דצמבר 2012, ירושלים

www.y-lastudent.co.il חפשו אותנו באינטרנט:

העיתון מודפס ע"ג נייר ממוחזר 'שבעה צלמים' | תלמידי ביה''ס לצילום ''אדמה'', בתיאטרון ירושלים

חוזרת וב-ג-ד-ו-ל!אקס-קספר בראיון אישי לא עוד מיינסטרים

ציפורלהלהקת אלקטרהאורן ברזילי

11

229

www.facebook.com\Burlabar | 052-3570376 המלך ג׳ורג׳ 37 | טלפון

מישיעיז ירוויח

מישיעיז ירוויח

סילבטר בבורלא

הולך להיות קשוח. תנוחו מעכשיו.

דצמבר 2012 4

דבר המערכת

מו"ל: תומר אוחנה, חנן ליפסקין. עורכת: הילה רויזנמן. כותבים: כרמל אלבוחר, קורין אמסטר-קידר, מאיה בואנוס, רפאל בוקעי, נועם בירן, אבנר אפי, שירה בן-חמו, טלי בס, נועם גלינקביץ', רעות הראל, שירה ויטלי, יונתן לוי, איתי מורג, אבנר אפי, רקיע עופר, יונתן שרייבר, מאור תמם. קומיקס: מיכל עמית, אלישבע קליין,

אוריה אלטמן. גרפיקה: אופיר לוי - 'לויז דיזיין' לתגובות, מענות, הצעות ובקשות

y.lastudent@gmail.comאל תהססו לכתוב לנו : design.com

מעוניינים לפרסם ? 050-4204396 // 052-3978123הדף את ב- חפשו גם נמצא לידיעתכם , העיתון לקבל )lastudent ( ותוכלו לסטודנט" "העיתון שלנו העסקי או כזו בצורה בכם פגעו התכנים באינטרנט ! העיתון על מידע קשר איתנו בעיתון ? צרו זכויותיכם שנפגעו אחרת ? מרגישים בהקדם במייל או בסלולרי הרשומים למעלה ונשמח לפתור את

הבעיה

הרבות מהתהפוכות להתעלם קשה הזה בחודש שעברה המדינה, החל מהמבצע הצבאי שהפך למלחמה של ממש, וכלה בסיקור התקשורתי שהכתיר מנצחים וכבר הפכה ימים ספורים, אחרים במערכה. לא עברו הבחירות אלה היו הפעם חדש, קרב לשדה המדינה בתוצאות וההפתעות הגדולות, במפלגות המקדימות הפריימריז גררו תגובות לא פחות מסעירות מהחגיגות סביב כיפת הברזל המהוללת. ולרגע אולי שכחנו שכל אלה ביחד, הם למען מטרה אחת. החיים שלנו במדינה בסערות ומתרכזים שוכחים, תמיד אנחנו אבל הזו.

הקטנות, הופכים אותן לעצומות ושוכחים את הדרך.

והיום פוליטיקאי, או פרשן מישהו, עולה פעם, בכל הבעיה על ומדבר השניים, בין מובהק הבדל אין הרי בזירה השחקנים כל את להחליף צריך השורשית, ולצעוד השחיתות את לנקות אומר, הוא הפוליטית, שני עבור הוגנת פשרה שיהווה שלום הסכם למען הצדדים. נשמע כל כך פשוט, אבל אף אחד לא מסוגל באותה להתרכז משעמם הדרך. את להתוות היום מי ואין הלאה, רצים אנחנו אז בה, ולבחוש הנקודה שיעצור, עד שמגיע הפאג'ר ואז כולנו נרעדים ונלחמים

בגאווה למען מולדתינו.

שאנחנו לנו שיזכירו פאג'רים שאין בימים מה אבל פוליטיים ממשחקים עכורה הזו. הארץ את אוהבים רוצה, שלא ומי מבחירה, כאן אנחנו שתהיה, ככל מרבית את מאכלסת שברלין עובדה כאן. נמצא לא את מבינה שאיני להגיד אוכל לא שמאסו. הצעירים אלא מנוס אין זאת, ועם מהאש, להתרחק הרצון שקיומה הזו המדינה למען ולפעול אליה, להיצמד

מחזיקה בנפשם גם את הסצנה האומנותית בברלין.

אבל פוליטיקה, על לדבר רציתי לא בכלל והנה, שכחתי אני גם יום יום המתחלפים המאורעות כמו נסגור בסיומם הרי אלה, במילים הטעם היה מה המושחתת, הזו, המדינה על ונתמרמר העיתון את החלשות. לשכבותיה והמתאכזרת האופורטוניסטית עצמנו, על וקשים ביקורתיים אנחנו, כאלה אבל אין ישתנו, דברים הנוכחית בקדנציה אולי טוב, וזה אנחנו אבל האופטימיות את איבדנו אמנם לדעת, צופים הדוקים בנובלה הזו, שנקראת "מדינת ישראל",

וכנראה שגם במקרה זה, המשך יבוא...

הילה רויזנמן

בשער: 'שבעה צלמים' | תלמידי ביה''ס לצילום ''אדמה'' מציגים:

"שבעה צלמים" היא תערוכה קבוצתית, המוצגת בימים אלה בתיאטרון ירושלים. התערוכה מכילה את צילומיהם של קבוצת "לול", המורכבת משבעה אמנים )שש נשים וגבר אחד(, היוצרים מזה מספר שנים בהנחיית יואל שתרוג. הבחירה להציג דווקא בתיאטרון ירושלים, נעה מתוך הרצון להיחשף לקהל רחב יותר מזה המגיע לגלריות, אך חובב אומנות לא פחות.

אוצר התערוכה יואל שתרוג. התערוכה מוצגת עד 16.12.12 בתיאטרון ירושלים.

המלחמה על הבית

לקיר?מדבריםלמה אנשים

עושה רושם שכתבו ואמרו הכול על אותם ציוצים, פרי עטה של בר רפאלי, בנוגע למבצע "עמוד ענן" והפגיעה

בחפים מפשע משני צידי הגבול. לאלו מכם שטרם נחשפו לציוץ המדובר ולגיליונות דפי תחילת עם כי נספר בעקבותיו, שנכתבו האינטרנט בחשבון ציוץ רפאלי פרסמה ענן", "עמוד מבצע זה במקרה המוכרים, למקרים בניגוד שלה. הטוויטר דווקא אלא ראדיקלי, שמאלני בציוץ מדובר היה לא שכפי אמירה ברור. פוליטי כיוון ללא כללית באמרה להישאר אמורה הייתה כציוץ, העולם לאוויר שיצאה

בדיוק כך- ציוץ. לשלום מתפללת "אני המילים: באלו כתבה רפאלי בשלום נחייה בו וליום הצדדים בשני האזרחים ששכחה כנראה שכתבה, לפני אולם אמן". והרמוניה. השמעת משמע, - ישראל במדינת חיה שהיא רפאלי דעותייך בפומבי היא לא עניין של מה בכך, ועל כן צפי

לתגובה )ופגיעה(.ואכן, התגובות לא איחרו להגיע. בין התגובות הבודדות בלתי סכר נפרץ "אמן" וכתבו רפאלי עם שהסכימו נשלט של תגובות עויינות כלפי הדוגמנית. בעיקר כולן, אי נכון יותר או הצבאי, שירותה בדבר הטענה חזרה שירותה של הגברת רפאלי בצה"ל. כמעט בכל תגובה העלו הכותבים את שד השירות של רפאלי מהבקבוק

להביע זכות לה אין בצבא שירתה שלא שכיוון וטענו דעה.

ראשית, קשה לי להבין את חוסר ההסכמה עם האמירה אנשים פה חיים באמת האם רפאלי. של הכללית האם !? הגבול צדי בשני הקשה בסבל שמעוניינים הישראלים מפשע, בחפים הפגיעה להפסקת קריאה כמו גם העזתים, היא קריאה שמאלנית קיצונית? אני

בספק.בעיקר מעניינת זה, מקרה על בדיון דווקא אולם הצבאי, שירותה בעניין רפאלי תוקפי של הטענה ההזויה סף על תמוהה לי, נראית הזה, שבמקרה היותה מעצם זכותה זו דעה. הביעה רפאלי לחלוטין. שירתו שלא אזרחים גם הזו. במדינה ואזרחית אדם בצבא )ולא משנה מאיזה מניע(, זכותם להביע דעתם. לצערי כאן, במדינת צה"ל לא כך הדבר: מי שלא שירת פה לפצות הלגיטימיות את ישיר באופן מאבד בצבא ולהביע דעה, כי "אם לא שירת - מוטב שתסתום. ואם

בכוח." אותך נשתיק - תסתום לא דוגמניות או נשים, על נדבר שלא שלא שירתו, ירחם השם! אלו בכלל מוטב ולהצטלם. לעמוד צריכות שגם לא ינשמו - החמצן הוא שלנו, המשרתים אוהבי המולדת. האוויר

הישראלי חתום גם הוא ב-"צ'".הבלתי המבזקים דבר, של בסופו

רפאלי, סערת את העלימו פוסקים נעלם. לאט לאט בנושא והדיון

שרפאלי הבאה בפעם אבל תתראיין לאיזה מגיש טלוויזיה שהיא ותסביר אמריקאי, על ניו-יורק את מעדיפה

תמיד. כמו תכעסו אל ישראל, לפחות בניו-יורק להבין, תנסו

מותר לדבר.

מאור תמם

"עמוד ענן" מקרה רפאלי )או: תהי יפה ותשתקי(

לא טובהיות

האדםלבדו?

דצמבר 2012 8

לשוק יוצאים שנה בכל אלפי הישראלי העבודה מתוכם רבים סטודנטים, שהיו כאלה ירושלמים, בבירה, לגור להישאר שמחים אבל איך מוצאים כאן עבודה? "רוח של המתמחים פרויקט לסטודנטים מציע חדשה" האחרונה בשנה שנמצאים שבדיוק כאלה או ללימודיהם הראשון, התואר את סיימו את לשנות שעשויה מקפצה התואר. קבלת שאחרי היום

היתרון המשמעותי שבפעילות הפרויקט הוא חשיפת הסטודנטים לשוק התעסוקה הירושלמי מחד, ומאידך איתם שמביאים התרומה את המעסיקים של הבנה

הסטודנטים.

אז איך זה עובד?הוא מבניהם המרכזי מסלולים, שלושה לפרויקט לסטודנט מאפשר זה מסלול שכר', ללא 'התמחות או ב', סמסטר במהלך שבועיות שעות 8 להתמחות את גם כן, הקיץ. תקופת במהלך שבועיות שעות 12"ללא שכר", אז שאלתי את משה עיני תפסו המילים עומדת איפה המתמחים, פרויקט מנהל קפטובסקי "זה זה. במסלול הסטודנטים של הכלכלית טובתם "הרווח כאן הוא של המעסיק win win" הוא אומר צמוד ליווי הזדמנות, שמקבל הסטודנט של וכמובן אבל- לאחריה. וגם ההתמחות תקופת בכל והכוונה בעיקר הוא כאן והמסר מוגבלת ההתמחות תקופת למעסיק, שההתמחות היא לא ניצול כוח עבודה חינמי

אלא הזדמנות לסטודנטים". לתחומים מתאימים הנוספים המסלולים שני נ"ז תמורת 'התמחות המסלול יותר. ספציפיים אקדמיות' מיועד לסטודנטים הלומדים בחוגי הכימיה הלימודים בתחום שעות 8 של התמחות והביולוגיה. במהלך העברית האוניברסיטה של קורס במסגרת

השנה, תזכה את הסטודנטים 'התמחות ומסלול נ"ז. ב5 לסטודנטים מאפשר בשכר', לנוהל בהתאם להתמחות בתחומי סטודנט העסקת והמלונאות. ההייטק המסלולים לכל ההרשמה בימים ממש מתקיימת לקראת ותסתיים אלה, "הצפי דצמבר. חודש אמצע מקומות ל70 לפחות היא משה, לנו מספר התמחות" "אבל אם יהיו יותר סטודנטים

מעוניינים ומתאימים נרחיב את האפשרויות ".

נשים במרכזאת גם מקדמת לאחרונה שהחלה חדשה תוכנית וההייטק. המדויקים המדעים מתחומי הנשים מעגל לעבוד ירושלמיות לנשים מאפשרת ההתמחות מאוד ומוצלחות גדולות מחברות למנכ"ליות בצמוד

בירושלים. השונים, מהמסלולים לאחד לפרויקט להתקבל כדי הסמסטר חופשת במהלך הסטודנטים עוברים להגיע להם שמאפשרים והכנות, מיונים ראיונות, השונות. להתמחויות נכון ליווי עם רגועה בצורה הצוות מלווה ההתמחות תקופת סיום לאחר וגם המקצועי את הסטודנטים עד למציאת עבודה ותחילת מירב כתר הירושלמי. העבודה בשוק השתלבות למדה פילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה כאשר נכנסה להתמחות באגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר. "אז אמנם לא מקבלים על זה משכורת" היא אומרת החיים. בקורות השורה הניסיון, את שווה זה "אבל בלימודים". מקבלים שלא הפרקטיקה זוהי בתכלס כתר התמחתה במשרד כחצי שנה שבסופה התקבלה כעובדת מן המניין למשך שנה וחצי נוספות. כבר כמעט עשור פועלת עמותת "רוח חדשה" בירושלים, ומסייעת בסיוע לסטודנטים, מלגות, מניעת הגירה שלילית של

צעירים מהעיר וטיפוח תרבות חילונית בשבת.

שירה בן-חמו המומחיםכל סטודנט ממוצע יודע שכמסיימים תואר, יוצאים עם התמחות של מלצר מוסמך, הרי

מה עשינו כל התואר חוץ מלהירדם על מאמרים?! מלצרנו. הגיע הזמן להפיח רוח חדשה במפרשים ולהתחיל לשנות את המצב. אז אמנם כבר שבע שנים פרויקט המתמחים של

"הרוח החדשה" קיים בירושלים, אבל דווקא עכשיו הוא רלוונטי יותר מתמיד.

מזמינים אתכם להשתתף בתוכנית המלגות של אפיקים, ולטעום ממגוון הנושאים המרתקים:

תורה ומדע | פסיכולוגיה ויהדות | אהבה וזוגיות | אקטואליה ודילמות מוסריות מסע אל תוך ארון הספרים היהודי הכרות במבט היסטורי על ירושלים של פעם,

סיורים בעיר העתיקה ובשכונות שמחוץ לחומות, מסעות מורשת בחו"ל ועוד...

גובה המלגה עד

₪5,000 בשנה

בואו לשאול, להעמיק,ללמוד איתנו...

וגם לקבל מלגה!

www.afikim4u.co.il

ורשה | לובלין | קראקוב | לודג' | טרבלינקה | מיידנקאושוויץ | בירקנאו | חלמנו | עיירות יהודיות של פעם.

4-11/03/2013המסע יתקיים בין התאריכים:

מספר המקומות מוגבל!המהרו להירשם,

לפרטים נוספים והרשמה:02-9410110 | afikim4U.co.il

בשיתוף עם

עלות המסע $200 בלבד! *לחברי אפיקים הכל כלול: טיסות, לינה, ארוחות,

הסעות, כניסות לאתרים הדרכה מקצועית.*בקיזוז מלגת סמסטר א'

*מותנה בראיון אישי ובמפגשי הכנה

| ww

w.D

osa.

co.il

דצמבר 2012 10

הדיון את מכירים כולם סביב מצעד הגאווה בעיר ואת הדעות לכאן ולכאן. הסיפור זאת, עם יחד הלהט"ב קהילת של , ם י ל א ו ס ק ס ו מ ו ה (ביסקסואלים לסביות, לא וטרנסג'נדרים( מסתיים לא וגם מתחיל בפעילות אלא במצעד, לעתים העוברת ענפה שלנו. לראדאר מתחת 'חיים בכלל יש האם מה בירושלים? גאים' והאם מלכתחילה לעיר הגאים הסטודנטים את מביא בסיומו של התואר הם נוהרים כל עוד נפשם בם ל'מדינת

תל אביב'? כבר לא כל כך בטוח.

