מאיפה זה בא...

המקור לפתגמים ומטבעות לשון)בתנ"ך ובתלמוד(

מקור הביטוי:מקורו של הביטוי הוא בסיפור המופיע בספר דניאל שבתנ"ך.

הופיעה )בנו יורשו של נבוכדנצאר(במשתה שערך בלשאצר, מלך בבל לפתע כתובת בארמית ובאותיות עבריות על קיר הארמון. אף לא אחד מאורחי המשתה יכול היה לפענח את הכתובת, ובלשאצר ציווה להביא את דניאל היהודי שישב בכלא, ואשר נודע ביכולתו

מנא מנא תקל המאגית. דניאל קרא את הכתובת שעל הקיר: " שקל האל את שנות מלכותך , מנה", ופיענח אותה לאמור: ופרסין

פרסולכן ממלכת את ערכה ונמצאת חסר )=פישלת( )תקל, בארמית(תירש את ממלכתך. ואכן, בלשאצר היה המלך האחרון של בבל,

)= סופה של מלכות בבל היה לפני שמלכותו נפלה בידי פרס ומדי. כתוב על הקיר(....

ספר דניאל, פרק ה'( )מקור:

= היו סימני אזהרה הכתובת על הקירמקדימים

המשך ההסבר בשקפים הבאים

) בכחול ) המודגש הקטע של מארמית :תרגום . המלך היכל קיר על הנברשת מול אל וכתבו אדם יד אצבעות יצאו שעה באותה

תרגום מארמית: )של הקטע הצבוע(וזו הכתובת הרשומה: "מנא מנא, תקל ופרסין".

ב'  בלשאצר מלכא, עבד לחם רב, לרברבנוהי, אלף; ולקבל אלפא, חמרא שתה.א'י הנפק נבוכדנצר אבוהי, הבא וכספא, ד בלשאצר אמר בטעם חמרא, להיתיה למאני ד

י בירושלם; וישתון בהון, מלכא ורברבנוהי, שגלתה, ולחנתה.....  בה ה'מן-היכלא די יד-אנש, וכתבן לקבל נברשתא, על גירא שעתה, נפקו )נפקה( אצבען ד

י מלכא י-כתל היכלא ד י כתבה.  ד אדין מלכא זיוהי שנוהי, ו'; ומלכא חזה, פס ידא דא לדא נקשן.  ... ענה מלכא ז'ורעינהי יבהלונה; וקטרי חרצה משתרין, וארכבתה ד

י-יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני, ארגונא ילבש י כל-אנש ד ואמר לחכימי בבל, דוהמנוכא )והמניכא( די-דהבא על-צוארה, ותלתי במלכותא, ישלט.

י רשים: כה נה, פשר-מלתא:  מנא--מנא מנא, תקל ופרסין  ודנה כתבא, ד .  כו דיר.  כח פרס כזמנה-אלהא מלכותך, והשלמה.  תקל תקילת במאזניא, והשתכחת חס

באדין אמר בלשאצר, והלבשו לדניאל כטפריסת, מלכותך, ויהיבת, למדי ופרס.  י-להוא שליט תלתא ארגונא, והמנוכא )והמניכא( די-דהבא, על-צוארה; והכרזו עלוהי, ד

אה(.  לבמלכותא.  בה, בליליא, קטיל, בלאשצר מלכא כשדיא )כשד

= היו סימני אזהרה הכתובת על הקירמקדימים

/ משתה בלשצאר(1606-1669)ציורו של רמברנט - האורטוריה "משתה בלשצאר" / ג'ורג' CD)הציור של רמברנדט ההולנדי, ע"ג עטיפת

הנדלפרידריך The Feast of Belshazzar )בקריאה מלמעלה למטה(

מנא מנא תקל ופרסין

ממתוסננקפיאאלרן

= היו סימני אזהרה הכתובת על הקירמקדימים

DanielBut Him, the God whose hands upholds thy life,And in whose high dispose are all thy ways,Thou hast not glorified, but hast blasphem'd.From Him the hand was sent, by His appointmentThese words were written:MENE, MENE, TEKEL, UPHARSIN, which I thus interpret.MENE: the God, whom thou hast dishonour'd,The days hath number'd of thy reign, and finish'd it.TEKEL: thou in the balances art weigh'd,And art found wanting.PERES: thy kingdom is divided,And to the Medes and Persians given.

44קטע מספר מתוך האורטוריה

"בלשצאר"שהלחין הנדל.

ליבריתCharles Jennens

הקטע המדובר

Georg Friedrich Händel BELSHAZZAR

= היו סימני אזהרה הכתובת על הקירמקדימים

; ופקדתי ירושלים בנרות אחפש את והיה בעת ההיא, יב': צפניה פרק אייטיב יהוה ולא , האמרים בלבבם, לאשמריהם הקפאים עלעל-האנשים,

והיה חילם למשסה, ובתיהם לשממה; ובנו בתים, ולא ישבו, ונטעו יג ירע.  יהוה הגדול, קרוב ומהר מאד; קול קרוב יום ידיינם.  כרמים, ולא ישתו את

ום ההוא:  יום צרה ומצוקה, טויום יהוה, מר צרח שם גבור.  יום עברה, הי ומשואה, יום חשך ואפלה, יום ענן וערפל.  יום שאה

= השתדל מאוד למצוא...חיפש בנרותקופא / שוקט על

= תקוע. שמרן.שמריו

יא , ירמיהו, מ"ח הורק , ולאשמריו שקט הוא אל שאנן מואב מנעוריו, וכלי, ובגולה לא הלך; על-כן, עמד טעמו בו, וריחו, לא נמר. מכלי אל

מי-אתה הר-הגדול לפני זרבבל, למישר; ז זכריה, פרק ד'. תשאות, חן חן לה.  האבן הראשהוהוציא, את

= גורם מרכזי ומשפיע. אבן הראשה

בזמן העתיק היו הקשתות בנויות מאבנים או מלבנים, שסותתו או נלבנו באופן שחלקן העליון יהיה רחב מן

התחתון, כדי שיילחצו זו אל זו בכל שטחן בתוך המבנה המעוגל. אך אם בונים קשת מלבנים רגילות,

מסדרים אותן בצורת מניפה וממלאים במלט את המרווחים שבין קצותיהן העליונים.

