משפט אייכמן מיועד לתלמידי חטיבות הביניים

העליונותוהחטיבות

ראשוןחלק שבין לכידתו השלבים

אייכמן של אדולף לבין והבאתו לארץ

המשפטפתיחת

חלק שני העדים , המשפט

והחברה הישראלית

חלק שלישי עם התמודדות

רוצחשל דמותו

חלק ראשון

אדולף אייכמן שבין לכידתו של השלבים

המשפטלבין פתיחת והבאתו לארץ

שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ עד פתיחת המשפטהשלבים

עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי "

אדולף ,הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים

למה שהם קראו בשם , האחראי יחד עם ראשי הנאצים, אייכמן

השמדת שישה –כלומר ', הפתרון הסופי של בעיית היהודים'

אדולף אייכמן נמצא כבר במעצר . מיליונים מיהודי אירופה

ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית , בארץ

"ובעוזריהםדין בנאצים

.1291' עמ, (1960במאי 23) 29, דברי הכנסת, גוריון-בןדוד

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

ותחושות לכידתו של אייכמן והבאתו לישראל עוררו סערת רגשות רבה בחברה הישראלית :מעורבות

האנשים שסבלו . היו תושבים בכרך שלי שהיו המומים שעות רבות"

אך בתוך כך נפתחו צלקות . היה להם רגע עמוק של סיפוק. והוכו

צר ... נתעורר מחדש, כל מה שניסו לשכוח ולהשכיח במשך שנים. ופצעים

יסבלו בחודשים , חפים מפשע וקורבנות הפשע, אך אנשים רבים, לי לומר

–הסקרנות , הסיפוק, התדהמה. יותר שיסבול הצורר... הקרובים

"ימים קשים לפנינו. חולפים

1960במאי 27, הארץ

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

:מתוך מכתבי אזרחים לעיתונים השונים אפילו , בבת אחת ניעורו בנו כל רגשי הזוועה הרוחשים בלבנו"

כל הכאב , משתדלים אנחנו יומיום לדחותם אל פינות חבויות שבנפש

, לעיתים, כל הסיוטים הכבדים הלוחצים עלינו, התוסס בלבנו ללא מרפא

".אחים ואחיות שהובלו לכבשנים, אימהות, לזכר אבות, יום ולילה

1960במאי 24', למרחב'

לא עצרתי כוח להתאפק ולשתוק מבלי לצרף קולי לקול ההמונים "

שוב הרגשנו מהם כבודה וגדולתה של מדינה ... המברכים אותך כיום

את הכוח לשאת את ' לך הייתן . לקחנו את גורלנו בידינו... ריבונית

".ההוד שבאימה

,1960במאי 25, גוריון-התכתבות בין רבקה גובר לבן

ארכיון בן גוריון

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

:מתוך מכתבי אזרחים לעיתונים השונים : נהפוך הוא. אינני מצפה שהמוני העם הצוהלים יבינו לדברי הבאים"

אך מכוונים הדברים לאלה שהשמחה אינה נוטלת מכוח , עוד מעט וסקלוני

העברת אדם במעצר בלתי חוקי אל מעבר לגבולות פירושה ... שפיטתם

...."חטיפת אדם

הארץ ,וגנאראריה

–טוב ? לתלות אותו... איך להעניש אותו, ואם זה באמת האיש"]...[

אבל מה בעד אשתי . לתלות אותו בעד הבנים שלי שנספו במחנה גרוס רוזן

מה בעד אבי ? מה בעד גיסי שמת מעבודת פרך? ס"שנהרגה על די אנשי ס

ומה בעד מותם של שישה ? ולא חזר הביתה מאוטהאוזןשנלקח למחנה ריכוז

? מיליונים יהודי אירופה שהושמדו במישרין או בעקיפין על ידו

יותראולי , לא, לא. האיש הזה אפשר לתלות רק פעם אחתאת

".אייכמןיתברר שנפלה כאן טעות והנתפס אינו טוב אם

'על המשמר'

