(ÌÈÓÒ ‡˘Â · 'Ë-'Á ˙Â˙ÈÎÏ ‰ÚÈ Ó ˙È...

Ë¯ÂÙÒ‰Â ˙Â·¯˙‰ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó

È‚Â‚„Ù Ï‰ÈÓ

ÈˆÂÚÈÈ-È‚ÂÏÂÎÈÒÙ ˙Â¯È˘

‰ÚÈÓÂ ÚÂÈÒ ˙ÂÈÎÂ˙ Û‚‡

ÛÂÏÈÁ È˜ÏÁ ÔÈ‡ ÁÂÓÏ(ÌÈÓÒ ‡˘Â· 'Ë-'Á ˙Â˙ÈÎÏ ‰ÚÈÓ ˙ÈÎ˙)

¯‚ÈˆÙÈÏ ‰„Ú Ë˜Ï ˙Â

2005 ,ÌÈÏ˘Â¯È

עריכה לשונית: דליה לאופר

סדר ועיצוב: סטודיו "שחר שושנה"

הוצאה לאור: מחלקת הפרסומים, משרד החינוך התרבות והספורט

3"למוח אין חלקי חילוף"

¯·„ Á˙Ù

החוברת 'למוח אין חלקי חילוף' נכתבה על ידי רות לקט בתקופה בה שימשה בתפקיד המפקחת הארצית

לתוכניות מניעה בנושאי סמים, אלכוהול וטבק ועל ידי עדה ליפציגר והיא תוכנית מניעה המתמודדת עם

תופעת השימוש בסמים בקרב תלמידים.

מנתוני הרשות הלאומית למלחמה בסמים משנת 2001 מתברר כי כ 65,000 דווחו על שימוש אי פעם בסמים

לא חוקיים.

הגורם המרתיע בני נוער משימוש בסמים הוא השפעת הסמים על המוח.

התמודדות יעילה עם תופעה זו מחייבת שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בחברה האחראיים על חינוך

ומניעה, אכיפת החוק וטיפול ושיקום.

בחינוך לתלמידים מניעה לתוכניות אחראית החינוך במשרד ייעוצי הפסיכולוגי בשרות המניעה יחידת

הפורמאלי. אחריות זו כוללת פיתוח תוכניות מניעה בית ספריות, הכשרת מפעילי התוכניות ומעקב אחר

ביצוען.

התוכנית 'למוח אין חלקי חילוף' היא תוכנית ייחודית לתלמידי כיתות ח'-ט' המבוססת על גישה של קידום

והחיצוניים של התלמידים המסייעים להם נפשית. מטרתה לחזק את הכוחות הפנימיים ורווחה בריאות

בקבלת החלטות לטיפוח אורח חיים בריא השולל את השימוש בסמים.

נושאי התוכנית מתייחסים להתמודדותם של בני הנוער עם האתגרים העומדים בפניהם בשלב ההתפתחותי

של גיל ההתבגרות. המידע, הדילמות והדיונים המוצעים בהפעלות מבוססים על מושגים רלבנטיים לגילאי

13-14. פרק מיוחד מתייחס לסגנונות תרבות הבילוי של בני הנוער הקשורים בשימוש בחומרים.

הפנאי שעות בילוי על בהשפעתם אלה בגילאים הורים במעורבות הרבה החשיבות מדגישה התוכנית

ותלמידים הורים לפעילויות משותפות של דרכים ומציעה ואחריות, חופש עצמאות לגבי ובתפיסותיהם

בנושא.

ד"ר בלהה נוי גליה שחם

מנהלת אגף א' מפקחת ארצית

שפ"י תוכניות מניעה בנושאי

סמים, אלכוהול וטבק


ÌÈÈÈÚ‰ ÔÎÂ˙

מבוא

זרקור על התכנית והנחיות להפעלתה

אשכול א'

היכרות עם הנושא

בירור תוך-אישי ובין-אישי של עמדות

אני ודמויות משמעותיות - בדיקת המסר

אשכול ב' צמצום פערים בין המבוגר והמתבגר

אשכול ג'

מניעה מהי?

כל החברים כ-ו-ל-ם ?

החיזר יצור מעולם אחר

אשכול ד'

המניעה בראי קידום הבריאות

לבחור בגדה שלצד הנהר

מגייסים אוצרות פנימיים

התמרור שלי

אשכול ה'השפעה, פיתוי ובחירה

אשכול ו'

גבולות ואני

גבולות באמצעות עבודה יצירתית

5

13

19

21

31

35

39


אשכול ז' ח' ט' י'מידע

שלבי השימוש בסמים (עפ"י סמים בינינו?)

הסם הוא הווירוס של המוח האנושי - למוח אין חלקי חילוף

עובדות ואמונות (שאלון)

אותי זה מעניין

הרצאת מומחה

אשכול י"א

הצצה אל תרבות הנוער - הסצנה

אשכול י"ב

מתמודדים עם דילמות

מעוררים דילמות - האינטרנט והשימוש בסמים

אשכול י"ג

נפגשים עם ההורים

אשכול י"ד

פעולות העשרה

אשכול ט"ו

סיכום ומשוב

סדנה יצירתית (פוטו-קולאז')

נספחים

נספח א - סמים בראש - תגובת המוח לסמים

נספח ב - צריכת סמים ופעילות מוחית

נספח ג - המריחואנה: אמיתות, חצאי אמת ושקרים

נספח ד - מניעת השימוש לרעה בסמים בראי "קידום בריאות"

נספח ה - המודל הסלוטוגני כתאוריה מכוונת בקידום הבריאות

נספח ו - טבלת נושאים מומלצים לכיתות ז'-ט'

נספח ז - צפייה מודרכת בסרטים

נספח ח - תפקיד הדילמות במניעת השימוש בסמים

נספח ט - עכשיו הנוער מדבר - פורום חשיבה של תלמידים וצוותי חינוך

43

55

59

65

67

69

73

75

83

95101

103

107

109

113

115


דרכים בוחנת המחשבה שבהם אלה כמו מובנים כה הם מעטים רגעים ״רק חדשות למשימה חדשה״ סמואל ג'ונסון

התכנית "למוח אין חלקי חילוף" נכתבה ועוצבה בעקבות הניסיון שהצטבר במרוצת השנים בשפ"י ובהסתמך

על מחקרים והתבוננות בתרבות הבילוי של בני הנעורים ובמסרים המורכבים שאליהם הם חשופים דרך

מעגלי החיים בחברה הפוסט-מודרנית.

לעומת התכניות שהופעלו במהלך השנים באופן אקלקטי על בסיס עקרונות המניעה, תוכנית זו היא תכנית

מובנית וכוללת מטרות ונושאים שנבחרו על ידי אנשי המקצוע כחיוניים ליצירת דיאלוג אמין ומשמעותי

עם התלמידים. מנהלי מוסדות החינוך ומפעילי התכנית מוזמנים ללמוד את התכנית ומטרותיה ולהתאימה

לאוכלוסיית התלמידים, תוך גילוי רגישות לרקע התרבותי, הדתי והחברתי-כלכלי.

יש החינוכית למסגרת הצעירים, של עולמם את המציפים וההשפעות המסרים שמול מניחה התכנית

יכולת השפעה על הלבטים והדילמות של התלמידים כך שתסייע להם לגבש אורח חיים בריא ללא שימוש

בסמים.

בנקודות שונות על הרצף של תהליך השינוי המתרחש תלמידי חטיבות הביניים הם מתבגרים הנמצאים

בתקופה זו בחייהם.

תהליכי הגדילה וההתפתחות המואצים בתחום הקוגניטיבי, הרגשי-חברתי וההתנהגותי מתרחשים במסגרת

חברה מורכבת המאופיינת במהירות שבה היא משתנה.

בשלב זה זקוקים המתבגרים לתמיכה וסיוע ממשפחתם ומארגונים כגון בית הספר. אלה משמשים עבורם

מעין "רשת ביטחון" המאפשרת להם להתנסות במטלות ובמשימות התפתחותיות וחברתיות מגוונות תוך

תחושת יציבות והגנה.

מתבגרים החסרים כלים להתמודדות בעולם העכשווי, הפוסט-מודרני, עלולים להחליף התמודדות בריאה

בהתנהגות אלימה, בשימוש בסמים, בשתייה בלתי מבוקרת של אלכוהול, בהתנהגות מינית לא מרוסנת,

בנשירה מבית הספר, בניתוק חברתי ועוד (ג'סר, 1998).

‡Â·Ó


לבחור כדי ולגייס אותם בהם הגלומים הפנימיים הכוחות לזהות את לסייע למתבגרים זו מטרת תכנית

באורח חיים בריא ללא שימוש בסמים.

סוף דבר

ברצוננו להודות לגב' חנה שדמי, מנהלת גף תכניות סיוע ומניעה - שפ"י, על העצות, ההערות והרעיונות

החשובים.

לתמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי, על ההערות והרעיונות התורמים.

למדריכות "הסמים": רחל נויבאור, אסתי גרוס, צפי הראל, חיה הורוביץ, יוכי גרתי, חנה דולב, חנה שטלריד,

דגנית פלס, גליה שחם, זיוה ליטבק, אילנה בן ארויה ודליה אבן חן.

ולכל מי שתרם רעיונות נוספים שעלו תוך כדי ההתנסות בהפעלת התכנית בבית הספר.

התכנית הופעלה במהלך השנים האחרונות במאות חטיבות ביניים ברחבי הארץ וזכתה להדים חיוביים. אנו

מקווים שגם אתם תשתלבו בהפעלתה בשנים הבאות.

ולבסוף תודות למנהלי בתי הספר, ליועצים בכירים, למפקחי הסמים, למדריכי הסמים והרכזים וליועצי בתי

הספר שנרתמו להפעיל את התכנית במהלך שנות הלימודים תשס"ב-תשס"ה.

רות לקט עדה ליפציגר


˙ÈÎ˙‰ Ï˘ „ÂÒÈ ˙ÂÁ‰

עקרונות המניעה בראי קידום הבריאות מהווים בסיס לתכנית. .1

לכל אדם כוחות בריאים שבעזרתם הוא שוחה בנהר החיים. התכנית תחזק כוחות אלה באמצעות מידע .2

והרתעה, דיון ערכי וכישורי התמודדות.

רוב התלמידים אינם משתמשים בסמים. .3

יש חשיבות להבנת תרבות הנוער בסמים בעידן הפוסט-מודרני .4

התלמיד אחראי לחייו ולכן על המבוגר לסייע לו לזהות כוחות פנימיים ולהקנות לו כלים לקבל החלטה .5

להימנע משימוש בסמים.

וחשיפה ספקות תהייה, מבוכה, של בעידן ומשמעות ערך בעל הוא למתבגר מהמבוגר ברור מסר .6

להשפעות שונות.

דיאלוג אמין ובונה אמון הוא תנאי הכרחי להצלחת התכנית. .7

המידע הוא כלי רציונלי בתהליך קבלת ההחלטות ומכאן חשיבותו במסגרת התכנית. .8

מעורבות הורים, משפחה וקהילה חיוניים והכרחיים להצלחת התכנית. .9

˙ÈÎ˙‰ ÈÈÈÙ‡Ó

תכנית מובנית. .1

שם התכנית קליט, זווית אחרת. .2

עולם דימויים מוכר, עובדה ולא הטפה. .3

נושאי חובה – רלוונטיים לעולמו של הילד (עולם וירטואלי, חיצוני, פנימי). .4

דילמות. .5

פעולות העשרה. .6

‰˙ÏÚÙ‰Ï ˙ÂÈÁ‰Â ˙ÈÎ˙‰ ÏÚ ¯Â˜¯Ê


תהליכי רפלקסיה בכל שיעור ובכל פעולות ההעשרה. .7

משוב. .8

˙ÈÎ˙‰ ˙Â¯ËÓ

במטרה לקחת אחריות על החיים ולבחור להימנע משימוש לרעה בסמים:

התלמיד יזהה, יטפח ויפתח כוחות פנימיים בריאים כמשאב להתמודדות ולבחירה. .1

התלמיד ירכוש מידע רלוונטי כבסיס לגיבוש עמדות לקבלת החלטות. .2

התלמיד יתמודד עם דילמות כבסיס להתמודדות במצבי חיים אפשריים (מסיבות, אינטרנט). .3

התלמיד ירכוש כלים להתמודד עם הפיתוי באווירת תרבות הפנאי העכשווית של בני הנעורים. .4

התלמידים יתחזקו בהשתייכותם לנורמה של רוב הנוער שאומר "לא" לסמים. .5

הערה: התהליך ילווה בפעילויות ברמות הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית.

בסוף כל פעילות יתקיים משוב/דיון שיאפשר לתלמידים להמליל את התהליך הפנימי שעברו.

˙ÈÎ˙‰ È‡˘Â

התוכנית מורכבת מט"ז אשכולות, בכל אשכול מספר נושאים (ברור תוך אישי ובין אישי של עמדות)

היכרות עם הנושא. •

אני ודמויות משמעותיות. •

צמצום פערים בין המבוגר והמתבגר. •

מניעה מהי? •

כל החבר'ה הגדולים כולם? •

המניעה בראי קידום הבריאות. •

לבחור בגדה שלצד הנהר. •

מגייסים אוצרות פנימיים •

השפעה, פיתוי ובחירה. •

גבולות ואני. •

גבולות באמצעות עבודה יצירתית. •

פעילויות בנושא מידע. •

הצצה אל תרבות הנוער - הסצנה. •

מתמודדים עם דילמות. •

מעוררים דילמות. •

נפגשים עם ההורים. •

פעולות העשרה. •

"למוח אין חלקי חילוף"

11

˙ÈÎ˙‰ ˙ÏÚÙ‰Ï ÌÈ˘¯„ ÌÈ‡˙

מחויבות הנהלת בית הספר. .1

מדיניות בית ספרית ידועה ומוצהרת. .2

מודעות בחדר מורים (5-3 שעות) .3

הכשרה למפעילי התכנית (56-28 שעות) .4

הפעלה משותפת של תלמידים עמיתים וצוותי חינוך. .5

היועץ כגורם מקצועי לליווי הצוות. .6

מעורבות הורים וקהילה. .7

הפעלה של 56 שעות - תכנית מלאה (סדנאות+העשרה) .8

הפעלה של 30 שעות – תכנית מינימום.

ניתן להפעיל את התכנית בימים מרוכזים .9

ÈÎÂÈÁ‰ „ÒÂÓ· ‰ÏÚÙ‰‰

התכנית תופעל בחצאי כיתות או בקבוצות קטנות במסגרת הכיתה/השכבה.

˙ÈÎ˙‰ ‰·Ó

ובשימוש במחשב בצפייה בסרטים חווייתיים אישיים, סדנאות המשולבות בהרצאת מומחים, במפגשים

ובאתרי האינטרנט.

מפגשים שלושה כך ואחר שעות, 18 סה"כ מרוכזים, ימים שלושה התכנית בפתיחת לקיים מומלץ •שבועיים, סה"כ 18 שעות. בסיום התכנית מומלץ לקיים שלושה ימים מרוכזים, סה"כ 18 שעות.

חשוב להפעיל את התכנית גם באמצעות "העמיתים" ונציגי מועצת תלמידים. •

בכל סדנה יעברו המשתלמים את התהליך ברמות הרגשית, הקוגניטיבית וההתנהגותית תוך: •

- התנסות חווייתית (רגש).

- תיאור מילולי של ההרגשה, המחשבה וכו' (המללה).

- מטה-קוגניציה - תיאור התהליך (המשגה).

- תוצר התנהגותי - חיזוק וגיבוש כוונות התנהגותיות במצבים שונים: מה אעשה אם...? מה צריך

לעשות...? מה אעשה כאשר...? וכד'.

משוב ובקרה (קוגניציה). -

בסוף כל פעילות תתקיים שיחת משוב על פי ההנחיות המומלצות. •

חשוב להעביר שאלוני משוב בתחילת התכנית ובסיומה. •


13

˙Â˙ÈÎ· ÌÂÓÈÈÓ ˙ÈÎ˙Ï ‰Úˆ‰

כזו במתכונת להעבירה קושי לעתים, שיהיה, להניח סביר שעות, 56 בת היא שהתכנית העובדה לאור

לתלמידים בבית הספר.

אנו ממליצים על תכנית מינימום שתכלול את הנושאים שאין לוותר עליהם בהפעלת תכנית כזו.

יש להיעזר בהצעות המופיעות ובפעולות ההעשרה. חייב להיעשות בכל אחד מהמפגשים, עמדות בירור

לאחר כל שיעור בתכנית המלאה.

רצוי לקיים בכל כיתה לפחות 9 סדנאות בנות שעתיים כל אחת, סה"כ 18 שעות כמפורט להלן:

מפגש 2-1: היכרות עם הנושא

בירור תוך-אישי ובין-אישי של עמדות (מפגשים 3-1 בחוברת)

צמצום פערים בין המבוגר והמתבגר

מניעה בראי קידום הבריאות

כל החברים כ.ו.ל.ם?

מפגש 3: גבולות ואני

מפגש 4-6: מידע (אשכול ז)

מפגש 6-5: אותי זה מעניין

שלבי השימוש בסמים ("סמים בינינו?") (מפגש 7 בחוברת)

מפגש 7: הצצה אל תרבות הנוער (מפגש 11 בחוברת)

מפגש 8: מתמודדים עם דילמות (מפגש 12 בחוברת)

מפגש 9: סיכום

פעולות העשרה המומלצות לכל השכבה

בני בקרב הנפוצים הסמים - ובאקסטזי בגראס (המתמקדת מידע בנושא מומחה של הרצאה אחת •הנוער) ולקיים דיון.

פעילות משותפת עם הורים. •

שימוש בסרט "הסם לא אוהב אותך". •


הקרנת סרטים מתוך "עצור על הסם". •

שימוש בלומדות מחשב העוסקות בנושא. •

הזמנת "מכור נקי" לשיחה ולקיום דיון. •

הזמנת הצגה ודיון. •

˙ÈÎ˙‰ ÈÁÓÏ ˙ÂÈÏÏÎ ˙ÂÈÁ‰

ולהקנות כוחותיהם הבריאים לזהות את לתלמידים לסייע חילוף" אמורה אין חלקי "למוח התכנית .1

להם "כלים" לטפח אותם, וכן לרכוש כלים חדשים להתמודדות עם תופעות של שימוש בסמים שהפכו

לבעיה בתרבות החיים בחברה הישראלית.

התכנית מתאימה גם להכשרתו של המבוגר שינחה את התכנית וגם לתלמידים

הנחיות המיועדות רק לצוות החינוכי מודגשות בגוף התכנית באותיות כתב.

מומלץ להעביר את התכנית לתלמידי כיתות ח' או ט' על פי הרצף המוצע בתכנית. •

חשוב שכל שינוי ברצף יהיה מגובה ברציונל ברור. •

יש פעמים שבנושא מסוים מוצעת יותר מפעילות אחת, לשיקול דעתך והעדפתך. •

אם מסיבות כלשהן לא ניתן להעביר את כל התכנית בכתה ח', מומלץ להמשיכה בכיתות ט'; יש •חשיבות שהתלמידים יתנסו בכל התכנית.

המניעה לעקרונות מותאמים שיהיו ובלבד דמיונכם, פי על נוספים, רעיונות ליזום גם מומלץ

ולאוכלוסיית היעד.

אנו מציעים להיעזר ברעיונות נוספים העשויים להעשיר את התכנית, כגון: .2

צעירות בכיתות גם בהעברתה ולהשתלב התכנית בבניית לסייע שיכולים - עמיתים" "מנחים •יותר.

נציגי מועצת תלמידים - שיכולים לסייע בפרסום, שיווק הפרויקט והפעלתו (אם הוכשרו לכך). •

מורים מקצועיים - כגון: מורים למדעים, מחשבים, חינוך גופני ואמנות, יכולים להוסיף ממדים •נוספים דרך מקצועות הלימוד.

להורים - יוצעו סדנאות וחוגי הורים, במקביל להפעלת התכנית בכיתות, ניתן להיעזר במנחים •בנושא הורים עם לעבודה מתאימה השתלמות שעברו אחרים ומנחים להורים הספר מבתי

הסמים.

להעשיר את התכנית בסרטים רלוונטיים לכל אחד מהפרקים או לצפות בהצגה. •

להשתמש בלומדות מחשב העוסקות בעניין. •

3. חשוב להזמין מרצה אורח בנושא המידע כפי שמומלץ בתכנית במפגשים 8, 9, 10, וכן להקרין סרטים

"הסם לא אוהב אותך" ומתוך "עצור על הסם" - 1, 2, 3 + חוברת הדרכה, טל-ידע, הטלוויזיה החינוכית

או סרטים אחרים.

אנו רואים בעבודתכם בהנחיית תכנית זו שליחות חברתית ומחזקים את ידיכם.


:˙Â¯ËÓ

• יצירת אווירה מאפשרת ותומכת.

• יצירת יחסי אמון בקבוצה.

• העמקת ההידברות/הקשר בין חברי הקבוצה.

ליבון עמדות וערכים של הפרט וחבריו בקבוצה ביחס לסמים. •

'‡ ˙ÂÏÈÚÙ

בירור תוך-אישי ובין-אישי של העמדות.

:˙Â¯ËÓ

• לערוך בירור אישי של עמדות בעד ונגד שימוש ב"סמים".

ול"התחבר" עם אחרים לעבוד הנחה שאין אפשרות מתוך כן" ה"למה על לדבר לגיטימציה • לאפשר אליהם בנושא זה, מבלי לבדוק קודם לכן את עצמנו ומה מקור המסרים שלנו. חשוב לחזק את הכוחות

"מקדמי הבריאות" (למה לא) המסייעים בבחירה הרצויה (מידע, ערכים, יכולות וכישורים).

:˙ÂÏÈÚÙ‰ ÍÏ‰Ó

המנחה אומר לקבוצה: "קיבלת הזמנה למסיבה ובהזמנה מצוין כי יחולקו חופשי: משקאות, נרגילות, •ו… כל אחד מתבקש/ת לכתוב: האם ייענה להזמנה ומדוע?"

הפתקים את קורא אחד כל - השעון) (בכיוון בסדר הפתקים את להעביר מתבקשים • המשתתפים שעוברים דרכו וכשהפתק שלו חוזר אליו הוא משאיר אותו אצלו.

אחד כל ריקים. פתקים מספר עוד מוסיף והמנחה הרצפה, על החדר, במרכז הפתקים את • מניחים מהמשתתפים מתבקש לבחור פתק אחד שמתאים לו. ניתן גם לכתוב משהו חדש - ולתלות את הפתק

על דש הבגד מלפנים ואחר כך לבחור בן זוג על פי הכתוב בפתקים.

‡˘Â‰ ÌÚ ˙Â¯ÎÈ‰

'‡ ÏÂÎ˘‡


• הנחיות לשיחה בזוגות (המנחה יכול לכתוב הנחיות על הלוח):

אם הייתי מתבקש לכתוב סיבה נוספת - מהי? -

האם עמדתי כיום שונה מבעבר? -

• איזה זוג רוצה לשתף בתהליך ו/או בתוכן?

האם גילינו דברים חדשים על עצמנו ו/או על בני זוגנו? -

מהם הערכים שעומדים מאחורי עמדתנו המוצהרת? -

אילו אוצרות (כוחות) פנימיים עוזרים לנו לגבש את עמדתנו? -

האם היינו מסוגלים להגיע לכנות בקבוצה זו? -

למנחה המבוגר: האם יש התנגשות בין עמדתנו האישית לבין תפקידנו וכיצד אנו מתמודדים עם - הפער, אם בכלל.

באופן להתייחס בקבוצה מהמשתתפים ומבקש הבריאות מקדמי של לשלב כעת מתייחס המנחה •אנטואיטיבי לשאלה: "מה היינו אומרים לאח קטן בתשובה לרצונו להתנסות בסם" (למה לא).

למנחה המבוגר: מה היינו אומרים לילדינו/לתלמידינו בתשובה לרצונם להתנסות בסם? -

ניתן להתייחס בשיחה לשאלה מהיכן מגיעה התשובה: "מהבטן" (הרגש) או "מהראש" (הרצון).

:ÌÂÎÈÒ

מה מעורר סבב ״הבעד והנגד״? האם רצוי לעשות משהו דומה עם תלמידים? באיזה גיל?

כיצד? מהם הסיכונים ומה התועלת?

עם התלמידים: איזה משפט ששמעתי מחבריי בכיתה מחזק בי את הקול הפנימי שאומר "לא" לשימוש בסם, מה מעורר הסבב? האם הוא יוצר לגיטימציה לדבר? האם הוא מאפשר גילוי לב?

˙Â˘„Á ˙ÂÏÁ˙‰ - '· ˙ÂÏÈÚÙ


לפזר על הרצפה את הכרטיסיות עם ההיגדים.

כל אחד יסתובב בין ההיגדים ויבחר לו אחד או שניים שמתאימים להרגשה הפנימית שלו כרגע כלפי .1הנושא שלנו.

נתחבר בקבוצות לאנשים שיש להם אותו היגד (על פי צבע הכרטיסייה). בקבוצה ייבחר נציג שירשום .2את הדברים. כל אחד יספר או יסביר מה ההיגד אומר לו, מדוע בחר אותו, איך זה מתקשר להרגשתו עם

הנושא ולמקום שבו הוא נמצא.

3. כל קבוצה תנסה למצוא את המשותף או המשלים בין האנשים ותנסה לחבר שיר, משפט, חרוז או ציור

שיבטא את ההרגשה של חברי הקבוצה סביב להיגד.

'‡ ÏÂÎ˘‡


17

4. נציג מכל קבוצה ישתף את המליאה בתוצרים ובתהליך שהיה.

רשימת ההיגדים:

סיוע - קריאה לעזרה. •

בעיניים עצומות •

כמו דג במים •

לשחות עם מצופים •

להיכנס לנעלי בית •

מעביר להילוך שלישי •

ללכת על ביצים •

להתחיל בצעד קטן •

תחנת ביניים •

לחזור מעט אחורה •

"¯ÒÓ"‰ ˙˜È„· - ˙ÂÈ˙ÂÚÓ˘Ó ˙ÂÈÂÓ„Â È‡ - '‚ ˙ÂÏÈÚÙ

:˙Â¯ËÓ

עיבוד הנושא דרך דמויות משמעותיות למתבגר. •

הרחבת ההסתכלות וההתבוננות באמצעות ראיית "האחר" המשמעותי. •

'‡ ÏÂÎ˘‡



בדיקת המסר - אני והדמויות המשמעותיותקבוצה מס' 1

הינכם קבוצת בני נוער בחטיבת ביניים.

במסיבת יום שישי היו כאלה שעישנו גראס והיו גם כאלה שלקחו כדורי אקסטזי.

המידע מגיע להוריכם.

העלו בכתב את הסיטואציה של המפגש בין הנער/ה וההורים. א.

המחיזו את הדיאלוג שמתפתח מנקודת מבט הנער/ה. התייחסו לרגשות, מחשבות והתנהגויות שעולים ב.

בשיחה.

איך לדעתכם יסתיים האירוע? (הציעו דרכים להתמודדות עם הבעיה) ג.

בחרו צופה שיתעד את התהליך שעוברת הקבוצה.

קבוצה מס' 2

הינכם קבוצת הורים לבני נוער בחטיבת ביניים.

בשבת בבוקר הגיעה אליכם שיחת טלפון בה נתבשרתם כי במסיבה אמש, בנכם/ בתכם עישנו גראס ולקחו

כדור אקסטזי.

העלו בכתב את הסיטואציה של המפגש בין ההורים לנער/ה. א.

המחיזו את הדיאלוג שמתפתח מנקודת המבט של ההורים, התייחסו לרגשות, מחשבות וההתנהגויות ב.

שעולים בשיחה.

איך לדעתכם יסתיים האירוע? (הציעו דרכים להתמודדות עם הבעיה) ג.

בחרו צופה שיתעד את התהליך שעוברת הקבוצה

במליאה

מה הרגשתם בתפקיד שמלאתם?

האם הכניסה לדמות משמעותית יצרה תובנות חדשה?

מה לקחתם מהפעילות?

הכוחות מרחיבים את מאגר הם כיוון שכך שונים בכובעים להתנסות למשתתפים לאפשר הערה: חשוב

ומקבלים נקודות מבט נוספות.

'‡ ÏÂÎ˘‡


19

:ÌÂÎÈÒ

כל משתתף יתבקש לציין בגוף ראשון:

• משהו חדש שלמדתי במפגש ו/או משהו מעניין שנאמר.

• חוויה שהייתי מעביר ל"אחר" (חבר, אח, הורה) בעקבות המפגש.

• משהו שהתחזק בי או משהו שהחלטתי לשנות בעקבות המפגש.

• המצא סיטואציה (סיפור) שקשורה לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת מהשיעור.

'‡ ÏÂÎ˘‡


¯‚·˙Ó‰Â ¯‚Â·Ó‰ ÔÈ· ÌÈ¯ÚÙ‰ ÌÂˆÓˆ

:˙Â¯ËÓ

ליצור דיאלוג משמעותי בין המנחה והתלמידים המתבגרים ובין התלמידים לבין עצמם. •

ליצור אווירת אמון בין המנחה לתלמידים. •

• לאפשר תיאום ציפיות בין המנחה למשתתפים.

• לצמצם "פערים" בין המבוגר למתבגר.

:˙ÂÈÙÈ ÌÂ‡È˙

המנחה יבקש מהמשתתפים לציין בכתב שלושה דברים שנראים להם חשובים ושכדאי להתייחס אליהם •במהלך ההשתלמות. אחר כך, בזוגות ובמליאה, דנים בדברים שהועלו. ניתן לברר בסבב עם כל אחד

מהמשתתפים מהו הנושא שחשוב לו במיוחד ולהתמקד בו.

במהלך להעמיק יהיה ניתן לדעתו ובמה שהועלו לדברים הסבב בסיום יתייחס שהמנחה חשוב •ההשתלמות.

המנחה והמשתתפים יבנו במשותף חוזה שילווה אותם במהלך ההשתלמות. בחוזה ייכתבו הקווים •המנחים שעליהם יחליטו במשותף המנחה והמשתתפים. סעיפים מעוררי מחלוקת יועלו להצבעה.

למנחה ישנה הזכות להציע סעיפים שלא עלו בקבוצה ו/או להטיל וטו על אחרים ולנמק.

חשוב שבשלב זה יובהר גם חוזר המנכ"ל בדבר התלמיד המעורב בשימוש בסמים, וחובת הדיווח הכלולה •בו.

להלן דוגמאות לסעיפי החוזה

לכל משתתף זכות לדבר. •

לכל משתתף זכות לשתוק. •

יש להתייחס בכבוד לדברי כל משתתף, בלי שיפוטיות. •

'· ÏÂÎ˘‡


זכותו של כל משתתף לשמור סודות לעצמו אך חובתו של המנחה לשתף גורם חיצוני (כולל הורה) אם •מסתבר לו שאחד מהמשתתפים משתמש בסמים או אימץ התנהגות סיכונית אחרת (חוזר מנכ"ל מיוחד

ו' התשנ"ח-1997).

המנחה יוסיף סעיף זה לחוזה במידה ולא יעלה בקבוצה ויקיים עליו דיון.

דיון זה עשוי לעזור ביצירת אמון ולמנוע אי-הבנות בהמשך.

והאלכוהול, הסמים לנושא ביחס התלמידים לבין המבוגרים בין הפער את יבחנו המשתלמים •

ויבינו שיש צורך בסגירתו לשם יצירת הבנה ואמון בינם לבין תלמידיהם.

ניתן לצמצם את הפער בעזרת ההתנסות הבאה:

ההרגשה את ויבטאו הסמים בנושא משמעותי סיפור יספרו קטנות, בקבוצות המשתלמים, שלב א:

שהנושא מעורר בהם. פעילות דומה תיעשה לגבי נושא הגראס והאקסטזי.

במליאה, ירשמו את ההרגשות שהנושא מעורר (יש להניח שהדברים שיעלו אצל המבוגרים יהיו שלב ב:

בדרך כלל קשורים בחוויות שליליות - כגון פחד, רחמים, דאגה, חוסר אונים, הידרדרות, חוסר

שליטה וכו').

המשתתפים המבוגרים יתבקשו לדמיין אווירה של מתבגרים ("יש פה קבוצה של צעירים מתבגרים, שלב ג:

העלו בחלל החדר רגשות שאותם היו מבטאים צעירים לו היו מתבקשים למלא אותה משימה). יש

להניח שהרגשות שיועלו יהיו ברובם: כיף, הנאה, לתפוס ראש, להיות עם החבר'ה וכד'.

התלמידים יתבקשו לדמיין שיחה של מבוגרים ויפעלו על-פי אותן הנחיות לגבי מבוגרים.