את הקשת בונים על פני פיגום עץ, המחזיק את האבנים או הלבנים במקומן עד שתושלם מלאכת

את שני בניית הקשת והיא תוכל לשאת את עצמה. חלקיה של הקשת בונים מן הבסיס כלפי אמצעה

אבן עד שהם נפגשים באבן מרכזית הנקראת אבן זו גדולה ובולטת משאר אבני הקשת .הראשה

ושונה אף בצורתה. אבן זו היא האחרונה שמניח הבנאי לאחר השלמת שני צדי הקשת. נוסף על

תפקידה ההנדסי משמשת אבן הראשה כאלמנט קישוטי. מטרת הקשת היא להקל בנשיאת הקיר שמעל לפתח )דלת או חלון( כך שהעומס מועבר מלמעלה ומתחלק בין שני קירות מעברי הפתח.

ושבת לבטח, האמרה בלבבה, טו ':צפניה פרק ב אני זאת העיר העליזה, היל עובר עליה, ישרק יניע ידו.  ; איך היתה לשמה, מרבץ לחיהואפסי עוד כ

מצור; ואצפה, לראות משמרתי אעמדה, ואתיצבה על עלא ':חבקוק פרק באמר, כתב חזון, ובאר ב תוכחתי.  בי, ומה אשיב, על מה ידבר ויענני יהוה, וי

, ויפח לקץ ולא יכזב; עוד חזון למועד כי ג על-הלחות למען ירוץ, קורא בו.  ישרה נפשו בו; הנה עפלה, לאד בא יבא, לא יאחר.  אם יתמהמה, חכה-לו כייק, באמונתו יחיה .  וצד

...אין עוד מלבדי =אני ואפסי עוד

טרם הגיעה השעה =עוד חזון למועד .לכך

לא דובים ולא יערספר מלכים ב', פרק ב'

רך, ונערים קטנים יצאו מן-העיר, )אלישע(, ויעל משם כג בית-אל; והוא עלה בדאמרו לו, עלה קרח עלה קרח.  ויפן אחריו ויראם, ויקללם בשם כדויתקלסו-בו וי

בים, מןיהוה; כה, ותבקענה מהם, ארבעים ושני ילדים.  היער ותצאנה שתים דוילך משם, אל-הר הכרמל; ומשם, שב שמרון. 

)ויכוח על הנס המתואר לעיל(: תלמוד בבלי, מסכת סוטה"ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים".

רב ושמואל: חד אמר: 'נס', וחד אמר: 'נס בתוך נס'.)יער היה, ; - יער הוה דובים לא הוו)זה שאמר שהיה כאן נס(מאן דאמר נס

דובים לא היו(

לא יער הוה - )זה שאמר שהיה כאן 'נס בתוך נס'(מאן דאמר 'נס בתוך נס' .ולא דובים הוו

היה" יער לאדובים ולא

היו"

= לא היה ולא נברא. כל אלה דברי שקר.

; ולב נמס בוקה ומבוקה, ומבלקה יאנחום, פרק ב': , פיק ברכיםווחלחלה בכל-מתנים, ופני כלם, קבצו פארור. 

בוקה = מבוקה = שממה, ריקנות. מבלקה = מבלקת =הרוסה, פרוצה.

בוקה ומבוקה .חורבן והרס רב =ומבולקה

... ויכל חירם, לעשות מ : מלכים א', פרק זאת-כל-המלאכה, אשר עשה למלך שלמה, בית

מאיהוה.  דים שנים, ו תרת עמ ת הכ אשר על גלראש העמודים שתים; והשבכות שתים - לכסות

תרתאת שתי , אשר על ראש העמודים.  גלות הכ ואת-הרמנים ארבע מאות, לשתי השבכות- מב

שני-טורים רמנים, לשבכה האחת, לכסות את שתי תרת , אשר על-פני העמודים.  גלות הכ

. הבניין - עמוד את המקשטת בכותרת הנמצא הכדור הכותרת גולת

שיא האירוע, הדובדבן =גולת הכותרת ...שבקצפת

שני עמודי המקדש )הנקראים על שם יכין ובועז(ושתי גולות הכותרות שעליהן.

ה אמר אדני יהוה, כי הרחקתים בגוים, וכי טזיחזקאל פרק י"א: לכן אמר, כש מעטהפיצותים בארצות; ואהי להם ל , בארצות אשר-באו שם. מקד

יחזקאל, פרק ט"ז:, מפני כלמתך בכפרי לך פתחון פה למען תזכרי ובשת, ולא יהיה-לך עוד סג

לכל אשר עשית, נאם אדני יהוה.

': "ואהי להם למקדש מעט" אמר רבי יצחק אלו בתי גמרא, מסגת מגילה, פרק דכנסיות ובתי מדרשות שבבבל.

בית כנסת =מקדש מעט

הזדמנות נוחה =פתחון פה ...לטעון

':נחמיה פרק געד-נגד, קברי דויד, אחריו החזיק, נחמיה בן-עזבוק, שר, חצי פלך בית-צורטז רים. ועד יה, ועד בית הגב אחריו החזיקו הלוים, רחום בן-בני; יז  הברכה העשו

אחריו החזיקו אחיהם, יח  פלכו. על-ידו החזיק, חשביה שר-חצי-פלך קעילהי בן-חנדד, שר, חצי פלך קעילה.  ויחזק על-ידו עזר בן-ישוע, שר יטבו

קצע. ה שנית:  מנגד, עלת הנשק המ החרה החזיק אחריו כ  המצפה--מדה שנית:  מן-המקצוע הן עד ברוך בן-זבי )זכי(, מד פתח בית אלישיב, הכ

הגדול. 

המשיך וחיזק את דבר =החרה החזיק קודמו

ד ו ג מ א

י הוי, בצע בצע רע--לביתו:  לשום במרום קנו, להנצל מכף-רע. ט חבקוק פרק ב',; וכפיס, אבן מקיר תזעקכי יאיעצת בשת, לביתך; קצות-עמים רבים, וחוטא נפשך. 

מעץ יעננה. 

קריאה נגד עוול משווע =אבן מקיר תזעק

ליל שרב/ ריקי גל: מתי כספילחן: נתן זך, מילים

אם עוד לא זעקהאבן מקיר תזעק / עיר תפצח בשיר / אם עוד לא שרה.תייר במלון / אישה הרה / קצין בכיר.

כפיס עץ

':איוב פרק לח ידיהם, למה לי;     ב .עלימו, אבד כלח  גם כ

התיישן =אבד עליו הכלח

:תהילים, פרק קמ"ו  תצא רוחו, ד אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם, שאין לו תשועה.  ג

ום ההוא, .אבדו עשתנתיוישב לאדמתו; בי

נבוך, התבלבל =אבדו עשתונותיו

. מחשבות = עשתונות

':איוב פרק לון, אבן; טז ה אמר אדני יהוה, הנני יסד בצי חן לכן, כ פנת אבן ב

אמין, לא יחיש. יקרת, מוסד מוסד המ

אמת מידה, קריטריון =אבן בוחן

– בראשית רבהמדרשקר, ויחבש את " שני נעריו אתו, ואת יצחק בנו" חמרו, ויקח את וישכם אברהם בב

אהבה מקלקלת את השורה. כמה עבדים וכמה שפחות היו - )בראשית כ"ב(יק, והוא בעצמו חבש את חמורו, ללמדך זריזותו ]בראשית לו לאותו צד

רבה נה[.