דיון

.לישראלולהבאתו להסביר את התגובות המעורבות ללכידתו של אייכמן נסו

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

הביעו את מורת רוחן מהבאת , ובראשן ארצות הברית וארגנטינה, רבות בעולםמדינות

. אייכמן לישראל ומכוונת ממשלת ישראל להעמידו לדין בפני בית משפט ישראלי

, נירנברגמי שהיה התובע הראשי במשפטי , טיילור טלפורדהמסתייגים היה גנרל בין ואין אייכמן נמצא בארץ , הפשעים שבהם נאשם אייכמן לא בוצעו בישראל" ,לדבריו (1' עמ, 1960במאי 26, דבר)" .החופשימרצונו

הצטרף לדעתם של אישים בעולם והציע לא , גולדמןנחום , הציוניתההסתדרות נשיא

.לאומי מיוחד-אלא להקים לצורך זה בית דין בין, לשפוט את אייכמן בבית משפט ישראלי

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

במכתב ששלח . גוריון כניסיון לפגוע בריבונותה של ישראל-זו התפרשה בעיני בןהצעה

:כותבהוא נחום גולדמן ר "לד

, עיתונאים אמריקאים שלא סבלו מזוועות הנאצים" ]...[

כביכול ולשלול זכותה של ' אובייקטיבים'מותר להם להיות

אולם השואה . ישראל לשפוט אחד מגדולי הרוצחים הנאצים

שהמיטו הנאצים על עם ישראל אינה חלק ממעשי הזוועה שעשו

אלא פרשה מיוחדת שאין דומה לה ]...[ הנאצים בעולם

הרשות הריבונית היחידה של , וחובת מדינת ישראל]...[

, לגולל במיוחד פרשה זו בכל היקפה ונוראותיה, היהודים

בלי כל התעלמות מהפשעים האנושיים האחרים של המשטר

"]...[הנאצי

עובדעם , כרך שני, מדינת ישראל המחודשת ,בן גוריוןדוד

.650' עמ, 1969, אביבתל

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

:וכתבהפילוסוף מרטין בובר טען נגד עריכת המשפט בארץ

אין אנו רוצים שהצורר יביאנו לכך שנעמיד תליין "

ואם נעשה כן יהיה בכך משום ניצחון הצורר , מתוכנו

שונאי ישראל בכל . עלינו ואין אנו רוצים בניצחונו זה

שהרי הוצאה לפועל של . העולם רוצים שנלכד במלכודת זאת

פסק דין מוות תניח בידיהם את האפשרות לטעון כי נרצה

ששולם לעם היהודי כופר דם על הדם , עוונם של הנאצים

אל ניתן ידינו לכך אל ניצור אפשרות וצל של . ששפכו

רושם כי ניתן כופר קורבנם של ששת המיליונים על

"העלתו לגרדום של רשע זהידי

.160' עמ, 1991ירושלים , המיליון השביעי ,שגבתום

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

דיון ? המשפטמה היו מטרות •

?בארץמה הם הטיעונים נגד עריכת משפט זה •

המשפטלבין פתיחת שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ השלבים

העדים והחברה הישראלית, המשפט

10.04.1961 העם בבית נפתח ,1961 באפריל בעשרה

.אייכמן אדולף של משפטו בירושלים

עמדה שבמרכזו הראשון המשפט זה היה

זאת .וגווניה שלביה על אירופה יהודי שואת משפט דוגמת ,קודמים למשפטים בניגוד מקום היהודים סוגיית תפסה שבו ,נירנברג

.שולי

:שניחלק

המשפט העדים

החברה הישראלית

העדים והחברה הישראלית, המשפט

לשם כך נבחרו . המלחמההתביעה שמה דגש רב על סיפורי העדים וקורותיהם בתקופת ולסיפורם לא היה קשר ישיר , אייכמןאת לא פגשו מעולם מרביתם , עדיםמאה ועשרה

