היגולויצוס - israel-sociology.org.il · 4 היגולויצוס ונדמעמ לש...

סוציולוגיה מידעון האגודה הסוציולוגית הישראלית

2008 יוני 38' גליון מס

דבר נשיא האגודה

סמי סמוחה

עם כניסתי לתפקיד נשיא האגודה בפברואר השנה מייד

, אביב-אחרי הכנס השנתי המוצלח באוניברסיטת תלעל , הנשיאה היוצאת, ברצוני להודות לנעמי כרמון

העבודה הרבה שהשקיעה לקידום הסוציולוגיה בישראל ולחיזוק האגודה הסוציולוגית ולברך את ליאת מילביצקי

תודות וברכות . ת האגודהעל שובה לעבודה כמזכיר, מגיעות גם לכל ממלאי התפקידים באגודה המסיימים

העושים את עבודתם במסירות , הממשיכים והמתחילים .ובהתנדבות

הדיסציפלינה הסוציולוגית נמצאת במשבר בעולם

שיעור התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה . ובישראל הלומדים סוציולוגיה כמקצוע ראשי או משני נמצא

והביקוש , מעמד המחלקות לסוציולוגיה נחלש, בירידהאיננו נמנה עם " סוציולוג. "לעובדים בתחום זה הוא מועט

.משלחי היד המושכים והמכניסים

איננו מתנחמים בעובדה שכוחות השוק פוגעים יותר במספר מקצועות אחרים במדעי החברה ובאופן מיוחד

הלת האגודה ולא רק הנ, כל אחד מאיתנו. במדעי הרוחוראשי החוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולמדעי

חייב להירתם לבלימת ההתדרדרות של , ההתנהגותידי שיפור ההוראה -בין על, המקצוע ולעשות כיכולתו

, מגעים עם מעסיקים, הופעות בתקשורת, וההנחייה .ואתגור השיח הציבורי, הפצת ממצאי מחקרים רלבנטיים

יף לטפל בעניינים השוטפים והיא הנהלת האגודה תוס

כבר נערכת לכנס השנתי הבא שיתקיים במכללה למינהל , עבודת ועדת המינוח בסוציולוגיה תימשך. בראשון לציון

הקהילות המקצועיות יפעלו לאורך , יגובש קוד אתייינקטו צעדים להגדלת שיעור מקבלי הסמכה , השנה

בין וייבחנו דרכים לשיתוף פעולה, מטעם האגודהאתר . סוציולוגים באוניברסיטאות לסוציולוגים במכללות

האינטרנט של האגודה יפותח ויעודכן כל הזמן וישמש במה למידע ולקשר עבור חברי האגודה וכל המעוניינים

.במקצוע

תוכן העניינים

1 .................................................דבר נשיא האגודה סמי סמוחה

: של האגודה הסוציולוגית הישראלית39-הכנס ה אחרית דבר ?מקום לסוציולוגיה

2 . ................... אוניברסיטת תל אביב, אדריאנה קמפניסים מזרחי

לדיון בעתיד הסוציולוגיה בישראלפורום 3 ...........2006-2008נשיאת האגודה , דברי פתיחה מאת נעמי כרמון

סוציולוגיה בישראלעתיד ה

4 ..............................................האוניברסיטה העברית, אווה אילוז

עתיד הסוציולוגיה בישראל 6 .............................................. .......א" תאוניברסיטת, יוחנן פרס

ברוך קימברלינג והסוציולוגיה הציבורית

7 ............................................אוניברסיטת חיפה, אורי בן אליעזר

העבודות הזוכות בתחרות התזות 8 ............................................. ציולוגית הישראליתשל האגודה הסו

כנס בהשתתפות קהילת מגדר: רווחה ומשפחה, העסקה

המכללה למנהל , אלפר- דליה לירן 15 ............................................ .אוניברסיטת בר אילן, אורלי בנימיןו

רלס מוסקוס'צ' לזכרו של פרופ 16 ......................................... ...אילן-אוניברסיטת בר, סטוארט כהן

? המשכיות יהודית או התבוללות-ל"מהגרים ישראלים בחו

16 ....................... אילן-מכללת אורנים ואוניברסיטת בר , לילך לב ארי

קול קורא לפרס האגודה הסוציולוגית הישראלית 18 ............................................. .2009 , לתואר שניתזה מצטיינתל

18 .................................. של האגודהמקצועיותהקהילות קול קורא ל

18 ........................................................... האגודהקול קורא לאתר

18 ............................................. מילון למונחי סוציולוגיהלקול קורא

19 ......................... .......... של חברי האגודהספרי סוציולוגיה חדשים

21 ................................ ...............לוגים לסוציופרסים ומענקי מחקר

22 ...............................................תוכניות לימוד חדשות לתואר שני

24 ....................................................דוקטורים חדשים לסוציולוגיה

24 ................................................................. ........הצעות עבודה

האגודה הסוציולוגית הישראלית המסלול האקדמי המכללה למנהל, החוג למדעי ההתנהגות

75190 ראשון לציון 25073. ד.ת, 7יצחק רבין ' שד 03 - 9634173 -פקס ; 03 -9634492 -טל

il.ac.colman.hdq@liatmiדואר אלקטרוני il.org.sociology-israel.www://http אתרכתובת

אוניברסיטת חיפה, גרו- טלי כץ'רד: כתעור

ליאת מילביצקי: עורכת משנה

2 סוציולוגיה

היציאה מהמשבר איננה קלה כי מערכת ההשכלה הגבוהה מצויה במשבר והכוחות שבהם אנחנו מתחרים

. נעשה את המאמץ ונקווה לטובאך, הם חזקים

נשיא האגודה, סמי סמוחה

האגודה הסוציולוגית הישראלית

מביעה הערכה ותודה

לנעמי כרמון

כנשיאת האגודה , על פועלה , 2008-2006בשנים

. לקידום הסוציולוגיה בישראל .נשיא האגודה, סמי סמוחה

של האגודה הסוציולוגית 39- הכנס ה ?מקום לסוציולוגיה: ליתהישרא

אחרית דבר

אדריאנה קמפ ניסים מזרחי ו אוניברסיטת תל אביב

בפברואר התקיים באוניברסיטת תל 13- ו12בתאריכים

. של האגודה הסוציולוגית הישראלית39-הכנס ה אביבסימן ". ?מקום לסוציולוגיה"הנושא המרכזי של הכנס היה

להשאיר את ל ביטא את המגמה"השאלה בנושא הנללא תשובה החלטית , חהוכשאלה פת" מקום"סוגיית הלעודד את הדיון בה ולפתוח פתח לדיאלוג , ומוסכמת

ביקש הכנס , למשל, כך. ולחשיבה מחודשת בנושא" מקומי"להציע במה לבירור משמעות המושג

הוא מטרת " מקום"ולהתלבטות באשר לשאלה האם התר אמפירי מחקר לכשעצמה או שמא הוא משמש כא

עוד ביקש הכנס . לבחינה ולפיתוח של ידע סוציולוגי כלליבאמצעות שאלות ' כללי'ל' מקומי'לעסוק במתח שבין ה

מהי משמעותו של מחקר סוציולוגי המבוסס על : כמולאומיים -סוציולוגיה להבנת מבנים חברתיים טרנס-מיקרוהאם מושגי היסוד של הסוציולוגיה , מקומיים-וטרנס

האם המחקר המקומי ? מענה למחקר המקומימספקיםאו שהוא ' מקומיות'מחייב פיתוח של מושגים וקטגוריות

? יכול להתבסס על מושגים כלליים ומיובאים

התמה המרכזית והשאלות הרב גוניות שנגזרו ממנה קיבלו משמעות ,שנוסחו בחודשים שקדמו לכנס

אקטואלית עם שביתתם הארוכה של אנשי הסגל הבכיר, באוניברסיטאות שנמשכה עד סמוך למועד הכנס עצמו

בתהליך , ושאלת המקום הדהדה באופן סמלי ופיזי כאחדאיזה מקום קיבלה הסוציולוגיה : ארגון הכנס ובעת קיומו

ואיזה מקום ? בשיח הציבורי והאקדמי אודות השביתההיא קבלה בשיח אודות מקומה של ההשכלה הגבוהה

שעה , ום יימצא לכנסאיזה מק? בחברה בישראל

שבמקום , שמסדרונות הפקולטה עמוסים סטודנטיםמה יהיה מספר ? משלימים לימודים, להיות בחופשה

המשתתפים בכנס כאשר חובות הוראה ולימודים ? מחייבים הן את חברי הסגל והן את הסטודנטים

שבה השתתפו לצד נשיאת , המליאה הפותחת של הכנס

משה סמיונוב , גוסטבו משגם , נעמי כרמון, האגודהביקשה לעסוק בהצלבה זו שבין התמה של , ואווה אילוז

הכנס לבין ההתרחשות בתוך האקדמיה ובציבור הרחב בעת הדיון במקומה של הסוציולוגיה בשיח הציבורי

.והאקדמי בישראל בסיבות לכך

עם סיום כהונתה של נעמי , מליאה זו נשאה אופי חגיגיה ובחירתו של סמי סמוחה כרמון כנשיאת האגוד

א "הוענקו פרסים לעבודות מ, במהלך המליאה. לתפקידפרס ראשון לרועי לבנה ופרס שני ליאנינה יעל (מצטיינות

לאסף (וציונים לשבח לארבע עבודות נוספות ) פינסקי ). רווית כהן ומני מלכה, שלו- ליאת ביברמן, שטיין

ון המושבים היה העיקרון שהנחה אותנו בעת תכנון וארג

חיפוש אחר מה שנראה לנו כאיזון נכון בין צרכים שונים מאחר ומדובר באירוע , מצד אחד. ולעיתים אף מתנגשים

הייתה כוונה להעניק לכנס , שנתי מטעמה של האגודהלהכיל כמה שיותר , כלומר. אופי רב גוני ודמוקרטי

לתת ייצוג למוסדות אקדמיים שונים ולצעירים , הצעותעל מנת לשמור על , ועם זאת. ד אנשי סגל בכירלצ

איכותו של הכנס כמייצג של מחקר סוציולוגי ולשמור על חשוב היה לקיים מיון , ייחודו כפי שהוצג בקול הקורא

היה , פועל יוצא של תהליך זה. קפדני למדי של ההצעותצמצום מספר המושבים המתקיימים במקביל לטובת קהל

היווה הכנס , כבכל שנה, בנוסף.רב יותר בכל אחד מהםבמה חשובה ופורייה להצגת עבודתן של קהילות

בצד האזנה לקולות חדשים וותיקים שלא מתוך , האגודהבעקבות השיקולים שלעיל נוצרו בסופו של . הקהילות

26- על ידי קהילות האגודה ו17, מושבים43דבר מהם 36-ב. שהורכבו מתקצירים שנשלחו באופן עצמאי

ו יושבי הראש אנשי סגל בכיר מאוניברסיטאות או הימושבים רבים עסקו בשאלות של מגדר . מכללות

מעמד ודת , ובהצלבה שלהן עם שאלות של אתניות 21-מאפייני ההורות במאה ה, היחס בין מקום למגדר(

מין , היחס בין מגדר למעמד, והדמוגרפיה של המשפחההגבר הישראלי מאפייני , ומיניות כמרחבים לימינאליים

, היחס בין מגדר, הגוף בין פיקוח ושחרור, "חדש"המגדר ,תהליכי שימור ושינוי סביב מגדר, מדינה וחברה

מושבים אחרים עסקו ). ותקשורת ומגדר ופוליטיקה ועוד, במגוון שאלות המוסיפות להעסיק את הסוציולוגיה

, פריפריה-יחסי מרכז, אי שוויון בחינוך ובבריאות: בכללןארגונים , צבא ומלחמה, זמן ומרחב, הגירה, ת ומדינהד

. גלובליזציה ומשפט, פוליטיקה, ושאלת המומחיותנראה כי שאלות חדשות עולות על סדר יומה של , לצידם

- אודות התבססותו של סדר חברתי ניאו, הסוציולוגיהושאלות אודות גזע ותהליכי , ליברלי בישראל והשלכותיו

המושבים השונים הוקדשו לציון שניים מבין ". הגזעה"על ', ספרו של זלי גורביץ: יציאתם לאור של ספרים

שלום , וספרו של לב גרינברג) הוצאת עם עובד (המקום ). הוצאת רסלינג (שיח מלחמה, מדומיין

ייחודו של הכנס השנה היה בשלוש מיני מליאות לפני המליאה , שהתקיימו בסופו של היום השני

רלוונטיות הקטגוריות : קוםידע ומ. המסכמתבראשותה של עזיזה כזום ובהשתתפותם , הסוציולוגיות

; אורי רם ודפנה גולן, שלמה פישר, של הדס מנדלבראשותו , מחווה לברוך קימרלינג: סוציולוגיה ציבורית

, אילן תלמוד, אליעזר ובהשתתפות גדי אלגזי- של אורי בן: מיתסקיצה לאנליזה עצו; סמי סמוחה ושרית הלמן

בראשותו של אבי , לכבוד ספרו של פייר בורדייהאילנה סילבר ואווה , קורדובה ובהשתתפות סשה וייטמן

אפשרו להאיר בו זמנית , שלוש המליאות הללו. אילוזומזוויות שונות את מקומן של תיאוריות ודמויות בתוך

. הסוציולוגיה פנימה ומתוכה החוצה

: ב"חוקרות בארההכנס אירח השנה שתיים מבכירות הסטינה מאוניברסיטת שיקגו וססקיה סאסן - קרין קנור

, על אף שהותן הקצרה בישראל. מאוניברסיטת קולומביהכל אחת . הצלחנו ליצור הזדמנויות שונות לדיאלוג עמן

מהן קיימה סדנה לתלמידי תארים מתקדמים ולחברי סגל . ושתיהן לקחו חלק במליאה המסכמת של הכנס, בכירים

אה זו בקשה להתחקות אחר האפשרות לנסח מליובכך לגשר על המתח , סוציולוגיה גלובלית של מקום

הגלובלי , המסורתי שבין האוניברסאלי והפרטיקולארי' במליאה השתתף גם דני רבינוביץ. והמקומי

. מאוניברסיטת תל אביב

התקיימו גם שני , לצד ההתכנסויות העיוניות השונותאת סיפור המרחב העירוני של העיר סיורים אשר סיפרו

נווה , מי'הסיור הראשון היה לעג. תל אביב, המארחתבארגונו של נתי מרום ואילו השני היה למושבה , צדק ויפו

. בארגונו של רונן שמיר, הגרמנית בתל אביב

יעידו כל מי שהיו , ארגון כנס הינו הפקה מורכבתר נכון הדב. מעורבים אי פעם כנסים במלאכה זו

המבקשים , "שנתיים"כאלה כשמדובר בכנסים , שבעתייםהייתה , עבורנו. לתת ייצוג לעשייה אקדמית בשדה רחב

, לצאת מכיתות הלימוד": לעשות ידע"הפקה זו הזדמנות של , מהמשרדים ומחדרי הספרייה אל מרחב משותף

לתרגם את האינטלקטואלי ; מפגשים ודיאלוג, דיבור . י לטכני ולשלב ביניהםללוגיסטי ואת העיונ

זה המקום לחזור ולהודות לרכזות הכנס קרן פרידמן

בארגון , ואורית הירש על עבודתן הנפלאה בתכנוןראש החוג לסוציולוגיה , ולרונן שמיר, ובהפקת הכנס

שהיה חלק בלתי , ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביבנפרד מהצוות המארגן בכל שלבי התהוותו של הכנס

אנו מודים לכל , כמו כן. ותף מלא לביצועו ולהצלחתוושלליאת , לנעמי כרמון הנשיאה, נשות האגודה הסוציולוגית

על , מילביצקי המזכירה ולקריסטינה אנטוניה מחליפתהאנו מבקשים עוד . שיתוף הפעולה ההדוק בארגון הכנס

להודות לאנשי הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת על , אפשטיין- הדקאן נח לוין, בראשםולעומד , תל אביב

התגייסותם של כל אנשי . הענקת בית תומך ומיטיב לכנסהמינהל בפקולטה למדעי החברה בכלל ובמזכירות החוג

שאפשרו את קיומו , לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפרטולוסיל . י. עוד יבואו על הברכה מכון ב. המוצלח של הכנס

חקר החברה והכלכלה המכון ל, כהן לחקר דעת הקהל

על תמיכתם , ש דוד הורוביץ והמכון למחקר חברתי"עתודה גם לשגרירות אוסטריה . החומרית הנדיבה

סטינה - בישראל שאפשרה את הגעתה של קרין קנורשטרחתם ובאתם , בכירים וצעירים, ותודה לכולכם. לכנס

במהלך הלימודים לחלוק עמנו את עבודתכם ורעיונותיכם ך פעילותה של הסוציולוגיה הישראלית ותרמתם להמש

. כקהילה פורייה ותוססת

, בברכה ניסים מזרחי ואדריאנה קמפ

האגודה הסוציולוגית הישראלית מביעה הערכה :ותודה לגופים שתמכו בכנס האגודה

התומכת , בראשון לציון למכללה האקדמית למנהל •

בפעילות האגודה לאורך כל השנה, המארחת של כנס השנה, יבתל אבלאוניברסיטת •

ולדיקן של מדעי , לרקטור, לנשיא האוניברסיטההוגש ש, שכולם שותפים לסיוע מקיף ונדיב, החברה

לארגון הכנס ולוסיל כהן לחקר דעת הקהל. י. מכון ב • ש דוד הורוביץ "המכון לחקר החברה והכלכלה ע • המכון למחקר חברתי • שגרירות אוסטריה בישראל •

ן פורום לדיו בעתיד הסוציולוגיה בישראל

דברי פתיחה מאת נעמי כרמון 2006-2008נשיאת האגודה

במושב הפתיחה של הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית

, )2008פברואר , אביב-אוניברסיטת תל(הישראלית , פתחתי פאנל שהתייחס לעתיד הסוציולוגיה בישראל

סטבו מש גו, )ירושלים(בהשתתפותם של אווה אילוז בשל . ודוברים מן הקהל) א"ת(משה סמיונוב , )חיפה(

אך הוא יצר עניין ושימש , היה זה דיון קצר, מגבלת הזמןלהוות פתיח לדיון מתמשך בהווה ובעתיד של : למטרתו

התקיים גם מושב לזכרו , באותו כנס. הסוציולוגיה בישראלשר ואפ" יתסוציולוגיה ציבור"שהוקדש ל, של ברוך קימרלינג

הדיון עובר , מן הכנס. ל" כהמשך לדיון הבוקר הנלראותוהרואה אור , במת ביטוי של האגודה וחבריה, כעת למידעון

המיועד , הכוונה הינה לקיים מדור קבוע. פעמיים בשנהבמסגרת , לניתוח ולהחלפת דעות, להעלאת רעיונות