האהבה מקלקלת את השורהאהבה לאחר עשויה להטותו משורת =

הדין

.) ... הנוהל = ) פי על הפרוטוקול פי על להתבצע שאמור מה הדין שורת השורה ... הדין משורת לפנים כלפיו לפעול עשוי הוא אחר מישהו אוהב אדם בו במקרה

... , , לרחם לחוס פינות לעגל

דו הבית טיהוה, אלי לאמר.  יהי דברחזכריה, פרק ד'. ידי זרבבל, יס כי מי בז, ליום י יהוה צבאות שלחני אליכם.  וידיו תבצענה; וידעת, כי הזה

אלה; עיני יהוה, האבן הבדיל ביד זרבבל, שבעה קטנות, ושמחו וראו אתיתים ואען, ואמר אליו:  מה יאהארץ.  המה משוטטים בכל שני הז

ואען שנית, ואמר יב .  האלה, על ימין המנורה ועל שמאולהיתים, אשר ביד שני צנתרות הזהב, המריקים מעליהם, אליו:  מה שתי שבלי הז

אמר אלי לאמר, הלוא ידעת מה-אלה; ואמר, לא אדני.  יג הזהב.  יד ויאמר, אלה . היצהר, העמדים על-אדון כל-הארץ שני בניוי

שני בני יצהר הם המלך והכהן הגדול הנמשחים בשמן יצהר )שמן זית( והם המנהלים את

מבחינה מדינית המדינה )אז...(ודתית.

סמל מדינת ישראל

= מא' עד ת'.מן המסד ועד הטפחות ב ואת-ביתו בנה שלמה, שלש עשרה שנה; ויכל, את-כל-ביתו.  א מלכים א', פרק ז'

ויבן את-בית יער הלבנון, מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו, ושלשים אמה, קומתו; על, כל-אלה אבנים יקרת, ט ארבעה טורי עמודי ארזים, וכרתות ארזים, על-העמודים.

גרה, מבית ומחוץ; סד, עדכמדות גזית, מגררות במ , ומחוץ, עד-החצר הטפחות וממהגדולה. 

טפחות

מסד

של – ברוחב ארוכה קורה טפחהטפח

= "סגר" את הענין...נסתם הגולל

: " ט, כ , ג' בראשית - - ו העדרים כל שמה ונאספו פי גללו מעל האבן את . , - ; , למקמה, הבאר פי על האבן את והשיבו אן הצ את והשקו הבאר

)המון מחלוקות מחלוקת במסכת שבת. רבי אבהו אומר שהמת שומע כל בגמרא.(

מה שאומרים בפניו למרות שניראה שהוא עוצם עיניים וכבר לא איתנו.

מסתבר שהמת שומע כל מה שאומרים. ועל זה יש מחלוקת: אחד אומר שהמת שומע הכל, עד שייסתם הגולל )שיגוללו

ואחד אומר שהמת את האבן ע"פ הקבר(שומע הכל עד שיתעכל הבשר האחרון

שאכל בחייו. בדוק.

עד : אמר רבי אבהו: כל שאומרים בפני המת יודע גמרא, מסכת שבת, פרק כ"ג פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי: חד אמר - עד שיסתם הגולל וחד שיסתם הגולל.

אמר - עד שיתעכל הבשר.

.גולל המערה = בפתח שהניחו ועגולה גדולה אבן

, בקבר הגולל אבן- ה, מהמאה 1נצרתי

לספירה.

= ייסורים קשיםשבעה מדורי גיהינום

פעמים את המילה "בני".8דוד המלך הזכיר מתנהל דיון סביב ה"שמיניה" הזו...: בתלמוד הבבלי )מסכת "סוטה", פרק א', דף י'(

)בארמית( - שבעה דאסקיה משבעה הני תמניא בני למה"תנא דבי רבי ישמעאל ....

משבעה מדורי )את אבשלום(שבעה – שהעלהו "בני", למה ?8אלה ה- "...מדורי גיהנםגיהינום.

...? ? בא זה מאיפה שבעה איך

שאולאבדון

שחת בארהיון טיטמוות שערי

צלמוות שעריגיהינום

1234567

בני וירגז המלך, ויעל על-עלית השער--ויבך; וכה אמר בלכתו, - שמואל ב פרק יט ויגד, ליואב:  ב.  בני בני אבשלום, מי-יתן מותי אני תחתיך, אבשלום בני בניאבשלום

ום ההוא, לאבל--לכל-העם:  גהנה המלך בכה ויתאבל, על-אבשלום.  ותהי התשעה ביום ההוא לאמר, נעצב המלך, על-בנו.  ום ההוא, דכי-שמע העם, בי ויתגנב העם בי

והמלך לאט את-פניו, הלבוא העיר:  כאשר יתגנב, העם הנכלמים--בנוסם, במלחמה.  .  }ס{ בני בני, אבשלום, אבשלום, בניויזעק המלך קול גדול: 

12

345

78 6

]והפעם השמינית[ יש אומרים שבה קירב את ראשו לגופו, ויש אומרים שבה הביאו לעולם

הבא(.

מעליתמהגיהינום

)ישראליפט(

שם נפשו בכפו ואשימה נפשי בכפי ואראה כי-אינך מושיע, ג שופטים, פרק י"ב:

  ואעברה אל-בני עמון, ויתנם יהוה, בידי.

ותבוא האשה אל-שאול, ותרא כי-נבהל כא שמואל א', פרק כ"ח:, ואשמע ואשים נפשי בכפימאד; ותאמר אליו, הנה שמעה שפחתך בקולך,

ברת אלי. בריך אשר ד את-ד

= סיכן את חייו

, - " ברגע" אותם לתת ומוכן בידיו חייו את שמחזיק אדם מתאר בכפו נפשו שם . , , בסכנה. עצמו את העמיד למות נפשו חרף מנגד נפשו השליך שיתבקש

טקסט בעברית

טקסט בארמית )תרגום אונקלוס(

= ביד רמה, בפרהסיהריש גליב" ד, י פרק שמות

כבשת הרש

לעג לרש

לקחת מהעני את המעט שיש לו

וד; ויבא אליו, ויאמר לו שני אנשים היו   שמואל ב', י"ב: וישלח יהוה את-נתן, אל-ד ולרש ג לעשיר, היה צאן ובקר הרבה מאד.  ב בעיר אחת, אחד עשיר, ואחד ראש. 

