.

דובר: מיועד לתעשייה.


ואנחנו צריכם פיתרון לחניון רכב כבד. זאת אומרת זה,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן היום הוא משמש כחניון?


לא, לא משמש. היום הוא לא משמש. הוא מיועד להיות חניון רכב כבד ושווק ככזה. ואנחנו שחניון יבנה במקום אחר אבל זה צריכים פיתרון לנושא הזה. זאת אומרת אין לנו התנגדות

המטרה המרכזית שלנו בנושא הראשון. לגבי תחנת הכוח עצמה, לגופו של עניין, אנחנו פירטנו ככה מצב מורכב שבעצם אין לנו כעיקרון התנגדות שהתהליך ימשך וכשיהיו יותר

לגופו פרטים, אחרי תסקירים, כמובן בלי הנחות, כן, לבדוק היטב כל מה שצריך לבדוק ואזשל עניין, לגופה של תחנת הכוח אנחנו לא מתנגדים לתחנת הכוח אנחנו רוצים לבחון את הדברים ביחד עם, עם המשך הבדיקות של אנשי המקצוע. אז לכן אני מציג פה שני טיעונים, מצד אחד לא מתנגדים נחרצות, מצד שני אנחנו רוצים לוודא שיהיה לנו פיתרון לרכב כבד

הבדיקות. וגם יבדקו כל



130


כן.

מר דויד ויינברג: מה המרחק עד נועם, בישוב השני. באבן שמואל.


מרחק אווירי?

מר דויד ויינברג: מרחק אווירי, כן.


יודע.מרחק אווירי לאזור תעשייה, מישהו

דובר: המרחק כשבע מאות וחמישים מטר.

מר רפי לרמן: לא, לא פחות.


מה?

מר רפי לרמן: צמוד דופן, כלומר היה ארבע מאות. שלא, לא פחות. יש הרחבה שנמצאת ממ



אפשר לשמוע את עמדת ראש המועצה האזורית מ"מ יו"ר הוועדה:-ר דורון דרוקמןמ

מה?

גב' רותי פרום: אפשר לשמוע את עמדת ראש המועצה האזורית.


כן.

גב' רותי פרום: יש לכם את העמדה?




131

צמוד לשטח הולכת להיות הרחבה שהיא נכסה, ממש עכשיו בימים האלה הופקדה למתן מה שיפריד ביניהם זה העובי של היער. אתה רואה פה? תוקף.


שזה מה,

מר אשר אברג'יל: מאות מטרים בודדים.


רגע, סליחה אנחנו מדברים על תכנית לפני הפקדה. זה עדיין לא למתן לתוקף.

מר אשר אברג'יל: מתן תוקף, היא מתן תוקף.


להפקדה. היא

מר אשר אברג'יל: למתקן תוקף.


הופקדה כבר בוועדה המחוזית?

מר אשר אברג'יל: בטח, כן.

דוברת:

לפי הנתונים שאני קיבלתי היום היא עוד לא הופקדה.

מר אשר אברג'יל: היום?

דוברת:

כן.

מר אשר אברג'יל: היה דיון.


וברת:ד

היא עוד לא הופקדה ובפועל.

מר אשר אברג'יל: בסדר, אושרה להפקדה. היא נמצאת ממש צמוד.



132



רפי, יש לך אפשרות להציג בדיוק איפה ההרחבה המתוכננת ומה הגבולות שלה.

מר רפי לרמן:שאני לא יכול להציג את זה. אבל תכף אני אני לא יודע מה הרחבה המתוכננת בדיוק, כך

אראה.

גב' רותי פרום: האם נבחנו מיקומים,



זה מושב נועם, ההרחבה היא על המקום הזה. ממש על המקום הזה תהיה ההרחבה. אתה ת.שואל אותי תרקומיה, כן, תרקומיה זה ילך מפה. הפס הזה של הרכב


אתה מראה לנו?

מר אשר אברג'יל:כן, אני מראה לכם. אני מראה עם האצבע. כלומר אני מסמן פה על הזה. זה הקו, זה קו הרכבת. לגבי הקו שהולך לתרקומיה הוא יעבור מפה, ומפה הוא ייקח שמאלה ויעלה מעל

טיפה יותר למטה.היער וימשיך מזרחה. הקו לתרקומיה הוא ילך מפה, אולי

מר טל רשף: אשר, יש מקרופון לידך בבקשה תיקח אותו.


ההרחבה לנועם שנכנסה להפקדה לפני מתן תוקף היא תהיה פה. יש פה משבצת של שמונים וארבע יחידות דיור שזה המקום שלה, ממש צמוד עד.


כן.

:מר רפי לרמן תרקומיה אין, אני יכול להראות את התוואי לתרקומיה.


יש תחנות כוח באזורי תעשייה, אנחנו זה עולה והשכם והערב בזמן האחרון. איך שהנתונים כאן מוצגים התכנית הזאת לא ראויה להיות מאושרת בצמידות דופן של תחנת כוח לשכונת

שב שבאמת צריך במקום כל פעם לבדוק את זה לאזור מגורים, זה לא דבר נכון. אני חותעשייה אחר לעשות תכנית שבודקת באמת מה הם המקומות הטובים ביותר. חשמל הוא דבר שלא מחויב להיות צמוד למגורים, הוא לא רצוי שהוא יהיה צמוד למגורים, והשאלה



133

מה שלהם. אני אם צריך תכנית שבודקת אתרים חלופיים במקומות שונים בארץ ואת ההתאעוד לא ראיתי כזאת תכנית, אני חושב שזה דבר שנדרש ואני רק אומר אם בכל זאת קובעים שעושים תסקיר השפעה על הסביבה והוא כדי לבדוק את מידת ההתאמה של התכנית הזאת, חשוב להוסיף שבמידה וערכי זיהום האוויר שיימצא בתסקיר יעלו על ערכי היעד

ן בריאותי.תבוצע גם הערכת סיכו

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אני רוצה רק להפריד בין דיון פומבי ודיון פנימי.


בסדר, חשוב היה לי להגיד את זה בשלב הזה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן רק שתשימו לב לסדר היום. כן.


אפילו באותו אזור תעשייה. שאלה, האם נבחנו חלופות אחרות?

מר דן פרי:ליזם יש זכויות בקרקע הזאת, היזם לא יכול להציע קרקע שהיא לא בחזקתו. השטח הזה

נמצא בחזקתו, הוא שטח של היזם.

גב' רותי פרום: זאת אומרת השיקול היחידי לאישור תחנת כוח זה בעלות על הקרקע.

מר דן פרי:

תחנת כוח רק על קרקע שבחזקתו, הוא לא יכול להציע תחנת שיקול של יזם יכול להציע כוח על קרקע שאיננה בחזקתו.


בסדר.

מר דן פרי:הוא בדק. נמצא כאן אבי גולדשמיט, הציגו סקר זיהום אוויר מקדים מקיף מאוד, ניתוח

קיימות מפורט כאילו התחנה כבר קיימת. כאילו תחנות נוספות מוצעות באזור כברוהתוצאות, יגיד אבי בעצמו, מדברות בעד עצמן. וההשפעה הן על קריית גת והן על מושב

נועם היא כמעט לא מורגשת, מזערית לחלוטין.


מר אבי גולדשמיט: בחנו רדיוס של עשרה קילומטר,




134

דובר: עה לפסי הרכבת,אבן שמועל כבר מגי

דוברת:

מה משטר הרוחות באזור?

מר דן פרי:משטר הרוחות בא מצפון מערב לדרום מערב והולך לצפון מזרח עד דרום מערב, דרום מזרח ולכן הגזרה העיקרית הולכת לכוון השטחים הפתוחים, לכוון רכס הרי חברון. ולכן גם

עשרה קילומטר סביב סביב הסתבר בטבלה, בטבלאות שיצאו מסקר זיהום האוויר שהריכוזים באזור קריית גת ההפרש הוא בפרומילים, ממש. ובנועם ממש לא מורגש, אין

שינוי במצב הקיים.

גב' רונית מזר: אה, דן, אתה יכול להתקרב, סליחה, למיקרופון, כי ממש לא שומעים אותך.

מר דן פרי:

אני מתנצל. אבי, בוא תסביר.

מר אבי גולדשמיט: מה שעשינו, עשינו בדיקה של,


מר אבי גולדשמיט:

אבי גולדשמיט, אני היועץ הסביבתי שלהם. עשינו בדיקה של עשרה קילומטר רדיוס סביב התחנה, כללנו את,



שנמצאים במתחם הזה. בין היתר. את כללנו את עשרה, כללנו את כל המקורות סביב, תחנת הכוח אשכולות. המידע שהיה לנו לגבי אשכולות לא היה המידע שכיום הם מציגים אותו אלא זה היה בשלב התכנוני. היום הם מדברים על יחידות טיפה שונות אבל כמויות

עד פליטה שלהם די דומות למה שאנחנו בחנו. המספרים בעבודה בשגרה אנחנו מגיעים חמש עשרה, הריכוז המרבי שבחן אנחנו מדברים על תחמוצות חנקן הגיע לחמש עשרה אחוז מהתקן. בסולר כבר עלינו ,זה בערך יוצא פי שתיים, זה יוצא בערך שלושים ומשהו אחוז מהתקן. הסיבה הפעילות בטורבינות גז הן זורקות מאוד גבוה את הגזים, ספיקות הגזים הן

יש בתוך התחנה הזאת. למעשה זה מפצה על הארובה שמשתמשים, מאוד מאוד גבוהות שבמקום ארובה פיזית יש עילוי מאוד גבוה ליחידות האלה. בדרך כלל התימרה היא תהיה במרחק קילומטרים מסוימים מהפרויקט ולא תהיה נפילה של התימרה בקרבת הישובים.

ישה שבעה קילומטר זאת אומרת מי שירגיש את זה, זאת אומרת התמרה היא תלך לש משם.


לפי...



135


אנחנו לא בחנו ביחס לתקנים החדשים אלא ביחס לתקנים, תקני איכות האוויר הקיימים. . לא בחנו אס או שתיים ואנ או שתיים. דרך אגב, התקן מדבר על 2009-הדוח הזה יצא ב

דבר על אס או שתיים ואנ או שתיים.נוקסים וסוקסים, היום חוק אוויר נקי מ

דובר: מה גובה הארובה?


חמישים מטר.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן שאלה רגע לזוהר לביא, מה החשיבות של חברת החשמל, מבחינתכם התחנה הזאת? איך

אתם רואים אותה?

מר זוהר לביא: ות, ליורם.אני רוצה שתפנה את זה למשרד התשתי

מר יורם רודשטיין:

התחנה הזאת נחוצה מאוד למערכת ייצור החשמל.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כי נראה שהיא יוזמה פרטית, מישהו יש לו שטח אמר זה.


רגע.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן חנה וכולי. איך זה בדיוק עובד?מחר יבוא מישהו, שני קילומטר משם, גם ירצה ת


קודם כל, אני רוצה להתייחס לצורך של מערכת החשמל. מאחר שפרויקט די ופרויקטים היא אמורה להיות נדבך חשוב 2015אחרים התעכבו והתחנה הזאת מיועדת לסביבות

ם לכללים רק במערכת ייצור החשמל כדי לאפשר למערכת לעמוד בביקושים. עכשיו בהתאמותנה לעניין זה. ולכן ן, רישיוןמי שיש לו שטח יכול לפנות לרשות לחשמל כדי לקבל רישיו

היזמים מחפשים שטחים שהם יכולים לרכוש בהם זכויות במקרקעין. במקרה זה זה שטח שמיועד לאזור תעשייה ולכן הוא מתאים, כי אנחנו כולנו מודעים לכך שיש התנגדות בדרך

ש לשטחים פתוחים וערכיים. אז אני חושב שמבחינת יעודי השטח זה דווקא כלל לגלוהמקום המתאים. זה גם קרוב למערכת הולכת החשמל, עובר שם כיום קו ממש צמוד לאתר

המיועד,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, זה נאמר. אבל אתה אומר יש מחסור בתחנות כוח ובעצם אתם מחכים שיזמים יבואו

ויציעו את עצמם לפתור את הבעיה.



136

מר יורם רודשטיין: נכון. בין היתר.


יש פעולה יזומה של איתור קרקעות כאלה וכדומה?

מר יורם רודשטיין:יש גם, בעתיד אנחנו מתכננים שזה יהיה במסגרת של תכנית מתאר ארצית למשק האנרגיה,

את מערכת החשמל, מערכת הגז הטבעי, הדלקים וכולי. אבל כרגע תכנית שתכלול גםהתכנית הזאת תיקח זמן ולכן, מאחר שיש צורך בפיתוח מערכת החשמל אז אנחנו שמחים

על יוזמות של יזמים לאתר שטחים ולהשתלב במערכת.



התחיל כבר,

דובר: ה אופי של תחנת הכוח?איז


זו תהיה תחנת כוח שנקראת טורבינת גז במחזור משולב, זה הטכנולוגיה היעילה והנצילה ביותר שכיום קיימת במערכת. היא עשויה להגיע לנצילות של חמישים ושמונה אחוז, שזה

מעל ומעבר הקיים בתחנות אחרות. היא תשרוף, כמובן, גז טבעי.

ר:דוב דורון.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, עוד שאלות.

דובר:

דורון, אם אפשר.

מר שחר סולר: , אמרת...41תמ"א/


מה?

מר שחר סולר: ,41תמ"א/




137

אני אומר שבעתיד,

מר שחר סולר: אמרת בקווים כלליים,


שנים עובדים.כבר עשרים

מר שחר סולר:לשמוע, דיברת על גז, דיברת על סל הדלקים ולפני ןדיברת עכשיו על, דווקא זה היה מעניי

זה דיברתי עם ירדנה בצד והיא אמרה לי לא, מסמך תכנית האב הפנימית של משרד התשתיות תעסוק בזה ואחרי זה נביא למועצה רק את הקווים,


?מי אמר

מר שחר סולר: או.קי. אז רק לשמוע אם אפשר.


לא, לא תפסיקו כבר. די. תפסיקו עם,

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן עם השאלות האלה. באמת.


כל פעם זה אותו, זו אותה אמירה. יש בין משרד התשתיות ובין משרד הפנים יש הסכמה, מה בכל אופן והיא קיימת שמשרד התשתיות עושה היום תכנית אב למשק הייתה הסכ

האנרגיה וכדי, מכוח תכנית האב כדי שיגידו כמה צריך עוד חשמל כמה צריך מתקני התפלה וכמה צריך, כמה צריכים תחנות חשמל, מתקני התפלה. כמה צריכים קווים לגז, מכה צריך.

ת האב. כאשר יהיו כל הנתונים שני כל הדברים האלה עושים את זה היום בתכניהמשרדים, זאת ההחלטה ששני המשרדים יעשו ביחד את תכנית המתאר הארצית לתשתיות כדי שאפשר יהיה לקחת את כל הנתונים ולסרגל אותם לתכנון. היום לא עושים תכנון, היום עושים תכנית אב למשרד האנרגיה. המשרד פרסם מכרז בעקבות החלטת,

ן המשרדים. יש שתי חברות שמתמודדת, יש לנו קצת בעיה שם של ניגוד ההחלטה שביעניינים בגלל שבכל אחת מהחברות יש כמה יועצים שבניגוד עניינים כי הם עובדים גם פה וגם שם. אז עכשיו המחלקה המשפטית שלנו תפתור את זה, תבחר חברה והמדען הראשי

גע שיהיו כל הנתונים בתכנית האב, של משרד התשתיות הוא מוביל את תכנית האב. ברשאפשר יהיה להעביר אותם למשרד הפנים, משרד הפנים עם משרד התשתיות יעשו את התמ"א. בינתיים אנחנו לא מעכבים שום דבר, ושיש לנו יוזמה של יזמים פרטיים ואנחנו

הקו רואים שזה מתאים, כי תראו איך שזה יושב על קו הגז של, שעשינו ל, התכנון כמובן עדיין לא נבנה. אבל אתם רואים פה את התכנון, אתם רואים שזה יושב על קו הגז, אתם

תחפש שטחים לעשות את 41. אפשר לחשוב שתמ"א/הרואים שזה יושב בתוך אזור התעשייהתחנות האלה במקומות אחרים. היא תחפש ליד הגז, היא תחפש באזורי תעשייה, היא

פש באזורי מגורים והיא לא תחפש באזורים פתוחים.תחפש באזורי חורשת. היא לא תח



138


גב' ירדנה פלאוט:אז באזור הזה עכשיו יש, עשו קו גז כדי שהוא יעביר גז לאזור התעשייה. רק מתאים שיהיה

ואז תעשו 41שם, גם אתם שאלתם למה אתם עושים קו גז, אלא תעשו קודם את תמ"א/, יש לנו 37, יש לנו את תמ"א/10ז. אבל זה הכול אותו הדבר. יש לנו את תמ"א/את קווי הג

למים. יש לנו 42. יש לנו את כל התמ"אות. יש לנו את תמ"א/18, יש לנו תמ"א/32תמ"א/היא תפתור את כל הבעיות 41את כל התמ"אות שצריך בשביל התשתיות. אבל לא, תמ"א/

הנתונים ולא נעשתה העבודה. אז כל האמירות שאין נתונים היום, שעדיין לא נאספוהאלה, מספיק, די, זה לא יעזור. יש החלטה של המשרד שלנו והמנכל שלנו עומד על שלו עם

השר, זה הכול. גמרנו .

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ירדנה.


די מספיק.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמןלא יווצר רושם מוטעה. אין החלטה משותפת של משרד הפנים עם המשרד, יש רק בכדי ש

החלטה חד צדדית של המשרד שלכם להפסיק מהלך שהיה בזמנו על סמך החלטות של,

גב' ירדנה פלאוט: לא נכון, הייתה החלטה בין המנכל,


שנייה, שנייה, אני לא הפרעתי לך.

' ירדנה פלאוט:גב בסדר.


וכרגע, אנחנו בעקבת ההתנהלות הזאת מצויים בסיטואציות שאנחנו רואים אותם פה שיזם בא, יש לו קרקע והוא מנסה לקדם משהו, ושאין ראייה כוללת אז גם קשה להתמודד עם

זה סוג של נימבי. אף אחד לא ירצה שאלות, יבואו תושבים יגידו לא מתאים לנו, למה פה, את זה, בגדול. קווי גז הולכים לאורכים שונים וחוצים... גדולים ואפשר למקם את זה בהרבה מקומות כאלה. וזו הסיטואציה שהצרכים הלאה הם, יהיה להם חיכוך גדול סטטוטורי, אולי, בגלל שאין ראייה וזה נקודתי פה ושם עד שהמשרד התשתיות עשה את

שיעשה, זה המצב. רק רציתי שלא ישתמע שפה הייתה איזו החלטה משותפת. מה

גב' ירדנה פלאוט: לא, דורון, אתה לא היית. אני הייתי בישיבה,


אני רק הוצאתי מכתב על זה,



139

גב' ירדנה פלאוט: אני הייתי בישיבה של המנכלים,

ר הוועדה:מ"מ יו"-מר דורון דרוקמן

בסדר.

גב' ירדנה פלאוט: ש החלטה ביניהם שככה עובדים. זה הכול.


אנחנו נשמח לקבל את ההחלטה הזאת של המנכלים, אנחנו לא מכירים אותה.

גב' ירדנה פלאוט: בסדר.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן

זי. או.קי. דן, רצית עוד להוסיף?בסדר, אבל זה לא הנושא המרכ

מר דן פרי:כן, אני רוצה להזכיר לכם שיש החלטת ממשלת ישראל בדבר הכנסת יצרנים פרטיים לייצור

. המשמעות היא שיזמים 2020חשמל בהיקף של עד עשרים אחוז מכושר יצור החשמל עד חייבים לבוא עם קרקע שלהם ועליה להציע לקדם תכניות לתחנות כוח.


אבל אפשר היה לעשות תכנית שמראה אזורים ועדיפויות ופיזור ושם,

מר דן פרי:זה תפקיד מינהל התכנון והתמ"א. יזמים פרטיים בתגובה להחלטת ממשלה לא יכולים לבוא עם קרקע שלא שלהם, כי לא ניתן לקדם תכנית על ידי יזם פרטי בקרקע שאיננה

קתו. נקודה אחת נוספת, אם תשימו לב בתצ"א בין השטח המיועד ובין מושב נועם בחזותיק מאוד, עצים בגובה חמישה עשר, םחוצץ יער של קרן קיימת לישראל, יער איקליפטוסי

עשרים מטר. נעשה תיאום מלא עם קרן קיימת לישראל. היער לא ייפגע בעץ אחד וישמר ה בין המושב ובין אזור תחנת הכוח והתעשייה.במלואו כחיץ ירוק די ברור ודי יפ


או.קי. תודה רבה, נעבור לדיון הפנימי או שיש?


מר אשר אברג'יל: ... אומרת שהיא לא מתנגדת לזה.


קריית גת לא מתנגדת.

יחד)מדברים ב-(לא ניתן לתמלל



140

מר דן פרי:

ראינו בקריית מלאכי ובבאר טוביה את הבעיות שהיו שם באזור התעשייה. אתם לא מזהים כרגע בעיות.


לא. אנחנו כרגע, אנחנו מבינים שלכל פרויקט שגם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית יש מית יש הרבה יתרונות יתרונות וחסרונות. אז ברמה הלאומית התפקיד שלכם, ברמה המקו

לתחנה כזאת אצלנו באזור תעשייה. אנחנו רק רוצים לוודא שהחסרונות לא יעלו על היתרונות.


או.קי. תודה רבה, נעבור לדיון הפנימי.


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ני זה פשוט שנציע. כן.טוב. יש לנו הצעת החלטה, אתה רוצה לפ


נאמר שיש לבדוק חלופות לקווים ומדובר 2.4אני רוצה להתייחס להנחיות לתסקיר. בסעיף על גם חלופות תת קרקעיות. התסקיר שנערך על ידי היזמים מראה שהוצאת האנרגיה

היגיון לבדוק תתבצע באמצעות קווי ארבע מאות שיעברו ממש בצד הדרומי של האתר. אין שם חלופה של הטמנה כי קודם כל הטמנה זה דבר שמאוד מסובך שמדובר בקווי ארבע מאות. מאחר והאתר יהיה מאוד קרוב לתוואי של קו ארבע מאות מתוכנן, שהוא ישמש להוצאת אנרגיה, אין צורך בשום בדיקת חלופה של הטמנה. אז אני מבקש לגרוע את זה

מההנחיות.

מ"מ יו"ר הוועדה:-קמןמר דורון דרו או.קי.

מר דויד ויינברג:רק שאלה קטנה בקשר להליך של הצמדת התסקיר גם להיתר הפליטה. היתר הפליטה ואני רק מבקש הבהרה, היתר הפליטה הוא שלב שרק אחרי שהוועדה מאשרת את התכנית עד

יתר הסוף, כלומר שהוועדה מקבלת את , בעצם מסכימה להקמה, אתם יכולים לתת הפליטה או שאתם בעצם נותנים היתר פליטה ומתחייבים כבר על פי התוצאות של התסקיר. כלומר אם התסקיר מראה שהאיכות היא טובה אתם מיד נותנים היתר פליטה או שזה

בעצם מחויב שהוועדה תגיד כן לתכנית? זו שאלתי.

גב' זוהר ברק:תסקיר לתת, של ההנחיות לתסקיר הרעיון הוא באמת לפשט את הדברים וכבר בשלב של ה

לתת גם את ההנחיות להגשת הבקשה להיתר פליטה. לאחר מכן הוא בעצם יגיש את כל מה שהוא צריך, את כל הסקרים, סקרי פיזור וכולי וכולי והממונה, לפי חוק אוויר נקי, יחליט

אם לתת או לא. כמובן, כמובן שזה מותנה בכך שהוועדה תאשר את התכנית.

ויד ויינברג:מר ד



141

או.קי. אז לא. איך להגיש בקשה זה דבר פחות חשוב, אבל מבחינתנו מה שחשוב זה שלא יכול להיות מצב שהוועדה לא תאשר את התכנית ואתם תיתנו היתר פליטה, נכון?


לא. איך?

מר דויד ויינברג: פליטה בלי שהוועדה. לא, אני שואל. אני אומר לא יכול להיות מצב שבו תקבלו היתר



אני רוצה להבין מה המשמעות של להצמיד את ההליכים האלה. האם יכול להיות מצב שבו היזם מקבל היתר פליטה והוועדה אומרת לא לתכנית? זו שאלתי.


מה הוא יעשה עם היתר פליטה בלי,

מדברים ביחד)-לתמלל (לא ניתן

מר דויד ויינברג:זו שאלתי אם יש לזה משמעות משפטית. הוא קיבל הבטחה, הבטחה שלטונית ואנחנו

אומרים לא לתכנית בגלל.


גב' זוהר ברק: אין לנו בעיה לכתוב בהיתר הפליטה שהוא מותנה בכך,

:מ"מ יו"ר הוועדה-מר דורון דרוקמן מותנה באישור.


מותנה באישור התכנית על פי כל דין.

גב עדנה פרדו: בוודאי.


בל רק, להיתר הפליטה אני לא חושב שהוא מעניק את זה. זאת אומרת הוא לא גובר על חוק התכנון והבנייה.


בהחלטה.בוודאי שלא. אבל אין לנו בעיה גם להעביר את זה




142


. כל המקרים יאין לנו בעיה להעביר את זה לגבי באופן כללי גם, לא רק באופן ספציפ שמתבצע הליך משותף שנבהיר את זה בהיתר הפליטה, שזה מותנה באישור מוסד התכנון.


ציפי.

:ציפי רון 'גבכן, שמעתי כאן שיש עוד תחנת כוח אחת, אולי יותר קטנה, באזור התעשייה הזה בשם אשכולות. תחנת הכוח אשכולות. הראו לי, אפילו שאלתי איפה היא תהיה אז הראו לי איפה היא תהיה פחות או יותר על המפה. פה, אם אנחנו מדברים עכשיו על הדבר הזה, אז מדובר

עכשיו השאלה שלי אם יש מידע על זה, ואם כן באיזה מצב זה, על משהו מאוד קרוב לזה.ואם כן אם מישהו מסתכל בראייה כוללת על העניין כי בסך הכול זה יכול להיות מצב שיבואו יזמים שונים ומצאו את אזור התעשייה של קריית גת כי טוב והכי מתאים והוא

ה, אבל מבחינה הראייה הזאת הכול סמוך לקו גז והוא סמוך לקווי הולכה והכול טוב ויפבסדר, עונה על הדרישות. אבל השאלה מה מבחינת כושר הנשיאה של הסביבה הזאת, של הישובים ושל התושבים. האם יש אינפורמציה על זה, האם זה נלקח בחשבון, מה אנחנו

יכולים לעשות בעניין הזה?

גב' רונית מזר:כללית אבל בתוך היתר הפליטה כאשר באים לתת היום, האמת היא, שאין איזושהי בדיקה

לאחד אז כבר בוחנים מה עם השאר. זאת אומרת זה לפי לוחות הזמנים שהתקדמו כל אחד מהם.

ציפי רון: 'גב

אני יודעת, אני אשאל את זה אולי אחרת. הרי לא ישבנו והכנו, אולי כן אני לא יודעת, ות שונים. האם אין חשש או, איך נמנע ספק היתרי פליטה לפי אזורים שונים או לפי מקומ

או חשש כלשהו שבאזור מסוים איכשהו יקודמו כמה תכניות ויגיעו לשלב האל חזור ואני לא יודעת, זאת אומרת, ואז יכול להיות שתהיה הבטיחה שלטונית לתחנת כוח אלף ולתחנת

יעלו על הסף או כוח בית ובסך הכול התוצאה של תקני הפליטה לא יענו על, זאת אומרת יחייבו טכנולוגיות אחרות. אני פשוט מבקשת התייחסות לשאלה הזאת לפני שזה קורה,

בייחוד אחרי שפה נאמר שיש עוד תחנה באזור.




לא, היא בשלבים במחוזית.

מ יו"ר הוועדה:מ"-מר דורון דרוקמן רגע, רוצים לענות.




143

לגבי התחנה הספציפית זאת שאנחנו דנים בה עכשיו, היזמים עשו בדיקה מקדימה של נושא איכות האוויר ולקחו בחשבון את קיומה האפשרי של תחנה בהספק של כמאתיים מגה

לא תהיה חריגה וואט, של אשכולות. הבדיקה הראתה שלמרות שתהיינה שתי תחנות מהתקנים רחוק מהם.

דובר:

לא זאת השאלה,

ציפי רון: 'גב זאת לא השאלה.

דובר:

השאלה למה בתא שטח כל כך מצומצם בונים שתי תחנות.

ציפי רון: 'גב אני אשאל את זה אחרת.



הגב אל הקיר, תראו יש הבטחה שלטונית, יש לא, אני רק למנוע מצב שאנחנו עומדים עםאלף בית גימל דלת ויש הרבה יזמים, זאת אומרת אני רוצה להגן על הסביבה ועל התושבים

ושלא נטעה מבחינה תכנונית. אז.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן כן, אשר.


כת התכנית לאישור הנחיות אנחנו מתבקשים לתת הוראה לערי האני רוצה להבין קשלתסקיר. כלומר אם הם עושים תכנית, אם אנחנו מאשרים להם לבצע תכנית והתסקיר יהיה פחות או יותר בסדר אז אנחנו, לא תהיה לנו שום עילה לא לאשר את זה. שוב, הבטחה

ד שלטונית... היזם היה אצלי והוא הגיע אלי לדיון ספציפי עם כל זה ואני שאלתי אותו תגילי בשביל מה אני צריך להכניס צרה אלי הביתה. כיום אני חי באזור כפרי ללא בכלל פוטנציאל לזיהום אוויר. יש הרחבה שהיא ממש צמודה, מה שיפריד ביניהם זה היער, שהעובי של היער, אתם כולם רואים פה, זה כמה עשרות מטרים והבית החיצוני של

אה מטר, מהתחנה. אז יכול להיות שמשהו מזה ההרחבה יהיה רחוק עשרות מטרים, גג מנכון, שהארובה בסך הכול היא מתרחקת. אבל, והיא אחרי קילומטר או שני קילומטר היא... את כל העשן והאבק וכל מה שצריך להיות וזה דווקא יותר מטריד אותי. כי אם

ביש שש אנחנו הולכים למזרח באמת אין כלום. מזרחה יש את כביש שש ועוד מזרחה מכאין שם שום דבר אלא שטחי מרעה בלבד. אבל אם אני הולך מערבה, אתם רואים את אבן

שמואל.

גב' ירדנה פלאוט: כן.




144

או זו תצא ישנה כיוון שאבן שמואל כבר התרחבה עם מאתיים ושמונים יחידות ומגיעה כבר ם שכבר אושרו.לפסי הרכבת הישנים. הבטן הגדולה זה פסי הרכבת הישני


עם מוסד לילדים, נכון?

מר אשר אברג'יל: יש שם מוסד לילדים גם, כן. עכשיו,


מה, כל האזור עד הבטן?

מר אשר אברג'יל: כן, זה כבר מאוכלס. כולל הבטן הישנה. כלומר הבטן זה הפסים הישנים שכבר פורקו.


הרכבת. של

מר אשר אברג'יל: שהם כבר פורקו, אנחנו הולכים עם התוואי החדש.


או.קי.

מר אשר אברג'יל:כל האזור הזה זה בעצם אזור שמתאכלס בתקופה הזאת. עכשיו יותר מערבה יש שם עוד

ישוב, לא רואים אותו.

מר עמיר ריטוב: נועם, רואים.


לא, מערבה. זה איתן. יש שם את מושב איתן. לא, לא למה, ממש בהמשך יש שם את לא, איתן, זה עוד מושב. כלומר, גם אם אני אלך רחוק אז זה נופל שתהיה ... וייפול או על אבן שמואל או על מושב איתן שהוא יותר רחוק וזה עוד יותר גרוע. לכן אני אמרתי לו שאני לא

של היזמות. כי אני חושב שזה רק מרע עם התושבים שלי, זה לא אוכל לתמוך בבקשה שלו,יכול בשום פנים ואופן להיטיב עמם. בשום פנים ואופן לא יטיב עמם גם אם זה יעשה להם עשרה אחוז או חמישה עשר אחוז נזק סביבתי, זה רק מרע להם את המצב. אני, כלומר אם

א יתאשר באיזשהו שלב גם אם הנזק אני מתבקש פה היום לאשר משהו שיכול להיות שהושלו הוא קטן, אז אני מתנגד. אני לא הבנת את הפליק פלק של קריית גת כי אני קראתי פה מזמן התנגדות נחרצת. יש פה איזה עשרים סיבות להתנגדות ואני לא, ניסיתי להבין מה

גרם לשינוי אבל אני לא,





145

עכשיו בהנחה, עכשיו אם אנחנו ,אם המטרה שלנו היא בראייה מקומית .אני אומר אם אני רואה בראייה מקומית, מתייחס לראייה מקומית. שאלה ציפי את ראש העיר למה, מה זה טוב לו. אז הוא אמר אזור התעשייה יוכל לרכוש, התעשיינים יוכלו לרכוש חשמל יותר בזול.


אחוז.עשרה

מר אשר אברג'יל:אז בעשרה אחוז הזה אפשר גם לרכוש דרך תחנת הכוח המתוכננת אשכולות. היא תהיה, אבל היא תהיה לפני זה. בווודאי שהיא תהיה לפני זה, כי היא בשלבים יותר מתקדמים. אני

טועה או לא, אנשי התשתיות?

מר יורם רודשטיין: שמה?


ב יותר מתקדם מהשלב הזה?אשכולות בשל

מר יורם רודשטיין: הם יתחילו קודם.


יפה, אז הם יותר מתקדמים. אז... אני,

דוברת:הבעיה היא, אשר, שאנחנו כמועצה ארצית נדרשים לתת כתף לבעיות פיתרון האנרגיה

עצם לא יוזם, ולאתר תחנות כוח נוספות במרחב. דבר שאנחנו שומעים שמשרד התשתיות באלא מגיב ליוזמות מהשטח. מביאים לנו תכנית, נמצא היזם ... והקרקע הפנויה ויש לזה, וזה באזור תעשייה. וזה ליד קווי הגז חשמל וכולי וזה נמצא בריחוק שמספיק מבחינת

התקנות לאזורי ישוב קיימים. אז אנחנו נאלצים לשתף פעולה עם זה ולקדם את זה.

ל:מר אשר אברג'י לא, אבל מה שאני,


הבכל מקום אף אחד לא ירצה את זה. עכשיו אם הייתה איזושהי ראייה כוללת שהיית מציגה נימוקים נוספים למה דווקא פה ולא זה, אז יכול להיות שזה היה יותר קל.


א מבקשים חלופות. בתכניות הבאות לא אני אומר מה שאני שמח לראות שאנחנו כבר לנבקש חלופות כי מה שקרה, בא יזם, קנה שם את המגרש במחיר מציאה עבור מגרש חניה למשאיות. שזה הגעת למקום ... כסף ולא מרוויח כסף ומכר אותו ליזם אחר. ואז החליטו

מדברים שתהיה שם תחנת כוח. כלומר אין פה שום בדיקה של שום דבר. הקו הזה שאנחנו עליו, מאה ושישים ואחת הוא הולך לאורך עוד הרבה קילומטרים. אפשר לתפוס אותו בעוד

כמה מקומות.



146


גב עדנה פרדו: חלופות. מבקש משרד התשן לא. הההפך, תיבדקנ


חלופות מכל הסוגים.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן ית עוד משהו?שחר, רצ

מר שחר סולר:כן, היו כמה הערות פשוט. לגבי חלופות, וגם חלופת הוצאת אנרגיה, התהליך שקורה כאן

כאן םהוא תהליך שהוא לא בדיוק בדיוק לפי התקנות. התקנה א ומרת שאמור להתקיית וכו. דיון בוועדה ואז יש לי ארבעים וחמישה ימים להגיש הנחיות, ואז יש דיון על ההנחיו

כדי לקצר לוחות זמנים ואני גם חושב שאין עם זה בעיה מקצועית אז אנחנו מביאים את ההנחיות מראש, עכשיו אני לא חושב שנכון, היזם כבר ראה את הזה, כבר הכין משהו

בתסקיר, כבר אומר לא, תשנו את ההנחיות כי התסקיר לא. זה לא הולך ככה, זה צריך ורם, מה שאמרת זה לגיטימי, זה בסדר. הם יכולים לכתוב בתסקיר להיות. צריכים להציג. י

החיבורים האפשריים אולי יש אולי אין, הם אלף בית גימל, יש קו ארבע מאות. לא נראה לנו להטמין קו ארבע מאות מסיבות כאלה ואחרות, אבל נכון להציג את זה, לתסקיר יש גם

גם יודעים איזה בעיות זה יוצר שלא בודקים היבט ציבורי שהוא גם היבט משמעותי ואנחנו הוא, 41חלופות. זה דבר אחד. דבר שני, אני לא יודע, לגבי המדיניות ההעדר של תמ"א/

עדנה, הוא,

גב עדנה פרדו: לא עדנה.


ירדנה, סליחה. סליחה, עדנה.

גב עדנה פרדו: זה בסדר.


