תולדות גן שמואל

Post on 10-Jan-2016

49 Views

Category:

Documents

2 Downloads

Preview:

Click to see full reader

DESCRIPTION

ע"ש – הרב שמואל מוהליבר מס' 82 חלק ד' (עד 1959). תולדות גן שמואל. התמונות מאוסף ארכיון גן-שמואל. באדיבות עובדי הארכיון נטע וגידי סיון וצלמי גן-שמואל לדורותיהם. ( C ). אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט ממצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים. - PowerPoint PPT Presentation

TRANSCRIPT

תולדות גן שמואלע"ש – הרב שמואל מוהליבר

חלק ד' 82מס' ( 1959)עד

התמונות מאוסף ארכיוןגן-שמואל

באדיבות עובדי הארכיון נטע וגידי סיון

וצלמי גן-שמואל לדורותיהם

אין לשנות, להוסיף או למחוק כל פרט ממצגת זו. מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים. להבהרה: זכויות היוצרים מתייחסות למצגת בלבד.

.לארכיון קיבוץ גן שמואל הזכויות על התמונות שייכות

(C)

מצגת זאת מאוחסנת בשרתי מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין –אתר נוסטלגיה אונליין –

שימור התרבות הישראליתשימור התרבות הישראלית

www.nostal.co.il

שבאתר שבאתר ארכיון המצגותבקרו בבקרו בוצפו במצגות רבות נוספות בתחומי וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי

שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.של ישראל.

duba@isdn.net.il

. חמש עשרה נקודות ישוב יהודיות היו בארץ ישראל. 1896ראשיתה של גן-שמואל בשנת גן-שמואל הנקודה השש עשרה והראשונה שהוקמה בכספי העם היהודי. בתרומות יהודי

רוסיה, של הרב שמואל מוהליבר שפעל רבות בתנועת70ניטע גן-אתרוגים לכבוד יום הולדתו ה-

"חובבי ציון" למען שיבת העם לארץ. את חמישים הדונם לנטיעה תרם הינדין – גיסו של הרב

מוהוליבר ובעל נחלות בחדרה. ליד פרדס האתרוגים, הוקם בית בעל שתי קומות. בקומה הראשונה היו בהמות העבודה

וכלי הגן.בקומה השנייה, התגורר מנהל החווה. נחפרה באר מים, נבנתה בריכת מים להשקיה.

גדר אבן הקיפה את החצר הקטנה. בעבודת הגן עסקו פועלים בני חדרה וערביים מהסביבה. יצוא האתרוגים לרוכשי עצי

האתרוג לא עלה יפה, העצים לא היו מורכבים מחמת הכשרות והפרי לא היה ראוי למשלוח.

"חובבי ציון", נואשו מן הגן ומסרו את הטיפול בו לקרן הקיימת לישראל. מסרה הקק"ל את הטיפול בגן ובכרם הזיתים הסמוך לו אשר נתרם ע"י 1913 במרץ האחים

גולדברג. לקק"ל, לקבוצה של ששה חלוצים אנשי העלייה השנייה, אך מחלת הקדחת, תנאי החיים,

השמירה, העבודה הקשה ומותם של שלושה מחבריה הביאו לפיזור הקבוצה. קיבלה על עצמה קבוצה בת עשרה חלוצים ,אנשי העלייה השנייה, את גן 1913 בחורף שמואל

לעובדה. הקשיים היו רבים, "ביצות וקדחת סביב, משק המטעים נחרב, שכנים עזי נפש" - גן שמואל

עמדה על סף חידלון. הוצע ל"ועד הצירים" בהאג לחסל את הנקודה. 1918בשנת

העדנה הגיע לגן שמואל עם הגיעם של חבורות ויחידים אנשי העלייה השלישית בשנת 1920 .

הכריזה חבורה זו על עצמה כ"קבוצה". 5.12.1920 ביום

נטע סיוןהקדמה מאת מנהלת ארכיון גן-שמואל

  חברים, וחלקם החליט לעבור למושבי -40 הראשונות מנתה הקבוצה כ- 30עד שנות ה-

עובדים . הצטרפה קבוצה מפלוגת בנימינה, יוצאי תנועת השוה"צ בפולין. 1933בשנת

הצטרף הקיבוץ לתנועת "הקבוץ הארצי".1935הקבוצה הקטנה הפכה לקבוץ גדול. בשנת נוספו יוצאי השומר הצעיר מצכיה. בקיבוץ התרחבו חיי החברה, 1935-1940בין השנים

התרבות והיצירה המשקית. וכן הגיעו חניכי קבוצות "עליית הנוער" מגרמניה אוסטריה ופולין.