התלמידים יתבקשו לחשוב מה יגידו ההורים ביחס לשימוש בגראס ואקסטזי?

ייערך דיון שיתמקד בחשיבות הבנת הפער הצפוי בין המבוגרים והצעירים לגבי השימוש בסמים שלב ד:

כתנאי לבניית דיאלוג כן ומשמעותי, שיאפשר העלאת דילמות אמתיות, שאלות ובעיות.

:ÌÂÎÈÒ

כל משתתף יתבקש לציין:




• המצא סיטואציה (סיפור) שקשורה לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת מהשיעור הזה.

'· ÏÂÎ˘‡


˙Â¯ËÓ

ראייה הקניית המניעה, בנושא המשרד מדיניות עם היכרות ועקרונותיה, ה"מניעה" מושג הבהרת .1

חיובית לגבי מהותה של תכנית מניעה, והלגיטימציה שלה להתערב, לכאורה, ברצונו של האדם ובחופש

שלו לבחור בדרך שעונה על צרכים מסוימים שלו.

ללמוד שמניעה אינה למנוע ממישהו משהו אלא דרך חינוכית שמטרתה שהפרט ירכוש כלים וערכים .2

להימנע בעצמו מהתנהגויות סיכוניות לא נורמטיביות שעלולות לפגוע בו.

‡ ˙ÂÏÈÚÙ

˙ÂÏÈÚÙ‰ ÍÏ‰Ó

המנחה מבקש מהמשתתפים, בזוגות, לקיים דיאלוג על שתי השאלות הבאות: •

- למה אני, כאדם (כאיש מקצוע) רוצה בכלל למנוע? למה בעצם צריך לעסוק בנושא המניעה? האם

אפשר למנוע או לתת כלים לאחר כדי שיימנע?

- למה שהתלמיד ירצה להימנע?

- מה אני רוצה למנוע?

• בחדר מפוזרים שלושה סוגי כרטיסים: על כרטיס א' כתוב: מנעו ממני; על כרטיס ב' כתוב: מנעתי מ…; על כרטיס ג' כתוב: מנעתי מעצמי. כל משתתף מתבקש למלא את המשפטים שבכרטיס על פי ההנחיות

הכתובות. יש מספר אפשרויות לבצע את הפעילות:

המשתתף בוחר כרטיס אחד כרצונו. .1

2. המנחה מחלק את הכרטיסים.

3. כל משתתף מקבל להשלמה את שלושת הכרטיסים.

?È‰Ó ‰ÚÈÓ

'‚ ÏÂÎ˘‡


הערה: שלושה סוגי הכרטיסים בנויים באופן הדרגתי כאשר הדרגה הגבוהה היא כרטיס ג: "מנעתי מעצמי"

שמשמעותה, היכולת לשליטה עצמית והימנעות אישית מתוך בחירה.

שלושת בין ההבדלים על בקבוצה או בזוגות לשוחח התלמידים יתבקשו הכרטיסים מילוי לאחר •הכרטיסים. להלן מספר שאלות מנחות:

1. אילו הבדלים קיימים בין התחושות שנלוו לתהליך המניעה בכל אחד משלושת המקרים. כיצד

ניתן להסביר את ההבדלים אם נמצאו?

2. איזה קשר ניתן למצוא בין הסיבה שצוינה לתהליך המניעה למוכנות לקבל אותה?

3. באילו מקרים הייתם ממליצים שאדם אחר ינסה למנוע משהו ממך או מאדם אחר?

4. לו היה ניתן להחליף את המילה מניעת שימוש לרעה בסמים איזו מילה הייתם בוחרים?

שכן המניעה לגבי שליליות תחושות יעלו התלמידים הפעילות שלאורך לשער יש למנחה:

ממצבים תסכולם את ויביעו כעסים, על ידברו שהמשתתפים צפוי הרגשותיהם בתיאור

שבכרטיס האחרונה להנחיה כשיתייחסו אך כרצונם. לנהוג להם מאפשרים לא שבהם

המתייחסת ל״סיבה״, עשויה להתרחש התובנה: כי הזכות לנסות ולהשפיע על האחר ולהעביר

באה אינה שהמניעה וכן קיומו ולעצם לו הדאגה בגלל מתאפשרת להימנע, מסר לו

בו. לפגוע שעלולים מדברים בעצמו ולהימנע לבחור כלים לו לתת אלא משהו, למנוע

חשוב שנהיה קשובים לשפתם של בני הנוער ולקודים התרבותיים המאפיינים אותם.

• בסוף הדיון מומלץ לבקש מהמשתתפים לענות בסבב על הסוגיה: מהן הדרכים שבאמצעותן יוכל כל אחד להשפיע על האחר במסגרת תכנית מניעה? מומלץ לחזק תגובות שמתייחסות להקשבה, אכפתיות,

דיאלוג ואי-הטפה.

'‚ ÏÂÎ˘‡


25

כרטיס א

מה מנעו ממני?_______________________________________________

_________________________________________________________

ממי מנעתי? ___________________________________________________

____________________________________________________________

מה קרה?_____________________________________________________

___________________________________________________________

הרגשתי ש…_________________________________________________

___________________________________________________________

חשבתי כי________________________________________________________

______________________________________________________________

הסיבה שמנעו ממני היא_______________________________________________

______________________________________________________________

הקושי היה _______________________________________________________

______________________________________________________________

'‚ ÏÂÎ˘‡


כרטיס ב

מה מנעתי? _______________________________________________________

הסיבה שמנעתי?___________________________________________________

מנעתי מ...________________________________________________________

_______________________________________________________________

מה קרה?_________________________________________________________

_______________________________________________________________

הרגשתי ש…______________________________________________________

_______________________________________________________________

האדם שמנעתי ממנו הרגיש____________________________________________

_______________________________________________________________

הקושי היה ______________________________________________________

_______________________________________________________________

כרטיס ג

מה מנעתי מעצמי? _________________________________________________

_______________________________________________________________

מה קרה?________________________________________________________

_______________________________________________________________

הרגשתי ש…_____________________________________________________

_______________________________________________________________

הקושי היה_______________________________________________________

_______________________________________________________________

'‚ ÏÂÎ˘‡


27

:ÌÂÎÈÒ

כל משתתף יתבקש לתאר בגוף ראשון:




• המצא/המציאי סיטואציה (סיפור) שקשור לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת בשיעור הזה.

:· ˙ÂÏÈÚÙ

"כל החבר'ה הגדולים – כ.ו.ל.ם" ???

ולהזדהות, לפחות כמו עבור תלמידים בגילאים הצעירים, מהווים בני הנוער הגדולים מהם מודל לחיקוי

קבוצה הגיל.

במקביל מתפתח מיתוס סביב "החבר'ה הגדולים", שאין לו בהכרח קשר עם המציאות, לפיו: "כל החבר'ה

הגדולים - כולם" - עושים דברים מסוימים שהצעירים, עקב גילם, אינם מעזים עדיין לעשות, למשל: לעשן

סיגריות או לקחת סמים.

מרבית בני הנוער הצעירים יצהירו שהם לא מעשנים וקרוב לוודאי שגם לא יעשנו בעתיד. ייתכן שהם גם

ידברו על סלידה מהריח של הסיגריות ומהנזקים שהן גורמות. כך גם לגבי שימוש בסמים. אך אם נשאל

משקאות שותים מעשנים, כן דווקא הגדולים שרוב יטענו הם יותר, מבוגרים בגילאים קורה מה אותם

אלכוהוליים ו/או משתמשים בסמים (בעיקר גראס ואקסטזי).

האמונה הזו, שבדרך כלל אינה נכונה, עלולה לתת להם באיזשהו מקום לגיטימציה, שבהגיעם לגיל המתאים

גם הם יאמצו לעצמם התנהגויות אלה (חיקוי והזדהות).

הם מפתחים קשר, כביכול הגיוני, בין הגיל לבין עשיית דברים מסוכנים.

אי לכך יש חשיבות רבה לאמת אותם עם נתונים.

מומלץ להזמין לכיתות תלמידים בוגרים, כמודל חיקוי שעמן יקיימו התלמידים דיאלוג.

למנחה: יש להניח שהתיאורים שהתלמידים יביאו במהלך הפעילות יכללו גם התנהגויות לא נורמטיביות,

כגון: שתיית אלכוהול ושימוש בסמים.

מטרתנו להראות להם את הנתונים ולבדוק אתם מה באמת חושבים תלמידים.

˙Â¯ËÓ

לגבי השימוש ביניהם הרווחים מיתוסים לעומת ולאמיתות לעובדות מודעות התלמידים לפתח את •בחומרים מסוכנים ככל שהגיל עולה.

'‚ ÏÂÎ˘‡


בסמים שימוש השוללות הביניים חטיבות תלמידי בקרב ההתנהגות) (כוונות העמדות את לחזק •והתומכות בקידום הבריאות.

לחזק את ההשתייכות לנורמה של רוב הנוער שאינו משתמש בסמים. •


המנחה יחלק את המשתתפים לשתי קבוצות:

ההנחיה לקבוצה הראשונה תהיה כדלהלן (ניתן לכתוב על כרטיסייה):

• עליתם על קרון ברכבת הזמן והגעתם לכיתה י"ב.

• הוזמנתם למסיבה שכמה מהחבר'ה ארגנו. הגעתם למסיבה, נסו להיכנס לאווירה.

ההנחיה לקבוצה השנייה תהיה כדלהלן (ניתן לכתוב על כרטיסייה):

הגיעה לאוזניכם השמועה שהחבר'ה מכיתות י"ב מארגנים מסיבה סגורה ואתם מאוד מעוניינים לקחת •בה חלק.

בואו נדמיין שיש לכם מטה קסמים שבאמצעותו תוכלו לההיפך לרואים אך בלתי נראים. •

שתי הקבוצות יפעלו על פי ההנחיות שלהלן:

אתם נכנסים למסיבה, נסו להיכנס לאווירה:

• תארו את עצמכם (מה לבשתם)…

• תארו את האחרים…

• המוזיקה שמתנגנת ברקע…

• רוב החבר'ה רוקדים - כן/לא

• רוב החבר'ה שותים בירות כן/לא

• רוב החבר'ה שותים משקאות אלכוהולים - כן/לא

• רוב החבר'ה מעשנים גראס - כן/לא

• רוב החבר'ה משתמשים באקסטזי - כן/לא

• כל מה שאתם רואים הפתיע אתכם…

• כל מה שאתם רואים לא הפתיע אתכם…

לאחר שהקבוצה יצרה את הסיפור סביב אירוע המסיבה, יתבקשו המשתתפים לברר בינם לבין עצמם ולכתוב

לפחות שני נימוקים שיסבירו מדוע הופתעו או לא הופתעו…

'‚ ÏÂÎ˘‡


29

במליאה:

כל קבוצה מתבקשת לדווח על האירוע; מהם התכנים שהועלו והנימוקים שכתבו. •

בשתי שהועלו והנימוקים הממצאים בין הבדלים יש האם המשתתפים עם לבדוק מבקש המנחה •הקבוצות, ואם אכן נמצאו הבדלים - ממה הם נובעים?

האם אנחנו מבססים את מסקנותינו על השערות ואמונות או על מידע מהימן? האומנם רווחת השערה •בקרב הצעירים שרוב החבר'ה הגדולים שותים משקאות אלכוהוליים ומעשנים סמים? אם כן על מה

השערה זו מתבססת? על מה כדאי לבסס החלטות לגבי עישון? אילו כישורים נחוצים? אילו ערכים?

אילו החלטות?

למנחה: כאן המקום להראות ולעמת את התלמידים עם הנתונים לגבי דפוסי השימוש באלכוהול ובסמים

ולהביא בפניהם נתונים מחקריים מסקר שערכה הרשות למלחמה בסמים (בדף המצורף).

'כל החברים כולם'?

'‚ ÏÂÎ˘‡

מפגש 2


ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘(ÌÈÓÒ· ‰ÓÁÏÓÏ ˙ÈÓÂ‡Ï‰ ˙Â˘¯‰ ÈÂ˙ È"ÙÚ)

ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· ˜·Ë· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘טבק

19891992199519982001גילאים

14-124.710.911.313.37.7

16-1520.030.025.923.520.2

17+32.041.334.526.829.6

ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· ÏÂ‰ÂÎÏ‡· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘אלכוהול

1989199219982001גילאים

14-1249.146.347.632.0

16-1562.959.354.748.6

17+69.367.467.260.9

ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· ˙ÂÙÂ¯˙· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘תרופות

19891992199519982001גילאים

14-124.82.44.46.35.3

16-156.23.67.25.96.0

17+5.32.27.06.37.0

'‚ ÏÂÎ˘‡


31

ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· ÒÈ·‡˜· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘קנאביס

1992גילאים(חשיש)

1995(חשיש)

19982001

14-120.81.74.42.9

16-151.73.43.64.1

17+3.24.76.98.0

ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· 'ÌÈ˘˜' ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘סמים אחרים

19891992199519982001גילאים

14-121.51.84.36.35.6

16-151.72.06.54.54.8

17+1.81.43.95.15.5

ÌÈÂ˘ ÌÈ‡ÏÈ‚· Â‰˘ÏÎ È˜ÂÁ ‡Ï ÌÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ È¯ÂÚÈ˘סם לא חוקי כלשהו

1989199519982001גילאים

14-125.26.49.58.4

16-157.610.58.29.4

17+7.510.011.213.7

כל הנתונים הנ"ל לקוחים מפרסומי דו"חות מחקר של הרשות למלחמה בסמים; מחקרים אפידמיולוגיים.

עיון בטבלה 6 - שיעורי השימוש בסם לא חוקי כלשהו בגילאים שונים - מראה ירידה בשימוש בסמים בין

השנים 1990 ל- 1995 בקרב גילאי 18-17, בין השנים 1995 ל- 1998 בקרב גילאי 16-15, בין השנים 1998

ל- 2001 בקרב גילאי 14-12.

השערה המדענית הראשית של הרשות למלחמה בסמים, ד"ר רחל בר-המבורגר, היא שהירידה היא בהשפעת

תוכניות המניעה, זאת מכיוון שבשנים 1995-1990 תוכניות המניעה הועברו בעיקר לגילאי 18-17, בשנים

הוגבר המאמץ לגילאי 16-15 ובשנים 2001-1998 מוקד התוכניות עבר לגילאי חט"ב.

'‚ ÏÂÎ˘‡


‚ ˙ÂÏÈÚÙ

ה"חייזר" - יצור מעולם אחר

לכלי רכב שחזר מהמאדים נצמד "חייזר" שרואה ואינו נראה. הוא קיבל תפקיד לדווח לבני מינו מה קורה

בקרב בני הנוער בנושא סמים ואלכוהול.

ה"חייזר" מסתובב בחצר בית הספר, בשיעור, במסיבות, בטיולים, בעיר, בשכונה ובבית.

מה ה"חייזר" רואה, שומע, מרגיש, ממשש, חושב, ואחר כך מדווח?

בשובו לכוכב שלו מה ידווח לאנשיו? ה"חייזר" הבין שבני הנוער _______________________

מנקודת מבטך, האם קיים פער בין סיפוריו לבין המציאות בשטח?

מהנוער אחוז איזה אחרים? סמים קוקאין? מריחואנה? בחשיש? משתמש לדעתך, מהנוער, אחוז איזה

משתמש באלכוהול? כמה ילדים שאתה מכיר משתמשים - במה?

מדוע, לדעתך, נוצרת אווירה שכאילו רבים משתמשים בסמים יותר מהשימוש הקיים למעשה במציאות?

איך משפיעה האווירה התקשורתית על המתלבטים? מדוע נוצרה אווירה כזו?

לנורמה הנורמה הסמויה (הפיכת להשתמש? הדומם שבחר שלא הנוער קול נשמיע את אנו לדעתך איך

גלויה).

תאר והעמק בסיבות המסבירות מדוע הרוב לא משתמש? כיצד ניתן לצרף אליו את המיעוט? כיצד משפיע

קולו של הנוער על המתלבטים?

מהו המידע הרלוונטי שלדעתך כדאי שיינתן לבני הנוער בנושא שימוש בסמים? באלכוהול?

חשוב לשנות את הפוקוס, לחדד את העמדות האישיות והאחריות שלי כלפי חבריי. להתמקד ברוב התלמידים

שאינם משתמשים בסמים. זו נורמה של רוב הנוער. אנחנו רוצים לחזק דרך העמיתים את רוב הנוער שחי

ללא סמים ואתם את המיעוט שמתנסה או מתלבט.

כשמדברים על סמים חשוב להזכיר במפורש את שם הסם. לנפץ מיתוסים לגבי חשיש ומריחואנה.

נביא דילמות אקטואליות: לגליזציה, שימוש בחומרים כתרופות.

שאלה למשתתפים:

האם כל אחד מכם רואה את עצמו מייצג את הרוב הלא משתמש? מה יש בי שמחזק את הדפוס...

:ÌÂÎÈÒ





• המצא/המציאי סיטואציה (סיפור) שקשורה לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת מהשיעור הזה.

'‚ ÏÂÎ˘‡


גישת קידום בריאות מתמקדת באדם כשלם – בעל גוף, בעל צרכים, בעל מחשבה, רגש וחיים חברתיים.

במצבים גם האדם של התפקוד ורמת הסובייקטיבית הנינוחות לתחושת מתייחס "בריאות" המושג

המוגדרים כמצבי קושי.

אם ממשילים את תופעת השימוש בסמים לנהר סוער, ניתן לראות שיש בני נוער שנסחפו בנהר, יש בני

נוער שנמצאים במעלה הנהר והם עלולים בהמשך להיסחף בנהר, אך רוב בני הנוער נמצאים בגדה.

חשוב לציין שבני הנוער הנמצאים בגדה אינם שונים בצורכיהם מאלה הנמצאים במעלה הנהר או במורד

הנהר. גם הם רוצים לחוות חוויות של כיף, של אושר ושל סיכון וגם הם מתמודדים עם קשיים ובעיות.

אומרים שכשאנשים נמצאים בגדה והם נתקלים בקושי, במצבי פיתוי, במצבים חברתיים המזמנים בילוי

והנאה - הם בעלי מוטיבציה להתמודד אתם; הם בעלי עמדות וערכים השוללים שימוש בסמים ומאמינים

ויודעים איך לנהל אותם יודעים איך להתמודד עם המצב; הם מודעים למשאבים הפנימיים שלהם שהם

באופן שמאפשר להם להתמודד עם המצב שבו הם נמצאים גם ללא סמים.

השאלה היא מה גורם לאלה שבגדה לבחור להיות בגדה?

רוב הצעירים בגיל ההתבגרות נמצאים בגדה אך הימצאותם שם אינה סופית. הם מתלבטים, שואלים שאלות

ומושפעים. למה הם זקוקים כדי להישאר שם?

:˙Â¯ËÓ

1. לברר מה מניע את רוב בני הנוער לא להתנסות בסמים?

2. לחזק את הרוב שלא מתנסה בסמים.

"¯‰‰ „ˆÏ˘ ‰„‚·" ¯ÂÁ·Ï - ‡ ‰Úˆ‰


המנחה יזמין את התלמידים בדמיון מודרך להיות במצבים שונים ביחס לסמים "במורד הנהר", "במעלה .1

הנהר" ו"בגדה".

˙Â‡È¯·‰ ÌÂ„È˜ È‡¯· ‰ÚÈÓ‰

'„ ÏÂÎ˘‡


נסו לדמיין לעצמכם שאתם עומדים מול נהר ששמו סמים. •

• נסו למקם עצמכם במורד הנהר במצב של כמעט טביעה - כיצד הנהר נראה משם?

• מה אתם רואים במורד הנהר?

באיזה מצב הגוף? -

- מה מרגישים שם?

• מהו קושי בעיניכם? מהי הנאה בעיניכם?

כיצד נתפסת יכולת השחייה? •

• מה צריכים לעשות כדי לצאת מהנהר?

• נסו לדמיין את עצמכם במעלה הנהר כשאתם עומדים להיסחף לנהר הסוער!!

- מה הביא אתכם למעלה הנהר?

כיצד נראה הנהר משם? כיצד נראית הגדה משם? -

אילו מחשבות עולות בראשכם בעמדכם שם? -

מה מרגישים שם? -

בעיניכם? קושי מהו -

מהי הנאה בעיניכם?

תסתכלו על מי שנמצא -

מה וחשבו: לידכם

משותף לכם?

יכולת נתפסת כיצד -

השחייה שלכם בנהר?

להיעשות צריך מה -

ממעלה שתרדו כדי

הנהר?

• נסו לדמיין את עצמכם

בוחרים לעמוד בגדה

לצד הנהר.

לכם נראה - כיצד

הנהר?

כמה מהחברים נמצאים -

אתכם בגדה?

את לדעתכם הניע מה -

שנסחפו הנוער בני

בנהר להיכנס אליו?

כמה הם (מיעוט, רוב) -

ביחס לאלה שנמצאים בגדה?

'„ ÏÂÎ˘‡

"ובסופו של דבר האם האושר נמצא אצלי ודוקא אצלי" - מגייסים אוצרות פנימיים


35

'„ ÏÂÎ˘‡

- מה גורם לכם לבחור להיות בגדה?

מה זה קושי בעיניכם? מה זו הנאה בעינכם? -

כיצד מסתכלים עליכם אלה שבמעלה הנהר או אלה שבמורד הנהר? -

מה יש לכם להגיד להם על הבחירה שלכם? -

- כיצד אתם מצליחים לכייף? כיצד ניתן לחוות חוויות מסעירות בגדה?

כיצד מתמודדים עם קשיים? -

• האם ניתן ללמד ילדים ונוער לבחור בגדה? איך? באיזה גיל? מי צריך לעשות זאת?

- מה צריכים כל אלה שבגדה לדעת על הנהר?

התלמידים ישתפו בחוויות שעברו בכל אחד מהמצבים. .2

הדיון יתמקד באלה שבוחרים להיות בגדה - המניעים לבחירה? מה הם רואים מהגדה? כיצד הם תופסים .3

את אלה שמסתכלים עליהם מ"הנהר"?

ÌÈÓÈÙ ˙ÂÁÂÎ ÌÈÒÈÈ‚Ó - · ‰Úˆ‰


המנחה יבקש מהמשתתפים, באמצעות "דמיון מודרך", להיזכר בחוויה כלשהי שבה עמדו בפני פיתוי ולא .1

התפתו. מה עזר להם לעמוד בפיתוי? (חשוב לציין שהחוויה יכולה להיות מכל תחום שעולה בדעתם).

המשתתפים יתבקשו לזהות ולרשום את מקדמי הבריאות - הכוחות הפנימיים והחיצוניים שהם יכולים

לאתר שעזרו להם בהתמודדות זו. המנחה ירשום בטורים את הדיווחים על הלוח.

נוער לבני לדעתם שיש וחיצוניים פנימיים כוחות - בריאות מקדמי להוסיף יתבקשו הם בהמשך .2

אחרים.

בדיון יועלו, בין השאר, הנקודות האלה: .3

• מה מנחה את התנועה של רוב הצעירים לכיוון הבריא של הרצף?

• מהם אותם מקדמי בריאות (כוחות) הקשורים למניעת סמים שאותם כדאי לחזק?

• מה גורם לרוב הנוער לא להשתמש בסמים לסוגיהם?

• מדוע ישנם אנשים (המיעוט) שאכן משתמשים בסמים לסוגיהם?

„·Ï· (ÌÈÁÓÏ) ‰Úˆ‰

:˙Â¯ËÓ

הסיכון בגורמי מהתמקדות מעבר המניעה: בגישת לאחרונה שמסתמן לשינוי המנחים את לחשוף •לשימוש בסמים - לדגש על מקדמי בריאות המסייעים להימנע משימוש.


לסייע למנחה לשים דגש בתכנית על חיזוק הכוחות הבריאים של התלמיד. •


כמו בהצעה א. .1

2. נוסף על כך המנחה יחלק למשתתפים את תקציר המאמר של אנטונובסקי (מתוך מגמות, מאי 1998

- ראה נספח). כל אחד יתבקש לקרוא את המאמר, ובקבוצות של 3-2 משתתפים הם יתבקשו לשאול

שאלות העולות מתוך המאמר, להביע את דעתם לגבי הגישה הסלוטוגנית (מייצרת בריאות) וכיצד ניתן

ליישמה במערכת החינוך בנושא הסמים.

ולעבד לסמים ביחס הבריאות מקדמי את לזהות קטנות, בקבוצות מהמשתתפים, לבקש ניתן לחלופין:

אותם ליישום עם התלמידים.

ÈÏ˘ ¯Â¯Ó˙‰ - ‚ ‰Úˆ‰

המנחה יפזר תמרורי דרך על רצפת החדר. .1

2. המנחה יציע לתלמידים להתבונן בתמרורים, לחשוב על פיתוי כלשהו ולבחור את התמרור שמסמל

עבורו אמצעי להתמודדות עם הפיתוי.

כל משתתף יברר לעצמו מדוע בחר בתמרור המסוים וכיצד הוא נעזר בו. .3

בזוגות או בסבב במלואה התלמידים יספרו על מקרים אמתיים שבהם השתמשו בתמרור כזה ועמדו .4

בעזרתו בפיתוי.

כל משתתף יוכל לבחור תמרורים חדשים לארגז הכלים שלו ולשתף בבחירתו את האחרים. .5

התלמידים יתבקשו לחשוב באילו כלים ישתמשו כדי להתמודד עם הפיתוי הקשור בסמים. .6

במליאה יועלו ויורחבו הנקודות הבאות: .7

א. חשיבות השימוש בתמרורים במצבי חיים שונים.

ב. ייבנה ארגז כלים כיתתי שיוצג בכיתה באמצעים ויזואליים.

:ÌÂÎÈÒ






'„ ÏÂÎ˘‡


המושגים המרכזיים שננסה לברר הם: השפעה; פיתוי; בחירה.

ברקע יעלו מושגים כגון: שליטה (חיצונית-פנימית), כוח (סמכות פנימית סמכות חיצונית) ודיאלוג.

ננסה להרחיב את מודעות התלמידים: למשמעותם של מושגים אלו עבורם, להתנסויות השונות שלהם אתם

ולמצבי חיים שונים שבהם הם נתקלים במושגים אלו.

נעמיק בבירור מושגים אלו ביחס למניעת השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול ולמניעת עישון.

‡ ·Ï˘

למנחה: ננסה לברר יחד את מושג ההשפעה.

לסיפורי "מדף" הולדת, יום סיפורי של "מדף" לו יש סיפורים: של מהלכת ספרייה הוא מכם אחד "כל

הרפתקאות ומדף לסיפורי קונפליקטים וכד'. היום אני מזמינה אתכם לגשת ל"מדף" של סיפורי השפעה. יש

סיפורים שבהם אתם השפעתם על האחרים ויש סיפורים שבהם אתם מושפעים על ידי חברים. יש סיפורים

שבהם אתם מרוצים מכיוון ההשפעה ותוצאותיה וישנם סיפורים שהייתם מעדיפים לשכוח, כי היום אתם

לא מתלהבים במיוחד מהשפעה זו.

את לספר תצטרכו שלא לציין רוצה אני אתו. תישארו המסך כל את לכם יתפוס הסיפורים כשאחד

הסיפור.

מי שמצא סיפור שיסמן לי ביד… כשלכולם יהיה סיפור נמשיך…"

המנחה ישאל שלוש שאלות על הסיפור:

מי אתם בסיפור (המשפיע או המושפע)? •

מי הדמות או האירוע שמולכם בסיפור? •

האם אתם יכולים לזהות את הטכניקה שבה השתמש המשפיע כדי להשפיע עליכם? •

האם אתם יכולים לזהות בדיוק את השנייה שבה זה קרה? •

‰¯ÈÁ·Â ÈÂ˙ÈÙ ,‰ÚÙ˘‰

'‰ ÏÂÎ˘‡


כל אחד בסבב מתייחס לשלוש השאלות:

• המנחה מרכז את כל התשובות לגבי כל שאלה.

בתום הסבב המנחה בונה הרצאה קטנה על מושג ההשפעה דרך הסיפורים ודרך השאלות. •

כדאי להדגיש את משמעות הדמויות המשפיעות. הרבה פעמים אלו הן דמויות סמכות, או דמויות קרובות •שאנו מייחסים להן חשיבות. חשוב להדגיש את המגוון של טכניקות ההשפעה, ולהבהיר שקשה לזהות

במדויק את השנייה שבה התרחשה ההשפעה. גם אם אנו מוצאים אירוע נתון הממחיש את נקודת ההשפעה

אנחנו יודעים שזה נתפס בדיעבד; בדרך כלל ההשפעה היא תהליך ארוך שחלקו מתרחש גם ברובד הסמוי.

· ·Ï˘

נדגיש הפיתוי. מושג - נוסף מושג נוסיף אישי באופן כל אחד אצל מושג ההשפעה לאחר שביררנו את

שפיתוי הוא מצב "שאני רוצה לעשות משהו כאשר אני יודע שהוא אסור בשבילי".

נפתח "בר פיתויים". כל אחד ישים ב"בר הפיתויים" פתק שעליו כתוב שם של פיתוי. כל אחד יבחר מתוך

"בר הפיתויים" פיתוי אחד, שלו או של אחרים. אם היו יושבים בסבב תלמידים נוספים מבית ספרכם אילו

פיתויים הם היו שמים?

המנחה שואל:

כשעומדים בפני פיתוי מרגישים משיכה ודחייה בו זמנית: יד קדימה אומרת לקחת, ותנועה של היד שאומרת

לא לקחת. כל אחד יאמר משפט אחד שהייתה אומרת היד הלוקחת, המתפתה, ומשפט שהייתה אומרת היד

שנסוגה ולא לוקחת, העומדת בפיתוי.

המנחה מסכם את הסיבות ל"כן" להתפתות ואת הסיבות ל"לא" להתפתות.

המנחה יבדוק עם המשתתפים איך ינהגו אם במרכז החדר יונחו גראס ואקסטזי ויבדוק באיזו מידה הטכניקות

השונות שהועלו בשלב א רלוונטיות וכיצד הסיבות ללמה "כן" וללמה "לא" רלוונטיות לנושאי המניעה.

'‰ ÏÂÎ˘‡


39

‚ ·Ï˘

מחלקים את הקבוצה לשלשות. כל שלשה מתחלקת למפתה, למפותה ולצופה.

המפותה בוחר לו פיתוי והמפתה מנסה לפתות אותו. הצופה מתעד את כל שלבי הפיתוי ואת הטכניקות

שבהן השתמשו.

במליאה מבקשים ממספר משתתפים לדווח על התפקידים השונים - מה זה להיות מפתה? מה זה להיות

מפותה? מה יש לצופה להוסיף על תהליך הפיתוי.

בכל אחד מהשלבים היה מפגש עם מושג הבחירה. לעתים שיקולי הבחירה היו מובנים לנו ולפעמים הבחירה

הושפעה מתהליכים סמויים, מהשפעות חברתיות.

מה יכול להשפיע על אנשים לבחור בהחלטה שלא להתנסות בשימוש בסמים?

חלופות לבחירה

:ÌÂÎÈÒ






'‰ ÏÂÎ˘‡


È‡‰ ˙ÂÏÂ·‚

'Â ÏÂÎ˘‡

‡ ‰Úˆ‰

˙Â¯ËÓ

הכרת החשיבות של מושג הגבול ובדיקת גבולות חיצוניים ופנימיים. .1

התמודדות עם קשיים בהצבת גבולות לעצמי ולאחרים. .2

התפיסה האישית של מושג הגבול והקשרו להימנעות משימוש בסמים. .3


המנחה יבקש מכל אחד לרשום לעצמו: "גבול בשבילי הוא…" .1

אל מרכז המעגל יוזמנו מספר משתתפים לביצוע הפעילות. מאחורי כל אחד במעגל הפנימי ישבו מספר .2

משתתפים מהמעגל החיצוני.

כל אחד יתבקש לכתוב עשר מילים בהקשר למילה "גבול". •

כל אחד ינסה לתאר על דף בכתב או בציור, את תפיסתו של מושג ה"גבולות". •

כל משתתף מהמעגל הפנימי יציג את הדף שלו לקבוצה שמאחוריו וייערך דיון קצר. •

על בסיס הדיון יוחלט אם ברצונם לשנות את התפיסה המקורית שהוצגה על הדף. במסגרת קבוצה •ייבדק הקשר בין הדימויים שנתנו לגבול לבין התאוריה שנבנתה בקבוצה.

כל קבוצה תתלה את הדף שלה על הלוח ואחרים יוכלו לעבור ולהסתכל על העבודות השונות. •

ייערך סיכום במליאה על המושגים השונים שעלו בהקשר למילה "גבול" ולמשמעותו של המושג •כפי שהתקבל על ידי המשתתפים.