ה שבאמת יזמים באים ונכון שאנחנו רוצים שיזמים פרטיים הוא מאוד בעייתי בהיבט הזיקימו תחנות כוח, אבל בסוף מה באמת קורה, מתקשרים, מוצאים איזה יחידת קרקע ועושים התקשרות ובאמת קשה אחרי זה להזיז אותם או לבדוק חלופות אמיתיות. אילו

ות אחרות. עכשיו זה הייתה התמ"א אז אפשר היה לבדוק אולי באזור התעשייה הזה חלופמתקשר למה שדויד אמר, הוא דיבר על המדיניות שהמדיניות שומרת על להיכנס לאזור תעשייה היא יש בה בעייתיות. אני חושב שאין בה בעייתיות. מה שצריך לבדוק זה בעיקר עוד השפעות, אבל בעיקר על איכות האוויר. האם יש חריגה, האם מישהו נפגע מאיכות

לא. דרך אגב, גם מרחק מתושבים נכון שזה לא נעים להגיד, ואף אחד לא רוצה האוויר או לראות תחנת כוח ליד הבית שלו. אבל גם מרחק של איקס, אני לא יודע לנקוב במספר לא נכון לנקוב בו. נכון למדוד האם יש השפעות או אין השפעות .ולכן האמירות האלה אני, הן



147

אומר, החריגות הרי אם יהיו חריגות וכל איש מקצוע קצת בעייתיות מקצועיות כי אתה יודע את זה, הם לא יהיו במאה מטר הם יהיו אחרי, איפה... תנחת, בהתאם לתנאים המטרולוגיים לא יודע איפה זה. אז המדיניות לכן היא מאוד מאוד חשובה ומאוד חשוב

ב עוד גורמים שהיא לא תעשה רק בתוך הבית של משרד התשתיות והיא תשתף אני חוש שיכולים רק לעזור להוציא איזו מדיניות יותר. זהו.


רותי, בבקשה.

גב' רותי פרום:מה שנאמר פה אני מאוד מוטרדת ממה שאנחנו רואים, אנחנו אחרי הסיפור של באר

טוביה.

גב' רונית מזר: כן.

מר שחר סולר: זה אפילו קרוב.

רותי פרום:גב'

, הוא חיבר אנשים, הוא, נאבק ןששם המאבק של הישוב הצליח. הוא עשה קמפייבטייקונים אבל הוא הצליח. אני, אגב, עד ,היום לא יודעת אם נכון היה לוותר על התחנה או לא. אבל הוא עשה שם עבודה ואני מסתכלת פה ואני רואה שיש פה נימבי טיפוסי. זה לא

בתוך אזור התעשייה. זה ממש כאילו מחוצה לו. זה נכנס ממש בין איזשהו אזור שנמצא הישובים הקטנים האלה ואני חושבת,

דובר:

בשולי אזור התעשייה.

גב' רותי פרום: מה? זה ממש בשוליים. אבל,

דובר:

בשולי,


מר אשר אברג'יל: זה המגרש האחרון של אזור התעשייה.

רותי פרום: גב'

בסדר אז מבחינתי הוא נראה כאילו מגרש בעצם מחוץ לדבר הזה. אני לא יודעת איך במקומות אחרים. מצד שני אני, לא נוח לי אני גם מייצגת חלק מהממשלה, שותפה להחלטת ממשלה בתחום הפיתוח, אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לתחנה נוספת. זה

לנו כלים לקבל את ההחלטות כרגע. אני חושבת שאם היה מצוין. אני חושבת שאנחנו, אין מסמך קצר אפילו שבו שחר היה מסביר את המרחקים, איפה סביר לבוא ולשקול את זה



148

ואיפה זה בלתי סביר בעליל זה היה מקל עלינו. אחרת אנחנו נקבל מחר עשרות בקשות ית ענקית, אני פונה כאלה. ואני חושבת שהיינו צריכים לעשות רגע הולד, לא לעשות תכנ

בעיקר גם למשרד התשתיות אבל בכלל לכולנו. כמה עקרונות בסיסים שיהיו בפנינו. אני חושבת שלהמשיך ככה ולתת להם לבוא ולעשות את כל הסקרים חבל. ויש רשות, אני אומרת יש רשות חזקה שגייסה ועשתה קמפיין לא נורמאלי ויש רשויות שהן יותר חלשות,

בל את אותה חשיפה. את אותו בעצם יידוע הציבור, את אותה מעורבות של ואנחנו לא נקהציבור. אנחנו יודעים, עד היום יש לנו את המקרים האלה באשדוד שם, איך קוראים

לישוב הזה?

גב' איריס האן: ניר גלים.


קווים אדומים ניר גלים, כל יום מפנים אותם. אז מה אנחנו עושים, אני חושבת שיש כמהשכן המועצה הארצית צריכה לאמץ כמסמך עקרונות מאוד מאוד בסיסי, לפני שמתחילים

את התהליך.

גב' רונית מזר: אז לפי מה תעשי את המסמך העקרונות אם לא יעשו עבודה של תכנית אב?


יש כבר.

גב' רונית מזר:בר הזה. משרד התשתיות לא אפשר להתקדם אנחנו מנסים כבר מעל שנתיים לעשות את הד

עם זה.

גב' רותי פרום: אז אני חושבת שאנחנו לא יכולים להתקדם אם אנחנו לא נקבל את זה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב, נציג ראש הממשלה. חבר'ה.

מר אבנר סעדון:

השבוע, בגלל זה גם דיברתי עם קודם כל, אני אגיד... בבעיה, יש התקדמות ... זה הגיע אלינוחלקכם בבוקר. אני חושב שהבעיה הראשונה או בראש ובראשונה שברגע שאין תכנית אב וזה משרד התשתיות אז ויכולים ברמה מקומית הופכים לבעיות מאקרו. ובעיות מאקרו בסופו של דבר מגיעות אלינו ומי שלא היה בחודשיים שלושה האחרונים בממשלה לא מבין

המשבר. שר התשתיות פה נלחם, הוא מציג את המצב הקשה. ומצב משק החשמל הוא אתקשה, הרזרבות נמוכות, יש ויכוחים מפה עד הודעה חדשה, גם בהיבטים של סביבה, עם ההיבטים של סולקנים. גם בהיבטים תקציביים, איך ממנים את תכנית הפיתוח מול רשות

אחת ישפיעו על תעריף החשמל ופעם שנייה על החשמל. הן סוגיות מאוד קריטיות שפעם אוכלוסיות. אם לדוגמא לא יעשו את הסולקנים. ולכן העובדה שאין תכנית אב מסודרת היא מקשה מאוד, ואז עושים תכניות או תכניות חירום, מתכנית חירום לתכנית חירום

ערך חודש, ואנחנו מתקדמים וכנראה שיש פה בעיה. ראש הממשלה סיכם את הדיון לפני ב



149

חודש וחצי ונתן מספר פתרונות, בין היתר קידום יחפים ולכן אני חושב שזה צעד חיובי לקדם יחפים.


מה זה יחפים?

מר אבנר סעדון:יצרן פרטי. ולהכניס יצרן פרטי יש לזה שני שיקולים חשובים. יצרן פרטי שנכנס פעם אחת

ם וגז או לא פחם או לא סולר ודברים אחרים ולכן זה בדרך כלל הוא עובד פה על מחזמידבר חיובי כשלעצמו. דבר שני שחשוב זה היבטים נגיד בתחרותיות במשק שזה תחליף לחברת חשמל, ושני הצעדים האלה גם נתמכים על ידי משרד האוצר. בדיוק אני קורא פה

מנכל תשתיות מכתב שמנכל משרד האוצר כותב שהוא מנסה לחזק או לפעול ביחד עם להכניס. לכן אני חושב כצעד זה צעד חיובי, למה אם באמת הייתה באמת תכנית אב מסודרת זה יכל גם לשפר, ואז באמת לא היו מאבקים למה באמת בקריית גת, אני יודע שכמו שאמרתם באשכולות יש ובקריית מלאכי שראינו את זה ואני חושב שהן בעיות שהן

ומר כי אנחנו כל פעם נתקלים וכל פעם ברמה המקומית מישהו באמת משפיעות עלינו. כליילחם ובצדק. אני יכול להבין לגמרי את תושבי נועם או מישהו בקריית גת שיגיד שזה קרוב לו מידי לבית. ובלי ראייה רחבה זה באמת קשה לקדם את הדברים. אני חושב שפה גם הצד

את המתח הזה באמת בין הקרבה לישובים השני הגופים הירוקים יותר צריכים להגיד שיש ובין הקרבה לשטח הפתוח. כלומר יש את המתקן, עוד מתקן אנרגיה ליד כפר מנחם ששם

אומרים שהבעיה היא אחרת שזה קרוב.

גב עדנה פרדו: כל אחד לא רוצה.


ה.נכון, ואז כל אחד לא רוצה. פעם אחת זה סביבה, פעם זה אחת זה אוכלוסיי

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן לא, אבל הראייה הכוללת,


נכון, אבל אני אומר זה רק מחזק את העובדה שצריכים פה ראייה כוללת. אני חושב שבמצב שאנחנו עומדים כרגע במשק החשמל כנראה שצריך לקדם את התכנית הזאת.


יס איזשהם נתונים? איזה? אישרנו כל כך הרבה תחנות, כן אתה אומר פה דברים על בס הוקמו, לא הוקמו, מה הם נותנים לנו. אנחנו לא ידועים.


אז דליה ואו.פי.סי אני רואה פשוט את ההתכתבות פה, זה עדיין לא הופץ. אבל לדליה יש , אם אני מבין נכון. 2013כבר פיתרון, יש סגירה פיננסית והיא אמורה להיכנס לקראת

. אני אומר, האתרים האלה של היחפים הקטנים יותר, 2013-או.פי.סי בתקווה, היא תכנס ב אם יצליחו להיכנס זה יהיה מצוין.




150

אני, אני רוצה להקשות עליך, אבנר. סליחה.

מר אבנר סעדון: כן.


הסוגיה ואני. אנחנו לאחרונה כמשרד נתקלים אני רוצה להקשות עליך ולפתוח קצת את בעשרות ועד מאות בקשות. מיחידות פוטו ולטאיות קטנות וגדולות, לותלים עכשיו בתחום התרמו סולאריים, לטורבינות רוח בכל הארץ, לתחנות כוח, למערך אדיר של אנרגיה ירוקה

לנו קריטריונים. שהיא מבורכת ואין לנו, אפילו כמשרד אנחנו מתקשים לאור זה שאיןלאור זה שאנחנו לא יודעים איפה, לאור זה שאין תכנית מסודרת שמציגה את כל המרחב. אנחנו מגלים שעל אותו שטח שאנחנו כבר אישרנו הסכמה יש עוד חמש חברות שמתמודדות ואנחנו לא ידועים לעשות. לנו אפילו כמשרד קשה להתנהל עם זה. וכל פעם אנחנו אומרים

חשוב, זה חלק מהחירום, זה חלק מהחירום. ואנחנו לא ניקח את התחנה הפרטית נכון זההזאת, הקטנה הזאת ונסגור על חשובנה את כל התמ"א. אבל אנחנו אומרים את זה השכם והערב, על כל דיון אנחנו חוזרים ואומרים אנחנו נאשר רק את זאת ונראה מה הלאה. נאשר

גישה שאנחנו חוטאים, אנחנו פשוט חוטאים. אני לא רק את זאת ונראה מה הלאה. אני מר יודעת אם זה נכון עשכו לא לאשר את ההוראה, אבל מה ההמשך?


נכון, אני אמר לך גם אני לא יודע את זה כרגע ופה יורם יכול.

גב' איריס האן: זה כבר עשר שנים מתנהל באופן כזה.


ת הצורך,הפנמנו מזמן א

גב עדנה פרדו: מזמן, מה עשיתם?


עשר שנים זה מסתובב.

מר יורם רודשטיין: את הצורך בהכנת תכנית אב למשק האנרגיה.



ורוב פרסמנו מכרז, לצערנו, יש עם זה בעיות בגלל שהמשק קטן ויש ניגוד עניינים, מאחר היועצים שהם קשורים כולם בפרויקטים של או של חברת חשמל או פרויקטים של יזמי חשמל פרטיים. והלשכה המשפטית שלנו ראתה בעיה שגורמים כאלה מעורבים... כלפינו, בגלל שעשויה להיות, עשויים להיות ניגודי עניינים. אני מקווה שנפתור את זה בהקדם.

סיס לראייה כוללת, אנחנו נקדם בה יחד עם משרד הפנים בהמשך של תכנית האב יהיה ב. אני רוצה לציין שרק לאחרונה נאלצנו לפסול מכרז לאיתור שטחים 41את נושא של תמ"א/



151

לתחנות כוח, שאנחנו יזמנו. גם כן בגלל אותה סיבה שכל היועצים וכל המשתתפים של לצערנו, משק החשמל לא המכרזים האלה קשורים עם היצרנים וכך שראינו עם זה בעיה.

יכול להמתין. פשוט אנחנו נמצאים במצוקה אמיתית של כושר ייצור ולכן, למרות כל המגבלות שצוינו פה, צריכים לקדם את הפרויקט הזה.


רק קחו לתשומת לבכם... שאפשר להביא פרוטוקולים מלפני חמש שנים שאומרים פחות או ר את אותם הדברים. אני מניח שגם אם יפתרו הבעיות וכולי אנחנו לא לפני שנתיים יות

רואים פה איזושהי תכנית וכדומה. זו המציאות והשאלה אם אין פתרונות אחרים בעניין הזה.



עמיר, כן, אנחנו חייבים להתקדם.

יר ריטוב:מר עמאני אעשה את זה ממש קצר. אני מבין את הצורך באנרגיה, אני מבין את הבעייתיות הקיימת. אני מבין את זה שיש פה פיתרון נוח כי זה אזור תעשייה, אין פה פגיעה בשטחים פתוחים, אני מבין את זה שזה יזם פרטי, אפילו המדינה לא צריכה להשקיע כסף. הכול

נה, קרוב מידי למגורים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שתהיה נהדר. בעיה אחת קטפה, יהיה פה מאבק ציבורי. ברגע שאנחנו יוצאים מפה עם החלטה המאבק הציבורי עוד הפעם יתחיל ואנחנו נאלץ להיכנע. פשוט צריך למצוא פתרונות יותר קרובים. פשוט למצוא

זה, לא קרוב למגורים. לא בגלל שזה נימבי, באזורי תעסוקה שעובר שם קרוב, לא במקום הזה נימבי אף אחד לא ירצה את זה. אבל למצוא נימבי סביר. פה זה נימבי על מגורים, אין

סיכוי שזה יקרה פה. כמו שאני רואה את זה לא רואה סיכוי שזה קורה.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן טוב, רפי וארזה וזהו. בואו. כן.

אלמליח:מר רפי

עדנה, מה שאמרת זה מאוד נכון, יחד עם זאת,


מר רפי אלמליח:אחוז מכל תצרוכת 1.4יחד עם זאת, כדי להבין כל הבקשות שמגיעות לאנרגיה חלופית הן

החשמל. כך שאנחנו יכולים לדבר הרבה על תחנות ועל איתורים אבל אנחנו צריכים להביא תחנת כוח חדשה שמספקת ארבע מאות מגה וואט. לכן הדברים האלה, התכנית כל שנה

הזאת גם היא הולכת ולא מתאשרת בשנה, לוקח כמה שנים טובות לאשר ואם לא נתחיל בכמה תחנות ואיתורים במקביל עד שהתכנית המיוחלת תגיע למצב שאפילו שנשב עליה

ונדון בה אז,

ה:מ"מ יו"ר הוועד-מר דורון דרוקמן או.קי. טוב.



152

מר רפי אלמליח:זה יגיע ביום מין הימים. לעניין האיתור הזה, אני חושב שהאיתור הזה מתאים, לאור מה ששמענו גם מבחינה סביבתית, מבחינה של צמידות דופן באזור תעסוקה, באזור תעשייה.

יותר הנימבי ירדוף אחרינו בכל תכנית, גם אם היא תהיה כאן וגם אם היא תהיה קצת רחוקה.


בתכנית הזאת רפי ואני לא נגיש ביחד שש בית.

גב' אורנה להמן: לא יתנו לך כבר להגיש.


בואו נרשום את זה.

מר רפי אלמליח: עכשיו אין פסול.


רפי, בוא תקצר כי.

ליח:מר רפי אלמעוד משפט אחד. אין פסול בזה שגורמים פרטיים יבואו ויציעו את השטחים שלהם. אנחנו, איך אמרנו כאן היום, הרבה פעמים ועדה תכנונית, לעניין, אנחנו צריכים לראות אם

מבחינה תכנונית זה מתאים, ולדעתי זה מתאים ואני ממליץ לקדם את זה.

גב' ארזה צ'רצ'מן:לשחר ואחר כך איזו הערה. שהם עושים בדיקה של זיהום אוויר נלקח יש לי שאלה אחת

בחשבון גם הקרבה לכבישים והתנועה של הכבישים?

מר שחר סולר: כן.


הכול ביחד.

מר שחר סולר: כן, במודל פיזור לוקחים את כל הפליטות,


יום של זיהום אוויר זה ממכוניות.לא, כי הרי אחת הבעיות הקשות ביותר ה

מר שחר סולר: כן, לא, זה בודקים את סך הכול. כל מה שיש בשטח.



153

גב' ארזה צ'רצ'מן:הדבר האחר, לגבי הדיון שלנו עכשיו האם אנחנו מוכנים, יכולים להגיד שאנחנו לא נאשר

שום תחנה עד שיש...

גב עדנה פרדו: אמרנו את זה כמה פעמים ולא עמדנו בזה. אמרנו את זה בעבר, לא עמדנו בזה.

דובר:

אם תחליטי לאשר את תהיי פה בחושך והדיון לא יוקלט.

(צוחקים)


מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן אין מניעה חוקית לקבל החלטה כזאת.



זאת לבחון את האפשרות שתיערך בדיקה גם של התחנה הנוספת, אני רוצה בכל

גב' רונית מזר: ברור, זה כתוב הנחיות.


ודבר נוסף, לא כתוב כאן, אבל מטריד אותי מאוד. מאחר ,שאנחנו נמצאים בשני כבישים, ם והרכבת גם כביש שש וגם כביש ארבעים. ויש פה איזושהי אוכלוסייה שכלואה בין הכבישי

ואזור התעשייה וכל השאר. אני הייתי מאוד מבקשת אם אפשר... אני יודעת שזה כמעט לא תקדימי, גם תסקיר השפעה על הבריאות. להכניס אלמנטים של תסקיר השפעה על הבריאות. כאשר באים לאשר את התחנה הזאת, אולי תחנה נוספת וכן הלאה. תראו, יש

ספק חשמל לאנשים וזה ברור, אף אחד לא ירצה להיות לא בלי לנו, אנחנו, יש לנו אחריות לסלולארי ולא בלי חשמל ותאורה וכן הלאה. אבל יש לנו גם אחריות על הבריאות וזה גם

ערך למדינה בהוצאות כספיות ובכלכלה, אז בואו נראה איך אנחנו מתקדמים גם עם השוו העניין הזה.

רונית מזר:’ גב

דויד. אין לנו. אין לנו כרגע הנחיות,

מר דויד ויינברג:מה שאמרתי קודם, קודם כל הוכן מסמך מפורט מאוד בקשר לאיך מכינים את זה. הדבר נדון עם הגנת הסביבה, הגענו להסכמות, דיברתי איתך מקודם בהפסקה על זה שיהיה

שה מסמך בדרך אליכם ואנחנו רוצים להעלות את זה בולנתע. הדבר ידוע בעולם, מוכר ונעואנחנו הולכים על פי מודלים שקיימים בעולם. כל מה שביקשתי במהלך הדיון מקודם זה אמרתי אפילו לא לא כתנאי מוחלט. אמרתי במידה וערכי זיהום האוויר יעלו על ערכי היעד

המוצעים בחוק אוויר נקי תבוצע הערכת סיכון בריאותית בתיאום עם משרד הבריאות.



154


שחר?

מר שחר סולר: כן.


על הנושא הזה אתה רוצה להגיב? אם יימצא שזה חורג.

מר שחר סולר:יש שלושה סוגים של ערכים: ערכי יעד, ערכי סביבה והתראה. ערכי יעד זה ערכים, אני יכול להקריא מהחוק רק שתבינו מה זה ערכי יעד. ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או

יעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, שיש לפגלשאוף להשיגם כיעד. ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית. עכשיו השאלה אם

אנחנו מכוונים לערך הזה או לערך סביבה שהוא ערך, הוא יותר,

גב' ארזה צ'רצ'מן: מה, הוא יותר נמוך?

ינברג:מר דויד וי

אני אסביר ברגיל אחת. אני אסביר מה ששחר אומר.

מר שחר סולר: שנייה, יש מה שדויד אומר יש היגיון, אבל לא יודע זה,

דוברת:

? לערכי היעד או ערכי הסביבה. לפי מה ניתן ההיתר?סאבל היתר הפליטה למה הוא מתייח

מר שחר סולר: זהו.


לי תדברו למיקרופון.לא שומעים אתכם, או

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמןלא, הבעיה, אני רוצה רגע לעצור את הדיון הזה. כי אגב ההערה שלך, הבקשה וזה אנחנו פה

בדלת האחורית,

רונית מזר:’ גב גולשים לדברים,


כן.




155

את היכולת כרגע לקבל החלטה ברורה. אפשר לכתוב את זה בהערה נכנסים לנושא שאין לנו כללית.



לא, אבל אתה אומר הכנתם משהו, העברתם,

רונית מזר:’ גב לא ראינו.


זה קשה,

מר דויד ויינברג: אם עם אפריים שלאין,זה תו


שנייה. רגע, שנייה. אני אומר,

רונית מזר:’ גב הולנת"ע לא ראתה.


אני אומר, לחפש נוסח אחר שהוא לא נוקט באיזשהו ערך שלא ברור עוד מה אנחנו בוחרים בלים,מתוכו. את הכיוון הכללי מק


אז זה ממש לא נכון מה שאתה אומר, אני רוצה להסביר.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן הנה, עובדה שהוא אומר אני לא יודע לאיזה ערך.

מר דויד ויינברג: אז אני אסביר במה מדובר. יש ערכים בחוק אוויר נקי,


, תהיה איתנו.שחר

מר שחר סולר: לא, אבל אין עוד ערכים כאלה.


שמדברים על שני רמות מסוימות. רמה אחת היא ערכי הסביבה, כאשר משרד להגנת הסביבה אומר מעל ערכי הסביבה אנחנו פוסלים ואומרים לא. וערך יעד שהוא ערך נמוך

תיות. אנחנו אומרים, אנחנו רוצים להבין את יותר אבל עדיין מעליו יש השפעות בריאו ההיבטים הבריאותיים אם זה יהיה, אנחנו לא אומרים בכל ערך,



156


שאתה אומר ערך יעד אצלם בהגדרות יש הגדרה מה זה ערך יעד?

מר דויד ויינברג: כן. בוודאי.


לר:מר שחר סו

היעד הוא החמור יותר.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן בסדר, אז אפשר לאמץ את הבקשה הזאת?


אפשר, רק תראה זה לא שאלה של הגנת הסביבה, הנושא הבריאותי אני לא בטוח שאתה, הועלה כבר בעבר בתכניות אחרות, נדון גם מול אפריים. אם אתם מרגישים שהנוהל,


בואו נעביר את זה לולנת"ע.

מר שחר סולר: שהנוהל הכול סגור, אם אתם מרגישים שהכול סגור וזה, בסדר. אני מציע,


לא, רק הנושא הזה של בכלל, שאם יש חריגה מהיעד אז אנחנו נבין את הצורך, אבל בואו מי אנחנו מחילים את זה.נדון בזה בולנתע ולא כאן. ואחר כך נחליט על


זה חלק מהגישה לגבי אישור של תסקיר השפעה על הסביבה צריך להגיד לאשר את זה, אבל שתדעו שאם, או להגיד לוועדה זה הבעת עמדה שאם זה יהיה מעל ערכי היעד. הזיהומים

יהיו מעל ערכי יעד, תידרש הערכת סיכון בריאותי.

רונית מזר:’ גבאבל ערכי היעד יהיו גם תוצר של הממצאים עכשיו של ההנחיות שאנחנו נותנים לתסקיר.

יוגש לנו התסקיר, נדע את כל הערכים ואז נוכל להחליט,

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן ובינתיים נגבש,


נכון, כרגע זה מוקדם לקבוע.

מר דויד ויינברג: וקדם, אני חושב שזה הכרחי.אני לא חושב שזה מ



157


או.קי.

רונית מזר:’ גב טוב.

דובר:

דורון, רק אם אפשר להעיר בקשר להערה של רותי. תחנת הכוח בבאר טוביה לא, הסוגיה עם כל המאבק הציבורי שהיה לא הוכרעה בשולחן של מוסד תכנון, של הות"ל. לא התקבלה

פסול את התכנית או לדחות אותה.החלטה ל

גב' רותי פרום: נכון, ואם לא הייתי יודעת מה לעשות שם, אני יודעת.


טוב, אני מציעה את הצעת ההחלטה. אני רוצה לומר דעתנו מאוד לא נוחה מזה שאין לנו עובדה שלפיו אנחנו בעצם מאשרים, אבל לאור ה תכנית אב, שאין לנו מסמך מדיניות

שאנחנו נמצאים באיזשהו משבר של משק חירום כרגע אנחנו,


רונית מזר:’ גבשנייה, אני רק מזכירה שבכל זאת יש כאן שלושה קריטריונים שבכל זאת תואמים איזושהי

וב מדיניות שהוצגה עד היום. זה גם באזור תעשייה, זה גם קרוב לרשת החשמל, זה גם קרלקווי גז. זאת אומרת זה עומד באיזשהם שלושה קריטריונים שהם בכל זאת לא לגמרי בשטח פתוח ולא מושכים בשבילם איזה קווים חדשים. אז בכל זאת ההצעה שלנו היא כזאת: המועצה הארצית סבורה כי המיקום המוצע לתחנת הכוח בשטח המיועד לאזור

ובצמידות לרצועת חשמל ארצית תואמת את תעשייה בקרבה למערכת הולכת הגז הטבעי העקרונות למיקום תחנות כוח. עם זאת, סבורה המועצה כי קרבת התחנה המוצעת לישוב נועם ולתכנית ההרחבה המקודמת עבורו דורשת בחינה מפורטת במסגרת תסקיר ההשפעה

על הסביבה. לאור האמור,

דובר: לא רק נועם, גם אבן שמואל וגם איתן.

מ"מ יו"ר הוועדה: -ון דרוקמןמר דור

או.קי. הישובים הסמוכים.

גב' עדנה פדרו: הישובים הסמוכים.





158

או.קי. זה יבחן בהנחיות לתסקיר, יש לזה הנחיות. בסדר. לאור האמור, מחליטה המועצה וח בדרום אזור התעשייה של הארצית להורות על עריכת תכנית מתאר ארצית לתחנת הכ

קריית גת בהתאם לנוסח ההוראה שצורף לכולם ויצורף להחלטה. לאשר את ההנחיות לתסקיר ההשפעה בהם ייבחן, בין היתר, היחס בין מיקום התחנה לישובים הסמוכים וההשלכות הנובעות מכך. יובהר בהיתר הפליטה כי האישור ניתן בכפוף לאישור התכנית

אומרת שזה יהיה ברור בכל מקרה. לגבי הבקשה שלך של הערכים אני בממשלה. זאת מציעה שזה יעבור לדיון בולנתע.


אז אני מציע את זה כהצעה נגדית.

מר שחר סולר:רונית, רק הערה. תוספת משהו קטן, רק צריך, אנחנו מבקשים שייכתב שהמועצה מקבלת

תכנית ובקשה להיתר פליטה.את ההמלצה לבצע הליך משותף של

רונית מזר:’ גב עוד הפעם, סליחה. המועצה.


שהמועצה מקבלת את ההמלצה,

רונית מזר:’ גב את ההמלצה שלכם?


כן, של הממונה, לבצע הליך משותף של תסקיר.

גב' ציפי רון: אני רוצה לשאול,

רונית מזר:’ גב כן.

:גב' ציפי רון

אם יש אפשרות שתצא מכאן המלצה או הנחיה או איזושהי חשיבה לאחד את הבדיקה הסביבתית גם ביחס לאשכולות. זאת אומרת זה לא יכול שבעוד,


זה נאמר שזה נעשה ממילא.

מר שחר סולר: נכון.


כן, אבל לאחד בבדיקה את הדברים האלה.



159

רונית מזר:’ גב אבל זה מה שכתוב בהנחיות.


אין, את לא יכולה לאחד ביניהם כי זה. את יכולה לבדוק השפעות מצטברות. השפעות מצטברות נבדקות ,זה נבדק, לא צריך להגיד זה אשכולות, זה הכבישים הסמוכים, זה כל

מה שפולט. יכול להיות שיש עוד דברים שפולטים.

ציפי רון:גב' זה קווי הולכה שיש בהם גם קרינה וכן הלאה. גם זה צריך להיבדק.


נכון, בסדר.

עמיר ריטוב: מר דוורן, יש לי הצעה נגדית.


כן, עמיר, הצעה נגדית.

עמיר ריטוב: מר ך בקידום, כי אם אנחנו נאשר את זה יש לי הצעה נגדית שאני חושב שהיא תהיה את הצור

ונבדוק את זה, ובסוף זה ייפול לא יקדמו עוד תכניות. אז ההצעה שלי מאמצת רק את החלק הראשון של רונית שאומרת שאנחנו רוצים לראות את משרד התשתיות מקדם תכנית

ם.וזהו, ולהגיד שהמיקום הזה שמוצע כאן בנוגע לקרבה למגורים אנחנו מציעים לא לקד רונית מזר:’ גב

לא אמרתי את זה בהחלטה בכלל. מבחינתך כאילו כל עוד אין תכנית אב סגורה שקובעת מדיניות אין קידום של אף תחנת כוח בארץ. זו המשמעות. זה לא לא את זו לקדם, כי זו

ההשלכה לא בות"ל ולא פה. עמיר ריטוב: מר

בסדר, או.קי.

רונית מזר:’ גב או.קי.

ריטוב: עמיר מר

שיקדמו תכנית והיא תתייחס גם לקרבה למגורים.

מר דויד ויינברג: הצעה נגדית.





160

הצעה נגדית היא דומה להצעה שלכם רק התוספת שהוספתי בעניין של, להקריא אותה האוויר, יעלו על ערכי שוב? התוספת, אמרתי במידה וערכי הזיהום, סליחה ערכי זיהום

היעד המוצעים בחוק אוויר נקי תבוצע הערכת סיכון בריאותי בתיאום עם משרד הבריאות.

גב' עדנה פדרו: אפשר להוסיף את זה.


אנחנו הצענו שזה יבחן במסגרת הולנת"ע.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן מה זה תסקיר בריאות. כיוון שאנחנו לא יודעים



מכיוון שאמור להיות איזה דיון בולנתע,

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן אנחנו מציעים איזה שינוי,


בהתאם לבקשה של דויד, כיוון שיתקיים דיון בחודשים הקרובים בולנתע בנושא של ים בריאותיים ויוחלט שם על איזושהי מדיניות אנחנו מציעים שלאחר הדיון, תסקיר

במסגרת הדיון ההוא בולנתע, הולנת"ע תחליט על איזה פרויקטים היא מחילה את זה.

מר דויד ויינברג: זה אני מסכים לזה, זה מבורך אבל זה בלי קשר להחלטה היום.


לא יכולים להקדים מבחינתנו את ההחלטה עוד לפני שהיה דיון על עצם הנושא וחמה אנחנו זה.

מר דויד ויינברג: אני הצעתי, זאת הצעתי.


או.קי. בסדר.

רונית מזר:’ גב בסדר.


הוא לא, גם הגישה של אתם יכולים לקבל אותה או לא לקבל אותה. אני חושב שהדברלדחות, להמשיך לדחות את עניין הבדיקה הבריאותית היא לא דבר וזה נמשך כבר הרבה

מאוד זמן, הוא לא דבר מבורך. הדבר הוסדר, ידוע בעולם והוצע כמודל.



161

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן בסדר, אין צורך לחזור על זה.

מר דויד ויינברג:שה להמשיך לדחות את זה היא לא דבר נכון. אני חושב שנכון שאנחנו נדון אז אני אומר הגי

בזה, אבל זאת הצעתי.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן בסדר.


בסדר.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמןשעוד לא אנחנו אומרים מכיוון שהמודל הזה עוד לא נדון אנחנו לא רוצים לאמץ עוד משהו

נדון, אנחנו אומרים שהולנת"ע כשהיא תדון ומה שהיא תחליט זה יכול גם על הדבר הזה. זה השיפור של הצעתנו.


אני מבין.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן עדיין נשארנו עם שלוש הצעות.


נו, אחר כך בתוך ההצעה שלנו יש שתי לא, יש לנו את ההצעה של עמיר לעומת ההצעה של תתי חלופות. אז זה שתי הצעות ואז בין שתי אלה.

עמיר ריטוב: מר

קודם כל נראה,

גב' איריס האן:ולמיטב ידיעתי 41אני רוצה להעיר משהו להצעה של עמיר. הרי זכה צוות תכנון בתמ"א/

הוא התחיל גם לעבוד.

רונית מזר:’ גב נכון.

מ"מ יו"ר הוועדה: -רוקמןמר דורון ד

נכון. בראשות משרד התשתיות.

גב' איריס האן: כן, אני יודעת.


הוא היושב ראש של ועדת העורכים.



162


או.קי.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן נכון.


מאוד דרקונית של עמיר, יכול אז יכול להיות שמה שאפשר לעשות, כי זה נשמע הצעה להיות שאפשר אפילו, זה לא,

דובר:

זה לא דרקוני.

גב' איריס האן:זה לא, אני גם חושבת שלא, אני מתכוונת להצטרף אליו אבל אני חושבת שאולי מה שאפשר

ואפילו 41לעשות כדי לא לתקוע לנצח את כל משק החשמל, להתניע שוב את תמ"א/ שהצוות ייתן לנו,


אנחנו מוכנים מחר בבוקר להתניע אבל מי שבעצם היה צריך,


מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן וקיבל את רשות הוועדה הודיע שהוא באופן חד צדדי עושה את העבודה אצלו בסדר.


יף להצעה של עמיר, אם הוא מסכים, שיש כבר התחלה של תכנית אב אז אולי אפשר להוס ואפשר להשתמש בה,


אין בה כלום, כי הם הפסיקו את כל,

גב' איריס האן: יש צוות.



ם המקצועי שאחראי על זה לקיים את זה. אנחנו לא יכולים, עם כל הרצון שלנו, בלי הגורעל זה אנחנו מוציאים כל פעם מכתבים ומתריעים וכולי. מנגד, מגיעים לנו דברים כאלה ואנחנו אומרים ואנחנו לא יכולים לעצור את זה. זה מצבנו. אני מציג את זה פה בצורה הכי

פשוטה.




163

רוג אותי, אם היה משהו שהם היו יכולים להביא אני, מה שאני מוכן, לפני שירדנה פה תה לנו כאיזשהו, עדיין לא אושר, עדיין לא זה אבל בהנה יש, זה הכוון.



לא, אני אומר לכם.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמןאי על זה להעביר שום דבר. אנחנו לא יכולים בלי לקבל נתונים מהגורם המקצועי שאחר

הקמנו את כל המערכת בשביל הדבר הזה, נתנו להם את הראשות של הוועדה לקדם את זה אבל אם אין לנו את השותף המקצועי לעניין ידינו כבולות, זה מצבנו.


טוב.

רונית מזר:’ גב אז אתה בהצעתך?


כן. כן.

:רונית מזר’ גב או.קי. אז בואו,


אז בואו נעשה,

מר יורם רודשטיין: אני רציתי לשאול,


אני מציע לעבור להצבעה.

מר יורם רודשטיין: רק בקשר להערה שהעיר על חלופת ההטמנה.


זה,לא,

רונית מזר:’ גב לא, אנחנו משאירים את זה כמו שזה.


מה שדובר פה זה במסגרת, זה אתה כבר מקדים מקדים מקדים את הזה. יש פה הליכים, יהיה במסגרת התסקיר וכדומה. אבל בואו קודם נכון. יש להצעה של עמיר לעומת שתי



164

אני חושב שקודם כל צריך לקבל החלטה אם אנחנו נמצאים. התתי חלופות האחרות והמועצה רוצה לקדם את התכנית הזאת, לתת הוראות כאלה ואחרות להכנת התכנית או להתכנות את זה בהכנת תכנית או בהצגת לא יודע מה, אולי עמיר תחדד את החלופה שלך.

את ההצעה שלך, מה בעצם אתה אומר.

עמיר ריטוב: מר ם, אני אומר אני מקבל את הפרק הראשון שאמרה רונית.עוד הפע


אין לי פרק ראשון.

עמיר ריטוב: מר לא, פרק ראשון, המשפט הראשון.


אבל זה לא בהצעת ההחלטה. הצעת ההחלטה,


עמיר ריטוב: מר ,41ארצית קוראת למשרד התשתיות לקדם את תמ"א/הצעת ההחלטה אומרת שהמועצה ה


לא, זה לא נאמר.

גב' עדנה פדרו: זה לא נאמר.


אני אחזור שוב על ההצעה.

עמיר ריטוב: מר אני אומר.


הוא אומר.

רונית מזר:’ גב אה. או.קי.

ב:עמיר ריטו מר

אני אומר, לא מה שאמרת אני אומר. בסדר. קוראת לקדם בדחיפות את התכנית, את , אם זה השם שלה.41תמ"א/

גב' עדנה פדרו:

ולהציג בפניה את תכנית החירום.



165


מה?

גב' עדנה פדרו: ולהציג בפניה נתונים.


יה. לקדם לנוכח הצורך באנרגיה, תנסחו את זה איך או.קי. עזוב, שחר, אני אומר, אין לי בע שאתם רוצים. עד לקידום התכנית הזאת לא לאשר את התכניות.


לא לאשר את התכנית הזאת.

מר שחר סולר: לאור צורך בראייה כוללת של משק האנרגיה.


תודה, שחר. זאת ההצעה שלי.

מ יו"ר הוועדה:מ" -מר דורון דרוקמן מי בעד ההצעה של עמיר?

מר טל רשף:

שבעה.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן מי נגד?


לא, מי בעד ההצעה השנייה.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן מי בעד ההצעה של היושב ראש.



ל לתת הוראה. אז קודם כל לתת הנחיה לאשר הנחיות.לא, קודם כ

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן לתת הוראה,


ולאשר הנחיות.