ו; מפתו ל עמו ועם בניו יחד אין כל, כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה, ויחיה, ותגדסו תשתה, ובחיקו תשכב, ותהי-לו, כבת.  ויבא הלך, לאיש העשיר, ויחמל דתאכל ומכ

, כבשת האיש הראשלקחת מצאנו ומבקרו, לעשות לארח הבא לו; ויקח, את וד באיש, מאד; ויאמר, אל נתן, חי יהוה, כי ה ויעשה, לאיש הבא אליו.  ויחר-אף ד

ואת-הכבשה, ישלם ארבעתים:  עקב, אשר עשה ובן-מות האיש העשה זאת.  בר הזה, ועל, אשר לא חמל.  את-הד

נתן הנביא מושל משל לדוד המלך על אודות הרש וכבשתו שנגזלה ממנו...אשת אוריה החיתי )הכבשה(והנמשל הוא דוד המלך שלקח את בת שבע,

)הרש(.

צער מזויף :' ה, פרק לרש  ה' משלי ;    לעג , עשהו לאיד חרף לא שמח

ינקה.. חולשותיו את לחלש להזכיר כדי בו שיש באופן נוהג

דמעות שליש

מעות של צער. מעות שאינן ד ולת, ד מעות תנין = העמדת פנים של השתתפות בצער הז ד: לתנינים, כמו לכמה מיני זוחלים, המקור"דמעות תנין" הוא מטבע לשון המציין צער מזויף.

ציפורים ויונקים אחרים יש קרום מתחת לעפעף התחתון, מעין עפעף שלישי שקוף המגן על Nictitatingהקרנית בעת ציד מתחת למים. מתחת לקרום הזה הנקרא "קרום מצמוץ" או

membrane יש בלוטת דמעות שתפקידה לסכך את תנועתו. ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח )זה המצב בו פוגשים בדרך

כלל בני אדם בתנינים(. זאת בשל העובדה שהתנינים מפרישים מעיניהם נוזל דמוי דמעות, אך לא מתוך צער, אלא בכדי לנקות את עיניהם.

יב תהילים, פרק פ': שעל': מי מדד ב זרתו מים, ושמים ב , שלש תכן, וכל ב פלסעפר הארץ; ושקל ב .  מאזנים הרים, וגבעות ב

. מדידה = כלי שליש . מדד = כל

דמעות תנין

צער אמיתי

כלי מדידהפסוק עם מגוון

:' פ, פרק , ו':תהילים    ; , ותשקמו   מעה ד לחם האכלתםשליש ב ..דמעות . . . תמרורים בכי אמיתיות דמעות אמיתי צער אמיתי בכי

צער מזויף

קופה של שרציםתלמוד בבלי, מסכת יומא, פרק ב )דף כ"ב(:

אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול ? מפני שלא היה בו שום דופי . דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: "אין מעמידין פרנס

תלויה לו מאחוריו שאם תזוח קופה של שרציםעל הציבור אלא אם כן דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך".

. קופה . שרציםתיבה = , חטא = טומאה . מאחוריודבר בעברו = ... שלו ברזומה

כן אם אלא לציבור מנהיג ממנים קופת )= איןאין טהור עברו , .) יוכלו ביהירות לנהוג יתחיל שאם כדי מאחוריו לו תלויה שרצים

. חטאיו את לו להזכיר

= מלא חטאים...

ניצחו אראלים את המצוקים

כך נהוג לכתוב בראש מודעת אבל של פטירת אדם גדול.

.מלאכי שמיםאראלים = מצוקים = צוקים / סלעים / עמודים אגדיים

.צדיקיםהמחזיקים את העולם... =

הפתגם מציג תמונת קרב: מלאכי שמים נלחמים בגדולי האומה וגוברים עליהם, ובניצחונם לוקחים

עמם את הנפטר.שימוש ראשון נעשה בפתגם זה במות רבי יהודה

הנשיא, ובמקום לומר "רבי מת" – אמרו: "ניצחו ...אראלים את המצוקים ונישבה ארון הקודש". במצוקים נגענו ואם

. מצוק , מצוקה = .מצוקצרה סלע = :תהילים, קי"ט

  צדקתך צדק לעולם;    ותורתך קמב מצאוני;    מצו צר ומצוק קמגאמת.

תיך שעשעי.

: שמואל א', פרק י"ד ובין המעברות, אשר בקש יונתן לעבר על-מצב ד

פלשתים שן הסלע מהעבר מזה, ושן הסלע מהעבר מזה; השן האחד הושם האחד בוצץ, ושם האחד סנה. 

מצפון, מול מכמש; והאחד מנגב, מול גבע.  מצוק

= הצדיקים נכנעו למלאכי שמים

= רשע בן צדיקחומץ בן ייןגמרא, תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג עמ' ב:

אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל. שלח ליה ר'

עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו חומץ בן יין ! "יהושע בן קרחה:

להריגה" )?( שלח ליה:

מכלה מן הכרם'. שלח ליה: 'יבא בעל הכרם ויכלה את 'קוצים אני

קוציו'.

'. חומץ בן יין' יומא חד פגע ביה ההוא כובס. קרייה:

רבי אליעזר, בנו של רבי שמעון, היה לוכד גנבים. )כולל יהודים גנבים(. ר' יהושוע בן קרחה שלח לו מסר :

חומץ בן יין שכמוך !!! עד מתי אתה מסגיר יהודים להריגה ? ענה לו:

אני מכלה את הרעים מבין הטובים. ענה לו ר' יהושוע: תשאיר את המלאכה לבעל הכרם – לאלוהים...

יום אחד פגש בו כובס וקרא לו: "חומץ בן יין"... )והסיפור ממשיך ..(

ארמיתעברית

דוגמא לחומץ בן יין

נקטע באבו

מא, בלא בצה; ישגה אחו בלי מים. יא -איוב, פרק ח'   עדנו יב  היגאה גחציר ייבש. , לא יקטף;   ולפני כלאבוב

= נקטע בראשיתו

א י- ישעיהו, פרק מ"ט הנחל; אבי אל גנת אגוז ירדתי, לראות בלראות הפרחה הגפן, הנצו הרמנים.  .

לב לבו - אב - אבו

אב = צמח צעיר.

צעירים צמחים

..? מים: בלי לצמוח גמא יכול האם ..שאלה בצעירותו: יבש הצמח תשובה

ניער חוצנו

האיש כל , ואמרה ככה ינער האלהים אתחצני נערתי גם יג - נחמיה, פרק ה' בר הזה מביתו ומיגיעו, וככה יהיה נעור יקים את אשר לא ורק. הד

= הסיר מעליו את האחריות

חוצן = חיק. אלוהים אומר נחמיה: מי שלא יקיים את דבר האלוהים, ינוער, ירוקן מתוכן.