.הפורום המוכרז בזאת

, א יחידותול, אעלה כאן בקצרה מספר סוגיות חשובות :הראויות לדיון בקרב הסוציולוגים

למרות קיומן – מעמדה של הסוציולוגיה בישראל )א(

של מחלקות עתירות סטודנטים באוניברסיטאות יוקרת הדיסציפלינה הסוציולוגית , ובמכללות

ההשלכה המשמעותית ביותר של מעמדנו . בשפלהירוד הינה אי יכולתנו למשוך לשורותינו את

לא רק שאין הם . בין הסטודנטיםהמצטיינים שכפי , "מלכת המדעים"רואים בסוציולוגיה את אלא שאין הם מודעים , שראתה עצמה בעבר

אשר פרופסיות רבות , "דיסציפלינת אם"להיותה התנהגות ארגונית ומנהל : כולל, נשענות עליה

, חינוך, תכנון עירוני וכפרי, תקשורת, עסקים, לית וקהילתיתעבודה סוציא, בריאות בקהילה .קרימינולוגיה ועוד

– רלבנטיות הסוציולוגיה לדיון הציבורי בישראל )ב(

קיים פער בין הנושאים שרבים מן הסוציולוגים בישראל עוסקים בם לבין המגמות והבעיות

- כמובן -מגדר הוא ; הבולטות בחברה הישראליתובכל זאת תמהתי , תחום חשוב מאד בעיניארי ביותר בין תחומי כשהתברר שהוא הפופול

, ההתמחות של החברים באגודה הסוציולוגיתהסוציולוגים איבדו . במרחק ניכר מן הבא אחריו

לטובתם של כלכלנים , את קולם הציבורי) כמעט(האם . פסיכולוגים ואנשי מדע המדינה, )בעיקר(

יש לסוציולוגים בישראל עניין בקיומה של ויכולים האם הם רוצים ? סוציולוגיה ציבורית

?להשפיע על קבלת החלטות בעניינים ציבוריים

הסוציולוגים חלוקים – הסוציולוגיה כפרופסיה )ג(? הגות(ביניהם לגבי מהותה של הסוציולוגיה

הסוציולוגיה , לדעתי). ?כולם? פרופסיה? מדע, יתר על כן. אמורה לשמש גם כפרופסיה

אם לא נשכיל לפתח סוציולוגיה , להערכתיאשר לא תסתפק רק בסקרי דעת , תפרופסיונאלי

, קהל וגם לא רק בסיוע למנהלי חברות ועסקיםאני . קטנים סיכויינו למשוך סטודנטים מצטיינים

מאחלת לנשיא הבא של האגודה שיצליח יותר מומחים "ממני לקדם את הליכי ההסמכה של

הליכים , בחמישה תחומים" בסוציולוגיה יישומיתיהם בעבר אך עד שהאגודה קיבלה החלטות לגב

.היום לא הצליחה לקדמם באופן משמעותי

קיום – מחלוקות קיצוניות בין סוציולוגים )ד(מחלוקות ענייניות בין אנשי הגות ומדע הינה בבחינת תנאי הכרחי להתפתחות התחומים

אולם המחלוקות בין . הם עוסקים/שבהם הןהדוגלים בשיטות מחקר כמותניות לאלה שפוסלים

כמו המחלוקות , יפים שיטות איכותניותאותן ומעדמקצינות לעיתים , ציונים למתנגדים להם-בין פוסט

האם ראוי להימנע . לגיטימציה הדדית-עד כדי דההאם ראוי לחפש דרכים להכרה הדדית ? מהקצנה

?בתרומות של כל צד בוויכוח

בניגוד למשאבים – חסרון משאבים למחקר )ה(סי ויישומי הרבים המושקעים בפיתוח מחקר בסי

-מדעי ההתנהגות , במדעי הטבע ובטכנולוגיה סובלים ממחסור חמור -וסוציולוגיה בתוכם

קרנות מחקר : במשאבים ותשתיות למחקראין , מעטות מאד מקציבות להם סכומים קטנים

המלגות לסטודנטים מבצעי , להם תעשייה תומכת

וחסרים מקורות מידע , מחקר מעטות וצנועותהאם אפשר לעשות . ות חברתיותשוטף על סוגי

?חוץ מאשר לקטר, משהו בנדון

דיון פורה עשוי . הפורום נועד לליבון סוגיות אלה ואחרותידי - לסייע לקבלת החלטות על, להצמיח תובנות חדשות

גם לתרום , ובמקרה הטוב, ההנהלה הנבחרת של האגודה .להעלאת קרנה של הסוציולוגיה בישראל

ה בישראלעתיד הסוציולוגי הרצאה במושב המליאה

של האגודה 39-בכנס ה

האוניברסיטה העברית, אווה אילוז

In a much discussed article published in 1986, Randall Collins suggestively asked: “Is 1980s’ Sociology in the Doldrums?” in which he reflected about the fact that many people thought that sociology had become stagnant, repetitive, and fragmented, that it had lost its impact and impulse, that it lacks excitement, an that it no longer got good students or had good ideas. Collins explained this crisis as the result of an institutional problem, not an intellectual one. Since then, American sociology has somewhat recovered, but many of the problems he identified seem to have hit Israeli sociology. Institutionally, the problem seems obvious. Sociology, in the US and in Israel, produces more PhDs than positions are available. Both quantitative and qualitative sociology are losing their best students. At Hebrew University, the students who are mathematically skilled tend to prefer “economics” or “cognitive sciences” to sociology. On the qualitative side, those who have an “intellectual orientation” prefer “cultural studies” or the more classical disciplines of philosophy and history. Sociology suffers from a low image—it is viewed as feminized, un-practical, abstract without solid real intellectual content, empiricist without real application, formal without sophisticated mathematical tools, or any capacity to make any predictions. The upshot is that sociology in the world and in Israel is not anymore into the corridors of power, at least it is not in the corridors of power to the same extent as economics, political science, or even clinical psychology. These three disciplines have been strongly institutionalized in government offices, whereas

sociology, which for a while in the 1950s enjoyed the status of an influential discipline, was quickly rejected, policy-makers preferring instead to rely mostly on economists, and occasionally political scientists and psychology to make decisions. But surely the institutional problem cannot be the whole story. If I take the example of France— there has been a terrible crisis of sociology in terms of employment, funding, resources—infinitely greater than in the US—and yet in the last 40 years France has produced an outstanding list of sociologists: Pierre Bourdieu, Bruno Latour, Luc Boltanski, Alain Touraine, Raymond Boudon, Edward Morin, Jean Baudrillard, Ramond Aron, Michel Foucault. France is an excellent example of dysfunctional institutions which do not provide any jobs to sociologists, and yet remain a source of outstanding sociologists. Against Collins, I believe the crisis is also intellectual. That is, the crisis has to do with how science is conducted and organized concretely. One problem has to do with sociology at large—sociology has collapsed under a wide variety of subfields which often have little to say to each other. Add to this the collapse that happened in epistemology around the late 1870s, 1980s with positivists and so-called qualitativists throwing mud at each other where each one felt the other was undermining the true and only way of doing science. All of this contributed to fragment very much the sociological project, that is, the attempt to understand big phenomena by understanding both their subjective meaning and their objective regularities. In Israel, this rift is translated into other rifts which run even deeper. In Israel, the deep rift between positivist and qualitative sciences has taken a particularly poignant character because it often—though not always—overlaps with deeper political positions concerning Zionism, the nature of the Jewish state, the legitimacy or illegitimacy of Jewish nationalism and use of military means to defend that nationalism. Rift is thus between those who want, like Max Weber, to leave the prophet and the politician out of the classroom and those who use the classroom as yet another way to do politics. The split overlaps another split, between a sociology that wants to be international and loses in local relevance what it gains in

prestige, and a sociology that is more local, but not preoccupied enough with making local findings relevant to the international discussion. These internal divisions have become disruptive of the production of innovative ideas. Let us examine each one of the paradigms mentioned: About the quantitative paradigm, we may say with Art Stinchcombe that: “most methodological refinements, in the absence of a theoretical vision, have been of little use: empirical patterns that are robust enough will almost always turn up under one statistical method as under another, and most of what has been found in recent years with newer techniques would have showed up with the older techniques as well.” Sophisticated techniques have no intrinsic value if they do serve to illuminate a theoretical vision. But postmodern metatheory has also become boring and threatens to ossify: how many times can we hear again that there is no such thing as value neutrality or objectivity, that subjective and historical situatedness are fundamental to action, that knowledge is power, that Enlightenment is dead, that we are governed by Ashkenazi white male? Political transgressiveness also produces its own blandness and banality. These internal divisions contribute to fragment sociology. We must go back if not to grand theory, at least to some grander vision of the sociological project. Anthropologist G. Foster, studying Mexican peasants, came up with the notion that these peasants had a peculiar cognitive make-up, that of the “limited good,” that is, their view was that because resources were limited, if someone had something, it meant he had somehow taken it away from someone else, usually themselves. If you had something, it must mean you took it away from me. I think such cognitive make-up also exists in Israeli sociology. Israeli sociology is so small and fragmented that… We should overcome our internal divisions, not to reach consensus, but exactly the opposite, in order to do what science should do, namely, debate about core issues and questions. There are not enough real questions and real debate in Israeli sociology. Thus it seems to be that Israeli sociologists have a special contribution to make to world sociology on a number of issues about which the Israeli case can shed some light. To name some of these issues: fertility and

women’s bodies, nation-building, immigration, ethnic stratification, militarism, globalization and Americanization, fundamentalism, group conflict and media, colonialism, new technologies. I think we should approach these topics by trying to develop both a core integrative vision of sociology and by conducting large-scale comparative analysis with other countries. These two moves would help us to revitalize the core of Israeli sociology, around which and within which we can debate. But this should be done not by having in mind simply to imitate the American model and American theory, but rather with the purpose to generate our own theory: to make the local have international relevance, as opposed to simply import international models. But we can do this if quantitative sociology reconnects itself to a theoretical vision of what sociology is. Sociology is not and will never be economics because sociology must ask questions about values, goals and moral order and because sociology has to deal with many more variables than economists do. As Collins reminds us: “no intelligent science is monistic, based on the application of some single ‘first principle; ‘ it is multicausal, using a tool kit of different causal and structural principles in tandem to explain the specifics of particular cases in the historical world.” It is to this vision of sociology we should go back to. But I would also add that qualitative sociology must differentiate sharply between critical sociology and a sociology that is political. A critical sociology is one that encompasses several points of view and does let you know in advance what it will find. A political sociology is one that includes one point of view and often knows in advance what it wants to find. The best example is Michel Foucault, who completely broke away with Marxism on one side and Freudianism on the other and could create a new vision for social thought. It is to this kind of intellectual and scientific freedom we should aspire.

עתיד הסוציולוגיה בישראל מכתב לנשיאה

39 - בתגובה לדיון במליאה של הכנס ה על עתידה של הסוציולוגיה

אביב-אוניברסיטת תל, יוחנן פרס

:קונה ספר' פרופ

' יורק השתתפתי כפוסט דוקטורנט בסמינר של פרופ-בניוהוא . הנחשב כאבי הסוציולוגיה הכמותנית, לזרספלד

. יפר שזה עתה חזר מחנות הספרים ובידו ספר מענייןס : בדרכו פגש ידיד ששאל אותו

"Why did you buy this book?" , השיב לזרספלד" זו שאלה שאינה ברורה די צרכה"התריס " קשה להעלות על הדעת שאלה פשוטה מזו"

: יכולת לשאול, הידידrather than ( buy this book youWhy did "

sending one of your assistants)?" הליכה קצרה : "ואז התשובה הייתה יכולה להיות

או " המזכירה לא באה היום", "בצהריים טובה לבריאותי :ואלו שאלת". המוכרת בחנות זו נחמדה במיוחד"

rather than asking ( this book buyWhy did you "the author to send you a copy)?"

לא נעים ", "כיוון ששכחתי לשלוח לו את ספרי ":התשובותוהמשלוח ייקח זמן , הספר יצא בהולנד"או " לבקש

....."רבrather than ( book thisWhy did you buy "

another title referring to the same topic)?" הספר עבה דיו כדי להפחיד את כל המבקרים : "תשובות היסודיות וההעמקה הביקורת שבחה את"או " במשרדי ".של הספר

:יכולת לשאול, לבסוף rather than (bookWhy did you buy this "

acquire the articles preceding every printed volume by months, or even, years)?"

במקרה זה הייתי מסביר שאני מעוניין בסיכום מקיף של

.הנושא וזה יימצא רק בספר . תה רואה שהשאלה הקטנה שלך היא גדולהעכשיו א"

לפני שניגשים להשיב עליה דרושה דיפרנציאציה לממדים לנפות מתוכם את הרלבנטיים , השונים הנכללים בה

ביותר ואחר כך לחזור ולמזג אותם בשאלת מחקר למה אנשים עדיין קונים ספרים : למשל, משמעותית

"?בעידן של טכנולוגיות תקשורת יעילות יותר

התפקוד שלזרספלד ; כאן אני לוקח את רשות הדיבוראלבורציה של המשתנים העיקריים'קרא לו קיים בכל '

האנתרופולוג ידבר . המתודולוגיות במדעי האדם והחברה', ראיונות עומק'הפסיכולוג על ', מחקר גישוש'על

המתודולוג ', קבוצות מיקוד'הפסיכולוג החברתי על . 'מיפוי המרחב הסמנטי' דיבר על הדגול לואיס גוטמן/ המוסד / עשיית הכרות עם השבט ; לכולם מטרה אחת

כל מחקר . העומדים במרכז המחקר, האסכולה/ התנועה ". ?ולמה, איך, כמה"ורק אחר כך " ?מה: "שואל קודם כל

ראשיתו של הויכוח התמקד בשיטות איסוף הנתונים

או / אנושית ו גילוי והסברת התנהגות–בהניחו שהמטרה ואלו בימינו התרחב , מבנים חברתיים היא משותפת

האיכותנים והכמותנים הפכו לשני מחנות . השסעיש מחלקות . הנלחמים על אותה טריטוריה אקדמית

בלעדית או (לסוציולוגיה המגדירות את עצמן כמחויבות שלא , למחקר איכותני ואין בהן דריסת רגל") בעיקר"

ברוב . ויש להיפך, לכמותנים, ותלדבר על מרחב התפתחהאוניברסיטאות מכירים בזכות הקיום של שתי הגישות

, שיעורי חובה, תקנים(ומקפידים שהמשאבים האקדמיים המעבר . יוקצו באורח שוויוני) תפקידים מנהליים, כנסים

ממחלוקת למאבק רווח באקדמיה והוא מתחיל בדרך כלל במצב כזה . כברכאשר כל הנימוקים לכאן ולכאן נאמרו

קשה במיוחד גורלו של מי שמנסה לשמור על עמדה בעבודתו . מרכזית ולא להיגרר לשוליים הקיצוניים

המחקרית של איש ביניים כזה ימצאו הן איכותובסקי והן יסביר " זו לא אתנוגרפיה: "כמותנוב ליקויים מסמרי שיער

בשלב . יטען הכמותן" המדגם לא מייצג", האנתרופולוגהתקרבות : מוסטת המחלוקת מיעדיה המקורייםזה

פוליטיים וכלכליים , מניעים אישיים. לאמת מדעית :שאלות רטוריות מרחפות באוויר. חודרים לתוכה

?איך אשיג משרות לעמיתיי ולתלמידיי ⋅ ? איך אסתיר את מגבלותיי ⋅כיצד אוכל לבטוח במסקנות עמיתי אם אלה הרחיקו ⋅

?את עדותם לאיים הקריבייםלשם מה הרגתי את עצמי באוהלה של ⋅

?סטטיסטיקהכיצד אתמודד עם מבטיהם המזלזלים של מדעני ⋅

?הטבעאיך אצור עניין במחקריי אל מעבר לחוג הצר של ⋅

?בעלי היכולת המתמטית

כאשר שאלות אלה נעשות דוחקות יותר מחפשים שני בדרך . הצדדים בני ברית מעבר לתחומה של הסוציולוגיה

את הכמותנים מחפשים את קרבת מדעי כלל נמצא לאחר . והאיכותנים עורגים למדעי הרוח, הטבע

שהמחלוקת כרסמה את השורשים המשותפים היא , מהי בעצם סוציולוגיה: "פורצת למרכז הזירה ושואלת

סוג של מדע או גרסא מסוימת של תוך זמן קצר מתווספים חומרי " ?היסטוריה/פילוסופיה

: בעירה חדשים

, מוגדר כרפלקטיבי יותר, בסגנון פמיניסטימחקרלכן מוזמנות . מתחשב בצורכי הנחקר ומצוקותיו

סוציולוגיות להשתלב במחנה האיכותני ולפחות להסתייג מחוסר טכדי להימל. מן הטכנאות הסטטיסטית

המשמעות של סקרים ומודלים מתמטיים מוכנים הוגים ות לצמצם את מגעם עם המציא" פוסט מודרניסטים"

". טקסטים"הנחקרת ולהתמקד בפרשנות של

את , אולי גם להגביר, כך מצליחים שני הצדדים להבליט . הקיצוניות והשרירותיות אחד אצל השני, החד צדדיות

רבים יסכימו שמציאת הסדר בין סגנונות המחקר השונים אולם כמו בקונפליקטים , הוא בנפשה של הסוציולוגיה

יש . וכנים לשלם את המחירהצדדים אינם מ, אחריםהמתבצרים מאחורי האמונה שהצד השני סופו שיראה

אולם ניסיון חיינו , "נכונה"את האור ויצטרף לדרך ההמשותפים כסוציולוגים אינו מספק שום ראיות התומכות

איכותנים וכמותניים ימשיכו . בתחזיות אופטימיות כאלהלת לקפוץ על רגל אחת ולטעון שמהירותם אינה נופ

.ממתחרה הרץ בעזרת שתי רגליו

, לי אישית נראה שהפתרון אינו בידי חוקרים מן השורה, עורכים: אלא בידי שומרי הסף של הדיסציפלינה

מזמיני מחקרים וכיוצא , מורי שיטות מחקר, מבקרים . בהם

אם כל אלה יעמדו על כך שמחקר דורש גם תיאור וגם

יג מחקר שלם מבלי יבינו החוקרים שלא ניתן להצ, ביאור - התחרות. שיהיו בו יסודות איכותנים וכמותנים גם יחד

. אך יאוזנו על ידי תלות הדדית, יריבות לא יתבטלועל : הפשרה המוצעת כאן יכולה להתממש בשתי דרכים

ידי לימוד מעמיק של שני הסגנונות המחקריים או על ידי ההתמחות . שיתוף פעולה בין חוקרים משתי האסכולות

, בשיטת מחקר אחת נוחה ויעילה מבחינתו של החוקר-אך אינה מספקת את הצורך של הקורא בתמונה רב