'ואקום סטודנטיאלי' ללא ישראלי כארגון הפתוח' ה'בית הוקם ב-1997 ירושלים לעיר בה לכל רווח המתמקד בהפיכת מטרות חייו. המרכז ולחיות את אדם החופש להיות הוא עצמו וביוני העיר, במרכז יהודה בן ברחוב ממוקם הקהילתי הראשון הגאווה מצעד את הזרם" "כנגד הוביל 2002מקבלי ישנם הפתוח בבית בנוסף, ירושלים. בתולדות אנשים לקבל הוא היתר, בין תפקידם, אשר קהל, יציאה עם ומתמודדים הראשונות בפעמים המגיעים ולמנהל מהארון. אלון שחר, 27, סטודנט לפסיכולוגיה עסקים באוניברסיטה העברית עובד כרכז הקהילה בבית הפתוח. אלון יצא לראשונה מהארון בגיל 16. לפני כשנה )חינוך בחוש"ן להט"בי' ב'אקטיביזם להתעסק התחיל בישראל(, הלהט"ב הקהילה של החינוך מרכז - ושינוי " הפתוח. בבית לעבוד התחיל חודשים כשמונה ולפני שונות לקבוצות קיימת בחוש"ן החינוכיות הפעילויות ובעיקר לתלמידי תיכון. זו הזדמנות למפגש בלתי-אמצעי המפגש "במסגרת אלון. מסביר להט"בים", עם ופתוח הם מקשיבים לסיפורים אישיים, ואחר כך יש זמן לשיחה פתוחה על כל מה שמעניין אותם בהקשר להט"בי." הוא להוות עשויה ירושלים של השמרנית תדמיתה מוסיף.

מכשול לפעילויות מסוג זה ואלון מציג בפנינו את שאלת השאלות: "מתי ראית בפעם האחרונה שני אנשים מאותו למרות הציבורי?". במרחב אהבה גילויי מפגינים מין מבט נקודת דווקא מראה אלון העקומה, המציאות עושים שלא פתוחים אנשים גם כאן "יש אופטימית: דווקא מגדרית. ובזהות מינית בנטייה משונות עניין נותנת ירושלים והמציאות הלא-מקבלת בגלל הקשיים הזדמנות לפעול למען שינוי קהילתי וציבורי כאחד." אלון רואה בכך אופורטוניזם גם באופן אישי: "זהו כלי לפיתוח וציבורית כאחד". לשאלה: מה עצמי מבחינה קהילתית

הכי חסר לך בעיר עונה אלון בהחלטיות: "אהבת חינם."לסוציולוגיה,אנתרופולוגיה סטודנט ,29 ג'רופי, רועי ומדעי המדינה, הדריך גם הוא בבית הפתוח. "אחרי הרצח קצת פנים לקבל צריכה שהקהילה החלטתי בבר-נוער מסביר הפוליטית", בזירה ומעורבים מנהיגותיים יותר רועי. יחד עם עוד 3 חברים יצר רועי קורס מנהיגות אותו יו"ר סוניס, ניב עם יחד הפתוח. הבית במסגרת הרים החוג הגאה במפלגת העבודה, העביר רועי קורס לשמונה הפוליטית לזירה אותם להביא "ניסינו לערך. חבר'ה מתוך המקום המיני מגדרי שאיתו הם מתמודדים. רצינו לבר איתם על כלכלה ותיאוריות במדעי המדינה, לחבר אותם למה שהם חווים ולתת להם ראייה רחבה יותר", בבית סיורים הועברו הקורס במסגרת מתאר. הוא המשפט העליון, בכנסת ישראל ולבסוף הרימה הקבוצה פרויקט שכלל סרטון שהרימו ביוזמתם. הפעילות לנוער מגוונת מאוד בבית הפתוח וישנן קבוצות של גילאי 16-18

ו 18-23.

מה עם הסטודנטים?מה על ידברו הקהילה, על שידברו אנשים "הרבה החברה של ואקום יש אבל הפתוח, בבית שקורה הסטודנטיאלית. לא תראו שם חברה בני 24-25 שסתם יושבים, כי זה לא מתבשל בצורה הזו. כן תראה אותם

כשאתה יוצא ל'וידאו' ול'מקווה'".

?Friendly אז ירושלים היא להט"ב"ברמת החופש, בסופו של דבר אנשים מרגישים מוגבלים יחסית. למשל אני לא אחזיק בני זוג שלי יד ביד, אבל אני לא חושב שזו בעיה של גייז, אלא גם של חילונים באופן

מיכל תותחני

תחקירלצאת מארון הקודש

האוכלוסייה הירושלמית מורכבת מאינספור צבעים של דעות, דתות, גילאים ואג'נדות המתנקזים לקשת רחבה ומעניינת. האם הקיבולת של עיר הקודש מסוגלת להכיל גם את האוכלוסייה הגאה?

"לסטודנט" יצא לבדוק מהו דוח המצב הנוכחי בעיר ולאן העיר הצבעונית יכולה עוד לשאוף.

11 דצמבר 2012

כללי. באופן ביד יד הולכים זוגות רואה לא אני כללי. האווירה הירושלמית לעתים מכה בך וגורמת לך לקחת למקומות גם משתרש וזה כאלה ברגעים אחורה צעד וכשהייתי בכלל זוגיות הפגנות רואה לא אני חילוניים. לישראליות שקשור משהו זה המון. היו למשל בפריז 'לכו נחשב כמשהו של פומבי גילויי חיבה באופן כללי-

ותעשו בבית שלכם'."

טיפולי המ-רע? בפן הקהילה עבור המשמעותיים השינויים אחד לזכויות הקליניקה של פתיחתה הוא הסטודנטיאלי, אדם בינלאומיות באוניברסיטה העברית. חלק מעבודת הקליניקה הוא העיסוק בזכויות להט"ב. יניב קליימן, 26, לוקח חלק סטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, בקליניקה בשנת הלימודים הנוכחית. "הפרויקט העיקרי שמתעסקים בו בתחום הזה הוא 'פרויקט טיפולי המרה' ", הוא מסביר. טיפולי המרה הם טכניקה פסיכותרפית המינית נטייתו את לשנות שמטרתה במחלוקת, שנויה ארגון עמדת היבטים- בשני מתמקדים "אנו אדם. של הפסיכולוגים הישראלית, שבגדול שוללת את הטיפולים, דיון והיעדר תומכים דתיים ארגונים קיום לאור אבל ציבורי בתופעה, שלילתם של הטיפולים מסויגת" ,מבהיר נגד, אנחנו 'בגדול של בסגנון משהו אומרים "הם יניב. הוא ," ממנו' נמנע לא רוצה, 'באמת' מישהו אם אבל חוסה וזו עצמאית להט"ב קליניקת אין כרגע מוסיף. תחת מטרייתה של הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות, בתחום מתמקדים סטודנטים ארבעה במסגרתה

הלהט"ב.

תל אביב אני מגיע? כמו כל סטודנט ממוצע, הפעילות החברתית והפוליטית שמחפשים אלה את גם יש לבין ובין מספיקה, אינה בלבד בילוי מוקדי שני היום מציעה ירושלים אהבה. לאוכלוסייה הגאה: "הוידאו" וה"מקווה". "ב'מקווה' יש מביא ה'וידאו' קהל. המון מושך והוא קבועים אנשים אנשים חדשים והוא עוף קצת אחר", מתאר רועי ג'רופי. "אני חושב שאם לא הייתי סטודנטים לחילופי טס קרוב מאוד הייתי בפריז, הוא אביב", לתל לעבור במעבר אותנו משתף מיעוט למרות לירושלים "העניין האופציות. הזמן כל אביבי התל שזה מניח אני מהדהד. ובמידה גייז, על משפיע אם השאלה על גם רבה לירושלים. בכלל להגיע מאוד האווירה בירושלים

לא אתה אחרת. לאיבוד ללכת יכול זה לפעמים בקהל. קלסטרופובי, נהיה כמו אינטימי." לא סטודנטים גם ירושלים סטרייטים, כמו לעתים מרגישה

כפר קטן בו האופציות למציאת בן זוג הן מוגבלות: " על - להן אני תמיד אומר הידידות שלי כל הצרות של אף

כמותית אין לנו תחרות. מדובר על מעט מאוד אנשים."

אז למה לא תל אביב? "בתל אביב זה נחמד שאתה יוצא למסיבה ושיש הרבה בחורים שנראים טוב ובא לך קצת להתערבב ולאבד את עצמך. בקהילה הירושלמית, לא משנה אם תסתכל על גייז או סטרייסט זה תמיד טיפה לעוס, אתה פשוט מכיר את כולם. אני יכול לומר את זה גם אם אני יושב ב"תמול החרדים את מאשים לא אני אז ב"סלון", או שלשום" כשעבדתי זאת, לעומת לקיר. מקיר מסיבות פה שאין בת"א בפאב של גייז, הרגיש לי פחות נעים כי אתה מרגיש שבוחנים אותך ונכנסים לך מתחת לרקמות. הרבה מאוד והסיכויים קליקות הרבה יש פוזה. ואינסוף דיסטאנס שאחת תדבר עם השנייה הוא אפסי. אני באמת לא מבין

את הכמיהה לתל אביב."

במה "הסצנה" הירושלמית שונה מזה? יותר משמעותיים עבורי ירושלים הרבה "היתרונות של מאשר כל דבר אחר. אין לי כמיהה לתל אביב, לאנונימיות, למסיבות ולבחורים חתיכים. בסופו של דבר יש דברים בעיר הזו מבחינת האנשים שפעילים פה. הם קהילתיים ועושים דברים מדהימים. זו עיר שכל ערב אפשר ללכת פתוחים יותר הרבה פה והאנשים אירוע או להרצאה לחלוטין רנדומאלית שיחה להתחיל אפשר ומדברים. הזה המרחב הזה, אביב התל הניכור אבל באוטובוס. האלים מגעו את שמשולל והתקיימות התבטאות של

והכובש של האחר, זה לא אוטופי בעיני."

אז יש סיכוי שתישאר לחיות בירושלים? רוצה הייתי אם הלאה, דברים על חושב אני "אם למצוא פה דירה, הרבה מבעלי דירות שפגשנו הם בין מסורתיים לחרדים. אז אני אומר לעצמי- איך אני ניגש לזה? להקים משפחה כשהילד שלך הוא חצי ברזילאי, אני לא יודע כמה זה מקובל פה. יש היבטים שהופכים בחיים מתקדמים יותר בשלבים משמעותיים להיות זה לומר לי קשה לזוגיות, יגיע כשזה שלך. הזוגיים המקום בשבילי וכאן ארצה להישאר בכל מחיר, אבל

גם תל אביב זה לא מקום שהייתי גר בו."אלירן הרוש

דצמבר 2012 12

כלב כמו נושך אריה כמו "שורט מאוהב, ילד נסיך כמו אוהב קרב, יהיה לא כמו האוויר את שותה עדינות ידיים עצומות עיניים מחר, כמו פרווה, שמש עצובה של זר, עוד

ירח מר ונגמר "הסינגל החדש של אורן ברזילי, "ירח מר", מסקרן ומרמז על חומר שונה מאלבומו הקודם. קשה לדעת למה אולי ששמו ברזילי, מאורן לצפות שלו מהקריירה מוכר לכם מצלצל כסולן בלהקה "מופע הארנבות של ביחד עובד הוא שבה קספר", ד"ר

הרוק להקת את המכירים רובנו, עבור להב. שי עם של שנות ה90, שהותירה אחריה סינגלים כמו "אחלום תהיה זאת אדומה", ו"בשמלה אותי" "תראו לנצח", של והצנועים השקטים אלבומיו את לשמוע הפתעה אורן ברזילי. ברזילי, מסתבר, הוא בחור רגיש, שמגלה וחוויותיו רגשותיו לגבי וכנות כאב מורכבות, המון

הפרטיים ביצירתו האישית. ביולי 2008, הוא אובחן בתסמונת "גילאן ברה", מחלה עבר הוא הגוף. בכל מלא שיתוק לברזילי שגרמה חזר ואף לתפקוד שב שבסופו ממושך שיקום תהליך להופיע עם "מופע הארנבות של ד"ר קספר", שבהמשך

הוציאו גם את האלבום "עולם שקט". אלבום שחרר ברזילי המחלה, בעקבות ,2010 בשנת שהוא )"Sorow Demons, Joy Blizzards"(פרויקט ייחודי המשלב מונולוגים וסיפורים קצרים לצד שירים בשפה האנגלית. הפרויקט נוגע בתהליכים מאד מאד היצירה "תהליך כי שאומר ברזילי, של אישיים תרפי. אבל כי אני כל הזמן יוצר, אז אם הייתי מפסיק, משפיע באמת היצירה תהליך כמה עד יודע הייתי

כתרפיה. אבל זה חלק בלתי נפרד מהנשמה."הופעות של בסדרה פתח הוא האלבום שחרור לפני ויצר הפרטי בביתו הקהל את אירח בהן ביתיות, הביתיות "ההופעות חדשה. אינטימית אינטראקציה הקהל שעברתי, מדהימות היותר החוויות אחת היו יש קשר גם יוצאי דופן. ואיכותי, היו ערבים גדול היה אינטימי שנוצר בין הקהל לביני, אבל זה גם הופך אותן

להופעות קשות בגלל האינטימיות, של העיניים את רואה אתה כי בהופעות מלחיץ. מאד זה כולם, כאלה הקהל זוכה לערב מאד יוצא לכל דואג אני כלל בדרך כי דופן האירוח, אני דואג למוסיקה שלפני

והמוזיקה שאחרי"על האלבום החדש, שבינתיים יצא הוא מר"(, )"ירח שלו הסינגל רק על מתבסס ברובו "הוא מספר: סיפורים קצרים, קצת יותר כספרון, סיפורים על דגש יותר שם יש מחשבות, של שילוב הם הקצרים. ארבעה שלושה יהיו בדיסק אמת. והמון דמיונות הסיפורים יהיה הדיסק של המכריע ורובו שירים, הקצרים שאני מקריא על רקע מוסיקה. בספרון הנלווה

לדיסק יהיו הסיפורים הקצרים עצמם."היצירה, על משפיעות מהסביבה הציפיות כמה עד

כשאתה ניגש ליצור אלבום חדש? משפיע." ממש לא זה הפעמים של המכריע "ברוב ממש משהו כשעושים "אולי ומוסיף ברזילי, אומר מצליח ולא עשיתי משהו מצליח", צוחק ברזילי. למה? הרי מופע הארנבות של ד"ר קספר היה הצלחה, כמו שנוצר לחץ איזשהו אין "אבל הקודם. האלבום גם בעקבות ההצלחה הזאת. רוב האלבומים שאני עושה, גם אלבומי הסולו וגם עם "קספר" זה הוצאה עצמאית, זה מימון עצמי, אין חברת תקליטים או משהו כזה, ולכן

אין לחץ מחברת התקליטים."

האנגלית השפה בין ונד נע שפות, בשתי יוצר ברזילי לשפה העברית. לאחר ארבע שנים ושלושה תקליטים רצה אורן קספר", ד"ר של הארנבות "מופע עם והחליט לטוס לארצות הברית נטולי מחויבות, רגעים

לשנתיים-שלוש. בסוף הוא נשאר שם תשע שנים. רצית לנסות להצליח בחו"ל? אף פעם לא השקעתי בזה פעמים. שש חמש, בחו"ל הופעתי מחשבה. מדי יותר מאד לא נהניתי. הייתה לי בעיה להיות רחוק מהבית,

מאוד לא שווה את זה לטעמי.

תראו אותואחרי שהיה 'קספר' בועט, אורן ברזילי פותח בקריירת סולו, ומזמין אותנו להצטרף אליו למסע חדש ואינטימי, שונה בתכלית מהרוק’נרול שאפיין את "מופע הארנבות של ד"ר קספר". אורן

ברזילי, מספק לקהל הופעות סלון עם טאצ' תיאטרלי. מפתיע?

מיכל עמית

13 דצמבר 2012

אלקטרה?כן, כן. זה אנחנו. להקת רוקנרול.

עם מהרדיו אותנו מכיר בטח אתה עכשיו Coming to Get You!השני, האלבום את מוציאים אנחנו

.Second Hand Loveממתי?

משהו כמו שמונה שנים, איך הזמן רץחברי הלהקה?

דורון וגיטרה, שירה חורש- ניצן פרחי- בס וקולות, בועז וולף- תופים

וקולותהשפעות?

שאפשר ושיק, שארם עם דבר כל פופ רקידות. דקות 3 ל- לדחוס מהסבנטיז, ופאנק גלאם סיקסטיזי, רגאיי ורוקנרול מאז ולתמיד אבל גם

דיסקו ומוזיקת מערבונים שאיפות?