יסיר את אחריותו מעל אדם זה.

ה כב - ישעיהו, פרק מ"ט ים ואל גוים ידי אמר אדני יהוה, הנה אשא אל כ עמי; והביאו בניך ב כתף תנשאנה. , ובנתיך עלחצןארים נס

נשיאים ורוח – וגשם אין.

" ה , כ ,   יד - משלי אין וגשם ורוח .נשיאים , שקר -    במתת מתהלל איש

= דברי סרק.

נשיאים = עננים.בקיצור... חלי סלוצקי ודני רופ...

אל יתהלל חוגר כמפתח

:' ,' כ פרק א , יא שמואל - ברו ד ויאמר ישראל מלך כמפתח ויען חגר יתהלל . אל

= הלל רק לאחר השלמת המשימה.

. למלחמה = יציאתו בטרם הקרב אפוד את עליו החוגר חוגר. מהמלחמה = בחזרתו הקרב אפוד את המתיר מפתח

דברים כדורבנות

רבנות יא - קוהלת, פרק י"ב ברי חכמים כד , וכמשמרות נטועים בעלי אספות; דנתנו, מרעה אחד. 

דברים ברורים החדים כדורבן=

= משענת בלתי יציבהמשענת קנה רצוץ

הזה, משענת הקנה הרצוץ עתה הנה בטחת לך על כא - מלכים ב', פרק י"ח טחים מך איש עליו, ובא בכפו ונקבה; כן פרעה מלך מצרים, לכל הב על מצרים, אשר יס

הנביאים ישעיהו ויחזקאל כינו את מצרים "משענת קנה רצוץ".עליו.

= מאס בדבר.נקעה נפשו

ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים, ויטמאו אותה בתזנותם; יז - יחזקאל, פרק כ"ג ותגל, תזנותיה, ותגל, את ערותה; ותקע נפשי יח, מהם.  ותקע נפשהותטמא בם

מעל אחותה. נקעה נפשימעליה, כאשר

סוגה בשושניםזג; בטנך ערמת חטים, ג - שיר השירים, פרק ז' הר, אל-יחסר המ שררך אגן הס

סוגה בשושנים.

חיים טובים=

תלוי על בלימה ' " ו, כ פרק ;    - איוב -    תהו על צפון . עלארץ תלהנטה מה- בלי

אין לו אחיזה = במציאות

בא אל המנוחה ואל הנחלה

, אשר אל המנוחה, ואל הנחלה כי לא באתם, עד עתה ט   דברים, פרק י"ב ן, וישבתם בארץ, אשר יהוה אלהיכם מנחיל ייהוה אלהיך, נתן לך.  ועברתם, את הירד

אתכם; והניח לכם מכל איביכם מסביב, וישבתם בטח. 

הגיע לסידור טוב ותנאים = נוחים

בין כסה לעשור " א, פ פרק ;    - תהילים ב שופר בחדש . כסהתקעו , חגנו ליום

עשרת ימי תשובה=

בין המצרים גלתה יהודה מעני, ומרב עבדה היא ישבה בגוים, לא מצאה ג - איכה, פרק א'

.  בין המצריםמנוח; כל רדפיה השיגוה,

= בין י"ז בתמוז לט' באב

חודש ת ש ר י טוידיגיביאיטחזוהדגבא

עשרת ימי תשובהא' בתשרי. ראש השנה. תחילת החודש = הירח

נסתר.

י' בתשרי. יום כיפור

י"ד תשרי: אמצע החודש. ירח מלא. חג סוכות.

חודש אבכגכבכאכיט

תקופת בין המצרים

הבקעת חומת העיר ירושלים. י"ז בתמוז.

חודש תמוזטחזוהדגבאיגלכטכחכזכוכהכד יחיז

חורבן בית המקדש. ט' באב.

הגדי כשסע וישסעהו

מעז יצא מתוק וירד שמשון ואביו ואמו, תמנתה; ויבאו, עד כרמי ה שופטים פרק י"ד:

והנה כפיר אריות, שאג לקראתו.  ו ותצלח עליו רוח יהוה, תמנתה, , ומאומה, אין בידו; ולא הגיד לאביו ולאמו, את אשר וישסעהו כשסע הגדי

וישב מימים, ח.  וידבר לאשה; ותישר, בעיני שמשון וירד, זעשה.  בורים בגוית האריה לקחתה, ויסר לראות, את מפלת האריה; והנה עדת ד

הו אל כפיו ט.  ודבש , וילך הלוך ואכל, וילך אל-אביו ואל-אמו, ויתן וירדבש.  אכלו; ולא הגיד להם, כי מגוית האריה רדה הד וירד אביהו, ילהם וי

ויהי, כראותם אותו; ויקחו יא ... ,ויעש שם שמשון משתהאל-האשה; אמר להם שמשון, יבשלשים מרעים, ויהיו אתו.  :  אחודה-נא לכם חידה וי

אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה, ומצאתם ונתתי לכם שלשים ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים, ...; יגסדינים... 

אמרו לו חודה חידתך ונשמענה.  אמר להם, מהאכל יצא מאכל, ידוי ויאמרו טו; ולא יכלו להגיד החידה, ....  ומעז יצא מתוק ום השביעי, וי ויהי בי

לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית ותבך אשת שמשון עליו, ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני טזאביך באש; .... 

י לא הגדתי אמר לה, הנה לאבי ולאמ י, ולי לא הגדתה; וי החידה חדת לבני עמום יז ולך אגיד.  ותבך עליו שבעת הימים, אשר היה להם המשתה; ויהי בי

ה.  אמרו לו אנשי יחהשביעי, ויגד לה כי הציקתהו, ותגד החידה, לבני עמ ויבש, ביעי, בטרם יבא החרסה, מה מתוק מד ום הש ; ומה עז מאריהעיר בי

אמר להם: וי , לא מצאתם חידתי. עגלתילולא חרשתם ב

= תוצאה חיובית מדבר שלילישמשון הגיבור משסע

את כפיר האריות

שמשון מכיר אשה )להלן "העגלה"(

עובר שוב ליד האריההמעוך ורודה ממנו דבש

עורך משתה למקומיים

חד חידה פתרון החידה: מהאריההעז יצא דבש מתוק...