. ועם זאת מתואמת, גונית

.ואנו עבדיו, הרי בסופו של דבר הקורא הוא אדונינו

.אני מודה לנשיאה על תשומת לבה

ברוך קימרלינג והסוציולוגיה הציבורית

סיטת חיפהאוניבר, אורי בן אליעזר

בכנס הסוציולוגי האחרון אורגן פנל שעסק בסוציולוגיה הציבורית וביחס שבינה לבין הסוציולוגיה

הפנל נערך לכבודו של ברוך קימרלינג . הפרופסיונאליתמבכירי הסוציולוגים הישראלים אי פעם שכידוע נפטר

אליעזר מאוניברסיטת חיפה - אורי בן, ר הפנל"יו. השנה ממאמר עיתונאי שכתב ברוך קימרלינג על הקריא קטעים

שרבים כמותו , באמצעות המאמר. ל מעזה"נסיגת צה, נכתבו על ידי קימרלינג בעיתונות היומית במהלך השנים

אפילו , אליעזר להראות כיצד סממן הביקורתיות- ניסה בן, מלווה את כל כתיבתו של ברוך, החריפה ביחס לישראל

תיבה הכפופה לאמות מידה ההבחנה בין כ, ואף על פי כןהמשוחררת , לבין כתיבה עיתונאית, אקדמיות מדעיות

באה לידי , ממגבלות אלו והמחפשת מגע עם קהל רחב . ביטוי ברור בעבודתו של הפרופסור המנוח

דיקאן הפקולטה למדעי החברה , סמי סמוחה

, ציין שקימרלינג היה סוציולוג ציבורי, באוניברסיטת חיפה. ואיש סתירות, בעל כושר השתנות, אמיץ,אינטלקטואל

הוא היה מודל של מלומד שעשה את כל הדרך הארוכה ולסוציולוג , לסוציולוג ביקורתי, מסוציולוג של זרם מרכזי

צעד קימרלינג בראש , אמר סמוחה, בסוף ימיו. רדיקליאך בניגוד לרבים מחבריו למחנה הוא , המחנה הרדיקלי

מעבר , ת אובייקטיביתהאמין במדע ובקיומה של אמכך . לנרטיבים ולסיפורים שקבוצות מספרות על עצמן

מילא קימרלינג תפקיד כפול של סוציולוג אקדמי שתרם רבות לחקר החברה הישראלית ושל סוציולוג ציבורי שפרסם בהרחבה את דעותיו לגבי סוגיות שנויות

ידי -הוא היה סוציולוג אהוד על. במחלוקת בישראלם הרדיקליים והביקורתיים וגם לא מעט הסוציולוגי

הוא גם ראה את עצמו . מהסוציולוגים מהזרם המרכזי- כציוני למרות שנקט עמדות שנחשבות בישראל לבלתי

את הרצאתו ייחד סמוחה . ציוניות-ציוניות ואפילו לאנטילהבחנה הקיימת לדעתו בסוציולוגיה הישראלית בין

, המסורתי, הזרם המרכזי, שלושה זרמים עיקרייםשבמרכז כתיבתו עמדו תפישות פונקציונאליסטיות

הזרם הביקורתי שהפנה את , ותיאוריות של מודרניזציהתשומת הלב בכתיבתו לעבר מתחים וקונפליקטים הקיימים בחברה הישראלית בשל השונות הרבה

והזרם הרדיקאלי הקורא תיגר על הנחות , המצוייה בה . שראליתהיסוד שעל פיהן קיימת החברה הי

ואנתרופולוגיה גם הוא מהחוג לסוציולוגיה , אילן תלמוד

העלה על נס את מעברו של , באוניברסיטת חיפהקימרלינג מפונקציונליזם לגישת קונפליקט מבני

,כפי שבאה לידי ביטוי, ולתיאוריה של בחירה רציונלית בעיקר בספר שכתב קימרלינג עם יואל מגדל על ,לטענתו

, שהוקדשה לברוך קימלרינג, בהרצאתו. הפלשתינאיםהציג תלמוד ביקורת על ארבעה טיפוסים של סוציולוגיים

ועל כללי המשחק וההטיות הסגנוניות , ציבוריים . והתיאורטיות של הסוציולוגיה הציבורית בישראל

תלמידה לשעבר של , גוריון-שרית הלמן מאוניברסיטת בן

מעבר של כי קימרלינג סימן את ה, אמרה, המנוחכמחוברים ומחויבים במחקריהם , הסוציולוגים הישראלים

העל שהנחו את מפעל בניית המדינה והאומה -לקטגוריותלפרספקטיבה החושפת את המנגנונים ואת , בישראל

הסוציולוגיה . הכוחות אשר עליהם מושתת מפעל זהשברוך קימרלינג התקומם נגדה הייתה ללא ספק

, היא הניבה מחקרים.יתסוציולוגיה פרופסיונאלואף הציבה חלק , השתמשה בשיטות מחקר מתקדמות

מהסוציולוגים הישראלים במרכז העשייה הסוציולוגית במונחים של גידנס ואף של בורדיה , אולם. העולמית

היא לא בחנה . הייתה זו סוציולוגיה נטולת רפלקסיביותתיאורטיות שלה וגם לא את -את ההנחות המתה

הפרופסיונאליות והפוליטיות של התיאוריות ההשלכותהציע , הוסיפה הלמן, קימרלינג. שבהן היא השתמשהמעין חזרה לאופק שהסוציולוגיה , מסלול חדש ומאתגר חשיפת המנגנונים המכוננים את –הקלאסית הציבה

, ואף יותר, ביקורת על אופן הכינון של החברתי, החברתיל שבאמצעותם אנחנו הע-בדיקה מתמדת של קטגוריות

ניתוח זה שימש את ברוך . בוחנים את החברתיכאשר גם באמצעות מאמריו בעיתונות , כסוציולוג ציבורי

הוא חשף את ציבור קוראיו בשפה נגישה אך בלתי מתפשרת להשלכות של הלוגיקות המארגנות את

הלמן . בעיקר הכיבוש והמיליטאריזם, החברתי בישראלרוך קימרלינג עיצב דור של תלמידים כי ב, סיימה באמרה

ותלמידות אשר כפרו בניתוק בין סוציולוגיה .פרופסיונאלית לבין הסוציולוגיה הביקורתית והציבורית

שדיבר , אביב- לדיון גם תרם גדי אלגזי מאוניברסיטת תל

בהערכה על עבודתו של קימרלינג אותו הוא לא הכיר ורב גם בפעילות שם המע-היסטוריון ידוע, אלגזי. אישית

דיבר , פוליטית אינטנסיבית ובמעורבות חברתית ענפהדווקא בחשיבותה ובשבחה של עבודה אקדמית

." חיצוניות"המשוחררת ככל שניתן מהשפעות פוליטיות

העבודות הזוכות בתחרות התזות של האגודה הסוציולוגית הישראלית

2008 לעבודת תזהפרס ראשון

: ה השחורהסיפורים מהקופס אתנוגרפיה של כלכלנים וידע במשרד האוצר

אוניברסיטת חיפה, רועי לבנה ר יובל יונאי"ד: בהנחיית

המחקר הסוציולוגי ניתח עד היום את תפקודם של כלכלנים בשירות המדינה מבלי להתבונן באופן ישיר

- שדנו ביישום של ידע כלכלני, עבודות קודמות. בעבודתםהתמקדו במידת , ומית והגלובליתמומחי ברמה המק

מקצועיים במנגנונים - השתלבותם של כלכלניםבמשמעויות הפוליטיות של הידע הכלכלני , המדינתיים

. המומחים וההון, המיושם בהם וביחסי הכוח בין השלטוןעבודה זו מבקשת להשלים את החלל שנותר בספרות

ולהתבונן באופן ישיר בעבודתם של , הסוציולוגיתנים ביחידה לניהול החוב הממשלתי שבמשרד כלכל

.האוצר הישראלי

בהתבסס על תצפיות שבוצעו ברוב הישיבות שהיחידה ראיונות עם , 2005 לאוקטובר 2004ערכה בין יולי

כלכלניה וניתוחים טקסטואליים של חומרים שפורסמו אסיק מסקנות הנוגעות לשלושה תחומי מחקר , ידם-על

סוציולוגיה , ואנתרופולוגיה של מדעסוציולוגיה : עיקריים . כלכלית וכלכלה פוליטית

אגדיר את משרדי ) Latour, 1987(בעקבות ברונו לאטור

center of" (מרכז חישוב"היחידה לניהול חוב כcalculation( , תרגומים"שמנהל ומרכז לתוכו) "Latour,

1999a (דרך בחינה . שונים של ידע כלכלני עבודת הכלכלנים אראה כיצד אתנומתודולוגית של

אטען כי הצלחתם של כלכלני . התרגומים הללו מבוצעיםהיחידה לרכז צורות שונות של ידע ממקורות רבים ביססה אותם ככוח הנהנה מעצמאות יחסית

.מהשפעותיהם של סוכנים פוליטיים או כלכליים אחרים

עצמאות זו הייתה נדבך מהותי בתהליך המרקטיזציה )marketization ( שתחום אגרות החוב הממשלתיות

באמצעות מעקב אחרי פעולות . עבר בשנים האחרונות, שיזמו כלכלני היחידה ומספר גורמים מחוץ לה, שונות

אראה כיצד נבנתה המתכונת הנוכחים של שוק אגרות אנונימיים ורציונליים , שבה שחקנים אטומיים, החוב

במסגרת . םמבצעים חישובים בכדי למקסם את רווחיהתהליך הבניה הזה החליף מנגנון השוק מגוון רחב של

והתיר זיקות , הסדרים חברתיים ופוליטיים שאינם שוקיים . וקשרים שהתקיימו בעבר בין המדינה לאזרחיה

ידי -הידע המיוצר על, באתר הספציפי שאותו חקרתי

הכלכלנים תרם לניסוח מחדש של היחסים בין המדינה . תם ליחסי שוקלאזרחיה ולהפיכ

2008 לעבודת תזה פרס שני

:מהגרים נוצרים במדינה יהודית 90- זהותם של עולים לא יהודים של שנות ה

מ לשעבר"מברה אוניברסיטת חיפה, יאנינה יעל פינסקי

ר רבקה רייכמן"ד: נחייתבה

תופעה שלא זכתה עד כה להתייחסות נרחבת במחקר כים וגדלים לאחרונה הינה אף כי מימדיה הול, האקדמי

במסגרת חוק (תופעת הגירת עולים לא יהודים לישראל המעדיפים בחלקם לשמור על דתם הנוצרית , )השבות

נתונים אחרונים . במדינה בעלת צביון יהודי דתי מובהק אלף עולים לא יהודים 240ס קובעים שבישראל "של הלמ

מכלל העלייה ומספרם של העולים 26%המהווים בעבודה זו . אלף26- ל2002נוצרים הגיעה בסוף שנת ה

בחרתי להתייחס לתחום אחד של השתלבות העולים השאלה . הנוצרים בחברה הישראלית שהוא זהות

כיצד העולים הנוצרים : המרכזית שנשאלה במחקר היאהאתנית , הדתית(מ לשעבר מגדירים את זהותם "מברה

השתלבות ואם ניתן להצביע על דפוסי ) והלאומיתדיפרנציאליים בקרב קבוצות שונות של נוצרים על פי

. הקשר שלהם ליהדות

נחקרים נוצרים שעלו לישראל 23למחקר התראיינו יהודים על פי 8מתוכם . מ לשעבר" מברה90-בשנות ה יהודים רק מצד 4- יהודים מצד שני ההורים ו4(ההלכה

5 - ל(כה לא יהודים על פי ההל15-ו) אב לא יהודי, אם לא 6- ה ו/תה יהודי/ רק סב4 -ל, אם לא יהודיה ואב יהודי

אישה יהודיים או יהודיים /יהודיים שעלו לישראל עם בעלהמכנה המשותף של כל הקבוצות הוא הקשר ). למחצה

: המידע נאסף בשתי שיטות.הפעיל עם הדת הנוצריתשיטת ראיונות עומק ושיטת תצפית משתתפת בכנסיה

הכנסיות השייכות , יארכט הרוסיהשייכת לפטר . לפטריארכט היווני בישראל וחוגי בית

במחקר נבחנו מספר מימדים הקשורים לזהותם של

, סיבות להתנצרותם, סיבות להגירתם: עולים נוצרים כגוןיחסים של העולים עם קבוצות שונות בחברה הישראלית

יהודים , מ לשעבר"יהודים מברה, כגון נוצרים כמוהם(דפוסי בילוי דתיים ואופן , )ישראלים וערבים ישראלים

השתתפותם במוסדות דתיים כגון כנסיות וחוגי בית קשרים עם תרבות ומדינות המוצא וחוויות , נוצריים

מימדים שונים של . בעקבות המפגש עם מוסדות המדינההשתלבות נבחנו לאור תיאורית האסימילציה המפולחת

והתייחסות לדפוסים Portes & Zhou )(1993של חדשים של השתלבות וזהות המוגדרים בספרות כ

, 2002, ימיני– ענטבי (גלובאלייםו לאומיים -טרנס ).Remennick 2002,ו

מהמחקר עולה כי אפשר להבחין בין שני דפוסי זהות

) 1 (-עיקריים בקרב העולים הנוצרים אותם זיהיתי כהנוצרים . לאומית -זהות טרנס) 2 (- זהות פטריוטית ו

יהודית , מגדירים את זהותם כנוצרית" הפטריוטיים"הם , הם חשים זיקה חזקה לעם היהודי. וישראלית

חשים גאווה , מתייחסים אל ארץ ישראל כאל מולדתם. ל בו רוצים לשרת"במיוחד לצה, ביחס למוסדות המדינה

מגדירים את " לאומית- טרנס"נוצרים שמגבשים זהות חים אתניים רוסיים הקושרים אותם למדינות זהותם במונ

המוצא בשעה שזהותם הדתית נוצרית מקשרת אותם קשר חזק . לקהילה גלובאלית של נוצרים ברחבי העולם

לאומיים לתרבות המקור מתבטא -של הנוצרים הטרנסשל ") פטריוטים"יחסית ל(בצריכה אינטנסיבית יותר

" מנטאליות"וקשר הדוק יותר לתרבות ול, תרבות רוסית . הרוסית

במחקר נבחן מרחק חברתי של העולים הנוצרים

העולים הנוצרים . מקבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית, עדיין לא מרגישים בטוחים לגלות את זהותם לישראלים

הם מחביאים את האיקונות בביתם ומשתדלים לא העולים . להראות באופן גלוי את הצלב על צווארם

חים קשרים תדירים עם החברה הערבית הנוצרים מפתוהבסיס לקשרים אלה היא אמונתם המשותפת בישוע ותחושה של גורל משותף בתור קבוצת מיעוט בחברה

. הישראלית

לפעילות דתית בכנסיות ובחוגי בית תפקיד חשוב בעיצוב זהותם ואופן השתלבותם של העולים הנוצרים

- צרים הטרנסכפי שעולה מהמחקר הנו. בחברה הקולטתלאומיים מטפחים את האלמנטים של התרבות האתנית הרוסית בעזרת השתתפות פעילה בכנסייה

- לעומת הנוצרים הטרנס. האורתודוכסית הרוסיתגם מאמצים את הסממנים של " הפטריוטיים"לאומיים

כך . התרבות הישראלית וחוגגים חגים יהודים וישראלים המשלבת בין יהדות הם מבטאים מעין זהות היבירדית

הקונטקסט החברתי של הכנסייה הרוסית . ונוצרות -הטרנס"בה מבקרים בעיקר הנוצרים (האורתודוכסית

פלסטינית של - רוסית והפרו-והגישה הפרו, "לאומייםהכומר בכנסייה זו מונעים מקהל המאמינים המבקרים בה הזדהות עם המדינה וייתכן שמאפיין זה מקשה על

. ייכות של עולים נוצרים לחברה הישראליתהרגשת השבה מבקרים (לעומת זאת הכנסייה היוונית ישראלית

נתפסת על ידי העולים , ")הפטריוטים"בעיקר הנוצרים ישראלית כאשר גם המבנה -המבקרים בה ככנסייה פרו

החברתי שלה תורם להרגשת השייכות לחברה . הישראלית

. בות כלפי המדינההנחקרים במחקר ביטאו ביקורות ר

. הם טענו שחוק השבות ודיני אישיות מפלים אותם לרעהביטויים לאפליה זו שעליהם דיווחו הנוצרים במחקר היו

דיני , חוסר אפשרות להתאחד עם המשפחה הקרובהאישיות מפלים כגון חוק הנישואין וחוק הקבורה ואספקטים נוספים הקשורים לחיי יומיום שלא מאפשרים

העולים הנוצרים . להרגיש חלק מהחברהלעולים מסכימים שדפוס המשטר שמתקיים בישראל אינו דמוקרטיה במובן המערבי הליברלי של המונח והם

יחד עם זאת . דוגלים בהפרדה של הדת מן המדינה - העולים הנוצרים במחקר מגדירים את עצמם כקבוצה א

פוליטית ולא מתכוונים לפעול בצורה אקטיבית על מנת . לשנות את הסדר הקיים בישראל

" הפטריוטים("לצד הדמיון בין שתי הקבוצות לכל אחת מסלול השתלבות שונה ") לאומיים-הטרנס"ו

העולים בעלי הדפוס הפטריוטי . בחברה הישראליתהולמים את הקטגוריה של השתלבות בחברה הישראלית

השתלבות זו . דתית-תוך שמירה על הזהות האתניתכרח אל תוך החברה היהודית בישראל אלא היא לא בה

מתבטאת גם בקשרים הדוקים ומידה מסוימת של . השתלבות אל תוך החברה הערבית הנוצרית בישראל

הקשר הסימולטאני ליהדות ולנצרות מאפשר להם דפוס שילוב מעורב שונה מאוד מזה של עולים יהודים

אלה האחרונים מדירים את העולים הנוצרים . מ"מברהיותם לא יהודים שמאיימים על הצביון היהודי של בה

מממצאי המחקר משתמע שעבור עולים נוצרים . המדינהקשרים חברתיים נוצרים בעיקר על בסיס דתי משותף

, "הפטריוטים"לעומת . ולא על בסיס לאום או אתניותמרגישים הזדהות חזקה עם " לאומיים-הטרנס"הנוצרים

) ולים כמוהם והן ערביםהן ע(קבוצות נוצריות בישראל . ומעוניינים לשמור על ייחודיות התרבותית הרוסית

והזדהות עם , הקשרים החלשים עם היהדות מצד אחדהערבים הנוצרים על בסיס היותם מיעוט לאומי מופלה

מעלה את הסיכויים לדפוס השתלבות של , מצד שניבמקרה (אסימילציה אל תוך המעמד של קבוצת מיעוט