ב- בבארבי, שלנו להשקה שתבואו 9.1

סקס סמים ואלכוהול? כן. יש עליך?

בשגרה?גר ניצן בדירה. שותפים ובועז דורון

לבד, אבל אצלו מתנהלת המפקדה של הלהקה- חדר החזרות, האולפן הביתי, והמסיבות )ראו הקליפ לסינגל

)!charge שלנופרנסה?

עושים מיליונים באינדיעלינו" קטנה "ישראל באנגלית: רק שלכם המוזיקה

סטייל אקי אבני וסנדי בר?בגלל טבעי, לנו באה אנגלית לא אנחנו המוזיקליות. ההשפעות הקהל על תודה ואסירי מתנשאים, לא אנחנו ברצינות. בארץ, לנו שיש לפעמים בהמשך- עברית פוסלים בקאברים משתעשעים אנחנו מופיעים אנחנו בהופעות. בעברית ואף בארה"ב, בעיקר בחו"ל, הרבה אולי וסנדי. באקי נתקלנו לא פעם

הם לא עברו סלקציהאו אמרתם-ארסנל בריטים

מנצ'סטר?לא אמרנו. ניצן אוהד ליברפול - אבל פה מסתיים הרומן שלנו עם הכדורגל האנגלי,אנחנו בקטע אותנטי - מכבי

קביליו יפו מליגה א'שם עוזרת הישראלית החוצפה

בחו"ל?מהזן לא כלל בדרך הם מוזיקאים ומגבות ברזים שמפלח הישראלי

בטורים בחו"ל.מיינסטרים או אנדרגרואנד?

שאובים והאתיקה האתוס עושים לא אנחנו מהאנדר-גראונד. שיקולים מסחריים בכתיבה ובסאונד או בגישה. אבל כל דבר טוב שהצליח - התחיל בתור אנדרגראונד, והצליח

להזיז משהו במיינסטרים. בשביל זה אנחנו פהאיך תראה הפריצה הגדולה שלכם?

שלא ובכייניים מנומנמים משירים יתנקה כשהרדיו אומרים כלום

אלקטרה היא להקת רוק ישראלית, שמצליחה בעיקר בחו"ל, אבל חולמת על הצלחה דווקא בבית. אבל מה לעשות, לא עושים מליונים מאינדי

חנן ליפסקין

ב"קספר" שי עם בעבודה שונה היצירה תהליך איך לקריירת הסולו?

"יש הפרדה מוחלטת בין השניים. בעבודה שלי עם שי אנו והוא, אני אין אינדיבידואל, ואין כמעט ב"קספר" מקום המון נשאר אחד לכל אז אחת. כישות יוצרים הכתיבה ב"קספר" כלשהו באופן עצמאית. ליצירה שלנו מייצרת סטייל מאד ברור, שמאד קשה לנו לברוח ממנו, כי זאת הכימיה בינינו. ביצירה האישית בא לידי ביטוי מקום יותר צנוע, ויש פחות מפלצת של כימיה בין

בני אדם. "אתה ממשיך לכתוב ביחד עם שי להב?

"הוצאנו אלבום לפני שנה ואנחנו עושים בקרוב הופעה

הבאה שבשנה לעצמי מתאר אני אז בסבב, סיום של נתחיל לכתוב. כנראה נוציא אוסף של כל השירים שהיו

עד עכשיו"איך הקהל של "מופע הארנבות של ד"ר קספר" שונה

מהקהל שלך?במובן שלי, ההופעות מבוגר. יותר הרבה שלי "הקהל בגלל שזה חושב אני יותר. רחב לקהל פונות חיובי, זו כזו. הצגה חצי מן שזה והמונולוגים, ההופעה צורת פעם ראשונה שנחשפתי לאנשים בני ארבעים, חמישים,

שישים שמגיעים להופעות וגם מביאים חברים." ציפיות? "אני משתדל לבוא נטול ציפיות ונטול אג'נדה."

על כל פנים, נטול רגש, זה לא יהיה.

דצמבר 142012

קולנוע

אנשי בין הפער ממקורות אחד החול לאנשי הקודש הוא המיניות. חובבי אבי נשר יכלו לראות בסרטו בוקשטיין אניה את "הסודות" זהר את או מינית, מתנסה מהארון שמוציא כחדרי שטראוס ארון את ולא המינית זהותו את הקודש. "למלא את החלל", סרטה החוזרת הבמאית של החדש בתשובה רמה בורשטיין, עוסק גם במיניות. אך בניגוד לחילוני שעוסק את "למלא חרדים, של במיניות

החלל" לא משליך על הקהילה החרדית מיניות פרוורטית, בעורקיה ומחוברת מרומזת, מעודנת, מיניות מציג אלא

לשאלות דתיות.ומאכזב. מרגש מרהיב, סרט הוא החלל" את "למלא למעשה, הוא לא מאכזב כמו שהוא מפספס. נתחיל דווקא באלמנטים החזקים של הסרט. בורשטיין בחרה להעניק אינם והעריכה הצילום ייחודי. ויזואלי מרקם לסרט מוקפדים א-לה הוליווד. השוטים מאופיינים באורך יוצא דופן לקולנוע הממוצע המוכר לנו, ישנה התמקדות רבה בפניהם של השחקנים וכך ניתן לסרט אפיון תיאטרלי אך ומאיץ בין שתי התכונות הללו מניף גם מציאותי. הניגוד את השכנוע של הצופה בהתרחשויות. אנו מרגישים שאנו צופים בהצגה וגם בנבכי סודותיהם של אנשים אמיתיים. בנוסף, מבחינת הצילום ובחירת האיכות הוויזואלית, בלתי נמנע מלהתייחס למימד האור שבסרט. "למלא את החלל" פריים בכל שנוכח מיוחד אור שבו להתרחשויות מעניק כאילו נראה הסרט מרבית מוארת. רכות מעין ופריים, צולם בתאורה של בוקר חורפי מעונן. הנראות הייחודית של עגמומיות מוארת מאפשרת לעלילה האיטית ולשוטים מתוקף רק ולו ולרגש לשכנע תנופה, לצבור הארוכים

האינרציה הקולנועית.העוסק )ומצוין!( חדש ישראלי סרט הוא "המשגיחים" מבחינת מסוגנן הוא אף )ברסלבים(. הדת בנושא גם הוליוודי יותר באופן אם גם הקולנועיות, איכויותיו "למלא מאשר קולנועית( פחות דווקא, )טלוויזיונית

של סגולותיו החלל". את בו מהאופן נובעות "המשגיחים" מתיישבות ואהבה דת על שאלות והאירועים הנסיבות בשרשרת ספציפית השוואה שבסרט. מנהלות הסרטים בשני יותר: מול מונולוג הראשיות הדמויות אבודות דמויות של מונולוג האל, החרדית שירה עזרה. שצריכות מנהלת מונולוג חרד ושברירי יותר, בעוד הגיבור ב"המשגיחים" מדגיש והאהבה. ההומור את במונולוג המונולוגים הללו מייצגים הבדלים בין שני הסרטים. בעוד ההומור ואת הראשית הדמות את בונה "המשגיחים" והאהבה כאחד ממאפייניה המרכזיים, אשר גם מבדילים החלל" את ש"למלא הרי בסרט, הדמויות מיתר אותה בכל בסרט, רגע בכל שנמצאות ושבריריות חרדה מציג

פריים ובכל רפליקה.

איפה בדיוק מתחיל החלל" את "למלא של הפספוס איכות לומר, רוצה נגמרים. שלו הניכרים שהיתרונות מסוגלים אקזוטית ועלילה ארוכים שוטים וויזואלית, מיחסי נרגש נותר הצופה מסוימת. רמה עד רק לשכנע הדת-אהבה-נשיות הרגישים שמיוצגים על המסך, אך רק חצי תאוותו בידו. בהעדרה של התפתחות עלילתית ראויה, כל הדגשים הייחודיים מתנקזים לבסוף לכדי מלאכותיות. מקבלת לאט לאט אך להתחתן רוצה לא הצעירה הבת הדין לקבלת נותן החלל" את "למלא הדין. את עליה ואמוני בבחירותיו הוויזואליות אך לא מספקת נופך דתי בני של והדילמות הקשיים העלילתיות. בבחירותיו החילוניים, ידינו, על מיוצגים לרוב החרדית הקהילה כחממה לאקזוטיות מינית. והנה כשהחרדיות זוכה לבסוף הן אז, אפילו הפנימיות, התחבטויותיה של נאמן לייצוג

מטושטשות בתוך חוסר בהירות עלילתי."למלא את החלל", במאית: רמה בורשטיין, צילום: אסף סודרי, שנה: 2012, משחק: הדס ירון, יפתח קליין, הפקה:

אסף אמיר ונורמה הפקות, ישראל.

- בצבא, בשירות הלאומי, במיסים, החרדיות מציפה את הישראלי הממוצע. אנחנו אנשי הקונצנזוס בארנונה ובערוץ שתיים. בשנות השמונים היה מוקסם הקולנוע הישראלי מדמותו של הערבי. במובנים רבים, בעיקר מתוך הקונטקסט הפוליטי, העיסוק בערבי הוקצה לשולי תודעתנו. במקומו של הערבי מופיעה בשנים האחרונות אקזוטיות מסוג חדש - החרדיות. מסך הקולנוע מספק לאחרונה שתי דרכים שונות לחדור לקהילה הסגורה - "המשגיחים" ו"למלא את החלל". איזו גירסה טובה יותר למסך הקולנוע?

אבנר אפי

חרדים על המסך

דצמבר 2012 16

שיוצרים שונאת אני נאות: גילוי ציבור יחסי מערך ספרים עבור אותי מביכות בעיקר מוגזם, פרסומות ספרים ברדיו. אבל גם שהסיקור להודות נאלצתי אני הצליח זה, מכר רב של הנרחב לשיח ליבי. תשומת את ללכוד חמישים סביב הפופולארי התיאורים התווספו הגוונים, הצגתו בין שאיחדו הפיקנטיים לבין לגדולים" פוטר כ"הארי

אמהות". של כ"פורנו הגדרתו וכך מצאתי את עצמי בסטימצקי, באור יום, עומדת בתור עם הספר, למוכר בביישנות אותו ומגישה

חובש הכיפה. "חמישים את קראתי כן, אז גוונים של אפור". ולא אני בהחלט

סיפור את מתארת המייגעת העלילה בכך. גאה לא התאהבותם של איש העסקים כריסטאין גריי ואנסטסיה סטילס סטודנטית לספרות. השניים מתאהבים כנגד כל הסיכויים שכן הוא בחור עשיר, יפה-תואר ומחוזר, והיא בחורה קשת יום, ענייה ובתולה. ממש סיפור סינדרלה מסתבך, הסיפור המודרנה לתחלואי בהתאם מודרני. כאשר גריי דורש מסטילס התמימה, לנהל עימו מערכת

יחסים סאדו-מזוכיסטית.ההתעסקות הראשון מהרגע זמן. מבזבז לא הספר המרכזיים. מהמוטיבים הוא החיצוני במראה הדוברת, של הסורר שערה בטיב ארוכה מהתמקדות הפירוט ועד מהשותפה שהשאילה השמלה סוג דרך המוגזם של לבושו של גריי, כנראה שבעולם של חמישים

גוונים העיקר הוא התפל, והתפל הוא מבד לייקרה. מעניינים(, )הלא לפרטים הגיונית הלא לירידה מעבר פעמיים ולא פעם לא לחזרתיות. בהגזמה הספר נטה התבססה בקרבי תחושת הדה-ז'ה-וו. רגע, שאלתי את עצמי תוך כדי קריאה, היא לא אמרה\חשבה\גנחה ככה

כבר? אז כן. הספר ממש חוזר על כאשר לגיטימי משהו לא עצמו, של עבת-כרס ביצירה מדובר

כמה מאות עמודים. הצורה, לרמת מעבר הרבה אך הרבה מטרידה משמעות יש בחורה כל התוכן. ברמת יותר עם מעט מודעות לא תוכל שלא לקרוא את הספר ולהיבהל. שכן הוא מציג את עולמה הפנימי של באופן המתמקד ככזה הגיבורה לובש שלה הגבר במה תמידי אותו. לרצות תצליח היא וכיצד דבר לשום מקום שום אין וזהו. המגוחכת הדרישה אפילו אחר. בישבן חבטות ולחטוף להיקשר כאשר בעיקר לגיטימית, הופכת

הגבר לבוש כל כך יפה. הספר מבנה מערכת יחסים שבה ידו של גריי על העליונה, והסטריאוטיפ המגדרי הופך ממשי בעולם האימים של הנהג הממון, הדעה, בעל הוא הגבר גוונים. חמישים בעלת להיסטריה, הנוטה זו היא האישה והאחוזה. מכוונת כולה ושכל המעמד נטולת הנמוך, הביטחון העברית לשפה לה יפה בעל. מציאת - אחת למטרה שהמילה בעל על כל מורכבותה עולה מבין שורותיו של

הטקסט.אז כן, גם אני קראתי את "חמישים גוונים של אפור" רק כדי להבין שלמרבה האירוניה דוגל הספר בהבחנות של שחור ולבן, ובליבו עומדת התפיסה הארכאית שכל גבר כוחני זקוק לאישה מתמסרת. אז כן אנחנו בעד פתיחות מינית נשית, אבל לא אנחנו לא בעד הנצחת דיכוי מגדרי. ובמקום שתהיה בספר בשורה חדשה הוא מייצר מהלך מטריד ביותר של הפשטת היחסים שבינו לבינה, ויצירת

פולחן סביב תרבות ריקה של חיצוניות ומותגים. "חמישים גוונים של אפור", מאת אי. אל ג'יימס. תרגום:

ורד ארביב. הוצאת ידיעות ספרים, 580 עמ'.

רקיע עופר

"חמישים גוונים של אפור":קלישאות של שחור ולבן

הדיבור על חמישים הגוונים התפרץ מכל עבר, בהתחלה הייתה זו התרגשות וציפייה לתעוזה מינית פורצת דרך, אך משהגיעו ביקורות הספרות ההתלהבות סביב הספר מיהרה לצנוח. ובכל זאת,

מחשבתו של מי שלא קרא, עדיין נודדת לכיוון הפנטזיה על מה באמת כתוב שם.

אז כן, גם אני קראתי את "חמישים גוונים של אפור" רק כדי להבין שלמרבה

האירוניה דוגל הספר בהבחנות של שחור ולבן, ובליבו עומדת התפיסה

הארכאית שכל גבר כוחני זקוק לאישה מתמסרת.

דצמבר 2012 18

ביותר שעשיתי בקריירה שלי" אומר "זה הפרויקט הגדול יעיש. מני של "המשגיחים" בסרט תפקידו על אסף, רועי "זה המסע הכי עמוק ומשמעותי שעשיתי במסגרת תפקיד. אותי הביאו והדמות, התסריט בניית הבמאי, עם המפגש לעומקים שעוד לא חוויתי." הדמות עליה מדבר אסף, היא דמותו של אבי, בחור דתי מהשכונות האלימות של בת-ים. במשך חי הוא בו הזיוף את מבין אהבה שבעקבות בחור

שנים, עולם של יהדות אלימה וכוחנית.

איך הגעת לתפקיד כזה? איך נוצר הקשר עם מני יעיש, הבמאי? העבודה על הסרט הזה המשיכה שני פרויקטים קטנים שכבר עשיתי עם מני. עשינו ביחד את "אליקו", ונשארנו באותה השכונה, ובאותו עיסוק באמונה ובאלימות הרחוב, רק שב"המשגיחים" יש פתיחה והעמקה של העולם הזה. מני ידע שאני אשחק את התפקיד הזה מראש, ולכן כל העבודה על התפקיד הייתה מיוחדת. בנינו את הדמות יחד, תפרנו תקפיד שהוא חליפה יותר פשוט להבין בדיוק בשבילי ואז כשחזרנו לצלם, היה ולהיכנס אל הדמות - זה לא המקרה שבו מקבלים תפקיד

מוכן ומתחילים לעבוד.

כל עם כזו, לדמות החיבור על העבודה הייתה איך האלימות והרחוב שסובב אותה?