אל מרכז המעגל יוזמנו מספר משתתפים אחרים. מאחורי כל אחד במעגל הפנימי ישבו מספר משתתפים .3

מהמעגל החיצוני. המשתתפים במעגל הפנימי יתבקשו להתייחס לשלושה משפטים:

• גבול שמישהו אחר הציב לי או מציב לי היום...

• גבול שאני הצבתי או מציב לעצמי...


• גבול שאינני מצליח היום להציב לעצמי והייתי רוצה להציב...

בקבוצות ייערך דיון על הקשר ועל ההבדלים בין הגבולות השונים שהוצגו.

צריך הקבוצה תתבקש להרחיב את הדיון בגבול השלישי שטרם הושג. איזה ידע ואילו מיומנויות

המשתתף לרכוש כדי להשיג את הגבול המבוקש?

לגבולות וכן בסמים, לרעה השימוש מניעת לבין גבול המושג שבין הקשר להבניית יוקדש זה חלק .4

חיצוניים שמציבה החברה ולגבולות פנימיים (השוטר הפנימי) שהיחיד אמור להציב לעצמו.

המשתתפים יתחלקו לקבוצות. כל קבוצה תתכנן פעילות בנושא, שתדגיש את המרכיבים של תהליך הלמידה

(חוויה, מודעות, המשגה, יישום).

כדי לגוון את הפעילות המוצעת מומלץ לכל קבוצה להשתמש בכלי אחר להמחשת מושג הגבול.

דוגמאות לכלים: פעילות יצירתית עם חומרים, מטפורות, סרטים, כתיבה יוצרת, ספרות וכד'.

¯ÓÈÁ ÌÚ ˙È˙¯ÈˆÈ ‰„Â·Ú ˙ÂÚˆÓ‡· - ˙ÂÏÂ·‚ - · ‰Úˆ‰

המושג גבולות זכה להתייחסויות רבות בתאוריות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות השונות. בסדנה זו נעסוק

במושג זה בהקשר של שימוש בסמים ואלכוהול ותוך התייחסות להצבת הגבולות החיצוניים מצד החברה,

מול התפתחות הגבולות הפנימיים אצל היחיד, גבולות שאותם הוא אמור להציב לעצמו.

ננסה להבין את המושג באופן חווייתי מנקודת המבט של היחיד וצרכיו הרגשיים ומנקודת המבט של היחיד

בתוך הקבוצה והאינטראקציה שלו עם האחרים.

מילולי, לא באופן חוויות של עיבוד והן רגשית הבעה הן הבעה מאפשרים באמצעות והחווייה העשייה

ותורמים לתקשורת התוך-אישית והבין-אישית של ההנחיה.

העבודה בחומר במסגרת סדנה מאפשרת התנסות ספונטנית ואף רגרסיבית, מגרה את חוש המישוש והמגע

עם החומר הרך ו"הנכנע" ומאפשרת מגוון של הבעת רגשות. כל זאת במסגרת מובנית של סביבה בטוחה

וגבולות חיצוניים ברורים ומרחב של הכלה, הקשבה וכבוד לצרכים הרגשיים וליכולות של היחיד.


החומרים הנחוצים: חימר, דפים וצבעים.

הסבר על החומר: זהו חומר מן הטבע, גמיש, מתאים לעבודה בכל גיל, קל לניקוי וכד'.

ירשום על דף את כל האסוציאציות שעולות אצלו בהקשר יושבים במעגל. כל משתתף המשתתפים .1

למילה "גבול". כל אחד מהמשתתפים בוחר אסוציאציה אחת ומקיף אותה בעיגול.

שמים את הדפים בצד.

כל משתתף לוקח לעצמו כדור חימר וקרטון ביצוע. .2

סבב: כל משתתף אומר במילה אחת כיצד הוא מרגיש כשהוא ממשש את כדור החימר.

שלב ההיכרות עם החומר והחימום: עוצמים את העיניים, ממששים את החימר, מתנסים במה שהחימר .3

עושה לנו לאחר שאנו רגילים לעשות משהו לחימר, איך היד מתאימה עצמה אליו.

בודקים אם החימר נעים לנו או לא, האם החימר רך או קשה, קר או חם, חלק או מחוספס וכד'.

'Â ÏÂÎ˘‡


43

הפעלה: לקרב את היד עם החימר ליד השנייה עד שמרגישים את החום של היד השנייה, פוקחים עיניים .4

ומודדים את המרחק; כנ"ל עם היד השנייה. בודקים היכן מרחק שדה הקרינה קטן יותר.

בהמשך מתחילים לגעת בחימר בקלות ומגבירים לאט לאט את הלחץ, מרגישים את התנגדות החומר

ללחץ.

ממשיכים להתנסות בחימר, מכניסים אצבעות לתוכו, שמים אותו מעל כף היד וכד'.

חברי הקבוצה קמים, כל אחד מחזיק את גוש החימר בידו וכל אחד בתורו זורק את החימר בכל הכוח .5

לשטח משותף מסומן. כל אחד יכול לומר או לצעוק את שמו תוך כדי זריקת החומר.

אפשר לעשות כמה סבבים.

לאחר שכל אחד לוקח חזרה את כדור החימר שלו, מתיישבים חזרה במעגל ומתבקשים לבנות ולפסל .6

מהחימר משהו תוך 8 דקות – אפשר ליצור משהו מוגדר או מופשט, כל מה שיוצא הוא בסדר ומתקבל.

מניחים באמצע המעגל קרטון ביצוע או בריסטול ירוק ומציגים בפני הקבוצה את האי המשותף שלנו: .7

"כל אחד מחברי הקבוצה מתבקש לעבור בשחייה דרך האוקיינוס, להגיע לאי המשותף..." ולשים שם את

היצירה שיצר מהחימר.

כל אחד מחברי הקבוצה יעשה זאת בתורו, לא קמים לפני שהקודם מסיים.

הראשון מחברי הקבוצה שיגיע לאי יכול להתמקם היכן שיבחר; השני יצטרך להתחשב בכך שיש כבר

מישהו על האי וכן הלאה…

אף אחד מהמשתתפים לא נוגע בפסל של האחר ללא בקשת רשות.

לאחר שכולם הגיעו והתמקמו על האי הם מתבקשים להתבונן ולבדוק אם נוח להם היכן שכל אחד מהם .8

ממוקם: מי שלא נוח לו יכול לשנות מיקום: לאחר שמישהו משנה מיקום מציעים שוב לאחרים לבדוק

אם נוח להם במיקום הנוכחי וכן הלאה.

שלב ה"שיתוף": .9

שלב עד חימר…" עיגול הייתי שבו כל אחד ינסה לדבר מתוך היצירה שלו בגוף ראשון: "…מהשלב

ההצטרפות לקבוצה.

החוויה את ולחבר האישית החוויה את ראשון בשלב ולעבד לבטא המשתתפים את יעודד המנחה

האישית למושג הגבול והאסוציאציה ומהפתוח בשלב שני.

עוברים לדבר על סמים: מה הקשר בין סמים וגבולות? האם זה קשור רק לעצמי? לעצמי ולקבוצה? גבול

פנימי? חיצוני? האם קשה / קל לשים גבול? מדוע?

שלב הסיכום: .10

כפי והפנימיים החיצוניים הגבולות הגדרת ואת הרגשית של המשתתפים החוויה מעבדים את •

שבאה לידי ביטוי על ידי חברי הקבוצה, ומבררים כיצד מתקשרת לנושא השימוש בסמים.

מה עזר למשתתפים לחוות, לבטא ולהגיב בתוך המסגרת של הסדנה? •

הערות:

הסדנה יכולה לספק למשתתפים (מורים, הורים, ילדים) מודל להבנת הצרכים הרגשיים של היחיד, •

סביבה מכילה ובטוחה יחסית, שמאפשרת התנסות בחומרים באופן ספונטני, סביבה בעלת מרחב

ומסר של כבוד והתחשבות ביחיד, הקשבה ומתן אפשרות לביטוי רגשי ללא שיפוט.

'Â ÏÂÎ˘‡


הסדנה מאפשרת פורקן ללא התפרקות (זריקת החומר) ובנייה לאחר הפורקן, תוך מתן לגיטימציה •

וכבוד ליכולות, לצרכים ולגבולות של היחיד בקבוצה.

על מנת שהיחיד יוכל לבנות גבולות פנימיים ומשמעת אישית הוא זקוק לסביבה בעלת גבולות

חיצוניים ברורים אך עם מרחב פנימי, מאפשר, מכיל ומזין.

כבוד ובמתן פנימיים גבולות יתקשו בבניית והצרכים שלהם ילדים שלא מכבדים את הגבולות •

לגבולות של אחרים.

ילדים שהתפתחותם הרגשית נפגעת והם נאלצים להדחיק ולהשתיק את רגשותיהם, רגשותיהם •

יפרצו דרך התפרצויות, אלימות או התפרקות אחרת וייתכן שישתיקו ויקהו את רגשותיהם בעזרת

סמים.נכתב ע"י יוכי גרתי

'‚ ‰Úˆ‰

˙ÂÏÈÚÙ‰

כל אחד ינסה להתרכז בשאלה: - מהו הגבול בשבילי?

רשמו לפחות 10 מילים / מושגים / משפטים קצרים המתקשרים לך עם המילה גבול.

בקבוצה: - עליכם ליצור תוצר קבוצתי

רשמו את המילים שעלו על גבי הפתקים.

הכינו על גבי הבריסטול מפה מהמילים שעלו, התייחסו לרגשות, למחשבות שעולים. חברו בין המילים בכל

דרך יצירתית המקובלת עליכם.

בחרו צופה שיתעד את התהליך הקבוצתי.

:ÌÂÎÈÒ






"מעגלים נפתחים, מעגלים נסתרים ואני - האני הוא הבוחר?!

'Â ÏÂÎ˘‡


ÈÊËÒ˜‡Â ˘È˘Á ,(Ò‡¯‚) ,‰‡ÂÁÈ¯Ó ÏÚ ˘‚„ Ú„ÈÓ

ÏÂÎ˘‡ 'È,'Ë,'Á,'Ê

אמרה: היה בטוח בעובדות קודם לכן, אחר כך תוכל לסלף אותן כאוות נפשך.

בעידן המודרני הנוער חשוף להצפה של מקורות מידע מגוונים, מגמתיים וחלקם לא אמינים ואף מטעים.

הסם, של המידיות ההשפעות בין הפער הוא סמים על במידע הקשורות המרכזיות הבעיות • אחת הגלויות (בדרך כלל כיף והנאה) והסמויות (פגיעה בנפש, שיבוש בתפקוד המוח ובחלקי גוף אחרים)

לבין השפעותיו של הסם בטווח הארוך.

בטווח הארוך הנזק הסמוי הופך לגלוי ומתבטא בתפקוד לקוי ובנזקים לגוף ולנפש.

מידע אמין על סמים, על השפעתם ועל דרכי פעולתם הוא מרכיב חשוב בתהליך המניעה. המידע משמש •כלי בתהליך של קבלת החלטות.

מתן מידע ללא עיבוד, בירור והפנמה אינו יעיל ואף עלול להזיק.

- יש לקחת בחשבון כי בתהליך למידה בכלל ובמידע הקשור לסמים בפרט, מתקיימים אצל הלומד

מספר תהליכים המלווים בספקות, חששות, התנגדויות וכו'.

- על המנחה להיות מודע לכך ולאפשר קיום של דיאלוג אמתי וכן. יש לשים לב לאמינות המידע

ולתהליך הפנמתו, ופחות להתמקד על כמות המידע.

בין כי להניח כשניתן במיוחד מהן, להתעלם ואין הגלויות המידיות להשפעות גם להתייחס חשוב •המשתתפים (במיוחד הצעירים) יש כאלה שהתנסו כבר בסם.

חשוב לאפשר דיון פתוח ולא לנקוט צד של משכנע או להיגרר לוויכוח. רצוי לעודד את המשתתפים •לחפש מקורות מידע נוספים.

עיקר המידע שנתייחס אליו יהיה קשור למריחואנה ואקסטזי, שהם שני סוגי הסמים הנפוצים ביותר

בשימוש בקרב בני הנוער בארץ כיום.


˙Â¯ËÓ

קיום גראס, חשיש ואקסטזי במיוחד, תוך ועל לחשוף את המשתתפים למידע אמין על סמים בכלל .1

דיאלוג ומתן דגש על הבחנה בין מידע מזדמן ושגוי לבין מידע אמין ומדעי.

ללמוד על השפעתם של הגראס, חשיש והאקסטזי על כלל מערכות הגוף והנפש. .2

לסייע למשתתפים להשתמש במידע כמקדם בריאות בתהליך המניעה וכבסיס לבחירה מושכלת. .3

הערה: מומלץ לקיים את ארבע הפעילויות המוצעות להלן:

("ÂÈÈ· ÌÈÓÒ" ˙¯·ÂÁ· ¯ÊÚÈ‰Ï ˘È) ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ È·Ï˘ - ‡ ˙ÂÏÈÚÙ

Ë˜Ï ˙Â¯Â ¯ˆÏÈÙ Ò„‰ -

:˙Â¯ËÓ

לסייע למשתתפים להגיע לתובנה לגבי תהליך השימוש בסמים בדרך חווייתית של ניסוי וטעייה. •

לסייע למשתתפים להבחין בין תהליכים הניתנים לשליטה (כמו התחלת השימוש) לבין כאלה שאינם •ניתנים לשליטה (השפעה על המוח, סוג ההשפעה, עוצמתה, נזקים וכד').

ליצור אצל המשתתפים מוטיבציה ללמוד באופן תאורטי על סמים. •

מפגש זה יתבסס על החוברת "סמים בינינו" שתחולק למשתתפים ויושם דגש על עמודים: 11-10, 30-22.

:ÌÂÎÈÒ






È˜ÏÁ ÔÈ‡ ÁÂÓÏ" È˘Â‡‰ ·˘ÁÓ‰ Ï˘ ÒÂ¯ÈÂÂ‰ ‡Â‰ ÌÒ‰ - · ˙ÂÏÈÚÙ"ÛÂÏÈÁ

או ילדה שאינם משתמשים במחשב או ילד אין כמעט כיום. נוער לבני נגיש מאוד המחשב הוא אמצעי

לפחות נחשפים אליו.

אנו משערים שדרך ההתייחסות לעולם המחשבים הקרוב והמעסיק את הצעירים, נוכל לסייע להם להבין

בשפתם את המשמעות של נזקי הסם.

כיצד משפיעים סמים על המוח? (יש לשים דגש על גראס ואקסטזי)



47

המטרה: הבנת השפעת כל סם על המרכזים במוח תוך כדי השוואה להשפעת הווירוס על הנתונים במחשב.

אפשרות ראשונה:

מתבקשים המשתתפים

להיזכר במצב שבו הזינו את

המחשב במשהו שהיה חשוב

וכד') עבודה (משחק, להם

ולהתייחס לנקודות הבאות:

חיכית עד הערב לשעה שבה

תוכל לשחק במחשב. דמיין

מצב שבו ישבת מולו וגילית

שאינך יכול להעלות את מה

שרצית, ניסית ולא הצלחת.

• מה חשבת?

• מה הרגשת?

• מה עשית? איך התנהגת?

יתרכז שהמנחה (מומלץ

כגון: העולות בתחושות

חוסר כעס, אונים, חוסר

אכזבה, תסכול, שליטה,

אשמה וכד'.)

איך תסביר את מה שקרה? •

האם אתה אחראי לכך? המחשב אחראי? גוף אחר שנכנס לתוכו? •

מישהו הסביר לך שיש וירוס במחשב שלך!

מה תרגיש? •

מה המחשבה הראשונה שתעלה בראשך? •

מהו הווירוס? •

מהו הגורם לווירוס? •

האם ניתן להחזיר את המצב לקדמותו? •

האם ניתן למנוע מראש את הנזק של הווירוס? (על ידי תוכנת אנטי וירוס). •



עכשיו נתייחס אל המוח ואל הסמים:

המוח הוא המחשב האנושי המשוכלל והמורכב ביותר בעולם.

(ראה במסך הלומדה, בפרק מושגים בסיסיים, את המאמר: "למוח אין חלקי חילוף").

מה קורה כשנכנס וירוס (סם) למוח? האם מראש ניתן למנוע את הנזק של הסם? מה קורה מרגע היכנסו של

הסם למוח? האם קורה משהו? מה משתנה? האם יש סמים שאינם כמו וירוס? מדוע כל סם, כולל גראס, הוא

הווירוס של המוח האנושי? איך זה מתבטא? האם יש תוכנת "אנטי סמים"? מהו האנטי וירוס של השפעת

הסמים על המוח? (תכנית מניעה, לא לגעת בסמים בכלל – זו הדרך היחידה).

(ניתן להפנות את התלמידים לפרקים העוסקים במערכת העצבים, תלות, סבילות, התמכרות.)

מומלץ לקרוא יחד עם התלמידים את המאמר "למוח אין חלקי חילוף" (ראה נספח) ולקיים דיון .

אפשרות שנייה:

עבודה בקבוצות:

כל קבוצה מקבלת כרטיס ובו מתואר אחד מהמצבים הבאים:

עזבת מחשב שבו יש נתונים שחשובים לך ותכננת לעשות בהם שימוש, כשחזרת הכול נמחק באופן .1

מפתיע…

נודע לך שביום ה' יתקוף וירוס את כל המחשבים הביתיים, מה תעשה? .2

השקעת עבודה רבה במחשב כדי לקבל ציון טוב במקצוע שחשוב לך, הכנסת נתונים למחשב. יש לך .3

שכל גילית להפעיל את המחשב כשחזרת למחרת אותה. להפעיל אך שכחת וירוס אנטי של תוכנה

החומר "השתגע". איך הרגשת? כיצד פעלת?

המחשב סוגיית את מעלה המנחה הדיון לאחר קטנות. בקבוצות השונות באפשרויות דנים התלמידים

האנושי, קרי: המוח (בלומדה הפרק נקרא: "למוח אין חלקי חילוף"). מה קורה כשנכנס וירוס (סם) למוח?

איך משתנה? מה למוח? הסם של היכנסו מרגע קורה מה הסם? של הנזק את למנוע ניתן מראש האם

לפרקים העוסקים במערכת העצבים, תלות, סבילות, בלומדה להפנות את התלמידים (ניתן זה מתבטא?

התמכרות.)

גם גראס ואקסטזי הם סמים. מה קורה כשהם משפיעים על המוח?

במה שונה השפעת הווירוס על המחשב מהשפעת הסם על המוח? במה דומה?

איך יודעים שיש וירוס במחשב? (מהם הסימנים? אילו שינויים חלים? וכד'.) •

איך יודעים שאדם צרך גראס, אקסטזי או סם אחר? (אילו שינויים הנראים לעין חלים בהתנהגותו? •מהם הסימנים?)

˙ÂÂÓ‡Â ˙Â„·ÂÚ ÔÂÏ‡˘ - ‚ ˙ÂÏÈÚÙ

דעה לי שיש המנחה יבקש מכל משתתף להגיב בכתב על האמירה: "לא חשובות לי העובדות, העיקר .1

בעניין". המשתתפים ישבו בזוגות ויענו על השאלות הבאות:



49

האם למידע יש תפקיד בתהליך של קביעת עמדות ודעות בנושאים שונים? א.

האם למידע יש השפעה על ההתנהגות? ב.

המנחה יסכם את השלב הזה בדיון קצר בנושא: "מידע וחשיבותו כבסיס לקבלת החלטות". חשיבות

ההתבססות על מידע היא בכך שהמידע עשוי לשמש אמצעי נוסף להקטנת סיכונים. למשל: הכרת חוקי

התנועה מקטינה את הסיכונים במצבי נהיגה. נהג שלא יודע שצריך לעצור ברמזור אדום, מסכן עצמו

כתוצאה מהיעדר ידיעה.

של בדרך עצמית, בעבודה המשתתפים יקבלו את השאלון "עובדות ואמונות" המצ"ב וימלאו אותו .2

חקר מידע ודפי מידע שיחולקו.

השאלון מכיל רשימה של 24 היגדים הקשורים לנושא הסמים. חלק מההיגדים הוא בבחינת ידע עובדתי

וחלקם הוא אמונות שווא ומיתוסים הקשורים לסמים. יש היגדים שניתן להבינם בדרכים שונות וחשוב

על כן לקיים דיון.

מבוססים שלדעתו ההיגדים את עובדות. הם שלדעתו ההיגדים את הימני לטור להעתיק המשתתף על

ולא במלואו ההיגד על אמונות ומיתוסים (ידע שגוי) ירשום בטור השמאלי. חשוב שהמשתתף יעתיק את

יסתפק במספר או בהעתקה חלקית (תהליך הכתיבה חשוב להגברת ההפנמה והזכירה של החומר).

שאלון וימלאו בקבוצה משתתפים 6-5 בנות לקבוצות המשתתפים יתחלקו השאלון מילוי לאחר .3

קבוצתי שאת תשובותיו ירשמו על גבי בריסטול. הקבוצה תקיים דיון לגבי כל אחד מהפריטים.

בסיס על בבריסטול. שנכתב מה עם תשובותיה את ותשווה מידע דפי תקבל קבוצה כל מכן לאחר .4

המידע ידונו המשתתפים בתשובות לפי הסעיפים הבאים:

תשובות שהם חשבו שהן נכונות והתבררו כמוטעות - ינסו התלמידים להבין ממה נבעה טעות א.

זו.

האם המידע שהוצג בפניהם נראה להם כנכון? ב.

מה עוד נדרש כדי לבסס את הידע? ג.

חשוב שבדיון הקבוצתי תהיה התייחסות של כל משתתף - מה יהיה במידע שיכול להשפיע על ההחלטה

שלך? מה במידע אם היה כתוב אחרת היה משכנע יותר? משום שעקרון השינון והחזרה חשוב ליצירת אפקט

למידה. במליאת הכיתה יציג נציג מכל קבוצה היגדים שלגביהם הייתה מחלוקת שטרם נפתרה. את התשובה

הבדוקה המנחה יביא להכרעה במסגרת דיון.

מומלץ לחפש מידע באתרי האינטרנט המומלצים והאמינים (ראה נספח).

למלחמה (הרשות סמים" ללא "חיים בלומדה: המופיע שאלון באמצעות זה תהליך ליישם ניתן הערה:

בסמים). הלומדה תחולק לכל בתי הספר שמשתתפים בתכנית.

ככלל, מומלץ להשתמש בלומדה ככלי לביסוס המידע ולהציג בפני התלמידים פרסומים מוסמכים נוספים.



ÔÂÏ‡˘

לפניכם 25 משפטים המתייחסים למידע על סמים. חלק מהמשפטים נכונים וחלקם הם מידע שגוי. עליכם

להעתיק את המשפטים לטור המתאים: לגבי משפטים שאתם סבורים שהם מייצגים מידע עובדתי עליכם

להעתיק לטור "העובדות" ומשפטים שאתם סבורים שהם מידע שגוי עליכם להעתיק לטור "מידע שגוי".

ÌÈËÙ˘Ó‰ ˙ÓÈ˘¯

כל סוגי הסמים ללא יוצא מהכלל יכולים לגרום להתמכרות נפשית. .1

מי שמשתמש בגראס או אקסטזי רק בסופי שבוע ובאירועים מיוחדים יכול תמיד להפסיק להשתמש בהם. .2

השפעת כדורי אקסטזי מתחילה באופן מידי מרגע השימוש. .3

סמים גורמים לביטחון עצמי של המשתמש. .4

במהלך "טריפ" האדם נמצא בשליטה ויכול להפסיק בכל רגע. .5

שימוש חד-פעמי באקסטזי ובל.ס.ד יכול לגרום נזק חמור. .6

גראס ואקסטזי משפרים את היכולת המינית. .7

כשמישהו משתמש במריחואנה (גראס) או כל סם אחר, הוא "מתכחש" לנזקים שלו. .8

בין המשתמשים במריחואנה ובאקסטזי, יש הממשיכים לקיים אורח חיים רגיל לחלוטין. .9

ניתן לדעת מראש מי יתמכר לסמים ומי לא. .10

הסם גורם לאמנים שמשתמשים בו להצליח ולהיות יותר יצירתיים. .11

כל משתמש יכול להפסיק מתי שהוא רוצה. .12

סמים המיוצרים מחומרים טבעיים מסוכנים פחות מסמים המיוצרים מחומרים מלאכותיים. .13

שימוש מתמשך בגראס (מריחואנה) פוגע ביכולת הלמידה, הזיכרון והיכולת המינית. .14

למי שמעשן גראס לא כדאי לנהוג כי כישורי הראייה נפגעים וחל אצלו אבדן מרחק. .15

הסמים עצמם לא מזיקים, השימוש שעושה בהם האדם הוא שגורם נזק. .16

מרגע כניסתו של גראס למוח, מתחילים תהליכים שאי-אפשר לעצור אותם. .17

היום יודעים יותר על נזקי החשיש והגראס לטווח הקרוב ולטווח הרחוק. .18

מחקרים מראים כיום שיש מקרים שמריחואנה (גראס) ממכרת גם באופן גופני. .19

התמכרות נפשית קשה יותר מהתמכרות גופנית. .20

גראס משמש תרופה לחולים קשים. .21

אם סם משמש כתרופה, סימן שהוא טוב גם לשימוש עצמי. .22

ניתן להשוות את השפעת כל סוגי הסמים על המוח להשפעת הווירוס על המחשב. .23

שימוש עצמי בסמים כגון: גראס, חשיש, אקסטזי ואחרים אינו חוקי; המשתמש צפוי לעונש של עד 3 .24שנות מאסר.

רק שימוש באקסטזי יכול לגרור להתפרצות מחלת נפש. .25



51

דף תשובות לתלמיד

לא בטוח (מתלבט)מידע שגויעובדות



דף תשובות למנחה

מידע שגוי, אמונות, מיתוסים עובדות - מידע אובייקטיבי ומבוסס

.2 .1

.4 .3

.5 .6

.7 .8

.10 .14

.11 .15

.12 .16

.13 .17

.18

.19

עלולים וחשיש גראס שגם ללמוד ניתן אחרונים (ממחקרים .25

לגרום לכך)

.20

.21

.22

.23

.24



53

(·˘ÁÓ ˙„ÓÂÏ) "ÌÈÓÒÓ ÌÈÈ˜ ÌÈÈÁ" - „ ˙ÂÏÈÚÙ

מומלץ לקיים את הפעילות בספרייה או בחדר מחשבים.

:‰¯ËÓ

לעורר את סקרנותם של התלמידים ולגרום להם לחפש מידע אמין

על שאלות המטרידות אותם.

- יצירת בנק של שאלות: כל תלמיד מתבקש לכתוב על שלב א

בנושא נוער בני שמטרידות שאלות 3 כרטיסיות גבי

סמים, שאין לו תשובות עליהן או שהיה רוצה להרחיב

ולהעמיק בהן. כל השאלות נאספות לבנק אחד על ידי

המורה.

שלב ב - מציגים את הלומדה "חיים נקיים מסמים" על ידי הצגת

הכותרות בלבד ומבקשים מהתלמידים להעלות שאלות

נוספות על אלה שהעלו ולהוסיפן לבנק השאלות.

השאלות בנק מתוך ממיינת הקבוצה השאלות: שלב ג - מיון

לקבל רוצים כולם - הסכמה יש שלגביהן אלה את

עם קלפים כמשחק זאת לעשות אפשר מידע. עליהן

קופה. לאחר שעושים מספר סיבובים בהם יש לאפשר

לכל אחד לבחור מתוך המאגר את השאלות המדברות

אליו, ולאחר מכן - תוך דיון - להגיע במסגרת הקבוצה

הם שאותה הקבוצה של המשותפת השאלה לבחירת

מחליטים לחקור.

שניתן המידע מקורות את רושמת קבוצה שלב ד - כל

הנ"ל לשאלות תשובות למצוא כדי אליהם לפנות

הלומדה באינטרנט, וחוברות, אתרים עלונים (ספרים,

"חיים נקיים מסמים" וכו').

אחת על חומר תאסוף קבוצה כל המידע: שלב ה - חיפוש

(ניתן נוספים ובמקורות בלומדה ותיעזר השאלות

באינטרנט נוספים לאתרים הלומדה באמצעות להגיע

העוסקים במידע על סמים וכן בתכניות מניעה).

החיפוש תוצרי את תציג קבוצה כל המידע: שלב ו - הצגת

בצורה מעניינת ויצירתית (מצגת, ציורים, שקפים וכד').



ÔÈÈÚÓ ‰Ê È˙Â‡ - ‰ ˙ÂÏÈÚÙ

המנחה מבקש מכל אחד מהמשתתפים לרשום שלושה דברים שהם יודעים על מריחואנה (גראס) או על .1

אקסטזי. לאחר שכולם מסיימים לרשום, המנחה מבקש מהמעוניינים להקריא את שרשמו וכותב את

הדברים על הלוח.

המנחה יבקש מכל אחד לחשוב על חיית מחמד שיש ברשותו או שהיה רוצה שתהיה לו. נניח שאותה .2

חיית מחמד "משתמשת" בסמים באופן קבוע - מה היה קורה לה כעבור שבוע? חודש? חצי שנה? שנה?

שלוש שנים?

המנחה יבקש לברר עם המשתתפים מה דעתם על השפעת הסמים בעקבות סעיף 2 ומדוע? .3

המנחה מחלק את המשתתפים לקבוצות בנות 5-4 משתתפים. כל קבוצה תקבל מטלה לכתוב 6-5 .4

שאלות המעניינות אותם בנושא הסמים. חברי הקבוצה יתבקשו לחפש מידע העונה על שאלותיהם

(ראה באינטרנט אתרים סמים", ללא "חיים המחשב לומדת מידע, עלוני הבאים: החומרים בעזרת

נספח).

על הידיעה שלמרות רואים אלה במקרים שלי. ההתנהגות לבין יודע שאני מה בין פער יש לעתים .5

הסיכונים והנזקים מעישון סמים אנשים מוכנים להתנסות בהם. חשוב ללוות את תהליך העברת המידע

בשאלות רפלקטיביות על עמדות הלומד בתהליך קבלת המידע.

דוגמאות לשאלות רפלקטיביות מנחות:

א. אילו חלקים במידע שקראת שכנע אותך לא להתנסות בגראס ובאקסטזי?

ב. אילו חלקים במידע שקראת לא שכנע אותך?

ג. חברו מידע שייכתב לנוער כך שישכנע אותם לא להתנסות בסמים.

להתנסות לא נוער בני משכנעים הרשות) מחקר (מתוך הבאים: שההסברים הראו ד. מחקרים

בסמים.

מדרג הגורמים המרתיעים נוער משימוש בסמים (גילאי 18-12 באחוזים).

הידרדרות כתוצאה משימוש מזדמן לשימוש רב-פעמי (חוסר שליטה) - 74%.

פגיעה בתפקוד המוח - 74%. •

פגיעה ביכולת הנהיגה - 52%. •

פתיחת תיק במשטרה - 38% •

ירידה בלימודים - 38%. •

האם נתקלת בהסברים אלה בדפי המידע שקראת?

(מתוך סקר פור"י, הרשות למלחמה בסמים 1998.)

המידע קבלת על שעברו הרפלקטיבי בתהליך שלמדו החדש במידע משתפות הקבוצות - במליאה .6

ובשאלות הנוספות שהיו מעוניינים לקבל עליהן מידע נוסף על ידי מומחה בתחום.



55

‰ÁÓÂÓ È„È ÏÚ Ú„ÈÓ ˙‡ˆ¯‰ - Â ˙ÂÏÈÚÙ

למפגש עם מומחה יש ערך רב לחיזוק אמינות המידע.

במפגש עם מרצה בנושא הסמים יש לשים דגש על הסמים הנפוצים והנזקים הרלוונטיים לתלמידים. רצוי

השאלות את ימסור שהמנחה מומלץ מידע. עליהן לקבל רוצים היו שהמשתתפים שאלות מראש להכין

למרצה לפני ההרצאה.

בסיום ההרצאה יש לבדוק עם המשתתפים אם קיבלו מענה לשאלותיהם. האם ההרצאה חידשה, הועילה,

פתחה ערוצי חשיבה נוספים, גרמה לסקרנות, גרמה לבלבול, שינתה עמדות וכד'.

:ÌÂÎÈÒ





שקשורה (סיפור) סיטואציה • המצא/המצאי לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת בשיעור

‡˘ÏÂÎהזה. 'È,'Ë,'Á,'Ê


באינטרנט, שיחות ברדיו, מאזינים שיחות מוזיקה, כגון: שונים ממקורות להשפעות היום חשוף הנוער

אתרים שונים באינטרנט, צ'טים, משחקי מחשב, מספר רב של ערוצי טלוויזיה, סרטים ועוד.

כיצד כל אלה משפיעים על התפתחות בני הנוער - על אופן חשיבתם, הרגשותיהם והתנהגותם? האם אנו,

כמבוגרים, ערים לכך ומבינים את התרבות החדשה שבתוכה מעוצבים כיום ילדינו?