קלט הקיבוץ את הבנים הראשונים ואיתם את קבוצת ההשלמה, חברי גדוד 40בשנות ה-"השדה",

חניכי תנועת השומר הצעיר הארץ ישראלית.בתקופת מלחמת העולם השנייה פסק לגמרי יצוא התפוזים לחו"ל ובחיפוש פתרון חלופי

לתוצרתהפרדס הוחל בסחיטת התפוזים למיץ, מה שהתפתח במשך השנים, והיום הוא מפעל

"גן-שמואל מליון$ .200מזון" המעבד ומייצא פרי הדר בהיקף של כ-

עם השנים נקלטו חברות הנוער חניכי המוסד, אנשי הארץ, בוגרי האולפנים לעברית, מתנדבי חו"ל, ובני הקיבוץ.

המשק החקלאי בגן-שמואל מצטיין בריבוי ענפים וחיפוש ענפים חדשים שיתנו בטחון כלכלי לקיבוץ.

ענפי המשק: גד"ש, רפת, לול הודים, מדגה ודגי-נוי, מפעל ג"ש- מזון, הפארק המסחרי, פרדס,

עסקים קטנים, וענפי עזר ושירות.טיפחנו מסורת מקומית לכל חגי ישראל ומועדים אחרים בהם שלובה המסורת היהודית .בקיבוץ קיימת מערכת חזקה וענפה של בריאות ורווחה, חינוך ותרבות. הקיבוץ, בשיתוף

הארכיון, פועל לשימור ושיחזור האתרים ההיסטוריים במקום.

גן-שמואל הינו קיבוץ שיתופי, פעיל וגדל. 

הם פיתחו ענפי חקלאות, יצרו שיטות עיבוד וגידולים שטרם נודעו בארץ. עבודתם הניבה פרי

והתוצאות מרשימות. פרי משובח בפרדס, הישגים בגידול ירקות, בלול וברפת, בגידול דבורים,

ובפרט בגידולי פלחה בעל. החלו בגידול תפוחי- אדמה סתוויים לראשונה בארץ.

בסידרת המצגות על קיבוץ גן שמואלהרביעיתהמצגת הזו היא

התמונות אינן מסודרות לפי סדר מסויים, ולא לפי סדר כרונולוגי.

המצגת הזו )כמו קודמותיה( מופיעה בשתי גירסאות:

– ללא שמות , עבור כלל רשימת התפוצה שלי,האחת – עם שמות כל המופיעים בתמונות – עבור אנשי הקיבוץוהשניה

מצגת זו הינה ללא שמות חברי הקיבוץ

1956-8העברת ברוזים ללול. ברקע-ארגזי תפוחי אדמה ו"בית אורי" לקראת סיום בנייתו

8 -187

1947-9תהלוכת הביכורים

7 -75

1957-9בלול ההודים. ברקע המתבן

2 -184

1948-52בלול התרנגולות

2 -184

38 -67

-1950ט"ו בשבט.הורים וילדים 5

11 -75

1943בבריגדה הבריטית. דוד פליישמן בכובע מצחייה

2 -40

50שנות ה-קבוצת "יסעור" בטיול בדרום תחילת

1 -102

50שנות ה-צריף המטבח מועבר ומוקם מחדש כצריף הספריה, בפינה מול "גן אפרים" של היום

2 -292

60שנות ה- חריש עמוק

2 -71

1948 בחצר בית התינוקות. ברקע צריף הסנדלריה והמרפאה

2 -801

כוכבים( בזכרון ביחד עם עין שמר 5בבית הבראה )1945

1 -86

1956-7במטבח

40 -75

מרים גריבוים. אשתו של יצחק גרינבוים,

ואמא של בניו

3 -88

ביקור שר הבינוי לוי אשכול ליד "בית אורי", בדרך ל"שיכון העולים"

3 -76

50שנות ה-חדר אוכל זמני, עם שפוץ חדר האוכל

3 -97

פסח. חדר האוכל ישן

4 -10

1950מפגן יום העצמאות בחדרה

4 -13

1942-4אוהלי ההשלמה

4 -4

40שנות ה- חג האסיף

4 -8

50שנות ה-הפרמול הגדול

4 -45

30שנות ה-בבריכה הישנה. המטפלת מחזיקה בחבל ילד שלומד לשחות

4 -92

חגים. פסח במוסך. הזמרת ברכה צפירה

50שנות ה-

5 -16

שר הבינוי לוי אשכול בחנוכת "שיכון העולים"