166

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן בלי התת חלופה.


בלי אותה תת חלופה, בכלל לתת הוראה.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: עם הוראה להכנת תסקיר לתחנה שנדונה כאן.לצאת



מי בעד הצעה חלופית בלי דקדוק בין תתי החלופות שלה, לתת הוראה להכנת תכנית. רונית מזר:’ גב

או.קי. אז אתה גם מצביע עכשיו בעצם.


מר טל רשף: רבותיי, להרים בבקשה.



יש נמנעים.

מר טל רשף: שבעה.


מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן בוא, תעשה עוד הפעם. עמיר, בבקשה, מי בעד ההצעה של עמיר?


מ"מ יו"ר הוועדה: -ר דורון דרוקמןמ

מי בעד ההצעה של לתת הוראה?

מר טל רשף: שבעה.


נמנעים?

מר טל רשף: נמנעים? שניים.



167



או.קי. היו שמונה בעד ההצעה,


מר טל רשף: בעד הצעת עמיר ריטוב שמונה, בעד הצעת היושב ראש שבעה, נמנעים שניים.


או.קי.

מ"מ יו"ר הוועדה: -מר דורון דרוקמן תודה רבה.



, מתקנים 10/ד/10ר תמ"א/שינויים בתקנות התכנון והבנייה בעקבת אישו -701/02תקנות

פוטו וולטאיים נוכחים בדיון:

מר אריאל סבן, מינהל התכנון גב' אפרת דון יחיא, יועצת משפטית מינהל התכנון


גב' רויטל קסטרו, מינהל התכנון גב' איילת צור,

כנוןגב' שירה ברנד, יועצת משפטית מינהל הת מר רן דרסלר, יועץ למינהל התכנון


מר דויד פילזר:

הרכב מצומצם אבל מאוד איכותי. אנחנו בעניין תקנות, תקנות תכנון ובנייה תקנות , תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים. ואנחנו באים 10/ד/10משלימות לתמ"א/

סקירי ההשפעה על הסביבה, היתר לעבודה מצומצמת בהצעות לתיקון התקנות של ת ובקשה להיתר תנאיו ואגרות לעניין האגרות.

דוברת: או.קי.




168

מר דויד פילזר:לעניין תסקירי השפעה על הסביבה היום התקנות מחייבות תסקיר לתחנת כוח. מכיוון

נו מציעים שמתקן פוטו וולטאי עד שבע מאות שמתקן פוטו וולטאי מוגדר כתחנת כוח אנחוחמישים דונם לא יחייב תסקיר אלא תהיה את האופציה. ועדה מקומית, אם תרצה, תוכל להחליט. לא תהיה מחויבת. מה גם שהתמ"א עצמה נותנת הנחיות סביבתיות ואומרת איך

ונם כמובן לטפל ומה לבדוק בתחנת, במתקן פוטו וולטאי. מעבר לשבע מאות וחמישים ד חייבים את התסקיר.


רגע, ומעבר לשבע מאות וחמישים דונם אתה מחייב את התסקיר?

גב' שירה ברנד: כן. כל תחנת כוח היום מחויבת בתסקיר.

מר רן דרסלר:

מעבר לשבע מאות וחמישים דונם זה בסמכות ארצית.

גב' רותי פרום: סליחה על השאלה אבל...

ירה ברנד:גב' ש

התקנות שקובעות חובת תסקירים הן תקנות התכנון והבנייה, בתקנות היום כתוב שתחנת כוח חייבת בתסקיר, בלי לקבוע מגבלה של גודל, אנחנו מתקנים את התקנות כך שההגדרה תחנת כוח פוטו וולטאית או מתקן פוטו וולטאי עד שבע מאות וחמישים דונם בעצם אנחנו

גדרת תחנת כוח המחייבת תסקיר. אנחנו לא פוטרים לגמרי.מוציאים אותו מה

גב' רותי פרום: התמ"א לא חיבה תסקיר?

גב' שירה ברנד: התמ"א קבעה הנחיות סביבתיות ספציפיות לגבי אותה הקמת תחנת כוח פוטו וולטאית.


כן.

גב' איריס האן: התכנון. דזה החלטת מוסאולי אפשר, אמרת שיש אפשרות לדרוש תסקיר ו


נכון.

גב' שירה ברנד: נכון.




169

זה ועדה מקומית, אני לא זוכרת, חלק ועדה מקומית,

מר דויד פילזר: מוסד התכנון הדן.

גב' שירה ברנד:

לא, בדרך כלל זה לא ועדה מקומית זה מחוזית.

גב' איריס האן: אולי אפשר,

סלר:מר רן דר

היום זה רק מחוזית.

גב' איריס האן:היום זה רק מחוזית. אולי אפשר שזה יהיה לדרישת המשרד להגנת הסביבה ולא החלטת

מוסד תכנון,

גב' שירה ברנד: אבל זה, הנוסח הזה בתקנות הוא,


לא, אבל בכל זאת אבל אפשר לעניין הזה, לסעיף הזה,

גב' שירה ברנד:כבר הכין 10/ד/10ף הזה, המשרד להגנת הסביבה בתיאום בעת עריכת התמ"א,תמ"א/לסעי

נספח הנחיות סביבתיות לתמ"א.

גב' איריס האן: אני יודעת.


יש נספח שמצורף לתמ"א.

גב' ארזה צ'רצ'מן: שלא נחשב תסקיר השפעה על סביבה?


תחנות הכוח האלה. שזה תחליף לתסקיר במקרים של

מר רן דרסלר:חשוב להזכיר, כל שטח שהוזכר בתמ"א כשטח פתוח ערכי, כולל שמורות וגנים ויער וייעור ואזור נופש מטרופולוני ונחל וסביבותיו הם אזורים שאסור לקדם בהם ממילא תכנית.

אנחנו מדברים על אזורים, בין השטחים הפתוחים רק על שטחים חקלאיים.

יד פילזר:מר דו



170

גם, המשרד להגנת הסביבה זה היועץ הסביבתי, לא חושב שמנהלית זה יהיה נכון לתת את ההחלטה בידי גורם אחד בלעדי שהוא יהיה המחליט והוא יהיה גם נותן ההנחיות. אגב, אני חושב שזה די רחוק, המצבים שבהם ירצו כלומר הדרך פתוחה, המשרד יוכל לשכנע או

ד התכנון, ברוב המקרים הוועדה המחוזית.לנסות לשכנע במוס

גב' איריס האן: עכשיו זה רק פוטו וולטאי זה לא תרמו סולארי?


זה רק פוטו וולטאי.

גב' איריס האן: פוטו וולטאי עד שבע מאות וחמישים?


כן.

גב' אורנה להמן:אנחנו נמצא את עצמנו לפעמים בלי חובת איך זה מבטיחים שאם זה בוועדה המקומית הכנת תסקיר, היא תפעיל שיקול דעת, זה וועדה.


כן על פי החוק, קודם על פי החוק הקיים אין ספק שזה וועדה מחוזית. מה לעשות, זה יעוד קרקע לתחנת כוח זה לא בסמכות ועדה מקומית. בעתיד לבוא שיהיה פעם החוק החדש

ןהוועדה המקומית גם על פי נוסח החוק שהוא כרגע מונח ולא סגור שוב דבר בעניי עדיין גםהזה, עדיין שוועדה מקומית תוכל לעשות את זה היא תצטרך תכנית מתאר שהיא בסמכות מחוזית שתיתן לה את סמכות לעשות את זה. אז אותה תכנית מתאר תצטרך גם לקבוע

הזה. ןהוראות בעניי

:גב' אורנה להמן כן, אבל, המתקנים הקטנים,


היום יש כבר מכוח התמ"א מקנים שהם ישירות בהיתר מהתמ"א, כבר היום.

גב' איריס האן: על גגות.


לא, גם על הקרקע באזורי התעשייה.

גב' איריס האן: אה, באזורי תעשייה. כן.




171

לא רק על גגות.

יריס האן:גב' א נכון.


כן, אם אין הערות נוספות האם אפשר לקבל את זה כהמלצת המועצה הארצית?

דובר: כן. כן.


אגב, זה נדון בהרחבה בוועדת משנה בנייה ותקנות.

גב' ירדנה פלאוט: ברור לנו.


ירים, אני עובר לעניין הבא.וזאת המלצת ועדת המשנה. רק לעניין התסק

גב' איריס האן:רגע, רגע, עוד משהו על זה. אלף, אני רוצה להסתייג מההמלצה, אני לא יודעת אני לא נוח לי

10ד/10הזה של מתקנים אנחנו בזמנו, באחד הדיונים על תמ"א/ ןאיתה לגמרי. אבל בעניי אישרנו תקנות לגבי אגרות,


רגע, תכף.

מר דויד פילזר: זה בהמשך. אנחנו נדון תכף באגרות.


אה, של הפוטו וולטאי.

מר דויד פילזר: כן.


כן, הנה עכשיו.

גב' איריס האן: סליחה, חשבתי שאה עובר למעגנות.


לא, קודם היתר לעבודה מצומצמת והצגתי את זה בהתחלה.



172

יריס האן:גב' א או.קי.


זה שלוש תקנות, שלושה עניינים שקשורים לתמ"א של המתקנים הפוטו וולטאי. הנושא השני זה היתר לעבודה מצומצמת. לפני כשנה פלוס החלטנו להגדיר מתקן פוטו וולטאי על

מרשות בניין, על גג בניין בהיקף לצריכה עצמית. עשינו את זה לפי ההנחיות שהיו לנוהחשמל, וזה הוגדר כעבודה מצומצמת. זה גם פתר בעיה של שימוש שלא הייתה לה הגדרה, ראינו את זה כשימוש נלווה לשימוש העיקרי. משאושרה התמ"א אז אנחנו במצב אחר, כלומר קיבלנו בעצם את ההסמכה ליעוד של מתקנים פוטו וולטאיים ואנחנו באים היום

ומצמת וגם מהניסיון שהמצטבר והתגובות שקיבלנו מהוועדות ומציעים להגדיר כעבודה מצהמקומיות היה להם קושי עם העניין הזה של צריכה עצמית, איך מגדירים אותו, איך בדיוק רואים אותו. אנחנו באים ומציעים שמתקנים שההספק אינו עולה על חמישים קילו וואט

דיון נרחב בוועדת המשנה אם יהיו בהסדרה הזו ויוכלו להיות עבודה מצומצמת. היהלהגדיר את זה בשטח או להגדיר את זה בהספק חשמלי. מכיוון שהמגמה במתקני החשמל הולכת ומשתנה, בעצם מצטמצמת בפחות שטח אתה מפיק יותר חשמל חשבנו שנכון יהיה וגם זה יקל על הוועדות מבחינת לבחון את העניין, כלומר הם יקבלו אישור הנדס חשמל על

הספק ולכן חשבנו שזה הדרך הנכונה להגדיר עבודה מצומצמת. מה גם שהיה חשש השאנחנו מגיעים להיקפים ולדברים שייתכן שעושים נזק למונח הזה של עבודה מצומצמת.

כלומר ייתכן דברים שהם לא כל כך מצומצמים.

גב' שירה ברנד:להקמת מתקנים פוטו רק עוד משפט הסבר אחד. מכוח התמ"א אפשר לקבל היתרי בנייה

וולטאיים על גגות. בתמ"א אין מגבלה לגבי שטח המתקן על הגג. יש גם מסלול שאפשר לקבל מכוחו, מכוח התמ"א להוציא היתרים על פני הקרקע גם אין פה, המגבלה היא שלושים אחוז משטוח אזור התעשייה אבל זה לא נמדד בקילו וולטאים. מה שאנחנו באים

זה לא שעכשיו אין אפשרות להוציא היתר. בוודאי שיש אפשרות להוציא להגיד בתקנות היתר. דרך המלך היא לגשת ולהוציא היתר. השאלה היא מה מכל המתקנים האלה שהם יכולים להיות מאוד גדולים ראוי לו להיכנס להגדרה מצומצם, עבודה מצומצמת. זו לא

ת לא קובעות פה את מסלול הרישוי, שאלה של מסלולי רישוי כי אנחנו לא בתקנות, התקנוהן רק אומרות מה הן אותם מתקנים שאנחנו יכולים להכניס אותם להגדרה מצומצם שאפשר יהיה להכניס לעניין הזה. חשוב להדגיש שהיום בהגדרת עבודה מצומצמת יש מתקנים מאוד מאוד קטנים, יש לנו את המזגן ואת הדוד שמש ואת האנטנה לקליטת

ו אנחנו מדברים על מתקנים מאוד מצומצמים ולכן הדילמה הגדולה בוועדת שידורי רדיהמשנה הייתה באמת מה מתוך המתקנים האלה של הפוטו וולטאי אפשר לנסות ולהכניס

תחת ההגדרה של עבודה מצומצמת.


גב' רותי פרום: מ"א.שהיקף יותר גדול יטופל בדרך של רישוי על פי הת


לא, בוודאי שלא, לא צריך, כל מה שלא עבודה מצומצמת זה המסלול הרגיל.




173

כן, בבקשה, חנן.

מר חנן ארז:אני מבקש ככה, בשעתו הגדרנו מתקנים קטנים. אני בהחלט גם על פי הניסיון כבר וגם

וניים,בוועדה המחוזית שלנו בהחלט מופיע גם עם מתקנים בינ


מר חנן ארז:לעומת זאת, כאשר נגיע לנושא של אגרה שם יש בהחלט תביעה מגובה מסוים כן להחיל

אגרה ואני אכנס לזה בדיון על האגרות.

גב' שירה ברנד: לא, אבל אנחנו לא דנים עכשיו על האגרות זו סוגיה אחרת האגרות.

מר חנן ארז:

.אני יודע

רונית מזר:’ גב תכף, זה בסעיף הבא. כן, בבקשה, עמיר.

מר חנן ארז:

אני מבקש להרחיב את ההגדרה.


רונית מזר:’ גב בבקשה, איריס.

גב' איריס האן: רציתי לשאול כמה בערך זה בשטח חמישים קילו וואט.


. כיום, אבל הטכנולוגיה הולכת ומשתנה.בין ארבע מאות לחמש מאות

גב' איריס האן: בין ארבע מאות וחמש מאות דונם?


מטר, מטר מרובע.

גב' איריס האן: אם זה על הקרקע.




174

זה לא משנה.


גב' שירה ברנד: אבל הטכנולוגיה משתנה, איריס,

ריס האן:גב' אי

אני יודעת. אני יודעת.

גב' שירה ברנד: בעוד חצי שנה זה יכול להיות גם מאתיים חמישים מטר.


בסדר, אני שואלת, כרגע זה משהו בערך עד חמש מאות מטר מרובע.

גב' שירה ברנד: כן. עבודה מצומצמת זה רק על הגג, לא על הקרקע.


אה.

שירה ברנד:גב' בוודאי, רק על הגג. על גג הבניין. ובכל מבנה אפשר פעם אחת עבודה מצומצמת פעם אחת

על גג מבנה, לא שיעשו בתשלומים. חמישים קילו וואט ועוד חמישים קילו וואט.

רונית מזר:’ גב או.קי. הערות. אז פה אחד. נושא הבא.

מר דויד פילזר:שהסברנו מקודם זה היה בעצם רק במסלול של עבודה נושא הבא זה באמת האגרות שכפי

מצומצמת למתקנים קטנים על הגג ואז זה היה באגרה של עבודה מצומצמת. נתבקשנו והיינו כאן לפני שנה אולי פחות משנה לעניין מתקנים מאוד גדולים שאז ראינו שהאגרה

לי שלושים ושלושה למתקנים האלו, אם היינו באגרה הכללית של שלושים שקל מעודכן, אושקלים עכשיו למטר רבוע אז זה הגיע לסכומים מאוד גבוהים ואז למתקן של אשלים אז הפחתנו את האגרה ואמרנו מאה שקל לדונם. ההצעה כרגע זה שהאגרה תהיה שקל וארבע עשרה. כלומר שקל וארבע עשרה זה המעודכן של שקל למטר רבוע עד עשרת אלפים מטר

פים מטר רבוע זה יהיה עשרה עשר אגורות למטר רבוע. כלומר שהוא רבוע. מעל עשרת אל המקביל או של מאה שקל לדונם.


רק להבין, איך אמרת, עד עשרת אלפים.

מר דויד פילזר: עד עשרת אלפים.



175


זאת אומרת עד עשרת אלפים שקל וארבע עשרה.

מר דויד פילזר: כן.

ריטוב: עמיר מר

מעל עשרת אלפים אתה יורד לעשר אגורות.

גב' שירה ברנד: נכון.


כן, לעשר אגורות.

עמיר ריטוב: מר כן, אבל מה שאתה כותב בתקנות זה שנגיד סתם לדוגמא אחד יש לו אלף הוא יעשה אלף

ומאה כדי לשלם פחות

מר דויד פילזר: לא. לא.

ם ביחד)מדברי-(לא ניתן לתמלל


עשרת אלפים במטרים הראשונים.

עמיר ריטוב: מר בסדר, רק רציתי שזה יהיה ברור.


וגם הבהרה נוספת חשובה אנחנו רק מדברים על המתקן הפוטו וולטאי עצמו.

עמיר ריטוב: מר בסדר.


גרה הרגילה.המתקנים, המבנים האחרים ככל שיש הם בא

גב' שירה ברנד: אנחנו מדברים רק על הלוחות, על המראות.


מר חנן ארז:



176

אני רוצה להבין,


רונית מזר:’ גב חברים. איריס מדברת.


אמת אגרה יותר נמוכה, זה אם אתה בעבודה מצומצמת על גג בניין במשהו קטן אז זה באגרה של עבודה מצומצמת. אם אתה במתקן גדול זה לפי שטח, אני מדבר כרגע על שטח של המראות, כלומר המתקן הפוטו וולטאי עצמו, הקולטים וזה לא משנה אם זה על הגג או על

הקרקע.

גב' איריס האן: כלומר מחשבים את האגרה על הגג.


כן.

שירה ברנד: גב'אנחנו לקחנו בחשבון ולפי הבדיקה שלנו על הגגות זה מגיד, הגדולים מאוד מגיעים לשמונת

אלפים, עשרת אלפים מטר. מעל עשרת אלפים מטר זה בדרך כלל על הקרקע.

גב' ארזה צ'רצ'מן: שאלה.



ור הוצאת היתר בנייה. בדרך כלל הוצאת היתר בנייה זה הוועדה המקומית, כלומר זה עב בוועדה המקומית.

גב' ציפי רון: יש לי שאלה.


כן, בבקשה.

גב' ציפי רון: האם אין לנו יותר עניין לנצל גגות ולעודד ניצול על גגות מאשר על הקרקע, האם לא כדאי...


ניין הזה. בדרך כלל המתקנים היותר קטנים יהיו על הגגות. ועדת המשנה שקלה את הע המתקנים היותר גדולים יהיו על הקרקע.



177


לא, אבל אני שאלתי,


גב' ציפי רון:אבל הבדל במחיר, הבדל בתמחור בין מתקנים על הקרקע שיהיו יותר יקרים במידה

ם על הגג, כי בסך הכול יש לנו כן עניין לשחרר את הקרקע ולהעדיף את ובין מתקני תמסוימ הגגות.



אני מסתכלת קדימה, לאור האינפלציה, לאור הבקשות הדוהרות ללכת על הנושא הזה ויותר קל על הקרקע ויותר זול.


האגרות ועשינו תיקון גדול לפני מספר שנים אמרנו, הצענו שזה, לא, לא, אנחנו בכל עניין ןשאגרות הינן כלי מדיניות תכנונית כלשהו. וגם לעניין הזה. וגם לא רצינו לסבך את העניי

לעניין האישור בוועדות.

מר רן דרסלר:חשוב לי להדגיש שההצעה הנוכחית היא משווה את התנאים בין הגג ובין הקרקע. בניגוד

למצב הנוכחי שכאילו העדיף את הקרקע על פני הגג, לפחות זה משווה.

רונית מזר:’ גב נכון.

גב' שירה ברנד:מאה שקלים לדונם אם היינו משאירים את זה מאה שקלים לדונם זה נתן עדיפות מאוד מאוד גדולה לקרקע. ולכן שינינו את זה כך שזה עד עשרת אלפים מטר מרובע זה כמעט

דבר אבל המבנים האלה הם על הגגות בדרך כלל. אבל מעבר לזה, שזה מבנים מאוד אותו המאוד גדולים אני, מה שאני הבנתי בעלויות של הדברים האלה, האגרה היא לא משנה שבכלל משנה. אנחנו מדברים על סכומים של מעל עשרת אלפים דונם אנחנו מדברים על

לים. עשרת אלפים השקל האלה לא ישנו את החל מעשרה מיליון שקלים שהדברים האלה עושיקול דעתו של היזם אם ללכת למסלול הזה או הזה. זה לא יהיה השיקול לצורך העניין.

לכן נראה לנו שההצעה שהגשנו היא מאוזנת בין כל הנושאים שצריך לקחת בחשבון.

מר חנן ארז: י שקלים.זה לא חמישים אלף שקל, תאמני לי הוא משקיע שם עשרות מיליונ


לכן, האגרה באה לשקף לוועדה המקומית, בעצם לתת לה איזשהו החזר על עבודתה בתקופת בקשת ההיתר.



178

מר רן דרסלר:

אגב, על הגג יש לה יותר עבודה לבדוק מאשר על הקרקע.


מר אשר אברגי'ל:ייט, נכון. במאה דונם הוא צריך לשלם עשרים אלף יזם שבא עם מאה דונם לחמישה מגה ב

שקל אגרה. היום את הולכת לבנות בית של מאתיים וחמישים שלוש מאות מטר את משלמת כמעט עשרת אלפים שקל.

גב' עדנה פדרו:

נכון.

מר אשר אברגי'ל:ת הטיפול בזה ובזה הוא טיפול שונה. הטיפול בבקשה... הוא הרבה זמן והרבה משאבים וא

מדברת איתי פה על.

גב' שירה ברנד: אתה בודק דונם, אתה בודק מאה דונם אני לא בטוחה שיש כזה הבדל.

מר אשר אברגי'ל:

לא, הטיפול. כלומר מה שאני רוצה לומר את בונה בית במיליון שקל ואת משלמת עליו יליוני שמונת אלפים תשעת אלפים שקל אגרת בנייה. את הולכת להשקיע במיזם עשרות מ

שקלים את משלמת עשרים אלף שקל.

גב' שירה ברנד: אבל האגרה היא לא פונקציה של ההשקעה שלך בפרויקט,


מר אשר אברגי'ל:אבל אנחנו פה, אני אמרתי גם לדויד בוועדת משנה המגמה שלנו היא לאפשר לוועדות

כלומר לכסות את התוצאות שלהם.ובנייה להחזיר, ןהמשנה, לוועדות תכנו

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: נכון, את העבודה שלהם.


נכון, אני אומר זו עבודה יותר מורכבת מאשר לבנות בית של מיליון,

רונית מזר:’ גב טוב, בואו נמשיך הלאה. אנחנו מאשרים את זה פה אחד. תודה, נושא הבא.


נן, רצית להציע הצעה. הם אישרו פה אחד.ח



179

מר חנן ארז: אישרו?


תציע. ככה.

מר חנן ארז: טוב, אני רוצה בכל זאת להציע


כן, סליחה, ארז.

מר חנן ארז: אני רציתי להציע בכל זאת הצעה נגדית.

רונית מזר:’ גב כן.

מר חנן ארז:

ל בתכניות האלה בוועדה הם גורמות, זאת אומרת מחייבות הרבה מאוד אני חושב שהטיפוהשקעה בזמן, אין פרופורציה בין היקף ההכנסה שתהיה בין שטחים כאלה ובין האגרה

שנגבית. ולכן אני חושב שצריך להעלות את האגרה.

גב' שירה ברנד:י מאוד דומה לבדיקה אני רוצה להגיד, אני אומרת לך הבדיקה של היתר למתקן פוטו וולטא

של היתר של כל מתקן הנדסי אחר. והתעריף הזה של שקל למטר או שקל למטר קוב זה התעריף שנקבע בכל המתקנים האלה. זה לא שונה מהתעריפים האחרים שנקבעו אולי במתקנים אחרים. אני לא יודעת למה אתה חושב שדווקא התקן הפוטו וולטאי שהוא די

ונם באלף דונם בעצם אתה.חוזר על עצמו במאה ד

מר חנן ארז: לא, אם זה על מבנים,


המבנה הוא משלם שלושים ומשהו שקלים, בדיוק כמו מבנה של בית מגורים. אני לא מדברת על המבנים המבנים הם בנפרד. התעריף הזה הוא רק על הלוחות, על המראות, על

ה כולל כל מבנה שהוא חלה עליו האגרה כמו כל הקולטים עצמם. על המבנים יש מבנה וזמבנה רגיל. השלושים שקלים, שלושים ומשהו, נדמה לי שזה היה שלושים ואחת שקלים

למטר מרובע, כמו המבנים הרגילים האחרים, כמו כל יעוד סחיר אחר.

גב' אורנה להמן: למה להוזיל?


אנחנו לא מוזילים לו.



180

מן:גב' אורנה לה אתם מוזילים ליזם.


כי להשאיר את זה שלושים שקלים למטר לעשרת אלפים מטר זה,


גב' רונית מזר:טוב, הוועדה בדקה את זה. זו הייתה ההמלצה שלה לאחר כל מכלול השיקולים. אז אני

למשוך את זה. מי בעד הצעת ועדת אומרת אין בעיה, בואו נגיע למצב שמצביעים, חבלהמשנה? בואו, מי בעד הצעת ועדת המשנה בבקשה? רותי, אבנר, אתם רוצים להיות איתנו

בקשה רגע.

גב' רותי פרום: כן. כן.


יש כאן את ההצעה של ועדת המשנה. מי בעד הצעת ועדת המשנה?


:מר עמיר ריטוב יש עוד הצעה?

דוברת:

לא.

מר טל רשף: תרימו, תרימו.


בואו נרים גבוה.

גב' איריס האן: יש עוד הצעה?


ההצעה השנייה היא להעלות. להשאיר בתעריף הרגיל שזה שלושים שקלים.


מר טל רשף: אחת עשרה.

זר:גב' רונית מ



181

או.קי. מי בעד להשאיר את המצב כמו שהוא כיום?


גב' רונית מזר: אז מי בעד להשאיר את המצב כמו שהוא היום, שלושים שקל? או.קי.

מר טל רשף:

שניים.

גב' רונית מזר: ומי נמנע?


פעם ראשונה בחיים שאני נמנע.

:גב' רונית מזר תודה. אנחנו עוברים למעגנות.


יש מצב שבו עושים איזשהו את היעילות וכן הלאה, אם אין טעם לחזור למצב כאילו וכן הלאה. זאת אומרת לקבוע שבפרק זמן מסוים תהיה רביזיה, זאת אומרת ראייה מחודשת

לראות אם זה היה יעיל או לא. מוצדק או לא מוצדק.

ר:מר דויד פילז זה לא בנוי לתוך התקנות.



טוב, חברים, בואו נמשיך הלאה. אנחנו בפיגור נורא רציני. בבקשה, דויד, תמשיך.

תקנות עבודה ושימוש הטעונים היתר, חפירה במעגנות -601/02תקנות נוכחים בדיון:

מר אריאל סבן, מינהל התכנון ת דון יחיא, יועצת משפטית מינהל התכנוןגב' אפר


גב' רויטל קסטרו, מינהל התכנון גב' שירה ברנד, יועצת משפטית מינהל התכנון

מר רן דרסלר, יועץ למינהל התכנון גב' איילת צור,

מר רוני, רשות הספנות

מר דויד פילזר: את עניין המעגנות. אני רק אציג



182



לפני כחודשיים, הייתה בקשה לבנות את התקנות,


מר דויד פילזר: ולכן זה נעשה. שירי.


כן, שירי, בבקשה.

גב' שירה ברנד:חודשיים, כמו שאמר דויד, הייתה בקשה שמכיוון אני מזכירה לכם, אנחנו היינו פה לפני

שמדובר בנושא שהוא קשור לסביבה החופית, הולחו"ף מתמקצעת יותר בתחום ולכן ביקשו לקיים את הדיון בנושא בולחו"ף. הנושא הוא בעיקרון התאמה לתקנות הנמלים מעגנות,

ימית. זאת תקנות של משרד התחבורה. שבתקנות הלאה נקבעה, במסגרתן נקבעה מפהמפה שקובעת את גובה פני הקרקע בתוך הים. יש צורך בחופי הארץ בגלל התנודות של הגלים, החול מגיע בעיקר מכיוון דרום לצפון, אבל החול שמגיע עם גלי הים סותם את הכניסה למעגנות. ולכן צריך לשמור על איזשהו עומק קבוע. העומק הזה, לפי תקנות נמלים

במפה הימית ובנוסף לכך יש תכניות, כמובן, שחלות במרבית המעגנות ומעגנות, נקבע והיתרי בנייה שיצאו למרבית המעגנות ולכן התקנות שאנחנו הצענו היו שיתקיימו שלושה תנאים מצטברים אפשר יהיה להכניס את התקנות האלה. לבצע את עבודות התחזוקה

פשר להכניס במסגרת עבודות השוטפת של המעגנות, להשאיר את מפלס החול הקיים, אאחרות בהיתר. עבודה לשימוש הפטורים מהיתר, זה כל מיני סוגים של עבודות חפירה וחציבה. כאמור, המועצה הארצית ביקשה לקבל את עמדת הולחו"ף, אני מקריאה לכם את החלטת הולחו"ף. הולחו"ף מחליטה להמליץ למועצה הארצית לאשר את ההצעה לתיקון

מו כן, וזה התוספת שהולחו"ף מבקשת, ממליצה הולחו"ף להסדיר סוגיה זו גם התקנות. כביחס לנמלים ולפטור עבודות חפירה דומות המבוצעות בנמלים. הכוונה לנמלים אחרים שלא כלולים בתקנות הנמלים מעגנות. בהקשר זה יצוין כי ייתכן ויהיה צורך בתיקון תקנות

יחס לחפירת החול ממעגנות יפה באותה מידה גם הנמלים במקביל, אך הרציונאל החל בביחס לנמלים. הולחו"ף ממליצה עוד להבהיר בנוסח התקנות כי גם הטלת החוף על החוף תהיה פטורה מהיתר, על פי חוק התכנון והבנייה, בכפוף לתנאים המצטברים. בנוסף, כדי

לדווח לאחר לא לקשור את זה לאישור התקנות פנה הולחו"ף למשרד להגנת הסביבה כשנתיים על ההיתרים הניתנים על ידי הוועדה הבין משרדית למתן היתרי הטלה לים. זאת אומרת הולחו"ף לא רק שהמליצה על המלצת התקנות אלא אפילו ביקשה להרחיב אותן. לגבי בקשת ההרחבה של, הצעת הולחו"ף מהבחינה המשפטית אנחנו לא יכולים לקבל

יבות. נתחיל, דבר ראשון, לגבי נמלים. ביקשו להחיל את התקנות אותה. יש לנו כמה וכמה סגם ביחס לנמלים. אנחנו מכניסים נושאים שקשורים לעבודות של חפירה וחציבה לתקנות עבודה ושימוש הפטורים מהיתר, בעצם מחילים עליהם את הפטור רק כאשר יש להם

ה שקובעת איזשהן נורמות הסדרה במסגרת אחרת. כאשר פה, גם פה יש לנו הסדרה מקבילבפיקוח וחקיקה אחרת, אנחנו אומרים בסדר עבודות חפירה מהסוג הזה אנחנו יכולים להגיד שהן פטורות מהיתר. מכיוון שהנמלים האחרים לא מוסדרים בחקיקה עדיין, שתהיה חקיקה לגבי נמלים ולא רק לגבי מעגנות אז אולי יהיה מקום לבחון את הנושא הזה אבל



183

שאין מקום תאין הסדרה חקיקתית כזאת, ולכן אנחנו סבורים ברמה החקיקתיכרגע להכניס את התקנות גם לנמלים שהם לא כלולים בתקנות הנמלים מעגנות. בקשה נוספת של הולחו"ף הייתה שגם הטלת החול הזה על החוף, גם היא תהיה בעצם במסגרת הפטור.

פירה לכן זה גם מאוד קשה להגיד שזה נכנס עוד הפעם, הטלת חול על החוף זה לא עבודות חפה לתקנות עבודה לשימוש הפטורים מהיתר. היבט נוסף הוא שכל הנושא הזה צריך להיות מתואם על ידי מישהו, מפוקח על ידי מישהו, אין לנו פה את אותה הסדרה כמו שקיימת לנו

ים, עם כל הרצון בתקנות הנמלים מעגנות שתכנית של אותה מפה ימית ולכן אנחנו סבורהטוב של הולחו"ף, את הבקשה הזאת להרחיב אנחנו סבורים שהמבחינה המשפטית אי אפשר לקבל ואנחנו מבקשים, בעצם מגישים פה בחזרה את אותו נוסח מקורי שבתיקון קל

שתכף אני אגיד אותו לאישור ולהמלצה לשר להתקין את התקנות.

גב' ארזה צ'רצ'מן: י שאפשר יהיה להטיל את זה על החוף?אפשר לעשות משהו כד


את החול הזה, אפשר. אבל זה פשוט לא יהיה בפטור מהיתר.

גב' רונית מזר: אפשר, יש היתר הטמנה.


בהיתר, אפשר הטיל על החוף בוודאי אבל לא ככה, זה צריך להיות מתואם עם כל הגורמים. זה באמצע החוף ערימת חול, אני רק רוצה להדגיש את התיקון פתאום באים ומערימים את

שאנחנו עושים. התיקון הוא בעיקר תיקון של נוסח, אבל הנוסח במקור אמר עבודות, יש שלושה תנאים מצטברים. אחד, העבודות נעשות לצרוך שמירה על פני הקרקע ותכף אני

לים מעגנות. ושלוש, העבודות ארחיב על זה. שתיים, העבודות נעשות בהתאם לתקנות הנמנעשות על פי היתר מהוועדה להיתרים שלפי חוק מניעת זיהום הים. זאת אומרת יש לנו שלושה גורמים שפה מפקחים בעצם על ביצוע העבודות. לגבי הגורם הראשון: העבודות נעשות לצורך שמירה על פני הקרקע, אני רוצה להקריא לכם פשוט נוסח מתוקן יותר.

ות נעשות לצורך שמירה על פני הקרקע, כפי נקבעו במפה הימית כמשמעותה בתקנה העבודשלושים וחמש בתקנות הנמלים מעגנות וכן היתר הבנייה והוראות התכנית החלה במקום, ככל שנקבעו. זאת אומרת אנחנו כתבנו במקור הניסוח היה ובהעדר תכנית כך אנחנו פשוט

הוראות תכנית כדי לשפר את הניסוח של התקנות מתקנים את הנוסח ככה שככל שנקבעו ושלא תהיה סתירה בין תכנית ובין, התקנות עצמם.

מר רוני:

רגע, ומה קורה בהעדר היתר? בהעדר תכנית?

גב' שירה ברנד:בהעדר תכנית יחולו המגבלות שנקבעו במפה הימית. אנחנו פשוט הסברנו בדיון הקודם

שאין בהם תכנית. שישנם נמלים עתידים, כמו עכו,

מר רוני: נכון, צריך לפנות לנפוליון.




184

לבצע עבודות ללא תכנית ולכן הניסוח המצד אחד, מצד שני אנחנו לא רוצים לתת לגיטימצי הוא כמו שהקראתי.


כן.

גב' ירדנה פלאוט:לכסות אותו. או.קי. שלא יהיה שם איזה היתרי כן ,אנחנו נצטרך כנראה עכשיו גם כן

חפירות כאלה שיפלו שם ליד,


גב' שירה ברנד: אנחנו מדברים רק על מעגנות.



הוועדה במשרד להגנת הסביבה,


:גב' שירה ברנדהוועדה שמאפשרת הטלת פסולת היא תאפשר להטיל את זה על הצינור? זה החשש? כי את

אומרת,


גב' איריס האן: לא, שבחפירות יפגעו בצינור.


לא חופרים, הם מחזירים את פני הקרקע לקדמותם

מר רוני: אפשר? צהריים טובים.

מזר:גב' רונית

.ןתדבר רק עם המיקרופו

מר רוני:עם המיקרופון, טוב. אני רוני מרשות הספנות והנמלים. תקנות הנמלים מעגנות זה עבודה

פשוטה כי מעולם לא דשלי. הנושא עלה ולא מופיע, דרך אגב, בנושא של נמלים מסיבה מאולים מעגנות. תוך נדרשנו להיתר חפירה לצורך שמירה במעגנות, גם בטרם היו תקנות הנמ

כדי הדיונים בוועדת הכלכלה קם משרד הפנים ואמר רגע, כדי לשמור על עומק המעגנה



185

והחפירה אתה חייב היתר. למרות שבחמישים ומשהו, שישים שנות מדינה לא נדרשנו להיתר לנושא. ואז אמרנו, או.קי. אם אנחנו צריכים היתר אנחנו מבקשים פטור כי זו

מו שיבקשו ממני היתר לצבוע את הבית שלי מחדש, זו אחזקה החזקה שוטפת. זה כמשותפת שמבוצעת במהלך כל השנה, כמעט בכל המעגנות. הבדלנו הבדלה מאוד ברורה בין העמקה. אם עכשיו בא המרינה ואומר העומק אצלי במפה הימית הוא ארבעה מטר ואני

לים, אמרנו זה מחויב רוצה להעמיק לחמישה מטר כדי שיוכלו להיכנס כלים יותר גדובהיתר. זה שינוי פני הקרקע מהותי. אבל העומק במפה הימית של המרינה הוא ארבעה מטר ואחרי שבוע הוא שלושה וחצי בגלל הסחף של תנועת החולות צפונה בים וזה דבר שקורה קבוע. כדי להחזיר אותו לארבע, לשמור על העומק הבטיחותי שהוא חייב להיות

בקש היתר כי זו עבודה שמתבצעת כל הזמן, כל השנה, כל השנים. בתדירות הוא לא יכול ל שונה בין מרינות בהתאם לסחף בהתאם למזג האוויר, בהתאם לסערות ולגלים.