בחר לבסס את המשפט בעיקר על עדויותיהם למרות הבעיה המשפטית האוזנר. למעשיו . בעניין

הנה עמדו בירושלים כמאה איש על דוכן העדים וגוללו את קורות "

הרי שניתן לרדת לעמק הבכא . העולם כולו האזין להם. השואה לפרטיה

היא . השואה נעשתה על ידי כך נתפשת ומוחשית יותר. ולהסתכל בו

חדלה להיות חלום בלהות שאדם רוצה להתנער ממנו במהרה ולחזור אל

."המציאות

.7' עמ, 1988א "ת, עם עובד, השואה בראי המשפט ,האוזנרגדעון

דיון

?משפטיים אחרים בישראללתהליכים במה היה שונה משפט זה ביחס

העדים והחברה הישראלית, המשפט

:שניחלק

המשפט העדים

החברה הישראלית

העדים והחברה הישראלית, המשפט

: עלו העדים וסיפרו מעל הדוכן את שאירע ליהודים תחת השלטון הנאציאחד -אחד . גטו אחר גטו ומחנה אחר מחנה, מדינה אחר מדינה

. ובתוך כך לסמלה של שואת יהודי אירופה, מהעדים הפכו לסמלו של המשפטחלק

העדים והחברה הישראלית, המשפט

:מתוך עדותו של אברהם אביאל

.הלכנו אלף איש. ת

?מצאת את עצמך על יד אמך. ש

.והילדים אמאהלכנו , הלכתי עם אמי. ת

?באמצע ואתה ואחיך משני הצדדים אמא. ש

.כך הלכנו. אחי משמאלה, אני מימינה, כן. ת

?אמאמה אמרה . ש

.נמות כיהודים". שמע ישראל"תגידו . ת

?"שמע ישראל"וכל העדה הלכה ואמרה . ש

הייתה לי . אבל באי רצון, אמרתי אחריה. כן. ת

הביאו אותנו לשוק שהיה . התנגדות פנימית לזה

הכריעו אותנו על הברכיים עם הראש , באמצע העיירה

מי שהיה מרים ראש . אסור היה להרים ראש. למטה

, כמובן. היה מקבל או כדור בראש או מכות במקלות

. בדרך לשם ראינו שמי שהתרשל בהליכה נורה במקום

אני לא , אולי יותר, ישבנו במרכז העיירה כשעה

לא , דיברו לפנינו. יכול להעריך בדיוק את הזמן

איך אפשר : מחשבותיי היו. קלטתי מה אמרו לנו שם

?איך אפשר לצאת מזה, לברוח

העדים והחברה הישראלית, המשפט

:בייבסקימתוך עדותו של משה

תיאר את זוועות מחנה ]...[ בייסקיר משה "ד

שאלתי הלמה בו : "שליד קראקוב פלאשובהעבודה

האיש החזק . עווית כאב הופיעה בפניו. כמכת אגרוף

שתיאר במשך שעה ארוכה ללא סימני , והנמרץ

התרגשות חיצוניים את הזוועות שעברו עליו וסירב

בייסקי". ביקש כעת שיוגש לו כיסא, להעיד בישיבה

הייתה בכל זאת : "]...[ השיב לו בקול חנוק

הגרמנים אמרו שהם זקוקים . אנשים עבדו. תקווה

אינני ]...[ ? מי יודע? שמא: חשבנו. לכוח עבודה

כי אינו קיים , יכול לתאר היום את רגש הפחד ההוא

ולכן אינני יכול להעביר למישהו את , בי עוד

הייתה אמונה שהמלחמה בכל זאת ]...[ תחושתו

? איש 15,000האם היינו צרכים לסכן . תסתיים פעם

]...[ התנאים של אז אינם ניתנים היום לשחזור

?לאן יברח היהודי]...[ ? לאן –ואם ללכת

העדים והחברה הישראלית, המשפט

:יוסלבסקהשל רבקה מתוך עדותה

, ראינו אנשים ערומים, כשהגענו למקום]...[