1957

5 -76

1946-8מטפלות וילדים

5 -957

1941 ת'א - גדוד "השדה" מזרח )שהשלימו את גן-שמואל(

5 -960

מצעד יום העצמאות בחדרה

1950

6 -10

כיתת הלימוד הראשונה בצריף, וקציר החיטה בלימוד נושא הלחם

6 -94

1949נעמי לוי קוראת את מגילת היסוד הנחת אבן הפינה לבית תרבות – "בית אורי"

6 -83

1941"נוער ב". היום בכפר מסריק

6 -101

1942-4באוהלים

7 -4

1963 צילום-דז'ובק רוטברדבמדגה. סגירת רשת

7 -59

בחדר אוכל מוסד

7 -114

1945ביכורים

7 -801

50שנות ה-פזור זבל כימי בשדות

8 -69

אימוני הגפירים

8 -80

1948גפירים

8 -81

40שנות ה-חדר האכל הישן

8 -97

קבוצת "שיבלים"

8 -114

1934-5ילדים ראשונים ברפת

8 -945

1956-8פריקת גרעינים מקטפת התירס למשאית הוולוו

9 -69

30שנות ה-מבט ממזרח - מטבח וחדר אוכל בצריפים ובית הקומותיים הראשון

9 -94

30שנות ה-עגלה ועגלון בחצר הגדולה

9 -96

בשומריה בכרמל

9 -114

1930-3פורים. ילדי גן שמואל בתחפושות אצל צלם בחדרה

25-10

בכרם

11 -105

שעור בהתעמלות על סוס קפיצה - "קבוצת אורן"

14 -93

תמונה קבוצתית על שקי תבואה ליד האקליפטוס הגדול

14 -99

מרים ווינשטיין-ינאית במדי חיל הנשים בצבא

הבריטי

1945

14 -106

1990 נמסר על ידי צבי עציון ב 1920עובדים בפרדס

15 -95

קבוצת "איתנים" בקטיף תפוזים

15 -101

ינק מכין ערוגות. בחלקה מאחורי בתי הקומותיים

15 -103

חברי גן שמואל עם המשאית 1936בתחנת רכבת חדרה מזרח

16 -406

1928-9חברים ילדים ראשונים בטיול בביצות.

16 -793

50שנות ה-ארוחה בשדה, על מנוע הג'יפ

18 -3

על המשאית המשוריינת

1948

18 -80

המשפחה הראשונה בגן-שמואל 1919

18 -14

עובדות המטבח ליד הכיריים במטבח 1940-50

18 -374

אם ובתה על ערימת קשברקע-הרפת והמתבן

1928-9

18 -793

0194יציאה להפגנת אחד במאי

18 -939

1930-5העמסת קש בשדה על עגלה רתומה לסוסים

18 -972

1944-5ילדי קבוצת "שבלים" קוצרים חיטה, בלימוד נושא "הלחם"

19 -957

מכונות בחצר הגדולה, מגדל התבואות והרפת

1946-8

19 -960

חברים נוסעים בעגלה 1930-5רתומה לסוסים

19 -972

בחצר הגדולה ליד מגרש הכדורעף והרפת

1935-6

19 -974

אורחים בבריכה הישנה. ברקע - הבית הראשון עם שקי חול להגנה בחלונות 30שנות ה-

20 -92

צלם-יוסף שוויג 1930הרפת לאחר בנייתה

20 -801

על וליד משאית בחצר הגדולה 1940+ שני נוטרים

20 -939

צילם-ז.קוטלר 1928הרפת, הרפתן והפר

21 -801

1945חג הביכורים

22 -801

1935-9חברים בין חבילות הקש

22 -943

1944ארוחת בוקר בגן הירק בצל עץ השיטה ליד העמדה בשטח החמרה

22 -960

1925-30אמהות וילדים

23 -96

1925-30" בחורשות "בירכת בטיח

25 -96

ילדים ראשונים על עגלה עם גלגלי עץ בחצר הגדולה 1929

25 -802

זכיית הפועל גן-שמואל כדורעףבגביע "אלכסנדר זייד".

דודיק פרלמוטר עם אלמנתו של אלכסנדר זייד - צפורה זייד,

ופסלון הזכייה

1951

27 -407

1935-40יבוש גרעיני חיטה בחצר הגדולה-הגורן

27 -802

1948 פעוטים בלול

29 -801

חלק ד'

מצגת זאת מאוחסנת בשרתי מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין –אתר נוסטלגיה אונליין –

שימור התרבות הישראליתשימור התרבות הישראלית

www.nostal.co.il

שבאתר שבאתר ארכיון המצגותבקרו בבקרו בוצפו במצגות רבות נוספות בתחומי וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי

שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.של ישראל.

top related