מצגת העסקה ישירה אחרי עריכה לשונית

העסקה ישירהמעובדי קבלן לעובדים מן המניין

"כששוחים נגד הזרם מגיעים אל המקורות"

העסקה ישירה

מטרת ההרצאה

להעמיק את ההבנה המשותפת של המושג

"העסקה ישירה"

אורנה עמוס

כוח לעובדים

שיטת העסקה

בהעסקה הקבלנית מנגנון העסקה משולש שבו •הקבלן העובד, צדדים: שלושה מעורבים

והארגון שמזמין את העבודה. של • העבודה חוזה על שחותם הוא הקבלן

ואת הם שכרם את שמשלם והוא העובדים יתר תשלומי המעביד. יש אם כך:

- מעסיק ישיר - מעסיק עקיף

השלכות השיטה

תבנית העסקה זו משמשת כדי להוזיל עלויות •שכר העבודה ולעקוף מגבלות של תקנים

ומשרות.

הממשלה חובשת בדרך זו שני כובעים - •כובע המעסיק, וכובע הרגולטור האמור להגן על זכויות העובדים הקבועות בחוק. לכן לא מפתיע שהממשלה, כמעסיק, מעדיפה את

השיקולים הכלכליים על פני אלה של הרגולטור.

הפגיעה בזכויות עובדים

העלמת העין של המוסדות מזכויות העובדים תוך הטלת •האחריות על הקבלן והוזלת כוח העבודה.

ותשלומים • נמוך שכר כלל בדרך מקבלים קבלן עובדי סוציאליים מינימאליים, ואין להם כל ביטחון תעסוקתי.

מבין שלושת הצדדים הקשורים בהעסקתם מרוויחים רק •שניים - המעסיק והקבלן.

בהתאם • שרירותית, בצורה ל נעשים קבלן עובדי פיטורי לצורכי המעסיקים ומבלי להתחשב בעובדים עצמם.

יותר, בשל • ותיקים קשה אף מצבם הכלכלי של עובדים העדר הפרשות לפנסיה במשך רוב שנות עבודתם )לפני

והתקרבותם לגיל הפרישה. חקיקת החוק(

סיבות להעסקה ישירה

של מי האחראיות האתית והמוסרית כלפי העובדים?

המשתמש-בפועל בעבודת הזולת הוא המעסיק אותו, •לתנאי עבודתו, אין הוא פטור מאחריות מוסרית על כן

העובד של האנושי את מעמדו מלא באופן לכבד ועליו ואת זכויותיו.

זיקת השימוש-בפועל בעבודתו של אדם יוצרת כלפיו •כלפי מעסיק כל על החלות המוסריות החובות את

שהרי אלא עובדיו, בחפץ, או בסחורה מדובר אין באדם חופשי שנברא בצלם, שמתפרנס מעמל כפיו. מהצורך המשתמש-בפועל את הפוטרים הסדרים של הסדרים הם פורמאלי העסקה חוזה על לחתום

מעו הם חוקיים, הם אם גם מוסרית; דדים השתמטות . בפועל עבודה בלתי-חופשית

עבודה חופשית או מלחמת כל בכל?

מנועים מקביעה חוזית של תנאי עובדי קבלן ולכן עובדים עבודתם בהם לראות אפשר אי

בקביעת מעמד כל להם שאין מאחר חופשיים, כל בעבודתם למשתמש ואין עבודתם, תנאי כלפיהם. אחריות-מעסיק או עמם, מחייב חוזה בעבודה שונים מוסדות שעושים השימוש כתם עליהם מטיל זאת מעין בלתי-חופשית עוול, לסוכני אלה מוסדות הופך הוא מוסרי. חברתי, הרס של ולסוכנים עושק, ניצול המדרדרים את שוק העבודה משוק אזרחי חופשי

. לאתר שבו מתחוללת מלחמת הכול בכול

קצת כבוד אנושי לא יזיק ...

פוגע • בהעסקה העובדים בזכויות הכרסום האנושי הקבלני בגורם ההעסקה דפוס .