עם הדגשים חזקים על תרבות ) ם הנוצריםזה הערביהבאים לידי (קשרים עם תרבות המוצא , כאמור. המוצא

ודפוסי בילוי , קריאת ספרים, ביטוי בשימוש בשפהקיימים בקרב כל העולים הנוצרים אבל הם ") אתניים"

מאשר בקרב " לאומיים-הטרנס"נפוצים יותר בקרב ה, הקבוצות על אף ההבדלים בין שתי" . פטריוטיים"ה

המכנה המשותף הוא היותם מיעוט דתי בתוך מיעוט לכן הם סובלים , מ במדינת ישראל"אתני של עולי ברה

. מחסרון כפול בהיותם מהגרים לא יהודים ונוצרים

2008ציונים לשבח לעבודת תיזה

? אריזת החיסכון של החינוךחקר מקרה של רשת סופרמרקטים המחנכת

"חראיתצרכנות א "-ל

אוניברסיטת תל אביב, אסף שטיין רונן שמיר' אורית איכילוב ופרופ' פרופ: בהנחיית

העבודה הנוכחית הינה חקר מקרה של תוכנית חינוך

', כחול ישראל-ריבוע'לצרכנות אחראית שיזמה חברת , התוכנית. המפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ

הביניים ומיועדת פונה לחטיבות ', חכמים בריבוע'ששמה התוכנית . ספרי- ללימוד באמצעות צוות ההוראה הבית

מהווה מרכיב מרכזי בפעילות המוגדרת כאחריות .החברתית של העסק

חכמים ' של העבודה ממקם את פעילות הרקע התיאורטי

תהליכים . במסגרת תהליכי ההפרטה בחינוך' בריבועית אלה מוצגים כחלק מהתחזקות הגלובליזציה הכלכל

ממשליות המתאפיינת . ליברלית-ומעבר לממשליות ניאווהטלת , לניהול שירותי מדינה' היגיון שוק'בחדירה של

בעיקר , אחריות מהמדינה על יישויות חברתיות אחרות . על הקהילה והעסקים

- מוגדרת התופעה הנחקרת כ, באופן ממוקד יותר

', הספר-מסחור בבית'מעורבות עסקים בחינוך מסוג וצגות מספר נקודות בהן עלולה מעורבות מסוג זה ומ

להחליש ולעמוד בניגוד לעקרונות החינוך בחברה אחריות הפרט מול : מוצגים המתחים בין. דמוקרטית

-הוראה כתהליך דיאלוגי מול הוראה כ, אחריות ציבורית, סגנון ניהול פדגוגי מול סגנון ניהול עסקי', בנקאות'

מודל , ל למידה והשכלהתרבות צרכנית מול תרבות שילדים , אזרחות צרכנית מול מודל אזרחות דמוקרטי

. כאובייקטים מול ילדים כסובייקטים

הינה לבחון את התפיסות של בעלי מטרת המחקרתפקידים מרכזיים ביחס לסוגיות הקשורות בעיצובה והפעלתה של תוכנית חינוכית ביוזמת עסק מסחרי

. ספר- בבתי

אלו שיקולים מציינים בעלי : הןשאלות המחקרהתפקידים השונים בעת לקיחת חלק בפעילות בשיתוף

מה משקלם של שיקולים חומריים ? עסק או אישורהלעומת שיקולים חינוכיים בעת לקיחת חלק בפעילות

מהם הנימוקים ? או מתן אישור לפעולתו, בשיתוף עסק אותם מציינים בעלי התפקידים מצד מערכת החינוך כדי

היכן ממוקמים נימוקים ? להסביר את חלקם בפעילותהאם (ליברלי - לאתוס ניהולי עסקי ניאו/אלה ביחס לשיח

או , מתאימים באופן חלקי, הם מתאימים לו באופן מלאאיזו תפיסה של צרכנות ? )כלל לא מתאימים לשיח זה

'?חכמים בריבוע'אחראית עולה מתוכנית

וצעו ראיונות עם לשם מענה על מטרת ושאלות המחקר בבעלי תפקידים שלקחו חלק בהפעלת התוכנית או

חברי הוועדה לאישור פרסומות במשרד : באישורהספר - נשות חינוך מבתי, )שאישרו את התוכנית(החינוך

הריבוע 'ומנהלים מחברת , שהעבירו את התוכנית . 'הכחול

. נערכו תצפיות במספר אירועים הקשורים לתוכניתמסמכים מהוועדה ) ניתוח כמותי ואיכותניונותחו (נאספו

נערך . לאישור פרסומות הסוקרים תקופה של כשנה וחציחכמים 'ניתוח תוכן למערכי השיעור שנכתבו במסגרת

. 'בריבוע

אחריות 'עולה כי שימוש במושג ממצאי המחקר כפעולה פילנתרופית נטולת , במשמעותו הצרה' חברתיתמסייעת , נוגע העסקלתחומים בהם' מהותית'אחריות

למסד קשר שבו עסקים ) המדינה והעסק(לשני הצדדים

פוליטיזציה לכל אינטרס - הספר תוך דה-נכנסים לבית . עסקי ישיר

עולה כי הוועדה לאישור , ברמת מדיניות משרד החינוך

- מתפקדת כגוף ממשלי ניאו, פרסומות במשרד החינוךמוש ליברלי ומאשרת כניסת עסקים לחינוך תוך שי

תרומת עסקים 'ופרשנות של המושג ' הקהילה'ביישות .כפילנתרופיה' לקהילה

/ ' היגיון שוק'ניכר חילחול של , ספרית-ברמה הביתכמו כן . הספר-לבעלי התפקידים בבית' אתוס ניהולי'

עקב ) בין היתר(עולה האפשרות כי התוכנית מתאפשרת ת במסגרתם מועברת יוקרה חברתי, חליפין סימבוליים

ובתמורה מואצלת מוסריות וערכיות מנשות , מצד העסק . החינוך לצד העסק

נדמה כי ,ברמת תכני הלימוד אותם מציע העסק

התעלמות כל הצדדים מהאינטרסים העסקיים הישירים מאפשר לעסק לחנך לצרכנות , הכרוכים בתרומה לקהילה

, פוליטי-פרטי וא, המדגישה התנהלות הצרכן בהקשר צרשל , פחות את הצרכנות בהקשר הרחב והפוליטיומציגה

. התנהלות הצרכן כאזרח בעל רגש מוסרי חברתי

:בין מקצועות הוראה לשיפוטי צדקתפיסת מקצועות ההוראה ונתוני רקע של "

מורים וזיקתם להעדפת עקרונות צדק "בחלוקת ציונים

אוניברסיטת חיפה, שלו -ליאת ביברמן ר נורה רש"בג ודר קלרה ס"ד : בהנחיית

, המטרה הראשונה. למחקר הנוכחי שתי מטרות עיקריות

מנסה להתחקות אחר המכניזם העומד מאחורי , האורכיתהקשר שבין מקצועות ההוראה לבין עקרונות לחלוקת

). 2005, רש(קשר אשר הוכח במחקר אפריורי , ציוניםמנסה לבחון את הקשר שבין , הרוחבית, המטרה השנייה

תוך , המורים לבין העדפת עקרונות לחלוקת ציוניםמיצב תעודת הוראה , השכלה, מגדר: התמקדות במיצבים

בחינה זו מהווה נדבך נוסף בחקר אמפירי של צדק . וותקאם עד עתה עיקר . (Walzer, 1983)בספרת החינוך

מחקרי הצדק בתחום החינוך בהקשר של חלוקת ציונים כללים לחלוקת התמקד בתפיסות התלמידים ביחס ל

הרי שהמחקר הנוכחי מתמקד , ציונים צודקת את מקצועות ההוראה המוריםבהשפעותיהן של תפיסות

מקצועיים שלהם על -השונים ובנתוני רקע אישייםמתוך הכוונה להעמיק תחום , העדפות כללי החלוקה .מחקר זה ולזרוע עליו אור

בבסיסו של המחקר הנוכחי עומדות שלוש הנחות

הקשורה למטרתו הראשונה של , הנחה אחת, ותמרכזיהיא שמקצועות ההוראה השונים מהווים מעין , המחקר

הממסדות תפיסות שונות , תרבויות ארגוניות נבדלותאודות מבנה הדעת והפדגוגיות הנלוות וביניהן פרקטיקות

הנחה נוספת היא שמורים אינם מעדיפים . לחלוקת ציוניםאלא , חלק ציונים לתלמידיהםעקרון חלוקה יחיד בבואם ל

. הם משלבים מספר עקרונות יחד בתהליך ההקצאההקשורה למטרתו השנייה של המחקר , הנחה שלישית

שמורים בעלי מיצב שונה נוטים לתת משקל יחסי , היא .שונה לעקרונות הצדק המנחים אותם בחלוקת ציונים

כמסגרת תיאורטית למחקר הנוכחי משמשים שני עולמות

כאשר המחקר הנוכחי עורך קשרים , מרכזייםחקר בהקשר לכך במחקר זה מוצג . אינטגרטיביים ביניהם

מחקר הצדק החלוקתי תוך התמקדות בספרת החינוך ויישום הגישה ההוליסטית והמשלבת לבחינת שיפוטי

& Leventhal, 1976; Sabbagh, Cohen)צדק Levy, 2003) .יחס להעדפת שאין להתי, גישה זו גורסת

אלא שהשימוש בהם , עקרונות צדק כאל עקרונות בדידיםויישומם בתהליכי ההקצאה נערכים תוך שילוב מספר

כמו כן מוצגות תיאורית מבנה . זמנית-עקרונות צדק בוהדעת ותפיסת מקצועות ההוראה כקונטקסט לעבודת

.המורה

המדגם הנוכחי נשען על נתונים המהווים חלק אינטגראלי מורים 312והשתתפו בו , ה הישראלי"חקר פיזממ

המלמדים בארבעת מגזרי החינוך העיקריים מכלל רחבי המורים . חרדי וערבי, דתי-ממלכתי, ממלכתי: הארץ והם

אחד משלושת ) 'כתות י (15 -מלמדים את בני ה .מתמטיקה ומדעים, שפה: המקצועות הבאים

ים הממצאים הניבו שני פרופילים עיקריים של מור

פרופיל מורה -הפרופיל הדומיננטי. בהקצאת ציונים פרופיל מורה -תפוקתי ולצידו הפרופיל הפחות רווח

כל אחד מן הפרופילים מייצג חמישה עקרונות . תשומתיהשקעת , הצלחה במבחנים, כשרון(לחלוקת ציונים

כאשר , )התנהגות בכתה והצורך לעודד תלמיד, מאמץ ממורי 77.9% משתייכים פרופיל המורה התפוקתי אליו

בעוד ; "הצלחה במבחנים"מדגיש את הגורם , המחקר 22.1%שפרופיל המורה התשומתי אליו משתייכים

השקעת המאמצים "מדגיש את הגורם , ממורי המחקר ".בלמידה

בהשוואה בין מורי המקצועות השונים ביחס להשתייכותם

כי יחס , לפרופיל מורה תפוקתי או תשומתי נמצאכויים של מורי השפה והמדעים להשתייך לפרופיל הסי

. מורה תשומתי הוא פי שניים מזה של מורי המתמטיקהכי קיימות שתי תפיסות , במחקר הנוכחי נמצא גם

אורתוגונאליות של מקצועות ההוראה אותם מלמדים ותפיסת " פתוח"תפיסת מקצוע ההוראה כ: המורים

ית של ההומוגניות היחס". סגור"מקצוע ההוראה כ, תפיסות אלה בקרב המורים המלמדים את אותו המקצוע

מהווה אינדיקאטור מייצג אחד לקיומה של תרבות המתבטאת בכל אחד משלושת המקצועות , צוותית

כי מורי המדעים תופסים , נראה, יתרה מכך. הנחקרים" פתוח"וכיותר " סגור"את מקצוע ההוראה שלהם כפחות

לא . ן ביחס למורי השפההן ביחס למורי המתמטיקה והנמצאו הבדלים בין מורי המתמטיקה לבין מורי השפה

. ביחס לתפיסות אלה

כי תפיסת מורי המדעים , ביחס להשערות התיווך נמצאמתווכת בקשר שבין " פתוח"את מקצוע ההוראה שלהם כ

ממצא זה . מקצוע המדעים לבין פרופיל מורה תשומתי

ך שלא קיים קשר בין כ-על, ולצידו הממצאים המצביעיםתעודת , השכלה, משתני רקע של מורים כמו מגדר

לבין פרופיל מורה תפוקתי או תשומתי , הוראה וותקכי למבנה הדיסציפלינה , מדגישים, בחלוקת ציונים

יש השפעה גדולה על ) פתוח-סגור מול מקטעי-היררכי(והיא עומדת מעל , הפרקטיקות בהן נוקטים מורים

מקצועיים -ות של נתוני רקע אישייםההשפעות האפשרי" סגור"המשתנה תפיסת מקצוע ההוראה כ. של המורים

לא נמצא כמשתנה מתווך בקשר שבין מקצועות ההוראה .לבין פרופיל מורה בחלוקת ציונים

המסקנה המפתיעה במחקר הנוכחי היא שגם בתפיסת

וגם בהשתייכות לפרופיל מורה " פתוח"מקצוע ההוראה כעומדים מורי המדעים דווקא , לוקת ציוניםתשומתי בח

מסקנה זו מערערת את . מול מורי השפה והמתמטיקההמעמידה את מקצועות , דיכוטומיית המקצועות הרווחת

המתמטיקה והמדעים מצידו האחד של הציר ואת מכאן ניתן . מקצועות השפה וההומניסטיקה מצידו השני

להוביל לשינוי כי שינוי במבנה הדיסציפלינה עשוי , לטעוןידי -על" סגור"פתוח וכ"בתפיסת מקצוע ההוראה כ

ומכאן לשינוי בפרקטיקות הפדגוגיות בהן , המורים . נוקטים המורים וביניהן פרקטיקות לחלוקת ציונים

תרומתו הייחודית של המחקר בהיבט הצדק החלוקתי

ידי המורים מוצגת -בכך שחלוקת הציונים על, מתבטאתספר עקרונות צדק בצורה כחלוקה המשלבת מ

ולא כבוחנת את עקרונות הצדק בצורה , סימולטאניתבהיבט תחומי הדעת והשפעתם על עבודת . נפרדת

המורה מתבטאת תרומתו של המחקר בהצגת מבנה ותפיסת ) גמיש-רציף מול מקטעי-היררכי(הדעת

מול " פתוח"מקצוע (ידי המורים -מקצועות ההוראה עלהשפעה עיקרית על הפרקטיקות כבעלי ") סגור"מקצוע

הפדגוגיות הנבדלות בהן נוקטים מורי המקצועות השונים בהיבט המתודולוגי . וביניהן פרקטיקות לחלוקת ציונים

תרומתו של המחקר מתבטאת בבדיקת מודל תיווך תוך התבססות על הקריטריון שפיתחו בארון וקאני

(Baron& Kenny, 1986)לבת אך המש, לבדיקת תיווךולא רק רגרסיות , רגרסיות לוגיסטיות וליניאריות גם יחד

.כפי שהיה נהוג עד עתה, ליניאריות

"פצעי זהות" הבניית האתניות בקרב נערים

של ההגירה מקווקז" דור הביניים"מ

אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מני מלכה ר מיכל קרומר נבו"ד: בהנחיית

ון כיצד מתארים נערים מטרתה של עבודה זו היא לבח

עולים מקווקז את זהותם האתנית ואת השתלבותם במוקד המחקר . בחברה הישראלית מתוך נקודת מבטם

עומד הניסיון לשלב בין החוויה האישית הכוללת את ובין נקודת , המשמעויות שהיחיד מעניק לאתניות שלו

ביקורתית המעגנת משמעויות אלה בתוך -מבט חברתית .הקשר

: ת האתנית נבחנת בהתייחס לשני נושאים עיקרייםהזהו, האספקט הדינאמי של שלבי ההתפתחות של הזהות

חברתי של ההקשרים בהם היא -והאספקט התרבותי . מכוננת

: באופן ספציפי מתייחסת העבודה לשתי שאלות עיקריות

כיצד משתקפת התפתחותה של הזהות . 1 מהם שלבי? האתנית בסיפוריהם של הנערים

? התפתחותה של זהות זו וכיצד מתארים אותם הנערים, מנקודת מבטם של הנערים" קווקזיות"מהי . 2

? ומהם ההקשרים בתוכם היא מכוננת? מהם תכניה

סקירת הספרות

: סקירת הספרות מתבססת על שני גופי ידע מרכזיים; )יהודי ההר(אודות עולי קווקז - הינו המחקר עלראשוןה .סגרת התיאורטית על זהות אתנית הינה המהשניו

אודות יהודי ההר כוללת בתוכה -הסקירה של גוף הידע על

התייחסות להיסטוריה שלהם כאחת מהקבוצות האתניות , לזיקה שלהם לארץ ישראל, הרבות באיזור קווקז

בנוסף לכך מתואר תהליך . ולהשתתפותם במפעל הציוני והתפתחותו ,70-עלייתם של יהודי קווקז ארצה בשנות ה

באופן ). 1982, כהן ומגור(של שיח סטריאוטיפי כלפיהם ספציפי יותר הסקירה מצביעה על תהליך הקליטה של

אשר יחד עם הכרה שגויה , 90-עולי קווקז משנות הוהעדר הכרה שלהם כקבוצה ייחודית ) רוסים-כ(שלהם

שיוצרת , נדחקת לשוליות כלכלית ואתנית, )2003, ברם(שוליות זו ). 1999, ברם(זרות וניכור , אפליהתחושות של

והופנה , יחד עם הסטריאוטיפ שהיה קיים כלפי עולי קווקזהובילה לסגירות , 90-גם כלפי העולים משנות ה

). 1999, ברם(והתבדלות של עלייה זו

בהתייחס לבני נוער עולי קווקז עולה כי אלו סובלים , ויות סיכוןמקשיים רבים הבאים לידי ביטוי בהתנהג

- אלנבוגן(ובצבא , ומקשיי השתלבות במוסדות החינוךבנוסף לכך המחקר ). 2004, קונסטנטינוב ולוי, פרנקוביץ

מצביע על בני הנוער כמי שנוטים להעדיף את זהותם , פרנקוביץ-אלנבוגן(האתנית על פני זו הישראלית

תת , )2004, נבו ושרגא- קרומר, 2004, קונסטנטינוב ולויהיא זו שעומדת , ובעיקר הנערים שבתוכה, זוקבוצה

.במוקד של עבודת מחקר זו

בהתייחס למסגרת התיאורטית מתבססת עבודה זו על המושג זהות אתנית ועל מודל השלבים להתפתחות

מודל זה כולל בתוכו שלושה . (Phinney, 1989)אתנית unexamined)זהות אתנית שלא נחקרה : שלבים

ethnic identity) , חקירה וחיפוש זהות(ethnic identity search) וזהות אתנית מושגת (achieved ethnic identity) . העבודה בוחנת את הנושא של זהות אתנית

באמצעות מסגרת תיאורטית רחבה יותר הכוללת ,Erikson, 1969; Marcia, 1966)תיאוריות על זהות

בויות ומפגש בין תר(acculturation)תירבות ; (1980(Berry, Trimble, & Olmedo, 1986) ; היטמעות מלאה

של (full or segmented assimilation)או חלקית ,Portes and Rumbaut)מהגרים בחברה הקולטת

2001a, 2001b) ; ותיאורית הזהות החברתית(Taijfal and Turner, 1986) .