להתחבר צריך הייתי לגמרי. לי זר לא אבי של העולם מחדש למשהו שהכרתי וכבר שכחתי מהילדות. הכרתי את ברחוב שמסתובב ילד בתור מהשכונה, האלה הטיפוסים

ורואה את הכל, ובייחוד את האלימות. זה לא שהייתי עבריין, הייתי פשוט ילד קצת מופרע שמסתובב המון ברחוב. עכשיו אני כבר למעלה מעשר שנים חי בתל אביב, ופה אתה לא האלה. הזיכרונות לכל שהנחתי יצא אז בכלל, בזה פוגש של ובריחות במקומות בהכל. להיזכר צריך הייתי בדמות הרחוב, בחוויות האלה בתור ילד. היה חשוב לנו מאוד שמה שנקבל יהיה אותנטי, שלא ייצא שאנחנו שחקנים שמנסים להיראות ערסים. מני ראה את הדמויות באופן הכי רציני, בלי טיפת לעג עליהן ולכן אסור היה "לשחק" את זה אלא

להכיר את העולם הזה טוב באמת.

והחיבור לדת היה יותר קשה? להתחבר קשה יותר הרבה לגמרי. אחר עולם היא הדת אותו. מכיר ולא הזה מהמקום מגיע לא אני הזה. לעולם בהתחלה זה היה מאוד מלאכותי: מני בא לחזרה הראשונה כמו שנראינו יצא הראש. על לכולם אותן ושם כיפות עם דרדסים עם כובעים. הבנו מהר מאוד שככה זה לא יעבוד, זה לא שהכיפות והציציות יעשו את "המשגיחים". אז ויתרנו על זה, עבדנו על הפנימיות של הדבר במשך חודשים. חזרנו לכיפות רק בשבועיים האחרונים של הצילומים ואז זה כבר

לא הרגיש תחפושת.

איך נורא. קשה בקונפליקט נמצאת אבי של הדמות נכנסת לקונפליקט הזה? איך חשבת שהצופים יגיבו אליו? אבי רוצה אחרי הכל, לרצות את ה'. אפילו האהבה שהוא הזאת האישה האם הזה: הקונפליקט את מייצרת בוחר

השגחה פרטיתב-2007 זכה השחקן רועי אסף בפרס השחקן המבטיח בתיאטרון הישראלי. מאז, עם שלל פרסים ישראלים ובינלאומיים )כולל פרס האוסקר הישראלי

לשחקן הטוב ביותר( הוא מראה לכולם איך לקיים הבטחות

מאור תמם

19 דצמבר 2012

מול בו לבחור צריך שהוא הנכון הדבר זה עומד אבי שבה הסצנה את יש האלוהים? רוצה רק הוא תשובות, ומבקש בים לבד הוא אם הנכונה, האישה היא אם לדעת עושה הכל בסדר. לי זה היה לא פשוט, אני קדימות אדם לבני נותן אני ככה. חי לא להיכנס חייב הייתי אבל בהם. ומאמין לי היה אחר. אדם של אבי, של לתודעה עם ובעיקר התסריט, עם קשה מאוד הגיבור עם הזדהתי לא בהתחלה. הדמות יבינו לא כי ייפול שהסרט בטוח והייתי נפתח יזדהו איתה. הסרט לא את הדמות, יעורר נורא, וחשבתי שהוא בסצנה אלימה

וראה את היה חכם מני וסלידה. אצל הצופים אנטגוניזם סלידה שתתעורר שיקרה, מה שזה רצה הוא אחרת. זה ושהצופים יעברו במהלך הסרט יחד עם הדמות תהליך של תיקון והבנה שזו לא הדרך הנכונה. מהצד השני היה חשוב שהתהליך ייצא טבעי, ולא הוליוודי ומלאכותי, בגלל זה הוא בקידוש נפתח הסרט הדת. את ועוזב לגמרי משתנה לא ומסתיים בהבדלה כי גם אחרי כל התהליך אבי לא רוצה לעזוב את הדת לגמרי, הוא רק מבין את הזיוף הגדול שהוא

חי בו ומנסה לשנות את הדרך שלו בתוך הדת.

ועד ב"המשגיחים" מאבי שלך, התפקידים כל כמעט היטלר ב"מיין קאמפף" הם תפקידים עם קונפליקט נורא

גדול. אלו התפקידים שאתה מחפש? כן, אני מחפש תפקידים שייקחו אותי למתוח גבולות כאמן. אני מאוד אוהב עבודות כאלה ומחפש אחריהן. בתפקידים האלה אתה גם מפצח ומבין משהו על עצמך. אלו תפקידים שאתה גדל בזכותם, הם ממלאים אותך בתור בן אדם. אתה נכנס פנימה עמוק כדי לגלות דברים על הדמות ועל עצמך. זאת בעצם המתנה שלנו, השחקנים, לצלול ולגלות עולמות תפקידים רק לעשות אפשר שאי ברור ועדיין משוגעים. כאלה כי זה מאוד מעייף ומתיש, חייבים מידי פעם משהו

יותר קליל.

אתה עושה תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. איזו פלטפורמה אתה הכי אוהב?

לא הייתי מוותר על אף אחד מהם. הקולנוע מיוחד מאוד. מוקלט סרט יש נשאר, התיעוד ובסוף ארוכה עשייה יש זאת עם מונצחת. היצירה שבסופו פורמט זה ומודפס. במהלך הצילומים לא נהנים כל כך. זה מצד אחד תהליך, צילום. ולימי לחלקים מקוטע מאוד הוא השני ומהצד יש ובסוף ביום וחצי שעה מתמשכת, העבודה בתיאטרון המון סיפוק. והכי חשוב, בתיאטרון הקהל חי ומגיב באופן הבית הוא התיאטרון תחליף. לו שאין משהו וזה ישיר בזכות אחר, משהו יש ובקולנוע הכל, אחרי השחקן של "המשגיחים" הגעתי לכל העולם, לפסטיבלים וטיולים - זה מאוד מספק ומהנה ההכרה הזו. בתאטרון, אתה חי דמות במשך תקופה, יום יום, זה יותר סיזיפי ומעייף. לא כל ערב בא לי להכנס לתפקיד של היטלר ולהתחיל לצעוק ולקצוף

מזעם.

בשנים האחרונות מצאת את עצמך תחת זכייה 2007 ב- שונים: כובעים שלושה ב- בתיאטרון, המבטיח השחקן בפרס המותקף מהקאסט לחלק היית 2011וב- אלקבץ שלמי של סרטו "עדות" של בפרס וזכית ההבטחה את קיימת 2012הטוב הראשי השחקן בקטגוריית אופיר, השחקן בפרס הזהב", ו"קיפוד בקולנוע,

הטוב בתיאטרון. איך ההרגשה? מתחילים רק אנחנו פה. ההוויה בדיוק זו בכל באירופה תרבות. פה לבנות לקולנוע לגמרי אחר יחס יש הפסטיבלים הביטחון כאן לא. פה מאוד. להם חשוב זה ולשחקנים, הוא לפני הכול ואז כל התקציב והמשמעות עוברים לשם, ישיר לתרבות להיות פחות משפיעה. אין גורם באופן וזה פה השפעה קריטית וחזקה של התרבות על המדינה, וזה מתבטא בדיוק בזפזופים האלה בין האוסקר הישראלי ובין הבכורה בהקרנת בשדרות. "עדות" של הבכורה הקרנת ספגו יוצרי הסרט ביקורת קשה לפני הקרנתו, כיוון שהציג הנעשה בדבר פלסטינאים אזרחים של עדויות בשדרות לברך התרבות שרת עלתה הזעם, של בשיאו בשטחים. ושחקניו הסרט על רב זעם הביעה הפסטיבל, בפתיחת שקרה "מה הסרט. את ראתה טרם האולם מן ויצאה תקרה איזו בארץ פה שיש הזמן כל לי מזכיר בשדרות

שתמיד מנמיכה אותך בתור שחקן.

שלך במקום משהו הישראלי, באוסקר הזכייה ואחרי כשחקן בארץ השתנה?

פרסים זה נחמד ומרגש מאוד. ויש איזה שינוי אחרי קבלת פרס אופיר והחשיפה הגדולה שקיבל הסרט בארץ ובעולם, ולעיתים בכמות ההצעות שאני מקבל זה אני מרגיש את גם ללא אודישן. אבל עדיין אנחנו ישראל, זאת לא הוליווד, התעשייה פה קטנה מאוד ואין באמת כוכבים. עדיין חייבים זאת העיקר . פרס מכל להתלהב ולא לאודישנים ללכת שנים אחרי הגיעה השנה שקיבלתי ההכרה גם העבודה. מאוד כשהייתי נכון, מאוד ובזמן קשה, מאוד עבודה של מוכן לזה. במשחק ובכל אומנות, חייבים כל הזמן לעבוד, אסור לנוח בגלל הצלחה. אמן חייב להיות כל הזמן רעב,

ולא ללחם, אלא לחיפוש אחרי האמת .

אז יש כבר פרויקטים נוספים בדרך? האמת שהשנה האחרונה הייתה שנה של הרגעות והנאה. הגדול שלרובן "המשגיחים" אחרי הצעות המון הגיעו סירבתי בגלל ענייני לוחות זמנים ונסיעות שלוקחות זמן. של הזה ציבור יחסי המסע בכל להשתתף כיף נורא זה הסרט, בייחוד כשאני יודע שזה אוטוטו ייגמר. עבדתי על שתי סדרות שייצאו בקרוב, וסרט ראשון של במאי חדש

ומעניין. רק לקראת מאי אחזור ממש לעבודה.

השחקן רועי אסף

דצמבר 2012 20

לא הוא תיאטרון ראשית. מדמות שכחו מעלילה, שכחו שברצונכם מה כל אם קרנבלית. חגיגה אם כי תיאטרון זה אתנחתא רוויה בצחוק, רוצו לקנות כרטיס ל"התקפת

לב" של אנסמבל ציפורלה ותזכו בבילוי אמיתי אחד במינה. מיוחדת תופעה הוא ציפור'לה אנסמבל תל נתיב" "ניסן למשחק הסטודיו יוצאי שחקנים, עשר להיגרר במקום לעצמם מציאות לברוא החליטו אביב, האנסמבל חברי הגדולה. לפריצה ולחכות לאודישנים )אפרת אביב, דאנה איבגי, לוטוס אתרוג, דודו גולן, עמרי דורון, תומר נהיר פטלוק, בן פרי, גל פרידמן, רותם קינן, כיתה של נעמה אמית( הם חברי אותה תמרה קליינגון, מחזור מ' בסטודיו למשחק. לאחר סיום לימודיהם הקימו כותבים , מנהלים הם שאותה ויוצרת, שוויונית קבוצה ציפורלה, ששמו לו אנסמבל נולד כך ומביימים בעצמם.

ניתן על שם ציפור האגו השוררת בלב כל שחקן.

לחברי האנסמבל היו עד כה שתי הופעות שגרפו הצלחה האחרונה בשנה חגב". ו"דרך טבעית" "עקיצה רבה: "התקפת הנקרא המסחרר, לרצף חדש מופע יצא הקודם חגב" מ"דרך למדי שונה לב" "התקפת לב". הוא חגב" "דרך משמעותית. מדרגה עליית ומהווה לו, לסיפור מסגרת המהווים מזמורים שמכיל קומי מופע שנרקם בין חרקים שונים, על פי סיפורו של עוזי בן כנען. עם כל הכבוד לחרקים, "התקפת לב" שבה לקסמה של המופע הראשון )"עקיצה טבעית"( ומציגה לנו אפיזודות מחזמר, של גוונים עם עצמן, בפני שעומדות קומיות סאטירה, סטנד אפ ואפילו פנטומימה. התפאורה במופע הצבעוני כאובייקט השחקנים את ומדגישה מינימאלית,

ביותר על הבמה.מהרגע שנכנסים לאולם, מבינים שמדובר במשהו שונה. חברי ציפור'לה הם האנטיתזה המוחלטת של האליטיזם התיאטרוני. הם דוגלים באינטראקציה מלאה עם הקהל, מהתיאטרון. ליציאתו ועד לאולם הקהל מכניסת החל השחקנים מחלקים במושבים, מתמקם הקהל בעוד נמצאים מהם חלק מים. וכוסות שוקולד לבבות שחפץ מי עם ומצטלמים מחייכים הבמה, למרגלות נמצאים וחלק בכך ומארגנים הבמה על הקהל המופע. את את "לבנות" עוזר אף שהוא בכך התפאורה, פוף בהעברת משתתף

- בתיאטרון כשלעצמו נדיר מחזה זה הבמה. תוך אל בין הטשטוש מהצופים. כמעט נבדלים אינם השחקנים הצופים לשחקנים כל כך מבלבל, עד שהצופה שואל את עצמו - האם הדבר הזה, זו הצגה? ואם לא עלתה השאלה בעצמם אותה מעלים השחקנים מחשבותינו, בדל על המורה הקהל. בתוך היושבים ובעלה מורה בדמות "אשת לעצמה הקוראת פרידמן[, ]גל הסטריאוטיפית לבעלה: וצועקת ההצגה באמצע רועמת קמה חינוך", "אתה חושב שזו הצגה?!" וכיאה לביזאריות של המופע, ודורשת שמי שחושב שזו הצגה, המורה פונה אל הקהל שירים את ידו. הקהל, שמתפקד כחבר מושבעים, מצביע, הייתה אכן הזאת התזכורת הצגה. אכן זו - שכן הפעם, נחוצה, כי השחקנים נכנסו אל עורן של הדמויות בצורה העולם שכל השתכנענו באמת שלרגע משכנעת, כך כל

במה. ובכן, לא משנה איזו חיה זו, זו חיה גאונית. חברי ציפורלה סחבקית הכי בצורה אך הפנים, מול מראה לנו מציבים שיש. הם אומרים לנו - כולנו כאלה, אז למה לא לצחוק על זה קצת? הם מציגים את המחשבות הקטנות, היומיומיות שעוברות לנו בראש שאנו פשוט לא מעיזים לומר אותן, בין אם זה בדייט ראשון, מפגש עם חברים או ביום עבודה

שגרתי. הקיימים והמשונים השונים בטיפוסים פותח המופע המקל, עם הזקנה המתחרמן, הזוג - הצופים בקרב באולם, הסדרן למיניהם, הנייד בטלפון המתעסקים אנחנו שמסתירה...גם הכובע עם המעצבנת האישה הקהל שחקנים, אם כן. גם בקרבנו קורים דברים מעניינים במקביל לעלילה על הבמה, ועל ההנחה הזאת מתבססים

רבים מהקטעים במופע. לא תמיד קל להבין מה חברי ציפורלה רוצים מאיתנו, ועם זאת, קל ליהנות. ואם לא צחקתם מהלב - ראו הוזהרתם! חברי ציפורלה הם לא שחקנים בתיאטרון, אלא קרקס של פנטומימאים, זמרים, רקדנים, אקרובאטיים, הם ממש. לצחוק לחשוב, לנו גורמים הם הכול. הם - בקיצור

ובעיקר, גורמים לנו להתקפת לב.

מיכל עמית

פעם הבאה שאת לא צוחקת, את מקבלת צהוב

שרים יותר!סטודנטים בירושלים

קניון לב תלפיות קומה א' טל'. 054-3344477, 050-2252573

שלישי ומוצ"ש

קריוקיחמישי

הופעות חיות

צ'ייסר מתנה!על כל הזמנה *בהצגת ת. סטודנט

הפקת

אירוע פרטי

חפשו אותנו בפייסבוק - מועדון הזברה

דצמבר 2012 22

קורין אמסטר קידראופנה

ה"פאשיין וויק" זהו אירוע גדול של תעשיית האופנה, ובתי וותיקים לצד חדשים, למעצבים הזדמנות ובו לעונות שלהם הקולקציות את להציג גדולים, אופנה הבאות, לחשוף את המראות הכי חזקים ונכונים לעונה, מרהיבות אופנה בתצוגות שלהם החזון את ולהציג האופנה, תעשיית לאנשי מכוון האירוע ומושקעות. )"איט שיקית אליטה ומעט קניינים כתבים, עורכים, גירלז"(, לפעמים גם לדוגמניות העל שלא משתתפות,

ולבלוגרים- הם בתחתית הרשימה.