העומק של ארבע מטר במפה הימית.

מר רוני: אני נתתי סתם ארבע, זה לא משנה. העומק הקבוע במפה הימית,

ב' אפרת דון יחיא סטולמן:ג

מי קבע אותו? על בסיס מה הוא נקבע? על בסיס, לא המצב הקיים אלא על בסיס הוראות בטיחות שאתם?

מר רוני:

יש עומק מינימאלי שהוא בטיחות שזה אחריותי.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: של תקנים.

מר רוני: ואני זה שמנחה את המרינה לחפור ועכשיו,

' אפרת דון יחיא סטולמן:גב

זה לא קשור... של היער,

מר רוני:לא, העומק המקורי של המרינה, של כל מרינה הוא מעבר למינימום הבטיחותי, כמובן כי הוא מאפשר גדלים שונים. הוא מופיע במפה הימית בהתאם לתכניות המרינות השונות.

לקבל תכנית צריך לפנות בערך למרינות הישנות, ההיסטוריות, עכו יפו וכדומה שכדי להורדוס לקחנו את המצב הקרקע הקיים במרינה והצבנו, אמרנו זה הנתון. עם זה המרינה חיה אלף מאה שנה, עם זה היא תחיה באלף הבאים כנראה. אם היא תרצה להעמיק שתבוא

, שיש לבקש היתר. זה בסדר. אין לי בעיה עם זה. אבל כדי לשמור על שלושה וחצי מטר, נגידבכניסה לנמל עכו ושתיים וחצי זה כבר בעיית בטיחות, לא יכול להיות שיבואו ויגידו לו כל שבוע תבוא לבקש היתר. עכשיו תהליך הוצאת היתר אתם יודעים יותר טוב ממני כמה זמן

הרי. לכן ביקשנו היתר, םהוא לוקח, ובינתיים עד שהוא יקבל את ההיתר המרינה תיסתתי, לצבוע את הבית. בנמלים התקנה עדיין לא קיימת, אצלנו, מסיבה בדיוק כמו שאמר



186

מאוד פשוטה כי אמרתי לא נדרשנו אף פעם להיתר לצורך שמירה, זה נולד תוך כדי דיוני ועדת הכלכלה ואז הוועדה קיבלה את עמדתנו וגם אמרה לנציג משרד הפנים תפעלו לתת

יר עומק בטיחות במרינות, התקנה כבר את ההיתר. עכשיו אצלי בתקנות, בגלל שאני מגדקיימת בתקנות המעגנות. אנחנו היום עובדים במשרד, משרד התחבורה, לעשות תקנה זהה לנמלים שהם לא מעגנות. המעגנות, למי שלא יודע, זה הנמלים הקטנים, המרינות. כל

, הם הנמלים המסחריים, חיפה, אילת, אשדוד, קצ"א אשקלון, נמל חדרה, הם לא מעגנותנמלים גדולים והתקנה הזאת שלי לא חלה כרגע עליהם, ייקח זמן, התהליך אתם יודעים חקיקה לוקחת זמן במדינה יהיה כזה גם לנמלים. העלו בדיון בולחו"ף, ובצדק, את הצורך של הנמלים לאותו דבר. אם נמל רוצה להעמיק כדי לאפשר לאוניית מכולות גדולה יותר

אבל כדי לשמור על עומק הבטיחות שאותה בעיה קיימת גם לנמלים להיכנס שיבקש היתר, הוא צריך את אותו פטור כי זו עבודה מתמשכת ושוטפת. יכול להיות,


אתה לא קובע את הגובה בנמלים?

מר רוני: אני ממונה על המעגנות.


המשרד התחבורה.

מר רוני: ורה ממונה גם על הנמלים,משרד התחב


והוא קובע,

מר רוני:לא קבעו תקנה כזו בעבר, אני אומר, מכיוון שלא נדרשנו אף פעם להיתר. לא מצאו, אז לא

קבעו את זה. הנושא של בקשה,

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: העומק הוא נקבע על ידי משרד התחבורה?

מר רוני:

מפוקח.הוא

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: לשמור עליו.

מר רוני:

כן.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: הוא קיים, זאת אומרת הצורך לשמור על העומק קיים.



187

מר רוני:נכון, אותו צורך קיים, אני אומר. רק לא קבעו תקנה, בתקנה שאומרת לנמל כל פעם

אין תקנה כזו עדיין. אני סבור, לפחות, שיש שהעומק יורד מתחת לסף מסוים תשאב. ולכן מקום להחיל את הפטור גם על הנמל,


שיהיה לכם תקנות.

מר רוני: סליחה?


שיהיה לכם תקנות.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: יש, כבר היום הוא דורש.

מר רוני:

עומק. זה לא מוגדר עדיין בתקנה כי משרד אני אומר, אני דורש מהנמל היום לשמור על ה הפנים לא בא ואמר בואנה אתה צריך פטור, אתה צריך היתר.


תקנות היתר של משרד התחבורה, לא היתר של רשות הרישוי מחוק התכנון והבנייה. משרד ם זה נמל.התחבורה מוציא עומק שחייבים לשמור עליו, בין אם זה מעגנה ובין א

מר רוני:זה לא מופיע בתקנה בנמלים, זה מופיע בעבודה שוטפת. אין תקנה היום שאומרת לנמל

תשמרו על העומק, יש עבודה שוטפת.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: הם לא שומרים על העומק?

מר רוני:

זה מחויב הם שומרים בוודאי, כי זה בטיחות, אבל זה לא מחויב בתקנה כיום, במעגנות היום בתקנה.


הסבר מאוד בעייתי.

גב' ארזה צ'רצ'מן: הוא אומר לך מה קיים.

מר רוני:

אני אומר לך מה הסיבה. גם אצלי, דרך אגב, לא,



188

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: ,מה שהוא מתאר זה מאוד בעייתי. הוא אומר לשני הנמלים עושים את אותה פעולה

מר רוני:

נכון.

גב' אפרת דון יחיא סטולמן: פה תפסו אותי ופה לא.

מר רוני:

זה בדיוק מה שאני אומר, כי אני מחייב את המרינה. מה זה תפסו אותי? בא משרד הפנים בדיון ואמר רגע אתה צריך היתר. מעולם בשישים שנות מדינה לא ביקשו ממני היתר לזה.


ות להחיל את זה, אפרת?יש אפשר

מר רוני: תראו, אנחנו עומדים היום לעשות תקנה כזו לנמלים.


כרגע, התנאים,


מר רוני: יש מפה ימית לכל נמל. לכל נמל יש מפה ימית.


ה מעוגן.אם יש דרך לעשות את זה אז אדרבא שזה יהי

מר רוני: בשביל זה אני אומר.



או.קי. אז בואו נסכם, יש עוד הערות למישהו? אז אנחנו פה אחד מאשרים את זה,

מר רוני: עוד התייחסות אחת לשינוי שהיא ביקשה פה, לאיזו הערת, איפה,


וני:מר ר

מדובר פה על הקטע של לאן שופכים את החול שנשאב. השפיכה של החול היא לא, אני אין לי שום קביעה אליה. יש ועדה להיתר הטלה במשרד הגנת הסביבה שאליה בא עוד הפעם



189

מעגנות, זה בגלל האלמנט של זיהום החול, החול מזוהים במידה וקיים, והיא קובעת היכן דרך אגב, שעד היום קיבלו הנחיה מהוועדה להטיל על החוף זה להטיל. היחידים בארץ,

מרינה אשקלון, לצורך הגנה על המצוק. כי החול הזה בפתח המרינות הוא כמעט לחלוטין, למעט חריג, שני חריגים, הוא חול נקי כי זה החול שזורם, שמגיע אלינו בדרך הרגילה. לנו

וועדה זה מה שיעשו. אני לא חושב שזה צריך אין נגיעה לנושא גם איפה ישפכו. מה שתגיד הלהעלות ולהיכנס פה. יש ועדה להיתרי הטלה שהיא אינטרסנטית מאוד לנושא, בעיקר בדגש

של זיהום סביבה.

גב' רונית מזר: סליחה, מתנהלים פה כמה דיונים במקביל ואי אפשר ככה להמשיך.

מר רוני:

ה טוב למדינה. יכול להיות שרוצים את החול ויש פה שיקולים שהם ממש לא מענייני, של מ הזה לשימוש,


אני מזכירה לכולם, אנחנו בולחו"ף חשבנו שצריך להחיל את הפטור הזה גם על הטלת החול.

מר רוני:

נכון. נכון.

גב' רונית מזר: ככל שאומרים שיש עם זה בעיה משפטית אז אין ברירה.

ולמן:גב' אפרת דון יחיא סט התקנות האלה עוסקות רק בכרייה, חפירה או מילוי,


או.קי. נקודה ברורה, בואו.

מר רוני: לא הבנתי, א וקי.

גב' רויטל קסטרו:

יש לי שאלה רק להבהרה. שאתם מדברים על חוף למה הכוונה. אולי תסבירו בדיוק כי בולחו"ף,

מר רוני:

איזה חוף?

טרו:גב' רויטל קסכי בולחו"ף אמרתם שזה בתחום הקרוב של המים, זה לא על החוף עצמו, אז אולי תגיד מה

זה חוף.



190

מר רוני:אנחנו, דרך כלל ברוב המוחלט של המקרים החול שנשאב מפתח המעגנה מושלך בסביבה החופית בים, במקום שקובעת הוועדה להיתר הטלה. בדרך כלל זה צפונית לפתח באיזשהו

י לתת לחול את האפשרות להמשיך את התנועה הנורמאלית שלו לאורך החוף שלב כדולהזין את חופי הרחצה וכדומה. במקרה אחד, עד היום, שהוא במרינה אשקלון שהיא התחנה הראשונה, דרך אגב, של החול בארץ, הנחתה הוועדה להיתרי הטלה בגלל מצוקה

פר, הנחתה אותו לשפוך את החול של קריסת המצוק, הנחתה את המרינה, את הקבלן החושנשאב על החוף שצפונית למרינה. על החוף, חוף הרחצה. זה לא חוף רחצה, על החוף, קו החוף. כדי להגן על המצוק. מבחינתי זה שקוף, אין לי אינטרס בזה לחלוטין, לא לכאן ולא

שאיבה כי יותר לכאן. מבחינת המרינה, אני כבר א ומר, זו מטלה כי זה עולה לה יותר כסף הקל לאונייה, להגיד לאונייה תשפוך בחוף זה יותר מורכב. אבל מה שיקבע הוועדה להיתרי

הטלה אנחנו נעשה, זה, אנחנו לא צד לעניין, זה אינטרס של המדינה, מה שהיא תקבע.

גב' רונית מזר: או.קי. אז אנחנו מאשרים את זה פה אחד, תודה לכולם.


בדיקה, אם יש בדיקה משפטית שאפשר לפטור גם או להחיל את אותה התקנה גם על לאחר נמלים.


בדקו ואמרו שאי אפשר.

גב' אורנה להמן: לא, היא אמרה, אפרת אמרה שכן.


אה, או.קי. על הנמלים, בסדר.

גב' אורנה להמן: כן. אולי יש אפשרות.

:גב' שירה ברנד

אנחנו נאשר את התקנות ככה ובמידת האפשר,


גב' אורנה להמן: אם אפשר להחיל את זה על נמלים אז.


או.קיטוב, תודה רבה לכולם, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום.

מ"מ יו"ר הוועדה:-מר דורון דרוקמן תודה רבה, אדוני.



191

/ו: תכנית מתאר ארצית למתקן גט"ן (גז טבעי נוזלי)37: תמ"א 9סעיף

ר:"מר דורון דרוקמן, יו/ו, תכנית מתאר 37לסדר היום, תמ"א 9אנחנו מתנצלים על האיחור, אנחנו עוברים לסעיף

ארצית מתקן גט"ן. מיכל בבקשה.

מיכל:ה לקידום בהתאם להחלטת ממשלה שהורת 2008ההוראה להכנת התכנית ניתנה בשנת

תכנון מתקן גט"ן. מדובר במתקן שיאפשר קליטת גז טבעי דרך הים ובאמצעות מיכליות נתנה את ההוראה. 2008 -שיובילו את הגז דרך הים, גז טבעי נוזלי. המועצה הארצית ב

בשלב הראשון הוכן מסמך שבחן טכנולוגיות להקמת המתקן, טכנולוגיות ימיות, 2009את המתקנים האלה, הוא הוצג בפני הולנת"ע בשנת טכנולוגיות יבשתיות, ואפיין

המועצה הארצית 2009והולנת"ע המליצה בשלב הזה שהמתקן יהיה מתקן ימי. בנובמבר ב' לתסקיר יהיו חלופת חדרה וחלופת אשקלון. -החליטה שהחלופות שייכללו בפרקים א' ו

למזח הפחם שמשרת את שוב, מדובר בחלופות ימיות בלבד, חלופות שמתבססות על קירבהתחנות הכוח שם. וזאת לאחר שהוצגו בפני המועצה הארצית חלופות רבות נוספות, היא

ועדת העורכים דנה בממצאי 2010סיכמה ששתי החלופות האלה ייבחנו בתסקיר. בנובמבר התסקיר והמליצה לולנת"ע לאשר את חלופת חדרה מערב. ובולנת"ע שדנה בנושא בדצמבר,

ליץ על חלופת חדרה מערב מאחר והוצגו לה יתרונות רבים. הולנת"ע ביקשה הוחלט להמשהחיבור של המתקן הזה יהיה חיבור למערכת הימית, לצינור הימי, והיא ביקשה שבפני המועצה הארצית יוצגו יתרונות חלופת חדרה מערב על פני חלופת אשקלון המנותקת ממזח

ביבה מה שנבחן זה חלופה של חדרה הפחם משום שבמסמך של תסקיר השפעה על הסמערב, אל מול חלופת אשקלון שצמודה למזח הפחם. יחד עם זאת לאחר קבלת חוות דעת,

הוחלט שהחלופה שצריכה באמת להבחן היא חלופת ןובעיקר חוות דעת מערכת הביטחואשקלון המנותקת ממזח הפחם והולתנ"ע ביקשה שהמועצה תראה טבלה מסכמת של

החלופות האלה. בנוסף היא ביקשה מנציגי המשרד להגנת הסביבה להביא השוואה בין ה' של תסקיר השפעה על הסביבה לתכנית, ולבקשת -לישיבה הנחיות לאישור לפרקים ג'

עירית חדרה מועד הדיון במועצה הארצית נדחה מהחודש הקודם, חודש ינואר, לחודש פברואר, על מנת לאפשר להם להיערך.

יק:'ד אלי וילצ"עו

לא הזמינו אותם לדיון. מאוד נחמד. זה דיון שלא הוזמנו אליו. אני לא מבין אליו. אני לא מבין את זה. אנחנו לא הוזמנו לדיון הזה. נתנו לנו חודש להיערך, מהעתונות אנחנו יודעים

על כך שיש דיון, ...

ר:"מר דורון דרוקמן, יו רבותי, אנחנו לא נשמע התפרצויות.

מיכל:

החלטה האחרונה של הולנת"ע בנושא הזה היתה שבשלב התכנון המפורט ייעשה תיאום הכדי לשלב את ההערות של הגופים השונים, פיקוד העורף, רח"ל, בנושא ןעם מערכת הביטחו

של חיבורים של מערכת ההולכה ....בפרט ביחס לפעילות חיל הים. מטרת הדיון היום הוא רה מערב כמתחם למיקום מתקן הגט"ן, כדי שבשלב לאפשר את בחירת החלופה של חד

הבא אנחנו נוכל להתקדם ולהכין תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת לאותו מתקן.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו



192

רשות הגז בבקשה.

יק:'ד אלי וילצ"עו אני מבקש שיירשם כטענה מקדמית.


אין פה טענות מקדמיות.הכל מוקלט, זה לא דיון משפטי,

יק:'ד אלי וילצ"עוזה לא שייך אם מקדמי או לא. עם כל הכבוד, אני מבקש להגיד את הדברים שחברי הועדה ידעו אותם. היה דיון בולנת"ע וכמו ששמעתם את הדיווח, הועדה החליטה לדחות בחודש

מיני גורמים פה שלם את הדיון כדי שחדרה תוכל להיערך. מה שקרה זה שלפני שבוע מכלהדליפו לנו שהולכת להיות ישיבה. אף אחד לא שלח לנו הזמנה, אף אחד לא אמר לחדרה שיש ישיבה, אף אחד לא הזמין אותה לישיבה. כשאני כותב למועצה הארצית לפני חמישה ימים, יש ישיבה אנחנו לא יודעים עליה, אנחנו מבקשים לדחות אותה אם היא קיימת

ל דיונה, אני מקבל אתמול אחר הצהריים מכתב מהמועצה הארצית ולהודיע בכלל עשאומרת לי שאכן יש מחר ישיבה, לא דוחים אותה ולא הודענו לכם אבל אתם ממילא יודעים מתוך העתונות, אז אתם יכולים לבוא. כך כתבו לי. כבר אמרו לנו, שחומר לא נוכל

ר לחלק חומר לחברי הועדה. אז עם להציג פה כי יש פסק דין של ביהמ"ש העליון שאי אפשכל הכבוד, דוחים את הדיון בחודש כדי שחדרה תוכל להתארגן, לא מודיעים מתי, אם שולחים חומר לחברי המועצה, שולחים לכם חומר, מציגים מראש, לא שעכשיו אנחנו צריכים לזרוק פתאום חומר, דברים שחברי הועדה לא יכולים לראות אותם. הדבר ה

. הולנת"ע נתנה חודש כדי שנוכל להיות פה. אז לא מזמינים אותנו לדיון? ועכשיו מינימליתקיימו דיון במחטף כי שר התשתיות התקשר לשר הפנים וחייב אותו לקיים את הדיון הזה? ב אמת, יש גבול לפחות לזכות השמיעה. איך אנחנו צריכים להתכונן לדיון שלא

הזמינו אותנו אליו?

ר:"מן, יומר דורון דרוק סליחה,

מר חיים אביטן, ראש עירית חדרה:

אני ראש עירית חדרה וזכותי לומר את הדברים. אני קיבלתי אתמול הזמנה...

ר:"מר דורון דרוקמן, יו אף אחד לא אמר שלא תאמר את הדברים. אני מציע, ראש העיר, סליחה,


ים במדינה הזאת. אי אפשר לנהל פה מחטפ

ר:"מר דורון דרוקמן, יולא יתקיים פה דיון כזה. אתם תצאו החוצה. אם אתם לא יכולים לעמוד בשקט ולקיים דיון

מסודר, המועצה הארצית יודעת גם לקיים דיון בלי מוזמנים. אין פה חובה, יק:'ד אלי וילצ"עו

גם ככה אנחנו לא הוזמנו.



193

ר:"מר דורון דרוקמן, יואתם רוצים לפוצץ את הדיון, אנחנו לא איתכם. אנחנו רוצים לקיים דיון מסודר. גם אם

אם ייאמר פה דברים שמרגיזים גורם כזה או ארח, יינתן לכם את האפשרות להגיב,

יק:'ד אלי וילצ"עו איך נגיב כשלא ידוע לנו על הדיון?


אומרים שלא הזמינו אתכם. תבחרו מה שתרצו אתם מצד אחד רוצים להגיב מצד אחד להגיד, אנחנו מנסים לקיים דיון מסודר. אני מבקש לשמור על סדר, ועל פי סדר הדוברים

שאני אקבע.

מר חיים אביטן, ראש עירית חדרה:אבל אי אפשר להתעלם מעיר שלמה. אי אפשר, אני לא ... חוות דעת ולא החלטה ולא שום

דבר,

ר:"קמן, יומר דורון דרואי אפשר או כן אפשר, אדוני, אי אפשר, כל מה שאנחנו מבקשים זה שתמתין בסבלנות לזמן

שיינתן לך להגיד את כל מה שעל לבך. אנחנו נשמע אותך, אבל בבקשה לא בהתפרצויות.

מר חיים אביטן, ראש עירית חדרה:בור של תושבים, זה זה לא התפרצות, אני מצטער מאוד, זה לא התפרצות. זה זלזול בצי

זלזול בראש עיר, זה זלזול באנשי מקצוע. אתם רוצים לעשות מחטף ומישהו שיקבל החלטה בניגוד למה שצריך ישא באחריות האישית. זה הכל.


אנחנו לא יכולים לקיים דיון בצורה הזאת. אתה רוצה אחר כך לדבר?

:מר חיים אביטן, ראש עירית חדרהפה. אני אתמול קיבלתי זימון באקראי. אני רוצה 13:30 -אני רוצה לדבר. אני מחכה מ

מחכה בחוץ. כל סדר היום 13:30 -קיבלתי זימון ואני מ 11:45 -שיירשם בפרוטוקול שב השתנה.


חבל על הזמן, אתה פשוט מבזבז את הזמן. רשות הגז, בבקשה.

מהנדס ראשי וממונה על בטיחות, רשות הגז הטבעי:יאשה ידובסקי, עם ההוראה, כשיצאה ההוראה, אנחנו קיימנו מכרז בינלאומי ונבחרה חברת תה"ל ביחד עם חברה אמריקאית .... בעל ידע ונסיון בתחום תכנון והקמה של המתקנים האלה על מנת

ת חלופות מועדפות, שתסייע לנו להכין את התכנית. במסגרת העבודות שלהם בוצעו בחינסקרי סיכונים, סקר השפעה על הסביבה, ומה שהגענו זה הגענו לחלופה מסוימת שהוצגה על ידי מיכל היום ואני ממליץ לאשר אותה. החשיבות של הנושא אני אתן לקונסטנטין

להוסיף כמה מילים.

מר קונסטנטין בלוז, רשות הגז הטבעי:



194

רגיה שאנחנו נמצאים בו. נכון להיום, אנחנו בעצם אני רוצה להציג את המצב של משק האננמצאים במצב שמדינת ישראל החליטה שכל תוספת ייצור החשמל במדינת ישראל לעתיד

יצור של חשמל בגז טבעי ואנחנו 36%-הנראה לעין תהיה בגז טבעי. אנחנו נמצאים היום בפקי גז בטוחים. לקראת תוך שנתיים. בעצם במצב הנוכחי אין ס 40%מגיעים לסדר גודל של

, כל תוספת היצור, כיון שתחנות פחמיות נוספות כרגע אני לא רואה אותן באופק 2013שנת ולמעשה כל תוספת הייצור, אין לנו תחנות הידרו אלקטריות, אין לנו תחנות גרעיניות נכון

בעולם לעכשיו ולכן כל ייצור מהותי של חשמל הוא בעצם מגז טבעי. אנחנו המדינה היחידהייצור חשמל, וכרגע בלי שום קשר להחלטות שתתקבלנה כי 36% -ל 0-שנים גדלה מ 6שתוך

שנים. האספקה 5בעוד 50% -אי אפשר בטווח הקצר לקבל החלטות, אנחנו מגיעים ללמדינת ישראל נכון להיום היא אספקה ממצרים שחוץ מהבעיות הפוליטיות ואני לא רוצה

22%, במערכת המצרית יש בעיות אספקה. בשנה האחרונה להכנס לבעיות הפוליטיותימים משנה הם לא סיפקו 70מהימים המצרים לא סיפקו את הכמות החוזית. סדר גודל של

את הכמות החוזית שלהם המלאה. והמאגר הנוסף שיש לנו זה מאגר ים תטיס, ותהליך מתחילות לרדת. הכמויות 2013ההתכלות שלו מתחיל בעוד שנתיים. זאת אומרת גג

למעשה, אין לנו דרך אחרת לספק את הצרכים של המשק לחשמל וגם את התעשיה ללא השער הכניסה הנוסף הזה של גז טבעי שזה גז טבעי נוזלי. לצערי, זה בעצם המצב. בעבר

לא נוכל לעשות את זה כי 2013 -יכולנו לחיות במערכת עם פחם ותזקיקים סולר ומזוט, בזוט שנצטרך לשרוף מדינת ישראל עוד לא ראתה, אין לה מערכת שערוכה כמויות סולר ומ

לזה ובעצם בלי גז טבעי נוסף, יש סיכוי מאוד יפה לעלטה ואני לא מדבר על תוספת עלויות בלי מסים מגז טבעי, ומזוט בסדר גודל 5שהיא תוספת עלויות מטורפת. היום סולר עולה פי

רך אחרת אלא לאשר את המתקן, למעשה אפשר לראות . לכן אני חושב שאין ד3.5-4של פי

במקרה של מאגר ים תטיס נותן EMG -בשקף הזה שגם במקרה של אספקה יפה מאוד מתפוקה מאוד יפה מה שלא בטוח שיקרה כי לקראת ההתכלות המאגר נותן בדרך כלל

הטבעי, תפוקות יותר נמוכות ופחות יציבות, אנחנו נמצאים עם גרעון מאוד מהותי בגז

המצרית EMG -. ועוד פעם ,זה במצב ש2014ואולי 2013בביקושים לגז הטבעי בשנים מספק את הגז כמו שצריך. היום אנחנו יודעים שזה מצב שיכול להיות מאוד מאוד בעייתי ואת הירוק הזה אין לנו במה להחליף. פשוט אין לנו במה להחליף, כולל בתזקיקים אחרים.

גיה, אני חושב שגם חברת החשמל תגיד משהו, אני לא מאמין שזה זה המצב במשק האנריהיה שונה. אנחנו ניסינו לבנות את המתקן שיהיה כמה שיותר רחוק כשבעצם הוא נותן את הפתרון גם לאוכלוסייה, מתקנים כאלה נמצאים בערים גדולת מאוד בעולם, מתקנים

ציגו המתכננים,יבשתיים, ולכן לא נועד להיות בעיה. וגם , כמובן שי

ר:"מר דורון דרוקמן, יו מי יכול להציג את התכנית?


הנציג של חברת ....

ר:"מר דורון דרוקמן, יו בבקשה.

מר יאיר רובינשטיין:

הבנתי שאני צריך לקצר את המצגת. המצגת היא מאוד ארוכה אז תגידו לי איפה אני יכול איפה לעצור, אני אעבוד לפי הקצב שלכם. אלה שלבי התכנון מבחינתנו, שאנחנו כרגע לרוץ ו

נמצאים בשלב ג' שזה בחינת חלופות המיקום ובחירה של החלופה המועדפת למיקום. יש עדיין שלב ד' שזה התכנון המפורט של המתחם מרגע שהוא יאושר, המיקום שלו. זה



195

ני חושב שאת זה כבר קיבלתם. בהמשך של שלב ג' ההסטוריה של איפה היינו עד עכשיו. אאושרו הנחיות לתסקיר השפעה על 2009שאנחנו נמצאים בו עכשיו מבחינתנו בנובמבר

וב' בלבד, וזה על שתי החלופות של אשקלון וחדרה שהן עדיין נמצאות -הסביבה בפרקים א'ן בועדות עורכים, עד הוצג התסקיר בפני כל מיני גורמים ,כמוב 2010על השולחן. במהלך

שהגענו לתסקיר מאושר, לפרקים א' וב' מאושרים. נקודות המועצה לתכנון: אנחנו עובדים

לשנה, 4BCMלפי החלטת ממשלה, החלטת הממשלה היום מדברת על הספקה קבוע של זה בעצם יסוד התכנון, מתוקף זה נגזרו כל מיני אלמנטים תכנוניים כמו גודל האכסון, שטח

הזמנים של הפריקה, מספר הפקידות של האניה, הגדלים של האניה, מרחקי שנדרש,הבטיחות, ועוד אלמנטים נוספים שבעצם קבעו את נקודת המוצא. על בסיס נקודות המוצא בעצם התחיל תהליך בחינת החלופות. כאשר ההחלטה הראשונה היתה להחליט בעצם על

שנדרשת. כאשר המסקנה שלנו היתה איזו טכנולוגיה אנחנו מדברים, מה הטכנולוגיהשהטכנולוגיה המועדפת היא בסופו של דבר מתקן ימי. יש לזה כמה סיבות, אני לא אציין את כולם אבל גם החלטת ממשלה מאוחרת יותר גיבתה את זה שניתנת עדיפות לטכנולוגיה

אנחנו, ימית ונשארנו בעצם להחליט על המיקום ובמיקום הזה עלו בסופו של דבר למרות שאתרים לכל אורך 15ביקשתי להציג את זה בולנת"ע כי לא הצגתי את זה אז, אנחנו סקרנו

החוף של מדינת ישראל, כולל באילת, ואחר כך התחלנו לגבש קריטריונים איך לבחור ביניהם. בתסקיר יש הרבה מאוד קריטריונים, חלקם מהתסקיר, חלקם מהדברים שהם לא

בסוף מטריצה של בחירת כל החלופות והגענו, בסופו של דבר, אם קשורים לתסקיר, ועשינו האתרים שאנחנו הגענו אליהם בסופו של דבר, יש שישה אתרים 15 -אנחנו מדברים על ה

שנפסלו מבחינת אי עמידה בתנאי סף, עוד כמה אתרים נפסלו אחר כך על מה שנקרא . אנחנו מדברים מבחינת מה נחיתות ברורה,ובסוף הגענו לשני אתרים של חדרה ואשקלון

הטכנולוגיה שאנחנו מדברים עליה, אנחנו מדברים על מסוף שיש לו שני צדדים, צד אחד תעגון אוניה יחסית באופן קבוע, כמובן שבתנאים מסוימים היא יכולה להתנתק, זו אוניה

את לכל דבר, והיא תשמש מאגר הגז, מאגר הגט"ן ועליה יותקנו גם מתקנים שיודעים לגזזהגט"ן לגז בפאזה גזית, מהצד השני של המתקן תעגון האניה שמייבאת את הגט"ן בפאזה נוזלית. כאשר התהליך המתוכנן הוא שהאניה המייבאת שהיא באה עם גט"ן נוזלי, מזרימה או מעבירה את הגט"ן בפאזה נוזלית לתוך האניה שהיא המאגר והאניה שהיא המאגר היא

ז, היא מגזזת את הגט"ן לפאזה,מגזזת לפי קצב צריכת הג

אדר' אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: המילה הזאת מגזזת, מילה יפה.


היא מאיידת, מדובר פה על תהליך איוד, היא מאיידת את הגט"ן מפאזה נוזלית לפאזה . והדבר הזה, גזית. כאשר מהאוניה הזאת בעצם יוצא צינור גז. זה מבחינה טכנולוגית

דובר:

איזה מהירות אתם צופים ש...


4BCMהספיקות שנדרשו מאיתנו, אנחנו מדברים על לכל היותר, הספיקה המקסימלית של פקידות לכל היותר של האניה 4פקידות קוראים לזה, זו המילה שמשתמשים בה, 4בשנה,

המייבאת.

דובר: צריכה לעגון... כמה זמן אניה מייבאת



196


הפריקה עצמה, שהיא קצת גם תלויה בטכנולוגיה אבל אנחנו אומרים כדי לדבר במספרים שעות 24שעות כאשר הברוטו, זאת אומרת הכניסה והיציאה זה 16גדולים, מדברים על

סבב. על זה אנחנו מדברים.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו נמצאת? האניה המגזזת קבועה


כן. היא קבועה אבל היא עדיין אניה, היא יכולה להתנתק כשצריך. הדבר הזה כחלק מהתסקיר בוצע סקר סיכונים עקרוני. אנחנו בנושא סקרי הסיכונים מכיוון שזה נושא רגיש

ורית מבוסס על פי דרישה מק –אנחנו פה הגדלנו לעשות ואנחנו עשינו שלושה סקרים. אחד של ה משרד להגנת סביבה, הוא בוצע לפי תקן אירופאי תוך שימוש בתרחיש דטרמיניסטי

שהוא NFPA 59 Aבלבד. הסקר סיכונים השני בוצע על פי דרישות של תקן אמריקאי התקן שנקבע כקובע לפרוייקט. והדבר השלישי שבוצע לבסוף זה על פי הנחיות מעודכנות

עצם לקביעת מרחקי הפרדה לרצפטורים ציבוריים וזה של משרד להגנת הסביבה וזה בבאיזושהי תוכנת... אנחנו ביצענו את שלושת הסקרים, הדבר מופיע בצורה מאוד מפורטת במסמכים אבל כדי לסכם את זה, אנחנו מדברים על תרחיש סביר, גם הוא לא קרה אף פעם

ופן המיכל, פריצה אבל התרחיש הסביר שהתקינה דורשת להתייחס אליה היא פריצה בדמ' שתיצור איזושהי שלולית של גט"ן ליד העיריה והשלולית הזאת מתחילה 5ברדיוס של

להתאדות וגם נדלקת מסיבה כלשהיא, לא חשוב עכשיו הסיבה למה היא נדלקת, היא נדלקת ומוצתת והדבר הזה מתחיל להקרין חום על הסביבה שלו. זה התרחיש הסביר ואלה

התרחיש הסביר. אם אתם רוצים לדבר ברדיוס היקפי סביב האניה מעגלי הסיכון שלמ'. זה המספר הכי קיצוני. התרחיש הסביר, קרינת החום המשמעותית 25מדובר בערך על

מ'. אנחנו הכרנו את הרגישות פה בארץ שגם כן באה לידי ביטוי, 25תהיה ברדיוס של בתקינה אבל בדו"חות ועשינו איזשהו מתחילה לבוא לידי ביטוי בכל מיני דו"חות, עוד לא

תרחיש קיצוני מאוד של חישוב מה קורה אם כל האניה הזאת עולה באש. תרחיש הזה , קולהידל המדבר על שריפה של כלל סיפון האניה, שאיכשהו אמור לפרוץ כל הגט"ן באוני

א מצביע לא כל כך משנה, זה התרחיש הקיצוני שנבחר על ידי כל היועצים וכל המומחים והו ו, במקרה של, עבור שטף חום שהוא מסוכן לסביבה. ואנחנהמ' מהאוני 400על מרחק של

.המ' מהאוני 400מדברים על היקף של

מר קונסטנטין בלוז, רשות הגז הטבעי: שמתוכננת. האחוזים מהאוני 50 -רק הערה קטנה, זו אניה שהיא יותר גדולה בערך ב


נחנו לקחנו פה את אניית הגט"ן הכי גדולה בתיאוריה, אין היום אניות כאלה, אבל זו נכון. אקוב, אנחנו צריכים להסתכל על 210,000 -האניה הכי גדולה התיאורטית שקיימת של ה

כזאת תגיע גם לפה. אנחנו המבט צופה עתיד, אנחנו חושבים שא ולי יש סיכוי שאוניאו המיקומים המקוריים שאנחנו הצענו בהתאם לזה התייחסנו למספר הזה. התרחישים

היו בעצם להשתמש במזחי הפחם הקיימים או בחדרה או באשקלון כאשר אנחנו מראש מ' האלה הוספנו 400 -מ' הזה, שאתם רואים את המעגלים האלה פה, מעל ל 400 -מעל ל

שלנו וכך קבענו קמ' מהחוף. זה היה עוד הנחיות 1.5מקדם פסיכולוגי והרחקנו את המתקן קמ'. 1.5שהמרחק למה שנקרא וילג' בתקינה, צריך להיות



197

אדר' אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: מה אורך מזחי ה,


קמ', ומזח הפחם 2.200שם שונים באורכם, מזח הפחם באשקלון אם אני לא טועה הוא מ' יותר ארוך. 200 -קמ'. אשקלון הוא ב 2ק , משהו כזה. בדיו2.0בחדרה הוא קצת פחות,

לפי זה מיקמנו את המתקן, יש כמובן עוד שיקולים ימיים וכל מיני דברים כאלה אבל זה קמ' וזה היה בעצם הקו המנחה שלנו. עשינו את 1.5היה האלמנט הקובע, ואנחנו הלכנו על

שמי שמלווה אותנו ומי זה גם בחדרה וגם באשקלון וזה בעצם התוצאות שהגענו. אני חושבהיתה ועדת 2010שראה את הניירות, הדברים האלה מופיעים בצורה ברורה. בספטמבר

עורכים והמשרד להגנת הסביבה קבע שהוא מבקש שמרחק ההפרדה לרצפטור ציבורי יהיה מ'. הדבר הזה חייב אותנו בבדיקה ובאתר אשקלון אנחנו גם אם אנחנו נשארים 2,400

קמ' מהחוף אבל כיוון שבאשקלון לא צפויה בניה על 1.5תי לכם מקודם, במקום שהראיהחוף, אז אתר אשקלון עומד בקביעה הזו. אתר חדרה לא עמד, מכיוון שבחדרה מתוכננת שכונה בין אולגה לתחנת הכח שהיא ממש מגיעה לקו החוף מה שבעצם הכריח אותנו

נו צריכים לבדוק מה המשמעות של מן מ' מקו החוף. ואז היי 2,400 -להרחיק את המתקן לתת חלופה כזאת שקראנו לה אחר כך חדרה מערב, מה המשמעות של מתקן כזה שנמצא עכשיו לא על מזח הפחם, הוא כבר לא צמוד למזח הפחם כי הוא לא יכול בחדרה, הוא יכול

יר שוב, להיות רק עמוק בים, ובעצם זו בדיקה שעשינו מאז ובעצם עד עכשיו. כאשר אני מזכבעצם נשארנו עם שתי חלופות, חלופת אשקלון זה המתאר ההנדסי שלה, מדברים על מסוף

מ' מהחוף, על שני הצדדים כבר הסברתי, לא נחזור על 1,500שהוא צמוד מזח פחם, נמצא זה. זו איזושהי דוגמה לשימוש במזח קיים עם הצמדה של אניית גט"ן, פה במקרה הזה זה

המרחקים פה הרבה יותר קטנים אבל זה דוגמה של מתקן. זה חלופת מזח סחורות, אבל מ' ומראה שאין 2,400אשקלון, כמו שאתם כבר מבינים, פה יש את הציור, את הקו של

רצפטור ציבורי בתוך המעגל ולכן עם אשקלון אנחנו יכולים להמשיך לנוע לפי החלופה יותר מורחקת ואז בעצם היינו המקורית. חלופת חדרה מערב כמובן היתה צריכה להיות

צריכים לעשות איזשהו מסוף שהוא מנותק מהמזח. והוא בעצם מבוסס על בסיס דולפינים, כלונסאות ארוכות, כלונסאות ימיות שמגיעות עד לקרקעית הים ומעוגנות בקרקעית הים.