שיטה

השיטה המחקרית שעליה התבססה העבודה הנוכחית

שהיא שיטה המאפשרת , ינה השיטה האיכותניתהלנחקרים להביא לידי ביטוי את המציאות שלהם מתוך

השיטה האיכותנית שמה דגש על הבנת . נקודת מבטםגישותיו לאירועים וציפיותיו , השקפותיו, האדם דרך שפתו

מערך המחקר נשען ). 1990, יהושוע-צבר בן(מן העתיד ללת עבודת שדה הכו, על המסורת האתנוגראפית

במסגרתה ערכתי תצפיות בחוג , חודשים10-שנמשכה כלריקוד במרכז הקהילתי של יוצאי קווקז ביישוב בו נערך

במהלך העבודה קיימתי ראיונות עומק חצי . המחקרקיימתי , נערים שהשתתפו בחוג לריקוד11מובנים עם

וכן כתבתי יומן , שיחות לא פורמאליות עם חברי הקהילההשהות בשדה נועדה ליצור מפגש קרוב ומתמשך . חוקר

להבין , Emic - ולנסות בהתאם לגישת ה, עם בני הנוערהתנהגויות ותופעות חברתיות באמצעות יחידות

,Pelto, 1970; Stokes)המשמעות של הנחקרים עצמם העבודה כוללת , כנהוג במסורת האתנוגראפית. (1994

תוך ניסיון , רגם התייחסות למיקום העצמי שלי כחוק .לברר את אופיו של המפגש שביני לבין הנערים

ממצאים

, ממצאי המחקר מתבססים על הנתונים שנאספו בשדה

. נערים11ובעיקר על ניתוח הראיונות שקיימתי עם הממצאים מצביעים על שלושה שלבים בהתפתחותה של

": קווקזית"הזהות ה unexamined ethnic) זהות אתנית שלא נחקרה.1

identity) : שלב זה כולל שלושה הקשרים שבהםההקשר ? "מי אני"מתבררת לנערים התשובה לשאלה

ובו מתוארת תחושת הזרות : זרות כמהגריםהראשון הינו ההקשר השני ; שחשו הנערים כשהגיעו לישראל כילדים

הכולל בתוכו את השוליות : שוליות הקהילתיתהוא ההקהילה ומשפחותיהם של כלכלית בה מצויים - החברתיתובו : שיח הסטריאוטיפיההקשר השלישי הוא ה; הנערים

ומזוהה עם , כזהות שלילית ושולית" קווקזיות"מוצגת ה. וחוסר יכולת להצליח בלימודים" פרימיטיביות", אלימות

פצעי "בתוך שלושת ההקשרים מתהווים מה שאני מכנה של כך שהזהות האתנית מתפתחת מתוך החוויה, "זהות

.ההדרה והשוליות אותם חווים הנערים, הדחייה

הינה שלב : (ethnic identity search) חקירת הזהות.2בו מתקיימת גילויה וחקירתה האקטיבית של הזהות

למוסיקה ולריקוד הקווקזי יש תפקיד ביצירתו ". קווקזית"ההמאפשר את ) 2004] 1969[,טרנר(של מרחב לימינלי

בתוך מרחב זה . של הזהותחקירתה האקטיבית . עם גבריות" קווקזיות"מתפתחת היכולת לזהות את ה

: (achieved ethnic identity) זהות אתנית מושגת .3

תוך , הינו שלב בו משיגים הנערים את זהותם האתניתהמכתיבה את , הצטלבות בינה לבין זהותם המגדרית

גברים "כ". גברים קווקזיים"הציפיות והתפקידים שלהם כ

, מצופה מהנערים לשמר את האתוס הקבוצתי" קווקזייםוהדבר בא לידי ביטוי בארבעה מבנים של משמעות בהם

, תוך התבססות על המורשת" קווקזית"נוצרת הזהות הובו בעת , הערכים וההיסטוריה של הקבוצה האתנית

ולחוויה שלהם בתוך החברה " פצעי הזהות"כתגובה להמתוארת :)ethnic pride(ת גאווה אתני: הישראלית

כביטוי של , כלויאליות של היחיד כלפי קבוצתו האתנישייכות אליה וכדרך להעלות את היוקרה החברתית שלה

):honor(כבוד ; וכפיתרון של תחושת הבושה האתניתעליו , "קווקזית"המופיע כערך מרכזי של הקהילה ה

יה מצביעים הנערים כעקרון מארגן המתווה את גבולותכוח ; ואת יחסי המגדר בתוכה, של הקבוצה האתנית

)power( : המופיע כתחושת קומפיטנטיות של הנעריםיחד עם תפיסתה של , "קווקזים"המקושרת עם היותם

, (Symbolic Power)כבעלת כוח סימבולי " קווקזיות"ההמוכחת באמצעות פרקטיקות של אלימות וסולידאריות

הינה טענתם של ; )nrecognitio(הכרה ; קבוצתיתבתוך הזהויות השונות " קווקזיות"הנערים לייחודיות ה

ובין הקטגוריות ) אתנית, לאומית, דתית(בישראל "). מזרחיים"ו" אשכנזיים", "רוסים("העדתיות

דיון

מחקר זה מצביע על הצטלבות שבין הקטגוריות של

מגלמים בתוכם את " פצעי הזהות. "מעמד ומגדר, אתניותואת החוויה , בישראל" קווקזיות"יסתה השלילית של התפ

של הנערים כי החברה הישראלית ומוסדותיה חסומים היצמדותם של הנערים אל . בפני קבוצתם האתנית

מעלה את הצורך לבחון בהמשך את הקשר " קווקזיות"השבין השיח הסטריאוטיפי לבין תפיסתם של בני הנוער

. אלית בעתידאת סיכוייהם להתקדם בחברה הישרהינו פתרון " פצעי הזהות"הפתרון שהנערים מוצאים ל

" גבריות הקווקזית"אליו הם מגיעים באמצעות ה, מגדריגבריות זו . מרתיעה ופטריארכלית, המצטיירת ככוחנית

. בעת גובה מהם מחירים-מקנה לנערים רווחים רבים ובו

המחקר מצביע על ההקשר התרבותי כהקשר המאפשר בתוך מרחב מוגן בו , רתה האקטיבית של הזהותאת חקי

למסקנה זו ". קווקזיות"בני הנוער אינם חשים איום על ההשלכה אופרטיבית של פיתוח מסגרות נוספות לחקירת

המסקנות אף מפריכות את היותה של הזהות . זהותמהות פרימודיאלית ומצביעות על אופייה " קווקזית"ה

כקטגוריה שאותה , הגמיש והנזיל של הזהות האתנית . מבנים הנערים תוך קיומה של שונות בין ובתוך הנערים

מגבלותיו של המחקר בכך שהוא אינו מספק מענה להבנת ההתפתחות של זהויות אחרות בהן מחזיקים

בנוסף לכך . כמו הזהות הלאומית והדתית, הנעריםבמוקד המחקר עמדה קבוצת נערים שמשתתפת בחוג

, המהווה כשלעצמה פרקטיקה אתנית,"קווקזי"לריקוד והוא אינו בוחן את תהליך התפתחותה של הזהות האתנית בקרב נערים אחרים שאינם מעורבים בעשייה

על מנת , זאת ועוד. אקטיבית וממוסדת של האתניותלעמוד על טיב ההתפתחות של זהות אתנית יש צורך

.במחקר אורך שיבחן את הזהות בנקודות זמן שונות

– "ממתינים בדרכם"

)ין בגוגות יטבקל 'מנגדצ( –אנתרופולוגיה של המתנה

המקרה של זרע ביתא ישראל במחנה המעבר בגונדר) הפאלאסמורה(

האוניברסיטה העברית בירושלים, רוית כהן ר מלכה שבתאי"תמר אלאור וד' פרופ: בהנחיית

" ההמתנה"עבודה זו מבקשת לבחון את משמעויות ה

במחנה ) הפאלאסמורה(של בני זרע ביתא ישראל בני זרע ביתא . המעבר בגונדר טרם עלייתם ארצה

15-שחלקם הגיעו למחנה המעבר לפני יותר מ ,ישראל, שנה ומיעוטם מוסיף להגיע בימים אלה מן הכפרים

נמצאים שם וממתינים במחנה לעלייה ארצה במעמד . נותח בצורה מקיפהאישי ולאומי שעדיין לא נחקר ו

החברתי , מחקר זה מנסה לפענח את המעמד האישי

והלאומי של העולים הממתינים וכן את תפיסתם לגבי אנתח . אורח החיים בארץ היעד והציפייה שלהם לגביה

. מחנה המעבר בפרטזאת בקונטקסט של הגירה בכלל ומכיוון . הגישה המוצעת כאן רואה בהמתנה תוצר מקומי

אינה קיימת כמעט " ההמתנה"שאנתרופולוגיה של אני אנסה להבנות , כחלק ממחקר זה, בשיח האקדמי

תוך הכנסתו בקונטקסט " ההמתנה"ולהגדיר את מושג .ציפייה ופחד, תקווה, זמניות, של זמן

שבוצע במחנה , אתנוגרפיהעבודה מבוססת על מחקר

במהלך שהות של שלושה חודשים . המעבר בגונדרבחנתי את התרחשויות בחיי , ליוויתי את הממתינים

המסרים והחוויות אשר להם היו , התכנים, יום-היום בני ובנות נוער מהקהילה ובחנתי 25ראיינתי . חשופים

במחנה המעבר ואת הציפייה, דרכם את החיים בכפרבבחינה זו התייחסתי לנושאים . לישראל תוךלהגיע

, משפחה בישראל, ממוקדים כמו משפחה באתיופיהשכנים נוצרים וארגונים הנמצאים במחנה , חברים

יום - המעבר המהווים נקודות משמעותיות בחיי היוםניתחתי , במהלך כתיבת המחקר". ההמתנה"ובייצור

תשעה מכתבים שנשלחו מישראל למחנה המעבר על י עולים חדשים שהגיעו ממחנה המעבר בגונדר יד

ניתוח החומרים מהשדה והחומרים . לישראלעל רבדיה " ההמתנה"התיאורטיים חושף את פעולת

.השונים

מיוצר מאוסף של מעברים המלווים " ההמתנה"מושג ההגירה . את המחקר לכל אורכו בדרכים שונות" ההמתנה"והפליטות מעניקות כר פורה לייצור

המעבר מהכפר ". ההמתנה"להבנייתו של אתוס והמעבר הדתי , הציפייה למעבר לישראל, למחנה בגונדר

הם מעברי -מהנצרות ליהדות והמעבר בהיבט הלאומי למשל על פרקטיקות , מאקרו המשפיעים על המיקרו

. יום-היום

בעבודה זו אבחן שלושה אספקטים מרכזיים של ":ההמתנה"

של בני " ההמתנה"וה את אופי אתובאספקט הראשוןאבקש להציג את , בנוסף. זרע ביתא ישראל ומטרותיה

זהותו של הממתין במחנה המעבר בגונדר כמתלווה אל זהותם המורכבת בין כך ובין כך של בני זרע ביתא

אנתח את הזהויות הרבות שמלוות כל , כמו כן. ישראל. ממתין במחנה המעבר ומתעצמות עם עלייתו לישראל

הבנה של זהות העולה כממתין תסייע להבין בעיות שמתעוררות בימים אלה בקשר שבין ביתא ישראל לבני זרע ביתא ישראל וביחס הציבור הישראלי והממסד

.אליו

דתית - יכלול את משמעותה הלאומיתהאספקט השניוהשלכותיה על עיצוב השקפתם של " ההמתנה"של

ניתוח אספקט זה ב. הממתינים ביחס לישראל וליהדותוהארעיות במשך " ההמתנה"אעמוד על השלכותיה של

על הבניית דפוסי דת ויחס למדינת , זמן כה רב וכןישראל שעומדים בסופו של דבר ביסוד שאיפותיהם

. הרליגיוזיות הסוציולוגיות והכלכליות

יכלול את השפעת הזמניות בחיי האספקט השלישי היקלטותם בארץ יום במחנה המעבר על דרך-היום

במסגרת אספקט זה תוצג ותתואר . לאחר העלייהתחזוקתה , "ההמתנה"המשמעות החברתית של ייצור

במסגרת זו תנותח האנתרופולוגיה של . ושימורהכמושג דומיננטי ומרכזי בחייהם של " ההמתנה"

כביטוי , יום של הממתינים במחנה-חיי היום. הממתיניםוהבניית הציפיות " ההמתנה"ל אנתרופולוגי ש-סוציולוגי

. יהוו את ליבו של אספקט זה, הנלוות לה

שלושת אספקטים אלו מפנים זרקור לעבר ביטויו כל . והחיים בצילה" ההמתנה"הייחודיים של מושג

אספקט מופיע בדרכים שונות לאורך כל העבודה ובכך .מאיר את התכנים השונים שאותה היא נושאת

כוללת " שההמתנה"המחקר היא התובנה המרכזית של בתוכה מספר גורמים המעצבים ומגבשים את הוויית

בנוסף ללימינליות . כמו זמניות ואי וודאות, הממתינים במעבר -שבה נתונים הממתינים " לימבו"ולמצב ה

המעבר , המעבר מנצרות ליהדות, מהכפר לעירהם עומדים ותלויים בסטאטוס של , מאתיופיה לישראל

שלמעשה אין לו מהות מוגדרת ולפיכך גם אין ממתיניםשל זרע ביתא " ההמתנה. "התייחסות ספציפית אליו

היא היעדר קיומו של תהליך " הכלום"ועשיית , ישראל .היעדר עלייה לישראל, כלומר

היא אנתרופולוגיה של " ההמתנה"האנתרופולוגיה של

לשימור . הקפאת מצב ותחושה של אי עשייה; שימורמתן . 1: שהמרכזיות הן, ישנן סיבות רבותהמצב

אפשרות ושהות לדיאלוג הישרדותי בין שלושה מרחבים מרחב הזיכרון של הבית - שבהם נתונים הממתינים

מרחב ההווה של מחנה המעבר ומרחב העתיד , בכפרבמקביל למרחבים אלו . 2. של ארץ ישראל המדומיינת

להישמר קיימים מוסדות וארגונים העוזרים להמתנה . ולהתקיים ומתווכים בין הממתינים למרחבים השונים

המחליטה חדשות , הראשון הוא ממשלת ישראל

השני הם . לבקרים החלטות שונות לגבי העלייההארגונים המעניקים סיוע קיומי ורוחני לממתינים . והשלישי הם המשפחות שהגיעו זה מכבר לישראל

ועל " הההמתנ"כולם משפיעים בצורות שונות על .הציפיות הנבנות בעקבותיה ובעיקר על שימורה

בגולה " המתין"לאחר ש, חזרתו של עם היהודי לישראל

ושגשגו כאן על אף , "ארעי" שנה במעמד 2,000 -כנוסכת תקווה שגם , שעיצבה אותו" ההמתנה"חוויית

, בזעיר אנפין של קבוצת זרע ביתא ישראל" ההמתנה"לייה ארצה ובשגשוג בחברה תסתיים בסופו של דבר בע

הרבה תלוי בהבנת המורכבות של מושג . הישראליתבחייהם של העולים החדשים וביכולתה של " ההמתנה"

החברה הישראלית ליישם הבנה ייחודית זו כהתנהגות .מוגדרת ומודעת לאחר שיעלו ארצה

: רווחה ומשפחה, העסקה כנס בהשתתפות קהילת מגדר

המכללה למנהל, אלפר- דליה לירן אוניברסיטת בר אילן, אורלי בנימיןו

, דפנה יזרעאלי' לציון יום השנה החמישי למותה של פרופ

, אילן-ערכה התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת ברהמחלקה , שה ביהדותיבשיתוף המרכז לחקר הא

לסוציולוגיה וקהילת מגדר של האגודה הסוציולוגית כנס יזרעאלי פרסמה ' פרופ. ה ומשפחהרווח, בנושא העסקה

פרק חשוב במיוחד המציג ניתוח החברה 1992בשנת מדיניות ציבורית , הישראלית המחבר בין תרבות

. כמעצבים את נתיביהן של נשים אל תוך שוק העבודהיזרעאלי הבינה את התפיסה התרבותית של אחריותן של נשים על האמהות ועל המשפחה לא רק כמנחה את

יות הציבורית אלא גם כמצדיקה מדיניות של המדינ. הפלייה בעיני מעצבי המדיניות ובעיני הציבור בכללותו

כתוצאה מהצדקה מתמשכת זו של נחיתותן של נשים בהזדמנויות קידום ובמיוחד , בשכר, בשוק העבודה

המשק הישראלי והחברה , בהטבות ובתנאי ההעסקהפערים בין בישראל אף תרים אחר אמצעים להגדיל את ה

dual earnerבפרק שכתבה עבור הספר . גברים ונשיםfamilies, אחת , סוזן לואיס' אותו ערכה יחד עם פרופ

היא דנה בהיסטוריה של המדיניות , מאורחות הכנסהציבורית כלפי נשים בשוק העבודה ועיצוב משרות האם

יזרעאלי . כאמצעי בשעתוק הפערים בין גברים ונשיםלמשל , בהעדר כוחות חיצוניים: אד ברורההציגה טענה מ

שיפעילו לחצים בכיוון שינוי , תנועת נשים משמעותיתנחיתותן של נשים במשפחה ובשוק , וצמצום פערים

ככל שפוטנציאל ההכנסה של ! העבודה תלך ותתחזק, היא הבהירה, נשים יהיה קטן יותר מזה של בני זוגן

ות נשמרת חלוקת העבודה המציבה נשים כאחראי . עיקריות על הבית והילדים

יזרעאלי ניבאה בפרקה כי נשים בשוק , למרות האמור. העבודה לא יצליחו לצמצם את הפערים בינן לבין גברים

ועם התנערותה של , במשך העשורים שחלפו, ואכןהמדינה מתפקידה כמעסיקה העיקרית של נשים

ידי -והשחיקה בתנאי ההעסקה של המועסקות עלאנו עדים , משל מורות ועובדות סוציאליותל, המדינה

לגידול בפערים ובמיוחד לגידול בפערים בתקופת נשים יותר מגברים מועסקות באמצעות –הפנסיה