היו נפרדים לשלום והאמהותההורים . מופשטים

. האיצו בנו אל הבור, אותנו הובילו... מילדיהם

הוא , אבי לא רצה להתפשט כליל. כבר היינו ערומים

קרעו מעל גופו את ... נשאר בבגדיו התחתונים

אחר כך הגיע ... אני ראיתי. הבגדים וירו בו

הרגשתי . נפלתי לבור ולא הרגשתי דבר. ]...[ תורי

חשבתי . איזה משקל עלי, שאני מרגישה איזה כובד

אני מרגישה , עם כל מותי, אבל בכל זאת, שאני מתה

. כי נפלו עלי אנשים, הרגשתי שאני נחנקת. משהו

. התחלתי מתנועעת. הרגשתי שאני טובעת

אני שומעת את , אני נחנקת. שאני חיה, הרגשתי שאני יכולה לנוע

לא היו לי . אחנקאבל נאבקתי ונאבקתי שלא , עוד אדם נופל, היריות

והנה פתאום אני מרגישה שבכל זאת אני עולה ומתרוממת מעל . כוחות

מושכים אותי , שורטים, נושכים, אני רואה אנשים סוחבים. האחרים

עליתי ולא . בכל זאת אני בשארית כוחותיי עולה כלפי מעלה. למעלה

]...[.הכרתי דבר

:שניחלק

המשפט העדים

החברה הישראלית

העדים והחברה הישראלית, המשפט

עד אשר באו העדים והסבירו לנו "...

' שלא היה שם'מחדש כמה קשה לאדם

ואנו התחלנו להבין . להבין מה היה שם

את הדברים לא מתוך ההפשטה הכוללת

אלא מתוך הסיפורים ', קשה היה להתנגד'

ככלות , אשר הותירו אותנו, המפורטים

אשר , קרובים למצב השיתוק המוחלט, יום

"בו היו שרויים הללו ללא הרף

גוריהסופר חיים

הניצוליםמשפט אייכמן שינה את התייחסותה של החברה הישראלית אל השואה ואל

, הקיבוץ המאוחד, מול תא הזכוכית ,חיים גורי

.248' עמ, 1962, ישראל

העדים והחברה הישראלית, המשפט

עולים –הניצולים לא היו עוד מהגרים "

אלא אנשים עם , מספר מסגיר על הזרוע שלמקצתם

שמות ועם היסטוריה ייחודית שלפתע היה רצון

לשמוע אותה ולאמץ את המספר , עז לחדור אליה

הניצולים הפכו באחת . אותה אל ליבו של העם

לחלק הטוב ביותר שבעם , למורשת –מגולה

שהישראלים אינם חריגה ממנו אלא חלק , היהודי

המשפט סימן צומת דרכים מכריע . המשכו, ממנו

, בחברה הישראלית[ של הניצולים]בהשתלבותם

אלא שהמשפט לא היה ראשיתו של התהליך אלא

"במידה רבה שיאו

:בתוך, "שנה 40מקץ והישראלים משפט אייכמן ", יבלונקהחנה

.31-24מ "ע, 2001ירושלים , יד ושם, 41, בשביל הזיכרון

דיון

מה אפיין את היחסים בין ניצולי השואה לחברה , יבלונקהחנה על פי דבריה של •מדוע לדעתכם היה כל כך קשה לחברה הישראלית ? הישראלית שלפני המשפט

?להתמודד עם נושא השואה בשנים הראשונות לקיומהמה בחוויית המשפט הביא לשינוי ביחס לניצולי , חיים גוריפי דבריו של הספור על •

?השואה

העדים והחברה הישראלית, המשפט

:חומרי קריאה מומלצים

אדולף אייכמן• האוזנרגדעון • הלשכה המרכזית להגירת יהודים• מחשבות והרהורים שלושים שנה אחרי משפט אייכמן –גבריאל בך • משפט אייכמן והחברה הישראלית – יבלונקהחנה •