האם הבנת "תרבות הנוער" בולמת או מאפשרת העברת מסרים חינוכיים-ערכיים? האם "להבין" פירושו

להיות "כמותם"? ו/או לאבד את היכולת להשפיע?

:˙Â¯ËÓ

ואת ההשלכות על תחושותיהם, תפיסת הנוער בני חיים להכיר מקצת מסממני תרבות הפנאי שבה .1

עולמם והתנהגותם.

לברר את הקשיים שעולים בתקשורת עם בני הנוער. .2

לגבש מסרים שיכולים לסייע לתהליך המניעה. .3

להתמודד עם דילמות הקשורות בתרבות האינטרנט והסמים. .4


מתוך לדוגמה שיר (רצ"ב הנוער מחיי הלקוחים שיחה קטעי או שיר למשתתפים מחלק המנחה .1

האינטרנט, "הולכים לישון באיזה חור, קמים לעוד יום שחור").

המנחה מבקש מהמשתתפים תגובה ראשונית על הקטעים שנבחרו. .2

לאחר התגובה הראשונית יעלה המנחה מספר שאלות: .3

• האם לדעתם הקטע משקף את המציאות או מבטא מחאה או התרחשות?

• מהו המסר?

• מה היו עונים בתגובה למסר? המשתתפים יתבקשו לנסח תשובה (אפשר בזוגות).

'‰ˆÒ‰' - ¯ÚÂ‰ ˙Â·¯˙ Ï‡ ‰ˆˆ‰

‡"È ÏÂÎ˘‡


במליאה - יקריאו את התשובות וידונו בהן. .4

המנחה מבקש לברר כיצד בני נוער שהם מכירים היו מגיבים לדעתם על המסר הזה? .5

המנחה מעודד את המשתתפים לחפש חומרים נוספים כגון שירים, פוסטרים וכד' הנותנים ביטוי לבני .6

הנוער, חומרים שיאפשרו לנו היכרות טובה יותר עם סביבתם התרבותית העכשווית.

האם השימוש בסמים הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות העכשווית של הנוער? נמק. •

האם אפשר להשתתף במסיבות מבלי לצרוך סמים? האם יש קושי? נמק. •

האם רוב התלמידים נהנים מהתרבות העכשווית (המוזיקה, המסיבות וכד') מבלי לצרוך סמים? •

השיר

נושא ההודעה: הולכים לישון באיזה חור קמים לעוד יום שחור

מאת: אני לא דיכאונית פשוט אמיתית

אתם יודעים

שאני הולכת ברחוב אנשים אומרים לי

פריקית מוזרה מכשפה

אז מה אם אני הולכת רק עם שחור

אז מה אם אני שומעת שירים עצובים

אז מה אם אני ישנה ברחובות

אז מה אם אונסים אותי כל יומיים

אז מה אם אני הולכת עם כל מי שמבטיח לי כסף

אולי אני מפגרת

אולי אני מטומטמת

אולי אני צריכה אישפוז

אבל אני לא מוזרה

מה מוזר

בחברה של היום?

מי שלא שומע טראנס הוא מוזר!

מי שחוזר לפני 12 הביתה הוא מוזר!

מי שלא שותה במסיבות הוא מוזר!

מי ששוקל מעל 50 הוא שמן!

‡"È ÏÂÎ˘‡


59

בגלל הלחץ של החברה

אני הפכתי לאנורקסית ובולמית

בגלל הלחץ של החברה אני השתכרתי פעם אחרי פעם

בגלל הלחץ של החברה אני ישבתי שנתיים במוסד לגמילה

מסמים מאלכוהול מפחד

בגלל הלחץ של החברה אני ניסיתי להתאבד במשך חודשיים כל יום בדרך אחרת!


אני לא אחזור לאותה ילדה שהייתי בגיל 11

ששמחתי

ושרתי

ורקדתי

וקיבלתי 100 בכל מבחן

הייתי ילדה עם הרבה חברים

ועכשיו לא נשאר ממני כלום


אני לא מוזרה

אני פשוט לא כמו כולם

כי אין כזה דבר כולם

כל אחד הוא אדם לעצמו

:ÌÂÎÈÒ





• המצא/ המציאי סיטואציה (סיפור) שקשורה לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת בשיעור הזה.

‡"È ÏÂÎ˘‡


הרוח הלך דילמות. דיוני של בדרך היא הסמים בנושא קוגניטיבית/ורגשית להתמודדות הדרכים אחת

בציבור על מסריו הסותרים, במיוחד לאור השתתפותה בבחירות האחרונות של מפלגת "עלה ירוק" התומכת

בלגליזציה של מריחואנה, עלול לגרום לבלבול אצל חלק מהציבור ובעיקר בקרב בני נוער ותלמידים. מצב זה

מחייב אותנו לבדיקה מחודשת של עשייה במטרה לחזק עמדות וערכים השוללים את עצם השימוש בסמים

ללא הבחנה ביניהם. לצורך זה חשוב מאוד לקיים דיוני דילמות (להעשרה ראה נספח). מומלץ לחבר דילמות

מחיי בית הספר. חשוב לציין כי בדיוני דילמה חלק מהמשתתפים עלולים להתבצר בעמדותיהם. על המנחה

כלפי שימוש בסמים להחליף תפקידים לאפשר לאותם תלמידים שבמהלך הדיון תמכו בעמדות חיוביות

ולהציג עמדה המנוגדת לעמדתם תוך כניסה ל"כובע" של דמות משמעותית בחייהם (כגון הורה, אח וכד').

˙Â¯ËÓ

מחיי דילמות עם תוך התמודדות ואקסטזי) גראס על (דגש בסמים שימוש השוללות עמדות גיבוש .1

היום-יום.

לאפשר למשתתפים קיום דיאלוג בין בעלי דעות שונות, תוך יצירת הבנה והקשבה למניעים העומדים .2

בבסיס הטיעונים.

בכלל אותם הסובב לעולם בהתייחס חבריהם ועמדות עמדותיהם את לבחון למשתתפים לאפשר .3

ולהוויית בית הספר בפרט, במטרה להגביר את מעורבותם במניעת שימוש בסמים.

?Ì˘ ÈÓ - ˙ÂÏÈÚÙ


המנחה יציג בפני המשתתפים אחת או שתיים מהדילמות הבאות (ניתן להביא דילמות אחרות על פי .1

בחירת המשתתפים):

המנחה מחלק את המשתתפים למספר קבוצות הומוגניות: .2

קבוצת "כן" בצד אחד של החדר וקבוצת "לא" בצד השני של החדר.

בכל קבוצה יבחרו המשתתפים 3-2 נימוקים הנראים להם כנימוקים המשכנעים ביותר ובהם ישתמשו

בדיאלוג עם הקבוצה השנייה בניסיון לשכנע את חבריה לעבור לקבוצתם.

אפשר גם ליצור זוגות של נציגי "כן" ו"לא" ולקיים דיאלוג ביניהם.

בסיום, על המנחה לבדוק אם מישהו מהמשתתפים רוצה לשנות את מיקומו ולעבור לצד אחר של החדר .3

או למקום ניטרלי באמצע ולבקשו להסביר מדוע שינה את מיקומו.

אם לאחר הדיון תהיה הסכמה לדון בתופעה, יתבקשו המשתתפים לתכנן את אופן הפעילות - כגון: .4

הפעלה, דיון בכיתה, עיתון קיר, משפט ציבורי וכו'.

חברו דילמות נוספות יחד עם התלמידים - כגון: חברות והלשנה; האם ללכת למסיבה שיודעים שיהיו .5

בה סמים ועוד.

‡"È ÏÂÎ˘‡


'‡ ˙ÂÏÈÚÙ

‡ ‰ÓÏÈ„

"תלמידים בשכבה שלך מגיעים לבית הספר עם טישרטס, סיכות, עגילים וכובעים עליהם מצויר עלה של

גראס".

· ‰ÓÏÈ„

"בבחירות שהתקיימו בבית הספר שלך זכו מפלגות 'ישראל אחת ו'הליכוד' במקומות הראשון והשני ו'עלה

ירוק' במקום השלישי, בעוד שבבחירות הכלליות בארץ לא עברה מפלגת 'עלה ירוק' את אחוז החסימה".

האם עלינו (כמחנכים, תלמידים) להתייחס לתופעה?

כל משתתף מתבקש לרשום: כן / לא ולתת שני נימוקים לתשובתו.

מומלץ לקרוא על הדילמות בפרק הנספחים.

:ÌÂÎÈÒ





• המצא/המציאי סיפור שקשור לדבר החשוב ביותר שלדעתך הפנמת בשיעור הזה.

˙ÂÓÏÈ„ ÌÚ ÌÈ„„ÂÓ˙Ó

·"È ÏÂÎ˘‡


ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘‰Â Ë¯ËÈ‡‰ - · ˙ÂÏÈÚÙ

:ÏÂÈˆ¯‰

האינטרנט מהווה מקור אינפורמציה וביטוי לבני נוער. השימוש בו החל בשנות השישים של המאה העשרים.

כיום מחוברים לאינטרנט מיליוני אנשים ברחבי העולם, ילדים ומבוגרים. למרות התפוצה האדירה אף גורם

אינו אחראי על האינטרנט ולאף אחד אין בעלות או יכולת פקוח עליו. מכך שקל מאוד לפרסם כל חומר

ללא צנזורה מחד גיסא, ולגלוש לכל אתר ומקור מאידך גיסא. האינטרנט מאפשר לגולשים להישאר ולפגוש

חברים אנונימיים. יש בכך תועלת מרובה אך גם סכנות הקשורות לנושא הסמים. יש בו מידע רב "הנשתל"

על ידי גורמים בעלי עמדות מתירניות ומגמתיות והגלישה בו מעמידה במבחן את יכולת העמידה בפיתוי

לשימוש ולהדריך אותם המניעה בעזרת תכנית לעבוד עם התלמידים חייבים כן ועל ואת שיקול הדעת,

מבוקר ואחראי באתרים הכוללים מידע שאליהם הם נחשפים.

בסדנה זו אנו מבקשים להאיר זווית נוספת והיא זמינות "הצ'טים" באינטרנט כמקדמי סיכון (כגון: קשרים עם

זרים). אנו מניחים שהמשיכה לחוויות וריגושים יכולה להביא מתבגרים סקרנים להתנהגות סיכונית. אפשר

לשער שיש מניעים משותפים המביאים נוער לשימוש לרעה באינטרנט ולשימוש לרעה בסמים. השערה זו

תיבדק על ידי משתתפי הסדנה, תוך התייחסות לדילמות ברמה התוך-אישית וברמה הבין-אישית.

·"È ÏÂÎ˘‡


63

:˙Â¯ËÓ

חשיפת הסכנה בהתקשרויות לא מבוקרות עם אנשים זרים שההיכרות עמם נעשתה דרך האינטרנט. .1

הבנת התהליכים הפסיכולוגיים שעלולים להביא מתבגר להתנסות מעין זו. .2

הדמיון בין תהליכים אלו ותהליכים פסיכולוגיים אחרים המביאים מתבגרים להתחיל להשתמש לרעה .3

בסמים.


מוצגת להיות יכולה (הדילמה יותר ומסוכנות קשות ונעשות ההולכות דילמות עתיר אירוע הבאת •כסיפור, קטעים מוסרטים, הצגה וכד').

התלבטות בתחנות כך על לו ולדווח הגיבור בהחלטות אינטראקטיבי חלק לקחת הקבוצה תפקיד •הנקבעות מראש.

היא הנימוקים הצגת עמדתו. את המביע אחד כל של בנימוקים מלוות תהיינה השונות העמדות •משמעותית ביותר להעלאת רמת החשיבה המוסרית.

באופן מעשי, מגדירים בכיתה שני אזורים - אזור ה"כן" ואזור ה"לא". עם קטיעת סיפור העלילה והצגת •כל כך שיש תנועה לאורך ונעה לאזורים שונים בחדר, פי עמדותיה הדילמה, מתחלקת הקבוצה על

הפעילות.

ההפעלה חייבת להיות מאוד דינמית. •

אין צורך להקדיש זמן רב מדי להשמעת הנימוקים או לקיים ויכוחים ארוכים. מצב מעין זה עלול לחבל •ברצף הסיפור ובתהליך.

מומלץ שההנחיה תיעשה על ידי שני מנחים: הראשון, מנווט את הקבוצה והשני כותב את הנימוקים, •שאותם יציג בסוף ההפעלה לפי השיטה שתפורט לעיל.

:‡ ‰ÓÏÈ„

עינב בת ה-14 גרה במושב בדרום. עד היום לא היה לה חבר, היא קוראת ספרי אהבה רומנטיים ומתגעגעת

לחוויות מרגשות.

לאחרונה התחברו אחיה הגדולים לאינטרנט והיא התחילה להיכנס לצ'טים. כל יום מיד עם סיום הלימודים

בבית הספר היא רצה הביתה לשוחח עם חברים מכל הארץ. בצ'טים היא קוראת לעצמה "הג'ינגית הסקרנית"

ומציגה עצמה כבת 17.

הנושאים שעליהם דיברה היו המוזיקה של בון גובי ומטליקה, הסרטים - פרדי קרוגר ובאפי ציידת הערפדים

.No Name וגם על האופנה החדשה של

לאט לאט השיחות החלו לתמקד בקשר מתמיד עם אחד שכינה עצמו "טום הנקס".

מיום ליום היא נהנתה יותר ויותר מהשיחות אתו והתמלאה סקרנות לדעת מיהו האדם שמאחורי המסך.

יום אחד "טום הנקס" הציע לה להיפגש עמו בתל אביב...

·"È ÏÂÎ˘‡


עצור!

השאלה: לנסוע או לא?

חברי הקבוצה הולכים אל פינות ה"כן" וה"לא" על פי הדעה שבה הם מחזיקים. .1

פנייה אל אנשים המבקשים לייעץ לקבוצות מה דעתם ומדוע? .2

:· ‰ÓÏÈ„

עינב שכחה את כל אזהרות הוריה שלא להיפגש עם חברים מהאינטרנט וקבעה להיפגש עם "טום הנקס"

בכיכר דיזנגוף.

היא הגיעה מלווה בשרון חברתה הטובה. שעה לפני הזמן והן הסתובבו בחנויות הסנטר ונהנו "אחלה".

לקראת מועד הפגישה, נפרדה עינב משרון והתיישבה מול מקום הפגישה לאכול גלידה. בעודה מלקקת את

ה"תות-לימון", ראתה בחור נחמד מראה, COOL וגזעי, עומד בפינה.

סביב הבחור הייתה תנועה. מדי פעם ניגשו אליו חבר'ה להחליף עמו דברים, כסף וקופסאות גפרורים.

כשחצתה את הכביש והגיעה למקום הפגישה נדהמה שמוכר הגראס הגיע גם הוא…

עצור!

הנחיה:

השאלה: מה תעשה עינב? תסתלק או תישאר?

הקבוצה מסתדרת מחדש בפינות ה"כן" וה"לא" ושוב פונים אל כמה אנשים שיביעו דעתם וינמקו אותה.

:‚ ‰ÓÏÈ„

עינב מרגישה שאם היא כבר באה היא חייבת לברר את העניין. היא הרי יודעת לעצור בזמן.

"הוא לא יביא אותי להשתמש, הרי ידוע שהמוכרים עצמם אינם משתמשים". "הוא כזה "מדליק", "לי זה

לא יקרה", "סמים זה לא הקטע שלי", "אבל הבטחתי לאימא להיות אחראית", "אולי אגלה אחריות ואוציא

אותו מהסיפור הזה?" "אי-אפשר לוותר על המפגש", "אם כבר הגעתי עד הנה"... "הלוואי ושרון הייתה רואה

אותנו עכשיו", "היא תספר לבנות בכיתה ואיזו קפיצת מדרגה תהיה לי, חבל על הזמן".

האם אתה "טום הנקס"? -

אני הג'ינג'ית הסקרנית מהדרום… -

עצור!

האם עינב תצליח בתוכניתה? -

כן או לא? -

השמעת דעות ונימוקים. -

·"È ÏÂÎ˘‡


65

:„ ‰ÓÏÈ„

באותו הזמן הסתובבה שרון בסנטר, לא שקטה, תוך שהיא חושבת לעצמה: מי יודע מה עובר על עינב? אולי

אציץ ואראה את הבחור? מעניין מה הולך שם?

שרון מגיעה מספיק מוקדם כדי לראות מה קורה, היא רואה את עינב פוסעת לקראתו. אי-שקט אופף את

שרון. היא מתלבטת – להתערב או לא?

הקבוצה מתחלקת והחברים מביעים עמדות ונימוקים.

אפשר לבקש מכל קבוצה לכתוב סוף לסיפור הזה.

:ÌÂÎÈÒהאירוע עתיר דילמות.

על המנחה להתמקד בנושא המרכזי, אך אפשר כמובן להתייחס לנושאי המשנה.

בקצרה: כאמור, הסדנה בודקת האם ייתכן שקיים קשר בין שימוש לרעה באינטרנט לבין שימוש בחומרים

פסיכואקטיביים.

האינטרנט והשימוש בסמים

·"È ÏÂÎ˘‡


שאלת הדיון היא: האם קיים דמיון במניעים הגורמים למתבגרים אלו לעשות שימוש לרעה באינטרנט

וגם בסמים? כן או לא?

להלן רשימה חלקית אפשרית של מניעים משותפים:

סקרנות •• חיפוש אחר ריגושים

• משיכה לסכנה• רצון לבדוק ולפרוץ גבולות

• רצון להתנסות בקשרים חברתיים שוניםבדידות •

• אומינפוטנטיות - "לי זה לא יקרה"• רצון לגילוי מידע באופן עצמאי

• אי-שימוש בחשיבה ביקורתית לגבי מידע חדש • רצון להתחבר לתרבויות נוער אוניברסליות

• אחר ________________- הוסיפו משלכם.

·"È ÏÂÎ˘‡


מחקרים מוכיחים כי השפעתן של עמדות ההורים על התנהגות ילדיהם, הן בגיל צעיר והן בגיל ההתבגרות,

עולה על השפעת הסביבה והחברים. ככל שעמדות ההורים עקיבות יותר וברורות יותר וככל שמעורבותם,

פתיחותם והדוגמה האישית שהם נותנים רבה יותר כן גדלים הסיכויים שהם ישפיעו על הילד לאורך כל חייו

- בהתבגרותו ובבגרותו.

(מומלץ להיעזר בחוברת "הורה לי דרך" ר. לקט - מדריך לפעילות עם הורים למניעת שימוש לרעה באלכוהול

ובסמים, הוצאת משרד החינוך, שפ"י, ירושלים 1999.)

:˙Â¯ËÓ

לעודד את הצוות החינוכי והתלמידים לערב את ההורים בתכנית המניעה. .1

להמחיש את הפער הקיים בין תפיסות ההורים לתפיסות הילדים, ועל ידי כך לעודד את המשתתפים .2

לפתח פעילויות שייצרו דיאלוג בין הורים לילדים בנושא סמים.

לחזק את עמדות המשתתפים שגראס ואקסטזי הם סמים מסוכנים (ואין סמים "קלים"). .3

ÌÈÚ·ˆ‰Â ÌÈÚ·ÂÎ‰ - ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÍÏ‰Ó

הורה" של כובע "לחבוש המשתתפים מן ויבקש שונים בצבעים פתקים החדר במרכז יניח המנחה .1

לבחור יתבקש כל אחד "סמים". על האסוציאציה שעולה בראשו כשהוא שומע את המילה ולחשוב

פתק בצבע התואם את האסוציאציה שלו. על גבי הפתק הצבעוני שנבחר יתבקש התלמיד לכתוב את

ההרגשה שליוותה את התהליך (תהליך דומה יתנהל לגבי גראס או אקסטזי).

המנחה יבקש מן המשתתפים "לחבוש כובע של מתבגר/ת" ולחשוב על האסוציאציה שעולה בראשו .2

כשהוא שומע את המילה "סמים". כל אחד יתבקש לבחור פתק בצבע התואם את האסוציאציה שלו

כמתבגר. על גבי הפתק הצבעוני שנבחר יתבקש התלמיד לכתוב את ההרגשה שליוותה את התהליך

(תהליך דומה יתנהל לגבי גראס או אקסטזי).

ÌÈ¯Â‰‰ ÌÚ ÌÈ˘‚Ù

‚"È ÏÂÎ˘‡


המנחה יבקש מהמשתתפים להחזיק ביד ימין את הפתק הקשור לתחושתם כהורים וביד שמאל את הפתק .3

הקשור לתחושתם כמתבגרים, ויבקש מהמשתתפים לקיים דיאלוג פנימי שלהם בין שתי הידיים.

כל אחד יבחר לו בן/בת זוג מהמשתתפים וישתף אותו/ה בדיאלוג הפנימי שלו/שלה. .4

במליאה: לפנות לאותם משתתפים שבחרו בשתי הידיים בצבעים זהים ולבקשם להסביר את בחירתם .5

למשתתפים שבחרו בצבעים שונים. (האם לצבעים השונים יש משמעות? אפשר לפנות לכל המשתתפים

שבחרו בצבע מסוים ולבקשם להסביר מדוע).

בסיכום המנחה יתייחס לפערים שעלו בין המתבגרים וה"הורים" וכיצד ניתן לגשר עליהם. יש לשים .6

דגש על חשיבות הדיאלוג בין הורים למתבגרים בנושא סמים מתוך הנחה שלהורה שמצליח להתחבר

ל"מתבגר" שבתוכו יש סיכוי להצליח יותר בדיאלוג שבינו לבין המתבגרים.

המנחה יאפשר למשתתפים להציע רעיונות נוספים למפגשים עם הורים. .7

(העשרה נוספת ראה בנספחים)

:ÌÂÎÈÒ

בגוף לציין יתבקש משתתף כל

ראשון:

• משהו חדש שלמדתי במפגש או משהו מעניין שנאמר.

• חוויה שהייתי מעביר ל"אחר" בעקבות הורה) אח, (חבר,

המפגש.

• משהו שהתחזק בי או משהו בעקבות לשנות שהחלטתי

המפגש.

סיטואציה • המצא/המציאי לדבר שקשורה (סיפור)

שלדעתך ביותר החשוב

הפנמת בשיעור הזה.

‚"È ÏÂÎ˘‡

נפגשים עם ההורים


מנחי התכנית ידאגו -

• לשלב הרצאות של מומחים

• להקרין סרטים

• להביא הצגות

• לקיים פעולות יצירתיות (אמנות, דרמה, מוזיקה)

• לגלוש באינטרנט

• לקיים ימים מרוכזים

• לערוך סיורים

• לקיים מפגשים עם מכורים נקיים.

‰¯˘Ú‰ ˙ÂÏÂÚÙ

„"È ÏÂÎ˘‡


(Ê'‡ÏÂ˜-ÂËÂÙ) ˙È˙¯ÈˆÈ ‰„Ò

˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙Â¯ËÓ

הפעילות יכולה לבוא כפתיח לפעילות או כסיומה, כשהמטרה היא לאפשר למתבגר לחוות תהליך יצירתי

לדיאלוג אסוציאטיבי במרחב אישי פתוח, תוך שימוש בדמיון, אפשרויות בחירה, חקירה, מתן אפשרות

פנימי ואינטגרציה.

והפשטה, תכנון יכולת ובחירה, מיון כגון: - קוגניטיבי וביטוי ספונטני רגשי ביטוי מאפשרת הפעילות

הסמלה, הצפנה ופיענוח.

במסגרת תכנית המניעה, העיבוד של התהליך היצירתי והשימוש ביכולת היצירתית של המתבגר יוכלו לעזור

לו לגבש את עמדותיו, לתת לו תחושה טובה יותר של אינטגרציה פנימית כלפי הנושא ולחזק את כוחותיו

הבריאים מול הפיתויים והלחצים הסביבתיים.

‰ÏÚÙ‰Ï ÌÈ¯ÓÂÁ

מגזינים צבעונים בנושאים שונים •

מספריים •

גזרי עיתון מוכנים •

חצאים ורבעי בריסטולים לבנים ושחורים •

ניירות צבעוניים (רצוי) •

גירי שמן (צבעי פנדה) •

טושים צבעוניים •

צבעי גואש ומכחולים (רצוי) •

·Â˘ÓÂ ÌÂÎÈÒ

Â"Ë ÏÂÎ˘‡


דבק •

דפים רגילים לכתיבה •

כלי כתיבה, שקית או קופסה אישית לאוסף הקולאז'ים. •

˙ÂÏÈÚÙ‰ ËÂ¯ÈÙ

העבודה היא אישית. הישיבה תהיה במעגל בתחילת הסדנה ולאחר מכן בקבוצות של ארבעה.

סבב רגשות (מילה אחת - סביב נושא הסמים). .1

חלוקה לקבוצות. .2

אנו עוסקים בנושא הסמים. אתם מוזמנים לעלעל בעיתונים ולבחור תמונות שמתקשרות אצלכם בצורה .3

כלשהי לנושא הסמים. אין כאן נכון או לא נכון, כל מה שמזכיר לכם או מתקשר לנושא זה בסדר. אפשר

לבחור דמויות, חפצים, צורות מעניינות, צבעים שמתקשרים לנושא שלנו. אפשר להשתמש בחלקים של

צורות שבחרנו כדי לתת להם משמעות אחרת.

כל תמונה שמתאימה לנו יש לגזור בצורה מדויקת סביב הצורה שנבחרה, או שאפשר לקרוע את הצורה .4

באופן כזה שתישאר שלמה. זו עבודה שיש לעשותה בתשומת לב רבה.

אתם שלנו. התמונות בנק את שתהווינה אישית שקית או קופסה לתוך הפריטים את לאסוף יש

מתבקשים להכין לפחות 10 פריטים (רצוי 20) - בכל קבוצה.

לכל קבוצה יש אוסף מוכן של תמונות גזורות או קרועות, כל אחד מכם מוזמן לבחור תמונה אחת מתוך .5

הפריטים המוכנים (20-15 דקות לשלב המיון והגזירה).

חצי או גיליון רבע או שחור, לבן גיליון - לעבודה מצע לבחור מוזמן אחד כל מוכן, האוסף כאשר .6

גיליון.

בשלב ראשון, לא מדביקים עדיין את גזרי התמונות אלא ממקמים אותם תחילה. מומלץ להתחיל בתמונה

שתהווה מוקד, תמונה מרכזית שממנה מתחילים את העבודה; יש לתכנן היטב את מיקומה, לאחר מכן

למקם את התמונה השנייה שיכולה להיות צמודה אליה, נוגעת או במרחק או שאפשר אפילו להניחה

בכל להשתמש חייבים לא תמונות. ב-5 לפחות משתמשים הקודמת. התמונה של הקצוות אחד על

התמונות שנגזרו. ממשיכים בהנחת התמונות באותה צורה. מדביקים רק לאחר שנראה לכם שהתמונות

מונחות לשביעות רצונכם.

לפני ההדבקה אפשר להוסיף ניירות צבעוניים גזורים או קרועים.

לאחר שמסיימים את שלב ההדבקה, אפשר לקשט בצבע, רצוי בגירי שמן, למלא את הדף או לקשר בין .7

התמונות הגזורות.

כל אחד ייקח דף וכלי כתיבה. הנכם מתבקשים לתת שם או כותרת ליצירה שלכם או משפט כלשהו .8

שיתאר אותה (20-15 דקות נוספות משלב הגזירה).

כל אחד והיצירה שלו חוזרים למעגל הקבוצתי, מניחים את היצירות על הרצפה, ליד הרגליים. .9

בקבוצה מאפשרים למשתתפים להתבטא ולהתייחס לתהליך שעברו, להתעניין מאיזה שלב של העבודה .10

Â"Ë ÏÂÎ˘‡


73

הכי נהנו, מהו הקשר של הכותרת לנושא הסמים, וכך לאפשר לכולם לתת ביטוי לעמדותיהם בנושא

הסמים. איזה חלק ביצירה מוצא חן ביותר בעיניך? איך זה מתקשר למסר של היצירה?

או משתתף לאותו שמתאים מסר שמעבירה אחר של יצירה לבחור למשתתפים לתת אפשרות יש

בחירה של יצירה אחרת שהכי מתאימה לו.

סיכום של המנחה לגבי הקשר בין היצירות והנושא, הכוחות והמשאבים הפנימיים שעלו במפגש ואשר .11

בהם יוכלו להיעזר מול פיתויים.

סבב - דבר אחד שאני לוקח/ת אתי מהמפגש. .12

È˙ˆÂ·˜ 'Ê‡ÏÂ˜ ÂËÂÙ :˙È·ÈË¯ËÏ‡ ˙ÂÏÈÚÙ

עבודה בקבוצות של 5-4 תלמידים.

שלב בחירת התמונות, גזירתן או קריעתן הוא אישי, על פי אותן הנחיות של הקולאז' האישי (כל אחד רשאי

לקחת תמונה אחת מהאוסף המוכן).

המצע שנבחר הוא גדול יותר, לפחות גיליון בריסטול שלם.

בקרבת שלו מהאוסף תמונה שם בתורו אחד כל כאשר קבוצתית, עבודה היא התמונות הנחת עבודת

התמונות של חברי הקבוצה. אם אותו תלמיד רוצה לשים את התמונה כך שתיגע או תכסה מעט תמונה

אחרת, עליו לבקש רשות מבעל התמונה. עדיין לא מדביקים עד אשר מחליטים שהיצירה מוכנה.

חשוב לבדוק האם כל אחד מחברי הקבוצה מרוצה ממיקומו ביצירה. אם מישהו רוצה להזיז תמונה שלו,

עדיין אפשר; יש לבדוק שוב אם עוד מישהו רוצה לשנות את מיקומו, וכן הלאה.

מומלץ למנות ראש קבוצה שידאג למילוי ההנחיות על ידי חברי הקבוצה.

חשוב להקפיד על סבב הנחת התמונות ועל כך שחברי הקבוצה ינהגו בכבוד (ללא ביקורת ושיפוטיות).

בשלב ההדבקה יש להקפיד על שמירת המיקום של גזרי התמונות כפי שהונחו בידי חברי הקבוצה (תפקידו

של ראש הקבוצה).

לאחר סיום ההדבקה, כל אחד מחברי הקבוצה יבחר שם או כותרת אישית ליצירה ולאחר מכן על הקבוצה

יהיה להחליט על שם קבוצתי.

בסיום, כל קבוצה מדווחת למליאה ומסיימת בסבב - דבר אחד שאני לוקח/ת אתי מהמפגש.

'· ˙Â¯˘Ù‡

˙ÂÏÈÚÙ‰ ¯Â‡È˙

א. כל אחד מהמשתתפים יתבקש לציין לעצמו ולאחר מכן בסבב:

משהו חדש שלמד בו. .1

משהו מעניין שנחשף אליו. .2

Â"Ë ÏÂÎ˘‡


משהו חשוב שהשפיע עליו במיוחד. .3

משהו שירצה לספר או לעשות. .4

משהו שחשוב לו להסביר למישהו קרוב, צעיר יותר, בנושא: מניעת הסמים. .5

משהו שגרם לאיזשהו שינוי אצלו. .6

לברר בסבב: מה מכל התכנית / השתלמות שעברתי נראה לי מתאים לעבודה בשטח? ב.

מה צריך לשנות? מה השפיע עליי? מה לא השפיע? עם מי אעשה את השינויים? •

מה עדיין חסר לי? •

שאלוני משוב. ג.

Â"Ë ÏÂÎ˘‡


ÌÈÓÒÏ ÁÂÓ‰ ˙·Â‚˙ - ˘‡¯· ÌÈÓÒ - ‡ ÁÙÒ

˙ÈÁÂÓ ˙ÂÏÈÚÙÂ ÌÈÓÒ ˙ÎÈ¯ˆ - · ÁÙÒ

ÌÈ¯˜˘Â ˙Ó‡ È‡ˆÁ , …Â˙ÈÓ‡ :‰‡ÂÁÈ¯Ó‰ - ‚ ÁÙÒ

"˙Â‡È¯· ÌÂ„È˜" È‡¯· ÌÈÓÒ· ‰Ú¯Ï ˘ÂÓÈ˘‰ ˙ÚÈÓ - „ ÁÙÒ

˙Â‡È¯·‰ ÌÂ„È˜· ˙ÂÂÎÓ ‰È¯Â‡˙Î È‚ÂËÂÏÒ‰ Ï„ÂÓ‰ - ‰ ÁÙÒ

'Ë-'Ê ˙Â˙ÈÎÏ ÌÈˆÏÓÂÓ ÌÈ‡˘Â ˙Ï·Ë - Â ÁÙÒ

Ë¯Ò· ˙Î¯„ÂÓ ‰ÈÈÙˆ - Ê ÁÙÒ

ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ ˙ÚÈÓ· ˙ÂÓÏÈ„‰ „È˜Ù˙ - Á ÁÙÒ

ÍÂÈÁ È˙ÂÂˆÂ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ‰·È˘Á ÌÂ¯ÂÙ - ¯·„Ó ¯ÚÂ‰ ÂÈ˘ÎÚ - Ë ÁÙÒ

ÌÈÁÙÒ

ÌÈÁÙÒ


ÁÂÓ‰ Ï˘ ‰ÈÓÂË‡‰

המוח מורכב ממספר אזורים, כשכל אזור אחראי על תפקודים חיוניים ספציפיים:

(brainstem) גזע המוח •

זהו החלק המחבר את המוח לעמוד השדרה. גזע המוח מפקח על פעולות בסיסיות רבות כגון קצב הלב,

נשימה, אכילה, שינה, באמצעות מתן פקודות לעמוד השדרה ולחלקים אחרים במוח ובגוף.