קבלני שירותים וגופים שונים , חברות כוח אדםהמאפשרים העסקה מחוץ להסכמים הקיבוציים ומותירים נשים ללא חסכונות פנסיה או עם חסכונות מקוטעים

.ומצומצמיםהכנס אורגן בכדי לאפשר בחינה של טענותיה של

שלוש מהחוקרות . יזרעאלי בהקשר הישראלי העכשווי. האורחות הציגו היבטים של מחקר אחד בו הן שותפות

ידי האיחוד האירופי אשר -מדובר במחקר הממומן עלמציב את הדור החדש של אמהות ואבות בהקשר של

מדינותיהם ובוחן את משטרי הרווחה המובחנים בהתנהלותם נוכח השינויים בשוק העבודה ובמקומות

המחקר בוחן את האופן בו מתנהל המשא ומתן . העבודהומול יחסי , של אמהות ואבות מול ההורות מחד גיסא

במילים אחרות המחקר . עבודה ומשפחה מאידך גיסאעליו דיווחו החוקרות הוא ניסיון להעמיד ניתוח רב מימדי

ברמת מקומות , ההתייחסות להורות ברמת המדינהשל ברמת הרשתות החברתיות המשפחתיות , העבודה

. והקהילתיות ולבסוף ברמת הביוגרפיות האישיותהמחקר אסף נתונים בשבע מדינות במזרח ובמערב אירופה והתמקד בהורים עובדים עם ילדים צעירים : יחסית המועסקים במקומות עבודה משני סוגים

ידי המדינה וחברות -ותים החברתיים הממומנים עלבשירוליה 'ג' הרצאותיהן של פרופ. בסקטור הפיננסי הפרטי

על , אן נילסן העמידו' סוזאן לואיס ופרופ' פרופ, ברנןבסיס מחקר זה מבנה חדשני לדיון ביחסים בין דוריים

ההקשר ) א: (התובע דיון בשלושה מימדים בו זמניתמדיניות ציבורית , ת דמוגרפיותהלאומי במובן של מגמו

ושיחים ציבוריים המתייחסים להסדרה ולפיקוח על הורים , תנאי העסקה–רמת מקום העבודה ) ב(; עובדים

ידי הארגון לגביהן נאסף -תוכניות רווחה המופעלות עלמידע הן באמצעות קבוצות מיקוד עם הורים מועסקים והן

בדרגים באמצעות ראיונות עם מנהלי משאבי אנוש ביוגרפיות של אמהות ואבות מועסקים ובני ) ג(; השוניםמודל תלת שכבתי כזה מאפשר להתייחס לניתוח . זוגם

מזו , מקרים כמגלם בתוכו את שלוש הרמות מאקרוומיקרו והוא מניח כי השוואתיות צריכה להיות מאורגנת סביב צירים אנכיים המבטאים את שלוש הרמות ולא

. מאוזנים, יםסביב צירים מרחבינשיאת האגודה הסוציולוגית למזרח , רוזאנה הרץ' פרופ

הביאה בדבריה סקירה עכשווית של , ארצות הבריתההתעלמות המתמשכת של מקומות עבודה בארצות הברית מההורות ולחציה והבהירה כי יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן נאלצות לעזוב את שוק העבודה כשהן

על התרחקות כזאת עשוי להיות הדרה יולדות כשהמחיר מכיוון שהרץ בחרה לסיים את דבריה במודל . רבת שנים

האוטופי הנדרש בכדי לקדם הורות מפרנסת שוויונית , אווי'ביז-סילביה פוגל' בחברה האמריקאית פרופ

כמתדיינת במושב העמידה מודל מרהיב ומעורר תקווה ו נטל של מדינת הרווחה שעבורה טיפוח ההורות איננ

בביקורת על החברה הישראלית טענה . אלא השקעהתרבותיות מנוצלת -הרב, אווי כי בישראל'ביז' פרופ

לדיפרנציאציה בהשקעת משאבים ומילאה את הקהל בידיעה העמוקה כי רק כוחות טיטאניים יאפשרו למציאות

הישראלית להתקרב להתייחסות האירופית להורות ועד ישראלים יוותרו שבויים של אבות ואמהות , שאלו יגיעו

ההקשר הישראלי ומכאוביו . המודל האמריקאי האכזריעלו בצורה שיטתית ומקיפה משני מושבי קהילת המגדר

אלפר ובהם הוצגו -דליה לירן' של האגודה שארגנה דרטענותיה של . מגוון של עבודות מקומיות והשוואתיות

שש התבררו בעבודות אלו כתקפות גם , יזרעאלי' פרופאין בישראל מדיניות ציבורית . עשרה שנים לאחר פרסומן

המחוייבת לטיפוח הורות מפרנסת שוויונית והאפשרות לעמוד בתביעותיה של ההורות המפרנסת שמורה

. לממוקמים גבוה בסולם המעמדי

רלס מוסקוס'צ' לזכרו של פרופ

אילן-אוניברסיטת בר, סטוארט כהן

היה בכיר , נפטר בסוף מאיש, רלס מוסקוס'צ' פרופ- מוסקוס נולד בשיקגו ב. הסוציולוגים של הצבא בדורנו

והקפיד כל חייו , ב מיוון" להורים שהיגרו לארה1934- הוא אף חיבר ספר אודות יוונים. לציין את מוצאו האתני

Greek Americans: Struggle and: אמריקניים בשםSuccess (Transaction 2001) .

ניינותו בצבאות ובסביבה הצבאית החלה כאשר גויס התעבו שירת כפקיד ביחידה של , ב" לצבא ארה1956בשנת

עוד בהיותו . ההנדסה הקרבית שהוצבה בגרמניהשעסק בתרומת , בשירות סדיר כתב את מאמרו הראשון

, הוא ציין, רק בצבא. השירות הצבאי לשוויון בין הגזעים ולקבל תשלום –מדי יום יכולים שחורים לגעור בלבנים

. מהממשלה עבור מעשה זה

. סגנון ניתוח זה הפך לסימן הכר של עבודתו המדעיתכישרונו הבולט . מתבונן-מוסקוס היה מעל לכל חוקר

הייתה יכולתו להשתמש בתופעה או אירוע כבסיס הוא , כך למשל. לתובנה בעלת משמעות כללית יותרדועה בין צבא מוסדי אהב לספר כיצד הרעיון לאבחנתו הי

)institutional ( תעסוקתי'לצבא צבא ')occupational ( the I/O אבחנה שנכנסה לספרות המקצועית בכינוי -

model - התעורר אצלו בעקבות שיחות שניהל עם קצינים זוטרים בעת ששתו בירה בהפוגות בין פעילויות

וסירובו להשתעבד –אדם - התעניינותו בבני. בשדה –תיאוריות מופשטות שציירו תמונות סטריאוטיפיות ל

תכונות אלה בלטו עוד באחד . אכן איפיינו את כל כתביוהחייל : מדוע אנשים נלחמים: "ממאמריו הראשוניים

שתורגם לחמש , 1969" (האמריקני הקרבי בוייטנאםובאו לידי , ) קבצים נוספים18-שפות והודפס מחדש ב

שרות הספרים והמאמרים ביטוי מובהק לא פחות בע- לקראת צבא פוסט"מאמרו . שפרסם בשנים לאחר מכן

תרבות העת -תורגם לעברית והופיע בכתב" ?מודרני ). 2001 (4' מס, דמוקראטית

Northwestern-מוסקוס לימד במחלקה לסוציולוגיה ב

University ורכש שם כמרצה בעל ; במשך שנים רבותבין השנים . תח במיוחדקסם אישי רב וחוש הומור מפו

Inter-university - ר ה" הוא שימש כיו1987-1999Seminar on Armed Forces and Society , תפקיד

ששיקף את מעמדו בתחום ואת תרומתו להבנת

צבאות "ב והופעת "משמעות ביטול גיוס החובה בארה . בתקופה שלאחר סיום המלחמה הקרה" מודרניים- פוסט

ס לא הייתה מוגבלת לקהיליה השפעתו של מוסקו

הוא הרבה לפרסם מאמרים בנושאים . האקדמיתהקשורים למבנה הצבא ולהרכבו בעיתונות היומית

ב והוזמן פעמים רבות להעיד בפני ועדות "בארהגם בכירי מפקדי צבא . הקונגרס שדנו בנושאים אלה

ב הכירו ביכולתו לנתח תהליכים חברתיים "ארה הצבא בציבוריות האמריקאית המשפיעים הן על מעמד

באופן כללי והן על הרכב אוכלוסיית המתנדבים לשירות - הוענק למוסקוס ה, כאות הוקרה על עבודותיו. צבאי

Distinguished Service Medal , העיטור הצבאיהשפעתו על עיצוב . הגבוה ביותר שאזרח יכול לקבל

ה מדיניות שילובם של הומוסקסואליים בצבא הייתה רבבאשר " Don’t ask, don’t tell"אמרתו . במיוחד

להיותם , כלומר(להגדרה המגדרית של החיילים הפכה לסיסמה ולמכוון כמעט רשמי של ) הומוסקסואלים

. 1993התנהלות הצבא האמריקאי החל משנת

רלס מוסקוס ליהודים בכלל ולמדינת ישראל 'יחסו של צא הרגיש קירבה כבן של מהגרים הו. בפרט היה חם מאוד

ב והתענג מאוד על "מיוחדת לקהילה היהודית בארההוא . בדיחות יהודיות טיפוסיות– ולספר –יכולתו להבין

בין היתר כאורח מכון , ביקר בארץ בכמה הזדמנויות א "ושל מרכז בס, כרמל למחקרים צבאיים בזכרון יעקב

כמבקר . אילן-למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ברהוא , ב"בארה" האזרח- חייל"ל אובדן מסורת החריף ש

ל לשמור על תכונות "התעניין במיוחד במאמציו של צההוא התרשם , כמו כן". צבא העם"את המאפיינות

רעיון שהוא המליץ , מתופעת השירות האזרחי בישראל . ב"להרחיב וביקש ליישם אף בארה

-ל"מהגרים ישראלים בחו ?ללותהמשכיות יהודית או התבו

מחקר אשר התבצע במרכז רפפורט אילן- באוניברסיטת בר

, לילך לב ארי אילן-מכללת אורנים ואוניברסיטת בר

מחקר חדש זה עוסק בקהילות של ילידי ישראל

בייחוד באלה החיים , המתגוררים בארצות אירופהבאיזו מידה ישראלים נבדקה השאלה. באנגליה ובצרפת

העם היהודי בתפוצות מהגרים תורמים להמשכיות? ובאיזו מידה הם מהווים קבוצה מועדת להתבוללות

הכוונה הייתה להתחקות אחר מנגנוני המשכיות הקיום ובאלה של , היהודי של מהגרים ישראלים בתפוצות

.צאצאיהם , ל"נכללים ישראלים אשר היגרו לחו" דור הראשון"ב

בדרך כלל כבעלי משפחות ובעת המחקר מרביתם רווקים ובני , לעומת צעירים, ומעלה35ם ובגילאי נשואי

שנולדו בישראל אך התחנכו חלק או מרבית " (דור וחצי"המהגרים ). ל"ילידי חו" (הדור השני"ובני ) ל"חייהם בחו

הישראלים לדורותיהם חלקם הגדול השיב לשאלונים ישראלים 23ועוד , והנתונים עובדו סטטיסטית) 126(

כל זאת על מנת להתחקות אחר –ים רואיינו פנים אל פנמרכיבי זהותם ומנגנוני שמירת הזהות היהודית

בקרב המשיבים . ל"והישראלית שלהם בארצות חובגיל ממוצע , נשים58% – גברים ו 42%לשאלונים היו

בצרפת 42%, מתגוררים באנגליה48%מתוכם . 38מרבית . במדינות אחרות באירופה) 10%(והיתר

. ילידי ישראל) 76%(הנחקרים

ממצאי המחקר המרכזיים מצביעים על קשרי גומלין יהודית -הקהילה הלא: שונים עם שלוש קהילות

הקהילה היהודית המקומית וקהילת , המקומית, השוואה בין ישראלים מהדור הראשון. הישראלים –או דור שני " דור וחצי"לישראלים מ, המבוגריםות שונות של מאפשרת ניתוח של מגמ, הצעירים

. יהודית-המשכיות יהודית מול הטמעות בחברה הלאלפי עדותם של , היחסים עם הקהילה הלא יהודית

רופפים ונשענים בעיקר על , הישראלים מהדור הראשון, לעומתם, בני ובנות הדור הצעיר. קשרים כלכליים

- מעידים על קשרים הדוקים יותר עם החברה הלארים מקיימים יחסים מהצעי23%, למשל. יהודית

- בניגוד ל(חברתיים הדוקים עם הקהילה הלא יהודית מקיימים עימה יחסים 33%; ) מקרב הדור הראשון8%

-ו) בקרב הדור הראשון26%לעומת (כלכליים הדוקים מבלים את שעות הפנאי שלהם עם חברים לא 30%

). בלבד בקרב דור ראשון5%-בהשוואה ל(יהודים

י הגומלין עם הקהילות היהודיות לגבי מערכת קשרמרבית הישראלים במחקר זה אינם , המקומיות

. משתייכים וכמעט שאינם פעילים בקהילה היהודיתלמעלה ממחצית המשיבים בני הדור הראשון העידו על חוסר מעורבות בקהילה היהודית ורק רבע ציינו כי הם

הניכור מהקהילה היהודית . פעילים במידה מסוימת 61%: ודור שני" דור וחצי", ט יותר בקרב הצעיריםבול

מהנשאלים הצעירים ציינו כי אינם משתייכים לקהילה אשר . היהודית במקום מגוריהם ואינם פעילים בה

, חיים בשיעורים גבוהים יותר, הצעירים, לשכונות מגורים – ו 77%(בשכונות לא יהודיות , מאלה של הדור הראשון

). בהתאמה41%

, בני הדור הראשון, ל ברור להורים"ות המעבר לחובעקבשעליהם לפעול לחיזוק מנגנוני שמירת זהות יהודית

אך אלה אינן , ולשלוח את ילדיהם למסגרות יהודיותהמאפיין את רוב , תואמות את הלך הרוח החילוני

, )ובעיקר את האשכנזים שבהם(המשיבים במחקר זה הישראלים . נייםומתבצעות בעיקר בשל שיקולים תועלת

במחקר הנוכחי העידו בצורה מאד בולטת כי מנגנוני שמירת הזהות של היהודים המקומיים משוכללים

הישראלים תארו פעילות . בהרבה מאלה שלהםאינטנסיבית של קהילה יהודית מאורגנת ותוססת סביב

. פעילות קהילתית וחינוכית ענפה, פעילות בבתי כנסתחינים בכך אך לקוחים הישראלים כמעט כולם מב

בפעילות זו חלק מועט בעיקר בהקשר כלכלי וחינוך מעט מאד ישראלים ציינו את תרומת הקהילה . הילדים

מקומית בהוראת עברית בבתי -הישראלית לזו היהודיתוהבאת תרבות ) על ידי מורות ישראליות(ספר יהודיים

כמו מופעי (ישראל לתפוצות והיותם צרכני תרבות זו ברמת חברתית אין כמעט קשרים ). ת משותפיםתרבו

לפחות כפי שמעידים (והתחושות הן של ניכור הדדי , בעמדות פוליטיות, בלבוש(ושוני רב ) מרבית הישראלים ). במידת דתיות ועוד

אינם , אשר מרביתם נשואים, אמנם בני הדור הראשון

–כמעט כולם נשואים ליהודים (מועדים להתבוללות אך גם אינם תורמים רבות ) שראליםבדרך כלל י

ל אלא "להמשכיות יהודית שמקומות מגוריהם בחולהבדיל מהקשר הרופף , ואכן. להמשכיות ישראלית

יהודית -שחשים ישראלים באנגליה ובצרפת לקהילה הלאהקשר של קהילת , המקומית ואף לקהילה היהודית

ובעיקר , הישראלים בינם לבין עצמם בולט בעצמתומלבד קשרים . שואים החיים באנגליהבקרב הנ

ישראל היא המוקד לכל , משמעותיים עם חברים בישראלכלומר . מערכות הקשרים והביקורים בה תכופים מאד

הישראלים במחקר הנוכחי מקיימים מערכות קשרים קיומם של . בין שתי מדינות, לאומיות- חברתיות טרנס

קשרים אלה מתאפשרים יותר לישראלים החיים בהשוואה לאלה ) בשל המרחק הקצר יותר(ירופה בא

ישראלים מבלים ביחד , בנוסף. ב"החיים בארהומקיימים עזרה הדדית וסוגים שונים של פעילויות

ניכר . חברתיות ותרבותיות אשר אינם מאד אינטנסיבייםההבדל בלכידות הקבוצתית הישראלית הגבוהה יותר

, יים בצרפתלעומת אלה הח, בקרב המתגוררים באנגליה- אך גם היא סלקטיבית לקבוצות בעלות מאפיינים סוציו

בקרב . כלכליים גבוהים בעיקר ולבני הדור הראשון בשל הזהות הישראליתהצעירים קיים קושי בשמירת

ובעיקר בשל , מיעוט מקומות בילוי ומרכזים ישראלים .חוסר רצון למפגש ורצון להתערות בחברה הכללית

ולה כי קיימים פערים משמעותיים מהמחקר ע, לסיכום

ישראלית וההיטמעות -במידת שמירת הזהות היהודיתבעוד שבני . בחברה הלא יהודית בין הצעירים למבוגרים

בעיקר , דור ראשון שומרים על זיקתם ליהדות ולישראלבאמצעות הקשר ההדוק ששומרים עם ישראל ובאמצעות

ודור " צידור וח"הרי שבני , שימור התרבות הישראלית- שני נמצאים בתהליך מתמיד של היטמעות בחברה הלא

בני הדור הראשון , בעוד ישראלים, כמו כן. יהודית כבסיס איתן להמשכיות -נשענים על זהותם הישראלית

הצעירים וצאצאי הדור הראשון , ל"יהודית בחו-ישראליתנמצאים במצב שונה ומנגנוני שמירת הזהות היהודית

. לי אף פחות יעילים מאלה של הוריהםשלהם אחרים ואו

המסקנות היישומיות ממחקר זה הן כי יש לחזק הקשר ל על מנת "של הצעירים ליהדות ולקהילות היהודיות בחו

יש להגביר , אך מעבר לכך. לשמור על המשכיות יהודיתבמידה . את זיקתם לישראל בעיקר לעודדם לחזור ארצה

ישראלית -זהות היהודיתולא יצליחו הצעירים לשמר את היהודית -שלהם הם ייטמעו בתוך החברה המקומית הלא

החזרה לישראל בקרב הדור הצעיר . בשיעור גבוהלכן יש לנצל . אפשרית ויש בקרבם נכונות גבוהה לכך