היתרונות בכל המעסיק את לזכות כדי אפם מזיעת להפיק שניתן ההנאה וטובות הממד בעקירת אך ודם, בשר עובדים של האישי והאנושי מיחסי העבודה, ובהתנערות בני בהעסקת והטרדות שכרוכים מהחובות נעשים החדשה הארגונית בתרבות אדם.

עובדי הקבלן "שירותים" ולא עובדים .

אני רוצה להיות שייך!! הרגשי והחוקי כרוכים זה בזה:

שייכות או ניכור : אופן ההעסקה וצורת •השתייכותם החוקית, גוזרים את אופי

ההשתייכות הרגשית לארגון. תחושת שייכות נובעת ממדיניות של הכלה •

(inclusion( ושל הכרה )recognition העסקת :)עובדים באופן עקיף היא צורה של הדרה

(exclusion ,"השקולה לאמירה "אינכם שייכים , )או "אתן עובדות עבורנו - אבל לא אצלנו". זוהי

מדיניות של "אי-שייכות" .

דמיינו לכם חיים שייכות ואי-שייכות, הכרה ואי-הכרה, הדרה או הכלה הן שאלות •

של החיים שאנחנו מדמיינים עבור עצמנו ועבור אחרים במקום העבודה שלנו. מי שנמנעת ממנו הכרה זו, חווה פגיעה בעצמי

ובתחושת ההערכה העצמית. אי-הכרה בעובדים היא אמצעי לשליטה , לניכוס כוח עבודתם •

תוך הפקרתם כבני אנוש. ההכרה והשייכות הופכות לשני משתנים התלויים זה בזה בקשר •

כפול, ההבנה שאי-הכרה משמעה ניצול והפקרה של העובד.

"כבוד האדם" ו"כבוד המוסד" קשורים זה בזה ושניהם קשורים לחוקי העסקה.

כאשר העובד מועסק אך מודר משייכות, נמנעת ממנו הזכות •להיות "אזרח" במוסד; נמנעת ממנו האפשרות להביע רצון,

לדבר, להתארגן ולהגן על עצמו בחופשיות.

אפליה על רקע מאפיינים דמוגרפיים

מגדר: תעסוקת עוני בקרב נשים

השכר הנמוך הנגזר מעבודה חלקית שלא מבחירה יוצר קושי •אינו כזה מצב שגרתיות. הוצאות ולתכנן כלכלית להתנהל

מאפשר התחייבויות לטווח ארוך.נשים נאלצות לפעול בהווה, ללא עתיד ואופק כלכליים. •ואף • קופא השכר בעוד עולה המחייה יוקר שבה המציאות

מתדרדר, הופכת יותר ויותר משרות לכאלה שאינן מצליחות לספק קיום סביר.

בין העבודה המושקעת לשכר המתקבל בסוף • העדר הקשר הנובעות ומלכוד, תסכול,עלבון של חוויות יוצר החודש, עבודה תנאי למצוא תוכלנה לא שהן נשים של מהידיעה להישאר עליהן ברירה בלית יותר. ומספקים ראויים ושכר

במקום העבודה הקיים.נשים בגיל הביניים נמצאות בעמדת נחיתות חמורה במיוחד, •

שכן לא רק המגדר הוא בעוכריהן אלא גם הגיל.

עולים:

עולים של במקרים במיוחד חמור המצב את הולם אינו בשוק המשרות שהיצע רכשו אותם וכישוריהם השכלתם רמת העבודה הופכת כך . מוצאם בארצות שהיא כיוון ולאכזבה, לתסכול למקור וכתוצאה מקצועית השתלבות על מקשה מכך משפיעה גם על ]אי[ שביעות רצונם

מהחיים בישראל.

היבטים כלכליים

דוגמנים, כוכבי תקשורת

שכר • תמורת תעסוקתי ביטחון על מרצון ויתור גבוה יותר המהווה "פרמיית סיכון".