שבוע האופנה הראשון בעולם התקיים ב-1943 בניו-העולם של ליבו תשומת את מעט להסיח כדי יורק, מבירת האופנה פאריז, בזמן מלחמת העולם השנייה, נערך העולם בכל כמעט מאז לזה! ניכנס לא אבל יותר. שבוע האופנה לפחות פעם אחת בשנה אם לא בניו-יורק, מתרחשים והנחשקים הגדולים האירועים

מילאנו, לונדון, פאריז ולאחרונה גם בברלין.

"הערב במסיבת מתחיל האופנה שבוע יורק בניו- בתי ,"Fashion Night Out" הנקראת שלפני" הדגל לחנויות מגיעים הגדולים והמעצבים האופנה

ופותחים את שעריהם, שמפניות מחולקות לכל עבר, ודיג'ייז מפורסמים מנגנים אל תוך הלילה, טי-שירטים דוגמניות ברחובות, נמכרים "F-N-O" הדפס עם ומעצבים מדלגים ממסיבת אפטר אחת לשנייה, אבל ההיי-לייט מגיע כמובן באוהלי התצוגות. אין אפשרות כרטיס לקנות ניתן לא מראש- הזמנה ללא להיכנס בתוך הזמנה, וקיבלתם בחלקכם נפל אם אך כלל, מעצבי תשלום. וללא בחום אתכם יקבלו האוהל כל שמפניה, כוסות מניקוריסטיות, מאפרים, שיער, ועוד...העיקר ועוד בעולם הטובות מהחברות טוב מולכם המתרחש בפלא תבהו בתצוגה, שכשתשבו

ותרגישו קצת גלאם גם לגבי עצמכם.

עכשיו נחזור למציאות הישראלית המלחיצה והדביקה שלא באה טוב אף פעם, שבוע האופנה הגיע לארצנו, כמה מביך, רק בשנה שעברה, ביוזמתם של המפיקים שערי לפתיחת הכותרת גולת רייף. ומוטי לב אופיר העל מעצב היה שעברה בשנה בישראל האופנה רפאלי ובר הפרחות )יקיר קוואלי רוברטו האיטלקי,

לכאורה(.השנה חתול שחור, טפו טפו, עבר בין המפיקים, ואילץ אותם להיפרד ולהתנגח. אופיר לב ערך את הפרימיירה כמתוכנן ב-11.11.12 והציג את קולקציית הקיץ 2013 "מוסקינו" המפורסם האיטלקי האופנה בית של כאשר סלבס מכל הסוגים פקדו את האירוע בגאווה. בוגנים, שירלי לונג, קיי דגן, מאיה בר, סנדי ביניהם ה"מתאמצת קרי מקומית ביצה קצת ועוד גור יאנה ולא הולך לה אנה ארונוב", הנדחפת נטלי דדון והלא

קשורה ג. יפית, אה כן, גם אני הייתי.

אני האמביוולנטיים והמראות עצמה התצוגה על אישית בנימה לי חשוב אבל כמובן, בהמשך אפרט והצגתו האירוע הפקת על שניים או דבר לומר זו זמן הרבה יחסית חיכו האורחים נכון, בתקשורת.

בחודש שעבר נפל בחלקה של כתבת המדור, העונג והכבוד, להיות בין 450 המוזמנים לתצוגה האקסקלוסיבית של בית האופנה "מוסקינו" , שהתקיים בפתיחת שבוע האופנה TLV במתחם הרכבת הישנה. למי מכם שלא מבין על מה היא מדברת )גוועלט!!!( להלן כל ההסברים. קבלו

סקירה קצרה של השבוע הנוצץ בעולם, שבוע האופנה

fashion week כחול לבן

23 דצמבר 2012

בחוץ ובקור. נכון, הרבה מאוד צלמים ורבו להיכנס הצליחו לא ועיתונאים והמארגנים, המאבטחים עם בחוץ הזויים היו הישיבה סידורי נכון, לאנשים כבוד המון ונתנו לחלוטין הלא נכונים. נכון, התצוגה לא חידשה הראו שכבר למה מעבר דבר שום באמת, אבל במילאנו. כן לפני שבוע חברים, כמה תלונות? כמה עקיצות? סלבס, מחובתם להצטלם ולהתראיין שהזמינו הסיבה זו והרבה- בחוץ אתכם מלכתחילה, זו העבודה שלכם, כדי רק חינם כרטיס קיבלתם לא אם תיכנסו לא עיתונאים, שתיהנו! כניסה אישורי מראש תיאמתם לא כרטיס בה תצוגה זו ההפקה, עם כניסה עולה 2500 שקלים, ולא, אתם

לא צריכים לצעוק על המאבטח בכניסה, הוא לא אשם העוקץ, כאן ישיבה- סידורי אחריות. חסרי שאתם ההפקה פישלה ובגדול! אמנם לא בכוונה, אך לחלוטין לא מקצועי להושיב דוגמנית בינונית בשורה הראשונה, את יציג גדול כך כל אופנה שבית למה חביב, ואחרון הקולקציה החדשה שלו דווקא בישראל?! שבוע לאחר

שהציג אותה בבית הולדתו? מה נסגר?

לעניינינו. קצת,נחזור שנרגעתי אחרי עכשיו טוב, על 2013 אביב-קיץ קולקציית את הציגו מוסקינו רקע פסקול עליז ואופטימי. התצוגה החלה בקו מעט ולבן, שחור היו השולטים הצבעים ונשי- מינימליסטי שמלמלות מיני, גזרות פשוטות, מעט הדפסים ואווירת : כפתורי סיקסטיז ששלטה כמעט לאורך כל התצוגה בוהק, בלבן סייז אובר עגולים, שמש משקפי ענק, והרבה הרבה אלמנטים של פעם. הקבוצה הבאה כללה גזרות מאוד דומות, אך צבעים בוהקים ובדים עם מעט הלבבות מובהקים. יותר והדפסים טקסטורה יותר פרחים, מוסקינו, של המסחרי מסמלו המפורסמים של מסוכן טריפ בהחלט ירוק, ורוד, כתום, משבצות,

צבעים, הדפסים ושנות ה-60.

הבנים של תורם הגיע הבנות, אחרי למראה האיטלקי הטעם את להציג הנכון של גברברי הקיץ הבא. גם כאן פופ בוהקים, צבעים על היה הדגש הדפסים קצרות, חליפות מתפרץ, בירה תוויות כביסה, אבקות של צבע, המון המו בקיצור קש. וכובעי את קיץ?? לקולקציית מפתיע כמה בהומאז' לסגור החליטו התצוגה סרטון הצגת לאחר האופנה. לבית קצת ארוך מדי,עם סקירה היסטורית שהוצגו הסנסציוניים המראות של הדוגמניות טיפטפו השנים לאורך במראות איקוניים של המעצב, שכללו שמלות שתי אחד, איטלקי דגל ושמלה קלאסיות, שחורות פלמנקו וטריליון מבצבצת כתפייה עם אחת

סיכות מוצמדות.

הווייב לה שנלווה הבלגאן כל עם החוויה, לסיכום הבגדים לשחזור. ניתנות בלתי בתצוגה והאנרגיות אופנה מבית ליותר ציפיתי וכן, הטריפו לא עצמם פינה בכל הסלבס אוהבת, כך כל אישי באופן שאני עניינו לעיתים יותר מהבגדים, הלחץ לפני התצוגה מצד ענקית חוויה בהחלט זו אבל מורגש, היה המארגנים מבצעים של ומטורפים קשים בימים במיוחד ושווה צבאיים ולחץ בחירות . חשוב שיהיה מקום אליו אפשר פחות עם אחר עולם קצת ולטעום להרגיש לברוח, דאגות- וגם קיבלתי שקית מתנות בסוף אז בכלל היה

שווה!.

טיפ אחרון וגמרנו, למי שגם רוצה לראות ולחוות, מוטי רייף )היריב של אופיר לב( עורך את שבוע האופנה שלו בחסות "גינדי" )?!( באמצע דצמבר , במתחם גינדי תל אביב, וכנקמה מתוקה לשבוע האופנה הראשון יציג רייף בשבוע שלו את קולקציית ה"קדם סתיו 2013" של בית האופנה האיטלקי "מיסוני" )האם שמנו לב לדמיון?(. שלא כמו מוסקינו בית האופנה מיסוני אמור היה להציג אה-מה-מה? בישראל- הקולקציה את לראשונה לאחר מבצע "עמוד ענן" ביקש בית האופנה האיטלקי לדחות שוב את שבוע האופנה בשל חששות ביטחוניות ולכן לבסוף בהחלטה מרת גורל הוחלט לבטל התצוגה ישראלים מעצבים יציגו הרגילה במתכונת המיוחלת. מוכרים קרי גדעון אוברזון, דורית בר אור, אלון ליבנה, יוסף, דיויד ששון, שוגר דדי, דורין פרנקפורט וטעימות

מבית הספר לעיצוב "שנקר". אחר...בתקווה עניין כבר זה כרטיס?? משיגים איך

שהכל ילך כשורה...בהצלחה!

דצמבר 2012 26

אל יצא ב-1961 הספרים חנויות ודק צנוע ספרון עשר ארבעה בן אותו עמודים. אף על הספר, ופשטותו, עוביו דרך לאבן היה העברית בשירה מכל יותר ומסמל הספר כריכת על בישראל. השישים שנות שירת את ולצידו "מרגוט" כמעט, אקזוטי זר, שם התנוסס

חתימת המשוררת דליה הרץ.הרץ היתה בת 19 כשפרסמה את "מרגוט" ובכתיבתה פרצה מחסומים בשירה העברית. נדמה כי שיריה של חדשים. למחוזות העברית השירה את הביאו הרץ יותר, היוו בסיס איתן לכתיבתן של מחוזות שמאוחר

משוררות נוספות ובראשן יונה וולך. "מרגוט", על מעולם שמעתם לא לבטח רובכם והרץ, על אף שיכלה להתמקם באופן מיידי בשושלת המכובדת של אמהות השירה העברית )רחל-גולדברג-

הרחב. הציבורי מהשיח גם נעלמה היא רביקוביץ(, ככל הנראה, הקהל איננו האשם בהיעלמותה של הרץ ספר פרסום לאחר והציבורית. הספרותית מהזירה שיריה הראשון נמנעה הרץ מכל פעילות ציבורית ואף סביב המאסיביים הדיונים למול לספרה. התכחשה דמותה של וולך, בת דורה, נבלעה הרץ לחלוטין. עשרות שנים מאוחר יותר, עלתה יוזמה לספר מחקרים העוסק בשירתה, ונתקלה בהתנגדות הרץ המשוררת. של נחרצת לסקל שביכולתה כל עשתה

את הוצאת הספר. דליה הרץ לא יכלה לשאת את "מרגוט". של הנפרד קיומו לא השירה וחוקרי הקוראים הבעיה ממנו. להתעלם יכלו השירה, בעולם שגם היא, ובייחוד בעולם השירה של אז, יש מקום חשוב לדמותה של מהיצירה, כחלק המשוררת

תרצו ואם הציבור" ל"יחסי מספקת שהיא ובראיונות בשיח כתיבתה. על ברחה הרץ בשיריה, מהדיון מחשיפה ברחה בעיקר וברחה . " ט ו ג ר מ " משפרסמה וולך, ספרה את ב-1966 הראשון באופן הושפעה מהרץ, ישיר "דברים" וספרה שם על נקרא האחרון השיר אך ב"מרגוט".

מלבד קבלת השראה )חוקרת הספרות חמוטל צמיר טענה שוולך" לא רק הושפעה מאד מהרץ אלא 'בלעה' שאבה המהפנטת, החריגה, וולך לחלוטין"(, אותה של שתיקתה ולמול הזרקורים כל אור את לכיוונה הרץ, ביססה את מקומה כמשוררת הגדולה של שנות

השישים. חייב קורא כל הרץ, של הנחרצת התנגדותה אף על ובייחוד את "מרגוט" )שנים לאחר להכיר את שיריה, הוצאת ספרה הראשון, ב- 1990 יצא ספרה השני "עיר שירים"(. תקראו אותה ותגלו משוררת ענקית ושירים

שיש לעשות הכול על מנת שלא ייעלמו.

הרץ היתה בת 19 כשפרסמה את "מרגוט" ובכתיבתה פרצה מחסומים בשירה העברית. נדמה כי שיריה של הרץ הביאו את השירה

העברית למחוזות חדשים. מחוזות שמאוחר יותר, היוו בסיס איתן לכתיבתן של משוררות

נוספות ובראשן יונה וולך.

מאור תמם

אם שירית נעלמת "גם אני בעיקר בשעות האחרונות, רציתי להיות דומה למרגוט."

לרחל הייתה כינרת ולאה גולדברג ראתה את אלוהים בקפה ובעשן סיגריות. דליה הרץ כתבה על מרגוט. כתבה ורצתה לשכוח

דצמבר 2012 28

מאיה והעיר הקדושה מאיה בואנוס

ממלאים אכן האוטובוסים שעושים ממה יותר חיי את אותם הרי וחבריי. משפחתי פעמיים לפחות פוגשת אני יותר( הרבה לא )אם ביום ומצפה מחכה אני אליהם עבורם קונה וערב, בוקר מתפללת קו, רב כרטיסי עד אחריהם ורצה לבואם כן, קלה. אסטמה תרחיש ירושלמים- אוטובוסים כן

איתם אפשר אי חוויות- ומלאי רועשים צפופים, ובהחלט, אבל בהחלט אי אפשר בלעדיהם. לכן, ראש בלבטל הבעייתיות את שתמצא בטוחה אני יקר, עיר אמנם זוהי ,19 קו חיינו- של הראשי העורק את לנו אותנו שלוקחת קופסא אך ניידת, סרדינים קופסת

למשכן לימודנו. פציעות ללא לאוטובוס עליתי אידאלי, ובעולם נניח מיותרות ויש לי מקום ישיבה. אז אני מצליחה לתקוע את הראש בחלון, לשכוח מהכול, ולהניח לעצמי לשקוע הנרחצות שההחלטות חושבת אני התובנות. בים גם או לפחות התגבשו שם. נעשו באוטובוס, חיי של החיים איך מצחיק האוטובוס, על הרהרתי זה בטור

מתקפלים לתוך צורה מלבנית נוסעת. אני מביטה מבעד לשמשת החלון, ומבינה פעם נוספת אני אלה סימים האחרונה. התקופה מבלבלת כמה מהו יודע מי בינינו אבל הבא", "הצעד על חושבת באופן זה? את לדעת אפשר איך ובכלל, הבא? הצעד כללי קצת קשה לתכנן קדימה במדינתנו הקטנה והלא אזעקות מגיעות ואז תוכניות, תוכניות, משעממת. שמתעכבת, התחבורה סתם זאת ולפעמים ומילואים והפער בין הרצוי למצוי מתארך כמו מסלול האוטובוס.

בתחבורה לנסוע אמשיך בכלל האם תוהה אני תחבורה זאת תהיה אולי או ירושלים? של הציבורית או אוטו? אקנה אולי אחרת? עיר של ציבורית בתוכניות שוב לי מפריעה מתמשכת שיחה אופניים? שלא כך על מצטערת ואני שלי העתידיות התחבורה מבינים, אתם בבית. האוזניות מציאת על התעקשתי

באוטובוס הגעתי הפעם ממבשרת- אוטובוס מיוחד- שנקרא. מה לעיר" "מחוץ בתכליתה! שונה חוויה וזוהי מעט תהיה שהיא חשבתי שתי טעיתי. יותר-אך טובה לידי, התיישבו דתיות נשים משכילות צעירות, בחורות )הן היו בדרכן לאוניברסיטה- עלייתן ומרגע ראשון( רמז על השתיים מפטפטות האפשרויות השונות שהשוק העכשווי מציע עבור ילד החווה עצירות!!! צר לי אבל אני ממש לא צריכה לשמוע ב-8:00 בבוקר, או בכל שעה אחרת על היציאה הרכה של הבן שלך! קמתי מוקדם מדי, והיום שלי ארוך מדי בשביל להתחיל אותו עם קקי של מישהו שאני בכלל אתן במקרה, במקרה, אם ס-ל-י-ח-ה!! מכירה! לא קוראות את זה- אגיד לכן את מה שהייתי צריכה כבר שלא דברים שיש אתכן חינכו לא באמת!! נו לומר-

מדברים עליהם בפרהסיה?!?!וחוזרת משיחתן להתנתק מצליחה אני רב, במאמץ שחולפים פרטיים רכבים שלי. האישיות למחשבות על פנינו זורעים אצלי את המחשבה שאלו בעלי הרכב היא ירושלים מבחינתם, תיירים. כמו הם בירושלים, עיר קסומה של היסטוריה וארכיאולוגיה. בה הגשם לא חודר דרך תקרת האוטובוס ונשים עצבניות לא תוקעות בגבם מטריה. אני מתנצלת מראש בפני הנהגים ושאר לקץ הגעת פשוט אני הקשה- הביקורת על הנוסעים באוטובוסים! לנסוע לי נמאס לי! נמאס סבלנותי-

נמאס לי לרוץ, לעמוד, להידחק ולאחר.