(cerebellum) צרבלום •

הצרבלום מהווה רק 1/8 ממשקלו הכולל של המוח. תפקידו לתאם את הוראות המוח לתנועות מיומנות

חוזרות (skilled repetitive movements) ולשמירה על שיווי המשקל והיציבה של הגוף. הצרבלום

ממוקם מעל גזע המוח.

(limbic system) המערכת הלימבית •

מבחינה אבולוציונית המערכת הלימבית היא אחת המערכות הפרימטיביות (הראשוניות) ביותר של

המוח.

המערכות הלימביות מעורבות ברבות מהתחושות והמוטיבציות שלנו, בעיקר באלו הקשורות להישרדות

- כגון פחד, כעס, ורגשות הקשורים להתנהגות המינית.

כגון ההנאה מאכילה גם מעורבת ברגשות ההנאה הקשורים להישרדות האדם - המערכת הלימבית

ומיחסי מין.

(hippocampus) וההיפוקמפוס (amygdala) האמיגדלה - הלימבית במערכת גדולים חלקים שני

האדם התנהגות על חזק כך כל להשפיע יכול בסמים ששימוש לכך הסיבות אחת לזיכרון. קשורים

היא כי הסמים פועלים על המערכות הפרימיטיביות מבחינה התפתחותית - כגון גזע המוח והמערכת

הלימבית, מערכות המסוגלות לבטל פקודות של רוב חלקי המוח האחרים הקשורים לפיקוח על התנהגות

האדם.

*ÌÈÓÒÏ ÁÂÓ‰ ˙·Â‚˙ - ‡¯· ÌÈÓÒ :‡ ÁÙÒ

תרגום וסיכום: נעמי קרמניצר *

'‡ ÁÙÒ


(diencephalon) הדיאנצפלון •

.(hypothalamus) ואת ההיפוטלמוס (thalamus) מכיל את הטלמוס

חלקים קושר הוא (תנועות). המוטורית הפעילות ובוויסות התחושתית בתפיסה מעורב הטלמוס

ובעמוד במוח אחרים חלקים עם ובתנועה, התחושתית בתפיסה המעורבים ,(cortex) מהקורטקס

השדרה, הממלאים אף הם תפקיד בתנועות ובתחושות האדם.

ההיפוטלמוס משחק תפקיד חשוב בוויסות הורמונים, חום הגוף, בלוטות האדרנל ובלוטת יותרת

.(pituitary gland) המוח

(cortex) הקורטקס •

המוח. ממסת כ-2/3 וכולל ימין וצד שמאל לצד מחולק הוא המוח. של ביותר המפותח החלק זהו

הקורטקס אחראי לחשיבה, תפיסה, יצירה והבנת שפה. מבחינה אבולוציונית זהו החלק החדש ביותר

של המוח. לאזורים שונים בקורטקס תפקידים ספציפיים מוגדרים כגון ראייה, שמיעה, חושי מישוש

וריח, תנועה, חשיבה, שיקול דעת. למרות שתפקודים רבים נמצאים בשני החלקים של הקורטקס יש

תפקודים שנמצאים רק באחד מהם. לדוגמה, אצל רוב האנשים יכולות הקשורות לשפה נמצאות בחלק

השמאלי.

˙È·ˆÚ ‰ÎÏÂ‰Â ·ˆÚ È‡˙

המוח מורכב מביליונים של תאי עצב [נוירונים]. כל נוירון מורכב משלושה חלקים:

תא מרכזי המנהל את פעילות הנוירון. •

דנדריטים (dendrites) - סיבים קצרים המקבלים את המסרים מנוירונים אחרים ומעבירים אותם לתא •המוח.

אקסון (axon) - סיב יחיד ארוך המעביר מסרים מתא המוח לדנדריטים של נוירונים אחרים או לרקמות •גוף כגון שרירים.

למרות שרוב הנוירונים מכילים את כל שלושת החלקים הנ"ל קיים מגוון רחב של צורות ומידות הנוירונים.

העברת מסר מאקסון של תא עצב אחד לדנדריטים של תא אחר נקראת הולכה עצבית (נוירוטרנסמיסיה).

למרות שהאקסונים והדנדריטים קרובים מאוד זה לזה העברת מסר לא מתבצעת באמצעות מגע ישיר אלא

.(synapse) על ידי שחרור חומרים כימיים לחלל בין האקסון לדנדריט, הנקרא חלל זה בשם סינפסה

כשנוירונים מתקשרים, עובר מסר בצורת אימפולס חשמלי לאורכו של אקסון אל עבר סינפסה. שם הוא

הסינפסה. לתוך מהאקסון נוירוטרנסמיטורים, הנקראות עצבית הולכה של מולקולות של לשחרור גורם

רצפטורים הנקראות מיוחדות למולקולות ומתקשר הסינפסה בתוך מתפזר הנוירוטרנסמיטור זה בשלב

[קולטנים] והממוקמות בתוך מעטפת התא של הדנדריט של התא הסמוך. תהליך זה מעורר או מדכא תגובה

חשמלית בתוך הדנדריט של התא המקבל את המסר. באופן זה מתפקדים הנוירוטרנסמיטורים כשליחים

כימיים, ומעבירים מידע מנוירון אחד לשני.

קיימים סוגים שונים רבים של נוירוטרנסמיטורים כשלכל אחד מהם תפקיד מוגדר בתפקוד המוח.

'‡ ÁÙÒ


79

למנעול. מפתח התאמת כמו - מסוים מתאים לרצפטור רק להתקשר יכול נוירוטרנסמיטור כל ככלל,

התחברות זו יוצרת שרשרת של אירועים הן על פני התא המסוים במוח והן בתוכו. באופן זה המסר המועבר

על ידי הנוירוטרנסמיטור מתקבל ומועבר על ידי תא המוח המקבל. לאחר העברת המסר הנוירוטרנסמיטור

מפסיק לפעול באחת משתי הדרכים - או שהוא מפורק על ידי אנזים מסוים או שהוא נספג חזרה לתוך תא

המוח ששחרר אותו. הספיגה מתבצעת על ידי תאים הנקראים transporter molecules הנמצאים בקליפת

התא של האקסונים המשחררים את הנוירוטרסמיטורים. תאים אלה לוכדים נוירוטרנסמיטורים ספציפיים

מהסינפסה ונושאים אותם בחזרה, דרך קליפת התא, לתוך האקסון, שם הם מוכנים לשימוש חוזר.

ÁÂÓ‰ ÏÚ ÌÈÓÒ‰ ˙ÂÚÙ˘‰

ההנאה, המכונה על ידי מדענים "גמול" (reward) הנה כוח הישרדות ביולוגי רב עוצמה. כשהאדם עושה דבר

מה מהנה המוח מכוון באופן כזה שהוא נוטה לחזור על אותה פעולה. פעולות משמרות חיים כגון אכילה

ולווסת הנאה. אחת המערכות (circuit) של תאי מוח מיוחדים המיועדים ליצור מפעילות מעגל חשמלי

החשובות של תאי המוח הללו עושה שימוש בנוירוטרנסמיטור כימי בשם דופמין. הנוירונים הללו, המכילים

דופמין, מעבירים מסרים בקשר להנאה באמצעות סיבי עצב לתאי עצב למערכת הלימבית ולקורטקס. באופן

זה מעגל ההנאה, הידוע בשם מערכת הדופמין המסולימבית (the mesolimbic system) משתרע על פני

מספר מערכות במוח - בגזע המח המכוון להישרדות, במערכת הרגשות הלימבית ובקורטקס.

כל הסמים היוצרים התמכרות יכולים להפעיל את מעגל ההנאה במוח. התמכרות לסמים הנה תהליך ביולוגי-

פתולוגי אשר משנה את הדרך שבה פועלים מרכז ההנאה וחלקים אחרים במוח.

ÌÈÓÒ‰ È„È ÏÚ ÌÈÓ¯‚˘ ÁÂÓ· ÌÈÈÂÈ˘

כמעט כל הסמים המשנים את הדרך שבה פועל המוח עושים זאת על ידי פגיעה בתמסורת הכימית של תאי

המוח:

הרואין ואופיאטים אחרים •

מפעילים רצפטורים מיוחדים הנקראים 1opioid receptors המפוזרים במוח ובחלקי גוף אחרים. המוח

עצמו מפיק חומרים כימיים בשם אנדורפינים אשר מפעילים את הרצפטורים האופיאוידים. כשההרואין

מגיע למוח הוא הופך במהירות למורפין במהירות ומתקשר באופן מהיר ביותר לקולטנים המופעלים על

ידי האנדורפין, דבר הגורם לשחרור כמות גדולה של דופמין, הגורם לתחושות הנאה חזקה הנמשכות

זמן קצר. שחרור מוגבר זה של דופמין וגירוי מערכת ההנאה יכולים להוביל להתמכרות.

LSD •

מתקשר לקולטן הנקרא סרוטונין וגורם לפעילות מוגברת של קולטן זה. הדבר גורם לשינויים קיצוניים

במצבי הרוח, בתחושות ומביא להזיות.

קיימים מספר סוגים של רצפטורים של אופיאטים - כמו דלתא, מו, קאפא. כל אחד מהם מעורב בשליטה על פעולות שונות של 1

המוח.

'‡ ÁÙÒ


MDMA (אקסטזי) •

יכול להשפיע על המוח באופנים שונים:

מידע בקבלת חשיבות בעל שהוא סרוטנין הנוירוטרנסמיטור של מוגבר לשחרור לגרום יכול -

תחושתי ובוויסות שינה ורגשות.

יכול לגרום להרס הנוירונים המכילים סרוטונין. -

יכול לגרום לחסימת הקליטה מחדש של הסרוטונין בנוירון ששחרר אותו. -

יכול לגרום לדילול כמות הסרוטונין במוח. -

יכול לגרום לשיבוש כמות הנוירוטרנסמיטור דופמין במוח. -

PCP •

את ומשבש דופמין לשחרור גורם אף הסם עצביים. מסרים העברת נמנעת ולכן קולטנים חוסם

ונחשב וזיכרון למידה לתהליכי מרכזית חשיבות בעל שהוא גלוטאמאט, הנוירוטרנסמיטר פעילות

לנוירוטרנסמיטור המרכזי, המגביר את פעילות קליטת המסרים של המוח. יש לו תפקיד חשוב במיוחד

בפיקוח על יכולת המוח להסתגל להשפעות סביבתיות וגנטיות.

קוקאין •

משבש את פעולתן של המולקולות האחראיות על החזרת הנוירוטרנסמיטורים לתוך הנוירון ששחרר

אותם.

הסם מונע ממוליך הדופמין, על ידי חסימתו, להחזיר את הדופמין לתוך הנוירון המשחרר. הדבר גורם

להצפת הסינפסה בדופמין. מצב זה מגביר ומאריך את גירוי המעגל החשמלי של הנוירונים הרלוונטיים

במעגל ההנאה במוח וגורם לתחושת ה-HIGH של הקוקאין.

מטה-אמפטמינים •

גורמים לשחרור כמות גדולה מהרגיל של נוירוטרנסמיטורים של דופמין והדבר חוסם את תהליך הפירוק

הרגיל ועל ידי כך גורם לתחושות ההנאה השונות המאפיינות את השימוש בסם זה. נראה כי יש לסם גם

השפעה רעילה (נוירוטוקסית) הפוגעת בתאי עצב המייצרים דופמין וסרוטונין.

מריחואנה •

קנבינואידים קולטנים בשם מיוחדים לקולטנים במוח מתחבר - THC - זה בסם הפעיל החומר

(canabinoid receptors) המשפיעים על ההנאה, הזיכרון, החשיבה, הריכוז, התפיסה החושית ותפיסת

זמן וקואורדינציה.

קולטנים אלה גורמים לשיבוש היכולת לקלוט מסרים תחושתיים כגון ראייה, מגע, שמיעה, טעם וריח,

דבר הגורם לקליטה משובשת של המסרים התחושתיים במוח.

סטרואידים •

גורמים הם שבו בהיפוטאלמוס, כולל שונים, באזורים הסטראואידים מתפזרים למוח כניסתם עם

לשיבושים במערכת ההורמונלית של הגוף ובמערכת הלימבית וכך להשפעה על הלמידה, הזיכרון ומצבי

הרוח. '‡ ÁÙÒ


81

אלכוהול •

האלכוהול משבש את הקומוניקציה בין תאי המוח על ידי דיכוי הפעילות של ההולכה העצבית המעוררת

[הנוירוטרנסיטור המעכבת העצבית ההולכה של הפעילות והגברת גלוטאמא] [הנוירוטרנסמיטור

.[GABA

האלכוהול משפיע על חלקים שונים של המוח:

על הקורטקס - שבו הוא גורם לדיכוי מרכזי העכבות ההתנהגותיים, מאט את תהליך עיבוד המידע -

החושי ומדכא את תהליכי החישה.

.[blackoust] על המערכת הלימבית - שהאלכוהול פוגע בה בפיקוח המערכת על רגשות וזיכרון -

על צרבלום - האלכוהול פוגע ביכולת הצרבלום לתאם את פעילות השרירים ושיווי המשקל. -

יותרת המוח - האלכוהול מדכא את המרכז בהיפוטאלמוס המפקח על ההיפוטאלמוס ובלוטת -

על עוררות מינית וביצוע מיני ומדכא את פעילותה של בלוטת יותרת המוח המפקחת על תפקוד

הכליות.

על גזע המוח - האלכוהול משבש את הפיקוח על נשימה, דופק הלב החום והתודעה. -

ניקוטין •

על ידי עקיפת מערכת הקואורדינציה של המוח משנה הניקוטין את דפוסי השחרור של נוירוטרנסמיטורים

- ביניהם אצטילכולין, דופמין, סרוטונין - ועל ידי כך משתנה רמת הפעילות העצבית.

אלכוהול וניקוטין משחררים דופמין למרות ההבדל ביניהם - אלכוהול נחשב לסם מדכא וניקוטין לסם •מעורר. על השימוש הבו זמני של ניקוטין ואלכוהול שני מחקרים שונים2 דיווחו על כך ששחרור זה של

דופמין חשוב ליצירת תהליך שבו הניקוטין יוצר השתוקקות לאלכוהול, דהיינו שימוש חוזר בניקוטין,

וכך יכול להגביר את האפקטים המהנים של השימוש באלכוהול ולגרום להגברת השימוש באלכוהול.

אלכוהול ומריחואנה •

השימוש באלכוהול יחד עם מריחואנה יוצר מצב מסוכן במיוחד מאחר שהחומר הפעיל THC מנתק את

מרכז ההקאה במוח ופוגע ברפלקס ההקאה [המופעל כששותים כדי לסלק אלכוהול מהגוף] ובכך מעלה

את הסיכון של הרעלת אלכוהול.

ÌÂÎÈÒ

שימוש ממושך בסמים משנה את המוח באופן בסיסי ולטווח ארוך.

השינויים לטווח ארוך הם בבחינת מרכיב מרכזי בהתמכרות עצמה.

ניתן לתאר את השפעת הסמים על המוח כמפסק ה"קופץ" בשלב מסוים של השימוש בסמים ויוצר שיבוש

במערכת ההולכה העצבית.

.Alcoholism: Clinical & Experimental Research-דיווח על המחקרים הנ"ל פורסם במרס 2002 ב 2

'‡ ÁÙÒ


נקודת הזמן שבה מתרחש השינוי שונה מאדם לאדם אבל השפעת השינוי הזה היא היא ההופכת את האדם

למכור.

ÌÎÒÓ ÌÈ‚˘ÂÓ ÔÂÏÈÓ

גזע המוח - מחבר את המוח לעמוד השדרה. •

צרבלום - מתאם את הוראות המוח. •

מערכת לימבית - מפקחת על פעולות ותחושות הקשורות להישרדות. •

דיאנצפלון - מווסת את הפעילות מוטורית וההורמונלית באמצעות הטלמוס וההיפוטלמוס. •

קורטקס - אחראי לחשיבה, תפיסה, שפה. •

נוירון - תא עצב. •

דנדריטים - סיבים קצרים המעבירים מסר לתא המוח. •

אקסון - סיב ארוך המעביר מסר מתא המוח לדנדריטים. •

נוירוטרנסמיטור - מוליך עצבי. •

נורוטרנסמיסיה - הולכה עצבית. •

סינפסה - החלל בין האקסון לדנדריט. •

רצפטור - קולטן. •

רוח, תגובות כולל מצבי - פעולות מוחיות גדול של למגוון כימי הקשור נוירוטרנסמיטור - דופמין •רגשיות, תנועה ויכולת לחוש הנאה או כאב.

סרוטונין - נוירוטרנסמיטור כימי הקשור למגוון רחב של התנהגויות - דיכאון, רעב, אלימות ותוקפנות, •שינה, תפיסה תחושתית.

קליטת של הפעילות להגברת וגורם הנוירונים פעילות את המגרה נוירוטרנסמיטור - גלוטאמאט •מסרים של נוירונים אלה. לכן הוא משחק תפקיד מרכזי בפיקוח על פעילות המוח.3

גאבא - נוירוטרנסמיטור המדכא את פעילות הנוירונים בתחום קבלת המסרים. •

ידי על המתווך נלמד תהליך היא בסם התלות שכן ההתמכרות, בתהליך מרכזי גורם הנו גלוקאמאט כי טוען שוויצרי מחקר 3

Nature Neuroscience, September 2002-הגלוטאמאט (המחקר פורסם ב

'‡ ÁÙÒ


83

˙Â¯Â˜Ó

מקור עיקרי:

(Mind Over Matter - The brain’s response to Drugs, NIDA, January 2000 revised)

מקורות נוספים:

NIDA (Nov. 2002). Research Report Series - Marijuana Abuse.

NIDA INFOFACT (Oct. 2002). MDMA (Ecstazy).

NIDA INFOFACTS (Nov. 2002). Methamphetamine.

NIDA Research Report (Nov. 2002). Methamphetamine Abuse and Addiction.

EUREKALERT - Public release, March 2002 - Alcohol and nicotine: A deadly Duo the Scientist, Aug. 2000 - Cocaine Addiction linked to a glutamate receptor.

NIDA Research Report Series (Nov. 2002). Cocaine Abuse and Addiction.

Alcoholism: Clinical & Experimental Research, March 2002.

NIDA Research Report series (Oct. 2002). Inhalant Abuse.

Alcohol health & Research World, Vol. 21. No. 2, 1997: Neurotransmitter Review Journal of Neurochemistry, 62, 1994.

'‡ ÁÙÒ


È¯ÂËÒÈ‰ Ú˜¯

השימוש בסמים בעבר נועד לתרופות ולטקסים דתיים, עד שהתגלו "סמי השעשוע" המיועדים לגרום הנאה

וכיף.

הסם העתיק ביותר שהתגלה הוא האלכוהול.

האופיום הגיע מהמזרח הרחוק, הקנביס מהודו, עלי הקוקה ופולי הקפה התגלו בדרום אמריקה והטבק הגיע

מצפון אפריקה.

˙Â¯ÎÓ˙‰

מהי התמכרות? במילים פשוטות - התמכרות פירושה יצירת תלות.

כיצד נוצרת תלות? קיימות שתי גישות המסבירות זאת:

תלות פיזית - צריכת הסם גורמת הנאה, הגוף חש את ההנאה וכדי לחזור ולחוש אותה הוא משתמש א.

בחומר שוב ושוב עד שבשלב מסוים הוא אינו יכול להפסיק לרצות ולצרוך את החומר. הפסקת הצריכה

מביאה על המשתמש את סימפטומי הגמילה. ההרואין הוא דוגמה לסם הגורם לתלות גופנית.

תלות נפשית - המשתמש חש תחושת תענוג ועם חלוף התענוג הוא חש דחף נפשי לחזור ולחוש אותו ב.

שוב, דחף זה גורם לנטילת הסם שוב וכך הלאה, בלי יכולת להפסיק. הקוקאין הוא דוגמה לסם הגורם

לתלות נפשית.

?˙È˘Ù‰ ˙ÂÏ˙‰ ˙¯ˆÂ „ˆÈÎ

העיקרון המסביר זאת הוא עיקרון החיזוק החיובי. מהו עיקרון זה?

כאשר האדם חש גירוי נעים (תחושת הכיף בעקבות שימוש בסם) נוצר באופן טבעי רצון לחזור ולחוות את

ההנאה, ועל כן הוא חוזר על ההתנהגות שהסבה את הגירוי הנעים. ההנאה מהווה חיזוק חיובי מפני שהיא

מחזקת ומגדילה את שכיחות ההתנהגות (נטילת החומר) שגרמה להנאה.

˙ÈÁÂÓ ˙ÂÏÈÚÙÂ ÌÈÓÒ ˙ÎÈ¯ˆ :· ÁÙÒ

'· ÁÙÒהרצאה של רביד דורון, דוקטורנט - אוניברסיטת בר-אילן


כיצד "מדברים" העצבים זה עם זה וכיצד נכנסים החומרים הפסיכואקטיביים לתמונה?

המוח בנוי ממיליארדי תאי עצב הנקראים נוירונים.

מבנה הנוירון - הנוירון בנוי מארבעה חלקים:

השלוחות הקולטות את המסר מהתאים האחרים (בצורות חומר כימי הנלקט בקולטנים שבשלוחות). א.

במרכז הנוירון נמצא מוח התא. ב.

בהמשך נמצא האקסון שבו זורם השדר החשמלי. ג.

הכפתור הסופי, שבו נוצרים החומרים הכימיים אחרי שמגיע השדר החשמלי. ד.

איור א: צילום של נוירון

שלבי הפעילות העצבית:

אות מגיע לנוירון א' (את האות מביא המתווך העצבי שהוא החומר הכימי), נשלח שדר חשמלי דרך .1

האקסון אל הכפתור הסופי של נוירון א' (ראה איור א).

נוירון א' משחרר מתווך עצבי (חומר כימי) למרווח שבין שני הנוירונים (הסינפסה) - ראה איור ב'. .2

המתווך העצבי נקשר לקולטנים שבנוירון ב'. .3

נוצר דחף עצבי בנוירון ב', דחף הגורם לשליחת מתווך עצבי לנוירון ג' וכך הלאה. .4

פינוי הסינפסה מעודף המתווך העצבי כדי לאפשר קבלת האות הבא. העודף מוחזר למקור או מפורק. .5

איור ב: היכן מופרשים החומרים הכימיים?

'· ÁÙÒ


87

איך עובד הסם בתוך המוח?

הסם פועל בסינפסות, ברווח שבין התא. הסם מגיע לסינפסה ועובר אל הקולטנים תוך שהוא בא במקום מתווך עצבי. הסם פועל באחד משני האופנים האלה:

גורם להיווצרות מוגברת של מתווך עצבי מסוים. הריכוז הגדול של המתווך מספק את תחושות חזקות א. של כיף, תחושות שאותן חשים משתמשי הסם.

חוסם את הקולטנים שבתאי העצב, כך שאינו יכול לקלוט את המתווך העצבי המגיע, דבר הגורם להאטה ב. בפעילות המוח ולתחושות האופייניות לסמים המדכאים.

את עיקר השפעת הסמים על האדם גורם אזור מיוחד במוח הנקרא "מרכז התגמול". מרכז זה "אחראי" לכך גורם לתחושת הנאה ואף מגבירים את השימוש בהם עם הזמן. "מרכז התגמול" צורכים סמים שאנשים

כאשר מספקים לגוף צרכים חיוניים כמו מזון מים ומין.

המתווך העצבי ("הנוירוטרנסמיטור"), הזורם ב"מרכז התגמול" הוא החומר הכימי דופאמין. הדופאמין מיוצר

במרכז התגמול על ידי אזור קטן במוח הנקרא "גרעין" VTA - מגרעין ה-VTA עובר הדופאמין לגרעין שני, נקרא מסלול הדופאמין במרכז התגמול עובר אותו "אקומבנס". המסלול גרעין גם גרעין NAC, המכונה

מערכת החיזוק, ובגללו חש האדם את תחושות הכיף ואת כל שאר ההנאות והרגשות.

פועלים למוח הם בהגיעם במוח. שנגרמות הטבעיות התופעות את לחקות מסוגלים שהסמים התברר כמו המזון או המין, אך ביתר עוצמה. באנלוגיה ניתן לומר, שהסמים משמשים כ"מפתח גנבים" בכך שהם

מחליפים את החומרים הטבעיים, את ה"מפתח המקורי".

הכימי הקיים בין התרכובות במבנה הדמיון הסיבה להצלחתם של הסמים להחליף חומרים טבעיים היא שבסמים ובין המתווכים העצביים שבמוח. דמיון זה מאפשר לסם (מפתח הגנבים) לתפוס את מקומו של המתווך העצבי (המפתח המקורי) על גבי הקולטן שלו (קולטן או האברון בנוירון הקולט את החומר הכימי

המגיע מנוירון אחר) ולחקות או למנוע את פעולת החומר הכימי - המתווך העצבי.

ניסוי מעבדה שמדגים את פעולת מרכז התגמול: בניסוי בחולדה חיברו אלקטרודות לגרעין ה"אקומבנס"

שבתוך מוח של חולדה, שהוא אחד האיברים במרכז התגמול, ואפשרו לחולדה לספק לעצמה גירוי חשמלי

לאזור ה"אקומבנס" באמצעות דריכה על גבי דוושה. אחרי דריכה מקרית, לא הפסיקה החולדה מלדרוך על

הדוושה והגיעה עד כדי 5,000 דריכות בשעה, והיא אפילו הפסיקה לאכול ולישון (התמכרה?...).

קבוצות הסמים:

ממריצים ומעוררים - קוקאין אמפטמינים, אקסטזי. א.

סמים מדכאים: אופיום, הרואין, מתאדון, היפנודורם. ב.

סמים הזיוניים - LSD, מריחואנה, פטריות הזיה, קקטוסים. ג.

הניקוטין (זו אינה קבוצה אך בגלל מעמדו המיוחד מובא לחוד). ד.

ÌÈ¯¯ÂÚÓÂ ÌÈˆÈ¯ÓÓ ÌÈÓÒ .‡

קוקאין •

ואפטמינים (ספידים) •

• אקסטזי

'· ÁÙÒ


מבחינה ביולוגית הקוקאין והאמפטמינים פועלים בערך באותה צורה.

מיוצר מצמח והוא באנדים שבדרום אמריקה, זהו סם עתיק שמקורו ביותר. זהו הסם הממכר הקוקאין:

הקוקה בצורת אבקה לבנה. האינדיאנים נהגו ללעוס את צמח הקוקה וזה המריץ אותם וסייע להם להתמודד

עם תנאי החיים הקשים. הקוקאין משמש בריפוי שיניים לשיכוך כאבים ולהרדמה. הקוקאין מצר את כלי

הדם ומנצלים זאת בניתוחים שיש בהם הרבה דימום, כמו ניתוחים פלסטיים.

השימוש בקוקאין נעשה באמצעות הסנפה, כלומר שאיבתו לתוך האף, ולכן יש למשתמשים בו סינוסיטיס

כרוני ונמק במחיצת האף. בצורתו הרגילה לא ניתן לעשנו כי אינו נדיף. כדי להפכו לנדיף משנים את צורתו

לחומר הנקרא קראק שניתן לעשנו אל תוך הריאות.

הקוקאין מגביר את כמות הדופאמין במרווח הסניפטי על ידי כך שהוא חוסם את חזרת העודף לתא שממנו

יותר את התא זמן רב יותר בסינפסה. כך הוא מפעיל זמן רב יותר שוהה הוא הופרש, כך שדופאמין רב

ומגביר בכך את ההנאה. בדרך דומה פועלים גם המריחואנה והחשיש.

בשימוש הבעיה החזקים. והכיף ההנאה הפסיכולוגיים, הסימפטומים בגלל נפשית תלות יוצר הקוקאין

בקוקאין היא תופעת הסבילות, כלומר, עם התמשכות השימוש, עולה המינוי והגוף דורש מדי פעם כמות

גדלה והולכת. מאחר שמנת סם עולה ביוקר (נקרא ”סם העשירים“) 100 דולר, מתקשים המשתמשים לעמוד

בעלותו הכספית. כדי להתמודד עם הבעיה נוקטים הנרקומנים בגישת הגמילה לסירוגין, כלומר בשלב מסוים

מפסיקים לגמרי את השימוש וחוזרים לאחר זמן להשתמש במנות שעתה הן קטנות.

הקוקאין משפיע במשך 20 דקות עד חצי שעה ונותן תחושה אדירה.

האמפטמין: סם סינתטי המגרה הפרשת יתר של דופמין מהכפתורים הסופיים, וגם מונע ממנו לחזור לתא

שממנו הופרש.

האמפטמין שהוא סם ממריץ וגורם הרבה הנאה, נפוץ במסיבות בהודו ותאילנד על ידי תרמילאים שצורכים

אותו הרבה.

הסימפטומים: פעילות יתר, דיבור, התנהגות פסיכוטית. עודף הדופמין הנוצר בשימוש בסמים אלה עלול

לגרום בזמן השימוש למחלת נפש, לסכיזופרניה.

אצל חלק מהתרמילאים החוזרים ארצה אחרי עישון סמים במזרח, המוח נפגע בצורה בלתי הפיכה ומגיעים

לצורך בטיפול פסיכיאטרי. בעת התקף פסיכוטי כזה, הפסיכיאטר אינו יכול להבחין האם זו סכיזופרניה או

פסיכוזת אמפטמין.

עם סיום השפעת הסם, נעלם ההתקף הפסיכוטי. השימוש בסמים אלה עלול לגרום גם להתקפי אלימות

קשים.

בזמן הגמילה אין תופעות גופניות, אך ההרגשה היא בלתי נעימה.

בגלל הבדלים בין בני אדם, אין לדעת אחרי כמה פעמים תיגרם התמכרות לסם, ייתכן שזה יקרה אפילו אחרי

שימוש של פעם אחת!

הדופמין ועל החיזוק מערכת על עובד הסם ממכר. אינו האקסטזי המסיבות. סם נקרא אקסטזי:

והסרוטונין.

'· ÁÙÒ


89

האקסטזי פותח בשנת 1914 כתרופה לדיכוי תיאבון ואחר כך נוסה כתרופה לדיכאון ולפרקינסון. זהו סם

סינתטי הנלקח דרך הפה בצורת גלולה.

כיצד גורם האקסטזי להנאה?

במוח ישנו הסרוטונין האחראי על כל תפקודי ההנאה. תפקיד הסרוטונין הוא לגרום למצב רוח טוב. עודף רב

של החומר יגרום למניה פתולוגית. חוסר גדול בחומרים יגרום לתופעה הפוכה, לדיכאון.

את לאדם ומסב אותו מחליף ובעצם בו ומתחרה במוח הסרוטונין של הייצור לאתרי מגיע האקסטזי

התוצאות המענגות של פעילות הסרוטונין, אבל בעוצמות הרבה יותר חזקות. נוסף על כך, האקסטזי גם

הורס את אתרי הייצור של הסרוטונין, דבר שגורם בהמשך גם לדיכאון.

שני שלבי פעילות האקסטזי:

בשלב הראשון גורם האקסטזי לריקון שלפוחיות סינפטיות מהסרוטונין. בבת אחת נשפכת כמות גדולה •של סרוטונין, דבר שיוצר את התענוג המיוחד שהסם מקנה.

בשלב השני, עם הגדלת הכמות, יוצר האקסטזי בתאי הסרוטונין חורים וכך ממית אותם, ולבסוף נוצר •חוסר בסרוטונין ונגרם דיכאון.

יש לזכור שתאי מוח שנהרסו לא יתחדשו עוד.

ÌÈ˜ÊÂ ˙ÂÚÙ˘‰

האקסטזי גורם לנזק מוכח במוח. קרו גם מקרי מוות. האקסטזי ממריץ את מחזור הדם ועל כן כל פעילות

הגוף מומרצת. הדופק ולחץ הדם עולים.