בדרך כלל הם יכולים להתמקח וכך גם להשיג •הביטחון על הוויתור תמורת נדיב פיצוי

התעסוקתי

העובדות והעובדים בכוח לעובדים אינם בדרך כלל דוגמניות ולא כוכבי קולנוע

מיקוח, כוח בעלי בעובדים מדובר לא וזוכים ביטחון תעסוקתי על המוותרים מרצונם הוא ההיפך למעשה, כספי. בפיצוי זאת תחת משני העובד מפסיד קבלן כעובד הנכון: בחוסר והן נמוך בשכר הן וזוכה הכיוונים, העבודה אופי ועוד, זאת תעסוקתי. ביטחון של העבודה כאופי אינו אלו בתפקידים ויכולת גמישות המחייבת שחקן, או דוגמנית

הסתגלות לשינוי מהיר.

התמחות/ פעילות ליבה נימוק כלכלי שנפסל בטרם נולד

לגורמי • עבודות הוצאת בעד כלכלי אחר נימוק או המוסד ההתמחות. בחשיבות מתמקד חוץ ליבת היא שהתמחותם עובדים יעסיק הארגון

הארגון.

חינוך או שרותי ניקיון באוניברסיטה הם ליבה? •

מי מחליט מהי "ליבה"? •

חיסכון בעלויות , אם אכן עלותם נמוכה ? לא תהיה ברירה תצטרכו לשלם או למצוא מתנדב/ת שיעשה את

החישוב... אותו מחיר, מעט יותר יקר , יקר בהרבה?

האוצר מתעקש להפחית את התקציבים הציבוריים ודורש מהמוסדות הציבוריים לקצץ

בהוצאותיהם; מוסדות אלה עושים מלאכה קלה: את נטל החיסכון הם מעבירים לכתפיהם של

העובדים החלשים ביותר: נשים, עולים חדשים, אימהות חד-הוריות ובכלל עובדים שיכולת

המיקוח שלהם חלשה והם פגיעים וחשופים לניצול. יעילות כלכלית אין פה, שהרי הכסף מגיע

לכיס הציבורי דווקא מכיסם של עובדים אלה .

צמיחה כלכלית? האם ? אם כן, למי ?המעבר להעסקה קבלנית כחלק מתהליך ההפרטה והתפתחות השוק •

מקדמים אלה שתהליכים מפני הלאומי במישור רווחית היא החופשי צמיחה כלכלית. ביבי טען כי הכנסות המדינה ממסים עתידות לגדול בזכות הצמיחה שיביא עמו תהליך ההפרטה; ואז תוכל המדינה לחזור והרווחה שאותן צמצמה. גם טענה זאת ולהרחיב את תוכניות החינוך ניתן לזהות הקטנה משמעותית הופרכה: בפועל, גם בתקופת צמיחה של מסיבית התפתחות ולצדה והחינוכיים, החברתיים בשירותים ארגוני מגזר שלישי המספקים צורכי יסוד במקום הממשלה, והניזונים

תקציבית מתרומות וקרנות ולא מכספי מדינה. גם בישראל : כחצי על פי מחקרי הבנק העולמי העושר לא מחלחל !!•

משיעור אחוז משבריר ולו נהנה אינו המדינה מאוכלוסיית מיליון בלבד, חלקית תמונה מציגים האבטלה נתוני זה, בהקשר הצמיחה. חלקיות, במשרות המועסקים כל את כמובטלים בהם מונים אין שכן במשרות זמניות, ואף במשרות המבוססות על שעות עבודה, מועטות כמו עובדי קרן קרב שמרביתם עובדים שעות מעטות. הקלות במס לא

רלוונטיות במקרים אלו .

מה צריך להתרחש כדי להגיע למאבק ? להעסקה ישירה

שלב א': •המשך בניית הכוח של העובדים. •יש להגיע להישגים ראשוניים ומשמעותיים •

החשובים לבניית הכוח מול המעסיקים וחיזוק אמון העובדים.

גיבוש עמדות משותפות של כלל העובדים. •מיפוי שותפים בכל הרמות ואבחון שותפותם •

ברמה הראשונית .יש לגייס וועדים נוספים לתהליך השינוי ולמאבק.•

יש לגייס לובי ברשתות הרלוונטיות . •

שלב ב':

למתג את המאבק. •

להרכיב קואליציה ולגבש מהלכים. •

לבנות מאבק מדורג. •

לבנות קמפיין תקשורתי. •

לנהל מו"מ. •

בהצלחה!!