אבל אוטו! לקנות חייבת שאני בליבי מכריעה אני חבל על הכסף וחבל על הסביבה. אז אלך ברגל, אבל באופניים, אסע אז טוב רחוקה, נורא האוניברסיטה אבל העליות של ירושלים קשות מדי ונילס ארמסטרונג והמסקנה נפלה ההכרעה לעזאזל! לא... ממש אני ממש אבל ממש אוטובוסים לבין ביני הרומן ברורה:

עוד לא נגמר

נדמה כי לא עברת חוויה סטודנטיאלית אמיתית, אם לא נסעת באמצעי התחבורה השונים שיש לעיר הקדושה להציע: אוטובוסים, מוניות )לבעלי האמצעים והממון( והרכבת הקלה, או הפלא הטכנולוגי הגדול.

הרכבת נחנכה בעיר לפני כשנה ומרבית מן הירושלמים נסעו עליה הלוך ושוב בקיץ שעבר, נהנו עד תום מנסיעות החינם הממוזגות. אני חייבת לומר, שאני לא מצאתי את היופי בנסיעה מהר הרצל לפסגת זאב

ומפסגת זאב להר הרצל, ונותרתי באמצעי העומד לרשותי-אוטובוסים.

הופעה )נ'( הצגה, ראוה, תצוגה; ארוע שגורם לאדם לצאת ממעורתו,

לנענע את גופו בצורה אטרקטיבית, בתקווה

לצאת עם בן | בת לויה מהמועדון בו הארוע מתרחש,

כשברקע מקצבי ג’אז החוזרים על עצמם, סוחפים

ומשלהבים את הרוקדים או את המאזינים )”מופע רוק”(.

שושי בחצר | הופעות חיות כל שישי בצהריים

*

הופעה )נ'( הצגה, ראוה, תצוגה; ארוע שגורם לאדם לצאת ממעורתו,

לנענע את גופו בצורה אטרקטיבית, בתקווה

לצאת עם בן | בת לויה מהמועדון בו הארוע מתרחש,

כשברקע מקצבי ג’אז החוזרים על עצמם, סוחפים

ומשלהבים את הרוקדים או את המאזינים )”מופע רוק”(.

שושי בחצר | הופעות חיות כל שישי בצהריים

*

דצמבר 2012 30

אבקש לשתף אתכן בביקור ממוצע במכון. אני מגיעה של לשיעור להיכנס נחושה לשמונה, דקות בשתי אשר טוב מיקום באולם ולמצוא יסכה, המדריכה משלב שלושה עקרונות אסטרטגיים מרכזיים: הראשון - לראות את עצמי במראה, השני - לראות את המורה כך האולם בפינת דחוקה להיות - השלישי במראה, אכן, הזו. החרפה את לראות יוכל לא איש שמלבדי קצוב בזמן ממני, נדרש בשיאה. אינטרסים התנגשות שטחים וניתוח זוויות חישוב בלבד, דקות שתי של מתים של אולם הספורט על מנת להשלים את שלושת העקרונות במיטבם. ושיהיה ברור - דבר לא יסיט אותי ממשימתי. גם אם יידרש ממני להשתעל בשילוב הפקת שכנתי את להרחיק מנת על מחשיד, ריאות סאונד לפינה מעט שמאלה. אני, כמו מדינת ישראל במלחמת

העצמאות, קובעת עובדה.זיעה אגלי כמה של לבצבוצם הוביל הזה המאבק התחיל שבכלל לפני עוד זה וכל מצחי, על סוררים אופנתי איחור דקות, ושלוש שמונה השעה השיעור. כל של הראשון החלק מתחילים. ואנחנו יסכה, של עלי האהוב החלק את תמיד לי מזכיר עיצוב שיעור בלחלוק מיטה עם בן הזוג שלי. לא, זה לא מה שאתן חושבות, ידידותי. דברים כאלה, ברוך השם, לא קורים בחדר הכושר שלנו. אני מדברת כמובן על מרפקו היקר

של שותפי למיטה אשר פוגש את האף שלי בכל לילה מדהים אבל התרגלתי, כבר אליו שינה. מתוך ולילה טראומת במכון, שיעור בכל ערה, כשאני גם איך מלווה השיעור תחילת עצמה. את משחזרת המרפק מונפים. איברים של ומסתבכת הולכת בקומבינציה יקראו לזה מביני דבר, אבל אם תשאלו אותי, חימום, המילה המתאימה לפתיחת השיעור היא דימום. עקבים של נעלי ספורט בכל עבר, ריצ'רצ'ים של מכנסי ספורט בפינה שם ואני, - פרושות ידיים ואצבעות יוקרתיים ומזכירה מיטתי חולק של למרפק מתגעגעת שלי, לעצמי להודות לו בכל לילה מעתה ועד עולם על שלא

מחובר לו לשם ריצ'רץ'.שלב ה"חדימום" הוא המביך ביותר מבחינתי מכל יתר מתבררת שלי המוקפדת המיקום בחירת השלבים. מבחינה כשאני קולוסאלית, כטעות מחדש פעם בכל שהדמות הגמלונית הזו שמופיעה במראה בדיוק מולי, זה מדהים. הריקוד הספונטאני של מדריכת אני. היא היא לחלוטין. תמים בתחילה נראה הקלילה, הכושר להחריד. רפטטיבית אחת, תנועה עם תמיד מתחילה ומההצלחה שלי מההספק מאושרת אני זה, בשלב בדיוק הישבן עם מושלם למפגש העקב את להביא ובתיאום דרמטי עם באותו הרגע עם כל המתאמנות, הישגי על גאווה מלאה בעודי המוזיקה. של הביטים היא בהתרשמות, בבבואתי ומתבוננת הכוריאוגרפי יסכה מהרה, עד נוספת. תנועה להוסיף מחליטה שיא במהירות וחולפת השבע-עשרה בתנועה כבר מצד ימין לצד שמאל, שערה מתנפנף בקופצנות וחיוך מרוח על פניה המנומשים. אני, לעומת זאת, בזמן הזה בבחורה התנגשתי מימין, המראה על נמרחתי כבר מקדימה והחלקתי על המזרון תוך הפלת בקבוק המים של רגלה כף לכיוון אט אט תוכנו ונזילת שכנתי של איפה מושג לי אין סיוט. מאחור. בשורה הבלונדינית היא, אם בשלב הדאבל דאבל סינגל, או אולי כבר בקרוס אחורה - קרוס קדימה. או בעצם היא בשלב השקשוק

"סטפ טאצ', ממבו ימין, ממבו שמאל, וי סטפ, איי סטפ, ברך ברך, עקב - ישבן. ושוב.. סטפ טאצ'.." נשמע לך כמו סינית? או שאתה בחור, או שאת בחורה עם גנים מושלמים. אחרת, לא ברור לי איך מעולם לא היית בשיעור עיצוב הגוף בחדר הכושר. המילים הבאות הולכות להיכתב בלשון נקבה, לאו דווקא מתוך ביטחון שרק נשים פוקדות שיעורי עיצוב, אלא מכיוון שאל עולם הכושר שלי, לא נכנסת גרוגרת ולא זיף

זקן אחד לרפואה. המכון שלי מעביר במפתנו, בקנאות רבה, נשים בלבד.

כרמל אלבוחר

ספורט אתגרי או:שיעור עיצוב הגוף

31 דצמבר 2012

המביך, הנענוע המרעיד או ההנפה המפתיעה. והן כולן מצליחות אחריה, את כל שבע-עשרה התנועות, פעם לימין ופעם לשמאל, ואני מתפללת בליבי בשקט: 'אמן שבכל בחיי ייגמר, שזה תעשה אלוהי-חדרי-הכושר,

השאר אני ממש בסדר'.להתעלם מנסה אני הטוב. האלוהים מקשיב, והוא ממבטי השטנה המופנים אלי דרך המראה, וממשיכה טובה. שאני ספק לי אין בזה, משקולות. הלאה. השאפתנית המשקולת את לוקחת אני היסוס בלי הקילו. של הפופולארית זו את ולא וחצי, הקילו של החלקים אחד אחורית, יד טוב, דווקא מתחילים שם שכשאין נזכרת כשאני במיוחד עלי, החביבים בצורה מדולדלת נעשית היא מספיק מכובד שריר כדי קדימה יד את להושיט אפילו תאפשר שלא לתפוס מונית. המרפק בגובה, המשקולת עולה ויורדת, שאני לעצמי מבטיחה ואני אחורה סופרת המדריכה כמו "הקטנים", מגיעים הם ואז הסוף. עד ממשיכה מדריכת ביסכה שנתתי האמון כל ובקטוס. קריוס הספורט האהובה הולך קפוט, כשאני מבינה שכחלק עוד "רק פתולוגית. שקרנית נעשתה היא מעבודתה שלוש" ו"אחד אחרון" הם כזב מוחלט, ואחריהם מגיע הסיוט האמיתי: הקטנים. כן, רק קטן, קטן, קטן, עוד כבר עכשיו? קטן מה ישמור. השם קטן. קטן קטן, בקרוב, לי נתלשת והיד שלך הגדולים כל את עשיתי והקטן הזה, קטן קטן אבל נבזי, בחיי, דווקא הוא עושה

לי, מתנקם בי. בחיים אני לא מאמינה לה שוב.

אבל כמו כל הדברים הקטנים, בסוף גם זה עובר. אני כבר מרשה לעצמי להציץ בשעון הגדול, שמעל המראה לפני רק נגמר. זה אוטוטו תשע. תכף שכבר ורואה

שהולכים, השלב האהוב על כולן, מתיחות.אני חייבת להבין מי המציא את הרעיון הזה. למה שכף הדלוחה? רגלי כף את נפגוש האריסטוקרטית ידי שלי הרגליים זה נשבעת. אני אשמתי, לא זו למה? או מידי, קצרות שלי שהידיים או מידי, שארוכות לא באמת אני באמצע, להן מפריע שלי הגב שפשוט לא זה יקרה, לא זה אבל הבעיה. על להצביע יודעת נועד להיות, צר לי. אפילו לשבת עם גב זקוף כשרגלי פשוקות אני לא מצליחה. הכל מתעגל לי, הגב נופל לי, לא זה - מעצמו נסגר והפישוק מתרוממות הברכיים אני בחרתי, פשוט אי אפשר. ותוך כדי שאני משכנעת היא ושהבעיה מגזימה הזו שהמדריכה עצמי את כמובן בה ולא בי, אני נזכרת להרים את מבטי למראה ולהיווכח ששלושים מתאמנות, צעירות, מבוגרות וטף, מושיטות את אצבעותיהן אל כף הרגל ומשתטחות על במראה היחיד שהמבט קולטת אני לחלוטין. הרצפה שאפשר ממש לראות ולא נעלם בפאנלים, הוא מבטי שלי. הגב הקעור והברכיים המורמות/מרמות היחידות

בכיתה, הן ברכיי. פה חשדתי.

בנשימה אחרונה אני מחזירה את המזרון, מקפלת את המגבת ומדדה באיטיות לכיוון המעלית. כואב לי, עייף למרות נכון. מרגיש בי משהו אבל מורעבת, ואני לי המרדף ההיסטרי אחרי השילוש הקדוש של לימודים-משהו איזה גם להכניס מצליחה אני עבודה-חיים, רווחה נשימת כזו שלא לשכוח מהכול. בשבילי, שעה הגיעה, כבר שהמעלית רואה ואני חזי את מנפחת הראשית המזכירה אלי ניגשת ואז, בבית. אוטוטו תבואי שאת ייתכן לא זה "כרמל, בכעס: ומסננת שאני העשירית הפעם זאת להירשם. בלי לשיעורים

מבקשת ממך. תגיעי, תרשמי לשיעור, ואז תכנסי." אוף, אני חושבת לעצמי. למה היא כועסת עלי עכשיו, כל כך לא מתאים. אפילו את השלב הזה לא הצלחתי אני ממחר לעצמי. מבטיחה אני מחר, להשלים? מתחילה לעשות הכל כמו שצריך: להתקשר להירשם, מלחמות, בלי מקום למצוא כדי הזמן לפני להגיע והכי חשוב: לעולם, לקחת את המשקולת של הקילו. 'רק אומרת כשהיא ליסכה להאמין לא לעולם, אבל עוד אחד ודי'. אני צועדת הביתה ברוח הירושלמית של ערב, ולמרות הכול מוצאת את עצמי מחייכת בשקט, יפגוש מהמחשבה המנחמת שגם הלילה, כבכל לילה,

אפי הקר את מרפקו של אהוב.

החלק הראשון של כל שיעור עיצוב מזכיר לי תמיד את החלק האהוב עלי בלחלוק מיטה עם בן הזוג שלי. לא, זה לא מה שאתן חושבות, ידידותי. דברים כאלה, ברוך השם, לא קורים

בחדר הכושר שלנו. אני מדברת כמובן על מרפקו היקר של שותפי למיטה אשר פוגש את האף שלי

בכל לילה ולילה מתוך שינה.

דצמבר 2012 32

יומן אישי

מול המדריך הם משתדלים לעשות רושם של ילדים טובים, אך בתוך החבר'ה החזות העבריינית פורצת החוצה. לאחר כיבוי האורות הוא הלך לישון מרוצה מהתהליך שעובר על חניכיו המראים

נכונות ומאמץ לחזור לשגרה, בשתיים וחצי בלילה הם חזרו בליווי משטרתי.

עולם מקבילפרק מיומנו של מדריך בהוסטל שיקומי

הבכורה אחותו כעת. בבית הוא בשבוע, השני היום כשלה בו תפקיד עתה, לעת עליו לשמור התחייבה

שעה בחייו. יותר מוקדם אמו ורוחות חצות, לאחר בודדת ולהרטיט לנשב החלו חורפיות המבנה של הפלסטיק רעפי את הם הרחוב. במעלה הכחלחל במיטותיהם שקעו בחדרים, ומעייף, ארוך יום לאחר במצעיהם, ונספג נקלט גופם אני כתבנית. נעשה ומזרונם שלי, בחדר בשקט מתיישב באיטיות הלילה צלילי את בוחן ובדקיקות, מפריד אותם בראשי, החוץ, מן לקולות אותם ממיין תנודת מבפנים. קלים ולרעשים מעט, חורקת הברזל דלת השקטות תנועותיה ונשמעות שפוקדת המוזרה, החתולה של הלילה בשעות המבנה את אוכל, שאריות ללקט בניסיון ובורחת במהירות כאשר מבחינה בי קרב לעבר הדלת המרעישה. הארוכים במסדרונות פוסע אני בצרור אוחז ובשקט, באיטיות כדי מאוגרפת ביד המפתחות צלילים מהשמעת להימנע נכנס יתעוררו. שמא מיותרים, ישנים, בהם מביט לחדריהם,

שרועים במיטותיהם, נראים כילדים הגומעים חלומות על נסיכות וארמונות מרוחקים, מחייך בליבי ועייפותי גוררת אותי לנדידה במחשבות על עולמם ועל העתיד

הצפוי להם. בעיניים עצומות ושבעות אני מדרדר עצמי במורד המדרגות לעבר חדרי, מכבה את האור הלבן , מתיישב בשנית על המיטה, ואט

אט צונח לשינה עמוקה. צרופים השונים חלומותיי ומאתגרים, המציאות מטושטשת כעת. אירועי הערב, עולים בקנה התמונות החלום. עם אחד לדלתות, מבעד החסרות הקירות, משחקי הלשון , הפינות ועולמם המבנה, של השקטות מתאחים הנערים על הפנימי הרמונית כיצירה במחשבותי השינה שעות ואחידה. משלימה זמן הן שברשותי, המועטות עצמית והתבוננות ללמידה טוב מוחלטת דממה מודעת. בלתי ברחבי הבית, אני, עצמי ותריסר עולות שונות תמונות הנערים. קופצות במהרה, ומתחלפות זפזופים לשנייה, מאחת ונעות שלם. לשקט עז ורצון מואצים הדקות לגמרי. נרדמתי ישן, אני בתוך וכבדות ארוכות נעשות שבין הזה המעורפל המעטה חלום למציאות, הזמן נראה נצחי ומועט הוא. איבריי ומנגד חומק מאובנים וקלוטים במזרון וראשי

איננו נד עוד. שמעתי שמא או היה חלום אם במדויק זוכר אינני מאוחרת. לילה שעת באותה הבית בדלת דפיקות וכורך הדבר, חלום כי במהירות עצמי משכנע אולם

ההוסטל הוא מקום המשמש סביבה טיפולית חינוכית ומכילה, לנערים

שעשו עבירות פליליות, ובית המשפט קבע בהתאם לנכונותם להשתקם,

ובהתאם לפוטנציאל השיקומי שלהם לשלוח אותם למסגרת זו.