השימוש באקסטזי גורם לשיבוש איזון הטמפרטורה והנוזלים בגוף ולכן מוות מאקסטזי נגרם בגלל יובש או

שתיית יתר. החומר גורם לעלייה בטמפרטורה, הגוף מזיע כדי לקרר את עצמו ומאבד נוזלים רבים.

האקסטזי הורס באופן שיטתי רק תאים מייצרי סרוטונין ולכן שימוש רב יגרום לפגיעה בתפקוד האדם.

חצי שנה עד שנה של שימוש באקסטזי יגרמו לדיכאון פתולוגי.

ÌÈ‡Î„Ó ÌÈÓÒ .·

• אופיום

• הרואין

• מתאדון

• היפנודורם

האופיום: שרף שחור, מיוצר מצמח הפרג. מזרעי צמח הפרג ממצים חלב, וכאשר החלב מתייבש נוצר ממנו גוש שחור שהוא האופיום.

בתרופת המצוי הקודאין, את וכן כאבים לשיכוך ברפואה המשמש המורפיום, את מייצרים מהאופיום

האקמול. צורת השימוש באופיום - עישון במקטרת.'· ÁÙÒ


של ביחס המורפיום למוח מאשר יותר טוב חודר ההרואין המיוצרת מהמורפיום. לבנה ההרואין: אבקה 1:1,000. מידת הלובן של האבקה מעידה על מידת הטוהר של החומר. רודפי בצע כסף מערבבים עם האבקה

הטהורה חומרים נוספים לא ידועים ויש בכך סכנה.

צורת השימוש: הזרקה והרצה.

הזרקה - ממיסים את החומר במים, שמים חוסם עורקים ומזריקים לנרקומן את ההרואין. החומר חודר די

מהר למוח.

הרצה - שמים את האבקה על נייר אלומיניום משוטח, מחממים, הסם ניתך ונוצרת גולה מעלה עשן שאותה

שואף המעשן דרך צינורית אל הריאות. מריריות הריאה חודר הסם אל המוח.

ההשפעה - מאט את כל מערכת העצבים וכתוצאה מכך את כל פעילות הגוף. מנה אחת = 100 מ“ג.

גמילה. בתהליך נרקומנים אצל להרואין כתחליף המשמש כימי סינתטי סם אדולן): גם (נקרא מתאדון

אבל תחת השפעת לא מתפקד, האדם ההרואין לוואי. תחת השפעת תופעות לו אין כי תפקוד מאפשר

מתאדון הוא יכול לתפקד, להיות אחראי על עצמו ולא להזיק. יש לו השפעה ממכרת.

היפנודורם: חומר מרדים ומרגיע, משמש כתרופה לבעיות חוסר שינה (נקרא גם "סם אונס בפגישה" בגלל

תכונתו לטשטש זיכרון, כך שהנאנסת לא זוכרת מה היה לה). משמש לאנשי עסקים לשינה בטיסות ארוכות.

אין לו תופעות לוואי או תופעות ממכרות. ניתן בבתי הכלא כתחליף להרואין (לצד המתאדון).

˙ÂÈÊ‰ È¯¯ÂÚÓ ÌÈÓÒ .‚

קנביס - מריחואנה וחשיש •

LSD •

• פטריות הזיה

יותר חזקה השפעה לחשיש החשיש. את ומזרעיו המריחואנה את מייצרים הקנביס צמח מעלי קנביס:

מהמריחואנה בגלל ריכוז גדול יותר של החומר הפעיל (THC). הקנביס נלקח בעיקר בעישון ולאחרונה גם

דרך בליעה או לעיסה. הסם עובד על קולטנים באזור ההיפוקמבוס במוח האחראי ללמידה וזיכרון, ולכן יוצר

בעיות בקשב ובזיכרון. ההשפעה מאוד דומה להשפעת אלכוהול ולכן רצוי שלא לבצע מטלות מוטוריות כל

עוד החומר פעיל בגוף. משך פעולתו כשעתיים עד שלוש.

הבעיה המרכזית בקנביס היא אפקט ירידת המוטיבציה. האדם נעשה בטל, אפתי ועצל. כמו כן ישנה סכנת

הזליגה - סכנת ההידרדרות לסמים יותר קשים. לא נמצא ביסוס מדעי לדיווח על "תובנות נשגבות" כתוצאה

משימוש בחומר, וגם לא להגברת ההנאה מיחסי מין בעקבות השימוש בו. השימוש בסם זה עלול לגרום

למצבי פניקה ולהתקף פסיכוטי פוטנציאלי.

סימפטומים הגמילה ממנו הם תנועתיות יתר, קושי להירדם, בחילות, ממש כמו בסמים קשים כמו הרואין.

סם המריחואנה מעורר הזיות רק אם ריכוז גבוה של THC. בריכוז בינוני המריחואנה ממריץ ואילו בריכוז

נמוך הוא מאט ומדכא. '· ÁÙÒ


91

LSD - סם חברתי, חצי סינתטי חזק מאוד ולא ממכר, מליונית הגרם ממנו מספיקה כדי לגרום לאדם הזיות.

הסם אינו נפוץ. בגלל הכמות הזעירה הנחוצה ממיסים כמות קטנה ומספיגים את התמיסה לתוך גיליונות

נייר מנוקבים בצורת בולים המושמים על הלשון לבליעת הנוזל הספוג.

:LSD-שתי סכנות יש ב

שאינם דברים רואה האדם שבו מסע - TRIP שנקרא מה - מהמציאות מאוד חזק לניתוק גורם א.

קיימים.

פלאש בק - זמן רב אחרי השימוש יש למשתמשים הזיות כאילו השתמשו בסם זה עתה. ב.

פטריות הזיה

שני סוגי פטירות - פסילוציבה; סאן פדרו.

ÔÈËÂ˜È‰ .„

הניקוטין הוא סם לכל דבר. אנשים רבים יותר מתים מניקוטין מאשר משימוש בקוקאין או בהרואין.

האם הניקוטין ממכר? חברות הטבק טוענות שלא ושזהו רק סוג של הרגל. האם זה נכון?

הוכחות לכך שהניקוטין ממכר:

מעט מאוד אנשים מעשנים מעט. מי שמעשן - מעשן הרבה.

40% מאלו שעברו ניתוח להסרת גידול סרטני מגרונם כתוצאה מעישון חוזרים לעשן.

50% מהנותרים בחיים לאחר התקף לב חוזרים לעשן.

רק 20% מהמשתתפים בתכניות גמילה אכן נגמלים.

חיות מעבדה מתמכרות לניקוטין נוזלי לאחר שימוש של שלושה חודשים בלבד.

בזמן הגמילה מהסם קיימים סימפטומים של גמילה - כמו חרדה, נדודי שינה, קשיי ריכוז, חוסר מנוחה.

האזור במוח שבו פועל הניקוטין הוא אותו האזור שבו פועלים סמים ממכרים.

סוכם ע"י מדריך שפ"י

'· ÁÙÒ


*ÛÂÏÈÁ È˜ÏÁ ÔÈ‡ ÁÂÓÏ

לא דלק למלא הדעת על יעלה לא איש שברשותו, מהאופנוע אכפת אחד לכל למכוניתו. דואג אחד כל

מתאים או לנסוע בלי אוויר בגלגלים. כל אחד יודע שאוטו נוסע, רק אם טופל בתנאים הנכונים…

כל אחד מאתנו דואג להפעיל את המחשב על פי ההוראות, להשתמש בתוכנות התואמות, לשמור עליו בלי

היסוס, מפני כניסה של וירוס - כי וירוס:

• משנה את התנהגות המחשב,

• מנתק נתונים,

• "שובר את הכלים".

כל אחד יודע, כי וירוס למחשב פירושו אבדן של הרבה דברים חשובים.

האם יעלה על הדעת, שאדם שפוי, בדעה צלולה ובאופן חופשי יפגע במכוניתו או במחשבו האישי???

האם חשבת פעם על עצמך, על מה שאת/ה עושה לגופך, במונחים של מכונית ומחשב?

האם חשבת פעם למה יש אנשים שמוכנים לפגוע בגופם ולא ברכושם?

הרי מכונית אפשר לתקן!

מחשב אפשר להחליף!

לתאי מוח שנהרסו

אין חלקי חילוף

אותם אי-אפשר לחדש!!

החשבת פעם שהמוח הוא המחשב האנושי המשוכלל מכל המחשבים?

שהמוח הוא המחשב שבלעדיו אין לנו חיים?

שהמוח יכול להמציא מחשב??

ומחשב לא יכול להמציא מוח??

האם חשבת שכל חומר שבהגדרתו הוא סם - הוא הווירוס של המוח האנושי?

משנה התנהגות,

משבש פעילות

מנתק נתונים

וגורם לבלבול של כל החושים.

כל הסיפור של חשיש, גראס, אקסטזי ואחרים הוא שגם הם סמים.

* מאת רות לקט.

'· ÁÙÒ


93

סמים משנים את מצב התודעה.

סמים משפיעים על פעילות המוח.

המוח הוא השחקן הראשי - תאי מוח שנהרסו אי-אפשר לחדש.

אנשים המעשנים גראס, ולוקחים אקסטזי ול.ס.ד. רוצים "לתפוס ראש", לשנות משהו במוח,

לברוח לעולמות אחרים, לחוויות מיוחדות…

כך הם אומרים…

מווירוס במחשב כולם פוחדים!!!

ומסמים???

מדוע לגביהם אנשים חלוקים? מתווכחים?

אילו אינטרסים פה מסתתרים??

מהי האמת על הסמים?

הסמים אכן שונים זה מזה אך גם דומים זה לזה

הם שונים: בשמותיהם (יש חשיש, גראס, אקסטזי, "הופמן", ל.ס.ד, הרואין ואחרים).

הם שונים: בעוצמת השפעתם (יש שהשפעתם אטית ומרגיעה, יש שהשפעתם מהירה).

הם שונים: בדרך שבה הם "מתיישבים" באתרי המוח השונים (במרכז ההנאה במוח, מרכז הפיקוח והבקרה, מרכז הראייה וכד‘).

הם שונים: בחומר שממנו הם מופקים.

הידעת??

סמים: כל חומר פסיכואקטיבי טבעי או מלאכותי החודר למערכת העצבים המרכזית ומשנה את פעילות

המוח ובכך את התנהגותנו, הרגשתנו ומצב רוחנו. כך עושים גם החשיש, הגראס והאקסטזי, לא??

אך כל הסמים גם דומים זה לזה ואפילו שווים

הם דומים: בכך שהשפעתם על המוח (המחשב האנושי) היא כהשפעת הוירוס על המחשב המכני.

אך בעוד שנזקי הווירוס גלויים, פעמים רבות מידיים ונראים מיד לעין, על מסך מחשב (לעתים ניתן לגלות

באמצעות סריקה את קיומו של הווירוס אם אינו נראה לעין מידית) נזקי הגראס והחשיש סמויים בשלבים

("כיף" נקרא בשפת הרחוב: "תפסתי ראש", "אני מרגיש לעין נראה גורמים הכיף שהם ורק הראשונים High", איזה "סוטול" וכד').

בניגוד לווירוס שהשפעתו על המחשב היא חד-פעמית ונקודתית, נוכחותו של סם, מדי פעם ופעם במוח, '· ÁÙÒ


משפיעה על הדרך שבה הוא יתפקד ביחס לסמים גם במקרי השימוש הבאים.

ככל שתדירות השימוש גבוהה יותר, תהליך הנזק למוח יהיה מזורז יותר.

כך זה קורה (התיאור הוא פשוט וסיפורי ובכוונה לא בשפה מדעית):

במוח יש מיליארדי מפסקים, המופעלים על ידי מגוון חומרים כימיים ופעילות חשמלית. יחד הם מהווים את

התוכנה הגורמת לפעילותנו, מחשבותינו, הרגשתנו והתנהגותנו.

השיבוש של הפעילות התקינה, הנורמלית הוא שגורם לאדם ל"לתפוס ראש" ולהרגיש אחרת.

בעקבות השימוש משנה המוח את פעילותו הנורמלית כדי להתאים את עצמו לסם ולתפקד בנוכחותו (מה

לעשות, המוח לא יכול להישאר אדיש לסם).

תהליך זה חוזר על עצמו בכל פעם שהאדם משתמש בסם. נוכחות חוזרת של סם במוח גורמת למצב של

סבילות (המוח זקוק לכמות גדולה יותר של חומר כדי לתת את ההרגשה שהאדם התרגל לה). הדבר שונה

מאדם לאדם ואין יכולת להשפיע על התהליך מבחוץ.

כך קורה שהמשתמש, בלי להבין למה ומדוע, מגדיל את הכמות או את תדירות השימוש כדי להרגיש אותה

ההרגשה שאליה הוא רגיל, שממנה הוא נהנה ושחריה הוא מחפש!!

הכמויות הנדרשות הולכות וגדלות, הצורך בחומר גדל והמשתמש נכנס למעגל של תלות נפשית ולעתים

אף גופנית. התלות עלולה להפוך להתמכרות והאדם מאבד את החופש, העצמאות והיכולת לבחור. בד בבד

עם תהליך זה מתפתח גם מנגנון פסיכולוגי - הנקרא מנגנון ההכחשה. זהו מנגנון ידוע (אף כי אין לו הסבר

מדעי) הגורם למשתמש להתכחש לתלותו בחומר, לחפש הסברים וצידוקים, להאמין בכל לבו ולשכנע את

סביבתו ש"לו זה לא יקרה" כי הוא בשליטה, יש לו "אופי", "הכול בשביל הקטע והחוויה", "כשאני ארצה

אני אפסיק".

תהליך זה קורה לגבי כל סוגי הסמים כולל גראס, אקסטזי ואחרים.

תהליך זה ממשיך ואינו נפסק כל עוד משתמש האדם בסם. בכל סוג של סם.

נוסף על תהליך מסוכן זה, נגרמים נזקים נוספים משימוש בגראס, חשיש, אקסטזי וסמים אחרים.

חשיש וגראס פוגעים בזיכרון, בטווח המידי והרחוק. •

פוגעים בפוריות וביכולת המינית. •

לטווח רחוק נפגעות גם הריאות. •

הכישורים הנחוצים לנהיגה נפגעים. •

אקסטזי יכול לפגוע בשפיות של האדם ולגרום לו לדיכאון. •

כי הם פחות חשובים… אולי, במיוחד בעיניכם נוספים, בכוונה לא שמתי דגש על כל הנזקים נזקים יש

הצעירים.

שמתי דגש על כך שחשיש, מריחואנה ואקסטזי הם סמים כי אחרת מה כל כך מחפשים אחריהם???

ואי-אפשר פעילותו את ומשבש למוח וירוס כמו הנכנס לסם כי קלים" "סמים כך שאין על דגש שמתי

לקרוא "סם קל", כי תלות בחומר היא ההפך מחופש, כי אני בטוחה שאתם ועצמאות הצעירים הרבה יותר

חכמים…

'· ÁÙÒ


95

- אני בטוחה שצעירים לא רוצים לוותר על חופש ועצמאות.

- אני בטוחה שתזכרו שגם חשיש, גראס ואקסטזי הם הווירוס של המוח האנושי...

ויותר מכול אל תשכחו שלמוח אין חלקי חילוף.

� � � � � � � �

הידעת??

שימוש בסמים, כולל שימוש עצמי של גראס, חשיש, אקסטזי ואחרים, אסורים על פי החוק במדינת .1

ישראל. לכן לסוחרים, לפושרים, לבלדרים ולכל המשתמשים יש עניין להרחיב את מעגל הצרכנים. יותר

משתמשים, יותר כסף ויותר סמים.

פרסום ישיר אינם יכולים, הפצת מידע כוזב ומטעה - יכולים גם יכולים, באינטרנט, בעיתונים ובכל

המקומות האפשריים.

חשיש וגראס מופקים מצמח הקנבוס. מהעלים, מהתפרחת ומהשרף. .2

.T.H.C החומר שבעזרתו משיגים את ההשפעה המצופה הוא

כיום ריכוזו בסמים אלה גבוה, עד כ-30% לעומת כ-6% בגראס וכ-12% בחשיש שהיו פעם.

לכן השפעתו הרבה יותר חזקה!!

עוד יותר מסוכנת!!

כאשר יש רצפטור - קולטן במוח המתאים לסוג הסם, הסם "מתלבש" עליו, ובכך מחליש או מעצים את .3

פעילות המוח.

רק בשנים האחרונות גילו רצפטור גם לחשיש וגראס ואת האתר במוח שעליו הם משפיעים.

חווייתית, מרגשת, בעת פעילות (אדרנלין למשל) המשתחררים במוח בעת יש סמים טבעיים במוח .4

מאמץ מיוחד של ספורט, גלישה ומין, נותנים לאדם הרגשה של High וכיף עילאיים.

זוהי פעולה טבעית שאין עמה סכנות. אפשר ללמוד לעשות את זה!! אפשר למצוא דרכים כמו: ספורט,

שמיעת מוזיקה, טיולים, וכד'.

נכון, גם תרופה היא סם. ההבדל הוא שתרופה נלקחת על פי הוראות רופא או מרשם המבוססים על ידע .5

מדעי: מתי לקחת? כמה? עם מה? מתי להפסיק? יש גם הרבה אזהרות במרשם התרופה כדי לא לגרום

נזק. האם מותר לקחת תרופה סתם כמה שרוצים?

(כמו מורפיום למשל) הנלקחת שלא על פי ההוראות אלא לצורך שינוי ההרגשה, ההתנהגות תרופה

ומצב התודעה נקראת בחברה "סם".

'· ÁÙÒ


לאחרונה מתפרסמים ברבים דברים בזכות "הסמים הקלים" ובעיקר לגבי המריחואנה. מפלגות כגון "עלה

ירוק" וגופים אחרים הרוצים לזכות באהדה ובתמיכה, במיוחד בקרב נוער וצעירים מפיצים דברים שבהם

חצאי אמתות ושקרים. אי לכך מן הראוי הוא להביא בפני הציבור דברי אמת ברורים וחד-משמעיים לגבי

המריחואנה ונזקיה.

מהי המריחואנה?

עלים רק לא כוללת מריחואנה .(1) הקנביס ושייך למשפחת בעולם ביותר הנפוץ הוא הסם המריחואנה

שמו סטיבה. קנביס הצמח העיקרי: המקור פרחים. גם רבים במקרים אלא הקנביס, צמח של מיובשים

.THC 9 Delta :המדויק של החומר הפסיכואקטיבי הוא

ישנם עשרות סוגים של קנביס הנבדלים זה מזה בחוזקם בהתאם לרמת ריכוז ה-THC בתוכם. קנביס כגון

הצ'ארס ההודי או מריחואנה מסוגים מיוחדים שאותם מגדלים באירופה (בעיקר בהולנד) הם כה חזקים

שהשפעתם דומה לסמים כגון הל.ס.ד ובני משפחתו.

האם המריחואנה ממכרת?

העובדות עם מתיישבת אינה - ממכרת אינה שהמריחואנה ירוק", "עלה של החד-משמעית הקביעה

הקליניות בשטח עם הפרסומים המדעיים והרפואיים בעולם. לא רק שהמריחואנה ממכרת (1, 2, 3) ברמה

הפסיכולוגית, אלא יש אף הוכחות לתלות פיזית בסם זה. הוכח שקיימת סבילות וכן תסמונת גמילה הכוללת:

חוסר מנוחה, עצבנות, חרדה, הפרעות בשינה, תוקפנות, חוסר תיאבון, רעד שרירים, שינויים בקצב הלב

ובלחץ הדם, הזעות, שלשולים ודיספורייה.

במחקרים שונים נקבע שהתלות בקנביס מתפתחת בכ-17% מקרב הצורכים מעל 5 פעמים קנביס בשבוע

150,000 בין כי מראים הברית מארצות נתונים .(2) מריחואנה פעם אי שנטלו אלה מקרב 10% לעומת

ל-200,000 איש בשנה פונים בבקשה לסיוע כדי להיגמל ממריחואנה. גם בארץ יש מקרים לא מועטים של

מתרחב. במריחואנה שהשימוש ככל מתרבים אלה ומקרים גמילה לצורך מקצועי לסיוע שנזקקו אנשים

הטענה כי "מריחואנה אינה ממכרת יותר מסוכר או שוקולד" - היא טענה שקרית, מסוכנת, חסרת אחריות

ויש בה כדי לגרום נזק רב.

ÌÈ¯˜˘Â ˙Ó‡ È‡ˆÁ ,˙Â˙ÈÓ‡ :‰‡ÂÁÈ¯Ó‰ :‚ ÁÙÒלמלחמה מנהל הרשות סגן גורני, איתן ועו"ד ותרופות בבעיות סמים לטיפול הירושלמי מנהל המכון ד"ר אמי שופמן, מאת: *

בסמים.

במאמר זה, המספרים המופיעים בסוגריים הם מספרי המקורות המופיעים בסוף המאמר. **

'‚ ÁÙÒ


מריחואנה ונזקים לבריאות

זהו טיעון רחוק מהאמת. ישנם "האם מישהו אי פעם מת ממריחואנה? לא אפילו לא אחד, אף פעם" -

פרסומים רפואיים המתארים התפתחות של סוגים שונים של סרטן בעיקר בחלל הפה, בלשון, בראש בצוואר

ובריאות מצריכת מריחואנה. כתוצאה מגידולים סרטניים אלו נפטרים בני אדם רבים (4, 5, 6, 7, 8, 9, 10,

.(11

סיבות מוות אחרות כתוצאה משימוש במריחואנה עלולות להיות תאונות דרכים קטלניות: ידוע שמריחואנה

המריחואנה זו מבחינה העישון. לאחר שעות וארבע עשרים של בטווח אף (12) הנהיגה בכושר פוגעת

מסוכנת יותר מאלכוהול.

בגוף נשארת בגלל מסיסותה בשומן, ולעומתו המריחואנה, בגוף מספר מועט של שעות נשאר אלכוהול

מספר ימים. יש מקרים (תלויי במינון ובתדירות הנטילה) גם מספר שבועות לאחר השימוש האחרון. אדם

אך עלול לטעות ולחשוב שבסיום האופוריה מהג'וינט של מריחואנה פגה השפעתה, ואז הוא יכול לנהוג,

הליקויים הכוללים זמן תגובה אטי, חוסר דיוק, פגיעה בקשב ובריכוז (החיוניים לנהיגה) - עלולים להימשך

עוד זמן רב ולגרום לתאונות.

מחקרים מאוסטרליה, ניו-זילנד, אנגליה ומדינות מערביות אחרות הראו שלמריחואנה יש קשר לתאונות

דרכים קטלניות (3).

שני מחקרים שנעשו באנגליה (3) הוכיחו שאצל אחוז גבוה של נהגים שנהרגו בתאונות דרכים אמנם לא

נמצא בדמם אלכוהול, אולם נמצא THC, שהוא החומר הפעיל בקנביס. תאונות דרכים קטלניות הן גורם

מוות ודאי נוסף הנובע משימוש במריחואנה.

את תואם אינו - בריאותיים" לנזקים גורמת כך שמריחואנה על מבוססת עדות שום "אין כגון: משפט

המציאות, ואת הפרסומים הרפואיים שהוצגו לעיל והוא עלול להיות מסוכן, שכן בעצם ציטוטו בתקשורת

יש תרומה להפצת הקנביס בקרב האוכלוסייה בכלל ובקרב בני נוער בפרט.

נזקים בריאותיים נוספים: סכנה להתקפי לב באוכלוסיית סיכון, פגיעה במערכת הרבייה והפוריות, כאשר

אפילו מנה אחת של מריחואנה גורמת להפחתת רמות הטסטוסטרון ותאי זרע (18).

מחקר שכלל 57 מתנדבים הנוהגים לעשן מריחואנה ואשר עברו בדיקות מקיפות כולל MRIה (18). הראה

גיל 17 - הם בעלי גודל מוח ואחוז חומר אפור (קורטקס) קטנים שאלו שהחלו בצריכת מריחואנה לפני

יותר בהשוואה לאלו שצרכו מריחואנה בגיל מאוחר יותר. כמו כן גובהם ומשקלם של גברים ונשים שצרכו

מריחואנה לפני גיל 17 - היה נמוך יותר באופן משמעותי מאלה שצרכו מאוחר יותר. מחקר זה מהווה תמרור

אזהרה לבני נוער הצורכים מריחואנה מההיבט של ההתפתחות המוחית והגופנית.

נזקים נפשיים כתוצאה משימוש במריחואנה

מחקרים אחרונים שפורסמו ב-2002 ואשר התבססו על אוכלוסיות גדולות ובצורה פרוספקטיבית לטווח

זמן של שבע שנים ומעלה הביאו למסקנות הבאות:

שימוש במריחואנה בקרב בני נוער מגדיל אצלם את השכיחות של דיכאונות וחרדות בגיל מבוגר. א.

שימוש במריחואנה מגדיל את הסיכון לפתח סכיזופרנייה פרופורציונלית לכמות, תדירות ומשך השימוש. ב.

קשה לסתור ממצאים אלה שהתפרסמו בעיתון הרפואי הבריטי היוקרתי BJM ה(20, 21).

מחקר אחר שפורסם ב-2002 על ידי חוקרים הולנדים בדק 4,045 איש שנמצאו במעקב 3 שנים. המסקנה

'‚ ÁÙÒ


99

ממחקר זה היא, שצריכת קנביס מעלה ב-50% את שכיחות הפסיכוזות לעומת אלה שלא צרכו את הסם

.(22)

בספרות המקצועית יש תמימות דעים בקשר לכך שקנביס גורם לפגיעה קוגנטיבית, דהיינו לפגיעה בזיכרון,

הפגיעה .(18) האחרונה המנה לאחר שבועות מספר להימשך יכולה בזיכרון הפגיעה ובקשב. בריכוז

הקוגנטיבית הזו מסבירה ירידה בתפקוד בכלל ובקרב בני נוער הלומדים בבתי ספר בפרט.

הממצאים הנ"ל מביאים למסקנה שבתחום בריאות הנפש מריחואנה אינה בבחינת "סם קל" כלל וכלל.

מריחואנה - סם פותח שער לסמים אחרים?

אוהדי המריחואנה טוענים שהשימוש במריחואנה אינו מוביל לשימוש בסמים קשים יותר ולפשיעה. מחקרים

רבים מצביעים על הקשר שבין מריחואנה ומעבר לסמים קשים ועל הקשר שבין שימוש במריחואנה לפשיעה

.(16 ,15 ,14 ,13)

לאחרונה התפרסם מחקר של מכון ראנד, שהוא מכון רב חשיבות, הטוען כי ניתן לתת הסבר אחר לתאוריה

של המריחואנה כסם "פותח שער" אבל יחד עם זאת הוא טוען כי:

שימוש במריחואנה נותן לצעירים את הלגיטימציה לעבור גם לסמים אחרים. א.

נזקי המריחואנה הם מספיקים כדי להתנגד לכל ניסיון של לגליזציה או דה-קרימינליזציה שלהם. ב.

בדיקה שנעשתה על ידי הרשות למלחמה בסמים לגבי השוהים במוסדות הגמילה למיניהם העלתה, כי פרט

לבודדים כל המטופלים החלו בשימוש במריחואנה וחשיש ומהם שהמשיכו לסמים אחרים.

מריחואנה ואלימות

שוחרי המריחואנה טוענים שאין קשר בין מריחואנה ואלימות. הן לפי ניסיוננו הקליני והן לפי פרסומים

בספרות הרפואית, מריחואנה עלולה להביא לתוקפנות, לאלימות פיזית להגביר את הניסיונות האבדניים

בקרב בני נוער (17). האלימות עלולה להיות מסוכנת במיוחד כאשר מריחואנה גורמת להתקפים פסיכוטיים.

קנביס עלול לגרום לפסיכוזה במצבים הבאים:

נטייה קודמת למחלת נפש. א.

מחלה פסיכוטית בהפוגה (כמו סכיזופרנייה ומניה דפרסיה). ב.

שימוש ראשון בחיים. ג.

הגדלת כמות המריחואנה הנצרכת. ד.

צריכת קנביס בעל ריכוז גבוה של THC כמו חשיש וצ'אראס, כפי שקורה לתרמילאים הישראלים המגיעים ה.

לדרום מזרח אסיה (1).

טבק מול מריחואנה

אין להצדיק רעה אחת בטענה שיש רעה גדולה ממנה, ולכן אין להצדיק שימוש בסם בתירוץ של שימוש

בטבק. יחד עם זאת אין זה נכון שהמריחואנה מזיקה ומסוכנת פחות מטבק. הצהרה זו אינה מתיישבת עם

הוכחות מדעיות שבסיגריית מריחואנה יש פי שניים חומרים מסרטנים מסוג בנזופירנים מאשר בסיגריית

ÁÙÒ ‚'טבק רגילה (18).


מריחואנה לשימוש רפואי

המשפט: "קנביס הוא צמח רפואי בעל מאות שימושים רפואיים חשובים מוכחים" - רחוק מאוד מהמציאות.

זו בוועדה ועדת מומחים בנושא השימושים הרפואיים של מריחואנה. לראיה ב-1997 פורסם סיכום של

פסיכיאטרייה, נוירולוגיה, מונעת, רפואה פרמקולוגיה, בתחומים: הברית בארצות הרופאים בכירי ישבו

סרטן ורפואת עיניים. הם הגיעו למסקנה שבשום תחום טיפולי (אם זה הקלת מתח, הקלת בחילות בחולי

סרטן, טיפול בגלוקומה, אנלגזיה וכו') אין עדיין הוכחה שקנביס עדיף על התרופות הקונבנציונליות; ברוב

המחקרים הוכח כי התרופות הקונבנציונליות יותר יעילות, אינן ממכרות ואינן ממסטלות - בניגוד לקנביס.

למרות האמור כאן הוקמה בארץ ועדה של משרד הבריאות המוסמכת להתיר שימוש במריחואנה במקרים

שבהם יכולה להיות לכך תועלת רפואית.

סמים ואלכוהול

לטענה שאלכוהול מזיק יותר מאשר המריחואנה ישנן שתי תשובות: הראשונה - ברמה העקרונית: אין רעה

אחת מצדיקה את האחרת, לכן השימוש באלכוהול אינו מצדיק שימוש בסמים ובכללם המריחואנה. בכל

זאת נזקי המריחואנה עולים על נזקי האלכוהול בכמה תחומים:

ההפרשה של האלכוהול מהגוף מהירה יותר (כמה שעות) בעוד שתהליך ההפרשה של המריחואנה ארוך א.

יותר, לפחות יום אחד ולעתים מספר ימים (תלוי באדם המשתמש ותלוי בחומר). מכאן ברור שהשפעת

המריחואנה - ארוכת טווח יותר על מכלול הנזקים הכרוכים בכך.

האדם וסביבתו מודעים להשפעת האלכוהול על המשתמש. בעוד שבמריחואנה, הסביבה והמשתמש ב.

פחות ערים לירידה פחיתה הדרמתית ביכולותיו של המשתמש לאורך זמן. ההשפעה היא לא רק על

נהיגה אלא גם על כל שימוש בכלים המסכנים הן את היחיד והן את סביבתו.

אלכוהול ניתן לאבחון על ידי המשטרה בקלות יחסית. על מנת לבדוק הימצאות סמים ובכללם מריחואנה ג.

יש צורך בבדיקת שתן או בדיקת דם, דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי בתנאי שטח.

השימוש במריחואנה פוגע בזיכרון ובכושר הלמידה לגבי המשתמש המזדמן - לטווחים שכבר הוזכרו. ד.

לגבי משתמשים כבדים יותר - הנזק הוא מתמשך. אי לכך יש קשר ברור בין שימוש במריחואנה, ירידה

ברמת לימודים ונשירה ממעגל לימודים סדיר.

שאלת הלגליזציה

אם תאושר לגליזציה של קנביס, יעבור מסר לאוכלוסייה בכלל ולנוער בפרט שהקנביס הנו חומר בלתי מזיק,

בניגוד לעובדות הקליניות והמדעיות שהועלו כאן.

בסמים משתמשים הנוער, כולל מהאוכלוסייה, כ-10% בסמים, למלחמה הרשות של האחרון הסקר לפי

הנזקים היקף את לכך ובהתאם השימוש היקף את להקפיץ עלולה בו השימוש התרת קנביס). (בעיקר

הגופניים והפסיכולוגיים שצוינו לעיל.

אם נצא מנקודת הנחה שכ-90% מהציבור שומרי חוק, הרי שלגליזציה של קנביס עלולה להגדיל את היקף

השימוש באופן משמעותי. הוכחה שלגליזציה של חומר מסוים מקפיצה את היקף השימוש בו הוא האלכוהול

- השכיחות שלו הרבה יותר גדולה מסמים, כיוון שאינו אסור בחוק.