נכונות זו על מנת לעודד את הצעירים לחזק את הקשר .לישראל ולשקול חזרה אליה כמולדתם

קול קורא לפרס

אגודה הסוציולוגית הישראלית ה 2009, לתזה מצטיינת לתואר שני

בכדי לעודד הצטיינות אקדמית בתחומים מגוונים של האגודה הסוציולוגית הישראלית מעניקה , מחקר סוציולוגי

פרס : שלושה פרסים שנתיים לכותבי תזה לתואר שניופרס , 2,000₪ -פרס שני , 3,000₪ראשון בסך

יקבלו הזוכים חברות , בנוסף לכך. 1,000₪ –שלישי . חינם באגודה למשך שנה אחת

לתחרות רשאים לגשת סטודנטים ממחלקות לסוציולוגיה

בשנת MA - אשר הגישו את עבודת ה, ואנתרופולוגיה 92 וקיבלו עליה ציון 2007-2008ז "הלימודים תשס

רשאים להשתתף גם סטודנטים שאינם . ומעלהבתנאי שעבודתם בנושא סוציולוגי , יהממחלקות לסוציולוג

סטודנטים אלה ישלחו למזכירות . ושהמנחה הינו סוציולוג. האגודה רק את שני הפריטים הראשונים שלהלן

אשר תחליט אם לקבל , תקציריהם יועברו לוועדת הפרסהם יתבקשו , אם תחליט בחיוב .את העבודה לתחרות

.לשלוח עותקים מעבודותיהם

:הפרטים הבאיםיש לשלוח את גרסה מודפסת וגרסה אלקטרונית של -תקציר ) 1 (

: ל"תקציר העבודה שתשלח לדואil.ac.colman.hdq@liatmi . בדף הכותרת של התקציר

שם הסטודנט , )בעברית ובאנגלית(שם העבודה : יופיעושמות המחלקה , )אנגליתבעברית וב(והמנחים

תאריך ההגשה , והאוניברסיטה בה הוגשה העבודה, או כמותנית/אם העבודה איכותנית ו, )חודש ושנה(

דואר אלקטרוני ומספר טלפון למתן , כתובת אישיתללא כל (הדף הבא יתחיל עם כותרת העבודה . תשובות

.ובעקבותיה התקציר, )פרטים מזהים אישייםברסיטה המעיד על הציון שניתן אישור מהאוני )2 (

.לעבודהרצוי מאד (עותקים כרוכים של העבודה 4 )3 (

באחד מהם יופיעו ). שהעבודה תודפס משני צידי הדף', האוניברסיטה וכו, מנחיו, פרטים מזהים של הכותב

אי . בעוד שעל שלושת האחרים יופיע שם העבודה בלבד. יקטיבירישום הפרטים נועד לשמירה על שיפוט אובי

.העותקים לא יוחזרו לשולחיהם

:הכתובת למשלוח העבודות היאמזכירת האגודה הסוציולוגית , לידי ליאת מילביצקי

-המסלול האקדמי , החוג למדעי ההתנהגות, הישראלית .75190ראשון לציון , 25073. ד.ת, המכללה למנהל

- לא יאוחר מעל העבודות להגיע למשרדי האגודה

9.10.2008

הפרס יחולק בטקס שיערך בכנס השנתי של האגודה .2009הסוציולוגית הישראלית בחורף

קול קורא לקהילות המקצועיות של האגודה

הישראלית האגודה הסוציולוגית ה /ה חדש/להצטרף כחברות /מזמינה את החברים

לקהילות המקצועיותאו להעביר מידע רלוונטי /ו

מזמינה לפנות לרכזת האגודה לקהילת חינוך • il.ac.tau.post@soe: ל"בדוא עדית ליבנה

האגודה מזמינה לקהילת הדוקטורנטים • : ל" בדוארותי ליפשיץ ר"ליולפנות

com.gmail@network.phd.iss האגודה ת המקצועיותלכל שאר הקהילו •

מזמינה לפנות לרכזת קהילת בריאות ורפואה : ל"ולמזכירת האגודה ליאת מילביצקי בדוא

il.ac.colman.hdq@liatmi

מידע על הקהילות המקצועיות מופיע באתר האגודה החדש

il.org.sociology-israel://http/

קול קורא לאתר האגודה

האגודה הסוציולוגית הישראלית מזמינה

ות /את החברים להירשם לאתר האגודה החדש

:באמצעות הקישור1958=id?aspx.index/il.org.sociology-israel://http

כדי ליהנות מכניסה לאזור באתר האגודה

, "חברים בלבד"המורשה למידעון האגודה , הצעות עבודה: הכולל , מידע על מקורות מימון למחקרים, האחרון

מלגות , מימון אורחים אקדמייםמלגות לפוסט דוק וגם לכניסה , לסטודנטים

למידע נרחב ופורומים של הקהילות קצועיותהמ

קול קורא למילון למונחי סוציולוגיה

הוועדה לתרגום מונחים סוציולוגיים לעברית הוקמה על מנת לספק את הצורך בשפה סוציולוגית

חוקרים , משותפת בעברית של מרצים ומורים

2000עד כה תרגמה הוועדה כמעט . וסטודנטים, אתניות, מונחים בתחומי סוציולוגיה כגון ארגונים

.משפחה ותיאוריה, בריאות וחולי

איננו בטוחים כי מפעל זה מייצג נאמנה גם את אם יש מונחים . צורכי הקהילות המקצועיות

, חשובים לאחת הקהילות המקצועיות של האגודההוועדה , וודאות או מחלוקת-אשר לגביהם יש אי

. ר הקהילה"תהיה מוכנה לדון בהם בשיתוף עם יוי רשימת מונחים /אנא העביר, כדי לקדם את המפעל

בלועזית אשר נראית לך מרכזית לתחום לפי , ר הקהילה הרלוונטית"התעניינותך אל יו

:הפירוט הבא

-תמי סגיבר "ד: ר" יו/ קהילת בריאות ורפואה .1 il.ac.tau.post@tamas: ל"דוא, שיפטר

ר דלילה "ד: ר"יו/ בייהמיניות ור, קהילת גוף .2 il.ac.huji.mscc@msmamir: ל"דוא, אמיר

רבקה 'פרופ: ר"יו/ קהילת הגירה ודמוגרפיה .3 il.ac.haifa.soc@raijman: ל"דוא, רייכמן

, רותי ליפשיץ: ר"יו/ קהילת הדוקטורנטים .4 com.gmail@network.phd.iss: ל"דוא

: רכזת, אברהם יוגב' פרופר "יו/ קהילת חינוך .5 il.ac.tau.post@iditliv: ל"דוא, עדית ליבנה

, אלפר-יה לירןר דל"ד: ר"יו/ קהילת מגדר .6 com.gmail@liranalper: ל"דוא

, ר יגיל לוי"זאב לרר וד: ר"יו/ קהילת צבא .7 il.net.netvision@l_Yagil: ל"דוא

אפשר לבדוק את הרשימה שהורכבה עד כה בקישור

:האגודה באתרשhttp://israel-sociology.org.il/index.aspx?id=2051

ספרי סוציולוגיה חדשים

של חברי האגודה

תפיסת החופש :אוטונומיה ואחריות פרופסיונליתבקרב קבוצות מורים במכללות האקדמיות האקדמי

אלי , דרורה כפיר / להכשרת עובדי חינוך והוראההוצאת : תל אביב, )2007(וור ואילנה ברוש 'ג-כהן

.ת"מכון מופ

רבים . החופש האקדמי הוא אתוס מרכזי של האקדמיהמפרשים אותו כזכותו של איש האקדמיה ללמוד ולחקור

מחברי הספר . עיניו ולפי שיקולי דעתו בלבדכראות מוסיפים לזכותו של האקדמאי לאוטונומיה את חובתו

.לנהוג באחריות מקצועית

המחברים סוקרים את התפתחות הרעיון בדבר חופש אקדמי ואת מקומו כיום בסוגים שונים של מוסדות

בהמשך מדווח בדבר תפיסת החופש האקדמי . אקדמייםים בקרב מורים במכללות האקדמיות על רכיביו השונ

מרצים 612לשאלוני המחקר ענו (לחינוך ולהוראה מוסדות , )מעשר מכללות להכשרת עובדי הוראה וחינוךהמחקר . שזכו במעמד אקדמי רק בעשורים האחרוניםואל הקשר , מאפשר הצצה ראשונה אל משמעות המושג

.המרצים וזיקתם לדת" אקדמיות"בין תפיסתו לבין

, )2008(נינה תורן /מגדר ומעמד באקדמיה, אתניות .הוצאת כרמל: ירושלים

מגדר ומעמד הם שלושת הבסיסים העיקריים , אתניות

לאפליה ולאי שיוויון הממקמים את היחיד בריבוד הספר מתמקד בניתוח . החברתי ומעצבים את זהותו

ההצטלבות וההשפעה ההדדית של גורמים אלו בחיי חיות המועסקות בסגל האקדמי של נשים מזר

ועומד על הקשיים המיוחדים , האוניברסיטאות והמכללותשהן מתמודדות עמן בדרכן לרכישת ההשכלה הגבוהה

בעיות אלה נבחנות ומנותחות . ולפיתוח קריירה אקדמיתאלא במסגרת סיפוריהן של , לא במבט מבחוץ

וכן נחשפות החוויות , המשתתפות במחקרת והמשמעויות שהנחקרות מחייסות לניסיון הסובייקטיביו

המחקר מראה שנשים מזרחיות בסגל . חייהן באקדמיההאקדמי אינן מהוות מקשה אחת ואינן מדברות בקול

יש הבדלים בולטים בדרך שבה הן חוות ומפרשות . אחד . את התנסותן בדרך אל האקדמיה ובמסגרתה

רי מאחורי הקלעים של עיצוב הסד, הורות במשפט

, )2008(דפנה הקר / משמורת וראייה בגירושים .סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב

החושף ,מחקר סוציולוגי מקיף ועשיר מבוסס על הספרהספר . השדה המשפטי הישראלי שעוסק בגירושים את

מתמקד בתהליכי עיצוב הסדרי משמורת וראייה במסגרת הראשון של הספר חלקו . הליך הגירושים המשפטי

מוקדש לחשיפת תכני הסדרי המשמורת והראייה . והתפיסות בקשר לאמהות ולאבהות העומדות בבסיסם

חלקו השני של הספר בוחן את פעילותם ואת כוחם עובדות , דין-עורכי, דיינים, שופטים, היחסי של הורים

ופסיכולוגים הלוקחים חלק בעיצוב הסדרים , סוציאליותשי והאחרון של הספר מוקדש חלקו השלי. אלה

להתארגנויות פוליטיות היכולות להשפיע על המתרחש בשדה המשפטי החולש על עיצוב היחסים בין הורים

ידי הורים -גרושים לילדיהם ולאתגור המשפט מלמטה עלבחלק זה גם נדונות . המעוניינים במשמורת משותפת

ההשלכות של ממצאי המחקר על הדיון הציבורי . בדבר אפשרות ביטול חזקת הגיל הרךהמתהווה

/ כשלים בפירעונן : הלוואות משכנתא בישראל: חיפה, )2007(גילת בן שטרית ונעמי כרמון

.המרכז לחקר העיר והאזור

, הספר עוסק בכשלים בפירעון הלוואות משכנתאסוגייה שמהווה בשנים האחרונות בעייה קשה ליותר

המחקר שעליו . אלמחמישים אלף משקי בית בישרכלי . י משרד הבינוי והשיכון"נסמך הספר הוזמן ע

, סקירת ספרות בינלאומית רלבנטית: המחקר שהופעלו, מן הבנקים) בקושי רב(ניתוח נתונים שהתקבלו

ראיונות עומק עם לווים ושיחות בלתי פורמליות עם ".בעלי עניין"

, תמונת מצב מספרית, לראשונה בארץ, המחקר סיפקוניתח את הגורמים , ך השוואה למדינות אחרותתו

לריבוי כשלים בפירעון הלוואות משכנתא ולחומרת במדיניות ) א(נותחו גורמים הקשורים . תוצאותיהם

תקנוניים /בהסדרים חוקיים) ב(; השיכון הישראליתבהתנהגות הבנקים ) ג(; בנושאי משכנתאות

המחקר כולל . בהתנהגות הלווים) ד(; למשכנתאותדרה של המלצות להסדרת שוק המשכנתאות ס

ההמלצות . ולשינויים במדיניות השיכון של הממשלה, גובשו תוך התחשבות בנקודת המבט של הלווים

אלה אשר רווחתם , במיוחד מעוטי ההכנסה שביניהם, לפחות(מהווה יעד עיקרי של משרד הבינוי והשיכון

מימוש ההמלצות אמור להועיל ). ברמת ההצהרה .מבלי לפגוע ביציבות הבנקים, יםללוו

אברהם / התפשטות ההשכלה הגבוהה בישראל בית , אוניברסיטת תל אביב: תל אביב )2008 (,יוגב

היחידה לסוציולוגיה של החינוך , הספר לחינוך .ש ישראל פולק"והקהילה ע

ההתפשטות המשמעותית של ההשכלה הגבוהה

בשיעור בישראל באה לידי ביטוי בעלייה ניכרת הסטודנטים הלומדים באוניברסיטות ובהקמת מכללות

שהחלה , התפשטות זו. המוסמכות להעניק תואר אקדמיהיא ללא ספק , בשנות התשעים של המאה העשרים

אחת המהפכות החשובות ביותר שחלו בחברה ששת המאמרים בקובץ הנוכחי מתארים את . הישראלית

ודנים ,השינויים שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה. בהשלכות של שינויים אלה על שאלת שוויון ההזדמנויות

בסוגיות של , כל אחד בדרכו, המאמרים השונים עוסקיםצדק חלוקתי על רקע התפשטות ההשכלה הגבוהה

ומנסים להבין את המשמעויות החברתיות של , בארץ .התפשטות זו

מגדר ולאומיות בתל אביב , נשים בשוליים, )2008 (רה ברנשטייןדבו / המנדטורית

. הוצאת יד יצחק בן צבי: ירושלים

הספר נשים בשוליים עוסק בשוליה החברתיים הספר . והמרחביים של תל אביב בתקופת המנדט

במצוקות היום יום של נשים , מתמקד בחייהן של מהגרות

: ודן באחד ממוקדי העירוניות, בודדות ושל אמהותהוא מציע . בים אליהבעוסקות בה וביחס הסוב, בזנות

–נקודת מבט חדשנית בהיסטוריה החברתית של ישראל ומשם אל קהילה עירונית המצויה , המבט אל השוליים

. בתהליכי התגבשות לאומיתמה ? אילו תפיסות של נשיות רווחו בקרב הציבור לגווניו

היכן סורטטו הגבולות '? פריצות'ל, נחשב לפגיעה במוסרוהפוליטיים במרחב העירוני ומה המוסריים , החברתיים

הספר נשים בשוליים ? הייתה משמעותם המגדריתתיקים , מסתמך על מגוון רחב של מקורות ארכיוניים

. כתבי עת בני התקופה וספרי זיכרונות, משפטיים הפלורליזם מסורות דתיות ואתגר: ל הסובלנות)ו(עתל , )2007 (שלמה פישר ואדם סליגמןעורכים /

מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ : באבי .המאוחד

במעוגנים , הספר מציג מקורות רעיוניים ותרבותיים

והעשויים לשמש תשתית במסורות הדתיות עצמן מאמרי הספר. לסובלנות ולדו קיום בין הדתות ובתוכן

בוחנים את המשאבים לסובלנות הן באסלאם ובנצרות ההיסטורי ובהקשר בהקשר בהקשר הכללי והן ביהדות

חשיבות הספר היא בזה שהוא מספק . הישראלילסובלנות גם לאותן חברות שלא מקבלות את משאבים

הנחות היסוד של הליברליזם החילונימשאבים אלו חשובים במיוחד . ואף ביקורתיות כלפיו

למלא תפקיד חשוב בחיים היום כאשר הדת ממשיכה זרחי העולםהחברתיים והפוליטיים של א, האישיים כמו גם בעימותים הרבים הצוברים תאוצה 21ה במאה

.בכל רחבי תבל

Clash of Identities: Explorations in Israeli and Palestinian Societies / Baruch Kimmerling (2008) , New York : Columbia University Press. Taking a fresh look at the past hundred years of shared Palestinian and Jewish-Israeli history, Baruch Kimmerling reveals surprising relations of influence between a stateless indigenous society and the settler-immigrants who would later form the state of Israel. Shattering our assumptions about these two seemingly irreconcilable cultures, Kimmerling composes a sophisticated portrait of one side's behavior and characteristics and the way in which they irrevocably shaped those of the other. Though the studies in this volume span a twenty-year period, Kimmerling remains focused on the clashes, tensions, and complementarities that link Jewish, Palestinian, and Israeli identities. Drawing on his command

of a vast body of sociological literature, Kimmerling explores the phenomena of reciprocal relationships between Jewish and Arab communities in mandatory Palestine; relations between state and society in Israel; patterns of militarism; the problems of jurisdiction in an immigrant-settler society; and the ongoing struggle of Israel to achieve legitimacy as both a Jewish and a democratic state. By merging Israeli and Jewish studies with a wealth of scholarship on Palestinians and the Middle East, Kimmerling introduces a unique conceptual framework for analyzing the cultural, political, and material overlap of both societies. A must-read for those concerned with Israel and the relations between Jews and Arabs, Clash of Identities is a provocative exploration of the ever-evolving, always-contending identities available to Israelis and Palestinians and the fascinating contexts in which they take form.

Transforming Kibbutz Research Trust and Leadership in the Rise and Decline of Democratic Cultures / Reuven Shapira (2008) , Cleveland: New World Publishing . The kibbutz society engendered voluminous literature. Dr. Shapira's new book argues that mostly these writings misunderstood essential aspects of the kibbutz. In particular, they did not treat the essentially non-democratic and unchanging higher echelons of kibbutz leaders and elites, and the numerous inter-kibbutz federative organizations and enterprises controlled by them. Nor did they fully grasp the fact that the kibbutz has always been integrated in the wider society and shared many of its norms and beliefs. The anthropologists who studied the kibbutz were profoundly affected by the ideological statements of their interlocutors and, even more so, by the manner in which the socialist work ethos was translated into practice. The book's thorough analysis and explanation of the kibbutz movement as a large social field with two very different sectors, kibbutzim and inter-kibbutz organizations, overcomes these mistakes, can help overcoming kibbutz crisis, and the use of kibbutz lessons for invigorating democratic work organizations elsewhere.