שמצד אחד 70על 70אנחנו כבר מדברים על פלטפורמה ריבועית של מרחק מדהים של ניה קבועה ומצד שני האניה המייבאת והפלטפורמה הזאת צריכה לשאת את כל הציוד הא

ואת כל המימדים, זה באיזשהו תשריט של הפלטפורמה. מה שאתם רואים פה משני

ים, זו איזושהי תוספת שלא נדרשת בחלופה המקורית אם H -הצדדים הקיצוניים, שני החנו סוברים שיכולה לבוא פה דרישה למנחת מכיוון שאין נגישות רגילה כיום למתקן, אנ

לגישה מוסקת, יכול מאוד להיות שנידרש פה להקים מנחת. זה שינוי ביחס לחלופה -מ' מערבה ו 500המקירות. ככה החלופה נראית על גבי תצלום אויר. היא מורחקת מהמזח

אנחנו עדיין מ' מהחוף. אין לה נגיעה יותר לאותה שכונה של חדרה. חלופה נוספת ש 2,400מציגים נקראת חלופה דרום מערב וזה מקרה שבתכנון המפורט תוצג איזושהי בעיה של המנברות, התנועות הימיות של שתי האניות. יכול להיות שתהיה פה בעיה, יכול להיות שיש לזה עוד פתרונות, אנחנו כרגע מציגים את זה כחלופה, בתכנון המפורט ייקבע המיקום

מ' וזה בעצם המטרה 2,400ן אבל בכל מקרה המינימום לחוף יהיה תמיד המדויק של המתקשל השקף הזה להראות שהאופציה הזאת אסור לשכוח אותה. ואז ביצענו תסקיר, בתסקיר היו הרבה קריטריונים. אני אתן לדני עמיר שערך את התסקיר להמשיך בנושא זה. על מנת

להציג את התסקיר.

מר דני עמיר:



198

על השקף הזה ואחר כך אני ארוץ על שאר השקפים. זאת רשימת השיקולים נתעכב רגעשעמדו בבסיס פרק ב' של בחינת החלופות שלמעשה התיישבה על התסקיר. אני אעבור על זה. הקריטריון הראשון היה נושאים של בטיחות שהוא מתחלק לשני תחומים אחד זה

השני... בשני האתרים האלה יש מידת החשיפה של האוכלוסייה למתקני תשתית והחלק פעילות של חומרים מסוכנים. המרכיב השני היה שיקולי בטחון, מסיבות מובנות, השלישי המורכבות ההנדסית והעלות, הרביעי, טביעת רגל יבשתית וימית של החלופה שהמהות היתה אופן החיבור למערכת ההולכה. כיוון שהמתקן ימי אין לו למעשה טביעת רגל

–תית, אבל ההולכה, ההתחברות למערכת ההולכה יכולה בהחלט להיות, חמישי משמעושיקולי משק הגז שנדונו פה, קונפליקטים עם שימושי וייעודי קרקע מיועדים ומתוכנים, מה מידת הקונפליקט עם ייעודים קיימים עם שימושים קיימים ועם תכניות עתידיות

סינדמטולוגיה, הידרוגרפיה וגם ביולוגיה שבתהליך. השביעי היה הסביבה הימית כולל ימית ונבחנו עוד נושאים שהם מוצגים פה באפור, מכיוון שפה בהם לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין החלופות שהן די דומות במאפיינים שלהם זה איכות אויר, השפעות נופיות

על הסביבה על שטחים פתוחים, פנאי נופש ומורשת, השפעה על הסביבה החופית, השפעההימית מבחינה ביולוגית, שני האתרים אזורי נמל וסיסמולוגיה ולכן אין משמעות מיוחדת. בחינת מידת החשיפה של אוכלוסייה למתקני תשתית זיהינו ארבעה סוגים של אוכלוסיות: אוכלוסייה הקיימת, תושבים שקיימים בקרבה והיא הרגישה ביותר. אוכלוסייה נוספת

עובדים שבמתודולוגיה מבחינת סיכונים היא אוכלוסייה פחות תלוסיישקיימת היא אוכרגישה, מדובר באנשים רגישים שיכולים להתפנות מהר, בגיל העבודה וכן הלאה. אין את החוליות החלשות הרגישות יותר של האוכלוסייה כמו ילדים ודברים כאלה. אוכלוסייה

ורות טבע, פארקים ואוכלוסייה זמנית של משתמשים בשטחים פתוחים, חופי ים, שממתוכננת, אוכלוסייה שמתייחסת לתכניות עתידיות שיתממשו או שלא יתממשו. הבחינה של התשריטים עלה באופן ברור שלאתרי חלופת חדרה מערב יש יתרון משמעותי על פני

מ' טווח הפרדה שהוא הרחבה גדולה של טווחי הסיכון לא 2,400 -חלופת אשקלון מכיוון שגיע ליבשה. מהסיבה הזאת הוא גם כמעט לא משפיע על מתקני תשתית אפילו ברמה מ

הזאת של תחנות הכח. אנחנו יכולים לראות את הרדיוסים. ההיבט השני של הנושא הוא החומרים המסוכנים, שתי החלופות נמצאות בחזית של מתקני תשתית גדולים של תחנות

י היצור בחומרים מסוכנים. חלופת חדרה כח פחמיות שעושות שימוש באחסנה ובתהליכמערב מבטאת עדיפות על שתי החלופות האחרות, על דרום מערב ועל אשקלון כיוון שהיא

הסיכון ילא משפיעה על מוקדי אחסנה על ייצור של חומרים מסוכנים ולא מושפעת מטווח שלהם. למדנו שבחדרה יש הרבה פחות פעילות ימית של אניות שפורקות חומריםמסוכנים,למעשה כרגע אין, ובאשקלון יש פעילות ענפה, גם הסביבה היבשתית של אשקלון מבטאת הצטברות של הרבה מאוד פעילות של חומרים מסוכנים. אנחנו רואים, רק להראות מה שעשינו, לקחנו ובחנו מצבור מצבור, כל חומר קשה לראות את זה אבל יש רדיוס לכל

קריטריון הבטיחות היא שמידת החשיפה של אוכלוסייה מיקום ולכל אתר. הסיכום שלבחדרה מערב ודרום מערב מאוד נמוכה ובאשקלון נמוכה כיוון שהאתר גובל, נכנס קצת לחוף רחצה מוכרז ולשמורת טבע, וההתייחסות לחמרים מסוכנים בסביבה הקרובה גם כן

טורים ציבוריים לחדרה, חלופות חדרה, היו השפעות למרות שבשתי החלופות אין רצפהיו דיונים ארוכים כולל יועץ של הצוות שהכין עבודה –בתחום ההפרדה. שיקולי בטחון

לקחה את הזמן שלה להתלבט עם ןבנושא בתיאום עם הגופים השונים, מערכת הביטחוהגופים השונים ובסוף היום הניתוח של התסקיר הראה שיש יתרון משמעותי לחלופת חדרה

היא שניתן לקבל את שתי החלופות, שתיהן ישימות ןמדת מערכת הביטחובהיבט האיום וע אבל לחדרה יש עדיפות בגלל היותה מנותקת מהמזח.

אדר' אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה:

זה לא נכון, פשוט לא בדקתם את החלופה השניה. זה לא נכון, זה לא מה שנאמר בדיון,



199


ע לי. אני מבקש שלא תפרי

אדר' אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: אבל אתה לא מדייק.


שהיא ןתהיה לך את ההזדמנות להגיד את זה. אני כרגע הקראתי את עמדת מערכת הביטחו מיוצגת פה בחדר.


שמו את למי שיש הערה מתבקש לרשום אותה. גם אם הוא מדייק או לא מדייק, תר הדברים ואחר כך,


אבל זה נראה כאילו הכל נכון, זה לא נכון.

ר:"מר דורון דרוקמן, יויש לנו הרבה דיונים שצד אחד חושב שהדברים לא נכונים, אחר כך צד אחר וכו'. תתאפקו

בסבלנות.

מר דני עמיר: .ןשהקראתי את תגובת מערכת הביטחואני לא יודע למה קפצתם דווקא כ


כי אנחנו שמענו אותה ביחד באותו מקום, מה לעשות.


מבחינת המורכבות ההנדסית והעלות אני אתן ליאיר, הוא יציג יותר טוב ממני.

מר יאיר רובינשטיין:והעלות לשלושה תתי קריטריון. תת קריטריון אנחנו חילקנו את המורכבות ההנדסית

הראשון זה הקמה, אחר כך משך הזמן להקמה ואחר כך נושא התפעול כאשר אנחנו מבחינת מרכיבי ההקמה המרכזיים אנחנו מדברים על קודם כל הביסוס של המתקן,

מ' 30בחדרה אנחנו מדברים על הדולפינים האלה, הכלונסאות האלה בעומק מים של מעל מ' עומק, 15 -צריך להבין את הנושא מבחינת ייקור המתקן, זה דרמטי. באשקלון אנחנו ב

מזחים ניצבים 2עומקים ממוצעים כמובן. הקמת הפלטפורמה באשקלון, אנחנו מדברים על מ' בחדרה אנחנו מדברים על פלטפורמה 50-60למזח הפחם שכל אחד יהיה באורך

ודם ובנוסף צפיית הדרישה שתיארתי מקודם לגבי , מה שאמרנו מק70על 70מנותקת, הקמת מנחת מסוקים. בתת קריטריון זה, עוד נושא, באשקלון יותר קל למצוא שטח להתארגנות ולאחסנה ולכן בתת קריטריון זה אנחנו מוצאים עדיפות ברורה לחלופת

רכות אשקלון. לגבי העלות ומשך ההקמה, אנחנו עושים פה הערכות, קשה לעשות את ההעמליון שקל יותר 430האלה אבל ההערכות הזהירות שלנו אומרות שהמתקן בחדרה יעלה

מאשר המתקן באשקלון ומשך ההקמה צפוי להתארך בשנה.



200

רונית מזר: 'גב

מאיר, סליחה רגע... שאשקלון היתה על המזח. אנחנו כבר לא שם. אם אתה יכול להתקדם שהם. שניהם מנותקים מהמזח.הלאה ובעצם להציג את שני הדברים כמו


בסדר, הדבר הזה עלה בולנת"ע, אנחנו פסלנו את אשקלון מערב מסיבות שנראות לנו ברורות ויכול להיות שטעינו בעניין הזה. מבחינת סבירות, לא מצאנו שום סבירות לאשקלון

א אשקלון מערב לקחנו מערב אבל לקראת הדיון הזה הכנו איזושהי בדיקה. זה מה שנקראת המתקן באשקלון, שמנו אותו, אותו דבר כמו בחדרה, שמנו אותו באשקלון, הרחקנו

מ'. לא נתתם לי לדבר על כל הקריטריונים אני יכול ישר לגשת לטבלה הסופית 2,400אותו או לחזור אחורה,


הוזכר פה כי לא אמרנו זה פשוט מערכת אספקת הגז רק משפט אחד, אחד השיקולים שלאלמשק. החלופה של אשקלון היא בעצם המרכזת באשקלון את רוב נקודות האספקה של המשק גם הגז מתמר צריך להגיע לאשדוד ולאשקלון. לאשקלון מגיע הגז ממצרים והוספה

ויות הגז של עוד מתקן קודם כל זה לא מאפשר למערכת ההולכה בכלל להוציא את כמהאלה בו זמנית מהספקים האלה מצד אחד. ומצד שני כל תקלה במתקן הקבלה שם או בצנרת היתה מביאה למצב שיש לנו גז שזורם מנקודה אחת באשדוד לכל המשק ועל זה

+ של ייצור חשמל לכמעט כל התעשיה, דבר שפשוט בלתי אפשרי. לכן זה 50%מבוססים גע שהגז מתמר נכנס דרומה, התחנה הצפונית החלופה שיקול מאוד מאוד מהותי באותו ר

הצפונית קיבלה עדיפות הרבה יותר גדולה מבחינת היכולת של המשק לקלוט גז.

מר יאיר רובינשטיין:במשך לאמירה של קוסטה, אני אמשיך פה בכל מקרה בקריטריונים. השורה האחרונה

כל היתרונות שהיו לאשקלון שאני אציג אותה בסוף היא שלחלופת אשקלון מערב הזו צמודת מזרח בעצם נעלמים ונשארנו עם אותם יתרונות של חדרה וזה מה שמגביר עוד יותר את העדיפות של חדרה מערב. גם אותן יתרונות שאנחנו מצאנו בהתחלה בתסקיר באשקלון הרגיל, אשקלון צמוד מזח, נעלמים. הסיפור הדרמטי בעיקר באשקלון מלבד הדאגות של

ות הגז זה שבאשקלון אין קו ימי. אני באשקלון אצטרך, למרות שאני נמצא בפלטפורמה רשבים לחזור ליבשה ולהתחבר .פשוט מצאנו חוסר סבירות גדול מאוד ואני אמשיך בקריטריונים על מנת שלא לפספס משהו. הדבר האחרון בנושא המורכבות הנדסית היה

בחדרה עומס תנועות ימיות דליל הרבה יותר. נושא התפעול. בנושא התפעול אנחנו מצאנו מבחינת הגישה, כמובן הגישה הימית הרבה יותר סבוכה ולכן אנחנו מעדיפים את אשקלון בנושא הזה וכמובן נושא הקונפליקטים אנחנו יכולים ליצור דווקא, האתר המערבי יותר

תכן שבתכנון יכול ליצור יותר קונפליקטים בתנועות הימיות מה שדיברנו מקודם שייהמפורט נצטרך טיפה להזיז את המתקן. דבר נוסף בקשר לתפעול זה כמובן תנאי הים. תנאי הים בחדרה נחותים ביחס לתנאי הים באשקלון מה שיצור שאותה אוניה שאמורה לעגון קבועה יהיו לה יותר זמנים שהיא לא תוכל להיות עגונה רק מבחינת תנאי הים. לכן

ל הקריטריון הזה של מורכבות הנדסית ועלות אנחנו מוצאים עדיפות בסיכום הכללי של כברורה לאשקלון צמודת המזח. עכשיו אני אגיד את זה כל פעם כדי שלא נטעה. לגבי אשקלון צמודת מזח. כמובן שכל היתרונות של הנגישות והדברים האלה לא קיימים

באשקלון מערב, כפי שאמרתי קודם.

שות הגז הטבעי:מר קונסטנטין בלוז, ר



201

רק משפט אחד, אם אנחנו נסתכל על רמת הסיכון על המאגרים, אנחנו רואים שמאגר של קילוואט למ"ר. עומס חום כזה הורס את תשתיות הפלדה. 31.5מ' זה עומס חום של 208

מ' קיים סיכון שהמזח פחם ייפגע. זה לפי סקר הסיכונים וזו נקודה 208 -זאת אומרת ב צריכים לחשוב עליה. חשובה שאנחנו


אז שוב דיברנו על פני הים, הגענו בסופו של דבר שאשקלון צמודת מזח בנושא של ההנדסה, אנחנו מעדיפים אותה בהרבה על חדרה מערב. בנוגע לחיבור למערכת ההולכה שזו טביעת

לקו ההולכה הימי הרגל העיקרית של הפרוייקט, בחדרה יש שתי חלופות, אפשר להתחבר הראשי שעובר שם, עוד מעט נראה את זה על המפה, ואפשר כמובן גם לעשות חיבור יבשתי

קמ' משם, 15את תחנת הכח מצפון ולהתחבר או לדור או לחריש ףשיצטרך לעבור, להקי

ר:"מר דורון דרוקמן, יו עובר את אורות רבין מצפון,


בשתית. מדרום אנחנו מצאנו שכבר אין שם מקום יותר לשים, הצינור כן. זו החלופה הינמצא שם, צינור גז היום קיים שם והמרחק בין הנחל לבין תחנת הכח לא מאפשר שם מעבר. יש שם עוד צוואר בקבוק ממזרח למחלף קיסרה שגם שם לא מצאנו מעבר ולכן

צפון לתחנת הכח. אנחנ, אם חס וחלילה נגיע לחיבור יבשתי , נצטרך ללכת מ

ר:"מר דורון דרוקמן, יו מה זה אומר חיבור יבשתי?


הקריטריון הזה מדבר על אופן חיבור המתקן למערכת ההולכה.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו מה זה אומר מבחינת הצנרת, רוחב, כמה עומק?


דובר על קו הולכה רגיל, זה דבר שהוא מוכר בארץ, קו מדובר על צינור פלדה, קודם כל ממ' לחץ 1.20הולכה רגיל עם לכ התנאים הרגילים שלו וצינור פלדה שיוטמן באדמה בעומק

בר, יש לו כבר מנגנונים של תכנית מתאר, של רצועה, של קו בניין, של תחום תכנית, 80וחלילה, אני לא אמרתי סתם. באותו היבט אנחנו נחבר גם את חדרה. כשאני אמרתי חס

אני חושב שחדרה צריכה להתאשר עם חיבור ימי, אנחנו נראה את זה בסוף. החיבור היבשתי של חדרה הוא קשה מאוד. באשקלון אין לנו בכלל חלופה ימית כי אין שם קו ימי לכן אנחנו מדברים על קו יבשתי שצריך לרדת, מכיוון שהחלופה שנבדקה פה היא צמודת

אנחנו פשוט נשים צינור על גבי המזח, נגיע לחוף ובאיזשהו תוואי שכבר תואם עם מזח קצ"א אנחנו נתחבר למתחם קבלה קיים, יש שם כבר היום באשקלון, צבוע, באשקלון אנחנו ננוע על גבי המזח, נמצא שם איזשהו תוואי מאושר ומתחברים למשבצת הצהובה

ה שהיום מאושר. דרך אגב לשאלה הקודמת, הגדולה שאתם רואים שהיא בעצם מתחם קבלהרצועה כמו שאתה רואה פה, זה בעצם ככה נראית רצועת גז רגילה. זו דוגמה באשקלון. חדרה רק כהדמיה אנחנו מוצאים שתי אפשרויות , או חיבור ימי או חיבור יבשתי. לחיבור

להן יתרונות הימי יש שתי תתי חלופות אבל אני לא חושבת שכרגע צריך לדון בהן. ישוחסרונות כל אחת מהן אבל בעקרון אנחנו מדברים על חיבור או ימי או יבשתי בחדרה.



202

החיבור היבשתי בחדרה מוצג פה, הוא הולך, שוב, איך שהוא יצטרך לחזור למזח הפחם, לעלות כאן, להקיף את התחנה מצפון ולהתחבר אחר כך ולהמשיך הלאה לתחנת דור או

לתחנת חריש.

ר:"ורון דרוקמן, יומר ד יש פה משהו על היבשה שצריך?


קמ' נצטרך פה תחנת 15אנחנו נצטרך כאן תחנות הגפה לאורך הקו, כל קו כזה זה קו של הגפה, תהיה תחנת הגפה אחת, אנחנו נרצה שתהיה כמה שיותר קרובה לחוף.


יא תופסת?מה זה אומר, כמה שטח ה

מר יאיר רובינשטיין:אפשר להכנס פה לדיון על הדבר הזה, אני לא יודע אם שווה, פשוט זה לא אקטואלי, אנחנו

לא חושבים על חלופה על חיבור יבשתי.

רונית מזר: 'גב אני גם מזכירה שהחלטת הולתנ"ע הייתה לחיבור ימי.

דובר:

זה יכול להשתנות.

רונית מזר: 'גב נחנו הולכים על חיבור ימי.כרגע א

דובר:

אני מעדיף בכלל לא אבל ברגע שיש חלופה יבשתית וידועים עליה זה יכול מתי שהוא להשתנות.


היא הוצגה, היא לא הוסתרה.

דובר: אבל אנחנו לא יודעים מה המשמעות שלה, זו בדיוק הבעיה.


"חות. הכל נמצא בדו

(מדברים ביחד)

מר יאיר רובינשטיין:זה סיכום של נושא ההתחברות למערכת ההולכה. יש אופציה של חדרה יבשתי, יש אופציה של חדרה ימי,ואופציה של אשקלון כשאנחנו מדברים בסוף בנושא הזה כמובן אשקלון

מבחינת היקף יותר קלה לחיבור למערכת ההולכה. לגבי הסיכום בכלל של טביעת הרגל,



203

מתקנים נדרשים ומידת הצמידות למתקנים קיימים, אנחנו רואים כאן את ההשוואה, קשה להעריך כרגע בהיבט הזה. כאן דני ימשיך.


כפי שאמרתי בחנו את ההשפעות ואת המגבלות שיוטלו על שימושי הקרקע בייעודי קרקע מתאר של חדרה שהיא לפני הפקדה, אולי מתוכננים וקיימים. אנחנו רואים פה בתכנית ה

2,400כבר הופקדה, אנחנו רואים את המתקן, בחלופת חדרה מערב, עם טווח הפרדה של מ' ולמעשה הרעיון המרכזי במיקום החדש היה למנוע כל השפעה או כל מגבלה כלשהיא

עשה כל על שימושי קרקע ביבשה, השפעה מסוימת תהיה על אזורי דייג בשטח הזה אבל למההשפעה היא ימית. אפשר לראות גם שכל תחנת הכח יוצאת אפילו מתחום ההפרדה, למרות שזה קריטריון אחר. באשקלון הסיפור קצת אחר כיוון שאנחנו עוד יותר קרובים, יש לנו פה קטע של שמורה ימית ואזור של שמורת טבע בתכניות שונות וקטע של חוף רחצה,

תחום ההפרדה. בסיכום, אנחנו בהחלט ניתן לראות עדיפות חלק הצפוני שלו שנכנס ל לחלופות, שתי חלופות חדרה שלמעשה יוצאות רחוק לתוך הים,


אפשר לחזור חזרה אחורנית לשקף עם הזה של חדרה,

מר דני עמיר: אנחנו נענה על שאלות. תשאלו אותנו,

ר:"יומר דורון דרוקמן,

נעשה אחר כך שאלות. רק תסיימו את המצגת.

מר יאיר רובינשטיין:על מנת להתקדם, כמו שכבר אמרנו מקודם אנחנ בעצם בעקבות הדיון בולנת"ע אנחנו עשינו בדיקה של חלופה מקבילה באשקלון, מה שקראנו לה אשקלון מערב, וכאמור הרחקנו

ינו באשקלון ובדקנו מה המשמעות של זה את המתקן, בעצם אותו דבר שעשינו בחדרה עשובסוף הגענו לאיזו מן טבלה מסכמת של הנושא שכל הקריטריונים ופה כמו שאתם רואים בעמודה השמאלית נמצא גם הנושא של אשקלון מערב. אם אני אעבור במהירות אז בהיבט

נו רואים הבטיחותי אנחנו רואים בחדרה מערב עדיפות מאוד גדולה, בהיבט הביטחוני אנחשוב עדיפות ברורה לחדרה מערב. בהיבט של מורכבות הנדסית אנחנו רואים עדיפות לאשקלון על גבי המזח. שימו לב לגבי אשקלון מערב כמובן שהוא נחות מאוד, מהסיבות שהסברתי מקודם. לגבי טביעת הרגל, אנחנו מצאנו עדיפות לאשקלון על גבי המזח, כאשר

שום יתרון בנושא הזה כי מדובר בעצם על אותם מרכיבים. לגבי אשקלון מערב לא מצאנו שיקולי משק הגז, זה בעצם מה שאמר קוסטה מקודם, רשות הגז שואפת לכניסה צפונית של ספקי גז טבעי, ולכן כמובן שתי חלופות חדרה הן עדיפות מבחינתם. לגבי הקונפליקטים

לגבי סביבה ימית, לא נכנסנו פה הייעודיים שוב, אנחנו מוצאים עדיפות לחדרה מערב.מ' בעצם מבטל 30מ' שוב, לעומק מים של 30לעומק מכיוון שהנושא של הרחקת המתקן

את כל ההיבטים הסינדמנטולוגיים למעשה לא תהיה שום השפעה סינדמנטולוגית על המתקן בניגוד למתקן שהוא הרבה יותר קרוב ויוצר חסימה לזרמים. פה כמובן אשקלון

זוכה לאותו, נקרא לזה אותו ערך כמו חדרה מערב כי גם היא באותו מרחק ולכן מערבמההיבט הזה באמת יש יתרון קל לאשקלון מערב. לסיכום, מה שאנחנו בעצם מבקשים פה

זה לאשר את חלופת חדרה מערב עם חיבור ימי למערכת ה הולכה. זה בעצם הסיכום שלנו. ר:"מר דורון דרוקמן, יו

חדרה, בבקשה.ראש עירית



204


אני ראשית ברשותכם רוצה לומר עם כל הכבוד פה הולכים לקבל החלטה גורלית, חשובה מאוד מאוד, וכדאי שיהיה פה שיקול דעת עמוק, רציני ואחראי לשלום הציבור. קודם כל.

, אנחנו יודעים, יכולים ולא לעשות הערכות כספיות כאלה ואחרות. השינויים במזרח התיכוןלהשתנות כל יום. אם זה אתמול עזה, שלשום מצרים, מחר זה יכול להיות חיזבאללה לבנון, אז כל המדינה שלנו בעצם חשופה לכל אירוע כזה או אחר. אז השיקולים האלה צריכים להיות שווים אצל כולם. דבר ראשון. דבר שני, לא יכול להיות ולא יעלה על הדעת, אני כראש עירית חדרה לא יודע ולא מקבל זימון לישיבה כזו חשובה במועצה הארצית לתכנון לגבי החלטה גורלית ולדעתי, הרת אסון. ולכן אני אומר, לאחר שמועות והתעניינות של אנשים שלי, אני מקבל את ההודעה הזו וכתבנו מכתבים מבעוד מועד לגבי דחיה, אנחנו

ו לא נגד הובלת גז, אנחנו בעד גז במדינת ישראל. אנחנו נגד רוצים ללמוד את הנושא, אנחנפחם שזה מזהם, ופוגע בתושבים, ופוגע באיכות החיים במדינה. אנחנו רוצים לקבל את ההזדמנות ולבוא ללמוד את הנושא, להביא אנשי מקצוע מיוחדים שמומחים בנושא הזה.

ד אין נסיון. אנחנו רוצים עם זה פעם ראשונה שעושים דבר כזה במדינת ישראל, לאף אחשיקול דעת להשקיע כספים מכספי הציבור בכדי לדאוג לבטחונם ולשלומם של הציבור בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה ולא בחיפזון כי החיפזון הוא מן השטן. ומה שנעשה פה היום זה כמעין מחטף, כי לא יודע, פוליטיקאים, אנשי ציבור, אני לא יודע מי מה מו,

קבלים החלטות מהיום למחר ומשנים אותן שוב פעם. אנחנו בשנתיים האחרונות רואים מהחלטות שמקבלים, מאשרים, משנים, מבטלים, לאור האירועים. לכן אני אומר שפה מדובר בחיי אדם, וחשוב מאוד מאוד שכולנו וכל מי שנמצא פה ומרים את האצבע בנושא

שמקבלים החלטה. ואני אומר שאני מייצג פה לא הזה יחשוב לא פעמיים, עשר פעמים לפנירק את העיר חדרה. גם את קיסריה, אור עקיבא שדות ים, ועוד הרבה ישובים מסביב. ואני קורא לכולם לעצור כל עוד ניתן, לעצור את ההחלטה הנמהרת, לפני שמוציאים אותה אל

, אקולוגי בטיחותי הפועל ללא שינויים מחויבים שעלולה חלילה להביא לאסון סביבתיתושבים. יש לנו הרבה מקומות 100,000 -בטחוני לכל תושבי האזור שמונים למעלה מ

אסטרטגיים סמוכים למקום, תחנת הכח, מתקן התפלה, מפעלים, בית חולים גדול, ולכן אני אומר, צריך להיות פה שיקול דעת. יש פה גם לפי הנתונים שהוצגו פה, הבדיקות שנעשו

שסוגיה בטיחותית במסמכים כתוב שהתרחיש שבו התוצאות מדברות על נזקים, מצד אחד,קמ' מאזור הפיצוץ. זה הם כתבו, לא אני. וזה מופיע בנתונים 6.2קריטיים עד למרחק של

האלה. הסוגיה הבטחונית השניה זה תרחיש האיומים הביטחוניים שמופיע בדו"ח סקר חסר מאוד, שכן אין בו התייחסות ספציפית ב' שאני כתבתי פה. -סביבתי בפרק א' ו

למיקומו בטווח הימי ומשמעויותיו. אין התייחסות לתרחישי טרור, לתרחישי חירום של ריקוט מאסיבי שזהו תרחיש של פיקוד העורף שאנחנו עושים בשבועות האחרונים. יודגש כי

מלונאות בהיקף על חוף צפון חדרה כפי שהראיתם בתכנית המתאר קיימת תכנית למגורים וחדרי מלון על רצועת החוף שהם 1,400יחידות דיור שהתכנית נמצאת בהפקדה. 10,000של

תושבים 35,000יהיו שם סמוך למקום. תכנית מרכזית לפיתוח העיר והאזור בהיקף של ברגישות קרובה מאוד מאוד. וכן מקודמות גם תכניות גם בקיסריה, גם באור עקיבא,

למגורים תיירות ונופש. אני אומר שעל כתפיו של כל אחד מפה מוטלת מנשה, שדות ים, אחריות כבדה למנוע נזק בלתי הפיך שיהיה בכייה לדורות. אני אומר יותר מזה, ידוע לכולם, עד אתמול בלילה, שניסיתי למנוע את הדיון הזה. שהופעלו לחצים בכדי שהדיון הזה

שהוא מתבטל, נדחה, לבחינה נוספת, לבדיקה אכן יתקיים. הדיון הזה אתמול הודיעו לי ולתת לנו להכנס לנושא הזה ביתר חשיבות, אחריות רצינית. אבל מה לעשות שהצליחו בכל אופן להביא אותו לסדר היום, בסוף הדיון, כשהוא היה בראש סדר העדיפויות. אני יודע

איכות, לא לבוא על שמופעלים לחצים פה. התכנון המואץ הזה לא יכול לבוא על חשבון של חשבון בטיחות ולא יכול לבוא על חשבון בטחון הציבור, לא יכול לבוא על חשבון הסביבה



205

ולא יכול לבוא על חשבון פיתוח ה אזור כפי שאני תיארתי אותו עכשיו. אני מבקש מכל אחד ואחד לעצור לרגע את הרכבת השועטת הזו ולעשות בחינה מעמיקה ולבחון את הקונספציות

שגויות ואת ההליכים ולהגן על האינטרס הלאומי והציבורי מתוך ראייה מערכתית המשולבת. אני מבקש לתת לנו את השהות של מספר חודשים להציג לכם פה את הנתונים והבדיקות ומה שחשוב שבאמת כל אחד ואחד יחשוב פעמיים לפני קבלת ההחלטה. אני

י היו"ר, ליועץ שלנו בנושא הזה. בבקשה רוצה להעביר את רשות ה דיבור ברשותך אדונ תומר.

מר תומר מירז, יועץ לעירית חדרה:

אני כבר אומר שחלק מהחומר אנחנו קיבלנו אותו ממש לא לפני הרבה ימים. את הסקר, ועברנו עליו, ויכול להיות שחלק מהדברים שגם אנחנו אומרים, הם לא בדיוק כמו שאתם

ה כבר כנראה שנתיים אבל יש כמה דברים שהם די חושבים מי שחי את זה, אנשים פברורים. אחד מהם סוגיית הבטיחות. אני יצא לי לדבר עם כמה מומחים בגז טבעי נוזלי בארה"ב שזו ההתמחות שלהם. יש להם כמה אמירות אחרות וכל מה שאנחנו מבקשים תנו

נראית באמת יפה לנו כמה חודשים לדבר איתם, יכול להיות שכל מה שנעשה פה, העבודה ששל תה"ל היא עבודה מצוינת ויכול להיות שיעלו דברים אחרים. כי ראינו גם תרחישים אחרים. בכל הסקר סיכונים הזה דרך אגב לא התייחסו לתרחישים הביטחוניים, לאיומים. אנחנו נמצאים במדינה שנחטוף ריקוט מפה ועד אני לא יודע אפילו איפה. המתקנים האלה

וף יכולים ליצור תגובות שרשרת. אני גם אומר לכם שזה מתקן אסטרטגי. שקרובים לחמתקן כזה לא סתם יהיה חייב להיות מאובטח, הוא יהיה חייב להיות מאובטח כמתקן אסטרטגי. העבודה שהוא בתוך שטח נמל מוכרז סגור לא נותנת לו אבטחה. נותנת לו

לנו ללכת ולדבר עם האנשים אבטחה מסוג מאוד מאוד מסוים. אני בטוח כשיתאפשר שמכירים את זה כולל להביא גם יועצים שזה התפקיד שלהם בחיים, אנחנו נגלה דברים אחרים. כמו במקומות אסטרטגיים אחרים בים מסביב לכל מתקן כזה יש שטח סטרילי.

קמ'. 5השטח הזה הוא לא קילומטר. הוא הרבה יותר מקילומטר. מדובר על מינימום של קמ' נגיע למקומות אחרים. אני רוצה לדבר גם על הסוגיה 5 -נשים פה את ה רק אם

האקולוגית. מדובר פה ב זוג ספינות או לפחות אחת מהן שתעמוד, זו ספינת ענק דרך אגב, שתעמדו כל הזמן באותו מיקום בטווח די קרוב לחוף. האניה הזאת נושאת בקרבה כמה

רך אגב דלק כבד וחלקם הקטן יותר זה דלק לא כבד. מליוני ליטר של דלקים. רובם הגדול דחס וחלילה באירוע שהוא או רשלנות או אירוע בטיחותי או אירוע בטחוני יזרמו לים כמויות אדירות של דלקים. הדלקים האלה הולכים לגרום לאסון אקולוגי לא קטן. לא

מתכוון לעשות את זה. הזדמן לי עדיין לדבר עם ראש אגף ים וחופים על הדבר הזה אבל אני אני רק אומר ש, רק ניתן ציון. אך לפני חודש היה אירוע קטן בנמל חיפה שבו אניה בטעות,

ליטר של דלק של מזוט. המזוט 30,000או 20,000 -ברשלנות, פלטה לים סדר גודל של כמה הזה גרם נזקים בנמל חיפה, נזקים אדירים, ומי שמכיר מכיר, וזה רק דוגמה קטנה. דוג

שניה, במלחמת לבנון השניה מדינת ישראל יצרה איזשהו אסון אקולוגי קטן בלבנון. ואני מזכיר למי שמכיר את זה שהזרם אצלנו הוא זרם צפוני. הזרם הצפוני הזה הוא מה שנקרא ראייה מרחוק ומיידית שאנחנו הולכים להשמיד חד וחלק את כל השמורות בבונים, בדור,

כי אנחנו לא נוכל להכיל כזה אירוע בטווחים קרובים לחוף. אבל יש וככה נגיע עד חיפה. תכנית לאומית למניעת זיהום ים שהייתי בין מנסחיה בעברי הלא רחוק. כששמים מתקן כזה בעומק הים יש יכולת לייצר תכליות שיוכלו להכיל אירועים דומים, דרך אגב לא את

חינת אסונות אקולוגיים כאלה ודרך אגב כל האירועים, אבל אירועים לפחות בסיסיים מבהאסון הזה לעומת כל האסונות האחרים אף אחד לא יוכל להגיד לו פה שהוא לא לקח את הזמן לבדוק את זה הרבה יותר לעומק. זה אסונות שלא יוצאים מהם. אנא הסתכלו מה

סוגיה קורה היום במפרץ מקסיקו. הדברים האלה הם הרבה יותר חשובים לכל הציבור. וההאחרונה, חזות וניצפות. קראתי היטב ולמזלי או לא למזלי אני לא אדריכל ושמעתי לגבי



206

המתקנים בברזיל ועל החזות והניצפות. ועל ההמלצות גם לנסות לשים את האניות האלה בצבע הים על מנת להוריד את החזות שלהם. אני רוצה להגיד לכל מי שמכיר פה קצת אניות

LNG אניותLNG י תקנים בינלאומיים חיבות להיות מובלטות בצורה ייחודית לפמהסביבה. והם יהיו צבועות אדום בוהק וייראו למרחוק. הספינות האלה הן ספינות ענק.

מ'. הן נצפות לעשרות קילומטרים 24זה ספינות בגובה, אם אני זוכר, סדר גודל של איזה 10 -ל שזה שווה ערך פלוס מינוס למיי 5 -בים עצמו אסור להתקרב לאניה כזאת פחות מ

. כל מה שאנחנו מבקשים, ממש לא נימבי, לא משנה 2.4 -קמ'. פה שמים את המתקן הזה באיפה ישימו את זה בארץ, שימו את זה בעומק הים. לפני הדיון התבשרתי שאין יכולת

מספר טכנולוגית לשים את זה בעומק הים. אז אני מבקש מהמועצה הנכבדת הזאת תנו לנו חודשים, כל החומרים האלה שמתם בלי לתת זכות שימוע לציבור לפני כמה ימים. החומר הזה הגיע אלינו, דרך אגב לא כולו, הכל מגיע בטפטוף, ממש שבועות. אנחנו נכנסנו לעסק הזה ממש בתוך שבוע. תנו כמה חודשים, זה לא יעשה כלום, תכינו את המכרז במקביל, תנו

נתונים אחרים על השולחן. תנו לנו אפשרות לנסות אולי קצת לשנות. אני לנו אפשרות לשיםקמ' אבל בסופו של 10 -קמ' ל 2אומר לכם ההבדל, שיכול להיות שהבדל כלכלי לא קטן בין

ולא יודע כמה שנים, זה הבדל אדיר שמים וארץ 60 50, 40יום עם מתקן שהולך להיות פה לאינטרס הלאומי.