וילך שאול מצד ההר, מזה, ודוד ואנשיו מצד כו - שמואל א', פרק כ"ג וד ואל-אנשיו, ההר, מזה; ויהי דוד נחפז ללכת, מפני שאול, ושאול ואנשיו עטרים אל-ד

פשטו פלשתים ומלאך בא, אל שאול לאמר:  מהרה ולכה, כי כזלתפשם.  כן, קראו וישב שאול, מרדף אחרי דוד, וילך, לקראת פלשתים; על כחעל-הארץ. 

.  סלע המחלקותלמקום ההוא

= סיבת חילוקי הדעותסלע המחלוקת

עיר אנכי, שלמי אמוני ישראל; אתה מבקש, להמית יט - שמואל ב', פרק כ' למה תבלע, נחלת יהוה.  ואם בישראל

עיר המשמשת מכרז לישובי הסביבה= עיר ואם בישראל

= המיטבשמנה וסולתה

–ויקרא, פרק ' , ונתן עליה שמן יהיה קרבנו; ויצק עליה סלתונפש, כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה -

הנים, וקמץ משם מלא קמצו בלבנה.  , מסלתה ומשמנה והביאה אל-בני אהרן הכזבחה אשה ריח ניחח ליהוה.  הן את-אזכרתה, המ והנותרת, געל כל-לבנתה; והקטיר הכ

מן-המנחה לאהרן ולבניו:  קדש קדשים, מאשי יהוה.  }ס{ , ורקיקי מצות בשמן חלות מצת בלולת סלת וכי תקרב קרבן מנחה, מאפה תנור ד

משחים בשמן.  }ס{ פתות אתה פתים, ו, מצה תהיה.  בשמן בלולה סלת ואם-מנחה על-המחבת, קרבנך ה

ויצקת עליה שמן; מנחה הוא.  }ס{ , תעשה. סלת בשמן ואם-מנחת מרחשת, קרבנך ז

. למנחה נחשבת בשמן בלולה סולת מובחר לקמח נחשבת סולתמשובחת.

=הבאת הדברים כמות בלא כחל ובלא שרקשהם.

–מסכת כתובות, פרק ב' לא כחל ולא שרק 'הכי משרו קמי כלתא במערבא:אמר: כי אתא רב דימי ולא פירכוס ויעלת חן'.

לא כחל )אינה צריכה כחל( ולא שרק כך היו שרים לפני הכלה במערב )בארץ ישראל(: כשבא רב דימי אמר: ולא פרכוס, ויעלת חן! )צבע אדום לפנים(

. כחל אדום = אדום – שרקצבע שענביה) – צבע גפן שורק ענבי צבעאדומים(.

תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"זאיסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים:

.ר"מ חכם וסופר.ר' יהודה חכם לכשירצה

.ר' טרפון גל של אגוזין.ר' ישמעאל חנות מיוזנת

.אוצר בלוםר' עקיבא - ... משנת ר' אר' יוחנן בן נורי קופת

.הרוכליםרבי אלעזר בן עזריה קופה של בשמים.

משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי.ר' יוסי נמוקו עמו.

כינוי לאדם בעל ידע רחב =אוצר בלום

אוצר רחב של ידע, הבלום )דחוס, עצור, סגור( בראש

החכם.

= מתלבטפוסח על שתי הסעפים

–מלכים א', פרק י"ח ויגש כאהר הכרמל.  בני ישראל; ויקבץ את-הנביאים, אל וישלח אחאב, בכל כ

אמר עד כל אליהו אל סחים עלמתי אתם העם, וי אם -שתי הסעפים פ הבעל לכו אחריו; יהוה האלהים לכו אחריו, ואם

ב מדובר ( סעיףלא ב ) אלא .סעףזכר מחשבה = . מחשבות = שתי סעפים שתי

איוב, פרק ד'יג מה, על-אנשים. שעפים  ב , מחזינות לילה;    בנפל תרד

מחשבות

סיפור אליהו ונביאי הבעל:

עד מתי תתלבטו

בין האמונה באלוהים לאמונה באלילים?

= ישב בחיבוק ידייםטמן ידו בצלחת" ו, כ פרק משליבצלחת ידו עצל , טמן להשיבה;    נלאה

. פיו- אל

: שושן אבן :מילון שושן אבן מילון.1צלחת: עמוקה( או שטוחה קערה.2צלחת: בבגד( כיס

יש לסלוח לחוטא שעזב את דרכו = מודה ועוזב - ירוחםהרעה

" ח, כ פרק משלי    ; , יצליח  לא פשעיו ועזב מכסה ומודה

. ירחם

, בשנת שבטחדש : ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חדש, הוא7זכריה פרק א, פס' עדוא הנביא, לאמר.  ברכיהו, בן יהוה, אל-זכריה בן שתים, לדריוש היה דבר

בית מלכותו, בחדש המלך אחשורוש, אל : ותלקח אסתר אל16אסתר פרק ב, פס' שבע, למלכותו.  בשנתטבתחדש העשירי, הוא

, בשנת שתים עשרה, למלך ניסןחדש : בחדש הראשון, הוא7אסתר פרק ג, פס' ום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אחשורוש:  הפיל פור הוא הגורל לפני המן, מי

. אדר, סיוןההיא בחדש השלישי הוא חדש המלך בעת : ויקראו ספרי9אסתר פרק ח, פס'

כי אל היהודים. בשלושה ועשרים בו, ויכתב ככל אשר צוה מרד

חדשי השנה העברית בתנ"ך

ברי נחמיה, בן-חכליה:  ויהי בחדש :1נחמיה פרק א, פס' שנת עשרים, ואני כסלו דהייתי בשושן הבירה.  לחמשים ושנים אלול ל בעשרים וחמשה החומה : ותשלם15נחמיה פרק ו , פס'

יום. 

כינויים לחודשי השנה העברית בתנ"ך

ו פרק א ח" - מלכים בירח: ל עשרה האחת , בולובשנה , הבית, כלה השמיני החדש הוא . , ; - שנים- שבע ויבנהו משפטו ולכל בריו ד חשוןלכל

בחג אתנים ויקהלו אל-המלך שלמה, כל-איש ישראל, בירח הב':- מלכים א פרק ח תשרי החדש השביעי.  הוא

.  זו בשנה, הרביעית, יסד, בית יהוה בירח, ל"ז: - מלכים א פרק ו

יתך, אתי"ח: - שמות פרק לד חג המצות, תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צו:  כי בחדש האביב, יצאת ממצרים.  אביבלמועד חדש ה

ניסן

אייר

" ך בתנ נוסף מופיע כינוי? ך" בתנ

כיום החודש

תשרי- - - איתניםחשון- - - בול

,' א כסלו1נחמיה ,' ב טבת16אסתר ,' א שבט7זכריה ,' ג, אדר7אסתר

', אביב ג ניסן7אסתראייר- - - זיו

,' ח סיון9אסתרתמוז- - -אב- - -

,' ו, אלול.15נחמיה

חדשי השנה העברית בתנ"ך

ראו בגוים והביטו, והתמהו תמהו:  כי-פעל פעל בימיכם, ה חבקוק פרק א':ים, הגוי המר והנמהר; ו .  לא תאמינו כי יספר כי-הנני מקים את-הכשד

א-לו.  נו, אים ונורא ז ההולך, למרחבי-ארץ, לרשת, משכנות ל , הוא; מממשפטו ושאתו יצא. 