שומר הסף החשוב, שבינתיים אין לו תחליף למניעת ריבוי השימוש בסמים הוא ההיבט הפלילי. האיסור

בחוק והענישה עדיין מהווים הרתעה משמעותי לגבי רוב האוכלוסייה. מניסיון קליני של כ-15 שנים בטיפול

במכורים לסמים נמצא, גורם לעונש יש דווקא אפקט טיפולי: רוב המכורים לסמים מגיעים לטיפול כאשר

'‚ ÁÙÒ


101

הם מגיעים לתובנה שהנזק והסבל שנגרמו להם מהסם עולים על קשיי הגמילה.

אחד הגורמים המשמעותיים לאותו סבל הוא ממד הענישה - קרי מאסרים, מעצרים, הטלת אות קלון, מצב

כלכלי ירוד ולחץ משפחתי, אשר בסופו של דבר גורמים למוטיבציה, שהיא כה חיונית לטיפול.

הולנד: סיפור הצלחה או סיפור של כישלון?

רבים מצביעים על הולנד כדוגמה למדינה נאורה, שהתירה את השימוש בקנביס.

בפגישות עם רופאים ופסיכולוגים הולנדים הם הדגישו את הנזק העצום שהביאה מדיניות זו והם הביעו צער

עליה. אם מדינות כמו הולנד ושווייץ החליטו לפגוע בעצמן ברמה הרפואית, נפשית, מוסרית וערכית - זה

אינו אומר שגם אנחנו חייבים לבחור בדרך זו.

אנו, במצבנו הביטחוני, החברתי והכלכלי, איננו יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה. עלינו לפעול

כנגד כל מפיצי השקרים וחצאי האמת בין אם הם מתכסים במסווה של מפלגה, ארגון או כל צורה אחרת.

˙Â¯ÙÒ

1. Woody GE & Macfadden W, Cannabis related disorders. In: Kaplan HI, Sadock BJ(eds) Comprehensive Textbook of Psychiatry, Williams & Wilkins, Baltimor, 1995, pp 810-817.

2. Jones A, Psychiatric effects of cannabis. British J. of Psychiatry, 2001, 178: pp 116-122.

3. Ashton C. H, Pharmacology and effects of cannabis: a brief review. British J of Psychiatry. 2001, 178: pp 101-106.

4. Brigel P, Marihuana and cancer risk. Postgrad Med, 1999: 105:33-36.

5. Barsky SH, Roth Md et al, Histopathologic and molecular alteration in bronchial epithelium in habitual somkers of marijuana, cocaine and tobaco. J Natl Cancer Inst. 1998:90:1198-1205.

6. Zhang ZF, Morgenstern H, Spitz MR et al, Marihuana use and incereased risk of squamous cell carcinoma of the head and neck. Cancer Dpidemiol Biomarkers Prev, 1999:8:1071-1078.

7. Awengen DF, Marihuana and malignant tumors of the upper aerodigestive tract in young patients. Laryngorhinootologie, 1993:72:264-267.

8. Almadori G, Palludeti G, Cerullo M et al, Marihuana sooking as a possible cause of tongue carcinoma in young patients. J Laryngol Otol, 1990:104:896-899.

9. Taylor FM, Marihuana as a potential respiratory tract carcinogen:a retrospective analysis of a community hospital population. South Medical J, 1988:82:1213-1216.

'‚ ÁÙÒ


10. Fung M, Gallagher C, Machtay M, Lung and aero-digestive cancers in young marihuan smokers. Tumori 1999:85:140-142.

11. Caplan GA, Brigham BA, Marihuana smoking and carcinoma of the tongue, Is there an association? Cancer, 1990:66:1005-1006.

12. Kurzthale I, Hummer M, Miller C et al, Effect of cannabis use on cognitive functions and driving ability. J Clin Psychiatry, 1999:60:395-399.

13. Fergusson DM, Horwood L.J, Does cannabis use encourage other forms of illicit drug use? Addiction 2000:95:505-520.

14. Mann P, Marihuana alert. Mcgraw-Hill Book Company 1985, pp 253-237.

15. Yamaguchi K, Kandel D, Patterns of drug use from adolescenes to young adulthood: sequences of progressions. American j. of Public Health 1984: vol 74.

16. Kandel D, Stages in adolescence involvement in drug use. Science 1975:190:912.

17. Shufman E & Witzum E, Cannabis has dangerous implications for mental health, Harefuah, 2000: 138:410-413.

18. Witztum E, Shufman E, Cerberal and Physical Risks Associated with Cannabis Use. Harefuah 2002:141:636-641.

19. National Institutes of Health, Workshop on medical utility of marijuana. Executive smmary. 1997.

20. Patton GC et al, Cannabis use and mental health in young people: cohort study. BMJ 2002:325:1195-1198.

21. Zammit S et al, Self reported cannabis use as a risk factor for schizophrenia in Swedish conscripts of 1969. BMJ 2002:235:1199-212.

22. Van Os J et al, Cannabis use and psychosis; a longitudinal population based stuydy. American J. of Epidemiology 2002:156:319-327.

23. Trebach A s, The heroin solution. Yale University Press 1982.

'‚ ÁÙÒ


רוב התכניות למניעת שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים,** אשר התבססו על גישה תאורטית כלשהי,

הציבו למעשה את המטרה - לשלול את התופעה או את גורמיה. על-פי גישה זו זוהו, קודם כול, גורמי הסיכון

ונבחרו השיטות החינוכיות שבאמצעותן ניתן לטפל בגורמי סיכון אלו ולהחלישם. לאחרונה מסתמן שינוי

בגישה למניעה: מהתמקדות בגורמי סיכון, כבסיס ראשוני לתכנית, לדגש על מקדמי בריאות וגורמי מיגון

(אנטונובסקי, 1998). ההתמקדות במקדמי הבריאות עשויה לתרום לשינוי בגישת המניעה בכלל ובמניעת

זו ניתן להתייחס לתופעה שאותה רוצים סמים ואלכוהול בפרט (קומפפר והופקינס, 1993). על-פי גישה

למנוע מתוך גישה המבליטה מטרות חיוביות כבסיס למניעה (גרין ד', 1995).

ניתן לבסס גישה זו על שני טיעונים מרכזיים:

הספרות המדעית, המצביעה על ילדים "עמידים" אשר הצליחו לעמוד בפיתוי הסמים בסביבות בעלות .1

סיכון (כמו משפחות, בתי ספר או שכונות במצוקה).

בני האדם השוחים ב"נהר המסוכן של החיים" (במציאות) מתמודדים עם גורמי סיכון פנימיים (חולשות, .2

יצרים, סקרנות) וגורמי סיכון חיצוניים (פיתויים, ניכור, בעיות סביבתיות), ולמרות זאת רובם מאמצים

אסטרטגיות חיים חיוביות שאינן כוללות שימוש בסמים.

השאלה היא:

עד כמה מסוכן הוא נהר החיים? א.

עד כמה טובה יכולת השחייה? (אנטונובסקי, 1998). ב.

סלוטוגנית גישה לפתח - (1992) אנטונובסקי של לגישתו נענית זו גישה מתוך היוצאת מניעה תכנית

לקידום הבריאות (סלוטו = בריאות, גני = מייצר) ולהתמקד בשאלות מה מנחה את התנועה של רוב האנשים

לכיוון הבריא של הרצף? מה מקדם את הבריאות? מה גורם לרוב התלמידים לא להשתמש בסמים? ורק אחר

כך לשאול - מה תורם לפתולוגיה? או למה המיעוט כן משתמש בסמים? (גורמי סיכון).

ÌÂ„È˜ È‡¯· ÌÈÓÒ· ‰Ú¯Ï ˘ÂÓÈ˘‰ ˙ÚÈÓ :„ ÁÙÒ*(‰˘„Á ‰˘È‚) ˙Â‡È¯·

נכתב בידי רות לקט........ *

חומרים המשנים את התודעה של האדם. **

'„ ÁÙÒ


על פי גישה זו תכנית המניעה תעסוק בשני המוקדים גם יחד: הבריא - סלטוגני, והחולה - הפתוגני. מאחר

שרוב התלמידים בגילאי בית הספר (18-12) לא משתמשים בסמים, למרות שהם חשופים להם בסביבה שבה

הם חיים, תחזק התכנית קודם כול את הקולות הבריאים ואת הערכים העומדים בבסיסם, תספק את הכלים

והידע המתאימים שיתרמו לחיזוקם, ורק אחר כך תטפל בגורמי הסיכון ותחזק מולם את התלמיד.

ומדוברת גלויה לנורמה רוב התלמידים של הסמויה הנורמה להפוך את המניעה שואפת תכנית זו בדרך

ובכך תחזק את החלטתם לחוות את העולם תוך ניהול אורח חיים בריא, שאין בו לגיטימציה לשימוש לרעה

בחומרים פסיכואקטיביים שונים.

על ותתבסס הספר בבית הבריאות לקידום חינוכית מתפיסה כחלק אלה מטרות להשיג תוכל התכנית

תשתית ערכית ותהליך חינוכי, רציף, אורגני ומובנה. יחד עם זאת, גם תכנית קצרת טווח, בכל שכבת גיל,

הפתרונות את ולבחור רציונלי באופן להתמודד להתלבט, המתבגר לעידוד חינוכית מסגרת לספק תוכל

הטובים ביותר להתפתחותו כאדם בוגר. ניתן להניח שללא מיומנויות אלו, יתקשה התלמיד להתמודד במצבי

לחץ שמאפיינים את העולם המודרני, רוב המסרים והסתירות, ויש סכנה שהחומרים הפסיכואקטיביים -

המציעים הנאה מיידית ללא מאמץ מיוחד עלולים לקחת חלק בחייו ולפגוע במהלכם התקין (גרין, 1995).

להעמקת הבנת התפיסה, מומלץ לקרוא את אנטונובסקי א', מגמות ל"ט 2-1, אייר תשנ"ח.

'„ ÁÙÒ


קידום של בתחום לעשייה והן למחקר הן תאוריות לפיתוח כבסיס מוצעת הסלוטוגנית האוריינטציה

הבריאות. היא עשויה לכוון את התחום לקראת התמקדות בגורמי בריאות במקום להתמקד בגורמי סיכון.

ההתייחסות היא לכלל בני האדם, בכל מקום על הרצף נוחות/אי-נוחות שבו הם מצויים ולאו דווקא לקבוצות

סיכון ספציפיות.

המושג ”קידום הבריאות“ שהיה מהפכני כאשר הוצג לראשונה, מצוי כיום בסכנת קיפאון משום שהחשיבה

משמעותית תוספת הציע זה מושג אך בתחום. העבודה את שתכוון תאוריה לניסוח נוצלו לא והמחקר

דהיינו את הקדשת משאבי הזרם", במורד "הטיית המוקד בזמנו את "מניעת מחלות" אשר חשף למושג

המערכת הרפואית להצלת שחיינים מטביעה במורד הזרם, במקום להקדישם לשאלה "מי או מה דוחף אותם

לנהר מלכתחילה?".

קידום הבריאות קשור לחזון של ארגון הבריאות העולמי לפיו "בריאות היא מצב של רווחה פיזית, נפשית

וחברתית מיטבית ולא רק היעדר מחלה וחולשה". המושג "אורח חיים" מוצג כיעד של מדיניות ותכניות

בנושא קידום הבריאות. יש המפרשים אורח חיים כהתנהגות מודעת ונבחרת של אנשים הקשורה לבריאותם,

אחרים מפרשים זאת כביטוי מורכב של הנסיבות החברתיות והתרבותיות אשר מתנות וקובעות התנהגות,

נוסף על ההחלטות האישיות (ראה מקינלי 1993 אצל אנטונובסקי כאן).

המושג של אורח חיים הוא מושג כללי שלא כמו תכניות מניעה הקיימות למחלות ספציפיות. בכך יש לו

יתרון, משום שהוא מזהה גורמי סיכון שהם פעמים רבות מבשרים מגוון של מחלות, ואף על פי כן אין בו

התקדמות לחשיבה במונחים של מניעת אי-נוחות.

המודל הסלוטוגני אינו תאוריה המתמקדת ב"איך לשמור על אנשים שיהיו בריאים", אלא תאוריה הנובעת

מלימוד היתרונות והחסרונות של רעיונות ופעולות בתחומי קידום הבריאות, המניעה, הריפוי והשיקום. זוהי

תאוריה על הבריאות של אותה מערכת מורכבת - של האדם.

ÌÂ„È˜· ˙ÂÂÎÓ ‰È¯Â‡˙Î È‚ÂËÂÏÒ‰ Ï„ÂÓ‰ :‰ ÁÙÒ*˙Â‡È¯·‰

תקציר המאמר של אהרון אנטונובסקי "המודל הסלוטוגני כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות" (מתוך: מגמות, כרך ל"ט מס' 2-1, *

אייר תשנ"ח, מאי 1998)

‰ ÁÙÒ


˙È‚Â˙Ù ‰ÈˆËÈÈ¯Â‡Ï ‰‡ÂÂ˘‰· ˙È‚ÂËÂÏÒ ‰ÈˆËÈÈ¯Â‡

הזרם) (מודד הטיפולית הרפואה לחסידי המשותפת באקסיומה הלב תשומת מיקוד היא המוצא נקודת

זוהי אקסיומה המצויה בבסיס האוריינטציה הפתגונית, שלפיה יחד. והרפואה המונעת (מעלה הזרם) גם

פתוגן בידי מותקפת פעם מדי אשר מופלא, מכני מבנה בעלת מצוינת מערכת הוא האנושי האורגניזם

וניזוקה, באופן אקוטי, כרוני או קטלני.

החיסרון הבסיסי של הפרדיגמה הפתוגנית השלטת כיום הוא הסיווג הדיכוטומי של אנשים לאלה שנכנעו .1

באופן זמני, כרוני או סופני למחלה כלשהי ולנותרים (שהם רוב האוכלוסיה המערבית), המצויים על

חוף מבטחים. אם נחזור למטפורה, הרי הרפואה הטיפולית מוקדשת לאלה הטובעים, הרפואה המונעת

מוקדשת לנמצאים בסכנת נפילה למים במעלה הזרם. אך מה לכל זה ולקידום הבריאות?

החיסרון המרכזי השני של הפרדיגמה הפתוגנית הוא העיסוק הבלתי נלאה בגורמי הסיכון, בפתוגנים. אם .2

אדם הוא בריא "באופן טבעי", אזי כל שעליו לעשות כדי להישאר כזה הוא לצמצם ככל האפשר את

גורמי הסיכון. או: כל מה שהמוסדות החברתיים צריכים לעשות הוא להבטיח שגורמי הסיכון הניתנים

המאפשרים חברתיים תנאים ולהבטיח מנוטרלים, יהיו אכן חברתית מדיניות של ברמה לשליטה

ומעודדים התנהגות נבונה ונטולת סיכון. אך כפי שציין תומס קוהן, אקסיומות פרדיגמטיות מתחילות

להתפורר כאשר פיסה ועוד פיסה ועוד פיסה של נתונים "לא נוחים" מתחילות להצטבר.

יתרונות האוריינטציה הסלוטוגנית:

אוריינטציה זו תדריך בצורה טובה יותר את המחקר ואת העשייה בהשוואה לאוריינטציה הפתוגנית אם

נצא מהנחה שבמערכת האנושית (כבכל מערכת חיה) יש לקות טבועה מראש; שכל מערכת כזו נתונה

לתהליכים אנטרופיים בלתי נמנעים (שסופם מוות). כך נגיע למערכת מושגית העשויה להוות בסיס

ובה בעת לשיתוף פעולה עם רפואה כישות עצמאית לקידום הבריאות להתעצב תאורטי המאפשר

טיפולית ומונעת. אנטונובסקי טוען לכן שהסיווג של בריא/חולה איננו מתאים ובמקומו ניתן להשתמש

במודל של רצף: "נוחות ואי-נוחות".

כולנו מצויים בנהר המסוכן של החיים. השאלה הכפולה היא: (1) עד כמה מסוכן הוא הנהר שלנו?

(המציאות); (2) עד כמה טובה היא יכולת השחייה שלנו? (ההתמודדות). אם נתייחס לחיסרון השני

של האוריינטציה הפתוגנית - ההתמקדות בגורמי הסיכון - ונעבור לשאלה הסלוטוגנית "כיצד ניתן

להבין את התנועה של אנשים לכיוון הקצה הבריא של הרצף" - לא נוכל להסתפק בתשובה של המעטת

גורמי הסיכון. עלינו להתייחס לגורמים מקדמי בריאות ולא רק ממעיטי סיכון.

יתרון הגישה הסלוטוגנית הוא בכך שהיא מכוונת את המחקר ואת העשייה להקיף את כל בני האדם, בכל

מקום על הרצף שבו הם נמצאים ולהתמקד בגורמי בריאות.

חיסרון שלישי של הגישה הפתוגנית: האוריינטציה הפתוגנית של אלה העוסקים ברפואה מונעת מוליכה .3

אותם להתמקד בקטגוריה דיאגנוסטית ספציפית ולהתרכז בהפחתת גורמי הסיכון למחלה שאובחנה

או להחמרתה. ההתמחויות של הרפואה הטיפולית ידועות עוד יותר באופי הספציפי שלהן.

שונים, מאפיינים בעלי אנשים" "קהילת עם לעבודה פונה לכך בניגוד הסלוטוגנית האוריינטציה

המאופיינים גם בגורמי הסיכון או במחלה ספציפית - בעוד שהאוריינטציה הסלוטוגנית היא בעלת

אופי הוליסטי הרי שהאוריינטציה הפתוגנית פועלת למניעת המחלה אצל אנשים או למניעת החמרת

המחלה אצל החולים בה, היכולים למות או להיפגע מדברים נוספים (כגון אסונות טבע, תאונות דרכים)

או לחלופין - להבריא. האדם מזוהה עם המחלה וזו מקבלת את תשומת הלב.

'‰ ÁÙÒ


107

לסוגיה זו פן מוסרי. אנטונובסקי מאמין שאסור לזהות אדם אנושי, מורכב ועשיר בתכונות עם מחלה

מסוימת, נכות ייחודית או כל תכונה ספציפית אחרת. הוא טוען כי האוריינטציה הפתוגנית מובילה את

העוסקים בתחום לשכוח מורכבות זו כאשר גם מקרים קשים ודורשי התייחסות פתוגנית אינם חלק מן

המציאות השגרתית של רוב המחלות הכרוניות. על המטפל להיות מאוד אמפתי ורגיש על מנת לעמוד

בפני הלחץ לשכוח את האדם אשר לוקה במחלה. על העוסקים בקידום הבריאות, ללא קשר לנטייתם

האישית, פועל הלחץ להתייחס אל האדם.

אנטונובסקי טוען שגם מבחינה מדעית, הזיהוי של המורכבות האנושית עם מיוחדות ספציפית כלשהי

פירושה טיפול לקוי. הגישה הסלוטוגנית שאינה ממעיטה באבחון שניתן, שואלת איך אפשר לעזור

לאדם זה לנוע בכיוון של בריאות רבה יותר? וחייבת להתייחס לכל הצדדים של האדם הזה.

˙ÂÈË¯‰Â˜‰ ˙˘ÂÁ˙

מתייחס אנטונובסקי נוחות/אי-נוחות? רצף של הבריא הקוטב לעבר התנועה את מסביר מה השאלה:

ל"משאבי התמודדות מוכללים" - הכוונה למאפיינים של אדם או קבוצה או מצב אשר על פי עדות אמפירית

או השכל הישר, עזרו להתמודד באופן מוצלח עם גורמי הלחץ האינהרנטיים של הקיום האנושי. צעד חשוב

נעשה כאשר התחילו לשאול מה יש לכל משאבי ההתמודדות המוכללים במשותף, מדוע הם פועלים, מה

מייחד אותם?

תשובתו של אנטונובסקי: כולם מעודדים ומקדמים חוויות אשר עוזרות לאדם לראות את העולם כ"הגיוני"

מבחינה קוגניטיבית, מבחינה אינסטרומנטלית ומבחינה רגשית או כאשר לפי תאוריית מערכות המידע -

הגירויים המומטרים על האדם מסביבתו החיצונית והפנימית נתפסים כמידע ולא כרעש.

(בר נהיל מובן, הוא רצף, פני על העולם, לפיה העולם, כללית של פירושה תפיסה הקוהרנטיות תחושת

ניהול) ומשמעותי. חוזקה של תחושת הקוהרנטיות של אדם, לדעתו, הוא גורם בעל משקל בתנועה לכיוון

בריאות.

להתמודד מוטיבציה בעל יהיה ישאף, (1) לחץ: גורם מול שיעמוד חזקה קוהרנטיות תחושת בעל אדם

להתמודד משאבים לרשותו שעומדים יאמין (3) (מובנות); מובן שהאתגר יאמין (2) (משמעתיות);

(נהילות). מרכיבים אלו קרובים למושגי ההתמודדות: אופטימיזם - שאיפה לחיות, חוסן, יעילות עצמית,

תושייה נלמדת ועוד. אך בניגוד למושגים כמו העצמה, מוקד שליטה פנימי, פתרון בעיות ועוד, הרי שתחושת

הקוהרנטיות אינה תלויית תרבות.

שאלות כמו: מה נותן לאדם משמעות? איזה סוג או סגנון של משאב נראה לאדם מתאים לפתרון בעיה

ספציפית? בידי מי נמצאים המשאבים - כל עוד הם בידי מישהו שהוא לטובתי (למשל אלוהים, חבר)? כמה

מידע נדמה לאדם שדרוש כדי להבין? ועוד - התשובות לשאלות אלו שונות מתרבות לתרבות, ממצב למצב,

אך החשוב הוא שבמהלך חייו היו לאדם חוויות מסוימות אשר הובילו אותו לפיתוח תחושת קוהרנטיות חזקה

אשר מאפשרת לו להשתמש במשאבים המתאימים להתמודדות עם גורם לחץ מסוים במצב מסוים. מובן

שייתכנו כישלונות, אך אדם עם תחושת קוהרנטיות חזקה ילמד מהם ולא נגזר עליו לחזור על הטעויות.

עוצמתה של תחושת הקוהרנטיות נקבעת לדעת אנטונובסקי על ידי שלושה סוגי חוויות במהלך החיים: (1)

עקיבות - קונסיסטנטיות; (2) איזון בין עומס חוסר לעומס יתר; (3) שותפות בקבלת החלטות בעלות ערך

חברתי.

'‰ ÁÙÒ


לדעתו, המידה שבה אדם חווה חוויות כאלה היא תוצאה של מעמדו במחנה החברתי, תוצר של תרבותו,

מוצא כג'נדר, גורמים ועוד שלו המשפחה מבנה של עוסק, הוא שבה העבודה סוג של תוצר - ובעיקר

(במגבלות מסוימות) שליטה כלשהי יש כי לאנשים יש להדגיש זאת ואף מקריות. למרות גנטיקה עדתי,

בחייהם. נוסף על כך, מוסדות חברתיים ניתנים לשינוי במידה זו או אחרת (למשל שותפות בארגון מסוים

במטרה להבטיח שכר הולם או נטילת חלק במאבק פוליטי). פעולות אלו לא ישנו באופן קיצוני את תחושת

הקוהרנטיות של האדם, אך הן עשויות למנוע נזק, להוסיף אולי מעט כוח, ולפעמים לפתוח צוהר לקראת

התחלתו של שינוי משמעותי בנסיבות החיים.

:‰ÏÂÚÙÂ ¯˜ÁÓ ,È‚ÂËÂÏÒ‰ Ï„ÂÓ‰

בעקבות ממצאי המחקרים השוטפים, הועלו השאלות הבאות, בהקשר של תחושת קוהרנטיות כמשתנה

בלתי תלוי:

האם תחושת קוהרנטיות פועלת בעיקר כ"בלם זעזועים", בהיותה חשובה במיוחד לאנשים המצויים .1

.(stress) ברמות גבוהות של עקה

האם יש קשר לינארי בין תחושת קוהרנטיות לבין בריאות, או האם הדבר הקובע הוא התאפיינות בתחושת .2

קוהרנטיות חלשה או חזקה במיוחד?

האם חשיבותה של תחושת הקוהרנטיות משתנה עם הגיל? .3

האם תחושת הקוהרנטיות פועלת על ידי שינוי בעמדות ובהתנהגות, או דרך הרמה הרגשית, או שמא .4

באמצעות מערכת העצבים המרכזית והמערכת החיסונית, כפי שעולה מתחום מחקר חדש?

האם הקשר בין תחושת קוהרנטיות לרווחה נפשית ישיר יותר וחזק יותר מאשר הקשר בין תחושת .5

קוהרנטיות ורווחה גופנית?

מה הקשר בין תחושת קוהרנטיות ברמה האישית לבין תחושת קוהרנטיות קולקטיבית (ברמות המשפחה, .6

הקהילה, הלאום)?

אם המודל הסלוטוגני הוא שמדריך את עבודתם של העוסקים בקידום הבריאות, עשויה להיות חשיבות

רבה לב תשומת להקדיש בשטח העובדים על לעיל. שהוזכרו אלה כגון שאלות על שישיב למחקר רבה

יותר לפיתוח תכניות המבוססות על מושג תחושת הקוהרנטיות, והמיועדות לחזק את תחושת המובנות,

הנהילות או המשמעותיות של אוכלוסייה נתונה. בהקשר למחקר על קשישים בקהילה הגרים לבד ומה אם

מושג ידי על הונחו החוקרים אילו כי אומר אנטונובסקי יותר, בריא חיים אורח לנהל להם יעזור יעשה

הקוהרנטיות, ושאלו "כיצד ניתן לחזק את המובנות, הנהילות והמשמעותיות של הנחקרים?" התכנית הייתה

עשויה להיות עשירה ומתוחכמת יותר. מה שקרה בפועל היה שהחוקרים הניחו הנחות משלהם ולא בדקו

עם הנחקרים את תחושת הקוהרנטיות שהייתה מזהה מיד צרכים ספציפיים שיש לספק להם ושהיו מביאים

לתחושת רווחה לנחקרים.

לסיכום: הגישה הסלוטוגנית נותנת כיוון ומיקוד, מאפשרת הקדשת תשומת לב לכל הרצף של נוחות/אי-

נוחות, מבליטה גורמי בריאות במקום גורמי סיכון, מציבה במרכז את האדם (או הקולקטיב) ולא את המחלה

(או שיעור התחלואה).'‰ ÁÙÒ


זו ועל תכנית המניעה המופעלת בחטיבות הביניים מבוססת על האפיונים הייחודיים של אוכלוסיית גיל

ו"כישורי חיים" המפורטים בטבלה המצורפת יכולות (מידע) ערכים, "מקדמי הבריאות" הכוללים תכנים

להלן.

'Ë-'Ê Â ÈÎÏ ÌÈ ÏÓÂÓ ÌÈ‡ Â ˙Ï·Ë :'Â ÁÙÒ

'Â ÁÙÒ


תהת כי

דרגת

שעומספר מומלץ

תמקדמי בריאו

ערכיםשי הורים

שאים למפגנו

אפיוני הגיל ז'-ט'

תכנים (מידע)שורי חיים

ת וכי ערכים, יכולו

ז'-ט'ת

שון סיגריועי

*ת:

ונרגילו

במעברים

ובמצבים

תנים.ש

מ

תתפיסו

ת לגבי

מוטעו

שון, דימויעי

שר

הבוגר והק

ת,שון סיגריו

לעי

שרנזקים לכו

ת

הגופני (למערכ

כלי הדם וכלי

שימה, הנ

ת

תחותפ

ולה

שרת ולכו

המיני

הגופני באופן כללי).

אלכוהול - מידע *

כללי: אלכוהול

תבמסור

אלכוהול בחברה

ת,

שראליהי

שפחה

אלכוהול במ

נזקים לטווח קצר וארוך,

של ת ב

תבגרונזקים בגיל הה

שמקורם שינויים הורמונליים

ת תחו

תפבמוח (נזקים לה

ת) וכן ת ומיני

שכלית,

גופנינזקים פסיכולוגיים.

ת במצבי לחץ.תמודדו

דרכי ה *

תה שפע

ערך הקבוצה וה *

של תקינה

ת תחו

תפעל ה

ת.תלבו

שהיחידה ודרכי ה

ת הקבוצה בכלל ועל שפע

ה *

אופן הבילוי בפאב ועל שון

תייה ועיש

ת תרבו

ת יציר

ת בפרט.סיגריו

ת תיי

שת ההבדל בין

הבנ *

ת תבגרו

נוער בגיל ההשתיית המבוגרים.

ו

ת.תרון בעיו

פ *

ת היחיד.ת ועמדו

אסטרטיביו *

של ת עם מסרים

תמודדוה

*ת.

פרסומו

ת פנימיים ת גבולו

קביע *

שאין גבול חיצוני במקום

ש (אלכוהול חוקי ולכן י

ת שליטה בכמויו

תח צורך לפ

תייה).ש

ה

שובים תיים ח

החיים החבר *

ת ש א

ש להדגילילד, י

ש שימו

ש לשי

הפגיעה שבסמים על ההופעה,

שיבה.תפקוד והח

ה

ת, תי

שה עובדת גי

מומלצ *

ת תנגדו

ת להש לצפו

אם כי ית.

וספקנו

ת הגיל שוב להיעזר בקבוצ

ח *

ת צעירה.ולעודד מנהיגו

ש במידע תמ

שמומלץ לה

*כבסיס לדיון.

שחקי ת במ

תנסומומלץ לה

*תפקידים.

ת תרבו

אלכוהול בחברה, ב *

ת.ת היהודי

ובמסור

שא המסרים הכפולים בנו

*שפחה

תייה (המש

הוהחברה).

שא האלכוהול - מידע בנו

*תוסים.

ת מישביר

ת בין הורים שור

תק *

ת תיי

ששא

תבגרים בנוומ

ת אלכוהוליים.שקאו

מ

תבגר ת המ

עצמאו *

שא ת ההורים בנו

ומעורבות הפנאי ודרכי הבילוי.

שעו

ת הורים בנוגע לבילוי סמכו

*ת הפנאי.

שעוו

תמודד בגיל זה לומדים לה

*תיד ועם

שג העעם מו

שטים נוספים.שאים מופ

נו

ת תוצאו

ש מבינים כי י

*שפעה על

ת והתנהגו

להאחרים.

תובנה כי ת ה

שתגב

מ *

שהפרט מקבל ת

להחלטושפעה גם על

ש הלגבי עצמו י

אחרים.

ת "הבדיה תופע

ת קיימ

*שילוב עם

ת" בשי

האישל חוסר

שה חזקה תחו

תי.ביטחון חבר

'Â ÁÙÒ


מטרות: הדגמת עבודה בקבוצה באמצעות צפייה מודרכת בסרט "נוגה על הסף"*.

הנושאים המרכזיים: קשר הורים-ילדים

חברות

דילמות, פרדוקסים

כישורי חיים, דרכי התמודדות

שימוש בסמים - אופן התמודדות כשלוני עם לחצים

נא להתחלק לקבוצות לפי הצבעים שבידכם, שהיו מונחים על הכיסאות שלכם. לכל קבוצה יש שם: נוגה, אימא, חברים, מורה, כותב התסריט. לצורך הצפייה כל קבוצה צופה בסרט מנקודת מבט של אימא, נוגה

וכו'.

אתם מקבלים מטלות לצפייה - משימות. נא למלא אותן.

נוסף על כך: כל צופה ירשום משפט מהסרט שיש לו משמעות עבורו.

צפייה בסרט ועצירה בסצנה אחרי שנוגה שומעת על אמה ומדריך הטניס.

שואלת את הקבוצה: מה יהיה עכשיו? לאן נוגה הולכת? מה היא תעשה?

דיון בקבוצות:

דברו ביניכם וגבשו רעיונות, דעות, שאלות ותשובות.

דיון במליאה:

כל קבוצה תציג את הדמות שלה.

ÌÈË¯Ò· ˙Î¯„ÂÓ ‰ÈÈÙˆ :'Ê ÁÙÒ

"נוגה על הסף" - מתוך שלושת הקלטות "עצור על הסם", הטלוויזיה החינוכית טל' 03-6466444. *

כתבה: אילנה בן ארויה **

'Ê ÁÙÒ


1. נוגה

נערה פופולרית, זקוקה לסמכות הורית שמעניקה ביטחון ויציבות ורוצה חירות.

דמות אמה בעייתית, איבדה הרבה מסמכותה. בדידות וצימאון לקשר.

הוריה מחליטים עבורה - זה מקומם אותה.

הדמויות שצריכות לסייע לה - אמה וחברות, רק מגבירות את הלחץ. הסדנה מול המיקרופון מביכה.

פרדוקסים: היעדר חשיפה רגשית - מול צימאון לקשר.

כישורים

חברות חברים - בדידות

עצמאות - תלות דמוי עצמי

חירות - גבולות תקשורת בין אישית

הצלחה - כישלון לחץ

קשר שטוח וסתמי עם איש הסאונד - עולמה הרגשי הסוער.