Available from Dr. Shapira, The Western Galilee Academic College, PO Box 2125 Acre, 24121, or: shapi_ra@gan.org.il

לסוציולוגיםמענקי מחקרפרסים ו

האגודה הסוציולוגית הישראלית גאה בנשיאה החדש

פרופסור סמי סמוחה

על זכייתו בפרס ישראל לחקר הסוציולוגיה 2008לשנת

מביאה גאווה וכבוד רב זכייתו בפרס ישראל .לאגודה הסוציולוגית הישראלית

אנו מאחלים לו עוד שנים רבות של עשייה מבורכת

ואפשרות צפייה הנימוקים להחלטה, נוסח ההודעה הרשמית

:בקישור בהענקת הפרס מופיעים באתר האגודה 1944=id?aspx.index/il.org.sociology-israel://http

מברכים מקרב לב

נעמי כרמון, הנשיאה היוצאת, הנהלת האגודה חברי האגודה ו

האגודה הסוציולוגית הישראלית מברכת

חבר האגודהאת

אורי רם' פרופ

" הגלובליזציה של ישראל"על זכיית ספרו 2008 ל בפרס שפירא

אורי רם ' המהדורה האנגלית של ספרו של פרופ

: הגלובליזציה של ישראלמאוניברסיטת בן גוריון Routledge (יהאד בירושלים'ג, אביב-מקוורלד בתל

זכתה בפרס יונתן שפירא לספר הטוב ביותר ) 2007הפרס הניתן מטעם . 2008בלימודי ישראל בשנת Association for Israel(האגודה לחקר ישראל

Studies (ערך בכנס האגודה נהוענק לאורי רם בטקס שהספר מציע מסגרת . 2008 במאי 19בניו יורק ב

פרדיגמת –פרשנית כוללת לניתוח החברה הישראלית כאשר במרכזו ניתוח ההתפצלות של –הגלובליזציה

: משלימות-החברה הישראלית לשתי מגמות נוגדות, חוקתית וקהילתנית, אתניתאזרחית ו, גלובלית ולוקלית

" וורלד'מק "-או במונחים המופיעים בכותרת הספר הספר בוחן בין השאר את החלות של ". יהאד'ג"לעומת

המושגים הבאים במציאות החברתית שהתהוותה , לוקליזציה- גלובליזציה: בישראל מאז שנות התשעים

-פוסט, מקדונלדיזציה, אמרקיניזציה, פורדיזם- פוסטהמהדורה העברית של הספר . ציונות-ציה ופוסטמודרניז

.)בהוצאת רסלינג (2005פורסמה בשנת

ISFהקרן הלאומית למדע .בן גוריוןאוניברסיטת , קי´פלדמן ג ♦

הדרכה בנושאי השואה והעבר : לספר עבר טראומאטיהיהודי עבור קהל צעיר במוזיאון יד ושם החדש

. ובמוזיאון היהודי בברלין ₪ 30,000: ים שנ3 .האוניברסיטה העברית, שטדלר נורית ♦

, ניסוח מחודש של דתיות: תמורות בפונדמנטליזם .מגדר וחברה אזרחית בחברה החרדית בישראל

₪ 86,000: שנים4

המכון הלאומי

לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות

המרכז האקדמי, ר אפרת נטר"ר אסתר בריינין וד"ד

.רופין שימוש במשאבים רפואיים אלקטרוניים באוכלוסיה

ניתוח של התאמה או פער בין : הבוגרת בישראל .המצוי לבין הנחוץ והאפשרי

. ₪ 240,000מענק מחקר בגובה

מכון קרן קיימת לישראל

לתולדות הציונות וההתיישבות ל"שמש ז-פרס על שם שמעון בן

ניתן לחיבור לתואר הס פרזכה ב , ר שלמה פישר"ד

מדיניים ורעיוניים , תהליכים חברתיים"בתחום דוקטורשכתיבתו הושלמה במשך ,"בישראל מאז הקמת המדינה

. השנתיים האחרונות ושנמצא כטוב ביותרעצמי ודמוקרטיה באידיאולוגיה - ביטוי" :כותרת העבודה

לאוניברסיטה הוגש, "הציונית הדתית הרדיקאלית . 2007לים העברית בירוש

. ₪ 10,000הפרס בסך

איגוד האינטרנטי הישראלי

, המסלול האקדמי המכללה למנהל, ליל רינאוי'ר ח"ד

.ס למדעי ההתנהגות"ביהיהאד 'ג: ישראל ברשת האינטרנט בעולם הערבי"

".? תרבותי-גלובלי או מנוף עסקי

חדשות לתואר שני לימוד תוכניות

*בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה) A.M. (תואר שני

התמחות בטכנולוגיה וחברה באוניברסיטת חיפה

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה שמח

עם התמחות . א.פתיחת תוכנית ללימודי מ לבשר על בטכנולוגיה וחברה

התוכנית החדשה תעניק לסטודנטים לתואר שני הבנה

, לין בין טכנולוגיה וחברהתיאורטית רחבה של יחסי הגומהגישה התיאורטית . עם דגש על חברות בנות זמננו

הדומיננטית הכללית במגמה תהיה ההבנייה החברתית של (Social construction of technology).טכנולוגיה

במסגרת המגמה נציג וניישם תיאוריות המתרכזות בתפקיד העיצוב של הסוכן החברתי ושל מבנים חברתיים בתהליך

בין , תכני המגמה יהיו. והשימוש של טכנולוגיות חדשות :השאר

Social)ההבניה החברתית של טכנולוגיה •

Construction of technology) . .סוציולוגיה של מדע וטכנולוגיה • .רשתות חברתיות וחברה, אינטרנט •דפוסי שימוש באינטרנט של קבוצות חברתיות •

.שונות .שרן החברתי והתרבותיטכנולוגיות פריון והק • .טכנולוגיה וסטאטוס חברתי, תרבות צריכה • .טכנולוגיה וארגוני עבודה • .הטמעת טכנולוגיות מחשב בארגונים •

לפרטים נא לפנות למזכירות החוג 04-8240995בטלפון

כפוף לאישור סופי של מוסדות האוניברסיטה*

*יהבסוציולוגיה ואנתרופולוג) A.M (.תואר שני

התמחות בפיתוח ארגוני מערכתי באוניברסיטת חיפה

מטרת התוכנית היא להקנות לתלמידים התמחות . בתהליכי שינוי ופיתוח של ארגונים ובייעוץ למנהליהם- הגישה התיאורטית המנחה תוכנית זו היא מערכתית

המדגישה תפיסה כוללנית של הארגון והסביבה , מבנית . הארגונית

מתודולוגיים ויישומיים, לימודים עיונייםהתוכנית כוללת -התוכנית כוללת לימודי הרחבה והעשרה במגוון תחומי

ידע התלמידים יחוו התנסות מעשית במסגרת מעבדות

וסדנאותמועדי הלימודים מותאמים לאנשים עובדים במשרה

מלאה

תנאי קבלה

זכאים להירשם לתוכנית בוגרי תואר ראשון במדעי . לפחות82גות שהשיגו ציון גמר של החברה וההתנה

, ת/פי הישגי המועמד- הקבלה לתוכנית תיקבע על . מבחן באנגלית וניסיון מעשי, המלצות

, המועמדים נדרשים להיות בעלי ניסיון מקצועי בניהול שנים 3בתפקידי מטה או בייעוץ ארגוני של , בפיקוד

. לפחות לאחר סיום התואר הראשון תואר בסוציולוגיה יחויבו בלימודי מועמדים שאינם בעלי

בהתאם , השלמה בטרם שיתקבלו ללימודים בתוכנית זו .לרקע ההשכלתי שלהם

נא לפנות למזכירות החוג , לפרטים בדבר הרשמה: לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה בטלפון

למידע נוסף על . 04-8249-506 04-8240-995 :יצחק סמואל' פרופ, תוכניתהתוכנית ניתן לפנות לראש ה

il.ac.haifa.soc@samuel 646-8249-04: או בטלפון כפוף לאישור סופי של מוסדות האוניברסיטה*

*בהגירה ושילוב חברתי) A.M (.תואר שני במרכז האקדמי רופין

ז האקדמי רופין המועצה להשכלה גבוהה אישרה למרכ

לפתוח את תכנית הלימודים בהגירה ושילוב חברתי לתואר . *M.A.שני

היא אחת התופעות המרכזיות הגירה בינלאומיתמדינות שונות בעולם . המאפיינות את העידן המודרני

לומדות להתמודד עם השינויים הדמוגראפיים המהירים ותיים החברתיים והתרב, המשפיעים על הרבדים הכלכליים

תופעת ההגירה בחברה הישראלית מהווה . בגבולותיהןכמעט . מרכיב חשוב בזהותה הקולקטיבית של המדינה

הם דור ראשון של , היהודית כיוםהמהאוכלוסיימחצית . מהגרים

צעד ראשון לקראת ריכוז התחום נעשה במרכז האקדמי - עם הקמת המכון מחקר להגירה ושילוב חברתי, רופין

Immigration And Social Integration IISI , הראשון בהצלחה גוברת 2005המכון פועל משנת . והיחידי בישראל

. והולכת וזוכה להוקרה מצד כל הגורמים הפועלים בתחוםהמכון שם לעצמו למטרה לקדם את ההוראה והמחקר

. בתחום הזהתכנית הלימודים למאסטר להגירה ושילוב חברתי פותחה

בינלאומיים בדומה לאוניברסיטאות מובילות לפי סטנדרטים טורנטו , סאן דייגו, אוקספורד(בעולם החוקרות תחום זה

לימודי ומקצועי , התכנית תספק צורך אקדמי מחקרי). ועוד . לתופעה מרכזית כלל עולמית זו

- הינה רב, תכנית הלימודים למאסטר שגובשה ברופין

בחברה תחומית ומשקפת את אחד התחומים המרכזייםכגוף אקדמי . המודרנית העולמית ובחברה הישראלית בפרט

בכוונתנו להביא , החוקר ומלמד נושאים אלו בישראל, מובילשפה ודו שיח בין אנשי מערכות , לפיתוח תפיסה כוללת

בראיות , חינוך, רווחה: ושירות לאנשי מקצוע בתחומים כגון . הפועלים כיום במנותק זה מזה, ועוד

ית הינה פיתוח ידע אקדמי רלוונטי וריכוזו מטרת התכנבמקביל להכשרת פרופסיה מקצועית שתשפר את איכות השירות ואת רמת האפקטיביות של המערכות השונות

. הפועלות בתחומים אלובאים , אנשי המקצוע העוסקים בהגירההתוכנית מיועדת ל

,קרימינולוגיה, פסיכולוגיה: כיום מתחומי ידע ספציפיים כגון

-הידע הרב במטרית מצוידיםאך אינם , 'וכוכלכלה , חינוךהתיאורטי והמעשי הנדרשת במערכות , תחומי

הוולונטריות והפרטיות , המוניציפאליות, הממשלתיותמיועדת לאנשי , M.A .-תכנית ה. המטפלות במהגרים

העלייה , מקצוע אשר כבר עובדים בתחום ההגירה . שתלב בתחום מרתק זהאו לאלו המעוניינים לה, והקליטה

משרדי : לב בארגונים כגוןתבוגרי התכנית יוכלו להשהסוכנות היהודית , הרשויות המקומיות בישראל, הממשלה

בתי , מוסדות להשכלה, ארגוני המגזר השלישי, וינט'והגנותני , ארגוני עולים, מוסדות תרבות, סים"מתנ, חולים . חוקרים ועוד, מנהלי מערכות, שירות בעל שם בתחום ,משה שוקד' פרופ התכנית עומד בראש

.מחקר העלייה והקליטה

22 ולומדים בו 2008המחזור הראשון החל בפברואר .סטודנטים

המתחיל ללמוד באוקטובר , ההרשמה למחזור הבא . בעיצומה, 2008

1-800-800-830: למידע נוסף על התואר

: ובאתר של המרכז האקדמי רופין בקישורaspx.758/pages/il.ac.ruppin.www://http

כפוף לאישור סופי של מוסדות האוניברסיטה*

בהתנהגות ארגונית ) A.M (.תואר שני בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה

ת נתניה בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמי

תכנית לימודים , *באישור המועצה להשכלה גבוהה, פותחתכנית ). ללא תזה(איכותית לתואר שני בהתנהגות ארגונית

הלימודים מעמיקה בתחום הטיפול בגורם האנושי בארגון ומקנה לבוגריה הבנה בניהול הכלכלי והאסטרטגי של

. הארגון בשילוב עם ידע ומיומנויות בתחומים התנהגותיים

אהרון צינר' פרופ:ראש התוכנית

:משך התכנית ) סמסטרים4במהלך (הלימודים יתקיימו במשך שנתיים

ימי הלימוד

הלימודים יתקיימו ביום שישי בשעות הבוקר ויום נוסף .צ והערב"במהלך השבוע בשעות אחה

:תנאי הרישום

בעלי תואר ראשון ממוסדות להשכלה גבוהה המוכרים . 1ועצה להשכלה גבוהה או בעלי תארים שווי ערך על ידי המ

. לפחות80בממוצע של , ל"ממוסדות ידועים בחויוכל לפנות , במידה והמועמד אינו עומד בתנאי הקבלה. 2

.ח והמלצות"בצירוף קו, לוועדת חריגים

: ניתן לקבל פרטים על תכנית הלימודים בטלפון 09-8607784 - רפי 09-8607813 - אריק

*.2443 חיוג מקוצר 1-800-225-771: או במרכז מידע il.ac.netanya.www: ובאתר המכללה

הענקת , המועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת התוכנית*

.התואר מותנית באישורה .פתיחת התכנית מותנית במספר נרשמים מינימאלי**

וקטורים חדשים לסוציולוגיהד

האוניברסיטה העברית

היבטים תרבותיים בפרסומת - אביבית אגם דאלי .ייצוגי הנוף הפתוח :הישראלית

אוניברסיטת חיפה

: שיח זכויות חברתיות וצדק חלוקתי בישראל - ריקי שיו מאבקים סימבוליים ובריתות פוליטיות בשדה

.האינטלקטואלי

הצעות עבודה

Tenure-Track Position at the Department of Sociology and Anthropology, The Hebrew University of Jerusalem

The Department of Sociology and Anthropology seeks to fill at least one tenure-track position beginning October 2009. The position is open to all specializations in Sociology, Anthropology, Demography and Organization Studies. A demonstrated capacity to publish high-quality work in prestigious venues is critical. Applicants with insufficient publications may be encouraged to defer their candidacy and apply for a post-doctoral fellowship. Applicants should submit an academic biography, CV, and at least three letters of recommendation. Application materials should be submitted directly to the chair of the department: Professor Gad Yair Department of Sociology and Anthropology, Hebrew University, Mt. Scopus, 91905 Jerusalem msyairg@mscc.huji.ac.il Applications should be submitted as soon as possible and no later than September 30 2008. We expect to notify candidates by the end of 2008 whether they have been endorsed by the department. Final approval of appointments is expected by March 2009. For more information about our department please visit http://sociology.huji.ac.il

-אוניברסיטת בר, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מחפשת מועמדים למשרה אקדמית התחלתית , אילן

. 2009החל מאוקטובר , ע"לשנת הלימודים תש

על המועמדים להיות בעלי תואר שלישי בסוציולוגיה או ויכולת מוכחת בפרסום , ניסיון בהוראה, בתחומים קרובים

. ל"אקדמאיות בארץ ובחובבמות עדיפות תינתן למועמדים העוסקים במחקר כמותי בתחומים

מדינת הרווחה ומשאבי , עולם העבודה, ארגונים: הבאים . אנוש

: להגשת מועמדות יש לשלוח

עותקים מהפרסומים , קורות חיים כולל רשימת פרסומיםפרופיל אקדמי קצר , או פרק מסכם מעבודת הדוקטורט/ורשימת , כולל תכניות מחקר עתידיות) ני עמודיםעד ש(

כולל שיוך (שמות של שלושה ממליצים , קורסים אפשריים ). אקדמי וכתובות אי מייל

, עבור ראש המחלקה30.9.2008פניות יש לשלוח עד :לכתובת, פרופסור לריסה רמניק

, אילן-אוניברסיטת בר, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה . 52900, רמת גן

לשאלות אפשר לפנות לפרופסור רמניק בכתובת il.ac.biu.mail@remenl

*********************************** ה/ליחידת המחקר במכללת סמינר הקיבוצים דרוש

ת/חוקר

או במהלך (ת תואר שלישי /בעלת להיות /על המועמדיש לשלוח קורות שרה חלקיתהמ. רקראת התואלימודים ל רק פניות : il.ac.smkb@skb_research ל"חיים לדוא

מתאימות תיעננה

*************************** במדור מעודכנותהצעות עבודה נוספות

הצעות עבודה באתר האגודה בקישור

2173=returnID&1953=id?aspx.index/il.org.sociology-israel://http

ות לעדכן הצעות /האגודה מזמינה את החברים: עבודה חדשות באמצעות המייל

il.ac.colman.hdq@liatmi

2008 דצמברגליון

המערכת מזמינה , לקראת הגליון הבא של המידעוןאת חברי האגודה לשלוח מאמרים והודעות

, קולות קוראים לכתבי עת, כנסים: בנושאים הבאיםהצעות עבודה , פרסום ספרים סוציולוגים חדשים

עד לתאריך לסוציולוגים וזכיה במענקי מחקר האגודה הסוציולוגית : לכתובת08.1.11

המסלול , החוג למדעי ההתנהגות, הישראלית. ד.ת, 7יצחק רבין ' שד, האקדמי המכללה למנהל

:ל"בדוא או 75190 ראשון לציון 25073il.ac.colman.hdq@liatmi .

היגולויצוס - israel-sociology.org.il · 4 היגולויצוס ונדמעמ לש...

Documents

ךוניחה דרשמ 95 לש ןתמורת קבאמב...

oven bq1 d4t093. trns · 2014-01-19 · 2.samsung...

׳הירחא׳ אבש ןדיעה לש...

תושה...

הימיכה בצקב היגרנא - technion fileאובמ...

21םיבלשמ םירוהל תוצלמה...1 21םיבלשמ...

autocad 2018 basic - teamcad.co.il · autocad 2018 basic...

heartsine samaritan pad...ג"קא תועצמאב בצק...

םוי סכט ןורכיזה האושל הרובגלו -...

c תפשב תונכתל אובמ -...

9 shabbat meoutsav ed1 - קרן תל"י · ישיש...

מצגת של powerpoint · םיטלוב םיעוריא–...

יטב לש הנמוי bettys tagebuch...)sandowitz(...

המחקר המלא 614 · לש םייחה תוכיא תא...

1067 יכרדב תוחיטבהו הרובחתה דרשמ ·...

ןוגראב םירבשמ לוהינ - deloitte us ·...

כתב העת 'יד ושם - ירושלים' · תא...

דומיל ירמוח - project-tnp.eu fileיללכ קלח...

חספ לש הדגה -...

לש ףרוחה ףסוא - ynetprdupl02.ynet.co.il ›...