מטבעות לשון

ה הראני, אדני יהוה; והנה, כלוב קיץ.  א , עמוס פרק ח אמר, מה אתה ב כ ויי ישראל אמר יהוה אלי, בא הקץ אל-עמ ראה עמוס, ואמר, כלוב קיץ; וי

ום ההוא נאם, אדני יהוה:  ג לא-אוסיף עוד, עבור לו.  והילילו שירות היכל, בי. השליך הסרב הפגר, בכל-מקום

(; שם זנות שערוריה בבית, ישראל, ראיתי, שעריריה )יהושע, פרק ו': י.  יא לאפרים, נטמא ישראל.  גם-יהודה, שת קציר לך, בשובי, שבות עמ

" ג, י פרק ח הושע כ שכול אפגשם , דב ; כלביא, שם ואכלם לבם סגור ואקרע  . תבקעם השדה חית

אמר אדני, יען כי נגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כבדוני, יג : ישעיהו פרק כ"ט ויני--ותהי יראתם אתי, מצות אנשים מלמדה. לכן, הנני יוסף   ידולבו רחק ממ

; ואבדה חכמת חכמיו, ובינת נבניו הפלא ופלאלהפליא את העם הזה תסתתר. 

ומשל חוד חידה בן אדם, ב ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר.  א יחזקאל פרק יזמשל, אל בית, ישראל. 

יג וידעתם, כי-אני יהוה, בהיות חלליהם בתוך גלוליהם, יחזקאל, פרק ו': ותחת כל-עץ רענןסביבות מזבחותיהם; אל כל-גבעה רמה בכל ראשי ההרים,

ותחת כל-אלה עבתה, מקום אשר נתנו-שם ריח ניחח, לכל גלוליהם.

וכבוד אלהי ישראל, נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו, ג': יחזקאל פרק טים, אשר מפתן הביתאל, , במתניו. קסת הספר; ויקרא, אל-האיש הלבש הבד

מטבעות לשון

, נתגלה דיו של קסתדומים, חפצים בקומראן

כתיבת בזמן בוודאי שימשוהגנוזות המגילות

, ואתנה גשם שוטף אמר אל-טחי תפל, ויפל; היה יא: יחזקאל פרק י"גאבני אלגביש תפלנה, ורוח סערות, תבקע.

יחזקאל פרק כ"א:רכים, לבוא כד ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר.  כג ואתה בן-אדם שים-לך שנים ד

רך-עיר ברא.  כה חרב מלך-בבל מארץ אחד, יצאו שניהם; ויד ברא, בראש דרך תשים לבוא חרב, את רבת בני-עמון; ואת-יהודה בירושלם, בצורה.  כו ד

רכים לקסם-קסם:  קלקל רך, בראש שני הד כי-עמד מלך-בבל אל-אם הד בימינו היה הקסם ירושלם, לשום כרים כז בחצים שאל בתרפים, ראה בכבד. 

לפתח פה ברצח, להרים קול, בתרועה לשום כרים על-שערים, לשפך סללה יק.  בעיניהם, שבעי שבעות שוא-(כקסםוהיה להם כקסום- )כח לבנות ד

ן, להתפש. להם; והוא-מזכיר עו אל-בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים, לבשי מכלול, יב: יחזקאל, כ"ג

, כלם. בחורי חמדפרשים, רכבי סוסים כי כה אמר, אדני יהוה, יען מחאך יד, ורקעך ברגל; ו: יחזקאל, כ"ה

ה אמר אדני יהוה, יען טו, אל-אדמת ישראל......  שאטך בנפשותשמח בכל כ, למשחית איבת עולם. בשאט בנפשעשות פלשתים בנקמה; וינקמו נקם

מטבעות לשון

ום ההוא, אצמיח קרן לבית ישראל, ולך אתן כא יחזקאל פרק כ"ט: , פתחון-פה ביבתוכם; וידעו, כי-אני יהוה.

מטבעות לשון

גן והרביתי אתו, כט: יחזקאל פרק ל"ו והושעתי אתכם, מכל טמאותיכם; וקראתי אל-הד והרביתי את-פרי העץ, ותנובת השדה:  למען, אשר לא תקחו עוד ל ולא-אתן עליכם רעב. 

בגוים. חרפת רעב לא למענכם אני עשה, נאם אדני יהוה יודע לכם:  לב: יחזקאל פרק ל"ו בושו והכלמו

רכיכם, בית ישראל. מד

במראות אלהים, הביאני אל ארץ ישראל; ויניחני, אל הר גבה מאד, ב יחזקאל פרק מ': ויביא אותי שמה, והנה-איש מראהו כמראה נחשת, גועליו כמבנה-עיר, מנגב. 

ופתיל-פשתים בידו, הו והנה חומה מחוץ לבית, סביב ה; והוא עמד בשער. ... קנה המדה, שש-אמות באמה וטפח,סביב; וביד האיש וימד את רחב הבנין קנה אחד, קנה המד

רך הקדימה, ויעל, במעלותו; וימד את סף ווקומה קנה אחד.  ויבוא, אל שער אשר פניו ד מדד רוח הקדים, טז:   ובפרק מ"ב השער, קנה אחד רחב, ואת סף אחד, קנה אחד רחב.

ה ה חמש מאות קנים בקנה המד , סביב.  בקנה המד. מידת הקנה קנההיה בידי האיש )בנבואה(

אמות פלוס טפח. ואיתו הוא מדד את 6היתה מידות המבנים.