דובר:

ודם, תזכיר לנו רק, היית בחיל הים?הדובר הק

מר תומר מירז, יועץ לעירית חדרה: כן. סגן אלוף במילואים.

דובר:

פרוייקט פולינום בחיפה?

מר תומר מירז, יועץ לעירית חדרה: הייתי גם בזה.

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר

ייר עמדה, אני לא יודע אם מותר ברשותכם, אנחנו ידענו על הדיון אתמול, אנחנו הכנו נלחלק או אסור לחלק בדיונים ניירות אבל אם היינו יודעים עליו שבוע מראש הוא היה מגיע לכל אחד ואחד מהחברים. אני מבקש כן להציג אותו בפניכם מאחר ויש בו חומר ויזואלי

חים אותו מעבר למה שנאמר כאן מילולית, אם היינו יודעים עליו מראש היינו פשוט שולוהייתם יכולים לראות את עמדתנו גם בתרשים. יש לנו תרשים שיש לו משמעות גדולה

מבחינתנו מבחינת הדוברים אחרינו, נציגי הישובים. מותר?

ר:"מר דורון דרוקמן, יו לא.


רוצה להציג לכם את התרשים אם לא, אני אבקש להציג את זה במקרן, זה מותר, נכון? אנישבעצם מבהיר לכם את תרחיש היחוס שדיבר עליו קודם גם ראש עירית חדרה וגם תומר

דקות והצתה של ענן הגז 10מירז, אותו תרחיש של שחרור תכולת מיכל האיכסון תוך מ' השפעה כרדיוס מינימלי. 6,200שמדבר על מרחק של



207

מר שחר סולר: תה מתייחס ב...לאיזה רכיב במערכת א


יש לנו כאן הרדיוסים מהמתקן המוצע. כל כזה קו הוא קילומטר. בטווח של שני קמ' אנחנו על חוף כפי שצויין קודם לכן, בטווח של קילומטר נוסף אנחנו מכילים את צפון מערב

מטר נוסף אנחנו מגיעים לקיסריה, תושבים וחלק מקיבוץ שדות ים. קילו 35,000חדרה, אנחנו מגיעים לבית החולים הלל יפה, שכונת נוה חיים, גבעת אולגה, קילומטר במתקן התפלה קיים פעיל, קילומטר נוסף אנחנו מפעלי נייר חדרה, מפעל אליאנס, תחנת הכח בגז

ם שאישרה המועצה הארצית במפעלי נייר. מערב העיר חדרה ושכונת גבעת אולגה דרווחופים. קילומטר נוסף אנחנו מכסים את כל קיסריה ומגיעים לדרום אור עקיבא והתכניות

קמ', אני מגיע כבר למרכז 6.2הדרומיות של אור עקיבא, מכסים את מרכז העיר חדרה וזה העיר. אם נסתכל על זה במבט עתידי הרי שהתכנית מתאר חדרה שהועדה הנכבדה הזו

וני, פשוט רואים את המספרים, את השכונות, את פיתוח אישרה להפקדה רק בחודש יקמ' ולהגיד שהכל בסדר כשאנחנו 2העיר, חברים, אי אפשר להסתכל על זה מהמתקן

רואים, המדינה צפופה וזה התכנון שלנו .התכנית של צפון מערב חדרה היא תכנית מרכזית רד התיירות, המשרד מליון שקל עם מש 7שאנחנו מקדמים, אנחנו משקיעים רק בתב"ע

לאיכות הסביבה ומשרד הפנים, אגב, אותו משרד פנים שאנחנו היום מופיעים בצילו או יחד איתו. ואנחנו רואים שתושבי חדרה מוצאים עצמם במצב שבו באחד התרחישים שהסקר מציג, לא אנחנו, תסקיר השפעה על הסביבה מציג, אנחנו נמצאים בסכנה. לא סתם ראש

התקציב הציבורי אנחנו לוקחים עכשיו מומחים מחו"ל ומהארץ כדי שירגיעו העיר אמר שמאותנו, כדי שיסבירו לנו, אנחנו מבקשים גם בשביל לעזור למערכת הגז להרחיק את זה

6.2קמ' כמו תמר ודלית, אלא להרחיק את זה לתוך הים. התרחיש שלכם 40לתוך הים. לא שבי חדרה שקוראים את העתונות באים אלינו קמ' מהחוף אני בסכנה. אני, כתושב. ותו

בשאלות אל ראש העיר ואלי ואל היועצים המשפטיים כציבור, איפה אתם? מה עשיתם כדי לשמור עלינו? מה עשיתם כדי להגן עלינו מפני התרחיש הקיצוני, כן מה לעשות, יורים

ור מינורי ששיתק ופוגעים גם מהחוף. ראינו את זה במצרים לפני שבוע. בסך הכל פיגוע טראת אספקת הגז של ירדן וסוריה. גם כאן זה יכול לקרות. נמצאים איתנו פה גם תושבים ונציגים של ישובים סמוכים, חברים יקרים, להרחיק את זה לתוך הים. מרחב החיפוש של

4התכנית צריך להעמיק לתוך הים. הצינור עצמו שאליו מתחברים, נמצא בסדר גודל של אז במקום לקלוט אותו ממזרח, תקלטו אותו ממערב. תרחיקו את זה יותר, קמ' מהחוף.

תרגיעו אותנו, תנו לנו את הזמן להתארגן ולהביא את היועצים שלנו, זה מאות אלפי שקלים של הציבור שלנו שעכשיו מושקעים בשביל להגן על הציבור בפני התכנית שאתם בעצמכם

יכים לפתור את הבעיות. ואני כרגע לא מתיחס אומרים שיש בעיות. אז אם יש בעיות צרלהליך עצמו ולעובדה שאתם דנתם כאן במועצה הארצית, בתסקיר השפעה על הסביבה שנוגע לחדרה בחודש מאי ובחודש יולי ובחודש ספטמבר ולא זומנו לאף אחד מהדיונים ולא

רנו והפעלנו עורכי קיבלנו את החומר. רק לאחר פניה שלנו בנובמבר זומנו ובאנו וצעקנו ואמדין ושילמנו הרבה כסף כדי להגן על עצמנו מפני תכנית שאנחנו לא מכירים. כבוד היו"ר, התסקיר מונח כאן ממאי. אנחנו קיבלנו אותו בסוף דצמבר, את חלקו, ואת השלמתו לפני

ת מספר ימים. ככה לא עובד תכנון. אני מכיר את עולם התכנון, אני מלווה תכניות, יש תכניואגב שמתבצעות בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם הרשות המקומית וגם איתנו. קידמנו יחד איתכם את מתקן ההתפלה בתוך תחנת הכח, קידמנו יחד אתכם תכנית מתאר, קידמנו יחד איתכם תכנית לשמורות טבע, לנחלים, הרבה דברים טובים נעשו. למה דווקא במקרה הזה,

נחנו קוראים מתוך מסמכים ואולי אנחנו לא יודעים לקרוא, שמדובר בסכנה בטיחותית שאאנחנו קוראים את הסכנה מהנייר ואנחנו חרדים כאנשי מקצוע שאף אחד מאיתנו לא מבין

בגז, הציבור שלנו בפאניקה, אתם צריכים לראות כמה טלפונים מקבלים מעיתונאים,



208


הנקודה ברורה.

לדורף, מהנדס העיר חדרה:אבישי קימ 'אדראנחנו בבעיה קשה ואנחנו מנסים להתמודד איתה בכוחותינו אנו, אנחנו מצפים שיתנו לנו את הגיבוי, מספר חודשים להתארגן, לבדוק את הדברים, לחזור עם תשובות, יכול להיות

ה שנירגע ויכול להיות שלא. אם הייתם רואים את הנייר שלנו הייתם משתכנעים, כל החלטקמ' אלא כמו שראש 40שלא הייתם מקבלים היום חייבת להיות בעומק הים. עוד פעם, לא

העיר דיבר, כמו שהיועצים שלנו מדברים, לפחות למרחק הסיכון שאתם בעצמכם, בתרחיש קיצוני, נכון, בתרחיש קיצוני הצגתם כאן לפנינו. אז אני מצטער שהחומר מוגבל ולא שלם

ות בטווח הזמן הקצר. אנחנו אגב כולנו לא ישנו בלילה כדי לבוא אבל זה מה שיכולנו לעשבפניכם ולהביא את הדברים ולהכין את הדברים ולהיות רציניים מספיק כדי לעורר בכם את הספק. יש פה ספק, יש פה סימן שאלה, יש פה פחד ציבורי, אני מצפה שחברי המועצה

י להתארגן וזה עולה כסף, וזה גוזל זמן, הנכבדת יתנו לנו את הגב, יתנו לנו את האויר כדבמקום להתעסק בפיתוח העיר אנחנו עושים דברים אחרים כדי להגן על העיר, זה חלק

מהתפקיד שלנו.

יק:'ד אלי וילצ"עולתסקיר שהכין 14אני רוצה לחדד את הדברים שאמרו קודמיי, אנחנו מדברים על עמוד

ציגים לכם את הדברים, שוב יכול להיות טל, לסקר הסיכונים שהכין תה"ל. כי כשממ' דליפה. אבל אנחנו מחזיקים 25-מ' ו 200שהתרחישים הכי מסוכנים שמציגים לכם זה

שתה"ל הכינה אותו, אנחנו לא מבינים הרבה, כי מה לעשות, קיבלנו את זה רק לפני זמן , שכתוב 6ס' , תסתכלו שאחת האופציות, אופציה מ14קצר. אבל הסקר סיכונים הזה עמוד מ'. אז יכול להיות 6,200דקות והצתה של ענן הגז, 10שחרור כל תכולת מיכל אכסון תוך

שזה תרחיש הכי קיצוני בעולם שלא יכול לקרות אף פעם. אבל זה בסקר סיכונים שתה"ל קמ'. יכול להיות שזה לא יקרה 6.2 -קמ'. לכן כל הדברים שמציגים לכם פה, זה ה 6.2הכין. ם ויכול להיות שזה יקרה פעם אחת. יכול שרק פעם אחת שזה יקרה. וזה המשמעות. אף פע

ולכן הדברים האלה, חייבים לעשות בדיקה. אני באמת לא רוצה לחזור על דברים שאמרו קודמי, אני רק רוצה רק בצורה מסודרת כמו שאמרנו קודם. זימון לא קיבלנו, הדבר הזה

לא נודע שום דבר ולא ידעו מכל ההליכים שקיימים. נעשה עד ספטמבר, עד ספטמבר בכללרק בספטמבר החליטו שצריך לערב גם את העיריות, בפועל בנובמבר הביאו לנו את החומר, חלק ממנו, בטפטופים, בספטמבר כבר זימנו אותנו לולנת"ע תוך שבועיים כאשר לא ידענו

א הודיעו לנו על הדיון הזה, ... שקיבלנו חלק מהחומר. ביקשו לתת לנו ארכה של חודש, להכל נודע באקראי, וכמובן שלא הסכימו לדחות אותו, והתשובה שקיבלתי מה שאמרתי לכם קודם. קיבלתי תשובה שאומרת שמכיוון שנודע לכם בעקיפין אז נודע לכם, אתם יכולים לבוא ואנחנו לא צריכים לזמן אתכם. זאת התשובה, כך ענתה המועצה הארצית

עירית חדרה שלא זומנה לדיון. הנושא של בדיקת החלופות, אני חושב, סליחה לטענה של חלופות וכל 15שאני אומר את זה, מורחים פה מסך של ערפל כאילו נבחנו פה איזה

החלופות ירדו ונשארה חלופת חדרה ואשקלון וכדומה. לא נבחנה אף חלופה שעומדת שונות נדחו עוד לפני ספטמבר החלופות הרא 15בקריטריונים. כי תשימו לב, כל

מ'. כשפעם ראשונה שמעו שצריך 2,400כשבספטמבר פעם ראשונה אמרו שצריך להתרחק מ' נשארו שתי חלופות, אשקלון וחדרה. יותר לא נשארו חלופות. זאת 2,400להתרחק

אומרת ברגע שהיתה הנחיה מה המרחק האמיתי בכלל לא בדקו את החלופות האחרות, לא הם. אז נשארנו עם שתי חלופות. לאחר מכן התברר שאין חלופה של חיבור למזח. חזרו אלי

אז צריך להיות חלופה שמנותקת מהמזח. ברגע שאמרו חלופה מנותקת מהמזח, לא נבחנה



209

אף חלופה. שמעתם את זה גם פה. החלופה היחידה שנבחנה כחלופה רחוקה מהמזח זה של המזח ולכן גם האדון הנכבד הציג את חדרה. לגבי חלופת אשקלון, בדקו רק חלופה

החלופה של חיבור עם חיבור למזח של אשקלון, אל מול חדרה בלי חיבור למזח. בדיון הקודם בולנת"ע התברר שאכן לא נעשתה שום בדיקה של שום אופציה אחרת חוץ מחדרה

אחרונה שהיא ללא חיבור למזח, ואז שמעתם פה, כן אז בדקנו, אמרנו, בישיבת הולנת"ע האמרו לנו להסתכל מה קורה באשקלון אבל לא כדאי לבדוק את זה בכלל כי כל היתרונות של חדרה נעלמים. אם אנחנו מנתקים את זה מה... לא נעשתה בדיקה. אם ההנחיה הקיימת שצריך להתרחק, שאסור לחבר חיבור למזח , לא נבחנה שום חלופה. לכן אתם באים לאשר

היא אופציה אחת ויחידה ששמו בפני המועצה הארצית. עכשיו חלופה שהיא לא חלופה.תבינו שהחלופה הזו נוצרה בגלל דרישות, כך הבנו לפחות בולנת"ע, בגלל דרישות מזרח הבטחון שאמר שהוא לא מוכן להתחברות למזח. אז אם אלה היו דרישות משרד הבטחון,

אחרים בארץ שאפשר לחבר, למה אז לא התחילו לבחון מקומות אחרים בארץ? אין מקום אם זה לא קשור למזח ולא קשור לחיבור יבשתי, אז יש אלפי מקומות שאפשר לבדוק אותם. בתל אביב, קרית אתא, כל מקום, כל רצועת הים של מדינת ישראל, מה היתרון של חדרה? בגלל שיש שם נמל? אבל כבר לא מחברים את זה לנמל, אז זה כבר לא רלוונטי. זה

רלוונטי, המזחים. אין בכלל הסבר למה צריך לבחור דווקא חדרה או אשקלון כבר לאכשאין שום חיבור ליבשה. אז זה פעם אחת. פעם נוספת, אחרי שבחנו את חלופת חדרה התברר להם שהם בכלל לא בטוחים איפה בחדרה זה יהיה. כי יכול להיות שיש בעיה עם

לה חדרה דרום מערב. מה זו התת חלופה הנמל. שמעתם את זה. יש תת חלופה שקוראים הזו? רבותי, אתם צריכים להחליט. אפילו החלטה שאתם מבקשים לקבל אתם לא יודעים אם זה בחדרה מערב או בחדרה דרום מערב. זה עוד לא נבדק בכלל. כי יכול להיות שיש

ת בעיות. אז רצים להביא לכם חלופה כשהם בעצמם לא בטוחים אם החלופה הזאת עובדואומרים לכם אולי נעשה תת חלופה, משהו באופן כללי כזה, חדרה נגיד, כבר לא משנה, חדרה, דרום מערב וכדומה. אז גם הדבר הזה צריך לבוא בחשבון, שאין לכם חלופה אמיתית, אתם לא יודעים אפילו מה החלופה שאתם מאשרים בתוך חלופת חדרה. עכשיו

חס וחלילה, בולנת"ע דרך אגב, זה נאמר קצת אומרים לכם שגם בתוך הדברים האלה,אחרת. חס וחלילה בחלופת חדרה עלול להתברר שצריך חיבור יבשתי. גם את הדבר הזה, שוב, אומרים לכם את זה ככה בדרך אגב, אנחנו מאוד מקווים שלא יהיה, נאמר פה כך,

טח מסוים, הסתירו את המשמעות שדל זה, בולנת"ע דיברו על כך שדובר אם כך לקחת שלשים שם ארובות, לשים שם מגופים, כל מה שנלחמנו בדורה, נכון, זה לא אותו מתקן, עכשיו חזרנו חזרה לחדרה אולי, חס וחלילה. אבל אתם לא יודעים לתת את התשובות אם צריך לחבר ליבשה או לא צריך לחבר ליבשה? זה שני דברים שונים לחלוטין. כי אם קיימת

שה גם במקרה של חס וחלילה, אז צריך לראות האם חלופת חדרה היא אופציית חבר ליבהמקום הטוב ביותר לחבר ליבשה אם חס וחלילה צריך. כי אם החס וחלילה הזה יקרה אז יכול להיות שה.... עד קרית אתא, תל אביב, נתניה, אילת. מי בדק את הדברים האלה,

, ןנוסף, הוצגה עמדת משרד הביטחו שזאת האופציה הכי טובה אם החס וחלילה יקרה? דבר

ר:"מר דורון דרוקמן, יו נשארה לך עוד חצי דקה.


ןפה כשהוצגה, משרד הביטחו ןאני כבר מסיים. הנושא הנוסף, שוב, עמדת משרד הביטחובפנים ולא אמר את דברו. נציגת ןהיה בחוץ ועכשיו משרד הביטחו ןבשקף, משרד הביטחו

בדיון הקודם בולנת"ע, שוב, יכול להיות שדברים השתנו או לא השתנו ןהביטחומשרד א ין שום ןאמרה באופן חד משמעי שאינו משתמע לשני פנים שמבחינת משרד הביטחו

עדיפות לאף אחת מן החלופות. הדברים נאמרו ברחל בתך הקטנה. שכל הסיפורים פה



210

ית, איומים כאלה ואחרים, אין שום שמציגים לכם במצגת, איום בטחוני, סכנה בטחונ. אני יכול להגיד לכם מגורמים ששמעתי ושוב, לא מנציגת משרד ןעדיפות של משרד הביטחו

הביטחון, החלופה של אשקלון הרבה פחות בעייתית. היכולת של עזה היא הרבה פחות חישים מאשר היכולת של לבנון ואנחנו יודעים את זה טוב מאוד ואנחנו יודעים מה התר

שיש לנו בחדרה ושוב, אם היינו יכולים להציג לכם את התרחישים, שחדרה מקום אסטרטגי לפיגועים בכל מלחמה שתהיה בצפון. לכן אני לא יודע ככה, אני לא יודע להגיד אחרת, כמו שאני אומר, דברים לא רציניים, אני לא יודע מה אמרו פה ב... צריך לשמוע מה

ה הדברים שאמרו בולנת"ע. דבר אחרון שאני רוצה להגיד, כשהיינו אומר וז ןמשרד הביטחובדיון בולנת"ע השקפים שהוצגו פה הוצגו אחרים לגמרי. היתה מצגת אחרת לגמרי. המצגת שהוצגה בפני הולנת"ע ויש לי אותה פה, נתנה מיקוד עד הגוש האחרון עד הנקודות לכל דבר

חדרה לבין אשקלון. כשראינו את המצגת הזאת והתברר שאין הבדל משמעותי לחלוטין בין עם העדיפות בכמה עדיפות וכדומה התחלנו לנתח סעיף סעיף בולנת"ע ופתחנו סעיף סעיף בולנת"ע.אז התחילו להסביר לא ככה וככה וככה וככה, ראיתם מה שקרה עכשיו? נעלם

ש סיבה טובה הניקוד, אין יותר ניקוד. עכשיו אומרים לכם ככה שחלופת חדרה עדיפה וילמה ירד הניקוד הזה כיוון שבשטח שהתחילו למפות את הדברים האלה ואני מציע לחברי המועצה הארצית תבדקו על המצגת שהיתה בולנת"ע ותראו שאין עדיפות ממשית לחלופת חדרה על פני חלופת אשקלון במזח. ואם אנחנו יורדים מחלופת אשקלון במזח וחוזרים

יבור, זה לא נבדק. אז נא להוציא לשטח ולבקש נתונים על חלופת לחלופת אשקלון בלי ח אשקלון בלי חיבור למזח ולחפש מקומות אחרים מה קורה בלי חיבור למזח. תודה.


, למה מתייחס המרחק ה זה. 6,200 -לגבי ה

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר שחר, זה ציטוט מדוייק,

:מר שחר סולר

מה כתוב בעמודה הימנית של אותה טבלה שאתה מחזיק ביד, רק כדי לדעת?

יק:'ד אלי וילצ"עו זו הטבלה שאנחנו מחזיקים, הטבלה שלכם. זה הסקר.


מה זה מערך רגזיפיקציה, הוא קיים בתכנית..

יק:'ד אלי וילצ"עולנו לבדוק יכול להיות שאנחנו לא אם אני הייתי יודע, אבל זאת בדיוק הטענה שלנו. תנו

מבינים כלום, אבל אתם הולכים לשים את הדבר הזה מול חדרה? תנו לנו לבדוק, אמר כאן ממה 10זה פי 2,400מהמומחה שלנו, יכול להיות שהמומחים יגידו, התכנית מצויינת,

שצריך.

ר:"מר דורון דרוקמן, יווכו' יכול להיות שהוא לא 6.200י של מה שאתם אומרים שההערה שלכם על סיכון אול

מבוסס כי בעצם אין לכם מומחים או אנשים שיכלים בעצם להגיד אם זה אכן סיכון או לא סיכון.



211

יק:'ד אלי וילצ"עו 25. הציגו לכם פה ומדברים על 6,200לא, אנחנו אומרים שיש את הנתונים שבפניכם, כתוב

, 3,400זה המקרה הקיצוני. יש גם 6,200מ' במקרה הכי גרוע. דרך אגב, 200מ',

ר:"מר דורון דרוקמן, יו אתם מסבים את תשומת לבנו לנתונים שמופיעים בחומר שאנחנו קיבלנו.


נכון. ושאנחנו גם רוצים לבדוק.

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר. אבל 2,400או 10,500או 8,300מרים יכול להית שמומחים שהיינו מביאים מטעמנו היו או

כשרואים את זה בתוך החומר, תחשבו, יש לנו ציבור מאחורינו.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו אבישי, לא נשמע את זה בפעם הרביעית. שאלות.

מר וינברג דוד:

אני מבקש להתייחס לענין של דליפות או זיהומים קטנים ואירועים גדולים בעניין של או פוטנציאל ההשפעה על מתקן ההתפלה. השאיבה של מים ממתקן ההתפלה, ההשפעה

האם הדבר הזה נבדק? האם יש מערכות ניטור לגילוי דליפות, איזה ריכוזים אפשר לגלות אותם?


אני אתן תשובה ואני חושב שהתשובה תענה לעוד כמה שאלות או אמירות שנאמרו פה. ומשהו מעלות הוא נוזל, מהרגע שהוא משתחרר 160לי הוא במינוס הגט"ן, הגז הטבעי הנוז

ונשפך לים או משתחרר לאטמוספרה הוא מיד מתאדה באופן טבעי. הוא לא מזהם שום דבר. הבלון הגדול מאוד שנופח פה על שמורות הטבע ומפרץ מקסיקו, זה הופך מיד לגז. לא

נעים להגיד אבל אין פה,

דובר: יות. זה הדלקים של האנ


הדלקים של האניה היא כמו דלק של כל אניה, כמו דלקים של אניות הפחם שעוגנות במזח הפחם, ואוניות אחרות שעוגנות בנמל חדרה. אין פה שום דבר מיוחד. המיכל סולר של האניה זה מפרץ מקסיקו? התשובה מאוד פשוטה, מהרגע שהגט"ן דולף, אם יש דליפה,

אבל LNGאגב, אומרים פה זה נכון שפה אצלנו בפעם הראשונה מתעסקים עם שלא קורית, והתכנון שאנחנו מביאים פה מבטא גם נסיון בינלאומי 50 -בעולם מכירים את זה משנות ה

של חברת מוסטנג שמתעסקת עשרות שנים בנושא הזה, בתכנון מערכות גט"ן. היא מתאדה, מתאדה אם הוא נשפך על הסיפון וזאת התשובה. הגט"ן מתאדה מיד במגע עם מי הים. הוא

אין פה שום היבט של זיהום ים. אם תהיה שפיכה, ואין אירועים כאלה, צריך להבין שבמהלך העבודה עשינו סקירה של כל האירועים, תקלות שנערכו במתקני גט"ן בעולם.

שהיו אחד כולם מהיום שהתחילו לעסוק בגט"ן הם למעשה אירועים ספרתיים, אני חושב שאז חלה התקדמות טכנולוגית. בכל מקרה, בועדת 70 -או שניים שהיו לפני שנות ה

העורכים הצגנו סקירה, הדברים האלה זה, בהובלה ימית מעולם לא היו תקלות. ולכן



212

הדברים האלה מאוד מאוד נדירים אבל גם, אם תהיה שפיכה מאוד משמעותית היא מהר אלא בהיבט של זיהום אויר םבשום היבט של זיהום י מאוד תהפוך לגז ולא מדובר פה

מסוים.

דובר: מה המרחק עד נקודת ה...


יש לנו תשריט של זה אבל אני לא זוכר את זה בעל פה. אבל אם תהיה דליפה, המשמעות של תקלה כזאת היא כל כך חריגה שאפשר יהיה לעצור את השאיבה לשעה שעתיים במתקן

ואולי זאת תהיה ההשפעה,ההתפלה

מר יאיר רובינשטיין:אני רק אענה על ההתפלה. אנחנו בתסקיר השפעה מקורי אנחנו הרי בדקנו את חלופת חדרה צמודת מזח שהיא עוד יותר קרובה ליניקה של ההתפלה, עשינו את ההיבטים

את כניסת הסידמנטולוגיים והראינו שבאופן חד משמעי אין השפעה. אז אנחנו לא נחסום קמ' החוצה אז קל וחומר, 1המים להתפלה מהבחינה הזאת. כשהמתקן עכשיו הורחק עוד

לא אמורה להיות שום השפעה על מתקן ההתפלה.

מר עמיר ריטוב: מה המשמעות של התרחקות לתוך הים. משמעות כלכלית, משמעות ביצועית?


ת אחד אחד או? אמרתי מקודם, שוב, אני אמור לענו

ר:"מר דורון דרוקמן, יו תענה על כל מה שהיה עד עכשיו.


מ' מבחינת 14-17ההרחקה מערבה אומרת שאני היום לא אוכל להיות בעומק מים של בין . אני הולך לשים פה עכשיו עהביסוס של המתקן, של הפלטפורמה הזאת. זה מבחינת הביצו

, שוב, תלוי 34, 32מ' ומעלה. 30שים, ישים כלונסאות בעומק מים של או מי שיצטרך לבמיקום הסופי של המתקן. המשמעות היא דרמטית מבחינת ייקור המתקן. אנחנו עשינו ניתוח של הדבר הזה והגענו למסקנה שמדובר על פחות או יותר, רק הסעיף הזה אנחנו

מליון דולר. זה דלתא, רק על הסעיף הזה. 36 -מליון דולר ל 108מדברים על פלטפורמה בין מליון דולר, רק על 70, אנחנו מדברים על 15 -ל 30 -מ'. מ 30 -זה לעומק הנוכחי של ה

, של ההנדסה האזרחית הזאת . אני לא מדבר כמובן על כל ההסעיף של הפלטפורמ המשמעויות התפעוליות, על הדברים האלה שדיברנו עליהם קודם.

קימלדורף, מהנדס העיר חדרה:אבישי 'אדר

כמה זה מרחיק..

מר יאיר רובינשטיין:, זה פחות 2.400 -מ' עומק במים זה בערך ב 30 -ה 2.400 -. זה מרחיק את זה ל2,400 -זה ה

או יותר.



213

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר כל קילומטר אחרי זה זה,

מר יאיר רובינשטיין:סף, אני יודע שזה נקודה רגישה ובענייני תכנון אנחנו לא אמורים כן, זה מ... לגבי הכ

להתחשב בכסף,

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר סדר גודל.


אבל צריך להבין שאנחנו פה, גם ההשוואה למתקני תמר וכל החדשות והמיליארדרים שפה אנחנו מדברים עליהם,

מלדורף, מהנדס העיר חדרה:אבישי קי 'אדר

לא דיברנו על זה.

יק:'ד אלי וילצ"עולא דיברתי על זה. תגיד תשובה כמה כסף. לא בדקתם. תגיד תשובה, לא בדקנו כמה זה כל

קילומטר, תבדקו. כמה זה עולה. שום תשובות אין. בדקו חלופות.

מר יאיר רובינשטיין:להבין, אנחנו לא מדברים פה על כמויות גז לגבי הנושא של הרחקת המתקן, בעקרון צריך

גדולות. מדברים על כמויות גז קטנות. ההרחקות של המתקן עוד ועוד מערבה של להקים כזאת פלטפורמה שהיא כבר עכשיו נמצאת ב, איך אומרים היועצים שלנו, היא כבר עכשיו

קטנות, אנחנו לא גבולית מבחינת כדאיות כלכלית להקים אותה, מכיוון שכמויות הגז הן מדברים פה על אספקה מאיזשהו שדה עם מאות בליונים של קובים, אנחנו מדברים על כמויות קטנות, צריכה להיות כדאיות כלכלית להקים את זה. וכשאתה תתרחק ותגיע למחירים, זה לא שזה יהיה יקר יותר, זה פשוט לא יהיה. צריך להבין את המשמעות. זה

כי ברור 6,200 -סף. אני אענה על דברים אחרים כי אחרת לא נגיע לבנושא הזה רק של הכשזה הדבר הכי סקסי פה כרגע. לגבי נושא מערכות הניטור, ניטור הדליפות והדברים האלה, הדברים האלה כמובן יעוגנו ויושקעו בכל התכנון המפורט, יתנו לזה הגדרות מפורטות, זה

התסקיר, לכן זה יהיה. לגבי המתקנים לאורך ה' של -כבר נמצא בהנחיות של פרקים ג'המערכת היבשתית, אנחנו נתנו פירוט מלא של המתקנים. אנחנו מדברים על תחנות הגפה

, לא ארובות ולא 20על 20מה שנקרא רגילות, מי שמכיר את מערכת הגז, תחנות כאלה של קטנים, מגודרים קשור בכלל למתקן תמר דלית, זה דברים שונים לחלוטין, מתקנים מאוד

שכל האביזרים שמחזיקים גז נמצאים מתחת לקרקע. לגבי הנושא הבטחוני, עמדת מערכת , עדנה חזרה ותוכל להגיד אחר כך,אני לא אכנס לזה. שטח סטרילי, לא כל כך ןהביטחו

מייל, גם אם יש 5הבנתי מה המשמעות של נושא שטח סטרילי מסביב לאניות ובטח לא יותר. לגבי צביעה, מ' לכל ה 500הוא


... ים תטיס.

מר יאיר רובינשטיין: אתה מדבר על שטח סטרילי מסביב לאסדה, מבחינה בטחונית? אנחנו לא שם.



214


אבל אנחנו גרים שם.

מר יאיר רובינשטיין: תא של מזוט , ענו פה, אין פה כמויות מזוט, זו אניה רגילה כמו אנייזה לא אסדה. לגבי נוש

הפחם, מן הסתם צריך לעשות את הבדיקה הזאת אבל זה לא איזה משהו שהוא סעיף קריטי,


זה לא טיעון.

מר יאיר רובינשטיין: מה לא טיעון?


יים ביניכם שיחות, אפשר בחוץ. לא לק

מר יאיר רובינשטיין:התסקיר הוגש לחדרה באופן ידני על ידי בסוף נובמבר ולא בסוף דצמבר. מהבחינה הזאת,

גם צריך לדייק בעובדות גם כשמדברים בנחרצות,

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר ומתי הכנתם אותו?


מן.מוכן מז

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר ומתי הגשתם אותו,


רבותי,

מר יאיר רובינשטיין:טוב. עכשיו נגיע לתרשים הבעייתי הזה. קודם כל אני צריך פה למחות מחאה די רצינית

ל נשאר למטה מבחינה משפטית ודווקא חדרה מיוצגים פה על ידי עורכי דין. הלוגו של תה" פה בתרשים וזה לא תרשים שלנו. הם לקחו תרשים שלנו ועשו עליו מניפולציה.


מאתמול להיום זה מה שיכולנו לעשות. אנחנו מתנצלים, לא עשינו תרשים שלנו.

מר יאיר רובינשטיין: אתה לא יכול להשאיר את הלוגו של תה"ל,

ישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה:אב 'אדר



215

ויודעים לתבוע. עאנחנו יודעים להיתב

ר:"מר דורון דרוקמן, יו לא נריב עכשיו מי עשה את ה,


לא, אני לא מכחיש, זה התרשים שלהם.


רונית מזר: 'גב עה שקונסטנטין יתן מילה רק לנושא המרחק. יאיר, אני מציעה רגע שתפסיק. אני מצי


לא, תני לי להסביר את זה. אנחנו כפי שפתחתי בהתחלה, עשינו בדיקה מאוד מרחיבה של נושא הבטיחותי, עשינו שלושה סקרי סיכונים למעשה, לפי דרישות שונות, לפי תקנים

ף כשהגענו לתרחישים שהצגתי קודם, שני שונים ולפי כל מיני תרחישים. ואנחנו באמת בסומ' רדיוס סיכון. לגבי תרחיש 400התרחישים, אחד הסביר ואחד קיצוני שמדבר בסוף על

אני צריך להסביר 6,200אנחנו הצגנו את כל התרחישים האפשריים. תרחיש של 6.200של הגדרה לא את זה טיפה לעומק. הוא מנותק לחלוטין מהתרחיש הבטחוני. מכיון שהוא ב

מדבר על הצתת האוניה עצמה מכיון שאם האוניה עצמה מותקפת ומבוצע שם השריפה, הוא תרחיש אחר לחלוטין, 6,200 -מ'. אני אסביר את תרחיש ה 400אנחנו חוזרים לתרחיש

. 6,200 -רק צריך להסביר שהוא מנותק לחלוטין. לא ייתכן שתישרף האניה ונגיע לתרחיש האומר והוא 6,200. תרחיש של 6,200האניה שתביא לתרחיש של לא תתכן התקפה על

תיאורטי לחלוטין, והוא לא ניתן מבחינה פיסיקלית לביצוע. הוא נבדק, כי אנחנו בודקים הכל, אנחנו משתדלים גם לבדוק וגם להציג את הכל. התרחיש הזה נבדק. התרחיש הזה

לא לבעור, היא מתאיידת אומר באופן תיאורטי שכל תכולת האניה עצמה מתחילה ומתאיידת בצורה של עננה.

דובר:

מה עם הפיצוץ?

מר יאיר רובינשטיין:אתם רוצים הסבר? אם אתם רוצים הסבר אני אדבר על ההסבר. אני אומר שוב, אם השריפה, אני חוזר שוב, אמרתי את זה ארבע פעמים, חשבתי שזה מספיק. אם השריפה

אומר שהגז מתאייד 6,200 -מ'. תרחיש ה 400 -בתרחיש ה אנחנו העצמה מבוצעת באוניכולו, כל תכולת הגט"ן מתאיידת בצורה של עננה. היא לא מתפזרת, מה שלא אפשרי בכלל ואותה עננה מתחילה לנוע, מגיעה לחוף מגיעה לתחנת הכח. היא תוספת את גורמי ההצתה,

הגיוני, הצתת הבזק נקרא ושם גורמת למשהו שנקרא פלאשפייר שזה גם כן משהו שלא לזה. מן הצתה מיידית של כל התחולה, שהיא מאוד מאוד מהירה, זמן החשיפה הוא אפס,

אבל לכאורה מביאה לאפקט הכי גדול שיכול להיות.

דובר: זה קרה במקסיקו.




216

לא, זה לא קרה במקסיקו, ואז אנחנו מגיעים למצב ש,

דובר: , דומה לזה.קרה משהו אחר


אז קרה משהו אחר. אני מדבר על תרחיש שמבחינה פיזיקלית הוא בלתי אפשרי, הוא נבדק, אני אסביר עוד פעם למה הוא נבדק. אני אחזור אחורה ואסביר למה הוא נבדק.


לא, אל תחזור אחורה, תסביר בלי הפרעות.

נשטיין:מר יאיר רוביאו קיי, עכשיו העננה הזאת שאיך שהוא הגיעה בצורת בלון לא עטוף הגיעה מעל תחנת הכח ונדלקת. אם היא תידלק בהצתת הבזק שגם כן זה תרחיש שלא יכול להיות, הדבר הזה

קילו וואט למ"ר שזה השטף חום האדיש. כמו שטף חום של 1.5יגרום לשטף חום של קמ'. זה המצב. התרחיש הזה לא הגיוני ולא סביר הוא בוצע 6,200קרינת שמש במרחק של

עקב הנחיות המשרד להגנת הסביבה שדרש לעשות בדיקה לפי אותו תרחיש דטרמיניסטי שדיברנו עליו בעבר, זה היה עוד לפני ההנחיות החדשות שלהם. ההנחיות החדשות של

בתור מרחק לרצפטור ולכן זה אושר 2,400 -המשרד להגנת הסביבה החזירו א ותנו ל ציבורי. התרחיש הזה לא ניתן מבחינה פיזיקלית.


תודה. עדנה בבקשה.

עדנה פרדו: ’גביאיר, הצלחת לסבך אותי. בבדיקת התרחישים נבדקו מספר רכיבים. תסביר לנו מה זה

גזיפיקציה. -גזיפיקציה, האם מתבצע בגט"ן מערך רה-רכיב מערך רה

מר יאיר רובינשטיין: כן. זה מה שאנחנו עושים.