2. המורה

לפני ידי המורה זה נאמר על "זה שלילי". בשיחה עם האם: עסוק בדאגה - "האם עוד מישהו מעורב?", הדאגה לנוגה.

כאן עולה המצוקה של בית הספר, הדילמה של הרצון למנוע פרסום שלילי.

שאלת כאן עולה אך ולחץ. מצוקה מצבי עם התלמידים בהתמודדות נכבד תפקיד ממלא - הספר בית הגבולות: היכן הגבול בינו לבין הבית? בינו לבין המשטרה והאכיפה?

בית הספר אינו תחליף לבית, אין לו סמכות ואחריות כמו להורים.

מאידך גיסא, בית הספר לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהבעיה כאשר היא צצה, והוא בהחלט מעורב ומטפל כיום יותר מתמיד.

בשיחת המורה עם האם, יש "חקירה והתקפה" שהן פועל יוצא של המצוקה של בית הספר לשמור על שמו הטוב.

3. אימא של נוגה

מבולבלת, אינה יודעת להחליט אם היא אימא, חברה מתבגרת, או מאהבת צעירה. הבת רוצה אימא ולא חברה. האימא מעמידה פני יודעת כול, בשעה שבמציאות זה לא כך.

הבת שלה גדלה. בעלה נעדר הרבה. היא מרגישה נטושה ומאוימת ומנסה להחזיק בנשיותה באמצעות חזרה פתטית לנערות, במצב זה היא אינה פנויה פיזית ורגשית לנוגה. האם נטושה ונוטשת.

"חלומות" של הורים לגבי ילדיהם. קושי להיפרד, לקבל אותם כישות נפרדת. הוריה של נוגה לא משתפים אותה בהחלטה לשלוח אותה ללמוד משפטים בלונדון, והיא חשה תסכול.

ההתבגרות של ילדם היא "שלב מעבר" לגבי ההורים, עכשיו עומד למבחן הקשר הזוגי כשלעצמו. בני הזוג

'Ê ÁÙÒ


113

בודקים את "זוגיותם החדשה" - לעתים מתעצמת ולעתים מתדלדלת.

כשהיא אינה מוצאת את הישועה בבית הספר היא לוקחת אחריות, ואז מתחילה תקשורת אמתית כאשר

היא מדברת על רגשותיה עם נוגה. היא עושה מעשה. יש לשים לב למה שהיא אינה עושה. היא אינה פונה

למשטרה ואינה מכחישה את הבעיה.

מעניין לעקוב אחר תגובות האם:

מגיבה בהלם - רגש

מחשבה

אחר כך בהתלבטות - מחשבה

אחר כך בייאוש - רגש

אחר כך בתיוג ("הבת שלי נופלת לסמים") - מחשבה

אחר כך - פונה למורה - התנהגות

ולבסוף פונה ויוצרת תקשורת קרובה עם נוגה - התנהגות.

4. חברים

מעריכים את נוגה, אוהבים אותה. לא מבינים מה יש לה. היא לא מקבלת מהם מה שהיא זקוקה. לא נפתחת אליהם. "כולו לקחה קצת סמים" - אז מה?! כולם לוקחים.

5. כותב התסריט

זהו סרט על תקשורת בין-אישית. כל סוגי התקשורת מומחשים בסרט: תקשורת ישירה ועקיפה, מילולית ובלתי מילולית, שלילית וחיובית.

הדמויות שאמורות להיות המשאב העיקרי במצוקה:

החברים, המורה והאימא - מגבירים את הלחץ ("את הסוטול תשאירי בבית").

השיחה האמתית עם האם מתחילה לבנות משהו חדש, משהו משקם. האם בחרה להיות אם.

השיקום בסרט הולך מהר אולם במציאות זה הרבה יותר אטי, אך אפשרי.

אפשרויות נוספות

להתחיל מהסצנה השנייה, ולשאול מה היה בהתחלה? .1

לעצור פעמיים ולבדוק, לאן זה ילך? .2

אפשר לראות ברצף, ואחר כך לשאול: "מהו המשפט שהכי דיבר אליך?" ולהמשיך בניתוח ודיון. .3

דרך כישורי חיים. למשל לנתח את הסרט לפי מודל התמודדות עם לחץ: .4

מחשבהרגש

התנהגות

'Ê ÁÙÒ


• זיהוי מקור הלחץ.

• תובנה - רגשות ומחשבות

תופעות פיזיולוגיות

• מה עושים האחרים?

• במי נעזרים?

• מהן האפשרויות האחרות?

• במה בוחרים?

• איך נפתרת הבעיה?

• מה עזר? משוב.

כישור נוסף שבאמצעותו ניתן לנתח את הסרט הוא: תקשורת בין-אישית - לתת מודל של תקשורת ולנתח לפיו דיאלוגים מהסרט.

המערכת התקשורתית בין אנשים היא מורכבת ומסובכת. היא נובעת מצרכים, מניעים ושאיפות של הפרט, ומערבת בתוכה מסרים על כוונות אישיות כמו: מידע על אהבה, כעס או שליטה.

למוסר אף ברורים אינם ולעתים התקשורת, לקולט וידועים ברורים תמיד אינם אלה ומניעים כוונות התקשורת עצמו.

- היכן זה בא לידי ביטוי בסרט?

כרטיסים עם שמות הדמויות ומאחוריהם מטלות: מצד אחד: שם הדמות, מאחור: מטלה.

אימא: ממצוקה להתאוששות - תארו את התהליך שעוברת האם.

כותב התסריט: בנו משחק תפקידים בין אם לבת, למשל:

הדו-שיח הראשון בין נוגה ואמה. שחזרו אותו. אפשר להציע אפשרויות שונות להמשך העלילה. כיצד זה מתפתח?

מורה: "אנחנו רק בית ספר. איננו יכולים לתת תחליף לבית".

חברים: כאשר החברים של נוגה שומעים על מעורבותה בסמים, מתעורר דיון ספונטני, ובמהלכו מושמעות דעות שונות על הסוגיה.

הציגו חמש דעות כאלה לפחות.

האם הן מייצגות, לדעתכם, את דעות הציבור הרחב על עניין זה? כיצד?

נוגה: שלוש פעמים במהלך הסרט נוגה מעירה לאמה על דרישתה שתחזיר לה את החצאית. האם שלושת האירועים זהים? תארו את ההתפתחות בנסיבות ובאופן האמירה. מדוע זה חשוב?

'Ê ÁÙÒ


מדוע מתבגרים משתמשים באלכוהול ובסמים אחרים? יועצים רבים משיבים כי הגורם העיקרי הוא הלחץ של בני גילם. קרטר (Carter,1983) למשל קובע: "בני הנעורים משפיעים אלה על אלה בצורה החזקה ביותר .(25 עמ' (שם, וסמים" באלכוהול ושימוש פנאי, שפה פעילויות בחירת חיצונית, והופעה לבוש בתחומי אמנם המאמצים לצמצם את הלחץ להשתמש בסמים בדרך כלל לא עלו יפה, אך יש כמה תכניות מניעה מבטיחות. הוראן וויליאמס (Horan & Williams,1982) חקרו תכנית הדרכה לאסרטיביות, אשר תוכננה לסייע למתבגרים לעמוד בלחצים להשתמש בסמים. הם הראו כי אצל תלמידי חטיבות ביניים אשר השתתפו בהדרכה, פחתה באופן משמעותי הנטייה להשתמש בסמים, יחסית לתלמידים שלא השתתפו בה. בדומה, גם תכנית הלימודים "כישורים למתבגר" אשר פותחה בידי Quest National Center בקולומבוס אוהיו, נראית מבטיחה לגבי אפשרות הסיוע למתבגרים להתמודד בצורה אפקטיבית עם לחצי חבריהם, ולשקול חלופות חיוביות לשימוש בסמים (Gerler ,1986). תכניות אלה הן מעניינות מפני שהן בחרו בדרך שונה מתכניות החינוך שהיו בעבר בנושא הסמים; אלה התרכזו במתן מידע לתלמידים בנושא הסמים, והזניחו את

הגורמים הבין-אישיים והרגשיים הכרוכים בשימוש בסמים אצל מתבגרים.

מתברר כי אפילו התכניות המבטיחות הנוכחיות למניעת שימוש בסמים, אינן מתמקדות במידה מספקת באופן החשיבה של מתבגרים העומדים מול לחץ חבריהם להשתמש בסמים. הצורך לתקן את החסר הזה Mohr,) בתכניות החינוך בנושא הסמים, בולט במיוחד במחקר שנערך לאחרונה בידי מור, ספרינטהול וגרלריותר נמוכה שיפוט רמת להפעיל נוטים צעירים מתבגרים כי הראו הם .(Sprinthaal & Gerler, 1987לגבי דילמות הקשורות לסמים, בהשוואה להתלבטויות אחרות. מהממצאים האלה עולה שהחלטות לגבי שימוש בסמים הן בעייתיות במיוחד עבור מתבגרים, ולכן על היועצים למצוא דרך להגביר את רמת החשיבה

הרציונלית אצל מתבגרים לגבי הדילמות הקשורות לסמים.

חדשניות, תכניות לפיתוח תקווה נותנות הקוגינטיבית, ההתפתחות של ובמחקר בתאוריה התקדמות אשר יקדמו את רמת החשיבה הרציונלית אצל מתבגרים כאשר הם עומדים בפני הלחץ להשתמש בסמים. מתוך כך אולי יתפתחו מתבגרים בעלי אישיות עצמאית שפחות מושפעים מחבריהם כאשר אלה מחליטים

*ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘‰ ˙ÚÈÓ· ˙ÂÓÏÈ„‰ „È˜Ù˙ :'Á ÁÙÒ

(Sprinthall) ונורמן א. ספרינטהול (Gerler) אדווין ר. גרלר (Paisley) מאת: רוברט פייזלי *

'Á ÁÙÒ


סלמן של ומחקרו מוסרית התפתחות לגבי ,(Kohlberg, 1979) קולברג של עבודתו בסמים. להתנסות

(Selman,1980) לגבי יכולתם של ילדים לעבד מצבים בין-אישיים מורכבים, הביאו להתפתחות טכניקות חדשניות בדיון קבוצתי, המתמקדות בחשיבה רציונלית של תלמידים לגבי דילמות חברתיות ופסיכולוגיות. של נפוצות חברתיות דילמות לגבי תלמידים של הרציונלית לחשיבה אתגר מציבות אלה דיון טכניקות תקופת ההתבגרות, ומאפשרות לתלמידים לחוות התנסות בתפקידים, על מנת לקבל תובנה לחשיבתם של לקדם כוונה מתוך בסמים, שימוש למניעת אלה דיון טכניקות של היישום את בוחן זה מחקר חבריהם. את רמת החשיבה של המתבגרים כאשר הם מתלבטים האם להשתמש בסמים או לא. מחקר זה בוחן את השאלה: האם תכנית קצרת מועד למניעת השימוש בסמים, המציבה אתגר מחשבתי בפני התלמיד לגבי שימוש בסמים, בעזרת דיונים וחשיבה על דילמות הקשורות בסמים, מקדמת את תהליך התגבשות האישיות

אצל מתבגרים, באמצעות קידום החשיבה המוסרית אצל התלמיד והעלאת רמתו הרעיונית?

השיטה

המשתתפים:

"בריאות" בבית במחקר השתתפו 52 תלמידים, מבין תלמידי כיתות ט‘ שהיו רשומים לשיעורים בנושא

ספר תיכון גדול בפרבר עירוני בצפון קרוליינה. בין המשתתפים היו 28 בנות ו-24 בנים הבאים מסביבות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שונות. המדריך לנושא הסמים אשר השתתף במחקר היה יועץ ברמה של

תואר שלישי, ובעל ניסיון נרחב בהדרכת קבוצות של מתבגרים.

התהליך:

ההרשמה לשיעורי בריאות בכיתות ט', אשר בהן נערך מחקר זה, נקבעת באופן אקראי וממוחשב, המתבצע על ידי עובדי בית הספר. לצורכי המחקר הוצבו תלמידי כיתות אלה באופן אקראי לקבוצות ניסוי ולקבוצת ביקורת. קבוצת ניסוי מס' 1 כללה תשע בנות וחמישה בנים. קבוצת ניסוי מס' 2 כללה שש בנות ושמונה

בנים. יתר התלמידים, 13 בנות ו-11 בנים, שימשו קבוצת ביקורת.

ב-12 השתתפו הם זהה. טיפול קיבלו הניסוי קבוצות שתי משתתפי בסמים: השימוש למניעת התכנית פגישות בנות שעה בקבוצות קטנות, אשר התקיימו בימים רצופים. לפני הפעלת התכנית התקיימה פגישת

לגבי אישיים יומנים ניהלו התלמידים ניסוי). (ברת סיום פגישת התקיימה ולאחריה (קדם-ניסוי) מבוא מחשבותיהם ותחושותיהם בכל פגישה, ויכלו, לפי רצונם, לדון בתחילת כל פגישה ברישומים ביומניהם.

'Á ÁÙÒ


*ÌÈÓÒ ‡˘Â· ÌÈ„ÈÓÏ˙Â ‰ÁÙ˘ÓÂ ÌÈ¯Â‰ ‰ÏÈ‰˜ ,ÍÂÈÁ È˘‡ ÌÂ¯ÂÙ

אפשרות א: רב-שיח במסגרת תרבות הפנאי העכשווית

מטרה

לקיחת אחריות מצד בני הנוער (וגורמים אחרים בקהילה) בנושאי סמים, תרבות הבילוי והפנאי, מסיבות וכו'.

תהליך

כל משתתף מקבל מעטפה ריקה ובה פתקים בשני צבעים שונים.

על צבע אחד (שעליו מחליטים מראש) הוא כותב משהו חיובי, לדעתו, שכדאי לשמר בתרבות הפנאי של הנוער; בפתק השני הוא כותב משהו שלילי שהיה רוצה לשנות.

את שני הפתקים שמים במעטפה שאותה מחזירים למרכז השולחן כשכולם מסיימים לכתוב. כל אחד לוקח מעטפה מהשולחן (לא שלו) ומתייחס בתורו למה שנאמר בה ולדעתו האישית.

שוטר הורה, תלמיד, (מורה, התפקיד את המעטפה על רושמים שונים, תפקידים בעלי יש בקבוצה אם וכו') ואז כל אחד יכול לבחור בעל תפקיד אחר, כראות עיניו, ולהתייחס בתורו למה שנאמר בפתק ולדעתו

האישית.

סיכום כקבוצה

כל קבוצה בוחרת ראש קבוצה; מסכמים את דעות חברי הקבוצה.

על שקף כותבים: מה יש לשמר... מה יש לשנות...

סיכום במליאה

ראש הקבוצה מציג את התוצרים בפני המליאה.

ÁÈ˘ ·¯Ï ˙ÂÂÈÚ¯ - ...¯·„Ó ¯ÚÂ‰ Ì‚ ÂÈ˘ÎÚ :'Ë ÁÙÒ¯ÚÂ È·Â ÌÈ¯‚Â·Ó

שכתבה: יהודית ארד. *

'Ë ÁÙÒ


עכשיו גם הנוער מדבר…

פורום אנשי חינוך, קהילה, הורים ותלמידים בנושא סמים

אפשרות ב: הנוער במילכוד - רשת קורי עכביש

מטרה

התחברות לעולם העכשווי בתרבות הפנאי של בני הנוער ומציאת דרך וכיוון לעתיד טוב יותר.

תהליך

כל אחד מהמשתתפים מקבל דף "הנוער במילכוד" (עבודה עצמית). כל משתתף מציין על העיגולים הריקים איזה קשיים יש לבני הנוער לדעתו.

בקבוצה

כל אחד מציג את הקשיים שהוא העלה האופיינים לתרבות הבילוי העכשווית.

איך אפשר להתיר את הסבך ולגרום לעתיד טוב יותר? מהו תפקיד בית הספר? ההורים, החברים וכו'. איך מערכת החינוך יכולה להשפיע והאם יש צורך בהעמקת תכניות מניעה ובשילובן במערכת הלימודים? (כמו

מתמטיקה, תנ"ך, ספרות וכו').

לחלופין, כל אחד מהמשתתפים מקבל דף "הנוער במילכוד"

(עבודה עצמית) כל משתתף מציין על העיגולים, מיהם האנשים או הגופים העשויים לעזור לו, או שיש לו קשר עמם.

בקבוצה

כל משתתף מציג את הדף שלו ומספר על הקונפליקטים שיש לו עם בעלי התפקידים והגופים שציין בעיגולים הריקים.

לסיכום

איך אפשר לעזור לנוער לצאת מהסבך?

מי יכול לעזור לו? ולאן פניו מועדות?

במליאה

סיכום התוצאות - לאן, מאין ואיך?

'Ë ÁÙÒ


119

"„ÂÎÏÈÓ· ¯ÚÂ‰"

'Ë ÁÙÒ




אפשרות ג: שירים בנושא סמים, תרבות הפנאי, בילויים וכו'

מטרה

התחברות לעולם העכשווי של בני הנוער וניסיון להבין את הכאב, מצוקות, קושי והתלבטויות.

תהליך

גפן/עליזה, אביב משעמום, גפן/מתים (אביב הפנאי תרבות נושא על המדבר שיר השולחן על מפזרים החברים של נטשה/מעליות, אביב גפן/תבלע את הכדור וכו‘). יש לשכפל את השיר כמספר המשתתפים.

כל אחד מהמשתתפים מסמן מילה או שורה מהשיר המדברת אליו.

בקבוצה

כל אחד מביע את דעתו בנוגע למילה או למשפט שהוא סימן.

הקבוצה צריכה להגיע להסכמה לגבי הדברים השליליים בתרבות הנוער שכדאי לשנות אותם ולגבי הדברים החיוביים שבתרבות הנוער שכדאי לשמר אותם.

סיכום בקבוצה

איך אפשר לשמר את הדברים הטובים בתרבות הנוער ואילו ערכים נוכל להעביר הלאה לילדינו מבלי לפגוע בחופש ובתרבות הפנאי העתידית.

הצעה

אפשר להציע לכתוב שירים, חמשירים עם כיוון חיובי ואופטימי.

במליאה

סיכום התוצרים.

הקראת השירים החדשים.

'Ë ÁÙÒ


121

¯ÚÂ‰ È· Ï˘ È‡Ù‰ ˙Â·¯˙ ‡˘Â· ÌÈ„‚È‰

'‡ ‰ÓÈ˘Ó ÒÈË¯Î

למנחה: מפזרים את ההיגדים על השולחן.

כל אחד מהמשתתפים בוחר היגד אחד (שהוא מסכים איתו או שהוא מתנגד לו).

המנחה עורך סבב בין המשתתפים וכל אחד מתייחס להיגד שבחר.

בכל שולחן יושב צופה שכותב את הדברים הנאמרים.

וכו' המוסכמים על חברי לסיכום הדיון כל קבוצה רושמת על גבי בריסטול 5 תובנות, מסקנות, עקרונות

הקבוצה.

'Ë ÁÙÒ


Ï˘ È‡Ù‰ ˙Â·¯˙ ‡˘Â· ÌÈ„‚È‰ - ÌÈÏÂ‚Ú ˙ÂÁÏÂ˘¯ÚÂ‰ È·

È˙ˆÂ·˜ ÌÂÎÈÒ - '· ‰ÓÈ˘Ó ÒÈË¯Î

נסחו בקבוצה חמש נקודות: תובנות, מסקנות, עקרונות,קווי פעולה וכד' כסיכום לפעילות בקבוצה:

__________________________________________________________________ .1

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

__________________________________________________________________ .2

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

__________________________________________________________________ .3

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

__________________________________________________________________ .4

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

__________________________________________________________________ .5

__________________________________________________________________

__________________________________________________________________

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

'Ë ÁÙÒ


123

È‡Ù‰ ˙Â·¯˙ ÏÚ ÌÈ„‚È‰

.ÌÈÒÓ "ÌÈÏ·Â˜Ó‰" ....

.ÌÈ„ÂÓÈÏ‰ ˙ÂÚ˘Ï ıÂÁÓ ¯ÚÂ‰ ÈÈÁ· ·¯Ú˙‰Ï ÏÂÎÈ ‡Ï ¯ÙÒ‰-˙È·

.˙ÂÏÂ·‚ ·Èˆ‰Ï Ì‚Â ÍÂÓ˙Ï Ì‚ Ú„ÂÈ˘ ‰¯Â‰ ‡Â‰ ·ÂË ‰¯Â‰

.¯ÚÂ‰ È· ˙Â‚‰˙‰ ÏÚ ÚÈÙ˘Ó ‰È„Ó· ·ˆÓ‰

.˙È·· ÍÂÈÁ‰Ó ˙ÚÙ˘ÂÓ ¯ÚÂ‰ È· ˙Â‚‰˙‰

.ÂÏÈ·˘· ·ÂË ‰Ó Ú„ÂÈ ¯ÚÂ‰ ˜¯

!¯˜ÈÚ‰ ‰Ê ,ÌÈÈÁ ˙Â˘ÚÏ

.‰Ê ˙‡ ‰Ê ÌÈÈ·Ó ‡Ï ÏÏÎ-Í¯„· ¯ÚÂ‰Â ÌÈ¯Â‰‰

.Ò‡¯Ë ˙Â·ÈÒÓ

."¯ÚÂ‰ ˙ÂÚÂ˙ Ï˘ ÔÓÊ Ì˙"

!ÛÂÒ‰ „Ú ˙ÎÏÏ

.¯ÚÂ‰ Ï˘ È·ÂÈÁ‰ Â·ÂˆÈÚÏ ˙Ó¯Â˙ ‰ÏÈ‰˜· ˙ÂÈ˙Â·„˙‰ ˙ÂÏÈÚÙ

.ÌÈ„ÚÂÓ· ÈÂÏÈ·Ï ÌÈ„‚˙Ó ÌÈ¯Â‰‰

.˙ÂÎÒ ˙ÚÈÓÏ ˙ÈÂÈÁ ˙ÂÏÂ·‚ ˙·ˆ‰

˙ÂÚÓ˘Ó ÌÚ ÈÂÏÈ·

.ÈÂÙ‰ ÔÓÊ· ÈÂÏÈ·Ï ÍÂÈÁ‰ ÔÈ· ¯˘˜ ÔÈ‡

.˙ÈÏÎ˙ ¯ÒÂÁÂ ÌÂÓÚ˘Ó Ú·Â ÌÈÓÒ· ˘ÂÓÈ˘

.È‡Ù ˙ÂÚ˘· ÈÂÏÈ·Ï ¯ÙÒ‰-˙È·· ¯ÚÂ‰ „Â˜Ù˙ ÔÈ· ¯˘˜ ÔÈ‡

.ÌÈ¯·Á ÌÈÎÈ¯ˆ ‡Ï Ë¯ËÈ‡ ˘È Ì‡

ÚÂ·˘ ÛÂÒ· ˜¯ ÌÈ˙Â˘

.È‡Ù ˙ÂÚ˘· ÈÂÏÈ·Ï ¯ÙÒ‰-˙È·· ¯ÚÂ‰ „Â˜Ù˙ ÔÈ· ¯˘˜ ÔÈ‡'Ë ÁÙÒ




אפשרות ה: הוראות הנחיה להפעלת צוות המומחים בקו הפתוח*

להפעלה זו אני מציעה כמה אפשרויות:

המנחה בוחר 5-4 משתתפים לתפקידים בצוות המומחים: מנהל בית הספר, הורה, תלמיד, מחנך, יועצת. .1

צוות המומחים יושב מול מעגל המשתתפים. המנחה יפזר את השאלות ל-8 משתתפים. כל אחד מהם ישאל שאלה המופנית לאחד מצוות המומחים. המומחה יענה בקול וייתן הזדמנות לעמיתיו המומחים

להשלים את התשובה.

המשתתפים יכולים להגיב לתשובות בהתאם לצורך.

המנחה מחלק את השאלות לקבוצות בנות 3-4 משתתפים (לכל קבוצה ניתנת שאלה אחת). כל קבוצה .2משלהן, תשובות שמכינות ולאחר בשאלות, דנות הקבוצות מסוים. בתחום מומחים צוות מהווה

מקבלות שאלה נוספת עד שהשאלות מקבלות מענה מכל הקבוצות.

נציג מכל קבוצה מתייחס במליאה לשאלות.

המנחה מחלק את הקבוצה הגדולה ל-4 קבוצות. בכל קבוצה יימצאו לפחות 5-4 בעלי תפקידים. כל .3כל קבוצה מקבלת שתי שאלות. הקבוצה בוחרת תשובות שיכללו התייחסות מכל בעלי התפקידים.

קבוצה תציג במליאה משחקי תפקידים משתי השאלות שקיבלה.

'Ë ÁÙÒ* כתבה: רחל זינגר.


125

צוות המומחים בקו הפתוח

אני אימא של תלמיד מכיתה ח‘. אני מאוד מוטרדת. בזמן האחרון הבן שלי חוזר הביתה בימי ו' בשעות .1ענייני, זה שאין לי עונה הוא המאוחרות", בשעות עושה אתה "מה לשאלתי: הלילה. של הקטנות

"אנחנו דור אחר, וכל אחד צריך לעסוק בענייניו". אני מודאגת, מה אני יכולה לעשות? למי לפנות?

אני אבא של תלמיד בכיתה ט'. אני רוצה לספר קצת על עצמי. אני מנהל מפעל היי-טק בעל 100 עובדים, .2אני מסתדר מצוין עם הצוותים שלי, כולם נשמעים לי, אבל כשאני דורש מהבן שלי לדווח לי על מעשיו, או כשאני מעיר לו על ההופעה המוזרה שלו כשהוא יוצא למועדון ביום ו' - קילו ג'ל על השיער, נזם באף ועגיל בסנטר - הוא עונה לי שרק הוא מבין מה הולך היום, ואינו שומע לי בכלל. איבדתי שליטה, אני חושב שאני אציע לו בקרוב דירה שכורה כדי שלא ישפיע על שלושת האחים הקטנים שלו. מה

דעתכם?

אני אימא של תלמידה בכיתה י'. אני והבת שלי חברות טובות מאוד - מתלבשות באותם הבגדים, יש לנו .3אותן מידות, וכשאנחנו הולכות ברחוב אנחנו נראות כמו אחיות, כל הזמן מקבלות מחמאות. לאחרונה כזה או אחר, ושם בלבוש מיני מורות מבית הספר שראו אותה כאן הבת שלי מקבלת הערות מכל מעשנת ברחוב, ואחת מהן אפילו אמרה שהיא מתלבשת ומתנהגת כמו "פרחה". אני רוצה לשאול: מה זה עניינן של המורות? מה הקשר בין בית הספר לחיים הפרטיים של הבת שלי? אני נותנת לה גיבוי

מלא, אני לא רוצה שיתערבו בחייה...

אני אבא של תלמיד בכיתה י'. אני רוצה להגיד לכם שמערכת החינוך שלכם "פשטה את הרגל". פעם, .4בזמני, כשלמדנו בבית הספר, היה חינוך. למורים היה אכפת ממה שקורה בבית הספר, ובעיקר גם מחוץ לבית הספר. היה זה חינוך אמתי, היה כיוון, היו ערכים, התלמידים בילו את זמנם בתנועות הנוער, בקבוצות איכות, בעידודם ובהכוונתם של המורים. ומה היום? הולכים למועדונים, קטטות, אלימות

הוא שם המשחק בתוספת שתייה, סמים ועוד... מה נראה לכם, שככה זה צריך להימשך?

אני תלמיד בכיתה ט'. אני מסיימת עכשיו את חטיבת הביניים, אני מרגישה מספיק בוגרת כדי להחליט .5באיזו מגמה אני מעוניינת ללמוד ומה אני מסוגלת ללמוד. אני סקרנית, רוצה לדעת הכול, מעוניינת להתנסות בכל מיני דברים. בזמן האחרון אני שומעת ולומדת על השפעת הסמים מהמורים, מהחברים

שלי ומהאינטרנט. חברה טובה שלי הציעה שננסה ואז נדע יותר. אני בעד! מה אתם אומרים?

אני הורה לתלמידים בכיתה ח' ובכיתה י"א. אני עצמי למדתי במדינה אחרת, עליתי לארץ לפני 15 שנה. .6במקצועי אני מהנדס כימיה ומאוד מצליח. אני מעוניין שגם הילדים שלי יצליחו בלימודים כמוני, אני חושב שזו צריכה להיות מטרת בית הספר - להכין אותם ללימודים בטכניון או באוניברסיטה, אבל אני מודאג ממה שאני שומע מהילדים שלי. במערכת השעות בבית הספר שלכם נכללות שעות נוספות

Ë ÁÙÒ'מיותרות, חינוך לסמים וחינוך מיני. מה הקשר בין לימודים ותכניות אלה?


אני הורה מבולבל לבן מכיתה ט'. זהו בננו הבכור, ואשתי ואני הולכים לכל הרצאה בנושא גיל ההתבגרות, .7מתעניינים בתחומי ההתעניינות של בננו, אך אנו מרגישים בלבול רב. אחד המרצים אמר לנו לשים לב למוזיקה שהבן שלנו שומע - אם זה טרנס, והוא גם הולך למסיבות כאלה, יש מקום לדאגה. אם הוא יקשיב למוזיקה מזרחית - נרגיש יותר בטוחים?... האם מישהו יכול לתת לי תשובה מוסמכת, יותר

ברורה?

אני תלמידה בכיתה י'. אני יוצאת עם חברים מכיתה י"ב. תמיד הייתי הבת של ההורים, "חנונה" אמתית; .8יוצאת אני מקובלת. רצויה, מאוד מרגישה אני עכשיו אבל הביתה... בזמן חזרתי בקולם, שמעתי מרגישה ואני חריפה, אחרי שתייה קרובות לעתים ברכב, נוהגים שלי והחברים ו' בימי למועדונים רוצה לאבד את המקום. מה ולא אני מרגישה שהשגתי את מקומי בחברה לעצור אותם. לי שקשה

לעשות?

'Ë ÁÙÒ


127

…·˘ÂÁ ÈÏ˘ ‰¯Â‰‰

לא נכוןנכון

גראס אינו סם.

ילד שרוצה לדבר על סמים - סימן שהוא השתמש כבר.

ילדים שמאזינים למוזיקת רוק כבד, משתמשים בסמים.

הרבה יותר גרוע לעשן חשיש מאשר לשתות משקה אלכוהולי.

אני לא מעוניין לדבר על סמים עם בני/בתי.

אם אדע שבני/בתי משתמש/ת בסמים, לא אתן לו/לה לצאת מהבית במשך תקופה

ארוכה.

מתבגרים מושפעים בקלות, ולכן אינם יכולים לסרב להצעה להשתמש בסמים.

רוב המתבגרים ניסו סמים.

כל מי שמשתמש בסמים עלול להסתבך עם המשטרה.

לכל הסמים ניתן להתמכר במידה שווה.

'Ë ÁÙÒ



פורום חשיבה, תלמידים וצוות חינוך

נספח: מערך שיעור לאחר פגישה עם מכור נקי*כל אחד מקבל דף ריק, וכותב אסוציאציות שעולות אצלו לאחר מפגש עם המכור הנקי. .1

עבודה בזוגות: כל זוג כותב את האסוציאציות שעלו ברשימה אחת, וממיין אותן על פי קריטריונים לפי .2בחירתו. אפשר ורצוי להציע קריטריונים לבחירה, כמו: שלילי, חיובי, רגשות, עבר, הווה, עתיד, חוויות,

משפחה, חברה, אני וכו'.

הזוגות עורכים סיכום בדף גדול.

כל זוג מציג את הסיכום שלו על לוח גדול בחדר (קיימת אפשרות לדבר בפני המליאה ולהציג את הסיכום .3בקול).

המנחה עורך סבב לגבי השאלה: "מה עשה לי המפגש עם המכור הנקי מבחינה אישית? האם ישנם חלקים .4שיכולתי להזדהות עמהם?"

על הרצפה מפוזרים היגדים. כל אחד בוחר היגד שמתאים לו ומצהיר על כך. .5

היגדים:

• לי זה לא יקרה.

• איזה אדם חזק…

• אפשר לעבור את זה…

• למדתי המון מהסיפור האישי…

• לא התחברתי לחוויה של המכור…

• אנשים בודדים יוצאים מזה.

• כיופים זמניים לא משתלמים.

• אחריות אישית.

• חברים זה לא הכל…

• אובדן החופש לכל החיים.

• להתחיל מבראשית.

• הרס המשפחה.

• עולם הפשע.

• בחירה אישית

• דחייה. 'Ë ÁÙÒכתבה: רחל זינגר. *

(ÌÈÓÒ ‡˘Â · 'Ë-'Á ˙Â˙ÈÎÏ ‰ÚÈ Ó ˙È...

Documents