מטבעות לשון

ונתתי לה את-כרמיה משם, ואת-עמק עכור יז הושע פרק ב' . פתח תקוהל

" ד י פרק ו", משלי בר ט ד לכל יאמין . פתי , לאשרו;    יבין וערום

" ג, י פרק אפגשם ח ,הושע שכול כ , דב ; חית, כלביא שם ואכלם לבם סגור ואקרע  . תבקעם השדהום ההוא יטפו ההרים יח יואל פרק ד', , והגבעות תלכנה חלב, וכל-אפיקי עסיס והיה בייהודה, ילכו מים

לך אל-ארץ יהודה; ואכל חזה, לך ברח ויאמר אמציה, אל-עמוס, יב עמוס פרק ז',ש-מלך הוא, ובית יגשם לחם, ושם תנבא.  ובית-אל, לא-תוסיף עוד להנבא:  כי מקד

ויען עמוס, ויאמר אל-אמציה, לא-נביא אנכי, ולא בן-נביא אנכי:  כי ידממלכה הוא.  אנכי, ובולס שקמים.  בוקר

Cowboyיראו הה יונה פרק א', , ויזעקו איש אל-אלהיו, ויטלו את-הכלים אשר מלחים וי

באניה אל-הים, להקל מעליהם; ויונה, ירד אל-ירכתי הספינה, וישכב, וירדם.  ו ויקרב ם; קום, קרא אל-אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו, רב החבלאליו , ויאמר לו מה-לך נרד

ולא נאבד.

מטבעות לשון ונטיתי ידי על-יהודה, ועל כל-יושבי ירושלם; והכרתי מן-המקום ד צפניה פרק א',

הנים.  כמריםהזה, את שאר הבעל את שם ה , עם הכ

בר-יהוה, ביד-חגי הנביא, לאמר.  ג חגי פרק א', העת לכם אתם, לשבת ד ויהי, ד והבית הזה, חרב. בבתיכם ספונים

חרב, עורי על-רעי ועל-גבר עמיתי נאם, יהוה צבאות; הך את ז, זכריה פרק י"געריםההרעה ותפוצין הצאן, והשבתי ידי על .  צ

:פירוש רש"י. השלטונים הצעירים מן המלכיםעל הצוערים = על

ממונים מבבליים השניים להם. תרגם: " על הצוערים" = ויונתן )בן עוזיאל(

איוב, פרק י"א:. מפח נפשועיני רשעים, תכלינה:    ומנוס, אבד מנהם; ותקותם,

:' ג, משלי, כד    ; ושכבת   תפחד לא תשכב אם שנתך . וערבה

מטבעות לשוןעתי, כי קשה אתה; וגיד ברזל ערפך, ד ישעיהו, פרק מ"ח, .  ומצחך נחושה מד

וצר הזה לא אוכל לעשות ו  ויהי דבר-יהוה, אלי לאמור. ה איוב, פרק י"ב', הכי, כן אתם בידי בית ישראל. כחמר ביד היוצרלכם, בית ישראל נאם יהוה; הנה

חדשים כג חסדי יהוה כי לא-תמנו, כי לא-כלו רחמיו.  ב ', איכה, פרק ג חלקי יהוה אמרה נפשי, על-כן אוחיל לו. כד, רבה אמונתך.  לבקרים

לבקריםחדשותולא

ים, וכאסף ביצים עזבות, כל יד ה איוב, פרק י"ב', ותמצא כקן ידי , לחיל העמ .ופצה פה ומצפצףהארץ אני אספתי; ולא היה נדד כנף,.

עד מתי כא שובי בתולת ישראל, שבי אלעריך אלה.  כא ירמיהו, פרק ל"א',קין, הבת השובבה:  כי ברא יהוה חדשה בארץ, .  }ס{ נקבה תסובב גברתתחמ

מטבעות לשון

קוהלת פרק א'וד, מלך בירושלם.  א ברי קהלת בן-ד אמר קהלת, הבל הבל הבלים ב ד

ל הבל.  וזרח הדור הלך ודור בא, והארץ לעולם עמדת.  ד   ...הבלים הכרום, השמש, ובא השמש; ואל-מקומו שואף זורח הוא, שם.  ו הולך, אל-ד

כל ז וסובב, אל-צפון; סובב סבב הולך הרוח, ועל-סביבתיו שב הרוח.  ; אל-מקום, שהנחלים הלכים שם הנחלים הלכים אל הים, והים איננו מלא

ברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר; לא תשבע עין חהם שבים, ללכת.  כל-הד, ומה שנעשה, מה שהיה, הוא שיהיה טלראות, ולא תמלא אזן משמע. 

. ואין כל חדש, תחת השמשהוא שיעשה; קהלת פרק ד':

כי אם-יפלו, י:  אשר יש להם שכר טוב, בעמלם.   טובים השנים מן האחד ט גם אם ישכבו שנים, יאהאחד יקים את חברו; ואילו, האחד שיפול, ואין שני להקימו. 

והחוט ואם יתקפו, האחד השנים, יעמדו נגדו; יבוחם להם; ולאחד, איך יחם.  . המשלש לא במהרה ינתק

מטבעות לשון

:' ו פרק משליעצל    ו נמלה אל וחכם ; לך דרכיה .ראה.ז ומשל   שטר קצין לה אין אשר.ח , ; מאכלה   בקציר אגרה לחמה בקיץ תכין

משלי פרק ט':   יז ;    ולחם סתרים ינעם.מים גנובים ימתקו

ה אמר יהוה, קול ברמה נשמע נהי י"ד ירמיהו פרק ל"א, , רחל, בכי תמרורים כמבכה על-בניה; מאנה להנחם על בניה, כי איננו.

מטבעות לשון

משלי פרק ל':ני;    וארבע )וארבעה(, לא ידעתים.   ו שלשה המה, נפלאו ממ

רך אניה בלב-ים  ודרך גבר בעלמה.יט רך נחש, עלי-צור; ד רך הנשר, בשמים ד   דרך אשה מנאפת: אכלה, ומחתה פיה;    ואמרה, לא-פעלתי און. כ   כן, ד

משלי פרק ל':  תחת שלוש, רגזה ארץ;    ותחת ארבע, לא כא

תוכל שאת.  תחת כב ;    ונבל, כי ישבע-לחם.עבד כי ימלוך  תחת שנואה, כי תבעל;    ושפחה, כי תירש כג

גברתה.

משלי פרק ל':  ארבעה הם, קטני-ארץ;    והמה, חכמים מחכמים.כד  הנמלים, עם לא-עז;    ויכינו בקיץ לחמם.כה  שפנים, עם לא-עצום;    וישימו בסלע ביתם.כו  מלך, אין לארבה;    ויצא חצץ כלו.כז  שממית, בידים תתפש;    והיא, בהיכלי מלך. כח

משלי פרק ל':.מיטבי לכת  שלשה המה, מיטיבי צעד;    וארבעה, כט  ליש, גבור בבהמה;   ולא ישוב, מפני-כל.ל

  זרזיר מתנים או-תיש;    ומלך, אלקום עמו.לא  אם-נבלת בהתנשא;    ואם-זמות, יד לפה.לב  כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ-אף, יוציא דם; ומיץ אפים, לג

 יוציא ריב. המצאת

החמאה...