עדנה פרדו: ’גב

אני רוצה שתסביר מה זה.

מר דני עמיר:לוקחים את הנוזל והופכים אותו לגז. זזה המשמעות של המערך. לוקחים את הנוזל הקר שהוא מאוד קר הופכים אותו לגז ואת הגז הזה מזרימים למערכת ההולכה הארצית. זה כל

שיושב על האניה. זה כל המטרה שלו, הוא מחמם את הנוזל, הופך אותו לגז בלחץ המתקן ... בר ומזרים אותו למערכת ההולכה הארצית.


שאלות נוספות לפני שאנחנו עוברים לדיון הפנימי?




217

דש. כמו שאמרנו ואי אני רוצה לענות רק על הנושא של תכנית המתאר של חדרה והרובע החאפשר שלא לבלבל את הדברים. קו ההשפעה לאנשים ולפעילות ציבורית לא מגיעה ליבשה ואין לו השפעה של סיכונים או איזושהי השפעה על שימושי הקרקע המתוכננים והמיועדים בייעודי הקרקע בחדרה. גם על חופי הרחצה לא. אם במיקרו אנחנו גם נתרחק עוד קצת

אחרי שנדע מה החלופה שבחרתם, בתסקיר בתכנון היותר מפורט ניכנס ונדאג גם כשניכנס, שאנשים שמתרחצים במים לא יהיו בזה אבל צריך לקחת בחשבון ש, אני אומר את זה כעורך התסקיר ואני שם פה את כל הנסיון ה מקצועי שלי על השולחן להערכתי ההשפעה

שיראו אניה בין אם היא כתומה או של חלופת חדרה מערב מתמקדת בדבר אחד, בזה קמ' 2-קמ ' מהחוף. וצריך לקחת בחשבון שהיום במרחק של פחות מ 2.4ירוקה במרחק של

מהחוף כל הזמן באות אניות הפחם. זה לא איזשהו דבר חריג. נכון, יראו אניה במים יצא היקמ' מהחוף ופה נגמרת ההשפעה. כיוון שהחיבור יהיה ימי מהאונ 2.5 -במרחק של כ

צינור גז אל המערכת הימית, לא ליבשה, ופה נגמרת ההשפעה. אין יותר השפעות.

אבישי קימלדורף, מהנדס העיר חדרה: 'אדר אבל ברור לך שלא שיכנעת אותנו.


אני צריך רגע להגיד עוד משהו אחד, בנושא כל המרחקים וזרקו פה, בוא נהיה מול תל ית ים, החשיבות העליונה פה למתקן הזה שהוא יהיה איכשהו סמוך לשירותי אביב, או קר

נמל. עוד לא קיבלנו חוות דעת סופית של רספ"ן בענין הזה אבל הוא נמל, אניה שתעגון שם צריכה את כ ל הסטטוטוריקה ואת כל השירותים שקשורים בנמל. היא לא יכולה לעגון

נהלי חירום וכל הדברים האלה בלי שיהיו לה סתם באמצע הים, להיות קשורה, עם כל השירותים של גוררות שיכולות להוציא אותה משם ולכן אנחנו באמת מבקשים להתמקד בשני הנמלים האלה, כל הנמלים האחרים לא רלוונטיים לעניין, בטח לא חיפה ואשדוד

גם שהם פשוט עמוסים מדי בעניין הזה ולכן צריך להתמקד באחד משני הנמלים האלה בנושא של שירותי הנמל.

דורון קופמן, מייצג את קיסריה:

אני רוצה לומר, דיברו קודם על חדרה, אנחנו בקיסריה מאוד מאוד סמוכים למקום ואיתנו לא דיברו בכלל. אנחנו פשוט לא ידענו, לא הוזמנו ולדיון הזה הגענו כי שמענו כאן כמו

יון במועצה הארצית בנושא הזה כך שלא שאבישי הזכיר במקרה שהולך להתקיים היום דזכינו אפילו לראות את אותה ניירת שחדרה זכתה לראות. אני חושב שכשבאים לדיון כזה ובנושא כזה מורכב היינו זכאים לפחות לקבל את הזמן לעבור על החומר וללמוד אותו.

חנו אנחנו מקדמים לא מעט תכניות בקיסריה של תיירות ונופש ויש שם עתיקות שאנמטפלים בהם, משקיעים סכומי עתק וזה כאילו לא נספר אז אותה אניה שאנחנו רואים כל הזמן יכולה בהחלט להשפיע על המופע הנופי באזורים שהם אזורים תיירותיים ואנחנו מדברים על אזור תיירותי שקולט היום כמליון עד מליון וחצי איש בשנה ומתוכנן לקלוט

אין לזה שום ביטוי בשום מקום ואם אנחנו יכולים להתרחק מהים ולא מליון איש. 3 -ו 2.5בהכרח מחוברים למזח כמו שנאמר קודם אז צעקתי קצת בקול עו"ד וילצ'יק על תל אביב, אז למה לא תל אביב, יש לנו את רידינג שהיא כבר היום עובדת בגז, נתחבר באותו אזור ולא

כלס. דיברו כאן על אפשרות של התחברות נעשה את זה דווקא באזור שהוא פחות מאויבשתית. לא ברור אם יהיה או לא יהיה חיבור יבשתי אבל חס וחלילה יכול לקרות, ראינו איך דברים זזים, ואז מדברים על חיבור דרומי בעצם בתוך השטחים שהם היום בחלקם

למלונאות פתחה אקולוגית], יש שם גם עתיקות של חקלאות הסטורית, ויש שם גם תכניותוים ויש קיבוץ שנמצא ממש על יד זה ואיכשהוא לא ברור מה זה אומר, מהם אותם מגופים, מה המשמעות שלהם, מה ההשפעה שלהם הלאה על המשך החיבור לכיוון מזרח,



218

. לפני שמקבלים איזושהי החלטה במועצה ושלא קיימו איתנו שום דיון אפילו 65לכיוון א שיתוף ציבור או דמוי שיתוף ציבור היה ראוי שיינתן לנו פרק מינימלי במסגרת מה שנקר

הזמן הנדרש כדי ללמוד ולראות האם אכן ניתן להכניס את המתקן הזה או להקים אותו עמוק יותר לים. דיברו קודם על עלות כלכלית וכדאיות או לא כדאיות והזכירו כאן שבעצם

ם על כמות קטנה יחסית של גז, אז מדברים על כמות קטנה יחסית של גז אז אם מדבריבכלל בשביל מה. זאת אומרת מה המשמעות של זה ומה המטרה של זה. ואם האניה אמורה להיות האחסנה האסטרטגית של גז במדינת ישראל כדי למנוע עליית מחיר הגז אני חושב

מני שזה אפילו תירוץ לא רציני להשתמש בזה. ואם אנחנו לא מדברים על משהו שהוא לא זשנה, אם אנחנו שוב לוקחים את אותה 50 30, 20אלא משהו שהוא ארוך טווח, דהיינו

שנה 50בדיקה של היתכנות כלכלית צריך לפרוש את עלות ההשקעה ועלות ההקמה לאורך ואז אני מעריך שאותה בדיקה של העלות היינו מגיעים לעלות הרבה יותר נמוכה באופן

באותה מערכת ואני חושב שגם את זה צריך לקחת בחשבון. יחסי פר קוב גז שצריך לעבור

מר זהר לביא:אני אמשיך..... אני פה תושב חדרה מאלה שהקימו את היחידות הראשונות, מבלה בחדרה, צולל גולש, מכיר את זה מלמטה, ולמעלה. באתי לא לדבר על המקום הנפלא הזה אלא

אני הבטחתי לשר באתי לפה כדי לעלות אליו להגיד לכם באיזו נקודת זמן אנחנו נמצאים. מחר ולהגיד לו אם יהיה מחסור בחשמל או שמחירי החשמל עולים מחר בבוקר. אנחנו בבחינת הזמן נמצאים בנקוד,ה אני אומר לכם אם פה לא תתקבל החלטה היום לא יהיה

חשמל,

מר חיים אביטן: תושבים. 100000שלא יהיה חשמל אבל שלא ימותו

זהר לביא:מר

כשאין חשמל מתים אנשים.

מר חיים אביטן:לא להטיל אימה ופחד על אנשים ש... מספיק עם זה. עם כל הכבוד, אתה רוצה לשרת את

האינטרס של השר שלך, ועם כל הכבוד ,זה לא יעזור פה.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו ת זה. בבקשה.רבותי, גם אם אומרים דברים שלמישהו קשה לשמוע, נא לכבד א


רבותי, אנחנו אומרים שאם אין חשמל יש סכנה, יש פיקוח נפש שמחייב אותנו לפעול. אפילו הרבנים הגדולים התירו לנו באותם ימים של סופי שבוע, שבתות, לפעול. כי יש סכנה לחיים.

אני מופקד על לא לאיכות החיים, לחיים. ועכשיו אני בא ואומר, אני לא אתן שיהיה.החשמל במדינה הזאת, על האספקה, ואני לא אתן, ואני אומר לכם שהמשמעות היא שממחר נתחיל לשרוף דלקים נוזליים, זאת המשמעות, מר אביטן, אני לא אתן שלא יהיה חשמל. זה רבותי, חבל עכשיו להפריע לי עם קריאות ביניים, המשמעות תהיה ואתם רואים

יעשה לכל ה מחירים במשק. רבותי, צריך להבין. אנחנו יש לנו את העיתונים, מה זהאחריות שלוש שנים אנחנו עובדים על זה, אתם עובדים על זה. אני אומר לכם מה המשמעות של הדחיה. לא יהיה מצב שאנחנו נאפשר או נגיע אליו שלא יהיה חשמל. אם לא

יב של שריפת דלקים תתקבל פה החלטה זה אומר שאנחנו ממחר בבוקר נעלה על נת נוזליים. תודה רבה.



219

מר זהר לביא:

כשהתכנית הזאת נחשפה בפנינו ונחשפה בזמן, אנחנו בחנו אותה כשני כובעים. כובע אחד כקליינט ראשי של מערכת הגז וכובע שני כבעלי החצר של תחנת הכח אורות רבין שהוא

ל צרכן גז שזה הקליינט אינטרס יכול להיות שסותר את הקריטריון הראשון, בכובע שהראשי של צרכן הגז, אין ספק שמיקום כניסת גז שלישי במדינת ישראל מעבר לאשדוד

זה לאו LNGאשקלון והצפון, יש לזה יתרון, ומעבר לזה גם זה נותן לך מגוון ספקים כי דווקא ספק ספציפי שאתה תלוי בו, תלוי ספק, זה לא משנה אם זה מרי בי. המתדלדלת או

יים המתפוצצת, אני אומר, התוספת, מכיוון שהמשק כבר היום נמצא באחוזי גז שהם מצרמהגבוהים ביותר בעולם ומערכת הגז היא מערכת שיש לה הרבה מאוד תקלות, גם תקלות שקשורות לתקלות טכניות, תקלות תפעוליות, היבטים של ספקים שקובעים לך את השוק,

תם, ראינו אותם במקומות אחרים בעולם, ראינו היבטים בינלאומיים שאנחנו רואים אואותם באירופה, בדרום אמריקה, אז בהיבט של קליינט גז אנחנו מעוניינים בכניסה צפונית ואנחנו חושבים שהגדלת מערך הספקים זה דבר מבורך. והאמת שתחנת הכח באורות רבין

בכתב ובעל פה וטאניש לנו מספר בקשות, אני לא יכול להגיד דרישות, מספר עמדות שביכלפי ועדת העורכים ואני אקח אחד מכל אחד מהדברים ואני אתייחס אם זה קיבל ביטוי בתוצאה התכנונית או לא. אנחנו ביקשנו שיראו את תחנת הכח כרצפטור ציבורי, דהיינו

קמ' מסיבה נורא פשוטה, גם אם תחנת הכח איננה מלון 2.400שמרחק מתחנת הכח יהיה רים יש בה גם היקפי עובדים, אבל מעבר לזה, לא רק עובדים אלא עם השבתת ואיננה מגו

תחנת כח, משביתה בתי חולים, משביתה מקומות אחרים לכן ביקשנו בכתב והסברנו למה אנחנו מבקשים שיראו קריטריון של תחנת כח בהיבט של רצפטור ציבורי לא בהיבט

שלו לגבי מקומות אחרים שיש בו העובדים, אלא בהיבט של אין חשמל ומה המשמעות ציבור של אנשים, של אוכלוסייה. דחו אותנו בהיבט שאנחנו ביקשנו אבל זה קיבל ביטוי ונכנס באכסניה שביקש משרד להגנת הסביבה ולכן בקשתנו נעתרה, לא באופן ישיר, אבל

נכון נעתרה מבחינה פיזית. זאת נקודה אחת. נקודה שניה, אנחנו ביקשנו וחשבנו שזה לאשהמתקן ימוקם על מזח הפחם. בלתי תלוי אם יש לזה נוחות תפעולית והנדסית וגם אם זה

הוא מתקן שיכולה להיות בו תקלה, זה לא LNGיותר זול מסיבה נורא פשוטה, מתקן

LNGקמ', לא יכול להיות שתקלה כזאת של 6מ' או 400מ' או 30משנה אם זו תקלה של

, של יבוא הגז הטבעי, היא תשתתק גם את משק הפחם. LNG -תשתק מעבר להפסקה של הלכן אמרנו, אנחנו מבקשים שבכלל לא תהיה בדיקה הסתברותית כזאת או אחרת וזה יהיה מנותק ממזח הפחם. צוות התכנון חשב שונה מאיתנו במקור, שוב, כתוצאה מהבקשה של

יקה שאנחנו ביקשנו מ' וגם בקשת משרד הבטחון שהיתה אותה בקשה מאותה לוג 2,400וגם רח"ל ביקשה את הבקשה הזאת למעשה קוימה הבקשה השניה שלנו כבעל חצר באתר אורות רבין. זאת נקודה שניה כבעל חצר. נקודה שלישית שאני חושב שהיא עדיין פתוחה, אנחנו ביקשנו שייעשה תיאום מלא עם רספ"ן ועם מנהל הנמל לגבי כל ההיבטים

ובן היחסים, לא פתוחה במובן הסטטוטורי בנקודת הזמן הזאת, התפעוליים, פתוחה במאלא סוגיה שצריך לבטא אותה גם בבדיקת סיכונים, גם בבדיקת נהלי ההפעלה של הנמל כדי שלא יקרה מצב שאניית פחם צריכה להגיע ויש איזושהי בעיה בתפעול הנמל. אנחנו לא

' של תסקיר ההשפעה על הסביבה. ה–ד' -מתנגדים שסוגיה זאת תיבדק במסגרת פרקים ג'אז סוגיה זאת היא סוגיה שמקוימת, אני לא יכול לעשות עליה וי מוחלט. בקשה רביעית

לגבי חיבור הגז היבשתי. אנחנו חושבים השלנו כבעל חצר באתר אורות רבין היית שהחיבור, התוואי הוא בעייתי. ביקשנו כדי שנשפוט את חלופת גדרה לקבל את התוואי ואתה.... שלה, אנחנו חושבים שהתוואי הוא מאוד בעייתי, ברגע שהולנת"ע קיבלה החלטה להמליץ למועצה לגבי חיבור ימי ולייתר את החיבור היבשתי, אז שוב, לא בגלל הבקשה שלנו, אז למעשה מתקיימת גם הבקשה הזאת. העמדה שלנו הועברה גם לרח"ל וגם לועדת



220

ה' -ד'-התנגדות למתחם ואין לנו התנגדות למעבר לפרקים ג' ה עורכים בשתי פאזות, אין לנו של התסקיר.

דורית הוכנר: 'גב

שני דברים. התכנית הזאת באה בעקבות החלטת ממשלה, בעקבות הוראה של המועצה החל הליך התכנון. אנחנו נמצאים שנתיים אחרי זה. התכנית 2009-, ב2008הארצית בשנת

אמה עם מערכת הבטחון ,עם המשרד להגנת הסביבה. תואמה עם רספ"ן, התכנית תו ההתכנית תואמה עם כל מי שהיו אמורים לתאם איתה כולל רח"ל, והתכנית הזאת היית

לא הגיעה ההיינו במחוז חיפה, הוזמנה עירית חדרה, העיריי 2009 -אמורה להיות מוצגת. ב בזמנו. התכנית הזאת הוצגה גם למחוזות. התכנית הזאת,

ים ביחד)(מדבר

דורית הוכנר: 'גב

התכנית הוצגה והובלה הן על ידי ועדת העורכים, ולנת"ע וכל הדברים שנתבקשנו לעשות לאשר מתחם, אנחנו מוכנים להתרחק, שתהיה איזושהי גמישות םנעשו. אנחנו מבקשי

במתחם, אנחנו רוצים לאשר רצועה ימית, ואנחנו בפירוש, נאמר קודם שלא היה או לא ח שיש תיאום, היו תיאומים עם כל הגופים האלה והמסמכים קיימים.בטו

לנקרץ ירוחם, איגוד ערים ושמירת איכות הסביבה, חדרה:

רשויות מקומית, כולנו מתיישרים לפי העמדה של עירית חדרה. אני רוצה 19אנחנו מונים קנו לתה"ל את לציין כאן על ההתייחסות, על המשפטים האחרונים שנאמרו כאן. אנחנו סיפ

הנתונים המטאורולוגיים שקשורים לדבר הזה. הבטיחו לחזור אלינו. אני עד היום לא ראיתי את תסקיר ההשפעה. אני חושב שאת היית אצלי אז בזמנו, אני לא יודע מי היה, אבל אני חושב שאנחנו סיפקנו את הנתונים, אף אחד לא טרח לחזור אלינו, אנחנו מעולם לא

סקיר. אני חושב שאנחנו מייצגים את הרשויות המקומיות באזור. אנחנו לא ראינו את התראינו שום דבר בשבילי, חלק גדול מהדברים האלה כאן. אני רק רוצה לציין שמה שנאמר

קמ', מהיכרותי את הנושאים האלה, זה לא קרה בגז טבעי, בבתי 6.2 -אותו תרחיש של הקמ' הרגישו את רעידת 70וד שהגיע למרחקים של זיקוק באזור מקסיקו היה פיצוץ גדול מא

האדמה כתוצאה מהפיצוץ הזה. כלומר, זה לא תרחיש בלתי אפשרי. אני יכול להביא לכם את זה מהספרות. אני מוכרח לציין שאנחנו הרבה שנים נמצאים בקשר גם עם המועצה

עם אינפורמציה הארצית לתכנון ובניה, אנחנו לא נתקלנו בכזה דבר שבו לא קיבלנו אף פמוקדמת בנושא הזה כפי שהדבר הזה קרה. בשבילי ממש הנושאים האלה חדשים. לא ראיתי שום דבר עד עכשיו. ההצעה של עירית חדרה שמציעה נשמעת הצעה לוגית מאוד. יש כאן הצעה שהיא נראית הצעה הנדסית ונכונה שאני חושב שצריך לתת לעירית חדרה את

לבדוק את זה ולהביא לכם הצעות מתאימות וראויות. הזמן ולאיגוד ביחד כדי

ר:"מר דורון דרוקמן, יו תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון פנימי. תודה רבה לכולם.

דורון קופמן, מייצג את קיסריה:

עוד דבר אחד. דיברו פה על זה שהממשלה החליטה להקים את המתקנים, ללכת עם עוד לפני שידעו מה קורה בתמר, דלית ולוויתן. אפריל ,2007 -התכנית של הגט"ן, זה היה ב

החלטה עוד לפני שידעו. ה. סליחה. היית2008




221


תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון פנימי. תודה רבה לכולם.

מר טל רשף:בפרוטוקול הולנת"ע ... האמירות שנאמרו, בולנת"ע, המועצה, המזכירות, משפט ראשון

אלי וילצ'יק טוען כי עיריית חדרה מגיעה לדיון תחת מחאה, כיוון שהדיון, החומר הועבר אליו שלושה שבועות לפני הדיון בולנת"ע.


זה היה מתי?

מר טל רשף:ה : לבקשת עיריית חדרה הדיון במועצ4. החלטת הולנת"ע סעיף מס' 21.12 -זה היה ב

הארצית בנושא אשר תוכנן לתחילת חודש ינואר יידחה לחודש פברואר על מנת לאפשר מכתב מאת ראש עירית חדרה 16.1לנציגי עירית חדרה ללמוד את החומר ולגבש עמדתם.

31.1אל שר הפנים, מבקש לדחות את הדיון בחצי שנה, את הדיון שתוכנן לפברואר. ואני בדקתי את זה, שלחה הזמנה סדר יום לראש מזכירות המועצה הארצית וזה מתועד,

שלח מר אלי וילצ'יק להנהלת משרד הפנים מכתב זהה 1.2 -העיר על הדיון הנוכחי. בבעיקרו שמבקש לדחות את הדיון. המכתב הגיע אכן למזכירות אתמול והמזכירות ענתה

הדיון לא ידע אתמול כי אתמול הוא הגיע למזכירות . אני חושב שמי שלא רצה לדעת על עליו.


אני גם אציין שבנובמבר בישיבת ועדת העורכים השתתפו נציגי חדרה.

מן ארזה:'רצ'צ 'גבאז אני רוצה לציין שאני למשל לא קיבלתי שום דבר מהחומר הזה. הם קיבלו, אני לא

קיבלתי. זה רק מי שבועדת עורכים או בולנת"ע הוא מי שמקבל.

ף:מר טל רש חומרים לחברי ועדה הוקצו כפי שהוקצו, הוקצו בקישורים אפילו.


אני רוצה לומר לכם שאני בולנת"ע הצעתי הצעה והפסדתי, ההצעה של הולנת"ע בדיון האחרון שהיה לפני חודש, חודש וחצי, מה שאני הצעתי אני אמרתי כבר אז, אמרתי שאני

יה גדולה, רב הפחד על המצב האמיתי, הבעיה האמיתית, לא רואה את זה באיזושהי הסטריחד עם זאת אמרתי בואו לא נעשה, בשבילנו, בשביל שנוכל להעביר את התכנית בלי פאניקה ומאבק ציבורי שייפתח ומלחמת עולם אמרתי בוא נשתף אותם במקסימום

מענו, שכולם שאפשר. שלא יוכלו להגיד ולו טענה אחת מזה שלא קבלנו ולא ראינו ולא ש ידעו וישבו במקסימום הניתן. ביקשתי אז לדחות, היתה הצבעה, לא קיבלו את העמדה שלי.


הוא ביקש לדחות את הדיון בולנת"ע עוד לפני שהתחלנו את הדיון. החלטנו לא לקבל את הבקשה, קיימנו דיון בולנת"ע,



222


אמרתי כזה דבר, למען שיראו שאנחנו מקבלים, הם הגיעו אני ביקשתי, מה שאני ביקשתילכאן טעונים כמו היום, אבל רק שניים, אביטן ועורך הדין שלו ואמרתי בוא נראה להם שאנחנו, אתם יודעים מה, ביקשתם, נעשה עוד דיון בולנת"ע. בואו נראה איך אנחנ ובאים

ה נורא כמו שאתם אומרים . בוא אליהם, איך אנחנו נותנים להם את כל החומר. זה לא כזהזה לא יודע מאיפה הוא צץ. שחר אולי יסביר, אבל אני 6.200 -נסביר להם, בוא נרגיע ,ה

אומר עוד פעם, כל מה שניסיתי להגיד, לא באתי לטעון שאנחנו לא בכיוונים הנכונים או אני ממה שאני שאין לחץ או שאין צורך. אמרתי כדי שזה יעבור יותר נכון, עלינו. עכשיו,

קצת מבין לא כל כך שתפו אותם. הוא היה באיזשהו דיון המהנדס שלהם ואלה בכלל לא יודעים מכלום, חוף כרמל. זו דעתי, אני אומר עוד פעם. אנחנו לא טועים בכיוון, אנחנו

טועים בדרך שבה אנחנו עובדים.

מן ארזה:'רצ'צ 'גב אחוז. 100אתה צודק


אגב בגלל זה אמרתי היום, אם זה לא הובן, בגלל זה טרחתי לציין איזה יופי היה דרך .ולא סתם אמרתי את זה. 6שיתוף ה, בכביש


נדיר שאני מדבר בעד איזושהי תכנית.

ר:"מר דורון דרוקמן, יורה של אני רק רוצה שהדיון פה יהיה לא רק האם היה פה שיתוף ציבור מספק או לא, לעיק

תכנית, האם יש פה סיכונים אין פה סיכונים, החלופות, זה מטרת הדיון. שיתוף הציבור גם חשוב,

מן ארזה:'רצ'צ 'גב

מה שהוא מדבר זה לא שיתוף ציבור פה. זה שיתוף ראשי הערים שלטעמי שהם לא משותפים זה משהו ...


אבל צריך לזכור את הסיטואציה,

רונית מזר: 'גב אני גם מזכירה, היו אצלם בוועדה.

מר רוטשטיין:

רשות הגז ישבה איתם, אני לא יודע למה לא הזכירו את זה. רשות הגז הלכו אליהם א מרו שבאמת לא כל כך קיבלו אותם. הם רוצים להיות בעמדה שלא שיתפו אותם. זה לא, זה לא

דה הזאת, כל הזמן.שלא שיתפו אותם. זה הם רוצים להיות בעמ

אפרת:כל הנושא של שיתוף ציבור שאני מסכימה עם ארזה לא מדובר על שיתוף ציבור את מדברת יותר על עירוב של ראש הרשות אבל גם יכול להיות שהעמדה שהוא מייצג כאן לא תוכל



223

להשתנות. אבל צריך לזכור שבהליך הסטטוטורי שלנו אנחנו מעבירים את זה, אחרי ... שים עמדה רק בשלב שאנחנו מאפשרים את זה להשגות והערות הציבור. אנחנו רחוקים מגב

משם מאוד. אנחנו הקדמנו ואנחנו מקיימים דיונים פומביים ונותנים לאנשים להשמע, אנחנו עושים הרבה מעבר למה שהחוק מחייב אותנו. אף פעם הגבול הזה כמה ותמיד אנחנו

אבל מבחינת החוק והנוהל, אנחנו לא עשינו פה משהו נתהה מתי כולם יהיו יותר רגועים שונה מתמיד. לא הסתרנו, ההיפך.


עוד פעם, קשה לי לדבר בעד איזושהי תכנית בכלל אבל עושה רושם, ואולי משרד התשתיות צריך להגיד את זה שאנחנו באמת נמצאים במצוקה כל שהיא של גז. אם אפשר לדבר באנדר

. והמתקן הזה על פניו הוא מתקן שאין לו כמעט לפחות מבחינה סביבתית שום סטייטמנטקמ' בלב ים, בקושי רואים אותן, תיכף אני 2.5השפעה. שתי ספינות שעוגנות להן במרחק

אגיע לנושא הסיכון. יכול להיות כל מיני השפעות של זיהומים ואנחנו יכולים לסגור את לבים הבאים של התסקיר, דרך אגב, אנחנו גם אמורים הנושא של צריכים לוודא את זה בש

לדון בהנחיות, לפחות לפי הסדר יום. צריכים לסגור את כל הנושאים של הנצפות ושל החומרים המסוכנים ושל ניחזות וסיסמולוגיה ורעש וכיוצא בזה. אלה נושאים שבגדול זה

רגילים. וההיבט של לא כצעקתה. לא צפויה איזושהי השפעה משמעותית בכל ההיבטים ההזה זה כאילו 6.200 -סיכון יש מתודולוגיה לביצוע סקרי סיכונים. מה שהם הציגו, ה

אומרים למישהו בוא תביא את הדבר הכי מופרע שאתה יכול לחשוב עליו, בוא נראה מה יכול לקרות, וזה מה שהוצג גם. אנחנו ולא מתכננים, בכלל אף מתקן בארץ לא מתוכנן לפי

כזה כי זה אומר,אם אתה בבאר טוביה למשל אם אתה זוכר, באה דווקא היחידה תרחיש הסביבתית גם שם, לא בדקתם מכונית תופת שנכנסת לתוך תחנת הכח. בסדר, לא בודקים מכוניות תופת, כי אנחנו לא יכולים ככה לתכנן. יש תרחיש שהוא סביר, התרחיש הסביר

ר שיש צינור שעובר בין שתי האניות הוא בקוטר במקרה הזה הוא איזשהו חתך של כל הצינוסמ' אומרים תרחיש שהוא נקרע והמיכלית מלאה וכך וכך נשפך, ואז מגיעים לאיזשהו 41

תרחיש סביר, כשההנחה היא שהתרחיש הזה בטוח קורה. זאת אומרת השיטה היא , טיל דטרמיניסטית, בטוח שקורה משהו, אבל מה שקורה הוא זה. מה שקורה זה כל דבר

מ' ליד השכונה ואז 2גרעיני פוגע, בסדר, טיל גרעיני פוגע, אין מה לעשות. הוא יכול לפגוע בכלל עוד הספינה תהיה בסיכון. אז בהיבטים הסביבתיים, בהיבטים של חלופות, אני ליוויתי את התכנית גם בועדת העורכים וגם קראתי את התסקיר וכל החומרים והיו הרבה

די משוכנעים, אני יכול להגיד שאני משוכנע שזו החלופה הסבירה, חומרים, אנחנו ההגיונית.


ומה היתרונות המרכזיים של החלופה הימית באשקלון,

מר שחר סולר:יש שני היבטים,ככה. צריך להפריד את זה. בהיבט הסביבתי הטהור אין הרבה הבדל. יש

הנושא של העומס בנמל. העומס בנמל הוא פחות מעניין -שנתי סוגיות סביבתיות, אחדאותנו כאנשי סביב,ה אבל האניות שנוסעות שם מכילות בין היתר חומרים מסוכנים ובכלל עומס התנועה שם מגדיל את הסיכון לאיזשהו התרחשויות של חומרים מסוכנים. באשקלון.

דרום מגיעה לאיזשהו יכולת זה דבר ראשון. דבר שני שלא הוצג כאן, מכיוון שהמערכת בהולכה מקסימלית, אם מתחברים שם צריך להוסיף צינור, להכפיל את המערכת מאשקלון

עד קרית גת. זה לפחות לפי רשות הגז מה שהוצג. יש כאן משתנה משמעותי של להוסיף,




224

כשהצנרת בים. זה מאוד קריטי בין אשקלון לחדרה.

מר שחר סולר:בהיבט הסביבתי יש את נושא הכפלת הצנרות ובכל זאת הגדלת סיכון. יש כאן נכון.

השלכות אחרות שצריך לנתח וזה אולי ועדת העורכים צריכה להגיד, אני גם חבר שם, של שיקולי משק האנרגיה שאתה לא רוצה את כל הכניסות שלך לשים בדרום ויש לך הרבה

ערכת. ולכן נראה לי שאם מסתכלים על פחות אפשרות, הבטיחות, האמינות ותפעול המהתועלות הגדולות שיכולות להיות למתקן הזה, למשק האנרגיה של מדינת ישראל, בסופו של דבר זה לא אנרגיה נקיה, זה עדיין דלק פוסילי אבל הוא נקי יחסית לדלקים האחרים

לעומת הנזק, יש כאן תועלת אדירה.

מר דן סתיו:דם כל לבחור בין חדרה או אשקלון, כל החלופות האחרות השיקול העיקרי שהנחה, קו

בנושא הרבה פחות ישימות זה העניין של קרבה לנמל, מתקן כזה צריך לקבל כל הזמן שירותים מנמל. הוא לא יכול לקבל שירותים מחוף רגיל. השיקול השני המכריע של העת

ן מדרום ואם ישנה הזו, מערכת אספקת הגז עם כל המקורות שלה, כל הכניסות שלה האיזושהי תקלה בין אם ביטחונית ובין אם תקלה טכנית בקטע זמן באותו מקום בדרום, זה יכול, אני לא אגיד לשתק, אבל הפגיעה באספקת הגז ורשת אספקת הגז היא יכולה להיות חמורה מאוד. בעוד שאם בוחרים כניסה נוספת מרוחקת, בחוף הצפוני יותר של ישראל, זה

זה עצמו יכול למנוע חלק גדול מאוד מההפסקה של רצף ההספקה של הגז. אנחנו יכול, יודעים שגז הוא במידה מסוימת כמעט ממתנהל כמו חשמל. כלומר ברגע שמפסיקים לספק אז אין גז, אין לנו יכולת, זה למעשה המאגר שנותן את האפשרות בכל זאת להתגבר על

ן אם יש טעם לשים את גט"ן באופן מיוחד הפסקה השוטפת של המקורות הרגילים. ולככמקור נוסף שנותן אמינות, יש הגיון לשים אותו לא במקום שבו נכנסים במילא שני

המקורות הקיימים. ב... של תמר ודלית, גם כן הסוגיה הזו תעלה.

רון ציפי: 'גבואת לחץ אני מבינה את חשיבות העניין, את הצורך באספקה, מקור אספקה נוסף וכן הלאה

הזמנים ומה שיהיה, אבל אני מבינה גם את הלחץ של ציבור התושבים שהוא ציבור גדול מאוד וכשאני באה לבחון את אלה מול אלה מהעובדה שהוצגו בעצם בפנינו רק שתי חלופות. אני מוטרדת מהעובדה שהוצגו שתי חלופות בלבד כאילו כזה ראה וקדש. אני

חלופה נוספת באזור חדרה. כלומר להרחיק את המתקן הייתי מבקשת לדעת האם נשקלה הזה ככל הניתן. אני מבינה שיש לזה עלויות כספיות אבל עלויות כספיות לפעמים שוות, יש איזשהו שיקול דעת כנגד אולי רגיעה של תושבים ופחות חשש ופחות דאגה וכן הלאה. אני

ת לכיוון הים. זאת אומרת חושבת שהיה אולי ראוי לפחות לשקול לבדוק חלופות נוספו קמ' סיכון וכן הלאה. לא קיבלנו תשובה, הוצגו בפנינו שתי חלופות. 6.2 -להרחיק את ה


נקבע שיהיו שתי חלופות, חדרה 2009-ציפי, קודם כל בהחלטת המועצה הארצית ב ואשקלון.

רון ציפי: 'גב

לא חולקת, אני אומרת, לא, אני לא חולקת על חלופת חדרה. אני

ר:"מר דורון דרוקמן, יו לא, אמרת שכביכול הוצגו רק שתי חלופות,



225


לא, אני אומרת שבתוך החלופות האלה, בתוך חלופת חדרה הייתי מאוד שמחה אם היו נבחנות חלופות נוספות כמו הרחקה של המתקן הזה מהחוף. אני מבינה שצריכים נמל, אני

את כל האילוצים, עדיין,מבינה

ר:"מר דורון דרוקמן, יואבל זה גם הוצג. הם הציגו בהתחלה שהיו חלופות יותר קרובות והם בסופו של דבר בחרו

להתרחק.

רון ציפי: 'גב ... 2-חברת חשמל קבעה את ה

דובר:

לא, מה שקבע זה סקר הסיכונים.

רון ציפי: 'גביא אמר, לא משנה, אני שואלת האם יש אפשרות המשרד לאיכות הסביבה, גם זהר לב

לאופציה או לבדיקה של אופציה להרחיק את זה לכיוון מערב.

ר:"מר דורון דרוקמן, יווכו', צריכה להיות איזושהי סיבה תכנונית 10, 8קמ' 9אפשר לבחון הרבה חלופות נוספות,

איתם, זה לא מספק. אם שתבוא ותצדיק את המהלך הזה רק בשביל לרצות תושבים שליבי המשרד לאיכות הסביבה אומר, מסביר מה היו השיקולים ה סביבתיים ובסקר הסיכונים מה הנחה ומה הביא למספרים האלה, אז אין לנו איזשהו אינסנטיב אחר בשביל לבוא

ולבחון חלופה יותר,

רון ציפי: 'גב קמ', 6.2אם אני מתייחסת לנתון של


, 20נתון שהוא סתם, אני יכול להגיד יאללה, אבל זה

רון ציפי: 'גב יכול להיות שאין לי את הידע המספיק.


אבל ציפי, יש לנו חוות דעת,

ר:"מר דורון דרוקמן, יו ציפי, זה בסדר לשאול.


שכן מוטרדת. אני אני שואלת, משום שאני מאוד מוטרדת ויש כאן אוכלוסייה גדולה מאוד הייתי יותר שקטה אם הייתי מקבלת תשובה לנושא הזה, זה הכל.



226

רוני:את פשוט לא הבנת את זה. 6.2סליחה, התייחסות עוד מעט, רק לדבר אחד, לא מדברים על

תומר מירז שדיבר פה, אמר שהאניה הזאת, נוסעים בים צריכים לשמור ממנה אניות קמ' 10-קמ'. אז אולי נרחיק ל 10זה 6.2. השלב הבא אחרי קמ' 10 -מייל כערך כ 5אחרות

ואם כך אפשר לעגון אותה בקפריסין ולהוביל את זה באוניה לאותו מקום בחזרה. הוא מייל. 5-. תיכף אני אתייחס ל6.2הוא לא מדבר על 10מדבר כבר על

דוברת:

בוא תתייחס לזה רוני.