הכניסה להוסטל מתאפשרת אחרי ועדה ארוכה, ונכונות אמיתית של הנער להתחיל תהליך טיפול ארוך

ודורשני. הוא נקלט בהוסטל לתקופה ארוכה של למעלה משנה, על מנת להתקדם וללמוד על עצמו, לשפר ולשנות התנהגויות שהיו לא בעבר

ועוד קיימות אצלו כיום.ההוסטל הוא לא מתקן כליאה ולא

תחליף אליו,הוא משמש בית, המהווה הזדמנות שנייה לתיקון הדרך של הנערים, ואולי למעשה ההזדמנות

האחרונה לפני הכניסה שלהם לכלא. מקום בו הם נדרשים לשמור על

החוקים והכללים של הבית, לשמור על מסגרת לימודים רציפה, ולדבר על מה שמפריע להם ועל מה שגורם להם

לחזור לאחור.

צילום: ליאור וינשטיין

המשך בעמ' 36

אלישבע קליין

מוצאי שבתאני והחבר בשלבי אריזה מתקדמים. שוקולדים, טרנינגים, גרביים, פעם שוקולדים. ועוד גרביים עוד שלנו היחסים במערכת ראשונה שאנחנו נפרדים ליותר מכמה ימים. הדגל, אל זוגי לבן קוראת המדינה והוא עוזב למילואים לחמישה ימים למיטה נכנסים אנחנו שלמים!!! איך ותוהים מורבידי רוח במצב נשרוד האחד בלי השני למשך 120 שעות רצופות. קוצ'י מוצ'י, והולכים

לישון.

יום ראשוןמכבים המעורר. השעון לצלילי בבוקר בשמונה קמים אותו. מתעוררים לצליל הנודניק. מכבים אותו. עוד נודניק. המעורר שעון לאפליקציית נכנס משקיע, החמוד בסוף לצליל מתעוררים נרדמים. הצלצולים. כל את ומנטרל המאלתר אתה?". "איפה הקישור: מקצין נכנסת שיחה הנצחי מנער קורי שינה אחרונים מקולו, ועונה בהחלטיות כדי תוך אוטובוס". על עליתי בדיוק בדרך. כבר "אני אוטובוס של רקע רעשי קצת לספק אם התלבטות חזרה. נרדמת אני האותנטיות, למען טיפוסי ישראלי יוצאים גיבורים שכמונו, אנחנו בשתיים עשרה בצהריים, ברציף המרכזית. לתחנה אותנו שייקח האוטובוס לכיוון מספר 12 אני בוכה בדמעות שליש על כתפו של האהוב, ומכריחה אותו להבטיח לי שוב ושוב שלא יקרה לו שום דבר. יש לי תחושה רעה. הוא מבטיח, עולה על האוטובוס, הדקדוק חוקי של הסבר בין לעבודה. נוסעת ואני לתלמידים אנסינים חלוקת לבין ז', מכיתה לממושקפת רדומים, אני רואה כמה שיחות שלא נענו בטלפון. מהחבר. אני מתקשרת אליו בלחץ "הכל בסדר איתך?". הוא דווקא כמה בשבילי ותעשי בבית שתעברי רציתי רק "כן, רגוע דברים לפני שאת נוסעת להורים". כשאני מגיעה הביתה האורות מכובים, המפתח לא נכנס עד הסוף, ויש רעשים חיבוקים. נישוקים, חיבוקים, בבית!!! הוא טלוויזיה. של שחררו אותו ליומיות. סוף טוב, הכול טוב. נכנסים למיטה,

קוצ'י מוצ'י, הולכים לישון.

יום שניהולך חביתה. מכין בוקר. לפנות וחצי בחמש קם הוא

למילואים. חוזר בחמש בערב

יום שלישי בוקר. לפנות וחצי בחמש קם הוא מכין חביתה. הולך למילואים. חוזר

בחמש בערב.

יום רביעיבוקר. לפנות וחצי בחמש קם הוא למילואים. הולך חביתה. מכין באחת ממנו שיחה מקבלת אני בצהריים שנראה שהיום הוא יחזור שבכלל או הביתה, מאוד מאוחר לא יתנו לו לחזור. משהו עם טפסי עזבו משתחררת. יחידה טיולים, אותי, אני לא באמת מתמצאת בפרטים. בחמש בצהריים הוא כבר חזר, ובתוך חצי שעה כבר עלינו לרכבת, בנסיעה אל יום ההולדת של אבא שלו. טוב נו, בוא נודה על האמת, בדרך אל האוכל של אמא שלו. שיחה מקצין הקישור: "יש שהפעם רק אורזים, שוב תחזור". בעזה. צרות הקפצה. מי- דוגמת מורבידיות שוב חיבוקים, שוב ההורים, אצל עוזב. יודע-מתי-נראה-אחד-את-השני-שוב... בסוף הוא

ואני חוזרת הביתה לבד.

יום חמישיהולכת חביתה. מכינה בצהריים. בשתיים לבדי קמה זהו, לרווחה. נושמים שנינו בבית. והוא חוזרת, לעבודה. עברו חמשת ימי המילואים. המדינה החזירה לי את החבר.

הוא שלי שוב. שום דבר לא ייקח לי אותו.

יום שישי אחר הצהריים, שיחה מקצין הקישור. "יש הקפצה. יורדים לעזה. תבוא". בשלב הזה אנחנו כבר לא פראיירים, לא לא לא. יום שישי, אין לנו רכב, אין איך להגיע לבסיס. הרי גם ייאלץ לחכות הוא יגיע לבסיס, בעוד שעה הוא ככה אם עד מוצאי שבת לכל הדתיים שיגיעו. קצין הקישור מאשר- אין רכב, אין הקפצה. תגיע במוצאי שבת. נכנסים למיטה,

קוצ'י מוצ'י, הולכים לישון.

שבתבין מבזק חדשות אחד לשני, בין מופע שנות השבעים ליום משדרים מיוחד, אנחנו מתחבקים על הספה ומברכים על הזמן הגנוב שהרווחנו. אבל השבת יוצאת מוקדם, ובשעה הוא המרכזית. לתחנה האוטובוס על כבר אנחנו שבע, לבסיס, אני להורים. כך התחיל לו שבוע הלחימה שזכה

לכינוי "עמוד ענן".

הצבא צועד על הקפצותאמנם אנחנו נוטים לשכוח מהר, ומי בכלל זוכר שהייתה מלחמה לפני שבועות ספורים?! המילואמניקים כבר חזרו הביתה, אבל מי שלעולם לא תשכח את שבעת הימים הנוראים, היא כמובן - החברה. חבר של אלישבע קליין, היה

במילואים כבר בשבוע שלפני תחילת המבצע, ורגע לפני תחילתו, היא כתבה 560 מילים על שבוע של המתנה.

טיפולים לכל סוגי הקטנועים15% הנחה בהצגת כ. סטודנט

בית הדפוס 18, גבעת שאול י-םאלירן. 052-7227226, 02-6503090

מבצע חורף!!מעיל חורף איכותי + כפפות חורף 100% נגד מים

900 ש"ח בלבד!! במקום 1,300 ש"ח

מבצע! קסדה נפתחת רק 390 ש"ח במקום 790 ש"ח

10% הנחה נוספים בהצגת כ. סטודנט

15% הנחה על כל

חליפות

הגשם

דצמבר 2012 36

סביב הדקה הבד שמיכת את דפיקות בעדינות. ומהדקה גופי במהרה נפתחות עייני נוספות, הלבנה התקרה אל ומביטות גופי איבריי והמתקלפת, מתנהג אני במיטה. קופאים כלל. להגיב יכול שלא כמת אותי מרעידה נוספת דפיקה לעצמי ממלמל שאני תוך בדלת! דופק מישהו בשתיקה: בלילה. וחצי שתיים השעה

קצב פעימות ליבי מתגבר כקצב הדפיקות על הדלת. צבאית הקפצה זו הייתה כאילו מהמיטה קופץ אני ,מכניס את משונה. לובש מכנסיים וחולצה במהירות כפות רגליי היחפות לנעליי וקושר השרוכים בעצמם. הבית, לדלת במהירות ורץ חדרי דלת את פותח אני כעת קול הדפיקה צרוף יחד עם צפצוף מכשיר קשר. השיבו הנחפזים הדופקים בתקיפות. שאלתי זה? מי באותה הצורה: משטרה!! משטרה!! תפתח! גופי דרוך וחד, תחושות דומות להליכה בסמטאות הקסבה של שכם עוטות אותי וממלאות את תעלות גופי. אני אוחז במפתח ומכניסו לחור המנעול, סיבוב שלם בדלת, אני נע חצי צעד אחורנית ומביט בו, עומד בין שני שוטרים כחולי מדים מתנשפים. אחד מהם מסדיר את נשמתו במהרה ומרים את קולו: תפסנו אותו בחוץ! הוא ברח לנו! אתה מכיר אותו? אני מביט בו בתדהמה מוחלטת. זה היה אולי או בתוכי, נעה אכזבה תחושת אולי כעס, כאב, בגידה, ויחד עם זאת אהבה מהולה בפחד בתחושות, גופי את שטפו ענק גלי ומרטיט. מסתורי יבש גרוני במצחי, ניגרו זיעה אגלי ומחשבות, רגשות ביקשה שדעתי לסדר הפריעו הרבות ומחשבותיי אותו? מכיר אתה האוויר, את חתך רם קול ליישב. שאל שוב השוטר בצורה תקיפה ומבררת יותר הפעם. אני ממשיך להביט בו והוא אינו מישיר את עיניו אלי, ראשו מופנה לרצפה כמתבייש אולי. אני חושב לעצמי, רק לפני שעה היה רדום במיטה, ישן ונדד בחלומותיו על נסיכות ו... אני מכיר אותו! כן! תודה לכם. לילה טוב הדלת, סף על עומד הוא תודה. רבותיי. לכם שיהיה וסוגר אחריו את הדלת. לו לפסוע קדימה אני מסמן עוברת דקה קלה בשקט, במבטים מצטלבים וחששות מעורבים. הוא מביט בי ואומר: "הם נכנס לכאן והוציאו הוא מה על מבין כלא בו מביט אני מהמיטה" אותי מדבר, הרי רק לפני שנייה שני שוטרים אחזו בו מחוץ לדלת ואני הוא שפתח את הדלת עבורם. על מה הוא מדבר לעזאזל?. "אני נשבע לך" הוא מוסיף. "אני לא עשיתי כלום. הם הוציאו אותי מהמיטה. אני אומר לך את האמת". אני חושב שבמשך שלוש או ארבע שניות אמרתי לעצמי, שאולי הוא אומר את האמת, הייתה בי

בו, אמונה של תחושה פתאום לערער הכוח בו היה ספק ללא לי את המציאות העובדתית כפי הסתכלתי אותה. חוויתי שאני עליו ואמרתי לו שישתוק ויחכה בין במהרה למעלה.עברתי לי לכל נכנסתי השונים, החדרים למיטות והתקרבתי וחדר חדר שלהם. בקומה התחתונה היתה הרגשתי ריקה, נוספת מיטה המשכתי סיוט. בתוך שאני ובדקתי את החדרים האחרים בקומה העליונה ואחת המיטות היתה מסודרת בשלל כריות ושמיכות על מנת להסוות את הבריחה. מה אני עושה? חשבתי לעצמי. המשטרה החזירה לפני דקות בודדות נער אחד, ושני והושבתיו אותו תפסתי בחוץ? עדיין נוספים נערים היו הן הפעם בדלת, נוספות דפיקות לפתע לשיחה. הם אותה, ופתחתי לדלת ניגשתי ובודדות. שקטות

חזרו.

לפנינו. עוד ארוך ולילה שלוש, כבר היתה השעה ארוכות דקות שלי. בחדר שלושתם את הושבתי להגיד מה ידעתי לא ארוכה. שתיקה בהם. הבטתי והם לא יכלו לשאת את תחושות האכזבה שהענקתי להם. מבטים חוזרים אחד כלפי השני, אחד מהם ניגב את פניו בכף ידו, השני חצב ברצפת השיש באמצעות מבטו בה, והשלישי הביט בי, רק הוא הביט בי, כצמא והשקט עבר רב זמן דבריי. את דינו, גזר את לשמוע שונים ארוכים, היו הסיפורים לדבר. והתחלנו נשבר ומקורזלים. נעו בין הקטבים של שקר ובדיה למציאות ספק מציאותית. דיברנו שוב ושוב על כל מה שקרה, היכן הם היו וכיצד יצאו. אני לא אשתף אתכם בהמשך העניינים אשר התרחשו באותו החדר, על ההכחשות על העבריינות, לצד הילדותיות על וההיתממות, הלכו הם והחברים. השימושים והסמים, האלכוהול גברה עייפותם בבוקר, חמש השעה בפאתי לישון והשתלטה על הכל. לא נשאר דבר מלבד השקט כעת. ועזבה את החדר. עוד, שנתי באותו הלילה לא חזרה שבו היום עד מעתה, רגועה תהייה לא שנתם גם ידפקו שוב כחולי המדים על דלת הבית, ויבקשו אותם הדברים על מדוע? ולכליאה. למעצר ולדין, לחקירה שהתחרשו באותו הלילה ונשארו טמירים מעייני. ימים יעידו אם אותם הסיפורים יתחוללו פעמים נוספות גם והאפילה החשיכה הפחד, בצל חיים אחרים. בלילות תווי את ומטשטשת המסתירה ליבם, את שעוטה זהו ואולי כליל. והמודחקת היפה הילדות של פנייה

השקט הנכון עבורם. יש שיגידו כן. אני מאמין שלא.

המשך מעמ' 32

דצמבר 2012 38

חלונות עם למדי, מזמין באופן מעוצב החדש המקום ענקיים והרבה אור טבעי. בית הקפה מספק אלטרנטיבה שפויה ואינטימית להמולת הקניות הרועשת המאפיינת

את קניון ממילא הסמוך. שאת קדר, ניר השף מנהל המטבח על הניצוח את קדר אמריקאים. בדיינרים עשה הקולינרית התמחותו זו הייתה כאילו מהמטבח, שיוצאת מנה לכל מתייחס ולילך טל הבעלים נמצאים העסקי, בצד שף. מסעדת ועל המקום של הקלילה האווירה על לשמור שדואגים סנדבויצ'י בעיקר שכלל הקודם המטבח מעולה. שרות בוטיק, השתדרג ומציע כעת שלל מנות חדשות שיכולות מערב רעבים חוזרים אתם אם בין הסחורה את לספק ביתיים מאפים עם להתפנק סתם או ארוך, לימודים

תוצרת המקום. בשביל לבדוק שלא מדובר בסתם עוד בית קפה טיפוסי

החלטנו לבדוק את התפריט מכל הכיוונים. שתמיד מנה כרובית, במרק בחרנו ראשונה למנה והיא שונה בתכלית מהמרקים המוכרים מסקרנת אותי והמשעממים. אז מדובר במנה גדולה טעימה ומשביעה. עם זאת, המרק היה סמיך מדי והכביד על הקלילות של הכרובית. תפריט הסנדביצ'ים המגוון הוא חידוש מרענן, צהוב סגול, ירוק, בין נעות הבחירה אפשרויות כאשר ומבחר צבעים נוספים. כל צבע משדר אופי אחר,הסנדביץ' האדום למשל, כולל- גבינת שמנת, פסטו בזיליקום, ביצה חצילים, עם מגיע הסגול קלויות. שרי ועגבניות קשה מוצרלה,פסטו וחסה. ירוק - עם אבוקדו, פסטו, מוצרלה

מעושנת, ועגבנייה.שמילויו השבועי, השף סנדביץ' בשרגא, יוצע שבוע מדי ישתנה בהתאם לעונה, למלאי חומרי הגלם ולמצב הרוח האישי. אנחנו טעמנו את הסגול שהיה מוצלח למדי, אך הולך והייתי מתאים פחות במוצרלה השימוש לדעתי

השימוש פיקורינו. או גאודה כמו עזות יותר גבינות על בלחמים טריים שנאפים במקום יחד עם שימוש בחומרי בשרגא עצמה. בפני לחוויה ביס כל הופך מעולים, גלם יש באמת הרגשה של חדווה בכל הנוגע להרכבת המנות, ורואים את המחשבה הרבה בכל צלחת. עוד טעמנו את .לרוב קיץ וצ'אטני ירוק סלט עם הפטריות, המבורגר צמחוניים, המבורגרים של מהטרנד להתאכזב רגיל אני הפעם אבל טוב. חיים שצמחונים אותי לשכנע וקשה שלושה הוגשו הצלחת על לטובה. הופתעתי באמת ועדשים פטריות מקציצת שהורכבו המבורגרים מיני היו הקציצות בית. תוצרת ופריכות קטנות ומלחמניות נימוחות, טעימות ומרעננות, ושילוב ממרח הצאטני הפך את המנה לפגז. אם תהיה טיפה יותר גדולה, היא מושלמת. לא אהסס לומר: צמחונים יקרים רוצו בהמוניכם! מדובר

בקציצה הצמחונית הטובה בעיר. ניר המלץ וממזרי, שהשף לימון קטן לקינוח לקחנו פאי לארוחה. ראויה בסיומת מדובר ספק ללא בחום. עליו הסנדוויצ’ים כאשר לסטודנטים, מתאימים המחירים בתוספת סלט קן נעים בין 33-36 שקלים, ושאר המנות נעות בין 30-45. המקום נחמד מאוד לקפה בערב , ארוחת בוקר שונה, או סתם פינוק באמצע היום. המקום גם מציע ומשתלם שמגיע באריזה חמודה מגוון שירות משלוחים מכריך, להנות ומאפשרת בקופסא" "שרגא שנקראת סלט קטן ומאפה ב40 שקלים. ללא ספק אופציה מרעננת בא לא שפשוט הגשומים ולימים המבחנים לתקופת

לצאת מהבית. שורה תחתונה- אהבתי

רח' ינאי 3 ירושלים. להזמנות: 077-9529952.א'-ה' 8:00-20:00. כשר חלבי בהשגחת רבנות, ירושלים. www.shragas.co.il

בית הקפה החדש ישן שרגא, ממוקם ברחוב ינאי המתחדש במרכז העיר מול מלון ממילא . לירושלמים מבינינו, שהשם שרגא מזכיר להם נשכחות, מדובר בגלגול של בית הקפה המיתולוגי

מדרך בית לחם.

יהונתן לוי חושבים על כל ביס

TUESDAY THURSDAY FRIDAY SATURDAYIN JERUSALEM

שלישישישי חמישי מוצ"ש

לפרטים נוספים והזמנות: משרד 02-6781650, הלל 052-2583335

לרגל פתיחת שנת הלימודים הכניסה חינם לסטודנטים!בהצגת מודעה זו ובהצגת תעודת סטודנט עד השעה 23:30

בתוקף עד התאריך 30/11/2012

דצמבר 2012 40

נדב זקן Day For Nightlastudent.nightlife@gmail.com

החורפית, לאווירה ועברנו שהתאקלמנו אחרי אז אפשר לסכם את חודש נובמבר כחזק ביותר עם המון הולדת ימי המון ואיכותיות, שונות קונספט מסיבות טוב( מזל שוב נאחל זו )בהזדמנות הביצה חברי של טובים אמנים של איכותית מוזיקה סצנת וכמובן פי על דצמבר. לחודש נעבור ועכשיו הארץ. מרחבי

התחזית הולך להיות סוער במיוחד!

The E-Manשם: דניאל )דנו( פנחס

גיל: 24 מתגורר ב: פסגת זאב

סטאטוס: רווקבמכללה וניהול, תעשייה הנדסת לומד: ואיפה מה

האקדמית להנדסה בירושלים, שנה א'.רציתי תמיד תאכלס, ללמוד: רוצה היית באמת מה ללמוד בישול ובאמת חשבתי שיש לי את זה, אבל אחרי

כמה ניסיונות כושלים החלטתי לוותר.שהבנתי אחרי לומד: שאתה מה את לומד למה ששף גדול כבר לא אהיה, סריקה של רוב המקצועות קשות, והתלבטויות בעיר, השונים הלימוד ומוסדות בחרתי לפנות למקצוע ההנדסה. בהתחלה הכיוון היה הנדסת מכונות, אבל בסוף החלטתי שדווקא הנדסת תעשייה וניהול מדבר אליי יותר. עצם המחשבה שאתה מגיע לעסק כלשהו, שנמצא במצב רע, מוצא פתרונות די מהבוץ אותו להוציא ומצליח לו, שנוצרו לבעיות עשתה לי את זה, אני תמיד אוהב להיות בעל ההשפעה.

חיי הלילה ואני: אפשר להגיד שעבדתי ברוב המועדונים

לגדולים מהקטנים בעיר, ביותר. הייתי חלק מהפקות אומנים שהביאו גדולות בארץ הראשונה מהשורה ומחו"ל. אך במהלך השנים, ואני שהמיינסטרים הבנתי והחלטתי מתחברים, לא לפנות לסגנון שיותר מדבר אליי, וזה איך לא, המוזיקה כמה אחרי האלקטרונית. הטרקלין למועדון יציאות

המקום שזה החלטתי הבעלים, עם היכרות ושיחת ."Electrance" ,המתאים ביותר. פתחנו את ליין ימי שניוהגואה, הפרוגרסיב מוזיקת על בעיקר עובד הליין במסגרתו יצא לנו להביא כמה אמנים בעלי שם עולמי

.D- NOX , X-DREAM' COSMOSIS כמוהמשקה שלי: עראק עם קוביית קרח. אחת אבל!

ירושלים ואני: אני יודע שזה ישמע קצת יומרני, אבל אני מאוד דואג למצבה של העיר, ולאו דווקא בתחום חיי הלילה. הדאגה מגיעה מהמקום היותר בוגר, מהמקום שאתה מבין שאין יותר מידי מה לחפש פה, ואני באמת וידאג הכפפה את ירים ומישהו היום, שיגיע מקווה באמת ולהצליח. פה לגור להמשיך שרוצים לצעירים תעסוקה מקומות תפתחו הרבה מבקש לא שאני

ותורידו על הדרך את הרמזורים בפסגה, ראבק!אני בעוד 5 שנים: וואוו! מהנדס בחברה גדולה, אולי...

אישה , ילדים ,כלב, גינה... לא נראה לי.29 זה ילד!המוטו שלי: תנו צ'אנס לטראנס!

צילום: עומרי עזרא ואופיר חיימוביץ'

41 דצמבר 2012

המצעדצעצוע - אז אחרי חודש גדוש בחגיגות וימי הולדת הן לבעלים, אלעד ורון, והן לחנן הורניק מהצוות, מבטיחים חנוכה הפקת עם במיוחד, שמח חודש בצעצוע לנו השגרירות לאנשי קריסמיס הפקת ביותר, חגיגית ואפילו הפקה שמחה לכבוד השנה האזרחית החדשה. מיועדים ורביעי שני ימי לכם, מספיק לא זה אם שהכניסה וכמובן הבר על הנחות עם לסטודנטים

חינם. אז צאו לשחק!

צוות גם הסוף! עד אז חגיגות, כבר אם - הוולנברג הוא אומנם ביותר, רציני קרנבל לנו מכין הוולנברג בוולנברג אבל החודש, סוף לקראת להתרחש עתיד כמובן אדיש. אחד אף ישאיר לא שהוא מבטיחים שאנחנו מדברים על הפקת הסילבסטר. כמו כן, מעבר חמישי בליין לבקר תשכחו אל בשישי, היציב לליין

לגילאי +24.

הZברה - מועדון חדש בקניון לב תלפיות, שפתח את לא המקום הפתיחה מרגע אוקטובר. בחודש שעריו הופעות קריוקי, קונספט, ערבי עם להפתיע מפסיק הקרוב בחודש מטורפות. הולדת ימי וחגיגות חיות יום להתקיים עתיד וכן חגיגית, חנוכה הפקת צפויה בטוח המדור לוי. מורל המועדון בעלת של ההולדת

שזו תהיה סיבה למסיבה.

לשמור מוכנים לא שפשוט כאלה יש - השכנה השקט! בר השכנה פותח במסורת חדשה בצהריי יום חנון. ומה זה אומר J & JAZZ שישי תחת הכותרתהשבוע, סוף לפתיחת טובה אלטרנטיבה בת'אכלס? עם מוזיקת ג'אז משובחת, אווירה נעימה וכמובן אוכל טוב. אז רשמו לעצמכם ביומנים. ההופעות מתחילות

כבר ב 11:00. רק תשמרו לי חתיכת ג'חנון.

הטרקלין - ואם כבר ברעש עסקינן, אז החודש החליט צוות המועדון לשבור את כל החוקים. זה התחיל ביום בערב והמשיך המקום( )מבעלי דהן עמי של הולדת הפרוגרסיב מאמני אחד אייסונטורה, ניגן שבו נדיר רועש להיות הולך דצמבר חודש גם בעולם! הטובים

כאשר המועדון יארח את לאוד.

עלמא - מי אמר שאין מה לעשות בימי ראשון? לאחר ונשירה' 'בירה צוות החליטו האחרון, בקיץ ההצלחה לעזוב את הבולינט, לעלות כמה מדרגות לכיוון החורף, רשמו אז אוהבים. כך כל שאנחנו הליין על ולשמור החל העיר, במרכז הגג על ראשון יום בכל לעצמכם, מהשעה 21:00. עולים לרקוד, לשיר ולשתות בעלמא-

מומלץ לשמור מקומות מראש.

סודוקומהופעות לאחת כרטיס יוגרל נכונה הפותרים בין הצוללת הצהובה! צלמו את התשחץ הפתור ושלחו ל:

y.lastudent@gmail.com

בינוניקל

קשה מאדקשה

חמשושליים: הומור ומוסיקה, עם:MONA LUPA ,ג'ירפותאברהם טלמיכאל הנגבי, תירס סקסואל, אודליה יקירthe ANgeLcy

מיטב הופעות דצמבר בצוללת הצהובה:

YellowSubmarine’S Page :הרכבים 13, ירושלים | טל. 02-6794040 | בפייסבוק | www.YellowSubmarine.org.il לתוכניה מלאה ועוד פרטים:

78649

391

4175

364528

25136

4

398

82645

1589

9

26879

839461

26397

426

762

51

625

937

782

739

174

26957

542

546238

12

235964

9 5 6 7

4 1 9 8

5 3 2 1

9 4 6 7

7 9 8 3

2 4 5 1

8 3 9 6

5 6 4 2

6 7 9 3

1 5 4 6

9 2 8

6 3 4

7 8 4

8 2 3 7

3 6 8

4 6 3

2 5 7

1 7 9 5

1

5 6 9

4 7 2

5 3 4

1 4 6

9 7

7 9 5

6 2 8

6

באגט סלטים............20 ₪

באגט חביתה............23 ₪

באגט נקניק..............23 ₪

₪ 23............... באגט טונה

באגט חזה עוף.........28 ₪

באגט שניצל.............28 ₪

באגט קבב.................28 ₪

באגט נקניקיות........28 ₪

₪ 24................... שקשוקה

סלטים.......................24 ₪

סלט חזה עוף...........36 ₪

₪ 36..... סלט שניצל/קבב

₪ 32................. סלט טונה

₪ 10/15 ................... צ'יפס

כשרבס"ד

רח' עזה 19 למשלוחים. 02-5731712

באגט ברחביהבאגט ברחביה

באגט+לימונדה+צ'יפס 35 ₪**בהצגת תעודת סטודנט

באגט סלטים............20 ₪

באגט חביתה............23 ₪

באגט נקניק..............23 ₪

₪ 23............... באגט טונה

באגט חזה עוף.........28 ₪

באגט שניצל.............28 ₪

באגט קבב.................28 ₪

באגט נקניקיות........28 ₪

₪ 24................... שקשוקה

סלטים.......................24 ₪

סלט חזה עוף...........36 ₪

₪ 36..... סלט שניצל/קבב

₪ 32................. סלט טונה

₪ 10/15 ................... צ'יפס

כשרבס"ד

רח' עזה 19 למשלוחים. 02-5731712

באגט ברחביהבאגט ברחביה

באגט+לימונדה+צ'יפס 35 ₪**בהצגת תעודת סטודנט

דצמבר 2012 44

לאחת כרטיס יוגרל נכונה הפותרים בין מהופעות הצוללת הצהובה! צלמו את התשחץ

y.lastudent@gmail.com :הפתור ושלחו ל Get Comfortתשחץ24 h

6 משקה אנרגיה סמירנוףשקית קרח

85₪

6 משקה אנרגיה שקית קרח

פינלנדיה

אבסולוט

90₪

6 משקה אנרגיה שקית קרח

95₪

טיקטק חנויות נוחות ׀ עמק רפאים 42, ירושלים*מינימום הזמנה למשלוח 50₪ מכל מוצרי החנות

Dont Miss!!!

טל. 077.4080245שירות משלוחים*

‰·È·Ò‰Â†˘Ó˘†˙È·†ÔÈÊ‚Ó

≤∞ÆμƱ∞†בסיון†תש¢ע†ßה

ÆÊÆ˙†˙‚ˆ‰†ÌÚ†¢¯È˘È†È˘È‡†·˘ÁÓ¢·†˘ÓÓφÔ˙Ȇүى†˙‡†¯‚¯·ÈÈˢ†‰˘Ó†∫¯·Ú˘†Ú·˘Ó†ÌÈÎÂʉ†˙ÂÓ˘

˙˙Ó†ÈÁÏ¢†ÔÂÙ¯˜Èӆϯ‚ÂȆ‰ÂΆÌȯ˙ÂÙ‰†ÔÈ·

ÔÂÙÏËÂ†Ì˘†Û¯Ȉ·†∞∑∑≠μμ∑∞μ¥∂†Ò˜ÙφÁÂÏ˘Ï†˘È†˙¯˙Ù‰†˙‡

����������������������

����������� �

�� ���

����� �������

������ ����� ���� �

����� �������� �����

����������

���������

����������

�����������������������������

��������

������ ��� ���������

����������

������ ���

�������������� ��� ���

��� ���������������

��������� ����� ���

����������

���������� ��� �

� ����������

��������������������

���������������

��������������

������������������ �����

��������� ��

� �����

���������� ������ ���

���������

���

�������� ��������

������������������������������

��������

���������������

���

��

����� ������ ������

����������������

תשחץץלבנה†טמוזרתי

¥∂

��������

Get Comfort24 h

6 משקה אנרגיה סמירנוףשקית קרח

85₪

6 משקה אנרגיה שקית קרח

פינלנדיה

אבסולוט

90₪

6 משקה אנרגיה שקית קרח

95₪

טיקטק חנויות נוחות ׀ עמק רפאים 42, ירושלים*מינימום הזמנה למשלוח 50₪ מכל מוצרי החנות

Dont Miss!!!

טל. 077.4080245שירות משלוחים*

קומיקסאוריה אלטמן

תמונה אחת שווה אלף מילים

זושאבר | אוכל

LATE NIGHT15 הנחה על כל תפריט האוכל %

2 4 : 0 0 י ר ח א An intelligent man is sometimes forced to be drunk to “

spend time with his fools” Earnest Hemingway

הורקנוס 3 | חפשו אותנו ב -

םמי

ספר

מה

IDI

זושאבר | אוכל

LATE NIGHT15 הנחה על כל תפריט האוכל %

2 4 : 0 0 י ר ח א An intelligent man is sometimes forced to be drunk to “

spend time with his fools” Earnest Hemingway

הורקנוס 3 | חפשו אותנו ב -

םמי

ספר

מה

IDI