רוני:תר מפעם אחת בהקשרים שונים ומבחינת הגילוי הנאות מכיוון שהמילה .... נאמרה פה יו

אני לא תושב חדרה, אבל בחירום כשכל החדרתים יברחו כולל ראש העיר אני אהיה בחדרה זה מפקד נמל חדרה במלחמה. בחירום. אז אני ןכי התפקיד שלי בחירום במערך הביטחו

אניות 300 -בקצ"א הוא כ . עומס האניות2,400 -שם, הכי קרוב מכולם. ואין לי בעיה עם ה 0אניות בשנה , מתוכן 50 -נפיצות. עומס אניות בנמל חדרה הוא כ 240בשנה, מתוכן

, נפיצה זה אניה שאם נפגעה היא עולה, כל התזקיקים, 2.4נפיצות. ואם אתם מדברים על את וכדומה. כשאתה מודד 6.2 -האניות בחדרה הן פחם, הן יכולות לבעור, הן לא יתפוצצו ל

2.4. כי האניות עוגנות בים והן נפיצות. תתרחק 2.4הטווח באשקלון, אתה כבר לא מודד . 2.4הוא 2.4 -קמ' באשקלון. בחדרה אין אניות כאלה נפיצות ולכן ה 4 -מהן אתה כבר ב

האניות האלה, כל סוגי התזקיקים שמגיעים למדינת ישראל, חומ"ס למינהו מגיע פילו אחת כזאת. לגבי תרחישי האימה שציין פה יועץ עירית לאשקלון. לחדרה לא מגיעה א

שנה בענף, בתפקידינו הקודמים, אני יצאתי באמצע כי הוא 25חדרה שאנחנו מכירים כבר נתן פה תרחישים שאותי הבהילו ואני כן קצת מבין בים אז יצאתי לדבר עם רב החובל

שהוא לא טועה. כי הבחור הציג הבכיר במדינת ישראל ועם עוד שניים על הדרך כדי לוודא 24 -כזאת שנוסעת בים בגלל הסיכון היא צבועה באדום בוהק, להזכיר לכם, והיא ב השאוני

מייל. זה אומר אגב שהיא לא עוברת בשום תעלה ובשום 5מ' גובה וצריך לשמור ממנה ראל מיצר כי צריך לחפור אותה לרוחב הזה. אז דיברתי עם הרב חובל הבכיר במדינת יש

שבמקרה הוא עובד רספ"ן כי הוא מנהל הפיקוח הימי הטכני על כל האניות שמגיעות לישראל. אין נתון כזה, אני אגיד את זה בוטה, זה קישקוש מקושקש. הטווח מעבר מאניה

עמוסה, נפיצה בים, הוא על פי חוקי הדרך. קרי טווח מעבר שלא יהיה התנגשות. LNGכזו, הזו. לא הבואט או מגלשן, עוברים מהאוני-מסירת דייג או מספיד כמו טווח מעבר שעוברים

מייל ולא שום דבר. אין חוק, אין תקנה, אין מקובל, מה שקבוע בעולם זה לפי חוקי הדרך. 5קרי, תעבור בטווח שלא תתנגש. זה הכל. לגבי הצבע האדום שצריך לראות אותו מרחוק,

שנה רב חובל והוא 30ם דבר. הרב חובל הזה הוא אין כזה דבר, אין תקנה, אין חוק, אין שו

בכנסים בינלאומיים אז אם מחפשים יועץ בחו"ל הוא פה LNG -המומחה שלנו דרך אגב למייל זה פשוט קישקוש. כמויות 5 -בחיפה. פשוט שישאלו אותו. ולכן תרחישי האימה של ה

אלפי קובים, לפי , הבחור שדיבר על זיהום הים זה אותו תומר, המאותההדלק באוניהתרחיש הזה אנחנו צריכים לסגור את נמלי ישראל, כי בכל אניה שמגיעה לנמל חיפה, אשדוד, אילת, יש את כמויות הדלק האלה. ואם הם עושים את הזיהום והורסים את הזה, לסגור את הנמלים, ניסע לחו"ל כי אספקה לא תגיע לארץ, וכל האניות שמגיעות לארץ., אני

על אניות שמביאות לארץ דלק לנמל חיפה כי יש בהן כמויות דלק לאין ערוך יותר לא מדברגדולות כי הם גם, הן לא רק משתמשות בדלק להנעה, הן גם מביאות אותו לפה. לכן ממש לא רלוונטי, קישקוש. אניה כזאת כמו כל אניה חייבת שירותי נמל. לכן האתרים האפשריים

צריך גוררות שיקשרו אותן וצריך גוררות שיוציאו אותן וצריך חייבים להיות באזור נמל כי את הנתב שיכניס אותן ואת הנתב שיוציא אותן. אז להגיד, בוא נשים א ותם מול רידינג כי



227

יש שם נמל זה יפה רק ברידינג אין נתבים ואין גוררות ואין כלום. נצטרך לפתוח נמל חדש הרבה שנים. לכן זה חייב להיות בקרבה בתל אביב שוב, אחרי שהוא נסגר כבר לפני

אפשרית לנמל שיש בו את השירותים האלה ומהבחינה הזאת קצ"אא וחדרה הם הכי רלוונטיים. בקשה אחת שלנו לפחות, אין לנו בעיה בחדרה מערב באף אחת מהאופציות. המקשר ו/או המצוף, הטכניקה השניה שהוצגה מבחינתנו זה שקוף ואני מזכיר שנמל חדרה מנוהל על ידי רספ"ן, זה הנמל היחיד שלנו. כאילו מנהל נמל חדרה ועובדיו הם אנשי רספ"ן. ואין לנו בעיה עם זה. מה שנקרא לא נימבי, אצלנו זה אימבי, זה בסדר. מה שכן, יש דבר אחד שצריך לבדוק וזה צוין פה על ידי החבר'ה שהציגו, צריך לבדוק מודל של תנועת אניות,

בשביל זה אני מבקש לא לחלט את הנקודה ברמה של נ.צ. לא לדקור נקודה, כי יכול להיות,מ' 400יכול להיות מצב שיבדקו את המודל הימי של גישה של אניות הפחם לרצף ויגלו ש

או 500צריך להיות 400במצבי ים מסוימים מונע גישה. יכול להיות שזה לא יכול להיות ה, אין לנו שום בעיה שזה יהיה בתוך תחומי הכרזת וד3. אז אני אומר לא לדקור נק600

הנמל, זה בסדר, רק שהנקודה תיקבע בהתאם לתוצאות של המודל של גישת ה אניות. כי הפחם לא תאם אני עשיתי את זה והבאתי גז וכתוצאה מזה אי אפשר יהיה להביא את אניי

ת המודל. דבר אחרון, עשיתי כלום. לכן לא לקבע נ.צ., לתת טיפה גמישות בהתאם לתוצאוהוא ידבר על זה אם צריך. אבל היתרון ןהאיום וה... והכל, מוכר, יש פה את משרד הביטחו

הענק שיש, היתרון העצום שקיים פה באירוע הזה, זה שאם עכשיו יש איום אנחנו לא דקות התראה. בניגוד 7מדברים שהמלחמה פרצה לפני שבע דקות. כנראה שיהיה לנו

ם או מיכלי הגז הבנזין וכדומה בארץ, אניה מתנתקת, מגיע נתב, מגיעות למתקן הפחמייל, והיא 5, היא תהיה 6.2הגוררות, מנתקים את האניה והיא נוסעת. אז היא לא תהיה

תחכה עד יעבור זעם. וגם נמל חיפה שחטף עשרות, זה לא משנה, שתיהן אניות ששומרות על ם ולנסוע, זה לא ספיד בואט עם סטארטר, ייקח שעה, כושר שיט. הן לא יכולות לנתק חבלי

ייקח שעתיים, יגיע הפיילוט עם הגוררות ינתקו, יניעו יצאו,. יקח שלוש שעות, זה לא משנה, אבל האניה לא תהיה פה במהלך האיום. והאניה הזאת אני אומר לכם באחריות, היא

קמ' זה קישקוש. 5או 2.4ית, נציפת מצוין מהחוף, אי אפשר לגרום לזה שהיא לא תהיה נצפקמ מהחוף, זו אניה גדולה. היא תיראה, אם 6אניה בסדר גודל כזה תיראה גם בטווחים של

יצבעו אותה באדום בוהק היא תיראה יותר טוב, אבל היא לא חייבת להיות צבועה באדום, האניה שעכשיו אין שום חובה כזאת. והיא תהיה נצפית, כן. אבל זה נראה לצורך העניין כמו

נצפית בחדרה ממילא, אניית הפחם היא לא יותר קטנה שעומדת ומחכה לתורה. אז עוד . ואם זה מפריע לאתרים 30אניות ניצפות ובאשדוד 17אניה נצפית. מי שנוסע בחיפה רואה

ההיסטוריים של קיסריה שחלקם דרך אגב נסחפו בצורה דרסטית בסערה האחרונה, בסדר, שנה על אותו רקע. אז יש עוד אחת ולא נעשה 20ניית הפחם עומדת שם מה אני אעשה, א

אותה אדום בוהק אז היא תיראה פחות בוהק.

רונית מזר: 'גבאני רק רוצה להזכיר לכולם שבמקור היו גם חלופות יבשתיות על החוף. ואז המועצה אמרה

מספיק שלבים. טכנולוגיה תהיה חד משמעית ימית. תשימו לב, אנחנו כבר עברנו כאן

רוני:בשורה התחתונה, משרד התחבורה תומך בחלופת חדרה מערב זו או אחרת, לא משנה לנו,

ולהשאיר לנו רק את טיפת הגמישות בהתאם למודל.

רונית מזר: 'גב איך קראת לו, מודל מה?

רוני:



228

עושים מודל טכני.

רונית מזר: 'גב הימית? כן אבל איך קראת למודל הזה. מודל התנועה

רוני:

אני לא יודע מה הם יעשו יש כל מיני אופציות לדברים האלה. יש בדיקה הנדסית, תקראי לזה בדיקה הנדסית, זה בסדר, זה מספיק טוב, בדיקה הנדסית למיקום המועדף של הרציף בהתייחס לגישת אניות לרציף הפחם. באופן שימנע בעיות בטיחות . שלא תיווצר בעיית

.2.400 -וגם בתוך ה 6.200 -שת האניות. אני בתוך הבטיחות בגי

ירדנה פלאוט: 'גבבאמת כמה דברים חשובים. אני מבינה את אנשי חדרה, בטיחות ודברים כאלה הם מאוד מאוד מפחידים וכדי להתארגן ולהביא את כל היועצים שהם יוכלו לתת להם חוות דעת

נושא הזה הרבה מאוד זמן, ההתארגנות אמיתית זה לוקח זמן. אבל הם כבר יודעים על השלהם יותר קשה, יותר מסובכת, אבל אנחנו באמת לא יכולים לחכות כאשר אנחנו כאן

שהעבודה שנעשתה כאן ונעשתה כאן עבודה טובה, ןכמחליטים יש לנו את הביטחויסודית,גם על ידי המתכננים, גם על ידי ועדת העורכים. אנחנו התחלנו ממזחים ואנחנו

12רוך השם לשמחתי אנחנו לא על מזחים. אני אזכיר לכם שמשרד התשתיות התחיל לפני ב -שנה, אנחנו שריינו מקום בקצ"א ל 15שנה כשהתחלנו את הגז הטבעי את התכנון או

LNG יש לנו עד היום ביבשה בתוך קצ"אא שטחים לאכסון .LNG ואז בזמנו היינו מאודזה ליבשה והכל בסדר ועם כל המתקנים שיש בקצ"א תמימים. חשבנו שאפשר להכניס את

מסביב זה גם כן בסדר, ואנחנו נשים שם. ומכל העניין הזה של היבשה ברחנו החוצה כדי שאנחנו נהיה בים. המתקן הזה שנמצא במרחק המקסימלי, ברור שאפשר עוד להוסיף, עוד

המקסימלי שנתנו, יש 'קמ', אבל מבחינת הבטיחות זה המרחק 15קמ' ועוד 2קמ' ועוד 1עוד הרבה מקומות שזה הרבה הרבה יותר קרוב ועדיף שזה יהיה בצורה הזאת, אנחנו מאוד תומכים, האניות שיבואו , שתי האניות, הן אניות שאפשר להוציא אותן מהמקום, אלה שתי אניות שאם יהיה תקופה של, פתאום ירו טיל ויעוף עליהם, זה גם לא יגיע לחדרה, לפי

שאומרים המתכננים. אבל אם תהיה מתיחות פשוט לוקחים את האניות ומסלקים מהאותן זה הרבה יותר קל מאשר שעושים את זה בחוף על היבשה ואי אפשר לסלק את המתקן והוא יכול גם כן בצורה זאת או אחרת. אין ספק שאנחנו כשהתחלנו בזמנו לפני

לארץ שלא יודעים LNGביאים היה החלטה שמ LNG -הרבה שנים את הגז הטבעי המאיפה יגיע הגז, ממצרים ואחר הגיע ים תטיס ולא יהיה מספיק ומה יקרה ואם כל הדברים

. העבודה שנעשתה אני חושבת שהיא עבודה טובה, אנחנו LNGהאלה, הוחלט שיהיה במשרד התשתיות מאוד שמחים שזה לא יהיה באשקלון. אני חושבת שגם אנשי אשקלון

ם לבוא לכאן, אני חושבת ששמו שם מספיק מתקנים ומספיק כניסות כרגע, כל היו יכוליתמר תזרום לתוך אשדוד ואשקלון, אני חושבת שזה נכון גם לחלק את כל הכניסות בארץ של הגז הטבעי וזה לא כניסה, עוד עדיין צריכים לעשות כניסה בצפון. אין ברירה, תהיה יום

יזו אפשרות, וזה גם לא תמיד, זה יהיה באינטרוולים אחד כניסה בצפון אבל לפחות יש אכאלה שכשצריך גז ואין גז יביאו. אז אפשר מיד להביא, לא צריך לחכות שעד שיתקנו את הצינור שנפגע וכל הדברים האלה. חייבים לקדם את הנושא הזה. אני חושבת שנעשתה

שגם עם תה"ל ישבו איתם עבודה טובה. יש להם הזדמנות עדיין ללמוד את הכל ואני מקווה וילמדו איתם את הכל. הם יוכלו לבוא להתנגד, הם יוכלו לבוא להגיד את כל מה שיש להם על ליבם, המערכת פה תתן להם את כל ההגנות שיש, ואני חושבת שבאמת ראוי היום סוף סוף אחרי עבודה כל כך מאומצת וארוכה לסיים את התהליך הזה, לאשר את המיקום

ה' והתכנית המפורטת, ולקדם כאן את -יהיה צריך להיות בהמשך של סעיפים גוהפירוט



229

הנושא. רק מילה אחת כיוון ששלחו אותי כמה פעמים ללמוד על בטיחות, אני לא מומחית לבטיחות אבל שלחו אותי לעשות את הדברים האלה, לחו"ל, כמה פעמים ואני חייבת להגיד

חילה לשוט ויכולה להגיע לכל מיני מקורות שהסיפור הזה של העננה שהיא עולה ומתהצתה, זה בכל מתקן. אבל עדיין אנחנו עושים את זה ויש בקרה ויודעים איך זה עובד וגם על הדברים האלה אני בטוחה שאפשר יהיה להתגבר. אז אנחנו נאשר, אני מקווה, את

המתקן.

עדנה פרדו: ’גבם. למרות הלחצים שהופעלו ממנהל התמהמה חודשים ולא לחינ ןעמדת מערכת הביטחו

התכנון . נעשתה בדיקה מאוד מקיפה גם של פיקוד העורף וגם של רח"ל שאת רח"ל חייבנו בהתייחסות לכל התרחישים. כולל פגישות חוזרות ונשנות עם צוות התכנון בנושא הזה. חיל

סקיר הים גם בחן את הסוגייה הזאת וגם שילבנו את הצורך, את הצרכים שלנו גם בתאמרה כן ןה' וגם בליווי התכנית המפורטת. מערכת הביטחו-השפעה על הסביבה פרקים ג

לשתי החלופות ובתנאי שהן מנותקות מוחלט מהמסוף הפחמי. בשל הרציפות התפקודית והחובה לשמור את המסוף הפחמי בשלמותו באם יהיה אירוע כזה או אחר, לכן דיברנו על

מ' שהם היו 400-500כנס למשמעותי לא משמעותי, דיברנו על ניתוק וניתוק, לא רצינו להסבירים לחלוטין. אכן אמרנו שיש עדיפות לחדרה כי רק שם הציגו לנו את הניתוק ולכן מבחינתנו אם היה בפנינו חלופה נוספת של ניתוק באשקלון אז היינו רואים את שתי

ר. יחד עם זאת, כחברת מועצה החלופות כחלופות זהות וזה אני חייבת להציג וחייבת לומארצית וכמי ששמעה פה את כלכ הסקירות של משרד התשתיות הלאומיות ושל רשות הגז ושל אמינות האספקה ושל הגישה צפונה ראוי לבחון גם אמינות אספקה בצפון. ולכן אני

חושבת שלמרות הכל יש יתרון לחלופת חדרה.

מר הלל זוסמן: התכנית הולכת להשגות, יש הזדמנות ל...... באיזה שלב תכנוני...


ה, -ד-היא קודם הולכת לג

מר הלל זוסמן:ג', ד', יש פה עוד הליך ארוך של הזדמנות לגייס מומחים ולהציג עמדות או כל מה שזה. דבר

מ' משם 500שני, זה עלה בדיון, יש מצב שבחדרה עובדים בתחנת הכח על פחם. ועומד להם . אני חושב שגם מבחינת חדרה, לתת פה איזו קריאה למערכת להעביר את התחנה בחדרה גז

לגז וככה תושבי חדרה לפחות משתי האניות האלה ירוויחו שאין להם זיהום של פחם יותר בחיים.

דובר:

תן להם את הזמן להבין.

מר הלל זוסמן:של חדרה להסב אותה לגז. אבל חברת החשמל אני לא יודע אם בכלל הולכת לכיוון הזה

אולי דווקא כן המועצה הארצית, זו פניה למשרד התשתיות, חברת החשמל, שאם אנחנו באים פה אולי למקם גז קילומטר ממזח ה פחם, אז בואו תעבירו את התחנה הזאת בלוח

ווין לכולם, גם חדרה תוכל לבוא להגיד לתושבים הנה תראו, -זמנים גם לגז, ויהיה פה ווין רוויח מזה שהתחנה תעבוד על גז. נ



230

מר רפי אלמליח:את המסע הפחדה הזה, האמת שבכל מיקום שנשים אנחנו נקבל, גם אם ניכנס לתוך הים בסוף יבואו הדייגים. אחרי ששמעתי את שחר אני קצת בדקתי את עצמי, אם אני באמת

ל היבשה ואם אנחנו במקום הנכון, אנחנו תומכים בייחוד בזה שהחלופות הקודמות היו ע גם חוסכים בקרקע אז הרי לנו ייעול השימוש בקרקע.

מר סעדון:

ממש בקצרה, הערה לתכנית והערה למשק האנרגיה. אני חושב שהרצון של חדרה הוא ברור. ראינו גם פה שנעשו חלופות גם בולנת"ע הציגו לנו שיש חלופות, אני לפחות לא

ה ש... זה חלופה בחוף בטוח היתה גרועה יותר וראינו התרשמתי שיש כזאת סכנה לחדרה, מגם מה קרה כשרצו לעשות נקודת נחיתה לתמר באזור הזה ולא הצלחנו. בסופו של דבר אני חושב שמה שחשוב פה, השיקול החשוב זה הסוגיה של פיזור נקודות הכניסה ואני חושב

באשקלון LNG -קודה לשזאת חלופה נכונה. האמת לדעתי האישית אם יכלו לעשות גם נזה היה מצוין. אבל כרגע לשים את כל הדברים באשקלון כנראה זה לא הכי חכם. לגבי משק האנרגיה יש שתי סוגיות קטנות שצריך לדבר עליהן אחת זו הבטחת האספקה והאחת זה גיוון במקורות. גם משק החשמל והגז וזה לא סוד, מי שכבר קרא דה מרקר היום, שיש

ם אנשי תמר. זה שאין חלופות לתמר כרגע, לאור מה שקורה עם המצרים, כושר דיונים עהמיקוח של החברות בישראל מצטמצם, אפשר לראות בשוקים בעולם של גז שביפן

דולר. 3-4דולר על גז לעומת ארצות הברית שהשוק משוכלל, ומשלמים 8-9משלמים בערך ל הצרכן. הוזלה של עלויות האנרגיה הדברים האלה פעם אחת בסופו של דבר מתגלגלים א

אחוזים בתעריפים שהיה בעקבות 15 -מוזיל את עלויות החשמל וראינו את הירידה של ההמעבר לגז. אבל אני חושב שנוקדה שניה שגם שחר נגע בה זה שהחלופה של הסולר לא רק

מזהמת יקרה יותר היא גם מזהמת יותר. על אחת כמה וכמה גם חלופה פחמית היא כמובן יותר. לכן אני חושב שבסופו של דבר הפתרון המאוזן, הפתרון האחראי יותר זה לקדם את

המהלך הזה בחדרה למרות שאנחנו יודעים שחדרה לא נהנית מזה.

מן ארזה:'רצ'צ 'גבאני רוצה להגיד, אני לא רוצה להתייחס לשאלה של איפה זה יהיה כי ממה ששמעתי

ביל. הגיוני. אבל אני חושבת שאני ממשיכה את הכיוון של השתכנעתי שחדרה זה פתרון קעמיר. ואני אומרת את אותו דבר הרבה פעמים ולא כל כך מקשיבים לי. אנחנו צריכים להיות חכמים. זה לא עניין של להיות צודק, זה להיות חכם. זה שיש עכשיו זמן לפני

ה לבקש ממישהו להכין שהתכנית מתאשרת סופית, אני חושבת שצריך לנצל את הזמן הזתהליך של עבודה גם עם הרשויות של חדרה וגם עם התושבים של חדרה כדי לנסות למנוע

התפוצצות שלהם. של האנשים. לא של הגז. מפני שאחרת,

רונית מזר: 'גבהבנו, אני רוצה להתייחס לזה. אני רוצה להזכיר איפה אנחנו נמצאים. אנחנו היום נמצאים

רנו חלופה. נותנים להם או קיי להמשיך בחלופה של חדרה, מאשרים בסיטואציה שבחהנחיות של פרקים ג' ד' ה'. ממצאים של התסקיר יובאו בפני ועדת העורכים של התכנית. המשרד להגנת הסביבה יעביר את חוות הדעת שלו. שני הדברים ביחד עם המלצה של ועדת

רצית, העורכים יגיעו לכאן מחדש, לדיון של המועצה הא

מן ארזה:'רצ'צ 'גב תוך כמה זמן?




231

חודשים לפחות 4כמה זמן שיקח להם להכין את הפרקים האלה, אני מניחה שעוד איזה להכין את זה, חצי שנה, ואז רק המועצה תחליט שהיא מפרסמת את זה להערות. יש לנו עוד

ו גם מזמינים את כל הרשויות. כל כך הרבה זמן שהם יעירו, לכל ועדות העורכים אנחנ אנחנו נדאג שלכל הדיונים של ועדות העורכים הם ישתתפו בדיונים,


ראשי הרשויות הספציפיים, חדרה,

מן ארזה:'רצ'צ 'גבבסדר, אבל עדיין יש את הקהל, את האנשים שגרים שם. לעשות איתם מפגשים שבהם

ה זה נבחר למה זה בטוח, כל הדברים האלה, שהם ידעו. מסבירים להם מה יקרה. למ

מר עמיר ריטוב:ההצעה שלכם ברורה, מן הסתם היא לא עוברת פה, אני לא רואה את עצמי כנציג חדרה, אם היינו צריכים לבדוק את אשקלון הייתי רוצה שגם אשקלון יהיו מעורבים. אני רואה

נעביר את זה לאשקלון וגם לא למקום אחר בלי עצמי כנציג שלטון מקומי, לא כאילו בואולערב את הרשות. למרות ההצעה שמסתמנת כאן אני עדיין רוצה להציע את ההצעה שלי שאומרת, עוד פעם, זה למען ההצהרה שאנחנו רוצים לשמוע אתכם ורוצים לבוא לקראתכם

ת בתקופה וההצעה שלי אומרת לשוב ולדון במועצה הארצית הבאה, לתת להם את האפשרו הזאת ללמוד את כל ההיבטים. זאת ההצעה שלי. רונית, ההצעה שלי.


החודשים האלה של 4אני רוצה לשאול שאלת תם. אולי גם טיפשית מאוד. האם במהלך התסקיר השפעה על הסביבה אנחנו מונעים מעירית חדרה ומעירית קיסריה לבחון,


ל ההצהרתיות, עדנה,לא, אבל בשבי

עדנה פרדו: ’גבאני הפרעתי לך עמיר? אני רוצה רק לשאול באמת שאלת תם. האם אנחנו מפריעים להם

ולבצע את הבדיקות. אם הם יבצעו בדיקות ויוכיחו נתונים אחרים אנחנו נחזור ונפתח,

דוברת: יש להם את כל הזמן בעולם,


וצה לשמוע, דורון.ונפתח את הדיון? אני ר

ר:"מר דורון דרוקמן, יוזה אחריות שלנו, שככל שמוצג לתהליך ה... תכנון מוצע ו... שמשנה איזושהי החלטה מההחלטות הקודמות כמו בכל תכנית, אנחנו מחוייבים, אין פה שגר ושכח. בוודאי

תושבי חדרה לייצג את םשעוסקים בחיי אדם ... אני חושב שזו חובה שלנו. אנחנו צריכיבעצם שלא יכולים להשתתף בכל דיון, כמו כל ציבור אחר שמושפע מתכניות שאנחנו עושים. פה אנחנו אומרים מעבר לזה. למרות שהחוק לא מחייב וכו', אנחנו נדאג באופן מסודר לזמן את ראשי הרשויות לכל הדיונים של ועדת העורכים והמועצה הארצית



232

לאור רגישות הציבורית וכו'. אני לא רוצה להכניס להחלטה בנושאים האלה בדיונים האלה הפורמלית את העניין שאנחנו נארגן צורה כזאת או אחרת של,


לא אכפת לי החלטה פורמלית, אכפת לי ש...

ר:"מר דורון דרוקמן, יוא ידע, יסחבו כי יש בזה, אחר כך יתחילו, וילצ'יק ושות' כן עשיתם לא עשיתם, כן ידע ל

אותנו לפרוצדורות שלא נצא מהן. אבל זה דברים שאולי באופן לא פורמלי נמצא,

איריס האן: 'גב אם נחליט לקיים שימוע?


שימוע על מה? יש משהו להשמיע? אין כלום.

מן ארזה:'רצ'צ 'גב מפגשים עם קבוצות קטנות שמסבירים להם.

איריס האן: 'גב

ס,אפשר כנ

רונית מזר: 'גבלא צריך שום כנס כי אין על מה להציג בכנס. שיהיה דיונים של ועדת עורכים שיציגו

ממצאים אם יהיו שם.

ר:"מר דורון דרוקמן, יויבוא לדיון והוא ירצה אחר כך לקחת את החומר ולהציג אותו אעכשיו ראש הרשות אם הו

בסדר, זה דברים שלא נימנע את זה ונעודד את לכל עורכי התכנית שיבואו איתו ויסייעו לו. זה. אבל לא באופן פורמלי בהחלטה,


עומדים להכין תסקיר, התסקיר יסתיים עוד אני לא יודעת כמה, אפשר בסיום הכנת התסקיר ואני יודעת שזה מקובל במדינות אחרות,ף בסוף התסקיר לעשות שימוע ציבורי

יר.ולהציג את ממצאי התסק

רונית מזר: 'גב למה להציג אותם? אם לא אימצנו אותם אז למה צריך להציג אותם?


אז אחרי שנדון בהם לא משנה, אבל להציג את הנושא הזה.

רונית מזר: 'גב אז כשנדון בועדת העורכים יהיה דיון ונציגי הרשויות ישמעו את זה.




233

ע ציבורי. נציגי הרשויות זה לא נציגי הציבור. להציג את ה,אני מדברת על שימו

אפרת:זה הליך שאנחנו לא אימצנו אותו בשום תכנית, יש לכאן ולכאן למה זה בסדר או לא בסדר. כרגע אין שום תכנית שאנחנו ... להחביא שום דבר בגלל שההשגות של הציבור, כל אחד יוכל

המקומיות את כל האפשרויות להשפיע, לגשת. עד להגשת התסקיר יש לרשויות

מן ארזה:'רצ'צ 'גבלפני שנתיים לא היו שום מקרים שבהם עשו שימועים כאלה כמו שעושים לגבי תמ"אות.

לא היה.

רונית מזר: 'גבאבל אנחנו עושים תמ"אות שלא מתפרסמות להערות והשגות הציבור. כאן יש הליך של

פרסום, אז לא צריך לעשות כפול.

מן ארזה:'רצ'צ 'גב המפגשים האלה לא עשו לפני שנים ועכשיו עושים.


נכון. בתמ"אות כוללניות שאין פרסום לציבור, אנחנו עושים שימוע ציבורי. בכל תמ"א, תמ"א ...


עוד חודש שתי הצעות החלטה. הצעה אחת של עמיר שאומרת לדחות את ההכרעה בתכנית ל ובמשך הזמן הזה ... זו ההצעה של עמיר. במשך הזמן הזה, לאפשר לנציגים שהיו,


זה סוג של פשרה, גם כך אני מפסיד.

רונית מזר: 'גבאנחנו מאשרים היום את ההנחיות אז ששחר יגיד עליהן, זה הופץ לכולם, כולם ראו את זה,

אבל שהוא יגיד כמה מילים.

שחר סולר:מר ה' סוקרות את כל הנושאים הרלוונטיים המבנים, מתקנים, החזות -הנחיות לפרקים ג'

כמובן, ישנו גם נושא של ערכי טבע, איכות אויר, במקרה שיש פליטה של גז יזומה או לא יזומה, סיסמולוגיה, זיהום ים, התמודדות עם זיהום ים ופה הנושא של מרחקי הפרדה

ה' יביאו עוד פעם את דו"ח מרחקי ההפרדה -בכל זאת גם בפרקים ג'שכבר נבדק ביקשתי ששבכל מקרה יהיה בהיבט הציבורי. להוראות התכנית גם ביקשנו התייחסות מול כל נושא

של חומרים מסוכנים, זיהום ים ניצפות, ניטור, הכל הועבר.

דוברת: גם הדייגים, שחר?




234

לכל הנושא של ייעודי קרקע באם יש איזושהי השפעה הדייגים בוודאי. יש התייחסות ושימושים, כולל שימושים בים. זו פעילות אנושית, אז,

ירדנה פלאוט: 'גב

הנושא של חזות לא צריך לעשות מזה עניין.

מר שחר סולר: לא, אבל צריך להציג אותו כי אנשים אומרים זה נורא זה נורא,

ירדנה פלאוט: 'גב

ם שהאסדה שאתם רוצים, החזות שלה תהיה הרבה יותר רצינית...אני מבטיחה לכ

עדנה פרדו: ’גבאני רוצה רק להוסיף לדברים של שחר. אנחנו הכנסנו, שילבנו שני פרמטרים שהם מאוד

. זה בטיחות הטיסה לאור הכוונה לנשף גם, ודבר שני זה רעשי 1חיוניים מבחינתנו לבדיקה.

יש רעשים. לכן ביקשנו ששני הפרמטרים T-גע שיש חיבור להזרימה כי אנחנו גילינו שברייכנסו. זה עדיין לא פותר את זה שהתכנית המפורטת תהיה מחוייבת בהנחיות מאוד מאוד

ברורות של רח"ל ופיקוד העורף.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו בואו נציג את הצעת ההחלטה השניה, רונית.


המהלכים שהתבצעו לקיום התכנית עד כה, החלטות ועדות העורכים, בפני המועצה הוצגו המלצת הולנת"ע וההשלמות שנדרשו כולל ע מדת הרשויות שהוצגה כאן. השוואת חלופות ויתרונות של חדרה מערב על פני חלופת אשקלון המנותקת מהמזח. בנוסף הוצגו עיקרי

חר שדנה בכל אלה מחליטה ה' בתסקיר ההשפעה על הסביבה. לא-ההנחיות לפרקים ג'ולאשר את מיקום המתקן לקליטת 21.12.10. לאמץ את המלצת הולנת"ע מיום 1הועדה:

גט"ן על פי המוצע בחלופת חדרה מערב הכוללת חיבור ימי למערכת הארצית, המיקום המדוייק של המתקן ייקבע בתכנית המפורטת, לאחר בדיקה ההנדסית ובהתייחס לכך שלא

. המועצה מנחה את ועדת העורכים 2ת בטיחות לגישת אניות לרציף הפחם. תיווצר בעיילפעול לקידום הכנת תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת למתקן זה בהתאם להוראת

ה' לתסקיר ההשפעה על הסביבה בתיקון -. לאשר את ההנחיות לעריכת פרקים ג'3המועצה.

, הוראות התכנית יקבעו כי BOXPOיימחקו המילים "לצרף שתי דוגמאות של 4.8סעיף לנושא הדליפות 4.7דוגמאות אלה יצורפו בשלב היתרי הבניה. להוסיף בתיקון סעיף

מהצנרת גם דליפות מהספינות וכל המתקנים הנלווים של דלקים שונים. ראשי הרשויות של חדרה, קיסריה מועצה אזורית מנשה יוזמנו לדיוני ועדת העורכים.


חוף כרמל.

רונית מזר: 'גב חוף כרמל אין להם נגיעה לדעתי.

דוברת:

קיסריה זה חוף כרמל.



235

דובר:

אור עקיבא.

רונית מזר: 'גב מנשה שלחו מכתב למועצה שהם סבורים שיש לזה גם נגיעה אליהם ולכן,

דובר:

קיסריה, היא בתחום המועצה חוף כרמל.

דוברת: אור עקיבא.

ר:רונית מז 'גב

יוזמנו לדיוני ועדת העורכים והמועצה האזורית בנושא ככל שזה באמת רלוונטי להם. יכול להיות שנמצא בסופו של דבר שזה לא רלוונטי לכולם.


מה אכפת לך, תזמיני. יגידו לך אחרי זה פורדיס שגם אותם, הם היו פה, הם היו בדיון הקודם,


יתווסף סעיף לגבי הפיתוח של חברת החשמל לגבי האפשרות להעביר את אני רוצה ש והתחנה הפחמית בחדרה לגז.


זה רלוונטי לתכנית הזאת?

רונית מזר: 'גב לא,


אני חושב שזה קשור לאותו עניין, כן.


רונית מזר: 'גבתכנית האב של משק האנרגיה שמדברת שם על דלקים, אם אתה אניח חושבת שזה קשור ל

מסב את הפחם לגז,

מר הלל זוסמן:זה קשור לתכנית הזו, מדברים על ציבור, מדברים על יכולת, באותו מסגרת של אישור התכנית הזאת לבוא גם עם פיצוי ולתיקון סביבתי. אני חושב שצריך לבוא איזשהו פיקוח

ר הזה,ועדכון לראות אם הדב




236

זה לא קשור לזה.

מר הלל זוסמן: זה מה שאני מבקש, שזה יוצג,


אני רוצה להציע שינוי למה שאתה הצעת, נראה אם אתה מסכים. אני מציעה שאנחנו נגיד, שנבקש ממישהו, לא יודעת מי, שאנחנו מחליטים שאנחנו רוצים שיהיה ברור לראש העיר

חדרה ולמי עוד משם שיש להם עכשיו זמן לעשות את הבדיקה שהם ביקשו, ושמתי של שהבדיקה שלהם תהיה מוכנה, כמובן שהולנת"ע תקבל אותה ותתייחס לזה.


לא ברור לי ההצעה הזאת.

מר עמיר ריטוב:ה כלום. זה רק היה ארזה תראי, גם הרעיון שלי, הרי אני יודע שגם עוד חודש לא ישתנ

ברמה של בוא נשתף, בוא נדבר, בוא נהיה יותר גלויים ושקופים. זה לא ישנה יותר מדי.

איריס האן: 'גב אין לזה משמעות,


ארזה, ההצעה שלך בעצם גלומה בהצעה שלנו כי בעצם ... שותפים בכל הדיונים. ככל האלה הם יציגו את כל החומר. לכן בעצם היא נותנת להם שיהיה להם חומר להציג בדיונים

שותפות מסוימת בתהליך.

מן ארזה:'רצ'צ 'גב אני רק מציעה להגיד להם את זה מפורשות.

דובר:

אז הם יענו לך, מה, באנו לעבוד על פייל אוף, אתם כבר קיבלתם החלטה, מה אתם נותנים לנו,



נצביע. בואו

מר הלל זוסמן:אם אתם לא רוצים לקשור את מה שאני אומר להחלטה, לפחות שזה ייכנס לאיזושהי אמירה, שמינהל התכנון יקדם באחת הולנת"עות הקרובות איזשהו עדכון או איזשהו דיון

סביב הסוגייה הזאת.

ר:"מר דורון דרוקמן, יו בתור אמירה אפשר להכניס את זה.



237

מזר:רונית 'גב אבל למה לקבל מחברת חשמל ולא ממשרד התשתיות לדוגמה?


בתור אמירה אנחנו נכניס את זה. או קיי, יש לנו שדתי הצעות החלטה, הצעה של היו"ר והצעה של עמיר, נקיים על זה עכשיו הצבעה. הצעה של עמיר אומרת לדחות את הדיון, לא

חודש, ובמשך הזמן ה זה לאפשר לנציגי עירית חדרה ואחרים לקבל החלטה כרגע, בעוד להציג עמדה מעודכנת, וכדומה. זו ההצעה. בכללית. מי בעד ההצעה שלנו,

רותי פרום: 'גב

בהצעה שלכם היה סעיף שם לבדוק את זה, לבחון שוב ביחס לפחם וביחס ל,

ר:"מר דורון דרוקמן, יו לא, היתה בקשה,

רותי פרום: 'גב א, היתה פיסקה מסוימת, ל

ר:"מר דורון דרוקמן, יושהמיקום המדוייק לא ייקבע בנ.צ. ספציפי אלא בין היתר, בהתיחס לאי מניעת הגעת אניות

ל....

עדנה פרדו: ’גב זה ביחס לתסקיר, אם התסקיר יהיו לו עוד המלצות להתרחק עוד יותר, אז כמובן.


. 1. מי בעד הצעת עמיר? 14היו"ר? מי בעד הצעת

ר:"מר דורון דרוקמן, יו תודה רבה.

8.2.11המועצה הארצית לתכנון ובנייה. תוכנית כפר הנופש...

Government & Nonprofit